הודעה לעיתונות

דוברות הכנסת (הוועדה לביטחון לאומי) הצעת חוק עונש מוות למחבלים עמדת השב"כ: תומכים בהצעה – אך להשאיר מקום לשיקול דעת | יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "החוק לא יהיה 'אות מתה', אני עושה עבודה יסודית בדרך לחקיקה. יש לנו הזדמנות להשיג את ההרתעה המתבקשת" הוועדה לביטחון לאומי ב ראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) התכנסה היום (ג') לדיון בנושאים: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 159) (עונש מוות למחבלים),  של חה"כ לימור סון הר מלך וניסים ואטורי, והצעת חוק העונשין (תיקון מס' 160) (עונש מוות למחבלים), של חה"כ עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. הכנות לקריאה שניה ושלישית. אוריה, נציג השב"כ דיבר בפני הוועדה באמצעות הזום: "עמדתנו היא לעונש מוות למחבלים יש יתרונות פוטנציאלים אך גם חסרונות פוטנציאלים. בשקילת היתרונות והחסרונות אנחנו תומכים בהצעת החוק ובתנאי שהוא לא יהיה עונש חובה עם שיקול דעת. עמדת השירות בעבר הייתה להתנגד לעונש המוות, אך מאז דברים השתנו. הרכיב ההרתעתי הוא לא חד משמעי, יש מקרים שביצוע עונש מוות יכול לגרום פיגועי נקמה. העמדה הקודמת נשענה על ניתוח של רצועת עזה כפי שהיא הייתה לפני השבעה באוקטובר. האיום שנשקף היום מרצועת עזה שונה בתכלית וגם השליטה באסירים בבתי הכלא, מצמצמים את החשש מהטלת עונש מוות על מחבלים. היום גם ביו"ש וגם בירושלים מרכיב ההרתעה הוא אפקטיבי מאוד ועונד מוות למחבלים יכול לתרום לכך. אנחנו רואים את היתרונות והחסרונות של עונש מוות ומחליטים לתמוך בהצעת החוק ובתנאי שהיא תעשה תוך שיקול דעת של המערכת שאחראית על כך. העברנו את עמדתנו הרשמית למל"ל. לעמדתנו, צריכה להיות הפעלה של שיקול בהטלת עונש מוות". ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "הצעת החוק עונש מוות למחבלים לא תהיה 'אות מתה'. אנחנו ברשות המחוקקת שומעים את ההערות של כלל הגופים הרלוונטיים. בסופו של דבר נקבל את חלק מההערות ונכניס אותם לחקיקה. הדיונים האלה חשובים מאוד ואנחנו מתחשבים במה שכלל הגורמים טוענים כאן בוועדה. אני לא רץ לשום מקום ועושה עבודה יסודית בדרך לחקיקת עונש מוות למחבלים. עמדת השב"כ היא מאוד ברורה, יש לנו הזדמנות להשיג את ההרתעה המתבקשת. אנחנו לא יכולים להתעלם מהמציאות שמשתנה אל מול עינינו. אם אנחנו חפצי הגנה והרתעה, אנחנו חייבים לשנות את הפעולות שלנו אל מול המציאות הביטחונית. נכון לרגע זה הפקידים שמים קצוץ על המחוקק ולא מאפשרים לנו לבצע את עונש המוות. אני נבחרתי ע"י מאות אלפי אנשים לשבת בכנסת ואני מייצג אותם בדרך הנאמנה ביותר. כל זמן שאני כאן אעשה כל מה שנדרש כדי לממש את חובתי לציבור שבחר בי וגם להגן על הציבור שלא בחר בי. הצעת חוק עונש מוות למחבלים מסתכלת לעתיד והיא מספר למפגע הבא מה הולך לעמוד למולו". לילך וגנר, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, משרד המשפטים: "עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה: אירועי השבעה באוקטובר המחישו לנו עד כמה אנחנו נחושים להילחם בטרור. אנחנו מתייחסים עד כמה הצעת החוק של עונש מוות למחבלים מקדמת את ביטחונה של מדינת ישראל. ההצעה שמובאת בוועדה לביטחון לאומי מגיעה טרם קבלה של עמדת הקבינט בנושא. מבחינתנו אין בסיס מקצועי לקדם את הצעת החוק לאור ההתנגדויות של חלק מהגורמים הרלוונטיים. ענישה באמצעות הוצאה להורג של אדם היא עונש קיצוני ובלתי הפיך וצריך לבחון את התועלת ואת ההשלכות לכך. אנחנו יודעים שהמערכת האנושית יכולה לטעות ועונש מוות הוא בלתי הפיך במקרה שנעשתה טעות. בארה"ב זוכו 222 אסירים שנידונו למוות. הניסיון ממדינה אחרת מראה לנו שהיו הרשאות שווא. בחקיקה הישראלית כיום יש עונש מוות בחקיקות שונות. נשאלת השאלה מדוע המצב הקיים לא נותן את המענה ולמה צריך תוספת חקיקה של הצעת החוק שנדונה בוועדה לביטחון לאומי. מחקרים רבים מראים שעונש מוות למחבלים לא מרתיע, וגם המחקר החדש שטוען שעונש מוות כן יוצר הרתעה הוא בעל סייגים. עמדתנו, כאשר מדובר בהחלטה כ"כ עקרונית ומשמעותית, יש קושי להסתפק בהערות בלבד. ישראל נחשבת למדינה שביטלה הלכה למעשה את עונש המוות דה פקטו מכיוון שהוא נעשה פעמים ספורות מאז קום המדינה. השינויים שהצעת החוק מבקשת לחולל צפויים לעורר טיעונים כבדי משקל שישראל לא עומדת באמנות של שמירה על זכויות אדם. בתוך הצעת החוק, מדובר שבשטחי יו"ש עונש המוות יהיה עונש חובה. דרישה שכזאת במסגרת הצעת החוק לא קיימת אפילו בארה"ב והיא מנוגדת לעמדת הגורמים המקצועיים שנשמעו בוועדה. אמנת ז'נבה קובעת שניתן להטיל עונש מוות אבל זה תחת מגבלות מסוימות. מבחינה מעשית, כל שינוי שנעשה בחקיקת עונש מוות צפוי להטיל ביקורת רבה על ישראל. לפי הצעת החוק, יש לבצע את ביצוע עונש המוות בתוך 90 ימים מרגע פסק הדין. אין בפרק הזמן שמוצע כדי לאפשר הגשת הליך תקין של מיצוי כל ההליכים. לסיכום, יש כבר היום בחקיקה בישראל ובאיו"ש יכולת להטיל עונש מוות. התיקונים שמוצעים מעלים קשיים חוקתיים, כל זאת לא ניתוח מעמיק כיצד הצעת החוק תרתיע מחבלים נוספים מלבצע את החוק. לטעמנו אין לקדם את החקיקה המוצעת. אנחנו מחוייבים לגמרי להעמדה לדין של כל מי שהשתתף בטבח השבעה באוקטובר – כל המערכות שלנו מגויסות לכך. מדינת ישראל לא יכולה להתעם מביקורת בינלאומית שיכולה לעלות למולה במיוחד כאשר היא מתמודדת עם משפט בינלאומי במקביל. חשוב מאוד שהכנסת תראה את התמונה המלאה כאשר היא מגיעה לחוקק". קובי סמרנו, אביו של יונתן שגופתו נחטפה לעזה: "לא הייתי יושב פה ויחד איתי עוד 1,200 משפחות לא היו מאבדות את היקר להן אם היה עונד מוות למחבלים עוד לפני אסון השבעה באוקטובר. יש לי אזרחות אחת והיא ישראלית. אין מקום למחבלים במדינת ישראל. מחבלים צריך להרוג. אם פוסקים עונש מוות לסינואר השבעה באוקטובר לא היה מתרחש. כל מי שמגונן על מחבלים מוסיף את התמונות הבאות של חללי צה"ל על קירות הזיכרון. הכנסת הנוכחית נבחרה ברוב דמוקרטי והיא צריכה לחוקק חוקים שיגנו על האזרחים שלה". ח"כ גלעד קריב (העבודה): "העובדה שנציגי השב"כ לא ליוו את הדיונים בהצעה לכל אורך הדרך היא טעם לפגם בהליך החקיקה. אני רוצה לדעת האם יש חוות דעת כתובה של השב"כ לגבי כל סעיף בהצעת החוק של עונש מוות למחבלים. לאור השינוי העקרוני בעמדת שב"כ, מבקש לקבל את עבודת המטה שנעשתה בשב"כ שהובילה לשינוי בעמדת הארגון. לאור העובדה שהשב"כ הודיע כאן שהוא מתנגד לעונש כחובה אני מבקש לדעת מה החלופה שהוא רואה לנכון". נתי סמדר, אביו נרצח בפיגוע בקריית יובל בירושלים: "שמעתי הרבה מאוד ארגונים שתומכים בזכויות האדם של המחבלים, אבל שמעתי ארגונים שתומכים בזכויות האדם של אבא שלי שנרצח. לא אכפת לי מה יגידו בעולם על זה שאנחנו נותנים עונש מוות למחבלים. המחבלים לא חשבו על זכויות האדם של הנרצחים שלהם, אבל כאן בחדר הזה יש ארגונים שחושבים על הזכויות של מי שה לרצוח אזרחים ישראלים. אני רוצה להוציא להרוג את המחבל שרצח את אבא שלי". ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית): "המשימה של הטלת עונש מוות למחבלים מוטלת על כתפי מדינת ישראל ולא על כתפי המשפחות של הנרצחים. אנחנו לא רוצחים את המחבלים, אנחנו מבצעים בהם עונש מוות על מעשה הזוועה שהם עשו בבני עמנו". עו"ד נחמה פרל, הלשכה המשפטית במל"ל: "התקיימו שני דיוני קבינט בהצעת עונש מוות מחבלים, אך לא התקבלה הצעת למחיקת חלק מהמילים ולכן לפי המצב הנוכחי העמדה היא כן לקבל את הצעת החוק". עו"ד ישי שרון, הסניגוריה הציבורית: "ההחלטה הסופית על החוק היא בידיים של הכנסת שהיא הריבון להעברת חוקים, אנחנו כגוף מקצועי מביאים את עמדתנו. הטיעונים שהשב"כ נתן לשינוי בעמדתו היו עמומים ואמביוולנטיים. יש פער בין הניתוח של שב"כ שמדבר על ירידה באיום בתוך מתקני כליאה לבין מה ששב"ס טוען שהאיומים רק מתגברים". בנימין גל, דוברות הכנסת.