הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת הודעה לעיתונות הועדה לביטחון לאומי הרמטכ”ל וראש השב”כ יוזמנו לדיון בוועדה לביטחון לאומי בהצעת חוק עונש מוות למחבלים *יו"ר הועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל: "אני והיועצת המשפטית לוועדה פנינו אין-ספור לגורמי הביטחון - להשתתף בדיון, בכתב או בעל-פה, אך לשווא" הוועדה לביטחון לאומי, המשיכה היום (שני) בדיוניה בחוק עונש מוות למחבלים, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) הדגיש את פנייתו ופניית היועצת המשפטית לוועדה לגורמי הביטחון - להשתתף בדיון, בכתב או בעל-פה, אך לשווא. הוא גילה כי שקל לבטל את הדיון לאור היעדרותם, והודיע כי הרמטכ"ל וראש השב"כ יוזמנו לדיון ביום רביעי הקרוב, להביע דעתם על הצעת החוק, נוסחו, ופרטים המופיעים בו. בנוסף, הוא סיפר על המחקרים שנעשו בעולם בנושא, בעיקר בהשוואה בין עונש מוות למאסר עולם ללא חנינה, כאשר כולם נעשו על רוצחים ולא על מחבלים. כן, התברר כי במדינות בהן קיים עונש מוות למחבלים – לא קיים שום מו"מ עם חוטפים. לימור סון הרמלך (עוצמה יהודית), מיוזמות החוק, ציינה את הדחיפות הנדרשת לאישור החוק, ואישורו מנטרלת את המוטיבציה והעידוד לחטיפות נוספות, עודד פורר (ישראל ביתנו) אף הוא מהיוזמים, תהה כיצד טוענים מחקרים על "חוסר היעילות וההרתעה" של עונש מוות לחבלים בישראל – כאשר הוא לא נוסה כלל עד היום, ואילו גלעד קריב (העבודה) דרש לשמוע את עמדת הפרקליטות הצבאית והסנגוריה הצבאית, כיוון שהחוק נוגע להם, ולחשיפתם לתביעות בינלאומיות. עו"ד אביגיל סון-פלדמן, נציגת משרד המשפטים, סיפרה כי שר המשפטים דרש אפשרות ערעור על עונש המוות, והארכת הזמן לממשלה לביצוע גזר הדין. נחמה פרל, נציגת המטה לביטחון לאומי, ביקשה להוסיף שיקול דעת בהטלת עונש המוות, ולא לקובעו כחובה. עמיר פוקס, נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה, טען כי בעבר נציגי השב"כ התנגדו נחרצות לחוק, עונש מוות כחובה לא היה קיים קיים בשום מדינה דמוקרטית והוא בלתי-הפיך, ואילו עו"ד מוריס הירש, מנהל מחלקה במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, הדגיש כי עונש מוות אכן מרתיע את המחבל הבודד. עו"ד עידו בן יצחק, מהייעוץ המשפטי לוועדה, הדגיש את הצורך בהבהרות הנדרשות, בין החוק לבין האמנות הבינלאומיות עליהן ישראל חתומה, בצורך בשופטים מנוסים יותר מסגני-אלופים כמוצע בחוק, ובחוסר שיקול הדעת לקביעת העונש. לדברי דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי, תכלית החוק היא עשיית צדק ומניעה, שכן כיום מחבל יושב בכלא בממוצע עשר שנים בלבד גם אם נשפט למאסר עולם, עובדה שגם המחבל הפוטנציאלי יודע, ולכן יש לשקול הרתעה של עונש מוות מול עשר שנים בכלא. הוא הדגיש כי עונש המוות כחובה, נועד למנוע הסתמכות של בית המשפט – כפי שמתרחש כיום – על כך שהתביעה לא ביקשה עונש כזה, ואפילו אם היא מתנגדת לעונש, שכן החלטת בית המשפט איננה תלוי בעונש אותו דורשת התביעה. רס"ן תכלת מרדכי פייגנסון, ראש מדור מודיעין וטרור ביועמ"ש איו"ש, הסתייג מהסעיף בו שר הביטחון יורה למפקד הצבאי של יהודה ושומרון להטיל עונש מוות, וטען כי סעיף כזה יגביל את חופש הפעולה של המפקד הצבאי, יעלה טענות לסיפוח בפועל, וימחוק את אפשרות המתקת העונש הקיימת היום. בנוסף, לטענתו, עונש מוות כזה, קיים כבר היום וההנחיה לא להשתמש בו נובעת משיקולים נוספים שיש לדון בהן. מולו הדגיש עו"ד הירש, שכיום גורמי הביטחון מאמצים חוקים המקילים על המחבלים, ואין כאן טענה על סיפוח, ולכן אין חשש להנחיית שר הביטחון בעניין. גם דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי, הביא תקדימים רבים, כחוקים ופסיקות בג"ץ, חוק ההסדרה ותקנות הקורונה, בהם אוחדה החקיקה הכללית, גם לאזורי יהודה ושומרון. *נוסח החוק וניירות עמדה:* https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/InternalSecurity/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2239308 יגאל אמיתי, דוברות הכנסת 0506238671