פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 447 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום חמישי, ה' בטבת התשפ"ו (25 בדצמבר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק לשיקום מהיר של מבנים שניזוקו במלחמת עם כלביא (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025, של ח"כ יעקב אשר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – מ"מ היו"ר מוזמנים: יהודה מורגנשטרן – מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון ארבל אלטשולר – סמנכ"ל, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון מתן יגל – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר תמר צ'ין – רכזת שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר גיל בלולו השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים כרמית יוליס – עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט אזרחי, משרד המשפטים ניב יערי – עו"ד, ראש אשכול נדל"ן ציבורי ואיו"ש, משרד המשפטים סיגי בארי – סמנכ"לית מגורים ועירוניות, מנהל התכנון, משרד הפנים תומר גלאם – ראש עיר, עיריית אשקלון מנחם שפירא – ממלא מקום ראש עיר, עיריית בני ברק ויושב ראש ועדת תכנון ובנייה ניצן ברכן – מהנדס העיר, עיריית בני ברק ישי ולנסי – מהנדס העיר, עיריית בת ים עומר זיו – ראש מנהלת להתחדשות עירונית, עיריית בת ים לינור גולומב קרזנר – עו"ד, ראש מנהלת להתחדשות עירונית, עיריית רמת גן מאיה קרבטרי – מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-15 גדי רובין – עו"ד, יועץ משפטי לתכנון ובניה, פורום ה-15 שירי גז – עו"ד, מנהלת תחום חקיקה וליטיגציה, מרכז השלטון המקומי בישראל תומר צליח – סגן נשיא ויושב-ראש אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ישי איציקוביץ – עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נחמה בוגין – יושבת-ראש לשכת שמאי המקרקעין שרון קרני-כהן – עו"ד, מנהלת קידום מדיניות, תוכנית קרסו למחקר ופיתוח דיור חברתי הגר דוד סונינו – יושב-ראש הפורום להתחדשות עירונית אורי בן ציוני – ראש המחלקה לתכנון הנדסי, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מוזמנים באמצעים מקוונים: גלית שניידר מימרן – גזברית עיריית רמת גן ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, מ/1907 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת חוק לשיקום מהיר של מבנים שניזוקו במלחמת עם כלביא (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025, פ/5929/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה כממלא מקום יושב-ראש הוועדה. אני מדגיש שאני לא יושב-הראש כדי לא יפרשו את זה פוליטית. אני שמח שסוף-סוף הגענו לישיבה הזו כי חיכינו לאישור הצעת החוק הממשלתית שלקח לה זמן רב. כידוע לכם יש את הצעת החוק הפרטית שהגשתי בזמנו כדי להניע את התהליך ולהתמזג עם הצעת החוק הממשלתית. אני פותח את הישיבה כאשר על סדר היום הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, מ/1907 והנושא השני הוא הצעת חוק לשיקום מהיר של מבנים שניזוקו במלחמת עם כלביא (תיקוני חקיקה), התשפ"ה, פ/5929/25 של חבר הכנסת יעקב אשר. למרות שהכוונה של שתי הצעת החוק היא אותה כוונה, הכלים הם שונים ולכן ראוי שנמזג את הצעות החוק ביחד ונשתמש לאורך הדרך ובמשך הדרך בכלים השונים. אני אחסוך לכם דברי פתיחה גדולים אבל ברור לי שכולנו צריכים לדעת למה התכנסנו ומה המטרה של העניין הזה. המטרה של כל העניין הזה היא לגרום לכך שבמהירות האפשרית - - - לצערנו, אנחנו גרים בשכונה לא ידידותית וגם יש לנו שכנים רחוקים לא ידידותיים והחוק לא ידע להכיל פעילות לשיקום מהיר מיד אחרי דבר כזה כיוון שאין הגדרה בחוק למקרים כאלה ואין כלים. אני מקווה שלא נצטרך להשתמש בזה אף פעם אבל במקרה דנן נכפתה עלינו התחדשות עירונית בכוח. המטרה של החקיקה צריכה להיות שהדבר יהיה כמה שיותר מהר, כמה שיותר יעיל עם הכי פחות בירוקרטיה שאפשר תוך שמירה של שני דברים. דבר אחד, תכנון מקצועי, מיטבי ונכון. בגלל שקרה אסון ורצינו לעשות מהר אז אנחנו בונים מייד את הבית כמו הבית הקודם ולא מסתכלים מה המקום צריך אם הוא היה מקום רגיל בלי פגיעת טילים. קודם כול, זה צריך להיות נכון מבחינה ולא בגלל שעת החירום הוא יהיה לא נכון מבחינה תכנונית. הדבר השני שהוא חשוב אף יותר לשמור על הזכויות של בעלי הדירות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> והיזמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והיזמים כשהם נכנסים לתמונה. בסופו של דבר יש לשמור על זכויות קניין. מטרת העל היא שנוכל להגיב מהר ככול הניתן, יעיל ככול הניתן, נכון ככול הניתן כדי להחזיר את הערים והשכונות הללו. מי שרוצה להבין את חשיבות החוק שיעבור שם ויעשה טיול. אני עשיתי סיור שם. לא סיור מצולם ולא מתוקשר. עברתי שם והרגשתי מועקה גדולה לפחות בחלק מהמקומות. זה התפקיד שלנו. אני אתן ספוילר שמבחינתי אני מקווה שהצעת החוק תצא מהוועדה כמה שיותר רזה מבחינת כמות המלל והסיבובים ימינה ושמאלה. אני קראתי את זה כמה פעמים ואיבדתי קצת את האחיזה על ההגה. ננסה לייעל את זה ולעשות את זה טוב כמו שאנחנו יודעים לעשות את זה בעזרת כולם. עד כאן ההקדמה שלי. אדוני היועץ המשפטי, אולי נעשה את המיזוג? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על פי התקנון, הוועדה צריכה להחליט אם היא מעוניינת למזג את שתי ההצעות. כיוון שמדובר בהצעה שעברה בדיון מוקדם והצעה שעברה בקריאה ראשונה נדרש לאחר מכן אישור של ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי שבעד מיזוג שתי הצעות החוק ירים את ידו? אחד. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר אם כך המיזוג אושר ויעבור לוועדת הכנסת בצורה מסודרת. מי פותח? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ראש הצוות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם ותפקיד לפרוטוקול. (הצגת מצגת) << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מתן יגל, סגן מנהל התקציבים במשרד האוצר. בתחילת מבצע עם כלביא נחשפנו למציאות ייחודית שלא היינו בה לפני כן. הגענו לסיטואציה שיש אתרי הרס משמעותיים. כולם מכירים אותם. בשקף אפשר לראות את אותה פגיעה מפורסמת בבת ים אבל יש עוד לא מעט אתרים שנפגעו. באופן די מקרי יגידו שחלקם הגדול כבר היו בהליך של התחדשות עירונית. הטיל יכול ליפול בכל מקום ולא נראה לי שהם עושים כיוון טילים לאיפה שיש התחדשות אבל כך יצא בסבב הזה. בואו נראה מה יהיה בסבב הבא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או שאנחנו עושים הרבה התחדשות בהרבה מקומות בארץ. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> גם. נתקלו בסיטואציה בעייתית וכפולה. מצד אחד חששנו שהמבנה של החוק יכול לגרום לאנשים להגיע לקימום ולא לאפשר התחדשות עירונית. יכולה להיות סיטואציה אבסורדית שאלמלא היה נוחת פה טיל אז הייתה התחדשות עירונית ודווקא נחיתת הטיל שהרסה את אותו מתחם יכולה לפעמים עם הכלים הקיימים שיש בחוק לסכל התחדשות עירונית. זה משהו שחששנו ממנו מאוד וניסינו למצוא לו פתרון. הדבר השני הוא שבסוף אנחנו מבינים כמו שאמר פה ממלא מקום יושב הראש אנחנו במזרח תיכון מאתגר. יש לא מעט הערכות ביטחוניות שמדברות על סבבים נוספים בכיוונים כאלה ואחרים. אנחנו מבינים שיהיו מתחמים נוספים שיפגעו בצורה משמעותית ויצרכו לעבור שיקום מהיר מאוד ואיכותי ואין לנו את הכלים המתאימים לזה. ישבנו עם צוות ממשלתי ועוד שנייה ארחיב מי היה בצוות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אעצור אותך לשנייה אחת. אני מסכים שאנחנו צריכים להסתכל על זה במבט בצופה פני עתיד. אני חושש שברגע שאנחנו נתחיל לדבר במונחים של חקיקה שהיא תהיה לעשרות שנים אז אנחנו נתחיל להיכנס לדקדוקים גדולים ולרגישויות משפטיות. אני רוצה קודם כול להשתחרר מהעניין הזה. יכול להיות שמהלקחים שנלמד מהדבר הזה נוכל לבנות חקיקה שתהיה כבר לדורות. אתם יודעים שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אם אנחנו נשב לדבר על זה אז כל הוויכוחים שיהיו בניסוחים ובזכויות יהיו הרבה יותר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר ללמוד מההתנהלות של המדינה בכל הנוגע לפיצוי נזקים של המלחמה. המתווה שהמדינה בחרה לנהוג בו הוא שבכל אירוע תופרים הסדר ספציפי וייחודי לאותו אירוע כמובן בהתבסס על הסדרים שהיו בעבר באותו העניין אבל הפיצוי העקיף מותאם לנזק שנגרם. מתייחסים ספציפית לאירועים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני מבין מה אתה אומרים ואני גם מסכים. אני לא חושב שזה צריך להיות הפתרון לכל מדינת ישראל. זה ברור שלא. עם זאת אגיד שלעניות דעתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התיקון הוא נכון. שלא נשלם על זה מחיר בזמן וזה ייקח לנו עוד חצי שנה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אם מחר חס וחלילה נופל טיל באשקלון ונגרם נזק משמעותי אז אני חושב שאם קרה מקרה דומה צריך להשתמש בכלי דומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יהיו דברים שבוודאי אפשר יהיה להשתמש. מתן, תמשיך. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ישבנו הצוות כדי לחדד את מטרות העל שלנו והן מתכתבות עם הדברים שאתה אמרת. האחת, שיקום איכותי. שתיים, מענה מהיר והמטרה השלישית היא ודאות לתושבים. יש פה תושבים שברגע ביום אחד יצאו מביתם ואיבדו את כל מה שיש להם. אני חושב שצריך למצוא להם פתרונות. אני חושב שהצענו ואנחנו נדבר על זה עוד מעט פתרונות שלא נמצאים בכללים הרגילים. באנו עם דברים חדשניים בהיבט הזה. צריך את האיזון בין זכויות הדיירים. הצוות, ואתם יכולים לראות פה בשקף שחברים בו כל האנשים הרלוונטיים בממשלה, ישב בתהליך יחסית מהיר. עשינו שתיים, שלוש ישיבות בשבוע כדי לבוא עם מסקנות של צוות. הייתה פה עבודה פנים-ממשלתית גדולה מאוד. אתם תראו עוד מעט. יש פתרונות בעולם התכנון, הרישוי, התמריצים והקניין. נגענו בכל אורך השרשרת לנסות כמה שיותר לפשט ולהביא לתהליך מהיר וודאי. עשינו שיח לא קטן עם ראשי הרשויות הרלוונטיים. ביקרנו באתרים ונפגשנו עם מהנדסי ערים ויזמים של התחדשות עירונית בשביל לנסות לפתור את הפתרון הכי טוב. אגיד שלצערי לקח לנו יותר מדי יותר זמן עד שהגענו לפה עם הצעת החוק אבל זה כבר היסטוריה. אני חושב שהיא עדיין רלוונטי לחלק מהמתחמים שנפגעו וצריכים אותה בהתאמות כאלה ואחרות. אני חושב שזה כלי שטוב שיהיה לממשלה או כלי שהמחוקק מייצר כדי לתת מענים לדברים דומים. אני חושב שאם יש משהו אחד שבאמת התחדד לנו בצוות שניסינו לשמור עליו בהסדר שיצרנו כממשלה הוא שבסוף הדרך להביא לצמיחה של האירוע או להפוך אותו להצלחה היא לעשות את כל המאמץ כדי שתהיה שם התחדשות עירונית. יש חלופה כזו. אם נחזור לחלופה של קימום או לדברים כאלה שגם לא עונה למה שהיה וגם לא רלוונטית לאזור וגם לא תאפשר התחדשות עירונית בעתיד זו באמת תהיה בכייה לדורות. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות כל המאמצים בשביל להביא אותה במהירות ובוודאות שתביא להתחדשות עירונית. לפני שנציג את ההסדר עצמו אם כרמית או יהודה ירצו להתייחס ואז נצלול ל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ניתן לנציגי הצוות. יהודה, בבקשה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בוקר טוב לכולם. יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל המשרד לבינוי ושיכון וממלא מקום מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית. מתן אמר את זה אבל אוסיף על השקף שאתם רואים לפניכם. העבודה המשותפת על החוק הייתה מהירה. תודה למתן שהוביל ולכרמית השותפים ולשותפים האחרים. זה לא היה טריוויאלי. אדוני יושב-הראש, אני חושב שהצלחנו לייצר את האיזון שבין המתח לעשות את הטוב ביותר לבין לעשות את המהיר ביותר. כאשר אתה רוצה לעשות משהו שאין לנו לוחות זמנים שמגבילים אותנו אפשר להמשיך עד בלי די אבל ניסינו לייצר משהו שהוא ישים ומהיר אבל גם יכול להחזיק לאורך זמן ולא רק פלסטר שיפתור את המתחמים שנפגעו עכשיו. כשנתחיל ביישום אנחנו נהיה חכמים יותר ואני בטוח שנדייק את עצמנו במעלה הדרך. השינוי שנעשה וקודם הוזכר שכמעט בכל מקום שפגע טיל הייתה תוכנית כזו או אחרת – אנחנו מכירים את המספרים ברשות ובעשור האחרון העבודה שהרשות עשתה בשוק הדיור ובהתחדשות בפרט היא עבודה מדהימה בתכנון ולכן לשמחתנו כמעט בכל מקום שפגע טיל ידענו כבר שיש תוכנית. מעבר לזה שאנחנו עומדים ביעדים ועושים ויש לנו עבודה בשוק הדיור באופן כללי והיינו פה לא מעט בנושא עובדים זרים, התחלות בנייה ושיווק אבל מבלי שנמצא פתרון לעשות התחדשות עירונית מהר יותר ולהתחיל את זה חוק השיקום לא יהיה לנו פתרון למשבר הדיור. הדבר הזה שהוא חשוב מאוד גם למתחמי ההרס - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת דבר והיפוכו. על כל מקום שנפל הטיל בגלל עבודה טובה של הרשות להתחדשות עירונית אז יש תוכניות. יכול לבוא מישהו ולומר ויכול להיות שבצדק שאם כך למה צריך חקיקה. אולי אפשר לפתור את כל הבעיות במצב הקיים ובחקיקה הקיימת. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> במעלה המצגת אתם תראו כמה זמן לוקח במצב רגיל לפרויקט לצאת. אנחנו חושבים שבטח מתחמים כאלה ובאופן כללי אנחנו חייבים לקצר את הלוחות הזמנים. ההצעה שהוצעה פה עם הצוות ובחוק תציג איך הדבר יכול לקרות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרמית בבקשה. שם ותפקיד. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בוקר טוב. אני כרמית יוליס, אני המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט אזרחי. ההצעה שמביאים לפה היום היא הצעה חשובה בעינינו למדינת ישראל ונעשתה לגביה עבודה ממשלתית רחבה עם הליכי חשיבה משמעותיים. היא גם מעניינת מאוד וייחודית ואפילו מורכבת בכל מה שנוגע לזכויות הדיירים. בסופו של דבר קיצור לוחות זמנים והקלה ברגולציה ותהליכי תכנון מיוחדים הם דברים חשובים מאוד אבל בסוף זה גם נוגע בזכויות קניין של אנשים. הוועדה מכירה את זה היטב. עברנו כברת דרך משמעותית מאוד בחקיקה שנוגעת באופן שאנחנו מצד אחד מקדמים הליכים להתחדשות עירונית ומצד שני עושים את זה באופן ששומר על זכויות הדיירים ומגביר שקיפות, שוויון ואיזונים. כאן יש לנו סיטואציה אחרת. ראשית, החוק יוצא מנקודת הנחה שהאינטרס הציבורי הנכון שהממשלה רוצה גם להביא לתוצאה הזו הוא שיקום על דרך התחדשות. אנחנו לא מדברים על לקומם את המבנים כפי שהם היו בעבר. בדרך הזו גם יש רווחה לציבור שגר שם, המבנים יהיו חדשים יותר, מתאימים לתפיסה תכנונית נכונה יותר וכמובן גם עמידים מפני רעידות אדמה וטילים. הדרך הרגילה שעושים את זה היום היא באמצעות עסקאות להתחדשות עירונית. החוק מכנה אותן עסקאות שיקום. בהמשך למה שאמר יושב-הראש אם השוק החופשי ידע להביא את התוצאה מהר אנחנו לא חושבים שצריך להתערב בו. אם השוק יודע להביא את העסקאות מהר, לבצע אותן מהר, יש הסכמות דיירים ולא צריך מענה נורמטיבי – אנחנו הראשונים שנשמח לזה. כמו שתראו עוד מעט זה כנראה יעבוד בלוחות זמנים ארוכים מדי שלא מתאימים לסיטואציה שבה יש לנו הרס כל כך משמעותי בלב מרכזי ערים ובלב אזורי הביקוש. מה שהסכמנו לעשות בהקשר הקנייני כדי להגיע לתוצאות זה ראשית להפחית את הרוב הדרוש. אם אנחנו מדברים על מבנים שנהרסו בסופו של דבר אני חושבת שהדייר שיש לו דירה בבית שלצערנו היום הוא הרוס לחלוטין אין לו למעשה את האלטרנטיבה שקיימת בדילמה הרגילה בהתחדשות עירונית להגיד אני מעדיף את הדירה הישנה שלי בבניין שנבנה בשנות ה-70 ואני לא רוצה לעשות הליכים של התחדשות עירונית. האלטרנטיבה הזו לא קיימת כי הבית הזה הוא ממילא הרוס. האלטרנטיבה היחידה שקיימת לו לפי הדין שאנחנו משמרים אותה בהצעה הזו היא בנוגע לרוב משמעות מאוד שהתגבש בהתאם לסעיף 60 לחוק המקרקעין ביחס לבניין שנהרס. אם 75% מהדיירים מבקשים לבנות אותו מחדש הם רשאים להגיע לתוצאה שהם רוצים ביחס דרך הכינון והקמה מחדש של הבניין לרבות להשיב מצב לקדמותו. באופציה החוקית הזו אנחנו לא נוגעים והיא קיימים לדיירים במבנים שנהרסו. אם ירצו ללכת להליכים של התחדשות עירונית אנחנו מוכנים להפחית את הרוב. אחרי הרבה מאוד שיח שנעשה בעניין הזה – אני פותחת סוגריים שהייתה פה התייעצות עם מומחים בעלי שם בתחום הקניין ואני חושבת שהאפיק הזה הוא המאוזן ביותר שיכולנו לייצר נוכח העובדה שהמבנים האלה הרוסים. נתנו התייחסות לחוזים שנחתמו. אמרנו שהתחילו במתחמים האלה הליכים של התחדשות עירונית ויכול להיות שיש עסקאות שנחתמו והמצב השתנה מקצה לקצה מהרגע שהטיל פגע בבניינים בדומה לחקיקה שאתם מכירים בתחום ההתחדשות העירונית שגם היא מאפשרת לדיירים במקרים מסוימים להשתחרר מעסקאות שנחתמו כדי להצטרף ליזם שהוא כנראה זה בסופו של דבר ישקם את המבנים. גם כאן הקלנו על הדרך כדי לייצר את אותו מינימום של רוב דרוש שאותו העסקה תוכל להתקדם. אלה עוד סעיפים שמצויים פה לפניכם. אני רוצה להתייחס להסדר שבעינינו עורר את הקושי המשפטי המשמעותי ביותר ומה בעצם ההצעה מציעה בהקשר הזה שהניחה את דעתנו. אני חושבת שיהיה נכון מאוד לתמוך בה. כאשר אנחנו מדברים על המבנים שנהרסו לחלוטין הסברתי מה האלטרנטיבות שיש להם היום לפי דין. לכאורה אנחנו לא פוגעים בזה. אנחנו מעודדים אותם לחתום עם יזם על עסקת שיקום. אנחנו מפחיתים את הרוב הדרוש. כמו שאמרתי אין להם למעשה אלטרנטיבה אמיתית להישאר בבית הקודם שלהם כי כבר לא קיים. מה לגבי המבנים שלא נהרסו? בעניין הזה היו לנו דיונים סוערים מאוד ביחס לשאלה עד כמה זה נכון שתוכנית השיקום שהיא למעשה תוכנית ההתחדשות העירונית תכלול גם מבנים שעומדים על תילם ושהם לא נהרסו לנוכח העובדה שאנחנו בסופו של דבר מפחיתים את הרוב הדרוש ונוקטים בכל הכלים שהסברתי. בסופו של דבר אנחנו מציעים לקבוע שני מבחנים. האחד הוא מבחן מהותי והשני הוא מבחן כמותי. במבחן המהותי מתכנן המחוז יצטרך לשכנע שאכן המבנה הזה הוא הכרחי לביצוע השיקום והכרחי לתוכנית. יש כל מיני טעמים תכנוניים שהם יכולים להניח את הדעת לגמרי. אתם יכולים למצוא אותם בדברי ההסבר. ככול שהם יתקיימו המבנה הזה הוא הכרחי לתוכנית ולא ניתן לקדם תוכנית בלעדיו. למרות שהבניין הזה עומד על תילו יחולו עליו אותם הסדרים קנייניים. התנאי השני שהם תנאים מצטרפים נוגע לשיעור. אנחנו מדברים על זה שלא יעלה על 25% כדי שזה יהיה הטפל שהולך אחר העיקר ולא הפוך כי בכל זאת יש לנו הסדרים קניינים מורכבים מאוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה, אבל אנחנו לא רואים את מתכנן המחוז בהצעת החוק. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני אבדוק את זה אבל למיטב זכוני זה המתכנן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כתוב בסעיף 11 פסקה ג2. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> אני תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון. אחת הערים המאתגרות ביותר בפן הביטחוני והיקפים של הפגיעות הישירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה רצית להעיר? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני אגיד עוד משפט ואסיים. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> אני לא אפריע לך. אני רק רוצה לומר לכם שמי כמוכם מכיר מערכות מוניציפליות ואתם באים משם וכמו שאומר אדוני היועץ המשפטי עדיף שזה יהיה בסמכות של הרשות. אם זה יעבור למחוזי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו ההצעה כרגע ולכן שאלתי את שאלת ההבהרה. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> אם זה יעבור למחוזי זה יתעכב עוד חצי שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שאחת המטרות של החוק היא לתת סמכויות כמה שיותר אבל שיהיו מוגבלות לצורך הזה. יכול להיות שיש דברים כפי שאמרה עכשיו שזו החלטה גורפת יותר אם זה 20% או 25%. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> סעיף 11 ב2א. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את צודקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמשיכי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בסופו של דבר בדיונים הממשלתיים ואני חושבת שזה גם עלה מראשי הערים מה קורה אם בסוף יכלו כל הקיצים ובמתחמים האלה – שאני חושבת שהם על ראש שמחתנו בצורך לחדש אותם בהליכים וקצרים – מה יקרה אם עדיין לא נצליח ליזם שיקום? זה אומר שלא נגיע לרוב הדרוש ולא ניתן יהיה בכלל לפנות עם דיירים לבית משפט ולטעון שהם מסרבים סירוב בלתי סביר. במקרה הקיצוני הזה החוק כן מאפשר לפנות לשר האוצר על מנת שיבחן הליכים של הפקעה. זה הקצה של הקצה על הרקע הנסיבות הייחודיות מאוד. אני לא חושבת שהיינו מסכימים בשום אופן להגיע לשם אם לא היינו מדברים על המתחמים שהם בפנינו ושאנחנו מכירים אותם ועל רקע הנסיבות יוצאת הדופן. הציפייה והתקווה של כל השחקנים הממשלתיים שאנחנו לא נגיע לשם. אני מאמינה שלא נגיע לשם. אני מאמינה שהפחתת הרוב ל-50% - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מסוג הדברים שאני קורא להם אקדח שעדיף לא לירות אבל כדאי שהוא יהיה על השולחן. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> נגיד שלגבי הליכי הפקעה בסופו של דבר זה שיקול דעת שיש לשר האוצר. הדבר נעשה בהמשך להתייעצות עם ועדה מקצועית שהיא הוועדה המייעצת וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו. אין פה אמירה שהמתחמים האלה הולכים להפקעה. להיפך. יש פה אמירה שהמתחמים האלה הולכים להתחדשות עירונית בתנאים מיטביים מאד. אחד הדברים הדרמטיים דברים שהממשלה, האוצר ורשות המיסים הסכימו לעשות זה אותו buyout שבטח עוד ידובר פה הרבה. אלה לא עסקאות התחדשות רגילות שבהן מציעים לבעל הדירה זכויות אלא כאן אנחנו נותנים להם משהו שבעולם הרגיל נותנים אולי רק לקשישים. היזם קונה מהם את הדירה והם מקבלים תמורות באופן מהיר. הם יכולים לקחת את הכסף הזה ולקנות דירה באזור אחר בעיר. הם לא רוצים לחכות את הדבר הזה. הלוואי שהיינו יודעים לתת את זה לכל דייר בהליכי התחדשות עירונית. זו הטבה משמעותית מאוד. בהצטברות כל המקרים אם נגיע למקרה הקשה לכאורה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנת את הסיפה שאמרת. מבחינתכם כהשקפת עולם buyout - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> פה המדינה מכניסה את היד לכיס ועושה את זה. זה לא דבר שאנחנו יכולים לאפשר בשום מקום אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תזהרי בלשונך כי מחר יכולה להיות הצעת חוק פרטית של מישהו שיחיל buyout בכל - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני אומרת זה בשל הסוגייה המשפטית של האמצעים שפגיעתם פחותה ואיך אנחנו לא מגיעים להפקעה. בגלל הנסיבות המיוחדות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובגלל שיש לנו עוד שותף בכיר פה, אמיר מרשות המיסים - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הם עוד יסבירו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם חלק מהעניין. אני חושב שהכלי של buyout יכול להיות כלי מכריע מאוד וחשוב מאוד כדי לרוץ עם העניין הזה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ממש. לרוץ ולהגיע לשיעורי הסכמה. צריך לנצל את ההזדמנות הזו שהיא לא קיימת במתחמים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לסיום, אני רוצה להודות לצוות הממשלתי, למתן, ליהודה, למשרד השיכון, לרשות, למנהל תכנון, למטה תכנון וכמובן למחלקה שלי. החוק הזה העלה סוגיות תקדימיות ויוצאות דופן. אני מקווה שמדינת ישראל לא תצטרך להתמודד איתן במקרים נוספים אבל ככול שנצלול אליו אתם תבינו שההסדרים שמוצעים בו לא היו כדוגמתם ביחס לחקיקה בהתחדשות עירונית וביחס לחקיקה קניינית. זה יוצא דופן ואנחנו מקווים שהדיונים יושלמו בקרוב וניתן יהיה להביא את הבשורה הזו. אני סיימתי. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כרמית, אני מבין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבין שלא קיבלת שום רשות דיבור. שאלות בסוף. יש לי הרבה מאוד הארות והערות לדברים אבל אני רוצה לשמוע את התמונה הכוללת. רשות המיסים, אתה רוצה להוסיף שתי מילים לעניין? אני יודע שאתה לא אוהב לדבר אלא אתה אוהב לעשות. תציג עצמך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו הזדמנות לשבח. צריך גם לשבח ולא רק לבקר על ההתנהלות של הקרן בסבב הזה. פתרתם דברים תוך כדי תנועה, שיניתם דברים ועשיתם. היית בשטח לאורך כל הדרך. תודה לך ותעביר את זה גם לשי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מבחינתנו החוק הזה הוא חשוב. אנחנו רואים חשיבות לקדם אותו. חשוב לקדם אותו מהר. יש אזרחים שפונים אלינו ורוצים להחזיר את המצב לקדמותו הבניין נהרס ולבנות אותו לפי התקנים של היום. הם פונים אלינו מספר פעמים. יש עדיפות לחוק הזה. עם זאת זמן המתנה שאנחנו נמצאים בו הוא ארוך וגם הנזקים התוצאתיים שנגרמים לבניינים שלא נהרסו לגמרי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני אשאל איתך. כרמית, אולי תהיה פה איתי. הסיבה שהם רוצים את זה מהר כי חשוב להם המקום ומה שהיה קודם או שהם רוצים פשוט - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם רוצים ביטחון לדעת מה קורה איתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיור בר-קיימא משלהם כאן או בשכונה אחרת או באזור אחר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם רוצים ביטחון וודאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא סתם שואל את השאלה הזו. אם זה מגיע מתוך רצון להיות דווקא באותה שכונה או באותו מיקום שהיה להם קודם אז סיפור אחר לגמרי. את כל זה אני שואל בגלל ה-buyout שנמצא למעלה. אני אחדד עוד יותר. האם ה-buyout הזה ייתן לנו אפשרות לרוץ יותר מהר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב שבוודאות הוא יעזור. צריך לזכור שלא כל המתחמים שווים. לא בכל מתחם יש את אותם נזקים. יש מתחמים ברמת גן שהרסנו ארבעה בניינים ויש מתחמים אחרים בערים אחרות שיש שם בניינים שהם לא להריסה במאה אחוז ויש סמכות בחקיקה למהנדס העיר במשתנים מסוימים שזה בניין להריסה. כמו שכרמית אמרה אם זה לא יעבור ואנחנו נצטרך לקומם את הבניין כי זה לא בניין של הריסה אלא צריך לתקן אותו, הנזקים התוצאתיים שנגרמים היום לאור כך שהבניינים האלה נשארו באותו מצב הם גדולים. אומנם אטמנו אותם מבפנים אבל זה לא משנה כי כאשר הגשמים החזקים יכנסו יהיו נזקים תוצאתיים הרבה יותר גדולים. יש חשיבות לקבל החלטה שהחוק הזה אם הוא מתקדם אז הוא יתקדם מהר כדי שנהיה כמה שיותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגשמים של החורף הזה יכנסו ברובם. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יושב-הראש, שכחתי להגיד משהו חשוב. אפשר להשלים משפט? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוודאי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ניגש אליי ראש העיר ואחד הדברים המרכזיים שיש פה בתיאום עם מטה תכנון ומנהל תכנון הוא העברה של סמכויות רבות מאוד לשלטון המקומי. גם בתפיסה הממשלתית הכוונה שהם יבצעו את התכנון וזו גם בשורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. עם כוכבית שבאה ואומרת רק לפרויקטים האלה. היו שבנו על זה גם הלאה. אני לא נגד. אבל כל דבר בעיתו. תודה רבה, אמיר. בבקשה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תמר צ'ין מאגף תקציבים. בהמשך לשאלת ממלא מקום יושב-הראש הדבר הראשון שהצוות עשה שהוא קם, ולדעתי הוא קם יום אחרי הפגיעה הראשונה ביום ראשון בבוקר, הוא לבחון את לוחות הזמנים של חלופות שונות לשיקום. כשהחלופה הבסיסית הקיימת בחוק היא קימום כלומר הריסה של הבניין שנהרס לחלוטין והקמה חדש שהיא עומדת על לפחות חמש שנים. זו חלופת הבסיס שאנחנו מתחילים איתה. אופציה שנייה שהיא ללכת על התחדשות עירונית לפי התנאים, החוקים והנהלים שקיימים היום. הם דורשים גם הליך תכנוני יחסית ארוך וגם הליך ענייני מורכב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנייה, חבר'ה אני מאבד את הקשב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אמשיך. כאמור, יש את אופציית הבסיס שהיא הקימום שהיא קיימת בחוק מס רכוש. אמיר יודע לעשות את זה טוב מאוד. אופציה שנייה היא התחדשות עירונית בעסקים כרגיל בדינים הקיימים היום. היום אנחנו יודעים שהתחדשות עירונית במקרה האופטימי לוקחת לפחות תשע שנים. יש תקופה ארוכה של התארגנות דיירים. פה זה התרחיש האופטימי ביותר. אנחנו יודעים גם להגיע ל-13, 14 ו-15 שנה. לוקח כשנתיים של התארגנות דיירים. תכנון לוקח שנתיים נוספות. היתר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קימום לא צריך תכנון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני בהתחדשות עירונית. אני בעסקים כרגיל של התחדשות עירונית. בקימום גם לא צריך התארגנות. בהתחדשות העירונית ההיתר לוקח שנה וחצי ואחר כך צריך לבנות את הבניין שזה בכל חלופה. מבחינתנו הפער הזה בין חמש שנים של קימום לבין תשע שנים של התחדשות עירונית הוא פער שאי אפשר לחיות איתו. כמו שאמר אמיר, תושבים שפגע להם עכשיו טיל בבית סביר שלא מוכנים לקחת את הריזיקה על עוד ארבע, חמש שנים במקרה הטוב ואולי יותר במקרה הפחות טוב. לכן התחלנו לבדוק מה המינימום האפשרי להתחדשות עירונית. אם עושים התחדשות עירונית במינימום של המינימום מה פיזית חייב לקרות. זה נסכם לחמש שנים. אני לא אעבור על הכול אבל אפשר לקצר משמעותית בתיאוריה את התארגנות הדיירים, אפשר לעשות תכנון מהר יותר והיתר מהיר יותר והביצוע נשאר כאמור אותו דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה המינימום? חמש? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מינימום של חמש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה מתוך זה הביצוע מרגע הוצאת היתר בנייה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> שלוש, ארבע שנים. פה הנחנו 42 חודשים. כך הגיעה הצעת החוק. היא לא הגיעה למינימום של המינימום של הפיזיקה כי בסוף יש דיירים בקצה שלא נגיד להם תוך 30 יום אתם חייבים ללכת להתחדשות. המטרה היא להשאיר תהליכים בריאים של השוק שקורים בהתחדשות עירונית ברמה מסוימת. החלופה שעל השולחן של אזור של שיקום שעכשיו נפרט את ההסדר שהתחילו לדבר עליו לפני כן מגיעה במקרה הטוב לשש שנים. אנחנו לא בקימום אבל לא בתשע, עשר, 15 שנה של התחדשות עירונית רגילה כדי לאפשר את שלושת העקרונות שמתן הציג בהתחלה. מצד להחזיק את המהירות אבל גם לעשות את זה בצורה איכותית ולא לקחת לדיירים את ההזדמנות לקבל דירה עם תמורות חדשה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כאשר את מדברת על תשע עד 15 שנים זה כולל הבנייה עצמה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כן. כל החלופות שציינתי כוללות את הבנייה עצמה. מה ההצעה אומרת? אנחנו קודם כול קובעים אזור שיקום. הצעת החוק מדברת על הקמה של צוות מצומצם ומהיר אד-הוק שקובע קו. מה הצוות עושה? הוא מסתכל אילו בניינים נפגעו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את קוראת לדבר הזה צוות. אני קראתי היום עוד פעם את החוק ואת מספר העמודים על הוועדה הזו. זה לא צוות. צוות זה משהו קטן, יעיל ומהיר. זה משהו גדול מאוד. אני מבקש שתרחיבי את ההסבר על התהליך ולמה זה צריך לעבור כל כך הרבה משוכות. יש דברים שצריך לדעת להגיב עליהם. אנשי מקצוע קיימים בכל מקום ופה יש נציגי ציבור, מינויים כאלה ואחרים. יש פה שכר לצוות. בחייכם. יש לנו שניים, שלושה מתחמים. אנחנו לא הולכים לבנות פה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> המטרה שזה ייתן מענה לכל פגיעה שיש. הוועדה מתחילה קודם כל מגורמי המקצוע הנדרשים בה שהם אנשי מנהל התכנון העומדים בראשה, שותפים בה משרד האוצר, משרד המשפטים, הרשות להתחדשות. יש מקום חשוב של הרשות המקומית וראש העיר בתוך הצוות ושותפים נוספים של נציגי ציבור שנדרשים כמו שכרמית אמרה כדי לאזן. הצוות קובע קו שמחיל הסדרים קניינים על קו מסוים. הייתה דרישה של הממשלה לייצר צוות שהוא מצד אחד מקצועי ומצד שני יודע לאזן את ההסדרים הקניינים שהוא קובע בעצמו. אנחנו מסכימים לחלוטין שהוא חייב להיות מהיר. כל החוק אומר שמרגע הפגיעה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא יכול להיות מהיר בתצורה הזו. הדבר המוביל פה הוא התכנוני-מקצועי. הדבר שהוא משליך עליו הוא הקנייני. בכל צוות תכנוני-מקצועי במערכות שאנחנו מכירים, ופה לא הייתי נותן לבד לרשות לקבל את ההחלטה הזו, צריך להיות שיתוף בחלק הראשוני של הגדרת המתחמים. זה נושא חשוב. לא סתם שמתם על זה שמונה עמודים אבל לטעמי אתם הורגים את זה כך. אני עוד לא אומר את דעתי. בכל הצוות התכנוניים האלה אם זה בוותמ"ל או במקומות אחרים יש גם את היועצים המשפטיים המתאימים ללוות את האירוע הזה. למה צריך - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יושב-הראש, פה זו לא רק החלטה תכנונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בסוף אתם צריכים להכין את זה ולהביא להחלטת ממשלה כדי שמישהו ייקח אחריות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כרגע זה לא מוצע להגיע לממשלה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כרגע בחוק זה להיפך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמצאו משהו הכי קצר, הכי נכון והכי מקצועי. אני עוד פעם - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אוסיף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני נותן ספוילרים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> קבענו קו כתום. אני אבהיר שהחוק מבהיר שזה חייב לקרות עד 45 יום אחרי אירוע הנזק למעט מקרים שקרו בעבר ואז אנחנו 45 יום אחרי תחילת החוק. החוק בעצמו אומר שהדבר חייב להיות מהיר. אם זה לא מהיר זה לא קורה. אפשר לדון על הפיזיקה על הצוות ואיך הצוות יקום מספיק מהר אבל החוק מגדיר שהוא חייב לקבל החלטה ולייצר ודאות לתושבים בתוך 45 ימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה מעורבות התושבים בעניין? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בקביעת הקו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ראש הרשות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ראש הרשות הוא נציג בצוות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם מתכוונים לפרסם את התזכיר של הצו להערות ציבור. תסבירו לי מה התהליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה כתוב בחוק. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו יכולים לענות אבל מציעה שאנחנו נסיים את ההסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה חלק מההסדר. אנחנו רוצים לדעת. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כרמית התחילה להתייחס, להסדר יש פרטים רבים. יש עקרונות מלמעלה ויש לו פרטים רבים. בסוף הוא מייצר הסדר קנייני מורכב נוסף על התכנוני. אני מציעה שאני אציג את כל ההיגיון מלמעלה ואנחנו ניכנס לפרטים בשמחה. ברגע שיהיה לנו מלמעלה את המטרות ומה החוק מלמעלה אז ניכנס לכול. אנחנו רושמים את כל השאלות. קבענו קו. מאותו רגע חלים בקו הזה כללים שלא חלים בהתחדשות עירונית רגילה בשני צירים. ציר אחד הוא ציר התכנון והבנייה שאמרנו שהיום אורך בהתחדשות רגילה שנתיים ושלוש וחצי. לכן בתוך התכנון והבנייה קבענו כל מיני כללים שנפרט שמקצרים את תהליכי התכנון והרישוי. הציר השני הוא ציר הקניין. כל פרויקט התחדשות עירונית צריך להגיע למהלך של הסכמות הדיירים והתהליך ההסכמות יכול לקחת זמן לאו דווקא כי דיירים לא רוצים אלא כי נוצרת מציאות של מבוי סתום והמתחם תקוע. המטרה לכנס את כולם לקבל החלטות מהר ולצאת לשיקום. בציר התכנון והבנייה יש שני עקרונות מובילים. האחד, שהתחלנו לדבר עליו אחרי הצגת ראש העיר שזו הובלה מהותית של הרשות המקומית. האמירה החד-משמעית היא שהרשות המקומית היא שמובילה של השיקום הכולל ולא רק של ההתחדשות עירונית. ברגע שפוגע טיל באזור הרשות המקומית היא מי שמובילה את השיקום, מתמודדת עם התושבים ויודעת הכי טוב לעשות את זה מהר. היא מובילה את השיקום הכולל. זה אומר שהיא שותפה גם בקביעת גבולות האזור השיקום. אמרנו שהם נציגים בתוך הצוות. גם בציר התכנוני הרשות היא זו מגישה את התוכנית כברירת מחדל והיא גם שזו תאשר כברירת מחדל בוועדה מקומית עם סמכות של ועדה מחוזית. מחזקים מאוד של הוועדה המקומית ביכולת לקדם תהליכים בצורה מהירה. לצד ההובלה של הרשות המקומית, הצעת החוק מתייחסת לכל מיני חלקים וכלים שמאפשרים לקצר את הליך התכנון והליך הרישוי, כלומר הליך ההיתר. קודם כול, יש הרחבה של מסלול מורשה להיתר שהוא קיים כבר היום אבל יש הורדה של שיעור הסכמות הנדרשת. יש יכולת גדולה יותר להשתמש במסלול המהיר הזה של מורשה להיתר כדי לקצר את זמן הרישוי. דבר שני, לאפשר רישוי שמקביל לתכנון. הגדלה של השימוש בתוכנית לרישוי מהיר שכבר קיימת. לא מגבילים אותו לחלופת שקד. מאפשרים יותר מגרשים וכולי. דבר שלישי, איחוד וחלוקה בהסכמה בשלב הרישוי. החידוש הוא בשלב הרישוי ללא צורך בתוכנית. מקצרים בלוחות זמנים בשלב התכנון בין אם זה הוראות מיוחדות לעניין גורמים מאשרים וכל מיני פרטים לקיצור לוחות זמנים עוד בשלב התכנון בהורדת הדרישות ודברים שונים שאמורים להביא אותנו לשלב תכנוני שהוא לא בין שלוש לחמש שנים אלא שיהיה בין שנה לשנתיים, בתקווה לשנה. מנהל תכנון רוצים לפרט משהו נוסף? זהו ציר אחד. הציר השני הוא הציר הקנייני. אם היינו רק מקצרים תכנון אז בסוף יש מציאות. המציאות היא שיש דיירים. יש מצבים שבהם התכנון מתקדם לחלוטין, הרשות להתחדשות יכולה להתקדם תוכנית בעצמה לחלוטין ואפילו להגיע להפקדה אבל בשטח לא יקרה שום דבר כי אנחנו תקועים בהסכמות דיירים, בהתארגנות של דיירים. לאו דווקא דיירים שלא מעוניינים בהתחדשות אלא אחד חתם עם יזם ואחד חתם עם יזם אחר. נוצרה תקיעות שאי אפשר לצאת ממנה. הצעת החוק מדברת גם על הסדר קנייני שהחידוש הגדול בה ואני אעביר לארבל מהרשות להתחדשות שיציג אותה – החידוש הגדול הוא אפשרות לאופציית יציאה משופרת. האופציה מאפשרת לדייר שרוצה דירה חדשה לא לחכות בהכרח להתחדשות עירונית עתידית אלא לקבל עכשיו את שווי הדירה החדשה ולרכוש דירה מקבילה. כלי חזק שיש גם בידי היזמים וגם בידי המדינה להגדיל באופן מהיר את התושבים שרוצים לצאת להתחדשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ארבל אלטשולר, סמנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית ומנהל אגף מדיניות. אני אמשיך את הסקירה של תמר. התכלית הראשונה שעמדה כאן לנגד עינינו בהיבטים הקניינים היא איך אנחנו משיגים ודאות ומהירות. כפי שתמר הסבירה, אנחנו מכירים את משך הזמנים שבהם הליכי התחדשות עירונית קורים. אם היינו ממשיכים לפעול במצב של עסקים כרגיל או שהתוצאה הייתה התחדשות בעוד תשע או עשר שנים או שהתוצאה הייתה שההתחדשות הייתה מסוכלת והיינו מגיעים לקימום בלית ברירה. מתוך זה באנו וגזרו אחורה מה נדרש להגיע לתכלית הזו. על יסוד זה שהיה חשוב לנו קודם כול לרתום את הדיירים לאירוע, את הרשות המקומית לאירוע ואת היזמים ואת השוק, חיפשנו איך אנחנו מבטיחים שיושג רוב כמה שיותר מהר. כפי שנאמר קודם וכפי שכרמית אמרה, אף אחד לא מעוניין להגיע לחלופות של הפקעה ולא לחלופות אחרות של פגיעה בקניין. המטרה לעזור ולתת את ארגז הכלים המיטבי לדיירים ולשוק להגיע כמה שיותר מהר לרוב, לכמה שיותר לוודאות, להיתר ולביצוע של הבנייה בפועל. היבט אחד הוא חלופת ה-buyout שדובר עליה בהרחבה. אני ארחיב עליה עוד מעט קצת יותר. בעצם החלופה, וזהו החידוש הגדול שיש כאן, מאפשרת לדיירים שמעוניינים לצאת מהפרויקט לא להמתין למשך כל תקופת הבנייה ולהביא לכך שזכויותיהם יירכשו. הם יוכלו לרכוש דירה חדשה באזור במועד הרבה יותר מוקדם ולא יהיו תלויים במשך הליכי ההתחדשות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באזור או באזור אחר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> או באזור אחר. כמובן לבחירתם. זה חידוש משמעותי. אנחנו מכירים הסדר דומה אך ורק בעולמות הדיירים הקשישים בהתחדשות עירונית. אנחנו נותנים כאן את אותן הטבות מס בסופו של דבר. זו חד-משמעית בשורה משמעותית לשוק. לצד זה יש כאן חיזוק של הכלים להגעה לרוב. אנחנו מורידים את הרוב ברמת הבניין וברמת המתחם ל-51% ואנחנו גם לוקחים בחשבון את מי שבחרו בחלופת היציאה של buyout לצורך החישוב הרוב הנדרש. המטרה היא שהדיירים בעצמם יבחרו את היזם שהם רוצים שישקם את המתחם ויביאו לביצוע של המתחם על ידו ואנחנו בסך הכול נותנים את המעטפת, את התמיכה, את הסיוע, את ארגז הכלים כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר. בתוך החוק יש גאנט של לוח זמנים. זה החלק המורכב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המדינה משלמת על buyout - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו נרחיב עוד רגע על חלופת היציאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דרך רשות המיסים או פיצויים וכולי - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> המדינה מעניקה סיוע מול היזמים ואני מציע שתיתן לי להשלים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מתכוון לדקויות אם היא משלמת או היא חלק מההלוואה. היא בתוך העניין. אם היא בתוך העניין אז היא גם בתוך העניין של מה יוצא מתוך כל המתחם הזה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בהחלט. המדינה כאן בשביל להביא לתוצאה, בשביל לתת גב לאירוע הזה ובשביל לדחוף אותו קדימה לתוצאה מיטבית. היא נמצאת שם. היא עוזרת לזה גם בהיבטים הקניינים וגם בהיבטים התכנוניים. אנחנו נראה את זה עוד רגע. אני ארחיב קצת יותר על חלופת היציאה ה-buyout. כפי שנאמר לצד זאת יש היבט קציבת לוחות זמנים. המטרה היא לבחון בתחנות יחסית צפופות בזמן האם הושג כבר הרוב הנדרש. מיום ההכרזה על אזור כאזור לשיקום והתחדשות רצים שני צירים כמו שתמר הראתה, הציר התכנוני בהליך מהיר והציר קנייני. במסגרת אותו ציר הקנייני, על מנת לראות אם הושגו 51% שהוא הרוב הדרוש, היזם יכול בכל עת ולומר שהשגתי את הרוב הזה באמצעות החתמת דיירים. אם הוא לא הגיע לרוב הנדרש באמצעות החתמת דיירים בלבד ישנן תחנות קצובות בזמן בחלוף 60 יום ולאחר מכן כל 30 יום נוספים. יזם שסבור שהגיע במהלך ימים האלה לרוב הזה לא רק באמצעות החתימות שחתמו מולו דיירים שבחרו שיקום רגילה שהיא דומה לעסקת התחדשות עירונית אלא הוא חושב שהוא הגיע כבר לרוב הזה באמצעות ה-buyout יכול להגיש בקשה לרשות להתחדשות עירונית ולבקש לאשר אותו כיזם שיקום. מאותו רגע שבו הוא אושר כיזם שיקום יחול עליו הסדר מיוחד שיאפשר לו לפעול ולהגיע למלוא ההסכמות במתחם ל-100% בהליכים המקובלים וגם בהליכי דייר סרבן ככול שישנו בסופו של דבר להוציא לפעול את חלופת ה-buyout ולבצע המתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אשאל שאלות שלא הייתי שואל אותן במקרים אחרים. בהתחדשות עירונית באופן כללי יש שוק חופשי. אחת הבעיות היא המחיר שאנחנו משלמים על שוק חופשי בהתחדשות עירונית כי בסוף התושב בוחר בהצעה של יזם זה או אחר זה לפי שיקול של מה יוצא לו מהעניין הזה. פה זו אופרה אחרת. המחיר שאנחנו משלמים בהתחדשות עירונית נובע מהעובדה שהיזם הזה הצליח להחתים כך וכך דיירים והיזם הזה כך וכך דיירים. כל אחד מחזיק 20% מהדיירים וכל אחד מחזיק את השני. התוכנית הזו שהיזם הראשי שלה הוא איראן נועדה לקצר את התקופות אז למה שהמדינה, אתם או הרשות לא תקבעו שלושה או ארבעה יזמים שעברו מבחן. זאת על מנת למנוע את התחרות הזו. אני לא רואה מי מרוויח בתחרות הזו. המדינה תשקיע כסף ביזם שהרשות תביא והמדינה תהיה גם חלק בתוצאה של הסיפור. יכול להיות שצריך פה שוק יותר סגור. אולי אני מדבר שטויות. אם אני מדבר שטויות תגיד לי ליד כולם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אתה חד-משמעית לא מדבר שטויות ואני אסביר. בסופו של דבר הדיירים יודעים לבחור את היזם הנכון ביותר עבורם. אני חושב שבכלל לא מובן מאליו שאנחנו כמדינה נבוא ונאמר להם שזה היזם שאתם תבחרו ביחס לקניינכם הפרטי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תהיו פיינשמקרים. יש 60 יום ועוד 60 יום. לאחר מכן יש עוד 30 יום עוד 40 יום. בינתיים ישגעו את האנשים שלא גרים שם בכלל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יצרנו הסדרים קניינים מיוחדים שהמטרה שלהם להאיץ את תהליך ההגעה לרוב. זה נוגע גם להליכי השתחררות מעסקה קיימת וזאת לטובת עסקה אחרת ולא לחזרה לישיבה על הגדר. אם אני אסביר מה קורה באותם 60 ימים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמשיך. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם אין יזם אז בסוף המדינה עושה את מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את רק מחזקת את מה שאני אומר. מדובר סיפור אחר לגמרי מהתחדשות עירונית רגילה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> גם הצוות אמר. אנחנו בסוף צריכים לתת מענה למצב שבו אין הסכמות. זו שאלה שתידון גם בוועדה וכמה זמן לתת לשוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלוואי שלמדינת ישראל הייתה חברה כלכלית כמו שהייתה לנו בבני ברק עם מנכ"ל מוצלח מאוד שנמצא פה היום בתפקיד אחר. היזמים לא יפסידו מזה. אני אומר כפי שאמרה כרמית בהתחלה. הנושא של זכויות התושב בעל הדירה זה קודש קודשים שצריך להגן עליו כמה שאפשר. אני לא נגד זכויות של שוק חופשי ליזמים אלא הפוך, אבל אפשר להתוות בצורה כזו כדי לחסוך את התקופות של 60 יום ועוד 30. הסיפור הזה ייקח שנה לפחות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> השאלה היא כמה זמן רוצים לתת לשוק לעשות את הכלים שלו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שאחזור בי בהמשך. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כפי שנאמר החלופה של ההפקעה נמצאת על השולחן. אותו אקדח על השולחן שהוזכר כאן עוד קודם לכן עדיין מונח. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> להבנתי, יושב-הראש לא מדבר על הפקעה. הוא מדבר על בחירת היזם על ידי המדינה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה חלק מהליך ההפקעה ואני אסביר למה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הוא אומר משהו אחר. הוא לא אומר לקחת להם את הקרקע ולהכריח אותם לחתום על עסקה או לשלם. הוא אומר שהמדינה תגיד - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה חלק מהליך ההפקעה ואני אסביר למה. בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי לך. תמשיך ואם אני אחזור בי אני אגיד. אני תמיד אומר שכאשר הייתי פה בהתחלה בכנסת בוועדת כלכלה ישב בה פרופסור ברוורמן והוא אמר משפט שאני תמיד הולך איתו ומאמין בו באמת – חוכמת השולחן. יש חוכמה על השולחן הזה ולא תמיד יש חוכמה. אני שם ספוילרים בכל מיני נקודות כי אני מסתכל כל הזמן על החלק הפרקטי איך אני מקצר תהליכים. כל הזמן יש לי כוכבית וכולנו אחראים לא לפגוע בזכויות האזרח. יש דברים אחרים שבשוק חופשי הם נכונים אבל יכול להיות שפה הם צריכים להיות קצת אחרת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לכן יש פה נקודת איזון שונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמשיך. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מבחינת ההסדרים הקניינים, במהלך 60 ימים הראשונים שלאחר הכרזה על האזור כאזור שיקום והתחדשות ישנו שימור מצב קיים לגבי עסקאות קיימות אבל ניתן להשתחרר מעסקה קיימת קודמת אך ורק לטובת חלופת היציאה. גם דייר שכבר חתם עם יזם יכול להשתחרר אבל רק לטובת חלופת היציאה. לא ניתן לשוב ולשבת על הגדר. דייר שחתם ליזם או שבחר בחלופת היציאה הסכמה נספרת למישהו בכל מקרה. אנחנו כן מאפשרים בהיבט של שמירה על זכויות קניין להחליף חלופה. דייר יכול לבחור בחלופת היציאה אבל מצד שני אנחנו לא רוצים שהדייר יחזור לשבת על הגדר כי אנחנו רוצים להבטיח ודאות ומהירות. זו דוגמה לאחד מאותם האיזונים. במקרה זה ב-60 הימים הראשונים דייר יכול לבחור בחלופת יציאה ולהשתחרר מעסקה קודמת. הוא לא יכול להשתחרר מעסקה זו לטובת חתימה עם יזם אחר בשלב הזה. עדיין עומדת לזכות הדיירים אפשרות לבחור במשך פרק זמן קצוב גם בחלופת הקימום שהוזכרה קודם לכן. לאחר 60 ימים אם לא יאושר יזם שיקום במועד הזה מתחיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דילגנו על הקטע של חלופת הקימום. האם החלופה זו היא על כל המבנים חוץ מהמבנה שנהרס לגמרי? יש מבנים שעדיין חצי עומדים וחצי לא שהקימום שלהם פה אומר השקעה גדולה וקימום במקום אחר אומר השקעה פחות גדולה. אחר כך יש לנו את העניין התחדשות העירונית כולה. השאלה אם אתה מדבר רק על בניינים חדשים? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני מדבר על חלופת הקימום, כפי שכרמית הזכירה אותה קודם לכן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על בניין חדש? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בהתאם למה שנדרש ובהתאם למצבו של הבניין. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בניין שצריך להיהרס ייהרס ובנין שצריך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא נוגעים עדיין בבניינים - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא נוגעים כתומים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בניין כתום יידרש לשיפוץ. הוא לא יידרש להריסה במקרה של חלופת הקימום כי הקימום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפעמים אולי כן אם הוא חשוב לתוכנית. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אם הוא חשוב לתוכנית בחוק שלנו - - - חלופת הקימום היא לא מכוח החוק הזה. חלופת הקימום היא לפי סעיף 60 של חוק המקרקעין. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כדאי לחדד שבקימום לפי מה שתיארת, מי שנפגע משמעותית אבל לפי מס רכוש צריך רק קימום הוא ישופץ. בחלופה של התחדשות עירונית בניין שנהרס ונבנה חדש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יהיה קימום אלא שיפוץ. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אחרי אותם 60 ימים במשך 30 יום שזה שעון שמתחדש כל 30 יום, ניתן להשתחרר מעסקה עם יזם קיים כדי לחתום עם יזם אחר. אפשר בכל עת להשתחרר מעסקה עם יזם לטובת buyout. יש כאן יותר גמישות לשוק ולדיירים לעבור מיזם ליזם בהליך מהיר ופשוט יותר על מנת להגיע ליזם נבחר שישיג את הרוב המיוחל אך ורק על סמך חתימות או על סמך חתימות באמצעות השלמת buyout שזה בעצם תפקידה של הרשות להתחדשות עירונית לבחון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חייב להבין. כשיש שני יזמים או שלושה ויושבים ומנהלים איתם משא ומתן אז אחד נותן מרפסת כך וזה נותן משהו אחר. איפה החופש שלהם בעניין כי הרי יש את הכסף הממשלתי בתוך זה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יש להם חופש. אין כאן הסדרה של נושא התמורות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבחירה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הבחירה היא מואצת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא רק לשמור על זכויות היזמים אלא - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ועל זכויות הדיירים. אם הרשות להתחדשות עירונית הייתה בוחרת יזם אז לא מדובר באותו אירוע שבו היכולת של הדיירים והיזם לנהל משא ומתן באופן חופשי ביניהם על איך בדיוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש לו מגבלות בדבר הזה. יש פה עוד שותף. המדינה היא שותף בעניין הזה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> המדינה שותפה רק לעניין ה-buyout. המדינה שותפה רק במקרה של buyout. עסקת השיקום של ההתחדשות העירונית מתנהלת כרגיל ולכן המדינה לא צד בה. היא מתנהלת בין יזם לתושב שימקסם את התועלת שהוא יכול להוציא ממנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יהיה במצב שחלק שיהיו ב-buyout וחלק - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> סופרים אותם לעניין הרוב אבל עדיין מי שחתם על עסקת שיקום ורוצה לקבל דירת תמורה, יקבל דירת תמורה כעסקת התחדשות עירונית רגילה. צריך להגיד שליזם יש פה הטבה משמעותית וסביר שיהיה לו קל להביא לפרויקט ודאי, כלכלי, מהיר שהוא גם יודע להציע בו תמורות כי הוא מסתכל על הפרויקט כפרויקט אחד. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בחלופת היציאה ב-buyout אתה אדיש לזהות היזם. בסופו של דבר הסכום, ואני עוד רגע ארחיב על איך עובדת חלופת היציאה, אתה אדיש. אתה מקבל כסף. לך וקנה במקום אחר. אתה יוצא מהפרויקט. מצד אחד אנחנו סופרים אותך לעניין הרוב אבל אתה יכול להשלים לרוב ליזם א' או ליזם ב'. הכלי הוא כלי אפקטיבי מאוד להגעה לרוב המיוחל של 51% כדי שאפשר יהיה להתקדם כמה שיותר מהר לביצוע. ב-30 יום הנוספים וכל 30 יום לאחריהם ההליך מאפשר גם השתחררות מעסקה עם יזם א' לטובת התקשרות עם יזם ב'. מה ששונה מ-60 הימים הראשונים שבהם יש שימור המצב הקיים לעניין העסקאות הקיימות. לכל אורך התקופה ניתן להשתחרר מעסקה קיימת לטובת buyout. אחרי שנבחר יזם שיקום והוא אושר על ידי הרשות להתחדשות עירונית אז גם מי שבחר buyout עוד עומדת בפניו האפשרות לבוא ולהגיד רגע, אני רוצה להתקשר עם יזם השיקום בעסקה רגילה ולקבל דירה תמורה ולא buyout. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ניתן לו אפשרות להתחבט בזה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ניתנה גם האפשרות לעשות גם את המהלך הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר להחליף את האירוע בימים וחודשים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נכון. להכול יש לוחות זמנים קצובים. המטרה מצד אחד היא שתחליטו כמה שיותר מהר אבל אנחנו רוצים לאפשר לכם להחליט. אני ארחיב קצת יותר על חלופת היציאה. חלופת היציאה היא ייחודית לחוק הזה. היא לא קיימת בדין במקום אחר למעט מה שאנחנו מכירים לגבי קשישים. אחד, השווי של הדירה של חלופת היציאה יהיה שווי שדומה לדירה המקורית, כלומר דירה שדומה במאפייניה או בגודלה לדירה המקורית אבל כחדשה עם מאפיינים של דירה חדשה באזור. נמצא כאן השמאי הממשלתי שיוכל להרחיב בנושא. ה-buyout מהווה התחייבות כלפי כל יזם כי כמו שאמרתי לא משנה מי רוכש או משלם לך ולכן אפשר לספור את מי שבחרו ב-buyout לטובת כל יזם לצורך הגעה לרוב. הטבות המס שניתנו במקרה הזה דומות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אומר שהוא מקבל את אותה דירה שהייתה רק חדשה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> סכום שווה ערך לדירה שהייתה לו אבל חדשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שאתה עובד ברשות שאתה עובד בה, ברוב ההתחדשות העירונית ברחבי הארץ מה מקבל בעל דירה בסופו של דבר? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הוא מקבל דירת תמורה. דירה בפרויקט שהוא יצטרך לחכות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי פלוס? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מקבל בתוספת פלוס אבל בעוד מספר שנים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אתה יכול להגיד שאני נותן בתוספת פלוס בעוד שש, שבע שנים ופה אני אומר שאני נותן דירה חדשה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פלוס מוגבל. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> פה אתה נותן דירה חדשה היום. בלי להוון שנים קדימה את התמורות שהיית מקבל עוד חמש, שש שנים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ועם הטבת המס. אם היית מוכר את דירתך למעט אם אתה חוסה תחת הפטורים שקיימים בחוק כמו פטור דירה יחידה וכולי היית חייב במס. כאן אנחנו נותנים את הטבות המס בדומה לקשיש שבוחר - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה לא דומה כי שם זו דירת תמורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על מהוון. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כאן אין היוון. כאן זו שווי של דירה חדשה היום. ההיוון הוא משמעותי מאוד באירוע. זה לא רק ההיוון אלא השומה נערכת על ידי גורם ניטרלי שהוא השמאי הממשלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשמח להשלים את שלוש הסוגיות האלה ואז גיל ירחיב מנגנון השומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להבין. רוני, היועצת המשפטית אומרת לי - - - אגב, חלק התיקון בנוגע לקשישים אנחנו עשינו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את עיקר התיקון עשינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את עיקר התיקון עשינו כאן לפני שנתיים בחוק ההסדרים. רוני אומרת שאם לוקחים את השווי והמיסוי לעומת התוספת - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זו דירת תמורה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה כמו מהוון להיום והיוון - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זו בעיה אחרת שאולי נכון לפתור אותה באופן כללי. זו לא הייתה כוונת המחוקק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה אם זה יוצא פחות כסף בסופו של דבר. למה אני דואג? עוד לפני שצללתי עד הסוף למנגנון של ה-buyout אני חושב שאחד ה-game changer של האירוע הזה יהיה ה-buyout. ה-buyout יהיה הוגן והגון ואדם לא יצטרך לא לחשוב פעמיים שאם אני אחכה עוד שש, שבע שנים אז אני אקבל עוד 12 מטר ועוד ממ"ד. אנחנו מתוחמים על המתחם, מספר הדיירים ואנחנו יודעים דבר אחד שלמדינה באופן כללי ולאזרחים באופן אישי יהיה טוב אם העסק הזה ירוץ מהר יותר, גבוה יותר וחזק יותר. למה אני שואל את השאלות האלה? יכול להיות שצריך להרכיב הרכבה. כמובן שהמיסוי שווה כסף במקרים מסוימים אבל מצד שני מקובל היום שאתה יוצא עם דירה גדולה יותר שזה אחד התמריצים להתחדשות עירונית. השאלה איך מתכללים אותו פה. זרקתי באוויר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גיל, אתה רוצה להרחיב על השומה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע שתשלים ואחריך השמאי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשלים רק את ההיבטים הנוספים הייחודיים של חלופת היציאה. חלופת היציאה משולמת עם ההגעה למלוא ההסכמות במתחם קודם לעלייה לקרקע. ברגע שהיזם הגיע ל-100% הסכמות הוא מוציא לפועל את חלופת היציאה ורוכש בפועל את הדירות וכנגד זה הוא מקבל סיוע במימון מהמדינה. סיוע משמעותי מאוד שגם בו יש כדי לתורם לכלכליות של הפרויקט. זאת באמצעות מנגנון מימוני שבמסגרתו יוכל לקבל סיוע ממס רכוש ויצטרך להשיב אותו בתוספת הפרשי הצמדה בלבד בעת האכלוס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עוד לא מביע עוד דעה אבל אני בא מהפרקטיקה של החיים. כאשר אתה משאיר משהו באוויר אז הוא באוויר. אתה נותן לאותם כוחות שאתה גם דואג להשאיר אותם בתמונה להמשיך לפרפר בין הצדדים. אם מישהו יגיע למסקנה שהוא הולך ל-buyout הוא לא מתחייב לך ולא נותן לך ערבות. אתה אומר שאם הוא רוצה אחר כך הוא יוכל לחזור בו כי אתה לא משלם לו עכשיו - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אתה מדבר על היזם? היזם נדרש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר על הדייר. אני חושב שחלק הגדול מהדיירים במקרים האלה ואולי צריכים לשאול את ראשי הרשויות - - - שאלתי אחד מהם. לדעתי, אם ה-buyout יהיה משהו רציני ואפקטיבי והדייר יודע שתוך תקופה קצרה הוא רוכש דירה אתה יכול לרוקן את המתחמים בצורה מהירה יותר. אם אתה מחכה ל-100% אתה מאפשר לשני אנשים חכמים בעלי חוש מסחר להיות הכוכבים של האירוע ואנשים יאבדו את האמון בחלק של המדינה. אנשים יגידו שאני הסכמתי לעזוב את השכונה הזו שכל כך אהבתי כי אנחנו רוצה דירה עכשיו. יש לי עוד שנים לחיות ואני רוצה ליהנות מבית ולא להסתובב בדירה שכורה. אתם מאבדים את זה. אני מעלה את זה כנקודה למחשבה. אני עוד לא אומר כרגע כלום. אני לא מבין למה צריך לחכות ל-100% ושלא לדבר על הסיכוי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> המטרה הייתה להבטיח שהרכישה תבוצע על ידי היזם שמוציא לפועל את המתחם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסוף המדינה משלמת את זה כרגע. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אנחנו ניקח את זה בחשבון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המדינה משלמת את זה. אתה תתחשבן עם היזם כי המדינה לא פראיירית. מה הסיפור? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו ניקח את זה בחשבון. המטרה הייתה ודאות ולהבטיח מהירות. אנחנו ניקח את זה בחשבון ונעשה חושבים בסוגייה הזו. כפי שאמרתי מייד לאחר הרכישה בפועל של הדירות של מי שבחרו בחלופת היציאה זאת חובתו של היזם לרכוש אותם והוא זכאי לסיוע במימון מהמדינה. הסיוע הזה מוענק על ידי קרן מס רכוש בתנאים של מעיין הלוואה. זו חליף הלוואה שנדרש בתוספת הצמדה בלבד ללא ריבית בעת האכלוס. חשוב לי לציין כמו שאמרתי קודם לכן ישנה אפשרות עד למועד ששילמו לך שבה אתה עדיין יכול לבוא ולומר שאני רוצה לקבל דירה בפרויקט ואני לא רוצה לעזוב אותו. גם אם בחרתי ב-buyout אני יכול לחזור עד למועד התשלום ולבקש עסקת שיקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מועד התשלום של מה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> של ה-buyout? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> עד שרכשו אותך בפועל. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אתה אומר שאתה רוצה דירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מחזק את מה שאמרת קודם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אתה לא יכול לחזור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הטבע האנושי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אתה יכול להגיד שאתה רוצה תמורה כזו או כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הטבע של הישראלים. זה לא הטבע רק של היהודים בגלל שיש גם אחרים שגרים פה. כשאתה משאיר דברים פתוחים מגיעים נותני העצות למיניהם - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה בא מתוך רצון להגן על זכויות קניין ולשמור על זכויות הדיירים ולאפשר להם לעשות את הבחירה הנכונה ביותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להגן על זכויות הקניין. אני לא רוצה לגרום לכך שמתוך הרצון שלנו לשמור את הזכויות הקניין אנחנו מעלים את המחיר של הקניינים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ברור. לכן יצרנו את ההגנות במסגרת החקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה ספקולנטים? מישהו בא להגיד בהם תעשו כך וכך. למה? אם המדינה נמצאת בתוך העסק והכסף שלנו בתוך העניין צריך לעשות את זה קצת אחרת. נדבר על זה אחר כך. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ניקח לתשומת ליבנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כאשר דיברת על ההסכמה לסכום כמה המדינה תסייע? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הסיוע של המדינה הוא בגובה הסכום ששולם ל-buyout עד לתקרה של השומה של השמאי הממשלתי. גיל עוד ירחיב בנושא השומות. זה בעצם מלוא סכום הרכישה כפי שמדינה קובעת את השווי שלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא ברור עדיין. זה לא כתוב בחוק. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני חושב שנכון שגיל ירחיב לגבי מנגנון השומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. שם ותפקיד. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בוקר טוב. גיל בלולו השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים. קודם כול, לפי סעיף 48 בהצעת החוק לא יאוחר מ-30 יום ממועד ההכרזה של הקמת צוות הקו הכתום, השמאי הממשלתי הראשי אמור לערוך שומות באופן פרטני ביחס לכל דירה ודירה באזור השיקום. לרשותנו עומדים 300 שמאים פרטים שנמצאים במאגר ההשמה הממשלתי ואנחנו מתכוונים לעמוד בלוחות הזמנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה להבין לגבי הבניינים שלא נפגעו ששם נדרש לפי התקן השמאי ביקור בנכס. אתם תעמדו במאות אלפי ביקורים - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני תיכף אסביר למה לא צריך ביקור בנכס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מכיר את התקן השמאי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני לא מעריך את הדירה הקיימת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כתוב לפי מאפייניה, מיקומה וכולי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> מיקומה ומאפייניה אבל זו לא אותה דירה כי הדירה עצמה כבר לא קיימת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא קיימת. אני מדבר על הבניינים שלא נפגעו. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> היא קיימת אבל אני מעריך דירה חדשה. אני לא מעריך את אותה חדשה. הסטנדרט שבתוך אותה הדירה כמו המטבח הוא לא רלוונטי. אני מעריך דירה חדשה. תיכף אני אסביר על העקרונות. בהחלט, אתה יכול לבקר במתחם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה אם אתה חייב או לא? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אתה יכול לבקר בדירה אבל סטנדרט הדירה הספציפי הקיים הוא לא קיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם לא חייבים אז - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> גם התקינה השמאית מאפשרת לעשות שומה תחת הנחה מסוימת ביחס למצב הפיזי ששונה מהמצב הקיים. אפשר לעשות את זה. יש לזה פתרונות במסגרת התקינה השמאית. אני אדבר קצת על העקרונות של השומות. נקודת המוצא ששווי הפיצוי במסלול ה-buyout הוא על בסיס דירה חדשה בשוק החופשי בהתאם לשטח הדירה המקורית. אנחנו מחשבים אותו מחדש לפי תקנות צו המכר כדי להגיע לשטח. אנחנו מחשבים את זה לפי מחיר למטר על בסיס עסקאות השוואה. זה בהתאם לסטנדרט הבנייה הממוצע המקובל בשוק לדירות חדשות. בכל אזור ואזור יש דירות חדשות בסטנדרטים גבוהים מאוד וסטנדרטים פחות גבוהים והולכים לפי סטנדרט הבנייה הממוצע בשוק. הצעת החוק קובעת ששווי הפיצוי במסלול הזה הוא לא יפחת משווי הדירה המקורית לרבות כל הפוטנציאל ערב קרות הנזק. בכל מקרה הדייר לא נפגע בדבר הזה. כל שומה תערך באופן פרטני תוך 30 ימים. יש מנגנון השגה ואני תיכף אדבר עליו. שווי הדירה החדשה שהיא מהווה נקודת הייחוס לפיצוי ייקבע לשווי דירה שהיא כוללת לפחות ממ"ד שלא בתוספת שטח אלא כחלק מהשטח. הרבה מהדירות לפחות באזורי הפגיעה לא היו להם ממ"דים. אנחנו הולכים לדירה חדשה שהיא כוללת ממ"ד ומעלית למרות שלא הייתה, מרפסת פתוחה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממ"ד גדול? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה לא משנה כי זה חלק משטח הדירה. מרפסת פתוחה בשטח של 12 מטרים. להרבה מהדירות לא היו להן מרפסות פתוחות. אנחנו מניחים שזה הסטנדרט המקובל לדירות חדשות. כל דירה חדשה נבנית עם מרפסת וחנייה אחת צמודה. יש עוד הרבה עקרונות פרטניים שאני לא אכנס אליהם. במהלך השומה ניתן זכות טיעון לבעל הדירה שיוכל להעלות בפני השמאי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהמשך למה שהארתי קודם, אנחנו יכולים לקבוע שבמפרט שציינת שחייבים להיות חנייה ודברים נוספים ואפשר לקבוע תוספת שטח של עד מטר מסוים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אפשר לקבוע אבל זה לא הרעיון ב-buyout. הרעיון ב-buyout הוא לתת לדייר כמו שנאמר פה בדומה לחלופת קשיש בהתחדשות עירונית שהיא לא קיימת כיום בשוק בגלל שאין הגדרות מה הוא ההיוון. הרעיון הוא לתת לו כסף כאן ועכשיו שיאפשר לו דירה חדשה בשוק באיזה מקום שהוא ייבחר. מה ההבדל בין זה לבין חלופת קשיש? חלופת קשיש מחושבת על בסיס שווי הדירה המוגדלת אבל היא מחושבת באופן מהוון. שווי הדירה המוגדלת תהיה בעוד ארבע, חמש שנים ואנחנו מהוונים את הסכום הזה היום עם כל מיני התחשבנויות כאלה ואחרות. בסוף זה יוצא כמעט אותו דבר. אם אני מסתכל לפי החוק במדרג בין כל החלופות אז יש את חלופת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע שתבדוק את התחשיב הזה. לא נראה לי שזה אפס. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה דומה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שער ההיוון שנהוג? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא תמיד רצה להיות שמאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני זורק את התחושות. בסוף זה יהיה התפקיד שלך לעשות. אנחנו רוצים לשמר וללכת על בטוח שנתנו לאנשים הכי טוב שאפשר. יכול להיות שנגזור איזה אחוז מסוים מהיוון לכאן או לכאן ונגיד שזה יהיה תקן הכולל חנייה, ממ"ד - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אין פה ערך מהוון. ב-buyout יש ערך נוכחי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא יגלם עוד שווי של ארבעה מטרים בדירה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כבוד יושב-הראש, בחלופת ה-buyout זה לא ערך מהוון אלא זה ערך כאן ועכשיו. ערך קיים. חלופת הקשיש היא ערך מהוון. הרעיון הוא אותו רעיון אבל אנחנו נותנים ודאות שלצערנו לא קורה בחלופת הקשיש. במהלך ביצוע השומה תיתן לבעל הדירה אפשרות להעלות בפני השמאי בכתב כל טענה שנראית בעיניו כרלוונטית להערכת השווי. על קביעת סכום הפיצוי ניתן יהיה להגיש השגה לוועדת השגות לפיצויי הפקעה תוך 90 יום. זה גם מנגנון שמאפשר להם להשיג על השומות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר בלולו, בוועדת ההשגות אפשר לערער, נכון? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רק עתירה מנהלית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עתירה מנהלית. ודאי. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> תוך 90 או 30 יום? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> 30 יום לביצוע השומה ו-90 יום לערעור. היה לנו בניין בבאר שבע שנהרס וניסינו בדרך כזה או אחרת ליישם לגביהם שלא לפרוטוקול ולא במסגרת החוק את חלופת ה-buyout בהנחה שיהיו 100% הסכמות. בסוף זה לא יצא לפועל ולא היו 100% הסכמות אבל עשינו שומות פרטניות בהתאם לעקרונות שדיברתי עליהם. גם עשינו בדיקה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם לא הלכו להתחדשות עירונית? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הם הלכו לחלופת קימום. ראש העיר ביקש ובמסגרת הסדר ניסו ליישם חלופת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מבין שהקימום הוא אטרקטיבי יותר. בקימום אני יודע שעוד שנתיים, שנתיים וחצי יש לי בית. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני לא רוצה לגעת למה זה לא קרה. שם זה לא קרה כי בחוק נדרש 100% הסכמות ובעם ישראל אתה אף פעם לא מגיע ל-100% הסכמות. אני רוצה לתת קנה מידה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך תגיע ל-buyout אם אף אתה לא תגיע ל-100% הסכמות? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> ה-buyout הזה היה חלק מהחוק הקיים. כאן אתה לא צריך להגיע ל-100% הסכמות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא משלם ליזם את הכסף עד שיש 100%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאזרח. לא ליזם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאזרח. זה אותו עם שאתה מדבר עליו. לא הבנתי טוב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבנת טוב מאוד. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מועד התשלום ב-buyout הוא כאשר יש 100% הסכמות ומייד לאחר התשלום יכול היזם לבנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני רגע הוא דיבר על העם שלא יודע להגיע ל-100% הסכמות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ההבדל הוא שהסדר הזה יש לך בסוף אקדח על השולחן. אם לא יהיו 100% הסכמות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בבאר שבע זה לא קיים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נתתי את הדוגמה של באר שבע כי רציתי לתת קנה מידה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, תנו לו להשלים את המשפט ואת המשפטים הבאים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רציתי לתת את קנה המידה לאטרקטיביות של חלופת buyout כי שם יצא לנו לבחון מבחינת שוק עסקאות ערב קרות הנזק לעומת חלופת ה-buyout. אם זה היה יוצא לפועל ה-buyout היטיב עם הדיירים לפחות ב-30% מערך שווי הדירה המקורית לפני קרות הנזק. אני אומר לפחות כי היו הערכות שבאזור המרכז זה אפילו יעלה על 30%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יכול לשלוח לנו את המספרים? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כן. אני יכול לשלוח את המספרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הממשלה סיימה להציג את הצעת החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא דיברו על ההפקעות ועל הקניין. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ארבל הציג. אפשר לחזור למצגת אם אתם רוצים. נשלים במשפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. איך בוחרים את היזם הזוכה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> עכשיו אנחנו נרחיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תשלימו כבר את הכול. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> על כל אחד מהתהליכים אפשר להיכנס לפרטים רבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רבים אבל אפשר לדבר על התהליך. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אחזור לשקף של התהליך. בסוף כל תקופה של 60 יום ואז אחרי תקופה של 30 יום שחוזרת על עצמה יש הקפאת מצב והרשות להתחדשות עירונית בוחנת האם יש יזם שיש לו רוב כולל ה-buyout. היא בודקת את כל עסקאות השיקום שנחתמו, את כל ה-buyout שנחתמים ואם יש יזם באותו רגע של העסקאות שנחתמו וה-buyout מגיעות ל-51%. יש תוספת שמגדירה את התנאים שהרשות להתחדשות צריכה לבדוק ולוודא שאכן אפשר להכריז על היזם כיזם שיקום. אם יש יזם כזה שיש לו 51% של buyout ועסקאות שיקום אז הרשות להתחדשות מכריזה על יזם השיקום. מאותו רגע זה היזם שמתקדם בפרויקט. הוא יכול להתקדם גם בהליכים התכנוניים וגם להגיע ל-100% כדי לשלם על buyout. זה אירוע ההכרזה. נניח שסיימנו את תקופת 60 יום והגיעו תקופות של 30 ועוד 30 ועוד 30 והגענו ל-150 יום ועדיין אין הסכמות בכל הפעמים שהרשות בדקה ולאף יזם לא היו 51% לשר האוצר נפתחת האפשרות להפקיע את המתחם ובעצמו להגדיר את היזם שיעשה את ההתחדשות העירונית במתחם הזה. גם שם יש איך השר צריך לבחור. אותו יזם עושה התחדשות עירונית במתחם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה קורה אם לשני יזמים יש יותר מ-51%? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בכל אחת מהתקופות או בהפקעה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהתחלה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אתה בודק למי יש את הגבוה באותו רגע. זו הסיבה שיש לך תקופות. בגלל ה-buyout - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא 51% אלא הגבוה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נכון. היזם שאני מכריזה עליו יזם שיקום הוא עם הרוב הגבוה ביותר. אם אין אף אחד עם 51% אנחנו הולכים לעוד תקופה שבה השוק יכולים להתארגן. כמו שארבל תיאר אפשר לצאת מעסקאות לטובת עסקאות עם יזם. אם יש לאחד 51% אז בוחרים את היזם עם הרוב הגבוה. הבהרת את התהליך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הצעתי קודם שהמדינה תחליט לקחת חברה כלכלית של המדינה ולעשות את זה לבד ולבחור יזם. אם משאירים את אלמנט התחרות אז יכול להיות כמו שאומר היועץ המשפטי שהיזם ייבחר ויש לו רוב גדול יותר הוא פחות טוב מהשני. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> את צודק. אני נותן לתושבים לבחור מי הם רוצים ולא כופים עליהם. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני חושבת שצריך להסביר את הליך ההפקעה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשלים על הליך ההפקעה. בחלוף 150 יום מאישור של האזור כאזור שיקום והתחדשות כלומר 60 ועוד 30 ועוד 30 ועוד 30 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סך הכול 150. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> סך הכול 150 יום. אם לא הגענו מצב שבו אף אחד מהיזמים לא הגיע לרוב הנדרש לבדו או בתוספת להשלמה מ-buyout אז אנחנו ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית רשאים לבחור יזם בהליך שאנחנו נערוך שהוא הליך שקוף ופומבי כמובן ואנחנו נדרוש כברירת מחדל שהוא יבוא ויציע לדיירים להתקשר עימו בעסקת שיקום. יש בעצם שתי תקופות בחינה. פעמיים מאפשרים לשעון החול של 30 ימים להסתיים. במהלך אותן תקופות בחינה עדיין יזם אחר שהוא לא היזם שנבחר על ידינו ברשות להתחדשות עירונית יוכל גם הוא להציע ולהפוך ליזם השיקום אם הוא יוכל להציג את הרוב הנדרש. אם בתום שתי תקופות בחינה אף יזם לא הצליח להגיע לרוב הנדרש אז אותו יזם צריך לפנות לשר האוצר לבקשה להפקעה בהתאם לפקודת הקרקעות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת שהמדינה יכולה לבחור כל יזם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו לא שולפים. אנחנו נקיים הליך פומבי, שקוף, הוגן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה שלא תכניס בתוכו שהמדינה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> המטרה לעשות את התהליך המיטבי בהתחשב בנסיבות באותה עת. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> המדינה מחליטה מי היזם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו גם כתבנו בחוק מה הם השיקולים שיעמדו בפנינו בבחירת היזם. המטרה שלנו היא להבטיח יזם מיטבי וגם כמה שיותר לקלוע לרצונות של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרי שעברנו את התהליכים האלה, מה ההערכה שלך - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> השאיפה שלנו היא לא להגיע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה ההערכה שלך, לא השאיפה? אם תגיע לשם. בסוף אתה בא עם הכלי שהמדינה בוחרת וכולי. על הכלי הזה יש דבר שנקרא בתי משפט ובטח בבוננזה כזו - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זו התשובה בעיניי לשאלה ששאלת בהתחלה למה לא ללכת מהתחלה. בסוף עדיף שהשוק יעשה את שלו. עדיף. יש שאלה של איזון של כמה זמן לתת לשוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש רגעים בחיים שצריך להחליט אם השוק עושה את שלו או שהמדינה לוקחת אחריות. היא גם יוצאת לשוק אבל היא יוצאת אליו בהתחלה. אתם בהתחלה מנסים את השוק ואת הרוב ההליכים הרגילים כמו הרוב הרגיל. יש לזה מחיר. זה לוקח שנה, שנה וחצי ואף שנתיים. רק אחרי שלא הצלחנו נפתח הליך שהוא הליך לא פשוט בכלל שבו המדינה יוצאת למכרז - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סוג של מכרז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סוג של מכרז לבנייה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לכן אנחנו לא מגיעים אליו בהתחלה כי אחרת אותה עתירה - - - אדוני יושב-הראש, בהרבה מאוד מהמתחמים יש יזמים שפועלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אני כבר נמצא במקום כזה נדיר שבו המדינה בכל מקרה בפנים אז אולי מהתחלה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם זה מהתחלה אז אומר שאתה לא שואל את הדיירים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה אומר שבכל מתחם כזה אתה לא שואל את הדיירים וכל מתחם כזה יהיה חשוף לעתירה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם כך הכונס מעל ראשיהם של הדיירים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אדוני יושב-הראש, ברוב המתחמים יזמים פועלים ותוכניות מקודמות. ההערכה שלנו שברובם אם לא בכולם יהיה יזם בסוף. יש יזמים שפועלים בשטח, יזמים רציניים מאוד. המטרה היא לאפשר להם. למה שאנחנו נבחר יזם אחר אם יש יזם שפועל בשטח. אנחנו נותנים את חלון הזמנים לשוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אצייר לך סיפור שיכול להיות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אתה חששת מעתירה אבל לבחור בעצמנו יזם בכל מתחם ומתחם זה להביא כל מתחם ומתחם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היה יזם קודם ואז התחיל המשחק מחדש. לא משנה למה ואיך אבל עזבו אותו ועברו ליזם שני וליזם שלישי. הגענו למצב שהמדינה אומרת זהו והמדינה לא בוחרת בו. אחד כזה שכבר סגר הולך לנהל - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו ננהל תהליך הכי מקצועי, שקוף ופומבי ככול שאנחנו יכולים לנהל בתוך הסיטואציה. אנחנו מעדיפים להימנע מהתהליך. כמו שנאמר זה אקדח על השולחן ואם נגיע לשם נבחר את היזם הטוב ביותר כמיטב שיקול דעתנו המקצועי. הוא יצטרך לנסות עדיין להגיע לרוב ולהציע עסקת שיקום ויזמים אחרים יוכלו להתחרות. אחרי שתי תקופות הוא יצטרך להגיש בקשה להפקעה. אנחנו צפויים להמליץ לאשר אותה ונעבור למסלול הפקעה לצורכי ציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה השיקולים של ועדת ההפקעות בעניין הזה? מה היא תשקול? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בבחירת היזם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הגענו לסיטואציה שאנחנו מדברים עליה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ההפקעה היא לא של מי שהתקשרו בעסקת שיקום או בחרו ב-buyout. הם כבר בחוץ. ההפקעה היא של היתרה של אלה שלא בחרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שר האוצר ישקול בבואו להחליט בשאלה אחרי שהגעתנו לסיטואציה שתיארת. הגענו לסיטואציה שתיארת. מה שיקוליו של שר האוצר בבואו להחליט אם להיענות לפנייה או לא? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ברגע שנקבע קו כתום המדינה בעצמה אומרת שזהו אזור שצריך להיות בהתחדשות עירונית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן אני שואל את השאלה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ככול שיגיעו למצב שבו לא מצליחים להגיע להסכמות, הוועדה צריכה להמליץ על הפקעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה השיקולים? מה מטרת הפנייה לשר האוצר? מה הוא שוקל? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה ההליך המקובל בהתאם לפקודת הקרקעות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו לא תשובה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לצד זאת הוא יצטרך לראות שהוצעו הצעות לאותם דיירים, הוצע לרכוש את זכויותיהם במנגנון ה-buyout, הציעו להם עסקאות שיקום ועשו הליך שקוף ופומבי. נבחר יזם על ידי הרשות להתחדשות העירונית בהליך תקין - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יבדוק את ההליך התקין של הרשות להתחדשות עירונית? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תומר, אני חושבת שבסוף - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> קלו הקיצים ולא הצלחנו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא יעמוד במבחן בג"ץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש. עוד פעם אחת ואני מוציא אותך. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בסופו של דבר הדין הקיים מאפשר לבצע את ההפקעה הזו. אנחנו מפנים לאפיק הזה. זו שאלה קשה ואני לא חושבת שיש עליה תשובת בית ספר. כל הסיטואציה היא קשה מאוד וחריגה מאוד. לא היינו מעלים בדעתנו לעשות בזה שימוש אלמלא צוק העיתים ואלה המתחמים שאנחנו מדברים עליהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אומרת שיש את זה בחוק הקיים כבר היום. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, להערכתי מבחינה כלכלית לא נגיע להפקעה כי בסוף אם נגיע להפקעה פיצויי ההפקעה שישולמו הם בערך הנמוך בהרבה מה-buyout. למה שיפקיעו לאדם את זה? ה-buyout הוא גם פיצוי גבוה יותר וגם נותן הטבות מס לעומת פיצויי הפקעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמיד יש את אובר חוכם האחרון. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לזה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רציונלית לא נגיע לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו צריכים לעסוק עוד בהערה של היועץ המשפטי לגבי השיקולים של שר האוצר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אם יש רוב אנחנו בהליכי דייר סרבן. אנחנו מפנים לדין למעט לסעיף נסיבות מיוחדות. הליך ההפקעה הוא במצב שבכלל אין רוב. רוב הדיירים יושבים על הגדר. רוב הדיירים לא בוחרים אף יזם ולא buyout. זהו מצב קיצון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רצית להשלים משהו? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כשאני מסתכל על שלוש חלופות מבחינה כלכלית, חלופת פיצויי ההפקעה היא בעלת ערך הכי נמוך, buyout היא ערך גבוה יותר משמעותית מפיצויי הפקעה אבל הערך הכי נכון היא עסקת שיקום. בעסקת שיקום עד שהדייר לא מקבל את הדירה החדשה בינתיים מממנים לו את דמי שכירות. הוא רק צריך להמתין מספר שנים ובינתיים מממנים לו דמי שכירות. הוא מקבל דירה חדשה מושבחת יותר בעתיד. זה המדרג הכלכלי בין שלוש החלופות. מי שרוצה כסף כאן ועכשיו אז ניתן לו את ה-buyout אבל כלכלית יותר נכון שהוא ימתין לעסקת השיקום וכמו שנאמר פה אנחנו שואפים אליה כדי להתערב כמה שפחות בשוק ולתת לכוחות השוק לעשות את שלהם אלא אם כן אין ברירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תרימו ידיים. אני אתן לכל מי שנמצא כאן ורוצה לשאול ולהעיר. אתם מכירים אותי. אף אחד לא יוצא עם כאבי בטן. כאבים אחרים כן אבל לא כאבי בטן. כן, שם ותפקיד? << אורח >> ניב יערי: << אורח >> עורך דין ניב יערי, ראש אשכול נדל"ן ציבורי ואיו"ש במחלקת ייעוץ וחקיקה של כרמית במשרד המשפטים. שאלתם לגבי השיקולים של שר האוצר בסיטואציה הזו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> של ההפקעה? << אורח >> ניב יערי: << אורח >> נכון. כבר הכנסנו לחוק קיצור דרך משפטי או הכרעה שהיא גם מוסרית מבחינה משפטית. עצם זה שעברנו את כל התהליך הזה וניסינו להגיע לעסקת שיקום והדבר הזה לא הסתייע הופך את המתחם הזה לצורך ציבורי. אל יקל הדבר בעינינו. לקחנו מתחם מסחרי הכולל בתים ודירות שזה לא תחום הפקעות קלאסי של המדינה ואמרנו שהשיקום שלו הוא בעצמו צורך ציבורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את החלק הזה צלחת אבל השר צריך לבחור מי ישקם. אני לא יודע איך אתה צולח את החלק הזה. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> יש ענף שלם של דיני קניין והפקעות שאומר שצריך לעשות פגיעה בקניין פחותה ככול הניתן. אנחנו חושבים שהתהליך שלנו מבטא את זה. אתה אומר שאתה תיתן תמורות גבוהות יותר לפני ושאתה רוצה לתת דירה תמורה שתיתן לו ערך גבוה יותר. המנגנון הזה נועד רק כשאתה רואה שהדבר לא מתאפשר כי יש פקק. אנחנו מכירים הרבה פעמים שיזמים מצליחים להלחיץ את האנשים. אנחנו מכירים את הבעיות בשוק. כדי לחלץ את הפקק אנחנו שמים את המנגנון והכלי – אני לא אוהב את הביטוי של האקדח על השולחן – כשכלו כל הקיצים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה להדגיש פה עניין. לפי מה שאתם מציגים נוצרת סיטואציה קצת תמוהה. במצב שבו שאין רוב במתחם אנחנו אומרים שזה צורך ציבורי ומפקיעים בהנחה ששר האוצר יודע מה הוא שוקל. אנחנו יכולים להגיע למצב שדווקא יש רוב במתחם והדייר המתנגד יכול לסכל את הפרויקט אבל כאשר איפה שאין רוב הוא לא יכול. איך זה נשמע הגיוני? << אורח >> ניב יערי: << אורח >> מבחינה שהוא ילך לבית משפט לתביעת דייר סרבן וינצח בה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא ילך לשום בית משפט. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> אם יש רוב אז סע לשלום. המפתחות בפנים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הנחת העבודה שלנו היא שאם מגיעים לרוב אז אפשר לתבוע בתביעות דייר סרבן. אנחנו יודעים שהתביעות האלה לרוב נדחות כי העילות לא מתקיימות במרבית המתחמים ואם כאן אנחנו מדברים על מתחמים הרוסים אז זה קשה יותר להניח שלמישהו תהיה עילה שאומרת שהבית כבר - - - אם הבית כבר נהרס למה שתהיה לו עילת סירוב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יעיפו אותו מהר יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא כל כך מהר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא תהיה לו עילה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם מכירים שאנשים שרק כאשר יש להם עילה הם פונים לבית משפט? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מניחה שפה בית משפט יתערב מהר יותר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> חלק הארי של התוכנית היא שיקום הבניינים ההרוסים. בשוליים יש גם בניינים שעומדים על תילם שבהם באופן פוטנציאלי השאלה שלכם יכולה להתעורר ושם צריך לתת לדברים לקרות ולראות לאן זה מוביל. בגלל שהחוק הזה מדבר על מספר מתחמים שאפשר לספור אותו על כף יד אחד והוא מצומצם מאוד בעבודה הממשלתית, היה שיח רב גם עם העיריות, ראש הערים והצוות המקצועיים שנמצאים בשטח כל הזמן. ממה שאני שמעתי מהם ואני חושבת שזה משותף לכל חברי הצוות הוא שאם יציעו לאנשים את ה-buyout בעסקה הגונה לא תהיה בעיה של הגעה להסכמות. יש מתחמים עם שיעורי הסכמות גבוהים מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני חושב כך. לכן אני לא רוצה שדייר אחד יהרוג את הדבר הזה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יש פה כלים שהם המקסימום שיכולנו לייצר בהינתן זה שאכן לא רצינו להפקיע לטובת כל התחדשות עירונית. אנחנו חושבים שהחוק הזה כן שומר על זכויות הדיירים אבל בסוף אם יכולו כל הקיצים ואנשים יתחרטו אז הכלי הזה נמצא על השולחן ובהחלט יש מקום להעמיק בו חקר ככול שיצטרכו להפעיל אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהמשך לדברים שלך אני רוצה לשאול מכיוון אחר. יש דברים שאנחנו צריכים שהחוק יעבור ואז אפשר לבצע אותם. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כמו ה-buyout. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל את מנהל התכנון ואני שואל במיוחד הרשות להתחדשות עירונית והשמאי האם הסקירה, הסריקה וההכנה לעבודת הוועדה המסורבלת שעוד נגיע אליה - - - היא לא תהיה כזו מסורבלת. אני לא יכול לבזבז עשרה עמודים על עמודים כזו. צריך לחסוך בנייר. האם נעשות עבודות הכנה שנצטרך אותן בכל מקרה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לחלוטין כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברגע הישמע הגונג העסק יתחיל לעבוד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מבינים את המורכבות. זה אכן חוק מורכב מאוד גם מבחינת ה-buyout וגם מבחינת בחירת יזם שיקום. אנחנו מתחילים לראות איך אנחנו ממפים גם באמצעות מחשוב שתוקם לצורך העניין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תוקם? אוי ואבוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מוקדמת בימים אלה. תוקצבה ומוקמת. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> המערכת כבר הוקמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אעשה לכם מבחן פתע ואני גם לא בא בביקורת. כשאני יוצא לפעולה מסוימת או לפרויקט מסוים אז אני יודע שאני תלוי בלוחות זמנים כמו להמתין לקיץ. לפחות עד שמגיע הקיץ אני כבר יודע מה האזור בדיוק. תגמרו כבר את כל הוויכוחים ותגיעו בשלים יותר להחלטה מה יהיה ירוק. גם היום זה לא סגור. השמאי, אתה יכול את העבודה שלך - - - אני נותן לכם עצה ואני לא לוקח על זה תשלום. השמאי יכול להתחיל לעשות את הסקירה שלו על החלק הקיים לפני שהוא יודע מה יהיה החלק הסופי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, כבר בחרתי את השמאים וישבתי איתם. אגף התקציבים כבר העביר לי תקציב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם כבר יכולים להתחיל לעשות את העבודה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אפשר להתחיל לעשות את העבודה אבל אם יהיה שינוי בעבודה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני התמורה. קודם כול במקומות שאתה יודע מה קיים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אנחנו צריכים להיות סגורים לגבי המסלול של ה-buyout. ברגע שנהיה סגורים לגבי הכללים של המסלול עם שינויים כאלה ואחרים אז אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה לגבי מבחינה תכנונית? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> סיגי רוצה להתייחס. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> אני רוצה לומר שאנחנו עובדים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיגי, תציגי את עצמך. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> סיגי בארי, סמנכ"לית מנהל התכנון. אנחנו עובדים על מסד נתונים מפורט מאוד גם עם הרשויות, גם מול מס רכוש וגם מול ההיבטים הסטטוטוריים הקיימים והתהליכים. 1מדנו הכול וגם הכול ממופה. אני הסברתי שברגע החוק יהיה סגור וברור יהיו דברים רבים שייסגרו. כרגע יש סימני שאלה רבים- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לי לחלוטין. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> אנחנו יושבים על מסד הנתונים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חומר הגלם שאתם יכולים להכין היום - - - << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> יש כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם נגיד שיהיה נס ונעביר את החקיקה הזו תוך עשרה ימים אז פשוט תוכלו לרוץ. זה הכול. << אורח >> סיגי בארי: << אורח >> נכון. אנחנו יכולים לרוץ. אם החוק יאושר אנחנו יכולים לרוץ. אנחנו מוכנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרדי ממשלה נוספים רוצים להגיד משהו בעניין? אני תיכף אגיד לכם איך אנחנו ממשיכים מכאן. אנחנו נעשה הפסקה של עשר דקות ונתכנס ב-12:05 ולאחר מכן נשמע את כולם כגון רשויות. ראשי רשויות לא יכלו להגיע היום כי יש טקס עם ראש הממשלה. חלק ביקשו עלות בזום כמו בת ים ונשמע את כולם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:50 ונתחדשה בשעה 12:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. סיימנו את הסקירה על הצעת החוק. שמענו את משרדי הממשלה ואני רוצה לשמוע הערות מכולם. נתחיל כרגע ברשויות מקומיות. אם יש רשות מקומית שמיוצגת על ידי מהנדס עיר ולא על ידי ראש עיר אז נעשה את זה. אני אפתח עם, גילוי נאות – חבר שלי, ממלא מקום ראש עיריית בני ברק ויושב ראש ועדת תכנון ובנייה, מנחם שפירא. בבקשה. << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> תודה רבה, כבוד יושב-הראש. הייתי רוצה להתייחס לשלושה דברים. דבר ראשון, אני רוצה לספר שאצלנו בבני ברק גם הייתה נפילת טיל. לגבי המבנים שנפלו עליהם הטיל, התעשתנו מהר והצלחנו במבנה אחד להביא במהירות לפינוי-בינוי מיידי עם יזם ובמבנה השני, אמיר דהן שיושב פה מרשות המיסים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמיר, אתה בהקשבה? זו בני ברק. אתה חייב להקשיב. << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> אני חושב שרשות המיסים באה לקראתנו מאוד. ביחד ניסינו להגיע שיזם נוסף ייקח בניין נוסף ואני חושב שזה די בא לפתרונו. אנחנו קרובים מאוד להסכמה גם בבניין השני שנפל עליו הטיל ואז לא נצטרך את החוק לגבי בניינים האלה. אני כן הייתי רוצה לשים דגש כי החוק הוא לא רק עבור לנפילות שהיו אלא גם לנפילות הבאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלא יהיו, בעזרת השם. << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> שלא יהיו, בעזרת השם. אנחנו מבינים שבמקום שנופל טיל המקום הזה חייב לעבור פינוי-בינוי. זה לא יכול להישאר בוודאי ובוודאי לגבי בניינים שעליהם נפל הטיל אבל גם לבניינים שמסביב שיש להם השלכה מנפילת הטיל. לא יכול להיות מצב שרשות המיסים בגלל עניין כלכלי יחליטו שמשתלם להם יותר לקחת בניין שנפל עליו טיל לחתוך אותו לחצי ולהגיד 50% יצטרכו לבנות מחדש ו-50% נשקם אותו ולא לאפשר פינוי-בינוי. מה אנחנו מצפים מיזמים אם אנחנו כמדינה מסתכלים על העניין באופן הזה ולא מבינים שהמטרה העיקרית שלנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עושה הפסקה לדקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:05 ונתחדשה בשעה 12:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. ממלא מקום ראש עיריית בני ברק, הרב שפירא, היית באמצע הדברים. בבקשה. << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> נגעתי בנקודה ראשונה שגם המדינה צריכה להיות חלק מזה בהבנה שאנחנו באירועים כאלה חייבים לעשות הכול כדי להגיע לפינוי-בינוי. לא יכול להיות שמשיקולים כלכליים כאלה ואחרים אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי אפשר להסתכל על זה רק בעין של שיפוצניק שאומר לך שהבניין עומד - - - << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> בוודאי לא בניינים שעליהם נפל הטיל ואומרים לוקחים חלק מהבניין ונשקם אותו כך וכך. זה לא אירוע של תמונה שנפלה מהקיר. כאשר טיל נופל על בניין יש לזה משמעות לבניין גם על מה שאנחנו לא רואים ובוודאי על מה שאנחנו רואים. לכן צריך שהמדינה תהיה גם חלק מההבנה שאנחנו לוקחים מתחם והופכים אותו לפינוי-בינוי. אני רוצה לגעת מלמעלה ואני חושב שאתה יושב-הראש נגעת כמעט בכל הדברים בצורה מיטבית אבל דיברו הרבה בעיקר על הנושא הקנייני. אני יכול להגיד מתוך ניסיון באזור נפילת הטיל בבני ברק שבכל המתחם כולל הבניינים עצמם של נפילת הטיל וגם המתחם מסביב שלכאורה יהיה בקו הכתום שלנו לא הייתה בעיה של החתמות תושבים. רצון התושבים היה בכמעט 70%, 80% ועדיין אנחנו לא יכולים להגיע לפינוי-בינוי שם. אם אנחנו רוצים להגיע לפינוי-בינוי הנושא הקנייני הוא נושא אבל הוא לא הנושא היחיד. יש נושאים שהם הרבה יותר מהותיים. אני חושב שבכל מקום שנופל טיל, רוב האנשים שיקום של משהו חדש ולא רוצים להישאר עם הבניין הישן. כאשר אנחנו מסתכלים על אזורים כאלה ולא איזה בניין סתמי שיזם אומר לנו בואו נחדש אלא כשקורה כזה אירוע אני חושב שהנושא הקנייני הוא נושא חשוב אבל הוא פחות בעייתי במקומות כאלה. אני לא יכול להעיד בערים אחרות אבל אני יכול להעיד אצלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה כן? על מה צריך לתת יותר דגש? << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> צריך לתת איזו שהיא היתכנות כלכלית ליזמים שיוכלו להרים את הפרויקט שאולי במקרה רגיל הוא ייקח כמה שנים אם בכלל ירימו פרויקטים באזורים האלה. פה המדינה מבינה שיש צורך ואם מוכנים לעשות הצעות מרחיקות לכת כמו הפקעות שזה נושא כלכלי אז בוודאי שהמדינה יכולה לעזור פה ולתת. זה לא משנה אם זה ניוד זכויות למקומות אחרים או הלוואות גישור ליזמים עם אפס ריבית. כשאתה מדבר על לתת דירות ליזמים בסוף זה סוג של הלוואה ללא ריבית. אם תיתן מבחר של הצעות ליזם כדי שהוא יוכל לבחור בתנאי שהוא עומד בתנאים ואז יהיה אפשר להגיע מהר יותר מחמש שנים. אצלנו עושים את הפרויקטים האלה בפחות חמש שנים. כאשר יש לפרויקט כדאיות כלכלית הוא קורה בהרבה פחות מחדש שנים. חמש שנים זה זמן ארוך באמת שאפשר להגיע אם ניתן ליזמים את הכלים הנכונים כדי שהם יוכלו להרים את זה. הבעיה המרכזית בנושאים האלה היא יותר הנושא הכלכלי מאשר הנושא הקנייני. נתנו פה ספר שלם על הנושא הקנייני שאני לא מזלזל בו בכלל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שהנושא הקנייני פחות בעייתי - - - << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >> ככול שאנחנו נגיע לזה שיהיה יזם במהרה ואם נדע לבחור את היזם שלפעמים זה חלק מהבעיה אך לא תמיד - - - יש כללים איך בוחרים את היזם. צריך לתת כוח ליזם במתחם שהוא יוכל להיות היזם שמוביל את הפרויקט הזה. צריך לתת כוח בחוק. זה מוריד חסם גדול. הנושא השני הוא הנושא הכלכלי. הקנייני בדרך כלל מסתדר. הפרויקטים האלה נתקעים בסוף לא בגלל שאין מספיק חתימות. הפרויקטים האלה נתקעים כי יש קושי כלכלי להרים פרויקטים כאלה. אנחנו נמצאים באילוץ. אנחנו מדברים על מקרה אילוץ. נפל טיל במקום ואנחנו רוצים להרים את הפרויקט הזה. אם אנחנו מבינים ומקדשים את המטרה שהיא לקחת אזור נפילת טיל ולשקם אותו מחדש ולהרוס ולבנות מחדש יש לנו הרבה כלים שהם הרבה יותר חשובים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אמר לשים דגש על כמה נקודות. מהנדס עיריית בני ברק ישלים ונעבור לבת ים שיש לה את המתחם הכי גדול. << אורח >> ניצן ברכן: << אורח >> אצלנו היו שתי פגיעות. אנחנו רוצים לקחת התחדשות עירונית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> ניצן ברכן: << אורח >> ניתן, מהנדס העיר בני ברק. אנחנו רוצים לקחת תהליך של התחדשות עירונית שזה תהליך כלכלי-חברתי ארוך טווח ולשים אותו בחירום בטווח קצר. כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לתקצב את זה. זה אומר שכבר בהתחלה יהיה תקצוב לליווי דיירים ולבעלי מקצוע ולתכנון איכותי כדי שזה יקרה. חשוב להכניס את היזם כבר בשלב הראשון לתוך התהליכים האלה ואולי לשקול בעקבות הדיון שנעשה פה מכרז יזמים לפי השמאות של המדינה כבר בשלב הראשון. חבל לחכות לשלב השלישי והרביעי בשביל הדבר הזה. לנושא הגמישות והסמכויות של הרשות המקומית, צריך לתת גמישות לרשות המקומית גם בשלבים הבאים. קבענו קו כתום וקבענו מסגרת כלשהי אבל הרבה פעמים דברים משתנים. אנחנו רואים שיש בניין שאין אפשרות להכניס וצריך שינוי בקו בכחול. אנחנו רואים שצריך שינוי בזכויות. אנחנו צריכים שטחי ציבור בצורה אחרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אותו גוף שיחליט מה בקו הכתום הוא יצטרך להחליט אם זה גם נכנס לקו הכתום גם אם הוא יצטרך לעשות שינוי. << אורח >> ניצן ברכן: << אורח >> נצטרך לחזור אליו אחר כך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע שזו בעיה אבל מצד שני אנחנו לא רוצים שיתחיל עכשיו התפשטות הקו הכתום. כל רשות תעשה לעצמה - - - << אורח >> ניצן ברכן: << אורח >> אני חושב שאפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היית מהנדס אז גם אני חושב כמוך. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בנושא ה-buyout - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שינוי הגבולות המתחם משנה את האיזונים הקיימים - - - << אורח >> ניצן ברכן: << אורח >> אתה צודק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואז צריך להתחיל מחדש את כל התהליך. << אורח >> ניצן ברכן: << אורח >> אני לא בטוח שזה צריך להיות כל כך מורכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערה במקומה. << אורח >> ניצן ברכן: << אורח >> הנושא הנוסף הוא ה-buyout. לגבי ה-buyout, אני חושב שזה צריך להיות כולל את הכול כמו כל דירה חדשה שמתקבלת במתחם. כלומר הוא צריך לכלול חנייה ותוספת מרפסת של 12 מטר או עד כמה שנותנים כדי שיהיה שווה לכולם וכדי שיהיה להם שווה ללכת על המסלול הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גם מה שאני חשבתי למרות שמבחינת שמאית יש הבדל. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה מה שיש כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא התוספת. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בלי תוספת השטח. << אורח >> ניצן ברכן: << אורח >> למה שיהיה תמריץ כלכלי לאנשים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל העוגה אבל בלי שוקולד. נדבר על זה. << אורח >> ניצן ברכן: << אורח >> הנושא האחרון הוא סמכות המהנדס לקבוע מבנה להריסה. אצלנו קבענו שלדעתנו המבנה צריך הריסה ולמרות מה שקבענו לא הצלחנו מול המדינה להגיע למצב הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זו המדינה בעניין הזה? << אורח >> ניצן ברכן: << אורח >> מס רכוש. לכן בסופו של דבר צריך מנגנון ברור ואולי לא להפיל את זה רק על המהנדס - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המדינה ומס רכוש הם בקטע הכספי ויכול להיות שמנהל התכנון צריך להיות פה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> צריך לדייק. ההגדרות לעניין מס רכוש הן בהכרח לא ההגדרות לעניין צוות קו כתום ולכן מלכתחילה הקו הכתום נקבע על ידי מהנדס הרשות. זוהי הכרעה שהיא לא חלה מס הרכוש ולהיפך. היא מחייבת את רק מס רכוש רק לעניין ה-buyout בהינתן החוק הקיים. היא לא מחייבת לעניינים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מעלה את הנקודות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש באמת הבדלים. בהצעת החוק פה בדיוק בגלל זה אומרים שמי שקובע הוא מהנדס הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת החוק עדיין בעשייה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לגמרי, אבל כבר עכשיו הכוח הוא בידי מהנדס הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רוני, רשמנו את הערות האלה? בבקשה, בת ים. שם ותפקיד. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> ישי, מהנדס העיר בת ים. ראש העיר מתנצל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. הוא כבר התנצל. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> הנושא הזה חשוב לנו מאוד. אנחנו מברכים על החקיקה. הציבור והעיר מחכים לה בקוצר רוח. כעקרון אנחנו חושבים שהיא טובה מאוד. אנחנו נתייחס לכמה נקודות שעלו כאן וחשוב לנו להגיד את הדברים. בכל הקשור לסמכות המהנדס לקביעה של מבנים מסוכנים להריסה, חוות הדעת שלנו הן מוסמכות ומבוססות על חוות דעת של מהנדסים מומחים ומנוסים בעלי שם. כשיש חוות דעת חייבים לכבד אותן. אנחנו מדברים על חשיבות של לוחות זמנים וקיצור תהליכים. ברגע שאנחנו מכניסים מנגנונים או גורמים שיכולים לערער על חוות הדעת פגענו בציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מתכתב עם מה שאמר - - - << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> זה מתכתב מה שאמר מהנדס העיר בני ברק ואחרים. דבר נוסף, חוות הדעת של המהנדס בחקיקה הנוכחית מתייחסות למבנים שנפגעו אבל חוות הדעת התכנוניות הן אך ורק של המחוז. בעינינו זה לא נכון. בסוף קובעים גבולות של תחום מתוך ראייה תכנונית. העיר צריכה להיות הראשונה שתקבע מה נכון תכנונית לעיר. אנחנו מכבדים את המחוז ומעריכים את החשיבה של המחוז אבל צרכי העיר ואיך העיר תבנה חייבת להיות להתבסס על חוות דעת תכנונית עירונית. זה בא לידי ביטוי בכמה מקומות בחקיקה. זה גם לגבי מבנים וגם לגבי שטחי ציבור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השיתוף הזה עם המחוז קיים גם לגבי דברים אחרים כמו תוכניות רגילות וכולי. אתה אומר שבמקרים כאלה צריך לראות איך נותנים לכם את המשקל אבל עדיין יצטרך להיות איזשהו מנגנון. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> אנחנו לחלוטין מקבלים את זה שהמחוז צריך להיות חלק מהתהליך אבל גם אנחנו. אנחנו לא בתהליך לפי הנוסח הנוכחי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם לא בתהליך? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> ממש לא. זה נכון לגבי גם קביעה של מבנים שהם לא להריסה ואז נדרשת מבחינה של מתכנן המחוז האם להחיל אותם או לא לפי 25% הנוספים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב שאמרת את זה. זה לא יכול להישאר כך. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> גם לגבי שטחי ציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להיות איזהו מנגנון - - - << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> גם לגבי שטחי ציבור. ההכללה שלהם בתוך המתחם היא לשיקול דעת מתכנן המחוז ללא קשר העמדה העירונית. כאשר רוצים לגבולות הקו הכתום למתכנן המחוז יש את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מנהל התכנון, אתם צריכים להקשיב. הערות הן לא רק בשבילי. אתם מדבר על שטחים שהיו קיימים באזור קודם לכן - - - << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> כשקובעים את גבולות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר גם על דברים ייעודיים הלאה למבני ציבור? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> למתכנן המחוז יש את חוות הדעת שלו אילו שטחי ציבור שסמוכים לאתר ניתן לשלב אותם בתוכנית. זו חוות דעת שנתונה רק לו ללא הקשבה או מקום לעיר לתת את העמדה התכנונית שלה. זה חייב להיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך לטפל בזה. בני, תרשום. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> דבר נוסף, החקיקה מדברת על סמכויות מלאות לוועדה המקומית כסמכויות של וועדה מחוזית. זה מצוין. יחד עם זאת באחד סעיפים בחקיקה יש מגבלה. מגבלה שאומרת שככול שמתוכנן מבנה משולב עם שטחי ציבור אז העיר לא תוכל לתכנן את שטחי הציבור באופן שהיא רוצה והיא מוגבלת עד ל-10%. זו קביעה שהיא לא מובנת. זה לא מתכתב עם האמירה שתהיינה סמכויות מלאות של ועדה מחוזית. צריך להתייחס לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם התקרה היא בגובה הנכון. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> למה לקבוע אותה? למחוז אין תקרה כזו אז למה לנו יש תקרה כזו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעצור. מאחר שהייתי גם בצד שלך וגם בצד שלי, אני אומר שעשו את הדבר הזה בחקיקה כי חוששים מראש עיר שינצל לרעה כי הוא מקבל קרקע בחינם והוא יפציץ שם. הדבר יעשה לטובת תושביו ולא לטובתו האישית. אני חושב שצריך גבול אבל ודאי לא 10% ולא קרוב ל-10%. הלאה. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> לוועדה שמוגדרת בחקיקה יש סמכות לקבוע צפיפות מזערית לשטח. אנחנו חושבים שהצפיפות הזו היא היבט תכנוני ראשון במעלה. גם פה אנחנו חייבים לשעיר תהיה אמירה בעניין הזה. לעיר אין שום מקום לתת את דעתה בהקשר הזה. זה חייב להיות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ראש העיר חבר בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזו ועדה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מי שקובע את הקו והצפיפות הוא צוות קו כתום או הוועדה המוקמת שחבר בה ראש העיר הרלוונטי. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> זה נכון אבל ההחלטה יכולה להתקבל העדרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשנגיע לרזולוציות האלה לא תהיה החלטה בהעדרו בלי שהוא יודע. זו לא זכות וטו אבל - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כל מהות החוק היא לתת את ההובלה לרשות. זה לא יכול להיות בלי הרשות. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> בסדר אבל זה אחד ממיני רבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אחד מראשי העיר האלה או נציגו לא יבוא לוועדות האלה אז הייתי קונס אותו עד כדי חיוב אישי. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> נושא נוסף שדובר עליו רבות הוא buyout. אנחנו רוצים שהוא יקרה באמת ומהר. אנחנו חייבים שתחשיב התמורה לתושב יכלול את גודל הדירה כפי שהיא היום פלוס מרפסת פלוס חנייה לפי המדיניות התכנונית באותו אזור פלוס 12 מטרים. זה חייב להיות אחרת אנחנו ניכשל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 12 הוא לא מספר מקודש. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> הוא לא מספר מקודש אבל גם לא לקדש את המספר הקיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור. אם זה לא מקודש אז גם זה לא מקודש. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> עומר ראש המנהלת להתחדשות עירונית בבת ים. יש פה היבט שמעבר להיבט הקנייני שדיברנו עליו יש היבט פסיכולוגי. אנחנו מלווים את התושבים כבר תקופה במסגרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי נאום. אני הבנתי את ההיבט הפסיכולוגי. הם יגידו שבמקומות אחרים שעושים התחדשות יש להם תוספת ואני יוצא בלי. הם יאמרו שאנחנו נפגענו. חלק מהמשפחות האלה יש להם חללים ופצועים והם אומרים שעכשיו גם מתקמצנים איתנו ולא נותנים לנו איזה בונוס קטן. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> רוב התושבים שאנחנו מדברים איתם הם בעד ה-buyout והם מעוניינים ב-buyout אבל כמובן שנושא התמריץ הוא זה שיכריע בסופו של דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם שמת לב מתחילת התוכנית היום אני הולך לכיוון הזה כי מאחר שיש לנו את האפשרות ל-buyout שאין בפרויקטים רגילים לדעתי זה יהיה האפקט המנצח שזה יקצר משמעותית את כל הסיפור. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> נקודה אחרונה. בחקיקה יש תוספת שמגדירה את מה שנקרא יזם שיקום או יזם כשיר. אנחנו רשות שרואה את עצמה כמי שיכולה להוביל תהליכים כאלה ולהיות יזם כשיר ויזם שיקום. אנחנו נרצה להוביל תהליכים כאלה בעצמנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לפתוח את האפשרות - - - << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> נכון. אנחנו רוצים שהאפשרות להיות יזם שיקום תהיה גם לרשות מקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נאמר. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> אם צריך להרחיב על זה אז בשמחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הצעת חוק בעניין הזה. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> אלה הדברים. אנחנו מחכים לחקיקה בקוצר רוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. מי שהרשויות שנמצאות כאן רוצות את רשות הדיבור לפני הזום? בבקשה. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> עורכת הדין לינור גולומב קרזנר, ראש המנהלת להתחדשות עירונית בעיר רמת גן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> שלום רב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם גזברית רמת גן רוצה להעלות לדיון. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אני אעשה את זה בקצרה ואז אעביר לה רשות הדיבור. מאז מלחמת עם כלביא אנחנו ברמת גן פועלים לקדם את המתווה להתחדשות עירונית באופן מואץ באזורי הפגיעה. טרם נפילת הטיל בשני מוקדי הפגיעה שהיו בהם נפילת הטיל כבר קודמו תוכניות להתחדשות עירונית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ידוע. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> עם יזמים שבעלי הזכויות כבר נתנו להם את הסכמתם המפורשת ובחרו בהם. אנחנו העברנו את ההתייחסות שלנו להוראות התזכיר. אנחנו גם מברכים על כך שחלק מהסוגיות שהועלו גם שולבו בהצעת החוק בדגש על הורדת הרוב הדרוש שיאפשר את הקידום המהיר של התוכניות. מבחינתנו קיימת לקונה בהצעת החוק לעניין האופן של העברת הכספים ממס הרכוש לקידום הפרויקט. יש התייחסות לעניין ה-buyout אבל אנחנו סבורים שגם המנגנון הזה מצריך תיקון. אין פה התייחסות בחוק בכלל לחבות של מס רכוש להחזרת המצב לקדמותו. הפרויקט הזה בלי השתתפות של מס רכוש ישפיע על הצפיפות וישית עלינו כרשות מקומית את החובה לתת תוספת זכויות בפרויקטים. זה מצב שמבחינתנו הוא מצב לא תקין והוא גם יפגע בתוכנית עצמה ברמה התכנונית. בנוסף, אנחנו סבורים שחסרה התייחסות בהצעת החוק למתווה המשולש שמתגבש אצלנו ברמת גן בחודשים האחרונים בין הרשות המקומית למס הרכוש והיזם. זה קורה אצלנו בפרויקט באזור הבורסה. במתווה הנוכחי כשאין הצעת חוק שעומדת על הפרק, מס רכוש נדרש להעביר גם את התשלום עבור הכספים להשבת המצב לקדמותו וגם לשלם לבעלי הזכויות את דמי השכירות ואת שווי תכולת דירתם. הכספים שאמורים להיות מועברים לטובת השבת המצב לקדמותו אמורים לשמש איזשהו תמריץ יזמי לקידום הפרויקט על תוספת הזכויות היזם יידרש לבנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הצעת החוק מציעה במפורש וזו לא לקונה אלא הממשלה אומרת שהכול ההסדר הזה הוא במקום - - - << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> ככול שאין אזכור מפורש בהצעת חוק זה לא יבוא לכדי יישום. זה לא מופיע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הצעת החוק מציעה כרגע שכל הסדר שבו המעורבות של המדינה היא רק בנושא סיוע ביניים מימוני ליזם בתשלום רכישת היציאה וזה בא במקום ההסדר של כספי הפיצוי. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אנחנו מבינים את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו לא לקונה. הממשלה מציעה הצעה ברורה מאוד. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אנחנו סבורים שהפתרון המוצע בהצעת החוק ישית עלינו כרשות מקומית את החובה לתת זכויות נוספות וישפיע על הצפיפות של התוכנית. אין לנו שליטה על כך. זה שראש הרשות יושב בוועדה זה עדיין לא מאפשר את השליטה המלאה בצפיפות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה שתבהירי. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אם זה בסדר אני תיכף גם אעביר את זכות הדיבור לגזברית העירייה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה שתבהירו את החלק השני של דברייך לגבי המתווה המשולש שאמרת שגם לו אין תמיכה מספקת בהצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר להעלות את גזברית עיריית רמת גן? << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אני אשלים עוד שתי נקודות לפני שהגזברית תרחיב בנקודות שביקשתם להרחיב. כמו שאמרתי חסרה לנו התייחסות לקידום מתווה התחדשות באמצעות גורם עירונית או תאגיד עירוני כמו שנאמר פה קודם לכן. אנחנו גם סבורים שזה מתווה שיכול לקדם מאוד ולהאיץ תהליכים במיוחד כאשר אנחנו כרשות מקומית יש לנו את הקשר הישיר הכי חזק מול התושבים ואנחנו מכירים את הצרכים שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> נקודה אחרונה, כבוד יושב-הראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק רוצה שכל מי שרוצה יוכל לדבר. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אנחנו גם מתנגדים לקידום תוכנית על ידי גורמים חיצוניים שהם לא תחת הסמכות של הרשות המקומית. ראיתי בהצעת החוק שיש הצעה לקידום תחת הוותמ"ל. אנחנו רוצים שהרשות המקומית היא זו שתקדם. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לרשות יש בחירה. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אני מבינה. אחרי שיש לה בחירה יש גם מנגנון שהוא כבר לא בבחירת הרשות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אבל היא יכולה לבחור. את יכולה להגיש את התוכנית ואת יכולה גם להיות מוסד התכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הולך בשיטה של המקל והגזר ולא גזר לבד. גזברית עיריית רמת גן, בבקשה. אם את רוצה להשלים אז בקצרה. שלום לך. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> שלום לכבוד יושב-הראש. חשוב להבין ואני לא בטוחה כולם מבינים את הסיטואציה שנוצרה. מס רכוש לפי חוק מחויב - - - לדוגמה, אצלנו במתחם מסוים נהרסו ארבעה מבנים שנניח מדובר ב-100 יחידות. הוא מחויב להחזיר את המצב לקדמותו. יש סכום של כסף שהוא מחויב להכניס לפרויקט ואם הוא יכניס לפרויקט אז נוכל לבנות פרויקט בצפיפות מסוימת של נניח 2, 2.5. הצעת החוק כמו שהיא עכשיו אומרת למס רכוש שאתה לא משתתף או לא מתייחס לזה ואז אתם מייצרים מצב שבו היזם צריך לממן את הדבר הזה ונוצרת צפיפות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הכוונה לא משתתף? אם צריך הוא משתתף. יהיה כתוב. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> זה מה שחשוב. אתם ביקרתם בז'בוטינסקי. כבר יש מתווה עם מס רכוש שהוא שם כסף רב כדי להפוך מתווה לא כלכלי לכלכלי. אם אתם מורידים את האופציה הזו כלומר את המשולש הזה אז הפרויקט ייתקע או יצרכו להוסיף צפיפות שכרגע לא ניתן להוסיף אותה. שימו לב מה קורה גם במתווה של ה-buyout. היזם יצטרך להחזיר את הכסף במלואו. לא מורידים את עלות המימון של הדירה. המדינה נתנה רק מימון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזו עלות מימון? << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> המדינה הייתה אמורה לתת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנו על מה את מדברת. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מהר. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> ב-buyout לפי המתווה שיש היזם מחזיר את המימון למדינה. היזם קיבל רק מימון על הכסף שהוא שם אבל בפועל המדינה הייתה צריכה להשתתף בעלות של הנכס וכרגע זה לא שם. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אבהיר לטובת ממלא מקום יושב-הראש. הצעה מדברת בכל רגע נתון על מבחן המגרש הריק. המבחן צריך להיות תכנון מיטבי ואם בתכנון המיטבי המקורי הייתה צפיפות מסוימת אז זו הצפיפות שצריכה להיות. זה מה שהמתכננים מלכתחילה אמרו שצריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא מדברת על משהו אחרת. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> גלית, בלי קשר לזה, היום דירה ברמת גן שווה שניים, שלושה מיליון שקל ואף יותר תלוי בגודלה. לתת היום כסף ולא לקחת עליו ריבית במשך כמה שנים טובות שווה כסף? כמה זה שווה? << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> אמרתי שאתם נותנים את המימון - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> כמה זה שווה בריביות היום? << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> רגע. אני חושבת שאתם צריכים להבין שיש הבדל בין זה לבין מתווה שאנחנו יושבים עליו כפי שאמיר דהן שיושב שם יכול לספר לכם שהוסכם על ידי מס רכוש. זהו מתווה שהמדינה כן מכניסה את היד לכיס כי זה החוק. אתם מייצרים מתווה חדש - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> יש מתווה מוסכם לגבי אחד המתחמים שקרן הפיצויים מוכנה לשלם כסף מעבר - - - << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> כן. כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז למה לא הולכים קדימה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נדרש 100%. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הרעיון בסוף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמיר, יש מתווה כזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מכיר. אני מנסה לברר תוך כדי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הרעיון בסוף הוא לא לייצר סיטואציה גרועה. עיר תבוא ותגיד שבגלל שיש פה כסף ממס רכוש אני מורידה צפיפות. אנחנו לא מוכנים להיות באירוע הזה. דרך אגב, היה חשוב לנו שצוות קו כתום יקבע צפיפות מינימלית כדי שלא נגיע למצב אבסורדי שאנחנו הולכים להיות עם בניינים של ארבע או חמש קומות במקום שמתאים הרבה יותר. כמו שתמר אמרה המבחן הזה, וגם ציינו את הזה בדוח לאורך הדרך, הוא מבחן המגרש הריק. אנחנו לא חושבים שכתוצאה מהתחדשות עירונית צריך לבוא ולהעמיס פי שניים זכויות. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> אני מסכימה, מתן, אבל מה קורה עם המבחן שהמתחם הריק אומר – דרך אגב זה לא כתוב בהצעת החוק – נניח הוא אומר איקס ובאיקס הזה מס רכוש צריך להשתתף כי אין כדאיות לפרויקט. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה זה ברור? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך לכתוב. חזרת על זה ארבע פעמים. יש פה שותפות של המדינה בצורה כזו או אחרת. ההשלמות האלה יהיו חייבות לבוא לידי ביטוי בחוק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אדוני, אני חייב להתייחס למה שנאמר ואני מסכים עם מתן. בסיורים שהיינו שמענו שלא רוצים לבחון את מבחן המגרש הריק. רוצים ליצור בחלק מהמתחמים אזורי בוטיק ולא להגדיל את הצפיפות בכלל אלא שמס רכוש יביא את כל הכסף. זה לא הרעיון. הרעיון הוא לבנות בניינים בדיוק לפי מבחן המגרש הריק. אני לא רואה שום בעיה ברמת גן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באותה העיר שאנחנו מדברים עליה הם אומרים שיש להם היום עסקאות - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מכיר את רמת גן ואני גר ברמת גן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצפיפות שיש בניין ליד תהיה גם פה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין שום סיכוי שברחוב תרצה לא תהיה כדאיות בפרויקטים במבחן המגרש הריק. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אני יכולה לומר לך שפועלים במתחם הזה שלושה יזמים שונים שנבחרו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, התוכנית כבקשתך היא ביום אחר. אני כן רוצה שאתן, גברתי הגזברית ומנהלת הפרויקט, תתייחסו ותיתנו את הנקודות באופן כללי ולא בנוסח של חוק. המדינה לא יכולה לברוח מהאחריות שלה אך מצד שני אנחנו לא ניתן שיקרה מצב שבגלל שהמדינה כאן יבואו וישנו תוכניות ויהפכו אזורים ליותר אקסקלוסיביים ופחות צפופים. זה לא הוגן ולא יהיה. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אנחנו במקרה שכבר הייתה תוכנית שקודמה לכן זה מקרה בוחן טוב ללמוד ממנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם התוכנית שקודמה יכול להיות שבהתחלה הלכתם על שלושה בניינים עם צפיפות גדולה - - - << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> לא. שמונת הבניינים בז'בוטינסקי היו חלק הקו של התוכנית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הדבר הזה היה לפני שלושה חודשים ומאז לא דיברנו על זה מילה אחת. דיברנו אתכם הרבה לפני שהיה חוק והיה רעיון - - - << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> הייתה התניה לגבי הרוב הדרוש ואנחנו מבינים שהרוב דרוש הוא הסוגייה הכי משמעותית שמשפיעה על התקדמות הפרויקט. ביקשתם 100% הסכמות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד כאן רמת גן לקטע זה. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> כבוד יושב-הראש, דיברנו לפני שלושה חודשים כי לא הייתה הצעת החוק ואמיר ביקש 100% הסכמות וחסרו לנו ארבע. בהינתן שהשגנו את עוד ארבע הסכמות הסכמתם לתת את העלויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמיר, היא מספרת דברים בשמך ואני לא יכול להכחיש. תחזרי על המשפט. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> אמיר, אנחנו דיברנו וביקשת הסכמות של 100%. אם יהיו הסכמות 100% אתה תהיה מוכן לשים מספר מיליונים שהם עלות ההשקעה שלך של הבנייה של הפרויקט כולל שכר דירה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גלית, מה שאת עושה כרגע הוא לא כל כך הוגן. דיברנו לפני ארבעה חודשים. מאז לא חזרתם אלינו. החוק הזה התקדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עוצר כרגע. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> אני שואלת שאלה. נכון שלא חזרנו כי לא השגנו את 100% החתימות שביקשת. אני שואלת האם הגיוני שבמקרה שמס הרכוש היה צריך לכאורה, אם הוא היה בונה, לשים נניח עשרה מיליון ומחר בגלל הצעת החוק לשים אפס? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> השאלה בסוף האם הבניין שנכון לבנות מבחינה תכנונית ייבנה בסוף. ממה שאני מבינה גם ממלא מקום יושב-הראש אומר סביר שככול שנדרש בהינתן בזה שהיה מבחן מגרש ריק והוא צריך השלמה אני מבינה שיש דרישה שהמדינה כן תשלים. ברור שזה חייב להיות בצורה שלא אוכלת את הקרן ועד הסכום שמלכתחילה אמור להיות. מהצד השני שלהגיד שבגלל שיש עכשיו כסף כולו צריך להיכנס ונוריד זכויות ונפחית - - - << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> לא אמרתי את זה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה הדגש שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנו. תודה. הבנו את גבולות הגזרה. צריך להיות מצב שזה נהנה וזה נהנה ולזה לא חסר ולזה לא חסר. איך נגדיר את זה? נראה בהמשך הדרך, בעזרת השם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכל הנושא הזה אין זכר בהצעת החוק, כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה נושא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כל הנושא של השתתפות של מס רכוש, אם וכאשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יהיה לו זכר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא היו לנו מספיק עמודים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נגמר להם הנייר. רשמתם לעצמכם, נכון? צריך שחקיקה תהיה ברורה בעניין הזה גם כלפי הרשויות וכלפי אחרים. אני לא את..........ן לרשויות לנצל את זה ולעשות סיבוב אבל גם לא יהיה הפוך. עוד רשויות מקומיות שנמצאות כאן כרגע? לא. מרכז שלטון מקומי. תציגי את עצמך. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> מאיה קרבטרי, מנהלת סביבה, אקלים ותכנון בפורום ה-15. לידי עורך דין גדי רובין שמלווה אותנו ועורכת הדין שירי גז ממרכז השלטון המקומי. כולנו כאן ביחד. מרכז שלטון מקומי ופורום 15 מברכים על קידום של הצעת החוק הזו. כבר בזמן המלחמה הגשנו מתווה שמוצע לקידום הנושא. אנחנו סבורים שאפילו צריך לדון בו באותו מעמד או לבחון את ההסדרים כמו שבוחנים את ההסדרים בשתי הצעות החוק שאוחדו. אנחנו כמובן לא נצלול לכל הפרטים כרגע. בהרבה מהדברים יש דמיון להצעות החוק או לחלקן ויש דברים שבהם אנחנו מציעים הסדרים קצת אחרים כמו בכל הנוגע לצמצום התהליכים וזמני הבנייה. גם בסוגייה של התנגדויות והסכמות אנחנו סבורים שצריך ללכת אפילו צעד אחד יותר קדימה בתחומים האלה אך ורק במקרים שבהם יש פגיעה משמעותית והרס כתוצאה מטילים או סיבות אחרות מהסוג הזה. אנחנו סבורים שיש בכוחם לצמצם באופן משמעותי את משך הזמן שאנשים ימתינו לשיקום כאשר הדגש צריך להיות על החזרת המצב לקדמותו כמה שיותר והדגשים שהועלו על ידי העיריות עם התוספות הנדרשות. אנחנו רוצים להציג שניים, שלושה דברים עקרוניים לשלב הזה ואני מבקשת שעמיתי גדי רובין יציג, ברשותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> עורך דין גדי רובין. אני אתייחס בכללי ואנחנו נשמח להגיש מסמך עם הערות מפורטות ברמה המילולית. באופן כללי אני חושב שיש לנו שלוש נקודות עקרוניות. אחת, ללא ספק אנחנו חושבים שצריך להיות ועדה קטנה יותר ושוויונית יותר. נציג אחד של ראש הרשות בוועדה של עשרה חברים נראה אחרת מאשר ועדה של קטנה שלושה חברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. הלאה. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> שתיים, ההסדר הזה גמיש וטוב. אני לא אומר שהוא לא טוב אבל הוא צריך להיות גמיש יותר עם ראייה מתחמית יותר. אנחנו מדברים על היזם. היזם קשור לרוב לבניין מסוים ואולי לשניים אחד ליד השני. אנחנו רואים אזורים שנפגעו ויש הזדמנות לשקם את כל האזור בראייה מתחמית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא יעמוד בקריטריונים של קו כתום. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> בשביל זה צריך לעשות כמה דברים. אחד, צריך להגמיש את האפשרות של הקו הכתום לכלול עוד שטחים שנכון תכנונית לכלול אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד איפה? << אורח >> גדי רובין: << אורח >> יש את זה בחוק אבל עדיף לעשות את זה גמיש יותר. יש אולי לאפשר אפשרות לנייד זכויות למתחמים אחרים בעיר כדי לאפשר איזושהי התחדשות עירונית טובה יותר. צריך לאפשר גמישות בשטחי ציבור. 10% נגזרים מחלופת שקד שמוגבלת באחוזים. אין שום טעם והגיון. אם אין לך הגבלה תכנונית אז תתכנן נכון. אם צריך 12% שטחי ציבור אז יהיו 12%. צריך להסתכל על זה בראייה כללית מתחמית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על אחוז שטחי ציבור. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> אני מעלה נקודות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי ניוד זכויות, זה היה על השולחן בכלל? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא. אני לא בטוחה שבכלל צריך לזה חקיקה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תלוי מה היקף ניוד הזכויות. אם זה ברמת מגרש אתה לא צריך שינוי בחקיקה אבל אם רוצים לעשות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רוצים לקחת את הזכויות ולתת אותם במקום אחר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני מבין טוב מה הם רוצים, עורך דין רוזנר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה מאילו סיבות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני לא חושב שצריך לפסול את זה. צריך לדבר על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא היה על השולחן. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. היית בנושא האחרון. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> יש לי עוד שני נושאים. שלושה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ניסיתי. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> אחד, אני חושב שבשביל הגמישות לא רק התכנונית אלא גם הקניינית אפשר להתייחס פחות לזכויות של יזמים קיימים. הסיטואציה השתנתה טוטלית. יש פה הזכות להלכת ההשתחררות ברמה הקונספטואלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלפי מעלה אבל לא כלפי מטה. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> קבילת ליזמים קיימים מקשה עלינו. עכשיו אנחנו נותנים 60 יום ליזם הקיים לנסות ולגבש הסכמות. אני חושב שזה חבל על הזמן אם אנחנו רוצים לראות ראייה מתחמית יותר. הדבר השני, מבחינת הרוב הנדרש. אני אגיד משהו קצת קיצוני אבל אני חושב שבסיטואציה הזו שאנשים לא נמצאים בבית והבית הרוס אפשר לעבור מרוב נדרש לזכות התנגדות. במקום ללכת ולהחתים שזה דבר שלוקח זמן רב – אולי בבני ברק זה הולך יותר מהר ובערים אחרות זה יותר לאט – אפשר לתת להם זכות התנגדות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבני ברק כולם נפגשים בבית כנסת. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> יש קהילות שבהן ההרשמה היא מהירה יותר. אנחנו מכירים את זה וכאלה שזה יותר לאט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר להפוך. יש לזה משמעויות. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> במקום לקבל הסכמות אז להגיד שיש לכם זכות התנגדות כאשר המתנגדים יצטרכו לעשות צעד אקטיבי בעניין הזה. שני דברים אחרונים לגבי ה-buyout. הקשבתי טוב לשמאי הממשלתי. הוא אמר את המילה כולל פוטנציאל. אני לא יודע אם התכוונת למה שאתה אומר או לא התכוונת - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא ב-buyout. אמרתי שהמסלול של ה-buyout הוא בכל מקרה יהיה גבוה משווי המצב הקיים כולל פוטנציאל תכנוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה לא מביא בחשבון תוכניות קיימות בשווי הדירה כחדשה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שואל אותך שאלה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אענה תשובה. אני אענה לו ואחרי זה אענה לך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מצוין. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> התכוונתי לומר ששווי המסלול ב-buyout לא יפחת משווי הדירה המקורית ערב קרות הנזק שהיא כוללת את כל הפוטנציאל התכנוני שלה כלומר, התחדשות עירונית. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> אם יש תוכנית הרחבה אבל לא מימשו אותה - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא ירדתי לכל העקרונות. אם יש זכויות בנייה קונקרטיות לדירה מסוימת ברור שנביא את זה בחשבון במסגרת ה-buyout. אם אלה זכויות כלליות של התחדשות או תוכנית הרחבה בניינית הדבר לא יובא בחשבון מסגרת ה-buyout. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> אנחנו חושבים שהפוטנציאל צריך להיכנס כולל הפוטנציאל - - - אנחנו צריכים להגיד את הדברים. אפשר לקבל או לא לקבל. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אתה רוצה גם דירה חדשה וגם פוטנציאל התחדשות עירונית. << אורח >> גדי רובין: << אורח >> אני חושב המפתח להצלחה הוא שיהיו הרבה אנשים שירצו את ה-buyout. ככול שה-buyout יהיה כדאי לאנשים ואלה אנשים שעברו טראומה לא פשוטה וראו את הבית שלהם נהרס אז אפשר להיות קצת יותר נדיבים. אני מבין את חילוקי הדעות. דבר אחרון, אנחנו רוצים שיהיה ברור שהחוק הזה לא נועד לחסוך כסף למס רכוש מצד אחד והוא גם לא נועד לאפשר לרשות המקומית לתכנן מתחמי לוקסוס של חצרות יפו מצד שני. אנחנו מבינים את זה אבל שיהיה ברור שהחוק לא נועד לחסוך כסף למס רכוש על ידי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יהיה ברור למרות שכרגע שזה אולי לא ברור. אני אמשיך עם עדיפות לאלה שהגיעו לפה עם כל הכבוד לאלה שבזום. אם נספיק אז נעלה גם בזום. שימוש הזום טוב בקורונה או בזמן מלחמה ולא עכשיו. התאחדות בוני הארץ. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> תודה, אדוני יושב-הראש. ההתאחדות מברכת על החוק הזה. כדאי שהוא יחוקק כמה שיותר מהר. הרבה מאוד תושבים ואזרחים תלויים בין שמיים לארץ ולא יודעים איפה הם נמצאים. יפה שעה קודם שהחוק הזה יעבור ויחוקק. יחד עם זאת יש לנו כמה והסתייגויות ואני אמנה אותן מגובה של 30,000 רגל. אנחנו מדברים על חוק להתחדשות עירונית, אדוני. התחדשות עירונית, ויושבים פה גם נחמה וגם גילי, לא קורית ללא היתכנות כלכלית. היתכנות כלכלית היא הבסיס לכל התחדשות עירונית. החוק הזה לא מאזכר את הנושא של היתכנות כלכלית ולא מתייחס לנושא של תקן 21. מתווכחים פה איך יהוונו ואיך יעשו את ה-buyout וכמה צריך לשלם עליו. אדוני, אף על פי שעיקר הפגיעות היו בגוש דן, אני מכיר מקרוב מבנה שנפגע בתל אביב ברחוב אפטר ואין כדאיות כלכלית לפי מה שרוצה העירייה לתת בהתאם לתוכנית הבניינית שעדיין לא אושרה. אין היתכנות כלכלית לפרויקט במקום הזה. מתן גם אמר זה שאם אין היתכנות כלכלית בסוף מס רכוש יצטרך להכניס את היד לכיס כי לא הכול יכול לבוא ממכפילים. אם היום הפגיעות היו בעיקר באזור המרכז יכול להיות שהחוק גם יתייחס לפגיעות שתהיינה באזורים פריפריאליים שאין בהם היתכנות כלכלית רק ממכפילים. אי אפשר להגיע למכפילים של תשע ועשר ויכול להיות שבמקרים האלה מס רכוש יצטרך להכניס את היד לכיס. בהקשר הזה החוק חייב להיות מתוקן באופן שמס רכוש לפחות ישלים לכדאיות הכלכלית לפי תקן 21. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני באופן רשמי לא שמעתי מאף גורם ממשלתי שיש איזשהו תנאי בחוק הזה שמס רכוש לא מכניס את היד לעניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא כתוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע כתוב מגילת רות, אסתר ואיכה ביחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בלי שיר השירים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי שיר השירים. מס רכוש, תקשיב. לא נאמר בשום מקום שלמס רכוש לא יהיה חלק בעניין הזה. הוא לא יהיה חלק בעניין הזה אם לא צריך או רק כדי מישהו יעשה הון. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> החוק הזה מחליף את הפיצוי ממס רכוש. יכול להיות שלפעמים צריך לשלם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה שותפים. נכון. אתה שותף או לא שותף? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> סליחה, אדוני. זה כן כתוב. סעיף 68 קובע שהאזרח מוותר על הזכות שלו להגיש תביעה למס רכוש במקום. במצב כזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה רק אחרי שגמרתי את התהליך ואתה תרמת את חלקך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במצב כזה אנחנו לא יכולים להכניס כסף לפרויקט לפי החקיקה כרגע. אני שומע מה שאתם אומרים אבל בואו נזכור שמס רכוש מכניס כסף לפרויקט, נותן הלוואה של ב-buyout בלי ריבית, בלי עליית מחירים וZמשלם שכירות גבוהה יותר ממה שאנחנו צריכים לשלם. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> תבינו את האלטרנטיבה. אם לא תהיה היתכנות כלכלית אז בסוף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אתה לא נותן לי לעזור לך. אמרתי את רוח הדברים שאני חושב שצריכה להיות. אם כל הבעיה תהיה שבחקיקה אי אפשר אז את זה אנחנו יודעים לפתור פה בשולחן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> צריך להגיד שברור שפרויקט שהוא לא כלכלי הוא לא קורה. המטרה בסוף שפרויקטים יקרו וזה נכון גם להרבה מההערות שעלו בינתיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האינטרס של כל יושבי החדר הזה וגם האינטרס של כל משרדי הממשלה הוא שזה יקרה ויקרה כמה יותר מהר, שזה יצליח וירוץ. לצורך זה יש פה שותפים. מצד שני, זה לא אומר שמישהו יעשה פה בוננזה בעקבות העניין. זה לא יהיה. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> צריך להשלים למה שצריך כדי שתהיה היתכנות כלכלית לפי תקן 21. מה שיקבע, יקבע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> נושא שני, קולם של הדיירים והתושבים נאלם בתכנון לצורך העניין. הרשות המקומית יכולה להגיש והרשות הממשלתית יכולה להגיש תכנון וקולם של הדיירים לא נשמע. לא הדיירים ולא מי מטעמם כמו יזם שיקום שנבחר על ידם. הם לא יכולים להגיש תוכנית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא במשחק. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> הם לא במשחק. אם הרשות המקומית או גוף ממשלתי אחר לא הגישו את התכנון אז יכול להיות שלא יקרה כלום. יכול להיות זה ישב כאבן שאין לה הופכין והדיירים תלויים בין שמים לארץ. אין להם אפילו את האפשרות להגיש לוועדה לתכנון תכנון מטעם עצמם. לא יכול להיות שהדיירים או יזם מטעמם לא נמצאים במשחק הזה. חייבת להיות גם להם את האפשרות להגיש. לגבי הנושא של דיירים סרבנים ובניין סרבן. אנחנו מכניסים לתוך הקו הכחול או הכתום לפעמים בעל כורחנו מגרשים נוספים. אין פתרון כרגע לבניין שהוא בניין סרבן. כשאנחנו מדברים על דייר סרבן אז הפחתנו את הרוב ל-51% אבל מה קורה עם בניין סרבן. אנחנו יודעים שיש היום בהרבה מקומות בתוכניות פינוי-בינוי רגילות בניינים סרבנים וחייבים לתת לעניין הזה פתרון. יש אגב פתרון באופן רוחבי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההצעה לכאורה במקרה של בניין סרבן היא הפקעה. כפי שציינתי קודם, ההפקעה מוגבלת רק למצב שאין רוב. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> או אם עושים תוכנית איחוד וחלוקה ואחרי האיחוד יש למעלה מ-66% אז ניתן ללכת לפירוק שיתוף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא שם. אנחנו גם לא רוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה טיול ארוך עד שמחירי הדירות יעלו חזרה. הערה אחרונה. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> אהיה ממש טלגרפי. בנושא של דיירים סרבנים, יש דיירים שאינם דיירים סרבנים אבל לא יכולים להסכים מכל מיני בעיות משפטיות שאנחנו נתקלים בהן כמעט בכל פרויקט כמו סיבה של ירושות, לא מאתרים את הבעלים, חברות שנמחקו לפני שנים רבות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה רוצה שנתעלם מירושות או נחלק ירושות? מה אתה מציע? << אורח >> תומר צליח: << אורח >> ההצעה שלנו היא כפי שתיקנו בנושא של עברייני הבנייה ולא לספור אותם במונה או במכנה. הם לא דיירים שמתנגדים אלא הם פשוט דיירים שלא יכולים לתת הסכמתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דנו בזה כבר בעבר. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> בנושא של עבירות בנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> אמרתי שאני חושב שזה צריך להיות דומה לעברייני בנייה מבחינת המנגנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> מתן, לגבי המימון ל-buyout, אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים לשלם ואחר כך יהיה מנגנון שצריך לקבל את הכסף בחזרה מהמדינה. נכון יהיה שהתשלום יהיה ישירות מהמדינה לאותו דייר. זה יכול להירשם אצלנו הלוואה. אני חושב שלא צריך את זמן ההמתנה הזה כי אחרת היזם צריך גם לממן את זה. נושא של רישוי מהיר ותוכנית היתר. הגבלתם את זה לחמישה מגרשים. לא בטוח שהמתחמים תסמנו בתוך הקו הכתום הם דווקא מוגבלים לחמישה מגרשים. אם כבר הוועדה לסימון המתחמים סימנה מתחם שהוא גדול מחמישה מגרשים אז זה צריך לחול על כלל המגרשים ולא להגביל את זה לחמישה מגרשים כפי שנעשה בהצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רישוי מהיר. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> רישוי מהיר הוגבל לחמישה מגרשים. אני חושב שלא צריך להגביל את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הרציונל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו הממשלה עשתה. לא אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה חבר שלהם. מה הרציונל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נדבר על זה. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> עוד דבר אחד לגבי סיפור תחילת עבודות. במקרים האלה על מנת לזרז את הדברים כאשר דיירים כבר נמצאים בחוץ, נבקש שאישור תחילת העבודות יהיה חלק מהיתר הבנייה. זה צריך להיות גם בחוק הכללי אבל בוודאי ובוודאי כאשר דיירים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שכאן צריך לעגן כדי שתהיה לתת אפשרות לבצע חפירה ולזרז את הדברים האלה ככול הניתן. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> בהחלט. אנחנו יכולים לפנות את ההריסות ולהתחיל חפירה ודיפון מייד. חייבים לקדם את זה. מדובר בדיירים שכבר נמצאים בחוץ. גם מס רכוש ייהנה מזה כי היום הוא משלם להם דמי שכירות. ככול שאנחנו נתחיל מהר יותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רואה שהתחלת לדאוג להנאות של מס רכוש. תודה רבה. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> בוודאי. אני תושב מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << אורח >> ישי איציקוביץ: << אורח >> ההצעה היא מבורכת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תציג את עצמך. << אורח >> ישי איציקוביץ: << אורח >> עורך הדין ישי איציקוביץ, היועץ המשפטי של בוני הארץ. זו ההצעה שיש לברך. יחד עם זאת ישנם כל מיני fine tunings ודברים שצריכים לתקן על מנת שזה יהיה מהיר יותר ופרקטי עוד יותר ממה שזה כתוב. נדבר על זה בהמשך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא נדבר על זה. תן את זה בכתב אבל בצמצום. תפסת מרובה לא תפסת. לכו על הדברים שמתחברים לרצון שלנו כאן לעשות את זה מהר יותר, מדויק יותר ומקצועי יותר והגון כלפי הדיירים. אנחנו נשמח שתיתנו לנו את הרעיונות עכשיו כדי שלא נחכה לשמוע אותם בישיבות הבאות. אנחנו נערבל אותם במערבל. << אורח >> ישי איציקוביץ: << אורח >> ברמה העקרונית אני אומר שלושה דברים קטנים שקשורים. האחד, בכל עניין ה-buyout מעבר לכלכליות אין פה את עולם הבנקים. בסוף צריך בנקים גם למימון וגם זכויות בנקים למשכנתאות. מה יהיה איתן. דבר נוסף הוא זכויות צד ג'. אם קיימים עיקולים איך תסיר אותם. צריך לתת לזה מענה בחוק. דבר נוסף, ישנם רישומים לא מוסדרים. אנחנו יודעים שיש פרויקטים של התחדשות עירונית שמעוכבים בכל מה שקשור להסדרת הזכויות והליווי הבנקאי. קחו את בחשבון כי אנחנו לא רוצים שזה יעכב. דבר נוסף הוא היטל ההשבחה. ההסדר של היטל השבחה של פינוי-בינוי חל רק על עניין מרכיב המגורים. זה התיקון שעשו בזמנו. אני חושב שבוודאי בנסיבות האלה יש מקום להרחיב אותו מעבר למגורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערה חשובה. << אורח >> ישי איציקוביץ: << אורח >> היטל ההשבחה בפינוי בינוי לפי ההסדר החוקי שחוקק בחוק ההסדרים בשעתו דיבר רק על מרכיב המגורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, הוא מסביר לי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היטל ההשבחה הוא רק למגורים כרגע. הוא אמר שפרויקטים כאלה זה צריך להיות לכל המתחם. << אורח >> ישי איציקוביץ: << אורח >> דבר אחרון, ואני חושב שעורך דין רוזנר יסכים איתי לאור השנים שאנחנו בדיונים פה, הוא שאני חושב שבחוק יש יותר מדי תקנות שצריך לתקן. אנחנו ערים פה בהרבה מאוד דיוני חקיקה שיש תקנות שצריך לתקן ועד היום לא תוקנו. לכן אין בעיה שתהיה דינמיות לתקן בתקנות מה שכבר קיים אבל לא להשאיר פרקי זמן לשר לקבוע בעוד כך וכך תקנות כי זה יפריע ליישום החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות נכונות. נרשמו כולן. נחמה בוגין, בבקשה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נחמה בוגין, יושבת-ראש לשכת שמאי מקרקעין. אני רוצה לגעת בשתי נקודות מרכזיות ואני בטוחה שבהמשך נדבר עוד על הרבה הערות קטנות יותר אבל אם לנסח את זה בלשון חופשית המדינה עושה פה סיבוב על גב הדיירים. אני אסביר למה אני מתכוונת. אני מתכוונת לנוסח הנוכחי. דיברנו על זה גם קודם, אדוני. הגיע הזמן לפרוט את העניין הזה לפרוטות. חלופת ה-buyout לא שומרת על הדיירים. מציעים להם תשלום על פי מצב הדירה שלהם היום על פי השטח הנוכחי. לא מתייחסים למה שהפרויקט מציע. אני מזכירה שאנחנו מדברים פה על אנשים שנמצאים בתוך בניינים שנמצאים בתוך תוכניות פינוי-בינוי. אף אחד לא עושה להם טובה בזה שהם מסכימים שהם ילכו לתהליך בינוי. מה קרה? חרב עליהם עולם והבניין נפל. עכשיו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מישהו מאלץ אותם לעשות את זה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מישהו מאלץ אותם. אין מצב. חייב להיות מצב בחוק. זה לא מדויק כמו שנאמר פה שזה כמו הקשישים. קשיש שבוחר לקבל שווה ערך במזומן מחשבים לו את שווי הדירה העתידית שהוא אמור לקבל לפי הפרויקט. זה חייב להיות גם פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נאמר פה. אני לא קובע כמה או מה. יכול להיות שזה לא יהיה - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נחמה, תני את ההבהרה. האם גם לקשיש יש היוון של אותו שווי עתידי או לא. זה עלה פה בדיון. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> יש היוון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קבוע בחוק. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> יש ויכוח על איך עושים את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרו כאן אמירה שהדאיגה אותי שאופציית הקשיש לא ממומשת כי לא יודעים איך להוון. יש טענה כזו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> יש לי טיפ בשבילך. שמאי המקרקעין יודעים איך להוון. שמאי המקרקעין יכולים - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נחמה, אני אעזור לך. זה לא מצריך שומה מטעם שמאי מקרקעין. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני לא צריכה עזרה ואני אענה. בפועל כשקשישים אמורים לקבל פיצוי מהיזם מתנהל משא ומתן בין שמאי היזם לבין השמאי הדיירים ומסכמים בסופו של דבר את הסכום. שמאי לא עושה רק חוות דעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מניסיונך אלה עסקאות שקורות? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בוודאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרו כאן שזה לא קורה כי לא יודעים איך להוון. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מלווה רק 200 פרויקטים ואני יכולה לומר לך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ניכנס לפרטים למרות שהם חשובים. העקרון ברור. לנקודה השנייה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני חושבת בכל זאת שלא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל תיווצר אפילו רק על הנייר כי טוענים שלא רוצים להגיע שם ואני לא חושבת שזה יקרה – אבל כאשר מניחים מול דייר אקדח מעשן על השולחן ומולו המדינה והרשות המקומית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מדברת על ההפקעה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> כן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהאופציה הזו תהיה רשומה וגם דיברנו על קודם. ראינו פה לוח זמנים של 30 יום פה ו-60 יום פה. לקח רק שנה לנסח את הנייר שאנחנו דנים בו בפעם הראשונה. האם באמת מצפים מדיירים תוך 30 יום לקבל החלטה על ההסכם הכי חשוב בחייהם? זה לא סביר. המסלול מוביל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את צודקת שהחוק עוד לא ברור וגם לא ברור מה המרכיבים של התמורה לדיירים. כמו אמרתי בתחילת הדיון, אנחנו הולכים על משהו שהוא הגון פלוס ואפילו פלוס-פלוס כדי לדאוג שלא יפגעו בקניין. היום את באה ואומרת איך אתה יכול להשתמש בהפקעה. אם אנחנו נגיע למצב שהם נותנים את הדבר הכי נכון ביד רחבה אבל עדיין יכולים להיות אנשים שיתחכמו כי יש מישהו שהוא סחטן צריך אקדח קטן בצד. הוא לא חייב לעשן הוא רק צריך לירות כשצריך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> ברור שצריך שהחלופות המקדמיות תהיינה הגונות הרבה יותר ולא נגיע לשם. עדיין יש חלופות אחרות. יש פרקטיקה של דייר סרבן. כמו שהורידו את אחוז החסימה פה, ואני לגמרי מסכימה לזה כי זו סיטואציה חריגה, אפשר לטפל בחלופות אחרות. יש כאן תקדים מסוכן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש לך הצעה לחלופות אז תשלחי לנו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בהחלט יש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד מישהו? << אורח >> שרון קרני: << אורח >> שרון קרני, מתוכנית קרסו הגר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. אני אתייחס להערות כלליות ולא לסעיפים ספציפיים. לא דיברנו בכלל על היבטים חברתיים אלא רק על היבטים כלכליים. אנחנו יודעים שכל מה שכתוב היום בחקיקה של התחדשות עירונית שנוגע להיבטים חברתיים וגם הנורמות והנוהג שקיים הם פרי ניסיון. לאט-לאט למדו אחרי שנים כשישבנו פה עשרות שעות בוועדה הזו שמה שאנחנו לא עושים בהתחלה אנחנו מגיעים אליו בסוף. לטעמנו, חייבת להיות התייחסות להיבטים חברתיים בעיקר כשאנחנו שומעים פה שרוב המתחמים, אומנם מדובר על בודדים אבל זה עדיין הרוב, הם ממילא היו מיועדים להתחדשות עירונית. אנחנו מכירות את המחקר שעשינו. במתחמים האלה נוטים להראות ייצוג גבוה ביחס לכלל האוכלוסייה של כל האוכלוסיות הפגיעות כמו דיירי דיור ציבורי, שוכרים, קשישים ואנשים מוגבלות. אתה תמצא את כל משקי הבית עם המאפיינים האלה יותר במתחמים האלה. האנשים שיותר צריכים את התיווך אחרי 45 יום להגיע להסכמות הוא לא ריאלי לטעמנו. אני שמה את זה בצד. חייבת להיות התייחסות להיבט החברתי. צריך לתקצב פה תזכיר חברתי ולתקצב ליווי מהיום הראשון בשלב של דיבור על הסכמות, גיבוש וגישור דרך שלב של הבחירה של יזם, חתימות, פינוי ואכלוס מחדש. להכול תהיה חייב את הליווי החברתי בשביל הסיפור. אני רוצה להציע לצמצם את התכולה. אנחנו מכירים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי את הכיוון. << אורח >> שרון קרני-כהן: << אורח >> אדוני, עברתי נושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> שרון קרני-כהן: << אורח >> אנחנו מציעות לצמצם את התכולה מכיוון שיש לפנינו על השולחן ארבעה, חמישה מתחמים קונקרטיים שעליהם מדובר. אם חייבים לעשות את הניסוי הזה על המתחמים האלה אז לא חייבים לחוקק את זה עכשיו מעתה ועד עולם לכל נזק מלחמה חלילה שיגיע. אנחנו מכירים מחקיקה קודמת שהמדינה יודע לעשות חקיקה שהיא זמנית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התייחסתי לזה בהתחלה. << אורח >> שרון קרני-כהן: << אורח >> והיא הוראת שעה. בואו נלמד תוך כדי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי את זה בתחילת הדיון. << אורח >> שרון קרני-כהן: << אורח >> אנחנו מציעים ללמוד תוך כדי תנועה ולא לעשות את זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערה אחרונה. תבחרי את הטובה ביותר. << אורח >> שרון קרני-כהן: << אורח >> כל הסיפור של ההחלה של ההפקעות ועצם זה שהמחשבה הולכת לדימוי של האקדח כי זה באמת כלי הדומה לנשק חם. כשאני לא מתכננת לירות אז לא יוצאת מהבית עם אקדח. כאשר כתוב בחוק שאפשר הפקעות אז כנראה שנגיע לזה מתישהו גם אם אנחנו מקווים שלא. בסוף זה כנראה יקרה. זה צל כבד מאוד מעל ראשם של בעלי דירות שגם כך עברו טראומה קשה. יש לנו בפקולטה חבר צוות שפילס בידיים את הדרך החוצה מהחניון ועכשיו נדבר איתו על הפקעה. זה נראה לנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אף לא לוקח את הדבר הזה כעדיפות. כולם ילכו על הדבר הזה בחילו וברחימו. מצד שני, זה בסוף שומר על הזכויות שלהם. שני שכנים בקומה שלהם יעצרו את כל הפרויקט לאותם אלה שכן רוצים לעבור ואין להם שום אקדח מעשן. בסוף הם נדפקים. << אורח >> שרון קרני-כהן: << אורח >> בואו נבחן דרכים אלטרנטיביות ונגבש הסכמות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תציעו. תודה רבה. << אורח >> שרון קרני-כהן: << אורח >> אדוני, דבר אחרון. לגבי עילות סירוב, יש לחשוב גם על נסיבות מיוחדות במיוחד באירוע הזה שהוא אירוע חריג מאוד של פינוי בבת אחת וכן הלאה. דווקא עילת הסירוב הזו נמחקה ואני חושבת שהיא חייבת לחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> דוד סונינו מהפורום להתחדשות עירונית. אני רוצה להניח על השולחן דבר אחר מרכזי. בעלי הדירות הם בעלי הקרקע. הם החולייה השלישית במשולש הזה. מה שקורה כרגע בוועדה הוא שהכול נעשה מעל ראשם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע שאתה מבין. אתה בא ומטיח דברים. יש לך הצעות לתקן אז תתקן. אל תתקן את העולם ואל תתקן אותי. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> אני בעד הפרויקט של buyout אבל אני חושב שאם מחשבים 12% תוספת כמו שאמרה נציגת קרסו וכמו שאמרה גברת בוגין הדבר הזה יכול לתת בוסט רציני ולא צריך אפילו את האקדח המעשן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב שאמרת את זה כי זו הפעם הראשונה שזה עלה בדיון. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> זה לא בא לידי ביטוי בכתובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו יושבים על הכתובים האלה אבל אתה לא שומע את הדיון? בשביל מה אתה מגיע לוועדה? שמעת אותי. לא קידשתי את המספר 12%. אני נותן את הרוח של העניין. ברור לחלוטין שמשהו כזה צריך להיות. גם במבחינה אמיתית כלכלית וגם מבחינה פסיכולוגית. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> זה נותן את הבוסט לדיירים לצאת לפרויקט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, דוד. ישר כוח. עוד מישהו? אחרון חביב. << אורח >> אורי בן ציוני: << אורח >> אורי בן ציוני מהמועצה לשימור אתרים. אנחנו אמונים על הנושא הזה ואנחנו לא רואים התייחסות בהצעות הקיימות לנושא של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לשמר את ההריסות? << אורח >> אורי בן ציוני: << אורח >> איפה שיש מרקמים היסטוריים צריך התייחסות אחרת ממרקמים רגילים כי אחרת הם יפגעו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מפחד שאם נחשוב על ההיסטוריה הרחוקה אנחנו ננציח את ההיסטוריה הזו וזה יהפוך אתר עלייה לרגל לראות איך נראית נפילת טיל. << אורח >> אורי בן ציוני: << אורח >> גם בחוק של הקמת הרשות להתחדשות עירונית יש החרגה לגבי מבנים לשימור. חשוב שבוועדה כזו שקובעת את המתחמים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תסכים איתי שהפרמטרים הרגילים של רשות העתיקות והרשות לשימור שחלים בתוכניות אחרות לא יהיו בדיוק אותם הפרמטרים שיהיו פה בכל מקרה. אני לא זוכר שבבת ים יש את הצריף של בן גוריון. << אורח >> אורי בן ציוני: << אורח >> לבת ים יש את האתרים שלה אבל אנחנו גם מדברים על מה שיקרה בעתיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברמה העקרונית צריך לשיתוף אבל זה לא יהפוך - - - << אורח >> אורי בן ציוני: << אורח >> צריך התייחסות לזה בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיבלנו ורשמנו. תודה רבה. << אורח >> אורי בן ציוני: << אורח >> חוות דעת מרפרנטים של מועצות, הוועדה המחוזית או המועצה לשימור זה דבר שהוא לא מורכב ואפשר לקבל אותן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא מורכב אבל הוא עלול להפוך למורכב ולכן צריך לשים גבול מסוים. חברים, תודה. מילת סיום של היועץ המשפטי ואני מוותר על מילות הסיום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר בקצרה שכלשכה משפטית יש לנו הערות רבות גם ברמה העקרונית וגם ברמה הפרטנית. אנחנו לא נפתח את זה כאן כי אנחנו רצינו לשמוע תחילה את הערות הציבור. בהקשר הזה אני אומר לכל המשתתפים והמוזמנים שאם ישנן הערות להצעת החוק ולא להסתפק רק בהערות לתזכיר כי הצעת החוק שונה מאוד מהתזכיר שפורסם להערות הציבור על ידי הממשלה. אנחנו מבקשים שכל מי שיש לו הערות הן כלליות והן פרטניות יעביר אותן לוועדה בתוך שבוע או שבועיים לכל המאוחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שבוע. אני ממליץ לשלוח דברים שנוכל להתייחס אליהם. המטרה שלי ואני אסיים היא לנסות ליצור נוסח שהוא יהיה אפקטיבי וייקח בחשבון את הדברים. נוסח שיהיה קצר יותר ופחות מסורבל עד כמה שניתן. נעשה את זה ביחד עם משרדי הממשלה. החוכמה לא נמצאת אצלנו לכן ההערות שלכם הן חשובות. קחו שבחשבון שלא כולן יילקחו בחשבון. תודה רבה לכולם. היה תענוג לעבוד איתכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>