מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
בעקבות דיון מהיר
הכנסת העשרים וחמש
מושב שלישי
ז' בסיוון התשפ"ה
3 ביוני 2025
הצעה לדיון מהיר בנושא" "שיעורי השיבה הנמוכים של תושבים מפונים לצפון הארץ"
הצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, צביקה פוגל, אורית פרקש הכהן, סימון מושיאשוילי ואפרת רייטן מרום
עיקרי הדיון בוועדה
ביום כ"ח באייר התשפ"ה, 26 במאי 2025, התקיים בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל דיון בהצעה לדיון מהיר בנושא" "שיעורי השיבה הנמוכים של תושבים מפונים לצפון הארץ", וזאת בעקבות החלטת נשיאות הכנסת מיום כ"א באייר התשפ"ה, 19 במאי 2025.
כשישה חודשים חלפו מאז נחתם הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון, ולאחרונה פורסמו נתונים המלמדים על פער בולט בין הצפון לדרום: בעוד ביישובי הנגב המערבי שיעור המפונים ששבו לביתם הוא 84% בממוצע, בצפון השיעור הוא 62% בלבד. הגורם העיקרי להבדלים בין יישובי הצפון ליישובי הדרום הוא הפער בין האזורים במענה הממשלתי: בעוד ליישובי הדרום הוקמה מינהלת תקומה והוקצה לה תקציב של כ-19 מיליארד שקל, למינהלת תנופה לשיקום הצפון הוקצו משאבים מצומצמים ובצוותה כעשרה עובדים בלבד. עד כה הוציאה המדינה 2 מיליארד שקל על שיקום הצפון, אך רוב הסכום לא נוצל להשקעה בתשתיות ובפיתוח שעשויים לעודד את חזרת התושבים. תוכנית החומש לשינוי פני הצפון עדיין בשלבי הכנה מתקדמים, ויש סימני שאלה בדבר יישומה היעיל.
לנוכח הפערים המדאיגים בשיעורי השיבה הן בין יישובי הצפון ליישובי הדרום והן בין יישובי הצפון עצמם, ולנוכח ההשלכות האפשריות של שיעורי השיבה הנמוכים על עתיד הצפון, הועברה לוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל הצעה לדיון המהיר, כדי שתבחן את האפקטיביות של המענים הניתנים ותגבש המלצות קונקרטיות לפעולות שיש לנקוט כדי להבטיח את חיזוק יישובי הצפון ואת חזרת התושבים אליהם.
הוועדה שמעה כי הפרויקטורית שמונתה במינהלת תנופה להוביל את תהליך השיקום סיימה את תפקידה ומינויה לא הוארך. הוועדה מוצאת כי בשעה שהמדינה ניצבת בפני אתגר משמעותי, נראה כי הממשלה מנותקת מהיעד של חזרה אחראית ובת-קיימא. היה ראוי לגבש תוכנית כוללת ורב-שנתית שמביאה בחשבון את כלל ההיבטים, החל מהקצאת תקציבים וכלה בתמיכה ברשויות המקומיות, ולהפוך את המשבר להזדמנות להובלת תהליך מקיף ומתוכנן היטב שיבטיח לאזור עתיד טוב יותר. מתן סכומי כסף לתושבים ישירות אומנם מקל עליהם בטווח המיידי, אך אינו בגדר פתרון אלא מענה נקודתי בלבד.
הוועדה סבורה עוד כי נושא התשתיות בצפון הוא סוגיה קריטית, ובייחוד ברשויות העירוניות, שהן עוגנים מרכזיים לכל הישובים הכפריים שמסביבן. קריית שמונה, לדוגמה, משמשת מרכז חיוני לתושבי הסביבה, אך ללא תשתיות בסיסיות כמו בריכת שחייה ואולם ספורט מתפקד, ובהיעדר מעטפת של שירותי בריאות, תוכניות תרבות ושירותי תחבורה ציבורית סבירים, אין לצפות לשובן של המשפחות, בהתחשב בתנאי החיים הנוחים במרכז הארץ או במגורים הזמניים. מענקים נקודתיים למורים, נכבדים ככל שיהיו, אינם מספקים מענה של ממש כשמורים איכותיים מוצאים אפשרויות פרנסה טובות יותר מחוץ לאזור.
מסקנות הוועדה
1. הוועדה מבקשת מהשר במשרד האוצר וממינהלת תנופה לצפון:
א. לפעול בדחיפות למינוי פרויקטור לשיקום הצפון;
ב. לקבל לעיונה בתוך חודש ימים את רשימת היעדים קצרי הטווח וארוכי הטווח שנקבעו לשיקום פרויקטים
בצפון;
ג. להכין תכנית חמש-שנתית ובה פירוט של השימושים בתקציב לשיקום הצפון כפי שנקבע בהחלטת
ממשלה 2330 "קידום תוכנית לשיקום ולפיתוח הצפון בעקבות מלחמת חרבות ברזל";
ד. לגבש תוכנית חמש-שנתית שתתמקד בסגירת הפערים ובשדרוג הכולל של התשתיות, תוך יצירת מעטפת
תומכת ויציבה לרשויות ולתושביהן;
ה. להעביר לעיונה בתוך שלושה שבועות סקר תשתיות, מבני ציבור שנפגעו, שיעורי הפגיעה, התוכניות
לשיקום והתקציב שיוקצה לשם כך.
2. הוועדה קוראת למשרד הכלכלה והתעשייה להיכנס בעובי הקורה ולפעול להקצאת תקציבים להקמת
מכון המזון במכללת תל חי וקריית שמונה, וכן להכין תוכנית לשיקום עסקים בצפון ולחזרת עסקים
שעזבו או נסגרו והקצות תקציב ייעודי לכך.
3. הוועדה תקיים דיון בהשתתפות נציגי משרד הכלכלה והתעשייה בנושא הסיוע בחזרת העסקים לצפון.
4. הוועדה תקיים דיון בהשתתפות נציגי משרד התיירות שבו תוצג התוכנית לשיקום התיירות בחבל תקומה
ובגליל.
5. הוועדה תקיים דיון בהשתתפות נציגי משרד הבריאות להצגת שירותי הבריאות העומדים לרשות תושבי
הצפון בכלל ותושבי קריית שמונה וסביבתה בפרט לאחר המלחמה.
6. הוועדה תקיים ביולי 2025 דיון בהשתתפות נציגי משרד החינוך בנושא היערכות מערכת החינוך לפתיחת
שנת הלימודים בקריית שמונה ומטולה בספטמבר 2025.
הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ז' בסיוון התשפ"ה (3 ביוני 2025)