פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 446 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, ד' בטבת התשפ"ו (24 בדצמבר 2025), שעה 09:07 סדר היום: << נושא >> הגדרת יישובי קו עימות ואזורי עדיפות לאומית בצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר אלי דלל אכרם חסון יעל רון בן משה אלון שוסטר חברי הכנסת: טטיאנה מזרסקי לימור סון הר מלך מוזמנים: נועה שוקרון – רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המיסים מיכל דסה – מנהלת תחום קמ"ט שותפויות ובקרה, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק אושר כרמי – ראש חוליית גורמי חוץ, אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי צחי לוגסי – מינהלת משמר לאומי והגנת התיישבות, המשרד לביטחון לאומי מאיר מחלוף – רשות חירום לאומית, משרד הביטחון ענת אסיף גיל – עו"ד, ראש אשכול, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אניטה יצחק – המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מורן יופה – עו"ד, ראש תחום, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה אורלי אלמגור לוטן – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע, הכנסת שלומית שמש – מנהלת אגף רשויות וקהילה, מינהלת תנופה לצפון אייל שמואלי – ראש מועצה מקומית כפר ורדים, מרכז השלטון המקומי יאסר ג'דבאן – ראש מועצה מקומית כסרא סמיע, יו"ר פורום הדרוזים והצ'רקסים משה קונינסקי – ראש עיריית כרמיאל, יו"ר מועצת הגליל אסף לנגלבן – ראש מועצה אזורית גליל עליון מירון לוי – מרכז משק, קיבוץ עברון מיכל אורון-עזני – מנהלת קהילה, קיבוץ מצר תומר בכר – מרכז משק, קיבוץ מצר רועי אלרום – גלעד לובינג, מייצג את מועצה אזורית מטה אשר, פורום קו העימות אילן פרידמן – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב מוזמנים באמצעים מקוונים: תא"ל במיל' אלון פרידמן – ראש מטה פיקוד הצפון לשעבר, צה"ל, משרד הביטחון משה דוידוביץ – ראש מועצה אזורית מטה אשר, ויו"ר פורום יישובי קו העימות מיכאל קבסה – ראש מועצה מקומית חצור הגלילית מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הגדרת יישובי קו עימות ואזורי עדיפות לאומית בצפון << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, אנחנו רוצים לפתוח את הבוקר בדיון שלשמו התכנסנו היום. היום אנחנו ב-24 בדצמבר 2025, ד' בטבת תשפ"ו. נושא הדיון הוא הגדרת יישובי קו העימות ואזורי עדיפות לאומית בצפון. אבל כמובן, לפני שאנחנו נתחיל בדיון היום, אנחנו מציינים היום את היום ה-810 מפרוץ המלחמה, מאותו יום, מה-7 באוקטובר. וכמובן שלרגע אנחנו לא שוכחים את גיבור ישראל רן גואילי, שעדיין מוחזק בשבי ברצועת עזה. ואנחנו השתדלנו בכל פתח של דיון, בוודאי גם להזכיר את הימים מאותו בוקר קשה, אבל גם לספר קצת את סיפורם של אלו שנחטפו לרצועת עזה. ורן גואילי, גיבור ישראל, שיצא באותו בוקר, כשהוא ממש ימים ספורים לפני שהוא הולך לעבור ניתוח, הוא נפצע בכתף, הוא שבר את הכתף שלו. הוא מתעורר בבוקר ומודיע להורים שלו, לאיציק וטליק היקרים, שהוא לא משאיר את החברים שלו לבד במערכה שם, למרות שהוא פצוע לפני ניתוח, והוא יורד דרומה ומצטרף לצוות היס"מ, שהוא היה חלק ממנו בלחימה הקשה, מחסלים ולא מעט מחבלים, כשהוא מגיע לאזור קיבוץ עלומים, ושם באמת בקרב הרואי. כפי שאבא שלו מספר, שבנקודה שממנה הוא נחטף, פזורות שם עשרות גופות של מחבלים שהוא חיסל אותם עד שפשוט נגמרה לו התחמושת, כשהוא גם פצוע, גם מהשבר בכתף וגם מעוד שני כדורים שהוא חוטף במהלך הקרבות שם, וכל הדרך הוא גם מעדכן את החברים שלו, את המפקדים, את המשפחה, מטפל בעצמו, עד שלצערנו הרב הוא נחטף ועדיין נמצא ברצועת עזה. במעבר מאוד חד, אבל באותו הקשר, המלחמה שפרצה בדרום כמובן לא פסחה על הצפון, שבאיום אחר אבל די דומה, תושבי הצפון כבר נמצאים הרבה מאוד שנים בקו העימות, שגם עליו אנחנו הולכים לדבר מה הוא אומר ומה הוא מגדיר בתוכו קו העימות. ואילו יישובים נמצאים בתוך ההגדרה הזו, ומה בעצם המשמעות של ההגדרה הזו. אבל בסופו של יום, כאשר אנחנו מדברים, והפוקוס היה תקופה מאוד ארוכה, ובצדק, סביב יישובי הדרום, בצפון מדינת ישראל התרחשה מלחמה ארוכה מאוד עם השפעות שאנחנו עדיין רואים אותן כיום על יישובי הצפון, ועל החשיבות האדירה של ממשלת ישראל לייצר כל מתווה, כל אפשרות, כל סיוע כדי להחזיר את התושבים לצפון, כדי לתת תקווה לצפון. כי צפון מדינת ישראל, יש לו, כפי שאמרנו, את הקשיים, גם מאיום ארוך שנים וגם ממשמעויות אחרות, פריפריאליות, שלא דין קריית שמונה אינו שווה לשדרות, כל מקום והבעייתיות שלו. אבל אנחנו רואים כמה קושי, ואני אומר את זה גם כמי שגר בצפון, יש להביא חבר'ה צעירים, זוגות צעירים, משרתי מערך המילואים לצפון. כמה קשה להביא תעשייה, לא תעשייה כבדה אלא תעשייה שיודעת לפרנס עם משכורות גבוהות, הייטק, לצפון. כמה קשה למשרדי הממשלה לעלות צפונה, אלה דברים שאנחנו יודעים. ומי שגר בצפון יודע איזו תעשייה טובה, לא רק החקלאות, גם התעשייה הכבדה, אבל גם הייטק. ומי שמגיע לצפון מרוויח גם חומר אנושי מאוד טוב, גם כמובן אוויר טוב ונופים טובים. אבל החובה פה שלנו כאן בכנסת, היא לוודא שאנחנו לא מייצרים כל מיני סיטואציות באמת מורכבות ומאתגרות עבור אלו שכן בחרו להמשיך את חייהם ולגור בצפון. לכן הנושא של הדיון היום התרכז בהחלטות שהתקבלו כדי לסייע לאותם תושבים, לאותם יישובים בצפון, אבל יצרו עיוות פנימי שיוצר בעייתיות מאוד מאוד כבדה כלפי התושבים בצפון. אנחנו כמובן מדברים על ההחלטות שהתקבלו כבר משנת 2000 והגדירו מהם יישובי קו העימות, מי נמצא שם, כמובן מי נמצא באחריות צה״ל, שזאת איזושהי הגדרה ברורה ומיידית, מי נמצא תחת פיקוד צפון, מי בשעת חירום היישוב שלו הופך למעין בסיס צבאי ומתנהל תחת שגרה צבאית, ומה אומרת ההגדרה החדשה של היישובים המאוימים, אם אפשר לקרוא להם כך. ולכן גם ההחלטה שהתקבלה ממש חודשים ספורים, אפילו חודש לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ורצתה להיטיב, צריכה לעבור ריענון ועדכון, בוודאי בהתאם לאיום שהגיע מאז ה-7 באוקטובר, ולמציאות שהגיעה יחד עם ה-7 באוקטובר ביישובי הצפון. אנחנו בעיקר מתרכזים סביב יישובים שנמצאים תחת, לא נקרא לזה שלטון צבאי בתקופת מלחמה, אבל זאת הסיטואציה באותם היישובים. אנחנו מדברים כמובן על יישובים שמקבלים את ההנחיות מאלוף פיקוד צפון, לא מפיקוד העורף, מתנהלים בהתאם להנחיות של אלוף תחת כיתת כוננות, תחת הגדרות כאלה ואחרות שאלוף פיקוד הצפון הגדיר להם. וההשלכות של זה בהחלטות האלה הן החלטות רוחביות, שבעצם מייצרות את ההטבות, אם אפשר לקרוא להן כך, את היכולת לאותן משפחות, לאותם זוגות צעירים, לאותם עסקים, להמשיך ולהתקיים בצפון. לפני שנתחיל בדיון, אנחנו נעשה איזשהו הסבר רגע על סדר הדוברים. כמובן נתחיל עם חברי הכנסת, שתודה רבה שהגעתם לדיון החשוב הזה. ובלי קשר לדיון הזה, אתם נמצאים גם בשאר הוועדות ובדיונים אחרים שקשורים לצפון, מפתחים את הצפון, שניכם מהצפון, בשדולות ביחד ובעשייה המשותפת למען הצפון. ואני מאוד מקווה שהמסקנות כאן מהוועדה הזו ומהדיון הזה באמת יצליחו להביא לשינוי מבורך כלפי תושבי הצפון. נתחיל עם חברי הכנסת, לאחר מכן עם ראשי הרשויות היקרים שהגיעו הנה, נציגי הציבור ומשרדי הממשלה השונים. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. דיון מאוד מאוד חשוב, כי חייבים לתקן החלטות שהתקבלו. היו מספר החלטות ממשלה לגבי הצפון במהלך המלחמה ואחריה. ובהחלטה האחרונה של יולי, באמת היה תיקון חלקי שנכנסו לשם מספר יישובים שמאוד קרובים לגבול הצפוני, וגם נחשבים מוגדרים על ידי הצבא שהם באמת קו העימות. אבל בהחלטות הקודמות הם לא נכללו ולא קיבלו הטבות ולא קיבלו תמיכות, ואנחנו יודעים שאחרי מלחמה ארוכה, שפגעה קשות גם בעסקים, בתעשייה, אני רוצה לציין את הפעילות של הרשויות המקומיות שהתמודדו, שגם איבדו את ההכנסות והתמודדו בטיפול במהלך המלחמה. אתה גם תושב הצפון, אתה יודע, כשנפלו טילים והיו יירוטים, וחלקים נפלו ממש בעיר, והיו גם פגיעות ישירות במבנים וברחובות, מי יצא לטפל בזה? זה הרשויות המקומיות עם הכוחות שלהן. היו הוצאות מעבר, הן דאגו גם למיגון של התושבים. אלה הוצאות שהן לא קיבלו שום שיפוי מהמדינה. הרשויות נאלצו להשקיע המון משאבים, והמדינה צריכה לתקן את ההחלטה ולתמוך ברשויות, להגדיל ולהרחיב הטבות, בלי שום קשר למעמד הסוציו אקונומי של הרשות, בלי שום מדד סוציו אקונומי. היו הוצאות, ואם אנחנו לא נחזק את הרשויות שידעו לפעול והוציאו את הכסף ותפקדו כמו שצריך, אם אנחנו לא נמשיך לעודד אותן, הן פשוט יהיו חלשות יותר, ואנחנו לא רוצים שזה יקרה, אנחנו רוצים לחזק את כל הצפון. אני מקווה מאוד שנשמע את ראשי הרשויות, והוועדה תוכל לקדם החלטות ותיקון להחלטות הממשלה הקודמות, ואולי להביא גם תקציבים נוספים, גם למערכת הבריאות וגם לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו באמת ניקח את הדיון הזה לאותם היישובים שמצאו את עצמם מוגדרים כיישובים מאוימים, נמצאים בהגדרה תחת פיקוד צפון, אבל הם לא נמצאים תחת ההחלטה שצריכה להיות מעודכנת אחרי שהיא התקבלה, כי המציאות השתנתה אפילו חודש אחרי שההחלטה התקבלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יודעים שהצפון וההכנסה הגדולה של הצפון תמיד הייתה מתיירות, והתיירות מתה. היא מתה בקורונה ומתה לגמרי בזמן המלחמה, ולהתאושש ולבנות הכול מחדש זה הוצאות גדולות. ואם המדינה לא תשקיע, אנחנו פשוט נאבד את הכלכלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היו"ר, מכובדיי כולם, בוקר טוב. אני אומר, יש לנו הזדמנות חד פעמית שאתה נמצא כאן ואנחנו כאן, אנחנו שייכים לצפון, שאני בדרך כלל כל שבוע-שבועיים אני מגיע ועובר את הכביש הזה מדלית אל כרמל עד לרמת הגולן וחוזר ומסתובב, ואני רואה שאין בנייה, המקום שומם. המדינה מזמן נגמרה בחדרה ובגדרה, ואם אנחנו לא ניקח החלטה אמיצה ונוביל שינוי מהותי, אני אומר לך, נחזור עוד שנה ועוד שנתיים ועוד שלוש, כפי שעשינו ב-2012 וב-2016 ו-2017. כל הזמן דיברנו, ולצערי הרב לא נעשתה עבודה. אני אומר לך, הצפון משלם מחיר כמו כל עם ישראל, אבל גם מחיר כבד מאוד כל הזמן, ולכן חייבים לשנות את המצב. אני נפגשתי עם השר זאב אלקין, דיברתי איתו על הרשימה, והוא אמר שהצבא קובע. אני רוצה לתת לך כמה דוגמאות. אני הייתי אצל ראש עיריית כרמיאל, הייתי אצל ראש עיריית כסרא סמיע, הייתי ברמת הגולן, הייתי אצל הרבה ראשי ערים, והבטן מלאה על הממשלה ועל היחס. אני אתן לך דוגמה. למשל, יש לנו ארבעה כפרים דרוזים ברמת הגולן, שלושה בתוך העסק הזה, ובוקעאתא מחוץ, למרות שבוקעאתא ומסעדה זה אותו גבול. אני לא יודע איזה היגיון מניח את החברים האלה ומה מוביל אותם לאשר אחד ואחד לא. כסרא סמיע למשל, ראש המועצה הוא גם יו"ר הפורום, ואני רואה אותו כל שבוע בא לכאן כדי להילחם למען השוויון שמגיע גם לעדה הדרוזית. העדה הדרוזית חלק מהצפון, ולכן גם לצפון מגיע שוויון, ואנחנו חייבים לסדר שכסרא סמיע ובית ג'אן, ששכל הכי הרבה במדינת ישראל, שיהיו חלק ברשימה של פיקוד הצפון. כרמיאל היישוב שהכי הרבה סבל במלחמה האחרונה, הרבה טילים נפלו שם. ראיתי ראש עיר, אדם רציני, אדם ערכי, אדם שיש לו הרבה אמביציה לקדם ולפתח, והוא צריך לרוץ אחרי הפקידים כדי לקבל מה שמגיע לו. ולכן אני מבקש מכבודך שהפעם אנחנו נוביל את זה, גם אם נצטרך להוביל החלטת ממשלה ושינוי חקיקה, אנחנו חייבים, כי זו ההזדמנות שלהם ושלנו, כי אנחנו גרים שם. ואם אנחנו לא נעשה לביתנו, מה שנקרא, אף אחד לא יחשוב עלינו בעתיד. כפי שאמרתי לך, המדינה מזמן הסתיימה בגדרה ובחדרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מעולה, תודה רבה. אני חושב שאתה דייקת פה באיזושהי נקודה מאוד משמעותית, שבסוף הצבא הוא הגורם שאמור לקבל את ההחלטה פה, כי בסוף הצבא משתלט על הגזרה בעת חירום, ועת החירום הזו היא זו שגוזרת אחריה את מה שהמדינה בעצם צריכה לתת מהצד שלה, את ההטבות, את ההקלות, את הסיוע. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אז נביא אותם לכאן, ואנחנו נגיד להם מה המדיניות שלנו. צריכים ליישם את המדיניות שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית, נכון. ולכן פה אנחנו צריכים לפתוח באמת ולהבין איפה הדקויות, איפה הליקויים ב-919 ובכל מה שנעשה בהחלטה של תנופה לצפון. חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב, תודה רבה לך על הדיון הזה. אני רוצה להתחיל דווקא ממה שאתה הפסקת, לגבי הצבא. הצבא מבחינתו, אם לא נפל טיל באיזשהו מקום, אז זה לא קו עימות וזה לא מעניין. אבל צריך להבין שאותם יישובים היו משותקים לאורך כל התקופה בגלל המצב, זה לא משנה אם נפל שם טיל או לא. אני ביקרתי ביישובי הצפון, אם זה בעברון ואם זה בנהריה ובעכו, ביישובים הערביים והדרוזיים. ואני זוכר גם את הוויכוח של היישוב יאנוח ג'ת, ששם בעצם הוא נמצא האם זה תשעה קילומטרים או תשעה וחצי או שמונה וחצי. תלוי מאיפה אתה לוקח אותו. חברים, אסור לנו להיכנס לדקויות האלה. אני חושב שאנחנו צריכים לחזק את הצפון. הצפון מגן על כל מרכז המדינה. אנחנו צריכים לתת לו את ההטבות, אנחנו צריכים לשמור על הצפון. הוא בעצם קו החזית שלנו, וזה לא משנה אם זה תשעה קילומטרים או 15 קילומטרים. אנחנו רוצים לראות את הצפון חזרה לפעילות שלו התיירותית והתעשייתית, על כל ההיבט הכלכלי של הצפון. והתמיכה הזאת צריכה לבוא גם מפה, מהוועדה, וגם מהממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. אני רוצה לפתוח עם משה דוידוביץ, שהוא נמצא בזום, מאחר והוא יו"ר הפורום, ואז נכבד את ראשי הערים וראשי הרשויות שהגיעו הנה לדיון. אתה שומע אותנו? בוקר טוב, מה נשמע? << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> שומע גם שומע, בוקר טוב. בסדר. קודם כל אני רוצה להודות לך, אדוני היו"ר, חברי הטוב, חבר הכנסת קרויזר, על הדיונים החשובים שאתה מקיים לאחרונה. הדיון האחרון שקיימת בנושא הגנת הסביבה טמן בחובו סוגיות קרדינליות בכלל למדינת ישראל, אבל לצפון בפרט. והנה, בשורה. כן, אפשר גם להגיד דברים טובים בתוך כל המסה הזאת. השבוע אושרו מיליארד שקל לתוך תוכנית הצפון, וחלק ניכר מהם זה בתוך התקציב של הגנת הסביבה לקו העימות, וזה לא מעט כתוצאה מהדיון שקיימת עם השרה והצוות שלה לפני שבועיים. לעצם העניין בדיון הנוכחי, אדוני היו"ר, אמר חבר הכנסת דלל, בצדק, ובמקרה הזה אני רוצה להיות פרקליט צה״ל. תראו, חבר'ה, אי אפשר להגדיר את כל המדינה קו עימות. בזמן שיש מלחמה, כל המדינה חוטפת טילים מאיראן, נפלו בתל אביב, נפלו ברחובות, נפלו בבאר שבע, נפלו בכל מקום. קו העימות מוגדר כקו איום, שצה״ל הגדיר אותו, לקח לנו למעלה משנה להמתין להחלטה מהי הגדרת קו האיום המחודש, העכשווי. אני רוצה להודות למי שנמצא פה גם כן בזום, תת-אלוף אלון פרידמן, שמייצג את פיקוד צפון. עשו עבודה נהדרת, והוגדרו מספר יישובים נוספים כיישובים מאוימים. רק מה, אדוני היו"ר, זה שהם הוגדרו שישה יישובים, שלושה במטה אשר, שניים בגליל עליון וכפר ורדים, כיישובים מאוימים, עדיין לא מקנה להם את ההטבות של קו עימות. אז זה כאילו איזשהו סוג של אבסורד, כשאתה מוגדר כקו עימות, ועדיין אתה לא מקבל את ההטבות. פניתי לשרים, פניתי לכל הגורמים המעורבים. אדוני היו"ר, אני חושב שכיו"ר ועדת פנים ואיכות הסביבה של המדינה הזאת, ראוי שהוועדות תלחצנה על הגורמים, נקרא לזה, היישומיים, המבצעים, שיקיימו את מה שהם אמורים להתחייב אליו, לתת ליישובים המבוקשים את מה שמגיע להם, מה שהוכרז. הוכרזו כקו עימות? צה"ל הגדיר אותם? אנחנו מקבלים את ההגדרה הזאת? תנו להם את ההטבות. ועוד דבר אחד קרדינלי שהייתי רוצה לדבר עליו, אני אהיה קצר כדי לאפשר לאחרים. אדוני היו"ר, מי כמוך כמי שגר בצפון יודע את הסוגייה של הטבות המס לקו העימות. אז עכשיו אני רואה דיונים בוועדות כספים, רוצים לתת לחצי מדינה. ליבי, ליבי. שייתנו למי שהם רוצים, למרות שאני חושב שזו טעות קרדינלית לפרוס את הטבות המס בכל יישוב כמעט. אבל לא יכול להיות שיישוב גדר כמו זרעית, או מלכיה, או מנרה, או חניתה, יקבלו הטבת מס פחות מרהט או סחנין. לא ייתכן, לא תקין, לא מקובל. גם יו"ר ועדת הכספים הודה שזה עיוות משווע, אבל לדאבוני הרב, במקום שיהיה פה סדר וצדק חלוקתי, מה שמדברת כאן כרגע זו הפוליטיקה, והייתי מבקש ממך, כיו"ר ועדת הפנים, גם בהקשר הזה, קו עימות צפון צריך לקבל הטבות בדיוק ולא פחות כמו עוטף עזה. בדיוק מה שהם מקבלים בשדרות צריכים לקבל בזרעית, בחניתה. ובקריית שמונה, שהיא עיר נטושה, ש-50% מתושביה לא מקבלים את מה שהם אמורים לקבל, היא צריכה לקבל הטבות מס גדולות יותר, היא צריכה לקבל פטור ממע״מ כדי שתושבים יהיו גאים לגור שם ולא יחזרו לשם בלית ברירה. עד כאן, אני עוצר, ואני מודה לך שוב פעם על הדיון החשוב הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. לפעמים כשיש ויכוח על רמת הסיכון, צריך להבין שבסוף האסון ברצועת עזה היה אסון שהוא נמנע והוא נשלט. בסוף מדובר על חבל ארץ סגור ומסוגר שמדינת ישראל והכשלים שלה עוד ייבדקו, איך הגענו ליום הנורא הזה, אבל האיום הצפוני הוא איום עם עומק, בואכה טורקיה וההתעצמות של ארדואן, ומזרחה עד טהרן. ולכן האיום שם הוא איום הרבה יותר ממשי, ולכן הסיוע צריך להיות הרבה יותר מאורגן והגיוני. קראת לזה צדק חלוקתי, זה פשוט צריך להיות צדק. צדק של מי שגר באזור שהאיום שם הוא כנראה לא ייגמר מצפון, ולכן יישובי הצפון צריכים לקבל בוודאי, כפי שאתה אמרת, הרבה מעבר למה שמקבלים ברהט או במקומות אחרים. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> סחנין, לדוגמה. תגיד. ואין לי בעיה עם סחנין, אבל לא יכול להיות שיישוב כמו מלכיה יקבל פחות מסחנין. זה לא נתפס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אין היגיון בחלוקה הזו, ואני מאוד מקווה שהבשורה תצא פה מהוועדה הזו לתיקון של העיוות הזה. אנחנו גם נשמע עוד מעט את נציגי צה״ל, מה היו השיקולים, כי השיקולים של צה״ל מבחינתנו מקובלים עלינו, כי צה״ל הוא הריבון והוא הסמכות, בטח באירועי חירום. תודה רבה. ברוכים הבאים לאוניברסיטת רייכמן, בוקר טוב. נעבור לראשי הרשויות, נלך פשוט לפי סדר ישיבה. משה, ראש העיר כרמיאל, בבקשה. << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >> בוקר טוב, אדוני היו"ר, חברי הכנסת וחבריי, עמיתיי לראשי הרשויות והמועצות. תראו, המלחמה בצפון לא הבדילה בין יהודים ובין ערבים. היא גם לא הבדילה בין יישובי סמוכי גדר, צמודי גדר ומה שאנחנו קוראים היום עוטף קו העימות בצפון. כרמיאל הייתה גם בעורף וגם בחזית. אנחנו אירחנו קרוב ל-1,000 תושבים מפונים מיישובי הצפון, ארבעה בתי ספר, אחד מהם בית ספר של ידידי כאן מכפר ורדים ומשלומי ומקריית שמונה, והיינו בסיס עורפי לכ-1,000 חיילים שכל הזמן הגיעו ועשו התרעננות בעיר כרמיאל. שלא נדבר על התקופה שהיינו בחזית, שספגנו כ-200 טילים עם תשע פגיעות ישירות ו-11 באזורים פתוחים, עם מאות דירות עם נזקים, כולנו היינו שם. היום המלחמה, ובטח הטכנולוגיה, שונות ממה שהיה בשנות ה-70 וה-80 במאה הקודמת, שנקבע קו העימות. קו העימות אז, לא רלוונטי להיום. הטילאות היום מתקדמת ומגיעה לכל מקום, ואנחנו יודעים את זה גם מהטילים מאיראן, ובטח ובטח גם מהטילים מהצפון. ולכן צריך להבין היום שצריך לקחת את הגליל כולו, לא רק את קו העימות, ולדבר על שיקום הגליל כולו. זו עת הגליל. וכמובן, דין כרמיאל לא כדין קריית שמונה. קריית שמונה נמצאת במצב אחר, והיא צריכה להיות משוקמת, והפגיעות שם יותר גדולות ויותר משמעותיות. וגם דין עכו, שהיא באזור העוטף שלי, היא לא כדין חניתה או מטולה. אבל חברים, אם רוצים לשקם את הצפון, שנמצא היום בבעיה דמוגרפית קשה מאוד, מאוד, אנחנו מאבדים כל שנה עוד ועוד משפחות צעירות לאזור המרכז. מדינת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להתעורר ולעשות את התיקונים המתבקשים גם בתמיכה בקו העימות, גם בעוטף ובכל הגליל, ובטח ובטח לקחת בחשבון את הנושא הזה של הטבות המס. אני מצטרף למה שאמר קודמי משה דוידוביץ, צודק במאה אחוז. סחנין, שנמצאת שבעה קילומטר יותר דרומה ממני, ושוב, אני וסחנין באותו אשכול, אני יו"ר האשכול שלהם, מקבלים 15% וכרמיאל 7%. זה בלתי אפשרי, לא הגיוני. יש פה עיוות שצריך לתקן. ואני אומר עוד פעם, זה לא רק עניין של קו העימות. קו העימות הוא לא רק היבט ביטחוני, הוא היבט כלכלי. צריך לבנות פה נוסחה נכונה כדי לחזק את הגליל כולו. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, אדוני ראש העיר. אני חושב שאתה דייקת, רק אני רוצה להפריד, אני מפריד בעצם את הדיון לשניים, ובאמת יש את שיקום הצפון, המדרג צריך להיות מדרג הפוך. זאת אומרת, מדרג הטבות המס עולה ככל שאתה קרוב לגבול, וככה אני חושב שההיבט הזה צריך להיבחן. אני רוצה למקד את הדיון גם אל מול צה״ל ואל מול הדוברים הבאים, אל אותם יישובים שמוגדרים על ידי צה״ל כיישובים מאוימים, אבל הוצאו מההגדרה של יישוב קו עימות. אני אומר הטבות, ההטבות, כמו שאתה אומר כרגע, הן לפעמים יצרו מציאות שיישוב שהוא אפילו דרומית יותר מקבל הטבה הרבה יותר גבוהה, שאין פה שום היגיון. אני הצעתי פה במדדים שעכשיו משרד הפנים אמור לעבוד עליהם, להכניס עוד מדדים, מדד של שירות מילואים, מדד של שירות בכוחות הביטחון, ולתת לזה בעצם נקודות כדי להקפיץ את ההטבות כלפי מעלה. אני מאוד מקווה שאנחנו כן נגיע לאיזשהן הבנות אל מול האוצר בנושא הזה. אנחנו גם נשמח לשמוע את דעתם בהמשך. אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים, בבקשה. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> בוקר טוב, כבוד היו"ר, וכל החברים שנמצאים פה והחברות. הפתיח שלך היה מושלם, מדויק, מקצועי. אם הייתי יודע שהוא ככה, אולי הייתי חוסך להגיע. אבל אני אחזור קצת על דבריך גם. אנחנו פה בעצם שישה יישובים שמוגדרים כיישובים מאוימים ביותר על ידי צה״ל ומשרד הביטחון, ואנחנו בתוך קו העימות ולא בקו העימות. רוצה לומר שאנחנו לא מוגדרים 0-9 מההיסטוריה של פורום קו העימות, אבל אנחנו כן יישובים מאוימים, והריבון במלחמה על היישובים האלה היה פיקוד צפון, ולא היו, אפילו לא אנחנו, ראשי הרשויות בתור ריבון, אלא ממש זו שליטה של צה״ל. ולצערנו, יש החלטות ממשלה, שאגב, לא נכתבו מזמן, החלטת ממשלה 919, שמגדירה את היישובים עם עדיפות לאומית, שזו מהות הדיון פה והכותרת שלו, היישובים בעדיפויות לאומית א' ולאומית, נכתבה בספטמבר 2023, חודשיים לפני המלחמה. שם היא הוחלטה על ידי משרד רוה״מ. והכול בסדר, יש שם רשימת יישובים, ויש שם הגדרות מסודרות, ויש שם 0-9, אבל קרה מצב שחודשיים אחרי זה פרצה המלחמה, וגילינו בעצם שמשרד הביטחון, אני אקח דוגמה את כפר ורדים, זה נוגע בדיוק לכל ששת היישובים, פתאום סוגר את היישובים האלה, פתאום מציב שם מחסומים, פתאום מכניס לשם כוחות, פתאום מביא לנו רכב של רבש"צ במימון מלא, פתאום מביא לנו עוד כיתות כוננות צבאיות. ואנחנו שואלים מה קרה? אז הם מסבירים לנו שאנחנו פשוט יישוב מאוים מגבול הצפון. אז היום אנחנו באים ושואלים, אז למה אנחנו לא מתקנים או מתקפים את החלטת 919 ועוד החלטות קודמות שקשורות לפורום קו העימות, ומגדירים בסופו של יום, פורום קו עימות, שהוא רשימת היישובים המאוימים על ידי אמ״ץ ומשרד הביטחון? ולרדת מהמושג הזה של קו 0-9, כי הוא כבר לא רלוונטי, כי הוא כבר התערבב לגמרי עם הזמן. ומה שאני מבקש מהוועדה, כבוד היו"ר, זה פשוט להוציא מסמך פעם אחת למשרד רוה״מ כדי לתקף את זה. יכול להיות שהם לא מודעים פשוט, זה גם יכול להיות, זה אירועים שהיו Ongoing בזמנים. להוציא מפה קריאה למשרד רוה״מ ולממלאת מקום מנכ״ל משרד רוה״מ לתקף את רשימת היישובים האלה בהחלטה 919, שממנה נגזרות כל החלטות הממשלה על שיקום הצפון, ומי שהיה טוב במלחמה עצמה, למה שהוא לא יהיה טוב בשיקום עצמו? והנושא השני שאני מבקש, היו"ר, זה שהוועדה הזאת תיזום חקיקה חדשה לקו העימות, בדיוק כמו שיש חקיקה לחבל תקומה בדרום. אין שום הבדל ביניהם היום. אנחנו יודעים מה הדרום חטף ב-7 באוקטובר, ולב כל עם ישראל איתם. מצד שני, אנחנו רואים מה קורה בצפון. בצפון לא הסתיימה המלחמה, ופעילים שם יום-יום, ואנחנו שומעים את המטוסים בלילות, ואנחנו שומעים את הפיצוצים, ואנחנו מודיעים לתושבים. אנחנו נמצאים בתוך מלחמה. אנחנו עדיין מוגדרים בתוך מלחמה, לפחות בהגדרות שלנו, כאזרחים שנמצאים על הגבול. אני שוב מברך את זה, היו"ר, ואני אשמח ששני האייטמים האלה ייצאו ויקודמו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. בבקשה, יאסר. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> בוקר טוב, היו"ר. לכל הנוכחים, חברי הכנסת, חבריי, ידידיי ראשי הרשויות. אני יאסר ג'דבאן, ראש המועצה המקומית כסרא סמיע, יו"ר פורום ראשי רשויות דרוזיות-צ'רקסיות. ובאמת, אנחנו מבלים הרבה שעות בנסיעות לירושלים ולכנסת. וכמו שאמרת, כבוד היו"ר, צריך צדק, אבל לצערי עוד לא זכינו בצדק, כמו שלא זכינו בשוויון, למרות כל המורכבויות למיניהן. וכאן, שמעתי מהדברים שלך, יש יישובים שלא נמצאים וצריך להכניס את היישובים האלה. כסרא סמיע ובית ג'אן, שני יישובים מתנדנדים. היו הרבה החלטות, ואני רוצה להגיד לכולם, ארבע החלטות אחרונות של הממשלה, כסרא סמיע ובית ג'אן, בתוך קו עימות מ-0 עד 9. הגיע הזמן לעגן את היישובים האלה בתוך קו העימות, כמו שהוגדרו בהחלטות הממשלה האחרונות. יש לי בעיה אחת עם בוקעאתא ועם יאנוח ג'ת. בוקעאתא, שהיא הרבה יותר קרובה, מצאה את עצמה בחוץ. האם צריך ללכת לבג"ץ? האם צריך להילחם? ואני רוצה להגיד לך, למשך כל המלחמה, אנחנו כראשי רשויות, כסרא סמיע וגם בית ג'אן, נלחמנו להגיע לכאן במלחמה, להילחם על ההטבות ועל הפיצויים שמגיעים לנו. ובזכות המלחמות האלה, תסלחו לי שאני אומר את זה, הצלחנו לאט לאט. אבל ההחלטות האחרונות, כסרא סמיע ובית ג'אן משולבות בפנים. עם כל הכבוד לפיקוד צפון ועם כל הכבוד לצה״ל, בסוף מי שמחליט זה הדרג המדיני. כמו שהיה בעוטף עזה, יישובים שהיו בחוץ והייתה החלטה ושינו את ההחלטה, אין שום בעיה לעשות את השינויים בחוץ. אייל חבר יקר ושכן טוב מאוד, אם אתה תגיע לסמיע ותסתכל דרומה, אתה תסתכל ליישובים דרומית לסמיע בתוך קו עימות, ואנחנו לא היינו בפנים. איפה ההיגיון? אומרים לי, תשעה קילומטר לאורך כל הדרך, מי מדד? איך מדד? גם אם מדדו את המדידה הזו, האיום השתנה. אנחנו לא מדברים על איום של שני קילומטר, שלושה קילומטר, ארבעה קילומטר. האיום השתנה. ואני רוצה להגיד לכם, בגליל עליון וגם במרום הגליל, במקומות אחרים, גם בעין זיוון, האנשים שלנו עובדים שם. ברגע שעשו שם סגר ולא הגיעו, האנשים שלנו לא עבדו. התעסוקה נפגעה, המסחר נפגע, התיירות נפגעה. לא מספיק שאני משלם מחיר כבד, גם נוסיף לשלם מחיר על מה שאני משלם? אני חושב שצריך להיות צדק, צריך לעשות את הכול. ואני אומר לכם, אני לא מתבכיין, ואין לי כוונה להתבכיין. מגיע לי, ואני צריך לקבל. גם אני, גם בוקעאתא וגם בית ג'אן, בלי מריבות, בלי ויכוחים, בלי עימותים ובלי דברים אחרים. לא בגלל שאני דרוזי, זה משהו שמגיע לי. חורפיש נמצאת שניים וחצי קילומטר מהגבול. ריבונו של עולם, הייתה החלטה בהתחלה של פיקוד צפון, 975, לפנות את חורפיש. חורפיש קיבלו החלטה – אנחנו נשארים בתוך הבית. במקום לחזק את חורפיש ולתגמל אותם, פגעו בהם. ואני רוצה להגיד לך עוד משהו. גם באותה החלטה, כל היישובים של הצפון, בתי מלון. חורפיש, בית ספר בשפרעם. איזה בית ספר יכול לקבל מפונים? מה זה הדבר הזה? מה זו ההתנהגות הזו? איפה ההיגיון? איזו מדיניות זו? ואני אומר לך, עד היום חורפיש, עם כל ההטבות שקיבלו על הפינוי ועל המפונים, עד היום שקל אחד לא קיבלו. אז מה, כל הזמן צריך ללכת ולרוץ לבג"ץ? למה? אני חושב שאפשר לסמוך על הוועדה, אפשר לסמוך על חברי הכנסת ועל הממשלה לעשות סדר אחת ולתמיד, ולא, איך אני אקרא לזה? לא בגלל קשרים ולא קשרים, אתה בפנים ואתה בחוץ. ובתחילת המלחמה הייתי בחוץ, עשינו שמינות באוויר, נכנסנו, ארבע החלטות אחרונות אנחנו בפנים. אלוהים לא יזיז אותנו מההחלטה הזאת. אני חושב שצריך לעגן את זה, ולפי זה להתקדם. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תראו, אין ספק שכל המדינה היא בקו עימות. אבל תשימו לב מה קרה, שבעצם כל אזור המרכז חזר חזרה לפעילות רגילה, אבל באזור הצפון שום דבר לא חזר לפעילות רגילה. אנשים לא חזרו הביתה, הפעילות לא חזרה, תיירות אין. יש בעצם שיתוק באזור הצפון, ולכן אנחנו צריכים לזכור את הנקודה הזאת ולתת את כל מה שצריך כדי שהצפון יחזור למצב הקודם. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> אני יכול להתייחס? ראש המועצה האזורית גליל עליון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> תודה. א', אני רוצה להגיד לגבי קו עימות. קו עימות זה המקום שחוטפים ממנו אנשים. זה שיש טילים, ואני אגיד עוד פעם, יש לי מועצה שהיא גם 40 קילומטר. קו העימות הקלאסי היום במדינת ישראל, ה-קו העימות, זה המקום שלצערי אפשר לראות את מי שלא אוהב אותנו בעיניים. נכון, יש הרבה טילים, אבל צריך לדאוג לכולם, ואני אגיד על כל השלבים. אחד, גם היישובים שאנחנו מדברים עליהם, אייל שמואלי, ויש פה את עברון, גונן ולהבות, זה יישובים שהיה להם רבש"צ כל השנים, כולל לפני המלחמה ואחרי המלחמה. יש פה לקונה שצריך טיפה לתקן אותה, כי יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. אני מסכים עם אייל, תעיפו את ה-0-9, כי אתם לא עושים 0-9 וזה מטעה אתכם ככנסת, וזה מטעה את הציבור היקר. ולכן, רשימת היישובים המאוימים, להכניס אותה לרשימה של רמ"י ולכל ההטבות מחר בחקיקה מיידית, זה מגיע להם. אני אומר, אגב, ליועצים המשפטיים, אני לא אוהב לדבר על יועצים משפטיים, אבל גם הצעת החינוך הייתה צריכה צידוק של הצבא. לא צריך שום צידוק של הצבא. הילדים האלה סבלו במלחמה, וזה די ברור. זה קו העימות, יישובים מאוימים מוגדל. צריך מחר בבוקר להביא לו את כל ההטבות, אין שום סיבה ואין שום תירוץ. אגב, זה גם לא עולה הרבה כסף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה רגע לדייק שנייה, כי יכול להיות שיש אנשים שלא מצליחים להבין מי אלה היישובים. זאת אומרת, מדובר על עברון, על כפר ורדים, שבי ציון, יחיעם, גונן, להבות הבשן. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> אמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מדובר בגג 10,000 תושבים, לא מדובר פה על עיר של 40,000-50,000 תושבים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמה האפיון שלהם? << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> הם היו בקו עימות תמיד, תחת שלטון צה״ל. לא צריך בכלל חוות דעת. זה משהו שאפילו לא צריך פרשנות. הם היו תמיד תחת פיקוד צפון ולא תחת משטרת ישראל. זה מאוד עוזר למשפטנים שמחפשים איך להסביר הסברים למה. היה להם רבש"צ כל הזמן, במלחמה רק הוכח שצריך. בבקשה, אייל. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> אני רק אחדד ואענה לחבר הכנסת שוסטר. צריך להבין, יש החלטות ממשלה שששת היישובים האלה הם לא בתוך רשימת היישובים כשמגדירים את קו העימות, ויש החלטות ממשלה, כמו ה-12 מיליארד שקל של שיקום הצפון, שהיישובים האלה כן בהחלטות הממשלה האלה. אנחנו לא יודעים היום איפה אנחנו נמצאים. בתוך החלטות ממשלה שבוחרות את היישובים האלה, או בתוך החלטות ממשלה שלא בוחרות. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> אני אומר עוד פעם, כל מי שנמצא תחת גזרת צה"ל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ההחלטה, אלון, היא מאוד פשוטה. יש פה איזה עיוות. התקבלה 919. קצת מבלבל ה-0-9, כי זה קצת עושה סלט. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> לכן זו ההזדמנות של המקום הזה לשנות את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אפשר להעיף את ה-0-9. מדרג הטבות המס זה גם קצת עושה לאנשים באלגן, כי גם הוא לא הגיוני בהקשר לרמת האיום. זאת אומרת, אין היגיון, כמו שנאמר בכרמיאל, שסחנין, שהיא דרומה ממנו, מקבלת פי שניים כמעט הטבות מס ממנו. לכן אני אומר, יש כאן איזשהו עיוות. אם הולכים, כי המשפטנים ומשרד האוצר אוהבים ללכת לצה״ל, שצה״ל הוא, ככה אנחנו שומעים כל הזמן בוועדת כספים, צה״ל מחליט מה שצה״ל יגיד. צה״ל החליט, יש יישובים מאוימים, קחו את הרשימה של אותם יישובים מאוימים, כל הרשימה שנמצאת ביישובים האלה, מי שצה״ל בכל מקרה משתלט עליו בעת חירום. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי יש פה נציג צה״ל שיאשש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו תכף נשמע גם אותו, את תת-אלוף אלוף פרידמן. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר'ה, אם רוצים להיות ענייניים, אני מציע גם להיות פשוטים, אבל גם להיות הגונים. זאת אומרת, אם צה״ל קובע את הקווים שלו על פי האיום, זה לוקח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על זה כולם חותמים עכשיו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יכול להיות שהוא יגמגם, כי הוא יגיד זה יותר נוח לי לייצר את הכוח מבחינה מינהלית, ארגונית. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> הוא לא יכול להגיד דבר אחד, כשלא היה שם הרבש"צ ושהוא לא בגזרה. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> אני רק רוצה לחדד, הדיון עכשיו הוא לא מה צה״ל יחליט. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> צה״ל החליט כבר. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> כבר הוחלט. יש ארבע החלטות ממשלה שרשימות היישובים האלה קיימות, לפי ההחלטה. זה כבר קיים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, בסדר. הרי הטיעון שלכם, שלנו, הוא ביטחוני. אם הוא אחר, אז צריכים לשים אותו על השולחן. אם הוא ביטחוני, בצדק רב אפשר להיתלות בצה״ל, ובלבד שהקריטריון המוביל של צה״ל יהיה ביטחוני ולא ארגוני. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> חבר הכנסת אלון שוסטר, אבל זה לא אירוע. איך יכול להיות שדבר שהוא מול העיניים, הוא בגזרת פיקוד צפון? אצלי עוד היו רבש״צים, כאילו בתוך המבנה אנחנו לא סגורים על משהו שהוא ברור. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שהולך כמו ברווז ונראה כמו ברווז, זה כנראה ההיבט הביטחוני. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> לא, אבל אין ויכוח. הוויכוח היום הוא לא על רשימות יישובים, זה כבר הוחלט. הנקודה היא שצריך לתקן החלטות ממשלה קודמות, זה הכול. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> אני רוצה להוסיף עוד משהו אחד, כי יש פה באמת גם את המעגל הנוסף. אני כן חושב שהוועדה הזאת צריכה להתכנס בהקדם גם למעגל השני של האיום, ויש פה את האנשים, הקו השני שגם נפגע במהלך המלחמה. לא סביר שהילדים שם לא למדו, ועד הרגע הזה מתעלמים ממנו. יש פה הרבה מאוד חברי כנסת, אני מעריך את זה, אבל זה דיון אחר שאני אשמח שתוביל גם בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, תודה רבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> רק הערה קטנה. דיברת קודם על מספר יישובים כמו כפר ורדים, עברון, להבות, שבי ציון וכך הלאה. אבל שני יישובים שהם מאוד גדולים, שאין התייחסות אליהם, נמצא פה ראש העיר של כרמיאל, ועוד יישוב אחד שהוא מאוד חשוב, שעולה לכותרות בחודשים האחרונים, קריית שמונה. יישובים גדולים מאוד, שאין התייחסות אליהם ולא חזרו למסלולם. זה פשוט לא הגיוני מה שקורה בקריית שמונה, ולא משנה כרגע מי אשם. ברגע שהתושבים לא מגיעים לשם, לא חוזרים, ומרגישים שהפקירו אותם, אז אנחנו צריכים להתייחס אליהם. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אורלי, מהממ״מ, בבקשה. ולאחר מכן נעבור לנציג עברון. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אורלי אלמגור לוטן, ראש צוות מהממ״מ. האמת שרציתי להתייחס למשהו שאייל אמר הרגע, בהמשך אולי לקו השני. יש עוד נושא שעכשיו כבר פחות מדברים עליו בגלל שהאירוע בצפון נגמר, אבל זו בעצם הקטגוריזציה שעשו לעניין היישובים המפונים והלא מפונים בצפון, שמשליכה באופן מאוד משמעותי על ההטבות שלהם. גם כאן הייתה איזושהי החלטה של משרד הביטחון שקבעה, וזה משהו שחוזר על עצמו שרירותית, איזשהו קו. ומה שקרה, שעד שלושה וחצי, אם אני זוכרת נכון, הייתה החלטה לפנות שהביאה ביחד איתה את כל ההטבות. ומעבר לזה, כולל יישובים שהתפנו מהם ביוזמתם חלק גדול מהתושבים, בעצם אין להם זכאויות, וזה גורר למיטב ידיעתי גם עכשיו אחורה לעניין הפיצויים למה שקורה באותם המקומות. ולמרות שהאירוע נגמר, זה עדיין נמצא על השולחן. אני רק אגיד עוד משהו לעניין השרירותיות, וזה גם עולה פה ב-0-9. אני חייבת להגיד, אנחנו ניסינו להסתכל ולהבין מי שייך למה, ואני מודה שכשלנו לחלוטין באירוע הזה. זה מתחבר למה שנאמר פה, כי כל החלטה קובעת בעצם משהו אחר. וניסינו להגדיר מה בכלל גורר קו עימות, ואני לא משפטנית, אבל ניסינו בכל זאת. לא הצלחנו, אני אומרת את זה ככה. כן אבל יש את השרירותיות שקובעת הרבה פעמים את הקו, אבל לפעמים גם יש את הסטייה מהשרירותיות הזאת, ובדרום שעלה פה, כשדיברו על ה-0-7 ועוטף עזה, כן הכניסו פנימה עוד תשעה יישובים שלא נכללו בהגדרה המסורתית של העוטף, וכן נתנו להם הטבות נוספות. אגב, לא מצאנו לזה נימוק, זה פשוט הוחלט. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה היה נימוק? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לא היה נימוק, זה בדיוק מה שרציתי להגיד, זה פשוט נכנס לנספח של החלטת הממשלה. מהקב״טים הבנו, אגב, אני לא מערערת על ההחלטה, אני רק אומרת שהיא נכנסה ככה, שזה בסמיכות לגבול עם מצרים, ובגלל שיש כאן יישובים שהם חלק ממועצות אזוריות, שיישובים אחרים כן נכללו. זה משהו שלא לקחו בחשבון בצפון. בצפון פיצלו מועצות אזוריות, חלק פונו וחלק לא פונו. לא דובר פה על היכולת בכלל לנהל איזושהי רציפות תפקודית בתוך האירוע הזה, כשהרשות היא המועצה האזורית שחלקים גדולים ממנה פונו. וזה משהו, לדעתי, שהוא מעבר לסיפור של קו העימות כרגע. זאת אומרת, בגדול, אנחנו ניסינו להבין את תהליכי קבלת ההחלטות כאן, ולא הצלחנו, ואחד הדברים שהעלינו גם אז, שהתחושה היא שהם מתקבלים גם בלי איזשהו שיתוף ושיח בכלל עם הרשויות המקומיות, שידברו על היכולת שלהן להמשיך לנהל את האירוע. זהו, תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אתה רוצה להתייחס? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מילה אחת אני כן רוצה להגיד לחבריי ראשי הרשויות, בעיקר המועצות האזוריות, אבל זה בעצם קשור לכולם. בשבת של אחרי השבת ההיא, התכנסנו אצל אדרי, ראשי המועצות והרשויות, והעלו מיד את השאלה, מי נכנס לתוך אותה תוכנית שכבר דובר עליה, תקומה. אתם תדעו לבד למה זה קשור. ואני אמרתי להם באותו רגע, כולם צריכים להיות בפנים עם דיפרנציאליות. זאת אומרת, בהקשר לרמת הפגיעה, האיום תוך כדי והאיום של אחרי. וצריך לומר את האמת, זה מורכב, כי אנחנו באים הרבה פעמים בטיעונים שהם לא תמיד עקביים. אני חושב שהאמירה שלכם היא נכונה. זאת אומרת, איפה שיש רבש"צ, אפרופו איפה שתעבור המחרשה של טרומפלדור וכו', אז צריך לנמק נימוק טוב למה איפה שיש רבש"צ על פי קביעת הצבא, זה לא מקום שיש בו איום. אבל רמת האיום, ואמר את זה ראש המועצה, היא שונה בין מי שבאיום חטיפה לבין מי שבאיום לחטוף, נקרא לזה תלול מסלול וכו', עם דרגות שונות. פה צריכים להיות פתוחים. זה יאפשר להכניס עוד יישובים, כולל כרמיאל, אבל עם דיפרנציאליות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדיוק, אלון. מירון מקיבוץ עברון, יש לך גם מצגת? << אורח >> מירון לוי: << אורח >> כן. קודם כל, בוקר טוב לכולם. אני רוצה להודות בפתח הדברים פעמיים. פעם אחת על עצם הדיון, ואדוני היו"ר, חבר הכנסת קרויזר, הפעם השנייה היא על רמת הדיון ורמת ההיכרות עם הנתונים ועם הדברים. אתה תושב הצפון ואיש הצפון, ומכיר את הדברים מהשטח, והדברים בשטח הם מאוד ברורים. לא סתם נהיה פה סלט. אמרתם בעצמכם, הסלט הוא בהחלטות שונות, ותכף ניתן לזה ביטוי ונראה את זה. כדי לא לחזור על הדברים של קודמיי, כולל ראשי המועצות, כולל ראש המועצה שלי, משה דוידוביץ, יו"ר פורום קו העימות, אני אתן לכם הצצה. יישוב אחד מתוך השישה, וצריך להגיד, יש פה שישה יישובים, אמרת נכון, בגג 10,000 תושבים, וזו נקודה חשובה. אני אתן לכם הצצה מלמטה, בסדר? איך זה נראה מהשטח. (הצגת מצגת) קיבוץ עברון צמוד גדר לנהריה. מי שיסתכל בתצ"א, ותכף נראה, לא יבדיל, יחשוב שזו עוד שכונה של נהריה. משויך צבאית, בשגרה, אני מדגיש, בשגרה. זה לא עניין של חירום, זה אפילו לא עניין של הצבא משתלט על היישוב והוא עושה את זה כשיש אירוע חירום. בשגרה. לגזרת החטיבה המרחבית, האוגדה המרחבית, ת"פ פיקוד צפון מקבל, כמו שאמרת, היו"ר, את ההנחיות מאלוף פיקוד הצפון, והן תמיד שונות ומחמירות לעומת הוראות פיקוד העורף, ובצדק, כי החזית והקו השני או העורף הם לא שווי ערך בעניין ההנחיות הביטחוניות. מחזיק בשגרה כיתת כוננות, צוות חירום יישובי, חמ״ל. ומה שאמרתי נכון לכל ששת היישובים שבאותו מעמד, גונן ולהבות הבשן בגליל עליון, מועצה מקומית כפר ורדים, ושלושה יישובים במטה אשר, שבי ציון, יחיעם ועברון. הצבא, למי שאולי התבלבל מהנתונים, יש קו המפונים, וגם הוא נחלק לשניים, דרך אגב, ויש את קו התשע, ויש את התשע ומשהו, ויש את ההחלטה הזאת. הצבא לא שואל את עצמו את השאלות האלה, רבותיי. הצבא שואל את עצמו איפה האיום, איפה הגבול, ומה רמת האיום, בשגרה. אני מדגיש את זה שוב. אתם רואים פה את מפת אזורי ההתרעה של אוגדה 91, בלמ״ס, כן? לא לדאוג. נהריה, שבי ציון, עברון, סער, גשר הזיו. אזור אחד מבחינת הצבא. יש שם חריג ברשימה הזאת. ארבעה יישובי קו עימות, ושבי ציון ועברון לא. למרות שמבחינת הצבא הם אותו דבר, בסדר? סיווג היישוב, זה מקצין הגמ"ר אוגדה 91, עברון, יישוב מאוים וכו', אני לא אקריא לכם את הכול. מה קורה במציאות? במציאות מותחים קו, השכונה הגדולה ביותר של נהריה, עברון, בית לבית מול נהריה. מי שהיה שם, יודע. אפשר לעמוד כמו בחצבני והבניאס, רגל בחם, רגל בקר. ככה. השכונה הגדולה ביותר של נהריה נקראת שכונת עין שרה, היא גם השכונה הדרומית ביותר של נהריה. היא נמצאת בין קילומטר וחצי לשני קילומטר דרומית לבתים הצפוניים של קיבוץ עברון. היא קו עימות מלא מלא, כי היא בנהריה. כל קיבוץ עברון, נמצא צפונית אליה. אמר אייל, הצבא, כמו שאמרתי, לא שואל את עצמו שאלות. עברון וכפר ורדים, יישובי קו עימות, במגבלות, בחובות, בהנחיות ההתגוננות, בזמני ההתרעה. תכף אני אראה לכם לאיזה מחוזות אבסורד הדבר הזה מגיע. איפה הם לא? בזכויות. אני לא יודע אם יש במדינת ישראל חקיקה או איזושהי תקנה שמגדירה למישהו מעמד מסוים, אבל אומרת לו, אתה במעמד הזה רק לצורך החובות שלו. וחוקית, זאת אומרת, לא מומצא, מה שנקרא הפקיד בבנק המציא. בממשלה. ושלא יובן לא נכון, אני לא מציע לשלול אות אחת של הטבה מאף תושב אחד בנהריה. הוא זכאי לה בזכות, הוא קו עימות. אבל בערך רבע או שליש מתושבי נהריה גרים דרומית ליישובים שאינם קו עימות לפי הגדרות הממשלה. הם כן קו עימות לפי הגדרות הצבא. זה קצת קטן, אז אני אקריא לכם, רק בשביל להמחיש את האבסורד. המכתב של מנהלת בית הספר האזורי. הוא נמצא דרומה יותר, בקיבוץ עין המפרץ, ליד עכו, והוא נפתח. זה מכתב מאוקטובר 2024, אחרי עימות חיצי הצפון, הפסקת האש שם מתקדמת, ופותחים את בתי הספר בעורף. ונשלח מכתב, היא קיבלה מקב״ט המועצה ומפיקוד הצפון וכו' הנחיה לפתוח, יפה שעה אחת קודם, ושולחת מכתב להורי בית הספר. ורשום בו שילמדו כך וכך, וההסעות יהיו כך וכך, והמרחבים המוגנים סמוכים, ותהיה תוספת כוח אדם בכיתות, להשגחה וכו', כל ההנחיות הטכניות של איך פותחים את שנת הלימודים פעם נוספת באוקטובר. ואז יש שם, אתם רואים את העיגול האדום הקטן? כתוב בקטן – עברון הוא יישוב קו עימות, אסור להוציא הסעות על פי הנחיות הצבא מיישובי קו עימות, אז יימצא פתרון לימודי אחר ליישוב, ביישוב. תרגום סימולטני לעברית צפונית, לומדים במקלטים, בסדר? כולם מבינים שמתנהלים על פי הנחיות הצבא בשגרה ובחירום בגזרה שהיא תחת הצבא. כולם מבינים את זה. ואם הצבא אומר לא מוציאים הסעה, אז הילדים לא נוסעים. אין פה שאלות, "אבל אולי ההורים יביאו אותם?". << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלת הבהרה, איפה זה פוגש אתכם? למשל, ב-0-9 בסיפור? << אורח >> מירון לוי: << אורח >> לא היו לימודים שנה וחצי בכלל. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדבר בזכויות, עכשיו בתנופה. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> אין רמ"י, לדוגמה. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> למשל, החלטה 919 והיא גוררת החלטות נוספות שבאו אחריה. פשוט. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> תראו, את כל הדבר הזה אנחנו מסבירים שמונה שנים. למה זה חשוב שמונה שנים? מכיוון שהיישובים האלה, הזכיר את זה אסף, היו בקו עימות. היו, כל עוד השיקול הביטחוני היה הקובע. אבל אז נכנסה הבירוקרטיה, או אם תרצו הפוליטיקה, והתחילו לערבב בשיקולים. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> חשבו שיהיה שלום. חשבו כנראה שבמדינת ישראל כבר לא יחטפו אף אחד, ואפשר לשנות את הדברים. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> קטונתי לומר מה חשבו, אבל אני יודע שהתחילו להכניס שם דירוגים סוציו אקונומיים, ומרחק מהמרכז, וכל מיני דברים שאין בינם לבין איום ביטחוני דבר, וההגדרה פתאום השתנתה. ועברון ויחיעם וכפר ורדים הפסיקו להיות קו עימות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם לא הפסיקו להיות קו עימות. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> לא, הם נשארו קו עימות, רק פה הכנסת ביטלה אותם. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> הם הפסיקו להיות קו עימות בעיני הממשלה והכנסת. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכנסת או הממשלה, לדעתי. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> הממשלה ביטלה אותם, הם נשארו. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> למה אני אומר שמונה שנים? כי ב-20 ביולי 2025, לפני פחות מחצי שנה, נפל דבר מבחינתנו, מבחינת ששת היישובים האלה. ממשלת ישראל, לא הצבא, ממשלת ישראל קיבלה את החלטה 3265, מה שהזכירו קודם, הגדרת קו העימות לצורך תוכנית תנופה לצפון. זה אחרי מרתונים של ישיבות שבוע אחרי שבוע בוועדת הכלכלה, וזה אולי המקום להודות לחבר הכנסת ביטן ולחברי הכנסת שהופיעו שם ותמכו בדבר הזה, שכותרתם – הגדרת קו העימות, בדיוק כמו הכותרת של הישיבה פה, אדוני היו"ר. הדבר החשוב הוא לא הרשימה שהוגדרה, במקרה צילמתי את היישובים של מטה אשר, אז אתם רואים שם בפנים את עברון, שבי ציון ויחיעם, אבל באותה רשימה, לפי הרשויות, נכללו גם כפר ורדים, להבות הבשן וגונן. מה שחשוב זה הנימוקים, חבר הכנסת שוסטר. הכריזו על אזור הצפון כאזור עדיפות לאומית. הכריזו עליו כמאוים. היישובים המאוימים ביותר, על פי חוות דעת ביטחונית שהתקבלה ממערכת הביטחון, בנושא אזורי עדיפות לאומית, אני מקריא את הדגשים הצהובים, יצוין כי השיקול המרכזי שביסוד החלטה זו הוא המצב הביטחוני באזור או ביישוב, בהתאם למידע שנמסר ממערכת הביטחון, היישובים אשר נכללים וכו'. כלומר, באה ממשלת ישראל, ואין אלא לברך על כך, והגדירה לא את היישובים, את השיקולים, על פי הגדרות מערכת הביטחון. אבל, אמרו פה קודם משפט יד ימין ויד שמאל לא בדיוק מתפקדות ביחד. לפני שבועיים, רק דוגמה, יש המון דוגמאות כאלה. קודם כל, הדוגמה הקלאסית, רמ"י, לא שמעו על האירוע הזה. לא מכירים אותו כנראה. קק״ל, לא יודעים עליו. משרד החקלאות, לפעמים כן, לפעמים לא. אבל אני אתן לכם דוגמה קטנה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל רגע, זה בררני? כאילו, שכשזה מגיע אליכם, הם לא יודעים על זה? << אורח >> מירון לוי: << אורח >> זה לא שהם לא יודעים. הממשלה הגדירה את זה לצורך תנופה לצפון, ולא הגדירה את זה לצורך יישור קו לכל ההחלטות. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> הם גם גופים, צריך להבין, הם קיבלו החלטות בעבר על סמך החלטת ממשלה 919. אלה היישובים שהם מכירים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא הבנתי את הטיעון. הרי השישה יישובים האלה לא נמצאים בהחלטה הזו. אז למה אתם מלינים על רמ"י? << אורח >> מירון לוי: << אורח >> אני אסביר. בהחלטה הזאת, היישובים נמצאים. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> לא, אנחנו לא מלינים עליהם, אנחנו אומרים את העובדות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירון, מאחר ואתה מציג את זה בצורה מדויקת, ותודה שהגעת הנה, אני פשוט רוצה שנצליח לתפוס את אלון. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> אין בעיה, אז אני אתן עוד דקה, בבקשה. זה ממחיש את העניין. אמרה חברת הכנסת, בעבר החליטו. לא בעבר, השבוע, קול קורא, מדהים, סיוע ליזמות עסקית בגבול הצפון. אפילו כתוב שם שאסור להגיש על ידי יישוב או רשות, זה מוכוון ישירות ליזמים, לעצמאים, שחטפו כל כך קשה בשנתיים האחרונות. ואז יש את ההגדרה של מי זה, על פי רשימת היישובים שהוגדרה בהחלטת הממשלה 919 לפני שנתיים. כלומר, הממשלה כבר החליטה, אבל משרדים מסוימים ממשיכים להתנהל לפי הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> צריך להיות פה סנכרון. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> אני לא יודע מה הכלי. אני אסכם במשפט – צריך לייצר פה סנכרון, יישור קו על פי ההחלטות של הממשלה, שכבר קבעה מה השיקולים והם השיקולים הביטחוניים, ויישמה אותם בהחלטה 3265 רק השנה, לבוא וליישר את כל הרשויות, את כל החלטות הממשלה, להגיד אלה היישובים, ועכשיו נגמר הסלט. עכשיו אין יותר 0-9 ויותר ופחות. הכלים הפרלמנטריים קיימים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבעיה רק, חבר'ה, תשימו לב, שכשמבקשים יישור קו ואיזושהי רציונליזציה, עלולים לקבל גם פחות. יש מין מצב כזה. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> אין סיכוי לקבל במקרה הזה פחות, אנחנו יודעים בוודאות מה היינו 20 שנה. 20, 30, 40 שנה, קו פיקוד צפון לא השתנה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאני רואה את מה קורה עם עברון, צמוד דופן לנהריה, אין מצב שבמוקדם או במאוחר, אבל יש יישובים אחרים שהם לא בדיוק צמודי דופן, ועדיין יש את הנימוקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל כאן, אלון, יש כבר את היישובים שהוגדרו על ידי הצבא בעצמו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ההגדרה הזאת של בחינה מחדש ותיאום בין ההחלטות השונות, היא מצוינת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה חובה. מירון, סיימת? << אורח >> מירון לוי: << אורח >> רק עוד חצי משפט. מדינת ישראל, רמ"י מחוז חיפה, מקדמת תוכנית לבניית שכונה גדולה של נהריה על השטחים של עברון. לא באתי לדבר על התוכנית הזאת. היא עניין בפני עצמו, בנייה על שטחים חקלאיים, ביטחון המזון, לא זה. השטח הזה של משבצת קיבוץ עברון הוא שטח מוניציפלי של מועצה אזורית מטה אשר. במסגרת התוכנית יוצע לעשות שינוי גבולות מוניציפליים, ולהעביר את השטח לעיריית נהריה. נניח שזה בסדר. ברור לכם, רבותיי, שדקה אחרי שהשטח הזה עובר לנהריה, הוא הופך להיות קו עימות? הקרקע ב-0, הכול. השדה לא זז, לא פרש כנפיים, הגבול לא התקרב, חיזבאללה לא שינה את הכיוון של הטילים שלו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא קיבל את הנקודות שלו. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> הבירוקרטיה העבירה את המוניציפלי וקבעה לפי זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, מירון, על הדיוק בדברים. אני חושב שגם למי שהיה קצת סלט, קיבל כאן מצגת מאוד מדויקת שמסבירה את המציאות האבסורדית הזאת בצורה טובה, את ההיגיון שבחוסר ההיגיון. תת-אלוף אלון פרידמן, מפקד מרכז העורף, אתה שומע אותנו? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> אני שומע אותך מצוין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על ההמתנה, נשמח לשמוע אותך. << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> צוהריים טובים לכולם, אני אהיה קצר. קודם כל, אני מדגיש את מה שאנחנו אומרים לאורך כל הדרך, לאורך כל הדיונים. צה״ל עסוק וממליץ רק בתחומים הביטחוניים, ולא ממליץ שום דבר שקשור לעדיפות לאומית. את כל זה תקבל ממשלת ישראל בהתאם להחלטות ופרמטרים שהיא תחליט, ואחד מהם יכול להיות גם שיקולים ביטחוניים. יישובי קו העימות של פיקוד הצפון מחולקים לשניים, יישובי גבול הלבנון ויישובי רמת הגולן. יש סך הכול 120 יישובים בתוך פיקוד הצפון, רשימה מוכרת, ידועה, שהייתה במשך שנים רבות, הכניסה אותנו לתוך המלחמה הזאת, למעט כפר ורדים, שבמהלך הדרך היה עליו איזשהו ויכוח כי מישהו רצה להשמיט אותו. יישובי פיקוד הצפון וכל מה שנאמר פה על הנחיות בשגרה, בחירום ובמלחמה, בט״פ צה״ל מלא על מלא. כאשר ניגשנו לטפל בתנופה לצפון ובהחלטה 919, אכן התעוררה איזושהי סוגיה שכנראה יושבת על טעויות היסטוריות, שאני לא יודע את כולן לדייק, שיש פער בין החלטת הממשלה שמגדירה איזה יישובים ייכנסו תחת הקטגוריה של תשעה קילומטר, שישנם יישובים בגבול הלבנון שעומדים בקריטריון של תשעה קילומטר. לא שהם גדלו עכשיו, אלא שהם עומדים בתשעה קילומטר, והם לא מוכללים בפיקוד הצפון, והם לא קיבלו הנחיות, כולל לא במהלך המלחמה מפיקוד הצפון אלא מפיקוד העורף. יש סך הכול תשעה יישובים כאלה. אנחנו קיימנו שורה מאוד ארוכה של דיונים בראשותו של חבר הכנסת דוד ביטן במהלך המלחמה בהובלת משרד הביטחון, אמ״ץ ופיקוד הצפון, ואכן החלטה 919 תוקנה. אנשים מטעם שר הביטחון פועלים כרגע לתקן את הדבר הזה גם בהקשר של הכפיפות שלו בין בט"פ צה"ל לבט"פ משטרת ישראל, זה שינוי חקיקה שצריך להוביל איזשהו מהלך אחר. אבל נכון לכרגע אנחנו מכירים בכל 120 היישובים, פלוס תשעת היישובים הנוספים ככאלה שמקבלים. איך זה עכשיו מתחלק בתוך משרדי הממשלה? באמת שאני לא יודע למה בהחלטה כזו זה כן ובהחלטה כזאת לא. על ההחלטה הזאת ישבו כל יועצי המשפטים של משרדי הממשלה, מלשכת ראש הממשלה, לשכת שר הביטחון, לשכת הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד השיכון, אם אני זוכר נכון, גם כן היה, וכולם חתמו בסופו של דבר על הדבר הזה. יש רשימה מאוד מאוד מסודרת לגבי הדבר הזה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אלון, סליחה, אפשר רק שאלה? אמרת שהיו תשעה יישובים שלא נכללו ב-0-9 למרות שהם היו גיאוגרפית ב-0-9? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> במדידות שלהם הם 0-9, אבל הם לא מוכללים בבט״פ צה״ל. הם לא מוכללים ברשימת יישובי קו העימות של צבא ההגנה לישראל. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל הם 0-9 לפי אותה הגדרה שמתייחסים אליה כקו העימות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בגלל רמת האיום, כאילו? מה? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> זאת אומרת, זו אותה הגדרה? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> אני מציע, כי שמעתי פה את כל הדיון, בסוף מישהו צריך להעביר איפשהו קו. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לא, אני מבינה, אני שואלת אותך לפי איזה קריטריון אתם מדדתם את ה-0-9? האם זה לפי אותו קריטריון? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> יש קריטריונים שנקבעו על ידי ממשלת ישראל, הם כתובים בחוק. מה זה גבול יישוב, הבית החוקי הקרוב ביותר לנקודת האיום, הוא הטווח שאליו מודדים תשעה קילומטר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז איך יצאו תשעה יישובים החוצה? כאילו, מה, טעות סופר? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> זו טעות היסטורית. זו טעות איפשהו משנות ה-80, שנגררה להחלטה בשנת 2000. זו לא טעות מעכשיו. זו טעות היסטורית שגוררים אותה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז למה בכל תיקוני החקיקה הם לא נכנסים פנימה? << אורח >> מירון לוי: << אורח >> זה לא היישובים האלה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> זה עוד יישובים. מי היישובים האלה? << אורח >> מירון לוי: << אורח >> זו טעות מדידה, מה שהוא מדבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זו מדידה מקו כחול וגדר? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> כן, קו כחול. ב-919 הן תוקנו. בית ג'אן, כסרא סמיע, ארבעת יישובי גוש מירון, זה ספסופה, בר יוחאי, אור הגנוז. יסוד המעלה ושדה אליעזר, יסוד המעלה עם חולתה בתוכה, זה תוקן. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> חולתה לא היו בפניהם. הלוואי שתכניס אותם. << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> זה בתוך הערימה הזאת. זה מונח על שולחנו של שר הביטחון כרגע, לתקן את זה גם בחקיקה של בט"פ צה״ל, בט"פ משטרת ישראל. ב-919 אלה תוקנו, כי ככה גמרנו את הוועדה, ועל זה חתמנו. על כל הדברים האלה שמנו מסמך צבאי, ביטחוני, מאוד מסודר. מי שחשוף אליו ראה אותו, מכיר אותו, יודע, מבין את כל מה שעומד מאחורי השיקולים הביטחוניים הצבאיים שעומדים מאחוריו. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשאול את כבודך מדוע הכפר בוקעאתא לא נמצא ברשימה והוא רחוק מהגבול פחות מקילומטר? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> בוקעאתא לא נמצא תשעה קילומטר מגבול לבנון, הוא נמצא תשעה קילומטר מגבול סוריה. החלטה 919 מדברת על כל מה שקשור לגבול לבנון, ולכן התקבלה החלטה בממשלת ישראל שלרמת הגולן, ליישובי הגולן, גולן, קצרין ובוקעאתא בתוכה תתקבל החלטה נפרדת במסגרת שיקום הצפון, שהיא לא קשורה. אמרתי, אני לא עוסק בעניין שיקום הצפון. בוקעאתא היא חלק מיישובי פיקוד הצפון אל מול האיום מגבול סוריה, והיא מקבלת מענה מפיקוד הצפון בכל ההיבטים הביטחוניים, כמו כל יישוב בהתאם לרמת האיום הביטחוני עליו. יש לו רבש"צ, יש לו מחלקת הגנה, יש לו את כל הדברים שצריך. עד כאן, תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים, אלון. רשות המיסים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אלישיב ממן, מרשות המיסים. לא הפנו פה שאלות נקודתיות, אז אני ככה אגיד בכלליות שהטבות המס ליישובים, שאני מניח שגם פה זה עלה מספר פעמים, עד 2015 היו הטבות מס לפי רשימה שמית של יישובים. בעקבות פסק דין בבג"ץ התקבלה החלטה לעשות רפורמה מאוד מקיפה בנושא הזה, ולעשות את הרשימה בצורה של קריטריונים, כדי שבאמת יהיו קריטריונים ברורים בחקיקה, וזה באמת מה שנעשה ב-2015 בוועדת הכספים. הקריטריונים נקבעו לפי שלושה דברים שנותנים ניקוד. הניקוד החברתי-כלכלי, ניקוד הפריפריאליות והסמיכות לגבול, שבאמת זה מה שמדובר פה על 0-9 וגם 0-2. זה מה שמייצר את הניקוד. דיברו פה גם על סחנין, שאמרו שהיא מקבלת למרות שהיא רחוקה יותר מהגבול. באמת סחנין מקבלת את התוספת, קוראים לזה תיקון עכו, שמה שהיה זה שנתנו ליישובים מאוד מוחלשים, גם פריפריאלית וגם מדד חברתי-כלכלי, מתחת לרמה 4, תוספת מסוימת, שזה היה סביב הדיונים על העיר עכו, נתנו תוספת, וגם סחנין באמת מקבלת את התוספת הזאת, ובגלל זה זה מייצר את ההבדל. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> כמה התוספת באחוזים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 5%. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> זאת אומרת ש-Ongoing כשהתקדמנו, הקריטריונים שונו. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> כן, הם מחקו את הרכיב הביטחוני. מה שעשו אז, עשו טעות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ב-2015. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> כן, שינו את הסיווגים, צמצמו את המרכיב הביטחוני, כי אמרתי, היינו בדרך לשלום עולמי, שכמעט השגנו אותו. ומה שצריך לעשות הוא פשוט, א', לקבע ללא תנאי את הרכיב הביטחוני, שהוא יהיה ללא תנאי, ואחרי זה תעשו את כל התיקונים, ואז הם יוכלו לקבל את ההטבות. הרחיבו אז הטבות מס, ואין לי עם זה בעיה, כי גם אני נהניתי מזה עד כרמיאל באותה החלטה. זו הייתה מהות השינוי, לדעתי זו הייתה הממשלה של לפיד, שהרחיבו את הכובע. לכן, מה שאני מציע זה, א', צריך לכל מי שהוא ביטחוני לקבע לו את מלוא הזכויות, ומפה דרומה, שימשיכו עם האחוזים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> יישובים צמודים לגבול עימות צפון מקבלים תוספת מסוימת, ויישובים עירוניים צמודים לצפון, שזה בעיקר שלומי וקריית שמונה, מקבלים תוספת גבוהה יותר. הרצון היה לייצר דיפרנציאציה בין יישובים כפריים יותר לבין יישובים עירוניים, כדי שיישובים עירוניים יוכלו למשוך יותר אוכלוסייה, כי זו המטרה של הטבות מס ליישובים. << דובר >> קריאה: << דובר >> מי הגדיר שזה המטרות? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הממשלה ב-2015. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לחזק את היישובים העירוניים. << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> למשוך אוכלוסייה חזקה ליישובים שמקבלים הטבות מס, בגלל שרק מי שמשלם מס מקבל את הטבת המס. זו המטרה, וקבעו קריטריונים שהסברתי. << דובר >> קריאה: << דובר >> בחוק הטבות המס הכללי? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני מדבר על סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, שממנו ניתנים כל הטבות המס בישראל. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> לא, אבל יישובים כמו מנרה לא מקבלים. יש יישובים במרכז הארץ שמקבלים יותר ממנרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא יתעדף יישובים עירוניים. בהחלטת עכו זה עשה איזה חיתוך. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> עכו זה תיקון אחר, היו"ר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. אני אומר, החיתוך הזה יצר פה את הפער הגדול שכרמיאל מקבלת פחות מסחנין. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> אני רק רוצה לחדד, עכו ועוד 17 רשויות ערביות, שלא באזור בכלל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> התיקון שקוראים לו תיקון עכו, אנחנו לא אוהבים להשתמש בשם הזה, זה התיקון שנתן ליישובים מאוד מוחלשים, עם מדד סוציו אקונומי של 4 ומטה ומדד פריפריאליות 4 ומטה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתי זה צריך להגיע? זה צריך להגיע עכשיו לתיקון? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בסוף השנה הזאת תיקון עכו נגמר, ואנחנו פועלים להאריך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לאיפה זה אמור להגיע? לכספים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לוועדת הכספים. כל הדיונים בהטבות מס, זה ממש עכשיו כבר בימים האלה בדיונים בהטבות המס. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> שלום. רועי אלרום, גלעד לובינג, מייצג את מועצה אזורית מטה אשר, פורום קו העימות. אם אפשר, ברשותך, היו"ר, שתי שאלות לרשות המיסים. אחת, בחוק סיור השדרות ונגב מערבי, מה שקרוי עוטף עזה, הרי הוא מקבל הטבות מס בנפרד. כלל היישובים ב-0-7 מגדר רצועת עזה, כפרי-עירוני, ללא שום תבחינים, לא סוציו אקונומי, לא פריפריאלי, בניגוד לפקודת מס הכנסה, שאכן באה בעקבות בג״ץ גדבאן, וחבר הכנסת משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, תיקן אותו על פי דין. כמובן שאז נוספו עיוותים כאלה ואחרים, או עיוותים או תיקונים. אני מתקן את עצמי, לאו דווקא עיוותים, חלקם תיקונים מבורכים, כמו חיזוק יישובים עירוניים. מה שאני רוצה לומר, האם רשות המיסים, לאור חוק סיוע שדרות ועוטף עזה, נגב מערבי, לשון החוק האמיתי, תומכת שגם בקו העימות, כי זה גם קו עימות, זה דרומי וזה צפוני, לא יהיו בו תבחינים, אלא אם כן ירצו לעשות און-טופ אחרי זה לצמודי גדר כאלה ואחרים, כמו שביישוב העוטף הדרומי אין תבחינים, אין הבדל בין סוציו גבוה, נמוך, עירוני, כפרי. מה עמדתכם בעניין הזה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אחד, לא אנחנו קובעים את החקיקה, מי שקובע את החקיקה זה השר ואחרי זה ועדת הכספים, והכנסת מאשרת את זה. בסופו של דבר, חוק עוטף עזה זה באמת חוק שניתן בצורה שהיא נותנת תיעדוף יותר גבוה לעוטף עזה בגלל ההחלטה הביטחונית שניתנה. זה חוק שנחקק ב-2007. ושוב, אם תבוא הצעה כזאת לוועדת הכספים, אנחנו נדרש ונדון בה, אבל זה לא משהו שאנחנו מחליטים את החוק. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> רשות המיסים תסכים להשיג את נתוני האשראי של קריית שמונה ולפרסם אותם, את האזור? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נתוני אשראי זה לא שלנו. נתונים של הכנסות ממע״מ וכאלה, אנחנו מפרסמים לא מעט פעמים. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> לגופו של עניין, כמו שגם מצוין במכתבו של אייל, באמת חוק סיוע שדרות ועוטף עזה מ-2007, שהוא חוק חשוב ביותר, שהוא נותן לכלל היישובים באשר הם, 0-7, 20%, ותקרה מאוד מאוד גבוהה, הוא שונה מהותית מקו העימות צפון, שבו יש דיפרנציאציה לפי סוציו אקונומי, מדד פריפריאלי, ואכן גם פקטור מסוים, יחסית קטן ביחס ליתר הפקטורים לקו העימות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה על השאלה ועל החידודים. אני רק רוצה להחזיר את הפוקוס על היישובים שהוחרגו. זאת אומרת, שמוגדרים כיישובים מאוימים ולא נמצאים בהחלטת הממשלה, אז אני מבקש רק את ההגדרות אליהם, כי אתם ברשות המיסים לא מתייחסים אליהם בעצם מאחר והם לא נמצאים בתוך ההגדרה שלכם. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו בחקיקה אימצנו את ה-0-9 ואת ה-0-2 בהתאם לדברים ביטחוניים, אבל בסופו של דבר זה בחקיקה ראשית. וכמו שנאמר פה מקודם, בסופו של דבר הקריטריונים, באמת יש איתם דברים חיוביים, אבל זה מייצר גם עיוותים בצורה מסוימת, ולכן החקיקה צריכה להיות עם קריטריונים ברורים, כדי שיוכלו לתפעל אותה ויוכלו לתת את ההטבות, ולכן נקבעו קווים ברורים בחקיקה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> 919 לא קשורה לפקודת מס הכנסה. היא נותנת הגדרות חשובות לרמ"י, למשב"ש, למשרד השיכון, משרד הכלכלה וכן הלאה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל הנציג אמר שהיו תשעה יישובים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל הם מתוקנים, בסדר. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> הוא עדכן בדיעבד שזה תוקן בזמנו בספטמבר 2023. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> פקודת מס הכנסה קובעת בצורה ברורה, אני יכול להקריא את ההגדרות, אבל זה בחקיקה הראשית. היא קובעת לפי מרחק מהגבול 0-9 ו-0-2 בצפון. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> ובסוריה 0-7. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> ובעוטף עזה 0-7. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל התשעה יישובים האלה הם נמצאים אצלכם? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו לא מכניסים יישובים ברמה שמית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא מכניס, מה שמופיע לו בחוק. אם הם הוכנסו בהחלטה 919, הם בפנים. הם לא מופיעים? << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> לא מדויק. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אין ישיבות שמיות בהטבות המס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רגע, הצלחתם לבלבל גם אותי. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> הוא לא אמר שמית, אם הוא היה אומר שם שתוקן, הייתי נכנס אל לוח שכר מתוקן 2025 ובודק, ורואה אם הוא כלל את זה. הוא לא כולל את זה שמית. יש את מפ"י שמודדת את זה עבור משרד רוה״מ, והוא שואב את הנתונים לא מהחלטת הממשלה, אלא מהנתונים של מפ"י למרחק הבית האחרון החוקי, לצורך העניין, עד הקו הכי קרוב לגדר. ואז רשות המיסים מפרסמת את רשימת המוטבים לפי האחוזים השונים, וכך זה נקבע. סליחה שאני עונה, ברשותך. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> תסלחו לי שאני מתערב, הדרך הבטוחה, וזה מה שנקרא, מהרבה דיונים קודמים בהרבה ועדות עם כוונות טובות, הדרך הבטוחה לא לסדר את הלקונה שצריך לסדר, זה להתחיל להתעסק בהטבות המס. הוא נושא בפני עצמו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית, גם לא רלוונטי לפה. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> וזה גם נידון בימים אלה בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בימים האלה, חד משמעית. נועה, את תדברי אחרי קבסה? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני לא כל כך יודעת על מה אני נדרשת להגיב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חשבנו שאת באה עם צ'קים, מה? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> בדרך כלל אני באה עם צ'קים, דווקא היום לא. אבל יש הגדרה מבוססת ביטחונית, על בסיסה אנחנו עובדים בכל ההחלטות שמקודמות כרגע. אם למישהו יש השגות על הקו שהוגדר, שוב, הקריטריון הוא ביטחוני, ולכן השיחה היא מול משרד הביטחון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל זו לא הסוגייה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני אשמח להבין. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מבחינה ביטחונית אין חולק שהיישובים האלה נכללים בתוך ההגדרות, אוקיי? קווי עימות על מלא. הסוגייה היא באמת שאין סנכרון. בסוף כשזה מגיע לזכויות שלהם, אין שם הלימה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> שוב, אני מנסה תוך כדי להבין את הטענה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את הקשבת למה שהם דיברו? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני הקשבתי למה שכולם אמרו. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> אני אענה לנועה. זה מאוד פשוט, ואני חוזר ומחדד את זה. יש החלטות ממשלה שהוחלטו עם שישה יישובים מחוץ להחלטה בקו העימות. יש החלטות ממשלה, אחרי המלחמה, שמדברות על צמיחה ושיקום הצפון בעקבות המלחמה. זאת אומרת, שיש שישה יישובים שמדינת ישראל החליטה, ואנחנו אומרים תודה רבה, שהיישובים האלה היו חלק מהמלחמה, מאוימים על ידי משרד הביטחון, מוגדרים כמאוימים, ונמצאים גם בשיקום. אין בעיה איתם. כמו שאת אומרת, האם יש בעיה להחלטות ממשלה שהיו עכשיו? לא. יש החלטות קודמות, כמו החלטה 919, ששם הם לא מוגדרים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אתה מדבר על החלטה משנת 2018? << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> לא, אני מדבר על החלטה 919, מספטמבר 2023, חודשיים לפני המלחמה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אבל בסוף, כשאנחנו כרגע מקצים את אותם 12 מיליארד שמיועדים לאזור - - - << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> אבל זה לא הדיון. הדיון לתקן החלטות קודמות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אייל, רגע, אני אשאל את השאלה הפוך. את יודעת מה עמדת משרד האוצר לגבי התיקון של הכנסת ששת היישובים האלה? << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> נועה בעד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מעולה. זאת השאלה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ההכנסה של השישה יישובים בסוף אמורה להשפיע על משהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על האוצר. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא, זה בדיוק מה שאני מנסה להגיד. ה-12 מיליארד שהוקצו לעניין הצפון, מסתמכים על חוות הדעת הביטחונית המעודכנת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ולכן אני חוזרת ואומרת, יכול להיות שיש החלטה אי שם מ-2023 עם שישה יישובים בפנים או בחוץ. השאלה על מה ההחלטה הזו משפיעה ברמה התקציבית. למיטב ידיעתי והבנתי, גם אחרי הדיון הזה וגם לפניו, אין השפעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה שאמרת עכשיו הוא בסדר גמור, כי אם את אומרת שהאוצר מקצה ומעביר בהתאם להחלטה העדכנית שששת היישובים בפנים, את 12 המיליארד, אז קל וחומר שאם יגיע התיקון להכניס את ששת היישובים, האוצר לא אמור להתנגד, כי בכל מקרה הוא פועל כרגע. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> נכון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את מסכימה עם הדברים שאמר היו"ר? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אם יש חוות דעת ביטחונית מעודכנת, עובדים על פיה. למה ללכת ולעדכן את חוות הדעת? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, נועה, למה? בגלל ש-12 המיליארד זה אירוע של פוש חד פעמי בעקבות המלחמה, וההשלכות של ההכנסה של היישובים הן עכשיו קדימה, בשגרה. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> נועה, ששת היישובים שאת מכירה שנוספו עכשיו ב-12 מיליארד, צריך להגדיר אותם כיישובי סמוך גבול, הגדרה של סמוך גבול. יש הגדרה חוקתית שנקראת סמוך גבול. זה הכול. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> מחילה, הדיון הזה מבולבל מאוד, ולי לפחות לא מאפשר גם להבין קונקרטית מה בכלל הבקשה, בסדר? סמוך גבול או לא סמוך גבול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא החלטה שלך. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא רק שזו לא החלטה שלי, זו החלטה שמבוססת עדיפות לאומית. היא לא קשורה לביטחון. ולכן מדובר, כאמור, שוב, בהגדרות אחרות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתם מכירים את ההחלטה העדכנית, שששת היישובים האלה נכללים בתוכה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על פי זה הם עובדים כרגע. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אמרתי, ואני אגיד שוב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אם את אומרת את זה, בסדר. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> אבל, נועה, זו הבעיה. אתם משתמשים בכלים של פעם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אסף, שנייה, אני אעשה סדר. נועה פועלת על פי הכללים וההגדרות של מה שמונח לה על השולחן. ההגדרה העכשווית היא ששת היישובים בפנים. בהגדרה של שיקום הצפון, 12 מיליארד, היישובים האלה בפנים. מצוין. ולכן אנחנו אומרים, בעקבות המהלך הזה, שהוא מבורך, שששת היישובים האלה בהחלטה של השיקום של תנופת צפון בפנים, אנחנו רוצים לעדכן את 919 ולהכניס בהחלטה שהתקבלה בספטמבר 2023 את ששת היישובים, כי יש להם החלטות והשפעות נוספות לשגרה של אותם היישובים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> האם מישהו יודע למנות מה ההשפעות האלה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אז אני אומרת שאני לא מוצאת השפעות. האם מישהו אחר יודע למצוא השפעות? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתם יודעים למנות את ההשפעות? << אורח >> מירון לוי: << אורח >> נועה, לשאלתך, בדיונים קודמים בוועדות אחרות נשאלה השאלה וישבו נציגי האוצר, לא זוכר שאת, כנראה אחרים, ואמרו זה עשרות אלפי. זה לא עשרות אלפי, שמעתם את המספרים. האם יש השפעות תקציביות? מה שנקרא תעשו את העבודה, תבואו. ההגדרה פה היא נורא פשוטה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בעד או נגד? זה הכול. << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >> יו״ר הוועדה, שוב, אני מנסה להיות מדויקת כדי להתקדם בדיון. צריך להבין מה ההשפעות של תיקון 919. אני אומרת לך שוב, לא ביקשתם ממני לבדוק את זה, בסדר? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי כדאי לבדוק את זה, באמת. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> בסדר, נבדוק. בסוף האם צריך להבין האם לתיקון הזה יש השפעה. אם יש השפעה, אז יכולות להיות השפעות כלכליות, יכולות להיות גם השפעות משפטיות או אחרות. אבל בלי שאנחנו מבינים ומונעים את ההשפעות האלה, קשה להתקדם בדיון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את תוכלי לעשות בדיקה בבקשה לגבי עמדת האוצר, ומה ההשפעות, אם אנחנו מכניסים את ששת היישובים? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני יכולה לבדוק שוב, כאמור, השפעות כלכליות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוודאי, אני לא מבקש ממך השפעות גיאופוליטיות. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא, אבל יש עוד השפעות, זה מה שאני מנסה להסביר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אני שואל אוצרית. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ואם לרמ"י יש השפעות, אז זה לא קשור אליי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, רמ"י יכולים להתייחס. אבל אני אומר בסוף לכם, עמדת האוצר היא מאוד משמעותית בעניין הזה. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> נכון, אבל על פי חוק, משרד רוה״מ, הוא אמון על החלטה 919, מתוקף חוק עדיפות לאומית, שאומר למשרד רוה״מ לך ותגדיר מי הם אותם אזורים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ומשרד רוה״מ יפנה לאוצר. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> נכון שהאוצר מביא את ההשלכות התקציביות, אבל משרד רוה״מ, הוא קובע את ההחלטה הזו על פי חוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב. שלומית שמש, מנהלת תנופה לצפון, בבקשה, את שומעת אותנו? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> היי, שלום. בוקר טוב, ותודה רבה על הדיון החשוב. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> אבל אני חושב שתנופה לצפון זה לא האירוע, וזה בדיוק מה שמנציח את הבלבול של הדיון הזה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, השאלה, השישה האלה נמצאים בתוך אירועי תנופה? << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> כן. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גמרנו. תודה רבה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אני כבר מבולבלת. תגידו מה רוצים שנבדוק. רועי, בכל הכבוד, כל פעם שאתה מדבר אני עוד יותר מבולבלת. בוא תגיד מה ההבדל בין משגב עם ללהבות הבשן, ונלך לתקן את הדבר הזה. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> אני אסביר את הטעות איפה שהיא קרתה, כשהתחילו לעשות את הרחבת עדיפות לאומית. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אסף ויעל, שנייה. שלומית, בבקשה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני אומרת שלצד זה שהדיון הוא סופר חשוב ומהותי, יש פה הרבה בלבול, ולא בכדי, מה שנקרא. הבלבול קורה מהרבה מאוד סיבות וכיוונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תנסי לכבות את הווידאו, כי אנחנו לא כל כך מצליחים להבין מה את אומרת. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אתם ביקשתם. אני מכבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו ביקשנו שתהיי פה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אם הייתי יכולה, הייתי כמובן נמצאת, והתנצלתי על ההתחלה. בסוף אני רוצה רגע לדייק גם את הפנייה שבעקבותיה הדיון הזה התבקש, וגם רגע נגיד את הזווית של תנופה. נועה התייחסה לזה שאנחנו פועלים בהחלטות שקשורות לצמיחה ושיקום הצפון, על פי החלטה 3265 ועל פי חוות הדעת הביטחונית שתומכת בה. אגב, זה לא רק אותם שישה יישובים שנקבתם, אבל אני לא נכנסת לזה כרגע. הבעיה היא שמה שאותם יישובים ויישובים אחרים אומרים, זה קודם כל שאין הלימה בין קטגוריזציות שונות. יש את הנושא של איום ביטחוני, אגב, הוא לא אחד, יש הרבה תרחישים, הרבה איומים, גם בזה יש קטגוריזציה. יש את הנושאים הכלכליים, הדמוגרפיים. יש הרבה מאוד חיתוכים, יש את הטבות המס. יש בסוף משתנים מתערבים בתוך האירוע הזה שמקטלגים אחרת את הקו. בסוף, ב-3265 הצלחנו לתקף איזשהו קו עדכני לאותן החלטות של תנופה. בגלל שזה נסמך על חוות דעת ביטחונית, הבעיה היא שזה תקף רק לשנתיים, וכל שנתיים אנחנו נצטרך את הסאגה הזאת. למרות שהתוכנית היא תוכנית חמש שנתית, התוקף הוא שנתיים. ובעצם היישובים האלה באים ואומרים, סוף סוף עשיתם עימנו צדק על זה שהכרתם בזה שאנחנו יישובים תחת הקטגוריה של פיקוד צפון, יישובים מאוימים, יופי. אבל אתם לא נותנים לנו ודאות, אתם לא נותנים לנו יציבות שכל כך נדרשת לאזור. זה רגע כדי למסגר. אני רוצה רגע להעלות את הדיון הזה לרמה יותר לאומית. יש לנו פה כמה בעיות ברמה הלאומית. קודם כל, קו העימות הצפוני הוא נכס אסטרטגי לאומי. הוא לא גחמה של פורום כזה או פוליטיקה כזאת או כל דבר אחר. הוא נכס אסטרטגי לאומי למדינת ישראל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב, שלומית, בקושי מצליחים להבין מה את אומרת. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> אם אפשר להזכיר, שבוועדת הכלכלה בסוף זה הגיע לזה שראשי הרשויות באו ואמרו לתנופה לצפון, תעבירו את הכסף. ובאו נציגי תנופה ואמרו, אנחנו רוצים, אבל הממשלה לא קבעה לנו רשימת יישובים. אז הממשלה, דרך ועדת הכלכלה, קיבלה את החלטה 3265 והגדירה את רשימת היישובים עבור תנופה לצפון. משם התחיל לזוז העסק, הכספים התחילו להשתחרר. אמר את זה קודם משה דוידוביץ'. בסדר? הם ביקשו רשימת יישובים, הם קיבלו אותה כבר. תנופה לצפון, האירוע שם, ככל שאנחנו מבינים, סגור. כל מה שצריך זה לדאוג שהוא יהיה סגור באופן דומה וזהה במקומות אחרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רגע, שלומית אומרת לא. אני לא מצליח לשמוע אותה. תעלי רגע את קבסה, שנשמע אותו. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> קודם כל, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני באמת רוצה להודות לך, יו"ר הוועדה, חברי. הבמה שלך בוועדה הזאת היא באמת הבמה הכי מרכזית והכי מסייעת שיש לראשי רשויות. אנחנו מרגישים שיש לנו כאן במה באמת, וגם יעילה, לא משהו כדי לפרוק. ממש. אלה דברים שהם לא מובנים מאליהם, ואנחנו מלאי הערכה על זה. תראה, משולש צח"ר – צפת, חצור, ראש פינה, נמצא קצת יותר מ-11 קילומטר מהגבול. המשולש הוא האזור הכי מופגז מחוץ לקו העימות. אנחנו, בניגוד ליישובים אחרים, נכנסנו למערכה כבר מהשבוע הראשון, ויצאנו ממנה רק באחרון. כלומר, אורך המערכה, בשילוב עם זה שאנחנו 50% ממוגנים ולא מפונים, יצר פה נזקים גדולים מאוד. אני הייתי בעד, כמובן, מבחינת הדיון על קו העימות, על ה-0-9, זה באמת קו ארכאי, ולא קיים, ובנו עליו אידיאולוגיות אין סופיות. אבל אני באמת חושב שהיה נכון לייצר את ההפרדה בין מפונים, וטווחי נ"ט, לבין כל השאר. אבל ברגע שעשו רשימת יישובים מאוימים שמתבססת על איזה קו דמיוני, זה עיוות לדורות. ברגע שהמדינה מתקצבת במיליארדים מקומות עד ה-0-9, ובאזור כמו גליל מזרחי, שכל כולו הוא 200,000 תושבים, ואתם שופכים 12 מיליארד על X יישובים, זה עיוות לדורות. ברגע שביישובים מטר ממני יש שם הנחות, ויש שם לצעירים, ויש שם בתי ספר חדשים, ואזורי תעשייה ועדיפות, אתם יוצרים קניבליזם בתוך האזור. אני כבר לא מדבר על ייהוד הגליל, שזה פנטזיות שכבר הלכו מהעולם, ומילת גנאי היום לומר אותה. אנחנו חייבים למנוע את זה. לא יכול להיות שיש כאן יישובים בקו הזה, המדומיין הזה, של סוציו 8 וסוציו 9, שמקבלים סבסוד מעונות. הם לא משלמים כמעט על מעונות. אתם יכולים לדמיין שחצור הגלילית ב-30% משפחות רווחה משלמים אלפי שקלים על מעונות, זוגות צעירים, וישובים מטר ממני, עם סוציו גבוה, לא משלמים כלום? איזה היגיון יש לדבר הזה? אני באמת לא מצליח להבין את זה. אגב, עדיפות לאומית, אז אני חושב שגם זה הגיע הזמן. אני גם יו"ר צח"ר בכובע השני שלי, של אזור התעשייה המשותף שלנו, ואין שום הבדל בינינו לבין יוקנעם. אם אין הבדל, אז אנשים זורמים ליוקנעם. אני מדבר גם בתור יו"ר הפיתוח הכלכלי של כל אשכול גליל מזרחי. אנחנו חייבים לייצר סדר עדיפות שונה וחייבים לעשות Reset לכל הדבר הזה. אני מודיע כאן, אנחנו ניגש לבג"ץ. יש לנו נתונים שתומכים שהאזור שלנו חטף פי שניים מחלק מהמקומות שבתוך ה-0-9, ולכן לא הבנתי את ההיגיון המסדר של פיקוד צפון כחלק צבא וחלק לא. יש לנו נתונים שמציפים את העיוות הזה, ואנחנו נשקף את זה גם בפני הוועדה וגם בפני בג"ץ. מילה אחרונה לגבי קריית שמונה, ובכלל כל היישובים שחטפו, ליבנו איתם. אני לא חושב שצריך להיות אחד על חשבון השני, חלילה. ובאמת, הלב והמחשבות, הלב יוצא למה שקורה בקריית שמונה. ודעתי האישית בקריית שמונה, אני קורא למדינה, אל תעשו עוד מאותו דבר. אל תשפכו עוד 10, 20, 100, 200 או חצי מיליארד. זה לא מה שיפתור את זה. יש שם משבר אמון בין התושבים למדינה, וצריך לפתור את זה בכלים מאוד אגרסיביים. ואני קורא למדינה לייצר שם אזור סחר חופשי, לא אזור מע״מ, אזור סחר חופשי. זה אולי אחד הכלים הכי אגרסיביים שיש למדינה, וזאת אולי הדרך הכמעט יחידה לעורר את מה שקורה שם. זה ככה לחתום את הדברים, ורוצה שוב להודות לך על הדיון ועל הבמה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. אני חושב שבכלל המצוקה בצפון מורגשת היטב, לא רק בוועדה הזו. אני חושב שאין כמעט ועדה שהמצוקה של הצפון לא עולה. כמובן שאנחנו בכל הדיונים לא עושים פה תחרות אף פעם, ועינינו לא צרה ביישובים שמקבלים יותר או פחות, אבל אין ספק שהשיטה היא עקומה. זאת אומרת, היא לא באמת מחלקת את העושר של מדינת ישראל בצורה שווה, בטח לא בהתאם לצרכים. אם הדבר הזה עולה פה כל כך הרבה, זאת אומרת, בהתאם לצרכים, לא של חברי הכנסת, בטח לא של התושבים, לא של ראשי הרשויות, ואין פה קשר פוליטי של יישוב כזה או אחר, או ימין או שמאל. יש פה פשוט שיטה לא נכונה של חלוקת המשאבים לפי הצדק, ואין שכל, איך שאנחנו מבינים, שבתוך הדיון המאוד מצומצם הזה על שישה יישובים, הצלחנו כבר להתבלבל בין כמה החלטות ממשלה שונות, בין יישובים שונים, מרחקים שונים והטבות כאלה ואחרות. חבר הכנסת שוסטר, רצית להתייחס, ואז המשרדים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תראו, זה נכון שלקח זמן עד שחידדנו לעצמנו. אני רוצה לומר כך, יש את סוגיית אותם ששת היישובים, שזאת סוגיית, נקרא לזה, עובי הפנטל, עובי העיפרון, צמודי הגדר או צמודי הדופן, כאשר בעצם מה שמדובר זה לא סיפור תנופה, זה סיפור אזור העדיפות שחונה במשרד ראש הממשלה. נקבע בזמנו קריטריון שנקרא סמוכי גבול, וכל מי ששם נמצא, נמצא בסל הטבות שנקבע, ובכלל לא משנה מה התוצר הסופי, כמה זה עולה למדינה ולמישהו. וזה משויך לאותה החלטה שגויה מלפני דור, משנת 2000 או משהו כזה, שבו נקבע הקו המשונה של ה-0-9, שהוא מנוגד חזיתית למציאות, כפי שצה"ל האמון על הביטחון קובע אותו כרגע. ולכן מאוד פשוט לקבל את האמירה שסמוכי הגדר באותו אזור עדיפות, הוא לא 0-9, אלא הוא על פי הקו הנוכחי הקיים. אחרי 25 שנה אנחנו מעדכנים את המציאות. אחת. שתיים, יש שאלה של הקו הנוסף, הקו העורפי. אין דין כרמיאל, צפת, חצור, ראש פינה וכו', כדין עפולה ועכו. ה-3 מיליארד הם העתודה הפדרלית, המטכ״לית של משרד האוצר וראש הממשלה לרצועה הבאה. עכשיו, הרצועה הבאה יכולה להגיע עד חדרה. חטפנו כולנו. ברור שיש הבדל מהותי בין אותה רצועה, העוטף של קו העימות, לבין האחרים. וצריך לוודא שה-3 מיליארד הולכים דיפרנציאלית, באופן מובהק, לאותה רצועה שקבסה מייצג אותה. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> חבר הכנסת שוסטר מדויק, ומתמצת בדיוק את המהות. אני עוד הפעם אחדד וחוזר לתחילת דבריך, שכרגע הדיון הזה על ששת היישובים שלא נמצאים בהחלטה 919 של עדיפות לאומית, והם כן נמצאים בהחלטות ממשלה של שיקום הצפון עם ה-12 מיליארד, ודיונים אחרים שיבואו, יבואו על ה-3 מיליארד שמדינת ישראל שמה בצד לעוטף של הקו עימות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הדיון הבא צריך להיות עם משרד רוה״מ ומשרד האוצר. << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> מפה אנחנו קוראים לוועדה ולכבוד היו"ר, להניע את משרד רוה״מ לתקן את 919, שזו החלטה שיצאה מרוה״מ. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לשם אנחנו שואפים. בבקשה. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> אניטה יצחק, משרד הנגב והגליל. כמי שבאמת עוסק בשיקום ופיתוח וקידום הגליל ביום-יום שלנו, אנחנו ערים לגמרי לקשיים ולמצוקות שיש ולפגיעה המהותית שעלתה פה. וזה נכון, יש התייחסות דיפרנציאלית למקומות, גם באופן הפגיעה שקרתה, אבל אין ספק, גם ביחס ליישובים שהעלו את הבקשה כאן. אנחנו לומדים את הנושא כרגע יותר בעניין של ההשלכות בעניין הזה, אבל אנחנו לגמרי מבינים את הבקשה, את המורכבות והקושי שהיא מייצרת. אנחנו רואים את זה גם בהחלטות, גם בקולות הקוראים, כמו שזה עלה פה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לפנות לליבך המקצועי החם. בשתי הנקודות שדיברנו, גם תיקון העיוותים באזור העדיפות, על פי המציאות האמיתית, על פי מה שלמדנו כאן, תהיו פעילים. אומנם אתם לא אמונים ישירות על הביצוע, זה משרד אחר, או שר אחר, אבל זה מעניינכם לחלוטין, זה בגזרה הגיאוגרפית המהותית שלכם. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> מסכימה איתך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בגזרה הממשלתית גם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והדבר השני, אני מבקש שתהיו אקטיביים אל מול, את יודעת, לחצים טבעיים שקורים לחלוקת ה-3 מיליארד, כך שמה שאמרנו יבוא לידי ביטוי. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, זו גם הזדמנות להגיד באמת שמשרד נגב-גליל נמצא בשטח. אני לא חושב שיש כאן מישהו שחולק על כך, על העשייה המבורכת הזו, וזו הזדמנות באמת גם לבקש את סיוע המשרד בלחצים בתוך הממשלה, ולהבהיר את העיוות שיש באי הכנסתם של ששת היישובים, ובכלל אולי לנסות לדחוף לכיוון השינוי של אופן החלוקה של ההקלות, ההטבות או הסיוע שהמדינה יכולה לתת. מי עוד ממשרדי הממשלה שרוצה להתייחס? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> צחי לוגסי, המשרד לביטחון לאומי. ככלל, אני פעם ראשונה נחשף למורכבות ולבעייתיות כאן. אני חושב, כמי שהיה בצבא כקצין הגמ"ר פיקוד הרבה זמן, ועכשיו נמצא במשרד לביטחון לאומי ורואה את זה מהכיוון השני, בסוף יש הרבה מאוד הגדרות מורכבות בג"ג שבין האחריות לבט״פ, צה״ל ומשטרה, שעל זה מתבססים הרבה החלטות ממשלה וכל מיני דברים כאלה. אני חושב שהגיעה העת, או בשלה העת, לשנות את הדירקטיבה הזאת באופן עקרוני ולבסס את זה על הרבה אמצעים אחרים שדיברו פה, ולא על הג"ג הזה, כי הוא באמת מורכב. יש לנו מורכבות גם בעמק המעיינות, גם בקעת הירדן, גם ברשויות אחרות של עוטף ירושלים וכאלה. אני חושב שבשלה העת לשנות את הדירקטיבה ולהתבסס על דברים אחרים. יש לי הרבה המלצות, אבל לא נראה לי שזה לדיון הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. למשרד אצלכם אין איזושהי התנגדות באמת לנושא הדיון של ששת היישובים? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> לא, הפוך. אנחנו בעד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד נגב-גליל, גם את זה לא שאלתי אותך. רק אם יש למשרד איזושהי עמדה בנושא ששת היישובים. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> אני אמרתי קודם שאנחנו לומדים את ההשלכות בצורה מסודרת, אבל אנחנו ערים לקשיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, השאלה היא אם המשרד יש לו איזשהו התנגדות? הוא תומך? << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> המשרד עוד לא הציג עמדה סופית. אבל אני לא חושבת, אנחנו בכיוון חיובי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. אז נשמח גם כן לשמוע בהמשך את תשובת המשרד לאחר בדיקה. יש כאן עוד מישהו מהנוכחים? << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> אפשר להוסיף משפט, ברשותך? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> באמת, כמו שהיו"ר אמר מספר פעמים, וחבר הכנסת אלון שוסטר, 919 הובן. עוד דבר חשוב, וטוב שחבר הכנסת אלון שוסטר נמצא פה. מוצע, כמו בחוק תקומה, שהתחיל כהצעת חוק פרטית ואז הפך להיות ממשלתית, שם יש בעצם תוספת שמפרטת את היישובים המאוימים. גם שם יצאו מעט מהלקונה של 0-7 כי משרד רוה״מ עשה אינדיקטורים, שהוא קבע לפי מספר אינדיקטורים את מידת הפגיעה בעוטף עזה וגם בעוטף תקומה. החוק המתין להחלטת הממשלה, כמו בתנופה, שיש רשימת יישובים, שאב החוק לתוספת את רשימת היישובים, כמו פה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה מציג את זה כאילו עושים לנו טובות. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> אני לא מציג מה, אני פונה לוועדה, והם מחליטים כמובן מה לעשות, אנחנו רק מציעים. ולכן הוועדה, ככלי פרלמנטרי, לא רק לפנייה לרוה״מ, שזה בעצם פנייה לממשלה, יכולה לאמץ את העיקרון שבחוק תקומה, לשאוב את רשימת היישובים המאוימים כולם מ-0-9 מגבול לבנון, כי הממשלה קוראת לזה מהיום לא 0-9, מהיום זה נקרא האזור המכונה, המילה 'מכונה' כתובה בהחלטת הממשלה, לא אני. זו בעצם ההמשגה החדשה של 0-9 החדש, ולשאוב את זה לתוספת חוקית. וזה יכול לנתב את כולם לאותם כלים, הטבות, רמ"י, מס הכנסה וכן הלאה. תודה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ההשוואה לדרום היא טובה בהקשר לעוטף של העוטף, בלי קשר לשישה יישובים. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> בחוק תקומה ל-0-7 גם יש רשימה, יש שתי תוספות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל שם היה מידה קלה כחמורה, זו לא דוגמה טובה, עזוב את זה. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> דוגמה מצוינת. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. שם זה נעצר ב-7, לא זז 200 מטר. << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> לא, יש תזוזה, לא סתם חוף אשקלון, יש אינדיקטורים שסיווגו אותם. משרד רוה"מ עשה עבודה מצוינת, חבר הכנסת, אבל לא ניכנס לזה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מדבר על מבקיעים? << אורח >> רועי אלרום: << אורח >> ועוד. אבל בכל מקרה, הצעה טובה להכניס לתוספת רשימת יישובים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הרעיון הוא אותו רעיון, ומשם אנחנו נשאב את ההיגיון. את רוצה מהר להגיד איזושהי הערה, שלומית? כי אנחנו חייבים לסגור ב-11 לפני פתיחת מליאה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני בכובע של אשת מילואימניק היום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הכול נסלח. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> שלום לכל החברים. אני לא יודעת מה שמעתם או לא, אבל אמרתי שיש פה בלבול בין הרבה מושגים, הרבה החלטות, וצריך לייצר באמת איזשהו מודל. מישהו אמר פה נוסחה, אבל שתהיה מדורגת ומתחשבת גם בנושא הביטחוני וגם בנושא הכלכלי. בסוף יש לנו אירוע לאומי שהצפון, עוד לפני המלחמה ובטח ובטח אחרי המלחמה, לא מתרומם. הצעירים עוזבים, המשכילים עוזבים. זה האירוע פה, לא 919 ולא זה. בסוף, המדינה כמדינה צריכה לעשות הכול ולהתגייס ולהקים צוות בין-משרדי, שיקבע רגע את הדיפרנציאליות הזאת, את צמודי הגדר, את כל הקטגוריות האלה, להכניס לאיזשהו סל של חובות וזכויות ולשיים אותו בהגדרה אחודה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלומית, אבל זה קיים. קוראים לזה מפת עדיפות. וכל מה שנאמר פה, זה שצריך לדייק את אחת הקבוצות. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> היא אמרה שתי מילים בסוף, שהן כל העניין. הגדרה אחודה. הבעיה היא לא שאין נוסחה, הבעיה היא שיש עשר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יפה. עכשיו השאלה איפה אתם והמינהלת שלכם בתוך האירוע הזה, ומה העמדה שלכם לגבי הכנסת ששת היישובים ולתקן את ה-919? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> גם אמרתי, זה לא רק אותם שישה. יש נוספים שלא צוינו פה, לדעתי יאסר נגע בחלק. בסוף, ההחלטה שלנו כרגע מתייחסת רק למאוימות מגבול לבנון. יש לנו אחריות גם על החלטת קצרין וגולן, לצורך העניין, בוקעאתא נופלת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היא נופלת גם וגם. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> היא לא ולא. היא לא בהחלטת קצרין וגולן, והיא לא בהחלטת תנופה לצפון, לצורך העניין. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז היא תהיה בתוך ה-3 מיליארד? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היא לא תהיה בכלום. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> וגם אתם ציינתם פה, ה-3 מיליארד היו תחת תנופה ויצאו. << אורח >> מירון לוי: << אורח >> רבותיי, יש פה בלבול. הכנסת והממשלה לא שואלות את תנופה לצפון איזה יישובים. תנופה לצפון בוועדת הכלכלה אמרו תנו לנו רשימה, קיבלו רשימה. היא עובדת עם רשימה, יש לה רשימה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> יש לנו רשימה. הבעיה שלנו ושל היישובים, זה שהרשימה הזאת תקפה לשנתיים. על החלטה, שוב, חוסר הלימה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, זה מה שנאמר מקודם, ולכן בתיקון 919 זה יהיה קבוע. ולכן שאלתי האם המשרד, אתם נמצאים תחת השר אלקין. לדיון הבא אנחנו כן נבקש אולי מהשר אלקין שיבוא לפה, כי בסוף אנחנו כאן בוועדה כן נדרוש לעשות את התיקון, אבל בסוף השר צריך להוביל את זה כהחלטת ממשלה, כי אנחנו לא רוצים לבוא ולתת פלסטר לראשי הרשויות בצפון. אנחנו רוצים לתת להם אופק קדימה, כי כשזוג צעיר רוצה להישאר, רוצה לדעת שהוא מוגדר עם הטבות כאלה ואחרות או מה הוא זכאי להן, שנים קדימה, ולא אם תהיה עוד מלחמה או לא תהיה, ותבוא ממשלה כזאת או ממשלה אחרת, או שר כזה או שר אחר. ולכן הוודאות פה היא משמעותית, ולכן התיקון הוא עקרוני. אז את צודקת במה שאמרת, דיברנו על ההגדרות מחדש. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> השר אלקין עובד על זה מאוד. הוא לא יכול לעשות את זה לבד, בגלל זה אני אומרת, זה צריך להיות בין כמה גופים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו גם פה נעזור לו. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> רשות המיסים פה התייחסה, זה צריך להיתמך לא רק על בסיס חוות דעת ביטחונית, אחרת לפי חוק כרגע זה תקף רק לשנתיים, ולכן זה צריך לצאת כהחלטה משותפת של כמה וכמה גופים. השר אלקין עובד על זה, אנחנו עובדים על זה יומם וליל, זה לא מספיק. אם כבר, הייתי רוצה שתצא מהוועדה אמירה שצריך להתכנס צוות ייעודי להגדרה אחודה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> צריך להתחשב בבוקעאתא, היא קרובה ללבנון יותר מקצרין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית כל, אני רוצה להודות לכל מי שהגיע הנה, לראשי הרשויות היקרים, שממשיכים להוביל את הצפון בגאווה גדולה בסיטואציה לא פשוטה בכלל, יישר כוח גדול. באמת, כל ההערכה שאפשר להביע ולהעביר. אתם ראויים לכל מילת שבח. לתושבים היקרים, למשרדי הממשלה. אנחנו כוועדה באמת נעשה איזשהו דיון מעקב. אנחנו נבקש גם מהאוצר, גם מרשות המיסים, גם מהמינהלת ומהמשרדים הרלוונטיים הנוספים, להגיע לדיון הבא עם עמדה מסודרת לגבי הכנסת ששת היישובים. בסופו של דבר הוועדה רוצה לייצר ודאות עבור תושבי הצפון, ולבצע את התיקון מהחלטה 919 ולהכניס את ששת היישובים. אני אקריא אותם כדי שהם ייכנסו לתוך הפרוטוקול בצורה מסודרת. אנחנו מדברים על עברון, כפר ורדים, שבי ציון, יחיעם, גונן ולהבות הבשן, שמוגדרים כיישובים מאוימים על ידי מערכת הביטחון, ולא עודכנו בהחלטה 919 שהתקבלה בספטמבר 2023. לשם אנחנו שואפים. אנחנו נבקש מכלל המשרדים, כמו שאמרתי, להגיע לדיון הבא עם עמדה מקצועית, עם ההשלכות, כמו שנאמר על ידי האוצר, מה ההשלכות ומה עמדתכם המקצועית לגבי הכנסה ותיקון של ששת היישובים האלה. בבקשה, תגיעו עם עמדה מסודרת, מובהקת. וככל שאנחנו נראה שהדבר הזה לא מתקדם על ידי הממשלה, אנחנו באמת נגיש איזושהי הצעת חוק פרטית שתבצע שם איזשהו תיקון, כדי להמשיך לתת ודאות ושקיפות לתושבי הצפון. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>