פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 794 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ו בכסלו התשפ"ו (16 בדצמבר 2025), שעה 14:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025 (מ/1909) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר נאור שירי מוזמנים: מיכאל אסולין – המשנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר רוני גנוד – יועמ"ש, אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר אביגיל ונקרט – אגף התקציבים, משרד האוצר אפרת לקס – ממונה ייעוץ משפטי, רשות המיסים, משרד האוצר ישי פרלמן – לשכה משפטית, רשות המיסים, משרד האוצר הדר רצון – ממונה מפקחת ארצית אמנות, רשות המיסים, משרד האוצר לימור קפלן – מנהלת תחום עידוד השקעות הון, רשות המיסים, משרד האוצר ליהי קושנר גינוסר – המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים אופיר לוי – שותף משרד עו"ד ארנון תדמור, IATI-האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות האני נחאס – חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל מיכל שריג-כדורי – מנהלת קשרי ממשל, חברת וויקס, פורום חברות הצמיחה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025<< נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים. אנחנו התכנסנו לעוד דיון מרתק בנושא הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במהלך הדיון הקודם התעוררו שאלות ביחס לכמה דברים בנוסח. אתם רוצים לחזור על כל ההערות? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לפני שנחזור על ההערות, כפי שהתחייבנו ביום ראשון טרם הדלקת נר חנוכה פרסמנו והעלינו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היה פה מקרה שבו עמדו בהתחייבות. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה רק כי אתה ביקשת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ינון לא פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ינון צריך להתנצל. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> רציתי להגיד שאי אפשר לפתוח את הישיבה לפני שינון מגיע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש דיון בחוק של ינון עכשיו בחוץ וביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מתנצל בשם ינון והלוואי שנרבה התנצלויות כאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עם תשובה אליי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה תשובה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה שאתה רוצה, תבחר. על איזה שאלה שתבחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה ראית את המכתב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא ראיתי מכתב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במייל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאת הוצאת לאוצר. היה גם כתבה עלייך ב'ישראל היום'. בזמני החופשי אני גם נותן שירותי יפעת לייעוץ המשפטי בכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפילר הזה, צריך להעביר את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מחכה לתשובה של רוני על השאלות שהתעוררו. אתה רוצה שאני אכווין אתכם לשאלות שהתעוררו ונענה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, אני אשמח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 2 להצעת החוק, בהגדרה של דברי ההסבר ובהנחיות לכללים אמרנו שני דברים. אחת, שתעשו בדיקה אם אתם רוצים לפרסם אותם גם באתר משרד האוצר, ושתיים, לגבי ההגדרה שחוזרת על עצמה ביחס לדברי ההסבר וההנחיות. אמרתם שתעשו גם כן בדיקה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לגבי הבדיקה של הפרסום באתר, אני מבין מרשות המיסים שזה עדיין בבדיקה. כמו שאמרנו בפעם שעברה, אין פה משהו עקרוני נגד זה, אבל בודקים את זה. ולגבי דברי ההסבר, אם אני זוכר נכון נתנו על זה מענה, אמרנו שדברי ההסבר וההנחיות לכללים, בגלל שאנחנו רוצים להשתמש בהגדרה הזאת בסעיף של המקור הפרשני, אז הגדרנו אותה ביחד, שזה דברי ההסבר וההנחיות. הייתה הערה שלך על הנוסח עצמו, של הנחיה מנהלית מוסכמת, בהבדל מהנחיות - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בהמשך. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה מתכתב עם אותו דבר, כי צריך לשנות גם, בדברי ההסבר וההנחיות לכללים צריך לכתוב דברי ההסבר והנחיה מנהלית מוסכמת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, זה כבר אמרתם שיתוקן. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז מבחינתכם זה אפשר להכניס. הייתה שם גם הערה לגבי תקני דיווח כספי בין-לאומיים. זה הופיע רק במילים IFRS, זה בכללים עצמם. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אז עשינו פה תיקון כפול. גם פה הכנסנו את השם באנגלית, השם המלא, International Financial Reporting Standards, מקף IFRS. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו בעמוד 274 להצעת החוק הממשלתית, בהגדרה תקן חשבונאי מקובל. צריך לתקן בעמוד 357. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה תיקון בתוספת ובהתאם תיקון בחוק עצמו, תקני דיווח כספי בין-לאומיים, להוסיף שם International Financial Reporting Standards מקף IFRS והתיקון הזה יהיה בתוספת, שזה יהיה אותו דבר. זה משהו שהכנסנו להערות שלנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה של הכנסת גלוב. אמרנו הכנסה או הפסד גלוב. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בסדר. הייתה הערה של לשכת רואי חשבון, של האני, בהגדרה של ישות משתתפת ישראלית. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ההערה של האני הייתה שישות משתתפת ישראלית כוללת בתוכה תושבת ישראל ומוסד קבע אבל היא לא כוללת בתוכה מיזם משותף כשמיזם משותף זה איזה שהוא מיזם משותף, כלומר שיתוף של שתי חברות שהן לא חברות קשורות כשלאחת החברות יש החזקה של יותר מ-50% במיזם והיא מציגה אותו בדוחותיה הכספיים בשווי מאזני ולא מאחדת את הדוחות. בשווי מאזני היא מראה את זה כמספר ולא מראה שורה שורה מה זה רווחים, הכנסות, נכסים, התחייבויות ודברים מהסוג הזה. ההערה הזאת הייתה הערה טובה ובהתאם שינינו את ההגדרה מחדש: ישות משתתפת ישראלית – ישות משתתפת או מיזם משותף שמיקומם בישראל נקבע בהתאם לסעיף 10.3 לכללים. ההגדרה של מיזם משותף, הוספנו אותה במקבץ ההגדרות שנמצא לפני זה שמתחיל בהגדרה דברי הסבר. שם אחרי ההגדרה מוסד קבע הוספנו הגדרה, מיזם משותף (Joint Venture – JV). מה שאנחנו עושים פה, סעיף 10.3 לכללים קובע מתי ישות משתתפת או מיזם משותף או ישות שקופה, לא משנה להקשר הזה, המיקום שלהם בישראל, ולגבי ישות משתתפת שהיא חברה הוא קובע שזה תושבוּת, לגבי ישות משתתפת שהיא מוסד קבע הוא קובע איזה שהוא כלל, כמו שהסברתי בהרחבה בדיון הקודם, איך קובעים שמוסד קבע הוא במדינה מסוימת, ולגבי מיזם משותף הוא גם קובע את המיקום, מאוד דומה למוסד קבע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל פה מההגדרה אתם מורידים את ההתייחסות לתושבת ישראל או למוסד קבע בישראל? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה לא נמצא בהגדרה, אבל זה נמצא ב-10.3 לכללים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא להשאיר את זה בתוך? למה להפנות ל-10.3? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כי 10.3 כולל בתוכו גם מיזם משותף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אפשר להוסיף גם את המיזם המשותף ולהתייחס למיקום בישראל. למה להפנות עוד דבר שכבר ממילא נקבע פה עוד פעם לכללים? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כמו כל החוק הזה, זה נותן יותר הלימה לכללים. מבחינה עקרונית, כמו שאמרת, זה נכון שמה שהיה כתוב קודם לעניין מוסד קבע וחברה הוא נותן את המענה, אבל הוא לא נותן את המענה למיזם משותף וגם לשותפות או כל מיני מוסדות קבע מיוחדים ולכן חשבנו שהמענה הזה הוא יותר מדויק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נעשה על זה עוד מבט, בסדר? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני עוברת הלאה. לגבי הכללים, נכנס שם שהשר קבע באישור ועדת הכספים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> שלומית, את רוצה שזה יהיה פה בכללים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נסתכל אם ב-21 או גם וגם. בהגדרה של מס משלים הייתה פה גם הערה של לשכת רואי חשבון. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. ההערה של לשכת רואי חשבון הייתה שסעיפים 6 ו-7 לכללים גם כן עוסקים בדרך שבה מפעילים את סעיף 5 במקרים מסוימים ויכולה להיווצר תקלה או חוסר הבנה שלכאורה אנחנו לא מפנים לשם ולכן זה לא חל בענייננו. אנחנו חשבנו שלא צריך להוסיף את סעיפים 6 ו-7 כי סעיפים 6 ו-7 הם מנגנונים שמפעילים את סעיף 5, אבל כדי שזה יהיה יותר בהיר וברור, מה שעשינו זה שינינו את הנוסח והפנינו לרבות לסעיפים 6 ו-7. אני אקריא את הנוסח החדש, אני מתחיל מתחילת ההגדרה, אחרי המקף: סכום המס שמחושב בהתאם לסעיף 5 לרבות סעיפים 6, 7, 9.1 ו-9.2 לכללים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה הופך גם את 9.1 ו-9.2 ב'לרבות', לא בחישוב. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. דיברנו על קבוצה רב-לאומית ושינינו את ההגדרה תוך כדי הדיון הקודם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כלל הישויות המשתתפות הישראליות שהן חלק מקבוצה רב-לאומית ועצרנו פה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> דיברנו על שיעור המס המזערי של 15% ועצרנו - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא דיברנו על זה, עוד לא הקראת את זה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני אקריא את זה. "שיעור המס המזערי" – 15%; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר קודם ואז תתייחס כשאתה מסביר גם לשאלה למה נקבע את שיעור המס כהגדרה ולא לתת לזה נופך אופרטיבי בסעיפי החוק. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני אתחיל צעד לפני, שיעור המס המזערי הוא 15% שזה בעצם שיעור המס המינימלי בלשון של הכללים לפני שעברתנו אותם למזערי. זאת אומרת זה שיעור המס המינימלי שמתחתיו ישולם מס משלים ומעליו לא ישולם מס משלים. הכללים וגם החקיקה לא מדברים על שיעור מס אלא כל הזמן מזכירים את שיעור המס המזערי. חשבנו שזה יותר נכון לעבוד ככה כי זה לא שיעור מס כמו שיעור מס רגיל שהוא מוכפל, לוקחים את שיעור המס ומכפילים אותו בהכנסה חייבת, אלא איזה שהוא שיעור מס שהוא סוג של מס מינימלי שלא מופעל בחישוב אריתמטי פשוט של הכנסה חייבת כפול שיעור המס ולכן חשבנו שיותר נכון לדבר עליו באופן הזה. זו גם הלשון של הכללים וזה האופן שבו ה-OECD בדרך כלל מדבר על שיעור המס שמתחתיו ישולם המס המשלים. אני ממשיך. "שנת מס" – כהגדרתה בפקודה, ואם קבע המנהל תקופת דיווח מיוחדת לפי סעיף 19 – התקופה שקבע; שנת מס בפקודה מוגדרת מה-1 בינואר עד 31 בדצמבר, ויש מקרים שבהם למנהל רשות המיסים יש סמכות לבקשת החברה לקבוע שנת מס מתאריכים אחרים. בדרך כלל הבקשות האלה מגיעות מחברות שיש להם פעילות משמעותית עם חו"ל או שהן בבעלות חברה זרה והן רוצות שתהיה אחידות בתקופות הדיווח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקופת הדיווח מראש לא עוזרת? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נגיד במדינות כמו בארה"ב יש חברות שמדווחות מה-1 באפריל עד 31 במרץ. זה יותר נוח להן לעבוד גם עם חברות-בנות בישראל באופן הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואז יכול המנהל לעשות אדפטציה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, זה כבר יש היום בפקודה. מה שקורה בחוק הזה, כמו שהסברנו בדיון הקודם, יש אפשרות שחברות מאחדות דוחות ולכן רצינו לתת אפשרות גם בחוק הזה, במקרים שבהם יש לנו חברות ישראליות עם שנות מס אחרות, שתהיה פה אפשרות לתת שנת מס אחידה, זה יקל על היישום וימנע תקלות. סעיף 19 עוסק במה ההליך כדי לקבל שנת מס מיוחדת והיא דומה מאוד להליך שמופיע בפקודת מס הכנסה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שאלה. שנת מס מוגדרת כתקופה של 12 חודשים רצופים שתחילתה ב-1 בינואר, אבל גם קובעת שאם נקבעה תקופת שומה מיוחדת, תקופת השומה שנקבעה כאמור, למה לא מספיק? למה צריך כאילו על זה גם - - - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כי יכולה להיות סיטואציה שבה לפקודת מס הכנסה יהיה דיווח מסוים ולחוק הזה יהיה דיווח אחר. יכול להיווצר מצב כזה ולכן אנחנו רוצים לאפשר לחברה כזאת לבקש ששנת המס - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה כאילו עוד שלייקס, אבל מבחינת – << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נניח מצב שיש לי שתי חברות בישראל, חברה אחת מדווחת בשנת מס מיוחדת וחברה אחת לא מדווחת בשנת מס מיוחדת והיא לא רוצה לשנות את הדיווח שלה לצורכי מס הכנסה, אבל היא כן רוצה שהדיווח שלה לצורכי מס מזערי יהיה אחר. זו הסיטואציה שלא צריך לפנות לפקיד השומה שישנה את כל הדיווחים, גם של המס המינימלי וגם של המס המשלים. זו הסיטואציה. אני מסכים שבסיטואציה שבה חברה נגיד שמדווחת בשנת מס רגילה ורוצה לעבור לשנת מס מיוחדת בכל הדיווחים שלה לרשות המיסים, היא לא צריכה את מה שכתוב פה. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> רוני, לגבי שיעור המס המזערי, היות שיש הגדרה של מינימום בכללים של 15%, זאת אומרת שאם באופן תיאורטי ה-OECD מעלה את השיעור הזה בכללים ובחקיקה זה נשאר, אז ההנחה היא שתעשו תיקון חקיקה ותתאימו את זה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו נהיה חייבים לעשות תיקון חקיקה. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> שמדינה אחרת לא תיקח את המס. ועדיין אתם מעדיפים הגדרה מיוחדת ולא הנחיה בכללים? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו רוצים שהכנסת תחליט מה שיעור המס המזערי ולא ה-OECD, עד כמה שזה אפשר, לכן נראה לנו שצריך לכתוב. "תושב ישראל", "מנהל" ו"פקיד שומה" – כהגדרתם בפקודה; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הבעיה לגבי תושב ישראל? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> האמת שעכשיו אחרי שהורדנו את האמירה 'תושב ישראל' אז אולי לא צריך אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרנו שגם ככה נבחן את זה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> "תקני דיווח כספי ישראליים" – תקני דיווח כספי ישראליים שפורסמו או אומצו בידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות. זה תקני הדיווח הישראליים. חשוב פה להבהיר, המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית מאפשר גם הגשת דיווחים לפי ה-IFRS. הניסוח פה, הכוונה שלו זה תקני דיווח ישראליים ולא ה-IFRS. את ה-IFRS, כמו שדיברנו עליו בהרחבה בדיון הקודם ועכשיו גם כן הזכרנו אותו, היה IFRS מוגדר בכללים ומוגדר גם פה. פרשנות החוק 3. בפרשנות חוק זה יש להתחשב בנוסח הכללים כפי שנקבעו בשנה האנגלית וכן בדברי ההסבר וההנחיות לכללים, הכול כדי להבטיח אחידות ביישומם של הכללים במישור הבין-לאומי. גם כאן רצינו שהכללים בשפה האנגלית ודברי ההסבר יהוו מקור פרשני לחוק הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל למה לכתוב את זה כאן? זה לא שאנחנו רואים כאן את הכללים בשפה האנגלית ולכן המשמעות היא מה? שמשתמשים באופן פרשני במשהו שלא נמצא פה לנגד - - - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מקור פרשני הוא לא תמיד בחקיקה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכון ואז לכן למה צריך לכתוב את זה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> חשוב לנו שזה יהיה ברור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעיניי כשאתה כותב שיש צורך להתחשב בכללים שנקבעו בשפה האנגלית ואין לנו פה לנגד עינינו את השפה האנגלית, אז – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מבין, יש לנו פה בעיה עם עברית? מישהו פה חושב שהעברית היא לא מספיק מתוחכמת כדי להכיל בה את החוכמות שיש בשפה האנגלית? אם משהו לא ברור לכם אז – אני לא מוכן לקבל את הדבר הזה. אם אתם רוצים את זה תגישו תרגום. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הגשנו תרגום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה צריך להגיש בשפה האנגלית. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא, תגישו תרגום בעברית לדבר הזה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הגשנו, בתוספת יש תרגום לעברית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ושזה התרגום, לכן מה הקשר לשפה העברית - - - << אורח >> האני נחאס: << אורח >> יכולים להיות מקרים, אנחנו לומדים את זה מתוך האמנות, מקרים שהחוק כולו מתנהל או החקיקה עצמה היא באנגלית ואז הכללים הם בתרגום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עדיין מתורגם מחקיקה אחרת שיש בה תיאורים של אמנות, שאין הפניה לפרשנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה עניין עקרוני, אנחנו כנסת ישראל וככנסת ישראל אנחנו מחוקקים בעברית והחוק יהיה בעברית. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> אדוני היושב ראש, החוק הוא בעברית. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אם אפשר. אני אגיד שמבחינתנו הסעיף הזה, אם אנחנו מבינים אותו נכון כמו שכולם ואולי שווה שייאמר לפרוטוקול, הוא משמעותי. הרי כל החקיקה הזאת, מדינת ישראל חייבת לאמץ אותה מהר מכיוון שאנחנו חלק מה-OECD והדבר הזה הוא יחסית חדש גם ל-OECD, הוא נכנס במלואו וכל המדינות מצטרפות - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בשום חקיקה אחרת שנעשתה שהיא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יהיה הכפפה לאנגלית. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> לא הכפפה לאנגלית, תנו לי רק להשלים את המשפט בהקשר הזה. התקווה שלנו זה שאם מדינות ה-OECD יחליטו לייצר הנחיות, הקלות, פרסומים לאורך, כי הם יראו שצריך לעשות שינויים - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא מה שהסעיף הזה אומר. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> הסעיף כרגע אומר שכל ההנחיות - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא אומר שיש להתחשב בנוסח הכללים כפי שנקבעו באנגלית. כל תיקון שייעשה בהנחיות ובכללים יגיע ממילא גם לאישור כאן וגם ישתלב בתיקון. מה הערך המוסף? << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אם ייצא עכשיו safe harbor נגיד או משהו חדש, הוא לא יוכל להיות מקור פרשני? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, מה זה מקור פרשני? מה פתאום? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא, אי אפשר להחיל safe harbor באופן פרשני. יש לנו בעולמות המיסוי הבין-לאומי, ויש לזה גם פסיקה, נגיד אמנת המודל של ה-OECD מהווה מקור פרשני לפרשנות של אמנות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> וזה לא כתוב בחוק שעשינו בזמנו. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה לא כתוב בחוק, אבל נגיד בחוק הבוררות הבין-לאומי יש סעיף כזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, אבל בחוק שאותו הצגת כדוגמה ראשונה אין סעיף כזה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אין חוק כזה כי יש אמנה ובאמנה כתוב – אמנות בין-לאומיות מופיעות בצו, מאומצות בצו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מוכן שתהיה הכפפה לשפה האנגלית. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני לא מכפיף את זה לשפה האנגלית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה אומר שבפרשנות יש להתחשב בנוסח כמו שהוא נקבע בשפה האנגלית. ושוב, מה הערך המוסף? אם ממילא כל תיקון מגיע הנה, מה הצורך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תנסו לשכנע אותי שאני טועה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה לא עניין של לשכנע, בסוף הפילר עצמו, כללי המיסוי האלה הם - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אתם תרגמתם אותם. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> נכון, אז הכללים פה מבוססים על שלושה אדנים, יש את כללי הגלוב, יש את הפרשנות ויש את הקומנטרי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה אנחנו כותבים בעברית? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בחוק הבוררות הבין-לאומי, אנחנו שומעים את מה שאתה אומר, אני לא מתווכח איתך - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אל תביא את חוק הבוררות הבין-לאומי. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> רוני, יש לי הצעה, תעשו כמו שעושים באמנות מס, שיש את הנוסח בעברית ואת הנוסח באנגלית וקובעים שבמקרה של סתירה הנוסח באנגלית גובר, כי העיקרון של הפרשנות הוא חשוב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש לנו הצעה אחרת, אנחנו מבינים שיש בעיה עם הנוסח באנגלית. בחוק הבוררות יש סעיף שאומר בפרשנות חוק זה יש להתחשב במקור הבין-לאומי שלו ובצורך להבטיח שמירה על עיקרון תום הלב וכן לקדם אחידות ביישומם של אלה במישור הבין-לאומי. אנחנו מבינים שיש בעיה באנגלית, אנחנו מציעים להשתמש בנוסח שהוא דומה יותר לנוסח של חוק הבוררות שנותן לעברית את המקום שלה, אבל מאפשר איזה שהיא הבנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל מה הצורך בסעיף של פרשנות? אם ממילא כל תיקון מגיע הנה, איזה צורך יש בזה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לא בשביל התיקון, אם יש שאלה פרשנית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הרי תרגמתם אחד לאחד, נכון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אבל זה לא עובד ככה. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> לפעמים למילה בעברית יש שתי אפשרויות, שתי משמעויות פרשניות - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמו? איך זה עולה בהקשר הזה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו מבינים את הצורך לא להכפיף את זה לאנגלית, אנחנו מבינים את זה ומסכימים עם זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא העניין, בכלל לכתוב סעיף שקובע איזה שהוא כלל פרשני, כשעוד פעם, אם היינו במצב שבו היינו מצרפים את האמנה באנגלית, כמו שגם נעשה בעבר, אז היינו נמצאים באירוע אחר, אבל פה תרגמתם לעברית, אז שוב, ממה החשש? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אז אם אני אצרף את זה באנגלית? אני אגיד, המודל הוא כמו סוג של חקיקה, הוא כתוב בצורה משפטית, אפשר לפרש אותו לכל מיני כיוונים, ה-OECD מוציא הנחיות שמסבירות איך הדרך שהוא רואה לפרש את הכללים. כשפקיד שומה יגיע לעשות שומה לפי החוק הזה זה יהיה אחד המקורות הפרשניים שלו לחוק, או כשנגיע לבית משפט או משהו כזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שיעשה איזה מקורות פרשניים שהוא רוצה, הרי זה גם לא משנה מה אנחנו כותבים בחוק. יש חוק שאומר שבמקרה של לאקונות יתייחסו למשפט העברי ואז בא האדמו"ר אהרן ברק וקבע שאין לאקונות, שלא צריך בכלל להתייחס למשפט העברי, למרות שכתוב בחוק. אז את האמנה של ה-OECD כן צריך לעגן ואת המשפט העברי לא צריך? אז עליי זה לא מקובל, הדבר הזה לא יהיה. נכון לעכשיו. אם היועצת המשפטית שלי תשכנע אותי אחרת אז אולי היא תשכנע, כרגע זה לא מקובל והסעיף הזה מבחינתי לא יהיה. אתם רוצים? תדברו איתה אחר כך. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בסדר. אני ממשיך להקריא. פרק ב', הטלת מס וחישובו הטלת מס מקומי משלים וחישובו 4. (א) ישות משתתפת ישראלית שהכללים חלים לגביה לפי סעיף 1.1 לכללים, תוטל עליה, בשנת המס, תוספת מס בגובה המס המשלים לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל שהיה מוטל באותה שנת מס על הישות המשתתפת הישראלית באותה קבוצה אילו הייתה הישות המשתתפת הישראלית היחידה באותה קבוצה, והכול בין שהיא הישות היחידה כאמור ובין שאינה הישות היחידה כאמור (בחוק זה – מס משלים פרטני). הסעיף הזה אומר שישות משתתפת ישראלית, כמו שהגדרנו, שחלים עליה הכללים לפי סעיף 1.1 לכללים, כשסעיף 1.1 לכללים קובע שהיא חלק מקבוצה רב-לאומית, שהמחזור שלה מעל 750 - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בעצם תחולת כללי הגלוב, נכון? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, תחולת כללי הגלוב על החברה הספציפית הזאת, על הישות המשתתפת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מתייחס גם לישויות משתתפות שהן חברות בקבוצות רב-לאומיות, בעלות הכנסה שנתית של 750 מיליון יורו או יותר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, זה גם מתייחס לזה, אז קבוצה כזאת תשלם תוספת מס בישראל בגובה המס המשלים לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל, שזאת הגדרה שהגדרנו ודיברנו עליה באריכות בדיון הקודם שהיה מוטל על אותה ישות משתתפת אם היא הייתה הישות המשתתפת היחידה בישראל. אני אסביר. כדי להבין את זה צריך להקריא גם את (ב), אני אגיד בקצרה מה המודל אומר ואיך זה סוטה טיפה מהמודל. מה שהמודל אומר זה שהבחינה של המס האפקטיבי במדינה נבחן על ידי חיבור של כל תוצאות המס של כל החברות באותה מדינה. זה המודל. כלומר אני אקח את ההכנסות החייבות של כל החברות באותה מידה, אחבר אותן, זה יהיה במכנה, אני אקח את המס המכוסה של כל החברות באותה מדינה, אחבר אותן, זה יהיה במונה וככה אני אגיע לחישוב המס האפקטיבי. הסעיף הזה אומר אם מאיזה שהיא סיבה, זו בעצם ברירת המחדל, ישות משתתפת שהיא חלק מקבוצה רב-לאומית רוצה לחשב את החישוב הזה בלי לאחד את התוצאות של כל החברות בקבוצה, היא יכולה לעשות את זה באופן פרטני, באותו אופן שהיא הייתה עושה את זה באופן מקובץ או מחובר, ויוצרים פה איזה פיקציה משפטית כאילו היא היחידה בקבוצה הרב-לאומית בישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תן דוגמה מספרית. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני אתן דוגמה פשוטה. נגיד יש לי שתי חברות שההכנסה החייבת של כל אחת מהן היא 100 וחברה אחת משלמת 20% מס אפקטיבי והחברה השנייה משלמת 10% מס אפקטיבי. לפי החישוב הרגיל ייקחו את ה-100, במונה יהיה 30, כי זה המס שהם שילמו ביחד, 20 שקל חברה אחת ועוד 10 שקלים חברה אחרת, במכנה יהיה 200, כי זו ההכנסה החייבת של שתיהן ביחד, 100 ועוד 100, וביחד אתה מגיע למס אפקטיבי בישראל של 15%. לא צריך לשלם את המקומי המשלים. לעומת זאת אם היו עושים את זה כמו שהסעיף פה קובע, אז החברה ששילמה 20% תחשב את המס האפקטיבי שלה כאילו היא החברה היחידה בישראל ולכן יהיה לה במונה 20 שקל מס שהיא שילמה, במכנה 100 שקל הכנסה חייבת, כלומר המס האפקטיבי שלה הוא 20% והיא לא תצטרך להשלים מס באותה שנה בישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הבנתי איך הגעת ל-15% קודם. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש לי 200 סך הכול, 30 חלקי 200 זה 15%. החברה השנייה בדוגמה שנתתי תהיה בשיעור מס אפקטיבי של 10% ולכן היא תצטרך להשלים בישראל עוד 5%. יש הרבה מקרים שהחישוב הזה הוא פחות טוב לקבוצה, אבל יש מקרים שהקבוצות ירצו חישוב כזה, לדוגמה כשיש להם בעיה טכנית לחשב ביחד או כל מיני דברים מהסוג הזה. אני אגיד עוד משהו על הסעיף הזה, הסעיף הזה כמו שהוא מנוסח עכשיו הוא לא טוב, כי ה-OECD אמר לנו שכרגע הסעיף איך שהוא מנוסח עכשיו הוא לא qualified, הוא לא כשיר, לכן כדי שהוא יהיה כשיר צריך להוסיף בו משפט, שהמשפט הזה קובע שהחברות לא יוכלו להשתמש בהגנה. אם אתם זוכרים בדיון הקודם דיברנו על זה שיש הגנה, Carve-out קוראים לזה, להעסקת עובדים והשקעה ברכוש קבוע בישראל. אם הם יוכלו להשתמש בהגנה הזאת אז זה לא יהיה כשיר מבחינת ה-OECD וכדי להשאיר בכל זאת את האפשרות הזאת ולא לתת אפשרות אחת לחברות, אז החלטנו להוסיף עוד משפט שקובע שההגנה הזאת - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> להכניס איפה? תקריא. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני אקריא הכול ואגיד איפה הוספתי. (א) ישות משתתפת ישראלית שהכללים חלים לגביה לפי סעיף 1.1 לכללים, תוטל עליה, בשנת המס, תוספת מס בגובה המס המשלים לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל שהיה מוטל באותה שנת מס על הישות המשתתפת הישראלית באותה קבוצה אילו הייתה הישות המשתתפת הישראלית היחידה באותה קבוצה - - - ופה אני מוסיף משפט: ובלבד שבחישוב המס המשלים כאמור לא תילקח בחשבון החרגת הכנסה על בסיס פעילות, והכול בין שהיא הישות היחידה כאמור ובין שאינה הישות היחידה כאמור. החרגה על בסיס פעילות, אנחנו צריכים להוסיף הגדרה במקבץ ההגדרות שהחרגה על בסיס פעילות, (Substance Based Income Exclusion – SBIE), שזה, כמו שהסברתי באריכות בדיון הקודם, המנגנון שנותן הגנה מסוימת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה תהיה ההגדרה? מה אתה רוצה להגיד בהגדרה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כהגדרתה בכללים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> באיזה כלל? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בסעיף 10, במקבץ הזה שמתחיל בדברי ההסבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתייחס להגדרה, מה היא אומרת? לפי סעיף 10. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ההגדרה לפי סעיף 10 מפנה לסעיף 5.3 לכללים. סעיף 5.3 לכללים אומר שחברות או ישויות משתתפות רשאיות לבצע בחירה שתיתן להם הגנה על הוצאות השכר שלהם ועל ההשקעה שלהם בנכסים קבועים, ההגנה הזאת באופן קבוע היא 5% ויש הוראת מעבר בסעיף 9.2 לכללים שקובעת שמ-2010 עד 2032 זה יהיה 10% וכל שנה יורד במספר נקודות האחוז, עד שזה מגיע בסופו של דבר ל-5%. חשוב להבהיר, ההגנה הזאת ניתנת בחישוב לפי 4(ב), אבל היא לא תינתן בחישוב לפי 4(א). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קודם כל בסעיף 4(א) התייחסתם לתוספת מס. אולי יותר קל להגיד את זה הפוך, בסעיף 4(ב) מתייחסים להטלת המס כמוטל עליה מס משלים פרטני. פה ב-4(א) מתייחסים לזה כתוספת מס בגובה המס המשלים. למה גם פה לא להתייחס לזה כהטלת מס בלי להתייחס לתוספת מס? זאת אומרת לומר ישות משתתפת ישראלית שהכללים חלים עליה לפי סעיף 1.1 יוטל עליה בשנת המס מס משלים. למה ההתייחסות היא לתוספת מס? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הסיבה שהשתמשנו בלשון הזאת כי זה תוספת על מס החברות הרגיל. מס משלים הוא מס חברות, אבל הוא top-up tax. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל לא בכל מקום אתם מתייחסים לזה כתוספת. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אם הבנתי אותך עד הסוף אז אני לא רואה בעיה בלהוריד את זה, אבל נחשוב על זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה אתם כותבים מס משלים לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל. ההגדרה של מס משלים היא מס משלים לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל. זה יוצר בעיניי כפל. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ההגדרה פה היא מס משלים לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל, זה כל ההגדרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל ההגדרה היא מס משלים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא, ההגדרה היא - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא משנה, תבדקו אם זה לא עושה לכם כפל, כי כאילו התיבה כבר נמצאת בהגדרה של מס משלים וההגדרה היא מס משלים, לא מס משלים לעניין קבוצה רב-לאומית. זה נוסח. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> את מעלה נקודה, אבל בנוסח, אם תראי, המקף מופיע אחרי בישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא משנה, ההגדרה היא מס משלים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מה שחשוב בהקשר הזה להבין, שהחישוב פה הוא לפי סעיף 5 לכללים וכמו שאמרנו לרבות 6, 7 וכו'. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשאתם מתייחסים לאילו הייתה הישות המשתתפת הישראלית היחידה באותה קבוצה, מה זה אומר יחידה? זה כאילו שאינה קבוצה? זו הכוונה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא. אם את זוכרת, בדיון הקודם דיברנו על זה ושינינו את ההגדרה גם בהתאם כדי שגם ישות יחידה נחשבת קבוצה רב-לאומית בישראל. כלומר אם זה יותר מחברה אחת זה קבוצה רב-לאומית בישראל, אבל גם אם זה רק חברה אחת שהיא חלק מקבוצה רב-לאומית, לעניין החוק הזה יראו אותה כאילו היא קבוצה רב לאומית בישראל. ולכן התשובה היא כן, גם כשזה ישות יחידה היא תהיה קבוצה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את (ב) הקראת כבר? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ישות משתתפת ישראלית שמוטל עליה מס משלים פרטני לפי סעיף קטן (א),ושאינה הישות המשתתפת הישראלית היחידה או קבוצה הרב-לאומית בישראל, רשאית לבחור, חלף החיוב כאמור, להתחייב במס בגובה חלקה היחסי - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה חלף החיוב האמור פה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> חלף החיוב האמור במס משלים פרטני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף קטן (א)? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. אני חושב שיש פה טעות שנדבר עליה אולי עוד רגע. - - - רשאית לבחור, חלף החיוב כאמור, להתחייב במס בגובה חלקה היחסי במס המשלים לעניין הקבוצה הרב-לאומית בישראל שהיא חלק ממנה, כאמור בסעיף קטן (ג) (בחוק זה – החלק היחסי במס המשלים), ובלבד שהמנהל הכיר, לעניין הישויות הישראליות המשתתפות באותה קבוצה, בישות מייצגת לפי סעיף 5(ב), ואותה ישות הגישה דיווח כאמור בסעיף 5(ג). פה זה נותן את האפשרות לקבוצה בישראל לעשות את החישוב המאוחד הזה. כדי לעשות את החישוב המאוחד הזה הם חייבים לבחור חברה אחת. אני טיפה מקדים את המאוחר, נדבר על זה בהרחבה בסעיף 5, אבל חברה אחת שהיא נחשבת ישות מייצגת והישות המייצגת הזאת תגיש את הדוחות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החברות פשוט בוחרות או שזה נגזר מההחזקה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> וגם איך הן בוחרות? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא יודע אם נגיע היום לסעיף 5, אבל אם נגיע אז נדבר עליו יותר בהרחבה ב-5, אבל בעיקרון החברות פשוט בוחרות, כולן צריכות לבחור את אותה ישות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כולן, כל סך החברות ב –? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, נגיד יש חמש חברות, כל חמש החברות צריכות לבחור בישות מספר שתיים, לצורך העניין. ברגע שהם בחרו בה והיא הסכימה היא הופכת להיות הישות המייצגת ואז היא זאת שמגישה את הדיווחים ומשלמת את תשלום המס המשלים, ככל שיש מס משלים. לא קבענו שזה צריך להיות חברה-אם בישראל או חברה-בת או כל מיני דברים מהסוג הזה, כי המגוון של הקבוצות בישראל יכול להיות מאוד רחב. אני מזכיר, זו קבוצה רב-לאומית, יכולה להיות סיטואציה שיש לי חברה אחת בישראל שמחזיקה את כל המבנה הישראלי, יכולה להיות לי סיטואציה שיש לי חברה זרה אחת שמחזיקה את כל המבנה הישראלי, יכול להיות מצב של שתי חברות זרות שמחזיקות כל אחת חלק מהמבנה הישראלי, ולכן להגיד שזו תהיה חברה מסוימת זה משהו שניסינו להימנע ממנו. אני מניח שהמייצגים פה יסכימו עם הגישה הזאת. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> הערה לגבי הסעיף הקודם. בסעיף 4(א) כתבת שאם מתייחסים אליה כישות יחידה אז לא חל עליה ההחרגות של ה- Carve-out, אבל אם היא באמת יחידה, היא צריכה לקבל את ההחרגות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אתה צודק, זו הטעות שאמרתי שאני אדבר עליה. כתוב פה שהיא אינה הישות ה – את הדבר הזה צריך לשנות. לפני שהכנסנו את ההחרגה של ה Carve-out- זה היה מביא לאותה תוצאה ולכן צריך לשנות את זה. אני אשנה. סעיף (ג) יגיד איך לחשב את החלק היחסי של כל אחת מהחברות. (ג) החלק היחסי במס המשלים של כל ישות משתתפת ישראלית כאמור בסעיף קטן (ב) ייקבע בהתאם ליחס בין הכנסות הגלוב של הישות האמורה לכלל הכנסות הגלוב של הקבוצה הרב-לאומית בישראל שהישות האמורה היא חלק ממנה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סליחה שאני עוצרת אותך, אני חוזרת אחורה לסעיף קטן (ב), לעניין הבחירה אולי צריך להפנות לסעיף 5 כדי שיהיה ברור איך היא בוחרת ומה המנגנון. ואיך המנהל מכיר? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה כתוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, רק למטה כתוב שהיא הגישה דיווח כאמור ב-5(ג), אבל כשכתוב למעלה שהיא רשאית לבחור, אולי בהתאם להוראות סעיף 5, כדי שיהיה ברור. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני לא רואה סיטואציה שזה יקרה, אבל תיאורטית היא יכולה לבחור בישות מייצגת ועדיין להיות ב-4(א), לבחור בישות מייצגת ולא לבחור בחישוב מאוחד. אני לא רואה סיטואציה כזאת, אבל זאת סיטואציה שקיימת ולכן את הבחירה השארנו בסעיף 5. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואיך המנהל מכיר? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> בעקרון השאיפה היא, ברירת המחדל, באמת לקבל את הבקשה של החברות. המנהל שומר לעצמו את הזכות לבחון ולאשר את הבקשה למקרים, קיצוניים, שבהם מדובר בחברה שיש לנו היסטוריה של חוסר שיתוף פעולה, אולי היעדר מקורות תקציביים לשלם את המס המתחייב, או איזה שהוא חשש שההתנהלות איתה לא תהיה המיטבית ביחס לקבוצה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> צריך להגדיר את זה, להגביל את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש איזה קריטריונים להכרה? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> לא בחוזר, בניסוח. נטל ההוכחה צריך להיות עליכם. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> אני לא חושב שיש דבר דומה בעולם. בעולם אתה נרשם, אתה עושה נוטיפיקציה, אתה בוחר את הבחירה ולא מאשר אותה אצל מנהל הרשות. אני חושב שזה הליך שלא ברור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> על בסיס מה הוא יכיר או לא יכיר? << אורח >> האני נחאס: << אורח >> למה שלא יכיר? << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> לא רק זה, אני חושב שאם המטרה זה לקבוע כפל מס, אז למה אני צריך להיות תלוי בהסכמה של מס הכנסה? << אורח >> האני נחאס: << אורח >> לא רק זה, גם הסטנדרט של הפילר 2, זה שיש לי ישות מייצגת אחת, כלומר אנחנו עושים חישוב מאוחד. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני אעיר רק על הסטנדרט, כדי שזה יהיה רשום בפרוטוקול. זה הסטנדרט של הכללים, אבל בדברי ההסבר ובהנחיות של היישום של המס המקומי המשלים אין חובה למדינה ליישם את זה. תיאורטית יכולנו להחליט שכל החברות מדווחות, גם מבחינת דיווח יכולנו להחליט שכל החברות מדווחות. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> נכון, אבל מרגע שאתה נותן את האפשרות לעשות את זה בהתאם לכללים של ה-OECD ולא סוטה מהם, לא מהכללים, שזה מה שה-OECD מאפשר לך בגדול, אז אני לא רואה למה אנחנו צריכים שהמנהל יאשר. אתה צריך להודיע, לעשות נוטיפיקציה, להירשם, זה החברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא גם לא יאשר, אבל מה זה מכיר? << אורח >> האני נחאס: << אורח >> אני לא יודע מה זה מכיר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מהי הכרה, על בסיס מה, למה היא נדרשת? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני חושב שהדיון הזה הוא דיון שיותר רלוונטי לסעיף 5. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, הוא רלוונטי גם פה. ברגע שכתבת המנהל יכיר אז צריך להבין במה מדובר, אחרת תוריד את זה פה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני חושב שיותר חשוב יהיה להוריד את זה דווקא בסעיף 5, אבל אני מקבל את ההערה, נבדוק את זה ונסגור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כדאי להתחיל להתכנס, בסוף זה אמור לעבור לפני 31.12. זה קצת מצחיק שזה צריך להתבצע פה עכשיו. אני מתרשם לפחות, שיש איזה שהוא סוג של שיח משפטי פה שמתנהל בין גורמים משפטיים שעוסקים ככה אחד עם השני בכל מיני הגדרות שעל פניו לא נכתבו כמו שצריך בעת החקיקה. מילא זו הייתה הצעת חוק פרטית שחברי כנסת ככה מנסחים בינם לבין עצמם, זה מובן, אבל פה יש דבר שכבר אני לא יודע כמה זמן עומד ומגיע לפתחנו. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> אדוני, זאת החשיבות של הוועדה, שאתם מדייקים את - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול בסדר עם החשיבות של הוועדה, לא צריך להסביר לי על החשיבות של הוועדה, אני רק מצפה שחוק שכל כך מסבירים לי כמה הוא דחוף ושאני צריך בסוף שנה, עם כל מה שהולך פה ועם כל מה שצריך פה לעשות וכל מה שעומד בדרך - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה כבר הולך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע, מבחינתך שום דבר לא חשוב, הכול בסדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפוך, שום דבר פשוט לא עובד פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וכל כך הרבה דיונים שאנחנו צריכים להקדיש לזה ומגיעים לפה עם כל מיני הגדרות שברור לחלוטין שהן לא אפויות ולא סגורות עד הסוף, ופתאום זה שבעצם ב-OECD בא ואמר שיש פה וצריך להוסיף פה וצריך להוסיף שם, את כל העבודה הזאת היה צריך לעשות מזמן. מה אתם גורמים? אתם גורמים לזה שפה, מי שהיא היועצת המשפטית שיושבת, שעושה איזה שהוא, אסור להגיד את זה, עושה איזה שהוא אובר עבודה על הדבר הזה ומתחילים פה לעשות תיקונים תוך כדי תנועה עם כל מיני דברים אחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו בעצם הדרך שלך להחמיא לשלומית? כאילו לונג סטורי שורט, כל הכבוד, שלומית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא לא צריכה שאני אחמיא לה, ולא רק זה, זה עלול לפגוע בה חלילה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני אגיד לכם מה, אתם מעלים גם שיש כל מיני הערות שקיבלתם מה-OECD ודברים שככה נכנסים אחרי חקיקת החוק ואחרי שעברתם. דברים שצריך לברר בוועדה, באמת לשם כך נועדה הוועדה וכך נעשה הליך החקיקה וכך צריך לעשות, אבל התחושה היא שיש פה אולי משהו שהוא לא אפוי מספיק כיוון שעדיין מתנהל שיח עם הגורמים הבין-לאומיים והתחושה היא שאם עכשיו, בעת הזו, שבוע לפני שהדברים צריכים להתכנס עוד מגיעות הערות, מה יקרה אם לאחר שיחוקק החוק יגיעו הערות נוספות? פה יש משהו שמרגיש שהוא לא בשל אולי מספיק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, זה נכון, ואין לנו ברירה, אנחנו צריכים להמשיך לחוקק. צריך לקבוע שעות על גבי שעות של דיונים, בגלל שזה לא נעשה כמו שצריך, תכלס. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> סעיף (ג) שהקראתי, הסעיף הזה אומר איך אחרי שהחישוב המאוחד נעשה לפי סעיף (ב), איך החישוב הזה, בעצם החבות, מתחלקת בין החברות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החלטנו שמשנים או לא? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> החלטנו שהם יבחנו להוריד את המילה להכיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם אף פעם לא יודעים להגיד כן, סבבה, היא צודקת. בוחנים ואז משנים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> היא צודקת, השאלה מה – << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני רוצה את זה בכתב. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> סעיף (ג), כמו שאמרנו, החלק היחסי במס המשלים יחולק בין החברות באיזה שהוא חישוב שלוקח את הכנסת גלוב של החברה הספציפית, או בעברית, ההכנסה החייבת לפי החוק הזה של החברה הספציפית, חלקי כלל ההכנסה החייבת של כל החברות בישראל וזה היחס שזה יחולק כאשר במצב שבו יש לי חברה אחת בישראל שיש לה הפסד, אז לא יראו את זה במינוס אלא יראו את זה כאפס, כלומר האפס במונה ובמכנה הסכום, כך שעל החברה הזאת לא תחול תוספת מס משלים יחסי. הסיבה שאנחנו עושים את זה היא כי בשלב מאוחר יותר בחוק אנחנו נראה שהחברה המייצגת יכולה לשלם עבור כולם, אבל החבות היא של כולם, ולכן אם החברות יצטרכו להעביר כספים לחברה המייצגת כדי לממן את המס, שהכספים האלה לא ייחשבו דיבידנד או איזה שהיא הכנסה חייבת בידי החברה המייצגת, בין היתר. (ד) על חישוב המס המשלים לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל, לפי סעיף 5 לכללים, יחולו הוראות אלה: אז עכשיו הולכות להיות הוראות שחורגות מהמודל. הסיבה שהן חורגות מהמודל זה כי ה-OECD נתן הנחיות שכדי לחשב qualified לעניין המס המקומי המשלים צריך לעמוד בכללים מסוימים. סעיף (1) מדבר על תקן חשבונאי. אני רוצה להתייעץ איתך, שלומית, היו לנו הערות מצד המייצגים ושינינו פה את הנוסח, אז האם להקריא את הנוסח - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע תסביר ממבט-על, אנחנו לקראת הסוף, תקריא את התיקונים וניכנס אחר כך לעומק בישיבה הבאה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> במבט-על הכללים קובעים שהתקן החשבונאי שלפיהם יחושב המס המקומי המשלים יהיה לפי התקן החשבונאי של חברת האם האולטימטיבית. כלומר אם יש לי חברה-אם זרה התקן החשבונאי בישראל צריך להיות לפי התקן החשבונאי של אותה חברה-אם זרה. זה המודל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, מה זה אולטימטיבי? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אולטימטיבי זה חברת האם הסופית. אם יש לי חברת-אם סופית בחו"ל והתקן שם הוא תקן זר, אז התקן החשבונאי בישראל יהיה אותו תקן כי זה האופן שבו מאוחדים הדוחות. לעניין מס מקומי משלים ה-OECD נתן הקלה ואמר שמכיוון שהמס המקומי המשלים מיושם ברמה מקומית, הוא נתן אפשרות להתייחס לתקנים אחרים, כלומר לתקנים מקומיים, לתקנים שהם לא התקן של החברה האם. במצב שלנו בישראל יש שלושה תקנים רלוונטיים, תקן כספי ישראלי, תקן דיווח בין-לאומי, שזה ה-IFRS, וכללי חשבונאות מקובלים בארה"ב. יש חברות ישראליות שמדווחות בישראל לפי הכללים האלה והחברות האלה יוכלו גם לדווח למס המקומי המשלים לפי הכללים האלה, בתנאי שיעמדו בכמה תנאים שמפורטים פה. שני התנאים העיקריים זה שכל הישויות המשתתפות בקבוצה הרב-לאומית בישראל משתמשות באותו תקן, כלומר אין שונות, אין מצב שבו חברה משתמשת בתקן ישראלי וחברה אחרת באותה קבוצה משתמשת בתקן IFRS, זה תנאי אחד, ותנאי שני זה ששנת הכספים, כלומר השנה הפיננסית שמאחדים דוחות לפיה, היא זהה לשנת הכספים של ישות האם הסופית של הקבוצה. אם עומדים בשני התנאים האלה ברמה העקרונית הישות בישראל יכולה לבחור לדווח בתקן מקומי ולא בתקן של חברת האם האולטימטיבית. לגבי תקן IFRS ותקן US GAAP, התקן האמריקאי, התקנים האלה נחשבים תקנים מקובלים ולכן לא צריך לעשות התאמות. לעומת זה לגבי תקן ישראלי, בגלל שהוא לא תקן מקובל לפי ה-OECD, יצטרכו לעשות התאמות כדי שלא יהיה הבדל מהותי בין יישום שלו ליישום של תקן דיווח בין-לאומי. מה זה שינוי מהותי? ה-OECD קובע הנחיות מה מבחינתו זה מהותי, אבל ההנחיות האלה חלות על מי שמיישם את המס הכולל, כלומר המס של החברה האם שממסה את כל הקבוצה והרף הזה לא רלוונטי או פחות רלוונטי ליישום של מס מקומי משלים. מס מקומי משלים, הוא אומר שה-OECD בעתיד יידרש לשאלה הזאת וייתן הנחיה של מה הוא רואה כמהותי. אנחנו השארנו את זה בניסוח כמו שאני אקריא עוד רגע, השארנו את המילה מהותי כדי לתת לנו את האפשרות בעתיד לקבוע מה זה מהותי. הגם שמהותיות של חברות נקבעת לפי נסיבות חברה, יש חברה אחת שמיליון שקל בשבילה זה מאוד מהותי, יש חברה אחרת שיש לה מחזורים של מיליארדים שמיליון שקל בשבילה הוא לא מהותי, לכן צריך להשאיר פה את החופש לקבוע מהו מהותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תקריא את הסעיף. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> שלומית, אני מקריא עם התיקונים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תגיד במקומות שבהם אתה מכניס תיקונים. רק נאמר, ברישה של סעיף קטן (ד), לפי סעיף 5 לכללים, סעיף 5 מדבר על חישוב שהוא מס אפקטיבי ומס משלים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> (1) חישוב המס המשלים כאמור ייעשה, על אף האמור בסעיפים 3.1.2 ו-3.1.3 לכללים - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתייחס לכללים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> 3.1.2 ו-3.1.3 לכללים אומרים את מה שאמרתי קודם, שברירת המחדל היא שהולכים לפי הדיווח החשבונאי של החברה האם, אלא אם כן זה לא סביר לעשות ככה ואז אפשר לשנות. שם המהותיות, צריך שיהיה הפרש של פחות ממיליון יורו, זה מה שקבוע בכללים. אנחנו מוחקים את המשפט 'על בסיס תקני דיווח כספי בין-לאומיים; ואולם חישוב המס המשלים כאמור ייעשה', את כל זה אנחנו מוחקים, וממשיכים, 'בהתאם לתקנים כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב) להלן', מוחקים, ', חלף תקני דיווח כספי בין-לאומיים,', ואני ממשיך, 'אם מתקיימים התנאים כמפורט בהן:' << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את הרישה, למה התיקונים? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כמו שאמרתי באופן כללי, התיקונים האלה הם כדי לאפשר מצב שבו ישות משתתפת ישראלית – למה התיקונים האלה? הסיבה שמחקנו אותם זה כי לא חלף תקני דיווח בין-לאומי, אלא חלף 3.1.2 ו-3.1.3 שזה יכול להיות גם תקני דיווח שהם לאו דווקא דיווח כספי בין-לאומי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אנחנו צריכים לעצור. אנחנו נעדכן לגבי ישיבה נוספת. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>