חומר רקע - גורמים חיצוניים
:תאריך21.1.2026
לכבוד
יו"ר ו עדת הכלכלה של הכנסת
:באמצעות דוא"ל
[email protected]
מר דויד ביטן
[email protected]
משכן הכנסת, ירושלים
,א.נ
לכבוד
עו"ד נעמה דניאל, יועצת משפטית
ו עדת הכלכלה הכנסת
משכן הכנסת, ירושלים
ח.נ,
'הנדון: הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס10), התשפ"ה–
2025
עמדת הפי"ל
ביחס לסעיף15
ב ' –
גבייה משותפת
1.
אנו מתנגדים באופן נחרץ להוראות סעיף15
'ב, ועיקר ההתנגדות נובעת מהסנקציות ו אופן הניסוח
.המוצע
2.
עם זאת נציין כי
אין לנו התנגדות לגבייה משותפת שתכליתה :
א.
הקלה אדמניסטרטיבית על המשתמשים בהסדרת הרישיונות .
ב.
.הוזלה (הנובעת מחסכון בעלויות עסקה) של דמי הרישוי הכוללים
3.
אולם, על מנגנון לגבייה
,משותפת
להירקם בזהירות,
תוך בחינה
ושמירה על האופי העצמאי של כל
ארגון ובעלי הזכויות המיוצגים בו, אשר מחד ישיג את התכליות האמורות ומאידך,
יאפשר לבעלי
הזכויות למקסם את זכויותיהם הקנייניות,
כך שיוכלו להתפרנס מהן בכבוד ולהחזיר לעצמם הוצאות
והשקעות ומשאבים
שהשקיעו ו אף לעודד .מוטיבציה להמשך היצירה תוך שימור התרבות הישראלית
4.
להלן נימוקים מדוע אין לחוקק את
סעיף ה סנקציות ובוודאי שלא בנוסח המוצע :
א.
,ה"מקל" של הטלת הסנקציות בסעיף על ארגון שלא יצליח להצטרף להסכמות בין הארגונים
מפר את האיזון הראוי ופוגע בהליך ההידברות בין הארגונים, אשר גם ביניהם יש פערי כוחות
ו הדבר י
וביל לפגיעה אנושה בארגון מחולל התחרות של המפיקים העצמאיים בישראל .
ב.
שליל
ה מוחלטת
של הפיצוי הסטטוטורי הוא "עונש קולקטיבי" כלפי בעלי הזכויות ההופך את
זכות הק
נ
יין שלהם ל
"אות מתה", מדובר ב צעד חסר תקדים. הפיצוי ללא הוכחת נזק אינו
"פרס", אלא הכלי היחיד המאפשר אכיפה אפקטיבית בתחום שבו הוכחת נזק ספציפי היא כמעט
בלתי אפשרית.
ג.
ונזכיר, כי ישראל חתומה על אמנ
ו ת בינלאומיות
המחייבות מתן "הגנה הולמת וסעדים יעילים"
(Effective Remedies)
כנגד הפרת זכויות. שלילה מוחלטת של הפיצוי הסטטוטורי מרוקנת את
זכות הקניין מתוכן והופכת את ישראל למדינה שאינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים של
הגנת הקניין הרוחני.
ד.
בדיון האחרון בועדה
אמר
'כב
ה יו"ר
שהצעת ה
חוק
,לטעמו
נועד ה
"להגן על ה
חלשים",
ולעשות
איזונים,
סעיף
הסנקציות ,הוא ההפך מאידאל זה של יו"ר הועדה :
-
ב מערכות היחסים ב
ין הארגונים -
יש פערי כוחות ו סעיף
הסנקציות י
פ ר את האיזון ומניעת
יכולת ניהול
המו"מ
בין הצדדים "והכל לאור ה"מקל.
-
במערכת היחסים בין
ה ארגונים לבעלי הזכויות- ה סנקציה תוטל גם על בעל הזכויות עצמו
ולא רק על הארגון .
-
במערכת היחסים בין בעלי העסקים לבעלי הזכויות/ארגונים
-
בשלילת סעד הפיצוי
,הסטטוטורי, קיים חשש שסנקציה זו תיצור תמריץ שלילי להסדרת רישיונות השימוש
במסגרת הקושי שיווצר לעניין הגשת התביעות .
-
במערכת היחסים בין ארגונים יציגים לבעלי הזכויות/ארגונים-
,כפי שהסעיף מנוסח
מו פר
הא יזון בין הצדדים, קיים חשש שסנקציה זו תיצור תמריץ שלי לי להגעה להסדר שייצור
עיוות כלכלי בשוק התמלוגים.
ה.
גם הסנקציה הנוספת, שמשמעותה הרחבת הפטור לבעלי עסקים שהמחזור השנתי שלהם פי4
מתקרת עוסק פטור, מהווה פגיעה נוספת בהכנסות של בעלי הזכויות ולמעשה בפרנסתם, בעוד
שאין קשר בין היכולת של הארגונים להגיע להסכמה לבין היכולת הכלכלית של העסק, ובפרט
בשנה ונהנים ממוסיקה בחינם המביאה להם תועלת₪ בעלי העסקים שמגלגלים חצי מיליון
.שאחרת לא היו עושים בה שימוש
ו .
סעיף זה מעלה גם שאלות קשות שעל הרשות לתחרות לבחון . הסדר הגבייה המשותפת המוצע
בסעיף15ב, מעצם טיבו וטבעו, מהווה "הסדר כובל" כהגדרתו בחוק התחרות הכלכלית.
מדובר
בשיתוף פעולה הדוק בין מתחרים , מנגנוני גבייה וחלוקת הכנסות-
פעולות הנמצאות ב"ליבת
האיסור" של דיני התחרות
, המצריכות בחינה מעמיקה והסדרה.
הניסוח הנוכחי של סעיף15
,ב(ה) קובע כי חוק התחרות ממשיך לחול על הגבייה המשותפת. בכך
יוצר המחוקק "מלכוד רגולטורי" מצד אחד מוטלת על הארגונים סנקציה דרקונית של שלילת
הפיצוי הסטטוטורי אם לא יגיעו להסדר גבייה תוך פרק זמן קצוב ו מצד שני עליהם לפעול בכפוף
.לתנאי הרשות לתחרות
,ניסיון העבר מלמד כי הליכים מול רשות התחרות (קבלת פטור או אישור בית הדין) הם מורכבים
יקרים ונמשכים לעיתים שנים רבות-
.זמן רב מעבר לפרק הזמן של "שנה וחצי" המוצע בסעיף
לא יעלה על הדעת כי הארגונים ובעלי הזכויות המיוצגים בהם ייענשו בשלילת זכויות קנייניות
.בשל עיכובים רגולטוריים שאינם בשליטתם
ז.
,בנוסף ה
נוסח המו צע כופה "גבייה משותפת" גורפת ללא
ה
בחנה בין מגזרים. ישנם מגזרים שבהם
גבייה משותפת אינה יעילה או אינה מוצדקת כלכלית. שלילת האפשרות להחריג מגזרים אלו
פוגעת ב
יכולת הארגונים לנהל את זכויותיהם בצורה מקצועית ומותאמת שוק.
5.
לסיכום, אנו סבורים כי
הסעיף הנדון ב
הצעת החוק במתכונת
ו
הנוכחית עובר את גבול
.הסבירות ופוגע באופן לא מידתי בזכות הקניין של בעלי הזכויות
'לא ניתן להשתמש בשלילת כלים משפטיים בסיסיים, כגון הפיצוי הסטטוטורי, כ'שוט
.להשגת יעדים רגולטוריים
אנו קוראים לו עדה להסיר את סעיף הסנקציות מהצעת החוק ולקיים הידברות מקצועית
שתביא לפתרון המעודד גבייה משותפת מתוך הסכמה ותועלת הדדית, ולא מתוך כפייה
הפוגעת אנושות בתרבות
הישראלית.
,ובמסגרת זו נבקש לחזור על הצעתנו להקמת
מסלקה ,באמצעותה ,
כל ארגון יזין
את
תעריפיו ובעל עסק ישלם באופן מרוכז ומקוון לכלל הארגונים ויזכה להנחה על הסכום
הכולל
והכספים יחולקו על פי התעריפים בין הארגונים .
בעל העסק יוכל לבחור לאיזה ארגון/ים לשלם ולאילו לא ,מהסיבות ,הצרכים
ואופי פעילותו
בכל הקשור להשמעת מוסיקה
, ביחס לארגונים הרלוונטיים להשמעה שמבצע.
לדוג 'אם
עסק משמיע רק מוסיקה לועזית ,יסיר את
התשלום של אשכולות והפי"
ל
שמייצגים מוסיקה ישראלית בלבד ,
ואם עסק משמיע רק
נעימות או קאוורים ,ישלם
רק
לאקו"ם ,כל מקרה לגופו .
המנגנון
-
גמיש ,מתחשב באופי השונה של הארגונים וסוג הזכויות וכן בצרכיי
השימוש
השונים של בעלי העסקים .בנוסף ,מתיישב עם תנאי הפעילות של הרשות לתחרות לרבות
ניהול מו"מ עם ארגונים יציגים של בעלי עסקים וכו .'
מסלקה זו ניתן להפעיל כפיילוט תוך זמן קצר יחסית .
פתרון זה יישומי ,מידתי ומהיר ,המגשים את תכליות ההצעה לגביה משותפת מבלי
ליצור
נזק כבד ובלתי הפיך לשוק המקומי.
ניר בוסקילה
מנכ"ל