פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 174 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (09 בדצמבר 2025), שעה 13:34 סדר היום: << נושא >> מחירי הקרקעות בהתיישבות הכפרית בגליל<< נושא >> בעקבות דיון הוועדה שהתקיים ב-15 ביולי 2025 נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו יעל רון בן משה מוזמנים: דניאל סרגי – רפרנט תכנון אג"ת, משרד האוצר מתן פלג – יועץ השר ומחבר הספר מדינה למכירה, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות שי מימון – רמ"ט יוצא של השר עמיחי שיקלי דוד ירון ביטון – ראש אגף שמאות, רשות מקרקעי ישראל שלומי גבאי – סגן השמאי הממשלתי הראשי, השמאי הממשלתי חגית שמואל לונה – שמאית מקרקעין, השמאי הממשלתי דני עברי – ראש המועצה האזורית משגב אפרת מילר – יו"ר ועד הנהלה היישוב, מנוף ערן הספל – עו"ד, מנהל קהילה, מנוף לי שיין-הראל – צעירות מנוף, הרחבות, מועצה אזורית משגב חי שיין – פורום הרחבות, משגב רועי שיין – מוביל פורום הרחבות, משגב ארוד ברנע – איש מילואים, תנועת המילואימניקים יעקב דימינסקי – מנכ"ל, Road2 מרכז חדשנות בגליל יגאל מלכה – הרוב היהודי אסנת זוהר – הפורום להצלת הגליל ד"ר רות קבסה אברמזון – אימהות למען ישראל אילן רובין – לב הגליל נריה שפירא – רכז אזור צפון, תנועת רגבים אלון מליק – יועץ אסטרטגי מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מחירי הקרקעות בהתיישבות הכפרית בגליל << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום ה-9 בדצמבר 2025, י"ט בכסלו התשפ"ו. הנושא הוא מחירי הקרקעות בהתיישבות הכפרית בגליל. זה דיון המשך של הוועדה בהמשך לדיונים קודמים. אני כן רוצה לעבור על הסיכום של הדיון הקודם כדי שנראה מה נעשה. הוועדה ביקשה ממשרד הבינוי והשיכון ומשׂר הבינוי והשיכון להיכנס לעובי הקורה בקידום מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בכל הנוגע לניהול ושיווק קרקעות בגליל. לפעול להעלאת תקרות ההנחה מ-500,000 שקלים ל-900,000 שקלים, ומ-900,000 שקלים ל-1.5 מיליון שקלים, בהתאמה שתהיה תואמת למציאות המחירים בשטח. לפעול כפי שנקבע בחוק מיסוי מקרקעין בנוגע להגדרת דירה יחידה, בדומה לנוהל הקיים ברשות המיסים, ולהתאים את התקנות על פי הצורך עבור מי שמכר את דירתו במרכז ועבר להתגורר בגליל, כפי שעלה גם בהחלטות בדיון הקודם שביקשנו התייחסות של משרד הבינוי והשיכון, ולהעלות על סדר יומה של מועצת מקרקעי ישראל את נושא הטבות והנחות על מגרשים לבנייה גם למשרתי הקבע בכוחות הביטחון. נציג משרד הבינוי והשיכון בחר שלא להגיע לדיון. ההזמנה אליו נשלחה ב-3 בדצמבר בבוקר. בדקנו היום בבוקר מול כל המשרדים שההזמנה גם אכן התקבלה. לפני שעה גילו במשרד הבינוי והשיכון שהם נמצאים בהשתלמות באילת, ולכן הם ביקשו לעלות בזום. אני סירבתי שהם יעלו בזום. חוסר הכבוד הזה של משרד הבינוי והשיכון לוועדה, לכנסת, לעניין – זאת הדוגמה הטובה ביותר, ומבחינתי האירוע הזה, כמובן שאנחנו נקבע דיון ועדה נוסף. אני אוציא פנייה ליושב-ראש הכנסת שוב, שגם טען שהוא יפעיל סנקציות על המשרדים. אבל אני קורא פה, יש פה גם נציגים של הקואליציה, או לפחות לאחד מהם – מהשרים: ראש המטה של השר שיקלי. אבל אני בהחלט חושב, שראוי שהקואליציה תגיד בוועדת הכספים שמשרד הבינוי והשיכון, ככל שהם מחליטים לעשות דין לעצמם, אז גם שלא יבואו לכנסת לוועדת כספים לבקש העברות, שלא יבואו לוועדת כספים לבקש דברים נוספים. אני רואה את הדבר הזה בחומרה. אני אומר את זה לנוכחים פה, אני מצטער, אבל זאת ההתייחסות של משרד הבינוי והשיכון כנראה לעניין. הם לב העניין. הם לב העניין של הדיון הזה. להודיע לכנסת בשעה 13:00 שהם מצטערים אבל הם לא יכולים אלא לעלות בזום – לא עובד אצלי. משרד האוצר, פה אנחנו ביקשנו מכם לפעול כפי שנקבע בחוק מיסוי מקרקעין בנושא באותה הגדרה, לתקן אותה ולפעול להעלאת התקרות. יש לכם התייחסות? נציג האוצר. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> התייחסות למה? לעניין המיסוי? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שני סעיפים בסיכום הדיון הקודם. הראשון מבקש את עמדתכם בעניין שבהנחיות של רשות מקרקעי ישראל תינתן ההנחה בהקשר של דירה יחידה לא רק למי שלא הייתה לו דירה מעולם, אלא גם למי שעוזב את דירתו. כי המטרה היא בסוף שאותו אחד יעזוב את הדירה שלו – בפתח תקווה או בתל אביב – ויעבור לגור בגליל. אם יש לו דירת מגורים יחידה – הרווחנו אם הוא יעבור לגור בגליל ויקבל את ההטבה הזאת. זה אחד. כמובן הבקשה היא לשר הבינוי והשיכון ביושבו גם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, לבוא ולקדם את זה שם. אבל לעמדת האוצר פה יש חשיבות גדולה. הדבר השני, זה מה עמדתכם בנוגע להעלאת תקרות ההנחה מ-500,000 שקלים ל-900,000 שקלים, ומ-900,000 שקלים ל-1.5 מיליון שקלים בהתאמה, כדי שיהיה תואם למציאות המחירים בשטח. כי כשעשו את ההעלאה הקודמת, זה היה בהתייחס לעליית מחירים ללפני עשר שנים. << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> בסדר גמור. דניאל סרגי, אגף תקציבים, משרד האוצר. כמו שהיושב-ראש אמר, המדיניות לעניין מתן הנחות בקרקע נקבעת על ידי המועצה. היו"ר שלה הוא שר הבינוי והשיכון ואנחנו אכן, אגף תקציבים, חברים במועצה. אני אגיד בגדול, כל האירוע של ההתיישבות הכפרית והשיווקים והקצאות קרקעות בהתיישבות הכפרית הייתה תקועה בשנתיים האחרונות. עבר ממש לאחרונה הסדר במועצה, לדעתי בדיון האחרון או אחד לפני, שאמור לשחרר, לחלץ את הפקק הזה ולאפשר שיווקים במאסות בהתיישבות הכפרית. אני אומר את זה כי מבחינתנו הבעיה העיקרית מתמקדת כעת פחות בבעיית ביקוש, עוד פעם, זה הניתוח המקצועי שלנו, ויותר בבעיית היצע. כלומר, אין מספיק קרקעות שהיישובים ביחד עם המדינה משחררים כדי שאנשים יוכלו לבוא לגור שם. הדבר הזה באמת היה תקוע, << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אחת הבעיות. בזה אין לי מחלוקת. << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> כן, נכון, בדיוק. והאירוע הזה השתחרר, אמור להשתחרר, ואני מאוד מקווה שנראה בשטח את ההיצע גדל ואת היישובים גדלים בצורה משמעותית. כי אני אגיד שזה אינטרס מאוד גדול בעיניי, כמדינה, לראות שמאפשרים לאנשים לבוא לגור במקומות האלה באמצעות היצע. אם יש ביישוב מסוים עשרה מגרשים שמשווקים בחמש שנים, וגם אותם שומרים לבני מקום – אז מאוד מאוד קשה לאנשים מבחוץ לבוא ולגור, מאוד קשה להגדיל היצע ולענות על הביקושים. עכשיו לשאלת היו"ר לעניין הביקוש. תקרות ההנחה שקבועות כיום, הן הוגדלו משמעותית. כלומר, אותה תקרה של 900,000 עד לפני סדר גודל של שנה וחצי, הייתה תקרה אחת של 500,000. הוספנו תקרה נוספת למחוסרי דיור שעומדת כיום על 900,000. הנתונים מראים, כלומר זה עובדתי, נכון, שבהרבה מהיישובים השומות המעודכנות שנערכות על ידי השמאי הממשלתי, באמת ערכי קרקע הרבה יותר גבוהים ולכן תקרת ההנחה לא חלה באופן מלא על הקרקע. כן חשוב להגיד שיש גם סבסוד פיתוח, אבל רגע אני שם את זה בצד. זה משהו שאנחנו מוכנים לבחון, אבל אנחנו צריכים לבחון את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ביקשתי מכם לבחון את זה ב-16 ביולי. עברו חמשה חודשים מאז. כמה חודשים עוד אתם צריכים כדי - - - << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> לא לא, היו"ר, אני אדייק את תשובתי. אני לא אומר אנחנו צריכים לבחון. כרגע התשובה מבחינתנו היא שלילית, כי אנחנו לא רואים לנכון, אנחנו טוענים מה שטענתי בתחילת הישיבה: הבעיה בהתיישבות בגליל ובנגב היא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה יעלה מגרש למילואימניק בגליל, אחרי ההנחות שיש היום? << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> שוב, אני משיב בתשובה המקצועית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אני רוצה להתייחס לזה שאומר ראש הממשלה "מגרשים חינם למילואימניקים". אז בוא תגיד לי כמה יעלה מגרש למילואימניק במועצה אצל ראש המועצה. << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> טוב, אין בעיה. אם רוצים- - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה, תגיד. << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> לא, שנייה. אני אגף תקציבים באוצר. אני לא אחראי לא על מחירי הקרקע, בסדר? יש פה גם את שמאי הרשות עם טבלאות ונתונים, אז אני לא רוצה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> להנחה יש משמעות למחירי הקרקע? << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> בוודאי. אני רגע אחדד את הטיעון. זה בסדר גם לא להסכים והיו"ר יכול לבוא אליי בכל ביקורת, הכול בסדר. אני רק מציג את העמדה המקצועית. אני גורם מקצועי, לא גורם פוליטי. אני אומר ככה: מחירי הקרקע בגליל, זה נכון שיש הרבה מקומות, אני מאשרר את מה שאתה אומר, שהשומות יותר גבוהות מתקרת ההנחה. העמדה המקצועית שלנו, ואני אחזור עליה, היא שהבעיה היא לא בעיית ביקוש, היא בעיית היצע. לא שוחררו מגרשים במשך כמה שנים בגליל בגלל חוסר הסכמות מול המדינה לגבי מתווה השיווק. הדבר הזה הוסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה השפיע על מחירי הקרקע, אין על זה מחלוקת. << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> מצוין. הדבר הזה הוסדר. ברגע שהוא הוסדר, צריך לראות שעכשיו המכרזים יוצאים לדרך – מכרזים, פטור ממכרז, לא משנה. וברגע שהם יוצאים לדרך, אנחנו יכולים לראות מה הביקושים ביחס להיצע. בסוף זו שאלה של ביקוש והיצע. המחירים של המגרשים בקרקעות זה לא מישהו שמרים אצבע ומעריך אותם. בסוף זו בדיקה שמאית שהרי נגזרת ממחירי הדיור במקומות האלה. ולכן אם אנחנו רואים שהביקוש עולה על ההיצע בצורה משמעותית, אנחנו לא רואים מקום להגדיל את תקרת ההנחה. כי שוב, אנחנו מדברים על מקום של ביקוש והיצע. אני רק אשלים, בסדר? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקי, משרד האוצר מתנגד להגדלת תקרת ההנחה. הבנתי. זאת העמדה, לא? זאת העמדה או לא? << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> אני אומר שזאת העמדה, ואני אמרתי, כן חשוב לי להשלים אותה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הסברת למה, אבל בסדר. << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> לא, אבל כן חשוב לי להגיד שעכשיו, לאור זאת שהמתווה נפתר ואנחנו נראה מכרזים יוצאים לדרך – מכרזים והקצאות – אנחנו נוכל לראות יחס בין ביקוש להיצע, נוכל לראות מה המצב, לעשות חושבים. כי עד עכשיו הכול היה תקוע. עכשיו הוא כבר לא אמור להיות תקוע ולכן אנחנו כמובן נשקול מחדש ונבחן את הדברים. כשאני אומר נבחן את הדברים זה לא שהשתנה משהו מיולי לעכשיו, זה פשוט שהמתווה נסגר רק לאחרונה ולכן עוד לא יצאו הקצאות קרקע, אז אין עוד מה לבדוק. הכול היה תקוע במשך כמה שנים. זהו, זו העמדה. << אורח >> שי מימון: << אורח >> היה תקוע בגלל סעיף 8.6 שרמ"י השיתה, בגלל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תציג את עצמך לפרוטוקול. << דובר_המשך >> שי מימון: << דובר_המשך >> אני שי מימון, ראש המטה היוצא של השר שיקלי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא ידעתי שאתה היוצא. << דובר_המשך >> שי מימון: << דובר_המשך >> אוטוטו, בסדר, עדיין בתפקיד. קודם כל בחינת ההיצע אל מול הביקוש זה נחמד, השאלה גם מי יכול לקנות. אם בסוף אנחנו רוצים להביא זוגות צעירים ליישובים האלה, יכול להיות שיהיו כמה עשירים מהמרכז שיוכלו לקנות ויהיה בסדר, הם לא צריכים את תקרת ההנחה, אבל לא בזה מדובר. מדובר בסוף במילואימניק או אדם צעיר או סתם זוג צעיר מהמרכז, מחוסר דיור שרוצה לקנות ותקרת ההנחה כבר לא רלוונטית אליו. אתה דיברת על זה שיש מקומות שבהם השומה של המגרש עולה יותר מתקרת ההנחה. מה זה "יש מקומות"? בכל המקומות. השומה היא כמעט פי שניים. זה ערך הקרקע, אין בעיה. אז בוא נעלה את תקרת ההנחה כדי לעמוד במטרה, והמטרה היא להביא זוגות צעירים, בדגש גם על מילואימניקים היום אבל לא רק, להביא זוגות צעירים שיוכלו לקנות, והיישובים יוכלו להינצל מאובדן. כי כשנסגרים גנים ונסגרים מעונות, היישוב לא יכול להמשיך להתקיים. וזה בסדר שיש ביקוש, ויכול להיות שאנשים ירצו לקנות וילה נחמדה באיזה שהוא יישוב ולא אכפת להם לשים 2 מיליון, אבל זה לא מה שהיישוב צריך. היישוב צריך זוגות צעירים. 4 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> אפשר התייחסות קצרה? אני רק אשלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בקצרה. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> בסדר. לקנות וילה בצפון, תקרת הנחה כזאת או אחרת, זה דבר יקר. לקנות בית צמוד קרקע זה משהו שלא כל אדם מן השורה יכול להרשות לעצמו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תלוי מי. << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> אני אשמח להשלים, אבל רגע, התייחסת אז אני רגע מתייחס ונסיים. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, ההצגה על זה כאילו "בואו לקנות וילה בגליל", כאילו זה איזו פריווילגיה של העשירון העליון. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> לא, אבל טוב, בסדר. אני יכול להתייחס? עוד פעם, אפשר גם שאני לא אתייחס, אני רק מציג. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תתייחס, אבל תנסה לא לשים על זה מראש כל מיני תפיסות עולם. מה זה "לגור בווילה בגליל"? << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> האמירה היא כזאת: לקנות בית צמוד קרקע זה דבר יקר, שאנשים מן השורה לא יכולים להרשות לעצמם. יש תוכנית "מחיר מטרה". תוכנית מחיר מטרה מוציאה – וגם יש פה את רמ"י שידעו לתת את הנתונים – אלפי יחידות דיור, בדגש, וזו מדיניות שהוכוונה גם במועצה שהתרחשה אני חושב בחודש יולי, בדגש על הפריפריה. במחיר מטרה מעניקים לאוכלוסייה הנחה של בין 500,000 ל-600,000 שקלים, כדי לקנות יחידת דיור בבנייה רוויה בגליל ובנגב. איזה מקומות? נוף הגליל, כרמיאל, עכו, נהריה. זה מקומות שכולנו מסכימים, שנמצאים בפריפריה ולא במרכז הארץ. עם התוכנית הזאת, למשל, שגם איתה יש בעיות אבל הדיון לא נוגע בזה, אנחנו מאפשרים דירה בהנחה מאוד מאוד משמעותית להמון המון אוכלוסייה, לאנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה בבנייה רוויה. ולכן, רק אני אסיים, חשוב לי להגיד שבעיניי – זו התפיסה המקצועית שלי – כשבוחנים את סוגיית ההתיישבות בנגב ובגליל, צריך להסתכל גם על ההתיישבות העירונית ולא הכפרית, ובעירונית המדינה נותנת מענה מאוד מאוד משמעותי באמצעות בנייה רוויה בהנחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אבל זה לא נושא הדיון. << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >> אוקיי, רק השלמתי. אין בעיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נושא הדיון הוא שאם אני אלך להתיישבות הכפרית ביישוב הערבי הצמוד למועצה אזורית משגב – ידעו להגיד לי את השמות של היישובים יותר טוב – אני אמצא מגרש במספרים אחרים. אני רוצה לעבור מסודר קודם כל על הסיכום דיון הקודם. "רשות מקרקעי ישראל: 1. להציג את עמדתה בדיון הבא בדבר הטבה למשפרי דיור ורוכשי דירה יחידה." מה שדיברנו לגבי ההגדרה. ביקשנו עמדה ברורה של רשות מקרקעי ישראל: מדוע לא להגדיר בהקשר הזה של כניסה לתוך הסל הזה, גם משפר דיור שזו דירתו היחידה? שהוא מוכר את דירתו, יוראי, בתל אביב ימכור את דירתו ויעבור לגור בגליל. << אורח >> דוד ירון ביטון: << אורח >> נגיד במנוף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למשל. מה עמדת רשות מקרקעי ישראל בעניין? << אורח >> דוד ירון ביטון: << אורח >> קודם כל, אני שמאי הרשות. אני גם חדש בתפקיד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה הנציג שרשות מקרקעי ישראל שלחה לדיון, אז אתה צריך לתת את עמדת הרשות. << דובר_המשך >> דוד ירון ביטון: << דובר_המשך >> אני התבקשתי לבדוק רק את העניין הזה של השומות. כלומר- - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת רשות מקרקעי ישראל לא שלחה נציג לעניין הזה. תודה. "להמליץ בפני מועצת מקרקעי ישראל על תיקון לקובץ החלטות הקובע מתן הנחה על מגרשים לבנייה גם לאנשי קבע בכוחות הביטחון" – לזה אתה מוסמך לתת תשובה? << דובר_המשך >> דוד ירון ביטון: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא. כל מה שכתבנו לכם בסיכום בכלל לא רלוונטי. אתם לא באים לטיול בכנסת. משרדי הממשלה לא באים לפה לביקור, לאכול צוהריים במזנון ולשבת בוועדה להעביר את הזמן כי יושב-ראש הוועדה זימן אותם. זאת לא המטרה. יצא זה, אנחנו מוציאים סיכום דיון. בסיכום הדיון הוא גם די מסודר. מה רשות מקרקעי ישראל אנחנו מבקשים ממנה, מה משרד האוצר אנחנו מבקשים ממנו, מה מועצת מקרקעי ישראל – כל דבר, אנחנו משתדלים להיות מסודרים. קבענו דיון מעקב. עברו חמשה חודשים מאז. אי אפשר לשלוח לפה מישהו שיודע לענות על מה שביקשנו? מה, הזמן שלנו לא יקר? גם הזמן שלך יקר. אתה שמאי הרשות. אז אם שלחו אותך לפה, לגיטימי שלא ישלחו עכשיו ארבעה אנשים. שולחים נציג משרד, נציג רשות, הוא אמור לבוא עם תשובות. אני לא יכול לבוא לפה כל שבוע עד שתענו לי על השאלות. אז או שמשרד השיכון מחליט לעשות דין לעצמו ולא להגיע, ומגיעה רשות מקרקעי ישראל ושולחת את מי שלא רלוונטי למה שביקשנו ממנו. בשביל מה אנחנו מקיימים את הדיון הזה? בשביל מה מגיעים החבר'ה האלה מהצפון? בשביל מה הם באו לפה? כדי לשמוע ששלחו מישהו שלא היה ולא יודע ולא מכיר? אני לא צריך את זה. באמת, ריבונו של עולם. "תהליך העברת ההשגות מרשות מקרקעי ישראל לשמאי הממשלתי" – שונה כתוצאה מהדיון הקודם? << דובר_המשך >> דוד ירון ביטון: << דובר_המשך >> יש החלטת מועצה שאנחנו מעבירים את ההשגות מרשות מקרקעי ישראל לשמאי הממשלתי. נמצא פה סגן השמאי הממשלתי, הוא יכול להתייחס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, זה גם היה קודם, רק התהליך לקח בערך בין שלושה ל- אני לא זוכר כבר בדיוק מספר החודשים. אמרתם שאתם עובדים על תהליך חדש. ביקשנו שתגידו מה התהליך ותציגו אותו בוועדה. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> ברשותך, אני אוכל לענות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> שלומי גבאי, סגן השמאי הממשלתי הראשי. מאז הדיון הקודם התקדמה טיוטת שינוי להחלטה של מועצת מקרקעי ישראל בדבר רפורמה בוועדות ההשגה. כחלק מהרפורמה אחד הדברים שאמורים לקרות זה שההשגות יוגשו באופן מקוון ישירות לשמאי הממשלתי. הליך השגה ראשונה. כרגע הליך השגה שנייה גם הוגש ישירות לוועדת השגות, אז למעשה תהיה אחידות בעניין הזה וגם- - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממתי זה בתוקף? << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> כרגע עדיין לא בתוקף. כרגע עדיין לא התכנסה ישיבת מועצת מקרקעי ישראל כדי לאשר את הרפורמה, זה משהו שצפוי לקרות. אני לא יודע בדיוק מתי. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> לא, זה דווקא אתה יכול לעדכן. נקבעה ישיבת מועצה לסוף החודש, ב-30 בדצמבר. להבנתי עוד פעם, זה נושא שהרשות אמורה להביא, אבל להבנתי זה עולה לדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עולה, זה עולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ב-30 בדצמבר זה יאושר, ומתי זה יתחיל לעבוד? << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> למיטב ידיעתי, סדר גודל של יש פרק זמן של עד חצי שנה לממש הפעלה מלאה של הרפורמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על מה חצי שנה בשביל - - - ללחיצת כפתור? << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> לא, אבל רגע, אני אעדכן שהנושא הזה של הגשה מקוונת הוא נמצא כבר בפיתוח של אנשי המחשוב של משרד המשפטים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אבל אפשר להרחיב מה זה הרפורמה הזו שמובאת לאישור המועצה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ילך יותר מהר, רק שיילך יותר מהר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, זה רק עניין פרוצדורלי, אין פה - - - << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> זה עניין של אופן ההגשה של ההשגות, שלמעשה אמור להיות מוגש ישירות אלינו באופן מקוון. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא ייתן תשובה להתיישבות בגליל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, לא. זה ייתן תשובה לחלק מהדברים שעלו פה בדיון הקודם, פשוט זה. אני חייב לומר לך, זה לא דיון ראשון. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> לא, כי עלתה טענה גם לגבי הליכי השגות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נכון, נכון. השאלה הבאה שלי אליך היא מה סטטוס הטיפול בהשגות שהוגשו בין ספטמבר 2024 עד ספטמבר 2025, בפילוח לפי יישובים, מועד הגשת ההשגות, מספר ההשגות שהוגשו, מספר המגרשים וצפי הסיום לגבי ההחלטות שהתקבלו? << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> אוקיי. ככה: היו לנו סך הכול 16 נקרא לזה פניות להליכי השגה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בין ספטמבר 2024 עד ספטמבר 2025 רק 16 פניות להשגות? << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> כולן התקבלו בין נובמבר 2024 ליולי 2025. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. 16 השגות בסך הכול? << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> כן. אני מדבר כרגע על הליכי השגה, יכול להיות שהם כוללים מספר מגרשים, כן? אבל 16 הליכי השגה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השיווק היה תקוע. << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> לא, רגע. אני יכול לעדכן שלמעט שני הליכים שהדיון לגביהם התקיים. אחד התקיים דיון בספטמבר, והשני נשלחה הודעה על הכרעה ללא קיום דיון. כל ההליכים הסתיימו, למעט שניים, ונשלחו החלטות למעשה כבר ביולי 2025, הרוב ביולי 2025, וחלק בנובמבר 2025. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. מה מועד השומה הקובע? כלומר, מתי נקבעת השומה בהתחשב בכך שרצוי שהיא תיעשה בתחילת התהליך ולא בסופו? הרי השומה מתייחסת, מטבע הדברים, לוקח פער בין המועד של ההשגה למועד של הזה, על איזה מועד מתייחסים? לפי איזה מועד נקבעת השומה? << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> כל דוח שומה יש לו מועד קובע מסוים, אבל זה לאו דווקא קשור לפרוצדורה של הליכי השגה. זאת אומרת, מועד קובע של שומה זה מועד שנקבע לפי הצורך העסקי של רשות מקרקעי ישראל. היא למעשה מזמינה שומה באמצעות שמאי מאגר של השמאי הממשלתי, והם מגדירים לו מה המועד הקובע לשומה. אבל זה לא קשור להליך הפרוצדורלי. זאת אומרת, ברגע שמוגשת השגה אלינו, אז יש לנו תאריך שנתקבל אצלנו במערכת. כמו שאמרתי, נובמבר 2024 המוקדם, המאוחר יותר היה ביולי 2025. רוב ההליכים כבר הסתיימו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וכל ההליכים במקרה כזה ממשיכים להתייחס לנובמבר 2024? << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> למועד הקובע שנקוב בשומה, כפי שהוגדר על ידי רשות מקרקעי ישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה רוצה להתייחס? << אורח >> דוד ירון ביטון: << אורח >> כן. המועד הקובע של השומה ברמ"י, זה מועד הכנסת השומה. זאת אומרת אם שמאי היה בנכס, ביקר, עבד על השומה בשבועיים האחרונים, היום הוא מכניס את השומה – היום זה המועד הקובע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אבל כשהוא מגיש השגה, אתה שולח עוד פעם שמאי או עוד פעם זה, הוא מתייחס למה? << דובר_המשך >> דוד ירון ביטון: << דובר_המשך >> לא. הוא מגיש השגה. כשמגישים השגה מי שקיבל את השומה לוקח שמאי שלו, המועד הקובע מקובע. תמיד מתכוונים לאותו מועד קובע, גם בהשגה הראשונה, גם בהשגה השנייה. זה המועד הקובע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. אנחנו צירפנו לסיכום הדיון הקודם הצעת החלטה בנוגע למשטר ההנחות בהקצאות קרקע למגורים ביישובי עדיפות לאומית בגליל ובנגב, וביקשנו מהמשרדים לפעול לקידום שתי ההצעות ולהציג את העמדה בדיון, מה שנקרא שיהיה במועצת מקרקעי ישראל. זה קרה? מיולי עד עכשיו אני מניח שהתכנסה המועצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפחות פעמיים. אם לא שלוש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האם היה דיון במה ששלחה הוועדה למועצה? שואל את זה את רשות מקרקעי ישראל. << אורח >> דוד ירון ביטון: << אורח >> אני אבדוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מבין למה אני מתעצבן? או שלא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יכול לגלות לך שלא היית, לא ידעת. << דובר_המשך >> דוד ירון ביטון: << דובר_המשך >> אני מתנצל, אני חדש בתפקיד ואני באתי ויכול להיות ש- - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אבל באים לדיון חבר'ה. באים לדיון, יש סיכום דיון קודם. הודענו בדיון הקודם שיהיה דיון מעקב. זה נשלח לפני הדיון. כן, ראש המועצה דני עברי. << אורח >> דני עברי: << אורח >> הפלונטר הזה הוא כרגע מעכב 2,000 משפחות. שיהיה ברור. כל התשובות, קודם כל התשובות, גם כשהן נכונות, הן צריכות להיות השאלות הנכונות. אנחנו, בניגוד למה שנאמר על ידי האוצר, אנחנו לא עוסקים פה במוצר, שהוא צריך לאזן בין ההיצע ובין הביקוש. אנחנו מדברים פה על מעשה, שפעם היה חשוב למדינת ישראל, שאנחנו מקימים יישובים במקומות שקודם לא היו. בסדר? אנשים, שבאים להעתיק את חייהם לגליל לא גנבו שום דבר, לא מקבלים שום איזה אוצר. הם מחליטים להעתיק את חייהם לתוך איזושהי קהילה מנותקת בפריפריה לכל הדעות. והמחיר שקבעו שהם צריכים לשלם מערך הקרקע, כמו שנאמר פה בהתחלה, מדינת ישראל קבעה, ממשלת ישראל קבעה – 10% למשרת מילואים. כל המנברות האלו של היום הקובע של השומה, ואני מציין שמה שהוא אמר תשים לב, אם תהליך ההשגה לקח שנה אז השומה היא מתייחסת ליום האחרון של השנה, לא ליום הראשון. הוא אמר "ההשגה היא ליום הראשון". << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> המועד הקובע לא משתנה. יכולה להתקבל החלטה היום כשהמועד הקובע יהיה 2020. << אורח >> דני עברי: << אורח >> כולנו יודעים, והוותיקים בינינו יודעים שפעם היו טבלאות. אפילו כבר רשות מקרקעי ישראל נמאס לה מכל הסיפור הזה של ההשגות ושל השומות, ואפילו רשות מקרקעי ישראל רוצה לעשות טבלאות, שיקבעו את העסק הזה. אני כרגע עם 2,000 משפחות, עם 30 קהילות שצריכות לגדול ב-2,000 משפחות האלו, משהו כמו 500 מתוך ה-2,000 משפחות האלו הן – . לא יעזור כל הדיונים שפה, כי בינתיים לא משחררים את ה-401 ביישוב, בגלל ש-400, 700, מנהל מקרקעי ישראל החליט, שלמרות שאין צו ביניים, ש-400 הם עוצרים. זה נוגע אצלי ומכריז ואני אומר לך את זה שתדע כי אצלי זה עצר איזה ארבעה יישובים אבל בסך הכול בגליל זה כבר עצר איזה שישה-שבעה לדעתי, הפרשנות הזאת של 400, 700, שזה בכלל המלחמה הבאה, למרות שהחקיקה הראשית כבר קבעה שזה 700 משפחות, כן? אז יש לי עד ה-400 יש לי 1,500 משפחות. ה-1,500 משפחות האלו, באמת חלק מהן נמצאים פה, שהם עברו עוד לפני כל הפלונטר הזה של השנתיים שנוצר וכל השאלה של השומה וכולי. אבל רובם אחרי. ובאחרי הזה אנחנו נתקע גם ב-700. עכשיו, כל פעם קורה משהו חדש. כל השאלות שנשאלו פה הן שאלות והכי פשוט שבעולם: לזה מה שהתכוונה. הממשלה החליטה על 10%. הם לא החליטו על 10% עד 900. הם החליטו על 10%. זה לא משנה בכלל כל הסיפורים האלו של השיווק ושל הזה. משוחרר מילואים שבא לקנות באזור עדיפות לאומית אמור היה לשלם 10% וכרגע הוא משלם 50%. זאת האמת. וכל החבר'ה האלו שעם כל ההשגות וכמה זה לקח, יותר שישה חודשים פחות שישה חודשים, בסוף הם מה שנקרא נדרשים לשלם פי 10 מאשר ביישוב הערבי הסמוך. זה מה שיצא לנו מכל העדיפות הלאומית שלנו, מכל הציונות שלנו ומכל הרצון שלנו לעודד התיישבות וכל זה. יצא שאנחנו משלמים פי 10 מהיישוב הערבי הסמוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יותר אפילו. << דובר_המשך >> דני עברי: << דובר_המשך >> אז מה כל החוכמה? במה הועלנו בכל הדבר הזה? עכשיו אנחנו כרגע תקועים בגלל השומות. אנחנו תקועים בגלל ההגדרות של הזכאות להנחות. אנחנו תקועים בגלל כל הסעיפים שנאמרו פה. ואני מציע שהאנשים פה יתייחסו ויסבירו את החוויה שלהם, כי יש פה אנשים שהם משרתי מילואים, שהם רוצים לבנות בתים, ושמה שנקרא השורה התחתונה: התכוונו לתת להם מגרש ב-100,000 ונותנים להם מגרש ב-1,100,000. זה נורא פשוט. בסוף, מכל הסיפור הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. רועי שיין. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כן, שלום, תודה רבה כבוד היושב-ראש. קצת חבל לי שנציג משרד האוצר הלך כי רציתי להתייחס לדבריו, אולי בסוף הדברים שלי. שמי רועי שיין מיישוב מנוף, מההרחבה של מנוף, ממובילי פורום ההרחבות הצעירות במשגב. מדיון המעקב האחרון, כבוד היושב-ראש, קרו אני חושב שני דברים מרכזיים: באחד נגענו קודם, מועצת מקרקעי ישראל התכנסה באוקטובר ואישרה סוף-סוף את המתווה, שנותן גושפנקה ודרך להקצאות קרקעות במכרזים. אנחנו, ההרחבה של מנוף, יחד עם עוד שלוש-ארבע הרחבות, הקבוצות האחרונות שכבר שלוש שנים ממתינות וקיבלו את הקרקע בהקצאה בפטור ממכרז. לא יהיו יותר כאלה הרחבות. מדובר על סדר גודל של משהו כמו 100 משפחות שקיבלו שומות פרטניות וזה אירוע אחד. האירוע השני, קיבלנו את ההכרעות להשגות הראשונות שלנו, יחד עם היישוב יובלים שקיבל לפני שבועיים, פחות או יותר, ונדהמנו לגלות שההכרעה הזאת עדיין מעמידה את סכום הקרקע כולל פיתוח ביישוב שלנו מעל 2 מיליון שקלים. 2.2, 2.3 – אלה המחירים המקוריים. עוד דבר אחד קרה, כבוד היושב-ראש, בחודשים האחרונים: רמ"י התחילה לשחרר מכרזים לאנשי מילואים, לוחמים וכולי. הסתכלנו סביבנו והתחילו להגיע: גילון, מורשת, אבטליון. הפלא ופלא - מחירי המכרז של רמ"י ביישובים סמוכים למנוף, מרחק של שניים-שלושה קילומטרים קו אווירי. קח למשל מורשת, אתה יודע מה המחיר? מיליון וחצי ברוטו, זאת אומרת סך הכול המחיר, כשאצלנו 2.3 - מיליון וחצי במורשת. באבטליון, ונמצא פה מזכיר יישוב מנוף שהוא גר באבטליון ועובד אצלנו ביישוב – מיליון מאה. זאת אומרת 800,000 שקלים נטו הקרקע, פלוס פיתוח מיליון מאה. במנוף 2.3. לוחם מילואימניק שהיה במלחמה יותר מ-200-300 ימים, מגיע וישלם באבטליון 40,000 שקל למגרש חצי דונם, ובמורשת 300,000. עשר דקות נסיעה, חבר'ה. אבטליון-מנוף, או אבטליון-מורשת. ובמנוף – מיליון וחצי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתם מסבירים את זה? מי רוצה להתייחס לזה? השמאי הממשלתי או השמאי של רמ"י? << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> אני אתייחס. אפשר, סיימת? אפשר? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> לא סיימתי אבל כבוד היושב-ראש רוצה התייחסות. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> אוקיי, בסדר. קודם כל לעניין ההחלטה בהשגה במנוף, השתלשלות האירועים – אמרת שזה הוחזר לערכים המקורים, אז אני אתקן בעניין הזה כי - - - << אורח >> רועי שיין: << אורח >> לא אמרתי. אמרתי שהמחיר השתנה במשהו כמו 5-7%. גילי פסל את ה- - - << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך. הייתה שומה ראשונה שנערכה במנוף. באמת הגיעו תלונות נקרא לזה לגבי השומה הזאת, לקחנו אחריות על הסיפור הזה. אמרנו נעשה בקרה לשומה, במסגרת האחריות שלנו לפקח ולהנחות מקצועית גם את שמאי המאגר שלנו. בסוף זה שמאי שלי, של השמאי הממשלתי, שעורך את השומות עבור רשות מקרקעי ישראל. ובמסגרת הליך הבקרה למעשה החלטנו, שיש מקום לתקן את השומה בפרמטרים כאלו ואחרים, וכמדומני הערכים בשומה המתוקנת היו נמוכים בממוצע סדר גודל של 200,000 שקלים למגרש ביחס לשומה המקורית. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> טעות. תיקח ממוצע.. << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> יש לי את הנתונים פה. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> נכון, בוא תשלוף. << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> מדובר על ערכים כולל פיתוח. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> חלק מהמגרשים ירדו בצורה כזאת וחלק 20,000-30,000 שקלים. << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> רגע, ועדיין, למרות שנערכה בקרה, כמובן, הזכות המלאה למי שמקבל שומה פרטנית זה לגשת להליך השגה, הליך השגה ראשונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מטומטם בעניין הזה של שמאות. תסביר לי, איך יש פער של 800,000 שקלים בין שני יישובים סמוכים? << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> רגע, אני רק אסיים את הנקודה הזאת של השומה, ההחלטה במנוף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, אני לא נכנס להחלטות פרטניות. << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> ברור, רק חשוב לי להגיד שגם ההחלטה בהשגה הראשונה במנוף, בחלק מהמגרשים השווי שם הופחת עוד, לפי שיקול דעתה של אותה שמאית מחוזית שהכריעה בתיק. וגם על ההליך הזה יש לכם אפשרות להגיש הליך השגה שנייה בפני ועדת ההשגות, ככל שיש לכם טענות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם יבלו מיטב חייהם בהשגות עד שהילדים יגדלו. תסביר לי רגע את הפער, פער של 800,000 שקלים בין היישובים. מה הפער? << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> ככה: קודם כל באופן כללי, כשמאי יש פה אתגר לא קטן כשאומדים שווי שוק של מגרש במקום שאין שם עסקאות למגרשים. בסופו של דבר כשמסתכלים על נתוני השוק, הבתים נמכרים- - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל אתה יודע, רק, כשאין עסקאות למגרשים אז שווי השוק צריך - - - << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> לא, אבל בסופו של דבר כשבתים נמכרים ב-4, ו-4 נקודה קצת מיליון שקלים, אוקיי? אז השמאי צריך לבוא ולרדת לרכיב הקרקע. וזה בדיוק מה שהוא עשה וזה גם מה שנעשה בהחלטה במנוף. לעניין הנתונים ממכרזי הרשמה והגרלה של רשות מקרקעי ישראל. דיברו פה על מכרזים במורשת, נכון? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כן, מורשת ואבטליון. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> מורשת ואבטליון וטל-אל, אם אני לא טועה, יש עוד מקום. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> יש גם. גילון יש לו מספיק, אבל לקחתי את שני הסמוכים למנוף. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> תראה, למיטב הבנתי ותקן אותי אם אני טועה, ירון, תקן אותי אם אני טועה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מי שסגר את החוזה האישי עם רמ"י. ואז השומה צנחה. << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. למיטב הבנתי, הנתונים שמופיעים בערך הקרקע, ואתם גם צירפתם את זה במסגרת החומר רקע לדיון, הייתה טבלה של ערכים, מלוא ערך הקרקע שפורסם באותם מכרזי הרשמה והגרלה. אז שם, למעשה, ערך הקרקע, למיטב הבנתי, זה איזשהו ערך שמבוסס על מערכת מחשוב שמשלבת איזה שהוא ניתוח נתונים באמצעות בינה מלאכותית, איזה שהוא כלי שרשות מקרקעי ישראל עושה בו שימוש. ולא מדובר בשומת מקרקעין. עכשיו אני לא יודע, יכול להיות שהערכים שנמצאו שם נראים בעיניכם נמוכים דרמטית ביחס לשוק. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> מה זאת אומרת נראה לנו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא יודע - - -, בין מיליון מאה למיליון יש הבדל. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> אבל רגע, אבל יש הבדלים, אנחנו מדברים על השווי, הערכים - - -. לא, אבל הערכים הנקובים במכרזים הם ללא מע"מ וללא פיתוח. הערך, שנקוב בהחלטה בהשגה הוא כולל פיתוח. בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולל מע"מ. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> אני דיברתי על המחירים כולל מע"מ ופיתוח. באבטליון מיליון 200, במנוף 2.2. כולל פיתוח וכולל מע"מ. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> לא, זה לא המספרים שיש בטבלה. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> תסתכל במכרז. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> הסתכלתי במכרז. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבל על הדיון, סליחה, חבל על הדיון. איזה עוד יישוב אמרת? אבטליון? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> אבטליון ומורשת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טל-אל הוא גם אחד מהיישובים- - - ? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבל. דיון הבא תבואו מסודרים. מסודר. רגע. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> הנה יש לי פה את הכול. יש לי תשובות להכול. ברשותך, אני אוכל גם לסיים את הנקודה הזו כאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שנייה, לא, תבוא לדיון הבא – מצגת, שומות קרקעיות של קרקע במנוף, קרקע באבטליון, קרקע במורשת, קרקע בטל-אל. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> אבל יש הבדלים בערך עצמו. שוב אני אומר, הערך הנקוב בטבלה הוא ערך של שווי קרקע ללא מע"מ וללא פיתוח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תשווה תפוחים לתפוחים. תעשה את זה כולל מע"מ, כולל פיתוח. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> בדיוק. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> אבל אין ערך כזה. זה מה שאני אומר. הערך שנקוב בטבלה הוא ערך ללא מע"מ וללא פיתוח של שווי הקרקע- - - << אורח >> רועי שיין: << אורח >> אבל רמ"י כתוב לך את הכל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מע"מ 18%, פיתוח אתם יודעים להגיד לי כמה עולה. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> פיתוח אין לי, אין לי נתונים של הפיתוח, זה רשות מקרקעי ישראל צריכה. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> יש, כתוב במכרז. אבל כתוב במכרז, במכרז ורמ"י יכולים לעזור. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> אוקיי, בסדר. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כבוד היושב ראש, אני יכול להשלים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> רועי שיין: << דובר_המשך >> אוקיי. לכן יש לי בקשה אחת, באמת. אם תוכלו, בבקשה, להחליף לנו את השומה הפרטנית הזאת באותה נוסחה שתיארת קודם שמבוססת בינה מלאכותית. לייצר איזשהו אומדן ולהחליף אותה פשוט בזה. מדובר רק שלוש-ארבע הרחבות, אותן קבוצות שדיברתי. זהו, זה לא עכשיו להציל את כל מדינת ישראל. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> זה אתה צריך להפנות לרשות. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> אז כבר, אנחנו נשמע את ההתייחסות. ואגב, כשתריצו כבר את החישוב החדש הזה, אל תתחשבו בבקשה בנתוני הכרעה שכבר יש לכם. כי כשאתה נותן למודל כזה את סכומי ההכרעה שקיבלנו, ואין עסקאות במנוף - המודל יפלוט לך מחיר שהוא דומה למה שנתת לו. לכן הבקשה שלנו היא כזאת, פשוטה מאוד. לשים רגע את השומה הזאת בצד, ויובלים אותו סיפור אגב. לשים בצד. תנו לנו את החישוב שאיתו השתמשתם וזהו. זה אחד. דבר שני, הדבר האחרון שהייתי רוצה להעלות, והשמאי הממשלתי פה נגע בו. זה נכון, אין עסקאות במנוף כדי לקחת אותן בחשבון. כותבת השמאית המכריעה: בוא ניקח את מודל ההשוואה שהוא המודל העדיף מאשר שיטת החילוץ. מצד שני, שורה אחר כך היא אומרת: "לא לא, שנייה, אנחנו, השמאי שלנו הגיש את הקרקע ביובלים, שנמכרה בשנה האחרונה במיליון וחצי", אגב בצורית אותו דבר, משהו כמו מיליון וחצי. ויש שלוש עסקאות קרקע במצפה אביב, שגם רחוק משהו כמו כמה קילומטרים ממנוף, ממוצע של מיליון 700 כולל מע"מ ופיתוח, כל המחירים שאני עכשיו מדבר עליהם. רק שנייה רגע בבקשה. בסדר? והיא באה ואומרת: "לא-לא, אנחנו לא ניקח בחשבון את אותן קרקעות, באמתלה שמנוף נמצא כנראה בפלנטה אחרת, והוא יישוב שהוא לא בר השוואה ליובלים בכלל". הפלא ופלא, כבוד היושב-ראש, מגיעה הכרעה של יובלים, אני יכול לצטט- - - << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> בהכרעה של יובלים העסקה נלקחה בחשבון, אם כי במקדם נמוך. באנו מוכנים, תאמין לי. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> סליחה רגע. אני יודע, 20%. לא, אני שמח. באמת שאני שמח על כך. אבל אני אצטט. שמאי רמ"י מהכרעת יובלים, שבוע שעבר: "היישוב יובלים הוא הכי מבוקש ממועצה אזורית משגב, שכונת ההרחבה גדולה, גיל ממוצע של התושבים יחסית נמוך, מיקום מצוין ליד רקפת, שם המרכז המוניציפלי של הרשות". כבוד היושב ראש, אפשר להשוות את יובלים למנוף או אי אפשר? כשנוח - אומרים שלא, אי אפשר להשוות את מנוף ליובלים הוא יותר טוב. מצד שני, יש פה סתירה מבנית. תסבירו לנו איך לא מתאמים ואיך לא לוקחים בחשבון את מחירי הקרקעות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נקודות נוספות, רועי? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> נושא תקרות ההנחה. << אורח >> שי מימון: << אורח >> אתה יכול להגיד גם למה אין עסקאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, לא. תנו לי רגע. נקודות נוספות? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כן, הנקודה האחרונה, וחבל לי שנציג המשרד האוצר לא נמצא. שוב, אנחנו נמצאים בצנרת כבר שלוש שנים, בסדר? יש לנו מחירים. ההנחות האלה סופר קריטיות, בטח לאנשים מילואים וכולי. זה לא שעכשיו צריך לחכות לביקוש והיצע שיתאזן ולראות מה קורה. מה קורה עם אותן משפחות שרוצות עכשיו להיכנס ולבנות? הפיתוח כבר אוטוטו מסתיים, עוד לא הסתיים, אגב. אוטוטו, המגרשים ממתינים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ברור. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> לכן, יש פה קצת ניתוק למה שקורה בשטח. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. אתה רצית להוסיף משהו? << דובר_המשך >> שי מימון: << דובר_המשך >> לא, אני רק אומר, זה קצת מצחיק להגיד "אין עסקאות". למה אין עסקאות? האדונים פה, אני לא מכוון אליהם. אבל למה אין עסקאות? כי כששינו את פקודת האגודות השיתופיות, באה רמ"י ואמרה: "לא, יש סעיף 8.6". ואם סעיף 8.6, אז זה תקע את כל השוק ואף אחד לא יכול לקנות כלום. ואז אין עסקאות. ואז אומרים "אה, אין עסקאות. אז אני בא להעריך ואני אעריך איך שאני רוצה, כי אין לי על מה להסתמך". << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. תודה. << דובר_המשך >> שי מימון: << דובר_המשך >> זאת אומרת, כל המוקשים האלה, יצרו את הפלונטר, שעכשיו נתלים בו ואומרים "בגלל זה השומות גבוהות". << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. חברים, עוד מישהו מהאורחים רוצה לדבר? כי אנחנו צריכים לסיים פה ב-14:30 ואני רוצה להיות מדויק. בבקשה. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> היי, אני אפרת מילר, אני היו"רית, ועד הנהלה של מנוף. קודם כל, אני אומרת תודה לוועדה שהזמינו אותנו. אני פניתי לגברת רות אפריאת. אני נמצאת בקשר די הדוק ואני אומרת גם, אני חושבת די טוב עם מחוז צפון של רמ"י. אני חושבת שבמהלך החצי שנה האחרונה אנחנו חווים ביישוב טלטלה מטורפת ואני רוצה להוריד אתכם לרמת היישוב כדי שאתם תבינו מה קורה פה. אנחנו יצאנו ב-2022, אנחנו יישוב של 200 משפחות. ב-2022 תפסנו את הראש, ראינו שנגמרים לנו הילדים בגנים, אנחנו חייבים לצאת להרחבה, החלטנו על קליטה של 60 משפחות. זה לא שאנחנו עוצרים הרחבה. 60 משפחות ואנחנו נשיג משפחות צעירות שיגיעו לגור במנוף בשני שלבים. יצאנו להרחבה הראשונה ב-2022. נכנסה מלחמה, עיכובים, עניינים. ההרחבה הזאת קיבלה את השמאות המטורפת הזאת שאין עוד יישוב בארץ קהילתי, 200 משפחות, שמקבל כזה דבר. אמרנו: "וואלה, לא ידענו שאנחנו סביון". קיבלו את השמאות הזאת בזמן שאנחנו מדברים עם רמ"י על ההרחבה הבאה, כי 8.6 נעצר ונפתח, ואנחנו מתחילים לדבר על עוד הרחבה. אנחנו הגענו לאיזשהו מצב שכרגע רמ"י לא יכולה להתקדם ימינה ושמאלה. כי ההרחבה החדשה – אף אחד לא יודע איך יוציאו אותה, באיזה מחיר יוציאו אותה. כמו טל-אל? כמו מורשת, לידינו, השכנה? כמו רקפת? כמו מה יוציאו אותה? מה יעשו עם המשפחות שנמצאות בהשגה עכשיו? קיבלו את ההכרעה שלכם. אנחנו ביישוב, אני אומרת לכם, בכינו. ישבנו בהנהלה ותפסנו את הראש. ואחרי יומיים קיבלנו הודעות ממשפחות "אנחנו רוצות לעזוב". זה משפחות שב-2022 אנחנו מחזיקים אותן בציפורניים שיהיו איתנו שלוש שנים. עוברים מלחמה, עוברים מילואים, עוברים כל מה שצריך. שמות 500,000 שקלים על פיתוח, רואות את המגרש. לאט-לאט נבנה, מפותח, עכשיו היו צריכות להיכנס לבנות. אני ממש מצטערת, שהאנשים של רמ"י שאני מדברת איתם לא פה. זה פשוט מאכזב. והן מגיעות בשביל לבנות את הבית שלהם ומקבלות ככה בום בפרצוף את הסירוב, אני קוראת את זה סירוב על ההשגה, בסדר? כאילו אין קשר. אנחנו ממשיכים בשלנו, יש לנו שמאות. עזבו מה קורה מכרזים מסביב. איך מילואימניק במנוף ישלם אחרי כל ההנחות מיליון שקלים מול מילואימניק במורשת, צעד לידי - 300,000 שקלים. למה? כי ערך הקרקע במורשת הוא חצי מחיר? אין כזה דבר. אנחנו מבינים, שאין היגיון. אנחנו מבקשים פתרון ומהיר, ולא עכשיו השגה השנייה. אנחנו נכנסים להשגה שנייה - זה ייקח שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> אפרת מילר: << דובר_המשך >> הם בורחים. אנחנו נכנסים לברוך כספי בישוב, אנחנו צריכים להחזיר כספים למשפחות. משפחות רוצות ללכת לאבטליון, זה רבע מחיר. אז איך אני אחזיר להם כסף? מאיפה? קרקע מפותחת, מי יבוא במקומם? לא יבואו. לא יבואו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> ארוד ברנע: << אורח >> שלום, אני ארוד ברנע מלוטם. אני הגעתי ללוטם בגוש שגב ב-1996. 1996, אנחנו ידענו שבגליל יש סדר גודל של 54% יהודים. היום אנחנו נמצאים על כל הגליל 14%, ובמשגב בלבד 7%. מה שדני עברי אמר, אני מתחבר אליו. מהבית שלי אני רואה את יישוב סלאמה, אחלה אנשים. חייל משוחרר בסלאמה יכול לקנות קרקע לבנייה ב-80,000 שקלים, והבן שלי, אם הוא רוצה להגיע ללוטם לקנות בית, אז יהיה 950. זה פי 10. פי 10 בלי להתבלבל. עכשיו, כשאתם מדברים על ההנחות, המודל שדיברה הממשלה, הוא דיברה על 10%. זאת אומרת, לקחת ולעשות, בסך הכול, למנוע את האפליה הזאת בין לוחם בסלאמה ללוחם בלוטם. אנחנו רוצים להיות שווים להם. אם אנחנו נעשה את זה, זה לא משנה אם השמאות תהיה 2 מיליון או 4 מיליון. אם זה יהיה 10% - כל המשוחררים יבואו ויתיישבו ביישובים. וזה מה שצריך לקיים. עכשיו, לגבי עניין האוצר, שאני מבין שהוא חרד להכנסותיו, אבל זה דבר נורא פשוט בכלכלה. אני עכשיו סיימתי תואר שני בכלכלה ההתנהגותית ברייכמן. זה לא צריך להיות כלכלן בשביל זה. או שאתה מוכר 10 נחלות במיליון, או שאתה מוכר 100 נחלות ב-100,000. אתה מכניס את אותו דבר, והביקוש יעלה, ואנשים יגיעו וייכנסו, והכול ייפתח. אבל זה עניין של החלטה ולבצע את זה. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, תודה. כן. << אורח >> אלון מליק: << אורח >> ממש בקצרה, זה מתחבר לגמרי לזה. שמי אלון מליק. אני בן הגליל, בן כפר ורדים. היום אני, לצערי, גר במרכז. אחת הסיבות לזה זה לאו דווקא המחיר הנקודתי, אלא העובדה שאין יצירה של שטף. אם יבוא שטף של צעירים, אני יכול להגיד לכם, בני המחזור שלי, ומכל מקום, אנשים רוצים לבוא לגליל. הממשלה והכנסת מנסות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יבואו יחד. ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רוצים לחזור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, גם רוצים לבוא יחד. לא רוצה לבוא בן אדם לבד. רוצים לבוא, אם אני משרת ביחידה מסוימת - רוצים לבוא ביחד, חמישה, שישה, עשרה חבר'ה ביחד. << דובר_המשך >> אלון מליק: << דובר_המשך >> ואם רק אני יכול לדגש את הכנסת והממשלה, נלחץ עליה ולא סתם מגיעים לפה אנשים וזה קורה, ולא יכול להיות שהרשויות שרמ"י תהיה זאת שבסופו של דבר מעכבת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. תודה. התייחסויות נוספות פה, בבקשה. << אורח >> יעקב דימינסקי: << אורח >> יעקב דימינסקי, המנכ”ל של Road to Innovation. אנחנו מרכז חדשנות שמקימים סטארט-אפים, סדר גודל של 45 בשנה. עשינו מעבר מחיפה לכרמיאל לפני שבעה חודשים, כחלק מהמאמץ לשיקום הצפון. גר בשכניה, צמוד למנוף, אחד היישובים שקיבלו שומות גבוהות, ואנחנו בהרחבה - - - << דובר_המשך >> דוד ירון ביטון: << דובר_המשך >> מתי קיבלתם את השומה? << דובר_המשך >> יעקב דימינסקי: << דובר_המשך >> אני בהרחבה במנוף, אני גר בשכניה. במקור אני מירושלים. << דובר_המשך >> דוד ירון ביטון: << דובר_המשך >> מתי קיבלתם את השומה בשכניה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביולי 2025. << אורח >> יעקב דימינסקי: << אורח >> הסיטואציה כרגע היא פשוטה. אני עובד והגשתי סדר גודל של 20 מיליון שקלים כדי לעבוד בשוחות ולייצר יזמות וחדשנות בצפון. זה מה שאני עושה. אני מקים המון סטארט-אפים ואנחנו עובדים עם רשות החדשנות באופן צמוד. כדי להביא את האנשים האלה ולהשאיר אותם, צריך שיהיה להם איפה לגור. והקינטיקה של התהליך, המהירות שלו, שתהליכים לוקחים שנים על גבי שנים, היא מקור הבעיה. אתם רוצים להחליט על שומות גבוהות? תחליטו. אני חייל מילואים, שירתי בתור חייל קרבי עד לפני חמש שנים כשנפצעתי בבית-אל, המחיר גבוה? אין בעיה. תגידו לי, אני אחפש מקום אחר. אבל המצב שזה נגרר גורם לזה שאני לא יכול להביא יזמים ולהגיד להם: "בואו תתמקמו פה. כי יהיה בסדר, כי אתם תוכלו לקנות בית או תתמקמו שם, כי אני אוכל לקנות בית". המצב הלא ברור הזה הוא חלק משמעותי מהבעיה. עכשיו, זה שהתאריך הקובע או תאריך מסוים זה אחלה, אבל יש ריבית. אז זה לא בדיוק עוזר לנו. אז אני באמת מבקש, אני לא מכיר פה את הזה. זו הפעם הראשונה שלי בכנסת. תנסו להגיע להכרעות כדי שאנחנו נוכל לחיות עם ודאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> יגאל מלכה: << אורח >> שלום, יגאל מלכה, ארגון הרוב היהודי. אני שומע פה את כל מה שאומרים ואני רוצה לומר משהו מאוד פשוט. רבים פה בין היישובים בגליל. תראה לאן הגענו, אנחנו מסכסכים יישוב ביישוב: זה 300,000, זה 400,000, זה שני מיליון, ואנחנו נתקלים לא פעם ביישובים ערביים, שעב בגליל, 73,000 שקלים, קרקע לדו, זאת אומרת 37,000 שקלים לאדם. בלי מילואים, בלי להיות לוחם, בלי שירות בצה"ל - משלמים עשירית או אחד חלקי עשרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה אמרת? << אורח >> יגאל מלכה: << אורח >> שעב. תעבור כל כפר ערבי בגליל והמחירים הם עשירית ומטה. וזה פשוט לא ייתכן שאנחנו מנהלים פה ויכוח בינינו, האם נעשה הנחה כזו או אחרת? לך לשעב, לך לוואדי חמאם - אתה תשלם עשירית מחיר בלי שום תנאים, זה המחיר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, יש שם תנאי: אתה לא יכול ללכת. << דובר_המשך >> יגאל מלכה: << דובר_המשך >> בדיוק זה, שאני לא יכול להיכנס לשם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, אתה צריך להיות בן המקום. אני לא בן המקום. אני גם לא בן המקום בשכניה. אני נולדתי ב- - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חברים. עוד נקודה. << דובר_המשך >> יגאל מלכה: << דובר_המשך >> עכשיו, מה שאני בא לומר, 11 שנים גרתי ברמת הגולן, חיספין. ואחרי 11 שנים שהחזקתי את זה בשיניים, אני עבדתי בתל אביב, ועבדתי בחיפה, כי אני הייטקיסט. אין הייטק בגולן, אין שום אפשרות לפתח שום דבר, לפחות עד לפני עשר שנים שאני עזבתי - אי אפשר היה לפתח שום דבר כזה. אנשים מקריבים את חייהם כדי לגור במקום הזה, ונראה לי שמדינת ישראל צריכה להתעורר, ובמיוחד אתם, שיושבים שם ברשויות, ולקבל פה החלטה. אנחנו רגע לפני אובדן הגליל. שולחים את האנשים להילחם בלבנון, בדרום. אנחנו מאבדים פה, בבית, את האחיזה בחבלי ארץ האלו. על מה אתם מדברים בכלל? אתם צריכים לשלם לאנשים שיגורו שם. "ניתן להם הנחה, לא ניתן להם הנחה". זה פשוט הזוי, הדיון הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק 100%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם רוצים, בקצרה, לפני שאנחנו מסכמים? << אורח >> דוד ירון ביטון: << אורח >> כן, רציתי להגיד משהו. קודם כול, אני באר-שבעי 52 שנה, מכיר את הפריפריה, מכיר את הבעיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם הנגב הולך. << דובר_המשך >> דוד ירון ביטון: << דובר_המשך >> ועדיין, כשהוא מספר לך, אתה שואל אותו על קוצו של יו"ד. אני שומע, מפנים. בודק, כל מה שאמרתם, אני בודק. תאמינו לי שאני אבדוק. יש לי שאלה לשלומי. שלומי, אם הם מוציאים עכשיו השגה לוועדת השגות, תוך כמה זמן אתם עושים את זה הכי מהר שאפשר במנוף? << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> תראה, קודם כול, כמובן, באפשרותם להגיש השגה שנייה. אפשר לתת לזה עדיפות, כמובן. אני לא יכול להגיד לך כמה זמן, אני לא יודע מה הוא מסתכל בוועדת השגות. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> משפחות אצלנו פורשות. משפחות עם ילדים פורשות, אין לנו זמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נתייחס לזה. עוד משהו, ירון? << דובר_המשך >> אפרת מילר: << דובר_המשך >> חצי שנה הילדה שלי כבר בת חמש, עוד מעט עולה לכיתה א'. התחלנו כשהייתה בגן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. בבקשה, ירון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם תוקע אותם. << אורח >> דוד ירון ביטון: << אורח >> חשוב שאם תגישו השגה, שהשמאי הממשלתי יעשו את הבדיקה שלהם בצורה המיטבית ובצורה הכי מהירה שיש. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> לא, אבל סליחה, אנחנו כבר אחרי השלב הזה. << אורח >> דוד ירון ביטון: << אורח >> לא, אתם לא אחרי השלב. אתם בתוך השלב. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> אנחנו קיבלנו הכרעה להשגה ראשונה. השגה השנייה זה בבית הדין החיצוני. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> לא, זה בוועדת השגות. יש ערכאה שנייה של ועדת השגות. זה הרכב. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> נכון, זה הרכב. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> השמאי הממשלתי הראשי עושה את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אגיד לכם משהו. נראה לי שיש רצון טוב מצד השמאי של רשות מקרקעי ישראל. << אורח >> דוד ירון ביטון: << אורח >> אני אומר שאתם קיבלתם עכשיו השגה בהשגה הראשונה. אתם נמצאים בתוך הליך מסוים. ההליך הראשון זה השגה הראשונה בשמאי הממשלתי. ההליך השני זה השגה בוועדת השגות. עכשיו, בגלל כל מה שאמרתם פה, אני מבקש משלומי, שאם תגישו את ההשגה, שיטפלו בהשגה הזאת כמה שיותר מהר. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> אין בעיה. אפשר להשתדל לתת לזה עדיפות. שוב, אני לא מנהל ועדת השגות, אני לא יודע מה הוא עומס התיקים, אבל בקשה שהיא בהחלט לגיטימית, רק חשוב לי לחדד שבכל הליך השגה, גם ההשגה הראשונה וגם ההשגה השנייה - המתקשר, שזה למעשה אתם, צריכים לדעת שיש פה, הוועדה היא סוברנית בהחלטות שלה. היא יכולה להחליט גם שהערך יכול להיות יותר גבוה. זאת אומרת, לצורך העניין, יש פה ניהול סיכונים שאתם צריכים לקחת. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנקודה ברורה, תודה. דני עברי, בבקשה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> החשוב, אני אומר לכם את זה, אמרו לכם פה בוועדה: "תעלו מ-900 למיליון וחצי, תורידו את הסיפור של השני", זה החשוב. אני מבין, ליבי יוצא לכל מי שנדפק פה בשטות הזאת ב-400,000 שקלים, זה סתם. אבל זה בגלל התקרה. הרי מה קורה? ברגע שמשחקים סביב התקרה, אנחנו היינו על זה גם ב-450. כל שקל כבר לא מקבלים עליו את ההנחה. בטח אם הוא לא מחוסר דיור, או שהוא במקרה לא משרת מילואים, כמו הבחור הזה. או שמשרת קבע. הרי הביאו את הפתרונות. לזה לא מתייחסים בכלל. אף אחד לא עשה כלום. אף אחד לא עשה כלום. << אורח >> דוד ירון ביטון: << אורח >> טוב, שמעתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> אסנת זוהר: << אורח >> אני יכולה מילה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מילה, כי אני צריך לסיים את הדיון. << דובר_המשך >> אסנת זוהר: << דובר_המשך >> ממש מילה קטנה, שורה. אסנת זוהר, הוועד להצלת הגליל. אני חושבת שכל הגורמים, גם בממשלה, באופוזיציה, כל הגורמים המקצועיים, צריכים להבין שאנחנו בשעת חירום וצריכה להיות תוכנית חירום לאומית להציל את הגליל וגם את הנגב. אתה יודע בדיוק על מה אני מדברת, כי הנגב אוטוטו הופך להיות מקום בדואי, בדואיסטן. והגליל, אנחנו במיעוט מזעזע בגליל. כל היישובים האלה, שמדברים עליהם הם בעצם כבר הפכו למובלעות. הם מובלעות. אז לאן אנחנו הולכים? אנחנו מתקשקשים על כסף? זה לא עניין של כסף, זה עניין של מדיניות. או שהמדינה הזאת יישאר מדינה יהודית, ציונית, או שאנחנו פשוט אין טעם בשום דבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, תודה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. << אורח >> רות קבסה אברמזון: << אורח >> אפשר להגיד מילה גם? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממש, אבל ב-30 שניות. << דובר_המשך >> רות קבסה אברמזון: << דובר_המשך >> תודה. נעים מאוד, דוקטור רות קבסה אברמזון, אימהות למען ישראל. קודם כל אני חושבת שיש פה עניין, ונגעו בזה גם קודמיי, אנחנו לא רוצים לדבר רק על עניין נקודתי. יש פה עניין שיותר עקרוני: התכנון של הנגב והגליל וההבנה שאנחנו באמת עומדים להפסיד את הגליל ואת הנגב, והעניין של ההתיישבות זה לא עניין טכני. ולכן אני חושבת שצריך להתייחס אליו בצורה אחרת לחלוטין ולא לדבר רק על העניין הנקודתי, שהועלה פה שהוא מאוד חשוב ובוודאי שצריך לייצר לו פתרון, אבל יש פה גם עניין יותר עקרוני. הדבר השני זה שמהשטח עולה קריאה לא ללכת רק על המרבה במחיר, אלא גם ללכת לשיטה של הגרלות שיכולה מאוד לסייע לאנשים גם לזכות בקרקע. ושוב, אם מסתכלים על זה ברמה של פיתוח כלכלי, אז אולי זה לא שווה למדינה, אבל אם מסתכלים על זה תחת הכותרת של התיישבות וההבנה שאנחנו חייבים ליישב את האזורים האלה ולתפוס בהם אחיזה, אז יש בזה הרבה מאוד היגיון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לחלק קרקעות בחינם. להתחיל בזה. << אורח >> שי מימון: << אורח >> רק להגיד משהו אחד בגלל הדברים שנאמרו פה בסוף. זה לא שצריך לחשוב מחדש על איזושהי מדיניות. זה נעשה כבר, זה נעשה Big time. הממשלה הביאה כמה פעמים פתרונות. ואני אגיד את זה הכי פשוט שיש: באופן מכוון רשות מקרקעי ישראל שמה מוקשים ועצרה את השינויים שהממשלה רצתה לעשות. צריך להעיר פה את עיני מישהו. יש פה כוח שבכוונה מתנגד. בדיון הקודם שאל אותי חבר הכנסת מיכאל ביטון "האם אתה טוען שיש פה ממשלה שנייה?" אמרתי לו "כן. מה לעשות? זה פשוט מול העיניים. ממשלה מקבלת החלטות, רשות מקרקעי ישראל מקבלת החלטות הפוכות. נקודה". << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסוף יש שר שיכון שאמור לנהל את האירוע הזה וזאת אחריותו. הבעיה שכרגע שר השיכון הוא גם שר התיירות ושר זה ושר זה ושר זה, אני לא יודע כבר כמה שרים. אבל אני רוצה כן לסכם את הדיון הזה. ראשית, משרד השיכון, אני מבקש להוציא כמובן מכתב, אני אשוחח על זה עוד פעם עם היושב ראש. האירוע הזה הוא לא תקין בעליל. שנית, נציגי המשרדים שמגיעים לפה, אני מבקש להגיע לוועדה מוכנים עם סיכום הוועדה הקודם. אנחנו עוברים עליו, מצפים לקבל תשובות, נותנים לכם זמן, נותנים את כל היכולת. עוזרים, מצפים לקבל תשובות. שלישית, צריך להבין שמהירויות התגובה פה, אני אומר את זה בהיבט של השמאות, בהיבט של המערכת תהיה מוכנה, השגה. זה לא יכול להיות חודשים ושנים. זה צריך להיות ימים. תסתכלו על זה כמו ארגון פרטי. אתה, לך יש משימה. אני אומר את זה לך, ואני אומר את זה לך, אתם מדינת ישראל, אתם נציגי מדינת ישראל. המשימה של מדינת ישראל היא ליישב את הגליל. לא יכול להיות שיש יישוב, שאנשים בורחים ממנו ואנחנו אומרים "אנחנו בעוד שנה אפשר יהיה להגיש בזה ויהיה בעוד, הוועדה תתכנס עוד חצי שנה ועוד זה". אנחנו, אין לנו את הזמן הזה. הוא פשוט לא נמצא שם, הזמן לא נמצא שם לאנשים האלה. לא יכול להיות שאנשים מבלים שלוש שנים באירוע של לגמור מחיר קרקע, כדי להתחיל לבנות בגליל. אני אומר את זה ברמה הכללית. ברמה הפרטנית, אנחנו נקיים פה דיון, אתם רואים שב-30 לחודש מתכנסת המועצה, נכון? – ב-31 לחודש בשעה 10:00 יתקיים כאן דיון מעקב, שאני מצפה לקבל את התשובות האלה גם בהיבט של מה היה בישיבת המועצה. באותו דיון אני מבקש שיוצגו, ואני מצפה שתכינו מצגת, שקף שנוכל להקרין אותו כאן. לא, אני לא צריך את הנוסחאות. אבל אני רוצה להבין כמה עולה קרקע במנוף, כמה באבטליון, כמה במורשת, כמה בטל-אל, בהתאם לחוברות המכרזים שאתם פרסמתם. זה לא צריך להיות מורכב, נעשה את כל ההשוואה הזאת. דבר נוסף, אני מצפה, אני אומר את זה לשמאי של רמ"י, אופן החישוב חייב להיות אחיד. לא יכול להיות שמחשבים בכל מקום בנוסחה אחרת לפי מה נוח לי, לפחות מהדברים שעלו פה. כל מקום אני מחליט אני אקח משהו אחר להתייחסות כדי לייצר את הזה. עכשיו, מי שבקיא בחומר יודע לעשות את זה כשהוא רוצה. זו לא המטרה. המטרה שלנו כאן היא לא למקסם מחיר. זה כאילו הפוך, צריך לשנות את הראש. אנחנו צריכים להוריד מחיר. אני רוצה שבחור בן 21-22 יוכל כן לבנות בית בגליל. זה מה שאני רוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גיל ממוצע 45. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מה שאני רוצה. אם לא יבואו חבר'ה בגילאים האלה ליישובים האלה, אנחנו לא בונים שם, סליחה, איזה בתי אבות. אנחנו בונים שם יישובים שאמורים להתחדש. אם לא יבואו החבר'ה הצעירים לגליל - אין עתיד לאזור הזה. אין עתיד. אנחנו במספרים קטסטרופליים שם. קטסטרופליים. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> גם צריך לדבר, סליחה, על העניין של יזמים פרטיים כי זה תופס נפח של שטח ולא בנייה רוויה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר. עכשיו, זה נכון שתגיד לי "הדירה בנוף הגליל והדירה בכרמיאל", בסדר. יש משמעות גם להתיישבות הזאת. וגם בחור בן 25 במדינת ישראל צריך לדעת שהוא יכול להגיע לבית צמוד קרקע אם הוא יעזוב את פתח תקווה ואת רחובות ואת ראשון לציון ויגיד "אני עובר לאבטליון". אבל אם אנחנו מגיעים למחירים מטורפים, הוא לא יעשה את זה בשביל דירת ארבעה חדרים, הוא יגור בשכירות במרכז. יש מחירים שאתה משלם על המגורים שם, מחירים אחרים. של נסיעות, של תחבורה ציבורית שלא קיימת ונגישות שלא קיימת, של רפואה פחות טובה, של פחות מקומות תעסוקה, אתה צריך לנסוע רחוק לעבודה שלך. אתה מרוויח לגור ביישוב כפרי, בבית צמוד קרקע, יש לזה משמעויות אחרות, אבל בסוף אנחנו צריכים לתת, בטח בהזדמנות הזאת. ארבע, זאת גם מה שקבעה הממשלה. הממשלה אמרה "אנחנו רוצים לתת קרקע בחינם למילואימניק". אז תנו. תנו. אתם רוצים לתת קרקע בחינם? תתנו. הפערים האלה הבלתי נתפסים בין מחיר הקרקע, שבחור במגזר הערבי יכול לקנות בכפר שלו למה שיכול לקנות ביישוב שלו בחור יהודי, הוא לא נתפס. לא נתפס, לא הגיוני, לא עובר. אנחנו נקיים פה דיון מעקב ב-31 בדצמבר בשעה 10:00. אני מבקש להגיע מוכנים עם התשובות, גם לשאלות שנשאלו כאן. ואני מצפה שמשרד השיכון יגיע גם. << אורח >> שלומי גבאי: << אורח >> ברשותך רגע, אני רוצה להבין שוב. למה אדוני מצפה? מה אתה רוצה לראות? איזה נתונים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מספרים. << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> מספרים, שמה מטרתם? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ערך הקרקע. חצי דונם באבטליון כמה עולה? כמה עולה חצי דונם במנוף? כמה עולה - - - << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> כן, אבל אדוני התייחס למכרזים, זאת אומרת על סמך הערכים שנקובים של המכרז של הרשמה והגרלה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. מה שיש. << דובר_המשך >> שלומי גבאי: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מה שיש לי, אין לי משהו אחר. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:31. << סיום >>