פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 476 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום ראשון, י' בכסלו התשפ"ו (30 בנובמבר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון - יתומי צה"ל), התשפ"ג-2022, של ח"כ שרון ניר << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024, של ח"כ משה טור פז << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי הורים, יתומים ואחים שכולים), התשפ"ד-2024, של ח"כ משה סעדה << הצח >> << הצח >> 4. הצעת חוק תגמולים ליתום משני הוריו שאחד מהם נספה במלחמת חרבות ברזל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> << הצח >> 5. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הרחבת הזכאות ליתומים שמלאו להם 21 שנים), התשפ"ג-2023, של ח"כ צביקה פוגל << הצח >> << הצח >> 6. הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (תיקון - קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד-2024, של ח"כ חוה אתי עטייה << הצח >> << הצח >> 7. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד-2024, של ח"כ פנינה תמנו << הצח >> << הצח >> 8. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה-2025, של ח"כ אופיר כץ << הצח >> << הצח >> 9. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר טלי גוטליב מוזמנים: קרן אברהם – ראש היחידה לתקציבים והתקשרויות, משרד הביטחון נגה שילדהוז טאובר – עוזרת ליועצת המשפטית למשפחות, משרד הביטחון ריקי מורד – סגנית בכירה ראש היחידה לתגמולים ורווחה, משרד הביטחון סא"ל אלירן קנתן – סא"ל ביחידת תקציבים והתקשרויות, משרד הביטחון עידו חי – רכז ביטחון אגף התקציבים, משרד האוצר שרית דמרי דבוש – עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי שלומי נחומסון – מנכ"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל זהבה גרוס מידן – יושבת ראש, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל אילנית בן עזרא – עו"ד, חברת ארגון אלמנות ויתומי צה"ל אביחי משה פוגל רונן – עו"ד, חבר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל גלית ויינר – יתומת צה"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל אסיף תמם – מייסד עמותת 'איל"ם – ארגון יתומים לאומיים מדברים תאיר נעים – יתומת צה"ל משני הורים, עמותת 'איל"ם – ארגון יתומים לאומיים מדברים' רות משאט – מייסדת ומנהלת, ארגון יתומי צה"ל החיים כדרך מיכל טלקר – ועד מנהל, ארגון יתומי צה"ל החיים כדרך רותי פרמינגר – עו"ד, נציגת ארגון בכנסת וחברת ועד, נפגעי פעולות איבה ליאורה בן צור – מייסדת ויתומת ה-7 באוקטובר, תנועת עתיד לעוטף הודיה כהן – בת שכולה, תנועת עתיד לעוטף אבישג בק – בת שכולה, תנועת עתיד לעוטף מיקה קלדרון – תנועת עתיד לעוטף שלמה אלפסה – משפחה תומכת יתומים בגירים מורן שדה – יתומה משני הורים רונית סגל – יתומת צה"ל גיל טלאור – יתום צה"ל שירלי כהן רז – יתומת צה"ל שולי מועלם – אלמנת צה"ל אדוה פינקלשטיין – אמא של יתומים אברהם רווח – אב שכול ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: רוני סלומון, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון - יתומי צה"ל), התשפ"ג-2022, פ/709/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024, פ/4287/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי הורים, יתומים ואחים שכולים), התשפ"ד-2024, פ/4587/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק תגמולים ליתום משני הוריו שאחד מהם נספה במלחמת חרבות ברזל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, פ/4547/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הרחבת הזכאות ליתומים שמלאו להם 21 שנים), התשפ"ג-2023, פ/3779/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (תיקון - קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד-2024, פ/4369/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד-2024, פ/4749/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה-2025, פ/5463/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה-2025, מ/1852 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם, שבוע טוב יום ראשון י' בכסלו התשפ"ו 30 בנובמבר 2025, השעה 10:03. אנחנו עוסקים היום בהצעת חוק משפחות חללים שנספו במערכה, תגמולים ושיקום, תיקון מספר 47 התשפ"ה 2025 מ/1852. על סדר היום הצגת נתונים כולל סכומים. סיימנו את ההקראה בשבוע שעבר היום אנחנו בנתונים. אני אתן את רוב רשות הדיבור למשרדים השונים קרי משרד הביטחון, ביטוח לאומי ומשרד האוצר ואחר כך כל מי שירצה או נרשם לדבר יוכל לדבר או לשאול. לאחר מכן אנחנו נצא לדיונים פנימיים מה אנחנו כן מנסים בכל זאת להכניס, לשפץ ולתקן ולאחר מכן נחזור עם תשובות ועם הקראה סופית ובעזרת השם גם הצבעות. נתחיל ממשרד הביטחון בהצגת הנתונים. נציג משרד האוצר גם נמצא פה? הוא בדרך? בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך יכולות להיות הצבעות לפני דיון חריגים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא יהיו, אמרתי הצבעות? לא יהיו הצבעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרת בסוף הצבעות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היום אין הצבעות, היום גם אין הקראה ותיקונים, היום יש את הנתונים מהמשרדים השונים שאלות שלכם למשרדים השונים בדבר הנתונים והסכומים. אחר כך אנחנו נצא להתייעצות. נחשוב ונחזור לעוד דיונים כולל בסופו של דבר הצבעות והעברת החוק, זאת הייתה כוונתי אם היא לא הובנה כמו שצריך איתך הסליחה. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> מיכל, אני חושבת שאנחנו לא יכולים להתחיל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אתם לא יכולים בלי להציג את השם שלכם, אני מניחה שכל הנוכחים פה כבר היו בדיונים שלנו ויודעים שלהתפרץ זה לא טוב אבל אם כבר מתפרצים לפחות שיגידו את השם. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> רונית סגל יתומת צה"ל. אני חושבת שהיום אנחנו לא יכולים להתחיל את הוועדה מבלי לדבר על יתום שהתאבד בגלל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם ביקשתם ממני ואז אמרתם שאתם צריכים לשאול את המשפחה ולא חזרתם אלי עם תשובה - - - << אורח >> רונית סגל: << אורח >> חזרתי ליונתן, והיא שלחה לי הבוקר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תצייני בבקשה, את מוזמנת. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> אני רוצה לקרוא את מה שהיא כתבה לי הבוקר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא לקרוא כרגע, קודם השם. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> אריק גרוסמן שם קץ לחייו לפני כשבוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בן כמה הוא? << אורח >> רונית סגל: << אורח >> בן 57, הוא התייתם בגיל שלוש וחצי מאביו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ארי מה? << אורח >> רונית סגל: << אורח >> אריק גרוסמן מאילת. אריה. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> האלמנה שלו כותבת – "זוהי צעקת נשמות של יתומי צה"ל, של מתמודדי נפש, של משפחות שכולות, זו המרה האמיתית של המדינה. אריה אריק גרוסמן בן 57 יתום צה"ל, שירת במורן נפצע היה בלוט"ר אילת, צוללן מדריך צלילה, מאבטח אישים ומקים פרויקט אבטחה במקסיקו ובארצות הברית. אבא מסור איש משפחה, חרוץ, מסודר לאחר גירושיו הראשונים השאיר אריק את הבית לגרושה ולילדה, מספר שנים אחרי כאשר אריק ואני התחתנו רצינו לקנות קרוואן לשים בחצר הוריי כדי להתחיל את דרכנו. ניגשנו לבנק ביקשנו הלוואה שלחו אותנו למשכנתאות ושם התברר לאריק שאין לו זכאות למשכנתא מכיוון שהממשלה החליטה להסיר את הזכאות ליתומי צה"ל. כאן התחיל השבר הגדול. אריק לקח את זה מאוד קשה, יצא למקסיקו לפרנס אותנו כשאני עם תינוקת בת שמונה חודשים ובהריון חודש רביעי. כל השנים שנינו עבדנו בחריצות ובמסירות על מנת לגדל את שתי הבנות, אנחנו אנשים פשוטים התחתנו בחצר ביתם של הוריי, ציוד ראשוני לתינוק לא היה לנו, בת מצווה לא היה לנו כסף לעשות. המצב הכלכלי לא התייצב ואנחנו שנים חיים בחוסר בסיסי. מסתבר שמגיל 30 אין הרבה זכויות וזכאות ליתומי צה"ל. כשמצבו הנפשי של אריק התדרדר והגענו לבית החולים לאשפוזים מסתבר שאין גוף אחד במדינה שמעדכן את ארגון יתומי ואלמנות צה"ל על יתום צה"ל שמתקשה להתמודד. המצב הכלכלי והקיומי וחוסר היכולת להתפרנס בכבוד כדי לסגור חודש היה כבד על אריק. 24 שנים חייתי לצידו מתוכם 12 השנים האחרונות עברו טלטלות נפשיות עם ניסיונות התאבדות שלא צלחו, אשפוזים רבים ואין מעטפת ואין מענה למעט "אלונים" שליוו אותו כמה שרק אפשר. אריק נכנס לדיכאון שלא הצליח לצאת ממנו. מאחלת שאריק יהיה יתום צה"ל האחרון ששם קץ לחייו ומקווה שמישהו ישנה את החוק שליתום צה"ל בגיל 30 אין למי לפנות דווקא בתקופה שהוא הכי היה צריך". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה על הדברים, יהי זכרו ברוך. אני אציין בלי ביקורת או שיפוטיות, הן לנוכחים פה והן לכל מי שצופה או מאזין לנו – אובדנות זו לא הדרך. ליבי איתם, ליבי איתו, שאף אחד מאיתנו לא יהיה במקומו של אחר, כל אחד מאיתנו הוא עצמו ועדיין אובדנות היא לא הפתרון ויש פתרונות נוספים כמו לדבר, לא תמיד יש למי ולאן אבל כן צריך לעשות את הכל כי החיים הם חזקים מהכול. בחיים בסוף יש אור, ויש מטרה ויש משמעות זה חשוב. תודה על הדברים ולבי עם האלמנה עם היתומים. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> האלמנה הזאת נשארת לבד ללא זכאות לכלום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רונית ביקשתי לקרוא אז נתנו את הכבוד ובהחלט מגיע – תודה. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> אנחנו זעקנו את זה מדם ליבנו והנה זה קרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רונית. בבקשה משרד הביטחון. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> (הצגת מצגת) קרן אברהם, משרד הביטחון אגף משפחות הנצחה ומורשת. ביקשתם שנציג את הנתונים של מצבת האוכלוסייה של היתומים, ילדו של נספה ואחים. אם תוכלי להעביר שקף בבקשה. ניתן לראות את זה פה בחלוקה לפי גילים. כרגע יתומים זכאים יש כ-10,218, יש יתום עצמאי אחד שבסטטוס אחר, יתום שאינו עומד ברשות עצמו – אתם מכירים פה מהשיחות – כ-95. יתומים משני הורים אחד חלל – שבעה והם כולם מתחת לגיל 25 כמו שניתן לראות בשקף. סך כל היתומים 10,337. ילדו של נספה, מי שהתייתם מעל גיל 21, כרגע יש לנו מצבה של 3,610 יתומים. לגבי אחים זה המידע שנמצא אצלנו, אנחנו עוסקים רבות בטיוב נתונים של אחים ותיקים שבזמנו לא נקלטו במערכות. עומדים על כ-31,598. התפלגות הגילים, אפשר לעבור שקף, ולראות פה את כמות היתומים בילדו של נספה בחלוקה מעל הגילים. זאת אומרת, מעל גיל 30 יש לנו כ-8,548 וכולי. << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> קרן, לא חתכתם אותם עד גיל 30? שהרי אם תתקבל הצעת חוק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שולי רק תציגי את עצמך. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> את רוצה לדעת כמה יש מאפס עד 30? << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> לא מאפס עד 30, מ-21 עד 30, כי הרי אם תתקבל הצעת הפשרה שאני מנסה להריץ אותה - - - << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> את כל החיתוכים אנחנו העברנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא השאלה היא מה מונח פה, אפשר להעביר לשקף הקודם. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> בשקף הקודם אפשר לראות בשורה 21 עד 30, 687 יתומים. מה חסר? << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> אם לא נצליח שכל היתומים יקבלו את הזכאות הזאת, אני הרי באתי לפה במטרה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שולי בואי נדייק במינוחים – את מדברת על יתומים לפי הגדרת החוק שזה עד גיל 21 או שאת מדברת על ילדו של ניספה שזה מ-21 וצפונה, מתי הוא התייתם. על מי את מדברת? << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> אני מדברת על יתומים שזכאים. הרי אנחנו חותכים ב-21 עד 30, 30 עד 40 זו ההצעה שמונחת כרגע. הצעה שאני הבאתי לשולחן וביקשתי ממשרד האוצר מכם לבדוק את העלויות שלה הייתה שכל היתומים בכל גיל יקבלו ל-19 שנים את מה שהחוק מייעד ליתומים מגיל 21 עד 40. ואז אני שואלת – כמה יתומים יש בשנתונים האלה? כמה כל פעם אנחנו מוציאים? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> למה מוציאים? << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> קרן, אני אניח לזה עכשיו ואחר כך אני אעבור איתך כי מעניין אותי להבין כמה יש בגיל 21, 22, 23, 24, 25 – כל אחת מהשנים, אני לא רוצה 21 עד 30. יש לזה משמעות כמה זה יעלה אם נוכל לעשות את הדבר המינימלי. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> את רוצה לתת את הפיצוי של 19 שנים, כמה זה הסכומים, אבל הוועדה לא העלתה את זה לכאן. << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> בדיוק, זאת הצעה שבמידה ולא נצליח כמו שאומרת יושבת הראש וכולנו, לתת לכל היתומים את הזכאות הזאת לכל השנים – נתייחס לכל היתומים בנקודת הזמן שהחוק יעבור כזכאים ל-19 שנה ולכן מעניין אותי כמה יש בכל שנה. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> יש לנו את הנתון, אבל לא פה. יושבת ראש הוועדה, היו הרבה הצעות שאנחנו העברנו והגשנו תימחורים אבל לא באנו להציג את כולן כאן. יש סט גדול של מה שהכנו לוועדה אבל מה ואיך שאתם תקבעו. << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> תודה. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> בואו נעבור הלאה, תעברי בבקשה. אחר כך נגיע לזה אם צריך, תודה. אלה עלויות התמחור של הנתח של משרד הביטחון בהצעת החוק הממשלתית שיושבת פה על השולחן. אני אקריא, תצלמו אני מצטערת שזה נראה ככה. החלוקה פה מציגה את המלצות ועדת רובינשטיין כפי שסוכמו, העלויות שלהן, ואחר כך את ההרחבות שהמשרד הכניס לחוק בעקבות ועדת רובינשטיין ותיקוני החקיקה הנוספים שנוגעים לאלמנות והורים שהכנסנו ואתם מכירים מהקריאות הקודמות. כל העלויות פה הם תוספת על התקציב הקיים היום והן מחולקות בין שנה ראשונה לממוצע שנתי בשנים העוקבות בגלל העניין הזה של המענקים חד פעמיים ואתם תראו. תוכנית לליווי אישית, מה שהוצג מגיל אפס עד 18 זה הסעיף בחוק שביקשתם שנציג. העלות בשנה הראשונה היא 8.1 מיליון וכנ"ל בשנים העוקבות. זה נוגע לכ-888 יתומים מגיל אפס עד 18, זה לא מוצג אבל אני מקריאה. מלגה להתפתחות אישית, התגמול שקבע רובינשטיין מגיל 21 עד 30 – שנה ראשונה וגם השנים העוקבות 26 מיליון, נוגעת ל-687, כמו מה שדיברנו מקודם גילאי 21 עד 30. הכפלת מענק נישואים, יש לנו במדי שנה כ-100 יתומים שמגיעים לגיל 30, ההמלצות החליטו להכפיל את הסכום, ההוצאה היא בין 18 ל-20 מיליון שקלים. טיפולי פוריות זה לפי אומדן מאוד מצומצם של 10 יתומים בשנה ומוצגת לכם כאן העלות. יתומים משני הורים כשאחד חלל, המלצות ועדת רובינשטיין וכמו שבחוק הוחלט שהתגמול שהם מקבלים יוארך מגיל 25 עד גיל 30 ולכן העלות פה שנוגעת לכ-5 יתומים מוצגת בפה. מכוח השינויים שיצרנו בחוק ליתומים תהיה את הזכות לעלות לוועדות חריגים ולכן התקציב שאנחנו משקיעים מדי שנה צפוי לגדול משמעותית וזה סך התגמול שאנחנו אומדים. התערבות רגשית ליתומים מגיל 30 כיום מקבלים עד גיל 30 ובחוק מצאנו לנכון לעשות את התיקון, זה נוגע ל-8,548 יתומים אנחנו הנחנו צריכה מסוימת וזה מגיע ל-11 מיליון שקלים בשנה. תעסוקה ולימודים, בלימודים מה שנכנס בחוק זה הרחבת הגיל מגיל 30 עד 60 והעלות של הדבר הזה זה אומדן של כ-100 יתומים מתוך מצבה של 5,864 יתומים שייכנסו. יתומים שאינם עומדים ברשות עצמם – כל מה שנתנו פה זה עניין של התגמול החודשי ואי קיזוז הקצבה, הסיוע המשפטי, ניתוחים, שיניים – כל הדבר הזה מתומחר לכ-19 מיליון שקלים בשנה. סך כל עלויות רובינשטיין בסיכומים עומד על 91 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בכמה יתומים מדובר בבדיקה האחרונה? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אינם עומדים בזכות עצמם – כ-100, 95 זה ממוצע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כולל גם יתומים שהחיים לא האירו להם פנים, זה אומדן שעוד לא קיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כ-95. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה ביטול קצבת נכות לגביהם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטול קיזוז קצבת נכות, שלא יקזזו להם, שהם יכולים לקבל משני - - - << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> קיזוז, את צודקת זו הכוונה. אלו 100 שאינם עומדים ברשות עצמם ועוד כ-300 שאנחנו מעריכים אבל זה האומדן כרגע לפי המידע שיש לנו בשטח. מעבר לכך החליט שר הביטחון להרחיב את התגמול החודשי ליתומים מגיל 30 עד 40, מדובר בכ-1,100 יתומים, התגמול פה הוא בסך של 2,000 שקלים. יתומים מעל גיל 30, דור המעבר שלא ייהנה ממה שהחוק נותן יקבל מענק בגיל 40 ובגיל 60 כל מענק בסך 25,000 שקלים. ביום הראשון יקבלו כל מי שמעל גיל 60 זה ולכן בשנה הראשונה העלות היא של 250 מיליון שקלים ועוד 8 מיליון בשנה עוקבת, בשנה הראשונה מדובר בכ-7,375 יתומים ובשנה השנייה 460 וכן הלאה. תיקוני החקיקה שבחוק. לגבי האלמנות יש שם את עניין הסתגלות למענק לאלמנה לשלושה חודשים, שיעורי עזר ליתומים, מטפלות ליתומים סיוע חריג והרחבה של הדיור שתיקפנו את הדיור, כל הסעיפים שפה, נאמדים ב-13 מיליון בשנה הראשונה וכ-8 מיליון בשנים העוקבות, אני מעגלת, בגלל הגיל של היתומים שמקבלים מטפלות בגינם. הורים שכולים כנ"ל נושא הדיור והמטפלות והחריגים, מוצג לפניכם – כ-2 מיליון ורבע בשנה. אלה סך כל העלויות של משרד הביטחון לחוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 383 מיליון סך הכל? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> 383.1 מיליון לשנה הראשונה ו-127 בשנה אחרת. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> שמי שלמה אלפסה, אני דוד שבהכרח מלווה יתומים בגירים משני הורים ושורה שאני שאלתי את ריקי מורד כשישבתי אצלה – כמה יתומים משני הורים יש במשרד הביטחון, אם יחקקו את החוק הזה מה תהיה העלות התקציבית? אז אני רואה שיתומים משני הורים מגיל 21, יש פה משהו כמו שמונה או עשרה יתומים, אם ראיתי טוב בטבלה הקודמת, ולכן מבחינת עלויות תקציביות זה אמנם בטל ב-60 מכל ה-127 מיליון שקלים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש יותר, אני אתקן אותך. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> אבל זאת הטבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שני הורים שההורה האחרון והיחיד שלהם נספה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הוא מתכוון ששניהם ניספו מאיבה, יש לך 16 כאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מדבר על שני חללים? << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> אני מדבר על שני חללים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תעבירו לשקף הראשון. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> במשרד הביטחון, 16. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, הנה 16. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> 16, אני צנוע אני לוקח עד גיל 40 – אני מחנך אותם עד גיל 40, מגיל 40 אני לא רוצה לראות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גיל 21 פה. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> אני צנוע – מדובר בעשרה. שני הורים מה אפשר לעשות? צריך לחבק את היתומים האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושבת שצריך לחבק את כל היתומים. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> תנו לדבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא מדבר על המשפחה, הם עצמם מקבלים. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> הם עצמם מקבלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לחבק גם את יתומי צה"ל לא רק את יתומי האיבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גברתי, ראשית את יכולה לשבת יש עוד מקומות סביב השולחן. אנחנו עסוקים כרגע בחללי צה"ל וכוחות הביטחון, זו עוד לא הטבלה של ביטוח לאומי. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> אני רוצה שיכניס את השורה הזו גם בטבלה השלישית האחרונה שהיא הציגה, ותתמחר את זה לפי מה שישבתי עם ריקי מורד. אני ביקשתי בהצעת חקיקה שאני רוצה להכניס פה 2,500 שקלים כל חודש תמיכה למשפחה המלווה פר יתום שזה גרושים. במידה ובכלל יש להם משפחה מלווה כי לצערי יש הרבה יתומים משני הורים שבכלל אין להם משפחה מלווה, הם נשארים באוויר וזה בכלל חבל מאוד. זו זכות גדולה מצידי ללוות וזו חובה ללוות יתומים משני הורים אני מצידי הייתי מלווה אותם עד גיל 60 אפילו אבל לקחתי את זה עד גיל 40 כדי להיות צנוע. אם תיתנו לי ללוות אותם עד גיל 60 – מקווה שאני אהיה בחיים אבל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה שלמה. תציגו את עצמכן, בסדר? << אורח >> מורן שדה: << אורח >> מורן, ביתו של סמל משה שדה שטיינפלד זכרונו לברכה. אני יתומה משני הורים, אבא שלי נפטר עקב נכותו המוכרת בשל פציעתו בקרב. אימא שלי נפטרה זמן קצר אחריו משברון לב, היא סעדה אותו כל חייו. מה קורה לגביי? האם אני שם? אני פה? איפה אני? מיכל? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אני כותבת. יש לנו בטבלה הראשונה, הנה זו שמונחת בפנינו, השאלות צריכות להיות מופנות למשרדים. היום נתתי למשרדים את הזמן – אני גם צרודה, גם מצוננת אבל לא רציתי לדחות את הדיון. מלכתחילה אליהם הפניות אבל כתוב – יתום משני הורים, תסתכלי בטבלה בעמודה החמישית. יתום משני הורים, אחד חלל – אני כן ביקשתי ממשרד הביטחון, איפה קרן? ביקשתי שתורידו עד גיל 25, דיברנו את אני וענת בטלפון על כך שזה לא יהיה עד גיל 25 אלא כל אלה שהם יתומים משני הורים ואחד חלל. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> הם עוברים לסטטוס יתום - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עזבי למה הם עוברים, ביקשנו נתונים. לא שומעים אותך קרן. ביקשנו לקבל פירוט על יתומים משני הורים כשאחד חלל לא עד הגבלה של גיל 25 אלא בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך את זה בשקף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תראו לי איפה, מעולה היא שואלת איפה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 40 עד 49 אין נתון בכלל של יתומים משני הורים. << אורח >> אלירן קנתן: << אורח >> אלירן, משרד הביטחון, השאלה היא מתי היא התייתמה. אם היא התייתמה מתחת לגיל 21 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה רואה שיש לך פה ילדו של נספה? ביקשנו לחלק את זה לשני טורים, שבטור אחד יהיה ילדו של נספה ובטור השני יהיו יתומים משני הורים. גם אם הם התייתמו אחרי אבל הם כרגע בלי שני הורים. << אורח >> אלירן קנתן: << אורח >> שקף קודם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שקף קודם אין כלום, אחריו אולי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יתומים משני הורים אחד חלל – אפס. 45 עד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, כי הם לא כתבו – תסתכלי למטה בכוכבית זה עד גיל 25. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נמצא בטבלה הבאה. תעבירו, הנה פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדיין 40 עד 49 לא פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין 46. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את לא קיימת, מה חדש? << אורח >> אלירן קנתן: << אורח >> רגע, חברים. אלירן ממשרד הביטחון, באיזה גיל התייתמת? << אורח >> מורן שדה: << אורח >> אני 46. << אורח >> אלירן קנתן: << אורח >> אם התייתמת את נמצאת בילדו של נספה. בשקף הקודם יש של ילדו של נספה. << אורח >> מורן שדה: << אורח >> אני לא רשומה שם. << אורח >> אלירן קנתן: << אורח >> את רשומה, ילדו של נספה רשומה, תחזרו בבקשה. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> השקף הראשון שצילמתם זו העמודה של ילדו של נספה. << אורח >> אלירן קנתן: << אורח >> זה לפי הגיל שלה נכון להיום. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אני אסביר. בואו נעשה סדר, יתומים משני הורים אחד חלל זה סטטוס שנמצא בחוק. זה מי שהוגדר כיתום, כלומר התייתם מתחת לגיל 21 ועד גיל 25 מקבל תגמול מיוחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כבר היום. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> כבר היום, זה החוק זו מצבת היתומים ולכן הם מופיעים פה עד גיל 25. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולכן מורן לא מופיעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, ברור לכולנו. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> תני לי לסיים. מי שהתייתם מעל גיל 21 מופיע בעמודה של ילדו של נספה, זו תמונת המצב נכון לכרגע. כל יתום וכל ילדו של נספה ברבות השנים - - - << אורח >> מורן שדה: << אורח >> אבל אני לא רשומה ושני ההורים שלי נפטרו. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אני מסיימת להסביר לך, כל יתום וכל ילדו של נספה ייתכן שחלקם גם יתומים מההורה הנוסף בגיל 70 בגיל 80 סביר להניח שהם יתומים משני ההורים. הם לא מופעים פה כי אין להם סטטוס מבחינת החוק. מה שמשוקף לך פה זה לא משרד הפנים אלא מצבת היתומים וילדו של נספה בהתאם לקטגוריה שלהם בחוק, בהתאם לזה משולמים וניתנות הזכויות. ולכן את נמצאת בעמודה של ילדו של נספה בשורה של גילך הנוכחי, אני לא זוכרת כרגע - - - << אורח >> מורן שדה: << אורח >> ה-880? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, ה-880 שלחלקם יש הורה אחד ולחלקם אין. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> לבקשת הוועדה אנחנו הכנו את הנתון, והיו כל מיני שיקולים, בשקף שקודם קפצנו אליו – חלוקת היתומים וילדו של נספה משני ההורים לפי הגיל הנוכחי שלהם. אנחנו התבקשנו למצוא איזשהו נתון על מי נפטר לפני – לצערנו אין לנו תיעוד לדבר הזה כי אנחנו גם מוגבלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה מוגבלים? אמרתם שיש לכם את כל הנתונים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין להם את כל הנתונים פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קרן כתבתם הורה ראשון חלל הכוונה היא הורה אחד חלל ולא ראשון. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אחד, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אין לכם נתונים של ההורים? יש לנו אימהות שהן אלמנות צה"ל. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז אתם לא יודעים מתי הן נפטרו? << אורח >> אלירן קנתן: << אורח >> יש שני סוגים של יתום משני הורים. סוג ראשון זה החלל היה ההורה הראשון שנפטר ולאחריו נפטרה האלמנה, נתון כזה יש פה הוא גם מופיע פה בטבלה שמופיעה פה במצגת. מה שאומרת קרן הוא שיש כאלה שהאישה נפטרה לפני או שהם התגרשו לפני, ונתון כזה לא מתועד בצורה מלאה במערכת. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> הרבה פעמים יש אפוטרופוס שמופיע אצלנו - - - << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? אדווה, אימא של תום וגבע שאני ואבא שלהם היינו פרודים כשהוא נרצח בנובה. יש לכם נתונים של כמה ילדים יתומים יש להורים פרודים? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> כן. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> כי זה לא מופיע בטבלה וזה גם היה בהמלצות רובינשטיין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וזה חשוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קשור, זה של משרד הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז מה? אבל יש משפחות כאלה במשרד הביטחון, אולי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל כרגע אנחנו דנים על נושא אחר. כרגע מתעסקים ביתומי צה"ל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל עדיין ההגדרה היא הגדרה שאנחנו צריכים לקבל תשובה עליה. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> יש יתומי צה"ל שההורים שלהם היו פרודים והם מופלים בחוק, זכותי לשאול את השאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם הבאתם את הנתונים שלכם מביטוח לאומי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אפשר לקבל את התשובה, אם יש? בואו נשמע את משרד הביטחון. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> מיכל וולדיגר אמרה שהיום אנחנו מקבלים נתונים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למרות שאני לא מתערבת כן ביקשתי כללים מאוד ברורים – לפחות להציג מי המדבר, הצגה עצמית. דבר נוסף, כללי דיון סבירים ותרבותיים, שואלים שאלה – תנו למישהו אחר לענות. אני אנסה להתערב במינימום האפשרי, אבל להציג את עצמכם ולשמוע תשובות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז יש לנו את הנתון? << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> בוקר טוב, שמי גלית - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, גלית – כן, בבקשה. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> יש לנו את הנתון לגבי כל היתומים שמי שהייתה אלמנתו, היא גרושתו והיא בסטטוס של האפוטרופוס אבל אין לי את זה בנמצא כרגע כי לא נדרשתי להביא את זה כרגע אבל אפשר להשלים את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אז קרן תשלימו בבקשה את כל היתומים שהם היום תחת האפוטרופוס הטבעי שלהם ההורה השני שנותר אבל שהוא גרוש ולא אלמן או אלמנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או חיים בנפרד לא רק גרושים, יש כל מיני סוגים של משפחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו לא נצא מזה חברים, אנחנו רוצים להתקדם. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> שמי גלית ויינר אני יתומת צה"ל. אני התייתמתי בגיל חמש אז אני מניחה שאני נמצאת ברוב המוחלט של היתומים שעברו את גיל 50. לדעתי המסה הגדולה שעליה צריך לדבר – אנחנו לא מדברים. אנחנו מדברים על חמישה פה, שמונה שם, 11 שם שאני מניחה שמשרד הביטחון יודע לתת לזה מענה. אני מבקשת לדעת איפה המענה של המסה של כמעט 8,000 יתומים שאתם הולכים להדיר, לקפח – להוסיף עוד מילים? אני משתדלת להיות מנומסת, סליחה. בכל פעם הדיון בורח מהמסה, איפה היתומים מעל גיל 50? אנחנו לא קיימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעל גיל 40. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> מעל גיל 40 מדברים אבל מעל גיל 50 – כלום. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> ריקי מורד, סגנית ראש אגף משפחות הנצחה ומורשת, גלית אני לא יכולה לומר מענה אני אדבר על התייחסות. ההתייחסות שהחוק נותן היא המענקים של ה-50,000 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הצעת החוק. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> סליחה, הצעת החוק מגדירה מענקים בגובה של 50,000 שקלים מגיל 60 ולפני גיל 60 בשתי פעימות של 25,000 שקלים. המענה שהצעת החוק נותנת מתייחס ליתומים כהגדרת היתומים – אני לא מדברת על יתומים שאינם עומדים ברשות עצמם – אני מדברת על יתומים שזקוקים למעטפת תומכת. ההתייחסות שם מדברת על סל שיקום ואם לצערנו לא ייצלח אז תגמול, זאת האוכלוסייה השנייה. והאוכלוסייה השלישית שיש לגביה התייחסות זאת אוכלוסייה של יתומים מעל גיל 40 ומעל גיל 50 עד גיל 60 שלא הצליחו לממש את הלימודים שלהם, במקרה הזה הם יקבלו את שכר הלימוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ריקי תשלים, אחר כך אסיף, אחר כך הגברת עם הצהוב. כן, ריקי. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> דיברתי כרגע על קטגוריות כשאנחנו מודעים לאפשרות לפנות לוועדה לפנים משורת הדין כשמדובר על צרכים פרטניים. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> עורכת הדין זהבה גרוס מידן, יושבת ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. אנחנו ביקשנו את הנתון של תשלום של 2,000 שקלים מגיל 40 ואילך כמה זה יעלה. אני מקווה שחישבתם כדי שנדע, תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אסיף, כן. תכף נפנה לעידו ממשרד האוצר שנמצא פה, נכון? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אסיף תמם מארגון יתומים לאומי מדברים – איל"ם. לגבי יתומים עצמאיים ראיתי שכתוב יתום אחד, הנתון הזה הוא לא מדויק. יתומים עצמאיים צריך לדעת כמה יתומים משוחררים יש, לצורך העניין יש גם יתום עצמאי שהוא משוחרר אחרי גיל 21. ההגדרה של זה בחוק זה יתום שיצא בצו בית משפט מבית האלמנה עקב חוסר תפקודה, זו ההגדרה, זה בין גיל 18 לגיל 21. אחרי שהם יוצאים מהצבא, כמה יתומים כאלה יש? זה לא מופיע פה בטבלאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קרן איך הגדרתם יתום עצמאי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהוא ברשות עצמו. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> יתום עצמאי זה מי שניתן לו סטטוס שהוא מנותק מהאלמנה, מאימו. יש לנו יתום אחד כרגע בסטטוס הזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל בגיל 25 לא יכול להיות - - - עד גיל 21 מבחינתכם? << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> עד גיל 21. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> לא, זה בין 18 ל-21, אלה הגילאים. אחרי זה כיתום עצמאי כשהוא משוחרר, כחייל בודד – אני הייתי חייל בודד גם – כחייל בודד משוחרר יש לך הטבות במשך 10 שנים. כיתום עצמאי משוחרר אתה בכלל לא רשום פה בנתונים, איפה היתומים העצמאיים אחרי גיל 21? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אני אסביר שוב את השקף. כל מי שהתייתם מתחת לגיל 21 נמצא בעמודה הראשונה, אם הוא בסטטוס אחר – הוא מופרד לעמודות הבאות. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> לא הוא התייתם לפני גיל 21, אני מדבר על יתום לא על ילדו של נספה. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> יפה מאוד אני מראה לך, הבנתי אותך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן אבל אסיף, כפי שאני הבנתי ההגדרה של החוק היום של יתום עצמאי זה עד 21, ברגע שאתה עברת את גיל 21 אתה נכנס אוטומטית חזרה להיות יתום זכאי ואתה לא יתום עצמאי, אין ליתום עצמאי הגדרה מעל גיל 21. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> חלק מהצעת עיגון החקיקה אמורה לבוא ולברר גם לגבי היתומים עצמאיים אחרי גיל 21 כי יש המון יתומים עצמאיים אחרי גיל 21. המספרים פה הם לא אחד או שניים, הם הרבה יותר אחרי גיל 21. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אסיף, אם יש רק אחד עד גיל 21 לא יכולים להיות הרבה מעל גיל 21, לפי ההגדרות הקיימות היום הוא צריך להיכנס לקריטריון מסוימים ויש רק אחד כזה אז האחד הזה יכול להמשיך ולהיות כזה גם אחר כך. אבל לא יכולים לצמוח חדשים כאלה כי הם מעל 21, זאת השאלה שלי, בסוף יתומים בין אם משני הורים בין אם מהורה אחד הם יתומים, נקודה. יש להם את כל התנאים שמפורטים כיום בחוק או בהצעת החוק. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> כן אבל זה נכון כל פעם לפרק זמן של גיל 18 ל-21. הנתון הזה נכון לפרק זמן, נכון לדצמבר 2025 לדוגמה, משרד הביטחון נתן לי תשובה שיש שני יתומים עצמאיים כאלה. בפרק זמן אחר, בביטוח לאומי לדוגמה יש 31 יתומים כאלה, זה נכון לפרק זמן. לכן אני אומר תפסיקו להסתכל על היתום העצמאי כפרק זמן, תבררו כמה יתומים עצמאיים יש גם אחרי גיל 21, זה מה שאני מנסה להבין כי הנתונים פה הם הרבה יותר. יש לכם יתום צה"ל שאני לא אנקוב את שמו שהוא בן 30 ואני מכיר אותו, מקרה מאוד מזעזע שהוא יתום עצמאי משוחרר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אסיף, כדי שאני אבין, עוד לפני שהם יבינו כי רמת ההבנה שלי כנראה נמוכה יותר. כדי להיכנס להגדרה של להיות יתום עצמאי זה מגיל 18 - - - << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> עד 21. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שואלת אותך לגביך, להיכנס לתוך ההגדרה של יתום עצמאי היום זה מגיל 18 עד גיל 21 – אתה רוצה להרחיב את זה עד גיל 30? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אני לא רוצה להרחיב, אני רוצה לדעת כמה נתונים יש על כל היתומים לאורך כל השנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הם לא יכולים לדעת, לכן השאלה היא מה ההגדרה. כדי לבדוק צריך לדעת מה ההגדרה, האם ההגדרה שלך היא שאפשר להיעשות יתום עצמאי מגיל 23, או שאתה אומר שברגע שהוא נכנס להיות יתום עצמאי בגיל 18 תבדקו לי כמה כאלה יש והם היום בני 30. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זאת אומרת, אתה לא עונה לי. אני שואלת אותך שוב שאלה מאוד פשוטה איזה נתונים אתה רוצה. מי שכבר נכנס בגיל 18 לתוך הקבוצה הזו שנקראת יתום עצמאי – כמה מהם הם היום בני 30, זאת השאלה? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> כן, 30 או 40 או 50 או 25 – כן. כמה כאלה יש היום שבעבר הוכרו בין 18 ל-21 כיתומים עצמאיים גם בצה"ל וגם בביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ומה זה אומר? שהם כבר לא יכולים לעמוד בפני עצמם? נניח שהוא בן 30 היום או בן 40 היום, מה הוא שונה מיתום אחר שהוא בן 40? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> זה דיון אחר של יתומים חריגים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אסיף, לתת להם עבודה? ברוך השם יש להם. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> לא כי יתום עצמאי בפועל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תגדיר מה ההגדרות - - - << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אני יכולה לשאול שאלה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, את יכולה. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אני מניחה שאסיף רוצה לדעת – כל מי שאי פעם היה בסטטוס יתום עצמאי והיום הוא בן 50 לצורך העניין, אתה רוצה לדעת כמה הם היו בעבר וכמה הם עכשיו? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> כן. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> להערכתי, נוכל לספק את המידע הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שאמרתי – מה המשמעות של זה אני לא יודעת, אבל אפשר לספק לך את זה. השאלה היא מה תעשה עם הנתון הזה? << אורח >> מורן שדה: << אורח >> מה אתה רוצה לעשות עם זה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מורן, רגע, יש כאן כאלה שעוד לא דיברו. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> רק הכותרת – זה אחים? הנתון הזה כולל אחים בכל הטבלה הזאת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, האחים בעמודה של האחים. כל עמודה היא בפני עצמה. תאיר, כן, בואו נהיה כולנו בקשב. << אורח >> תאיר נעים: << אורח >> אני קרובה לגיל 60. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק מזכירה לכולכם שאנחנו רוצים גם להגיע לאוצר. << אורח >> תאיר נעים: << אורח >> ביום ההולדת שלי בגיל 60 אני אמורה לקבל 50,000 שקלים, הפנסיה שלי נכון להיום היא 1,000 שקלים בלבד, השאלה שלי היא האם הגיוני ומציאותי שאני יכולה להתקיים מדבר כזה? 1,000 שקלים פנסיה ו-50,000? מה אני אמורה להמשיך לעבוד? אני כבר עייפתי, הרמתי ידיים. חייבים וועדת מוחרגים פה, אני לא יכולה להחזיק ככה יותר, קורסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא מוחרגים, אנחנו לא יכולים להמשיך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, תאיר שאלת, יש תשובה לתאיר? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> תאיר, את שואלת שאלה שמתייחסת אלייך פרטנית, אני לא חושבת שנכון לנהל את הדיון הזה עכשיו. << אורח >> תאיר נעים: << אורח >> לא יודעת אם זה פרטני, אני שומעת על עוד דברים. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> היא מדברת על יתומים שאין להם שום הכנסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, יש הרבה כאלה. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> תראי, ההתייחסות לוועדת רובינשטיין - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גלית לא, את לא אמורה לתת תשובה. תאיר שאלה פה שאלה מאוד ברורה לגבי יתומים שהם היום בני 50, 60, 40 וכולי שהם התייתמו והם נכנסים להגדרת יתום ואין להם הכנסות נוספות והם לא מסוגלים להתקיים. מה התשובה שלכם לאירוע הזה? תענו לה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> יש לרובינשטיין תשובה לאוכלוסייה שבשנתיים האחרונות לא עובדת ואנחנו נצטרך לראות למי מתאים סל שיקום ולמי מתאים תגמול. << אורח >> תאיר נעים: << אורח >> אבל זה מוגבל בזמן, עד שלוש שנים אם אני לא טועה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התגמול לא מוגבל, סל השיקום מוגבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי, מה זה התגמול? << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> בכל זאת אני עומדת על זה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, היא לא קיבלה תשובה – אי פעם לא נתתי לך לדבר? נתתי לכולם. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> שאלתי לגבי נתון, לא קיבלתי אותו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע. ריקי את יכולה לתת לה תשובה מלאה, במשפט אחד מה הכוונה סל שיקום, מה הכוונה תגמול חודשי? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> יתומי צה"ל שלא עבדו ב-18 חודשים מתוך 24 חודשים האחרונים ורוצים לעבוד ויכולים לעבוד – תהיה להם מעטפת של אימון תעסוקתי, של הכשרה מקצועית, של עוד עזרים ואמצעים שיכולים לעזור להם. ואלה שלא יצליחו לעמוד בזה – יקבלו תגמול של 3,600 שקלים. << אורח >> תאיר נעים: << אורח >> זאת אומרת שחוץ מה-50 אנחנו נקבל - - - << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> זה לא מדבר פרטנית לגבייך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא קשור למענק, אבל היא צודקת. לא את, תאיר - - - << אורח >> תאיר נעים: << אורח >> אני אקבל את המענק שאני - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חוץ מהמענק, זה לא קשור למענק. את נקראת יתומה בגלל שהתייתמת לפני גיל 21. יש בחוק, ויש הרחבות לכך לגבי יתומים שלא עבדו שנתיים לצורך העניין – ללא קשר למענק – הם יקבלו ליווי תעסוקתי. ואם זה לא ייצלח ואותו יתום לא יצליח להיכנס לשוק העבודה – הוא יהיה זכאי לתגמול שהוא כ-3,600 שקלים בחודש. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> אילנית בן עזרא, יש לי מספר שאלות למשרד הביטחון. ראשית אתם דיברתם פה בטבלה על ועדות חריגים, אתם תקצבתם את זה כ-3 מיליון, אני רוצה לדעת לפי מה כי אני לא רואה כאן פירוט. למשל מה שהיה עד עכשיו, ועדות ל' אני רואה בשקף לאחר מכן ואז ב-2023 כמה הוגשו. איפה התקציב? כמה הושקע בשנת 2023 מבחינת התקציב שלכם? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אני לא מבינה את השאלה. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> אתם הרי כתבתם שהתקציב עומד על כ-3.2 מיליון. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> הערכה, אומדן. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> הערכה, יפה אני מניחה שההערכה הזאת נגזרת ממשהו שהיה עד כה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> לא. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> לא, אז אני רוצה לקבל תשובה אם ניתן מה היה עד כה כי כתבתם שב-2023 לצורך העניין הוגשו 122, התקבלו 108 מלא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אילנית, הם עוד לא הגיעו לזה כי יש טבלת ועדות למ"ד שזו הטבלה שהם עוד לא הגיעו אליה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> לא מדובר על ועדת למ"ד ב-3.1. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> אז על מה מדובר? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> על מענקים מיוחדים, חריגים שכרגע ניתנים רק לאלמנות ולהורים ואין זכאות ליתומים ובהצעת החוק תהיה זכאות ליתומים למענקים הללו. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> בסדר, אז איך הגעתם ל-3.2? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> עשינו הערכות. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> הייתי רוצה לראות את זה, כי אני לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ריקי, בטבלה שכתוב שם ועדת חריגים וגם 21 שזה 3.2, זה לא ועדות ל', זה ועדות חריגים אחרים. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> זה גם. האומדן שלנו - - - << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> זה גם למ"ד וגם זה, כל הנושא של החריגים. איך קוראים לה? << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> אילנית. אז אם זה כך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אילנית תני להם להשיב לך. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> התמחור פה מתוקף להגשת ההצעה, בזמנו העלות המוערכת שלנו על פי ביצועים של שנים קודמות של ועדות למ"ד וכולי עמדה על הסכום הזה שהערכנו שמעבר למה שאנחנו משלמים בשוטף תהיה הכפלה ולכן זה האומדן ועל זה סיכמנו עם האוצר והגענו עם הצעת החוק. במעלה הדרך, ביקשתם לראות בדיון הקודם את סך כל עלויות הלמ"ד שהיו בוועדות בשנתיים האחרונות. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> בסדר, השאלה הבאה. התערבות רגשית – ציינתם 30 עד 40 – 11.5 מיליון, איך עשיתם את החישוב? << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> לא 30 עד 40, 30 עד 120. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> 30 ואילך. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> אם אמרתי עד 40 זה היה בטעות, 30 ומעלה אני מתכוונת. למה אני שואלת? כי נכון להיום 30 ומעלה מקבלים, מדובר בטיפול פסיכולוגי - - - << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> לא, זו התערבות רגשית. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> אז על מה? כי אני שאלתי ואמרו לי פסיכולוגי, אז על מה מדובר? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> חלופה לפסיכולוגי. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> מה זה חלופה לפסיכולוגי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז אתם לא מוציאים, גם ככה מקבלים את זה - - - << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> זה מה שאני רוצה לשאול. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אסביר לכם את המתודולוגיה. המתודולוגיה של תמחור זה ביחס למצב הקיים, כולם זכאים לטיפול פסיכולוגי. משרד הביטחון לפני שנים רבות החליט להרחיב מעבר לטיפול פסיכולוגי לארבעה טיפולים שהם לא טיפול פסיכולוגי קונבנציונלי – בעלי חיים, סוסים, הידרותרפיה, וגינון טיפולי כדי לאפשר למי שלא מתחבר לטיפול הקונבנציונלי לקבל גם טיפול בדרך הזו. זה הוגבל ל-36 חודשים כחלופה באותה תקופה. הם תמיד מקבלים טיפול, עד 120, וזה היה מוגבל היום עד גיל 30, בוועדת רובינשטיין החליטו להרחיב בלי הגבלה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> להסיר את המגבלה של גיל 30. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> העלות של זה היא 11.5 מיליון לשנה? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> כן. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> הערכה. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> מה קורה במידה שזה לא מתממש? אני יודעת למשל היום שרוב היתומים בכלל לא משתמשים בטיפול הפסיכולוגי, אין לי מושג - - - << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> הטיפול הפסיכולוגי? << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> כן, הטיפול הפסיכולוגי. רוב היתומים לא משתמשים בטיפול הפסיכולוגי, תמיד מעניין אותי מה קורה עם התקציב שהקצבתם לטיפול לאותה אוכלוסייה. מה קורה עם העודפים? גם פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אילנית, בואי נגלה לך סוד, זה לא יוצא דופן בחוק הזה, בכל חוק שבו אתה משערך, הרי אנחנו לא יודעים, אז יש שיערוך כמה זה יעלה וככה עושים את התקציב. אם זה עולה מעל – זה אירוע וצריך ללכת להביא מסעיפים אחרים. אם זה מתחת זה מתחת, הכסף לא נמצא פה ועושים מכירה פומבית ונראה לאיפה להעביר אותו. זה בכל חוק לא רק בחוק הזה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אני רוצה להסביר לאילנית. אנחנו נכנסים עכשיו לתחומים אחרים בנושא תמחור אבל כשמתמחרים לא לוקחים את כל האוכלוסייה ומניחים שהיא תצרוך הכל. תמיד תקציב מתומחר על סמך השנה שעברה ומדובר על ניצול, איזה ניצול היה? הניצול גוזר את התקציב ואז בונים תקציב לשנה הבאה. לא בונים תקציב שלוקח את כל האוכלוסייה, מעמיסים את כל הזכויות שלה עושים מכפלות ואומרים זה התקציב. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> ברור לי אבל אנחנו מדברים על תקציב, בגלל זה היה חשוב לי להבין מאיפה הנגזרת של ה-11.5 כי זה היה נשמע לי גבוה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אילנית בואי תתכנסי לסיום, יש לנו גם את ארגון - - - << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> רק משהו אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תסיימי, אנחנו גם רוצים ביטוח לאומי, אוצר ואז שאלות. עוד לא גמרנו את הטבלה אז בואו. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> ראיתי בטבלה את הגילאים וזה עד גיל 90. מנתון שנמסר לי יש בערך 55 יתומים מגיל 90 עד 100, אז האם אין יתומים יותר מגיל 90? או שלא ראיתי? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> כתוב 90 ומעלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש שניים בילדו של נספה ואח אחד מעל 100. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> אני ראיתי 22, אז הכוונה שהם נפטרו בינתיים? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> יכול להיות שהם בני 95. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> נתנו לי נתון של 55. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב, תודה אילנית. זהבה, בבקשה. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> תודה, אני עדיין ממתינה לנתון כמה יעלה לתת לכל היתומים החל מגיל 40 2,000 שקלים כל חודש, זה אחד. אני לא רוצה להתפרץ לדלת פתוחה, יכול להיות שיש עוד שקף שעדיין לא הראיתם בעניין הארנונה, אנחנו ביקשנו לדעת כמה יעלה גם עניין הארנונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זהבה, סליחה שאני קוטעת אותך כי מגיעה לך זכות דיבור. מאחר ועידו מהאוצר צריך לצאת כי יש היום דיוני תקציב, אני אבקש שמשרד הביטחון תסיימו את כל הטבלאות שלכם. כל מי שיש לו שאלות שיכתוב בעט בצד אצלו את השאלות, נעבור לביטוח לאומי כי בביטוח לאומי אנחנו צריכים אותך, עידו, כי הם לא הביאו טבלאות. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אנחנו בגדול סיימנו להציג למעט שאלות פרטניות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש את ועדות למ"ד שהייתם צריכים להציג. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> הצגנו אותן לפני רגע, אני אציג אותן שוב. ועדות למ"ד, יש לנו פה פירוט של 2023 עד 2025, כמה בקשות הוגשו. מוצגים הנתונים לגבי ועדות למ"ד, בשנים 2023, 2024, 2025 ניכר שהתקציב הלך וגדל בשנים האלה. יש פה את מספר הבקשות שהוגשו, כמה אושרו וכמה נדחו, זה מה שביקשתם בפעם הקודמת בישיבה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם נגישות ביקשנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נחזור לזה, גם לי יש שאלות על זה. ויש לך עוד טבלה אחרונה, אנחנו נחזור אליך אל תדאגי קרן, אבל יש לך עוד טבלה אחרונה לגבי תמיכות שארגונים מציגים שגם על זה היו שאלות, אז בואי תגידי לנו מה הטבלה הזו ואז נחזור לזה יותר מאוחר. אנחנו רוצים להספיק פה דברים נוספים. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> תמיכות לארגונים היציגים ניתנים על ידי המבחנים לתמיכה שמשרד הביטחון פרסם במעמד מסוים במבחנים לתמיכה. הארגונים היציגים שמתמודדים בתוך המבחן הזה הם יד לבנים, ארגון יתומים ואלמנות צה"ל, יד לבנים הדרוזי והבדואי. ישנם תנאי סף לעמידה בקבלת החלוקה. התקציב שחולק בשנת 2025 דומה ל-17 מיליון שקלים כשהחלוקה מתבססת על דיווחים של ביצוע של שנים קודמות. פרופורציונלית, יש במבחן את הכללים איך מתחלק בהתאם לדיווחים שמוגשים ונבדקים ואז הם נכנסים לתוך תחשיב. התקציב מחולק בהתאם לתחשיב שהוא כתוב באופן מאוד ברור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכסף הזה הוא כסף אוצרי, כלומר של המדינה, זאת אומרת לא קשור לכמה משלמים החברים בקבוצות? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> לא, זה בתקציב הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר חוץ מזה גם משלמים - - - << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> דמי חבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה הקיזוז של דמי החבר? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> לא, זה מעבר לקיזוז של דמי החבר, זה בתקציב שלנו. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> לא, זו תמיכה של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז זה לא כולל. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> זה לא כולל. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> הקיזוז של דמי החבר זה רק שירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז זה לא קשור לדמי החבר, זה המדינה. ולגבי דמי חבר, יש לכם נתונים או שזה רק הארגונים עצמם. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> נדרשנו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, טוב אני אשאל אתכם אחר כך כי כן השאלה שלי היא איך מחשבים את דמי החבר האלה, על בסיס מה מחשבים. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> זה מופיע בחוק וזה מוצמד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אנחנו נחזור לזה, אני מבטיחה. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> רק בתגובה לזהבה, הנתון בזמנו הוגש לגבי 2,000, מה שבוקש בוועדה עד כה היה עניין הארנונה, בדיונים שהייתם פה דיברתם על הארנונה. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> גם וגם וגם. בדיונים הראשונים - - - << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אז תקבלי, כרגע זה לא בנמצא. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> קרן, אם אין לך כרגע אין לי בעיה, תתני לנו אחר כך. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> ניצן קיבל את זה אבל תקבלו שוב. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני שנעבור לביטוח לאומי כדי שנשתמש בזמן המועט שיש לעידו פה. הודיה כהן ואבישג בק נמצאות פה. אבא שלהן נרצח בשבוע שעבר בגוש עציון, כולנו איתכן בצערכן. הוא היה ההורה היחיד והאחרון שלהן. אנחנו נשמח לדברים קצרים, אתן חשובות ביותר אבל עידו הולך לנו ואנחנו רוצים אותו אז תישארו גם אחר לשמוע את יתר הדברים שנאמרים פה. בבקשה. << אורח >> הודיה כהן: << אורח >> שלום לכולם ותודה. אני מקריית ארבע, שמי הודיה ואני נמצאת פה עם אחותי. אלה ההורים המתוקים שלי, לפני שבוע וחצי כמו שמיכל אמרה אבא שלנו האהוב והמתוק נרצח בפיגוע הדקירה האכזרי בצומת גוש עציון, ולצערי זו לא הפעם הראשונה שהעולם שלי ושלנו נחרב. לפני חמש שנים אימא שלי מרים אהובה נפטרה מסרטן, וזו הייתה הפעם הראשונה שהעולם שלי התהפך. הפעם השנייה הייתה לפני שבוע וחצי, אני הגעתי מהחיים הקודמים שלי אל החניה של הבית של ההורים שלי ואחותי חיכתה לי שם ואני לא רציתי לצאת מהאוטו כי ידעתי שהחיים שלי מתהפכים שוב, שהפעם אני נשארת לבד בעולם הזה. אני בשנות ה-30 שלי ואני עכשיו לבד בעולם, אין אף אחד ושום דבר בעולם הזה שיכול להיות תחליף להורים שלי, לחלל העצום הזה שהם השאירו בחיים שלי. והיתמות הזאת לא עוברת באף גיל, לא בגיל 30 ולא בגיל 40 ולא באף גיל אחר עד סוף החיים שלי. זו תהיה ההגדרה שלי ואני עכשיו לבד אני והאחים שלי לבד בעולם. ההורים שלי בשבילי היו המשענת שלי, העוגן הבטוח שלי, המקום שבו אני יכולה להיות ילדה לרגע שמישהו אחר דואג לה, שמישהו אחר מטפל בה. לצערי כבר בשבעה אנחנו הבנו שלפי המדינה ילד מעל גיל 30 כבר לא זקוק להורים ושאנחנו נותרנו להתמודד לבד ולכן למרות שרק קמנו מהשבעה ואפילו עוד לא חזרנו לעבודות שלנו היה לנו חשוב להיות כאן ולהשמיע את הקול הזה שלנו ושל עוד 71 יתומים ויתומות ממלחמת חרבות ברזל. אנחנו מבקשים מכל מי שכאן להבין את המצב שלנו, לתמוך בתיקון חוק היתומים שיחול גם עלינו. אני מבקשת מכם, הקבוצה שלנו 71 היתומים והיתומות האלה נפלה בין הכיסאות, אנחנו לא משפחות שכולות במובן הרגיל של המילה, אנחנו אנשים בודדים שנשארו בלי הורים בכלל. הדימוי שלי לחיים שלי כשאימא שלי נפטרה היה שאני יושבת על כיסא בלי משענת, אין לי על מה להישען, ועכשיו שגם אבא שלי לא כאן גם אין לי כיסא. אני הולכת בעולם ואני לא יכולה לעצור, לנוח, להרפות כי אין מי שיהיה איתי. אני סומכת עליכם שתראו אותנו שתקשיבו ושתעשו צדק ותשוו את הזכויות שלנו לזכויות של כל יתום משני הורים במדינת ישראל ותקבעו מועד להצבעה עוד היום, תודה. << אורח >> אבישג בק: << אורח >> שלום, קוראים לי אבישג בק, אני מחנכת גרה בקריית ארבע. בעזרת השם מחר חוזרת לאולפנה ללמד בכיתה שלי, אני שומעת פה את המילה יתומים נזרקת שוב ושוב לחלל האוויר ואני לא מאמינה שזו אני. זהו, הפעם זה סופי. אין אמא, אין אבא, אנחנו לבד בעולם. העמדה הנפשית הזאת מאוד קשה, היא מורכבת ואנחנו ממש לא יודעים איך ייראה המחר. אני חושבת שהמעט שאפשר לעשות זה להכיר בנו, במציאות הזו שהיינו נותנים הכל כדי שהיא לא תהיה, כדי לא להיות פה. אני רוצה לקרוא משהו קטן שאח שלי כתב, הוא מילואימניק פעיל עם 400 ימי מילואים והוא כתב כך – "לפני שנתיים המדינה פתחו על המדינה במתקפה ארוכה וכואבת. המדינה קראה לי לבוא להילחם להציל ולהגן, ואני עזבתי הכל ובאתי. עזבתי משפחה, עבודה, חיים ובאתי. איבדתי חברים בדרך סיכנתי את חיי ובאתי, באתי כי המדינה שלי קראה לי. לפני שבוע מחבלים רצחו את אבא שלי אהרן כהן, השם ייקום דמו, היקר והאהוב, כשיצא לעשות קניות לשבת. הבית הפרטי שלנו חרב והיום אני קורא לכם נציגי המדינה שלי – להילחם, להציל, להגן על הבית שלי הפרטי שחרב ועל בתים אחרים שחרבו ולתת לנו את הכוח לבנות ולהיבנות מחדש. אני קורא לכם אז תבואו". תודה רבה על ההקשבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה אבישג. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> שלמה אלפסה שמלווה שני יתומים בגירים. אני שומע את הסיפור ומצד אחד אפשר להשוות את התנאים ליתומים משני הורים כמו שקיימים, והנה עוד דוגמה לזה שמשפחה, דודים, עוטפים, מלווים. יתומים שבבת אחת חרב עליהם עולמם וכרגע אין להם בכלל הורים. במיוחד בגילאים צעירים כמו 18, 20, 30 כשעדיין צריכים את החיבוק הזה. זה עוד מקרה שחייבים והתקצוב הוא מינימלי. יושב איתי נציג האוצר שכנראה הוא לא מעודכן - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלמה, תודה. אני יודעת שאתה רוצה גם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אני רואה שהדרך הנכונה היא התפרצות, מי שמתפרץ מדבר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לצערי הרב אתה צודק, אתה רואה נכון ואני מתנצלת. ראשית, מזל טוב ליאורה, נולדה לה תינוקת, אז מזל טוב ואני לא אגיד לך לשבת כי אני מבינה שאת צריכה להרגיע אותה תוך כדי, זה בסדר גמור. אנחנו נחזור לכולכם, אני רוצה את ביטוח לאומי ואחר כך את עידו או שתעשו את זה בצוותא עידו ושרית. שרית פה? בואו נעבור לביטוח לאומי, יתומי פעולות איבה, ואז נחזור לכל השאלות והתשובות החשובות שאנחנו עושים עכשיו. (הצגת מצגת) << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> אנחנו התבקשנו להציג את הנתונים של יתומים שהתייתמו עד גיל 21. בסך הכל בביטוח לאומי בנפגעי פעולות איבה יש לנו 2,394 יתומים שהתייתמו עד גיל 21, אין כאן את הנתון לגבי יתומים שהתייתמו אחרי גיל 21 אבל אני יכולה להגיד אותו בעל פה – זה 1,998. פילחנו את זה לפי עשורים. נתון נוסף שהתבקשנו מהוועדה שכבר עידכנו אותי שיש איזושהי טעות בטבלה, זה הנתון לגבי יתומים משני הורים שאחד איבה ואחד אזרחי ואני אצמצם את זה, זו הקבוצה שההורה השני שהיתום איבד זה מפגיעת איבה. אחדד שהנתונים נכונים לתחילת נובמבר 2025 כשהם הופקו על ידי מנהל המחקר שלנו. סך הכול יש לנו 229, מעל גיל 21 לפני המלחמה כתוב 17 וזו טעות זה 115 וסך הכל 126 לפני המלחמה, זו שגיאה בטבלה. במקום 17 זה 115 ובסך הכל זה 126. סך הכל מעל גיל 21, שזה נתון מאוד משמעותי, זה 215 יתומים במערכות ביטוח לאומי שהם יתומים משני הורים שאחד מהם זה איבה ואחד מהם אזרחי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כולם התייתמו לפני 21? << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> לא, חילקנו את הנתון, שהתייתמו עד גיל 21 ומעל גיל 21. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אה, 11, 3, ו-14, הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והנתון הזה מתייחס לכל היתומים האלה איבדו את ההורה היחיד והאחרון שלהם בפעולות איבה? << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> נכון. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> ושני הורים בפעולות איבה בבת אחת? << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> יתומים משני הורים בפעולות איבה זו הטבלה האחרונה. יש לנו במערכות ביטוח לאומי לצערנו 109 יתומים כאלה, אלה יתומים שכידוע בהתאם להוראות החוק זכאים לתגמולים לאורך חייהם. יש לנו 109 יתומים כאלה וזה מוצג בהתאם לעשורים. << אורח >> ליאורה בן צור: << אורח >> בשביל לדייק, יתום שאיבד את שני הוריו בפעולות איבה זכאי למסגרת כמו אלמנה ללא ילדים, נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי מדבר עכשיו? ליאורה, אז תציגי את עצמך. << אורח >> ליאורה בן צור: << אורח >> סליחה, ליאורה, יתומת ה-7 באוקטובר, תנועת עתיד לעוטף. יתום שאיבד את שני הוריו בפעולות איבה מקבל למשך שארית חייו כ-10,000 שקלים, נכון? כמו אלמנה ללא ילדים. << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> החל מגיל 21 הוא מקבל כמו אלמנה ללא יתומים. << אורח >> ליאורה בן צור: << אורח >> ואין הגבלת גיל? כל יתום כזה. << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> ללא הגבלת גיל, נכון. יתום משני חללים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יתום משני חללים משני חללים לא נכנס להגדרת יתום, קרי עד גיל 21, אלא בכל גיל. זה חוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם משרד הביטחון זה ככה? << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> רותי פרמינגר, הארגון לנפגעי פעולות איבה, זה חוק שחוקק לפני מספר שנים ותזכרו שעד שחוקק החוק הזה הם לא היו מקבלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רותי, רק תציגי את עצמך. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> הצגתי, עורכת דין רותי פרמינגר מהארגון לנפגעי פעולות איבה. אני רוצה לחדד שזה חוק שחוקק רק לפני מספר שנים כי עד למועד ההוא לא היו מוכרים וזה תיקון עוול - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אז כשזה תוקן זה היה עם הגבלת גיל ואז זה שונה. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> נכון, זו הייתה תחילת הדרך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה זה שונה אני לא יודעת, אבל כן. << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> עד 2018 זה היה מוגבל למה זה לגיל 37 ולאחר 2018 הסרנו את זה, ללא הגבלת גיל. << אורח >> ליאורה בן צור: << אורח >> אני אשמח לדייק לגבי הנושא הזה של נפגעי איבה גם כדי ששאר הנוכחים כאן ידעו את הנתונים האלה, יתום ששני הוריו נרצחו בפעולות איבה זכאי למשך שארית חייו לקצבה כמו אלמנה ללא ילדים. יתומים שאיבדו את ההורה היחיד והאחרון שלהם – לא מקבלים דבר היום, אנחנו בקבוצה הזאת. אמא שלי נרצחה ב-7 באוקטובר, אני ילדתי את הבת שלי יום לפני, אמא שלי נרצחה יום למחרת והיא הייתה ההורה היחיד והאחרון שלי הייתה ה-100% שלי. יחד איתי כאן יושבת מיקה, מאחורי אחותי שירה וכאן בעצם לצערי הרב החברות החדשות שהצטרפו לקבוצת היתומים שלנו שנמצאות כאן, שאלה הודיה ואבישג, ותבל הקטנה שאיתי כי אין לי בייביסיטר, אז היא באה איתי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליאורה, תודה. << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> ביחס לנתון שאסיף רצה, זה לא בטבלה, הפיקו לי נתון של יתומים עצמאיים – עד גיל 21 יש לנו 15 אבל עשינו חישוב של גם יתומים שבעבר הוגדרו כיתומים עצמאיים והם היום בגילאים שהם כבר לא מוגדרים כיתומים עצמאיים, סך הכל במערכות ביטוח לאומי יש לנו 23 כאלה. ויתום שאינו ברשות עצמו – סך הכל במערכות ביטוח לאומי יש תשעה. לגבי עלויות עידו יכול להתייחס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עידו, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עידו גם ייתן תשובות לכל ההצעות שעלו פה במהלך הדברים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נראה, תכף נראה מה עידו ייתן לנו ומה לא – כולנו סקרנים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> בוקר טוב, אתייחס תכף. עידו חי, רכז צוות ביטחון אגף תקציבים, משרד האוצר. אתייחס קודם למספרים של ביטחון כי אנחנו מכירים מספרים קצת אחרים, יכול להיות שזה עניין של מספרים שהתעדכנו, השתנו – בכל מקרה אשמח לשבת ולהבין גם את הפערים. אעשה את ההפרדה בין ביטחון לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה כרגע בביטחון. << אורח >> עידו חי: << אורח >> כן, אני חוזר לביטחון. עלות הצעת החוק הממשלתית במשרד הביטחון כשאנחנו מדברים, ונעשה הפרדה בין שנה ראשונה לבין שנה יציבה, עומדת על כ-450 מיליון שקלים בשנה הראשונה ובשנה יציבה על כ-170 מיליון שקלים בביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאיפה נובע הפער? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> עידו זה הסכום האחוד של ביטחון ו- - - << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא זה הסכום של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה פער עצום. בטבלה מופיע 383 ואתה מדבר על 450, והם 127 ואתה אומר 170, אז זה פער. << אורח >> עידו חי: << אורח >> נכון, אני לא מכיר את התמחור של ביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך שקף פה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא אין לי שקף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נשמח לקבל נתונים למה קיים הפער. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אין לי שום בעיה להציג את זה, זה גם נשלח לוועדה אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא אנחנו לא קיבלנו. << אורח >> עידו חי: << אורח >> בסדר, אין בעיה לשלוח את זה. נשלח ונבין מה הפער. אלה מספרים שמתבססים על מספרים שקיבלנו מביטחון ומביטוח לאומי אז לכאורה לא אמורים להיות פערים אבל אפשר לשבת ולהבין מאיפה הם נובעים. כשאנחנו מדברים על ביטוח לאומי אנחנו מדברים בשנה ראשונה על כ-100 מיליון שקלים ובשנה יציבה על כ-70 מיליון שקלים. כרגע אני מקווה שאוכל לענות כמה שיותר לגבי הפילוח של המספרים האלה אבל לגבי הצעות נוספות שעלו במהלך דיוני הוועדה עדיין לא, אנחנו עוד אוספים ומטייבים את הנתונים ואני מקווה - - - << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> עידו, אחותי נפטרה לפני חמישה שבועות, זאת אומרת שהדיון הקודם שהייתי בו היה לפני חמישה שבועות, כבר שלושה דיונים לפני כן זאת הייתה התשובה – "אנחנו אוספים נתונים ומטייבים". זה לא יכול להיות ששמונה שבועות חלפו ואין לך תשובה להצעות שעלו פה בדיונים בוועדה. זה לא יכול להיות, אני מבינה שאתם בדיוני תקציב, אני מבינה שאתם מנסים אני מבינה הכל, אבל זה לא יכול להיות כי בסוף מה שיקרה זה שהממשלה תיפול וגם ה-450 או ה-470 יישארו במשרד האוצר ולא ילכו ליתומים. איך יכול להיות דבר כזה? כל פעם בא מישהו אחר ואתם לא נותנים נתונים על הצעות שמנסות ללכת ביחד, לא מנסות לשבור את הכלים. הרי מה שבאמת היה צריך להיות זה איזשהו סכום שיינתן קבוע לכל היתומים עד סוף ימיהם ובזה נגמור, אבל אמרנו בסדר, לגבי זה אמרה יושבת הראש "אני לא בטוחה שנצליח". אז באנו עם הצעת פשרה. שמונה שבועות חלפו, לא יכול להיות שאין לך נתונים על כמה אלפי יתומים שיקבלו למשך 19 שנים מהחיים שלהם את התגמול המוכר, הידוע. לא הלכתי למספרים שאתם לא מכירים ולא הצעתם בעצמכם. זה לא יכול להיות, אנחנו שואפים לנפילת הממשלה ושמירת ה-450 מיליון האלה במשרד האוצר או לנתינתם למי שנעשה להם עוול כל חייהם? גברתי יושבת הראש, זה בלתי אפשרי. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> אני המתנתי ארבעה חודשים. בהצעת חוק פרטית שהגישה אתי עטיה אני המתנתי ארבעה חודשים שמשרד האוצר יגיב, אז על שמונה שבועות את מתלוננת? ארבעה חודשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה זו הצעה ממשלתית, לא הצעה פרטית - - - << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> אדון אלפסה, מכיוון שאני עובדת כבר 10 שנים עובדת על החוק הזה אז אני ממתינה כבר 10 שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואפילו יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בכל זאת, חבר כנסת לשעבר, אני רוצה קודם שנשמע את עידו מההתחלה ועד הסוף, אני יודעת שזה קשה, תאמינו לי גם לי לא קל עם האירוע. עידו, בוא תסיים בבקשה. רגע, כן בבקשה. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אני נגה, היועצת המשפטית של אגף משפחות במשרד הביטחון, שאלת הבהרה כי לא ברור לנו הפער – האם כשאתה מתייחס לביטחון אתה מתייחס לכל ההצעות שמונחות כרגע בפני ועדת העבודה והרווחה או רק לתיקון חוק משפחות? כי יש גם תיקון לשירות והתמלוגים - - - << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא, תיקון חוק משפחות. התמחור שלי כולל גם את התקנות שעברו ביוני. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> התקנות שלך שעברו? << אורח >> עידו חי: << אורח >> כן, התמחור כולל את זה. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אז זה לא חוק משפחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה תקנות? עידו, עשית לנו ערבוב עם כל מיני דברים. אנחנו מדברים על זה ואתה מכניס תקנות נוספות? אולי יש עוד דברים שנכנסו לתוך הדבר הזה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא, שום דבר לא נכנס לתוך דבר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עידו, ה-450 מיליון שקלים שאמרת כוללים גם את התקנות שעברו לפני חצי שנה לגבי - - - << אורח >> עידו חי: << אורח >> שעברו ביוני 2025 על סך כ-20 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כ-20 מיליון שקלים. אז ראשית תוריד אותן, הן לא אמורות להיות בפנים, זה לא קשור לחוק הספציפי הזה, דנו עליהם, הציבו להם כסף. תורידו אותם. אז אנחנו אומרים עומדים על 430, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזה הסכום שנאמר גם בדיון הקודם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 430 מתייחס למה שמשרד הביטחון כתב 300 - - - << אורח >> עידו חי: << אורח >> הדיון היום, לפחות כפי שנאמר לי, מתמקד בהצעת החוק הממשלתית. היו הרבה מאוד הצעות שעלו במהלך דיוני הוועדה, לא אחת לא שתיים – אפילו מעל 10, יותר לכיוון 10 עד 20. לתמחר את כולן זה לא מאוד פשוט ואנחנו עושים את מירב המאמצים לעשות את זה והכוונה הייתה להגיע לדיון מסודר ולהציג את כל הנתונים האלה, שאמור להתקיים לפי דעתי במהלך השבוע. אני כרגע הגעתי עם הנתונים כפי שהונחיתי מראש לגבי ההצעה הממשלתית. על כל יתר ההצעות ויש רבות כאלה אפשר לנהל דיון ייעודי ומסודר להחלטת יושבת הראש. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> אבל כבר עשינו דיון, שלי כבר תומחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אנחנו כל הזמן בדיונים, אז איך אנחנו אמורים להתקדם אם אתם לא מביאים את הנתונים? איך זה עובד? << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> כי כל פעם מגיע מישהו אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא כל פעם מגיע מישהו, עידו נמצא פה. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> מה לגבי יועץ השר שהבטיח כבר במשך כמעט חצי שנה שהוא יגיע לוועדה הזאת? ברק קורנפלד, אני אשמח שהוא יגיע לפה, כל פעם הוא אומר 'אנחנו נדבר' כשאני משוחח איתו. אני אשמח שהוא יגיע לפה פיזית, שיראה פה את היתומים, ושהוא לא כל פעם ישלח לי מישהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה יועץ השר – איפה השר עצמו? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אני רוצה את יועץ השר ברק קורנפלד, אני דיברתי איתו מיליון פעם, הוא הבטיח שהוא יגיע שאנחנו נתמודד איתו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אסיף, תודה. עידו אתה ב-29 באוקטובר שלחת לנו, נדמה לי שזה אתה - - - << אורח >> עידו חי: << אורח >> אייל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אייל. לגבי מה שהציעה שולי מקודם – "עלות של תגמול חודשי בגובה 2,000 שקלים ליתומים מעל גיל 30 למשך כל חייהם הינה 190 מיליון שקלים בשנה". יש כאן ציבור שמגיע שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע. גם אתה פה, אני דווקא לא מסכימה עם כולם, אתה מגיע באופן עקבי לדיונים האלה. אנחנו לא נתנו נתונים כי לא רצינו לעורר סערה אבל הגיע הזמן לתת להם תשובות וכבר עבדתם על חלק מהנתונים, אז בגלל שכבר העברתם לנו - - - << אורח >> עידו חי: << אורח >> אני לא רוצה שזה יהיה בצורה לא מסודרת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל עידו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מסודר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה התירוצים האלה? שאין לך מצגת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שקט. תודה שאתם עוזרים לי. עידו, אני יודעת שעשית מאמץ להגיע ואני מאוד מעריכה את זה, ואני מבינה שאתם עובדים על תקציב המדינה, אני מאוד מעריכה ועדיין יש כאן אנשים שיושבים פה יום אחרי יום, אני אמנם לא עובדת כל יום על הנושא הזה, אבל מחכים ופונים אלי ואנחנו רוצים לתת לפחות כמה שיותר מהנתונים שיש. יש לך נתונים, אנא פרוס בפנינו מה שיש. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אני אבהיר, כרגע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסתכל על מה שנתן לנו ב-29 לאוקטובר זה לפני חודש ויום. וכן לתת לנו פה אז לפחות אותם תקריאי ותגיד להם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, בקשר לנתון שאת נתת כרגע – 190 מיליון שקלים בשנה זו לא תשובה מספיקה. אנחנו רוצים לדעת כל שנה, הרי נגרעים, זה לא 190 כל שנה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> בגלל זה אני אומר שוב, הדיון הנוכחי כפי שנאמר לי מתמקד בהצעת החוק הממשלתית. ברור לי שכל מספר שיינתן פה גורר אחריו עוד שאלות העמקה, ולכן לי נאמר שיהיה דיון ייעודי בכל אחד מההצעות האלה שעלו בוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז מה אנחנו עושים עכשיו? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אני לא יודע, זה מה שנאמר לי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עידו, יש כאן בלבול בין דיון פנימי שביקשנו איתך כדי לקצוב ולבדוק אבל כן אמרנו שהדיון הזה יהיה בממשלתי ובנוסף נתונים על דברים שעלו פה כמה וכמה פעמים. הדברים שאנחנו מבקשים בחדר שלי זה דברים נוספים שלא עלו פה ואני לא אפרוס פה כדי לא לעשות עוד יותר "רגע, למה זה ולמה זה", אלא אנחנו רוצים לשבת במקום סטרילי ולבדוק כל דבר לגופו. << אורח >> עידו חי: << אורח >> בסדר, אני מקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כן נתת לנו כמה וכמה נתונים. אנא אם אתה יכול, דברים שכבר נתת פרוס לפני כולם, וברור לי שזה בערך ואי אפשר לדייק - - - << אורח >> עידו חי: << אורח >> מיכל, אני שוב אומר, אין לי כרגע את הנתונים לפני כן. בשיחות שערכתי - - - << אורח >> רונית סגל: << אורח >> סליחה, זה לא ייתכן - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תנו לו לסיים, פניתי אליו. רונית, שמעתי. עידו, בבקשה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> בשיחות הכנה לפני הדיון הנוכחי אני אמרתי שאני אגיע לדיון הנוכחי עם התימחורים של הצעת החוק הממשלתית ונתכונן להמשך השבוע עם שלל בהצעות הנוספות שעלו בוועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עידו, אני מבקשת ממך שתעיין בבקשה במייל שאייל שלח לנו ב-29 באוקטובר, הרי עבדתם לא נתתם לי את זה סתם. << אורח >> עידו חי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עמלתם, עשיתם עבודה, אני רוצה שהציבור יראה שעשיתם עבודה. אז תקרא בבקשה את הנתונים, אני לא רוצה להקריא את זה במקומך, תעיין בנתונים שנתתם לנו ואני אבקש ממך שאחר כך תציין אותם ובינתיים אני אתן להם לשאול שאלות, למי שמבקש. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> יושבת ראש הוועדה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כבר דיברת. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> לא דיברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוודאי שכן, אפילו כתבתי אותך. אמרת הערה ודיברת. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אמרתי הערה, אני אשמח כל עוד עידו נמצא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור, תקבלי. רונית, כן, ואחר כך את. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> רונית סגל יתומת צה"ל. מיכל, כשאני באה לפה ובכל ועדה אני נמצאת פה, אני יוצאת ב-05:00, קמה ב-04:00 ואני מקבלת את אותה תשובה. זה לא יכול להיות שאנחנו לא נקבל פה תשובות. אתם – זה יום עבודה שלכם פה, אנחנו – מפסידים אלפי שקלים ולא מקבלים תשובות, אז מה קורה פה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רונית, מסכימה איתך. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> זה שאני צודקת זה יפה אבל כל פעם אותו דבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רונית, אני איתך. כן, שלמה, ואחר כך הגברת – מה שמך? << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אדוה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדוה, והבטחתי גם לך. אני לא זוכרת שמות. אז שלמה ואחר כך אדוה ואחר כך שלמה השני. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> שלום, שמי שלמה אלפסה אתם מכירים, אני דוד שמלווה ארבעה יתומים בגירים. היום זה תאריך מיוחד היום 30 בנובמבר לפני שנתיים צלצלה אליי בערב קצינת הנפגעים ואמרה לי שאין מספיק קציני נפגעים כרגע להודיע ליתומים שאמא שלהם נרצחה והרצח של חלוט, לצערי אין קצין נפגעים כולם עסוקים בשחרור שהיה באותו יום, אני מבקש ממך ומאשתך להודיע לארבעת היתומים שהרצח של האמא שלהם חלוט". חברים, עברה עלינו זוועה, עברה עליכם זוועה. אני לא מבין איך משרד האוצר מגיע לפה אחרי שכולנו נמצאים כאן שבוע אחרי שבוע ומשרד האוצר מגיע פה בלי הנתונים שהוא מתבקש להביא. אני פה על תקן שמנסה להביא חקיקת חוק פרטית שאמורה לשקם יתומים משני ההורים שהדודים שלהם נהנו לעטוף אותם, לא לכל אחד יש את הזכאות הזאת. זה באמת בטל בשישים מבחינה תקציבית. להצעה הפרטית שלי חיכיתי ארבעה חודשים כדי שייתנו תשובה, יש פה דברים שחיכו עשר שנים. אני חושב שזה זלזול מתמשך באנו, בכל האוכלוסייה שנפגעה או מצה"ל או מפעילות איבה או מטעם הביטחון מצד משרד האוצר. אני לא מבין איך זה קורה. למשל כששאלתי את עידו "אולי בבקשה תשלח הודעה לרועי ביבאי שלפחות ייתן לך את המספר של הצעת החוק שלי שתגיד אותה ברמת ההודעה". אבל זה לא קרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרה. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> קרה? אז לפחות לגביי תגיד את המספר הקטן שיש, כי אני לא רוצה להגיד את המספרים הקטנים כי אני לא אחראי להגיד את המספרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וזו לא הצעת חוק תקציבית, תציין. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> זו לא הצעת חוק תקציבית, מתחת לחמישה מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלמה, תודה. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> יש לי עוד מנהלת בבית שאמרה לי דבר כזה – "שלמה מקומך בבית. יש לך ארבעה יתומים בגירים מפעולות איבה, יש לך 3 ילדים שלך שצריך לדאוג להם, תעזוב את המשכן הזה שלא יוצא ממנו כלום". תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדוה, ואחר כך שלומי. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> שמי אדוה, אימא של תום וגבע, במקרה לאבא שלהם קרו שלומי שנרצח בנובה שהיה אמור לחגוג 40 ממש לפני כמה ימים. תום בן שש, גבע תכף בן חמש ואני ושלומי היינו פרודים בזמן שנפרדנו. אתם מדברים פה הרבה על ועדת רובינשטיין – ועדת רובינשטיין המליצה מפורשות שהורים פרודים, גרושים שמגדלים ילדים שהתייתמו צריכים להיות מוכרים בדיוק כמו אלמנים ואלמנות. החוק הנוכחי מציב את הילדים שלנו כמקופחים. הילדים שלנו התייתמו בדיוק באותה דרך כמו הילדים שהוריהם היו נשואים, אבל מי שעומד בראש המשפחה לא היה נשוי. יש המון סוגי משפחות בשנת 2023, היו הרבה סוגי משפחות ב-7 באוקטובר אז הילדים שלנו מקופחים. שתבינו את המצבים שהחוק הזה יוצר, אך ורק מהכמה מקרים שאני מכירה, יש שני אחים שנרצחו בנתיב העשרה, לשניהם היו ילדים לאחת אלמנה, לשנייה גרושה. יש שני בני דודים, באותה משפחה בן דוד אחד מקבל את מלוא התגמול שהמדינה יכולה לתת ולעזור והבן דוד השני – לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדוה הנושא שלך כבר עלה הרבה פעמים. תיקנו את החוק - - - << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> החוק לא תוקן, לא נתנו לנו השוואה נתנו לנו פירורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא אמרתי השוואה, מה לעשות, יש גרושים יש אלמנה. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> השכול שייך לילד, השכול לא שייך לכם עם כל הכבוד. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> מי אתה? למה אתה פונה אליי? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אני יתום מלחמה, השכול לא שייך לכן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי קבע? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> מה זה מי קבע? זה מזונות, הוא היה צריך לשלם לכן מזונות לא מעבר לזה. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> עזבי אותו. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> 9,000 שקלים על מה? כמו אלמנה? אתן לא אלמנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדווה הבנו. העליתם את הנושא הזה כבר מספר פעמים. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אנחנו מעלים אותו ויש התעלמות. את יכולה להסביר לי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלמנה מקבלת שונה, נכון, כי אלמנה היא אלמנה ואתן לא. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אבל הילד שלי מקופח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הילד מקבל אותו דבר. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> תיקון החקיקה שאתם מחליטים עכשיו מבורך ומדהים אבל הוא מעמיק את האפליה בין יתום ליתום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדוה, לא נכון, צר לי. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אם אלמנה עכשיו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב, לא נתווכח בינינו. שמענו. << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> תסבירי למה לא נכון, אני אשמח להסבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להמשיך הלאה. הבנו את הטיעון שלך, את אומרת אותו בעקביות, אני מעריכה מאוד, רשמנו את זה - - - << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> זה נרשם ומה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נרשם ואני קיבלתי תשובות - - - << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> תגידי לי את התשובות אולי אני אפסיק לבוא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה להפסיק להפריע לי באמצע? << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, אלמנה גם בלי ילדים מקבלת סכום - - - << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> עוד יותר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תפריעי לי באמצע. לא "עוד יותר" את לא אלמנה, מה לעשות? << אורח >> אדוה פינקלשטיין: << אורח >> אבל אני לא טוענת שאני אלמנה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב, אני לא עונה לך. אם זה ככה אני לא עונה – שלומי בבקשה. << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> שלומי נחומסון מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. קודם, אבישג והודיה אני משתתף בצערכן הגדול על מות אבא שלכם ודווקא בדיון כזה שמתעסק בעיקר במספרים ובנתונים אני מודה לכם שבאתן לפה כדי להזכיר לכולנו מה נקודת ההתחלה של המסע הארוך הזה שלפחות חצי מהנוכחים כאן עוברים ועוד יעברו. משרד הביטחון, תודה לעבודה היסודית, אבל הנתונים שהצגתם מתייחסים בעיקר למה שנכלל בתוך החוק. יש כמה תוספות שאנחנו ביקשנו לבדוק אם אפשר לכלול ולא קיבלנו עדיין תשובות, אחת מהן זה ארנונה ליתומים בוגרים לכל החיים, השנייה שיפוי אובדן הכנסה לאלמנות בשנה או בשנתיים הראשונות להתאלמנותן. טיפולי שיניים ליתומים, העלאת גיל היתמות – גיל היתמות כרגע עומד על גיל 21 – הגיל על דעת כולם הוא מאוד נמוך. אנחנו רוצים להבין מה ההשלכות התקציביות של כל אחד מהסעיפים האלה ועוד כמה כדי לכנס את זה לתוך הדיון. כרגע אנחנו יודעים מה נכלל בתוך הגרסה המורחבת של ועדת רובינשטיין של תזכיר החוק הממשלתי. היא לא מספקת, יש דברים נוספים שהם בין המצוי שמונח כאן היום בתזכיר החוק הממשלתי לבין הרצוי שכולכם מכירים אותו ויש מרחק גדול בין המצוי לרצוי. בין שתי הנקודות האלה אנחנו הצענו עוד כל מיני הצעות, אנחנו רוצים להבין מה ההשלכות התקציביות שלהן ולבחון את הדרכים לקדם אותן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, שלומי. כן, בבקשה. << אורח >> רות משאט: << אורח >> רות משאט, יתומת צה"ל, חברת וועד מנהל בארגון יתומי צה"ל החיים כדרך, אני אציג את הארגון שלנו – לצידי מיכל טלקר שיושבת איתי בוועד המנהל ויש לנו שותף נוסף נעמן עזאם. זה ארגון שכל כולו מנוהל ומתופעל בהתנדבות מלאה על ידי יתומים ויתומות. כתבתי כמה דברים. לפני כמה ימים חגגתי יום הולדת, אני מאוד אשמח שכולכם תברכו אותי כי חגגתי 31 שנים שאני כבר לא יתומה כי באופן קסום מדינת ישראל החליטה שבגיל 21 עברה לי היתמות כאילו זה מיגרנה. רייצ'ל גולדברג פולין, אמו של הרש גולדברג פולין זכרו לברכה, שנחטף על ידי חמאס לעזה ונרצח בשבי, אמרה – "אנחנו בני אדם, אנחנו לא מה שאנחנו אומרים, אנחנו לא מה שאנחנו חושבים, ואנחנו אפילו לא מה שאנחנו מאמינים בו בחיים האלה – אנחנו מה שאנחנו עושים". אז מה זה אומר על מי שהחליטו לעשות מעשה ולהשאיר מחוץ לתיקוני החקיקה כ-11,000 יתומות ויתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים מעל גיל 40? יושבים ויושבות פה עכשיו סביב השולחן הזה וגם בדיונים הקודמים של הוועדה לא מעט אנשים שפגשתי לאורך השנים, ועכשיו אני הולכת להגיד משהו לא כל כך נעים אז מי שיש לו אוזניים עדינות יכול לסגור את אוזניו. יש פה אנשים שאני מרשה לעצמי להגיד שמתפרנסים מכספי הדמים של האבות והאמהות שלנו. כי הם נושאים בתפקיד רק בגלל שאבא שלי ועוד רבים ורבות נפלו בצה"ל ובכוחות הביטחון. אותם אנשים רקמו במחשכים את תיקוני החקיקה הנדונים פה בוועדה, כמו עוד תיקונים שעכשיו רוקמים פה ולא מעדכנים אותנו. לא שיתפו את היתומים והיתומות מבעוד מועד. הסופר פאולו קואלו אמר "אל תבזבז את זמנך בהסברים כי אנשים שומעים רק מה שהם רוצים לשמוע" וזאת החוויה של יתומים ויתומות בוגרים ששפכו את הקרביים שלהם בפני ועדת רובינשטיין אבל הכל היה לשווא. במשך העשור האחרון אני נוטלת חלק פעיל במאבק לשינוי החקיקה וההכרה ביתומות ויתומים מעל גיל 21. היו לא מעט שאמרו שאני עושה לביתי, היו כאלה שאמרו לי בפנים שאני משוקמת ולא מגיע לי דבר, אמרו שאני אקח את תגמולים מאלמנות על מנת להעביר ליתומים ואפילו מישהי שאיימה עלי שהיא תדאג שאני לא ארים את הראש בהקשר של המאבק ועוד שלל תופינים. כששאלתי חלק מהאנשים שאלות פרקטיות וענייניות על תיקוני החקיקה הספציפיים אמרו שלא ניתן להגיד לי, שיש דברים חסויים או מילים מכובסות אחרות. הם – אותם אנשים שהחקיקה לא נוגעת להם – מסבירים לי שאי אפשר לשתף אותי מראש ולא להגיד לי איזה מסמכים הועברו, ואז בסוף אנחנו מגלים שקיבלנו פירורים. אני אסביר למה אני מתכוונת. אם ההמלצה בגילי, אני בת 52, היא לתת לי 50,000 שקלים, אז החישוב שלי הוא שכל שנת יתמות שלי מתומחרת ב-961 שקלים ו-53 אגורות. שנת יתמות. תודה, אבל לא תודה, זאת לא הכרה. אני מכירה היטב את המושג מסגרת התקציב אבל את העוגה היה ראוי שיחלקו אחרת. שוב, אם היו משתפים את חבריי וחברותיי ואותי בתהליך. כמו בשיר סבתא בישלה דייסה – אז בדייסה הזאת שרקחו כאן ארגון אלמנות יחד עם משרד הביטחון כפי שהם הסבירו מאוד יפה פה בוועדות הקודמות, רק ליתומות ויתומים בני 40 ומעלה לא נשאר. לאורך הישיבות ישבו פה הרבה יתומים ויתומות וסיפרו בין היתר מי היה אביהם, מה הוא עשה, למה הוא היה יכול להגיע. כל זה לא רלוונטי. הדבר הכי חשוב זה שאבא שלי לא יכול היום להיות אבא שלי או שלה או של אחרים פה. אני רוצה לסיים במילים של יונתן גפן "יש ילד שאבא שלו רופא ויש ילדים שאבא שלהם חולה, יש ילד שאבא שלו חייט, במעיל שלו לא תראו חורים. יש אבאים שהולכים בשמונה לעבודה ובחמש וחצי חוזרים" ואבא שלי כבר 52 שנים קבור בחלקה הצבאית בבית העלמין בלוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> מיכל טלקר: << אורח >> אני רוצה להוסיף כי אנחנו באותו ארגון, מיכל טלקר, ארגון יתומי צה"ל החיים כדרך. חשוב לי להגיד וזה חייב להיות בפרוטוקול – בהצעת החוק הממשלתית הזאת, יתומי צה"ל הבוגרים לא היו חלק ממנה. זה היה משרד הביטחון ללא יתומי צה"ל. גם עכשיו מקיימים דברים ללא יתומי צה"ל ולא יכול להיות שידונו בחוק מבלי שיתומי צה"ל יביעו דעה עליו. לא יכול להיות שאנחנו רק נדע על הצעת החוק הזאת בדיונים האלה. הצעת החוק נרקמת הרבה לפני שהיא מגיעה לוועדת העבודה והרווחה וזה מה שקרה עם יתומי צה"ל. כל יתומי צה"ל כאן אומרים דברים מעולים ונכונים אבל לא יכול להיות שרק עכשיו אנחנו אומרים את זה כשהחוק, בינינו, הוא כבר סגור. אנחנו מרגישים שעכשיו אנחנו מדברים ומדברים וכל מה שכל היתומים כאן אומרים הם דברים מדהים, אבל זה כמו בוועדת רובינשטיין שאנחנו נדבר ובסופו של דבר אתם תסגרו על הצעת החוק הממשלתית. בגלל זה גם הנציג מהאוצר לא הביא את הנתונים האחרים – כי אין נתונים אחרים, מה שיעבור בסוף זו ההצעה הממשלתית וזהו, סגרו את זה כבר מאחורי הגב שלנו, יהיו אולי כמה שינויים וזה הכל, לזה אנחנו מוכנים וזה מה שיקרה וזה גם מה שכולם אמרו. הגיע הזמן יהיו קצת יותר כנים עם יתומי צה"ל ולהגיד להם את כל האמת בפרצוף ולא לדבר איתם מסביב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. בבקשה. << אורח >> גיל טלאור: << אורח >> גיל טלאור, הייתי כבר בוועדה פה והעברתי לך יושבת הראש מסמכים. יושבת הראש את איתי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן אני איתך. << אורח >> גיל טלאור: << אורח >> העברתי לך מסמכים, אני לא יודע אם עיינת בהם. אני רוצה לפנות גם למשרד הביטחון על העניין שלי. אני יתום צה"ל לא מוכר מגיל 14, אני הייתי תחת חסותו של נכה צה"ל שחתם חודש אחרי שאני נולדתי שהוא לוקח אחריות עליי. כשהגעתי לגיל 26 הוא הסיר את האחריות שלו ממני. אבא שלי הוא טייס שנהרג במלחמת יום כיפור, מעוז פורז, אח שלי זה ניר פורז. אני לא מוכר במשרד הביטחון וכשהוא אבי נהרג אף אחד ממשרד הביטחון לא טרח לבוא ולהגיד אולי אני צריך לשבת שבעה? אולי אני צריך להגיד קדיש? שום דבר. אני הייתי בסמכותו של נכה צה"ל ועברתי התעללות נפשית ופיזית ורוחנית במשך שנים. היום אני פונה אליכם משרד הביטחון – אני רוצה שתוציאו את כל המסמכים שקשורים לעניין שלי. אני אחד למיליון שיש לו מקרה כזה, אולי יש עוד אני לא יודע שהם מתחת לרדאר, הם לא מוכרים בכלל, הם בין הכיסאות. צריך לבדוק את זה, אז אני מבקש התייחסות רצינית לעניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, גיל. בבקשה. << אורח >> שירלי כהן רז: << אורח >> שלום, אני שירלי כהן רז, בתו של שלמה כהן שנהרג במלחמת יום כיפור כשהוא היה איש מילואים. אני מגיעה לרוב הוועדות, אני מקשיבה פה לחבריי ואחד הדברים ששמתי אליהם לב, ועידו זה במיוחד בשבילך, שמגיעים לפה נציגים ממשרדי הממשלה, חלקם באים עם הנתונים המדויקים שביקשנו. עם חלקם יצא לי לדבר אישית וההרגשה שלי שנוצרה איזושהי הידברות, איזשהו שיח שמתחיל להירקם ואני שמחה עליו ואני מעריכה אותו. מהצד השני, אנחנו מגיעים לפה כבר כמה ישיבות מבקשים נתונים מדויקים שאמורים להיות לכם. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זה ממשלתי, זה לשלוף. מה שאני לא יכולה ללחוץ – אתה כן. בהרגשה שלי חלק מהזלזול שמלווה את היחס אלינו לאורך השנים, ואין לי מילה אחרת להגיד מלבד תחושת זלזול עמוקה שאני מרגישה. מעבר לכך, אנחנו דיברנו על שינויים בחוק, ישבנו פה ודיברנו ונתנו תיקונים ונתנו את בקשותינו להתייחסות אלינו. ביקשנו שלא ידירו את היתומים הבוגרים מהחוק וההרגשה היא שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. לא ממש מתייחסים אלינו, לא התייחסו למה שאמרנו, אני יודעת שהחוק הוא החוק היבש, אבל שמענו בפתיחת הישיבה מה קרה לי לאריה גרוסמן ששלח יד בנפשו כי הגיעו מים עד נפש. כל המחקרים מדברים על כך שיתומים הם פוסט טראומטיים, הלוואי ופוסט טראומה הייתה עוברת, היא לא עוברת. אני מבקשת מכם, כל נושאי התפקיד שיושבים פה מטעם הממשלה – מה שאנשים מכנים פקידים – אתם נושאים בתפקיד וכשאנחנו או יושבת הראש מבקשת שתביאו נתונים. תשבו על זה. אני רוצה שיהיה לכם אכפת לפחות כמו שאכפת לי, אנחנו כולנו פה הפסדנו יום עבודה, זה לא יום העבודה הראשון שאני מפסידה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה שיר, צודקת לחלוטין. מורן ואני רוצה בחזרה לעידו. << אורח >> מורן שדה: << אורח >> שמי מורן שדה, בתו של סמל משה שדה שטיינפלד זכרונו לברכה, אני אעשה את זה קצר. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית יוצרת מצבים שאיש מאיתנו לא היה מעלה על דעתו, ילדים שהפכו לבוגרים וחיו כל חייהם תחת אותה קורת גג עם הורה שהיה לוחם, נכה צה"ל, הלום קרב, נצרך, ושילמו יום יום את מחיר הקרבות. ילדים בוגרים שראו, שמעו, והרגישו את השלכות המלחמות 24/7 ובכל זאת רק משום שהתייתמו מאוחר מדי, אחרי גיל 40, המדינה מוחקת אותם מהגדרת יתום. ומנגד, בתיקונים המונחים כאן על שולחן הכנסת כן מתחשבים בנפגעי איבה גם אם התייתמו לאחר גיל 21. הם לוקחים בחשבון יתומים בני 60 כי התייתמו לפני גיל 21, מגדילים תגמולים לאלמנה, מכירים באחים ועוד. אז מה תגידו ליתום שהתייתם בגיל 32? מה תגידו לילדים שפיצלתם באותה משפחת שכול רק בגלל גיל. בחייו של מי ניגע פחות? מי מהם יתום? מי מהם פחות יתום? זה לא הגיוני, זה לא מוסרי וזה לא משקף את המציאות של משפחות הלוחמים ולא משקף את המציאות בה אנחנו חיים כיום. אבא שמת בשביל המדינה הזו הוא אבא לכל החיים, יתמות היא יתמות, לא מספר. אובדן הוא אובדן לא גיל והכרה רשמית במעמד ילד של נספה הוא יתום לכל דבר ועניין ולא משנה באיזה גיל, זה לא רק עניין פורמלי או כספי. זו הכרה שמאפשרת לילדו של נספה שהוא היתום להתחיל להשתקם, להתמודד עם האובדן ולחוש שהמדינה הכירה בהקרבה הגדולה של ההורה שלו. בלי ההכרה הזו קשה להשתקם, קשה לסגור מעגל וקשה להמשיך את החיים בלי תחושת סגירה וצדק. לכן אני אומרת כאן בבירור, הגיע הזמן להפסיק להסתבך עם הגדרות מורכבות, אני קוראת לכם לפשט את המצב שהוא גם ככה כואב ומורכב ולהגדיר יתום כילדו של נספה מערכות ישראל ללא הגבלת גיל ולכל החיים. הדם של החלל זורם בגופו, הוא היחיד שיכול להמשיך ולשאת את השורשים את הזיכרון ואת הסיפור. הוא החולייה החשובה ביותר בשרשרת הזו ומדינת ישראל חייבת לשמור עליו בכפפות של משי, ולכן זהו תיקון הכרחי, זה צדק בסיסי וזה המינימום שמדינת ישראל חייבת למשפחות שנשאו את המחיר הכבד ביותר. אל תדברו איתי שוב תקציב כי אני יודעת שהמשפחה שלי שרדה בזכות התגמול שאבא שלי היה זכאי לו בזכות ולא בחסד. והתגמול הזה נלקח מאיתנו ברגע שאימי אלמנתו נפטרה ובאותה נשימה נלקחו גם ההטבות שהיינו זכאים להן, אז די עם הסיפורים על כך שאין כסף, לכל הפחות חלקו את התגמול של אבא, אותו תגמול שאתם עצמכם השארתם לאמא לכל חייה בין אחי וביני. או לחילופין חלקו את העוגה של ההצעה זו אחרת. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מורן, תודה. אברהם רווח, אנחנו רוצים לסיים את השאלות כי עידו חייב לצאת אז אחרי שאברהם יסיים אנחנו ניתן לעידו ואז נמשיך דברים, הכל נרשם לפרוטוקול. << דובר >> אברהם רווח: << דובר >> אברהם רווח, לגבי העניין של משרד האוצר, כבר אמרו את זה לפני כן, אנחנו כבר ארבעה חודשים פה טוחנים וכל פעם מישהו אחר בא ואין נתונים. גם לגבי הנושא שהיא הזכירה פה לגבי האחים שכן מקבלים סיוע – האחים לא מקבלים שקל. אתן לדוגמה את הסיפור שהיה עם הבן שלי שהוא אח שכול. הוא סיים יחד עם הבן ביחד מילואים, והבן השני היה בקבע. שבוע אחרי שהוא סיים בעזה שלושה חודשים מילואים, הוא הגיע הביתה ואח שלו נפל. ארבעה חודשים הוא ישב בתוך החדר שלו לא יצא. כשאני פניתי לביטוח לאומי, למשרד העבודה או לכל מיני גורמים אחרים אמרו לי "אתה לא מוכר, אתה שייך למשרד הביטחון". משרד הביטחון לא מכיר באחים, אז איפה לעזאזל הנושא הזה של האחים בא לידי ביטוי? אני יודע שבונצל היה אצל השר והשר זרק אותו מכל המדרגות, אבל האחים חייבים גם לקבל ביטוי, שיתנו להם גם כן. הבן בן 27, ארבעה חודשים הוא לא עבד, ישב בבית, עד שהצלחתי להוציא אותו מזה ולקחת את הסיפור הזה של הבית על הגב שלי. להוציא ילד בגיל 27 שלא ידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות עם עצמו עכשיו מיד אחרי שהוא סיים מילואים, הוא ישב בבית ארבעה חודשים ושקל הוא לא קיבל משום מקום, כי כל גורם זרק אותו למקום אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אברהם, תודה. אני תן לכם, עידו בבקשה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אני אתייחס לשתי סוגיות. אחת, לגביה שאלה שנשאלה פה לגבי הקצבה של 2,000 שקלים בכל שנה מגיל 30 לכל החיים, זה 190 מיליון שקלים, כמו שנאמר. מבחינת מספרים מדובר ב-513 יתומים כאלו בביטוח לאומי ועוד - - - << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> זה מגיל 30 או מגיל 40? כי השאלה הייתה מגיל 40 2,000 שקלים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הנתון שיש לי הוא מגיל 30 << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> רק ביטוח לאומי? << אורח >> עידו חי: << אורח >> ביטוח לאומי 513 וכ-7,400 במשרד הביטחון, זה הנתון שיש לי כרגע - - - << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> הצעת יושבת ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל הייתה מגיל 40 2,000 שקלים, מה התקציב של זה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אין לי כרגע את הנתון הזה, יש לי את תמחור מגיל 30 כמו שהתבקש בפעם הקודמת. בשביל החישובים האלה שנרצה לעשות פה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חישוב מאוד פשוט, יש לך את מספר היתומים כפול 2,000 כפול 12, זה לשנה. זה חישוב שגם בן 9 יכול לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם כל שנה אתה צריך לגרוע. << אורח >> עידו חי: << אורח >> לגבי השאלה השנייה – הנחה בארנונה, זה כ-6.3 מיליוני שקלים אבל חשוב לציין שזו לא עלות תקציבית אלא אובדן הכנסה לרשויות מקומיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לכל החיים? למי זה? מה זה ה- 6.3 מיליון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מגיל 40 לכל החיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, תנו לי לשמוע. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הנחה בארנונה לכל החיים, עלות שנתית ליתומים בין הגילאים 21 עד 39, 1,826 הנתון הוא 6.3 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עד 40 זה בכל מקרה בתוך החוק כי אנחנו נותנים להם תגמול והם נחשבים נכללים בתוך החוק, לא רלוונטי. שאלתי אם זו עוד תוספת שהיא לכולם עד סוף החיים, כמה זה לשנה? זה ועדת רובינשטיין, אז מה העלות? 9.5 מיליון שקלים בשנה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אם זה עד סוף החיים זה 32 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכל שנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אובדן הכנסה של העירייה? << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> אובדן הכנסה של הרשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם זה כולל ילדי נספה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חכו. עידו, אני אשחרר אותך עכשיו כי אתה צריך ללכת. אני מבקשת ממך לדיון הבא למרות שכבר קיבלנו נתונים תקציביים גם לגבי יתומים שההורה היחידי שלהם חלל, אני לא אקריא אותם פה כי אתה לא נמצא פה. אני אומרת לך שלדיון הבא אתה מגיע עם כל הנושאים, עם כל הנתונים, אני מתקדמת - - - << אורח >> עידו חי: << אורח >> אין בעיה, אבהיר, אני אשמח אם אפשר יהיה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלחנו לכם טבלה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> כבר פה עולות הרבה מאוד שאלות, דקויות קטנות, אם אפשר גם אותן - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כך אמרת גם בוועדות הקודמות. אמרת שיש שאלות מאוד מדויקות על דברים מאוד קטנים שאתה צריך לדייק אותם ולהביא אותם וגם תשמח שיכתבו את זה בכתב. אני קוראת את הפרוטוקולים כי אני לא מגיע, אני יושבת בעוד ארבע ועדות מקבילות לוועדה הזו. להגיד את זה עכשיו כאן זה מאוד נוח בלשון המעטה, זה בדיוק אותו נוסח שאמרת בנימוס, יש לי מה ללמוד ממך נימוסים, כנראה זו השיטה אבל זה לא. אני רוצה אותך נותן תשובות, זה לא מנומס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה טלי, צודקת, וכל האחרים אמרו אותו דבר. אתה מוזמן לקרוא את הפרוטוקול בזמנך החופשי כי כבר שלחנו לכם הרבה פניות גם במיילים מסוכמים. אני כבר מבולבלת, כמה פעמים אפשר לחזור על אותו דבר? גם במלל, גם בטבלאות, גם במספרים – ביקשנו הכל. יש לכם טבלה מאוד מסודרת שביקשו, אנא מלא אותה ואני רוצה סכומים. זה לבוא עם מספרים ואם יהיו שאלות תצטרך ללמוד את החומר כמו שצריך, לשבת עם הנתונים ולא רק עם התשובה הסופית. תצטרך לדעת על פי הנתונים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מציעה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טלי, אל תפריעי לי. אני לא אחזור על כל הבקשות. זה כולל יתום מהורה יחיד, שהוא ההורה האחרון שנשאר והוא חלל, זה כולל את יום כיפור כהגדרה לצורך העניין, וזה כולל יתומים משני הורים שיש משפחה מלווה וזה כולל עוד כל כך הרבה דברים שכבר ביקשנו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ואת האלמנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואת האלמנות להאריך לשנה לאובדן הכנסה ולא לשלושה חודשים. ועוד כהנה וכהנה, הכל בצורה מדויקת מאוד בטבלה שהפנינו אליכם. אז עידו, מבחינתי אתה משוחרר אבל זו הפעם האחרונה כמו שאומרים, לא תהיינה דחיות ואני לא אשמור עליך כפי ששמרתי עד עכשיו. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> הלך עוד יום עבודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עידו, יש עוד פתרון, בגלל שכל פעם אתה שוכח פרטים והם שוכחים מה כותבים לך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא שוכחים מה שלחנו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני שומעת מה הוא אומר, כל פעם רוצים עוד דברים, רוצים עוד תשובות, תסלחו לי זה לא אישי אני אדם פחות נחמד אני לא אדם כל כך חברותי לכן אני רוצה פתרון. הפתרון כדי שלא תשכח ולא תתבלבל, אני מציעה שתיתן סלולרי שלך או של העוזר שלך ופשוט יכתבו לך בהודעות – מישהי שואלת על זה, תברר לי תשובה? זאת את שואלת על זה, תברר לי תשובה? ככה יהיו תשובות להכל בדיון הבא. בעידן מתקדם אין צורך לחכות לדיון הבא שתבוא, יש שאלה קונקרטית, לך יש את המיומנות למצוא את התשובה בשנייה, להפעיל מישהו במשרד שיישלח לה את התשובה בהודעה ונגמר העניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> יש להם את התשובות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא צריך ללכת, אני אתן לכם לדבר. בבקשה, אתה יכול לדבר רק תציג את עצמך. עידו, בבקשה להגיע עם תשובות, אני לא אהיה קלה איתך. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> זו כבר פעם שנייה שאני מפסידה לוויה בשביל לבוא לפה, של חייל חטוף שחוזר, ולא נותנים תשובות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיקה את צודקת לגמרי. אמרתי לו את גם פנים אל פנים ואני אגיד את זה עכשיו גם פה, כולכם יושבים פה, לא הלכו לעבודה מבזבזים כספים, זמן, משאבים כל כך יקרים כולל עוגמת נפש כל פעם מחדש. זו הפעם האחרונה, לא תהיה פעם נוספת, מבחינתי לא משנה מה המחיר אנחנו נעביר את החוק בלי מחירים ושהמדינה תתמודד עם זה יש גבול. << אורח >> אביחי משה פוגל רונן: << אורח >> שלום, נעים מאוד אני אביחי. בהמשך למה שאמרת עידו לגבי הנתונים – אובדן הכנסה של 32 מיליון שקלים נשמע מספר מפוצץ לכל החיים, אבל על כמה רשויות זה? מה זה לכל החיים? על איזה מספר אנחנו מדברים, שנתי? סך הכל? יש פה נתון באוויר שלא נותן שום דבר, סתם זרקו פה מספר לחלל האוויר. זה בדיוק מתקשר גם לבסיס הצעת החוק של מי הוא היתום בכלל? למה יתום הוא לא חלק ממשפחת השכול? למה יתום לא מוגדר בחוק כחלק ממשפחת השכול? וגם בחוק החדש הוא לא מוגדר כחלק ממשפחת השכול. ברגע שיתום יהיה מוגדר כחלק ממשפחת השכול, באופן אוטומטי החוקים - - יש חוקים ודברים כמו למשל הארנונה, שזה חלק בלתי נפרד מהזכויות של משפחת השכול לקבל הטבה בארנונה. זאת אומרת, כשיתום יהיה מוכר כמשפחת השכול, אני חושב שלהיות מוכר ככזה זה הדבר הבסיסי, היסודי, הראשוני – תגיע לנו הזכות גם בלי שנבקש אותה. לנסח את החוק, ואני לא מדבר כרגע תקציבית, אני לא מדבר כרגע על כספים, זה דברים שאני אישית חושב שמגיע ויש פה עוד הרבה דברים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה תקציבי, אין מה לעשות. אפשר להגיד לא. << אורח >> אביחי משה פוגל רונן: << אורח >> נכון, אבל גם במשרד האוצר עשו הבדלה בין אובדן הכנסה לבין תקציב שצריך להוציא וכנראה שיש לזה משמעות וזה לא סתם נאמר בדרך הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, משפט אחרון? << אורח >> אביחי משה פוגל רונן: << אורח >> כן, משפט אחרון. אני יתום צה"ל גם ממלחמת יום כיפור והבן שלי אתמול אמר לי את המשפט "אתה גדלת בלי אבא, אנחנו רוצים שתהיה אבא שלנו, תלמד איך להיות אבא שלנו". אני חושב שזה משקף את הכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מישהו יכול לענות לי, סליחה על הבורות אני אומרת מראש, הקצבאות הן מכוח החוק, הגדרת משפחה שכולה שנקטעת ברגע שגיל היתמות עובר ומפסיק את הקצבה, מי מגדיר את זה? מכוח מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתוך חוק של שנות ה-50. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא ראיתי, אני עושה אבחנה בין הקצבה לבין - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הגדרה בחוק מה זה יתום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מדברת על מה זה יתום, אני מדברת על משהו אחר, הכי יש הגדרה של משפחה שכולה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טלי, את צריכה לדבר אליי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מנהלת הישיבה, לא לדבר אליהם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מדברת תמיד לעם, יש דברים שהם יכולים לענות לי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טלי לא, אבל אני מנהלת את הישיבה. תשאלי אותי מה שאת רוצה לשאול ואני אגיד לך את האדם שייתן לך את התשובה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור, גם אם אני מסתכלת עליה אני מתכוונת גם אלייך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כבדיני. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מכבדת בכל מקרה, אני מדברת למי שאמר את הדברים. אני רוצה להבהיר, הגדרת יתום – בחוק. הגדרת קצבה – בחוק, הגדרת גילאות – בחוק. כל זה בחוק, אבל כפי שאמרת יש זכויות שהן מכוח העובדה שאדם הוא ממשפחה שכולה, כמו הנחות בארנונה ועוד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אין. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שמקבל גמלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זו הנקודה טלי שאין. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר, אבל נקודת המוצא שלך לא נכונה. את אומרת ברמה העקרונית האידאולוגית – את צודקת, בחוק אין. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת הראש, אני מאבחנת ופונה מול הגורמים. שכול, או הגדרת משפחה שכולה היא לא בחוק, תאשר לך היועצת המשפטית. היתמות מוגדרת, האלמנות מוגדרת, משפחה שכולה ושכול, תגידו לי אם אני טועה כי אני לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש הגדרה של שכול. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש הגדרה של בן משפחה והיא כוללת הורה - - - << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> הורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הורה זה שכול. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע, לא. אני שוב שואלת, תגידו לי יתום - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני אענה לך במסודר. יש הגדרה של בן משפחה ששם נכללים המעגלים של ההורה, האלמנה וגם מי שהתייתם לפני גיל 21 נחשב יתום. החוק נותן ליתום - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> קצבה עד גיל 21. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוא מקבל מכוח האלמנה את הקצבה שלו עד גיל 21 והחל מגיל 21 החוק בנוסחו כיום לא נתן ליתום תגמול חודשי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מדברת על זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוא נתן לו הטבות אחרות מסביב כמו – מימון לימודים, טיפולים רגשיים, זה ניתן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חתונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> פה בהצעת החוק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אמשיך, מאחר שהוא לא היה נחשב יתום, מי שהתייתם אחרי גיל 21 הוא לא היה זכאי להנחה בארנונה, לא להנחה בתחבורה ציבורית, כי הוא לא היה נחשב יתום, הוא לא היה נחשב משפחה שכולה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בואי נמשיך, רגע, סליחה. כנראה מאוד ברור לכם אבל לא הבינו את השאלה שלי. גברתי יושבת הראש את לא הבנת את השאלה שלי, סליחה שאני אומרת. בואי נתמקד במי שהתייתם לפני גיל 21, הקצבה מסתיימת בגיל 21 אבל הוא עדיין משפחה שכולה, על יסוד מה קובעים את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי, זאת בדיוק האבחנה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מכיוון שאני יודעת לקרוא חוקים, ולצורך השיח נגיד שאני אינטליגנטית בינונית ומטה, הקצבה נלקחת או מסתיימת אבל השכול לא נלקח ממך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקראי את פקודת העיריות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את אומרת משהו ברמה עקרונית מוסרית, לא ברמה של הגדרה של חוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכי לפקודת העיריות ושם תראי את זה. יש חוקים ולא הכל נכתב בחוק אחד ובחוק פקודת העיריות יש סעיף שאומר שמי שזכאי לתגמולים ממשרד הביטחון או מביטוח לאומי יהיה זכאי להנחה כזו או אחרת. ולמי שאין תגמול – לא יהיה זכאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מה שמוגדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, אנחנו פה לא במעבדה עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פקודת העירייה קובעת רק משפחה שכולה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היועצת המשפטית יכולה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, שקט. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> חברת הכנסת גוטליב - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני לא מנהלת את זה עכשיו ככה. זהבה, תודה. תודה רבה לכולם. אנחנו עוד שתי דקות רוצים לסיים - - - << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> אבל אני רוצה להגיד משהו קצר. טלי, זו הנותנת, היות והיתומים שלנו לא מוגדרים בחוק כישות משפטית נפרדת לאמא, לאלמנה, הם לא מקבלים את הזכויות כמו אלמנה ולא כמו הורים שכולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם כן מקבלים. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> לא, הם לא מקבלים. אחרי גיל 21 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים יקרים, אני רוצה לסכם. אני לא מוכנה לחזור - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה משהו אחר, אני לא מדברת על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים יקרים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להשתדל שיהיה - - - קבוע? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים יקרים לא מדברים עכשיו עם טלי. כל מי שרוצה לדבר עם טלי יכול לדבר איתה בחוץ אחר כך, יש לה לב ענק, היא מוכנה לשמוע את כולכם אחרי הדיון הציבורי בוועדה פה. אתם יכולים לגשת אליה, אני יודעת כמה לב ענק יש לה. אז כולכם מוזמנים לגשת אליה ולדבר איתה ולהציע מה שאתם רוצים להציע לה והיא תדע יפה מאוד איך להציג את זה פה בפנינו. זהבה, אני חולקת עלייך, אני הראשונה שמצדדת בעד תיקון החוק אבל גם בחוק הקיים היום יש ליתומים הכרה בפני עצמם, זה כל הדברים מסביב. הם לא מקבלים קצבה ולכן הם גם לא מזכים להנחה בארנונה, אבל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, די אני לא נכנסת לזה עכשיו, תדייקו אותי, אני מדברת בצורה רוחבית עכשיו ולא נכנסתי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עובדתית זה לא נכון. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אני יכול להגיב על זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכל, בשורה התחתונה לא מקבלים כלום. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> מיכל, זה רק יתום משני חללים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש זכאות ללימודים ויש זכאות לליווי פסיכולוגי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> זה רק יתום משני חללים, אני גם יודע את הסיפור, רק יתום משני חללים מוכר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אסיף, עוד שניה אני נועלת את הישיבה ואני לא נותנת לאף אחד לדבר. אני לא יכולה, אין לי כבר קול, הגעתי חולה תפסיקו, די, אנחנו לא בבית מרקחת, אנחנו מדברים באופן כללי. ובאופן כללי, לא שאני חושבת שלא צריך לתקן את החוק – צריך לתקן אותו, צריך להחיל אותו על כמה שיותר אבל החוק נותן גם היום - - - << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אסיף, מספיק. גם לך, נכון שהוא לא נותן לך גמלה או קצבה אבל הוא נותן לך ליווי פסיכולוגי - - - << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> נכות. זו תפיסה שיקומית לנכות. אין הכרה באובדן עצמו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> החוק לכתחילה לא נולד לתת פיצוי על משהו, הוא נותן ליווי. האם הוא השתנה מאז? כבר אמרו את זה, כל מי שהיה פה כל הדיונים הקודמים שמע, וגם אני שמעתי, שהחוק נחקק סמוך אל שולחנו ולאט לאט התרחב לעוד ועוד מענים. האם נכון או לא נכון? טוב או לא טוב? אפשר להתווכח על זה. לכן אנחנו יושבים פה היום ומנסים לתקן עוד ועוד כולל לליאורה, כולל למיקה, כולל לשתי הנשים הנחמדות שהיו פה קודם שאביהן נרצח לפני שבוע וחצי, כולל לכל היתומות והיתום של יום כיפור וכולל את מורן. מה שנצליח לעשות בחוק הזה נעשה. מורן, חלק מהתיקון שצריך לעשות לדעתי הוא בחוק נכים, שקשור אלייך. << אורח >> מורן שדה: << אורח >> אבל זה לא קשור אליי, אבא שלי כבר מת, הוא מת כבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה, עליו השלום. הלוואי שיכולתי לתקן את כל עוולות העולם, אני לצערי הרב לא יכולה לתקן הכל. מה שנצליח לתקן נתקן, אני יכולה להבטיח לכם שחלקכם יצאו כועסים ומאוכזבים, ויצאו בטענות שהמדינה לא בסדר. אני אנסה לתקן כמה שאני יכולה לתקן, לא הכל בידיים שלי, לא כל הכסף נמצא אצלי בכיס. יש עוד אנשים שחושבים כמוני, אולי אחרת ממני. לא יהיה פה אחד שיגיד מיכל, לא נתת לנו לדבר, לא שמעת אותנו. שמעתי את כולכם, אנחנו נמשיך לשמוע אתכם, אני נועלת עכשיו את הדיון. כל אחד אם הוא רוצה לומר משפט אחרון ואז אני נועלת את הדיון אנחנו נלך לפי סדר הישיבה של מי שמצביע. בבקשה שם לפרוטוקול, ומשפט אחרון. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> שמי גלית ויינר, אני יתומת צה"ל. אבי נהרג ביום כיפור. אחרי שאני ישבתי בכל ישיבות הוועדה, אני חוזרת ואומרת – החוק הזה הוא חוק נגוע בגילנות. כל מה שנמדד פה מבחינת היתומים זה הגיל שלנו. אני לא שמעתי על אף הורה שכול או אלמנה שמדדו אותם בגילם. אין גיל. גם אחים שכולים, אף אחד לא שואל בני כמה הם, רק יתומי צה"ל – מתי התייתמתם? בני כמה אתם עכשיו? האם אתם כן נכללים? – כל הזמן גיל. מבחינת אבא שלי – אני הבת שלו לעולם והוא אבא שלי לעולם. לצערי הרב אני איבדתי אותו בגיל חמש, ואם הוא היה פה ושומע את הקיפוח ואת ההתנהלות הזאת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גלית, ביקשתי משפט, אז תסיימי במשפט. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק נגוע ופוגעני, ואת ה-50,000 שקלים האלה אני הולכת להשקיע בלתבוע בבג"ץ את החוק הזה, זה מה שיהיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, גלית. מורן כן, אסיף אתה אחר כך. << אורח >> מורן שדה: << אורח >> שמי מורן שדה, ביתו של סמל משה שטיינפלד זכרונו לברכה. אני יתומה מחלל צה"ל ואמא שלי נפטרה זמן קצר אחרי אבא שלי. אני יתומה משני הורים ואין שום מענה בהצעה הזאת לגבי, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מורן, תודה. אסיף. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אסיף תמם מארגון יתומים לאומיים מדברים, אני רוצה להדגיש משהו קטן שמפספסים. מבחינת מדינת ישראל, במשך עשרות שנים מנגנון ההכרה פועל בצורה של נוסחה מאוד פשוטה. חושבים לפעמים שאני מתנגש באלמנות – אני לא מתנגש. אם אין אלמנה – אין יתום אם אין הורה שכול – לא מדברים על אח שכול. אם אין אלמנה אין יתום ואני יכול להסביר למה אני מתכוון. מהאינתיפאדה השנייה היתומים היחידים שמוכרים כיום, בלי קשר לגיל או למשהו אחר, הם יתומים משני חללים. הסיבה שהם הוכרו זה בגלל שבאינתיפאדה השנייה כשהיה פיגוע, יש משפחה מסוימת, עשר נפשות, שני ההורים שלהם נרצחו ושלושה אחים גם מתו בפיגוע, ושני אחים מצאו את עצמם אחים שמגדלים יתומים, כשהם גם אחים שכולים וגם יתומים וגידלו אחד את השני. המציאות הזאת גרמה למדינת ישראל – שאגב עדיין לא רצתה להכיר ביתומים משני חללים – זה אילץ אותה להגיד אין אלמנה, אז מה עושים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אסיף, במשפט. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> כשאין אלמנה אין יתום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> רגע, עוד חצי משפט אסיים. המציאות היא שאם האמא לא מתה אז שואלים מה התפקוד שלה היום. אנחנו צריכים הפרדה משפטית בין יתום לאלמנה, הפרדה משפטית בין הורה שכול לאח שכול. כמה שאפשר הן עדיין אימהות שלנו, אתם יודעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. זהבה. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> יושבת ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. קשה לי להגיד את מה שאני הולכת להגיד כרגע, לצערי המדינה לאורך שנותיה כל הזמן מטפלת ביתומים בנושא של טלאים. טלאי על טלאי, טלאי על טלאי. אף פעם לא לקחו את נושא היתומים וטיפלו בו מועד מ-א' ועד ת'. תמיד יהיו חלקים שיהיו מקופחים, גם בהצעה הממשלתית הזו לצערי אנחנו מקפחים את שכבת היתומים הבוגרת שהיא הרוב של היתומים שלנו, הם עדיין יהיו מחוץ לתחום, יקבלו 50,000 אלף שקלים בשני עשורים. שני עשורים זה אומר 100 שקלים כל חודש, זה הכל, זו בושה וזה לעג לרש. אני מבקשת בכל לשון של בקשה, הבאנו תיקונים שאנחנו רוצים שתתייחסו אליהם, שמשרד האוצר יתייחס אליהם ברצינות וייתן תשובות ויכניס אותם להצעה הממשלתית. כפי ששמענו היום מעידו, זה לא יקרה, מה שאתם הבאתם – ההצעה שהאוצר רקם עם משרד הביטחון – לצערי הרב, זו ההצעה שתעבור. אני לא חושבת שזה נכון, זאת תהיה טעות מרה וקשה. מיכל, סוף כל סוף יש לך אפשרות לעשות פה תיקון היסטורי, שאנחנו מחכים לו הרבה זמן. יתום חייב להיות מוגדר כישות משפטית נפרדת לאלמנה ולהורה השכול ולקבל את אותן זכויות כמו לאלמנה כמו להורה השכול - - - לכל החיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זהבה, תודה רבה. ליאורה את רוצה לומר משהו? << אורח >> ליאורה בן צור: << אורח >> אני יודעת שיש כאן הרבה כאב, אני רואה אותו ואני חושבת שכולנו גם מרגישים אותו, ובכל זאת אני רוצה להגיד תודה רבה. אני יודע שאתם עושים הרבה מאמץ כדי שאנחנו כן נוכל להגיע לאן שנגיע, ועם כל הכאב בדבר הזה אני מקווה שבסוף נוכל איכשהו לצאת עם חצי תאוותנו בידינו, לפחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, יקירה ונשיג טוב. כן בבקשה, משפט. << אורח >> אביחי משה פוגל רונן: << אורח >> רציתי לשאול שאלה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שם, להציג. << אורח >> אביחי משה פוגל רונן: << אורח >> אביחי. לדעתי מעולם לא עשו סקר על איך מתפקד יתום בוגר, משהו מקצועי אמיתי שבאמת ידעו לתת את המענה. אני לא מדבר כרגע על ועדת רובינשטיין, אני מדבר על סקר ספציפי שידע לתת את המענה. מעבר לזה תלכו לכל החיילים, לכל הלוחמים ואני גם כן אחד מביניהם כי אני עושה מילואים עד היום, תשאלו אותם למי הם היו דואגים כשהם יוצאים לקרב הם תמיד אומרים לכולם – תדאגו לילדים שלי. זה מה שאנחנו רוצים בסופו של דבר כשאנחנו יוצאים לקרב, אני לא מדבר כרגע מהצד של היתום אלא מהצד של הלוחם, אני רוצה שידאגו לילדים שלי אם יקרה לי משהו. אני באמת רוצה שידאגו לילדים שלי אם יקרה לי משהו בקרב, אין לי מה להוסיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. שלמה משפט אחד, כי דיברת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אביחי יש מחקר של עידית סולומון שהתפרסם לפני פחות משנה - - - << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> עשינו כבר את הסבב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה. שלמה אחר כך שולי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אז שלמה משפט אחד, לא יותר. << אורח >> שלמה אלפסה: << אורח >> יש פה את כל אחד והצרכים שלו וכמו שאמרתי הליווי של יתומים בגירים על ידי משפחה זה לא עלויות בשמיים ולכן אני מבקש לדיון הבא שמשרד האוצר הגיע בצורה מסודרת כאשר יש לו כבר את כל הנתונים מביטוח לאומי וגם ממשרד הביטחון שהציג אותם היום. אני בטוח שהיה לו את זה גם מקודם, אלה עלויות שהן מזעריות ולדעתי צריך להכניס את זה פנימה, תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. רותי. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> עורכת דין רותי פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה. אנחנו כבר הבענו את הדרישה שלנו לסיוע למשפחות ולכל המקרים האלה שאנחנו שומעים אבל אני רוצה להגיד משהו אחד על האוצר. זה גובל עכשיו ממש בזלזול, אנחנו באים כל פעם, מקדישים את השעות האלה שלנו, ובסוף מסתבר שיש לכאורה אי הבנה של האוצר. גברתי יושבת הראש, אני רוצה לבקש שאם בדיון הבא את לא מקבלת את התשובות לפני הדיון אז לא לקיים את הדיון הזה כי זה לא הוגן לאנשים, ואנשים מסתכלים ורואים ואני יכולה להבין את התסכול הגדול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רותי, תודה. שולי, בבקשה, ואחר כך אילנית. אלא אם כן מישהו מהמשרדים פה מעוניין? כן, תיארתי לעצמי. << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> אני חושבת שמה שקרה היום וגם בדיונים הקודמים, לא הייתי בחודש האחרון, זה שאנחנו נורא מתפזרים. אני רוצה לאסוף אותנו חזרה לסיפור יתומי צה"ל וכוחות הביטחון, זה האירוע. כל פעם שאנחנו נכניס עוד אלמנט – אנחנו ניגרר לעוד ועוד דיונים אין סופיים. האירוע הוא יתומי צה"ל וכוחות הביטחון ותחת אותו חוק חוסים יתומי פעולות איבה. בואו נאסוף את זה, נקבל את התשובות ונתקדם. גברתי יושבת הראש, האם מתוכנן דיון נוסף השבוע? לפי מה שעידו אמר אפשר היה להבין שתואם איתך עוד דיון השבוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בהחלט, דיון פנימי שלנו ולא דיון חיצוני. אני לא יודעת אם נקיים אותו או לא נקיים אותו, זה תלוי במשרד הביטחון, משרד האוצר, ביטוח לאומי. << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> הבנתי. אני חושב שאחד הדברים הקריטיים בדיונים הפנימיים שאת עורכת זה הסיפור של הנתונים האמיתיים על השנתונים. הסיפור הזה של כניסה ויציאה של יתומים אל תוך ומחוץ לחוק הוא אירוע קריטי בעלויות שלו, והנפנוף במספרים שלא מתיישבים גם עם מספרים שנאמרו על ידי אנשי האוצר בדיונים קודמים. אני רוצה להבין על מה מתחלקים ה-430 מיליון. כי גברתי, לו יצויר שאנחנו מצליחים להביא את האוצר, ומשרד הביטחון איתנו, לסיפור של תגמול קבוע ליתומים לכל החיים – יורד לנו ה-50,000 שקלים, זאת אומרת שהמסה העיקרית בשנה הראשונה כבר לא קיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור. << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> אז הנפנוף הזה במספרים שהם לכאורה נשמעים מבהילים – 430, 450 מיליון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שולי הטבלה שכן ראינו מול העיניים היא ברורה. << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> לחלוטין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש שם 383 מיליון שקלים, אפילו תיקחי את זה, זה סכום שרובו נבנה על 250 מיליון שקלים חד- פעמי בגלל המענקים. << דובר >> שולי מועלם: << דובר >> נכון, אם בשנה הזאת אנחנו מבטלים את זה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, כולנו מבינים את זה, זה בסדר גמור. אנחנו מבינים את זה ואני איתך, אנחנו דורשים תשובות כולל כל מה שאפשר אבל מצד שני אם אנחנו נרד לפרטים – גם מה שאת מבקשת על כל שנתון ושנתון – אנחנו לא נעביר את החוק, וכמו שאמרת, זה לא שהממשלה תיפול, היא תסיים את ימיה כי אנחנו בנובמבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי נגלה שזה לא יעלה כל כך יקר בשנים הבאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבקשת לא להפריע לי. לכן אנחנו גם צריכים באיזשהו שלב לדעת לעבור הלאה ולהתחיל להתקדם עם החקיקה, גם אם נצא עם חצי תאוותנו בידנו כפי שאמרה ליאורה ואני מסכימה איתה. תודה רבה. אילנית, וסיימתי, אחרונה. אנחנו לא נפרדים, אולי הייתן רוצות אבל אנחנו לא נפרדות, זה דיון אחד יהיו עוד. << אורח >> אילנית בן עזרא: << אורח >> ניפגש פה שוב בקרוב. כמה דברים, ראשית, כבר כשעלה התזכיר של הצעת חוק לתיקון החוק לפני כשנה לעיון ולהערות הציבור, כבר אז אני רשמתי שמן הראוי היה בצורה לעשות את התיקון בצורה מאוד פשוטה ואיפה שכתוב את הגדרת "שכול", וכתוב שם "הורה", יתווסף "יתום". זו הייתה הדרך הנכונה והפשוטה והבהירה לכולנו, וכבר אז הצעתי הצעת פשרה – כבר אז לפני כשנה – שנמחק את הגילים מ-21 עד 30 ומ-30 עד 40 ונרשום 9 שנים לכל יתום 3,560, ו-10 שנים 2,000 שקלים. אנחנו חוזרים להצעה הזאת שוב ושוב. גם בשיחות בחוץ שקיימתי עם משרד הביטחון כבר לפני שבועיים, שוב חזרתי על ההצעה הזאת, גם שלחתי מיילים לכל מי שיכולתי. נפגשתי פה עם כל חברי הוועדה, אני לא רואה אותם פה, אני מניחה שהם עסוקים במקומות אחרים. אני גם שוחחתי איתכם על כל מיני תיקונים בחוק שלפי מה שהבנתי, אפילו מכם, העלויות שלהם נמוכות. שזה לעניין כל הסעיפים הקטנים שמדברים על כל מיני תגמולים להורים ולאלמנות ששם יש הגבלה ליתום עד גיל 30, שאלתי שאלה מאוד הגיונית, ביקשתי לדעת האם יש חוות דעת שאומרות שיתום יכול לקבל איזשהו תגמול מסוים חד-פעמי רק עד גיל 30 והורה שכול יכול לכל החיים? אני נעניתי שאין ונעניתי שיעברו על זה. מדוע לא דיברנו על זה היום? דיברתי על זה ואמרתם שתחזרו עם נתונים, אני מדברת על משרד הביטחון. לא ראיתי את זה פה בטבלאות שלכם ועברתי על הסעיפים. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אנחנו הגענו מוכנים עם נתונים שהתבקשנו לאורך הישיבות האחרונות בצורה מסודרת כאן. אילנית, אני לא יודעת על איזה נתונים את מדברת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל מי שחסר לו נתונים ריקי לא הולכת לשום מקום. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> יש דברים שחסר גם ממשרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני כבר נתתי. משפט אחרון, אני בודקת, כמה מילים יש במשפט? << אורח >> רות משאט: << אורח >> בהמשך למה שאמר אביחי, יש מחקר שפורסם בשנת 2024 שריכזה אותו עידית סולומון, מי שהייתה שנים ראש מחלקת נפגעים, הוא עוסק בצמיחה פוסט טראומטית בעקבות יתמות צה"לית. זה מסמך שהוא פורץ דרך כי יש בו נתונים שלצערי אני יודעת שלא נלקחו בחשבון. מדברים פה על מספרים יבשים – אני מבינה, זה תקציב, זה כסף. ועדיין, תחפשו את הביסוס לא כי אני אמרתי או כי היא אמרה, יש ביסוס מחקרי לדברים האלה, אני ממש אשמח אם תהיה התייחסות לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אני נועלת את הישיבה, אני מודה לכולכם. זה לא היה לריק, הכל נרשם וכן התקדמנו. בישיבה הבאה אני מקווה שנתקדם עוד יותר לקראת הקראה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:15. << סיום >>