פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 827 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, ד' בטבת התשפ"ו (24 בדצמבר 2025), שעה 9:00 סדר-היום: << הצח >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, << הצח >>של חה"כ יוסף טייב, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ צגה מלקו נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלום דנינו שלי טל מירון חברי הכנסת: יוסף טייב מוזמנים: הווארד פולינר – ראש אשכול קניין רוחני, משרד המשפטים אילת פלדמן – ייעוץ וחקיקה, אשכול קניין רוחני, משרד המשפטים ד"ר יעל לוי אריאל – חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת טובי הריס – סגנית ראש מחלקת שווקים, רשות התחרות עומר שכטר – ראש תחום מדיניות ציבורית, קשרי ממשל, ההסתדרות החדשה מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי אסף נחום – מנכ"ל, אקו"ם אורי רשטיק – מנכ"ל, אשכולות ברק בר שלום – יועץ משפטי, אשכולות אדיר וישניה – מנכ"ל, עילם נגה רובינשטיין – יועמ"ש, עילם מרדכי אמיתי – מנכ"ל, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות איל פרייס – יועמ"ש, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות ניר בוסקילה – מנכ"ל, הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית תמיר אפורי – שדלן, MPA אייל שגיא – יועץ, כאן - תאגיד השידור הישראלי שאול שרצר – שדלן, ב"כ התאחדות ענף הקולנוע בישראל אופיר מכבוש – סגן יו"ר, איגוד מעצבי השיער מישל קיינס – שדלן, ספוטיפיי ארנון נאור – יו״ר משותף, איגוד המוזיקאים מיכה כץ – לוחם, מייצג לוחמים הלומי קרב חיים אמסלם – אבא של לוחם הלום קרב ייעוץ משפטי: נעמה דניאל מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הדר אביב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, פ/3177/25 כ/1115 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם, הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו. קודם כול, אני רוצה לשאול שאלה לא קשורה לעסק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל אני רוצה להגיד לך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף אני נותן לך. ספוטיפיי, קראתי בתקשורת שנכנסו לכם פיראטים לספוטיפיי ועשו לכם בלגן? אין לכם הגנות? מה? << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אני מודה שהייתי מנותק לחלוטין. בעקבות זה שלא ארגנת ישיבה, לקחתי חופש, לא פתחתי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל זה משרד המשפטים צריך להגדיל עכשיו את גמול קלטת ריקה, כי יש הרבה יותר עותקים פיראטיים בחוץ. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אני אעדכן אותך בפגישה הבאה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא חובה, אני רק התעניינתי, אני לא מתמצא בדברים האלה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אני יודע. עלא כיפק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת שלי רוצה להגיד מספר דברים. זו זכותך, תגידי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רק רציתי להגיד שאחרי שלושה שבועות ברצף, שני, שלישי, רביעי, בכל שעות ועדות הכנסת שאני יושבת בוועדה המיוחדת להשתקת התקשורת – רציתי להגיד שהתגעגעתי. לא דרכתי בוועדת הכלכלה שלושה שבועות, היה לי חוסר, ורציתי להגיד לך ברמה האישית – אתה יודע, לפעמים עד שאתה לא מאבד משהו אתה לא יודע להעריך אותו עד הסוף. אני מה זה מעריכה אותך אחרי שלושת השבועות האלה. זהו, הייתי חייבת להגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. גם את, מערוץ 12? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא יושבת איתי שם. היא יודעת. לדעתי, היא מסכימה איתי. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אין לי ברירה אלא להצטרף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי היו לך טענות אליי פה ושם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן, ויכול להיות שעוד יהיו לי. אני שומרת את הזכות, אבל יותר שם. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> גם אנחנו קצת התגעגענו, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. טוב, אנחנו מתקדמים. אנחנו כבר לקראת הסוף, שתדעו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מה נעשה אחרי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם רוצים, תגישו עוד פעם לטייב הצעת חוק ואולי זה יגיע אליי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה הדיון העשירי שהוועדה מקיימת בהכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. קראנו את כל ההוראות עד לסעיף 15ב, שגם הוא הוקרא והוועדה החליטה על כמה תיקונים, ואנחנו בעמוד 17 – הוראות מיוחדות במקרה של היעדר גבייה משותפת. התיקונים לסעיף הזה טרם הוקראו, וגם לא הוקרא סעיף התחילה תחולה והוראות מעבר. וכן יש כמה שינויים שגם הם עוד לא הוקראו, אבל הכול על סמך דברים שנדונו בוועדה והוחלטו בוועדה. אני מציעה ליושב-ראש, אם זה בסדר מבחינתך, שנקרא את התיקונים שנערכו בסעיפים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כן. תפסי בעלות על זה ונתקדם. אני רק מזכיר לכולם את הנוהל, לא חוזרים על דברים אחורה ולא מדברים עוד על אותם דברים. מי שמדבר, ידבר עניינית על מה שאנחנו מקריאים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז אני אזכיר, שוב, אנחנו בעמוד 17 בנוסח, סעיף 15ב – הוראות מיוחדות במקרה של היעדר גבייה משותפת. הסעיף הזה הוקרא בישיבה הקודמת, עשינו כאן כמה תיקונים קלים, וכן הוספנו גם סנקציות (במרכאות) או תמריצים, תלוי איך מסתכלים על זה, ועוד כמה הוראות לבקשת הוועדה. אני אגיד מה נוסף. בעצם הגבלנו את הסעיף כך שיחול לעניין יצירות מוזיקליות מוחלטות, לפי הערות שנשמעו בוועדה, ובסעיף קטן (ב) אני אקריא את השינויים ואני מתנצלת אם קשה קצת לראות אותם, אצלי זה ירוק על אדום. "הוראות מיוחדות במקרה של היעדר גבייה משותפת 15ב. (ב) לא הודיע תאגיד לניהול משותף לשר המשפטים כי החל בגבייה משותפת כאמור בסעיף קטן (א) עד המועד האמור בו," ואני מזכירה, מדובר בכל התאגידים שעוסקים בניהול זכויות ביצירות מוזיקליות מוקלטות ובביצוע פומבי שלהם, באופן ספציפי. "וכל עוד לא הודיע כאמור, יחולו לגביו הוראות אלה: (1) על אף האמור בסעיף 56 לחוק זכות יוצרים ובסעיף 5 לחוק העיקרי, התאגיד המנהל במשותף זכויות יוצרים כמשמעותן בחוק זכות יוצרים, בעל זכות יוצרים החבר בו, או התאגיד המנהל במשותף זכויות לקבלת תמלוג ראוי כמשמעותן בחוק העיקרי, לפי העניין, לא יהיה רשאי לבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים בלא הוכחת נזק בשל הפרת הזכות לביצוע פומבי, כאמור בסעיף 13 לחוק זכות יוצרים או בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי כאמור בסעיף 3א לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, לפי העניין; (2) בהגדרה "בעל עסק זעיר" בסעיף 3א(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, וסעיף 13 לחוק זכות יוצרים, כנוסחו בחוק זה, במקום "אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור"" יקראו לעניינו "אינו עולה על פי 4 מהסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור"". (ג) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את המועד האמור בסעיף קטן (א) בשתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת. (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק התחרות הכלכלית על גבייה משותפת של תאגידים לניהול משותף כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שמכוח ההוראות והתנאים לפי החוק האמור לא תימנע הגבייה המשותפת כאמור." אני אסביר. הוועדה החליטה איזה תמריצים היא רוצה לקבוע כדי לתמרץ ארגונים לניהול משותף של זכויות לבצע גבייה משותפת בשל ביצוע פומבי. הוספנו שני עניינים. האחד, התאגידים האלה ומי שחבר בהם לעניין זכות יוצרים – לעניין מבצעים זה לא רלוונטי כי למבצע הבודד אין זכות תביעה לקבלת תמלוג ראוי; הארגונים והיוצרים לא יוכלו להגיש תביעה ולבקש מבית משפט לפסוק להם פיצויים ללא הוכחת נזק. כמובן, הם יוכלו להגיש תביעה ולהוכיח את הנזק, ובית משפט יוכל לפסוק להם לפי הנזק. התמריץ השני הוא לגבי ארגונים שלא הצטרפו לגבייה המשותפת – הם לא יוכלו לגבות על ביצוע פומבי מעסקים קטנים שבחוק העיקרי מחזור שלהם עד 120,000 שקל, וכאן זה יהיה פי ארבעה. אני אבקש ממשרד המשפטים להתייחס לעניין האמנות הבין-לאומיות ועמידה באמנות הבין-לאומיות בהקשר הזה, ואני אציין שהיושב-ראש ביקש שזה יעלה בכל שנה, אבל אני חושבת שעדיף להשאיר את זה פי ארבעה או סכום פיקס בגלל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף נשמע את ההערות, אבל יש לי הערה אחת בעקבות פנייה שפנו אליי, וחשבתי עליה. אחת הבעיות בגבייה המשותפת היא החלוקה היחסית בין הארגונים ופה יכול להיות ויכוח, והגדול יכול לפגוע בקטן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולכן בחלוקה היחסית נכתוב במפורש שלא יכללו את ההחרגות. זאת אומרת, אם למשל יש החרגה בטלוויזיה, כי זה משא ומתן ישיר, או למשל, בתי מלון או דברים כאלה, אם קבעו בהסכם שיש החרגה, זה לא ייכלל בחלוקה היחסית. זאת אומרת, אני רוצה שהקטנים לא ייפגעו במסגרת הזו, כי גם לחלוקה היחסית יש משמעות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כרגע לא כתבנו ולא התייחסנו בנוסח לאפשרות להחריג מההסדר גופים כאלה או אחרים. זה עלה בישיבה הקודמת, ולא כללנו את זה. אנחנו חושבים שזה יכול סבוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם צריכים להודיע לשר או לרשות התחרות על הגבייה המשותפת, ואחר כך מודיעים הודעה לשר. גם החלוקה היחסית משפיעה על הגבייה המשותפת, אי-אפשר להתעלם מזה. ולכן, במסגרת ההודעה לשר הם יצטרכו להגיד גם מה החלוקה היחסית ביניהם, אחרת, איך הוא יתייחס לזה במסגרת מה שאנחנו אומרים? וגם בחלוקה הזאת לא ייכללו דברים שהם טוענים שהם מוחרגים, גם הם וגם השר לאחר מכן. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אפשר להציע פה משהו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף, חכה. בינתיים לא ראיתי שגמרת הסכם. אתה מבין, אתה היחיד. כולם היו בסדר ואתה עושה בעיות, למה? למה? חכה, תכף נתייחס אליך. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> עוד נגיע לזה. אלף הצעות הצעתי, וכלום לא מסכימים. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> די, נו. באמת, תמיר. באתם בחוסר תום לב מוחלט, לצערי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מאמין שלא. אם הצעתם הצעות הגיוניות, הם היו מסכימים כי המגמה היא לסיים את העניין הרטרואקטיבי, וחבל. אני אומר שצריך לכלול את זה בחוק – גם השר צריך להתייחס לחלוקה היחסית ולהחרגות, וגם הם, כשהם נותנים לו את ההצעה. למשל, אם בטלוויזיה זה לא כלול, אז ברור שכל מה שהם מופיעים בטלוויזיה לא כלול במסגרת היחסית ביניהם. צריך להיות ברור העניין הזה. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> טלוויזיה זה לא ביצוע פומבי. היא לא רלוונטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. צריך להיכלל שאם אתם טוענים חלוקה יחסית, צריכים לקחת בחשבון את ההחרגות, למה החלוקה הזאת מתייחסת? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> מה זה אומר? הכוונה היא לסקטורים שמוחרגים מהגבייה המשותפת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגיד, אמרתם שבתי מלון צריכים להיות מוחרגים כי יש משא ומתן ישיר, ואם אתם מופיעים בבתי מלון במסגרת מאוד גדולה, אז ברור שזה לא ייכלל בחלוקה היחסית ביניכם. אחרת הגדול יפגע בקטן. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> או הפוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או הפוך, ולא זו המגמה. עכשיו בואו נקבל התייחסות. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> כבוד היושב-ראש, בסופו של דבר, אנחנו צריכים להתעסק בסקטורים שהמוזיקה היא מוזיקה מוקלטת. בבתי מלון יש הופעות חיות שזה רק זכויות של אקו"ם, כנ"ל רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא נכנס לניסוח. אני מדבר באופן כללי על העיקרון. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> אבל זה הכי טוב, זה פותר את העניין בצורה חדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, העיקרון הוא שבחלוקה היחסית לוקחים בחשבון את מה שמדברים עליו, ולא את מה שלא מדברים עליו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הגבייה המשותפת היא רק למוזיקה מוקלטת, כפי שמוגדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו שהוגדר, בדיוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה היא אם זה משהו שצריך להתייחס אליו בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי ברירה, מכיוון שעשינו פה סעיף כללי שמדבר על הסכם ביניהם ופנייה לשר בנושא ההחרגות, וגם זה חלק מהפנייה לשר; הם אומרים לו אנחנו מבקשים החרגה ל-א', ב', ג', ד', ואז הוא צריך לאשר אותה או לא לאשר אותה. זה הכול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> דיברנו גם על זה – השאלה היא מה השר בוחן, ואם הפרסום שלו הוא פרסום קונסטיטוטיבי או דקלרטיבי, אם הוא צריך לבחון את ההסדר עצמו שהארגונים הגיעו אליו. אני מניחה שמשרד המשפטים יבקש להתייחס. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אני אילת פלדמן, ממשרד המשפטים. כשההסדר הזה הוצע, מלכתחילה דובר על גבייה וולונטרית, ללא רגולציה, וההודעה של השר נדרשת ברמה הדקלרטיבית; הם מגיעים להסכמות והם מעדכנים את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל היא מחייבת. מה זה דקלרטיבית? היא מחייבת. לפי מה שאת אומרת, אנחנו עושים בכאילו? זה לא בכאילו. אם הם עשו את התהליך, הם צריכים לעשות גבייה משותפת, אחרת המחוקק יצטרך להתערב בזה. אנחנו לא רוצים להתערב בזה, אנחנו רוצים שזה יהיה בהסכם. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> נכון, הם צריכים לעשות גבייה משותפת, אבל הם יכולים להתחיל לפעול בגבייה המשותפת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. אם יש ביניהם הסכם אז אין בעיה. אם אין ביניהם הסכם, אז אנחנו צריכים את השר. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> לא, השר לא מכריע ביניהם. השר הוא לא איזשהו גוף שאחרי זה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגוף שמכריע ביניהם זה רשות התחרות. השר רק נותן להם אמות מידה מבחינתו, מבחינת משרד המשפטים; וגם לרשות התחרות אמות המידה האלו תופסות, הם צריכים להתייחס לזה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אז שוב, אנחנו הבנו את ההסדר, כפי שהוצע, כך שהשר מפרסם הודעה לציבור כדי ליידע את הציבור, והשר לא בוחן את ההסכמות ולא את ההחרגות. הם באים ואומרים: הסכמנו א', ב', ג' - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, השר צריך לבחון. אמרנו שמי שבוחן את ההסכמות זה רשות התחרות בשלב ראשון. לכן הוא יקבל את ההסכם, אם יש או אין הסכם, הוא יקבל את ההמלצות ואת ההתייחסות של רשות החברות, ואז יוציא נוהל. הנוהל הזה צריך, בסופו של דבר, להיות אמת מידה מחייבת במידה מסוימת, אחרת מה עשינו בזה? לא הבנתי. אם נמשיך באותו ריטואל, אז לא עשינו כלום. אחרת, נצטרך חקיקה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אבל הרעיון הוא שזאת גבייה וולונטרית, ולא תחת רגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> הרעיון בהסדר הזה הוא שמדובר בגבייה וולונטרית. בעצם הוועדה קובעת כאן תמריצים לארגונים כדי שהם יגיעו לגבייה משותפת מרצונם, כופים אותו עד שיאמר: רוצה אני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בואו נתקדם. מכיוון שאנחנו לא רוצים לחוקק את העניין הזה בשלב הזה, אנחנו לא נכתוב את כל הדברים האלה באופן כללי. אבל כן נכתוב שהם צריכים לתת בהתייחסות שלהם גם את החלוקה היחסית, ובחלוקה היחסית שלהם לא ייכללו דברים שהם החריגו אותם. זה הכול, זה הכי הגיוני, ואת הטענה הזאת קיבלתי. טענו בפניי וחשבתי על זה, ואני חושב שהיא מוצדקת. אחרת מה? אחרת הגדול ינצח את הקטן בכל מצב. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין עניין של גדול וקטן בחלוקה בין הארגונים, זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש. למה אין? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ברור שיש. ודאי שיש. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> נושא החלוקה בין הארגונים זה מה שעיכב – 25 שנה הם לא גובים יחד רק בגלל זה. אני באופן אישי לפני 25 שנה ישבתי עם הארגונים, והם אמרו לי, אוטוטו מתחילים לגבות ביחד. 25 שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל פה בחוק עשינו תהליך. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> השאלה היא איך מקצרים את הטווח, ואיך גורמים לזה שהבעיה הזו שלא נפתרה עד היום, של החלוקה בין הארגונים, תיגמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא רוצים להתערב בחקיקה בעניין הזה. זה עניין להסכמות. זה כל העניין. אז עשינו תהליך שמחייב את הארגונים ומחייב את הממשלה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> סעיף חוק קצר ופשוט גומר את האירוע, והוא מקובל בכל העולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו מה? אני שמתי לב שעצות לאחרים אתה נותן טוב מאוד, אבל לעצמך לא. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אתה מוכן קיצור טווחים גם על האודיו-ויז'ואל? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה לא עצה לאחרים, תכף אני אסביר את האינטרס - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנו לו לדבר. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> זו הטעיה. אין בשום מקום בעולם חקיקה שעוסקת בזה, למעט ברזיל. בשום מקום. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בכל העולם יש חלוקה מקובלת והיא מאוד פשוטה – מצד אחד יוצרים, מהצד השני מפיקים ומבצעים. זה אומר 50–25–25 על מה שמוגן. זה לא מסובך, אפשר לכתוב את זה, זה לוקח דקה, וברגע שזה ייכתב כל האירוע ייגמר. כולם אמרו לי בשיחות נפרדות לאורך השנים: אתה צודק, אבל. מספיק עם זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעמה, הוא הציע לך את ההצעה הזאת? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זו הצעה שלא מקובלת עלינו. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה על השולחן 25 שנה. זה פשוט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא רוצים להתייחס לדבר הזה, כי אם ניכנס לזה, זה עוד חמש ישיבות, ואני רוצה לסיים את החוק. ולכן אני אומר, נתנו איזשהו תהליך, ניתן לכם צ'אנס להגיע להסכם, ומשרד המשפטים ורשות התחרות יתערבו עד כמה שאפשר. אם לא יגיעו, ואם זה לא יתבצע, אז המחוקק יכול להתערב ולתקן את החוק. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אני יכול להוסיף משהו בנושא? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק רוצה לשאול, ההצעה הזאת מקובלת על כל הארגונים? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז נראה לי שלא כדאי להיכנס לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להתחיל עוד פעם. אני לא רוצה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני אשקף לוועדה, ומוטי ואסף יצטרפו אליי – המחלוקת המסחרית היום באחוזי החלוקה בין הארגונים אינה נוגעת למחלוקת בין הסקטורים. כלומר, יש הסכמה עקרונית מסחרית מה יהיה האחוז במוזיקה מוקלטת לכל סקטור וסקטור. המחלוקת היא מחלוקת שהחוק לא יכול לפתור אותה, זו מחלוקת בין ארגונים בתוך הסקטורים, ולכן זה לא - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני לא חושב שצריך לפתור את הבעיה הזאת. אם לא הגעתם להסכמה, אז תמשיכו לעבוד ככה. ממילא זה לא יוריד את המחירים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור למחירים. זה קשור לכך שעסקים קטנים לא יכולים להתעסק עם שמונה ארגונים. הם רוצים לשלם פעם אחת, ולגמור עניין. כל אחד שולח להם מכתב התראה, כל אחד מבלבל להם את המוח. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, ההערה של מר אפורי היא לא הערה תמת לב. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> עוד פעם אתה מתחיל? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כן. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אתה חצוף, אתה חצוף - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל לא צריך להיכנס לזה, אחי, באמת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> מה זה הסגנון הזה? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מה זה אתה אומר לחבר כנסת אתה חצוף? מה זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא לא אמר לחבר כנסת. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הוא אמר לי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> חבר הכנסת רשטיק הוא חצוף. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני אומר ההפך, אני אומר שלא צריך להיכנס - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אנחנו רוצים גבייה משותפת. אתה לא רוצה להיכנס לתוך המהות של העניין, אלא רק למכלול. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מאחורי כל אמירה והצעה יש אינטרס. צריך להבין. האינטרס במקרה הזה של מר אפורי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל גם לכם יש אינטרס. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> נכון, אבל האינטרס שלנו על השולחן, הוא נאמר והוא ברור – להשיג כמה שיותר תמלוגים לאומנים, למפיקים וליוצרים. זה אינטרס גלוי וידוע, וזאת משימתנו. כאשר מדברים פה על איזושהי הצעה, צריך לזכור שמר אפורי מייצג את ארגון קדם של בתי אבות, צריך לזכור שהוא רוצה את החלוקה המוצעת הזאת, כשהוא יודע שהיא לא מקובלת על כל הארגונים, לצרכים אחרים משפטיים שהוא מייצג, והמחלוקת המסחרית היא לא על החלוקה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אמרתי, אני לא רוצה להיכנס לזה. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אני רוצה להגיד מספר מילים בנושא הזה, ברשותכם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה להבין את ההצעה של היושב-ראש. היושב-ראש, בעצם ביקשת לכלול בהצעה שהארגונים יכללו בהודעה לשר המשפטים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם את החלוקה היחסית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, וגם שהם יוכלו להחריג סקטורים מהגבייה המשותפת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, הם הודיעו על זה. הם אמרו, למשל, רשויות מקומיות, או למשל, בתי מלון שיש להם גוף מייצג רציני, הם - - - אותו לבד, אני לא צריך להכניס את זה לתוך העניין. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> המטרה של החוק הזה ושל ההתאחדות הזאת הייתה העסקים הקטנים, בעיקר העסקים הקטנים. את זה אנחנו רוצים לפתור, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השאלה היא איך אנחנו מונעים מהארגונים, כשהם גובים במשותף, להחריג סקטור של עסקים קטנים, או למשל, כשהם מנהלים משא ומתן עם בתי מלון, ויש רשתות בתי מלון שהן אכן גדולות מאוד, אבל יש גם בתי מלון קטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את צודקת, בשביל זה יש את רשות התחרות. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> בשביל את זה יש את שר המשפטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל יש את שר המשפטים, ויהיו הנחיות כלליות. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדוני, יש את שר המשפטים שיבחן את זה, ומשרד המשפטים יכול לקבל מנדט מהוועדה לבחון, ואם זה לא יעבוד, משרד המשפטים יתכבד ויגיש הצעת חוק ממשלתית. זה הכול. זה פשוט מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניתן צ'אנס לתהליך הזה. אני לא רוצה להתערב בהסכמות ביניהם. << דובר >> טובי הריס: << דובר >> עצם הטענה שזה צריך רק להיות מול עסקים קטנים – ההצדקה לגבייה משותפת היא גם היעילות וגם לא להטיל עלויות מיותרות על הארגונים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, יש גם הקטנת עלויות. << דובר >> טובי הריס: << דובר >> - - אבל מי שיש לו מספיק כוח, אני לא בטוחה לגבי עצם ההצדקה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לזה. אנחנו מדברים באופן כללי. באופן כללי אנחנו רוצים גבייה משותפת, באופן כללי אנחנו יודעים שיהיו החרגות, זה ברור לגמרי. למשל, במשא ומתן עם ערוץ 11 אפשר להחריג אותו, אין שום בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מוזיקה מוקלטת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. אני מדבר באופן כללי, אני לא נכנס. לבתי מלון זה נכון, לאולמות אירועים יכול להיות שזה גם נכון - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אולמות אירועים זה נכון? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הוא אמר: יכול להיות, ואתה יודע טוב מאוד - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אבירם, אולמות אירועים זה הראשון שייכנס פנימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני בעד במאה אחוז, אני רק פוחד שיחריגו אותי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבירם, לפרוטוקול, אולמות אירועים, אשכולות ועילם, הראשונים שנכנסים. גם אקו"ם וגם הפדרציה יגידו את זה לפרוטוקול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אקו"ם והפדרציה יודעים להגיד את זה לפרוטוקול? << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> ודאי, איזו שאלה. אבל אדוני, עו"ד טובי הריס אולי מודעת לזה שיכול להיות שהגופים עצמם, אותם גופים גדולים, הם עצמם לא ירצו להיכנס למנגנון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות. << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> לכן, מה שאתה אמרת זה הדבר הכי נכון, שאנחנו צריכים לתת לשוק לעבוד, לראות ולבחון את זה בפרק זמן של שנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> משרד המשפטים יבחן את זה, השר יבחן את זה, ונראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. אני חושב שסיימנו את העניין הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל אנחנו עדיין לא יודעים מי קובע את הכללים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יושבים במשא ומתן ומעבירים את ההסכמות לרשות התחרות. אחרי שרשות התחרות מעירה להם, הם יחזרו אליה כנראה, לאור ההערות האלה. ההמלצות האלה, גם שלהם וגם של רשות התחרות, עוברות לשר והשר בוחן אותן. זה התהליך, והוא פשוט מאוד. << דובר >> טובי הריס: << דובר >> זה לא המלצות שלנו. אם מדברים על פטור, זו סמכות עצמאית של הממונה שהיא הקובעת את התנאים, אלא אם הם הולכים לבית הדין לתחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול לפי מה שאתם יודעים. אני לא נכנס לזה. באמת שאני לא רוצה להיכנס לזה. אתם כבר נכנסים איתי פנימה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> טובי, כל התארגנות שלנו צריכה לעבור דרככם. ולכן חשוב מאוד לנעמה שייכנס בחוק גם סעיף שאומר שהכול בכפוף לאישור רשות התחרות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז אני רק רוצה להבין. אני יכולה לכתוב בחוק שאפשר להחריג סקטורים – זה לא מנוסח משפטית עכשיו – מהגבייה המשותפת באישור רשות התחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אמת. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> זה נכון? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אבל למה לעשות את זה ככה? צריך לכתוב: אלא אם כן הוסכם אחרת עם המשתמש, ובזה נפתרת הבעיה. אם יש ארגון משתמשים שמגיע להסכמים נפרדים עם כל אחד מהארגונים, אז הכול טוב. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, אבל אם שולחים מכתב התראה לעסק קטן ומאיימים עליו שאם הוא לא יסכים אז יתבעו אותו, אז זה חותר תחת התכליות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש חובה לגבייה משותפת, אלא אם כן הוסכם אחרת עם המשתמש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עצם המשא ומתן ביניהם הוא אפשרי מבחינת חוק התחרות, וכל הדברים האלה? שיהיה ברור שהם לא עוברים על החוק כשהם יושבים ביניהם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון, אתה ביקשת להתייחס לזה ואני רציתי להגיד את זה בהמשך דבריי. << דובר >> טובי הריס: << דובר >> אז לעניין זה, כל מי שמגיע אלינו עם פטור, הם ישבו קודם לכתוב את ההסדר והם עשו את זה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא תגידו להם: מה פתאום אתם מנהלים משא ומתן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> יש לנו אישור לנהל משא ומתן. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> רגע, צריך להסביר. ניתן לנו אישור להיפגש כדי לדבר על הספליט בינינו, על העוגה, איך אנחנו מחלקים את העוגה באחוזים. עכשיו, מרגע שהסכמנו, וכבר הסכמנו, אנחנו צריכים לחזור לרשות התחרות ולדבר על המחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. העניין ברור מבחינת הניסוח? אני מבקש שרשות התחרות ומשרד המשפטים ישבו עם היועצת המשפטית שלנו על מנת לנסח את כל ההבהרות של הסעיף הזה. אני לא רוצה בעיות. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> מה שאדוני אמר צריך לקבל ביטוי בחוק. זאת אומרת, נכון להיום כתוב שתוך שנתיים צריך להתחיל בחלוקה גם אם רשות התחרות לא אישרה, וזה צריך להיות או שנתיים או מתן אישור רשות התחרות, המאוחר מבין השניים, כדי שלא ייווצר מצב אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה יכול להיות עשר שנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא מוכן לזה. יש לוחות זמנים, ועם כל הכבוד לרשות התחרות, אני כבר למדתי, משרדי ממשלה, יש להם זמן לכל דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז תגביל את רשות התחרות. תגביל אותם בזמן. לא אותנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מגביל אתכם ואותם. גם הם קשורים לעניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה אתה מגביל אותם? << דובר >> טובי הריס: << דובר >> אל"ף, בחוק התחרות יש מגבלה, למי שפונה אלינו לפטור יש עד 150 יום לתת החלטה. אם יהיה כתוב שזה עלינו - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> טובי, כמה - - - אתם יכולים לבקש? << דובר >> טובי הריס: << דובר >> בהסכמת הצדדים, או מבית הדין. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> זה אומר - - - << דובר >> טובי הריס: << דובר >> תן לי, בבקשה, לסיים את המשפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני משאיר את זה לכם. << דובר >> טובי הריס: << דובר >> זה גם נותן לצדדים תמריץ לגרור רגליים, ברגע שהם מגישים לנו, כי הם מפילים לי על השולחן משהו חצי מבושל והולכים, לא עונים לי לטלפון. אז אי-אפשר לתת את - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אה - - - << דובר >> טובי הריס: << דובר >> חלילה וחס, זה עלול ליצור תמריץ לעשות את זה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מישהו פעם לא ענה לך טלפון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מפחדים לא לענות - - - << דובר >> טובי הריס: << דובר >> עוד לא דיברנו, עוד לא באתם להיפגש איתנו. אז איך אני אדע? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש פגישה ב-31 לדצמבר. אבל מישהו לא ענה לך טלפון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו ברוח טובה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> למי יש אומץ לא לענות לך לטלפון? << דובר >> טובי הריס: << דובר >> אני אומרת שלקבוע בחוק זה פשוט ליצור את התמריץ. ולכן יש גם את הסמכות של שר המשפטים לדחות את המועד, אם באים אליו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה עם זה. יש מועדים ונלך לפי המועדים האלה. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אני ניר, מהפי"ל – הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית. אפרופו ההודעה לשר לגבי החלק היחסי, ובהמשך למה שאמר תמיר אפורי – אנחנו כגופים מנהלים משא ומתן עם גופים, לדוגמה, לאחר מכן ניכנס למשא ומתן עם איגוד המספרות, נגיע איתם להסכמים, ובמקום החלק היחסי אנחנו מבקשים להודיע לשר על ההסכמות או על התעריפים שנקבעו עם המשתמשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין את הטענה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בכל מקרה צריכים לפרסם, לא לפי התנאים של הממונה על התחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השר לא מתעסק בדבר הזה. אתם צריכים להודיע לשר את החלק היחסי, אתם צריכים להודיע לשר על ההחרגות. אם יש הסכמים, תודיעו לו. זה החרגה. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אדוני, החלק היחסי זה משהו שיכול להשתנות משנה לשנה, החלק היחסי בין הגופים יכול להשתנות כל הזמן, זה משהו שהוא מאוד דינמי. ההסכמות עם הגופים אלה הדברים שקובעים. לצורך העניין, אנחנו מדברים על שני גופים שנמצאים בסקטור מסוים, כמו הפי"ל והפדרציה לתקליטים, אז החלק בין שני הגופים משתנה כל יום. אומנים עוברים מארגון לארגון, אומנים מוציאים שירים, אומנים מושמעים יותר, מושמעים פחות. אי-אפשר לבחון את הדבר הזה בכל יום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש שינויים לאחר התקופה ולאחר הסכמות, הכל ייעשה דרך רשות התחרות. השר לא יכול להתעסק בזה כל היום, עם כל הכבוד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, למה אתה מרגיש צורך לפתור את הבעיה הזו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכיוון שזאת בעיה שעולה. שנים היא עולה. הבעיה הזאת חשובה, יש המון טענות כלפיה, ולכן אנחנו מתייחסים אליה בחוק בלי לפתור את הבעיה, אלא ליצור תהליך. החוק נותן תהליך, הוא לא נותן פתרון. הפתרון ייעשה עם הזמן לאחר משא ומתן בין הגופים, לאחר פניות לגופים הרגולטוריים, אבל אנחנו דורשים שהדברים האלה ייעשו. זה כל העניין. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאחרי כל הדיונים הארוכים שנוהלו פה בנושא הזה, וכל השיחות שהיו, וכל הדינמיקה שהייתה כאן – אם עכשיו הם לא הצליחו, אני אומר לך, אתה מסיים את החוק והם מתפזרים עוד פעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלו, הפעם אתה טועה. זה לא נכון. אנחנו חייבים להתייחס לתהליך. התהליך פה הוא מבורך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש רצון טוב. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שהכי טוב זה ששניים או שלושה, לא משנה, בעלי עניין יגישו הצעה ליועצת המשפטית של הוועדה, הצעה לניסוח נוסח מסוים, והם יבחנו את זה ביחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יכולים להגיש איזו הצעה שאתם רוצים, אבל אמרתי שהיועצת המשפטית, משרד המשפטים ורשות התחרות ישבו על הניסוח. ברור שאם יש לכם הצעה, הם יתייחסו אליה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה לשאול, בהמשך למשהו שעו"ד הריס אמרה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתנו מספיק זמן. שנתיים זה יפה מאוד כדי לסיים את העניין הזה. תשבו ותסיימו את זה. זה גם לטובתכם, בסופו של דבר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני מסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולדעתי, אנשים ימהרו לשלם במקרה כזה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בזה אני לא מסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. כשאתם מגישים לבית המשפט תביעה נגד גוף מסוים או נגד עסק, בית המשפט יתייחס לעניין הפיצוי הסטטוטורי הזה, שיש גבייה משותפת ושהוא התעלם גם מהגבייה הזאת. הטיעונים שלו יהיו פחות רציניים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אולי נכון יותר להתייחס לזה שהארגונים יודיעו בהודעה על מנגנון החלוקה, ולא על החלוקה עצמה היחסית ביניהם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנסחו איך שאתם רוצים. הדברים ברורים. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אני אופיר מכבוש, מארגון מעצבי השיער. כשמדברים לא רק על עוגת התמלוגים, שזה החלוקה בין התאגידים עצמם, צריך להתייחס לסך הכול הנגבה כי הם יכולים לחלק את העוגה הרבה יותר גדולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא התפקיד שלי. זה התפקיד של בית המשפט ואולי של רשות התחרות. לא שלי. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> כשעומד בית עסק קטן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול לקבוע היום מה תהיה הגבייה. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> נכון. אתה לא יכול לדבר על זה בסכום, אתה יכול לדבר על רף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אל תוביל אותי לזה. יש בית משפט בשביל העניין הזה. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> לא יקרה מה שקרה עם החניונים. אל תדאג. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> זה יכול לקרות. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> זה לא יקרה. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> זה יכול לקרות, כי כל אחד יגיד: אני לא מוכן לוותר על החלק שלי. מאה אחוז הוא מאה אחוז, אבל אם לכל אחד יהיה חלק גדול יותר, תהיה בסופו של דבר בעיה לעסק הקטן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל"ף, עם כל הכבוד, יש בשביל זה בית משפט שיקבע את הסכום הנכון והראוי. כמייצג, אתה יכול לפנות לבית המשפט ולבקש לטעון טענות. לא הכול טוענים בוועדת הכלכלה, אחרת אתה אומר שאנחנו נהיה בית המשפט שלכם. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> לא, אנחנו לא מצפים לזה. אנחנו מצפים ליצור עסקים מסוימים שיוכלו לעמוד בקבלה הזאת של גביית תשלום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא רוצים לעמוד. אתם מעדיפים לא לשלם. יש הבדל בין הדברים. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני כאן מייצג את כל אלו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא ראיתי עסק שרץ מהר לשלם. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> זה לא נכון. אנחנו מכירים בזכותם של האומנים לקבל תמלוג ראוי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכירים, רק שלא יהיה תשלום בגין ההכרה. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> צריך לראות את הרובד המסוים שאותו צריך כן להחריג או כן ליצור - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הבנתי. הטענה הזאת נדחית. תקשיב טוב, אנחנו לא בית משפט ולא קובעים את הסכום הראוי. זה התפקיד של בית משפט לעשות את זה, וזה הכול. לא יהיה בחוק דבר כזה. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> את זה אני מקבל. אבל עכשיו כשדיברנו בהוראות הקיימות על האפשרות להחריג עסקים קטנים של ארבע פעמים עוסק פטור, אני חושב שזה דבר מבורך וטוב שהוועדה חושבת על זה ומאפשרת לעסקים מסוימים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה במקרה שהם לא מגיעים להסכם, זה הכול. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> נגיע להסכם. אל תדאג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה, בואו נתקדם. יש עוד הערה על הסעיף הזה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אבקש את התייחסות משרד המשפטים לעניין האמנות הבין-לאומיות לגבי הסנקציות או התמריצים לגבי עד פי ארבעה פטור מהסכום שקבוע בהגדרה לעוסק זעיר. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> יש שני דברים. יש את הסנקציה שאם אין ארגון יחיד, אז הם לא יכולים לגבות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לגבות פיצוי סטטוטורי? << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> - - - סטטוטורי זה לא נדרש על ידי אמנות בין-לאומיות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, לא חשבתי שזה מעלה שאלה בכלל. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> כל עוד זה סוג של רגולציה, זה לא מונע מבעלי זכויות לנצל את הזכות שלהם לביצוע פומבי, כל עוד הם יכולים להיות בתוך הרגולציה. לכן אני לא רואה שיש מייצר בעיות בהפרת אמנות בין-לאומיות שנוגעות לעניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קשה לשמוע אותך, שתדע. אבל בסדר, אם דיברת, אז דיברת. אני למשל לא הצלחתי לשמוע אותך. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> אמרתי שלדעתי אין בעיה של התאמה לאמנות הבין-לאומיות בנוגע לעניין הזה, כיוון שאין דרישה ספציפית לתת לבעלי זכויות את הזכות לפיצויים סטטוטוריים כאלה; ואנחנו גם לא לוקחים מהם את הזכות לקבל תמלוגים על ביצוע פומבי, כל עוד הם מוכנים להתאים את עצמם לרגולציה שקובעת איך הם יכולים לנצל את הזכות שלהם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כלומר, אין בעיה לגבי הקביעה שלא יוכלו לגבות פיצוי סטטוטורי, וגם אין בעיה עם הגדלת הסכום של עוסק פטור שעד אליו - - - << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> בעניין הגדלת הסכום של עוסק פטור, החקיקה לא לוקחת מהם את הזכות לקבל תמלוגים כל עוד הם תואמים לפרוצדורה הרגולטורית כדי לקבל את מה שמגיע להם על הביצוע פומבי על ידי עסקים כאלו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אוקיי. אז ברשות היושב-ראש אני אעבור לסעיף 16, ואני אגיד שני דברים לפני כן. סעיף 16 הוא בעצם סעיף תחילה, תחולה והוראות מעבר. יש כאן כמה שינויים שנערכו בשל הסכמות או החלטות שהוועדה קיבלה לאורך הדיונים. יש עוד הסכמות שהוועדה התוודעה אליהן וקיבלנו מסמכים לגביהן, והן לא נכנסו לנוסח כי רצינו שהדברים יובהרו גם בדיון בוועדה. חשבנו שהם לא מספיק ברורים מהניירות שקיבלנו, ורצינו שהוועדה תבין לעומק במה מדובר ואיך אפשר לכלול את ההסכמות האלה בנוסח. אז אני מציעה שנתחיל עם לשמוע מה הן ההסכמות, כי אנחנו יודעים שבשוק התקליטים היצירות המוזיקליות כן היו הסכמות שיכולות להשפיע על ניסוח הסעיף, ואז נוכל לקרוא את כל הסעיף ולדון בו. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> תיקון קטן – זה לא יצירות, זה הקלטות. גם בנוסח כתוב יצירות במקום הקלטות. יצירות זה אקו"ם, והקלטות זה הפדרציה - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אם יש הערות לנוסח, אני אשמח שתעירו בסעיף ספציפי. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אני רוצה להתייחס, ברשותכם, לנושא של רפרטואר או התנאים להתנהלות. רשות התחרות מבקשת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל רגע, הרפרטואר זה נושא שעכשיו אנחנו מעלים לדיון? << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קשור הרפרטואר? << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> יש דברים פתוחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שניכנס לדברים שנשארו פתוחים אחרי שנסיים את ההקראה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני שוב אומר, בעיניי, ההסכמות האלו מראות שבתוך התעשייה הישראלית, ויסכימו איתי פה החברים, גופים שעבדו במשך שנים יחד בהרמוניה יודעים לייצר הסכמות גם כשזה לא היה פשוט ולהבין מה האינטרסים המשותפים. דבר ראשון, לגבי ההסכמות האלה אני רוצה לשבור פה איזושהי קונספציה. הייתה איזושהי קונספציה שארגונים לניהול זכויות משותפות נורא רוצים את הכסף עבורם כדי להגדיל את המחזור. ההסכמות האלו בתחום התקליטים, לפחות עבור הזמרים, משאירות את הנוהג הקיים שלפיו מי שגובה את התמלוגים או את ההשתתפות ברווחים עבור הזמרים אלו המפיקים. כלומר, דווקא ההסכמה הזאת מראה שארגוני ניהול זכויות משתפות יודעים לעשות הפרדה ולהגיד: יש כיום בשוק הישראלי מנגנונים שעובדים טוב בלעדינו, שהזמרים יוצאים נשכרים מהם, וצריך להמשיך לקיים אותם, אולי בוויכוח שלנו אבל לא כשהכסף עובר דרכנו. זה דבר אחד שחשוב לי מאוד להגיד ולבטא, ואני חושב שמוטי וניר מסכימים עם האמירה הזאת. העיקרון בהסכמות שלנו אומר בגדול שמה שהיה הוא שיהיה. כלומר, יש נוהג רב-שנים בתעשיית המוזיקה המוקלטת, בעיקר לגבי זמרים, שאומר שפעם כשהיו חנויות תקליטים ודיסק של זמר נמכר בחנות תקליטים, הוא התחלק באיזושהי צורה ברווח עם המפיק, והמפיק דאג לגבות את הרווח ולהעביר אותו לזמר. אנחנו אומרים שאותו דבר שחל בחנות התקליטים בעצם יחול גם בחנויות התקליטים המודרניות שהם גופי הסטרימינג. ההסכמה הזאת אומרת בגדול שהעמדה לרשות הציבור בביצוע בתקליט תהיה זכות בלעדית בחלוף 12 חודשים, ורק על ביצוע שיוטבע 12 חודשים לאחר תיקון החוק. זה הדבר הראשון. אבל, וזה אבל חשוב מאוד, שני הדברים האלו צריכים להיות במקשה אחת, כי אם לא לוקחים את הדבר השני שאני אומר אז מבחינתנו המבצעים יצאו פה בהפסד איום ונורא. החוק אומר בגדול – אני לא אקריא את הנוסח כי הוא הועבר והוצג באתר הוועדה, וכולם ראו וקראו, אלא אני מסביר את העיקרון. הוא אומר שאם בין מפיק לבין מבצע הייתה הסכמה ביחס לתקליט שהוקלט לפני מועד כניסת תיקון החוק לתוקף, כי המבצע זכאי לתמלוגים או להשתתפות ברווח בגין הזכויות האמורות בסעיף 2 בחוק הקודם, שזה שידור, הפצה, השכרה, כל הדברים האלו, ויש פה איזשהו חריג שהכנסנו כדי למנוע כפל גבייה וקושי - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> תסביר גם את החריג, אורי, כי אנחנו צריכים להבין מה הוא אומר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני אתן למוטי להסביר את החריג. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא יכולה לכלול את הסעיף as is בתוך החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה צריך להיות פשוט. כמו שאתה מסביר, צריך להיות פרופסור כדי להבין - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא. אני אתן למוטי להסביר את החריג. אני רק אסיים, ומוטי כמובן ישלים אותי. אני חושב שהוא מסכים עם הדברים שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו רוצים דברים פשוטים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הרי שהזכאות הזאת תהיה גם להעמדה לרשות הציבור, שזה סעיף 2(2ד) בחוק החדש. עכשיו מוטי יסביר את החריג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע לכתוב בעניין הרטרואקטיבי, שאם יש הסכם בין הגופים אז זה יחול על הרטרואקטיבי. זה הכול, פשוט מאוד. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> זה לא בין הגופים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל זה לא בין הגופים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בין המפיק למבצע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תעשו את ההסכם, תחתמו עליו ותציגו אותו לוועדה לפני ההצבעה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אתחיל להיכנס עכשיו לכל הפרטים. אני לא אצא מזה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש הסכם חתום. זה לא העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תציגו את זה לוועדה, ונכתוב סעיף כללי שאומר שאם יש הסכמה, זה יחול על הרטרואקטיבי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא בטוחה שצריך אפילו לכתוב את זה בחוק - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> צריך. חייבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברגע שזה כתוב בחוק ההסכם מקבל תוקף משפטי, כי זו בעיה אם עכשיו הם יסכימו ביניהם ומחר בבוקר ההסכם יתפוצץ. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני אסכים למה זה לא רלוונטי - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא בטוחה שהצלחתי להבין עד הסוף את הסעיף השני. הסעיף הראשון, אני מסכימה שצריך לעגן אותו בחוק, אחרת הזכות להעמדה לרשות הציבור תיכנס לתוקף לפני מה שהצדדים הסכימו. הסעיף השני, אם הצלחתי להבין אותו, בעצם נותן מקל וגזר לשני הצדדים. אם צד אחד פורש מההסכם, הצד השני יכול להשתמש במקל שההסכם עצמו מקנה לו והם יתנהלו בבתי משפט. אני לא בטוחה שאנחנו צריכים לכתוב את זה בחוק, ואני גם לא בטוחה שיש לי דרך לכתוב את זה בחוק. אז בבקשה תסבירו, ואנחנו נבחן אם אפשר להכניס את זה - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו מתעקשים ואני אסביר למה, וכמובן שבסוף לא אנחנו לא מחליטים. בסופו של דבר, המבצעים צריכים את ההגנה החוקית. הפדרציה והפי"ל, עם כל הכבוד לפדרציה והפי"ל, הם לא הגופים שמתקשרים באופן ישיר עם האומנים המבצעים. הם מייצגים מאות מפיקים שהם הגופים שמתקשרים באופן ישיר עם המבצעים. לחלקם אין אפילו אישור מרשות התחרות לפעול בתחומי הסטרימינג. ולכן בכל הסדר בכתב שאני אגיע אליו – ויש הסדר בכתב בנושא הזה, חתום עם הפדרציה והפי"ל, והנוסח שהגשנו לוועדה חתום גם בכתב ידם של המנהלים – עדיין יכול המפיק בקצה להגיד: סליחה, אדוני, אני לא מחויב להסדר הזה של הפדרציה, הם לא מייצגים אותי בעניין הזה. זה תלוי מאוד בשאלה איך הם העבירו את הזכויות ותלוי בשאלה אם הפדרציה מייצגת אותם בתחום הסטרימינג. פדרציה יכולה לייצג מפיק אחד ולא לייצג מפיק אחר. את רוב המפיקים הפדרציה לא מייצגת בתחום הסטרימינג, והפי"ל כן. זה מאוד מאוד פלואידי וזה גורם לחשיפה של המבצעים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה להבין, אתם מבקשים להחיל את ההסכמות האלה גם על גופים ומפיקים שאינם על חברים בפדרציה? << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אני יכול להסביר, כי מבחינת ספוטיפיי חשוב שזה יהיה ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> נעמה, זה ממש לא שם. אורי התייחס וכרגע אנחנו מדברים אך ורק על מפיקים שנכללים בתוך אותם גופים שעומדים בהסכם. בשיחות מחוץ לדיוני הוועדה הבנתי שלוועדה יש בעיה עם מה ששלחנו, מאחר שהחלק הראשון של ההצעה אומר שאין רטרואקטיביות, ולכאורה החלק השני של ההצעה אומר שיש רטרואקטיביות בתנאים כאלה וכאלה, ואז יש איזושהי סתירה. אני הצעתי למבצעים, ואני אומר את זה גם פה לפרוטוקול – אם נסכים, וזה מה שצריך להיות, שתחולת החוק תחול 12 חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף, ואך ורק על יצירות שהוטבעו לאחר 12 חודשים, אז אנחנו מתחייבים לעמוד בכל ההסכמים שחתמנו עליהם. אנחנו מתחייבים לעמוד בכל ההסכמים, נקודה, על כל המשתמע מכך. אני לא יכול להיות יותר ברור מזה. אם לאשכולות-עילם יש בעיה עם העניין הזה והם מבקשים להכניס את זה לחוק, צריך לראות אם יש איזשהו סעיף שאתם כן יכולים להסתדר איתו. אני הבנתי שיש רק את הקונפליקט, ותקני אותי אם אני טועה, בין החלק הראשון לחלק השני, שלכאורה בחלק אחד אתה אומר שיש זכויות ובחלק השני אתה אומר שאין זכויות לגבי הרטרואקטיביות. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> חזרנו לעניין של רטרואקטיביות - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מבינה שמדובר כאן בפרשנות של החוזים שכבר קיימים - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> - - ואתם בעצם מנסחים כאן איך תפרשו את החוזים הקיימים. אלה דברים שאנחנו לא מכניסים לחקיקה באופן כללי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני חייב להגיד שלא ברור לי מה הנפקות המשפטית של הפדרציה והפי"ל להתחייב בצורה שבה הם התחייבו עבור אותם מפיקים, גם אם זה יוקרא בחקיקה וגם אם זה יוצהר כפי שהוצהר לפרוטוקול. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אורי, זה נכון להגיד לפני שחתמנו על ההסכם וכתבתי לך את זה אתמול. אם אנחנו רוצים עכשיו להחתים את המפיקים במקום את הארגונים, זה אפשרי, אבל זה ייקח בערך שנתיים עכשיו כי אנחנו צריכים להחתים אלפי מפיקים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בגלל זה צריך למצוא את הפתרון של הפרשנות הזאת בתוך החקיקה. הדבר הזה הוא אקוטי לציבור המבצעים. עשינו מאמץ ויש הסכמה על העיקרון. אין ויכוח על העיקרון. אני מבין, אדוני, שיש אולי לייעוץ המשפטי בעיה חקיקתית. אני מציע, אם אפשר, שתסמיך את היועצת המשפטית לשבת עם המשפטנים שלנו, אולי בליווי אחד מחברי הכנסת של הוועדה - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו לא יושבים עם גורמים פרטיים - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> רגע, רגע. אני אסיים. אולי בליווי אחד מחברי הכנסת של הוועדה כדי לנסות לפתור את זה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אפשר לפתור את זה עכשיו. בשביל זה אנחנו בוועדה. לא הבנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה יעזור שהם ישבו? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כי זה התנסחויות משפטיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לקראת הסוף, ולא הבנתי את הבעיה המשפטית פה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הבעיה היא שהארגונים הסכימו על פרשנות החוזים הקיימים שהם חתמו ביניהם. כלומר, המפיקים הסכימו עם המבצעים על איך הם יפרשו את החוזים האלה. וכמו שהובהר כאן, זה חל רק לגבי חוזים שלפדרציה ולפי"ל יש סמכות לייצג לגביהם, זה לא חל על חוזים אחרים, ודברים כאלה אנחנו לא כותבים בחקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי פתרון במובן זה שיהיה כתוב שאם יש הסכמים בין הארגונים, אז יש להם נפקות וההסכמים האלה יוצגו בפני - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, אם יהיה רשום שאלה הסכמים בין ארגונים לניהול זכויות משותפות כלפי החברים שלהם, אולי אני מציע את הדבר הזה ואז זה יכול לתת איזשהו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה אנחנו עושים עם אלה שהם לא חברים? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש מתי מעט שלא חברים בשום פדרציה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אולי אני יכול לעזור פה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני יכולה לבדוק את ההצעה. אני אזכיר את חוק המים שאתה בטוח זוכר, בתעריפי מים לחקלאות באמת היו הסכמות בין כל מיני ארגונים שהובאו לעיון הוועדה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מי שלא חבר, זה צריך לחול עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רק לא מבין מה קורה עם אלה שהם לא חברים - - - << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> זה חל עליהם, הפרשנות הזאת צריכה לחול עליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו שבהסכמים קיבוציים יש מה שנקרא צו הרחבה שחל גם על אלה שהם לא חברים – פה אותו דבר, אנחנו צריכים להגיד שגם מי שלא חבר יחולו עליו אותם כללים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו מתערבים כאן בחוזים קיימים. אני אשים את זה על השולחן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אני מתערב. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אבל זאת בעיה רצינית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא מתערב. אני רק אומר שזה חל גם עליהם, כמו בצווי הרחבה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל זו פרשנות חוזית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו שעושים צו הרחבה, אנחנו עושים צו הרחבה בחוק. גם בהסכמים קיבוציים זה התערבות בהסכם. זה אותו דבר. למה המחוקק לא יכול, אבל צווי הרחבה כן יכולים? מה ההבדל? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אם הארגונים שחתמו על ההסכם מייצגים את מרבית המבצעים והמפיקים, וזה המצב, וכותבים את זה ככה, אז זה יחול על כלל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא מבינים מה שאתם עושים. אתם לא ניקיתם את השולחן. עשיתם הסכם ביניכם, אבל יש כאלה שהם לא בהסכם. ולכן בחקיקה אני צריך לומר שבמקרה כזה זה חל גם על אלה. זה הכול. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, כמו שציינה היועצת המשפטית של הוועדה, קביעת הרחבה כזאת היא התערבות בחוזים הקיימים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם צו הרחבה בהסכמים קיבוציים זה התערבות בהסכמים. אותו דבר. למה אתם יכולים ואני לא יכול? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ביקשתם שנגיע להבנות והגיעו להבנות - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> עד שהגענו להבנות, למה - - - << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> דיני העבודה הם באמת סיטואציה שבה נוהגים להתערב יותר ביחסים החוזיים בגלל המאפיינים המיוחדים של דיני העבודה. אנחנו לא בעולם הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה לא בעולם הזה? לא הבנתי. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אנחנו לא בעולם של דיני עבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אפשר שם, אז אפשר גם פה. המחוקק יכול להתערב. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אם רק אפשר להסביר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא התערבות מי יודע מה, כי מדובר פה על מעט מאוד אנשים שזה חל עליהם. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ניסינו לעזור למבצעים, ובמקביל לא לפגוע במפיקים. נשרפו פה שעות של עבודה והגיעו להבנות. נכון, יכול להיות שישנם מפיק אחד או שניים או עשרות בודדות שלא נכללים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין הרבה, אין הרבה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אין מה לעשות, הם יצטרכו לקחת את החלטת הרוב של כלל המפיקים שמיוצגים על ידי הפדרציה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אם יורשה לי להתייחס שוב, באופן מלא, בבקשה. כמו שנאמר כאן, יש קושי בעיגון החלק השני של ההסדר בתוך החקיקה משני טעמים. האחד, האמירה היא שהזכות להעמדה לרשות הציבור תחול רק לגבי ביצועים שיוטבעו מתאריך מסוים והלאה. החלק השני קובע זכות לתמלוגים עבור משהו שלא קיים, שהוא זכות שלא קיימת - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הזכות כן קיימת. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> לפי ההסכמות היא לא קיימת. הדבר השני, כמו שאמרה היועצת המשפטית, הסעיף הזה בעצם מבטא הסכמות חוזיות חדשות או הסכמות חוזיות לגבי החוזים הקיימים בשוק, ואני מצטרפת להצעת היועצת המשפטית של הוועדה שההסכמות האלה יוצגו לוועדה, ואז כשתגיע העת לפרש את אותם חוזים, אז יהיה איזשהו עיגון לאומדן - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה לא מספיק חזק. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> ולעגן את זה בחקיקה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מאוד מצטער, אני לא מקבל את זה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אני יכול לעזור פה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה שיהיה כתוב במפורש שזה חל גם על מי שלא מיוצג על ידי הארגונים האלה, מעין צו הרחבה. זה הכול. אני לא מקבל את העמדה הזאת. אני מאוד מצטער. אני לא מקבל. אני לא יכול להשאיר אותם תלויים באוויר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל אני צריכה להתייחס משפטית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מחייבת את אלה שהם לא חלק מהארגון להצטרף לארגון על מנת שזה יחול עליהם. אני לא מחייב אותם להצטרף לארגון. הם יכולים להישאר עצמאים. הם לא חייבים. זה מה שאת אומרת בעצם. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> לא, הם לא צריכים להצטרף - - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אפשר להציע פתרון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הפתרון? << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> קודם כול, צריך להבהיר שזה לא רטרואקטיבי – אני מצטער שאני חוזר על זה כל פעם, זה על הקלטות קיימות, ורטרואקטיבי זה משהו אחר. זה לא חל רטרואקטיבית. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אתה צודק. לזה הכוונה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אוקיי. שנית, אם הייתי צריך להסביר את ההסכם שלהם עם ספוטיפיי לאישה שהיא 35 שנים בתחום, זה סימן שאולי זה כתוב לא ברור. אני חושב שאני הבנתי את זה, אבל יש אנשים בחוץ, כולל אתכם, שלא לגמרי ברור להם הנוסח. הנוסח אומר, ותקנו אותי אם זה לא נכון – זה יחול על הקלטות שהוטבעו 12 חודשים אחרי פרסום החוק. שנית, על הקלטות קיימות יכובד תשלום של תמלוגים לכל מבצע שהיה לו חוזה שמכיל בתוכו כל קטגוריה של זכויות תחת החוק הקודם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מאוד מצטער, הכותרת היא הסכם. לא מעניין אותי עכשיו - - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אבל אתה יכול להגיד בחוק שזה לא נוגע בחוקים קיימים או משהו כזה במשפט אחד. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו מודים על ההצעה שלך - - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> דבר שלישי, הסייג שלא הבנת, נעמה, זה הסיפור של הגבייה של הפדרציה לגבי זכויות ביצוע פומבי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה היית חלק מההסכם הזה? << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אני לא הייתי חלק מההסכם הזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה הסכמת לו. לא? אני לא מבין את זה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> לא, לא. סליחה. הוא ישירות - - - אותנו, כי זה משליך על מה שאנחנו נעשה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, אנחנו מברכים על ההצעה שלך ועל הרוח שלה. אנחנו נשמח מאוד אם היא תיושם בטיוטה. כמובן שאם יהיה הערות קונקרטיות, אנחנו נעיר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לי יש הערה קונקרטית משפטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. אני אעצור את הישיבה. רציתם לדבר? בבקשה. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> טוב, זה כבר לא חנוכה, אז אני לא יכול להתחיל שם. קוראים לי מיכה כץ. למי שלא יודע, כבר כמעט חצי שנה אנחנו נמצאים במאהל פה מחוץ לכנסת. הלוואי ש-12 שנה אחורה או 12 חודשים אחורה היו מדברים על לעזור לילדים של הלומי קרב שלא מקבלים חינוך, שלא מקבלים רפואה, שלא מקבלים סיוע כלשהו, ואין להם לאן ללכת ולמי לפנות. הלוואי שעל זה הייתם דנים ומזה היה אכפת לכם כל כך יותר מאשר על הדברים שאתם דנים. אני בטוח שזה חשוב לשמור על זכויות של אנשים, אבל עכשיו בזמן שאני מדבר את אף אחד לא מעניין שכמעט כל שבוע מתאבד הלום קרב, כמעט כל שבוע ולא אכפת לאנשים. זה לא מעניין, כי ברגע, בשנייה שאני אפסיק לדבר, הדבר הראשון שתעשו זה תחזרו לכמה חודשים עכשיו זכויות יוצרים, כמה פה וכמה שם. בשבילנו אין רטרואקטיבי. אנחנו לא נקבל את הנשמה חזרה, והגופה מטיילת ככה חופשי בעולם ואף אחד לא מגן עליה ואף אחד לא שומר עליה. יש לכם זכויות לעשות יוצרים כי היו פה מאות אלפי חיילים שנתנו את החיים שלהם למען המדינה הזאת, שתייצרו פה משהו בכלל. אז אם הולכים לדבר פה על משהו, הולכים לדבר על הלומי קרב, על למה עדיין יש 5% שנקראים בלתי ניתנים לביטוח – בלתי ניתנים לביטוח, אבל אתם רוצים זכויות, לא יודע מה, לכסות על כל מיני דברים, פטנטים ועניינים. איך זה הגיוני לכם שיש 5% מנכי צה"ל, שנלחמו למען המדינה ולא יכולים לבטח את עצמם? לא יכולים לבטח את עצמם, לא בר ביטוח. יש מאות אלפי ילדים שאין להם לאן לפנות. לאן הם ילכו? הם יבואו אליך, לפה לוועדה, ויבקשו זכויות יוצרים 12 חודשים אחורה? מה יבקשו? מה הם יבקשו? מה יכול לבקש ילד של הלומי קרב שאין לו אבא ואין לו אימא בבית, והיא לא יודעת איך להגיע ללימודים? אתם רוצים שהיא תקבל טיפול? איך היא תקבל טיפול? מי ייקח אותה? אכפת לכם יותר מהדברים האלה ממאות אלפי ילדים, מאות אלפי ילדים, מאות אלפי ילדים, ופשוט לא אכפת לכם. אומרים שבצבא היה כמעט 300 ניסיונות התאבדות, כמעט 300. באזרחות היו מעל 600. זה כמעט 1,000 אנשים לוחמים שבזכותם אתם פה, שניסו לקחת לעצמם את החיים כי אין לאן לפנות. איפה חוק להלומי קרב? איפה הסדר על משהו בשבילנו? לאן זה עוד יגיע? אם הייתי אומר לכם עכשיו ש-175 כבר התאבדו, זה היה מזיז לכם? אם זה היה 475, זה היה מזיז לכם? איך אחרי אחד אתם לא עוצרים הכול, ואומרים: לא מטפלים בשום דבר אחר כי לא תהיה לנו הזכות, אלא אם כן מטפלים במי שנתן לנו זכות? איך? איך אתם ממשיכים בחיים שלכם ביום יום? ואיך אתם, במוח שלכם, מריצים רק שהסיוט הזה ייגמר ושנצא לכם מהאולם כי זה הזמן שלכם לשמור על הזכויות של היוצרים, של הלא יודע מה, פקקטה, לא אכפת לאף אחד. איפה החיילים האלה? איפה הילדים בני 20, 21, 22 משוטטים ברחובות, ובורחים לכל מדינה בעולם חוץ מלמדינה שצריכה לחבק אותם? איפה אתם? איפה אתם? עשרות אלפי חיילים יוצאים מגבולות המדינה כל יום, ומי מגן עליהם? אף אחד. למה? כי פה בבית שלנו לא מגינים עלינו. איך זה הגיוני? ולאף אחד פה אין תשובה, הוא רק יודע שזו לא אחריות שלו. אז כן, זה אחריות של כל פאקינג בן אדם שיושב פה, של כולם. זה אחריות של כולם, כי זה ההורים שלכם, זה הילדים שלכם, זה האחים שלכם, ויש לכם אחריות. אתם לא יכולים כל הזמן להפסיק ולהפנות מהם את העיניים כל הזמן, אי-אפשר להתעלם. אי-אפשר כבר להתעלם. יש לנו פה עוד אנשים שרוצים להגיד מילה. אני אמרתי רבע מילה. על זכות הדיבור שלי אני מוותר היום. אני לא לוקח את זכות הדיבור שלי, אני נותן אותה לאחר. << דובר >> חיים אמסלם: << דובר >> שלום לכם, זו פעם ראשונה שאני מתראיין. קוראים לי חיים, אני אבא של עומר אמסלם. אני לא יודע אם לבכות או לצחוק. הממשלה בוכה שאנשים לא רוצים להתגייס. איך הם יתגייסו? הם ייראו כמו הבן שלי אחר כך? חבל שאין לי סרטונים שהייתי מראה לכם לפני שהבן שלי התגייס. אני הולך להגיד משהו קשה. הייתי מעדיף את הבן שלי שיחזור בלי רגל ובלי יד, ולא כמו שהוא חזר. אני כל כך האמנתי בממשלה הזאת. בהתחלה הבן שלי היה בחוות השומר, והוא עשה להם בעיות כדי להתגייס לקרבי. הוא נלחם, והיו לו כל מיני אתגרים ודברים לעשות כדי להגיע לגולני. הוא אמר לי: אבא, אם אני לא לוחם, אני לא מתגייס. אמרתי לו: איפה שאתה הולך, אני איתך – איפה שאתה הולך, אני איתך. הוא נלחם, הוא עשה טירונות, הוא עבר בהצלחה ונכנס לגולני. עשה עוד פעם טירונות של גולני, עבר כמה הכשרות של גולני. בזמן שהתחילה המלחמה אני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. 51 יום לא שמעתי ממנו. 51 יום אני לא שמעתי ממנו. היה איזה חבר שהתקשר אלינו ואמר לנו: אני חושב שהבן שלך נהרג. הפכנו עולמות כדי לראות, והבן שלי כרגע הוא חי מת. לפעמים כשאני מדבר איתו ההגנה שלו זה התקפה. הבת שלי אומרת לי: אבא, אני יודעת שאתה אוהב רק את עומר, אבל היא לא מבינה כמה הילד הזה זקוק לתמיכה. עומר קיבל את ההכרה ביום שאימא שלו נפטרה, באותו יום בדיוק הוא קיבל את ההכרה. היא לא נפטרה עד שהוא קיבל את ההכרה שלו. אני מבקש מכם, תעשו משהו למען ההלומים, מגיע להם, מגיע להם. בזמן שכל אחד מכם לקח את הילדים לגן, הבן שלי שמר עליו. בזמן שיצאתם לעבודה, החיילים האלו שמרו עליכם, ההלומים האלו שמרו עליכם. אני מבקש, תעזרו להם. תעזרו להם כי מגיע להם. הם נמצאים פה כבר חצי שנה, הבן שלי כבר חצי שנה. המשפחה כמעט התפרקה, הוא כמעט הגיע לגירושים. הוא לא מסוגל להחזיק ילד בידיים שלו. הוא לא מסוגל. ברוך השם, הם חזרו והכול בסדר עכשיו. עוד פעם, אני מתחנן אליכם, תעשו משהו למען הלומי קרב כי מגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. דקה הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:08 ונתחדשה בשעה 10:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נתקדם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה להציע הצעה. דיברנו על זה בעבר – החלה של החוק על ביצועים קיימים וזכויות חדשות באופן ספציפי על ביצועים קיימים. זה אחד העניינים הכי טעונים ומורכבים בחוק. יש לנו סעיף קטן שעוסק בזה, סעיף קטן (ט). אני מציעה שלגבי מפיקים שלא חברים בפדרציה, ולמעשה ההסכמות האלה אינן חלות לגביהן, נדון על הכול ביחד כשנגיע לסעיף קטן (ט) כדי לא לפצל את הדיון. אני לא רוצה להתחיל להגיד שוב עכשיו מה הבעיות בהתערבות בחוזים קיימים וכולי. אני ארשום לי ופשוט נדון בהכול ביחד. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני חייב להגיד - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שנייה. השאלה היא אם זה מקובל על היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הקשבתי. אתם לא נותנים לה לדבר. אתם תמיד נכנסים - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל רק בסוף דבריה אמרתי. לא נכנסתי בדבריה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחזרי על זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אמרתי שאחד הנושאים הכי מורכבים בהצעת החוק הייתה השאלה איך להחיל את הזכות להעמדה רשות הציבור על ביצועים קיימים. יש לנו סעיף קטן שעוסק בזה, סעיף קטן (ט), ואנחנו נגיע אליו עכשיו בהקראת סעיף 16. אני מציעה שבמסגרת הזאת נדון גם בהחלה של הזכות הזאת לגבי מפיקים שלא חברים בפדרציות, פשוט כדי שלא ננהל את אותו דיון פעמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תכניסי מה שאת רוצה. ההחלטה היא פשוטה. מי שלא חבר, בתנאי שהגופים היציגים מייצגים את רוב החברים כמובן, זה יחול גם עליהם. שלא יהיו ספקות לגבי זה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אבל נעמה, אני מצטער, אני לא מבין את מה שאת אומרת. היושב-ראש שלח אותנו להגיע להסכמות, הגענו להסכמות, וחלק מההסכמות הוא שאין תחולה רטרואקטיבית. מה עכשיו הרלוונטיות של אותו סעיף 16(ט) לצורך העניין? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני עוד לא יודעת מה הרלוונטיות. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אז בשביל מה שלחתם אותנו להגיע להסכמות? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> סעיף 16(ט) מדבר על דברים שאם לא היינו מגיעים להסכמות, אז אולי היה אפשר - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון, אבל היושב-ראש ביקש מאיתנו להתייחס לגופים שלא היו חלק מהמשא-ומתן. אז אני אומרת שלגבי הגופים האלה נדון ביחס לסעיף 16(ט), שלהבנתי צריך לחול על יצירות קולנועיות ושלא הגענו להסכמות לגביהן. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני רוצה לחלוק על הקונספציה, נעמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי נטפליקס לא הגעתם להסכמה, אז אנחנו נתייחס לזה איך שאנחנו רוצים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש איזשהו רעיון. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני חייב להגיד משהו לגבי הקונספציה שהציגו פה איילת היקרה ונעמה, על כך שזה לא אותו עולם של דיני עבודה שבהם יש התערבות בחוזים, יש כפייה, אין כפייה. גם החוק שאנחנו מדברים עליו, יש בו כפייה. מה זה ארגון יציג? זה אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו את העניין. אתה לא צריך להתייחס בכל דבר לפרוטוקול. שמענו את הטענה, היא לא מקובלת עלינו. כמו שאפשר פה, אפשר גם פה. אין בעיה. לא ידעתי שצו של שר שמכיל צו הרחבה הוא יותר טוב מאשר חקיקה של הכנסת. בזה סיימנו את העניין. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> על רטרואקטיביות אפשר לומר מילה? כי בנושא הזה יש עוד צד אחד לגבייה, הצד של המשתמש שאין במהות עיסוקו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו מדברים פה על העמדה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו העמדה לרשות הציבור. זו לא השמעה פומבית. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> יש כאן רטרואקטיביות בקטע של לגבות כסף מאנשים. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> תפסיקו לקרוא לזה רטרואקטיבי, הטעות הזאת תיכנס בסוף לחוק. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זה לא רטרואקטיבי. לא מבקשים ממך על מה שהשתמשת בעבר. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> בדיוק. זה לא רטרואקטיבי. תפסיקו להשתמש במונח הזה, זה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. בואו נתקדם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אתחיל לקרוא את סעיף 16 – תחילה, תחולה והוראות מעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, כולם עשו הסכמים חוץ מנטפליקס? << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אני יכול לומר מילה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, חכה רגע. בגלל שלא הגעת להסכם, אתה כרגע לא תאמר כלום. אחר כך אנחנו נדבר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני מציע שהפתרון שהגיעו אליו המבצעים וחברות התקליטים יחול גם עלינו. אין בזה שום בעיה. זה הפתרון הנכון, וגם הצעתי את זה. אבל לצערי, לא מגיעים להסכמות כשלא רוצים להסכים. אני לא רואה מה הבעיה הזה. זה פתרון סביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מוכנים לזה שאותו פתרון שלכם יחול גם עליהם? מה התשובה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש לזה יתרונות וחסרונות. מה שתמיר מנסה לחתור אליו מעתיק את הפתרון אלינו וגורם לשני דברים שצריך לדעת אותם באופן גלוי. דבר ראשון, הוא זונח לחלוטין את ציבור הנגנים שלא יקבלו תמלוגים. דבר שני - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> תעצור. אתה דיברת, אני אדבר עכשיו. אני אפרש איך שאני רוצה ואתה תפרש איך שאתה רוצה. דבר שני, יש הסכמים בין השחקנים לחברות ההפקה שמדברות על העברת הזכות בכפוף לתמלוג. ומה שתמיר מנסה לייצר – הוא בעצם מנסה להטיל את כל התשלומים לא על הפלטפורמות המשדרות כפי שנהוג, אלא על המפיקים או על הגופים שמכרו את היצירה. זה דבר שאם לא מגיעים להסכמות איתו, הוא פחות מקובל עלינו. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> במה זה שונה מהתקליטים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שוק שונה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> במה זה שונה מהתקליטים? עולם כמנהגו נוהג. בשוק התקליטים היה נוהג ברור שמפיקי תקליטים גבו את הכסף עבור הזמרים והעבירו את הכסף לזמרים. בעולם האודיו-ויז'ואל, בעולם הטלוויזיה, השוק נוהג כך שהגורם שמשתמש בפועל ביצירה, משדר אותה, מעמיד אותה לרשות הציבור, הוא הגוף שמשלם לארגון לניהול זכויות משותפות, והארגון הזה מחלק את הכסף למבצעים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה פשוט לא נכון. אז אפשר להמשיך - - - עובדות, וזה לא נכון. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> התמלוגים הם על בסיס ביצועים של גוף השידור, כמות השידורים של גוף השידור. זה מה שנוהג בשוק הטלוויזיה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נגה מייצגת במקרה גם גופים כאלו, והיא יכולה לדבר על זה. ככה זה נהוג. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן, זאת תהיה המשמעות של ההצעה הזאת. זאת אומרת, יטילו את העלויות - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מה השם? לפרוטוקול. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני נגה רובינשטיין, עובדת עם אשכולות ועילם. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אבל זה במילא ככה בהסכמים. לא יטילו כלום. מה שיש בהסכמים זה מה שיישאר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> תגידי שהיום מי שמשלם בפועל זה המשתמש בפועל. זה מה שקורה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתה מנסה לשנות את המצב הקיים - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אבל יש הסכמים. יש הסכמים עם כל גופי השידור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין שום סיבה שדווקא הגופים הישראליים הם אלה שישלמו עבורכם. אתם הגדולים, אתם הבין-לאומיים, ואין שום סיבה כזאת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש חוזים. זה במילא ככה. כולם התחייבו, כולם. אז על מה אנחנו מדברים? מה שינינו? << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אם יש הסכם, אז מי משלם את התמלוגים בסוף, תמלוגים למבצע? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני מסביר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא אתה. לא הלקוחות שלך. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ברוב ההסכמים, הגורם שנותן את התוכן לפלטפורמה הוא אחראי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא נכון. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא נכון. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> זה לא נכון. זה לפי כמות שידורים. בסוף זה הגוף שמשדר וכמות השידורים – ככה אפשר לשלם תמלוגים. איך אפשר לשלם תמלוגים? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> היום כששידורי קשת לוקחת סדרה ושמה אותה באפליקציית הסטרימינג שלה +12, לא משנה מי הפיק את הסדרה המקור, אם זה היה הוט או יס, או קשת, או סרט קולנוע, היא משלמת לארגון לניהול זכויות משותפות. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> היא משלמת. הכול זה לפי כמות שידורים. ככה זה גם בחו"ל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה לשאול. לפי הסכמות שהגעתם ביניכם לבין המפיקים, בעצם מי משלם את התמלוגים למבצעים, הגורמים הישראליים או ספוטיפיי? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> המפיקים, אבל כי ככה זה היה נהוג תמיד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הגורמים הישראליים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כי ככה היה נהוג, ככה השוק עבד. אנחנו לא רוצים לגעת באיך שהשוק עבד. לא היה נוהג בשוק הישראלי שמי שנושא בתשלום לאומנים המבצעים בגין שידורים טלוויזיוניים הם המפיקים או המפיקים המקוריים שהם גופי השידור. מי שמשלם תמיד היה ה-End-user, המשתמש הסופי, מי שמעמיד את היצירה, מי שמשדר אותה. במקרה הזה זה גוף כמו נטפליקס, כי הוא בסוף לוקח את היצירה, שם אותה על המסך, משדר אותה, מעמיד אותה לרשות הציבור, והוא צריך לשלם אותה. ככה זה עבד בשוק הישראלי. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אין גם דרך אחרת - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> במשך עשרות שנים יש פלטפורמות בין-לאומיות בישראל, ואף אחת מהן מעולם, מעולם, לא שילמה לאף מבצע. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הכול אך ורק דרך המפיקים, רק המפיקים שילמו. אז מה עכשיו הוא ממציא - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה בדיוק מה שצריך להוקיע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מה שצריך לתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. אתה אומר שזה הנוהג, אבל אתה מתעלם מזה שיש גם הסכמים? << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, איך אפשר בחוזה לקבוע כמות של שידורים? זה לפי מה שהמשדר שידר בפועל, אם זה עשרה שידורים או 10,000 שידורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני נתתי לכם אפשרות להגיע להסכם, וזה לא הולך. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ניסינו. עכשיו אני אתייחס לנושא ההסכמים הקיימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. יש הסכמים קיימים, אתה מצפה שאני אבטל את כולם? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא. אני אתייחס לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. בשביל זה יש בית משפט. זה נכון שהם חתמו על ההסכמים לא הייתה זכות כזאת, והם עשו את זה באופן כללי. ולכן ההצעה שלנו היא שהם יחולו חמש שנים קדימה, אחר כך הם מבוטלים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נגיע לזה בנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע לנוסח תתייחסו לזה. אני רואה שאתם לא יכולים להגיע, אז לא צריך. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> מר ביטן, זה יהיה מפורש, ההפרדה בין אודיו-ויז'ואל לבין מוזיקה? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> דיברנו, במוזיקה כבר הגיעו להסכמה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> כן, אבל בנוסח? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נתאים את הנוסח להסכמות, כמובן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, כל מי שיגיע להסכם, אני לא מתווכח. הסכם זה הסכם. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> בסדר, צריכה להיות הפרדה ברורה בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם נטפליקס לא יכולים להגיע להסכם, אנחנו ניתן חמש שנים קדימה ואחר כך הכול מבוטל. קחו את זה בחשבון. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אדוני, אני צריך להתייחס לדבר הזה, אבל רוצים להקריא קודם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף נקריא, כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מתחילה, עמוד 18: "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (ב) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי ביצוע שבוצע לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיף 14 לחוק העיקרי ולהוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ט)." סעיף 14 לחוק העיקרי אומר שהחוק לא יחול על ביצוע שנעשה לפני פרסומו. "(ג) בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, שלא היו בהם זכויות לפי הוראות הדין שחלו לגביהם ערב יום התחילה (בסעיף זה – הדין הקודם), או שהשימוש בהם לא היה טעון קבלת הסכמה לפי הדין הקודם, לא יהיו זכויות או שהשימוש בהם לא יהיה טעון הסכמה לפי החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, לפי העניין." אני אסביר; החוק הזה נועד לשמר מצב קיים לגבי ביצוע שלא היו בו זכויות לפי הוראות הדין הקודם – כלומר, מה שיש היום, או שימושים שלא היו טעונים קבלת הסכמה – היו כמה כאלה בדין הקודם והתבקשנו להכניס גם אותם להוראות המעבר. "(ד) הוראות סעיפים 2(2)(ד), 3א(א1) ו-13 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, יחולו על ביצוע שהוטבע אחרי יום התחילה בלבד; ואולם, אין בהוראות סעיף 3א(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, כדי לגרוע מתנאים לפי הסכם שנכרת ערב יום התחילה." לסעיף זה יש חלופה, ואני אקריא אותה. "(ד) על ביצוע שבוצע לפני יום התחילה יחולו הוראות סעיפים 2, 3א ו-13 לחוק העיקרי כנוסחם ערב יום התחילה, ואולם, אין בהוראות סעיף 3א(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, כדי לגרוע מתנאים לפי הסכם שנכרת ערב יום התחילה." החלופה הראשונה של סעיף קטן (ד) מדברת על שלוש הוראות: העמדה לרשות הציבור, אי-עבירות של הזכות לתמלוג ראוי, והחלת הוראות החוק גם באזור, כפי שהוגדר בתיקון לסעיף 13 שהוקרא. הוא אומר בעצם שההוראות האלה יחולו על ביצוע שהוטבע רק אחרי יום התחילה, וגם מבהיר שלגבי אי-עבירות הזכות לתמלוג ראוי, הדבר לא פוגע בהסכמים שכבר נחרטו לפני יום התחילה. אני מבינה שצריך לעשות פה תיקון כי אנחנו בעצם אומרים שהזכות להעמדה על רשות הציבור תיכנס לתוקף רק אחרי שנה מהיום שבו פורסמה הצעת החוק, והעניין הזה יחול רק לגבי מוזיקה מוקלטת לפי ההסכמות בין הפדרציות לבין אשכולות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ועילם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה היא אם הוועדה מעוניינת לעשות כאן פיצול של הזכות לתמלוג ראוי, בעיקר עכשיו כשאנחנו שומעים שיש חלק מהמפיקים שהם לא חברים בפדרציות, או שפשוט נקבע שמועד תחילתו של חוק זה – שנה מיום פרסומו, וכל ההוראות ייכנסו לתוקף עוד שנה. זה פשוט נקי יותר. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אני מסכימה עם ההצעה שהכול פשוט יחול בעוד שנה, זה פשוט יותר, במקום להתחיל לעשות הפרדה בין מוזיקה לאודיו-ויז'ואל, ורק מוזיקה מוקלטת, ורק של מי שחבר בפדרציה – מבחינה יישומית זה נקי יותר, כמו שאמרה נעמה, להחיל את זה החל משנה קדימה. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> בסעיף 16(ד), "לפני יום התחילה" במקום "ערב יום התחילה", כי "ערב" זה אומר שזה סמוך ל-, ויש לנו הסכמים שנכרתו לפני שנה או שנתיים - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה עניין נוסחי. כמובן שהכוונה היא לכל מה שנכרת לפני יום התחילה. לדעתי, הניסוח המקובל הוא "ערב יום התחילה", ואנחנו נתייעץ על זה. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אני אומר לך, "ערב" זה רק בסמוך, ופה מדובר על שנים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לנו מחלקה שלמה בכנסת שהתפקיד שלה הוא לעשות נוסח. ברשות הוועדה אני אתקן את סעיף קטן (א), כך ש"תחילתו של חוק זה תהיה שנה מיום פרסומו". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אפשר לנגוע בנושא של השמעה פומבית לגבי תחילת החוק? מדברים כאן על שנה קדימה, ובחלק מהמקומות של סעיף 13 דובר על גבייה רטרואקטיבית אחורה. האם זה יוכל להיות רטרואקטיבית מתחילת החוק, מכניסת החוק לתוקפו? כי מדובר כאן על עסקים קטנים ששומעים בעיקר רדיו וכששומעים רדיו לא יודעים בכלל שהחוק יכול לבוא לתוקפו, וכשיבואו לגבות מהם כסף על שנה-שנתיים אחורה, יש בעיה עם זה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אין חדש. תמיד היה ביצוע פומבי על רדיו. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> רק מרגע שהחוק ייכנס לתוקפו ויפורסם ברשומות, עסקים קטנים יוכלו ויצטרכו לשלם כסף לפי ההסכמות של ההתאגדות או כל מה שצריך, ולא לפני כן. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, לא. ממש לא. אין קשר בין הדברים. על עסק שמשמיע רדיו בפומבי תמיד הייתה חובה לשלם תמלוג ראוי. אין חדש, החוק לא משנה את זה כהוא זה. זה תמיד היה. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> זה לא מדויק, מכיוון שכשמשמיעים רדיו בבית עסק, הוא לא יכול לברור איזה מהרפרטואר של המוזיקה בזכותכם ובבעלותכם. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אין חדש. תמיד היינו הארגון היציג. החוק לא משנה את זה. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> היום יכולים לדעת, כשעסק משמיע רדיו הוא למעשה נופל בכל גופי התאגידים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק רוצה להבין, אתה מדבר בעצם על האפשרות של הארגון היציג לגבות אחורה מהרגע שהוא שלח התראה ראשונה? << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אמת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז אנחנו נצטרך לבדוק את זה. אני יודעת שגם משרד המשפטים היה צריך לבדוק אם מדובר בהוראה של התיישנות או הוראה של היעדר זכות. אנחנו נגיע לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בואו נתקדם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא יודעת אם למישהו יש רגשות חזקים לגבי איזה מסעיפי (ד) לכלול. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> הפדרציה לתקליטים סבורה שהחלופה הראשונה נקייה יותר, למרות ששתיהן אומרות אותו דבר. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> לשאלה של נעמה, על סעיף (ד) הראשון או סעיף (ד) השני – כמו שכתוב בהערות בצד, בנוסח שפורסם, סעיף (ד) השני נועד להיות במקום סעיפים (ד) ו-(ט). סעיף (ד) השני בעצם אומר: לגבי הביצועים הקיימים אנחנו משאירים את המצב הקיים כמו שהוא, מצלמים מצב, מאחר שלשיטת ארגוני המבצעים, כפי שהובעה בוועדה ובמקומות אחרים, כבר היום יש להם זכות להעמדה לרשות הציבור. המחשבה הייתה: נצלם מצב קיים ונשאיר את ההתדיינויות שיש בין הצדדים בשוק להמשך דיון. מאחר שהוועדה כאן הולכת לכיוון של הסדרה של רפרטואר קיים לפי סעיף קטן (ט), אז אכן סעיף (ד) הראשון הוא המתאים יותר, אלא אם הוועדה תחליט ללכת לפי הגישה הנקייה שמכילה את הכול רק קדימה, ומצלמת מצב קיים לאחור. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אני מבקש להתייחס לזה, אדוני. אני איל פרייס מהפדרציה לתקליטים. אם אנחנו מקיימים את כל הדיונים הארוכים האלה בהצעת החוק בשעה שהמבצעים אומרים שיש להם זכויות להעמדה לרשות הציבור כבר היום, אז לא ברור על מה אנחנו מקיימים. זה אל"ף. אבל חמור מזה, זה לא רק עניין של התפלפלות. מה יהיה בעתיד, אחרי שהחוק הזה ייכנס לתוקף ויבואו לבית המשפט, כשאנחנו יודעים על הזכויות שהיו לפני ועל הזכויות שאחרי, והחוק לא חל אחורה על זכויות שלפני. אבל יבואו המבצעים ויגידו: גם לפני כן היו לנו זכויות. אז אנה אנו באים? לכן אנחנו לא יכולים להחזיק במקל בשני קצותיו. אנחנו מחוקקים את זכות העמדה לרשות הציבור קדימה עם הוראות רטרואקטיביות מסוימות שיהיו לגבי הוויז'ואל אחורה, ובזה תם העניין. לכן לא צריך, לעניות דעתי, את החלופה שמשמרת את זכותם של המבצעים לטעון שגם היום יש להם זכות העמדה לרשות הציבור, בלי קשר לכל החקיקה הזאת שהכנסת עושה. זה פשוט דבר והיפוכו. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אני מסכימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אני חושב שאתה צודק, אי-אפשר ליהנות מכל העולמות. << אורח >> ברק בר שלום: << אורח >> אני עו"ד ברק בר שלום, יועץ משפטי של אשכולות. החוק הקיים מעניק זכויות למבצע, ויש הליך תלוי ועומד בפני בית המשפט – מה כוללת זכות השידור, מה כוללת זכות התביעה, ואם הפעילות של נטפליקס נכנסת בחוק או לא. לא יכול להיות שהכנסת, שבאה לחוקק חוק שנועד להטיב עם המבצעים, בסופו של דבר, תגרע מהזכויות שלו. היה נוסח שאושר בקריאה ראשונה, שהחוק הזה נועד רק להוסיף זכויות והוא לא יגרע מהמצב הקיים על פי דין. זו הייתה נקודת המוצא, וכך הוועדה התנהלה לאורך כל הדיונים. עכשיו באים ורוצים לנגוס מזכויות קיימות. זה מעשה בלעם, רצינו להיטיב ונמצאנו מקללים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא צודק. אז בשביל מה אתה צריך את החוק? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אז בואו נשאיר את זה ככה, תטען שיש זכויות קיימות, ונגיע לבית משפט. חבר'ה, אי-אפשר לאכול את העוגה מכל הכיוונים. << אורח >> ברק בר שלום: << אורח >> החוק נועד להבהיר מצב ולהגיד שזכות העמדה לרשות הציבור תחול על ביצועים חדשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה הליך משפטי יש עכשיו? נגד נטפליקס בלבד? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כן. החוק הזה כולל המון שינויים, לא רק בהגדרה של העמדה לרשות הציבור. הוא כולל גם הגדרה של השמעה והצגה. על הליכים ועל שימושים ישנים שנעשו לפני תחילת החוק אנחנו עדיין נוכל לטעון שמה שחל עליהם זה החוק הקודם. זה מה שאנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מוכן, רק כלפי פלטפורמות בין-לאומיות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין לי בעיה עם מה שהם מבקשים, אבל אי-אפשר גם וגם. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> ארגוני המבצעים מבקשים ללכת על החלופה של סעיף (ד) השני, שבאה במקום סעיף (ד) הראשון ובמקום סעיף (ט). << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, היא לא במקום סעיף (ט). << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> היא כן במקום סעיף (ט). << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אבל אי-אפשר גם וגם. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אפשר גם וגם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה בדיוק מה שכתוב לצדו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, זה לא קשור. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> זה או סעיף (ד) הראשון שמחיל רק קדימה, עם החלה של זכויות מסוימות על ביצועים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מה אנחנו עושים עם הטענה בבית משפט מול נטפליקס? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> השופטת תכריע. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל החוק הזה משפיע על זה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> צריך או-או, אי-אפשר גם וגם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נראה לי. אי-אפשר לתפוס את כל העסק בידיים. תחליטו אתם. נתתי לכם כמה אופציות, אלף פעם. אם לא מתאים לכם החוק, תגידו לנו. אי-אפשר ליהנות מכל העולמות. אני לא יודע מה זה אומר שזו הייתה הגישה, כמו שאמרה היועצת המשפטית. זה לא נכון. עשינו המון שינויים, המון דיונים, ומותר לוועדה בקריאה שנייה ושלישית לעשות תיקונים לקריאה ראשונה. זה הכול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ואגב, זה היה הנוסח לקריאה ראשונה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אני אוסיף שמבחינה מקצועית, ברמה המשפטית, אנחנו חושבים שהנקי יותר זה סעיף (ד) השני בלבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בגלל שאין הסכם עם נטפליקס, ויש, לצערי הרב, הסכמים של נטפליקס עם המפיקים שמחילה עליהם את האחריות לשלם ולא הם, אז אמרנו שנעשה חמש שנים קדימה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה סעיף (ט). << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> זה סעיף (ט). << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> למה "לצערך" יש הסכמים? אני לא מבין את - - - הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו הפשרה שאנחנו מקבלים, ולדעתי, היא ראויה וגם בית משפט יראה שנתנו התייחסות רצינית לעניין הזה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש טענה, המבצעים מאמינים בה וטוענים אותה בבית המשפט בלהט רב – אז שבית משפט יכריע. למה צריך פה גם להגיד מה יקרה לגבי רפרטואר אחורה וגם עוד ועוד ועוד מכל הכיוונים? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כי לגבי מה שמעורפל בעבר אנחנו משאירים לבית משפט לדון, ואנחנו לא קובעים, ולגבי העתיד אנחנו קובעים שאכן כן - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אבל זה בסדר גמור. אני מסכים לזה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נכון. אנחנו רוצים את סעיף (ד) השני, ואת סעיף (ט) שמדבר על אחורה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> סעיף (ד) השני, וזה הכול, הכול פתור. אחורה זה אחורה, קדימה זה קדימה. מה הבעיה בזה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני רוצה להתייחס לנוסח עצמו. יש לי התייחסות לסעיף (ד). << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> תמיר, אם זה יחול רק מפה והלאה על רפרטואר קיים - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא. זה לא מה שעל הפרק. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתה לא רוצה לשלם גם על האחורה וגם על הקדימה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני בא לאשכולות ולעילם ואני אומר את זה לאורי – כמציע החוק, אני מסכים עם היושב-ראש, אי-אפשר לתפוס את הגזר משני הצדדים. אבל אני בא גם אליך בטענה, ואני אומר לך, אין בעיה, אני לא מדבר על מה שהיה בעבר ולא אומר אם היו זכויות או לא היו זכויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יכולים לפתור לנו את הבעיה, להגיע להסכם. תגיעו להסכם. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אם לא תגיעו להבנות, אנחנו נדע שמכאן והלאה - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין הצעה שלא ניסיתי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא נכון. אנחנו מבקשים להעיר על הסיפא של סעיף (ד) הראשון או השני: כדי לגרוע מתנאים לפי הסכם שנכרת – לא: ערב יום התחילה, אלא: ערב פרסום החוק ברשומות. מדוע? כי אנחנו לא רוצים שמיד שאחרי שהחוק יפורסם ועד תחילתו, וכרגע זה שנה אחרי, יהיה מרוץ התחמשות שיחתימו מהר מהר על חוזים לפי החוק הישן לפי תחילה. ולכן אנחנו מבקשים: כנוסחו בחוק זה, כדי לגרוע מתנאים לפי הסכם שנכרת ערב יום פרסום החוק ברשומות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא יודעת לסיפה של איזה סעיף (ד) אתה מתכוון - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לשניהם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> - - אבל הסיפה הזאת מתייחסת לאי העבירות של הזכות לתמלוג ראוי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> להגיד שאי-אפשר בחוזה להעביר את הזכות לתמלוג ראוי לפני שהחוק נכנס לתוקף, זה אומר למעשה להחיל את אי-העבירות - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, אני מפריד - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אורי, אל תגיד לי לא ותן לי לסיים משפט. זה אומר להחיל את אי-העבירות של הזכות לתמלוג ראוי לפני שהחוק נכנס לתוקף. זה לא משהו שהחקיקה מכירה. הסעיף עוד לא נכנס לתוקף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז תכניסו את החוק לתוקף מיד. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אז קודם כול, אפשר לקצר את התוקף, ואני רוצה לחדד בין מתי הזכות היא בלתי-עבירה ומתי יש חוזים שתופסים. אני מדבר על מתי החוזה תופס. אנחנו חוששים ממצב ריאלי מאוד, שאנשים יבינו שזה חוק חדש, יש שנה עד שהוא נכנס לתוקף, ויתחילו במרוץ חימוש שמחתימים על חוזים שתוך תקופת זמן מסוימת הם לא יוכלו להחתים עליהם. ולכן, לגבי מתי אפשר להחתים על חוזה שנוגע לאי-עבירות הזכות, התקופה צריכה להיות קצרה יותר. את מבינה מה אני אומר? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אני מבקש הבהרה אם במה שאומר חברי הוא מתייחס גם לענף המוזיקה, שבה דובר במפורש שיש זמן לענף המוזיקה להתארגן. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, אנחנו מדברים על ביצוע פומבי. אי-עבירות מתייחסת רק לביצוע פומבי שכבר הסכמנו - - - << אורח >> איל פרייס: << אורח >> לא, לא. סעיף (ד) מדבר על כניסתו של החוק לתוקף באופן כללי, גם על העמדה לרשות ציבור. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> היא אמרה הרגע שהיא מדברת על אי-עבירות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מר רשטיק מתייחס כאן לסיפה שאומרת: "ואולם, אין בהוראות סעיף 3א(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, כדי לגרוע מתנאים לפי הסכם שנכרת ערב יום התחילה". << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתם תומכים בהערתי? << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הם תומכים בהערה שלי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אוקיי, אבל יש דברים שאפשר לעשות משפטית ויש דברים שאי-אפשר לעשות משפטית. אני לא יכולה להכניס לתוקף סעיף לפני שהוא נכנס בפועל לתוקף לפי החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למה לתת שנה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני מבקש שהסעיף של אי-עבירות הזכות ייכנס לתוקפו הרבה קודם, כדי לא ליצור מצב שבמשך שנה אנשים יחתמו מהר מהר על חוזים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז השוק צריך להתארגן - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> השוק לא צריך להתארגן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק אציין שלפי הסכמות בין אשכולות ועילם לבין התאחדות ענף הקולנוע, הזכות הזאת תיכנס לתוקף רק בעוד ארבע שנים, וגם שם יש לנו הערות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל אני מדבר עכשיו לא על הקולנוע. אני מדבר על המוזיקה, ובשוק המוזיקה יש הסכמות שהזכות הזאת לביצוע פומבי תיכנס מידית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הסכמות של מי? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> שלנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> המפיקים לא משלמים על ביצוע פומבי. העסקים משלמים על ביצוע פומבי. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> לכן אנחנו פקטור כאן, בדיוק. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה לא קשור לעסקים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה קשור. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אי-עבירות הזכות במוזיקה נוגעת לזה שהמפיק לא יוכל לקחת את הזכות הכלכלית מהמבצע. אם הזכות היא אצל המפיק, אז בית עסק ישלם כך או כך, או שהוא ישלם למבצע או שהוא ישלם למפיק. זה לא קשור כהוא זה לבית העסק. מדובר על מערכת גומלין לגבי ביצוע פומבי בין המפיק לבין המבצע, ואנחנו מבקשים שהחל ממועד כמה שיותר מהר שהזכות הזאת תהיה קוגנטית – הזכות לתמלוג ראוי בביצוע פומבי, אני רוצה לחדד. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> סעיף 3א, המגבלה על עבירות, זה לא רק מגבלה על עבירות שהיא ככל הנראה ביחסים מול המפיק, לפחות ברוב המקרים; יש פה גם מגבלה על ויתור, כלומר, בית עסק לא יוכל לקבל ויתור מהמבצע עצמו על הזכות לתמלוגים, וזה כבר כן מול המשתמשים ולא רק מול המפיקים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בסופו של דבר, יש אמירה ערכית של הוועדה שאומרת: אנחנו לא רוצים שיוותרו על הזכות הזאת, על הזכות הכלכלית הזאתי, והאמירה הזאת צריכה להיכנס לתוקפה כמה שיותר מהר, כדי לא לייצר מרוץ חימוש. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל גם אם מחר יש מרוץ חימוש והם חותמים חוזה, בעוד חמש שנים זה לא חל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה מרוץ חימוש? הרי בסופו של דבר אנשים צריכים לחתום על ההסכם. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מרוץ חימוש זה ללכת מהר מהר למבצעים, ולבקש להם לוותר על הזכות שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא מקבל על זה משהו. הוא מקבל עבודה, הוא מקבל דברים כאלה ואחרים, אני לא יודע מה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה יעזור אם נכתוב: ואולם, אין בהוראות סעיף 3א(א1), וכולי, כדי לגרוע מתנאים לפי הסכם שנכרת ערב יום התחילה לעניין ביצוע שהוטבע ערב יום התחילה? כלומר זה יחול רק על ביצועים עד שהחוק נכנס לתוקף. אי-אפשר יהיה לבקש מהמבצע ויתור - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כן, זה מצוין. זו הצעה נהדרת, ואני מודה לך עליה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> משרד המשפטים? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אפשר לחזור בבקשה על ההצעה? << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אני רוצה להבין, זה אומר שזה יהיה רק על ביצועים שהוטבעו, בעצם את מכילה את אי-העבירות גם על ביצועים שיהיו אחרי יום התחילה, אבל תחת הסכם בין המבצע לבין המפיק שנחתם לפני כן. אני חושבת שהמפיקים בזמנו - - - << אורח >> איל פרייס: << אורח >> ההצעה לא ברורה לנו. אפשר לחזור עליה, בבקשה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני שואלת אתכם, האם יש היום חוזים בשוק שאומרים שכל הזכויות בביצועים קיימים ובביצועים עתידיים יועברו למפיקים? אם לא, ואני רוצה לשמוע מכם, אפשר לכתוב שההסכמים שלא ייפגעו הם רק הסכמים לעניין ביצועים שכבר הוטבעו לפני שהחוק נכנס לתוקף. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אני לא יכול להשיב על שאלה עובדתית כזאת כי אני לא מכיר אותה, אבל רציתי לדעת מה ההצעה אומרת, מה ההצעה הניסוחית שהצעת? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ההצעה היא: "ואולם, אין בהוראות סעיף 3א(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, כדי לגרוע מתנאים לפי הסכם שנכרת ערב יום התחילה לעניין ביצועים שהוטבעו ערב יום התחילה". אני מציעה שתבדקו ותראו אם זה מקובל עליכם. אני מניחה שגם בתחום האודיו-ויז'ואל צריך לקבל - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בתחום האודיו-ויז'ואל, אני אומר בוודאות מלאה שיש גם הסכמים שמתייחסים לעתיד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז זאת בעיה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אורי, הנוסח הזה כן מגלם את ההסכמה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כלומר, אם אתה עושה חוזה עם שחקן לכמה עונות קדימה - - - << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> גם ביצוע פומבי, תמיר? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מדברים רק על ביצוע פומבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי הוא יכול לגמור הסכם, וגם הם יכולים, עם הנטפליקס הזה, ולגמור את העניין. אבל הם לא עושים את זה, בגלל איזה 100,000 שקל לפה או 100,000 שקל לפה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> נעמה, מבחינתנו, כל עוד שאת מכניסה הבהרה שזה מדבר אך ורק על השמעה פומבית, אין לנו בעיה עם זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 3א(א1) מדבר רק על ביצוע פומבי. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אז אני חוזר ואומר, אין לנו בעיה עם זה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני סתם שואל – תמיר, איך אתה מקנה דבר שלא בא לעולם? לא הבנתי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה דבר מקובל מאוד - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל הזכויות האלה עוד לא באו, עוד לא הייתה יצירה ועוד לא היה ביצוע – הוא מוותר על משהו שעוד לא בא לעולם? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> מקובל מאוד בהסכמים שמתקשרים עם אומן לא רק לגבי מה שהוא עושה היום, גם מה שהוא יעשה כל השנה או כל השנתיים או כל הפרויקט. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כל החיים גם. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ואם בסוף הוא לא יעשה? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> נכנסים לפרויקט, הפרויקט יכול לקחת זמן. מה הבעיה בזה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כל החיים, למה לא? עבדות. אם הוא היה יכול על פי חוזה לקחת עבדים, הוא היה לוקח עבדים גם. תאמין לי. אם הייתה עבדות חוקית בישראל, הוא היה לוקח גם עבדים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כן, נהדר. נהדר. אני רוצה להתייחס רגע באופן ענייני, ובלי כל ההשמצות המכוערות האלה שלא נפסקות. יש פרויקט שנמשך לאורך זמן, וחותמים על הסכם לפני שהפרויקט מתחיל, הפרויקט יכול לקחת הרבה זמן, וכל מה שיקרה בפרויקט הזה – ברור שזה גם הקלטה עתידית. מה השאלה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> והתקופה של שנה עד שהחוק נכנס לתוקף היא לא מספקת מבחינתכם? יכול להיות שהפרויקט יותר ארוך? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין לי מושג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל נתנו חמש שנים קדימה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא קשור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> על זה שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה שנה, בסדר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> משהו יכול לספק אותו? הוא לא רוצה לשלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפורי, פעם אחת אל תהיה אפורי. תהיה ביצועיסט. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> תהיה לארג'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיב רגע, ואני אומר את זה גם לכם, אשכולות – אני לא מציע לכם, באמת אני מציע לכם, תגמרו הסכם. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אנחנו רוצים מאוד ומנסים בכל הכוח, ולצערי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא נראה לי שאתם רוצים. שני הצדדים מתווכחים - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> רוצים, רוצים. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> זה לא עובד, זה לא עובד. תמיר ישב פה שעות איתנו ועם חבר הכנסת טייב, ונסוג מהכול, נסוג מהכול. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אתה מבין? אתה מבין מה קורה כשאומרים אי אמת פה לפרוטוקול? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה ישבת איתם, טייב? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בטח, ישבתי איתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולא הצלחתם? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> כל מה שסוכם איתו, לא הגיע להסכם. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הייתה דרישה - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כשאתה מקבל נוסח שאומר כן, ואז 19 סייגים שאומרים לא, אתה לא יכול לצאת מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנו רגע לחבר הכנסת לדבר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אורי, ניחא אתה נכנס לדברים של אפורי, זו בעיה שלך איתו. אבל עכשיו זה איתי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתה צודק. אני לא מתעסק עם טייב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כפי שהסברתי ליועצת המשפטית, בגדול הייתה איזושהי הסכמה שזה לא יחול על חוזים קיימים עם פרק זמן – אתה אמרת חמש שנים, הייתה שם הסכמה אולי על פחות, לא משנה, זה לא העניין - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה, שיסכימו על פחות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אמרתי אולי על פחות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> סליחה? הייתה הסכמה מפורשת שאין התערבות בחוזים לעולם. הסכמה מפורשת, כולל אשכולות אמרו. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אפורי, אני הייתי בחדר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> גם אני הייתי בחדר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> נאמר על-ידי כולם וגם על-ידך, שאתה חושב שיש חוזים חתומים שכנראה לא עוברים את השלוש-שנים, והוזכרה ההצעה של יו"ר הוועדה לחמש שנים, ודובר שאולי נצליח לקצר את החמש-שנים, בהסכמה. זה מה שנאמר בחדר והסכמת לזה בגדול, אבל היו לך תנאים נוספים, ואני ממשיך. בגדול בסוף מה שקרה, עו"ד אפורי ביקש שזה לא יהיה זכות תגמול ראוי אלא יהיה זכות קניינית, ועל זה התפוצץ בסוף המשא-ומתן. אתה מסכים או לא? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא, להפך. זה הוסכם מיד. בכלל אין ויכוח על זה. זה הוסכם לפני שסיימתי את המשפט. זו לא הבעיה בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז תעשו עוד ניסיון. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> האמת היא שהבוקר הוצע לי לשבת עוד פעם. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אנחנו שמחים לשמוע שזה הוסכם לפרוטוקול, עו"ד אפורי. זו פעם ראשונה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה להגיד רגע. אי אפשר עם כל הצעקות האלה. אני רוצה להשלים משפט. אני אומר את הדברים בצורה הכי ברורה. העמדה של ארגון חברות הסרטים פשוטה מאוד – אי-אפשר לאחוז במקל משני קצותיו, אי-אפשר לטעון שגם לפי החוק הקיים יש זכויות, ואנחנו נמשיך להילחם ואנחנו נצעק צעקות - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל כבר אמרנו את דעתנו בנושא. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> רגע. ולכן אני חושב שמה שכתוב פה בחלופה השנייה של סעיף (ד) צריך לגמור את הדיון, ולתת לבתי משפט להכריע במה שהם צריכים להכריע. עם זאת, משום שהיושב-ראש פנה ואמר: שבו ותדברו, ישבנו ודיברנו, והצענו, ואני עכשיו אומר את זה ואין לי שום בעיה, אבל יש תנאים. קודם כול, צריך להיות לגמרי ברור שכל הטענות לפי החוק הקודם לא יכולות להימשך, מספיק. רוצים עכשיו לפי החוק החדש לתת תחולה רטרואקטיבית מסוימת עם סייגים – אני מסכים, אבל אי-אפשר להמשיך לטעון את הטענות לפי החוק הקודם. זה פשוט לחלוטין לא סביר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל לא יכולה להביע דעה מה היה החוק ומה הייתה הפרשנות של החוק עד עכשיו. אנחנו לא מתערבים, אנחנו רק אומרים שמכאן והלאה זו הפרשנות. על העבר תמשיכו להתנהל בבית משפט. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין שום בעיה. החלופה השנייה של סעיף (ד), וזה הכול. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> וסעיף (ט). אני רוצה לחזק - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף (ד) ללא סעיף (ט). רק תגיד את זה לפרוטוקול. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> עם סעיף (ט), עם סעיף (ט). << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני אומר לפרוטוקול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רגע, תנו לעו"ד אפורי להשלים את דבריו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמתי לב שאתם לא נותנים לו לדבר, יש לכם איזו שיטה או משהו? לא הבנתי את העניין הזה. לאף אחד אתם לא נותנים לדבר, לאף אחד. בסוף אני אוציא את כל החבילה שלכם, את כל החמישה, נוציא אותם לחמש דקות. נשמע את האנשים, ואחר-כך נדבר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש מאחורה גיבוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם נציגים נוספים מאחורה? אה, הבנתם שאני יכול להוציא, אז הכנתם מראש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שחקני חילוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז פעם ראשונה שנוציא גם מי שלא מדבר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה מה שנקרא ספסל עמוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש להם הרבה כסף, לעמותה הזאת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לארגון המבצעים יש תקציב בלתי מוגבל. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא כמו של נטפליקס, עו"ד אפורי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לארגון המבצעים יש תקציב בלתי מוגבל, בלתי מוגבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת שיגעתם אותנו. אני מציע לכם, תגיעו להסכם. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני מאוד רוצה להגיע להסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא רוצה. גם הם לא רוצים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא נכון. אני מחזק את מה שאמר חבר הכנסת טייב. הוא תיאר באופן מדויק - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אורי, תן לי לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, עוד פעם אתה לא נותן לו לדבר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה להסביר. אני אומר פה, כמו שאמרו פעם בארה"ב, read my lips. אם ייחקק סעיף (ד) כפי שהוא כתוב עכשיו - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> איזה מהם? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> סעיף (ד), החלופה השנייה, וזהו, זה הכול, ויהיה לגמרי ברור, מה שקדימה זה קדימה. אני אומר לכם, יש נכונות להגיע לפשרות כספיות ולמצוא פתרונות. יש נכונות כזו. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> ומי הצד שישלם? נטפליקס? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אבל אי-אפשר לסגור עם אשכולות שום דבר. אז עכשיו אני אומר, אחת משתיים, או שהולכים על חלופת סעיף (ד) השנייה, וזהו, לא סעיף (ט) ולא כלום. ואם רוצים לעשות משהו שחל על רפרטואר קיים, וכולם מבינים שהמשמעות היא התערבות מסוימת בחופש החוזים – אז אני חושב שהרוח הכללית של מה שנקבע לגבי התקליטים יכולה לעבוד מצוין, כולם יהיו מרוצים והמבצעים יקבלו כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המשפט זה רק על נטפליקס, נכון? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כן, אבל כרגע זה רק על נטפליקס. מישהו אמר שלא יהיו עוד משפטים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המשפט הקיים הוא רק על נטפליקס? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הקיים, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, אבל זה רק ביחס למצב הקיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שישלם, לא נלך איתו לבית משפט. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בית משפט יחליט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לגבי העבר, על נטפליקס. כל החלטה של בית משפט לא תחול על עניינים אחרים, רק עליכם. לזה אתם מסכימים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני לא יכול להסכים בשם מישהו אחר מה יחול עליו או לא יחול עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם בית משפט יחליט שהייתה לכם זכות כזאת, אתם לא יכולים לתבוע אחרים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> חוץ מפלטפורמות בין-לאומיות - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין הסכם עם אף פלטפורמה בין-לאומית. מי שאומר לכם את זה, לא אומר אמת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הבעיה שלנו, ואמרנו את זה פה, היא רק עם הפלטפורמות הבין-לאומיות. יש סיבה שקשת לא פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הפלטפורמות. זה נטפליקס. המשפט הוא רק עליהם. אל תדבר איתי באופן כללי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתה לא יכול לרשום נטפליקס בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אני רוצה להבין, אם אתם תפסידו במשפט, אתם תתבעו את הפדרציה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, לא. ממש לא. יש הסכמות בכתב, איך אני אתבע אותם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אתה. אני מדבר עליו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> את מי אני אתבע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אתה. הם, נטפליקס. יש להם הסכמים מקבילים. את מי אתם תתבעו? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה להיות הכי ברור. יש סעיפי שיפוי עם כל ספק של תוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז את מי תתבעו? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> את מי שסיפק. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אבל אם לא הייתה זכות בחוק, אז איך זה יכול להיות, עו"ד אפורי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> את מי שסיפק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תבלבל, אנחנו לא ילדים. אם בית משפט יחליט שיש זכות כזאת, ולהם יש הסכם עם מישהו אחר שמשפה אותם, אז הם לא ישלמו בסוף, והישראלים ישלמו. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ברור. בוודאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, באמת. אנחנו לא ילדים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה המצב שהוא רוצה לקבע לתמיד, שתמיד הישראלים ישלמו והבין-לאומיים לא ישלמו. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא עניין של לקבע. יש חופש חוזים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה מה שיקרה. אני מדבר על העבר, לא על העתיד. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש חופש חוזים. מה שהצדדים הסכימו, זה מה שהם הסכימו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה עשינו בזה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אין מה להתערב בזה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> רגע, אבל אני רוצה להשלים מילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אל תשלימו כלום. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני רוצה לחזק את חבר הכנסת טייב. המצב שהוא תיאר הוא נכון. אפורי חזר בו בצורה מאוד ברורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תשלימו כלום, כי אתם מצליחים לבלבל אותנו. תקשיבו טוב. יש לכם הזדמנות עד יום חמישי הבא להגיע להסכמים. אני מציע לכם להגיע, באמת אני מציע לכם. אני חושב שזו שטות לא להגיע להסכם. מדובר על כסף בסך הכול, ואפשר להגיע להסכם. זה לא נורא. לגבי העתיד אמרנו, אם לא תגיעו להסכם, התחולה תהיה חמש שנים קדימה, אלא אם כן תשכנעו אותי שחמש שנים זה הרבה זמן. אין בעיה. גם זה פתוח. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני יכול לשכנע. בהתאם לנוסח של סעיף (ט)? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני דווקא לא רוצה לשמוע אתכם. אני רוצה לשמוע את העו"ד של הפדרציה. אתה תגיד לי. אני שואל לגבי תקופת הזמן. תהיה עכשיו יועץ שלנו כרגע. שמתי לב שאתה ענייני בהרבה דברים. תגיד לי אתה, כמה זמן התקופה צריכה להיות? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אני חושב שתמיד צריך לתת זמן לתעשייה להתארגן. אנשים הם לא מכונות, לוקח זמן, לוקח זמן להטמיע את זה, וצריך לדבר עם האנשים, צריך לכתוב את החוזים, צריך להידבר, לעשות הכול בנחת, צריך זמן מספיק. אני לא רוצה לנקוב בזמן מדויק, אבל צריך זמן מספיק, זמן שאתם חושבים שהוא סביר שתמיד שומר על יציבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן זה סביר, לדעתך? אמרנו חמש שנים – זה הרבה זמן? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> חמש שנים זה יפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה הרבה. זה הרבה מדי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> פנינו גם לגופי התקשורת. הוועדה הוציאה פנייה לגופי התקשורת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם אומרים, חמש שנים זה הרבה? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך מה שנאמר בפגישה גם על ידי עו"ד אפורי. ואפורי, אני לא משקר, בסדר? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> חס וחלילה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אז מה שאמרתי זה מה שהיה בחדר. דובר שכנראה אין הסכמים שעוברים את השנתיים מהיום, ודובר אולי על קצת יותר והוא היה צריך לבדוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל כמה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני גם בדקתי, אדוני. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ונאמר על ידי אפורי שיכול להיות שיש להם הסכמים שהוא לא מכיר, שהם קצת יותר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לתאגיד יש הסכמים, אולי הוא יתייחס? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בדקתי את עצמי, ואני יכול לתת התייחסות. יש מעט מאוד הסכמים שהם לא מוגבלים בזמן בכלל. מתי זה קורה? כשמימנו את ההפקה, כשיש גוף בין-לאומי שמימן את ההפקה לחלוטין, אז יש מקרים שבמקום לקחת עליה בעלות, הוא לקח רישיון בלתי מוגבל בזמן. יש כמה מקרים כאלה. לגבי הדיבוב, ההסכמים הם תמיד לא מוגבלים בזמן, תמיד, וזה לא - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זו הבעיה. אותם דופקים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה רק אומר מי חזק ומי הכי חלש. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוועדה הוציאה פנייה רשמית לגופים שמפיקים תכני אודיו-ויזואל, כמו שהם נקראים, לשאול אותם מה אורך החיים של ההסכמים ביניהם לבין הפלטפורמות. קיבלנו כל מיני תשובות – בגדול התקופה הכי ארוכה שראינו זה עשר שנים, ואני חושבת שהממוצע היה בערך חמש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז חמש שנים זה בסדר. טוב, סיימנו את העניין. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> קודם לכן, בסעיף קודם, על איחוד גבייה, עו"ד אפורי אמר שזמן התארגנות יכול להיות צ'יק צ'ק, מהיר, ופה פתאום זמן ההתארגנות הוא הרבה יותר ארוך. שם השוק לא צריך להתארגן, אבל פה צריך חמש שנים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש לי הצעה אופרטיבית. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני יכול לשאול את התאגיד, כי לתאגיד יש חוזים והם עשו בדיקה. אפשר אולי לשאול את התאגיד לכמה זמן החוזים שלהם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה התאגיד? הוא פה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הוא פה, אייל פה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, יש לי הצעה אופרטיבית. כולנו רואים שבגלל שיש כאן מגוון של סיטואציות מסחריות יש קושי. כ-MPA, כארגון, אני לא יכול להגיד דברים מסחריים על אף חברה בנפרד, אף פעם, אין לי שום מנדט לזה. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אז שיבואו לדיון. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא, הם לא יכולים לבוא. הם לא יבואו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> למה לא? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> המצב פשוט מאוד. צריך לחוקק את חלופת סעיף (ד) כפי שהיא, בלי סעיף (ט). << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> עם סעיף (ט). << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> שנייה אחת. והוועדה יכולה להגיד – אפשר לכתוב את זה כך, אפשר לכתוב את זה אחרת – בעוד שלוש שנים נתכנס פה שוב - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ממש לא. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> - - ואם יתברר שהמבצעים לא קיבלו מענה באמצעים חוזיים, אז חוזרים לזה ומחוקקים את זה באיזושהי דרך. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> בלי סעיף (ט) כאילו לא חוקקנו את החוק, והם ישקטו אל השמרים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעניין הזה אמרנו מה אנחנו רוצים לגבי מה להשאיר לא לשיר. אני מבקש שתדברו ביניכם ועם משרד המשפטים וכולי. עכשיו מה לגבי סעיף (ט)? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עוד לא הגענו להקריא אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אמרה שסעיף (ט) לא רלוונטי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הוא מאוד רלוונטי. הוא קריטי, אדוני.אדוי << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> הוא קריטי. הוא מהותי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מציעה שמשרד המשפטים יציג את עמדתו לפני שמתחילים להעיר עליה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> לגבי סעיף (ד) השני? זאת השאלה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לגבי אם סעיף (ט) צריך להיכלל בנוסח או לא. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> שוב, זה תלוי במתווה שהוועדה בוחרת ללכת בה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרנו, אנחנו רוצים חמש שנים קדימה. זהו, זה מה שאנחנו רוצים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> סעיף (ט) מדבר על חמש שנים או פחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי העבר, בגלל שאני רואה שמי שישלמו בסוף יהיו אחרים, ולא נטפליקס, אז לא תהיה זכות בעבר. בואו נתקדם. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא הבנתי. חמש שנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמש שנים קדימה, וזהו. בית המשפט, עם כל הכבוד, אני לא אחכה להחלטה שלו. מבחינתי, זה לא קיים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל זה סעיף (ט). סעיף (ט) מדבר על חמש שנים כרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, וזה הכול. אתם לא יכולים לטעון לגבי העבר פה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בעצם אנחנו מדברים על חלופת סעיף (ד) הראשונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יצא לי מזה? שנטפליקס בסוף לא ישלמו כלום? אתם כל פעם מציגים לי את זה, שנטפליקס ישלמו – ובפועל זה לא היה המצב. אז מה עשינו פה? לא הבנתי. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אם היו"ר רוצה את סעיף (ט), זה בא עם החלופה הראשונה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> תגידו מה עמדתכם. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> אמרתי את העמדה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אשכולות, יש לכם הזדמנות להגיע איתם להסכם. תגיעו להסכם. שני הצדדים מפסידים, הם מפסידים את חמש השנים קדימה ואתם מפסידים את חמש השנים אחורה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, אנחנו מפסידים את חמש השנים קדימה. חמש שנים אני לא אוכל לפעול, לכאורה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> לא, לא לכאורה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו פה בבעיה. אתם לא מבינים? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו לא בבעיה. סעיף (ט) פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא בבעיה. אנחנו בבעיה, מכיוון שבחקיקות אנחנו לא נוהגים להתערב בהסכמים קיימים, לא מבטלים אותם במסגרת חקיקה, זה נוגד את כל המדיניות - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בסדר, בית משפט יקבע מה שיקבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. אנחנו לא נוהגים כך, ולכן מצאנו דרך ביניים של תקופת זמן, לאור בדיקה של ההסכמים והכול, ואחרי זה הכול מבוטל, לא יהיה הסכם שיגיד שמישהו אחר משלם. שני הצדדים צריכים להבין את זה, גם אם יש הסכם ארוך טווח. אני מאמין שיוגש בג"ץ על העניין הזה, ובג"ץ יאשר לאור זה שמצאנו פשרה הוגנת. זה הכול. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> מה הוגן בפשרה שלוקחת זכויות שרכשתי במיליונים? << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> זכויות שלא היו, אמרת, עו"ד אפורי. זכויות שלא היו, כי גם אתה לא יכול לאכול את העוגה מכל הכיוונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההתערבות שלנו היא רק מחמש שנים קדימה. היא לא מתערבת עכשיו. בואו נמשיך. מה לגבי סעיף (ט)? סיימנו את העניין, וכל אחד יעשה את השיקולים שלו. יש לכם עד יום חמישי הבא. אם הגעתם להסכם, כמו שעשיתי עם הפדרציה, אני אכניס את ההסכם הזה ואני אאשר אותו. זה הכול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתה רוצה שאני אקריא את סעיף קטן (ט) או להמשיך לפי הסדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכי לפי הסדר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> "(ד1) על אף הוראות סעיף קטן (ד) – [לעניין ביצוע פומבי של יצירה קולנועית בבית קולנוע,] הוראות סעיף 3א(א1), כנוסחו בחוק זה, יחולו על ביצועים שהוטבעו החל מארבע שנים מיום התחילה." זה סעיף שנכנס לפי הסכמות של אשכולות והתאחדות ענף הקולנוע בישראל. השאלה היא אם להחיל את הסעיף הזה רק לגבי ביצוע פומבי של יצירה קולנועית בבית קולנוע, כי בעצם ייווצר כאן מצב שבו אחרי שנה המבצע לא יוכל לוותר על זכותו להעמדה הרשות הציבור בכל מקום חוץ מבבתי הקולנוע, ואחרי ארבע שנים הזכות הזאת תיושר והוא יוכל לוותר על הכול. זה עלול ליצור בלגן בשוק, ואני אבקש את ההתייחסות של משרד המשפטים גם לעניין הזה. << אורח >> אילת פלדמן: << אורח >> מבחינה מקצועית, אני מסכימה עם ההערות של היועצת המשפטית – יצירה של מועדי תחילה שונים לפי סוגי יצירות באמת עלולה ליצור קשיים יישומיים. בנוסף לכך, בדוגמה של העבירות, עבירות היא סוגיה של בעלות שהיא חלה In Rem, היא לא יכולה להיות קשורה לשאלה איפה מוצגת היצירה, איפה מוצג הביצוע. עבירות, או שהיא עוברת או שהיא לא עוברת. ההבחנה בין הצגה בבתי קולנוע להצגה במסעדות ובתי קפה היא הבחנה לא רלוונטית בעולמות של קביעת בעלות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני אתייחס. אני אציע פתרון אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חייב לסיים את הישיבה. הגענו לשעה 11:00. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני יכול להציע לך אותו אחר כך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בישיבה הבאה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי הישיבה הבאה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הישיבה הבאה ביום ראשון לא הקרוב. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> ב-4 בינואר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש שעות, ואני מקווה שנסיים כמה שיותר, כי אני לא אסיים את החוק בצורה הזאת. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>