חומר רקע - גורמים חיצוניים
19.1.2026
לכבוד
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
נייר עמדה מטעם עמותת קו לעובד– בעיות הנוגעות ל
אשרות כניסה חוזר )ת (אינטרוויזות
לעובדים זרים
הרינו מתכבדים להגיש נייר עמדה מטעמנו לקראת הדיון הקבוע ליום27.1.2025
, בכל הנוגע לבעיות
.הקשורות לסוגיית ה"אינטרוויזות" בענפים השונים
כידוע, על אף שמהגרי עבודה מוזמנים לישראל ונמצאים בה כדין לתקופות ארוכות, הם אינם
יכולים לצאת מישראל ולשוב אליה באופן חופשי ללא אשרת
כנ יסה חוזרת. יציאה מהארץ ללא
,אשרה כזו ,המונפקת ע"י רשות האוכלוסין וההגירה
משמעה שהעובד כבר לא יוכל לחזור ל עבודתו
ב
ישראל
, ו על כן
בפועל הוא אינו יכול ל
צאת בלעדיה ליציאה קצרת מועד ,. מעשית
הוא תלוי
בקבלת
אשרה כזו (לעיתים גם נדרש לשלם עליה ,)ומשכך הוא גם
תלוי
במעסיקו ו/או בלשכה ש
הם מי
שמגישים
את הב.קשה לאשרה כאמור
הצורך באשרת כניסה חוזרת
, והתלות הנגזרת מכך ג,ם במעסיק/לשכה מעורר
ים בעיות רבות .
בעיות אלו התרבו בשנתיים האחרונות, המאופיינות במחסור בכוח אדם ברשויות ;ב
עליה מט
אורית
במספר העובדים שבישראל
(בפרט ממדינות שהעובדים שמגיעים מהן מעוניינים לבקר את
משפחותיהם בתקופות החגים הנוצריות ובכלל ;)ו בעליה משמעותית בהיקפי ההעסקה בענפים
שבהם לא פועלות לשכות השמה והעובד תלוי לגמרי במעסיקו
לצורך.ההליך
:להלן נפרט את הבעיות
א.
כשלים
והסתמכות בעייתית על המעסיק
בהגשת הב
קשה ל
אשרה
,כאמור
ה בקשה לאינטרוויזה/מוגשת על ידי הלשכה מעסיק, והעובד אינו .צד לכך משכך, הוא
נאלץ לסמוך על ה
לשכה/ת
א
גיד שאכן הוגשה בקשה וכי זו מטופ לת; הדבר משמעותי ככל
שמתקרב מועד הטיסה (מטבע הדברים עובדים)רבים מזמינים כרטיסי טיסה מראש
ועדיין אין
מענה מהרשות, והעובד
אינו יכול לדעת האם אכן יש בקשה שהוגשה ומטופ.לת או לא
יש עובדים שלא ייקחו את הסיכון"ש"יהיה בסדר
, והם י
י שארו בישראל תוך שהם ""רק
מפספסים את הטיסה שכבר הזמינו ושילמו עליה על סמך הבטחות המעסיק.
אחרים סומכים
על
הלשכה/מעסי
ק ויוצאים לחו"ל תחת הבטח
ות
יהם "שיהיה בסדר"
–
ונתקלנו לא פעם
במקרים שבהם התברר
בדי עבד שבכלל לא הוגשה בקשה.עבורם
בענף הבניין וב'ענפים החדשים', ש בהם אין לשכות השמה
מורשות שיכולות לסייע לעובד
ושיש
בהם
מעסיקים
רבים שמעולם לא העסיקו קודם לכן מהגרי עבודה, הדבר בולט במיוחד ; אך
נתקלנו במקרים כאלו גם בענף הסיעוד ובענף החקלאות .
ב.
קושי רב בה
חזרת עובדים 'תקועים' לישראל
במקרים שבהם עובדים פנו אלינו מחו"ל לאחר שיצאו בלי
אשרת כניסה חוזרת
על סמך
הבטחות המעסיק , הם נאלצו להוכיח באותות ובמופתים שהם לא התכוונו לעזוב את ישראל
לתמיד אלא הוטעו על ידי המעסיק .זאת
גם
כשלא משכו את
כספי
ה
פיקדון שלהם ו גם כשפנו
בבקשה לחזור סמוך לאחר מכן ,
היינו בנסיבות שמלמדות
שמטרת הי
צי
אה הייתה זמנית .
י מנ סיוננו, אם המעסיק טוען בשלב זה ,שהם עזבו מרצונם רשות האוכלוסין מאמצת את עמדת
המעסיק באופן מלא ודוח את הבקשה ; רק במקרים שבהם העובד הצליח להשיג ראיות על
.הבטחות המעסיק, הותרה חזרתו
גם אז, החזרה מתאפשרת רק למעסיק שבגללו העובד מלכתחילה נקלע למצב הזה, ותוך תלות
במעסיק זה ,להחזרתו. למשל אנו מלווים עובד בניין שמעסיקו הונה
ו שהצליח להציג ראיות
להטעיה כאמור; הר שות הורתה לתאגיד
להחזירו
, אבל
כבר לפני3 חודשים ש העובד
עדיין יושב
בחו"ל
ומחכה שהתאגיד
שהונ ה אותו
יש לים את שנדרש ממנו לשם
החזרה.
ג.
טיפול
ב מקרים חריגים שמצריכים יציאה דחופה (למשל
מוות או מחלה של בן משפחה)
לפי הנהלים יש להגיש בקשה אל
שרת כניסה חוזרת
30
ימים מראש
, עם
אפשרות לתקופה קצרה
יותר במקרים חריגים
. אלא ש מקרים
אלו הולכים ומתרבים עם כניסתם של למעלה מ-
100
אלף
עובדים חדשים
מאז
ה-7
באוקטובר2023
, והטיפול בהם לא עומד להבנתנו בהתאמה למצבת
כוח האד
ם ברשות . קיבלנו פניות מעובדים (שכאמור לא יודעים בכלל מה הוגש עבורם בידי
המעסיק , אם הוגש) על היעדר
תשובה
לבקשתם
עד למועד הטיסה ממש , אז הם נאלצים לבחור
בין יציאה ללא אשרת כניסה חוזרת ולקיחת סיכון שהדבר יתאפשר בהמשך (או לא)
,
לבין
.וויתור על ביקור בהול של בני משפחה/הלוויות
ד.
חוסר יכולת לנסוע לחו"ל
במקרים של עיכוב
בהארכת
רישיון הישיבה
)(הרגיל
בענפים שאינם ענף הסיעוד ה ביתי, עובד יכול לצאת לחו"ל רק אם הוא רשום על שם מעסיק
(כלומר, אינו יכול לצאת לחו"ל ב תקופה שבה)'הוא 'בין מעסיקים , ורק למשך התקופה שהוא
רשום אצלו (כלומר, אם תוקף
רישיון הישיבה שנותר לו הוא
חודש , גם תוקף האינטרוויזה
שתנתן לו יהיה.)בהתאם
הארכת
רישיון הישיבה תלויה במעסיק וברשות
. הגיעו אלינו כבר כמה מקרים שבהם ה מעסיק
אמנם מעסיק את העובד אך הוא לא פועל כנדרש להארכת
רישיון הישיבה ו של
(למשל בענפי
)הבניין והתעשייה ,
,לעיתים למשך חודשים ארוכים
ומשכך בתקופה זו
העובדים
גם לא
יכולים
לקבל
אינטרוויזה ולצאת את ישראל.
בענף החקלאות באופן ס ,פציפי אנו נתקלים מדי שנה
ב
סירוב להנפיק א ינטרוויזות שתוקפן
מעבר
ל-
31.12
(
מועד
תום תוקף רישיון הישיבה ; הארכתו לשנה העוקבת תלויה בקבלת
ה
הקצאות ממשרד הח
קלאות שנעשית תמיד בר .)גע האחרון עובדים רבים פונים אלינו
ומבקשים סיוע בקבלת א ינטרוויזות שיאפשרו להם לצאת ולחגוג את חג המולד והשנה החדשה
עם משפחותיהם, ולחזור לישראל לעבודתם במהלך חודש ינואר .ה עובדים אינם יכולים להזמין
טיסות ו
צריכים לחכות עד ממש סוף דצמבר כדי ש
רי
שיונם י
וארך לשנה העוקבת ,ו רק
אז
יוכלו
לקבל אשרת כניסה חוזרת שתוקפה ארוך יותר –
לחלק
גדול מהם זה בבחינת מאוח ר מדי
(מטבע הדברי
ם עליה)ם להזמין טיסות מראש . בשנתיים האחרונות, עם כניסתם של עובדים
ממדינות חדשות לענף, יש עליה בפניות שמתקבלות אצלנו
על רקע זה .
ה.
ב
עיות מת ב ן
אשרות כניסה חוזרת ליולדות המבקשות לממש את זכותן לחופשת לידה ארוכה
אנו נתקלים מעת לעת בבעיות בקבלת אשרות כניסה חוזרות לעובדות שמבקשות ללדת בארצן
ולשהות בה
למשך חופשת הלידה
)(מטבע הדברים מדובר בעובדות בענף הסיעוד
, ככל ש מדובר
בחופשה א
רוכה מ-3 ח ודשים (על פי הדין
עובדת יולדת זכאית לכך לפי בחירתה)
,. לפי הנהלים
בקשה של עובד ת סיעוד
לאינטרוויזה צריכ
ה להיות מוגש
ת באמצעות הלשכ
ה הפרטי ,ךא ת
אם
מדובר באינטרוויזה ארוכה מ-
90
,יום לצורך חופשת לידה יש להגיש את הבקשות הללו ישירות
ללשכות האזוריות של מינהל אוכלוסין ברשות. מניסיוננו, לשכות מנ"א אינן יודעות כיצד לטפל
.בבקשות אלו ושולחות את העובדות חזרה ללשכות הפרטיות וחוזר חלילה
,בנוסף אין בנהלים מענה למקרים
שבהם
עובדות
כבר יצאו לארצן באש
רת כניסה חוזרת ל-
90
יום,
אך לאחר הלידה מבקשות
להארי
ך את החופשה .
היות שהן
נמצאות בארצן
הן אינן יכולות
לפנות ללשכות מנ"א
, וללשכות הפרטיות אין אפשרות לסייע במקרה זה.
יצויין כי פנינו בנושא
לרשות עוד באפריל2024
, בבקשה
לתקן ולחדד נהלים., והדבר טרם נעשה
ניתן לראות כי מדובר בבעיות מסוגים שונים שמתבטאות באופן שונה ביחס לענפים השונים, אולם
כולן נובעות מהצורך באישור–
שלהבנתנו תמיד ינתן אם רק
יתבקש,
כך שבפועל מדובר
באישור
טכני בלבד .ע ולה אם כן
השאלה, מדוע בכלל יש צורך בבירוקרטיה הסבוכה המתוארת לעיל, באופן
שרק מעמיס על הרשות, על המעסיקים ו על
הלשכות, פוג ו
ע בעובדים .
השינויים שעוברים ענפי
העבודה השונים מאז פרוץ המלחמה, העלייה במספר העובדים והתרחבות מספר הענפים שאין בהם
לשכות, והכל לצד מחסור חמור בכוח אדם ברשות, מחייב חשיבה מחודשת על הדרישה
לאשרת
כניסה חוזר ת ספציפית
לכל יציאה קצרת מועד .
אנו סבורים כי יש להורות על
מתן האפשרות לחזור לי שראל תוך90
ימים
לכל עובד ששהותו
בישראל היא כדין
, לרבות בתקופת בין-מעסיקים
, ללא תלות ב הליך
הב ירוקרטי
האמור
(בדומה
למשל למהגרות שהן בנ
ות
)זוג של ישראלים .
גם
אם יוח לט שלא לאשר
זאת , יש
לכל הפחו:ת
•
להנגיש את ההליך לעובדים (בפרט בענפים שבהם לא פועלות לשכות השמה)
ולכל הפחות
לאפשר להם לצפות בסטטוס ,הטיפול בבקשה כדי לנתק את תלותם/במעסיק
לשכ
ה;
•
לאפשר לעובדים
ש'נתקעו'
בחו"ל
לפנות באופן יש
יר לרשות
, בין
כדי להגיש בקשה להארכת
תוקף ה
אינטרוויזה
)(למשל במקרה של עובדת שילדה
ובין
כדי להגיש בק שה מסודרת לחזרה
.ולהשמיע את גרסתם
במקרים שבהם עובד יצא לחו"ל על בסיס
הבטח
ה כוזבת של
ה
מעסיק/
לשכה כי
יוכל לחזור, יש לאפשר חזרת העובד לל.א תלות באותו מעסיק/לשכה
•
להנפיק
אינטרוויזה לעובדים
גם בתקופ ת
'בין מעסי
קים ', ולכל הפחות לעובדים שמועסקים
אצל מעסי ק אשר
לא האריך עבורם את רישיון הישיבה בניג
וד לדין.
•
ל העמיד את תקופת
אשרת הכניסה ה חוזרת על90
ימים ג
ם א ם הדבר חורג מתוקף רישיון
הישיבה ש בידי העובד(
וככל שלא ישלים63
חודשי העסקה
במועד
רישיון זה )
–
למשל כדי למנוע
את הבעיה השנתית שנוצרת בענף החקלאות בחודש דצמבר עם ה עיכובים הכרוניים בהעברת
.ההקצאות ממשרד החקלאות