פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 803 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו (23 בדצמבר 2025), שעה 18:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אכרם חסון אחמד טיבי יוסף טייב אורי מקלב משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר נאור שירי עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: משה אבוטבול מיקי לוי צבי ידידיה סוכות יצחק קרויזר אליהו רביבו מוזמנים: אלי גוטליב – רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר שנהב אור – רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר אביגיל פלג – רפרנטית משפט ואכיפה, אגף תקציבים, משרד האוצר רונית רוטנברג – אגף התקציבים, משרד האוצר רז פרוגר – אגף התקציבים, משרד האוצר אוריאל שם טוב – אגף התקציבים, משרד האוצר גד רחמני – אגף התקציבים משרד האוצר אלקנה ריקלין – אגף התקציבים, משרד האוצר אוראל פיין – אגף התקציבים, משרד האוצר צח בסול – אגף התקציבים, משרד האוצר דוריה גנות – אגף התקציבים, משרד האוצר יונתן בובליל – אגף התקציבים, משרד האוצר רעיה אנגל – אגף התקציבים, משרד האוצר יאיר ירדן – מנהל אגף התקציבים, המשרד להגנת הסביבה יוסי שבת – סמנכ"ל תקציבים, משרד הבינוי והשיכון רב רשף אושר כרמי – ראש חוליית גורמי חוץ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי גונדר משנה ליאור נוריאל – רמ"ח תקציבים, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי ראפת דיבסי – מנהל תחום תקצוב, משרד האנרגיה דניאל ביטון – אגף התקציבים, משרד הביטחון סיגלית שי – רח"ט תקציבים, משרד החוץ רינת כהן – תקציבנית, משרד המורשת יעל אלגוב – חשבת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ניר ברלוביץ – המרכז למיפוי ישראל אלי אסקוזידו – מנכ"ל רשות העתיקות פני דרורי – רו"ח, סמנכ"לית כספים, רשות העתיקות ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 285 עד 287, המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> משרד האוצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מישהו מהמשרד? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> הוא אמור להגיע. עדכנתי אותו שהישיבה היא בשעה 18:30 ולא ב-18:00. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יכולה להציג. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב של 15,391 אלפי שקלים בהוצאה, 126,138 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב, ו-16 מיליון בהוצאה מותנית בהכנסה, על פי תוכנית העבודה המעודכנת של המשרד. להקריא לפי התוכניות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> 26-11-01 – שכר ותפעול – 23,284 אלפי שקלים בהוצאה, 12 מיליון בהרשאה להתחייב. מטרת השינוי: תקצוב שכר עובדי המשרד ותפעול על פי תחזית כלכלית. תקציב תשלומים לפי דין ותקצוב הרשאה עבור פעילות יחידת המחשוב של המשרד. 26-12-01 – פעולות יחידות המשרד – 5,570 אלפי שקלים בהוצאה, 26,550 אלפי שקלים בהרשאה להתחייבו-16 מיליון שקלים בהוצאה מותנית. תקצוב הוצאה והרשאה עבור רפורמת רישוי משולב, תקצוב הרשאה עבור החלטת ממשלה 1279, 3303, 2856, 2857 והגדרת הוצאה המותנית של המשרד עבור פרויקטים בשיתוף רשות מקרקעי ישראל. 26-13-01 – הטמנת קרן הניקיון – 87,588 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. מטרת השינוי: תקצוב הרשאה להתחייב של הקרן על פי קצב הביצוע שלה קרן. 26-13-04 – קרן למניעת זיהום ים, צער בעלי חיים ושיקום מחצבות – 29,000 אלפי שקלים בהוצאה. מטרת השינוי: תקצוב ההוצאה של הקרן לטובת פרויקט שיקום ים המלח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר שלא קיבלתי את התשובה על קרן הניקיון. ביקשתי את כל פעילות קרן הניקיון והובטח לי על ידי מנכ"ל המשרד שהגיע לבקשת יושב-ראש הוועדה שנקבל את הפעילות של הקרן. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> לדעתי הם שלחו אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלחו את ההעברה מהקרן ואז אמרתי שאני רוצה לראות מה כל הקרן עשתה ב-2025. לא קיבלנו. השאלה הראשונה שלי היא לגבי הנושא שאני חושב שמטריד את כולנו לגבי יחידת ינשוף. מכירים? תורמת כהטמנה. דיברנו על קרן הטמנה שנועדה לייצר פתרונות הטמנה לפסולת במרחב הציבורי וכולנו היום עדים לפתרון של הפסולת במרחב הציבורי. מכיוון שאין יכולת לפנות אשפה אצלנו זה פשוט נהיה אירוע בו מעבירים את הפסולת אל מעבר לקו הירוק ומאחר ושם אין פתרונות הטמנה, שורפים את זה ואז אנחנו נושמים את זה. אנחנו, אני מדבר על יישובי קו התפר, בטח ובטח עכשיו ביתר שאת במודיעין, במכבים-רעות ובשוהם. אתם מודעים לאירוע שהמועצה שולחת הודעה שלא יצאו מהבתים? הייתי שמח לשמוע מה המשרד להגנת הסביבה תיקצב או מתקצב את יחידת ינשוף שאמורה לעסוק בזה ומה פתרונות ההטמנה שאני בטוח שעבדתם עליהם ויצרתם פתרונות כאלה. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> ערב טוב. אני מנהל אגף התקציבים במשרד ואני חדש יחסית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה. מה זה יחסית? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> שלושה וחצי חודשים. יחידת ינשוף כמו יחידות אחרות, כמו יחידת דוד, הן יחידות שפרוסות בשטח והמטרה שלהן היא לצמצם העברה של פסולת ולגרום לזיהום אוויר בכל מיני ערים ואזורים בארץ. אנחנו מתקצבים את כמדומני זה כל שנה בכוח אדם כאשר בעצם כוח האדם הוא זה שפיזית נמצא בשטח ומנסה למנוע את כל נושא העברות הפסולת לאזורים שונים ולחלקים שונים, אם זה מאזור איו"ש ואם זה מאזור בארץ. ינשוף היא כמדומני יחידה של כ-14 אנשים מסורים וזו בעיקר המטרה שלהם, לעשות את העבודה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי לגבי התקצוב שלה. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> התקצוב שלה מגיע על פי שכר בלבד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה התקצוב שלה בשנת 2025 וכמה היה ב-2024? התקצוב שלה מגיע מקרן הניקיון? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> כן. בטח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באמת? לא ידעתי. יפה. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אנחנו נברר ונחזיר תשובה מדויקת לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השכר של אותם פקחים הוא מהקרן? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> כן. השארנו את זה בקרן הניקיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה חיובי. אני אשמח לקבל את סך התקצוב בשנת 2024 אל מול שנת 2025 ולדעת מה קורה ביחידת ינשוף ומה הפתרונות שהמשרד מציע בטווח הקצר לתושבי ותושבות שוהם והסביבה וכל קו התפר שעכשיו נמצאים בבתים כי בשעות הערב יש פעילות ערה של שריפות. אני בטוח שאתה מכיר את זה. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> אתה מדבר כאן על שני נושאים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין כאן שני נושאים. זה הא בהא תליא. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> נכון אבל זה תקצוב שונה מיחידות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כחלק מהדיונים של תקציב 2026, זה הוצג גם בוועדת פנים וסביבה, תוכנית של כ-134 מיליון שקלים לתקצוב החלק של המשרד להגנת הסביבה וחלק של מתפ"ש, של מתאם הפעולות בשטחים. אנחנו במשרד ישבנו בדיונים עם גורמי המקצוע. כמו שאמרתי, המשרד הציג בוועדת הפנים תוכנית של 134 מיליון שקלים בשיתוף חלק מימון של המשרד וחלק מימון של מתפ"ש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-2026. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> ב-2026. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עכשיו? מה היה ב-2025? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> ב-2025 יש את יחידת דוד שיאיר הזכיר אותה. יחידת דוד ממומנת מקרן יו"ש. יש את קרן ההטמנה ויש את הטמנת יו"ש. על פי החוק זה מחולק לפי המקום בו יושבת המטמנה והיא מתקצבת ביחידת דוד. ביחידת דוד, אנחנו יכולים להעביר את מספר הפקחים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יחידת דוד היא ביו"ש וינשוף בשאר המקומות? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. ינשוף היא יחידה של רט"ג, רשות הטבע והגנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בינשוף יש 13 פקחים? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> כמדומני. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אנחנו נבדוק ונחזיר תשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תחזירו תשובות על זה בבקשה. אתה חדש, אז תחזיר תשובה. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> אני תמיד מחזיר תשובות. כל מה שצריך אני נותן. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> יאיר באמת מחזיר תשובות. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> יש לי מילה. כשאני אומר משהו, אני עושה את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מעניין אותי מה נעשה בשנת 2025 כדי לייצר פתרונות הטמנה לזבל במרחב הציבורי. זה לא איזה משהו שנפל עלינו משמים. אנחנו יודעים את זה שנים על גבי שנים ועכשיו מה שאנחנו סובלים באוויר הוא תוצאה של הפקרות באדמה. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> בהחלט גם אנחנו מסכימים על הבעיה ואנחנו הצענו הצעה תקציבית למשרד ב-2026 כדי לפתור אותה. חוץ מזה אנחנו רואים את הבעיה הזאת כבעיה בכל השוק. אני יכולה להציג את הדברים של קרן הניקיון. נשמח להציג את הדברים. הכול בפרוטוקולים מפורסמים של הקרן. אתה רוצה לדעת מה מספר הפקחים ביחידת דוד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם. כן, את זה יאיר רשם, אבל אני בעיקר רוצה תשובות לגבי מה נעשר מקרן ההטמנה על מנת שנוכל לנשום במדינה. מה התוכנית להיום? אני מקבל המון פניות ואתם מכירים את זה ושמעתם שאנשים קונים מטהרי אוויר שהם אפילו לא יעילים אפילו ברמה של ההסברה ושמים הרבה מאוד כסף. אתם חשופים לכך שרמת הבנזן שם עולה ל-20 מיליגרם, ל-13 מיליגרם ומה האנשים אמורים לעשות? אפילו ברמת ההסברה. עזבו ברמת הפתרון. בעיניי זה חשוב, בטח בשיתוף עם הרשויות המקומיות לכל אורך קו התפר. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אלה דברים שגם נדונים בוועדת הפנים והסביבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שואל רק על התקציב לכך. המקור התקציבי של 15 מיליון שקלים מפיתוח מפעלי ביוב וקולחין, מאיפה לקחתם את זה? תת ביצוע של פרויקט ארוך שנתי. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> סעיף 73 הוא סעיף פיתוח. זה אומר שהוא מתוקצב רק בהרשאות ואז אנחנו מכניסים מזומן בגין ההרשאות האלה. לקראת סוף שנה אנחנו רואים את הביצוע בסעיפי פיתוח, בסעיפי הרשאה, ואז אנחנו לוקחים משם את המזומן בגין התחזית. ככל שהשנה מתקדמת אנחנו יכולים לדעת יותר מה התחזית. ספציפית כאן זה נלקח מפיתוח מפעלי קולחין. המדינה תומכת על פי קולות קוראים והוראות של תמיכה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה בסך הכול נלקח מהסעיף הזה בכל ההעברות? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> בכל ההעברות אני לא יודעת לומר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בפנייה הקודמת גם נלקח משם כסף. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני לא יודעת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 100 ומשהו מיליון שקלים. משרד החקלאות. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> משרד החקלאות, זה לא סעיף 73. אני אגיד שבגדול סעיף 73, בגלל שזה סעיף פיתוח, כשאנחנו רואים שהמזומן הוא יותר נמוך מהתחזית שביצענו, נוכל לקחת משם כספים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נתחיל עם הנושא של 26-11-01, שכר ותפעול. אנחנו בסוף דצמבר. תחזית עדכנית. אנחנו מדברים כאן על הרבה כסף, 23 מיליון. איך זה מתחבר עם סוף שנה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> החל משנת 2022 המשרד להגנת הסביבה עבד ביחד עם נציבות שירות המדינה על תיקון לשכר של חלק מהמשרות, בגלל שהיו שם בעיות באיוש. בפעימה הראשונה לא הצליחו לאייש או שהיו הרבה עובדים שהתפטרו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שמשך אצלי את העין זה הסכום הגדול. מדברים על 23 מיליון שקלים בסוף שנת תקציב. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. אני אסביר. ב-1 בינואר 2024 נכנסה הפעימה הראשונה לעדכון שכר של 180 תקנים מתוך כלל המשרד שהיום הוא עומד על 550 ואז הוא עמד על אזור ה-500. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 550 תקנים? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> במשרד יש 550 תקנים. ה-180 עובדים היו בשנת 2024. עוד 100 עובדים חדשים, הפעימה השנייה הייתה אמורה להיכנס ב-1 בינואר 2026 ובסוף הנציבות אישרה את זה ב-1 ביולי 2025. לכן יש כאן פער שאנחנו לא חזינו אותו אבל אנחנו שמחים שבסוף אלה כספים שעוזרים למשרד לאייש תקנים ואכן העמדנו לזה מקור. זה באמת משהו שגם הנציבות, גם המשרד וגם אנחנו צפינו שייכנס רק ב-1 בינואר 2026. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסעיף 26-11-20 השינוי אומר בגלל החלטות ממשלה ונתת מספר החלטות ממשלה. את יכולה לתת לי כמה משפטים על כל החלטת ממשלה? אני לא יכול ללכת ולחפש עכשיו בחמש החלטות ממשלה. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כן. אני אומר בכמה משפטים. יש לנו את החלטה 1279, לשם אנחנו מביאים 3,200,000 שקלים. זאת ממש לשון ההחלטה. עבור פקח של ינשוף שחבר הכנסת הזכיר אותו לפני מספר דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> החלטת ממשלה על פקח? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> החלטת הממשלה, תוכנית לפיתוח כלכלי חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב. מתוך זה יש פקח ינשוף עבור היישובים שבהחלטה הזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מצליח להבין. הממשלה, בתוך ההחלטה לגבי הבדואים, היא מממנת את הפקח? לוקחים מההחלטה של הבדואים כדי לממן תקן של פקח. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כדי לפקח על הבדואים. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> ברשותכם, אני פותחת את ההחלטה. תוכלו לשאול שוב את השאלה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפקח, זאת החלטת ממשלה לקחת תקן של פקח? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> החלטת הממשלה מעבירה תקציב והמשרד משתמש בו עבור פקח ייעודי ליישובים האלה, שיסתובב ביניהם ויאכוף בעיקר שריפה בלתי חוקית של פסולת וגם עוד פשיעה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> פקח יהודי או ייעודי? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> ייעודי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי. החלטה 2941. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> יש לנו החלטת ממשלה מספר 3303, תוכנית לשיקום ופיתוח יישובי הנגב המערבי. שם יש שבעה מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הסברת לי את החלטת ממשלה 2941. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. זה בעצם תיקון של החלטה 1279. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה התיקון? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני כתבתי שכנראה זאת הייתה טעות סופר. ההחלטה שהזכרת לוקחת מתקציבי 1279. זה אומר אותו דבר. זה הפקח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת שהיא באה לתקן אלת ההחלטה הקודמת, שהיא? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> להקצות חלק מהתקציבים ב-1279 עבור הפקח. זה מה שכתוב בהחלטת ממשלה. אני יכולה לפתוח את ההחלטה. בהחלטת ממשלה 2941 כתוב בסעיף 7: להקצות בשנת 2025 עבור פעילות לשיפור מצב איכות הסביבה סכום כולל של 19,450,000 שקלים מתוך המקורות של הסעיף שהזכרנו ב-1279. החלטה 2941 לקחה כסף מתוך 1279. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> החלטה 2941 היא להשקיע יותר בסביבה ביישובים הבדואים? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה רק ליישובים הבדואים. נכון. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה ההשקעה ב-2941 ביישובים הבדואים? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כל החלטה 2941 היא הבדואים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה הסכום? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> סכום של כלל ההחלטה? אנחנו יכולים לבדוק ולומר. אני לא יודעת מה סכום כל ההחלטה ב-2941. נקרא את ההחלטה ונעדכן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עם החלטה 3303? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> תוכנית לשיקום ופיתוח יישובי הנגב המערבי. יש שם – זאת ממש לשון ההחלטה - שבעה מיליון עבור ייעוץ סביבתי לטובת ביצוע תוכנית של תמיכה בביצוע של הרשויות לקולות קוראים בפרויקטים סביבתיים. זה אומר דברים כמו הצללה בגלל התחממות גלובלית ודברים כאלה. כל אחת מרשויות ההחלטה יכולה לגשת לקול קורא ולקבל ייעוץ או איזשהו יועץ שיעזור לה לבנות תוכנית עבור פרויקטים סביבתיים. מדובר בשבעה מיליון שקלים שמחוקים גם לייעוץ וגם לתמיכה בביצוע. מיליון עבור ייעוץ ושישה עבור תמיכה. זאת ממש לשון ההחלטה. ההחלטה הבאה היא 2856, תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים בגליל ובכרמל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מעניין. לאט לאט. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> זאת לשון ההחלטה. הסכום הוא 4,200,000 שקלים. חינוך סביבתי, פיקוח ואכיפה והתמודדות עם משבר האקלים. גם זה לפי תמיכה וקולות קוראים שיצאו מהמשרד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יצאו קולות קוראים לנושא הזה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> עוד לא. המשרד ערוך לקבל את הכסף. ברגע שהוא יקבל את הכסף, הוא ילחץ או-קיי במחשב והקול קורא ירוץ. החלטה האחרונה, מספר 2857, תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים ברמת הגולן. שם זאת בדיוק אותה מטרה והסכום הוא 700,000. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מקיימים 16 אחוזים מהתוכנית. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אלה החלטות הממשלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עובר לשאלה הבאה. קרן שמירת ניקיון. מה התקציב של קרן שמירת ניקיון היום? כמה כסף יש לנו בקרן? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> הקרן לשמירת הניקיון עובדת על פי היטלים. בשנה שעברה היא קיבלה – אני יכולה לתת את המספר המדויק כ-650 מיליון והשנה, עד הבוקר, בדיוק בדקתי, נכנסו 604 מיליון שקלים. אנחנו צופים שייכנסו עוד הכנסות לקראת סוף שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האוצר החזיר את ההלוואה שהוא לקח מהקרן? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> ההלוואה היא הלוואה תזרימית וברגע שהקרן רוצה לבצע, אנחנו מכניסים לה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה האוצר לווה מהקרן? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> 3 מיליארד ו-80 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה ריבית הוא משלם על ההלוואה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאור, למה זה רלוונטי עכשיו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי יש מיליארדי שקלים שאפשר להשתמש בהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אבל כרגע זה לא רלוונטי לפנייה הספציפית הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת קרן ההטמנה. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> ההלוואה היא תזרימית בלבד וזה לא עוצר את הקרן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא כסף של האוצר אבל זה כמו הביטוח הלאומי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שאלתי שאלה. אני יודע שבתקציב שעבדנו שלושה מיליארד ומשהו לתקציב. כמה כסף שט עכשיו בקרן? אם אני לוקח את שלושה מיליארד השקלים ששועבדו בתקציב שאנחנו יכולים להשתמש בהם מתי שאתם רוצים ואתם תעבירו העברה כספית. כמה כסף יש בקרן עכשיו? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני מקווה שהבנתי את השאלה. מבחינת קבלת ההחלטות קרן הניקיון יכולה לקבל כסף על כל מה שהתקבל עד כה בקרן שזה שבעה מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא שואל על כמה היא יכולה לקבל. את כל זה אני יודע. אני רוצה לדעת כמה כסף יש לנו היום בקרן. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כרגע יש עודף של 300 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חוץ משלושה מיליארד שקלים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, במצרפי זה 3.3? אמרת ש-3.5 מיליארד הושאלו לאוצר. האוצר לווה. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני אסביר. יש לנו בערך 7.8 מיליארד שקרן הניקיון קיבלה מקרן ההטמנה מאז שהיא הוקמה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת לא השאלה שלי. אני רוצה לדעת כמה כסף יש. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> מזה יצאו כבר כארבעה מיליארד. זה אומר שיש לנו עוד כסף שחויב ועוד לא שולם בגובה של כשלושה מיליארד ו-500 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת פעם ראשונה שאומרים לנו את זה כאן בוועדה. תמיד אמרו לנו שבקרן אין שקל אחד בחוץ חוץ ממה שהלך לתקציב, שלושה מיליון שקלים. לא אמרו שהקרן מחויבת במיליארד שקלים. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> מחויב, זה אומר חשבוניות שהמשרד כבר הוציא והוא ישלם אותן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אף פעם לא אמרו לנו את זה על הקרן. יש לי עוד שאלה אחת לגבי הקרן למניעת זיהום ים. כמה יש בקרן הזאת? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> הקרן הזאת היא כספים שניגבו בעבר מכל מיני מחצבות באזור ים המלח. היא כבר לא פעילה. יש שם איזשהו פרויקט של מאגר באזור סדום שבעקרון בוצע הכול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה רק לים המלח? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה רק לים המלח או שיש לנו קרן כללית. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> לא. זאת קרן למחצבות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש קרן למניעת זיהום ים ולא רק לים המלח. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. זה לא רק בים המלח אבל הקרן הזו לא פעילה כרגע ואין בה יותר הכנסות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה יש בה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אפס שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה יש אפס שקלים? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> בקרן למחצבות ים. אין כסף. כל הכספים שהתקבלו, הקרן הוציאה ואתם אבל יש איזשהו פרויקט שקוראים לו מאגר באזור סדום. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע לך, לפני שתתני לנו תשובה, שתבדקי שוב קרן למניעת זיהום ים. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> סליחה, קרן למחצבות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כאן כתוב קרן למניעת זיהום ים. לא רשום לי קרן למחצבות. אני זוכר מה שאתם אומרים ואני זוכר שלפני שנה-שנתיים, אז העליתי את הנושא, אמרתם לנו שיש כסף בקרן הזאת. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> בוא נפריד. עשינו את התוכנית מספר 26-13-04. בתוכנית הזו יש את הקרן למניעת זיהום ים, את קרן צער בעלי חיים ושיקום מחצבות. את שלושתם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. אני מדבר על קרן למניעת זיהום ים. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני אגיד שהפנייה כרגע מדברת על קרן לשיקום מחצבות ולא על קרן למניעת זיהום ים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה שמתם את כל זה בסעיף אחד? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני לא בניתי את זה אבל זה יושב באותה תוכנית. שלוש הקרנות האלה יושבות באותה תוכנית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כן, בקרן המחצבות אין כסף. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כן. ההכנסה של 29,000 שקלים היא לגבי קרן לשיקום מחצבות ולא קרן למניעת זיהום ים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לחזור קצת למקורות תקציביים. כאן רשום מפעלי מים. בפנייה הקודמת בה דיברנו על מפעלי מים דיברנו על 120 מיליון שקלים. כמה אתם לוקחים עכשיו ממפעלי מים? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> עכשיו אנחנו לוקחים 15 מיליון ו-931, אם אני לא טועה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם בכלל לא עובדים? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כמו שאמרתי קודם לחבר הכנסת שירי, זה סעיף הוא סעיף פיתוח. זה אומר שאנחנו מתקצבים הרשאות והמזומן מגיע בגין ההרשאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את אומרת 15 מיליון וגם 120 מיליון, אבל כמה התקציב שלהם? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> של כל הסעיף? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> של מפעלי מים. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני בודקת וחוזרת אליך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> וכמה הביצוע שלהם אחרי שאתם לוקחים להם כל כך הרבה כסף. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> סעיף 73, יש בו כרגע 614 מיליון שקלים. לפי ביצוע, אנחנו לוקחים את הכספים לקראת סוף שנה, כספים שלא יחויבו השנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם לוקחים להם כמעט 20 אחוזים. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> זה תלוי בקצב הביצוע. עכשיו סוף דצמבר. זה לא פוגע להם בפעילות כי ההרשאה היא שלהם. אנחנו מקטינים את המזומן בגין הפעילות. לקראת סוף שנה אנחנו רואים שיש שם כספים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מה כולל שיקום ים המלח ומה היקף העלות שלו? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> ספציפית הפרויקט הזה, קוראים לו מאגר סדום. המשרד ביקש לתקצב אותו, זאת הסטה פנימית, לפרויקטים של שילוט וקצת לכביש בכניסה, רק כדי לסגור את הפרויקט הזה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מה ההיקף הכולל של הפרויקט הזה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אניח לא יודעת. אני יכולה לבדוק. כאמור, זו קרן שהיא כבר לא פעילה. נבדוק ונחזיר תשובה. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> אני צריך להחזיר לכם תשובות. לגבי יחידת דוד. בשנת 2024 הוקצו 10.5 מיליון שקלים והועסקו 17 פקחים, מנהל ורכזת. בשנתך 2025 הוקצו 12 מיליון שקלים וגם אז היו 17 פקחים, מנהל ורכזת. לגבי יחידת ינשוף. בשנת 2024 היו 14 פקחים עם 7.450 מיליון שקלים. בשנת 2025 היה אותו מספר פקחים עם פחות או יותר אותו סכום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם כן, בכל שנת 2025 בינשוף לא היה כל שינוי תקציבי. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> היה מעט. עלו ב-200,000 שקלים, בשינוי התקציבי, בשכר. זה רק השכר. אנחנו מעסיקים בשכר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה עובדת יחידת דוד? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> באיו"ש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל הארץ יש פחות עובדים מאשר באיו"ש? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> כן. ביחידת דוד יש 17 פקחים ובינשוף יש 14. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כן, פחות פקחים בארץ מאשר באיו"ש. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> הסיכון שלוקחים הוא שרוצים למנוע הברחה של פסולת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא שפסולת מגיעה לאיו"ש. הפסולת עובדת כחלק מביזנס. הפסולת היא ביזנס בין ישראל לקו הירוק. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> המטרה שזה לא יהפוך להפקר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 17 פקחים יכולים לכסות את כל המעברים? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> קשה לי לומר את זה תיאורטית כי המדינה שלנו מאוד גדולה בנושא הזה, אבל כרגע זה מה שמוקצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נראה לכם מוזר שבכל המדינה יש 14 פקחים ורק ביו"ש 17? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם לא מכסים את כל המעברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עזוב שיש פי 2.3 בתקציב. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> ברשותך, למה זה פי 2.3 בתקציב? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי אמרת שבעה מיליון ו-17. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 10 מיליון ו-17 פקחים. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> בדיוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז יש שלושה מיליון יותר בתקציב. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> אפשר להגיד 2.5. כמעט שלושה מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לוקח אותי לפרוצדורה? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> לא. אמרתי לך שזה פלוס-מינוס 200,000 שקלים. עם כל המיליונים שיש כאן אני לא מתווכח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתם מתכננים בשנת 2026 כחלק מהחלטת הממשלה שאמרת לנו שמדובר ב-126 מיליון שקלים? אמרתם שהצגתם בוועדת הפנים והגנת הסביבה. גיליתם שפתאום הגנת הסביבה זה משהו שחשוב כדי שנוכל לנשום במדינה. הצגתם תוכנית על 126 מיליון שקלים. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> 134 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה יהיה גם בתגבור כוח אדם? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כן. זה כולל גם פקחים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התחילו לגייס? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> דיברת על הפתרונות ומה רוצים לעשות. המשרד באופן כללי לא חתם על סיכום תקציבי מאחר והוא לא ראה לנכון את - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוצים להגיד לך שלא תגיד את זה אבל אני אומר לך כי אתה חדש בתפקיד. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> באופן כללי המטרה הייתה למצוא פתרונות של הוספת מקומות ניטור, מכונות ניטור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אשחרר אותך. תביאו לי בבקשה את הפעילות של קרן ההטמנה. 16 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בשיתוף עם רמ"י, רשמתם ארבעה מיליון שקלים לשיקום קרקעות ביניהם מתחם תע"ש. במתחם תע"ש אין באמת פעילות של הכשרת הקרקע. אנחנו יודעים את זה ולא צריך להמשיך ולהרחיב בזה. נכון? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני לא יודעת. אנחנו נשמח לבדוק את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה זוכר שדיברנו על זה? אני לא רוצה שיאמרו אם יש פעילות או לא אלא אני רוצה לדעת למה ממשיכים להעביר כסף שהן כתוצאה מצרכים אחרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש כאן טענה שלא מתבצעות עבודות ניקיון קרקע במתחם תע"ש ולמרות זאת מעבירים לשם כספים. האם זה נכון ולמה? יש תשובה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, זה נכון כי אז הסבירו לנו. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> התקציב הזה הוא בגדול עבור שיקום קרקעות בכל מיני מקומות. ספציפית בתע"ש יש יחידות דיור שאמורות לקום שם ויש כל מיני בדיקות של המשרד להגנת הסביבה ופעילויות עבור שיקום הקרקע. אם תרצה, אנחנו יכולים לבדוק יותר לעומק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. ה-16 מיליון שקלים, לאן הולכים כארבעה מיליון שקלים. ה-12 מיליון שקלים לתוכנית הגנה על מצוק חופי נתניה. אפשר לקבל את התוכנית שנדע על מה הולך הכסף? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אין בעיה. אנחנו יכולים להעביר אותה לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התוכנית של ה-12 מיליון שקלים היא לשבוע הקרוב? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> בעקרון המשרד ערוך לבצע את זה. אם רשות מקרקעי ישראל לא תכניס את הכסף, הוא לא יעבור אבל הוא ערוך לבצע את הכסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-12 מיליון שקלים הם בהחלטת ממשלה? הם בפרויקט תפעול? באיזו תוכנית ה-12 מיליון שקלים? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> 26-12-01. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בהרשאה להתחייב? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> זה לא בהרשאה להתחייב. זאת הוצאה מותנית בהכנסה, הוצאה שאמורה להתקבל מרמ"י. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בפנייה רשום 12 מיליון בהרשאה להתחייב. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> 16 מיליון בהוצאה מותנית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 2.01. זה 16 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת הוצאה מותנית בהכנסה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה ההכנסה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> מרמ"י. בעקרון זה נכנס מקרן שטחים פתוחים ומעוד דברים ברמ"י. אנחנו נשמח לבדוק ולעדכן. אלה הסכמים של רמ"י. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בין רמ"י למשרד? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. בין רמ"י למשרד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אלה הכנסות של רמ"י? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. רמ"י יעביר למשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש הגדלה ב-16 מיליון שקלים? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כשזאת הוצאה מותנית בהכנסה, כן. הכול מרמ"י. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל ה-16 מיליון שקלים. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה שיקום שדה התעופה בהרצליה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> גם שם זה כל מיני פרויקטים שהם בגדול כדי לאפשר דיור. אני יכולה לבדוק מה בדיוק יש שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש תכנית לפנות את שדה התעופה ולבנות. על מה הכסף? אני לא מצליח להבין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הכשרת הקרקע? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> לא הכשרת הקרקע אלא יש כל מיני דלקים שזורמים שם. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> בעיקר שיקום קרקעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל השדה עדיין פעיל. אתה לא משקם שם את הקרקע. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> עקרונית כן. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אנחנו יכולים לבדוק על מה בדיוק הכסף מוצא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. תבדקו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דיברתם על הרפורמה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אנחנו נפרט. לא דיברנו על זה. רפורמת רישוי משולב עברה. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> לגבי הרפורמה ברישוי המשולב. בשנת 2024 אושרה בכנסת בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בחקיקה. זה נועד לאחד את כל ההיתרים הסביבתיים כדי ליישר קו עם הסטנדרטים האירופאיים של הרגולציה הסביבתית. המטרה היא לקצר את הנושא של הבירוקרטיה המיותרת בתעשייה וגם ליישם רפורמה נדרשת על ידי הקמת מערכת דיגיטלית לניהול כל נושא ההיתרים הסביבתיים. זו עבודה ביחד עם האוצר ויש תקציב רב שנתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב שלה? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> 170 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רב שנתי? << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> כמובן. רב שנתי. המטרה היא ליישם את הרפורמה, את המערכת הדיגיטלית. הרפורמה אמורה להתחיל לעבוד כבר ב-1 בינואר 2027 כאשר אנחנו רוצים לסיים את כל בניית המערכת הדיגיטלית עצמה בשנת 2026. לכן חשוב מאוד לאשר את זה כדי שנוכל לעמוד בזמנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתוכנית הזאת יש כסף לפיתוח פארק אריאל שרון? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כן, אבל זה לא בפנייה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי לא פעם אנחנו מאשרים כאן תקציב של החברה. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> נכון. החברה מתוקצבת. זה אושר בוועדת כספים לפני כחודש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> בפנייה הזו לא עובר כסף לגבי פארק אריאל שרון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שבעה מיליון שקלים ל-3303, על מה כאן הכסף? על הנגב המערבי? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כן. זאת תוכנית לשיקום הנגב המערבי עבור פעילות של הרשויות להתאמה לשינוי אקלים. בגדול כל מיני תוכניות של הצללה ודברים כאלה. זאת לשון ההחלטה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברשותכם חבריי וברשות היושב-ראש אני רוצה לשאול את המשרד להגנת הסביבה לגבי הפעילות של המשרד שלכם בחברה הערבית. שאלה ראשונה. האם יש תוכנית אסטרטגית לטיפול בפסולת בחברה הערבית והפרדת פסולת? שאלה שנייה. למעלה מ-50 אחוזים הם ללא אפשרות למיון פסולת בחברה הערבית. יישום תוכנית הערכות למשבר אקלים - יותר מ-25 רשויות הכינו תוכנית היערכות למשבר האקלים ומהן כפר קרע, אום אל פאחם, כפר כנא ואחרות. מה עם יישום ההמלצות האלה? למה ההמלצות לא מיושמות? שאלה שלישית. ג'דיידה-מכר, סיפור ידוע לכולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפכו את זה לאתר הטמנה. מה אתה לא מבין? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> פסולת מג'דיידה-מכר, יש טונות של פסולת לא מטופלת מזה שנים. למה לא לייעד כספים באופן חד פעמי ולטפל במפגע הזה? שאלה רביעית. אין מספיק תחנות מעבר לטיפול בפסולת בחברה הערבית והשאלה היא לא מה לא להקים ולתקצב הקמת תחנות מעבר בצפון, במיוחד בכפר כנא ובדיר אל-אסד שהביאו עניין בכך. אני מבקש תשובות. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> תוכנית 550. המשרד יוצא עכשיו לאיזשהו סל של כל מיני מוצרים או פעילויות לחברה הערבית וכל הרשויות שנמצאות בתך תוכנית 550 מוזמנות לגשת לקולות הקוראים האלה ולבחור מתוך סל המוצרים הזה את הפעילויות שהן רוצות להיות חלק מהן. זה כולל פעילויות של הצללה וכל מיני אתרים לטיפול בפסולת וכולי, חינוך סביבתי. יש שם כל מיני דברים כולל גם אכיפה. בתוכנית יש לא מעט תקציבים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאלה ראשונה הייתה לגבי תוכנית אסטרטגית לטיפול בפסולת והפרדת אבל אמרתי שלמעלה מ-50 אחוזים הם ללא אפשרות למיון פסולת ביישובים הערביים ויישום תוכנית ההיערכות למשבר אקלים. אין יותר מ-25 רשויות. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> זה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. כפר כנא, אום אל פאחם ואחרות. מה לגבי יישום ההמלצות בנקודה הזאת? לגבי ג'דיידה-מכר, השאלה ברורה והיא למה לא לייעד כספים באופן חד פעמי כדי לטפל בנושא הפסולת שנערמה שם. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> לגבי יישום הפעילות. החל מתוכנית 550 עם סל המוצרים שהזכרתי זה המשך תמיכה ברשויות אחרי שהם כתבו את התוכנית ביחד עם המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> יאיר ירדן: << אורח >> רשמתי לפניי את ההערות האלה ואני אדאג להחזיר לך תשובה בצורה מפורטת ביותר כדי שזה ישביע את רצונך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האמת היא שלפני שאני מצביע אני רוצה תשובות ולא אחר כך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מבחינת מדיניות, לשאלות האלה אין כאן קשר לפנייה הספציפית הזאת. לכן כדי להצביע על הפנייה הספציפית הזאת, אני לא אומר שאתה לא זכאי לתשובות אבל לא נכון לעכב את ההצבעה על הפנייה הזאת עד קבלת תשובות על השאלות האלה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא אמרתי לעכב. אתה ואני יודעים שיש טכניקה שקוראים לה לצאת מהאולם, להתקשר בטלפון למי שצריך ולחזור. אני מכיר את הטכניקה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הטכנולוגיה קיימת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הטכנולוגיה קיימת והיא מוכרת מזה שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשתדלו בבקשה כמה שיותר מהר לתת את התשובות. יש עוד שאלות? אתם ר וצים התייעצות סיעתית? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> התייעצות רב סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בשעה 18:54 אנחנו נצביע. הפנייה הבאה תהיה פנייה מספר 290 עד 293, משרד האנרגיה והמים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:49 ונתחדשה בשעה 18:54.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 285 עד 287, המשרד להגנת הסביבה. מי בעד? 6. מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 285 עד 287 אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 19:24. פנייה מספר 290 עד 293, משרד האנרגיה והמים. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 112,202 אלפי שקלים בהוצאה עבור התאמת התקציב לקצב הביצוע וסך של 33 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב לטובת התקשרות לתפעול פרויקט תרועה במכון הגיאולוגי. להקריא את התוכניות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> להגיד לנו מה זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תציג את כל התוכניות. יש כאן ארבע תוכניות. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> תוכנית 34-30-02 – תפעול לפעולות משרד האנרגיה – 6,000 אלפי שקלים. תוכנית 34-30-03 -משרד האנרגיה, יחידות מקצועיות - 98,603 אלפי שקלים. תוכנית 34-31-01 – מכון גיאולוגי, הוצאות שכר – 2,599 אלפי שקלים. תוכנית 34-31-02 – מכון גיאולוגי, תפעול ופעולות – 5,000 אלפי שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה ללכת על 34-30-03, יחידות מקצועיות. אתה יכול להגיד לי לגבי עמדות להטענת רכבים חשמליים, מה התקציב בתוך ה-98 מיליון שקלים? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> כן. הכול בגין התחייבויות עבר. אין כאן כסף חדש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם על התחייבויות עבר, בכל דיון אומרים לנו שיש מחסור ולכן אני רוצה לדעת כמה השקיעה המדינה בנושא הזה. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> אני בודק. עמדות טעינה לרכבים, יש עוד התחייבויות של עוד 46 מיליון שקלים. כרגע בפנייה אין סכום גדול ולדעתי אלא מיליונים בודדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה מיליונים בודדים? את זה אני לא מבין. תגיד לי כמה. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> בסך הכול הושקעו משנת 2019 כ-130 מיליון שקלים בתמיכה להקמת עמדות טעינה. בפנייה הנוכחית זה לא תקציב חדש לטובת עמדות טעינה אלא זה תקציב שחויב בעבר ועכשיו משולם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו יש לך כאן יחידות מקצועיות. אין לך טבלה, לדוגמה התייעלות אנרגטית, כמה כסף אתה משקיע. אין לך טבלה שמפרטת את ה-98 מיליון שקלים ליחידות מקצועיות, כמה כל יחידה צריכה לקבל? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> בוודאי שיש לי טבלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתה לא אומר לי את זה עכשיו? אני רוצה לשמוע. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> אני יכול להקריא. סליחה, המערכת נתקעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בינתיים יש שאלות נוספות? אולי יש תשובות שיודעים לתת בלי מחשב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לך את הנתונים האלה? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> יש לי את הנתונים. להקריא את הנתונים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. תציג לנו את הנתונים. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> המדען הראשי – כמעט 15 מיליון שקלים. פעולות דלק וחשמל - היחידה של מינהל הדלק במשרד האנרגיה, 1.8 מיליון שקלים. ייעוץ וייעוץ לטובת פעילות יחידות המשרד – כ-30 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ייעוץ 30 מיליון שקלים? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> כן. למשרד יש גם מחשוב יקר יחסית וגם יש יחידה של אוצרות טבע שיש לה יועצים יקרים, מהנדסים שצריכים לפקח על הפעילות באסדות, במשרד יש גם יחידה של סייבר שצריכה ייעוץ בתחום הסייבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ייעוץ חיצוני שמביאים? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> זה ייעוץ חיצוני שהמשרד משתמש בו כדי לעשות את הפעולות הנדרשות במשק האנרגיה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה התקציב של הייעוץ החיצוני במשרד? כמה אתם משקיעים בייעוץ חיצוני? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> זה ידרוש ממני לצאת מהמקום בו אני אבל אני יכול לצאת ואחר כך לחזור. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. תסיים ואחר כך תצא ותעבור. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> כ-65 מיליון שקלים, ייעוץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסוף שנה אתה מביא חצי מהתקציב? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> זה הכול בגין התחייבויות עבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע שזה התחייבויות עבר אבל איך אנשים ייעצו לכם ולא קיבלו כסף? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> משלמים להם. הצטברו הרבה חשבוניות ובסוף שנה משלמים אותן. זה דבר שנהוג בממשלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נהוג שאנשים יקבלו שכר אחרי שישה חודשים? אני לא יכול לקבל שכר אחרי שישה חודשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לדעתי הוא לא התכוון לזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש חברות שרוצות תשלום בסוף השנה מסיבות של מע"מ ומיסוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו נתקדם. הדיון הזה הוא מרתק אבל בואו נתקדם. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> יש כאן תקציב לשדרוג תשתיות חלוקת גז, כ-15 מיליון שקלים ועוד ארבעה מיליון לצרכנים מרוחקים בחלוקת גז. תמיכה ברשויות מקומיות, בהתייעלות אנרגטית לרשויות מקומיות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תאים פוטו וולטאים על מוסדות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה על יחידות מקצועיות. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> כ-25 מיליון שקלים. בסוף יש עוד תקנות של המדען הראשי כך שמתווסף למה שאמרתי עוד 2.7 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבר עברת את הסכום. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> יש הסטות פנימיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בנושא של 343-002, הוצאות דיור. אתה יכול להסביר לנו מה זה? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> המשרד צריך לשלם למינהל הדיור על השימוש במשרדים שיש לו גם כאן וגם כאן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה עבור כל השנה? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> זה עבור חלק מהשנה. בגדול אנחנו מתקצבים את זה בתחילת שנה. בתחילת השנה הייתה טעות בחישוב של מינהל הדיור ועכשיו אנחנו מאזנים את התקנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עלה לכם הדיור? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> הדיור עלה תשעה מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> טעות בשישה מיליון מתוך תשעה? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> מנהל תחום תקציב במשרד האנרגיה. הייתה טעות שנגרמה בגלל שתי סיבות. האחת, עברנו לנכס חדש ליחידת הפיתוח באייר פורט סיטי ומאחר ועברנו ממש בחודש דצמבר בשנה שעברה וזה לא נכנס לקובץ של מינהל הדיור. היה נכס נוסף שנעשה בו עדכון לתעריפים שהיו שם ותקצבנו בחסר. לכן ביקשנו את תוספת התקציב וזה חיכה לפנייה הזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> העברה של מקורות התקציב מסעיף משרד החוץ, היא מהרזרבה? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> מהרזרבה. מתוכנית הרזרבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה 16 מיליון השקלים מסעיף 13, הוצאות שונות? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> זו תוכנית של החלטות ממשלה רוחביות שלקראת סוף שנה יש דחייה של כל מיני ביצועים בהחלטות הממשלה האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-16 מיליון הם מהחלטת ממשלה ספציפית? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני אדייק. זה כסף שנשמר עבור החלטות ממשלה רוחביות שבתחילת השנה לא יודעים בדיוק איפה זה יצא וזה יכול להיות גם מזומן בגין הרשאות. בסוף שנה, כשיש כבר תמונת מצב של הכסף שהולך לצאת, לפעמים צריך לתקצב אקסטרה ולפעמים במקרה הזה אפשר לקחת. לכן כסף נלקח במסגרת ניהול הסיכונים ומממן את סעיף 34. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על כמה עומד הסעיף הזה עכשיו? << דובר_המשך >> אוריאל שם טוב: << דובר_המשך >> סעיף 13? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. סעיף 13, הוצאות שונות. זה לא הגיוני. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אפשר להסתכל כמה נשאר בסעיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-72 מיליון שקלים - - - << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> גם זה מתוכנית הרזרבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממשרד החקלאות? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> כן. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן. זה מתוכנית הרזרבה. אגב, זה מה שהתבלבלתי איתו בדיון הקודם כשאמרתי לך שהכול מגיע מרזרבה. זאת הפנייה הזאת לסעיף 34. בפנייה שהייתה אז לסעיף אחר, חלק היה רזרבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פיתוח פרויקטים. זה היה הבלבול. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן, זה המקור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> העברה נוספת של 21 מיליון שקלים ממשרד האנרגיה, זאת כאילו הסטה מהרזרבה? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> כן. זה מהרזרבה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כל היתר שם זה בתוכניות רזרבה. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> זה מהרזרבות של הסעיף לתוך התקציב של הסעיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 13 אתם חוזרים אלי? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> כן. אני אפתח את המערכת ואני אומר לך כמה יש כרגע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש שאלה שלא קיבלתי עליה תשובה, לגבי רכיב הייעוץ. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> למה? 63 מיליון שקלים. אמרנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התמיכה במדען הראשי, מיזמים חדשים של אנרגיה באקדמיה, אפשר לקבל פירוט ולדעת מה זה? כמה כסף זה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני רק אומר שבסעיף 13 יש כרגע בערך 2.6 מיליארד כאשר הרוב הוא בעצם מס הכנסה שלילי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שהכול מיועד. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הכול מיועד אבל בחלוקה לשימושים בערך 1.9 זה החזרי מס הכנסה שלילי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שילמתם? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא. שילמנו . זה פשוט יוצא משם, מסעיף 13. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> חבר הכנסת, התשובה היא כ-15 מיליון שקלים באקדמיה של המדען הראשי לטובת תמיכה במחקרים בתחום האנרגיה, בתחום החשמל ותחומים נוספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל בסעיף הזה יש גם רשויות מקומיות ותמיכה בחברות שיפרסו קווים לחלוקה של גז טבעי. זה באותו סעיף? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> אתה שאלת אותי כמה תמכו באקדמיה במדען הראשי. כ-15 מיליון שקלים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים בשלוף להגיד כמה תחנות טעינה במרחב הציבורי? אני זוכר את ההבטחה של שטייניץ. אתם יודעים להגיד? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> אנחנו נבדוק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> סתם מעניין. בזמנו דיברנו על כמה עשרות אלפים ואני לא יודע לאיזה סכום הגענו. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> אנחנו בודקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה אתם מבחינת תחזיות עם תחנות טעינה? אני יודע שמבחינת חדירה של רכבים חשמליים אנחנו לא במצב מי יודע וזה במילים עדינות מאוד. אתמול היה על זה דיון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כי עכשיו שמים מס על הרכב החשמלי. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> אנחנו נבדוק. מה השאלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד לך מה השאלה וזה משהו שכדאי לבדוק בהתייחסות. יש כאן אירוע שנקרא החדרת רכב חשמלי למדינת ישראל, אירוע שמתנהל כבר כמה שנים. לפני שנה או השנה הייתה עלייה מ-35 אחוזים ל-45 אחוזים במס. הדבר הזה גרם לירידה של חדירה מ-24 אחוזים ל-16 אחוזים כאשר ה-16 אחוזים הללו לא כוללים את הדיון, כך שבפועל אנחנו על הרבה פחות ואנחנו רחוקים מאוד מיעד החדירה שהציבה הממשלה שהוא למעלה מ-90 אחוזים מהשוק, יהיו מהרכבים החדשים החשמליים בשנת 2030. עכשיו האוצר הביא לפנינו בקשה להעלות את המס מ-45 אחוזים ל-52 אחוזים. זאת אמנם הנחה לעומת ה-83 שמשלמים במקרים אחרים, אבל זאת בכל זאת עלייה. ברור לחלוטין שאנחנו לוקחים את החדירה עוד אחורה, ונשאלת השאלה אם אנחנו ויתרנו על האירוע של החדרת רכבים חשמליים מכיוון שאנחנו לא תומכים את זה, לא בעצירת עליית המיסוי ולא בשום דבר אחר, ולכן לשם מה אנחנו ממשיכים להשקיע כסף בפרויקט שעושה רושם שאין לו אבא ואין לו אמא ואף אחד לא לוקח אותו ברצינות וכך אנחנו ממשיכים לזרוק שם מאות מיליונים שלא ברור למה? אם כן, למה לא יושבים, מוצאים פתרונות ומונעים את עליית המס שמתוכננת לעוד כמה ימים? שוב, זה פשוט לא נראה רציני. בחברה מסחרית הדבר הזה היה נעצר ולא היו ממשיכים להשקיע סכומים כאלה כשהולכים אחורה. האמת היא שניסיתי להשיג אתמול תשובות אבל לא השגתי, לא מנציגי משרד האנרגיה, לא ממשרד להגנת הסביבה ולא מאף אחד אחר לגבי מה שעושים עם הסיפור הזה. כולם נגד ההעלאה, כולם בעד הרכבים החשמליים, אבל חוץ מלומר נגד ובעד אני לא ראיתי שעושים יותר מדי. לכן כל ההשקעה הזאת, נראה לי שהיא נעשית מכוח איזושהי אוטומציה בלי רגע להסתכל ולומר - כמו בכל חברה מסחרית בה שמים יעדים - היכן אנחנו לעומת היעדים ואם אנחנו לא מגיעים ליעדים, מה עושים? ימינה, שמאלה, למעלה, למטה או ברקס. לא עושה רושם שיש מישהו שעושה את הדבר הזה בכל מה שנוגע לחדירת רכבים חשמליים למדינת ישראל. לא יודע במה יעזרו הדברים שאמרתי עכשיו אבל בכל זאת אמרתי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם הכרזתם על הקמת מאגר לאומי של תחנות לעמדות טעינה, נדמה לי בנובמבר. אמרתם שתקימו. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> אני אתן לנציג המשרד לענות על כך << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> אנחנו עכשיו יוצאים במכרז להקמת מאגר לאומי שירכז את כל עמדות הטעינה. גם כאלה שהמשרד תמך בהם וגם כאלה שהוקמו על ידי יזמים פרטיים. אנחנו רוצים שבמכרז הזה גם יופיע המחיר של הטעינה באותה עמדה על מנת ליצור תחרות בעמדות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אומרים שיש קצת יותר מ-10,000 עמדות טעינה ציבוריות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי. הוא יגיד לנו כמה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ו-150,000 פרטיים. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> בערך 10,000 שקעים. המשרד תמך ב-3,000 מתוכם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה הסיבות לגדילה משמעותית בהוצאות הקשיחות של המשרד? תוכנית 34-30-03. כמעט 100 מיליון שקלים. האם זה בעקבות המעבר לאייר פורט סיטי? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> 003 זה יחידות מקצועיות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל יש שם גידול. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> זאת הפעילות של היחידות המקצועיות במשרד. תקציב שהוא לא קשור להוצאות הקשיחות. ככל התקציב יוצא מ-003. ההוצאות הקשיחות יוצאות מ-003. << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> בשנה שעברה התקציב היה 507 מיליון ולפני כן 563 מיליון בתוכנית. אין גידול משמעותי. השנה אנחנו עם 513. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כל התקצוב של המשרד, האם התוספת כוללת מאמצי חיבור גז טבעי ליהודה ושומרון? << אורח >> רז פרוגר: << אורח >> תקצבנו ברשות הגז תקן לטובת הסדרת הנושא הרגולטורי של חיבור גז טבעי ביהודה ושומרון. יש עבודה של משרד הביטחון ושל רשות הגז ביחד להביא תקנות לטובת הנושא הזה בצו אלוף שיאפשר את זה. אחרי שצו האלוף ייחתם – כרגע יש בעיה רגולטורית, זאת אומרת, אין בעיה תקציבית ולכן אין סיבה לתקצב את זה חוץ מאנשים שבאמת יעבדו לגרום לחסם הרגולטורי להיות מוסר. לאחר מכן אנחנו כמובן נשקול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נחזור בשעה 19:19. הפנייה הבאה תהיה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר וביטחון המזון, מספר 294. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:14 ונתחדשה בשעה 19:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 290 עד 293, משרד האנרגיה והמים. מי בעד? 8. מי נגד? 5. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 19:49. פנייה מספר 294, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וביטחון המזון. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אגף התקציבים. זאת פנייה שנועדה לתקצב 40 מיליון שקלים בהוצאה מותנית ובהכנסה מיועדת. זה נכנס לתוכנית 33-06-02 של ההוצאות השוטפות לפעילות משרד החקלאות שבעצם משם יוצאות התמיכות בחקלאות, מענקי מחקר ופיתוח, וזה כסף שנכנס מקרן קיימת לישראל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין מה זה כסף שנכנס מקק"ל. אתה יכול להסביר לנו למה קק"ל צריך להעביר למשרד החקלאות? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> קק"ל מעבירה כסף לאוצר המדינה בהתאם לפרויקטים שהיא בוחרת לתקצב. השנה היא בחרה להעביר 40 מיליון שקלים, בהתאם לפירוט שמופיע כאן, למשרד החקלאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מקק"ל למשרד החקלאות הועברו רק 40 מיליון שקלים כל השנה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא יאומן. אתה יודע כמה האוצר משלם לקק"ל על שכירויות? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בפנייה הזאת קק"ל מעבירה 40 מיליון שקלים. אני לא מכיר שהועבר עוד כסף השנה למשרד החקלאות מקק"ל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא לחקלאות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יש עוד 40 שקלים מקק"ל שנכנסו לסעיף 73. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. אנחנו קצת מכירים היסטוריה מ-2013. פעמים אחדות היה סיכום שקק"ל יעביר את כל הדוחות הכספיים שלו - הוא לא רצה להעביר – או למבקר המדינה או לצד שלישי כי הוא מחביא מהמדינה. 11.5 אחוזים פלוס-מינוס הוא מחזיק. דובר על כך שהוא יעביר מיליארד שקלים אבל לא רק שהוא לא מעביר אלא המדינה משלמת לקק"ל שכירויות וזה איום ונורא. האם אתה יודע שקק"ל העבירו תקציב לאוצר המדינה בשנת 2025? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בשנת 2025 למיטב ידיעתי, ואני יכול תכף לדייק את זה, הסכומים שקק"ל מעבירה הם בסך הכו ל בגובה של 80 מיליון שקלים, מתוכם 40 מיליון למשרד החקלאות שהם כאן בפנייה הזאת ו-40 מיליון נוספים הם לפיתוח של תשתיות מים או ביוב ומים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לניקוז כאן מועברים 30 מיליון שקלים מקק"ל. התקציב זה סגור מהתחלת השנה או רק עכשיו אנחנו יודעים שמעבירים 30 מיליון שקלים? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בסוף קק"ל מחליטה לאיזה פרויקטים היא רוצה להעביר את הכסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את זה הבנתי. ראית שהיום קצת גשם ובנתניה צריך סירות. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא בגלל קק"ל אלא ניקוז. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ניקוז. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לא בגלל הניקוז אלא זה בגלל דבר אחד, שירד גשם עם למעלה מ-40 מילימטר בפחות משעה ובזה אף מערכת ניקוז לא יכולה לטפל. בנתניה יש מערכת ניקוז מצוינת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא בנתניה. אני שואל בנושא הניקוז. בפנייה הזאת 30 מיליון שקלים הולכים לניקוז מקרן קימת לישראל. השאלה שלי הייתה האם מהתחלת השנה ידענו - - - << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא. לא ידענו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ידעת שמעבירים לניקוז? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא. הם מחליטים. הרפרנט הרלוונטי מגיע והוא תכף ירחיב, אבל יתקן אותי אם אני טועה. בתחילת שנה אנחנו לא יודעים איזה פרויקטים קק"ל מעוניינת לתקצב. זה מידע שמגיע במהלך השנה ובהתאם לזה אנחנו עושים את הפנייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כך אנחנו עובדים שאני לא יודע ורק באמצע השנה אני יודע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קק"ל מחליטה ואז שמים את הכסף? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל על ה-30 מיליון שקלים. מתי ידעתם שקק"ל מעבירה לניקוז 30 מיליון שקלים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם לאן זה הולך. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה ספציפית הולך לפרויקט עברון, הגנה על נהריה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להעביר מסר דרככם לראש אגף התקציבים ולשר האוצר? עשר שנים קק"ל מתחמקת מלהציג דוחות כספיים. סוכם ב-2013-2015 עת הייתי סגן שר האוצר שישלמו כמיליארד שקלים והמדינה תסתום את הפה. הממשלה התפרקה וגם זה לא קרה. עכשיו מתגלגל שם הרבה כסף בלי יכולת המדינה לשלוט על כלום. הכי קל ללכת עלה בנקים, וטוב שהולכים על הבנקים, אבל אני אומר לך שקק"ל זה בור שחור בחייה הכספיים הכלכליים של מדינת ישראל. אני אומר לכם חד משמעית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה עונה לי על השאלה לגבי ה-20 מיליון שקלים. קודם כל, רשות הניקוז, מה התפקיד שלה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> איזו רשות ניקוז? בואו נעשה סדר. לקק"ל יש כל מיני תחומים בהם הם מעוניינים להשקיע ואחד התחומים הוא חקלאות. מה השיח בינינו לבין קק"ל? אנחנו באיזושהי הידברות לגבי כל מיני תחומים שיכולים לעניין את קק"ל להשקיע בהם וניקוז הוא אחד מהם ופרויקטים מסוימים בניקוז ביתר שאת. ברגע שקק"ל בוחרים באיזה תחום הם רוצים להשקיע ובאיזה שימוש, אנחנו עושים את ההעברה הזאת. יש הכנסות שמתקבלות מקק"ל ואל מול זה אנחנו מגדירים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי אתם מקבלים את ההכנסה הזאת ומתי אתם יודעים על ההכנסה הזאת? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> ממועד הפנייה. כמובן שיש את ההליך הבירוקרטי שלוקח קצת זמן אבל בסופו של דבר זה לא קורה בתחילת השנה. כל השיח נעשה במשך השנה עד אשר אנחנו מבצעים את הפנייה של ההכנסה ושל הגדלת ההוצאה המותנית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה קיבלנו מקק"ל למשרד החקלאות בשנה שעברה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> סכום זהה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כן, אתם יודעים בערך מה הסכום. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אנחנו לא יודעים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה נתון להחלטה של הקרן. הקרן מחליטה ואז אנחנו יודעים אבל לפני כן אין לנו ידיעה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> מי קובע באיזה מקום, באיזה מיקום, באיזו רשות ניקוז? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בסופו של דבר קק"ל בוחרת באיזה תחומים להשקיע. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> את זה הבנתי, אבל באיזה רשות ניקוז השקיעו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בעברון. << אורח >> אוריאל פיין: << אורח >> בעברון, בפרויקט שנקרא הגנה על נהריה, זה הרחבת אגן עברון. סליחה אני לא שולט במונחים המקצועיים הניקוזיים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עברון הוא שם של אתר, של מקום. << דובר_המשך >> אוריאל פיין: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ההכנסה הזאת היא הכנסה בטוחה. << דובר_המשך >> אוריאל פיין: << דובר_המשך >> כשאנחנו מגדילים את גג ההוצאה המותנית, ואולי שווה לומר איזו מילה על מהי הוצאה מותנית, ההוצאה המותנית היא למעשה כאשר אנחנו מאפשרים למשרד להוציא התחייבויות בגין התניה מסוימת. מהי ההתניה? שמתקבלות הכנסות בקופת המדינה בצורה של הכנסות מדינה. כמו שאנחנו נותנים להם הוצאה, כמו שחברי הכנסת רגילים, הוצאה מזומן לכל דבר ועניין, המזומן הזה הוא מותנה. הוא מותנה בכך שיש הכנסות מדינה אל מול אותו שקל שאנחנו מאפשרים את אותה התחייבות חדשה. כאן מה שקורה זה שקק"ל היא הגורם המכניס ואל מול ההכנסות אנחנו מגדילים להם את היקף ההתחייבויות שהמשרד יכול להוציא. בנושא הזה זה עבור פרויקט מסוים. זה מספיק ברור? זה היה מסודר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. לי זה היה ברור ואני בין האחרונים שמבינים כאן. לגבי התמיכה בחקלאות, ב-602. 40 מיליון שקלים. << דובר_המשך >> אוריאל פיין: << דובר_המשך >> 63-06-02. למה 40 מיליון? 10 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רשום 40. << דובר_המשך >> אוריאל פיין: << דובר_המשך >> 40 מיליון הם עבור כל התמיכה. 30 עבור ניקוז. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. 10 מיליון שקלים. לאן הם הולכים? << אורח >> אוריאל פיין: << אורח >> בגדול למשרד החקלאות יש נוהל תמיכה שמטרתו להפחית את השימוש בחומרי הדברה בקרב ציבור החקלאים. אנחנו מתמרצים שימוש בחומרים ירוקים יותר, בקרקע מקיימת יותר, בשביל שהחקלאים בסופו של דבר לא יצטרכו להשתמש בחומרי הדברה שמזיקים לחקלאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין כאן כסף למחקרים. << דובר_המשך >> אוריאל פיין: << דובר_המשך >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם אני למשל הייתי במשרד החקלאות וביטחון המזון, הייתי מבקש מקק"ל שישקיעו במכון הוולקני אבל אתם שמים את זה בהדברה. בסוף הם שמים את זה בסעיף והם לא אומרים לכן זה הולך. נכון? המשרד אומר. << דובר_המשך >> אוריאל פיין: << דובר_המשך >> אם השאלה היא איך מתנהל השיח אל מול קק"ל, אז כמובן שהמשרד הוא חלק מהשיח הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה לא לשים את זה במכון וולקני? שם שקל שווה הרבה יותר. << דובר_המשך >> אוריאל פיין: << דובר_המשך >> על בסיס מה הקביעה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על בסיס קביעה שאתם הייתם כאן עם המכון הוולקני והוכיח המכון הוולקני שעל כל שקל שהם משקיעים בו, למרות שאתה ממש לא אוהב את זה, מדינת ישראל עושה שמונה שקלים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זו החלטה של קק"ל. << דובר_המשך >> אוריאל פיין: << דובר_המשך >> בימים אלה אגף התקציבים מריץ תוכנית עבודה משותפת עם הנהלת מכון וולקני. לקחת את מכון וולקני ל-Next level. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם כן, אתה אמור להסכים איתי. תבואו לתקציב ונראה באמת כמה ה-Next level ובסוף תורידו להם בתקציב. << דובר_המשך >> אוריאל פיין: << דובר_המשך >> לא מכחיש ולא מאשר. << אורח >> קריאה: << אורח >> שומר על זכות השתיקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת לא החלטה שלו. << אורח >> אוריאל פיין: << אורח >> אם יש שימושים אלטרנטיביים טובים יותר או טובים פחות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> יש שר חקלאות, יש לו מנכ"ל, יש לו הנהלה. בסופו של דבר מקיימים איתם שיח וזו ההחלטה שהתקבלה מול הנהלת קק"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות סיעתית. הצבעה בשעה 19:35. ההעברה הבאה תהיה מספר 335 עד 237, מרכז למיפוי ישראל. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:31 ונתחדשה בשעה 19:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 294, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וביטחון המזון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה על הרוויזיה בשעה 20:05. פנייה מספר 235 עד 237, מרכז למיפוי ישראל. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אגף התקציבים. << אורח >> קריאה: << אורח >> עוד פעם אתם לוקחים כסף מ-550? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 6 מיליון ו-906 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 487 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב וסך של 6 מיליון בהוצאה מותנית בהכנסה עבור הצעת התקציב לקצב הביצוע בפועל ובהתאם להחלטות ממשלה שונות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין מה זה קשור לתוכנית של הדרוזים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בשתי החלטות הממשלה לאוכלוסייה הדרוזית יש כסף למרכז למיפוי ישראל, לפעילויות רישום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם ב-550? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. יש כסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא כסף מהתוכנית. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בסעיף 54 נמצאים המקורות לתוכנית ואנחנו מקצים אותו למשרדים בהתאם להחלטת הממשלה ואנחנו מקצים את הכסף למרכז למיפוי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כן, בתוך התוכנית לוקחים כמעט שישה מיליון שקלים מהתוכנית של הדרוזים? כמה כסף הוקצה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> 4.5. << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> סמנכ"ל המרכז למיפוי ישראל. בהחלטת הממשלה על הדרוזים המרכז למיפוי ישראל צריך לקבל 4.5 מיליון שקלים לצורך מיפוי וכל מיני דברים ביישובים הדרוזים והצ'רקסים. הפנייה הזאת מביאה לנו את הכסף לבצע את הפעולות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מבצעים מיפוי בתוך היישובים הדרוזים? << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> אנחנו גם עושים הסדר מקרקעין, גם נותנים תשתיות גיבוי וגם רוצים לעשות הסדר של כל נושא הכתובות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך התוכנית אמור לעבור אליכם? << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> כל שנה אנחנו מקבלים 4.5 מיליון שקלים כאשר 3.5 מיליון שקלים בכרמל ובגליל ומיליון ברמת הגולן. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> עכשיו קונקרטית זה הסכום שמופחת מהסעיף המקביל בתוכנית 54. 4.5 מיליון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש גם מ-550? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני חושבת שלא בפנייה הזאת. כבר הקצינו את זה. << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> כן. קיבלנו כבר ביולי או באוגוסט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בהעברה הזאת אין. << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> לא. אין. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה כבר יצא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לדעת איך אנחנו מתקדמים בנושא של המיפוי ביישובים הדרוזים, בנושא הרישום? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש כבר תוכניות מתאר? יש הקצאת קרקעות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לקבל קצת הסבר על המיפוי ועל הרישום? אחת הבעיות הגדולות הוא הנושא של הרישום. << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> נכון. בדיוק לשם כך אנחנו מקבלים את הכסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הכסף הראשון שאתם מקבלים מהתוכנית. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> מהתוכנית החדשה. << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> כן, מהתוכנית החדשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם בתוכנית הישנה היה כסף. << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> נכון, וביצענו. אחת הבעיות ביישובים הדרוזים בנושא הסדר מקרקעין הוא שהחלקות הן יחסית מאוד גדולות. להבדיל מתל אביב, שלכל בניין אתה רואה שיש חלקה שלו, ביישובים הדרוזים, הצ'רקסים והערבים החלקות עדיין מאוד גדולות. לכן מאוד קשה לעשות מכירה ועסקות במקרקעין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קשה גם לרשום כי יש לך הרבה יורשים. << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> בדיוק. אנחנו מקבלים כסף ועושים את הפרצלציה מחלקה של נגיד 20 דונם ולוקחים לכל יחידה ויחידה ועושים לה חלקה חדשה שהיא יותר קטנה. כך אנחנו מקלים על כל נושא המקרקעין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> באיזה יישובים אתם עובדים עכשיו? << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> אם אתה רוצה, אני יכול לפתוח ולהקריא לך. מה שקורה זה שאנחנו לרוב פונים ליישובים ומחליטים היכן לעשות לפי שיתוף פעולה מול מהנדס הרשות. השנה כבר פרסמנו כ-30 מכרזים להסדר מקרקעין ביישובים של הדרוזים והצ'רקסים – הדרוזים בעיקר והצ'רקסים פחות בעייתי לדעתי – בשתי התוכניות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברמת הגולן הבעיה היא אחרת, לא? << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> שם היא יותר ברישום. עוד אין גושים וחלקות מסודרים על פי המרשם ואנחנו עושים את זה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברשותך, אני רוצה להפנות כמה שאלות. שאלה ראשונה. האם חוסר מיפוי מדויק ביישובים הערביים מעכב אישור תוכניות מתאר, היתרי בנייה והסדרת שכונות קיימות? שאלה שנייה. כמה בקשות תכנון לדעתכם, אם אתם יודעים, נדחו או עוכבו בשל היעדר נתוני מיפוי עדכניים ביישובים הערביים? שאלה שלישית. האם התקציב הנוכחי יאפשר הסדרה תכנונית של שכונות קיימות ביישובים ערביים ואם כן, באילו ישובים ומה לוח הזמנים? שאלה רביעית. כיצד המיפוי החדש ישפיע על יכולת רישום זכויות קניין של אזרחים ערביים? << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> אני אתחיל מהסוף. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני רק אומר. מרכז מיפוי ישראל היא לא מינהל התכנון. היא לא היזם, היא לא מקדמת והיא לא מאשרת תוכניות ולכן לא יוכלו לענות על השאלה. יענו על חלק מהשאלות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם עושים עבודה טובה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הם חלק מהשרשרת שעוזרת לתוכניות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה שכל הכסף שעובר לשם מנוצל עד הסוף ומביא לתוצאות כי זה מה שחסר היום. אתה לא יכול לקבל היתר אם אין לך טאבו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מיפוי לא מדויק מעכב. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בוודאי שבעיות המיפוי והרישום בחברה הערבית והדרוזית וגם בארץ מעכבות מתן היתרי בנייה. אין ספק. לכן בכל החלטות הממשלה שהיו בשנים האחרונות למגזרי האלה הוקצה כסף למרכז מיפוי ישראל כאחת החוליות הראשונות בשרשרת, שברגע שעוזרת לנו לפתור את בעיית המיפוי והרישום עוזרת לתהליך התכנוני להתקדם. זו בדיוק הסיבה שהכסף מוקצה למיפוי ישראל, בדיוק כדי לקדם את התוכניות האלה. סטטוס של תוכניות ספציפיות או כמה נדחו או לא, זאת שאלה שאנחנו יודעים לענות עליה כי זה כבר מנוהל במוסדות התכנון ולא כאן ולא בשיכון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם קיימת תוכנית ליווי והטמעה טכנולוגית לרשויות הערביות שאין להן יכולות GIS מתקדמות? << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> הדיון כאן הוא לא על 550 אלא הוא על הדרוזים. 550 קיבלנו. אנחנו למדנו והסקנו את המסקנות מהחלטת הממשלה לגבי הדרוזים - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אגב, אותן שאלות ששאלתי על היישובים הערבים חלות גם על היישובים הערבים הדרוזים. << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> בהחלטה החדשה שעברה השנה קיבלנו תקציבים לעזור בליווי הרשויות למערכות GIS ולא רק. ה-4.5 מיליון שקלים שקיבלנו הם לא רק לרישום אלא גם להקמת מערכות GIS ואנחנו מקימים. בנוסף לזה, בלי קשר, יש לנו מערך שלם של תמיכה מול רשויות מקומיות במגזר הערבי למרות שאנחנו לא מתוקצבים בהחלטת הממשלה ב-550 לזה. אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים שם בהשקעה והכנסת מערכות מידע גיאוגרפיות כמו GIS שאנחנו פיתחנו עכשיו כדי להקל כי אנחנו מבינים את ההבדלים שקיימים בין השלטון המקומי החזק בתל אביב, בירושלים וחיפה, לבין הרשויות בפריפריה. אנחנו מאוד מנסים להכניס שם שמערכות טכנולוגיות ולסייע. הקמנו מערכת מיוחדת שיכולה לתת להם פתרון לזה והיא עלתה לאוויר ביוני השנה. היום אנחנו עוברים ממש רשות-רשות ומציעים להם את זה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה חשוב. << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם יש בעיות, אנחנו מוכנים לעזור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> התוכנית כבר פועלת כמה שנים והוקצו תקציבים לשתי התוכניות. כלומר, 550 וגם התוכנית של הכפרים הערביים, הדרוזים והצ'רקסים. בכסף שכבר קיבלתם, בתקציבים שכבר קיבלתם מה אחוז המיפוי שנעשה מהכלל של הצורך הקיים? האם באמת התקדמתם? כמה נשאר שעוד לא עשיתם לו מיפוי? << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> אני לא יכול לתת לך תשובות מדויקות ולומר כמה נשאר. כל שנה אנחנו מפרסמים. עד השנה קיבלנו כסף בעיקר לתצ"ר ורישום ואת זה עשינו. לדעתי פרסמנו במהלך ארבע השנים של 550 בין 300 ל-400 מכרזים לבצע את הרישום הזה ואנחנו ממשיכים. דרך אגב, גם קיבלנו כסף בהחלטות לגבי הדרוזים ב-716717 וגם ביצענו ואנחנו ממשיכים כל הזמן לעבוד ולהתקדם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני יודעת שכאשר מתכננים איזשהם מכרזים, אתם גם יודעים היכן לא נעשה מיפוי והיכן כן נעשה מיפוי כי אחרת אתם תיפלו על מקומות שכבר נעשה בהם מיפוי. השאלה היא כמה הצלחתם. האם אתה יכול להעריך באופן כללי שהצלחתם תוך ארבע שנים לעשות מיפוי ל-10 אחוזים, ל-20 אחוזים? << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> אני לא יודע באחוזים. אני אסביר לך איך בעקרון עובד התהליך מבחינתנו. אנחנו בתחילת שנה מפרסמים קול קורה לרשויות המקומיות, למהנדסי ערים, לשאול אותם היכן יש להם בעיות, מה הם רוצים לקדם, מה בסדר עדיפויות ומה אפשר. הם חוזרים אלינו ואומרים היכן הם רוצים לקדם, היכן הם רואים חשיבות ובזה אנחנו הולכים לטפל. להגיד לך כמה נעשה בסך הכול, אני לא יכול להגיד לך אבל אנחנו מבינים שני דברים. אנחנו מנסים לקדם את האזורים כאשר לדוגמה אם יש היום תוכנית של הרבה יחידות דיור, אנחנו נשים אותה קדימה כי אנחנו מבינים את החשיבות שלה וגם אנחנו בודקים כי אין לנו טעם לנו להיכנס למקומות שאנחנו יודעים שיש תוכניות שהן בעייתיות מכל מיני סיבות של הסדר המקרקעין. זאת אומרת, אם יש מחלוקות קשות בין בעלים שלא נוכל לגמור את זה ברישום, אין טעם להשקיע את הכסף שילך לאיבוד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה בעצם אומר שהביצוע מאוד תלוי גם ברצון המקומי וגם בזה שהם ניגשים ומבקשים. << אורח >> ניר ברלוביץ: << אורח >> נכון. כן. כמובן השיקול הוא באמת לעשות ערך מהכסף כי היום להסדיר את הכול, אין טעם לרוץ סתם ולהיתקע. אנחנו הרבה מאוד הולכים ושואלים ולפי הצורך מתקדמים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 19:51. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:46 ונתחדשה בשעה 19:51.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 235 עד 237, מרכז למיפוי ישראל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה על הרוויזיה בשעה 21:00. פנייה מספר 351 עד 352, משרד ראש הממשלה. אוריאל, כשיהיו לך תשובות על הביטוח הלאומי תגיד לי. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 04 משרד ראש הממשלה ונועדה לתקצוב סך של 32,700 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 2,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תוכנית 04-52-11 – משרד ירושלים ומסורת – תקצוב סך שדל 34,700 אלפי שקלים בהוצאה למימון הרשאות עבר וסך של 2,000 אלפי שקלים בהרשאה בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה 1512. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התוכנית הזאת היא לחיזוק ירושלים. נכון? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכמה תוקצבה השנה התוכנית? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> זו תוכנית שלמה שהיא כוללת גם את פעילות משרד ירושלים שכולל שלושה חומשים, 880 למזרח העיר, לביא לפיתוח הכלכלי ואגן העיר ד'. בנוסף יש חומשי עבר שעדיין מתוקצבים מזומנים בגינים כמו מרום, יובל ועוד, וגם יש כאן פעילות של משרד מורשת. כרגע אנחנו מתקצבים רק את ה-32,700. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מסורת. לא מורשת. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> מורשת גם נמצאת בתוך התוכנית הזאת. מורשת זה משרד אחר. 32,700 זה ביצוע של מזומן בגין הרשאה של החומשים שציינתי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל החומשים או איזה חומש מהם? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> זה כלל החומשים. יש את לביא, יש את אגן, יש את 880, יש את מרום ויש את יובל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה התקציב השנה מתוך התוכנית? יש תוכנית חדשה שמדברת על 645 מיליון שקלים. נכון? תוכנית לחיזוק ירושלים, 645 מיליון שקלים שאושרה לאחרונה. נכון? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני לא בטוח שאני מבין מה אתה אומר. יש כאן כמה חומשים. הכסף שתוקצב בגינם כבר עבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מהחומשים שעברו או החומש החדש? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אין חומש חדש מהשנה האחרונה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו עכשיו בתוכנית חומש שמסתיימת. זו השנה האחרונה. כמה כסף היה השנה בתוכנית החומש האחרונה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כמו שאמרתי, יש כאן כמה תוכניות חומש. ללביא זה 110.5. לאגן, אני צריך לבדוק. 880, בערך 75-80 מיליון שקלים כאשר עברה החלטת ממשלה שמסיטה חלק מהתקציב לחליף אונר"א ופעולות משרד ירושלים. אלה בערך סדרי הגודל. בפנייה הזאת אנחנו לא מתקצבים כסף חדש למעט מה שציינתי בהרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין כאן כסף שמגיע, 32 מיליון שקלים, מסעיף 54? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> יש כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה זה? הסטה של כסף מה-550 או שימוש של התוכנית 550? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> השימושים, דיברנו עליהם. זה מזומן בגין. המקורות, חלק מהם, מגיעים גם מ-54. יש שם תקנות הרשאתיות כמו שאמרת של 550, אלה תקנות מאוד מאוד גדולות של הרשאה שחולקו בהן מאות מיליונים ולאור תת ביצוע של מזומן בגין הרשאה שנדרש כרגע הסטנו לכאן, לתקנות הרשאה אחרות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מ-550? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ה-550 לא נוגעת לירושלים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני אסביר. אין כאן החלטת ממשלה של הסטת תקציבים. זה לאור תת ביצוע של מזומן בגין הרשאה, זה לא כסף חדש, מעבירים מ-550 למשרד ירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא רק 550 אלא יש עוד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך 550 לקחתם כאן? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש 32 מיליון שקלים שמורידים מסעיף 54. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> 32,700. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כן, כל הכסף עובר מ-550. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה נשאר ב-550? כולם לוקחים משם. כאילו שמו קופה בצד, 550. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להסביר לי את ה-32 מיליון שקלים ואת שני מיליון השקלים מסעיף 54. זה רק מ-550? בגלל שהכסף לא בוצע? למעשה קיצצו ב-32 מיליון שקלים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. אני שוב מחדד. יש מזומן בגין הרשאה. מזומן בגין הרשאה זה לא כסף חדש. ההרשאה ניתנה כפי שנדרש כביכול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כביכול בעוד חודש לצורך העניין הם יוכלו לקבל את הכסף. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון. ההרשאות הגיעו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז נצטרך למצוא מקור תקציבי. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון. בשנת 2026 זה מתוקצב אבל כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע במה הם לא מימשו את הכסף ולמה או שזאת שאלה אחת יותר מדי? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> זאת שאלה אחת יותר מדי. אני אסביר למה. החלטה 550 נוגעת בכלל המשרדים ויש איזושהי הערכה של ביצוע מזומן אל מול ההרשאות שניתנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההקצאה של ה-32,700 מיליון שקלים, לאן היא הולכת? למשרד ירושלים ומסורת? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עכשיו? תן לי לנחש. מירון. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> זה לא לטובת מירון. מירון גם לא נמצאת בתוכנית הזאת. זה לטובת חומשים, כמו שאמרתי, גם 880, גם אגן העיר העתיקה וגם לביא. גם יש שם את מרום ויובל שאלה חומשי עבר שעדיין יש בגינם התחייבויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החלטת הממשלה היא לביא? היא כוללת תלמידים במוסדות אקדמיים? חרדים במוסדות אקדמיים? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> על מה אתה מדבר עכשיו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על הכסף ל-1512 בהחלטת ממשלה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> זה השני מיליון שקלים הרשאה. נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ובאותה החלטה יש שיח על מתמטיקה לחרדים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. לביא היא תוכנית די גדולה ודי משמעותית שבעצם המטרה שלה היא פיתוח כלכלי של העיר ירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין שם תעסוקה של חרדים? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. אין שם תעסוקת חרדים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כספי לביא מתקצבים גם מקומות אחרים מחוץ לירושלים? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להשלים לי לגבי ממ"חים, הגדלת מספר החרדים הלומדים במוסדות בלתי פורמליים למתמטיקה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני אומר שוב שהכסף של לביא עבר כאן בערך לפני חודש וחצי. עברה פנייה. כלומר, סך התקצוב כבר עבר. מדובר כאן על בערך 110.5. שני מיליון שקלים עוברים עכשיו ונשארו לטובת בינוי בעולמות של אקדמיה, האוניברסיטה העברית ומרכז אקדמי לב, שזה חלק מהפרקים של החלטת הממשלה לגבי לביא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא זוכר את ההעברה, אני מתנצל, אבל כן מדובר במסגרת אותה החלטת ממשלה על הגדלת מספר חרדים באקדמיה, לימודי מתמטיקה במסגרת בלתי פורמליות. על זה מדובר? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> חד משמעית, בלביא זה כולל גם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם כן, שני מיליון שקלים הולכים לבינוי. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> הולכים כרגע לבינוי ספציפי בעברית ובמכון לב. בחלק מהדברים זה גם חיזוק האקדמיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטוח שאין השקעה בתשתיות מיעוטים שייפגעו מזה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> חד משמעית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם אתה אומר חד משמעית, אני לא שואל יותר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בתוך הפנייה הזאת יש כספים קואליציוניים? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קטאר לא מימנה את הבינוי בעברית? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא שאני מכיר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה כסף שעובר מ-550 למשרד לירושלים ומורשת? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני מחדד. יהיו פניות, גם היום, שלאור החלטת ממשלה יש קיצוץ ב-550. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> החלטת הממשלה האחרונה לפני שבועיים? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> היא לא כאן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא לא קשורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל היום יש עוד אחת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היום יש כמה. ראיתי. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני מנסה לחדד. זה לא חלק מההסטות מ-550. אין קיצוץ שנמצא כאן מ-550. אלא ש-550 היא תוכנית גדולה והשנה הוקצו מאות מיליונים, אני חושב שמעל מיליארד שקלים הרשאה, ולא רק הרשאה אלא הרבה הרשאות ובתוכן מאות מיליונים. אנחנו משערים הרבה פעמים מה יהיה ביצוע ההרשאות. היה סכום מזומן שלא בוצע בגין ההרשאה ולכן עכשיו הוא עובר למשרד ירושלים. אין קיצוץ ב-550 בהחלטה הזאת. זאת לא הטרמינולוגיה הנכונה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם הכוונה היא לעודפים שלא נוצלו? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> זה גם לא נכון. יש הרשאה ובעצם הרשאה היא יכולת לתת למשרד או לגוף מסוים כמו סוג של צ'ק שהוא בעצם מתחייב עליו וככל שהוא מתקדם בביצוע בפרקטיקה, הוא משלם גם מזומן בגינו. לכן ההרשאות ניתנו וכרגע הביצוע בפועל הוא קצת יותר נמוך. לכן המזומן לשנה הנוכחות הוא קצת יותר נמוך ממה שנדרש. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לכן אתה מעביר כסף מ-550 שמיועד למשל לסטודנטים ערבים כדי לתמוך בסטודנטים חרדים? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. אין פעילות של 550 שאמורים לקבל בתוכנית העבודה שלא יוצאת לפועל לאור הפנייה הזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה צריך תקציב חדש ומקור תקציבי. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> זה בדיוק מה שחבר הכנסת נאור שירי נגע בו ולכן בשנה הבאה, ככל הנראה, ההרשאות שחשבנו שיחויבו השנה, יחויבו בשנה הבאה ויהיה להן מקור תקציבי והן ימומנו. בפנייה הזאת אין שום פגיעה בפעילות 550. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה על הפנייה בשעה 20:05. אלקנה, אני מוכרח להגיד לך שהתשובות שאתה נותן הן ברמה אחרת לחלוטין ממה שנתת לפני שבוע. באמת, פצצה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:02 ונתחדשה בשעה 20:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה חוזר בך מההתייעצות הסיעתית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מקצר לטובת האוכל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 351 עד 352, משרד ראש הממשלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה על הרוויזיה בשעה 20:35. נחזור לדיון בשעה 20:25. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:07 ונתחדשה בשעה 20:27.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 171, הוצאות חירום אזרחיות. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אגף התקציבים. פנייה 171. הפנייה דנה בסעיף 16. מדובר עלן פנייה תקציבית שנועדה לביצוע שינויים פנימיים וכן לתקצוב סך של 583 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה ותקצוב סך של 18,657 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור איזון בין תוכנית לביצוע וצפי הזמנות, תוספת הכנסות ותוספת הרשאה להתחייב עבור מיגון מוסדות הרווחה. עיקרי הפנייה התקציבית בחלוקה לתוכנית: תוכנית 16-16-02 – הקמה ואחזקת מרכיבי ביטחון בהתגוננות אזרחית – 8,970 אלפי שקלים בהוצאה ו-583 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה. תוכנית 16-16-03 – מיגון -6,000 אלפי שקלים בהוצאה ו-40,687 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. בשתי התוכניות מדובר על התאמה לצפי הביצועים ואיזון בין תוכניות בהתאם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהעברה יש הפחתה של שישה מיליון שקלים בהוצאה במיגון העורף? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> שישה מיליון שקלים תוספת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. הפחתה. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> איפה אתה רואה את זה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון. משרד הביטחון. זאת התאמה לביצוע אל מול העברה למיגון הניוד. התאמה לביצוע לפי אספקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קו עימות צפוני. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן, אבל זאת התאמה לביצוע. זאת אומרת, לקראת סוף שנה לא ביצעו שישה מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואז אתם מעבירים שישה מיליון שקלים, לאן? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> למיגון הניוד. אוטובוסים ורכבי הסעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> ביהודה ושומרון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. לוקחים מהצפון ומעבירים ליהודה ושומרון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא באמת לוקחים. זה ביצוע בהתאם להרשאה. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> זה משהו שהוא יותר מהותי מלמעלה. לקראת סוף השנה אנחנו מבצעים הסטות בהתאם לצפי הביצועים. אם אנחנו רואים מקום שמבצעים פחות ויש מקום שצריך את הביצוע הזה במקום אחר, אנחנו עושים את ההסטות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שישה מיליון שקלים. כולנו יודעים שצריך מיגון בצפון. כנראה שלא ביצעו בשישה מיליון שקלים, נניח, אבל מה קשור בשבוע האחרון שעכשיו לוקחים למיגון שבטוח אולי צריך אבל זה ביהודה ושומרון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני לא באמת לוקחת. זה אל מול ההרשאה שניתנה והביצועים. אנחנו מווסתים את המימון. זאת אומרת, אם לצורך העניין, אני מסתכלת על התוכנית קילומטר עד חמישה קילומטרים שלנו, יש לנו תוכנית בצפון 5-1 קילומטרים מגבול לבנון, אנחנו בעצם נותנים מענק לביצוע עצמי והתוכנית הזאת מתקדמת בקצב משלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם מישהו בונה ממ"ד? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> והוא מקבל תשלום על הממ"ד בהתאם לקצב הביצוע שלו. אנחנו רואים שם קצת יותר איטי ולעומת זאת במיגון הניוד אנחנו רואים שהגיעו אספקות אל מול ההרשאה ואנחנו מווסתים בין הקצוות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שלצורך העניין זאת לא הפחתה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> ממש לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפחתה נוספת מרח"ל, או שגם זאת לא הפחתה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> רח"ל פחות עובדת בהרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו הפחתה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> של תשעה מיליון שקלים בהוצאה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ו-3,3 מיליון בהרשאה להתחייב. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון והעברנו את זה להקמת מרכיבי ביטחון ביישובים שהם בגבולות גזרת צה"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גבולות גזרת צה"ל, אלה כל יישובי המדינה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כל יישובי קו העימות, סדר גודל של אפס עד שבע בדרום, יהודה ושומרון ואפס עד תשע בצפון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאיזה רשויות הולכים 12,3 מיליון שקלים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זאת לא העברה ספציפית לרשויות מסוימות. אנחנו פשוט משלימים את תוכנית ההקמה שלנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תזכירי לי מה זאת התוכנית. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אנחנו מקימים גדרות, מרכיבי ביטחון שהם אמצעים טכנולוגיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פיזיים או טכנולוגיים אבל בסוף זה כן מתכתב עם ישובים. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון, אבל ה-12 הספציפיים האלה אמורים ללכת ליישובים בצפון להשלמת התוכנית. היא הייתה בפער. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם כן, זה לצפון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה להוריד מרח"ל? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אנחנו מורידים מרח"ל בגלל שהיה תרגיל מאוד גדול שהיה אמור להתקיים ונדחה לשנה הבאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל התרגיל עלה 12 מיליון שקלים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> התרגיל לא עלה אבל אתה יודע שיש גם תת ביצוע ברשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדעת מה בדיוק אתם מקצצים ברח"ל? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני בודקת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפחתה של 18.7 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב מהקמה ואחזקה של אותם מרכיבי ביטחון והתגוננות אזרחית שדיברנו עליהם בסעיף הקודם, לשם לקחת את הכסף. זה מוזר כי מצד אחד אתם לוקחים תשעה מיליון מרח"ל ושמים עוד שישה מיליון שקלים ולוקחים אותם למרכיבי ביטחון ואז מפחיתים ממרכיבי הביטחון. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני אתייחס רק להרשאה להתחייב. אתה צודק כשאתה רואה כאן הפחתה אבל ההרשאה להתחייב לעומת המזומן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר את הטיעון כי הוא יהיה כפול. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> לא. מה באתי להגיד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיים את דבריך ותראה שהוא יהיה כפול. בטיעון הקודם אתה אומר שאנחנו רק לוקחים מההרשאה להתחייב אבל ההרשאה עדיין נשארת. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> לא. זה לא מה שאני אומר. הרשאה להתחייב הייתה שם כי ציפינו שנצטרך את ה-18 מיליון שקלים. מה שקרה בפועל זה סוג של רזרבה של הרשאה להתחייב. זאת לא רזרבה של מזומן אלא של הרשאה להתחייב שחלקה, במקום לבוא ולהוסיף את כל ההרשאה להתחייב, אמרתי שיש לי 18 מיליון שקלים שאני לא משתמש בהם באותה תוכנית ואני מסיט אותם לתוכנית בה אני צריך את ההרשאה להתחייב. אתם כן תאשרו את המזומן שזה החלק שבו יותר קשה להסיט כי מדובר במזומן ולא בהרשאה להתחייב. את זה כן תאשרו בשנה הבאה או בפנייה הבאה. בגין ההרשאה להתחייב אני אעביר את המזומן. אני מקווה שהייתי ברור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטוח היית ברור אבל אני זה שלא מבין. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני אגיד שלא פגענו בשקל במרכיבי ביטחון. מה שעשינו עם ההרשאה הזאת – עם הרשאה אנחנו עושים פרויקטים שהם רב שנתיים, שהם חוצים שנה והיו לנו ספציפית כאן פרויקטים שהם חד שנתיים. לכן לא נדרשנו להרשאה בגינם אלא העברנו את המימון בתוך התוכנית מתקנה שעתית לתקנה שוטפת וכן הוצאנו את הכסף הזה. זאת אומרת, לא היה לנו צורך בהרשאה כי הצורך לא חצה שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין. יש הרשאה להתחייב על פרויקט, נגיד על גדרות ומצלמות ולא משנה באיזה ישוב. באביבים. נתנו הרשאה להתחייב בגין פרויקט שאמרנו שהרשאה להתחייב היא פרויקט שיכול לקחת נגיד שנתיים. נכון? עד כאן אני בסדר? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההפחתה בהרשאה להתחייב היא בהכרח פוגעת בפרויקט. אם אותן גדרות נמשכו עכשיו שנה וחצי והשנה אנחנו מורידים את ההרשאה להתחייב, בהכרח היא פוגעת בפרויקט של הגדרות באביבים. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני אסביר למה לא. ההרשאה בעצם משמשת אותנו רק כשיש לנו פרויקטים שהם חוצי שנה. במקרה הזה היינו צריכים 18.7 מיליון לשימוש חד שנתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה זה בא להרשאה להתחייב? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה הגיע מראש להרשאה להתחייב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נניח היו 20 מיליון שקלים, למה בהרשאה להתחייב? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אנחנו לא צריכים את ההרשאה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זאת הפחתה מסעיף הרשאה להתחייב. זאת אומרת, בסעיף הזה. אפשר לדבר מספרית אם אתם רוצים אבל הסעיף הוא סעיף הרשאה להתחייב. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון. בתוך פנייה שאתה לא רואה, זאת פנייה פנימית שעשינו, והעברנו מהרשאה להתחייב לתקנה שוטפת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה ה-18 מיליון? באיזה סעיף בדיוק? תנו לי את המספר. לא בפרויקט חירום רח"ל? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני רואה את זה בתוכנית 16-16-02. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הקמה ואחזקה של מרכיבי ביטחון בהתגוננות. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> מרכיבי ביטחון. נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין כאן הרשאה להתחייב. יש כאן מיגון, מיגון העורף, רח"ל ופרויקט חירום לאומי. אין סעיף הרשאה להתחייב. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זו תוכנית שיש בה גם תקנות הרשאה וגם תקנות שוטפות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין או שאני לא רואה טוב. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> יש תקציב של הרשאה להתחייב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נניח שיש, איפה זה בפנייה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> יש לך את זה בהיסטוריה התקציבית. אמור להיות. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> הורדנו הרשאה לגמרי שאנחנו לא זקוקים לה והעברנו את המימון לתקנה שוטפת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה התקנה השוטפת? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אתה לא תראה אותה כאן כי אני לא צריכה את ההרשאה הזאת יותר. יש לי מימון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אם את עושה העברה מסעיף לסעיף, אני אראה אותה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני לא זקוקה להרשאה. הורידו לי את ההרשאה הזאת כי אני לא זקוקה לה. העברנו לטובת רכש רכבים שהגיעו אלינו השנה לשוטף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרנו גדרות. למה את עכשיו עוברת לרכבים? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> חבר הכנסת, יכול להיות שלא הבנתי אותך. אתה יכול לחזור שוב על השאלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם אומרים שיש הפחתה מהרשאה להתחייב, בדרך כלל אנחנו רואים את זה כאן בטבלה התקציבית. נכון? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> נכון. גם עכשיו אתה רואה את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להפנות אותי? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> יש לך היסטוריה התקציבית של הרשאה להתחייב. שם אתה יכול לראות שבפנייה זו בכל תוכנית 16-16-02 מינוס 18.7 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה 14,9. אני בעמוד 3. מינוס 18,700. איפה אתה רואה כאן הרשאה להתחייב? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> רשום לך למעלה היסטוריה תקציבית, הרשאה להתחייב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, ואז נרד למטה. בעמוד 7, היכן שיש לנו את הפירוט של התקציב הרגיל להוצאות חירום אזרחיות. בדרך כלל גם כאן יש סעיף הרשאה להתחייב שזה עושה כאילו דריל דאון לעוד תוכנית, חוץ מהכותרת. הקמה ואחזקה של מרכיבי ביטחון התגוננות אזרחית. אני רואה. בסדר. את ה-18 מיליון שקלים לקחת מההרשאה להתחייב והעברת אותו. מה עושים עם הכסף הזה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> קיצצנו אותם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת שקניתם רכבים. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> קיצצתי ובתקציב השוטף השתמשנו לרכבים שהגיעו ב-2025. רכבים גם ממוגנים וגם לא ממוגנים בהתאם למיקום היישובים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ביו"ש? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> בכל היישובים בגזרת צה"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אניח לא יודע מה זה גזרת צה"ל. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> למה? שאלתי אותי על זה באחד הדיונים על רוגלית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. תשעה מיליון שקלים בהוצאה, מה זה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> לתוכנית 16-16-02. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחזקה, התגוננות אזרחית, סלילת דרכי עפר. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה התקציב שהורדנו מרח"ל והעברנו לתוכנית מרכיבי ביטחון להתאמה לביצוע שהיה בפועל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה רח"ל לא מבצעת את זה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> רח"ל היא רשות חירום לאומית. היא לא עוסקת במרכיבי ביטחון. היא עוסקת בתרגול לחירום, בהיערכות. גם את זה שאלת אותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שישה מיליון שקלים בהוצאה, 40 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב, במיגון, הניוד עליו דיברנו. אימונים בחירום לרשויות מקומיות, בסעיף 16-16-02, זה קיים או שזה חלק מהפנייה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> זה שם התוכנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת תוספות הכנסות מניסויים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> יש לנו תותח הדף שקנינו למכון התקנים ויש לנו הסכם איתם שכל תקבול מניסוים שהם עושים, אנחנו מתחלקים איתם בהכנסות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה-כמה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני לא יודעת להגיד. << אורח >> קריאה: << אורח >> שתיים-אחד. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 602, אני מנסה לחבר את שלושת הסעיפים שאני רוצה לשלב אולי לתשובה אחת. מה הסכום הכולל לתוכנית של 602 ומה הכוונה באיזון בין התוכניות? מדוע איזון בין התוכניות דורש תוספת תקציב? הכול כרוך באותה שאלה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> האיזון הוא בשל ההרשאה. זאת אומרת, מימון בהתאם לקצב ה-... במרכיבי ביטחון הביצוע שרצית הוא של 2025? בסדר. 383 מיליון שקלים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מדוע איזון בין התוכניות דורש תוספת תקציב? יש שם תוספת תקציב. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> זה מסתכם באפס. באיזון, חלק מהתוכניות שאנחנו עושים מינוס ובחלק מהתוכניות אנחנו עושים פלוס. זה מה שחבר הכנסת נאור שירי שאל קודם. בסוף איזון מביא לאפס. לא נכנס כאן עוד כסף מעבר ל-583 אלפי שקלים בהוצאה מותנית וה-18,657 אלפי שקלים בהרשאה. חוץ מזה לא נכנס עוד כסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה מיגון ההסעות לא מגיע ממשרד החינוך? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> הם רוכשים את הכלים ואנחנו ממגנים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מהניסיון שלך חליפת המיגון היא חלופית או כל פעם הולכת לאיבוד? אם את לא יודעת, את לא חייבת לענות. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני חושבת שהיא הולכת לאיבוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין סיכוי בעולם שהיא חלופית. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אורך החיים של האוטובוסים וגם של רכבי ההסעות כל הזמן מוארך כדי לתת עוד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 10 שנים. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> ועכשיו כבר 12 בחלק מהמקומות. ממה שאני מכירה, יש חלקים מסוימים שמנסים לעשות אבל זה לא הפרטו של העלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 20:50. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:46 ונתחדשה בשעה 20:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 171. מי בעד אישור? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. רוויזיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אצטרף לרוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה על הרוויזיה בעוד חצי שעה. פנייה מספר 402 ו-403, הוצאות חירום אזרחיות. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אגף התקציבים. פנייה 402 עד 403. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 16, הוצאות חירום אזרחיות. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 18,760 אלפי שקלים בהוצאה עבור איזון בין תוכניות בהתאם לביצוע וצפי הזמנות וכן תקצוב בהתאם להחלטת הממשלה מספר 3166 מיום 20 ביוני 2025 שעניינה תוכנית לשיקום מקלטים ציבוריים והצבת מיגוניות ותיקון החלטת ממשלה. עיקרי הפנייה התקציבית בחלוקה לתוכניות: תוכנית 16-16-02 – הקמה ואחזקת מרכיבי ביטחון להתגוננות אזרחית – 100,448 אלפי שקלים בהוצאה ו-51,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. כמו שאמרתי קודם מדובר על תקצוב של כ-100 מיליון שקלים עבור החלטת ממשלה מספר 3166 ותוכנית 16-160-3, מיגון, 550 אלפי שקלים בהוצאה. מדובר על תקצוב סך של כחצי מיליון שקלים עבור התאמה לצפי הביצועים ואיזון בין תוכניות בהתאם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בתוכנית 161602, על איזה אזור אתה מדבר או כלל ארצי? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> נמצאת כאן נציגת משרד הביטחון. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה כלל ארצי. כמו שאמרתי, בהתאם לעיכובים שבאחריותנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התקציב הזה גם נוגע למיגון הצפון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. יש לנו אפס עד תשע קילומטרים שאנחנו עושים עכשיו גם פרטי וגם מוסדות חינוך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתי בסיור בבית ג'אן ונאמר לי שם שאין אפילו מקלט ציבורי אחד. ישבו עם משרד הביטחון, ישבו עם פיקוד העורף, ישבו עם כולם. אני יכול לקבל תוכנית לגבי כמה השקעתם ביישובים הדרוזים בנושא הזה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> בשמחה. אני בודקת לך ספציפית על בית ג'אן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על כלל היישובים הדרוזים. יש קו עימות, בית ג'אן, פקיעין, חורפיש, כסרא-סמיע והיישובים ברמת הגולן. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני בודקת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סופת חול, מה זה? 36 מיליון שקלים. זאת תוכנית שלוקחים ממנה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. אם אני לא טועה לוקחים הרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. הרשאה להתחייב ממיגון אוכלוסייה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. זאת תכנית למיגון בגין אירועים בלתי קונבנציונאליים. זאת הרשאה שלא נוצלה על ידם. זאת אומרת, תוכנית העבודה לא מומש במלואה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא גילוי וזיהוי? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה גם גילוי וזיהוי אבל זה גם הרבה ערכות מיגון וזה גם קווי ייצור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לוקחים מכם 36 מיליון שקלים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> הם לא הצליחו להתקשר על כל התקציב השנתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה נשמע לי משהו מהותי. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני אגיד שזאת השנה הראשונה שאנחנו נותנים לתוכנית הזאת הרשאה מתוך מטרה לשפר את יכולת ההתקשרות. הם כן הצליחו להשתמש בחלק מההרשאה. בסוף המטרה של ההרשאה היא ליצור מימוש יותר גבוה. רף שנתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 18.7 מיליון שקלים מסעיף 31, ביטחוניות שונות. מה זה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> 18,760 מיליון. מדובר על מקור 31. דיברנו על זה גם באחת הפניות הקודמות. מדובר על מקור שהוא מסווג. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הוא מסווג? יש כמה רמות סיווג? זאת רמה של קומה אחת מתחת? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני לא יודע להסביר עליו, כך שהוא מספיק מסווג כדי שאני לא אדע להסביר אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה אמור להגיע למשותפת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאיזו מהמשותפות? שאני אדע אם אני יכול לקבל תשובה או לא. זה הוועמ"ש? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> הקודמת הייתה ועמ"ש. גם זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם כן, יהיה על זה דיון והצבעה מיותרת גם למטה. גם שם היה מיותר. 42.3 מיליון שקלים ממיגון העורף. אפילו לא מהרשאה להתחייב. נשמע לי סכום רציני שלוקחים מהם. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא. זאת תוספת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה מ-. איך תוספת? 16-16-05. 42.3 מיליון שקלים. עמוד 5. << אורח >> קריאה: << אורח >> לוקחים בהוצאה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זאת התאמה בין הסעיפים. זאת פניית סוף שנה שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם רוצים 30 דקות להתארגן ובינתיים נעבור לפנייה אחרת? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא. זאת התאמה. זה איזון. זה מה שיונתן הקריא. הפנייה שעברנו קודם היא פנייה שלנו מאוגוסט. הפנייה הזאת היא פניית סוף שנה שלנו וזה גם איזון בין תקנות בהתאם לביצוע ההרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. סליחה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כתוב בהוצאות מינוס 42. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> זה אומר שהם לא הצליחו לבצע את המזומן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה איזון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה איזון בין ההרשאה שהייתה לבין הביצוע בפועל. צפינו ביצוע מסוים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל כאן לא הייתה הרשאה להתחייב. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> זה לא קשור להרשאה להתחייב. מדובר על מזומן. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה מזומן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם כן, מאיפה יורדים 42 מיליון שקלים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> ממיגון העורף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מקלטים? הסברה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> יש לנו הרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. ראיתם בסוף שנה שאתם לא מגיעים ואתם רוצים 42 מיליון שקלים למקום אחר. אני רק שואל מאיפה זה מגיע. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כמו שציינתי בפנייה הקודמת, זה אל מול אחד עד חמישה קילומטרים מגבול לבנון שחשבנו שהביצוע יהיה גבוה יותר ושמנו שם יותר מימון ועכשיו אנחנו מווסתים אותו. במימון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל מאיפה? מיגון העורף, כל המדינה היא עורף. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> הצפון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא לא יודעת להגיד לך ספציפית. יש גזרה, אמרו שהולכים שם בטבלה הזאת. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אבל אלה לא מרכיבי ביטחון. זה מיגון העורף בצפון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה צפון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. זה צפון. אני לא לוקחת. יש פחות ביצוע מהצפוי ולכן אנחנו מעבירים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאן אתם מעבירים את ה-42 מיליון? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> זה נכנס לתוך מה שהקראתי עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מדאיג אתכם שלא מבצעים 50 מיליון שקלים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> התוכנית בגדול הייתה מאוד מאוד שאפתנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכמה תקצבתם את התוכנית הזאת? ב-1.2 מיליארד? כל מיגון העורף בהרשאה להתחייב. ובהוצאה 150 מיליון. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זאת תוכנית שהיא די חדשנית ומהפכנית ולא ידענו לצפות את הביצוע כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה התוכנית? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לתת מענקים לאנשים פרטיים במקום שנבנה אנחנו משרד הביטחון. << אורח >> קריאה: << אורח >> שאנשים פרטיים יבנו. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. זה קורה יותר לאט משחשבנו ואנחנו מניחים שיהיה לנו עוד גוף מאוד גדול ב-2026. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 33 אחוזים לא בוצעו. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון. אנחנו מפעילים שם מינהלת שיש לה מוקד נודד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לאיזה אזור אתם נותנים את המימון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אפס עד תשע בצפון אבל ספציפית הביצוע של המיגון הפרטי אחד עד חמישה קילומטרים מגבול לבנון ואפס עד אחד קילומטר אנחנו בונים בעצמנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-15 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב שלוקחים מפרויקטים של הרשות לאומית, מאיזה פרויקט? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כמו שציינתי לגבי סופת חול, גם רח"ל, ניסינו לאפשר שם השנה הרשאה להתחייב. אני אומרת שזה עובד אבל זה עובד יותר לאט משחשבנו כי זה גוף שהוא יותר שוטף ולכן אנחנו משתמשים בהרשאה לצרכים אחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוקנתם את כל הרזרבה? 34 מיליון שקלים? ב-16-18. זה חלק ממה שדיברנו בשבוע שעבר עם ה-13 מיליארד? בסעיף 15. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> למיטב ידיעתי אלה שתי פניות נפרדות ואין קשר בין זה לבין הפנייה בסעיף 15 שגם היא על שולחן הוועדה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון. נמצא כאן הנציג לסעיף 15 ואני מניחה שזה יעלה. אלה סעיפים נפרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם כאן יש העברה של חצי מיליון שקלים למיגון רכבים. אני לא צריך להגיד היכן. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> בהרשאה. זאת פנייה אחרי פנייה ואחת מחכה כבר הרבה זמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המקלטים הציבוריים, ה-100 מיליון שקלים לשיפוץ מקלטים ציבוריים והצבת מיגוניות. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. במסגרת החלטת הממשלה ב"עם כלביא". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה זה קורה ומה הביצוע? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה בעיקר במרכז הארץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה מציבים מיגוניות? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> בכל הארץ אבל בעיקר במרכז. בגוש דן. אני מזכירה שזה היה בעקבות "עם כלביא". מבחינת מיגוניות 90 אחוזים כבר סופקו מתוך 770 והוצבו. המקלטים משותפים בביצוע של 200 מקלטים שחלק הסתיימו וחלק בתהליך ביצוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המקלט הציבורי הוא תת קרקעי? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני מניחה שכן. במקלטים משותפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> של בנייה או של שיפוץ? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא. רק שיפוץ בהתאם למיפוי שערך פיקוד העורף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מצ'ינג עם רשות או עם הבניין? זה נכס פרטי. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא. זה 100 אחוזים במימון פיקוד העורף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך בוחרים היכן? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נערך מיפוי מאוד רחב של פיקוד העורף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא עם הרשויות? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> בוודאי עם הרשויות. יש לנו מיפוי שאנחנו מחזיקים בכל נקודת זמן וב"עם כלביא" ראינו היכן הפערים הכי חמורים והחלטנו על 500 מקלטים שעוברים שיפוץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה נכס פרטי. איך זה מתכתב עם זה שהמדינה משפצת נכס פרטי? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זאת לא פעם ראשונה שזה נעשה במסגרת החלטות ממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. החכמנו מאוד. מי היישובים הדרוזים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> בית ג'אן קיבלו מיגוניות והרבה ישובים דרוזים וערבים בנו מקלטים בגלל פערי מיגון משמעותיים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלתי על היישובים הדרוזים. אני מכיר את היישובים הדרוזים. את יכולה להגיד לי באיזה ישוב דרוזי בנו? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> במג'דל שמס, בעין קניה, בבוקעאתא, בחורפיש ונתנו הרשאה לבנות גם למסעדה. הם עוד לא מימשו אבל הם בתהליכים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את אומרת לי שבעין קניה בנו עכשיו מקלט? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> או בנו או בתהליך בנייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תבדקי את זה. באף מקום לא בונים. תבדקי את זה טוב. כל שבוע אני נמצא בכל היישובים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 21:11. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:06 ונתחדשה בשעה 21:11.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 402 עד 403, הוצאות חירום אזרחיות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 1. הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני נמנע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו חוזרים לשתי הפניות של ביטוח לאומי. פנייה 370 עד 373 ופנייה 381, המוסד לביטוח לאומי. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> ביקשת לדעת מה הם תתי הביצוע, בעיקר זה היה בסעיף 73. קיבלתי כאן תשובות מהמשרד. זה כמובן יוגדר בסעיף הרשאה ולכן המזומן שכרגע יוצא הוא בעצם תת ביצוע במזומן ביחס להרשאה שניתנה. אלה פרויקטים ארוכי טווח וקצב הביצוע שלו פחות גבוה ממה שחשבנו. למשל, בתאגיד אל עין יש 28 מיליון שקלים שבסופו של דבר לא השנה. זאת תחנת שאיבה ומאספי ביוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה זה תאגיד אל עין? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני מניח שזה בצפון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול להגיד לך איזה כפרים שם שותפים. הם לא ביצעו 25 מיליון שקלים? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה לא שהם לא ביצעו במובן הזה שיש איזשהו פרויקט שלא יצא לדרך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיחוד האמירויות יש עוד אל עין. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> תאגידים נוספים הם: תאגיד פלגי מוצקין – 20 מיליון שקלים, קו מאסף ביוב. תאגיד מי שבע באופקים – 20 מיליון שקלים. תאגיד מי התנור בקריית שמונה – 16 מיליון שקלים. זה מט"ש, מתקן טיהור שפכים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תתי ביצוע בגלל ה-25 מיליון שקלים עליהם אתה מדבר ואתה לוקח להם. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני לא לוקח שום דבר. בגלל המלחמה הם לא הצליחו לבצע בכסף שחזינו שהם יבצעו. לכן כרגע יש שם מזומן שנלקח ומממן דברים אחרים. אם בשנה הבאה הם יבצעו בקצב גבוה יותר, נצטרך לתת להם כסף. אם הם יבצעו עוד פעם בקצב נמוך, עוד פעם יישאר שם תת ביצוע. לקיחת המזומן לא פוגעת בהם. הם עובדים לפי הרשאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה צריך לדאוג להם למקור תקציבי כי לקחת להם את המקור. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני נתתי להם הרשאה והם מבחינתם יכולים מכוסים. הם רצים. הם יכולים לחתום על חוזה ויכול להיות שהם כבר חתמו על חוזים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך אתה מגדר את זה? סתם שאלה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני חושב שהסברתי את זה אבל אני אסביר שוב כי זה חשוב. זאת נקודה חשובה וטוב שאתה מעלה אותה. בסוף, כאשר אנחנו בונים את התקציב, אנחנו צריכים להניח הנחות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני זוכר את ההסבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מדברים על הביטוח הלאומי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל מעניין אותי מהיכן הכסף. מה אכפת לי מה ההקצאה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כאן אתה יודע למי זה הולך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה זה בא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה משנה מאיפה זה בא? אתה יודע למי זה הולך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל משנה מאוד מאיפה זה בא. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> שאלת גם לגבי סעיף 78 של פיתוח תיירות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 43 מיליון שקלים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> גם כאן זה בעצם מזומן בגין הרשאה כי גם כאן זה סעיף פיתוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פיתוח תשתית תיירות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן. יש כאן למשל פעולות של קציר ים המלח שמתעכבות בגלל המלחמה. אלה צוותי עבודה שהי אמורים להגיע מחוץ לארץ והם לא הגיעו או לפחות לא הגיעו בזמנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה ה-61 מתעשייה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לגבי תעשייה, אני חייב לציין שלא שמעתי את השאלה שלך. אם אתה רוצה, אני יכול לברר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די. מספיק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תברר ותן לי את התשובה אחר כך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דנו בזה במשך 25 דקות לפני שיצאנו להפסקה. חבר'ה, די, יש גבול. אין בעיה, תחזיר תשובה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני כן אומר בקצרה. גם שם בסופו של דבר זה מזומן בגין הרשאה. אלה אתרים שלא פותחו בהתאם לקצב הביצוע שחזינו ולכן נשאר שם מזומן שניתן להסיט אותו. במהות זה אותו הדבר. אין שם פגיעה באיזשהו שימוש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול לקצוב את זה בזמן. אם אני שואל מסביב, מילא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש כאן כבר למעלה מ-35 דקות של שאלות ואני מדבר על זמן נטו. לפני שיצאנו להפסקה אתם שאלתם במשך 25 דקות על הביטוח הלאומי ועכשיו שואלים שוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מתבלבל בפנייה. זאת הייתה פנייה של ארבע דקות כי לא הייתה תשובה. התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נחזור להצבעה בשעה 21:22. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:17 ונתחדשה בשעה 21:27.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 370 עד 373 ומספר 381, ביטוח לאומי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפניות אושרו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נצביע על הרוויזיה בשעה 21:57. פנייה מספר 312 עד 314, משרד המדע, החדשנות וטכנולוגיה, התרבות והספורט. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 19, מדע, תרבות וספורט. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 16,550 אלפי שקלים בהוצאה בהתאם לפירוט שלהלן: תוכנית 19-42-01 – רשות העתיקות – סך של 15,550 אלפי שקלים בהוצאה בהתאם לפירוט שלהלן: 11,300 עבור פרויקטי פיתוח ברשות עתיקות. יש לציין כי מדובר על תקציבים קואליציוניים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשאתה אומר תקציבים קואליציוניים, בוא נחסוך את הזמן ותגיד מי זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתם מקפיצים את הפנייה למעלה? מי אחראי על זה? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא הקפיצו אותה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני ממשיך. תקציב סך של 2,000 אלפי שקלים בהוצאה בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה מספר 3060. תקצוב סך של 1,200 אלפי שקלים בהוצאה עבור תיעוד פוטו-גרמטרי. תקצוב סך של 1,300 אלפי שקלים בהוצאה עבור הנגשת מזון רוקפלר. תקצוב סך של 750 אלפי שקלים בהוצאה עבור שימור ושחזור חומר ארכיאולוגי ופרויקט תיעוד עתיקות בים הנעשה בקיסריה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על 11 מיליון שקלים לפי החלטת ממשלה מספר 3502. אתה יכול לומר לי מהי החלטה מספר 3502? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כן. מדובר על החלטת ממשלה שמפרטת כל מיני שימושים. אני לרגע אגע בתקציב הקואליציוני שמדבר על הפירוט הזה. מדובר על מיזמים לשימור אתרים ארכיאולוגיים להסרת סכנות, פיתוח והנגשה לקהל הרחב, תחזוקת אתרים ארכיאולוגיים, חפירות חינוכיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל הארץ? << אורח >> קריאה: << אורח >> בכל הארץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מהי החלטת ממשלה מספר 3060? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> מדובר על התעסקות בסוגייה של שוד של עתיקות, אכיפה בפני הנושא הזה, הפעלה, שימור ושיקום, פיקוח ואכיפה, פיתוח תשתיות, תיירות, מורשת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי אחראי על השמירה בנושא של שוד האתרים שלנו? << אורח >> אלי אסקוזידו: << אורח >> המינהל האזרחי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רשות העתיקות. כאן יש מיליון ו-300 להנגשה? עד עכשיו לא הייתה נגישות שם? << דובר_המשך >> אלי אסקוזידו: << דובר_המשך >> לא. זה מוזיאון רוקפלר שכרגע הוא סגור כי עברנו לבניין החדש ואנחנו מחזיקים את השמירה, את הניקיון ואת התחזוקה של המבנה למרות שהוא ריק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכסף הוא לא להנגשה? << אורח >> אלי אסקוזידו: << אורח >> הסכום של המיליון ו-300 הוא להנגשה. אנחנו מסדרים הנגשה לקראת זה שאולי נכניס לשם איזשהו גוף שייקח את המקום. כרגע אין הנגשה לנכים ולכן אנחנו מסדרים אותה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 3.2 מיליון שקלים מרשויות פיקוח, סעיף 54. גם זה מ-550 שמיועד ל-550? מקורות התקציב של 3.2 מיליון שקלים מהשקאה לתשתית מיעוטים, 550. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. כאן מדובר על מינהלת תקומה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. עוד לא הגעתי למינהלת תקומה. 2,25 זה מינהלת תקומה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> 54 זה מכלל הסעיף. הוא כולל את תוכנית 54-40-03. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מיליון שקלים ב-550. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון. ועוד 2.250 מינהלת תקומה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם כן, זה קיצוץ של 550 או הסטה של המשאבים? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> הסטה של משאבים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תת ביצוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תת ביצוע זה משהו אחר. זה תת ביצוע? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> תת ביצוע היא המילה הנכונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה יש תת ביצוע? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כמו שאמרתי, ב-550 תקצבנו במהלך השנה מאות מיליונים של הרשאה. לקראת סוף שנה אנחנו מחדדים בדיוק את המזומן שיידרש לממן את ההרשאות האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה שהיא רוחבית ל-550 בנוגע לתת ביצוע. כמה לא בוצע בסעיף הזה? חמד ישאל על כל התוכנית ואני אשאל רק על הסעיף עצמו. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני לא בטיוח שאני מבין מה ההבדל בין כל הסעיף לבין הסעיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שזה כל הסעיף? כל 550 מצויה ב-54? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כלל התוכנית 550 נמצאת בתוכנית 54-40-03. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הביצוע? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כמו שאמרת זה נושא קצת מורכב. אנחנו מתעסקים עם המון משרדים. אני שוב מחדד ואומר שאנחנו לא מדברים כאן על ביצוע של מזומן חדש אלא על מזומן בגין הרשאות. כלומר, ההרשאות ניתנו, הפרויקטים קורות, קצב הביצוע שלהם הוא דבר משתנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-2.25 ממינהלת תקומה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אותה תשובה. כמו שאמרנו, ממש לפני כמה שעות העברנו את הפנייה למינהלת תקומה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אסור. היועצת המשפטית דיברה על 22 בדצמבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם זה כאן, זה מאושר. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כשאני אומר העבירו, אני מתכוון שהפנייה עברה ועדת כספים לפני כמה שעות והיא בעצם מתקצבת את כלל המזומן בגין הרשאה שתוכנית תקומה נדרשת אליה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלה עודפים מאותן הרשאות או תת ביצוע? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה 13 מיליון שקלים מתוכנית שיקום ארוכת טווח? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כאן מדובר על תוכנית צפון שזאת תוכנית מקבילה לתקומה. תנופה. גם שם המזומן שנדרש בגין ההרשאה היה יותר נמוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לומר במה בדיוק היה יותר נמוך? זה כאילו הופך להיות שטנץ קבוע. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני אסביר למה זה לא שטנץ קבוע. ברגע שאנחנו מדברים על צפון או על תקומה לדוגמה, אנחנו עובדים עם המון משרדים ומקצים תקציבים מאוד מאוד גדולים בגובה של מאות מיליוני שקלים עד מעל מיליארד שקלים, הרשאות לשנת 2025. זה בעולמות של שיכון, חינוך, בריאות וכולי וכולי. לאור הביצוע בפועל, כמו שנאמר קודם מגיעים עם חשבוניות ובעצם מממשים את ההרשאה, אנחנו מתקצבים בהתאם את המזומן בגין, כמו שיש פה וכמו שיש בפניות רבות נוספות. ככל שיש דרישה שהיא יותר נמוכה ממה שציפינו, יש מזומן שכרגע אין בו צורך ולכן אנחנו מסיטים אותו אל מול הרשאות שכן יחויבו . << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הכספים הקואליציוניים כאן? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כמו שאמרתי, סעיף 1 וסעיף 2 אלה כספים קואליציוניים של סיעת הציונות הדתית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלה שני מיליון שקלים? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> יש כאן 11,300 ועוד שניים. 13,300 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-11,300 מיליון השקלים הלכו לפרויקט פיתוח ברשות העתיקות. << אורח >> אלי אסקוזידו: << אורח >> כן. זה במקום הכסף שלא עבר ב-2024 ועדת כספים ב-31 בדצמבר. לא הצביעו וכסף קואליציוני נעלם. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> סעיף 1 ו-2 הם כספים קואליציוניים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה התקציב של רשות העתיקות? << אורח >> אלי אסקוזידו: << אורח >> סמנכ"לית הכספים כאן והיא תגיד לך. << אורח >> פני דרורי: << אורח >> רשות העתיקות. אנחנו צפויים לסיים את שנת 2025 עם קצת מעל 400 מיליון שקלים תקציב כולל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה ניצול תקציבי יש לכם? << אורח >> פני דרורי: << אורח >> מעל 100 אחוזים. הפרויקטים עולים על התחזיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תביאו להם עוד כסף ונעשה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני מחדד. תקציב מזומן של התוכנית הזאת, אנחנו מדברים על 194201 הוא כ-180 מיליון שקלים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש גידול של 115 מיליון שקלים מתחילת השנה. מה ההסבר לגידול הזה? מה קרה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה היה בסיס התקציב ב-2025? היה 35 מיליון שקלים, נכון? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו הוא מסיים עם 150. זאת תוספת של 115 מיליון שקלים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> החלטות ממשלה אנחנו מתקצבים בתקציבי אל"ש לאור בשלות של פרויקטים וכמובן לאור ביצועי הרשאות עבר. הגענו לשלב הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גידול כזה הוא לא נורמטיבי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה פי שלוש וחצי. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> תקציבנית משרד מורשת. אני אסביר שתוכנית 192401 היא תוכנית של כל משרד התרבות והספורט ורשות העתיקות היא חלק מהתוכנית הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה זה עונה לנו על השאלה? << אורח >> רינת כהן: << אורח >> כי בסיס התקציב שלהם הוא 34,823, של רשות העתיקות, והתוכנית עצמה, זה הניתוח שאלקנה נתן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 115 מיליון ועוד. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למה זה כל כך גדל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן בלבול, לפחות שלי. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> רשות העתיקות נמצאת במשרד מורשת והיא נמצאת כרגע בסעיף 19 כי זה חוק שהיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זכר למקום ממנו הם באו. שחס וחלילה האוצר פעם ישנה ויזיז את הסעיף. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> לכן כרגע אנחנו דנים בפנייה הזאת רק בחלק של רשות העתיקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> שאלתי לגבי הבסיס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבסיס היה 34 פסיק. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> 34,823. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וכמה הוא היום? << אורח >> רינת כהן: << אורח >> זה היום. אני מדברת על 2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבסיס, אחרי ההעברה הזאת כמה הוא יהיה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אנחנו מדברים על הפער בין חוק מקורי לאל"ש. כמו שאמרתי, אל"ש הוא 181,736. חוק מקורי הוא 34,847. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלנו למה יש גידול של פי שלוש. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו מתקצבים החלטות ממשלה באל"ש. ברגע שלצורך העניין לא הייתה החלטת ממשלה שמקצה כסף לרשות העתיקות, הכסף שהיה מגיע להם אכן הוא מה שמתוקצב בבסיס לאורך השנה. יש החלטות ממשלה שהן זכאיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין. אני לא אמרתי שהכסף סתם ניתן כי הייתם לארג'ים עם משרד המורשת. ברור לי שיש החלטות בגין העברת כספים. אני פשוט שואל על משרד שמתוקצב בבסיס ב-34 ומסיים ב-180. זה מזכיר לי את אורית סטרוק. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני לא מכיר את הפעילות של אורית סטרוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה בטוח מכיר את זה שהיא מתחילה עם 140 מיליון שקלים ומסיימת עם תקציב בסך 800 מיליון שקלים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זאת בעצם מדיניות הממשלה. הממשלה מחליטה בהחלטות ממשלה שהיא רוצה להגדיל את התקציב עבור רשות העתיקות או עבור משרד ההתיישבות במקרה שציינת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק ביום חמישי היא מקבלת עוד 10 מיליון ל-נובי גוד. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לכן זה לא מתוקצב במה שנקרא המקורי אלא זה מתוקצב במהלך השנה בהתאם למדיניות. לצורך העניין הממשלה יכולה בשנה הבאה להחליט שהיא לא רוצה לתקצב את רשות העתיקות בתוספת ואז רשות העתיקות תסיים כנראה עם פחות או יותר במה שהתחילה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. אני פשוט חושש שבסופו של דבר אם משרד מסיים פי שלוש ופי ארבע מתקציב הבסיס שלו, אז יש צורך לתקצב אותו כך בשנה הבאה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני שם דגש. אני לא חושב כמוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי אתה משרד האוצר. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יכול להיות שזה נובע מהפוזיציה שלי אבל אני אומר אמירה כללית. אם הממשלה החליטה להקצות העדפה מדינית שהיא בחרה לעשות בשנה מסוימת, זה לא מחייב אותה לשנה הבאה. ה-35 מיליון שקלים, זה הרשות חייבת. יכול להיות שגם יש מעבר לזה מזומן בגין הרשאות עבר שאנחנו צריכים נצטרך להוסיף אבל הפער הגדול הזה הוא בעצם מדיניות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 16 מיליון שקלים, הממשלה קובעת מדיניות אבל אתם קובעים מהיכן לקחת. לקחתם 16 מיליון שקלים מהשקעה בתשתיות מיעוטים, מינהלת תקומה בתוכניות ארוכות טווח לטובת פיתוח ירושלים הקדומה, והגנה על אתרי מורשת. אני לא אומר לך מה יותר חשוב ממה, זאת החלטת ממשלה, אבל למה מקור התקציב הוא זה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כמו שהסברתי לגבי שני המקורות האלה, מדובר על תקציב שכרגע לא נדרש לממן הרשאות. היה פער בין מה שציפינו לביצוע הרשאה לבין מה שקרה בפועל ועל כן הסטנו את זה. כמו שחבר הכנסת נאור שירי שאל, היום עברה פנייה שהכניסה כסף למינהלת תקומה וגם במינהלת תקומה וגם במינהלת צפון שאני אחראי עליהם אין פעילות שהייתה בתוכנית העבודה שלא בוצעה לאור מחסור בתקציב. היה חשוב לי לחדד את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חוות הדעת של משרד המורשת הייתה בהחלטה 3060 שיש צורך בכספים בגלל פגיעה באתרי מורשת. אתם יכולים לתת דוגמאות מה הפגיעה והיכן? פגיעה באתרי מורשת באזורי יו"ש? << אורח >> אלי אסקוזידו: << אורח >> יו"ש זה לא אצלי. זה בקמ"ט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חוות דעת של משרד המורשת אמרה שיש פגיעה באתרי מורשת. אתה מכיר משהו כזה בכספים הקואליציוניים? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אתה מדבר על סעיף (ב). ניתן מענה עוד כמה דקות וניתן דוגמאות על פגיעה שהייתה בעבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 21:49. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:44 ונתחדשה בשעה 21:52.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 312 עד 314, משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה, התרבות והספורט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 2. הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כבוד היושב-ראש, לגבי הדיוק בשאלה על חוות הדעת לגבי איו"ש, חוות הדעת הזאת כוללת שתי פניות ביחד וחוות הדעת הרלוונטית לפנייה הזאת, אפשר להסתכל על החלטה 3060 והחלטה 3424. החלטה 3424 לא רלוונטית לפנייה הזאת שלנו ואנחנו מתייחסים רק ל-3060. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 257 עד 259, מענקי בינוי ושיכון. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 221 מיליון ו-6,000 שקלים בהוצאה וסך של 31 מיליון ו-900,000 שקלים בהרשאה להתחייב עבור התאמת התקציב לקצב הביצוע של המשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר פירוט של המקורות? 201 מיליון שקלים מפיתוח אחרות, 162 מיליון שקלים מדיגיטל וסייבר. יש כאן כסף קואליציוני? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אין כסף קואליציוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-38 מיליון שקלים מעתודה להסכמים קואליציוניים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה המקור. זה לא כסף קואליציוני. יש לנו כאן כמה מקורות. בסעיף 54 יש תת ביצוע מזומן. כפי שהוסבר כאן כבר זה לגבי המזומן על הרשאות להתחייב. 119 מיליון שקלים הם רזרבות של הסעיף ועוד 200 מיליון שקלים בסעיף 83. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה -162 מדיגיטל וסייבר. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני ממש מתנצלת. יש לי תקלה טכנית במחשב. לוקחת מחשב אחר. לגבי סעיף 83, תכף נחזיר תשובה. אני מתנצלת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על שני המקורות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> חלק מהמקורות אפשר לראות. יש רזרבות בתוך הסעיף וזה חלק משמעותי מהמקורות. ברשות להתחדשות עירונית היו 20 מיליון שהם תת ביצוע של מזומן שתוכנן לשלם לו עבור השעות להתחייב שחושבו בעבר ובסוף לא בוצע. לגבי המקור מסעיף 83, אנחנו בבירור ותכף נוכל להשלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההסטה מסעיף 42, בינוי ושיכון. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אנחנו בתוך 42. בתוך הסעיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. בתוך הסעיפים. 21 מעמלות. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כל הסעיף הזה הוא תוצאתי. זה בעצם סעיף הסיוע של משרד הבינוי והשיכון. הכול מתוקצב או מתוקף החלטת ממשלה או מתוקף חקיקה. אלה מיני מענקים וסיוע בשכר דירה וכדומה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לגבי סיוע בשכר דירה, לא שקלתם להעלות את הסכום? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה בשיח מקצועי. אין לי מה לפתוח את זה כאן כרגע. כאמור, זה סעיף תוצאתי לפי כמות ה-... וכדומה ואנחנו פשוט מסיטים את המזומן בהתאם לביצוע בפועל בין התוכניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למי אתם מסבסדים ריבית? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש נוהל של משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 31-29. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני אסתכל על מה שאתם מסתכלים אבל יש נוהל של משרד הבינוי והשיכון למשכנתאות מסובסדות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן כספים קואליציוניים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה 51 מיליון שקלים לעולי אתיופיה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני בודקת. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> משרד הבינוי והשיכון. בוא נגיד שזה לנו את החלק של סיוע בשכר דירה שהוא עיקר התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ה-300 מיליון שקלים. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> קודם כל נבין על מה אנחנו מדברים. מתוך 3.5 מיליארד שקלים תקציב, 2.7 מיליארד זה סיוע בשכר דירה, 10 זה מענקים וסבסוד ריבית. עולי אתיופיה, אנחנו מדברים על בערך 100 מיליון שקלים. זאת מדיניות שנקבעה במשרד הקליטה. אלה עולים מאתיופיה שמתגוררים במרכזי קליטה. הם יוצאים ממרכזי קליטה ומקבלים סיוע, מענק, לרכישת דירה. גם מענק וגם הלוואה. יש בערך 300 או 400 כאלה בשנה. הם מקבלים באזור ה-200, 230 אלף עד 650 אלף שקלים לפי קריטריונים ולפי זה מבצעים את זה. היה תיקון למדיניות שלהם בהחלטת ממשלה משנת 2022 ובהתאם אנחנו מבצעים בפועל את ההסדרה של התקציבים. אנחנו בתיאום עם האוצר נותנים לפי ביצוע בפועל במסגרת אותם קריטריונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה ה-31.9 מיליון בהרשאה להתחייב לעמלת ניהול סיוע? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> עמלת ניהול הסיוע זה חברות הסיוע בשכר דירה. היה מכרז חדש שהתחיל - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש חברה חיצונית? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> יש שלוש. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כמו הדיור הציבורי, גם בנושא הסיוע, בטח בגלל שמדובר בתקציבים כאלה משמעותיים, המשרד בהחלט נעזר בכל מיני חברות גם לבקרה וגם לניהול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזו חברה מנהלת? ה-31 זה התשלום לחברה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> זאת ההתקשרות עם החברה. יש שלוש חברות – מעוף, מילגם ואלונים – שמפוזרות בכל הארץ. במכרז האחרון הגדילו את כמות הסניפים ובעצם פרסו ביותר ישובים. עשו גם סניפים ניידים, הגדירו מדדי איכות, ומה שאנחנו עושים כאן זה שאנחנו מתאימים את עצמנו לפי זה שיש יותר פעילות מכפי שהיה מתוכנן במכרז המקורי. בסוף הם מקבלים לפי היקף פעילות של האנשים שמגיעים אליהם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הכנתם מסגרת תקציב ל-2026? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> הכנו מסגרת תקציב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תקציב הסיוע לדיור הציבורי אמור לגדול? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> פה זה סיוע בשכר דירה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> על זה אני שואל. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> על הדיור הציבורי? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני רק אומר שעוד לא הגשנו לכנסת את מסגרות התקציב לשנת 2026. אנחנו עובדים עליהן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מדליק לכם פנס אדום. חברי הכנסת מאוד מאוד רגישים לזה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כשנגיע לאישור התקציב אתם תראו שאנחנו בהחלט מתחקרים את עצמנו בהקשר לביצועים בפועל וכדומה ויש עדכונים בגג הסעיף. תנו לנו להגיש את זה לכנסת ואז נוכל לדון בשמחה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן מספר רב של חברי כנסת שזה בנפשם. קחו את זה בחשבון. אם זה לא יהיה הולם, יתחילו צרות בוועדה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יש לי הצעת חוק מוכנה שאני אמורה להגיש אותה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לגבי הסיוע או המענק שדיברת עליו קודם שניתן ליוצאי אתיופיה. באיזה טווחי זמנים? זה רק מי שיוצא ממרכז קליטה או יש לו כמה שנים בהן הוא יכול להשתמש בזה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> יש הנחיה ליוצאי מרכז קליטה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודע. השאלה אם לגבי מי שיצא ממרכז הקליטה וטרם רכש דירה אלא הוא שכר דירה אחרת. עד מתי הוא יכול להשתמש במענק הזה או בסיוע הזה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> מי ששכר דירה יכול לקבל סיוע בשכר דירה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מדבר כרגע על רכישת דירה חדשה. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני יכול לתת לך את הכללים. יש לי אותם כאן. אלה כללים של משרד הקליטה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודע. אתה יודע להגיד לי כמה שנים יש לו? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני אנסה לבדוק את זה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני רק אוסיף לגבי המקור של סעיף 83. בדקנו ומדובר ברזרבה של סעיף 83. באותה תוכנית יש, גם היו בעבר, עתודות הסכמים קואליציוניים ולכן השאלה מבלבלת. כל העתודות האלה הוקצו עוד בדפי החלפה בתחילת שנת התקציב. כרגע אנחנו מקצים מתוך רזרבה רגילה ולא מתוך הסכם קואליציוני. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לשאלת חבר הכנסת. אני לא רואה שיש לזה כרגע הגבלת תוקף. לא כתוב כאן תוקף אלא כתוב ממתי זה פעיל וכרגע זה בתוקף. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה זאת אומרת? אדם שחי 20 שנים יכול להשתמש בזה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> עכשיו משתמשים בה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מי שעלה לארץ לפני 20 שנים? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לא. שהוא גר במרכז קליטה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש לו עד שלוש שנים להיות במרכז קליטה. יצא ממרכז הקליטה ולא היה לו כסף לרכוש דירה ולכן הוא שכר דירה. עכשיו, אחרי חמש שנים, הוא רוצה לקנות דירה. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני אסביר. קודם כל, זה לא משרד הבינוי והשיכון ולכן אני לא מכיר את זה. אבל זה למי שיוצא ממרכז קליטה ולכן מעודדים אותו לרכוש דירה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ההתניה היא רק מי שבמרכז קליטה. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> רק במרכזי קליטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? התייעצות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נצביע בשעה 22:07. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:03 ונתחדשה בשעה 22:07.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 257 עד 259, משרד הבינוי והשיכון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה על הרוויזיה ה-22:37. פנייה מספר 326 עד 333, הוצאות פיתוח אחרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שיכון? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן, אבל זה מופיע תחת הוצאות פיתוח אחרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סעיף 70, הוצאה בסך מיליארד שקלים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נכון. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של מיליארד ו-31 מיליון ו-604 אלפי שקלים בהוצאה. שני מיליארד שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה. מיליארד ו-638,450 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב בתקציב הפיתוח של משרד הבינוי והשיכון. כל התקציב הוא בגין ביצוע בפועל או במכרזים או בהחלטות ממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה מרכז הקואליציה בוועדת כספים לא מדבר איתנו? מרכז הקואליציה בוועדת כספים פנה ליושב-ראש הכנסת על הכוונה להעלות את המס. מה, לא תפנה אלינו? ישבת לידי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא צריך. הוא יכול לפנות לבד למליאה וזה יעלה לדיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה לא כוועדה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא פנה אלי כדי לקיים דיון ואמרתי לו שאין לי עכשיו זמן לקיים על זה דיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז להביא את הדיון למליאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יהיה דיון במליאה. אז תהיה הצבעה במליאה על ההצעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה בחוק של אשקלון אי אפשר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא אותו הדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה חקיקה וזאת תקנה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדיוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכל צו אפשר לעשות את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאור, בבקשה, שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 70 מיליון שקלים ממקורות סעיף 08, מהרזרבה של משרד המשפטים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש כאן הרבה רזרבות בשימוש. אכן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 260 מיליון שקלים מהדיור הממשלתי, גם זה תת ביצוע? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני פותחת את טבלת המקורות כדי לומר לך בוודאות. יש כאן הרבה רזרבות. יש כאן כמה מקורות ולכן אני רוצה לדייק. האינטרנט של הכנסת נפל ולכן אני מתעכבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה נכון. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בגלל שהמערכות נפלו, לוקח לי כמה שניות לענות. אני מתנצלת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלומית, מאז שנכנסת, אין אינטרנט בבניין. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לעניין המקורות. עכשיו הם פתוחים בפניי. כפי שאתם יכולים לראות, יש כאן כמה מקורות. יש כאן לא מעט מקורות שהם פניות עודפים. זאת אומרת, עודפים לא מחויבים שהוועדה אישרה וכעת מוקצים לטובת הסעיף הזה. רוב המקורות כאן הם הסעיפים שציינתי כמו למשל 08 שאלה פניות עודפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלה לא עודפים. למה עודפים? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה פשוט שימוש בעודפים משנה שעברה כמקור עבור פניות אחרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 260 מיליון שקלים זה עודף מסעיף הדיור הממשלתי מ-2024? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יכול להיות. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אגב, בעקבות הפניות שלא עברו בשנה שעברה, יחסית היו הרבה עודפים כאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם לא עברה פנייה ועשינו תקציב, למה לא יכולנו כל השנה להביא פנייה או לשים את זה בתקציב? עזוב. אני אענה לעצמי. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בכל מקרה העודפים האלה אושרו על ידי הוועדה וכעת מוקצים כמקור לפנייה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 18 מיליון שקלים בהוצאת חירום אזרחית במיגון העורף. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא, זה משהו ממשרד הביטחון. יש פרויקט משותף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא סעיף 15 אלא סעיף 16. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. זה עובר. זה 17.9. יש פרויקט משותף למיגון בין משרד השיכון ומשרד הביטחון. יוסי, תרצה להגיד על זה כמה מילים, לגבי הכסף שהם העבירו לכם? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> מפיקוד העורף העבירו לנו כסף ייעודי לקריית שמונה. ביקשו שנבצע שם חיזוק מבנים וזה חלק מהכסף שמועבר כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ה-18 מיליון שקלים? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> זה ה-18 מיליון שקלים שהתקבלו כהכנסה. למשרד הבינוי והשיכון יש תוכנית למגן מבנים אבל כאן הם ביקשו שנתמקד בקריית שמונה, שזה חלק מיישובים של השבר הסורי אפריקאי ויש לנו את התוכנית הזאת. דרך הכסף הזה אנחנו ממשיכים ומבצעים שם את המיגון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סעיף 54, רשויות הפיקוח. הרשות להתחדשות עירונית, מורידים לה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> תקצבנו הרשאה להתחייב. לא מזומן. היה להם תת ביצוע במזומן, יחסית בסכום קטן ביחס לגודל. זה לא אותו תקציב. לפני כמה שעות תקצבנו הראה להתחייב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 633 מיליון שקלים. עתודה להסכמים קואליציוניים. מה זה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה כנראה אותו אירוע כמו קודם. הרזרבה של סעיף 83. זה מאותו מקום. זה נקרא כך אבל אנחנו רק מוודאים את זה שזה אכן המצב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה האירוע הקודם? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יש שם רזרבות כאשר בעבר היו שם גם רזרבות עבור הסכמים קואליציוניים. אין שם יותר רזרבות להסכמים קואליציוניים כי לדעתי הם הוקצו לסעיף 09 למשרד החוץ בתחילת השנה. מה שיש כאן זה רק רזרבות רגילות, הארבעה אחוזים שאתם כבר מכירים ומתורגלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סעיף 830605, עתודה להסכמים קואליציוניים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לזה אוריאל התייחס עכשיו. הוא אמר שמדובר בתוכנית שהיו בה גם רזרבות וגם עתודה להסכמים קואליציוניים. יצא שכל העתודה להסכמים קואליציוניים שהייתה בתוכנית הוקצתה כבר בדפי החלפה, בתחילת שנת התקציב, ונותרו כאן רק רזרבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 600 מיליון שקלים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני מוודא את עצמי. תכף אני אתן תשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר את הקואליציה הזאת. הם לא ישאירו שקל אחד לא מממש. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בדרך כלל בסעיפי פיתוח דווקא יחסית יש הרבה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האמת היא שמי שיכול על הקואליציה בכספים קואליציוניים, זה אתם. להוציא להם את הנשמה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בכל מקרה, אין כאן הסכמים קואליציוניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 20 מיליון שקלים, חוק מכר לדירות. המקורות. 20 מיליון שקלים הוצאה מותנית בהכנסה. חוק מכר דירות. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> עשינו התאמות בתוך המסגרת של הסעיף. זאת אומר, לא היה ניצול מלא של ההכנסה המיועדת בתוכנית הזאת ולכן העברנו לתוכנית שאינה חוק המכר, תוכנית הטיפול השוטף של הדיור הציבורי שהיה בה צורך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החלטה 3303 לשיקום ופיתוח יישובי הנגב המערבי, 54 מיליון שקלים. לאן זסה הולך? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> מה הסעיף בהחלטת הממשלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> זה בסעיף 2.4(א), זה הולך לתשתיות ומבני ציבור במרקם הוותיק באופקים ובנתיבות. זה מתחלק לפי אוכלוסיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא לפי המבנים עצמם? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> הם צריכים גם לתת את המבנים ולקבל אישור. זאת אומרת, אישור של משרד. בסופו של דבר זה מתואם עם הרשויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה המרקם הוותיק? מה זה המונח הזה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הכוונה היא תמיד למוסדות ציבור או שיפוט מרחב ציבורי בשכונות שהן כבר קיימות ולא שכונות חדשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הקצאה של 545 מיליון שקלים לתכנון מוסדות ציבור. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> באשקלון. זה הסכום שהוקצה בהחלטת הממשלה. זה מאוד דומה למה שיוסי תיאר עכשיו אבל באשקלון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שיפוץ מוסדות ציבור. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> ההחלטה היא סעיף 15(א) וכתוב שם תכנון והקמה של מוסדות ציבור במרקם הוותיק ובשכונות חדשות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני אענה על השאלה הקודמת שלך. תוכנית הרזרבה בסעיף 83, אולי השם שלה באמת קצת מטעה, זאת בעצם תוכנית שהיא רזרבה ויש בה גם את הרזרבה להסכמים קואליציוניים. במקור הקודם שיגיע מהתוכנית הזאת, באמת דובר על כסף שנלקח מתוך הרזרבה, לא של הסכמים קואליציוניים, רזרבה משנת 2025 לשנת 2025. כאן, ה-630 מיליון השקלים האלה, אלה עודפים. פשוט בטכניקה אתה כאילו מעביר את העודפים לתקנת הרזרבה ומהרזרבה לוקח אולם. אלה עודפים של שנה שעברה של סעיף 83. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשנה שעברה, שנת 2024. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> שנת 2024. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל בדרך כלל בשנת התקציב אתם מביאים לכאן פניות של עודפים. השנה זה היה ממש מעט. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה תקציב במרץ? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא. מה שעשינו כדי להקל על המשרדים ולהקל על הוועדה, בדרך כלל אנחנו מביאים שתי פניות של עודפים שבסוף משלימות לסך העודפים של 88 אחוזים, שזה מה שהמשרד מקבל. השנה עשינו מאמץ ובאנו עם פנייה אחת עבור כל סעיף על כל הסכום. אלה העודפים שהמשרדים לא מקבלים והם בעצם משמשים לדברים אחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 120 מיליון שקלים לתקצוב תוכנית פיתוח מרקם הוותיק לפעילות תכנון בקרקע פרטית באמצעות חברה דירה להשכיר. החברה הזו עדיין קיימת. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. גם מתוקצבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד. כמה התקצוב שלה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לתכנון 30 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היכן היא הולכת לרכוש את הקרקעות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> היא לא רוכשת. זה לא לרכישה. פעילות התכנון בקרקע פרטית, היא לא רוכשת. המדינה, בגלל שחשוב לה לקדם גם בנייה בחלקות פרטיות, על זה דיברנו קצת קודם לכן ואמרנו שיש שם הרבה בעיות של רישום בין בעלים וכדומה, מאתרים ביחד עם הרשויות - במקרה הזה דירה להשכיר – חלקות קרקע שניתן לטייב בהן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה גם בחברה הערבית בהתאם להחלטה 922? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נכון, אבל לא הכול בדירה להשכיר אלא חלק המשרד עושה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם לדרוזים ולכרמל. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני אגיד שיש כאן שני טורים שמתוקצבים. יש את טור המזומן ואת טור ההוצאה להתחייב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת הוצאה. לא? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא. דירה להשכיר זאת הרשאה להתחייב לפרויקטים נוספים, חדשים שכאמור תוקצבו בהחלטת ממשלה. חלק מתוכנית החומש, למשל 922, כבר הסתיימו וההרשאות להתחייב כבר מומשו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 550. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נכון, הן ממשיכות בהחלטות אחרות אבל לגבי חלקן ההרשאה להתחייב בגינן כבר חויבה. לרוב פרויקטים של פיתוח וגם תכנון אורכים כמה שנים טובות ולכן הוצאות המזומן בגין ההרשאות האלה לרוב נפרסות כמה שנים קדימה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כאן הראות של 992? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם של הדרוזים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. גם של 710. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חברת דירה להשכיר מתכננת או שהיא רוכשת? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש לה אגף תכנון די משמעותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכמה היא תוקצבה בשנת 2025? את לא חייבת לענות עכשיו ויכולה לענות אחר כך. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני יכולה להגיד. במסגרת ההסכם איתה, מה שאנחנו מתקצבים זאת פעילות תכנון אותה אנחנו מתקצבים ייעודית ושאר ההוצאות הן או התחשבנות שיש בה גם קיזוז אל מול הפעילות שלהם בפועל, עמלות בגין שיווקים שהם הוציאו לכל, ואנחנו מתקצבים חלק מבסיס התפעול שלהם.. תפעול, ככל הזכור לי, השנה הגענו ל-12 מיליון שקלים. לגבי עמלות אני צריכה לבדוק. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בסך הכול הם קיבלו 80 מיליון. היה שם איזה החזר שהיה מגיע להם משנה קודמת. 30 מיליון, דוריה הסבירה שזה תכנון בקרקע מרובת בעלים. 12 מיליון תפעול. היתר זה שיווק נגיד על שנתיים כי היה מגיע להם מסוף שנה קודמת. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כל מיני עמלות שהמשרד מתקזז איתם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד מילה על מדיניות. לא חבל שהחברה הזאת לא עושה הרבה יותר? לייצר שוק שכירות מפוקח. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כנראה שיש השפעה לזה שהייתה ריבית גבוהה והייתה מלחמה. כנראה היה להם יותר קשה לפעול בשטח. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני אשמח לומר את עמדתנו. אנחנו בשיח מתמשך וארוך גם עם החברה, גם עם המשרד וגם עם גורמים בשוק – מינהל תכנון וכדומה – ואנחנו מבינים שיש בעיות. המודל הזה לא הצליח להחזיק בשוק מספיק טוב. אנחנו מאוד רוצים להביא הצעה משופרת ובימים אלה אנחנו ממש עובדים על זה עם גורמי המקצוע ואני מקווה שנוכל לספר לכם חדשות טובות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לגבי הדיור הציבורי. כמה נכסים נרכשו השנה או שאתם רק מוכרים? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לא. הפעילות היא שאריתית. כלומר, החוק כבר לא בתוקף אבל עוד יש לך תקציבי. בסוף נתנו בהרשאה את התקציבים לעמידר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עמידר וחלמיש? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לא. רק עמידר רוכשת. אנחנו נתנו לה תקציבים בהרשאה כנגד הכנסות שהתקבלו כולל בשנה קודמת והתשלומים, נגיד היא קונה מבן אדם פרטי, לוקח זמן עד שמשלמים לו וכולי אבל בסוף כמעט ואין פעילות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שלושה בתים יביאו בקושי דירה אחת. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> נכון. ב-10 שנים שהחוק היה קיים היו קצת מעל 15,000 שמכרו וקנו קצת פחות מ-4,000. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עד שיחסלו את הדיור הציבורי. הבנו אתכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 22:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:25 ונתחדשה בשעה 22:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 326 עד 333, הוצאות פיתוח אחרות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 374, מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר. << אורח >> רעיה אנגל: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 92,300 אלפי שקלים בהוצאה לתוכנית 89-02-01 עבור לשכת הפרסום הממשלתית. הגידול בהוצאה הוא כנגד גידול בהכנסה בעקבות עלייה בהיקף ההסברה של משרד החוץ בחוץ לארץ שמבוצע על ידי לפ"ם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למשרד ראש הממשלה יש מפעלים? זאת העברה למשרד החוץ? << אורח >> רעיה אנגל: << אורח >> לא. לפ"ם זה מפעל עסקי. לשכת הפרסום הממשלתית. זה בעצם להגדיל להם את גג ההכנסה ואת גג ההוצאה כדי שיוכלו לבצע בעיקר פרסום עבור משרד החוץ. לא מדובר כאן בהעברה של כסף למשרד החוץ. זה כבר אושר כאן בוועדה. זה רק מאפשר ללפ"ם לבצע את הכסף שאושר למשרד החוץ בגין פרסום בחוץ לארץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מעבירים 92 מיליון שקלים להסברה? << אורח >> רעיה אנגל: << אורח >> לא מעבירים. מגדילים את גג ההוצאה ואת גג ההכנסה של לפ"ם שזה מפעל עסקי. הכסף כבר נמצא אצל משרד החוץ כדי שהם יוכלו להעביר את זה למפעל העסקי, ללפ"ם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו כבר העברנו למשרד החוץ. << אורח >> רעיה אנגל: << אורח >> נכון. זה הכסף הזה שהעברתם. זה פשוט לאפשר ללשכת הפרסום לעשות שימוש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך את אישור ועדת הכספים כדי שתהיה אפשרות ללפ"ם להעביר את הכסף. << אורח >> רעיה אנגל: << אורח >> את ההגדלה של הפעילות העסקית, של המפעל העסקי, צריך להעביר לוועדת כספים. כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הכנסות יש ללפ"ם? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא מכסה את ההוצאות שלו. << אורח >> רעיה אנגל: << אורח >> בימים אלה זה בבדיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממש בימים אלה? << אורח >> רעיה אנגל: << אורח >> ממש בימים אלה אבל מדובר פחות או יותר על סכום אפס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמעט כמו קרן הארנונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני זוכר את האירוע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היינו צריכים לשלם 390 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> העברנו 390 מיליון שקלים לקרן האנונה שהייתה אמורה להחזיק את עצמה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו התנגדנו גם לקרן הארנונה. ישבנו כאן והתנגדנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני דווקא תמכתי בקרן הארנונה. הייתי בטוח שזה רעיון טוב. הייתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 22:38. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:33 ונתחדשה בשעה 22:38.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 374. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה על הרוויזיה בשעה... פנייה מספר 298 עד 300, המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אגף התקציבים. פנייה 298 עד 300, סעיף 07, המשרד לביטחון לאומי. מדובר על פנייה של 96,349 אלפי שקלים במזומן ועוד 18,500 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה והכנסה מיועדת בהתאמה, בחלוקה לפי התוכניות הבאות: תוכנית 07-60-02 – קניות, רשות הכבאות וההצלה – 3,500 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה והכנסה מיועדת בהתאמה. מדובר על יישום החלטת ממשלה מספר 3099 מיום ה-30 במאי 2025 בנושא מתן היתר לקבלת ... לרשות הארצית לכבאות ולהצלה. תוכנית 07-70-01 – שכר, שירות בתי הסוהר – 16,403 אלפי שקלים בהוצאה. מדובר על השלמת תקציב השכר בהתאם לקצב הביצוע בפועל. תוכנית 07-70-02 – קניות, שירות בתי הסוהר – 15 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה והכנסה מיועדת בהתאמה. מדובר על תקצוב סך של כ-15 מיליון שקלים לתקציב תעסוקת אסירים, ובהתאמה הגדלת תקציב ההכנסה המיועדת כתוצאה מגידול ההכנסות מתעסוקת אסירים. תוכנית 07-80-02 – קניות, משטרת ישראל – 148,134 אלפי שקלים בהוצאה. מטרות השינוי הן תקצוב סך של כ-20 מיליון שקלים עבור יישום החלטה 3474, החלטת ממשלה, באר שבע. תקצוב סך של כ-2.5 מיליון שקלים עבור יישום החלטת ממשלה 3303, תקצוב סך של כ-54,822 אלפי שקלים עבור מלחמת "עם כלביא". תקצוב סך של כ-70,812 אלפי שקלים עבור בט"ש מוגבר. תוכנית 07-80-08 – גמלאות, משטרת ישראל – 29,788 אלפי שקלים בהוצאה. מדובר על תקצוב תוכנית הגמלאות בהתאם לקצב הביצוע בפועל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, שאלות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה המקור התקציבי של ההעברה הזאת? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> לדעתי הוא שישה מיליון שקלים מהוצאות ביטחוניות. יש לך מסעיף 16 הוצאות חירום אזרחיות ו-31 מיליון שקלים בהוצאות ביטחוניות שונות לסעיף 47. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא 90 מיליון שקלים מסעיף 31? כי זה 96 מיליון שקלים העברה. 90 מסעיף 31 ושישה מסעיף 16. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> נכון. סעיף 16 נכנס תחת בט"ש מדבר. בגדול אלה מרכיבי ביטחון שהיו תחת האחריות של סעיף 16 והם עברו לאחריות משרד לביטחון לאומי. עניין של סיכום בין המשרדים שעוברת האחריות ועם זה עובר גם התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד הביטחון הוא לא סעיף 15? זה הצבא? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> כן, אבל מדובר על מרכיבי ביטחון. אם אתה זוכר, דיברנו על התוכנית של מרכיבי ביטחון. יש שם העברת אחריות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל הסעיף עבר כמו שהוא? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> לא כל הסעיף. יש כמה ישובים. אני לא יודע בדיוק באיזה ישובים מדובר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדעת? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> כן. << אורח >> אושר כרמי: << אורח >> משטרת ישראל. הייתה החלט ת ממשלה להעביר את יישובי עוטף ירושלים. כל היישובים של עוטף ירושלים עברו לאחריות משטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה עוטף ירושלים? << אורח >> אושר כרמי: << אורח >> מעלה אדומים, הר גילה, כפר אדומים, פסגת זאב, ענתות. כל היישובים בעוטף ירושלים עברו לאחריות משטרת ישראל וה-6 מיליון שקלים עברו ממשרד הביטחון למשטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שישה מיליון שקלים מספיקים? << אורח >> אושר כרמי: << אורח >> לא. זו הייתה העסקה בינינו לבין צה"ל. חלק מהמרכיבים הם בנו וחלק אנחנו השלמנו. אני חייב לומר שבשלוש השנים האחרונות השקענו מעל 40 מיליון שקלים ביישובי עוטף ירושלים. קיבלנו את זה בצורה פחות נאותה. אין תלונות. בסוף התושבים מקבלים את השירות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם מעבירים אחריות ביישובים – סליחה על השאלה – בסוף בן אדם ממעלה אדומים כן התקשר למשטרה שם הייתה נקודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמיד היה. כאן זאת עברת אחריות ביטחונית. פעם זה היה בגזרת צה"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי מה זה בפרקטיקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צה"ל אחראי על הביטחון של היישובים. היום משטרת ישראל עושה את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הנגזרת בכוח אדם לאירוע הזה? אז כיתות כוננות באחריות הצבא. איך אין תוספת כוח אדם? << אורח >> אושר כרמי: << אורח >> אין תוספת. לא מדובר כאן בתוספת כוח אדם. מדובר כאן בשישה מיליון שקלים שיעברו ממשרד הביטחון לאחריות משטרת ישראל. זה למימון אותם קב"טים שהיום הם באחריות משטרת ישראל, כל הרכש והתחזוקה של כיתות הכוננות ובכלל לצייד את כל כיתות הכוננות וכדומה. זו הייתה עסקה בינינו לבין משרד הביטחון. המש"ק הביטחוני הוא באחריות משטרת ישראל. התשלום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא התשלום. אתם עושים שליש או חצי. << אורח >> אושר כרמי: << אורח >> לא. מבחינתנו השוטף, כולל הרכב, כולל כל התחזוקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא משתתפים עם הרשויות המקומיות? << אורח >> קריאה: << אורח >> יש הבדל בין הקב"ט שיש במשרד הביטחון לבין המשק"בט שיש במשרד לביטחון לאומי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל גם בערים שם אתם משתתפים למשל בהוצאות מנהל אגף ביטחון. אתם אפילו חלק מהמכרז, או אתם או משרד הפנים. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא אצלנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי התהליך הזה התבצע? ההחלפה? << אורח >> אושר כרמי: << אורח >> זה התבצע מ-2023 ואנחנו כל פעם מעבירים את זה בפניות ואנחנו מקווים בתקופה הקרובה להסדיר את זה בבסיס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-90 מיליון שקלים מסעיף 31, אתה לא יכול לדבר על זה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך. זה מסווג. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי זה מקור תקציבי. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> שוב, אני לא יודע מאיפה מוציאים את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שלא נדבר על זה עכשיו אבל זה גם מגיע לוועדה המשותפת? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני מניח שכן. אני מעולם לא הייתי בוועדה המשותפת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פחות פיצות. זה אותו דבר ואין מצלמות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> המשרד לביטחון לאומי לא מגיע כל פעם לוועדה המשותפת. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני יודע, אבל בגלל שאתם כל פעם שואלים לגבי המקור שמגיע מסעיף 31 והוא בהגדרתו מסווג, אני לא יודע לענות על המקור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלומית, מקור תקציבי שהוא מסעיף 31, זה נדון בוועדה המשותפת? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם כן, זה יגיע לוועדה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעזרת השם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 11 מיליון שקלים מהמשרד לביטחון לאומי, שכר וקניות, שש וחמש בהתאמה. זה המקור או העברה? מורידים משכר? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> לא. על איזה סעיף אתה מדבר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עדיין במקורות. יש 11 מיליון שקלים מהמשרד לביטחון לאומי, ארבעה מיליון שקלים מהרשות להגנת עדים, 5.7 מיליון שקלים מכבאות והצלה, 56 מיליון שקלים משירות בתי הסוהר ואז יש בצד השני 16 מיליון שקלים לשירות בתי הסוהר. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> נכון. בגדול אני אגיד לך מלמעלה על הכספים האלה שאתה רואה. בסוף מדובר בהסטות שנעשות לקראת סוף השנה. בסוף, כמו שאמרו את זה לאורך כל הוועדות האחרונות, כאשר אנחנו בונים את התקציב אנחנו לוקחים חשיפות מסוימות על חלק מהדברים, חלקם מתממשות כלפי מעלה וחלקן כלפי מטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לגבי שכר. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> זה לגמרי כן. גם בפנייה האחרונה ששלחתי שאלתם אותי את אותה שאלה. בסוף מדובר כאן על 15 מיליארד שקלים. כשאני מעביר כמה מיליוני שקלים – בפעם האחרונה קראת לזה פרומיל – << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שירות בתי הסוהר כאן? כמה יעלו לכם התנינים? << אורח >> קריאה: << אורח >> התנינים לא מתוקצבים כאן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> השר שלכם בנה סככה בחמת גדר. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> תקציבי השכר והגמלאות לביטחון לאומי מסתכמים באזור ה-20 מיליארד שקלים. חלק מהתקציב מועבר לקראת סוף השנה. אנחנו עושים הסטות פה ושם רק כדי להסדיר את הביצועים בהתאם לחשיפות שאנחנו רואים שמתממשות. זה לא אומר שלא יוצא שכר, זה לא אומר שאין משכורות, אף אחד לא נפגע כאן אלא אנחנו פשוט מקצים את התקציב בהתאם לביצוע בפועל. ההסטות הקטנות שאתם רואים כאן, זה אומר שבמשרד לביטחון לאומי ציפיתי שיצא קצת יותר שכר ממה שבאמת יצא ואני צריך יותר שכר בסוהרים. שאלת ספציפית על שכר ולכן עניתי על שכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתוך ה-56 מיליון שקלים משירות בתי הסוהר שאתה גורע, 25 מיליון שקלים מסעיף קניות. עכשיו אני אשאל אותך מה זה קניות. למזלנו ולשמחתנו נציגי משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וכבאות והצלה תמיד מגיעים לוועדה ולכן כמעט תמיד אני מקבל תשובות. 56 שקלים הורדה משירות בתי הסוהר, 25 מיליון שקלים מסעיף הקניות. ממה הורידו? לטובת מה הורידו אנחנו רואים בצד הזה אבל קודם אני שואל ממה הורידו. אם מהמשטרה רוצים לענות לי, אין לי בעיה אלא רשום כאן גם שכר וגם קניות. 6.2 מיליון שקלים מסעיף קניות במשטרה. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> זה כסף שאנחנו שמנו בחלק מהתוכניות בהתאם לביצועים שחשבנו שיתממשו. במהלך השנה אנחנו רואים שהם לא מתממשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל מה זה קניות? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אתה שואל מלמעלה מה זה קניות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. ברזולוציה הגבוהה מה זה סעיף הקניות? אתה בנמוכה, מלמעלה. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני אענה שוב על למעלה כי גם הם לא יודעים לענות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? הם יודעים. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> זה כסף שהוא כחשיפה כללית. הם לא יודעים להגיד לי מה לא מומש ומה כן מומש מלמעלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אולי הם יודעים. בוא נשאל אותם. בוא ניתן צ'אנס לתשובה אמיתית כדי שאני אדע מה זה סעיף הקניות שהורידו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המשטרה, אתם יודעים מה הורידו? << אורח >> אושר כרמי: << אורח >> אני חושב שזאת תשובה שאגף התקציבים צריך לתת כי בסוף הוא זה שמתעסק עם המקורות. כמו שהתחיל להסביר יונתן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יונתן, שמעת מה הוא אומר? שים לב למה שהוא אמר. הוא אמר שבסוף סעיף ההורדות זה אתם. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> המקורות. אני יכול להתייחס לשימושים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. אני יודע. התשובה הקבועה שיונתן נותן, וצריך לומר ביושרה, היא שהוא לא מתעסק במקורות, אנחנו יודעים שצריך להוריד שלושה אחוזים אבל את המקורות אנחנו משאירים לפררוגטיבה של השר או הגוף המקצועי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שהוא אמר. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> לא, לא אמרתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מעוניין כרגע לקיים דיון עקרוני על יסודות התקציב. שאל שאלה ספציפית שנוגעת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השאלה הקבועה שהיא מה זה הקניות. מאיפה זה בא. סעיף קניות בשירות בתי הסוהר, מורידים לך 25 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם יודעים לתת תשובה לשאלה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> קניות מלמעלה, מה זה. דובר על אחזקה ותפעול של בתי סוהר ומעצר, מדובר על תעסוקת אסירים שבפנייה הזאת ספציפית אני מכניס יותר הכנסה בהוצאה מותנית בהכנסה, מדובר על משאבי אנוש, הסעדה, רפואה וציוד, תפעול ורכש מינהלי, תפעול ורכש מבצעי, כלי רכב, דלק, ביטוחים וטכנולוגיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מאוד מאוד ברור. נותנים הערכה ובסוף זאת השיטה. נותנים הערכה ואיכשהו תמיד בסוף השנה אנחנו מגלים שיש המון הערכות יתר בכל מיני משרדים ואז לוקחים את הערכות היתר האלה ומנתבים אותם לאן שצריך. זאת השיטה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לפעמים ההזמנות לא עומדות. הוא יכול להזמין כלי רכב והם לא מגיעים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב, ראית הם יצאו בהזמנה לכלי רכב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ראיתי. כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> העברה למשרד לביטחון לאומי 16 מיליון שקלים לשכר בשירותי בתי הסוהר. השלמת תקציב שכר שבסעיף מקורות הם לקחו מסעיף השכר. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני מתקשה לעקוב. רגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו זה לא בקניות אלא בשכר. השאלה למה לקחת. מבטל את השאלה. 20 מיליון שקלים להחלטה 3474. מה זה אומר בשטח? על מה הולך הכסף לבאר שבע? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> מדובר על פיתוחים טכנולוגיים שמוקצים מתוך החלטת הממשלה של באר שבע. רק טכנולוגי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אלה מצלמות וכל הדברים האלה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני לא סגור על זה. אני חושב שהמשטרה תדע לענות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד רציתי שהם ידברו אבל אתה מונע מהם. << אורח >> אושר כרמי: << אורח >> בסוף בהחלטה הזאת המשטרה מקבלת בשנת 2025 סכום של 20 מיליון שקלים. מדובר על איזושהי מערכת בינה מלאכותית AI שבעצם תעזור למשטרה בעבודת מודיעין לחקירות, בפענוח. יש שם שתי החלטות ממשלה כאשר אחת היא באר שבע והשנייה הנגב. השנייה היא 2.5 מיליון שקלים ושם באמת זה רכש של מצלמות, גם מצלמות רגילות וגם מצלמות LPR, מה שנקרא עין הנץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה גם לבאר שבע? << אורח >> אושר כרמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל ה-LPR זה לא מה שאמרת לגבי באר שבע. << אורח >> אושר כרמי: << אורח >> לא. באר שבע זאת מערכת בינה מלאכותית שהיא מערכת מודיעינית מסווגת שאמורה לעזור לעבודת המשטרה בתחום חקירות ומודיעין. החלטת ממשלה שנייה לגביה שאלת היא החלטת ממשלה שבאמת במסגרתה יש מצלמות, החלטת ממשלה נגב, מספר 3303. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלושה וחצי מיליון שקלים לכבאות והצלה. מה זה ה-3099? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> מדובר על מיליון דולר בהוצאה מותנית בהכנסה. החלטת הממשלה 63099 מיום 30 במאי 2025 מאפשרת להם לקבל את התרומה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תרומה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> כן. תרומה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה זה בא בהעברה תקציבית? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> כי הם צריכים איזשהו צינור שדרכו הם יכולים לקבל את התרומה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הצבא לא מגיע בתרומות לכאן בהעברה תקציבית. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני פחות מכיר איך זה עובד בצבא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש את הוועד למען החייל דרכו זה עובר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין ועד למען השוטר? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין. אלה לא יכולים לקבל בגלל הצד החוקי של העניין. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> התרומה מגיעה לכבאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> באופן ישיר? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> באופן ישיר. החלטת ממשלה מאפשרת לכבאות לקבל את התרומה באופן ישיר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ולמשטרה לא. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> למשטרה אין תרומה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש תרומה גדולה מאוד למדינת ישראל. 15 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה. זה בתמורה לעבודה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> כן. אני חושב שזאת דווקא תשובה לשאלה ששירות בתי הסוהר ידע לענות עליה. << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> אגף תכנון, שירות בתי הסוהר. מדובר בציוד, בעיקר ריהוט ועבודות ברזלות שנעשות על ידי אסירים במסגרת הליך השיקום שלהם בבתי הסוהר. הצרכנים העיקריים הם משרדי ממשלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אלה מפעלים שנמצאים בתוך בתי הסוהר? << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואתם מספקים את זה למשרדי ממשלה? << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> בעיקר למשרדי ממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד פנייה למשרד? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> לא היום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וביום חמישי? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> יש עוד פנייה שנמצאת עכשיו על שולחן הוועדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> העברה מהמשרד של מאי גולן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ניסיתי לעזור לכם. אני לא ממש מחבב את השר שלכם אבל אתם אחלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 486-489. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 23:05. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:59 ונתחדשה בשעה 23:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 298 עד 300. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה מספר 474 עד 479, משרד הביטחון. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> סעיף 15, משרד הביטחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תראה מתי הם באו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול בסדר. זה שהם יושבים כאן הרבה זמן, כולם יושבים כאן הרבה זמן. יש כאן הרבה מאוד פניות שהן מה-9 בדצמבר. הפנייה שלהם הגיעה יותר משבוע אחרי והיא תיגמר היום כי כך אמרתי. עם כל הכבוד לכולם, כולם אותו דבר, כל הפקידים של כל המשרדים אותו הדבר. אף אחד כאן לא מיוחס. כולם מחכים כאן מאחורי הצוהריים. אנחנו הולכים לפי הרשימה שלי כאן. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אגף התקציבים. סעיף 15, פנייה 474 עד 479. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 11 מיליון ו-693 אלף ו-222 אלף אלפי שקלים בהוצאה ו-150,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב ושבעה תקני כוח אדם עבור הוצאות ופרויקטים ביטחוניים שונים. תוכנית 15-10-01 – הוצאות כוח אדם – 17,875,437 אלפי שקלים ושבעה תקני כוח אדם. מדובר על תקצוב סך של כ-18 מיליארד שקלים בהוצאה עבור הוצאות כוח אדם וכן שבעה תקני כוח אדם. מטעמי סיווג, הסברים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב משרד הביטחון. תוכנית 15-11-01 – הוצאות ביטחון – 150,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תקצוב סך של כ-150 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור הוצאות על פרויקטים ביטחוניים שונים. מטעמי סיווג הסברים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לשאול ומקסימום לא תענה. מה זה ה-55 מיליון שקלים, הוצאה ממשלתית כללית? ושוב, דיגיטל וסייבר. 15 מיליון שקלים ממטה ראש הממשלה. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אתה יכול להפנות אותי כדי שאדע במה המדובר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פרויקטי משרד הביטחון. רשום שם 585. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני לא רואה מה שאתה מציג. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 830301, זה הסייבר – 30 מיליון. 8303 זה פיתוח משרד ראש הממשלה. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> אני רושם לעצמי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-04-5101, מטה המשרד. כמובן 04. ביתיים אלה שתי השאלות. << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> סעיף 04. מדובר במקור עבור החלטת קבינט לסיוע הומניטרי באוכלוסייה הדרוזית, במרחב האבטחה בסוריה, עבור דלק, מים, מזון, ביגוד חם, תרופות, טיפול רפואי מציל חיים בישראל וסלילת דרכי גישה. מדובר על 15 מיליון שקלים. אני מניח שמדובר כאן בתת ביצוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא מפרטים את זה בפנייה? << אורח >> יונתן בובליל: << אורח >> בפנייה אני מפרט את זה ברמת תוכנית, אתה שואל ואני עונה. ברשותך, אני אמשיך לסעיף 83 שגם עליו שאלת. נמצא כאן גד שיודע להסביר קצת יותר טוב ממני. אבל בגדול מדובר על מקור למפע"ת ממערך הדיגיטל עבור מערכת טכנולוגית שמפתחים יחד להעברת מידע בין גופים ציבוריים. מדובר על כ-30 מיליון שקלים. קור למפע"ת ממערך הדיגיטל עבור מערכת טכנולוגית שמשרד הביטחון ומערך הדיגיטל מפתחים יחד להעברת מידע בין גופים ציבוריים. הם מעבירים את החלק שלהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. זה פרויקט משותף. למה קיצוץ של 15 מיליון שקלים מאגף שיקום משפחות והנצחה? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> לא מדובר כאן בקיצוץ מאגף השיקום. אלה הסטות בהתאם לביצוע ביחס למה שהונח בתחילת השנה ולאחר העברת התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם כן, זה לא קיצוץ אלא הסטה? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> של תת ביצוע? << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאיזה סעיף באגף? אגף השיקום הוא אגף שמתעסק גם בשיקום וגם בהנצחה. אם כן, מאיזה סעיף מורידים? אני מכיר מחסור מאוד גדול בשיקום. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> אין מחסור כזה. אני יכולה לבדוק לך ספציפית מאיפה זה ולעדכן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 23:18. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 23:14 ונתחדשה בשעה 23:18.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 474 עד 479, משרד הביטחון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה... פנייה מספר 289, הוצאות שונות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתגבור סעיף 13, הוצאות שונות, בסך של ארבעה מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. פירוט לפי התוכניות: פעילות ממשלתית רוחבית – ארבעה מיליון שקלים ו-112 אלפי שקלים בהוצאה נטו וארבעה מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור מענקי פיתוח תיירות באזור ים המלח בהתאם להחלטת ממשלה 3742. תוכנית 13-01-05 – הוצאות שונות – 12 מיליון שקלים ו-24 אלפי שקלים בהוצאה נטו עבור תשלומים למשפחות עולי תימן, המזרח והבלקן, בהתאם להחלטת ממשלה בנושא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ובגין אסון מירון. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה תיאור התוכנית. זאת לא העברה תקציבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-16 מיליון שקלים מהוצאות מס, תשלומים, מרשות המיסים, סעיף 13, מה זה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> תת ביצוע. תשלומים של מענקי עבודה. הייתה שם איזושהי יתרה לא מנוצלת לפי הערכות שהיו במהלך השנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי מה זה הכסף למשפחות עולי תימן. זה מה שהיה עם הילדים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> יש החלטות ממשלה היו בעבר. הקימו ועדה אליה מגישים בקשות לעניין עוולות שנעשו ויש שם הסדר תשלומים לפי כל מיני הוכחות שמציגים. אני לא איש מקצוע בנושא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא אמור להיות בבסיס תקציב? בכמה מתוקצב הסעיף הזה? זה משהו שהוא ידוע. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> קצב התשלומים לא ידוע. הוא משתנה משנה לשנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלה ארבעה מיליון שקלים מתוך ה-12 מיליון? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא. זה כל ה-12 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החלטה 821, זאת הוועדה של קורן? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה מתוקצב על פי ביצוע. כלומר, אנחנו מקבלים נתונים במהלך השנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתקצבים את זה באפס? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה תביעות הוגשו? סתם אני שואל. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה. לדעתי אנחנו לא מגבילים אותם בהקשר הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-821 זה הוועדה של נורית קורן? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אני לא יודע להגיד אם זה של קורן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה היה לפני שלוש-ארבע שנים. זה לא מוועדת קורן. החלטת הממשלה מספר 821 היא מ-2021. 4.1 מיליון שקלים על מענקי פיתוח תיירות. מה זה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה תקציב בגין החלטת ממשלה שהתעכב בין היתר בגלל הקורונה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא יותר הגיוני לתת אותו למשרד התיירות שהתיירות היא בתחום העיסוק שלו? למה זה כאן? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בגלל שזה יישום של החלטת ממשלה בנושא. יש כאן איזושהי תקנה שזה מה שהיא עושה. זה חלק מהתוכנית, תוכנית הוצאות שונות. זה נושא שהוא גם נושא רוחבי וזאת לא פעולת פיתוח תיירות אלא מענקים ותשלומים. לכן זה נמצא במקום הזה, בסעיף פיתוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה בשעה 33:28. הפנייה הבאה היא השכלה גבוהה, פנייה 342, 334 ו-368. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 23:24 ונתחדשה בשעה 23:28.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 289, הוצאות שונות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה על הרוויזיה בשעה... פנייה מספר 334 עד 342 ו-368, השכלה גבוהה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה נועדה להעביר סכום של 580,633 אלפי שקלים לסעיף 21, השכלה גבוהה, לפי הפירוט להלן: כל הסכום הזה הוא בהוצאה, כולו עובר לתוכנית השכלה גבוהה, 21-11-01 שמשמשת להקצאת תקציב ההשכלה הגבוהה בין המוסדות על פי המודל שנהוג ב-ות"ת שמחלק את התקציב בצורה תחרותית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה בצורה תחרותית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תחרותית? << אורח >> צח בסול: << אורח >> כן. בגדול אפשר להתייחס כאן גם לתחולת הפנייה עצמה בדיוק ולהיכן כל שקל הולך אבל בגדול כל הכסף שמתוקצב בתוכנית הזאת מתקצב את מערכת ההשכלה הגבוהה על פי שני מודלים מרכזיים כאשר המודל הראשון הוא מודל ההוראה שבו כל אוניברסיטה מקבלת תעריף קבוע עבור כל סטודנט ומתקצבת את האוניברסיטה כנגדו. זה בעצם מה שמאפשר את שכר הלימוד האחיד. המודל השני הוא המודל התחרותי שהוא מודל המחקר. יש עוגת מחקר, תקציב מחקר כללי גדול, האוניברסיטאות מתחרות זו בזו על פי תפוקות המחקר השונות שלהן ולפי הזכיות היחסיות שלהן באותם הישגים של מענקי מחקר, הכשרת דוקטורנטים ופרופסורים הן מקבלות את התקציב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איפה זה עומד? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו נמצאים ביחד עם ות"ת בעבודה משותפת שנוגעת לכל האוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג באקדמיה. המודל היחסית ישן שהיה נהוג עד היום, נהג לתת את המלגה בצורה נקודתית. הווה אומר שאם אתה יוצא אתיופיה לצורך העניין או ערבי או דרוזי, כל אוכלוסייה שנמצאת בתת ייצוג קיבלה תקציב ייעודי למלגה ולא היו תקציבים נוספים שיועדו עבור המעטפת שאותו מיעוט צריך. ההבנה שנכנסת לתוך מערכת ההשכלה הגבוהה ובהתאם לה גם נבנים על פי תוכניות חומש ועל פי החלטות ממשלה שמובאות לאישור הממשלה תוכניות להשכלה גבוהה, לצורך העניין זה דבר שקרה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עזוב. אני שואל כרגע האם יש כסף תוספתי כי בחמש השנים האחרונות היו בעיות בעניין הזה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> כן. מערכת ההשכלה הגבוהה עובדת - וחבר הכנסת יודע את זה וגם היינו ביחד בוועדת החינוך בנושא הזה – בתוכניות רב שנתיות. בתוכנית הרב שנתית תשפ"ג-תשפ"ח, שאלה בעצם השנים 2023-2028 הוקצו תקציבים תוספתיים לשילוב של אוכלוסיות בתת ייצוג, ביניהן האוכלוסייה האתיופית. אני כן אגיד כדי שהדבר הזה יהיה גלוי בוועדה שלא הוקצו כמו שלא מוקצים באופן כללי תקציבים מעבר לתקציבי התר"ש כי הדבר הזה דורש תעדוף תקציבי של הממשלה לנושא הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 66.7 מיליון שקלים מתוכניות שיקום ארוכות טווח. מה זה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> כחלק מהסכומים שמגיעים להשכלה גבוהה מתקומה ותנופה ביחד, סכומים של החלטת ממשלה צפון ודרום, הסכומים האלה מיועדים ספציפית במקור שאתה מסתכל עליו כאן לפעילות שנועדה להכשיר את המכללה האקדמית תל חי שעתידה להפוך לאוניברסיטה ה-11 בכפוף להמלצות של דוח ועדת טייטלבאום שמונתה לנושא הזה. אחד הדברים שהוחלטו בהחלטת ממשלה הוא לתקצב למכללת תל חי תקציב לטובת מלגות ולטובת רכישת המניות של ... << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה קוראים לזה שיקום? << אורח >> צח בסול: << אורח >> תסביר את השאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא משנה. הקונוטציה היא מהשם. שיקום. << אורח >> צח בסול: << אורח >> הכוונה השם שאתה רואה בתוכנית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 24, משרד הבריאות. << אורח >> צח בסול: << אורח >> יש הסכם בין-משרדי בין משרד הבריאות לוועדה לתכנון ותקצוב, שזו בעצם הוועדה שמקצה את התקציב למוסדות. המטרה של ההסכם היא לתמוך בהגדלה של מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, נושא שאני מניח שהרוב כאן מכירים ולא צריך להרחיב עליו, ובמסגרת ההסכם הזה מתוקצבים 70 מיליון שקלים שמועברים למוסדות על מנת להגדיל את הבינוי וגם את השדות הקליניים שנדרשים כדי להכשיר את הרופאים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רשות התחרות, 2.8 מיליון שקלים. מאיזה סעיף זה יורד? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אתה מסתכל על המקור שהוקצה, 2,668 אלפי שקלים. כל המקור הזה מתקצב בין השאר את צורכי השכר של קופסת המצוינות של הסכם הסגל הבכיר והדבר הזה מייצג איזשהם תתי ביצוע שדיברו עליהם כבר די הרבה בוועדה כאן ומשם הגיע אותו מקור אבל אין כאן פגיעה בפעילות של רשות התחרות או משהו כזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 10 מיליון שקלים ב-550, גם זה להחלטת 550? << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה ספציפית ל-1279 שנמצאת תחתיה. 1279 עוסקת בבדואים, 550 עוסקת באופן כללי בחומש. יכול להיות שנמצאים כאן רבים וטובים ממני להסביר את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להסביר לגבי 550, מה התקציב וכמה בוצע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חמד, הוא צחק. אני אמרתי את זה. אני הבעייתי. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אמרתי שכאן יש הרבה רפרנטים שדיברו על הנושא הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> המדען הראשי, 830, למה נועד הכסף הזה מהמדען הראשי? << אורח >> צח בסול: << אורח >> כסף מהמדען הראשי נועד לתקצב שתי פעילויות. הדבר הראשון הוא הסכמים שנחתמים במסגרת פורום תלם בין רשות החדשנות לבין ות"ת ונוגעים למימון משותף של פעילויות מו"פ. במקרה הזה זאת פעילות של בינה מלאכותית. 100 מיליון שקלים נוספים נועדו לתקצב החלטה של שר האוצר שהתקבלה במסגרת תקציב 2025 שהמטרה שלה היא להקים מכון למחקר יישומי וההחלטה הזו אושרה בוועדה לתכנון ותקצוב בחודש האחרון ואנחנו יוצאים לדרך עם התקציב בתקווה שבאמת המכון יוקם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מוריד להם 175 מיליון שקלים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. המקור הזה הוא מקור שיועד לטובת אותה החלטה ומרגע שאותה החלטה עברה, אנחנו מתקצבים את הנושא הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בנושא התעסוקה, למה אתה לוקח 63 מיליון שקלים? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לשירות התעסוקה יחד עם ות"ת יש תוכניות משותפות שנוגעות להכשרה רלוונטית יותר של האוניברסיטאות ושל המכללות לבוגרי אותם תארים אקדמיים. יש באופן כללי מחקרים וספרות מקצועית שמדברת על זה שהתשואה לאותם תארים אקדמיים יורדת ועל כן שיתוף הפעולה הזה הוא דבר שסגור ביניהם וגם המקור הזה יועד לכך מלכתחילה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם משכר ותפעול אתה לוקח 30 מיליון שקלים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> המקור עצמו יועד מתוך מקורות משרד התעסוקה ויש ביניהם הסכם חתום שלכך המקורות האלה מיועדים. השאלה מאיפה ספציפית הדבר הזה יורד היא בהתאם לביצוע של המשרד עצמו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 30 מיליון אתה מוריד מהשכר. כמה תקציב השכר? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא. לא יורדים 30 מיליון שקלים משכר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממה יורד? יש שכר ותפעול. תסביר לי מה בדיוק קורה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אתה יכול לראות שמתחת לתחום שכר ותפעול נמצאת תוכנית התפעול. אני לא מכיר לפרטים את מה שקורה במשרד התעסוקה אבל היות והם היקצו לנושא הזה ממקורותיהם במסגרת ההסכם שחתום ביניהם, אנחנו גם יודעים לומר שהדבר הזה לא פוגע בפעילות המשרד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד אישור פנייה מספר 334 עד 342 ו-368, השכלה גבוהה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה 454 עד 456, משרד החוץ. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אגף תקציבים. הפנייה נועדה לתגבור משרד החוץ בסך של 19 מיליון שקלים ו-648 אלפי שקלים בהוצאה ושמונה תקני שיא כוח אדם. תוכנית 09-51-01, תפעול מטה בארץ – 43 מיליון ו-558 אלפי שקלים ושמונה תקני כוח אדם. עבור תגבור תקציב השכר, תגבור הוצאות תפעול בגין אחזקת מבנים ואבטחה. תוכנית 09-51-02 - ... בחו"ל – 57 מיליון ו-267 אלפי שקלים עבור הוצאות שכר ורכש ואבטחה בנציגויות, תקציב לפי אבני דרך לפעילות דיפלומטית, תגבור תקציבי לפי ביצוע בפועל של מערכות המחשוב ולפי אבני דרך שיפוץ ובינוי נציגויות. הוספנו בהבהרה, בדברי ההסבר, שהפנייה כוללת שני מיליון שקלים תקציב קואליציוני לפי החלטת ממשלה מספר 2825. חוות דעת צורפה לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה שמונה תקני כוח אדם מרשות המיסים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רק אומר לכל מי שנמצא כאן שאנחנו נדון אחרי כן במשרד המשפטים ובזה נסיים להיום. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בתחילת השנה באישור התקציב תגברנו את תקציב רשות המיסים במעל 300 תקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור. גביתם כל כך הרבה מיסים ולכן איך לא תתגברו? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> חלקם לא אוישו והיה תת ביצוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מעבירים למשרד החוץ. איזה תקנים? מה אתם הולכים לעשות עם זה? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> ראש חטיבת תקציבים, משרד החוץ. לצורך ביצוע תקציב גדול מאוד שנוסף למשרד לצורכי הסברה ושינוי תודעה, אנחנו נדרשים גם לתוספת כוח אדם כדי שנוכל לעמוד בפעילות הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה התקנים? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אלה תקנים של מערך מדיני, פעילות מדינית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה תקנים הוסיפו? רשום כאן שמונה תקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בקיצור, אין לכם מושג מה לעשות עם התקנים. השעה 23:40 ואף אחד לא רואה אותנו, בואי נדבר דוגרי. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> דוגרי יש לנו צורך ביותר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צורך תמיד יש. אם אני אשאל כל משרד ממשלתי אם הוא צריך עוד כסף, הוא לא יגיד לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עולה תקן במשרד החוץ? כאן מתוקצבים שמונה תקנים. כמה עולים התקנים מתוך ה-43 מיליון? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אלה שמונה תקנים בארץ. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> העלות שלהם היא לא גבוהה. רוב התקציב הוא לא לתקנים האלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לתפעול. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> תפעול ושכר כבר קיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשבאת לכנסת ידעת שאת מקבלת היום שמונה תקנים? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> רציתי יותר. הוא לא אישר לי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הלוואי שזה יעזור להסברה. אנחנו מאחלים לכם הצלחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה קשור שינוי תודעה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה מושג מקצועי. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אני חושבת שזה הכי חשוב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כל התודעה בעולם עלינו היא בקרשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד כסף בסעיף הרזרבה או שהוא ריק? את כל הכספים האלה אתם מבזבזים בשבוע הקרוב, את ה-81 מיליון שקלים? את אומרת בקלות. הכול על המימון של גרעיני הנח"ל ששר הביטחון רוצה להקים בצפון הרצועה. אחלה הסברה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. הוא עכשיו תיקן והוא אמר שהוא עושה את זה מחוץ לרצועה. בעוטף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרזרבות האלה כלליות או במשרד החוץ? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה של משרד החוץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה היה ההחזר של משרד החוץ? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הוא היה יותר גבוה. סביב ה-100 מיליון. חלק ממנו כבר עבר לשימושים אחרים. 81 מיליון מתוכם עוברים חזרה לתקציב משרד החוץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 454 עד 456, משרד החוץ. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 1. הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני נמנע. רוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תידון ביום חמישי. בחירות ומימון מפלגות, פנייה מספר 222 עד 223. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלקנה קיבל היום מחמאה מחנוך. הוא אמר שהתשובות שלו היו לעניין ומפורטות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. אם אתה זוכר הוא בא לפני שבועיים ולא ניתנו תשובות. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> הבקשה התקציבית היא לסעיף תקציבי 14, בחירות ומימון מפלגות. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 5,474 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 150 אלפי שקלים בהוצאה מותנית והכנסה מיועדת עבור הוצאות ועדת הבחירות הכללית לכנסת. תוכנית 14-20-01 – הכנות לקראת הבחירות לכנסת – תקצוב סך של 14,880 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 150 אלפי שקלים בהוצאה מותנית והכנסה מיועדת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה הכנסה מיועדת לוועדת הבחירות? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> יש להם מתקנים סולריים על הגג של המתקן שלהם והכנסות שמתקבלות בגינם. זאת ההוצאה המותנית והכנסה מיועדת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 222 ו-223, בחירות ומימון מפלגות – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני נמנע. למרות שאני בעד בחירות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 297, 305 ו-306 – משרד המשפטים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אביגיל מאגף תקציבים. אנחנו מדברים על סעיף 08 שכולל שלושה גופים שונים: משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה. סך הפנייה עומדת על 22,497 אלפי שקלים ו-35,250 הוצאה מותנית ושני תקני כוח אדם, בעיקר לטובת השלמת גירעונות שכר, ביצוע הסכמי שכר בהנהלת בתי המשפט שנחתם בספטמבר האחרון, הסכם קואליציוני למשפט עברי בבתי הדין לממונות שאני אפרט ויש שני תקני כוח אדם למשרד לשירותי דת וגם את זה אני אפרט. תוכנית 08-51-01, מטה משרד המשפטים – 3.2 מיליון בהוצאה עבור משפט עברי, המשך פעילות המחקר, הייעוץ והפקת כנסים בתחום המשפט העברי וגם בתי דין לממונות כאשר שם הכוונה לחלוקת תמיכות בבתי הדין לממונות שדנים לפי המשפט העברי. אנחנו מדברים על החלטת ממשלה 2825 מה-4 במרס 2025 לעניין חלוקת כספים קואליציוניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. יש כספים קואליציוניים למשפט עברי? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שאתם אומרים עכשיו זה שוחד. כספים קואליציוניים למשרד המשפטים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. למשפט עברי. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה בהסכם קואליציוני של הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> של איזו סיעה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> ציונות דתית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מי תרם את הכספים שלו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סולומון. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> תוכנית 08-51-02 – הייעוץ המשפטי לממשלה – 9.4 מיליון בהוצאה ועוד 8.5 בהוצאה מותנית לאור גידול בהיקף פעילות הייעוץ המשפטי שמייצג את המדינה בערכאות בחוץ לארץ. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי. תוכנית 08-51-03 – פרקליטות המדינה – 33.3 מיליון ועוד 1.2 מיליון בהוצאה מותנית. תוכנית 08-51-04 - הסניגוריה הציבורית – 11.9 מיליון שקלים בהוצאה ועוד מיליון בהוצאה מותנית עבור התאמת שכר הטרחה של עורכי דין במיקור חוץ שמייצגים עצורים ונאשמים בהליך הפלילי. תוכנית 08-51-05 – תוכנית הסיוע המשפטי – 3.9 מיליון שקלים עבור התאמת תקציב שכר הסיוע במיקור חוץ של הסיוע המשפטי עבור קשישים, ניצולי שואה, נפגעי עבירות ובעקבות המלחמה. תוכנית 08-51-07 – רשות ליישום חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור – 2.3 מיליון בהוצאה עבור התאמת תקציב השכר לביצוע. תוכנית 08-51-09 – מינהלת היחידות המקצועיות, יחידה שאחראית על המתווכים, עיזבונות, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, רישוי חוקרים פרטיים. תוכנית 08-51-10 – רישום הסדר מקרקעין – 4.3 מיליון שקלים בהוצאה גם עבור התאמת תקציב שכר. תוכנית 08-51-11 – רשות הפטנטים – 1.8 מיליון בהוצאה, גם עבור התאמת תקציב השכר. תוכנית 08-51-12 – האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי – 21.4 מיליון בעיקר עבור התאמת תקציב השכר וגם עבור התאמת תקציב הטיפול לביצוע. תוכנית 08-51-14 – רשויות תאגידים – 3.1 מיליון שקלים בהוצאה - גם עבור התאמת תקציב השכר לביצוע. עד כאן זה היה משרד המשפטים. התוכנית הבאה היא תוכנית של הנהלת בתי המשפט. אנחנו מדברים על 147.6 מיליון שמחולקים ל-80.7 מיליון עבור התאמת הוצאות השכר לביצוע ועוד 67 מיליון עבור יישום הסכמי שכר בהנהלת בתי המשפט, הסכם שנחתם בספטמבר האחרון ולכן הוא לא היה ידוע בעת אישור התקציב המקורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו הם אמורים לשלם את זה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה נחתם בספטמבר. ממש עכשיו. לפני התקציב של 2025. לפני שלושה חודשים נחתם הסכם שכר ועכשיו אנחנו צריכים לשלם אותו. ההסכם נחתם אחרי משא ומתן מאוד ממושך שלא ידעו אם ההסכם יחתם עת אישרו את התקציב של 2025. תוכנית 08-55-01 – מערכת ההוצאה לפועל, רשות האכיפה והגבייה – 7.3 מיליון בהוצאה ועוד 20 מיליון בהוצאה מותנית. הוצאה עבור שכר ותפעול והוצאה מותנית היא לאור גידול בהיקף התיקים ולכן פעולות הגבייה גדלות והקנסות הולכים לממן את הפעולות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממה נובע היקף התיקים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> מה שקרה זה שבשנה שעברה היה חוק שעיכב את פעולות הגבייה לאור המלחמה ועכשיו יש איזשהו בוסט של הפעילות שחזרה לרשות האכיפה והגבייה. יש קפיצה שיכול להיות שבשנה הבאה תתמתן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למנהל רשות ההוצאה לפועל יש סמכות לדחות תשלומים למשל לאסירים שמשוחררים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זאת הצעת חוק שלדעתי נדונה בוועדת שרים לחקיקה ולדעתי ביום ראשון היא עולה שוב להמשך דיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא מגיש הצעת החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שוקל להשאיר את זה כדי לשמוע את הדעה המקצועית שלכם. תצביע על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשים רוויזיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני קודם כל רוצה לברך את הוועדה שנותנת כספים למוסד היועץ המשפטי לממשלה. אני מברך אתכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכסף שכאן הוא לפרישה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהזדמנות זו אני רוצה לברך את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, על מאבק עיקש למען שלטון החוק. כל הכבוד ואני אפילו אפתיע ואני אצביע בעד. אני לא אגיש רוויזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני ביקשתי רוויזיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חנוך, האופוזיציה איתך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מצטרף אליך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני נמנע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ינון, אתה שם רוויזיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנשי משרד המשפטים חיכו כאן במשך השבועות האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה מספר 297, 305 ו-306, משרד המשפטים, מי בעד? מי נגד? 1. מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בעד. אני לא משתתף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה עברה. לא נגיש רוויזיה. נתחיל להצביע על כל הרוויזיות הקודמות שהוגשו לנו. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 201 עד 203, רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא נתקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 228, תעשייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מיום ראשון. מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 238 עד 240. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 307, 378 עד 377, רשויות פיקוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 472 עד 467. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 285 עד 287, המשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 290- עד 293, משרד האנרגיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 294, משרד החקלאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 235 עד 237, מיפוי ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 351 עד 352, משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 171, הוצאות חירום אזרחיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 402 עד 403, הוצאות חירום אזרחיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 312 עד 314, מדע, חדשנות, תרבות וספורט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 27006, ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 370 עד 373 ו-381, ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 257 עד 259, מענקי בינוי ושיכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 320 עד 333, הוצאות פיתוח אחרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 374, מפעלי ראש הממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 298 עד 300, ביטחון לאומי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 474 עד 479, משרד הביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 289, הוצאות שונות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> עד כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:00. << סיום >>