חומר רקע
19.1.2026
דר׳ דן ליבון
מומחה, מדריך ובוחן ברפואת משפחה
מרצה בלימודי המשך למתמחים באוניברסיטה
על פני35
השנים האחרונות מתנדב כרופא במדינות העולם השלישי ואזורי אסון, כולל משלחות צה״ל
והצלב האדום, כולל האסו
נות הנוכחי
ים במגיפה ובמלחמה
.כאן. מתנדב כרופא נט״ן במד״א
עד למלחמה
.הייתי בוועדה של משרד הבריאות למוכנות לרעידות אדמה
נייר עמדה בענין חברות ישראל בארגון הבריאות
העולמי
מ
ציג את דעותיי האישיות ,את שאלותיי האישיות ,כחבר ב
פורום השח "ר
–
הפורום לשקיפות וחופש
רפואי .
:אתייחס למס. נקודות
:כדי לנהל את בריאות האוכלוסייה נדרשים מס. כללים בסיסיים פשוטים
1
.
)מידע על הקורה בכל מקום ובכל נקודת זמן (שקיפות
2
.
שיתוף המידע ללא סינון כדי לאפשר לכל מדינה לנהל את הנעשה בגבולותיה ע״פ המשתנים
הספציפיים של כל מדינה
3
.
מחקר : הסתמכות על מחקר בעבר ויוזמה של מחקריDATA
ומחקרי התערבות בשיטות טיפול
.שונות
4
.
שיתוף המידע בין כל המדינות
5
.
שקיפות מלאה של מחקרים המתבצעים ע״י חברות תרופות
6
.
Accountability
מחויבות למתן דין וחשבון על פעולות
.)ומוצרים (תרופות וחיסונים
7
.
דיון פתוח .בין כל אנשי המקצוע בתחומים השונים
8
.
החלטות ברמת כל מדינה ע״פ קודם כל כללי רפואה מוסכמים ומידע רפואי בשקיפות, לפני
.הכללת שיקולים כלכליים ופוליטיים
9
.
מקבלי החלטות בכל מדינה מחויבים לנקוט בצעדים הנמצאים בהלימה קודם כל להמלצות
.הרפואיות של אנשי המקצוע
.שליטה מרכזית של ארגון הבריאות העולמי לא עונה לנקודות אילו לא בעבר ולא בהצהרות לעתיד
אתחיל מניסיוני האישי כמי שהתנדב כרופא מול שלטונות בריאות בארבע יבשות שונות. כאשר מגיעים
לעבודה בשטח לא ה
יית
ה ל-
WHO
נוכחות משמעותית לא ברמת
נציגים
ולא ברמת ההנחיות. אולי
אפילו ההפך, היעדרותו כשחקן דומיננטי הייתה מפתיעה. דווקא הפלורליזם הביא לכך שהמשתתפים
השונים היו קשובים אחד לשני, גמישים בשיתוף הפעולה ונכונים לשנות טיפולים והנחיות ע״פ נ
ו סי י ן וידע
משותף ומצטבר. לכל אתר ומקרה היית הייחודיות שלו [
1
],
התרבות שלו, הבעיות הרפואיות הספציפיות
למקרה
ולאוכלוסייה . בסופו של דבר בכל מקרה ובכל מקום מי שניהל את הדברים
ה יו רשויות הרפואה
.של אותה מדינה [
2
]
[1] Covid-19 disruptions killed 228,000 children in South Asia, says UN report
17 March 2021
56425115
-
asia
-
https://www.bbc.com/news/world
מאמר אשר התפרסם בBBC , על סמ
ך
דיווח שלUNICEF
= קרן החירום הבין-לאומית של האו״ם
Direct and indirect effects of the COVID-19 pandemic and response in South Asia
Unicef 2021
https://www.unicef.org/rosa/media/13066/file/Main%20Report.pdf
:ההנחיות של ריחוק חברתי וסגירת מקומות עבודה בתקופת המגיפה במדינות עולם שלישי גרמה
•
תמותת ילדים:
מוערך כי כ-
228,000
ילדים מתחת לגיל חמש מתו בשישה מדינות בדרום אסיה
עקב הפסקת שירותים חיוניים כמו תזונה וחיסונים.
•
פגיעה בטיפול וחיסון:
o
בבנגלדש ונפאל חלה ירידה של למעלה מ-
80%
במספר הילדים שקיבלו טיפול בתת -
ת
זונה חמורה.
o
שיעור התחסנות הילדים ירד ב-
35%
בהודו וב-
65%
בפקיסטן.
•
הריונות לא רצויים: מחסור בגישה לאמצעי מניעה הוביל לכ-
3.5
מיליון הריונות לא רצויים
נוספים, מתוכם כ-
400,000
בקרב נערות.
•
השפעות ארוכות טווח:
השפעות המגיפה והסגרים רק מתחילות להתבהר. בהודו קיים חשש
כבד ששיעורי תת-התזונה יחמירו משמעותית עם הגעת נתונים נוספים.
•
תמותה ממחלות נוספות:
הפסקת שירותי הבריאות פגעה גם בחולים במחלות אחרות; הדוח
צופה כ-
5,943
מקרי מוות נוספים באזור של נערים שלא קיבלו טיפול לשחפת, מלריה, טיפוס
ואיידס.
•
עלייה בשיעורי התמותה ב-
2020
:
o
תמותת ילדים:
( העלייה הגבוהה ביותר נרשמה בהודו15.4%
) ואחריה בבנגלדש
(
13%
.(
o
תמותת אימהות:
( העלייה החדה ביותר הייתה בסרי לנקה21.5%
) ואחריה בפקיסטן
(
21.3%
.(
הסבר: כדי להבין את הפגיעה באוכלוסייה של מדינות עולם שלישי צריך לראות את מבנה חתך גיל
:האוכלוסייה
.כאן לדוגמא השוואה בין אירופה לאפריקה
מכיוון שבמדינות העולם השלישי רוב האוכלוסי יה צעירה, למשל באפריקה60%
מהאוכלוסייה מתחת
לגיל25
ורוב מוחלט מתחת לגיל40
. באירופה40-50%
מתחת לגיל40
.
מכאן שהצורך כביכול להגן על האוכלוסייה היה
מוטעה לגבי אפריקה
מכיוון שרוב האוכלוסייה שם צעירה
.ובכלל לא בסכנה ממגפת הקוביד
גרף ״פרוסות עוגה״ של תמותה ועומס מחלה (סך איבוד שנות בריאות הקשורות להשפעת החולי ) של
.קבוצות מחלות בין דוגמא של דרום אפריקה לבין ממוצע עולמי
בכתום הפלח ,הנוגע לקוביד , חשיבותו היחסית בדרום אפריקה קטנה משמעותית לעומת ממוצע עולמי
ויהיה עוד בולט יותר אם יושווה.)למדינות המערב (העולם הראשון
הדבר נכון גם היום בהתייחס להמלצות לרפואה מונעת באופן כללי–
אורחות חיים ותזונה, וכן חיסונים
,בהתייחסות עולמית. חשוב להבין כי מדיניות הבריאות משתנה ממדינה למדינה בשל השונות באקלים
באוכלוסייה, בחתך הסוציואקונומי שלה, בתרבות ובהתנהגות ומשתנים נוספים. מדינות שונות בעולם
מחסנות ביותר או פחות חיסונים. יש להקפיד כי יכול תו של הWHO
תצטמצם להמלצות, בעיתות שיגרה
.ועוד יותר מכך בתקופות חירום
טבלה המפרטת את הפגיעות בילדים במדינות עולם שלישי כתוצאה מתקנות הבריאות העולמיות בתקופת
:המגיפה
פיגור בצמיחה בשל
תת תזונה
העמקה בעוני המביא לתת תזונה
פגיעה בשירותי בריאות הגורמים לחסר ויטמיןA
פגיעה בתזונה לנשים (גורם סיכון בשל אחוז יחסית גבוהה של הריונות) ובנערות
רעב כללי באופן אוכלוסיות ורעב בילדים
פגיעה בביטחון תזונתי
פגיעה בילדים בשל היעדר האכלה בבתי ספר
nature humanities and social sciences communications review Open access Published: 29 July 2025
Examining criticism of WHO’s COVID-19 response: a scoping review
https://www.nature.com/articles/s41599-025-05555-8?utm_source=chatgpt.com
ביקורת על התנהלות ה-
WHO
מ-
Nature
הבהרה בנקודות
•
המחקר התבסס על מאמרים שעברו ביקורת עמיתים, שנבחרו על פי קריטריוני הכללה והוצאה מוגדרים
מראש.
•
הממצאים אורגנו לשישה נושאים מרכזיים:
•
עיכובים בתגובה למצבי חירום.
•
כשלים בתקשורת וברצף המסרים לציבור.
•
בעיות בשוויוניות ובנגישות לחיסונים בין מדינות ואוכלוסיות.
•
קשיים בתיאום גלובלי בין מדינות וגופים שונים.
•
מגבלות במבנה הממשל והסמכות של WHO.
•
בעיות של אמון ציבורי ושקיפות.
•
המחקרים הדגישו שיכולת הפעולה של WHO הייתה מוגבלת בגלל:
•
הכרזה מאוחרת על מצבי חירום בריאותיים.
•
מסרים בריאותיים לא עקביים ומבלבלים לציבור ולממשלות.
•
חלוקה לא שוויונית של חיסונים, שהעדיפה חלק מהמדינות.
•
סמכות מוגבלת להכתיב או לאכוף צעדי בריאות ברמה הגלובלית.
•
גורמים פוליטיים ומבניים שהחמירו את הבעיה כללו:
•
מתיחויות גאופוליטיות בין מדינות.
•
תלות במימון מתורמים, שמכוון לעיתים לפי אינטרסים של המדינות התורמות.
•
הדרה של בעלי עניין חשובים, כגון אי-שילוב טייוואן בתהליכי תיאום.
•
השלכות מרכזיות של בעיות אלה:
•
שחיקה או פגיעה באמון הציבור בארגוני בריאות בינלאומיים.
•
חשיפה של ליקויים מבניים במערכת הממשל הבינלאומית לבריאות (international health
governance).
•
לאור הממצאים, המחברים קוראים לרפורמות, ביניהן:
•
מתן אוטונומיה רחבה יותר ל -
WHO
בניהול תגובות למשברי בריאות.
•
פיתוח אסטרטגיות תקשורת שקופות, עקביות ונגישות יותר לציבור ולממשלות.
•
הבטחת חלוקה הוגנת ושוויונית יותר של חיסונים ומשאבים אחרים.
•
חיזוק מנגנונים מוסדיים לתיאום ולשיתוף פעולה גלובלי.
•
הסקירה מדגישה שהקשר בין ממשל בריאות, אמון ציבורי ושוויוניות הוא הדוק:
•
תפקוד הממשל משפיע על האמון הציבורי.
•
האמון הציבורי משפיע על היענות לאמצעי בריאות.
•
שוויוניות במשאבים ובנגישות היא תנאי קריטי לאמון וליעילות התגובה.
•
לסיום, הסקירה מציעה תשתית רעיונית ומעשית לשיפור התפקיד וההנהגה של WHO
במשברי בריאות
עתידיים, על בסיס שילוב של ממשל יעיל יותר, אמון מוגבר ושוויוניות טובה יותר.
[2
]
:המידע בין המדינות זרם בתחילת המגיפה באופן ישיר בין מדינות או דרך ארגוני בריאות מקצועיים שונים
במהלך מגפת הקוביד, סין, כשבוע-
10
ימים מבידוד גנום של הווירוס,
העבירה את האינפורמציה לWHO
Jan. 12 , 2020
-- The China CDC, the CAMS and the WIV under the Chinese Academy of Sciences
(CAS), as designated agencies of the NHC, submitted to the WHO the genome
sequence of the novel coronavirus (2019-nCoV), which was published by the Global
Initiative on Sharing All Influenza Data (GISAID) and shared globally.
-- The NHC shared with the WHO about information on the genome sequence of the
novel coronavirus.
http://www.xinhuanet.com/english/2020-04/06/c_138951662.htm
Dr Tedros has praised China for its transparency, data sharing, and quick response.
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7134625
/
:ובמקביל, ואולי לפני, המידע על הגנום של הווירוס הועבר באופן ישיר לארגון הווירולוגים
Novel 2019 coronavirus genome
10th January 2020
genome/319
-
coronavirus
-
2019
-
https://virological.org/t/novel
מכאן אנו למדים כי גם במקרה של מגיפה ומודעות לה, המידע
יכול לעבור גם לארגו
ן
,הבריאות העולמי
וגם
בדרכים נוספות .במקביל
קשר או חברות עם הWHO
.לא היה בהכרח קשור לתוצאות של התמודדות במגיפה
Taiwan Case Study: Balancing Health and Economy During COVID-19
Asian Pacific Journal of Health Economics and Policy, Volume7, No1.
07.pdf
-
content/uploads/APJVol7No1
-
https://www.ihep.jp/wp
By the end of 2020, Taiwan had achieved the lowest cumulative number of cases and
deaths globally.
COVID-19 pandemic death rates by country
https://en.wikipedia.org/wiki/COVID-19_pandemic_death_rates_by_country
deaths per population as of 19 January 2026, by
19
-
COVID
number of confirmed
country. It also has cumulative death totals by country.
Country Deaths / million Deaths
Cases
Israel
1,395
12,707 4,841,677
Taiwan
739
17,672 9,970,937
במעקב השוואה על תמותה יחסית במדינות העולם, מתחילת המגיפה עד היום, כאשר1
,זה. הכי גרוע
ישראל במקום89
וטאיוון במקום128
. הרבה גורמים משפיעים אך נתק מארגון הבריאות העולמי ביחס
.למדינות העולם, לא פגע ביכולתה של טאיוון להתמודד המגיפה
חיסוני פוליו , חי מוחלשOPV
2022
2022
)נמצאו בביוב דגימות של פוליו. לאחר שליחת דגימות לארגון הבריאות העולמי (אב״ע
במקביל ל-
CDC
אשר זיהה אותו כ )זן השייך לחיסון (לא זן פראי
ובהמשך מקרה קליני אצל ילדה עם תסמינים
(
AFP
.)
,בדיון, מנהל הועדה(
16.3.2022
, סימוכין378168022
)
דיווח כי בדיון מול אב״ע נדרש מישראל לחסן
תוך שבועיים( את האוכלוסייה בחיסון חי מוחלשOPV
). לדרישה התלווה איום כי אם לא יעשה יכריז
הארגון על ישראל כמדינה הנגועה בו וירוס ואינה נענית לדרישות הארגון. הייתה התנגדות לכך ע״י יו״ר
ארגון רופאי הילדים אך הוחלט לבצעו. בהמשך נדבקו9
.ילדים מזן הפוליו של החיסון
פרטי הפרשה מורכבים יותר אך הנקודה כאן כי אופי היחסים מול ארגון, אשר מפקד על מדינה לנהל
מדיניות רפואית בניגוד לשיקולה .ובאיום
:לסיכום
הרעיון שיהיה ארגון אשר יעשה תיאום רפואי, קבלת מידע
ושיתוף פעולה, י וזמה ומימון מחקרים
לטובת
אוכלוסיות
באופן גלובלי הוא מבורך. ייתכן ואילו היו הרעיונות בהקמת הWHO
.
במעקב אחרי התנהלות הארגון בשנים האחרונות, באופן כללי
ובדוגמאות מ ,תקופת המגיפה ישנה
.התרחקות מהרעיונות שעל גבם הוא הושתת
כל מדינה יודעת כיצד לנהל את בעיות הבריאות שלה. בעבר ארגוני הבריאות באופן מובנה כיבדו ככלל
.את עצמאות המדינות. כוונת הארגון לא צריכה להיות ניהול אלא תיאום
כאשר אנו רואים המלצות בעלות אופי כלכלי או פוליטי, ובמקביל ארגון הבריאות רוצה לרכז יותר ויותר
סמכויות בידיו
.עדיף להימנע מהמשך חברות בו אשר מגבילה את חופש ההתנהלות הרפואית בארץ