פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 12 מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לפיקוח על משק המים יום שני, ט' בטבת התשפ"ו (29 בדצמבר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> 1. צרכי משק המים לשנת 2026 << נושא >> << נושא >> 2. דיווח וסקירה על פרויקט המוביל ההפוך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מישל בוסקילה – היו"ר חברי הכנסת: מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: חנה טובי – מנהלת תחום מים, משרד החקלאות וביטחון המזון נוגה נחליאלי – מנהלת תחום ייעוץ משק המים, משרד האנרגיה והתשתיות שרית כספי אורון – מנהלת אגף מים, שפכים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה ג'וש פדרסן – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה חגית חיים – אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה עירית הן – מגר', סגנית ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות מיכאל בן ישי – ראש המטה של חה"כ מישל בוסקילה יחזקאל ליפשיץ – מנכ"ל הרשות ויו"ר המועצה, רשות המים ד"ר ג'בר מסאלחה – מנהל אגף מפעלי מים ארציים, רשות המים קרן גרין – ראש המועצה המקומית קדימה צורן, מרכז השלטון המקומי ניר ונגר – ראש מועצה אזורית תמר, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות רן קניגסברג – מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל גל מלאכי – מתאם הנדסי לתפעול, חברת מקורות יצחק צבי – מהנדס פיתוח, המוביל הארצי, חברת מקורות אסף צוער – מנהל אגף סביבה, רשות הטבע והגנים דנה טבצ׳ניק – ראש תחום נחלים, החברה להגנת הטבע ירון סולומון – מנהל מחלקת התיישבות, האיחוד החקלאי ותנועת המושבים, תנועות ההתיישבות ד"ר עידן ברנע – אקו-הידרולוג, רכז מים ונחלים, החברה להגנת הטבע, ארגונים להגנה על הסביבה גלי שלום – יועצת מקצועית ליושב-ראש הוועדה מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא > 1. צרכי משק המים לשנת 2026 << נושא >> << נושא >> 2. דיווח וסקירה על פרויקט המוביל ההפוך << נושא >> << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה לפיקוח על משק המים. יום שני, 29 בדצמבר 2025. אני אשמח מאוד להכיר את כל היושבים סביב השולחן, וכמובן בעלי המקצוע ייתנו לנו סקירה כללית על כל משק המים. אנחנו נשאל את השאלות, וכמובן מי שירצה מהנוכחים לשאול שאלות גם כן יהיה מוזמן, אז בבקשה. חברים, אני יותר מאשמח אם הדובר הראשון, יחזקאל, ייתן לנו סקירה כללית. הבנתי שגם הכנת לנו מצגת, אז אין טוב מאשר לראות את הכול לנגד עינינו, ותוך כדי תנועה נוכל לשאול שאלות, לעצור, אם מי מהחברים פה רוצה לשאול שאלה כזו או אחרת, הוא גם כן יכול לשאול. אחרי הסקירה של המצגת זה יחסוך לנו הרבה מאוד שאלות כי אני מאמין שבתוך המצגת אנחנו נקבל המון תשובות לחלק מהדברים שחסרים לנו. בבקשה, יחזקאל. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בוקר טוב, היושב-ראש, מכובדיי, נתבקשנו להכין סקירה על מצב משק המים ועדכון לגבי מה שמכונה המוביל ההפוך, פרויקט באמת ייחודי מאוד למדינת ישראל, אין כמוהו בעולם. המצגת נחלקת למעשה לשלושה חלקים עיקריים, וכמו שאמרת, היושב-ראש, אם רוצים שאלות הרחבה, באמת בשמחה. אנחנו ניתן סקירה על מצב משק המים, קצת משקעים, כלומר גשמים. היום ברוך השם יום גשום, במיוחד בצפון. אורי הגיע מהצפון ומספר שזורמים שם מים כמו שצריך, סוף סוף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם בדרום. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> גם בדרום, אז באמת לשמחתי החורף מפתיע לטובה. תכף תראו את ההערכות המעודכנות, זה גם מאוד מעניין. נדבר על עדכון מצב המשקעים, הגשמים והתחזית הקודמת והמעודכנת, ונדבר על פרויקטים עיקריים במשק המים הארצי של חברת מקורות וגם כמובן הנושא של המוביל ההפוך, אלה הנושאים שהתבקשנו. (שקף: גשם, ההעשרה העונתית ומילוי חוזר, 2024-2025). מה שנקרא, מתחיל בגנות ומסיים בשבח. נתחיל עם מצב החורף הקודם, אפשר לראות פה את מפת מדינת ישראל אחרי החורף הקודם, כלומר כתוב אחרי חורף 2024–2025, לפני החורף הנוכחי. המספרים שמופיעים פה מראים את כמות המשקעים שירדה באחוזים ביחס לממוצע הרב שנתי. בואו ניקח כמה דוגמאות. ניקח את אגן הכנרת, שזה האגן הכי חשוב שלנו כי למעשה מתרכזים שם כל הנחלים ומקורות מים אחרים. כמו שרואים, היא ירדה למעשה, 44%, פחות מחצי מכמות המשקעים הרב שנתית, בחורף הקודם אני מדבר. אפשר לראות פה את כל האגנים, נסתכל על החוף הצפוני, החוף המרכזי, ירקון תנינים, שזה אקוויפר מאוד חשוב לנו שהוא נמצא מעל אקוויפר ההר, שזה אקוויפר מאוד מאוד חשוב למשק המים, אז ירדו קצת יותר מ-60%. למעשה, ברמה הארצית אנחנו בכ-50% מהממוצע הרב שנתי. אם אנחנו סוכמים את כל המספרים האלה אנחנו מגיעים ל-50% בממוצע הרב שנתי. בשורה התחתונה, מה שכתוב בכחול, אנחנו מדברים על מילוי חוזר. תמיד מדברים על ממוצע המשקעים ביחס לרב שנתי. המילוי החוזר זה מונח שלא מכירים אותו הרבה אנשים. אנחנו מדברים למעשה על כמה מים נכנסו לנו למקורות המים התת קרקעיים שלנו, שזה בגדול יותר מעניין אותנו אפילו מהגשם. כלומר, יכול לרדת גשם, אבל הגשם הזה יורד בעוצמה מאוד גדולה, בטווח זמן מאוד מאוד קצר, ואז למעשה אתה לא מרוויח כלום. דוגמה, בחורף הקודם היה לנו אירוע גשם מאוד משמעותי במעגן מיכאל. בתוך ארבע שעות – מי שזוכר את התמונות והסרטונים, כולם היו מוצפים עד הברכיים – ירד שם גשם, בארבע שעות חצי מכמות המשקעים הרב שנתית. המספר משקר, אפשר להגיד שירדו 50% מכמות המשקעים, אבל הרווחת הרבה פחות כי המים פשוט נשטפו לים, זה לא חלחל לאדמה, ואז למעשה לא הרווחת כלום. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> לא נהנית מזה במי תהום. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. מה שאפיין את החורף הקודם, חוץ מזה שהוא היה דל מאוד במשקעים, אירועי הגשם היו פרוסים בכמה אירועים גדולים לאורך החורף, וביניהם הייתה עונת יובש, כמו חודש נובמבר השנה. חודש נובמבר 2025, היה חורף שחון, אבל מי שזוכר, אנשים פה הסתובבו בחולצות קצרות, ממש היה קיץ. אנשים הלכו לים בנובמבר, זה חלק מעונת החורף, ולצערי הוא הסתכם כחודש שחון מהרגיל, בעזרת השם חודש דצמבר מפצה עליו, לשמחתנו, אבל זה מה שהיה בחורף הקודם – גם לא ירד הרבה גשם, וגם הגשם שירד, ירד בפרקי זמן קצרים וביניהם הייתה עונת יובש. בואו נראה את זה במספרים. אנחנו רואים פה את מצב מקורות המים. הצבעים השונים זה האקוויפרים שלנו, אפשר לראות את הכנרת, חוף, ירקון תנינים, גליל מערבי. יש לנו פה את הקו הירוק, שזה הקו שהולך משמאל לימין, והקו האדום שהוא למעשה באפס. אפשר לראות פה מאוד יפה כמה דברים. אפשר לראות פה את החורף 91'–92'. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זה הירוק? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הקו הירוק. לכל אקוויפר יש לנו למעשה שניים או שלושה קווים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הירוק הוא הקו הירוק. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הירוק הוא הקו הירוק, נכון. זה לא הקו הירוק של 67' אלא הקו הירוק של האקוויפרים. לכל אקוויפר יש לנו קו אדום וקו ירוק. קו אדום זה אומר הקו שאנחנו לא רוצים להיות מתחתיו כי אז האקוויפר עלול להמליח וזה עלול לפגוע באקוויפר, והקו הירוק זה קו תפעולי. אין מישהו שמסמן אותו, זה קו תפעולי שאנחנו רוצים לנוע סביבו כל הזמן, לרדת בקיץ ולעלות בחורף. זה הקו בכנרת, רואים את זה הכי טוב בכנרת. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> נכון. אנחנו גדלנו על הקו האדום של הכנרת, אז יותר קל לנו להבין שם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. (שקף: מצב מקורות המים הטבעיים). כל מקור מים זה נקרא אקוויפר. יש לנו קו ירוק, 91'–92', אפשר לראות איך עלינו. שנת 90', היה רצף שנות בצורת לפניה, ובשנת 91' תראו איזו קפיצה דרמטית, ממש מאוד מאוד יפה, ולאחר מכן שנים קצת פחות טובות, ירדנו בחזרה, עלינו, זה מתנהג כמו גל סינוס מאוד יפה. לצערנו, זה סינוס, היינו רוצים שזה יהיה קצת יותר גבוה. אפשר לראות פה את הבצורת בין השנים 2013 ו-2018, שהייתה בצורת די משמעותית, ומאז לשמחתנו חווינו כמה שנים גשומות, כשהשנים 2019–2020 העלו אותנו מעל הקו הירוק ואז חווינו כמה שנים גשומות, שזה דבר מאוד נדיר יחסית, ואז ב-2024 ירדנו בבת אחת. היינו מעל הקו הירוק לפני עונת החורף. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ממש שנת בצורת. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> חריפה מאוד. אנחנו אומרים לפי נתונים שזו הייתה השנה הכי גרועה במאה השנים האחרונות, אנחנו לא אומרים את זה סתם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> למרות שאנחנו רואים שנים קודמות, שזה היה הרבה פחות. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון, אבל אפשר לראות פה את הירידה הדרמטית. היינו מעל הקווים הירוקים – תכף נראה את זה בכנרת – בבת אחת בשנה אחת ירדנו בצורה מאוד מאוד משמעותית. (שקף: מצב מקורות המים הטבעיים). זה שקף שמסכם. אפשר לראות שבסוף השנה הקודמת המצב ההידרולוגי הוא לא טוב. אפשר לראות פה את ההשוואה בין שתי הטבלאות הכחולות, בין אפריל 2025 לספטמבר 2025, ירדנו בלמעלה מ-600 מיליון קוב מים באוגרים שלנו. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בשנה כזו אתה בעצם מפעיל יותר את ההתפלה? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> (שקף: מפלס הכנרת 1990-1925). שאלה מצוינת. פה ממש רואים את זה מעולה בכנרת, הכנרת עולה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> רואים שהיא חיה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כן, היינו רוצים שהיא תחיה יותר גבוה. אפשר לראות שבאמת היא עולה בחורף, יורדת בקיץ. אפשר לראות את הקפיצה הגדולה ב-2002, ואז עוד פעם מגמת ירידה – עולה בחורף, יורדת בקיץ, עולה בחורף, יורדת בקיץ. פה ממש רואים את הקו האדום העליון, זה הקו שאנחנו פותחים את סכר דגניה, הקו הירוק זה הקו התפעולי. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה שני מטר ומשהו. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אנחנו מדברים על מינוס מתחת למפלס מי הים. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> 208.8 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> די דומה לאקוויפרים שהראית קודם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. בכנרת ממש רואים את זה בעין. אקוויפרים, זה מתחת לרגליים, אף אחד לא רואה את זה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> שם יותר קל לנו גם להבין את זה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. בכנרת זה הכי קל. אפשר לראות באמת את הירידה, 2013 ו-2018, ואז רואים שבתוך שנה אחת, 2018–2019, עלינו מתחת לקו האדום אל מעבר לקו הירוק ואז ירדנו טיפה בקיץ ועלינו ממש עד כמעט פתיחת סכר דגניה – עלינו וירדנו, עלינו וירדנו – ואז הגענו לחורף האחרון. כלומר, אנחנו רואים שבכל שנה הכנרת עולה בממוצע ב-1.70 מטר, לפעמים זה יותר, לפעמים זה פחות. אם יש חורף גשום אפשר לעלות גם ב-2.5 מטר, אפילו ביותר. הצ'ופצ'יק הקטן בשקף זה החורף האחרון. החורף האחרון, הכנרת עלתה ב-10% מהעלייה הממוצעת שלה, זה דרמטי. לכן, כשאני אומר החורף הגרוע במאה השנים האחרונות זה אמיתי לגמרי, זה החורף הגרוע במאה השנים האחרונות ומאז אנחנו בקו ירידה, תכף נראה את הגרפים המעודכנים. (שקף: מים זמינים שנתיים לתקופה 1992/93-2024/25). בשקף הזה נראה את המים הזמינים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כמה מים חסרים בכנרת? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> חסר לנו היום לקו העליון 4.5 מטר. כל סנטימטר זה 1.7 מיליון. נעשה חישוב זריז, 450 כפול 1.7, בערך 800 מיליון. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כשהיא מלאה עד הסוף זה בערך ארבעה מיליארד. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> סדר גודל. אפשר לשאוב עוד מהכנרת אבל ברגע שיורדים לקווים נמוכים - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה יכול לפגוע. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. (שקף: מפלס הכנרת). יש בכנרת מעיינות מלוחים שמתחילים לנבוע, בדומה אפשר להגיד אפילו למה שקורה בים המלח, שמעיינות מתוקים מתחילים לנבוע, גורמים לבולענים, אז פה מעיינות מלוחים מתחילים וזה מתחיל לפגוע בכנרת. זה מפלס הכנרת, אפשר לראות ממש ירידה די משמעותית. אנחנו היום בערך 30 סנטימטר מתחת לקו האדום. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> במצב כזה עוצרים את השאיבה מהכנרת? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כל השאלה היא מה האלטרנטיבות. אנחנו השנה הורדנו למינימום, למעשה עכשיו השאיבה כמעט הופסקה מהכנרת, ממש כמעט הופסקה. תכף נדבר על המוביל ההפוך, שזה הצד המשלים. למעשה כמעט הפסקנו לגמרי את השאיבה מהכנרת, גל יכול לעדכן איפה אנחנו נמצאים. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> יש שני צרכנים עיקריים לכנרת, אחד זה הקבועים שמסביב לכנרת עצמה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> איך זה מתבטא ביחס לירדן בהסכם השלום? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> אלה חלק מהצרכנים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> גם ירדן. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> גם ירדן. ויש את המערכת הארצית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאין אלטרנטיבה בעצם. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> כרגע אין אלטרנטיבה. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> בינתיים. בקרוב יהיה. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> כרגע עדיין אין אלטרנטיבה, אז הם באמת ממשיכים לשאוב שם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> הם עדיין שואבים מהכנרת? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> המוביל הארצי לא שואב, אנחנו כבר מאוקטובר הפסקנו את השאיבה לחלוטין. מה שהראה חזי, את הגרף היפה של הכנרת, זה לא מבטא בתוכו את הכמויות כי לפעמים אתה רואה ירידה שהיא יחסית גדולה, אבל זה אומר שצמצמנו את השאיבה. זאת אומרת, הגרף הוא תוצאתי, אבל אנחנו מנהלים את כמות השאיבה מהכנרת דרך ועדת תפעול של רשות המים, יושבים פעמיים בשנה ומחליטים מה יש, מה אין, כמה שואבים מכל מקום, וזו בסוף התוצאה, מה שאתה רואה כאן. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> למעשה, מהכנרת יש לנו שלוש נקודות מגע, אפשר לקרוא לזה. א', תחנת ספיר ההיסטורית שהוקמה בשנות ה-60, נמצאת בתוך ההר, תחנה מדהימה שפועלת עד היום בתחזוקה מדהימה של חברת מקורות. היא הוקמה בתוך ההר בגלל שהסורים אז היו קרובים לגבול, יש שם מרכז מבקרים מאוד יפה, אז זאת תחנה שאנחנו שואבים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> נשמח לבקר שם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אתה מוזמן בשמחה רבה, באמת אתר לדוגמה. יש שם משאבות שעדיין פועלות עד היום, ממש אתר מדהים ועדיין מתוחזק ברמה מאוד גבוהה ועדיין פועל. זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה, סכר דגניה שכולנו מכירים, לא נפתח מאז שנת 92'. אם הכנרת מגיעה לרום גבוה מדי – וכבר יש לנו עודפי מים, במירכאות כפולות – אז אנחנו צריכים לפתוח את סכר דגניה. אנחנו משתדלים להימנע מזה. עם כל הרצון, ולראות את המים שופעים – יש כאלה שאפילו אומרים, בוא תפתח את הסכר, תמלא את ים המלח. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה הרעיון שכולם דיברו עליו. כשזה נפתח אז ים המלח עולה קצת. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כמויות המים שחסרות לים המלח הן בסדרי גודל יותר משמעותיות, אפשר גם להרחיב על זה אחר כך. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תעשו מוביל הפוך, מאילת לים המלח. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> דובר על זה בעבר. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> תעלת הימים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון, תעלת הימים, דובר על זה בעבר. הנקודה השלישית, שהיא חדשה, זה המובל ההפוך. למעשה, כמו שגל אומר, הפסקנו את השאיבה למערכת הארצית, הפעלנו את המוביל ההפוך, עדיין לא ב-Full Capacity, וסכר דגניה עדיין לא נפתח ואין צפי. גם אם החורף הזה יהיה משמעותית טוב, אנחנו לא מתקרבים לזה. (שקף: תרחישי מפלס בכנרת שנת 2025/26). זה שקף שאנחנו מציגים כמו שגל אמר מוועדת התפעול שלנו. הקו הצהוב מראה מה יקרה למפלס הכנרת עד אוקטובר 26', לפי הערכות. כמו שאתם רואים, עולה בחורף, יורד בקיץ. גם אם החורף הזה יהיה מאה אחוז מהמשקעים, עדיין בסוף הקיץ הבא, סוף קיץ 2026, כלומר כמעט שנה מהיום, עדיין נהיה מתחת לקו האדום. למה? אתם רואים, הכנרת ירדה בצורה מאוד משמעותית בגלל החורף האחרון. אם חלילה החורף הזה – וכרגע זו לא התחזית ברוך השם – החורף הזה, 80% זה הקו הסגול, אנחנו נהיה ממש עמוק מתחת לקו האדום ואנחנו צריכים להמשיך להתפלל לגשם כי זה חשוב מאוד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה מוכן להגיד את התפילה? אני פשוט לא מעודכנת, אני אעשה את זה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> או תפילה או התפלה, תחליטו מה אתם רוצים, מה יותר נוח לכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם וגם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> גם וגם. אנחנו יורים בכל התותחים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בסדר גמור. אני בקטע של התפילות, אתם בהתפלה והכול יהיה בסדר. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לא. כולם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האמת היא שכולנו נתפלל. אתה לא יודע, מישל, איזה אושר לחקלאי כשיורד גשם, זה משהו שאי אפשר להסביר. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> למעט במקום אחד – בים המלח. בגלל שהאדמה מלוחה, הגשם מעלה חזרה את המלח וצריכים לפתוח מים כדי לסלק עוד פעם את המלח. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> החוויה הכי מרגשת, הנכדה שלי הייתה אצלי בשבת ואני מוציא אותה לגשם שתתרטב. זה דבר מדהים להוציא את הילדה ולהתרטב איתה קצת בגשם, אז אני יכול להבין דרך הנכדה שלי מה את מרגישה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> היום במרחב העירוני העולם השתנה קצת, אנחנו פחות צריכים את הגשם, אבל החקלאים, אין ספק, כמו שאמרה חברת הכנסת, הם אלה שצריכים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בשקף הזה גם נראה את כל הצריכה של החקלאים, עירוני. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אפשר לפרט על זה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אז תוך כדי תנועה אנחנו נגיע גם לדבר הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי לפעם הבאה נשמע קצת על הקולחים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> הנעלם של העירוני הוא שונה מהחקלאי. העירוני יודע מה הצריכה הביתית שלו, פחות או יותר. החקלאי, כמעט כל חקלאי יודע מה הכמות של כל משק המים שהחקלאים צריכים לקבל, ואני מאמין שזה משהו דרמטי, ולכן אני אומר מתוך הדבר הזה, זה בערך 40%, 50% מתצרוכת המים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> 50% בערך מסך תצרוכת המים, נכון. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מסך תצרוכת המים זה הנושא של החקלאים, שזה דרמטי בעיניי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 1.2 מיליארד. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מתוך השני מיליארד, 2.2, 2.4. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> מתוך שניים וחצי. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זאת אומרת, 40% זה משק הבית, ואתם 50%. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בערך. זה כמעט חצי. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> השאר זה 10% של תעשייה, לא? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לא, זה פחות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אבל כבוד היושב-ראש, צריך לקחת בחשבון ש-50% מה-1.2 מיליארד זה מי קולחים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני מאמין שבסקירה נגיע גם לשפד"ן. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לא התבקשתי, אבל אפשר לדבר על זה בשמחה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כי במצגת מופיע משהו בשפד"ן. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> פרויקטים בשפד"ן, נכון. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אז השפד"ן ייתן לנו סקירה פחות או יותר, אולי בקצרה, אבל זה משקף את מה שהדבר המדהים הזה עושה לנושא החקלאות. הבנתי שבאזור הזה זה כמעט 7%, 8% מתצרוכת המים של מדינת ישראל. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כל העוטף, נגב מערבי, נסמך למעשה על השפד"ן, פרויקט מפואר, מדהים, תכף נדבר עליו. (שקף: גשם מצטבר ביחס לממוצע לתקופה). עכשיו נדבר טיפה על החורף הזה. השקף הזה הוכן לפני שיש לנו מדידות על מערכת הגשם הנוכחית. בכלל, התחלנו לדבר בסופרלטיבים. אירוע הגשם הקודם, קראו לו סופת ביירון. הסופה הזאת, גם נתנו לה שם, אני לא זוכר, מתחיל בקו"ף. פעם היה חורף והיה גשם, היום כל דבר מדבר סופרלטיבים – סופה, התרעות וכו'. העולם קצת השתנה כי קצת שכחנו מה זה חורף. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> גם בתור ילדים, היו חורפים יותר מורכבים ממה שאנחנו חווים עכשיו. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. ירד גשם, אז ירד טיפה שלג, אבל היום כל דבר סופרלטיבים. אלה הנתונים לגשם המצטבר עד 23 בדצמבר, כלומר זה לפני המערכת הנוכחית שהיא מערכת יפה, לשמחתנו. ובאופק אגב, שמעתי שאנחנו כבר צופים מערכת שבוע הבא, מקווה שזו מערכת משמעותית. אפשר לראות שני דברים מאוד יפים. קודם כול, בירקון תנינים ובחוף כולנו ראינו את ההצפות באשקלון, במרכז, באשדוד. נכון, באמת ירד גשם עד עכשיו, אפשר לראות במספרים, זה ביחס לכמות שהייתה אמורה לרדת עד היום, זה לא ביחס לממוצע על כל החורף. אם לא ירד גשם חלילה עד סוף החורף, המספרים האלה ילכו וירדו. אז ירד עד עכשיו כמה שהיינו צריכים. אבל, תראו את הגליל המערבי והכנרת. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> פחות שם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הרבה פחות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ושם אנחנו צריכים בעצם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק, את כמויות הגשם המשמעותיות. אז בגליל המערבי ירד שלושת רבעי, בכנרת ירד 50% מהכמות, קצת יותר מ-50%. דיברתי בדרך עם ראש מועצת עמק הירדן והוא אמר לי שכרגע יש שם גשמים יפים וגם שלג בחרמון, אז אני מקווה שהדבר הזה קצת ישתפר. אפשר לראות שבסך הכול ירדו גשמים יפים, אבל לצערי לא ירדו – קודם כול, אנחנו שמחים עם כל גשם, שלא יהיה ספק בכלל, פחות שמחים עם ההצפות, חלילה, בינתיים ברוך השם אין נפגעים – אבל עם כל גשם אנחנו שמחים. גם אם יורד בחוף, יש לנו אקוויפר החוף, אז זה מחלחל וכמובן מוסיף, אבל המקומות העיקריים שלנו זה הצפון, הכנרת, גליל מערבי, אלה המקומות הכי חשובים שלנו. לכן כרגע אנחנו צריכים בעיקר את הגשם בצפון, ואני מקווה שבאמת אירוע הגשם הזה טיפה מפצה אותנו. (שקף: תחזית עונתית לשנת 2026). הנה השקף אולי המסכם. תראו את ההבדלים בין התחזית בספטמבר 2025, שלנו ושל השירות המטאורולוגי, לדצמבר 2025. ספטמבר 2025, מה שהתגשם, תחילת החורף צפויה להיות שחונה יחסית אך בהמשך נראה מגמת התאוששות לקראת הממוצע, כאשר פברואר מסתמן כחורף גשום במיוחד. ואז, תרחיש המשקעים המומלץ בסך הכול אומר, תיקחו 80% מהממוצע, שזה לא טוב, כי אחרי החורף הקודם של ה-50% אנחנו צריכים עכשיו 130% בשביל לפצות. ואז המילוי החוזר. המילוי החוזר היה לא משמח. זו הייתה התחזית, 55%, ותראו באמת לאחר נובמבר שחון מאוד ודצמבר גשום, אז היום יש פה שיפור משמעותי בתחזית – שוב, זה עדיין תחזית. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כי זה לא סוף העונה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. מישהו אמר לי, התחזית הכי טובה תהיה בסוף מרץ, זה לא חוכמה, אבל אנחנו כן רוצים לתת תחזיות, אז אנחנו מדברים כרגע על תחזית של 95%, שזה הרבה יותר טוב. הייתי שמח מאוד אם זה היה 120 ולא 95%. המילוי החוזר באמת משתפר, אבל הוא רק 70%. למה 70%? כי החורף הקודם היה כל כך גרוע, שאנחנו צריכים כאילו לפצות עליו, אז 70% זה יותר טוב מהחורף הקודם שהיה 30% או אפילו פחות, אבל עדיין אנחנו צריכים כמה עונות חורף טובות כדי לפצות על החורף הקודם שהיה ממש שחון בצורה קיצונית. (שקף: רכישת מים ממתקני התפלה 2025-2026). דיברת על מתקני התפלה, הנה עכשיו המספרים. כמה מילים על מתקני התפלה במדינת ישראל. קודם כול, במשק המים הישראלי – ואני לא טופח לעצמי על השכם כי זה לא רק לזכותי, אני בסך הכול שלוש שנים בתפקיד – משק המים בישראל נחשב בין המובילים בעולם, הייתי אומר בין חמשת המובילים בעולם. לאיחוד האמירויות יש משק מים מאוד טוב, מוביל; סינגפור, שזה עיר-מדינה, 600 קילומטר רבוע, פחות או יותר, יש להם גם ברמה מאוד גבוהה, ויש עוד כמה מדינות שהן די טובות, אולי מדינות מסוימות בארצות הברית או מקומות בעולם, אבל בהחלט מדינת ישראל – וזה לא אני אומר, אומר את זה הבנק העולמי, אומרים את זה דוחות של ה-OECD – נמצאת באמת בין המשקים המובילים בעולם. אחד הדברים שאנחנו מובילים בהם זה מתקני התפלה. יש לנו במדינת ישראל שישה מתקני התפלה, הם מספקים לנו בין 70% ל-80% מהמים שמגיעים אלינו הביתה. זה די מדהים, אנחנו מובילים בעולם בהיבט הזה. אמרתי, איחוד האמירות אולי קצת יותר, אבל בהחלט אנחנו מאוד מאוד גבוהים בהיבט הזה. כבר יש לנו מתקן התפלה שביעי, הוא נמצא ליד נהריה, ליד מחנה שרגא, מי שהיה בגולני מכיר, הוא נמצא בהליכי הקמה מתקדמים. אנחנו כבר עובדים על מתקן ההתפלה השמיני והגדול ביותר בעולם, הוא יהיה בעמק חפר והוא יתפיל 400 מיליון קוב מים, הוא יהיה הגדול ביותר בעולם. למיטב ידיעתנו, יש מתקן התפלה בערב הסעודית שמייצר 300 ומשהו והמתקן הזה ייצר 400 מיליון. למעשה, מתקן ההתפלה שורק 2 הוא מתקן ההתפלה הכי גדול שיש לנו כרגע, הוא היה אמור להתחיל לפעול לפני שנתיים וחצי, במרץ 2023. לצערנו, בגלל המלחמה ובגלל הקורונה, הרבה מאוד סיבות אחרות, הוא מתעכב ועד היום הוא לא עלה לייצור מלא, אנחנו מקווים שממש ממש בימים הקרובים - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה חברות בין-לאומיות? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> המכרזים הם בין-לאומיים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה שילוב גם של ישראלים וגם בין-לאומיים? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בעיקר זה שילוב, כן. עד היום יש לנו רק חברה סינית אחת שנכנסה וכבר חצי יצאה מהשוק הזה, בעיקר חברות ישראליות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ספרדים? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> ספרדים היו ויצאו גם. למרות שהמשק הזה מאוד מתקדם, יש לנו היום חברה ישראלית אחת, IDE, שהיא שולטת על שלושה מתקנים, יש לנו חברת GES או BlueGen שמתפעלת את מתקן התפלה אשדוד, עוד חברה אחת שמתפעלת את אשקלון וחברה אחרת שמתפעלת את פלמחים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מי מתפעלת את אשקלון? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אשקלון, היא נקראת דרך הים התפלה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מה הגודל של מתקן ההתפלה באשקלון? זה קרוב לליבי, אני אשקלוני, חברים, אז תבינו. הייתי סגן ראש עיריית אשקלון, זה חלק ממשהו שאני מחובר אליו, אז בוא תספר לי על המתקן הזה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> מתקן התפלה אשקלון, מתקן ההתפלה הראשון שהוקם ב-2005. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> למה הוא הולך להדממה? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הוא מתקן ההתפלה הראשון שהוקם ב-2005, הוא מייצר 120 מיליון קוב מים – מתקן התפלה נחמד, בינוני, ודאי בסדרי הגודל שהיו אז – וכל מתקן, הוא מופעל על ידי חברה פרטית בשיטה שנקראת BOT, חוץ ממתקן התפלה פלמחים שפועל בשיטת BOO, נשים אותו כרגע בצד. BOT זה אומר: בנה, הפעל, העבר. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> לכמה שנים? 25 שנה? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> 25 שנה, בדיוק. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אז כמה נשאר לאשקלון? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> ב-2027 נגמר ההסכם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ואז זה חוזר למדינה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> ואז מה שקורה, אנחנו כבר יצאנו יחד עם החשב הכללי למכרז חדש. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> גם להרחיב אותו? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> גם לשפץ וגם להרחיב אותו, כמעט להכפיל אותו. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> גם הפעם זה יהיה על אותו רעיון או שהמדינה תמשוך אותו אליה? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לא. חברות פרטיות, יצא מכרז. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אתם מעדיפים שזו תהיה חברה. זה הוכיח את עצמו כלכלית? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הוכיח את עצמו. הסיפור של מתקני התפלה זו הצלחה הכי גדולה של מתקני BOT במדינת ישראל, חד משמעית. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זאת אומרת, אתם הולכים על אותו רעיון. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. מודל הצלחה בעולם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בכמה אתה הולך להרחיב את אשקלון? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הוא היום מייצר 120 מיליון קוב מים. המכרזים הולכים קודם כול למיון מוקדם. מיון מוקדם זה אומר, אני מפרסם, כל חברה בעולם שעומדת בתנאי הסף יכולה להשתתף. תנאי הסף זה אומר ניסיון בהתפלה, לא ניתן לכל אחד להשתתף, כושר פיננסי, אבל כל אחד יכול לגשת, מי שעומד במיון המוקדם יכול להשתתף. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> יש מדינות מסוימות שאתה אומר, אלה, אני לא נותן להן? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לא, המכרז הוא פתוח, בגדול. כרגע, לצערי אין - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> קופצים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> יש חברה צרפתית מאוד גדולה שנקראת SUEZ, שהיא לא משתתפת, לצערנו, אולי במתקן הבא היא תשתתף. יש חברות ספרדיות טובות. היום בעיקר חברות ישראליות וקצת עזרה מחו"ל, אבל בעיקר בעיקר זה חברות ישראליות. ניגשו למיון המוקדם שש חברות, עברו אותו חמש, ובקרוב אמור להתפרסם המכרז, אולי כבר התפרסם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> שטח המגרש להתפלה שם הוא משמעותי ביחס למה שאתה רוצה? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הוא יותר גדול. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אין לך בעיה של שטח. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אין בעיה של שטח, הגענו לסיכום. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כי ישנן סוגיות מורכבות מול קצא"א. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון, ותמ"א 75. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אז אתה אומר, יש סיכום בעניין הזה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זאת אומרת, אפשר לעשות מתקן גדול. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כן, אין בעיה. זה משוריין, יש תמ"א 1, משריינת לנו מתקנים למתקני התפלה עד שנת 2050. בסוף, האוכלוסייה במדינת ישראל גדלה פחות או יותר בקצב של 1.8% בשנה, זה אומר כל 35, 37 שנים מכפילה את עצמה. הגשם כמו שראיתם לא מכפיל את עצמו – אין מה לעשות, גם שינוי אקלים וגם אנחנו רואים שזה נע בצורת סינוס כזה, לפעמים יש לך יותר, לפעמים יש לך פחות, וגם כשיש לך יותר אתה צריך לשמור, אנחנו צריכים לשמור מים לדורות הבאים. לכן בסוף איך אתה מפצה על הדבר הזה? איך אתה מספק מים? מתקני התפלה. בלי מתקני התפלה היום, חד משמעית, יכול להיות שחלק מהחקלאות לא הייתה וגם לא היה לנו מים בברזים. מתקני ההתפלה היום מספקים בין 70% ל-80% ממי השתייה שמגיעים אלינו הביתה, ואז המשלים של זה הולך לאורי וחבריו, הקולחים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> היה לי חבר יקר, זיכרונו לברכה, ציון כהן, סמנכ"ל מקורות ארצי – איש מדהים, מדהים, מדהים, איכותי מאוד, אשקלוני. אני זוכר, ליוויתי אותו בחלק מהפרויקטים – כזה מרחוק, בקטע המוניציפלי – אבל אני זוכר איך הוא היה מטפל בנושא משק המים. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> יש על שמו מתקן התפלה, מתקן ציון כהן, התפלה של מים מליחים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> באמת? איזה מרגש. ציון כהן, איש מדהים, איש מקורות, היה אחד האנשים שבאמת הטביע את חותמו בתחום, עם הבנה כל כך עמוקה. הלך צעיר ואתם הנצחתם אותו, זה מאוד מאוד מרגש. אני אספר לחברים, לא ידעתי שיש מתקן. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> תבוא לבקר במתקן. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בטח שאני אבוא. ציון זה חבר יקר, זיכרונו לברכה. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> מה שחזי לא אמר, באשקלון מתוכננות שתי הגדלות, הגדלה עכשיו של מאה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בגלל זה שאלתי אם יש עתודת קרקע לפעימה הזו הגדולה, ואני שמח שאתה סוגר את הפינה ואתה בעצם סוגר לי את השאלה הבאה, האם זה יתרחב יותר. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בעתיד זה יתרחב יותר, זה אמור להגיע ל-350. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> 370. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> המתקן באשקלון, אני זוכר, ציון כהן וכולם היו כל כך גאים אז בזמנו על ההקמה שלו מול החברה הכלכלית, עשו עבודה מדהימה שם. אני חושב שאשקלון הייתה בכלל בתחום הזה כפורצת דרך, בין הראשונים שעשו דברים מדהימים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> המתקן הראשון, ב-2005. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> אנחנו מכינים את כל תשתיות הקליטה – המתקן שיש לנו היום של אשקלון הוא קטן. אנחנו מתכוונים לבנות עכשיו מתקן גדול לכמות המקסימלית, ל-370 מיליון. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מדהים. כל התשתיות, הכול יהיה מוכן, ולכשיגדל אנחנו נדע לקלוט את המים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> שכחתי אגב את מתקן ההתפלה באילת, שאנחנו לא מחשיבים אותו מתקן כי הוא נורא קטן, אבל הוא מספק מים לאילת משנות הששים, מתקן סבחה. הוא מספק לאילת ולערבה הדרומית. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> לא כדאי להרחיב אותו שם ואז זה ייתן לנו את המענה לירדן? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> מקורות מרחיבה אותו, עכשיו המתקן הזה מוכפל. חברת מקורות בחרה קבלן, ומכפילים אותו למעשה מ-18 מיליון קוב לעוד 20 מיליון קוב, מכפילים אפילו. זה לגבי מתקני התפלה. ב-2025, אפשר לראות שאנחנו תכננו לייצר 700 מיליון קוב, ובגלל הבצורת אנחנו בנינו למעשה מתקני התפלה ואמרנו להם בואו תייצרו עוד, כי החורף היה שחון כמו שאמרתי. מתקן התפלה, למשל אשקלון, אם הוא יייצר 120 הוא לא יייצר בלחיצת כפתור 160, הוא יכול לייצר – סתם אני זורק – 125 נגיד. זה פס ייצור. מתקן התפלה, במיוחד אם אתה אשקלוני זה שווה ביקור. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זו תקלה שעוד לא ביקרתי שם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אז שווה לבקר. המתקן עכשיו עובר שיפוץ מאוד משמעותי והרחבה. התכנון לרכוש עוד 40 מיליון – עיגלתי פה את המספרים – ולמעשה בסופו של דבר, בגלל שמתקן שורק 2 עדיין לא נכנס לפעילות, בגלל המלחמה בעיקר כי הוא היה צריך לעשות פעילות ימית מול חופי פלמחים, אז הוא עדיין לא נכנס, אני מקווה שבעזרת השם בימים הקרובים הוא ממש ייכנס לפעולה מלאה. (שקף: רכישת מים ממתקני התפלה 2025-2026). בואו נלך ל-2026, תראו מצד שמאל. כרגע אנחנו מדברים על פעילות מלאה של כל מתקני ההתפלה, כלומר ששת המתקנים פועלים, מה שנקראfull capacity, ייצור מלא, שזה 800 מיליון, פלוס, ב-2026, בגלל שלא ידענו איך תהיה השנה הזאת ואנחנו עוד פעם צריכים לפצות על השנה הקודמת, אנחנו נרכוש עוד 50 מיליון קוב מים. זה מים יותר יקרים כי המתקנים פועלים מה שנקרא תעו"ז – מייצרים עוד מים ואז זה עולה להם יותר חשמל – ולכן אני מקווה שבאמת אנחנו נעמוד בתוכנית הזאת ונרכוש 850 מיליון קוב מים, שבאמת יעזרו לנו לשאוב פחות מהכנרת, לשאוב פחות מהאקוויפרים ולעזור למקורות המים האלה שהידלדלו. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בגלל שאתם רואים עוד עשר, עשרים שנה קדימה, אני יוצא מנקודת הנחה שבעצם כל מערכת ההתפלה הולכת להיות מגה פרויקט, נכון? כי אני רואה, אם אתה אומר כבר 35 שנה אנחנו בעצם בגידול - - << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> פי שניים באוכלוסייה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> - - לכן אני מבין שמקורות זזה חזק מאוד לכיוון של ההתפלה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> מקורות לא בהתפלה חוץ ממתקן סבחה. כל ההתפלה זה שוק פרטי. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> ב-2050 צריך להיות משהו כמו 2.7 מיליארד. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זאת אומרת, בעצם התצרוכת של מדינת ישראל היום, אתה רואה אותה בקצה - כי גם נשאב מהמקורות אבל ההתפלה תהיה 2.7 מיליארד. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כושר ייצור. כמובן זה משתנה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אתה יכול לצמצם, אבל הכיוון ללכת - - - << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> חד משמעית, אין ברירה. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> רשות המים, אני חושב שזה הגוף היחיד היום שמסתכל ל-2075. היום תוכנית האב היא ל-2075. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> חד משמעית. אנחנו רואים מה קורה במדינות שלא השקיעו במים. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> נכון. כל התשתיות שאנחנו מניחים היום, אנחנו מסתכלים לאופק המאוד מאוד רחוק. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה דרמטי. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> קו שאני מניח היום, אני לא אוכל להניח אותו יותר בעתיד, לכן כבר מסתכלים לאופק הרחוק ולשם, זה 2075. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני מבין שתוך כדי תנועה אנחנו גם נגיע לאזורים מסוימים בארץ לראות איפה הדברים עומדים לגבי הכול, ואז גם שם יהיו כמה שאלות. בבקשה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> (שקף: מצב משק המים – סיכום). יש פה שקף סיכום לגבי מצב משק המים. אמרנו, בשנה הקודמת הייתה בצורת קיצונית, החמורה ביותר מאז החלו המדידות, אנחנו מדברים על כמאה שנה. ירדנו בכ-650-700 מיליון קוב מים והגענו ממש קצת מעל הקווים האדומים, שזה קווים שאנחנו לא אוהבים להיות שם, כמו שאמרתי זה עלול להזיק לאקוויפרים. מפלס הכנרת, זה לפני אירוע הגשם הנוכחי שהוא מסתמן די טוב, אז אנחנו מתחת לקו האדום, וכמו שראיתם, גם אם החורף הזה יהיה מאה אחוז מהממוצע – כמו שראיתם התחזית היא שיהיה 95% – גם אם יהיה מאה אחוז מהממוצע, והלוואי שהוא יהיה 120%, 130%, ויש לזה סיכוי - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בוא נגיד, באינפלציית גשמים אנחנו לא מתלוננים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לא מתלוננים. בסוף 2026 נהיה עדיין מתחת לקו האדום. כמו שאמרתי, אנחנו קונים את המקסימום שאנחנו יכולים ממתקני התפלה, והמובל ההפוך – יש לי כמה שקפים עליו בהמשך – התחלנו למעשה להזרים מים מותפלים לכנרת, פרויקט ייחודי, אין כמוהו בעולם, כרגע בכמות קטנה יחסית. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מה זה כמות קטנה? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אנחנו מדברים על אלף קוב שעה, שזה לא משמעותי, זה לא מדגדג אפילו את הכנרת. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בוא נגיד, מה שמתאדה שילך לשם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> (שקף: הולכת מים צפונה – התמודדות עם פחיתת המים באגן הכנרת). אפשר לראות פה כמה תמונות יפות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה מרגש לראות את הדבר המדהים הזה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה נהפך להיות אחד המקומות הכי חמים, מי שנכנס לרשתות החברתיות, הפך להיות אחד המקומות הכי חמים במדינה. כולם באים לשם לראות, אנשים מצלמים סרטונים מאוד מרגשים. יש שם גם גשר עתיק שאנשים קופצים ממנו – לא יודע למה אנשים לוקחים על זה אחריות, אבל בסדר. מה שרואים מצד שמאל זה עין רביד, ממש מוציאים פה מים מן הסלע. בלי להכות בסלע או בלי לדבר אליו, יוצאים פה מים מן הסלע. עומדים באיזה מקום ופתאום יוצאים מים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כמה קילומטרים של צינור יש לנו? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> ממתקן ההתפלה עד לעין רביד. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> 75 קילומטר. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מה הקוטר של צינור כזה שמוביל? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> הקו מאשכול – מי שמכיר את צומת המוביל – מהמתקן הגדול שם, שזה מקור המים, ועד אזור רביד, עד נחל צלמון, הקו המקווקו הצהוב, הוא 64 צול. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> המוביל הוא 108 צול. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> לעין רביד עצמו, זה הקו הכתום, משהו כמו 20 צול. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מקור אחד מספק עכשיו את המים או שיש עוד מקור? מקור אחד או שיש צפי לעוד? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> כרגע יש תחנה שנקראת אשכול לרביד, היא נמצאת שם בצומת המוביל, היא מקבלת את המים שמגיעים אליה מהמוביל הארצי. כרגע, מכיוון שהפסקנו את השאיבה מהכנרת, אנחנו מגלגלים את המים מחדרה, מתפיל חדרה פלוס קידוחים, זורמים הפוך מהתכנון המקורי של המוביל הארצי, מגיעים לשם ומשם נשאבים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> טכנולוגיה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה באמת מדהים. המוביל הארצי ההיסטורי נחנך ב-1964, ופה חנכנו את המוביל ההפוך, זה באמת מדהים. אני אומר, אין דבר כזה, אני לא מכיר דבר כזה בעולם, זה מאוד מלהיב אגב בהרבה רשתות בעולם. שאלו אותי אם אנחנו הולכים לפתוח את סכר דגניה בעקבות המוביל ההפוך. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תגיד להם להירגע. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> להירגע, זה כמויות לא גדולות. אנחנו מקווים להגדיל את הכמויות האלה בקרוב ברגע שמתקן שורק 2 יעלה – תלוי במימד התפעולי – אבל בהחלט פרויקט מאוד ייחודי, מאוד מעניין, החיה פה נחל. הזרימה הזאת תהיה קבועה, בעין רביד היא תהיה קבועה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> קבוע, כל יום. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> גם בקיץ. החיינו פה נחל, נחל שהיה איתן בעבר. איך אנחנו יודעים? כי יש שם תחנות קמח עתיקות לאורך הנחל, שהן פעלו באמצעות זרימת המים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אתר ארכיאולוגי, יכול להיות סיור מעניין מאוד, לשלב גם מים וגם ארכיאולוגיה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. יש דיבורים שרשות העתיקות אולי תעשה איזה שיקום. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כל עוד הרשות העתיקות לא תוקעת לכם מסלול מסוים זה טוב. השאר קל. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה באמת מאוד יפה, פרויקט מאוד ייחודי. שוב אני אומר, זה לא יעלה את הכנרת לרום המרבי שלה, אני כבר אומר, וזה נעשה פה בשיתוף פעולה עם חברת מקורות, עם רשות ניקוז כנרת, רט"ג, כמובן המועצה האזורית, פרויקט באמת יפה, שיתוף פעולה של כולם. עכשיו עם מגדל. << אורח >> מיכאל בן ישי: << אורח >> מועצה אזורית עמק הירדן. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כן. כמו שגל אמר, אנחנו מתכננים, משק המים, בגלל שכל כך קשה להניח פה קווים, ודאי קווים גדולים, ולהקים פה מתקני תשתית, ודאי מתקני תשתית גדולים מאוד מאוד קשה פה, גם מתקני התפלה, אנחנו צריכים להניח אותם, פחות או יותר להקים אותם לאורך החוף – מתקן עמק חפר, רק לסבר את האוזן, הוא יהיה כשלושה קילומטר מהחוף, שזה אומר שאנחנו צריכים להניח צינור שלושה קילומטר מהמתקן עד הים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> איך אתם מתמודדים ביחס לזה שאתה מתכנן מסלול של צינור מול ההפקעות, מול הבעלים של הקרקעות? איך אתם רואים 40–50 שנה קדימה, כי אנחנו יודעים, הקשיים הכי גדולים בדרך כלל זה בעלי הקרקע, התוואי, הרשויות המקומיות, כמובן רשות הגנים וכל הגופים האלה. איך המשרד שלכם רואה את המסלול הזה 20–30 שנה קדימה? יש צוות חשיבה שיושב, בבוקר קם ואומר, התפקיד שלנו זה לסלול – לסלול במובן של תכנון ובנייה – לסלול את המסלול שאתם תבואו וישר תשימו את הקו, יש צוות כזה? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כן. כמו שגל אמר, רשות המים מכינה תוכנית אב למשק המים לשנת 2075, 50 שנה מהיום. רק שתדעו, אנחנו מדברים על היקף אוכלוסייה של כ-24.5 מיליון תושבים, זה מה שיהיה פה ב-2075 לפי קצב גידול שימשיך. אם תהיה עלייה גדולה ממדינות בעולם, כמובן שזה יקפיץ את זה, ואנחנו צריכים להביא להם מים, כי בסוף מים זה הדבר הבסיסי כי בלי מים אי אפשר כלום. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אי אפשר לפתח כלום. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אי אפשר לחיות, אי אפשר כלום, חקלאות גם. אז אנחנו בונים עכשיו תוכנית. קודם כול תמ"א 1 שריינה לנו שטחים לשנת 2050 למתקני התפלה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מדהים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כמו שגל אמר, יש לנו היום שטחים משוריינים. ליד אשקלון למשל משוריין עוד שטח לאשקלון. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> באותו מתחם של קצא"א? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> באותו מתחם, צמוד אליו. מתקן גליל מערבי, שעכשיו נמצא בשלבי הקמה, צמוד אליו יש שטח שמשוריין לנו. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> באשדוד גם כן יש אותו דבר? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> גם באשדוד יש, גם בשורק יש – שורק א', שורק ב', יש שורק ג'. בכל המתקנים יהיו מתקנים שהם משוריינים, ואנחנו עכשיו רוצים לשריין קדימה כי בסוף כמו שאמרת, לא תהיה לנו אופציה אחרת חוץ מהתפלה, כמה שנחסוך וכמה שנתפלל לגשמים והכול. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> הריבוי הטבעי וגם כמובן נושא החקלאות, שהוא דרמטי. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> החקלאות זה כאילו הצד המשלים כי מה שאנחנו רוצים לעשות יחד עם החקלאים, אנחנו רוצים להעביר כמה שיותר חקלאים לשימוש בקולחים, במים מושבים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מה היחס היום בקולחים? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה 50-50 פחות או יותר, סדר גודל, בחקלאות. חקלאות צורכת בערך 1.2 מיליארד, גרוסו מודו, 600 מזה זה קולחים והשאר שפירים, וגם מליחים סדר גודל כזה, בערבה בעיקר. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה האזור של אילת, נכון? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בערבה, בעמק - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> חזי, הזכרת שיש לנו איזה מאה מיליון שהולכים חופשי לים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אפשר להרחיב גם על זה. זה בקולחים. בקולחים, כיוון שהאוכלוסייה הולכת וגדלה, אז מה שיהיה לנו בסוף, יותר מים מגיעים הביתה, יותר אנשים משתמשים, יש לנו יותר ביוב ואז יש לנו יותר קולחים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> המקלחות עם המים החמים זה סרט. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> מה שאנחנו רוצים לעשות, לנצל את הקולחים האלה. והיום למעשה חלק מהקולחים, יש לנו אזורים שנמצאים ליד ערים גדולות, ניקח את מט"ש חיפה. מט"ש חיפה זה מט"ש גדול, הוא נמצא ממש במפרץ. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> היושב-ראש היה אלי כהן בזמנו. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון מאוד. יש לו כמויות מים מאוד גדולות. אם אין לו צריכה לידו, אז למעשה הוא זורק את המים האלה לים. יש לנו מספר מקומות כאלה למעשה. כמובן זה גם תלוי בחורף כי למשל החורף הזה הוא גשום, אז אני צריך פחות קולחים. החורף הקודם, בגלל שהוא היה שחון אז השתמשו יותר בקולחים. ברגע שהחורף גשום אז משתמשים בקולחים ואז למעשה "זורקים" במירכאות את הקולחים האלה לים. זה מצב לא רצוי, מצב לא טוב, הוא מזהם את הנחלים, מזהם את הים, ולכן למעשה בנינו תוכנית אב לקולחים שאנחנו מתחילים עכשיו לממש אותה, שלמעשה היא תיצור חיבוריות בין אזורים עניים בקולחים לבין אזורים עשירים בקולחים. למשל, עמק המעיינות, הוא נמצא ליד בית שאן. בית שאן עיר קטנה יחסית, היא בשלבי גידול. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> במקרה אני גם יושב-ראש הוועדה ליישובי המזרח, אני אחראי בעצם על כל היישובים מרמת הגולן עד אילת, אז אתה נוגע בנקודה מאוד אסטרטגית. לכן הדיון היום הוא מאוד מעניין גם ביחס לכל היישובים שאני בעצם אחראי עליהם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> מעולה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ואני רואה, משק המים מדבר המון המון לאזור המזרחי. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בעיקר בפריפריה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בדיוק. במיוחד בעמק המעיינות, האזורים האלה שם ומול הערבה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> גם כל הגליל המזרחי. זו דוגמה מצוינת. למעשה מה שאנחנו עושים היום, אנחנו בונים תשתית שתיקח קולחים מיותרים מאזור חיפה, עמק יזרעאל, 40–50 קילומטר מזרחה, כמה עשרות קילומטרים מזרחה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> עלות-תועלת עשיתם? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אז בודקים, כן, אבל עמק המעיינות זה אזור שהוא עני במים שפירים, אנחנו עכשיו מביאים מהכנרת אבל אנחנו רוצים להביא לו קולחים, וככה זה יגרום לניצול מלא של הקולחים. אז יש לנו תוכנית אב לקולחים, מתחילה להתממש, קיבלנו כסף מהאוצר, אנחנו אמורים לקבל כסף מקק"ל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 3.5 מיליארד, לעשר שנים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> שלושה וחצי מיליארד עלות התוכנית לעשר השנים הקרובות, תוכנית באמת מאוד מאוד יפה, ולמעשה היא תביא לניצול מלא של הקולחים, גם תשתיות וגם איגום, אגירה. הקולחים זורמים כל השנה – כי אנשים מתקלחים, אנשים הולכים לשירותים כל השנה – אבל הצריכה של המים היא בקיץ, לכן אני צריך לאגום את המים בחורף ולספק בקיץ. זו התוכנית למעשה. מה שאנחנו רואים פה, למעשה בגלל שינויי האקלים, הצפי הוא שכמות הגשמים במיוחד באזור הצפון תלך ותפחת, זה הצפי, במיוחד בכנרת, ואנחנו רואים את זה השנה, כלומר ראינו את זה עד עכשיו. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ממה זה נובע? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> שינוי האקלים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> באזורים מסוימים? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> קודם כול, אזור המזרח התיכון הולך לסבול לפי התחזיות – שוב, הכול תחזיות של חמישים שנה קדימה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ופתאום בא חורף מאזן את כל התחזיות, בעצם הופך אותן, אבל בסדר. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בסוף אנחנו צריכים להתכונן לדברים האלה. אם יהיה גשם, נרוויח. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כל החשיבה שלכם, אני שם לב, בעצם אני יוצא מנקודת הנחה שגם אם לא תרד טיפה אחת בשנה, אתם חושבים אסטרטגית איך המדינה הזו שורדת. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. אם לא תרד טיפה אחת זה יהיה מאוד לא טוב, אבל גם חורפים שחונים – החורף הקודם היה קשוח מאוד, ועדיין, אף אחד לא הרגיש חוסר במים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> נכון. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אף אחד, נכון? חקלאים, הקיצוץ ברמת הגולן. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בתקשורת בדרך כלל כשיש קטסטרופה אתה רואה את זה בקמפיינים. אז היה קמפיין כזה דרדלה, אז ראית שיש פתרונות לדבר הזה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. אף אחד לא אמר לצמצם צריכה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> לא רצו להלחיץ. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> האזור היחיד שסבל זה אזור הצפון. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אזור הצפון מנותק מהמערכת הארצית, אגב זה גם בעבודה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני הבנתי שאתם מזיזים משאבים מטורפים לאזור הזה עכשיו, לאזור הצפון. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כן. אזור הצפון, גליל מערבי ורמת הגולן, יש גם שקף או שניים על זה. בכל מקרה, לאזור הכנרת, שזה אזור שלהערכתנו או לחששותינו עלול לסבול מפחיתה בכמות המים בגלל שינויי אקלים – שינויי אקלים יגרמו למזרח התיכון, אנחנו רואים מה קורה באיראן היום, יש גם התמוטטות של הקרקע לפי דוחות שקראתי, האזורים שסובלים, רואים מה קורה במדינות שסביבנו, אזור המזרח התיכון יסבול. והאזור הצפוני שלנו, כנראה כמות המשקעים בו תרד אפילו בצורה משמעותית ולכן אפשר לראות פה את הצינורות, את התשתית האדירה אדירה שאנחנו מכינים פה ממתקני התפלה לאזור הכנרת. אפשר לראות פה את השמות של הבריכות, זה לא אומר יותר מדי, אבל זה פרויקט באמת עצום. גל או ג'בר, אם אתם רוצים אולי להרחיב טיפה על הפרויקט הזה. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> (שקף: הולכת מים צפונה – התמודדות עם פחיתת המים באגן הכנרת). אנחנו רואים, חוץ מהצינור יש לנו גם כן תחנות שאיבה כמו מצר, ויש לנו שתי בריכות של איגום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאגרים. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> בריכות איגום, 75 אלף כל אחת. אחת כבר בבנייה, השנייה עוד מעט. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מאגר כזה, לאיזה כמות של יישובים, תושבים, יכול להחזיק? 20,000? 30,000? 50,000? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> מה שג'בר מראה פה - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה עזרה ראשונה. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> לא. זה לא מאגר שמתוכנן לאספקה עירונית או משהו כזה, הוא מאגר תפעולי על מערכת ההולכה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בטריה. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> בדיוק, אני צריך לעבוד מול איזשהו משהו, אני לא יכול לעבוד לקו סגור, אז אלה בעצם תחנות בדרך, כשהלוגיקה היא בעצם לנצל את המים שיש לנו בהתפלות באזור המרכז. כמו שאתה יודע, ההתפלות עובדות כל השנה. הצריכה בחורף היא בערך 50% מהצריכה בקיץ. לנצל את אותם עודפים – זה לא עודפים, זה פוטנציאל התפלה שיש לנו ובעצם להוליך אותו למקומות שבהם אנחנו רוצים את המים. התפעול הוא הרבה יותר נכון כי אז אנחנו משתמשים במקורות מים הטבעיים בתקופת הצריכה בקיץ – זה כנרת וקידוחים וכל מה שצריך – בתקופות, וברגע שיש לי את הכלים התפעוליים האלה אני יודע בעצם לנייד את המים שיש לי ממתקני התפלה במערכת הארצית, לדומם את הקידוחים האלה, לטפל בהם, לאושש את מפלסי מי התהום ואז לקראת הקיץ הבא אני כבר מגיע מוכן. כל אזור כזה שיש לי שהוא מחובר למערכת הארצית – זה מה שחזי דיבר עליו – בעצם מאפשר לי את התפעול היותר נכון ומתן מענה, בטח בשנים לא טובות. ברור לכולם שקודם כול משתמשים במקורות המים הטבעיים, ככל שיש, זה המים הכי טובים, הכי זולים, קודם כול משתמשים בהם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אתה לא מחויב מול אותה חברה שזכתה במכרז לקנות כמות מסוימת בכל מצב? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון מאוד. עם כל מתקני ההתפלה יש לנו חוזים ל-25 שנה. אנחנו מחויבים לקנות את כמות המים. אם אנחנו לא קונים, נגיד יש חורף מאוד מאוד גשום, הכנרת מתמלאת והכול מתמלא, אנחנו יכולים לצמצם את הרכישה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> יש את זה בחוזה? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אנחנו צריכים לשלם להם את ההוצאות הקבועות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> את השוטף שלהם, לתחזק את המערכת. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון, זה כמעט כמעט כמעט קרה אולי לדעתי ב-2013 – מצטערים על זה עד היום לדעתי. התפעול פה הוא באמת סופר מורכב. חברת מקורות היא חברה מפוארת בעיניי, באמת חברה מצוינת ברמה בין-לאומית, אין מה להגיד, גם בישראל משק המים מעולה וגם חברת מקורות היא ברמה בין-לאומית והתפעול של כל הדבר הזה, להעביר את המים, זה נראה נורא נחמד, נורא סכמתי, זה באמת מאוד מורכב. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אופרציה מטורפת, מדהימה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לגמרי. אנחנו מדברים בשנה על הזזה של 2.5 מיליארד קוב מים, כולל קולחים, כולל שפירים, כולל התפלה, זה באמת מדהים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תצרוכת של מדינת ישראל. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> ממש, כן. אני אומר, אבותינו השכילו להבין שהמים זה משאב כל כך חיוני ובלעדיו אין פה חיים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מי פורץ הדרך – סליחה שאני חוזר היסטורית לרעיון – ללכת להתפלה, באיזו שנה נפל האסימון? זה מעניין. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> קודם כול, חוק המים במדינת ישראל, שזה חוק באמת מדהים, הוא חוקק ב-1958, מאז הוא תוקן לא מעט פעמים. באמת, אבותינו ב-1958 ראו את הדבר הזה, ואחד הדברים הכי חשובים בחוק המים זה שהמים הם משאב הציבור. במדינות בעולם זה לא ככה. יש מדינות בעולם, מדינות מתקדמות בארצות הברית - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> קנדה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> - - שיש זכויות מים, כלומר אם סבא שלך רכש זכות מים, זה שלו והוא מעביר את זה בירושה לנכדים ולנינים ולבני נינים. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> אפילו בסין. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בארץ השכילו, בכלל גם כל נושא הארכיאולוגיה, יש כמה דברים שלא משנה, גם אם זה אצלך בחצר - - - << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון, זה לא שייך לך. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> באותו יום באה המדינה ואומרת, נכון שזה טאבו, אבל ברגע שיש משהו שהוא קצת חריג - - - << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> משהו ציבורי, נכון. שאלת לגבי פורץ הדרך, זה מעניין כי הוא קיבל לפני מספר שבועות פרס מפעל חיים, דרייזין. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מדהים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הוא קידם את כל הנושא של מתקני התפלה. אבי ההתפלה זה זרחין, משנות הששים, התפלה בשיטה אחרת, שיטה של הקפאה או הרתחה. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> הרתחה של מים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> שיטות מאוד מאוד ישנות. היום אנחנו מדברים על שיטה שנקראת אוסמוזה הפוכה, ואם תבוא למתקן ההתפלה אתה תראה את זה. למעשה לוקחים מי ים, דוחפים אותם בלחץ של 70 אטמוספירות בתוך ממברנות ומצד אחד יוצא המלח, מצד שני יוצאים מים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> יש מה לעשות עם המלח? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לא. זה לא מלח, זה מים מלוחים. מכל קוב מים שאתה שואב, חצי אתה מחזיר לים, חצי הולך לצריכה. מתקן שמייצר 100, למעשה הוא שואב 200 ומחזיר. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> באילת יש קצת שימוש בתמלחות למפעלי המלח אבל זה בקטנה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> (שקף: הולכת מים צפונה – התמודדות עם פחיתת המים באגן הכנרת). זה למשל המוביל ההפוך, אפשר לראות פה בצד שמאל את תעלת המוביל ההיסטורי, תעלה פתוחה, ולצידו אפשר לראות הנחה של צינורות שחברת מקורות ביצעה בצד שמאל של המוביל. פה רואים ממש עבודה של חברת מקורות בצד ימין, את ההנחה של הצינור בתוך תעלה, תראו איזה יופי של עבודה, איזה רמה גבוהה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> באיזה עומק אתם שמים את הצינורות, שמא לא ייפגעו? כמה יש מעל הצינור? חצי מטר? מטר? שני מטר? << אורח >> יצחק צבי: << אורח >> בדרך כלל מטר וחצי. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זאת אומרת, אתם לוקחים בחשבון העברת תשתיות וכל מה שבא או יצטרכו בדרך. << אורח >> יצחק צבי: << אורח >> נכון. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> (שקף: תחנת בקעת נטופה). הצינורות הגדולים זה 108 צול. אני חושב שאני יכול להרכיב את עידית על הכתפיים ועדיין אנחנו ניכנס שנינו, באמת צינורות מאוד מאוד גדולים. פה יש תמונה של תחנת שאיבה. תחנת שאיבה זה נראה נורא נחמד, זה פרויקט מאוד מורכב. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כמה כאלה יש לנו בדרך? << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> היו לנו ארבע. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> אם אנחנו מדברים כרגע מאשכול. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> עד הכנרת? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> אז אחת, זו התחנה, אבל יש למקורות מעל 3,000 תחנות שאיבה. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> זו התחנה העיקרית. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אלה תחנות ענקיות, עלות ההקמה שלהן זה עשרות מיליוני שקלים. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> נטופה היא העיקרית, היא ליד מתקן הסינון של אשכול, שאנחנו מביאים בדרך כלל מים מהכנרת, מסננים אותם, מורידים אותם עם המוביל הארצי. עכשיו אנחנו עושים את הפעולה ההפוכה, מביאים את המים עד נטופה לתחנה ומשם לכנרת. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מדהים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> (שקף: הפעלת הפרויקט בנחל צלמון). זו תמונה שמאוד מרגשת אותי, אני נמצא פה על הגשר הזה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מפלי הניאגרה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> מפלי הניאגרה במדינת ישראל, נכון. זה המתקן הגדול של הזרמה בצלמון. זה לא עין רביד. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה מאוד מרגש לראות את זה, חברים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה לא פועל עכשיו. אנחנו חנכנו את זה ממש בדיוק לפני שלוש שנים, מדהים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מי אז היה השר? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> חנכנו את המתקן, ואז עצרנו. זו תעודת הביטוח. השלמנו תעודת ביטוח שעלתה כ-800, 900 מיליון שקל, והנה אנחנו בקרוב מפעילים את תעודת הביטוח הזאת להזרים לכנרת מים מותפלים, זה באמת מדהים. (שקף: פרויקטים עיקריים – תוכנית הפיתוח). הוועדה ביקשה שאנחנו נפרט על פרויקטים עיקריים של חברת מקורות לשנים הקרובות. בגדול, חברת מקורות פועלת בתוכנית פיתוח תלת שנתית. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מה התקציב שלכם? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> התוכנית מדברת על פיתוח של 1.6 מיליארד שקל בשנה פחות או יותר במערכת המים הארצית. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בכמה אתם עולים כל שנה? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בעבר זה היה אחד, עלה ל-1.5, עכשיו עלינו ל-1.6. בסוף הצרכים הולכים וגדלים. אנחנו צריכים להגדיל צינורות, צריכים להחליף תשתית, יש גם פחת. תוכנית תלת שנתית של חברת מקורות, אנחנו ממש אישרנו עכשיו את התוכנית התלת שנתית של מקורות ל-2026, 2027, 2028. זה לא אומר שהפרויקטים האלה מסתיימים בתוך התלת הזה, כלומר יש פה פרויקטים שימשיכו גם חמש ושבע שנים, תכף נעבור על הפרויקטים העיקריים. אדוני, שאלת על השפד"ן. למעשה, השפד"ן, הוא היום מטפל ברבע מכמות השפכים במדינת ישראל, בכל המדינה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> שזה אומר. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> פחות או יותר 150 מיליון קוב מים, הוא מטפל בשפכים האלה, מטהר אותם ברמה מאוד מאוד גבוהה שנקראת רמה של שתייה אקראית, כלומר, אפשר היום לשתות, לא כל יום, את השפכים המטופלים בשפד"ן. זה מדהים. יש מקומות אגב בעולם שבאמת מטפלים בזה לעוד רמה ואפילו שותים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בעצם הכול הולך לחקלאות. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הכול הולך לעוטף, למערב הנגב, 150 מיליון. כיוון שמרכז הארץ הולך ומתפתח, הולך וגדל, השפד"ן צריך להתרחב, הוא מקים עוד מודולים ומפתח ואנחנו מקימים תשתית, כלומר חברת מקורות למעשה מקימה תשתית שלוקחת את השפכים המטופלים לדרום הארץ. למעשה דרום הארץ, כל אסם התבואה של מדינת ישראל, לדעתי משהו כמו 60%, 70% מהעגבניות, מתפוחי האדמה, מהגזר, זה מהעוטף, מהאזור הזה. באמת אזור מדהים, מי שעכשיו יטייל שם יראה הכול ירוק עכשיו. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אז אתם הולכים להרחיב אותו, אני מבין. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> השפד"ן הולך להתרחב בגלל שמרכז הארץ גדל, יותר תושבים, יותר שפכים, יותר טיפול, וכמובן צריך לקחת את זה בצינורות, אז חברת מקורות מבצעת היום פרויקט, מקימה צינורות בקוטר של 104. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> מתחילים בצפון מ-100 ולאט לאט – הוא טלסקופי – לקראת הקצה הוא כבר בקטעים קצת יותר קטנים. אנחנו הרי עוקבים אחרי שפיעת הקולחים. הקו עצמו מתוכנן כבר לקצה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אנחנו מדברים על 2050 ואולי אפילו אחרי. במקביל, אנחנו מדברים על שיקום מאגרים, יש לנו כמה מאגרים. יש מאגר נחל עוז, מאגר שנפרץ לפני כמה שנים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> משקמים אותו? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> יש כמה מאגרים שעכשיו גם משקמים וגם מקימים מאגרים חדשים, כי כמו שאמרתי, השפד"ן מזרים כמות, אפשר לקרוא לה כמות קבועה כל השנה כי כל האנשים מתקלחים פחות או יותר בקצב קבוע, – אולי טיפה יותר בקיץ, לא דרמטי – ולכן הקולחים זורמים כל השנה. לכן אנחנו נרצה למלא את המאגרים האלה בחורף ולהשתמש בהם בקיץ וכמובן להמשיך להזרים, אז צריכים להקים מאגרים. << אורח >> דנה טבצ׳ניק: << אורח >> רחובות עליון, הכוונה היא חולדה? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> אזור הבשור. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הערבה - ערבה תיכונה וערבה דרומית. אזור הערבה התיכונה זה אזור שהוא חובר לפני שנתיים או קצת יותר למערכת הארצית ולמעשה היום אנחנו לוקחים מים ממתקן אשקלון. למיטב ידיעתי, זה הקוב מים שנוסע הכי הרבה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מחזירים קצת לקצא"א, אילת. לפחות ניתן להם מים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הולך מזרחה עד לצפית, עובר דרך דימונה, צפית, משם הולך עד נאות הכיכר, ומשם מה הנקודה הכי דרומית שהוא מגיע? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> עידן אני חושב. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כן, עידן. פעם ספרתי, זה מאה ומשהו קילומטר. באמת מדהים, ממתקן אשקלון מגיע לערבה. עכשיו מפתחים את הערבה בפרויקטים מאוד גדולים, וכמו שהזכרתי קודם, מתקן התפלת מי ים בסבחה, שכמו שאמרתי אנחנו יותר ממכפילים אותו, מ-18 מיליון, תוספת של 20 מיליון. בגליל המערבי, פרויקטים נוספים של חיבור מתקן גליל מערבי, כבר הכנה להגדלה שלו. יהודה ושומרון, שסבלה מאוד קשה עד לפני פחות או יותר שמונה שנים מבעיות באספקת המים – אפשר לראות פה את היישובים, גם גוש עציון, קרני שומרון, קדומים – כל האזורים האלה, אספקת המים אליהם הולכת לגדול בצורה משמעותית. צינורות גדלי קוטר שמביאים מים אגב גם מהרשות הפלסטינית ומביאים מים למעשה ממערב למזרח. כלומר, אם הכיוון של המים בעבר היה מצפון לדרום, מהכנרת, אנחנו היום מובילים מים ממערב למזרח. זה ממש מהפכה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מטורף. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> ממתקני התפלה למזרח. אלה באמת פרויקטים אדירים. אמרתי, 1.6 מיליארד בשנה, אלה פרויקטים מאוד גדולים. ולא פחות חשוב, אנחנו עדיין ממשיכים, לא מסתמכים רק על ההתפלה, אלא מרחיבים גם את הקידוחים. משק המים מתאפיין בזה שהוא מאוד מבוזר, כלומר יש לך מתקני התפלה, אבל יש לנו למעלה מ-1,400 קידוחי מים שמפוזרים בכל רחבי הארץ. כך למעשה משק המים – שוב, אנחנו לא נפרט – הוא מאוד יציב, כי אם מתקן התפלה נפגע, יש תקלה, אז אפשר לשאוב מהכנרת, מהקידוחים וכולי. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זאת אומרת, אתה יכול למצוא פתרון בשעת משבר. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> במצבים מאתגרים, כן, לא נרחיב. אנחנו בונים עכשיו תוכנית עשור לקידוחים, לקדוח עוד 600 קידוחים ברחבי הארץ כדי לחדש קידוחים ישנים וקידוחים חדשים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> יש אזורים מסוימים ששם יש יותר או שאתה לא רוצה לדבר על זה? אתה יכול גם לא לדבר על זה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זו תורה שלמה. השירות ההידרולוגי יחד עם חברת מקורות, אומרים לך - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ממפים לך. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. אגב, הקידוחים בדרך כלל מצליחים. לפעמים אתה קודח, אומרים לך, תקדח, פה מצאת מים, ועכשיו תקדח פה, 20 מטר משם הקידוח יבש. זו תורה שלמה, זה מדע שלם, יש מומחים באמת בעולם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני מתאר לעצמי שמקורות, יש לה את הכוח האנושי הזה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> גם לנו בשירות ההידרולוגי יחד עם מקורות, זו תורה שלמה. השירות ההידרולוגי באמת ברמה מאוד גבוהה, אנשים עם תואר שלישי. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> בסוף, קידוח צריך שתהיה מסביבו סביבה נקייה ממפגעים וכל מיני כאלה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> לא מפעלים, שום דבר. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> לא קווי ביוב. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זו אחת הבעיות הכי גדולות, שבדרך כלל באזורים שיש מאגר מים, יש פתאום מפעלים, אתה יכול לעשות נזק אפילו בקידוח. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> אז היום למצוא שטח, שגם הידרולוגית הוא מתאים וגם אין מפגעים מסביב לזה, לאט לאט אנחנו הולכים ונעלמים, וזה אתגר מאוד מאוד לא פשוט למצוא את המקומות האלה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> לפני שהייתה בנייה באשקלון, הקידוחים הכי טובים היו באשקלון. אני בתור ילד זוכר, מקורות בכל הזדמנות ובגלל זה יש להם מטה מאוד גדול באשקלון, דרך אגב של מקורות. באפרידר יש מטה מדהים של מקורות. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אני יכול להגיד לך, אשקלון אחת הערים שיש לה הבטחת אספקת מים הכי גדולה בארץ לדעתי. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> דרך אגב, גם אומרים שזה די איכותי. לא צריך תמי 4. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אדוני, אני אומר את זה גם בכל ראיון – אני שותה מי ברז, כמובן כל המשפחה שותה מי ברז, לא מים מינרליים ולא בר מים ולא נגיד חברות כאלה ואחרות, רק מי ברז, המים הכי בריאים. יש פה את עירית ממשרד הבריאות שיכולה להעיד שהמים בישראל, מים איכותיים וטובים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אם עירית תאשר, אני אתחיל לשתות מהברז גם, עירית. << אורח >> עירית הן: << אורח >> חתמתי. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אז זהו, חוזרים לברז. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> (שקף: פרויקטים עיקריים). עוד שקף אחד על הפרויקטים העיקריים ואחרי זה כמה תמונות. דיברת על האזורים המזרחיים, אז אנחנו עכשיו באמת עושים פרויקט, גם חיבור רמת הגולן למערכת הארצית, אזור שסבל. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> עמק המעיינות גם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> עמק המעיינות גם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מיכאל, זה חשוב מאוד. בסקירה שלנו לגבי יישובי המזרח, מאוד מאוד חשוב לציין את ההשקעה של מקורות באזורים שלהם. גם אם הם מודעים, הם לא מבינים באיזה רמה של מאות מיליונים זז לאזור שלהם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה ממש מאות מיליונים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מאוד חשוב לציין את הדבר הזה, גם לפרגן לכם. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> סליחה, המנכ"ל, יש אזור במזרח שלא מופיע פה, והוא עדיין אזור מנותק, אזור עין גדי, כמיליון איש עוברים שם בשנה, מעבר לאלה שגרים שם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אנחנו רוצים שישתקעו, לא יעברו. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> כן, רק אין מים, אי אפשר להרחיב את היישוב. זה יישוב מנותק מהמערכת הארצית. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה שזה לא רשום פה זה לא אומר שזה לא קיים. גל וג'בר יכולים להרחיב, זה פשוט פרויקט שהוא לא עולה המון כסף. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> זה בדיוק העניין, שלעומת המספרים פה הוא לא עולה הרבה כסף ויש תוכנית אני שומע כבר יותר מדי זמן. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אז באמת אם אפשר להרחיב בסוגיה הזו בהמשך למה שראש המועצה אמר, זה מאוד חשוב. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> אז יש תוכנית, היו כל מיני חלופות ולהביא מצפון ומדרום וכאלה. יש תוכנית עכשיו של הובלת המים מדרום. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> התוכנית עברה שיפוט? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> התוכנית לדעתי לקראת שיפוט, אבל הסתיימה. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> אני אשמח לדעת כשהיא תעבור שיפוט, תודה. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> נעדכן אותך. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בסדר גמור. אנחנו בקשר עם ניר לא מעט, עובדים צמוד. האזור שלו באמת מנותק, רק האתגר להביא מים לאזור שלו – זה קידוחי מצפה יריחו אני מניח, או מירושלים, מאיפה אנחנו מביאים מים? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> לא, צפית ודרך הקו שמגיע למצדה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. זה מים שנוסעים הרבה, נקרא לזה ככה. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> הכול תוכנית של הנגב. התוכנית תבוא בינואר לשיפוט, זה עדכון תוכנית הנגב. יביאו לנו תוכנית מאוד גרנדיוזית, כמעט מיליארד וחצי, עין גדי זה בתוך התוכנית. אנחנו נשפוט את זה כמה שיותר מהר, אני מקווה בשנה הבאה, התחלת ינואר, אמצע ינואר. נעדכן אותך. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אפשר לעקוב אחרי זה, אדוני. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> שיפוט, הכוונה זה לא קשור לבית משפט, רק שיהיה ברור. יש אצלנו ועדה מקצועית ברשות המים, נקראת ועדת השיפוט. חברת מקורות לדוגמה מביאה פרויקט, יש ועדה מקצועית, כוללת אנשי מקצוע מרשות המים, משרד הבריאות, הגנת סביבה, חקלאות, חברת מקורות כמובן. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> המנכ"ל של המשרד, יוסי דיין, יושב בישיבות כאלה? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> יש נציג למשרד האנרגיה, אני חושב. האוצר יושב. זה שיפוט מקצועי. אני גם לא יושב בישיבות האלה. זה שיפוט מקצועי, יושבים שם מהנדסים, אנשי מקצוע, מתכננים ושופטים את הפרויקט הזה. אחרי שהוא מתאשר – מתאשר מלשון אישור – אנחנו מוציאים אישור לחברת מקורות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה מתוקצב? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> ודאי, זה בדיוק חלק מהמיליארד וחצי שדיברנו עליו. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> זה חלק מהתהליך. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> יש פה עוד פרויקטים עיקריים. נלך לשורה האחרונה. אנחנו נערכים, בגלל שמתקן אשקלון הולך למעשה להרחבה, חלק מהזמן הוא יהיה מושבת. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כן, אני הבנתי ככה, בגלל זה שאלתי. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה אתגר מאוד משמעותי כי הוא מתקן גדול. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> לכמה זמן הוא יושבת? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בין חצי שנה לשמונה חודשים, סדר גודל. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בוא נתפלל שיהיו גשמים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אבל הוא מספק לכל אזור הדרום, כמו שאמרתי אפילו לערבה ואנחנו צריכים להיערך לדבר הזה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אם אשקלון לא יעבוד, מאיפה אתה תיקח? << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> אנחנו ממציאים, מה שנקרא, מהגורן ומהיקב. יש כמה תחנות שאנחנו בונים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כבר? עוד לפני? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> ברור. לא נשאיר אזור בלי מים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ברגע שהיא נכנסת להדממה אתה כבר מוצא את הפתרון לזה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> עושים הכנות קצרות לפני. אנחנו מכינים את המערכת שלנו להולכת מים מהמרכז – שורק, פלמחים, כל המתקנים האלה – וברגע שהוא יפסיק, אז אנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מדהים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> (שקף: פיתוח המערכת הארצית). לסיכום, פיתוח של המערכת הארצית אפשר לראות, קודם כל אנחנו עכשיו מגדילים את האיגום, בריכות המים, אנחנו רוצים להכפיל אותן במהלך עשר השנים הקרובות לטובת האיגום. זה עוזר מאוד תפעולית למקורות, עוזר לנו גם להתמודד עם הפסקות מים או אירועים כאלה ואחרים, היערכות להשבתת מתפיל אשקלון, תגבור כושר ההפקה. מה שאפשר לראות פה במפה הזאת הכי יפה זה שאנחנו רואים שהחיצים למעשה נעים ממערב למזרח. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> הפוך. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אפשר לראות את המוביל הארצי ההיסטורי, הקו הכחול. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> טבריה לכל הארץ, ועכשיו בדיוק אנחנו רואים פעולה הפוכה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. מכל המקומות האלה מזרימים מים ממערב למזרח. שוב, זה באמת מהפכה שמשק המים עבר. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> אנחנו הולכים גם להכפיל את המוביל הארצי. יש תוכנית שאושרה עכשיו, מכינים את הסטטוטוריקה, יהיה לנו עוד מוביל ארצי. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> (שקף: אספקת מים לערבה). כמה תמונות כי אין טוב ממראה עיניים. אספקת מים לערבה, דיברנו על זה לפני כן. רואים פה כל מיני מאגרי מים שמקימים או הוקמו בערבה, אפשר לראות פה את המיקומים שלהם, יש להם כל מיני שמות די חמודים כמו: עין עופרים ומאגר נוצה, מאגר תמנע. אפשר לראות פה את ההשקעות, תראו איזו השקעה אדירה הולכת להתבצע פה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> 850 מיליון. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בסך הכול 850 מיליון. בתלת הקרוב 300 ולאחר מכן עוד 500, הכול להביא מים לערבה. באו אליי, אמרו לי, יש שם 10,000 תושבים נגיד בערבה, סדר גודל, תראו כמה משק המים משקיע פה. בסוף זה התיישבות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אבל אתם רואים קדימה. זה התיישבות, זה חזון. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. זה התיישבות וזה שמירה על גבול מזרחי. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בדיוק. זה דרמטי, תשומת הלב לגבול המזרחי. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> כי בסוף התושבים שגרים שם, יש להם או תיירות או חקלאות. אני מניח שהייטק לא יגיע לאזור הערבה – ככל הנראה, אולי כן, אין לנו מושג – זה אומר תיירות וחקלאות, בגדול זה מה שיש שם. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> - - - הייטק. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אולי כן, אולי הייטק כן יגיע. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> ואנרגיה מתחדשת. אם יהיו מספיק קווים להעלות אותה למרכז. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> גם לזה צריך מים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה גם יהיה, זה עניין של זמן. אני מאמין שגם זה יהיה כי בעצם אתה לוקח את כל המדינה, היא כל כך קטנה שאפשר להזיז ממקום למקום. כמובן חזון, יצירתיות ותקציב שישחררו לכם, וזה יהיה שם. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. (שקף: פיתוח מפעל השפד"ן). מילה לגבי השפד"ן. התמונה למטה זה צורה סכמתית שמראה איך למעשה השפד"ן עובד, זה מרתק, באמת מתקן לתפארת. אנחנו רואים את הערים בצד שמאל שמהן יוצא הביוב, לאחר מכן מגיע לשפד"ן, מטפלים בו לרמת טיהור שנקראת רמה שניונית, לאחר מכן המים האלה מוחדרים אל הקרקע באמצעות סינון, זה פשוט מוזרם על גבי מאגרי מים ומחלחל לתת הקרקע, ואז המנופים שרואים פה למעשה לקידוחים שלוקחים את המים האלה ומעבירים אותם דרומה לנגב המערבי. בקרוב הם יגיעו לדעתי גם לרמת נגב, זה די מדהים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מה הרעיון בעצם ליצור החדרה יותר גדולה של 165? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בשביל להגדיל אנחנו צריכים יותר שטחים, אין לנו הרבה שטחים. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> עכשיו עושים מתקן תעשייתי. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> שמת לב שתמיד זזתי לכיוון השטחים בכל מקום. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון, אין ברירה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> והשפד"ן, הוא בעצם מהווה לך בעיה כי הקרקע מאוד יקרה ואין לאן לזוז? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. השטחים להחדרה, היום העיריות מתחילות לנגוס. פעם היית עומד מראשון עם משקפת, אולי היית רואה את השפד"ן, היום מי שנמצא בשכונת חתני פרס נובל, לדעתי כך זה נקרא, אתה רואה שהשפד"ן מאוד קרוב, יש לנו גם אתגרים בהיבט של ריחות וכולי. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מה הפתרון באמת? << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> עושים מתקן תעשייתי, שהוא יכול - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> לדמות את החלחול. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> בדיוק. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. התפלת ביוב אפשר לקרוא לזה, התפלת קולחים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זאת אומרת, דרך תעשייה אני יכול ליצור את אותה תוצאה כאשר זה מחלחל, אותו אפקט? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> זה סוג של סינון. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> התמקדתי בנושא הזה של השפד"ן לגבי ההחדרה הזו, אבל אתה ענית לי בזה שאין לך שטח ואתה עונה לי שעכשיו אתם חושבים על משהו תעשייתי. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> גם וגם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ברור שזה יהיה גם וגם, אבל זה מדהים שאתם תמיד קדימה. זה מדהים, באמת. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> המתקן התעשייתי, המכרז שלו אמור להתפרסם ברבעון הראשון של 2026, וזה העתיד. הוא קומפקטי, הוא כמו מתקן התפלה של קולחים, וזה העתיד כי בסוף אין לנו שטחי החדרה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כמה בסך הכול הוא מוציא היום? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> השפד"ן מוציא 150 מיליון. רבע מכמות השפכים במדינת ישראל זה השפד"ן, זה באמת מדהים. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> צריך לזכור. אתרי ההחדרה, הם גם משמשים לאיגום. זה יתרון מאוד גדול שלהם כי כל מה שאני לא אוגם – מתקן טיפול מקבל מים, מוציא מים – אני צריך איפשהו לגשר על הפער בין הצריכה לבין התפוקה, זה אותם איגומים שאם אני לא אעשה אותם פה באקוויפר, אני אצטרך לעשות אותם בדרום הרבה יותר יקרים, זה יתרון מאוד גדול. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> רק פה אין לך שטח. << אורח >> גל מלאכי: << אורח >> בדיוק. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> תראו את סדר הגודל של ההשקעות. אנחנו מדברים בסך הכול על 1.2 מיליארד, בתלת הקרוב 600, פחות או יותר חצי חצי. באמת פרויקט יפהפה, מכל העולם באים לראות את הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני שמתי לב כל הדרך, מבחינה תקציבית באמת משרד האוצר מגבה. נכון? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ברור. חבל על הזמן. הוא רק מחפש לתת כל הזמן... << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני חייב לאתגר קצת כי היה מאוד שקט, היה מאוד מרתק, אז אמרתי איך אני אעיר קצת, בוא נגיע לנקודות מעניינות, תקציבית איך אנחנו תוקפים את האירוע. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> יספר לך חזי מה קרה בשלוש שנים האחרונות, למה יש 100 מיליון של מים מטוהרים, זורמים לים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> הקטע הרגוע היה עד עכשיו, ואני יותר מאשמח לראות איך אפשר - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> למה אין פה נציג של האוצר? << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני חושב שהיה צריך להיות פה גם נציג של האוצר, גם המנכ"ל יוסי דיין אני חושב היה צריך להיות פה. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> יש לו נציגה כאן. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> לא, אני רוצה את יוסי, מסיבה מאוד פשוטה. יוסי הוא גם חבר, הוא גם שכן, הדו-משפחתי שלו, אימא שלו ואני שכנים צמודים, 20 סנטימטר בין הקיר שלי לשלו. אם היה פה הייתי מכסח לכם אותו כמו שצריך והייתי רואה איפה אתם צריכים אותו ואיפה הוא כן נענה ולא נענה. בסוף אנחנו צריכים אותם שהם יעשו את העבודה. אתם הצוות הבכיר, המקצועי כמובן שעושה את העבודה, אבל אתם צריכים את הגב שיספקו לכם את הכלים פה. יש לך עוד משהו לפני שניתן לאנשים פה לדבר? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> יש עוד תמונות אבל אפשר לדלג. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תמונות, אנחנו יכולים לוותר עליהן. אני חושב שבסך הכול קיבלנו סקירה מדהימה, מעמיקה, מיוחדת. ראינו פה את משק המים, איך הוא זז קדימה, זז לאזור שאפשר להגיד על זה אזור הייטקי, הוא פורץ דרך בהרבה מאוד תחומים. אנחנו שמנו לב איזה מחשבה ואיזה עומק יש לצוות המקצועי שמלווה את משק המים במדינת ישראל, כולל מקורות, כולל כל בעלי המקצוע, אתם עושים עבודת קודש. אני אשמח לשמוע חלק מהדוברים. קרן גרין, בבקשה. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> בוקר טוב, קרן גרין, ראש המועצה של קדימה צורן. אני פה נציגה של מרכז שלטון מקומי, נמצא איתי איש הכלכלה שלנו רן קינסברג, שהוא בקשר שוטף בנושאים האלה. אז קודם כול אני מברכת, אני רואה פה את העתיד. לפני 30 שנה, כשעשיתי התמחות בכנסת, זה היה עתידני, דבר שהסתכלו עליו בפליאה, והיום זה קורה. וגם העובדה שהיו"ר היה סגן ראש מועצה, אני חושבת שאתה מבין את הצורך, את הדברים שאנחנו צריכים ביום-יום במועצות שלנו. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אין ספק. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> והערך המוסף הזה מאוד ניכר. שני נושאים שאני רוצה להעלות. האחד, כל תאגידי המים לקראת שנת 2026, מה ההשפעה של עדכון הכללים בנושא פחת המים, איך זה ישפיע והאם אפשר עוד להשפיע על זה כדי שלא נפגע בהכנסות של תאגידי המים. הדבר השני, לומר שעמדת מרכז שלטון מקומי, שרשות מקומית שרוצה לנהל את משק המים שלה לבד, עצמאית, תהיה לה האפשרות הזאת. אני חושבת שזה מסר מאוד נכון, אני מבינה שיש עוד תהליך חקיקה ארוך, אבל כראש רשות, ובכלל בתחום השלטון המקומי, לתת את העצמאות הזאת ואנחנו יכולים לנהל את זה, זה משהו מאוד חשוב עבורנו. אלה שני הנושאים. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> אם אפשר להצטרף, עוד מילה. בסוף, התושב של הרשות מכיר את הרשות המקומית ואת ראש הרשות, הוא לא מכיר מי זה תאגיד מים, מי זה משהו אחר, ואז כשהכול עובד אין בעיה, אבל כשהוא רוצה להתלונן - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אז הוא בא לרשות. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> והבעיה היא בעיה מבנית, לא פרסונלית. אני ראש מועצה שבע שנים, יש יו"ר נהדר, יש מנכ"ל נהדר, זאת אומרת הצוות נהדר, אבל יש פה בעיה מבנית אינהרנטית, שזה לא שצריך להחליף פרסונלית אלא צריך לעשות פה שינוי מבני, זה מה שאני רוצה לחזק. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אין ספק שנושא תאגידי המים זה נושא מאוד מאוד מורכב, בחלק מהרשויות זה ממש קריטי. אומנם זה לא נושא הדיון, אבל לא אכפת לי שהעליתם את הנושא הזה, אם אפשר בעלי המקצוע יוכלו לענות לכם. אני מכיר את זה מקרוב מהרשות המקומית אשקלון. אין ספק שנתנו עצמאות לרשויות מסוימות לקבל החלטה מה לעשות עם הדבר הזה – חלק ישמח מאוד לסגור ולקבל את השליטה, חלק ישמח מאוד להפעיל את זה כי בסך הכול בחלק מהמקומות זה עובד ועבד בצורה מאוד מאוד טובה. הבנתי שנושא החקיקה עדיין לא הוסדר וזה לא סופי. חלק מהתהליכים, אני מאמין בעלי המקצוע יוכלו לענות, או אתם כראשי רשויות יכולים באזורים שלכם, כל אחד יחליט מה טוב ומה לא טוב. אם יש עוד מישהו שרוצה להעלות בנושא הזה, אני אשמח. בבקשה. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> אז אני אשמח להתייחסות גם לעניין התעריפים של התאגידים העירוניים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אם יש בעל מקצוע בתחום שיכול לענות לה בנושא הזה, בבקשה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אני אשמח להתייחס. קודם כול, מילה לגבי תאגידי המים. התמקדנו פה בנושאים שהוועדה ביקשה ובהחלט נכון להרחיב בדבר הזה. לא הרחבנו, אפשר לתת סקירה על משק המים באופן כללי. אנחנו היום במדינת ישראל מדברים בנושא שנקרא פחת מים. פחת מים זה אומר למעשה כמה מים הולכים לנו לאיבוד בדרך ממתקן התפלה ועד שמגיע אלינו הביתה. למה זה חשוב? << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> פיצוצים, דברים כאלה שיש בדרך. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> גם גניבות, אגב. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> גניבות, זה אזורים מסוימים. בדרך כלל אפשר לצבוע את האזורים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> נכון. קוראים לזה פחת מים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני אשמח אם תגיד מה גודל הנזק, גם מהגניבות. זה חשוב להשכלה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> מייד אני אומר את האחוזים. לייצר קוב מים עולה לנו בממוצע 2.4 שקלים לקוב מים, בפתח המפעל מה שנקרא, בפתח מתקן ההתפלה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בכמה אתם מוכרים אותו? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> שוב, זה משתנה בכמות המוכרת, לא כמות מוכרת, ומשם עולה לנו להוביל אותו עד לבית – כלומר לפתח את התשתית, להביא אותו עד לבית, לחלק, לטפל בביוב, לסלק את הביוב, לסלק את הקולחים וכולי. פחת המים במערכת הארצית, שהוא באחריות חברת מקורות, הוא – תחזיקו חזק – 3%, שזה מספר נמוך, בהשוואה. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> ל-OECD. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לא ל-OECD. בכל העולם. אני אומר לכם באחריות. כשמדינות מהעולם באות להיפגש איתנו, ללמוד על משק המים הישראלי, הם לא מאמינים, גם מדינות אירופאיות מתקדמות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מה הפחת שלהם? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> יכול להגיע בין 30% ל-40% פחת, מדינות אירופאיות מתקדמות. למה? כי המים בעבר זה לא היה issue. אנגליה למשל, מישהו חשב על בצורת באנגליה? מישהו חשב על בצורת בגרמניה? מי שרוצה לעשות גוגל בצורת באירופה, יראה תמונות מדהימות מלפני ארבע שנים בערך, שנהר הריין מתייבש, דבר באמת מדהים, אבל לא היה issue בכלל הסיפור של המים. אצלנו זה היה issue מקום המדינה, תמיד דיברו על פחת המים. אתם זוכרים את תוכניות הילדים, אל תבזבזו את המים שלנו, רננה רז המתקלפת, תמיד זה היה issue, ולכן אנחנו כל כך מקפידים על פחת המים, אז פחת המים בחברת מקורות 3%. בתוך העיר, הצנרת כמובן הרבה הרבה יותר ארוכה, הרבה יותר מורכבת. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> פיצוצים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק, ולכן פחת המים בממוצע, בוא נגיד פחות או יותר בין 6% ל-7%. מאז הקמת תאגידי המים - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> יש חיסכון. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> חיסכון אדיר, ירד מ-17% פחת מים לממוצע 6%, 7% פחת מים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה מדהים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> זה מדהים. כלומר, אם אנחנו מדברים על מיליארד קוב, גרוסו מודו, צריכה של משקי הבית, מיליארד קוב מים - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אז הרשות לא טיפלה בזה כמו שצריך? לפי מה שאתה אומר. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> מייד אני אגיע לזה, פשוט ראשת המועצה שאלה לגבי פחת המים. חסכנו 100 מיליון קוב מים בשנה, כלומר חסכנו מתקן התפלה, חסכנו מתקן אשקלון. בגלל הסיפור הזה של הקטנת הפחת, חסכנו מתקן אשקלון – מטאפורית, כי אם זה לא היה היינו צריכים להקים עוד אשקלון. זה לשנה. זה אחד מהדברים שתאגידי המים השיגו כיוון שלמעשה עד הקמת תאגידי המים הדבר הזה היה באמת בידי הרשויות והיו הרבה מאוד רשויות שלא ניהלו משק כספי סגור, כלומר כסף המים הלך להרבה מאוד מקומות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כל אגף שהיה חסר לו כמה שקלים - - - << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> לכן למעשה הקימו את תאגידי המים והיום זה משק כספי סגור. הם הגדילו את ההשקעות במשק המים, הקטינו דרמטית את פחת המים. רק לסבר את האוזן, אנחנו מדברים על השקעות במשק המים העירוני של 1.3 מיליארד שקל, כלומר מקורות במשק המים הארצי, הפרויקטים שראינו פה, במשק המים העירוני הם מדברים על עוד 1.3 מיליארד, כמעט כפול. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> האמת היא, מה שהפריע בתאגידי המים זה לא המחיר. זה הנושא שהעמיסו עליהם את המע"מ, היו הוצאות. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אפשר לעשות דיון שלם רק על זה, אדוני. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אנחנו נעשה דיון. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> אני רגע מחדדת כי יש עדכון כללים. יש שני נושאים. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אני מייד אגיב, רק רציתי לתת רקע. למעשה, מה שאנחנו עושים, אנחנו כל הזמן מאתגרים את עצמנו. חברת מקורות מתחת ל-3% ככל הנראה לא תרד, כי 3% זה כבר פחת מים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ברור. צנרת, התיישנות, הכול ביחד. גידול בפזורה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בדיוק. את תאגידי המים אנחנו כל הזמן רוצים לאתגר. למה אנחנו רוצים לאתגר את תאגידי המים? כי אנחנו בעצם מכירים מה שנקרא הכרה נורמטיבית. אנחנו אומרים לתאגידי מים, אנחנו מכירים לך ב-X פחת מים, כלומר אם אתה קונה 100 ואתה מוכר 95, אני מכיר לך ב-5% כי יש פחת מים – יש פיצוצי צנרת, דליפות, בתוך העיר יש פחות גניבות – ויש תאגידים באמת מצטיינים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אשקלון. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אשקלון, אני לא זוכר, אבל לדוגמה תאגיד מודיעין, תאגיד תל אביב, תאגידים עם פחת מים של 2%. אני לא זוכר בדיוק מספרים מדויקים, זה באמת מדהים. למה? כי הם החליפו את התשתיות, הם בנו דבר שנקרא מוני קר"מ, מונים של קריאה מרחוק של המים, ואז הוא מזהה מראש את הדליפה. אנחנו כל הזמן מאתגרים את תאגידי המים, אנחנו אומרים להם, בואו תקטינו את פחת המים שלכם. למה? כי כל קוב מים שהולך לאיבוד – נגיד בטבריה; טבריה קונה מים ממתקני התפלה, לא רק מהכנרת, או ירושלים. להביא קוב מים לירושלים, אני מייצר אותו במתקן שורק בגובה אפס, לוקח אותו 30, 40, 50 קילומטר, מעלה אותו לגובה 800 במשאבות של חברת מקורות, באזור צובה ומעלה אותו לעין כרם, זה מאוד מאוד יקר. לכן כל קוב מים שהוא חוסך עכשיו, אני לא מייצר אותו במתקן ההתפלה. לכן אנחנו מאוד מאוד מקפידים ואפילו מלחיצים את תאגידי המים בהיבט הזה. אני אומר מלחיצים, מאתגרים אותם נקרא לזה ככה, מילה יותר יפה. מה שעשינו עכשיו, למעשה באנו לתאגידי המים, כשתאגידי המים, הכרנו להם מה שנקרא הכרה נורמטיבית ב-X, אמרנו להם, מהיום ה-X שלכם הוא יותר נמוך, הוא X0.8; אם עד היום הכרתי לך ב-5% – ויש כאלה שהיכו את הנורמה. כמו שאמרתי, תאגיד מודיעין היכה את הנורמה, ותאגיד שמכה את הנורמה, מרוויח. אמרנו להם כל הכבוד, נתנו להם תעודת הצטיינות, אבל מהיום אנחנו מכירים לכם – סתם אני זורק – ב-3%. ויש כאלה שזה מאתגר אותם, יש כאלה שעד היום הכרתי להם ב-5% והם היו בארבע, ועכשיו הורדת אותם לשלוש, הוא אומר: אני הייתי טוב, למה אתה מוריד אותי לשלוש? אני אומר לו, אתה היית טוב, אני רוצה לאתגר אותך, לדחוף אותך קדימה שתהיה עוד יותר טוב. יש כאלה שזה מאתגר אותם. אני לא זוכר איזה תאגיד אתם, סליחה. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> אנחנו מעיינות השרון, אבל אני מדברת פה בשם מרכז שלטון מקומי, לא בשם תאגיד ספציפי. ובאמת זה מה שאתה אומר, גם היו מצוינים וגם עכשיו פוגעים להם בסופו של דבר ברווחיות. << אורח >> רן קניגסברג: << אורח >> אני אשמח גם להרחיב על זה טיפה. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> רן הוא איש המקצוע ממרכז שלטון מקומי. << אורח >> רן קניגסברג: << אורח >> רן, מרכז שלטון מקומי. האמירה לגבי פחת המים, צריך להבהיר פה בשולחן שמדובר בפגיעה של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה במצטבר לכל תאגידי המים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> הוא אמר את זה קודם, רק באחוזים. << אורח >> רן קניגסברג: << אורח >> בסדר, אז אני אומר את זה במספרים, שנבין את המשמעויות ואני חושב שזה מספרים של רשות המים ואני אומר שכבר היום התמריץ קיים לתאגידי המים. היום פחת המים, רוצים להוריד אותו מ-7% פחת מוכר לרשויות החזקות, לפחת מוכר שנה הבאה 5.5% וב-2027 ל-5%. התמריץ קיים, לא משנה אם נוריד אותו או לא נוריד אותו. הבעיה העיקרית שלנו בנושא הזה היא שמצד אחד מבקשים מאיתנו להוריד את פחת המים - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ולא מתמרצים אותך כלכלית. << אורח >> רן קניגסברג: << אורח >> לא רק שלא מתמרצים אותי. את אותו כסף שלוקחים ממני אני צריך להשקיע. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> יש תעודה, הבנתי, הוא נותן. << אורח >> רן קניגסברג: << אורח >> תעודה זה מצוין אבל צריך להשקיע המון המון כסף בשביל להוריד את פחת המים, אותו כסף שנלקח מאיתנו, אז הייתי שמח איך נותנים לדבר הזה מענה. << אורח >> קרן גרין: << אורח >> ובסוף זה פוגע ברשויות כי אז אני לא מקבלת דיווידנד. זה שאני לא ספציפית מקבלת דיווידנד זה סיפור אחר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> זה נושא חשוב, דיווידנד. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בגלל זה אמרתי לכם, אם המנכ"ל יוסי היה פה, אני חושב שיוסי יכול היה - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> להרים את המחירים עוד. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> אם הנושא היה תאגידי מים הוא היה מגיע. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני אדאג לכנס דיון בנושא הזה של תאגידי המים. עכשיו אני חוזר להמשך הדיון. יש לך מה להגיד בנושא הזה? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כללי, כי הדיון באמת הוא כללי, זה לא דיון על החקלאות, אבל אני רוצה להגיד כמה משפטים קצרים. קודם כול הקשר, אנחנו הצרכן הגדול. יש הרי שני צרכנים – יש מים לבית, תעשייה וכל היתר, והמים לחקלאות. אני אתחיל במחמאות. אין ספק שמשק המים במדינת ישראל הוא מהמתקדמים בעולם, ואם הוא לא היה מהמתקדמים בעולם אז מה שראינו ב-2025, שאזרחי מדינת ישראל לא הרגישו שיש בצורת, כפי שציין חזי, הרי לא דובר על זה, לא עשו משדרים בטלוויזיה עם המתקמטת הזאת. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אמרתי את זה. נכון? הזכרתי את זה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> זה עבר ככה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מתחת לרדאר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני לא יודע, כבוד היושב-ראש בטח זוכר, אם אני לא טועה באזור תחילת המאה הנוכחית דיברו איך פותרים את בעיית המים במדינת ישראל ורצו להביא מים מטורקיה, אתה זוכר את זה? במין ניילונים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תגיד לי את השנה, אני אגיד לך באיזה גיל אני הייתי, לפי זה אני אדע את האירוע. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> במין קונדומים כאלה, רצו להביא מים מטורקיה, ואז באמת התקבלה החלטה חשובה מאוד ללכת ולעשות את ההתפלה. החקלאות מייצרת מזון. המים מבחינתנו זאת תשומה, לא התשומה בעלות הכי גדולה, אבל היא תשומה שאי אפשר בלעדיה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בשבוע שעבר הצפון והדרום קיבל תקציב מזה, אלקין עם שר החקלאות, לא? קיבלתם כמה שקלים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן. אי אפשר בלי התשומה הזאת, החקלאות לא יכולה בלי התשומה הזאת. ולכן, אם לא משקיעים ולא מפתחים, יוצא מצב שהחקלאות לא מסוגלת לייצר בהיקף - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> שהיא יכולה לייצר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא רק שהיא יכולה, אלא בהתאם לגידול באוכלוסייה. ככה שמ-2010 עד 2025 האוכלוסייה במדינת ישראל גדלה בכמעט 30%, והתפוקה החקלאית לא גדלה, אפילו ירדה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כשאתה אומר ירדה, איך זה ביחס ליבוא? תסבר לי את האוזן. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כמובן שזה נוצל בתקופה הזאת לקמפיין של צריך לייבא, שמדינת ישראל לא צריכה את הייצור. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> המגמה עם שר החקלאות היום היא לשנות את זה, נכון? יותר לגדל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> המגמה היא, וגם הממשלה קיבלה החלטה, להגדיל את הייצור המקומי ב-33% תוך עשר שנים. זאת המגמה, גם יש מגמה של עצירת היבוא כי קצת האידיאולוגיה השתנתה - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> המלחמה הזאת שינתה לנו הרבה דברים בראש. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> - - שהנוסחה היא לא הורדת מכס, יבוא והקטנת יוקר המחיה, כי ברור שהיום מה שקורה, התוצאה מהיבוא זה הגדלת יוקר המחיה בכל המוצרים שאנחנו רואים. מישהו לקח את המכס והכניס אותו לכיס, לא החקלאים. אנחנו לא קנינו חברות תעופה ובתי מלון וכל מיני דברים כאלה, את זה אנחנו לא עשינו. נחזור לעניין של החקלאות. החקלאות, באמת יש שני דברים סופר קריטיים בתוך הסיפור הזה. אחד זה הנושא של המחיר. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כמה אתם משלמים היום? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מחיר המים השפירים, ב-1 בינואר 2026 זה תאריך היסטורי, ביום חמישי הקרוב, שכל מנגנון מחירי המים השפירים לחקלאות הולך להשתנות בעקבות תיקון 31 לחוק המים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מה התיקון הזה אומר בקצרה? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> התיקון הזה, הוא עשה ארבעה דברים. אחד, הוא קבע שהמזהם משלם בקטע של הקולחים, שהחקלאים חויבו בטיפול באיכות של מי הקולחים, זה דבר ראשון. יש לנו עוד כל מיני מחלוקות עם הרשות, אבל לא ניכנס לזה פה. דבר שני, הוא קבע מנגנון חדש של קביעת מחירים של המים השפירים על בסיס כמות המים הנחותים. מי שיש לו הרבה מים נחותים ישלם מחיר גבוה של מים שפירים; מי שיש לו מעט מים נחותים, כמו מהמקום שממנו אני בא, מרמת הגולן, אז המחיר שלו יהיה זול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול יחסי כמובן. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הכול יחסי כמובן. זה מה שהדבר הזה עשה, והדבר הזה גם יוצר מצב של מוטיבציה של החקלאים לקחת עוד מי קולחים. הדבר הנוסף זה הוזלת המחירים בשפד"ן, וכמובן תוכנית ההשקעות שציין חזי של ה-3.5 מיליארד שקל. אלה ארבעת הדברים העיקריים. ב-1 בינואר זו פעם ראשונה בהיסטוריה שהולך להיות מופעל התיקון הזה. יש בינינו קצת מחלוקות בפרשנויות לכל מיני דברים, אבל בסך הכול זה דבר היסטורי. אנחנו הולכים לעשות ביחד, כל מי שהיה שותף לחוק הזה, הולכים לעשות מהפכה במשק המים לחקלאות. כמובן, הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה הנושא של ההקצבות. אז ברור שככל שהקצבות המים, שעל זה אחראי משרד החקלאות – זאת אומרת הרשות מקציבה, משרד החקלאות מחלק – אבל ככל שתהיה לחקלאים חלופה למים שפירים, שזה מים נחותים, אז הוודאות בנושא ההקצבות לחקלאים תגדל. זו הנוסחה. דבר אחרון, כבוד היושב-ראש, צריך לזכור. אנחנו היום במסגרת תיקון 31 במים השפירים ביחד עם המים לבית. המים לחקלאות והמים השפירים, אנחנו ביחד. נקבע דבר חדש שקוראים לו עלות ממוצעת של מטר קוב מים, וזה לא היה עד היום, הדבר הזה, והעלות הממוצעת היא לבית ולחקלאות. זה נושא סופר חשוב איך מנהלים את המחיר הזה מבחינת המחירים לחקלאות ולבית, כאשר צריך לזכור, וזה על בסיס סקר שעשה הממ"מ, שמחיר המים לבית במדינת ישראל הוא בין הזולים בעולם, ומחיר המים לחקלאות במדינת ישראל הוא בין היקרים בעולם, ומה שאנחנו רוצים, וגם השר מוביל את זה, להוריד בכמה שיותר את מחיר המים לחקלאות. תודה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אין מצב שבעצם אתם חושבים לראות איך לוקחים את המים מהשפד"ן, מהמקומות האלה, ולהביא את זה למצב של להגיע ל-80%, 90% להעביר את המים האלה לחקלאים, או שזה לא מספיק כמה שאנחנו לוקחים מהקולחים? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> השפד"ן היום מועבר במלואו לחקלאות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כן, אבל הם צריכים עוד. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> צריכים עוד, אז זה בדיוק הפרויקטים שתיארתי קודם של חברת מקורות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אבל הפרויקטים האלה יגיעו לכמעט 80% מהתצרוכת של החקלאים? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אנחנו רוצים מאה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> מאה אחוז. אין איזו חשיבה לקחת את המקום הזה, שהם יקבלו מאה אחוז מהמים האלה. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> אנחנו נותנים את המקסימום, אחר כך הם צריכים להחליט מה הם מגדלים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אם הם באים ואומרים, חבר'ה, לא משנה, אנחנו נחליט מה שאנחנו רוצים לגדל, תן לנו את המים שלנו מאה אחוז, וזה המחיר שלנו הקבוע ואז אני יודע איפה אני חי. אתם לא הולכים לאזור שלהם? << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> א', מחיר השפד"ן הוא גם מוסכם במסגרת מה שאורי מתאר, תיקון 31, הוסכם במסגרת התיקון שעבר כמובן פה בוועדת הכלכלה, ואנחנו רוצים לתת כמה שיותר מים, גם קולחים וגם שפד"ן. הפרויקטים שתיארתי קודם, הם יגדילו בצורה מאוד משמעותית, אנחנו מדברים על עשרות מיליוני קובים נוספים במהלך השנים הקרובות שיגדילו את כמות המים שתגיע לנגב. ואז חקלאי בנגב המערבי יכול להחליט, או שהוא רוצה לגדל אוכמניות, אין לי מושג. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כל סוג של מים בעצם אתה צריך להתאים אותו לסוג הגידול או שזה לא מחייב? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מטיהור שלישוני ומעלה, כמעט כל הגידולים אפשר לעשות בהם - - - << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> יכולים לשתות את זה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כבוד היושב-אש, מדינת ישראל היא המובילה בעולם בהשבת מי קולחים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> הוא אמר את זה קודם. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> עומדים ב-80%. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> 85%. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 85%. המדינה הבאה זה ספרד, עם 30%. והחקלאים רוצים את המים האלה, אני מדבר על הטיהור השלישוני ומעלה, חקלאים רוצים את המים האלה, צריך לדאוג לתשתיות, לאגירה, כמו שאמר חזי, לקדם את הנושא הזה של ההשקעות במסגרת התוכנית של ה-3.5 מיליארד, לא לחכות עשר שנים אלא כמה שיותר לקדם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני מסכים איתו, חבל על הזמן, זה קריטי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> דבר אחד צריך לזכור. יש אזור במדינת ישראל שאומנם בחשיבה זה האזור עם הכי הרבה מים, אזור הצפון, אבל לאזור הצפון, וראינו את זה ב-2025, אין חלופה. אני מניח, לא ייקחו מים מתל אביב ויעבירו אותם לרמת הגולן, זה לא יקרה, וכנראה שגם באזור שם לא יהיו מספיק אנשים שעושים את הצרכים בשביל לספק את הצרכים של החקלאות. ולכן צריך לקחת בחשבון, וחזי ציין את זה, שצריך להשקיע במפעלי מים שמביאים מים לאזור הזה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בבקשה. << אורח >> עידן ברנע: << אורח >> תודה. עידן ברנע, מהחברה להגנת הטבע. אני רוצה להתמקד באגן הכנרת. הייתה פה סקירה מאוד רחבה ומעניינת, אבל המציאות באגן הכנרת היא עגומה כבר עשרות שנים. הבצורת האחרונה הייתה הבצורת הכי קשה שידענו, הזכירו את זה פה וראינו את זה באחוזי הגשמים. העניין הוא שיש פה מגמות אקלימיות, גם מגמות שרואים וגם תחזיות צפונה שמראות שאגן הכנרת הולך ומתייבש. הפסקות הגשם, האירועים, כמות הגשם הולכת ויורדת ובעצם המילוי החוזר, השפיעה של המעיינות, הזרימה בנחלים שם הולכת ופוחתת. במקביל, כבר ב-2018 מדינת ישראל השכילה להחליט לחבר את האזורים המנותקים. אגן הכנרת הוא היחידי עדיין ללא פתרון בפועל, לא עם החלטה ולא עם שום פתרון. יש תוכניות על השולחן של מאגרים, של חיבור למערכת הארצית, אבל עדיין אנחנו במשבר. הנה, נחתה עלינו בצורת הכי קשה שהייתה מאז 2018 ואין כלים לנהל את זה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> חזי, אתה רוצה לענות לו בבקשה? << אורח >> עידן ברנע: << אורח >> אני רק רוצה לסיים. החקלאים לקחו יוזמה, הורידו שטחים. אני בא מקיבוץ מלכיה על גבול הצפון, רק אתמול שמענו, הורידו סדר גודל של 500 דונם מטעים בגלל המלחמה והבצורת ואין את הכלים בעצם להשקות את החקלאות. ומה שקורה בסוף, נשענים רק על מים טבעיים, כלומר גם הקולחים הם אחוזים בודדים, בגלל שזה פריפריה. בסופו של דבר, החקלאות מתמודדת מול הטבע, ובמקום לייצר את הכלים שכבר החליטו עליהם, אנחנו לא שם, לא במאגרים ולא בקו שצריך להיות. יש תוכנית, מפעל כורזים, אמור לצאת לפועל, היא תוכנית טובה, אני לא יכול להגיד שהיא לא טובה, אבל היא לא מספיקה וברור שבעתיד צריך לחבר גם למוביל ההפוך. אם ישאלו אותי, הייתי כבר מזמן מחבר את המוביל ההפוך, לא מזרים - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בטוח חזי, יש לו מה להגיד בסוגיה הזו. << אורח >> עידן ברנע: << אורח >> אנחנו חושבים שאת המוביל ההפוך צריך לחבר ישירות לכנרת, את כל המפעלים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> הם שומעים אותך עכשיו. << אורח >> עידן ברנע: << אורח >> אני יודע. חזי מכיר את עמדתנו, זה לא חדש, באנו להשמיע אותה, אנחנו כל הזמן בקשר. אנחנו חושבים שחייבים לפעול אתמול, לא מחר, לעשות את כל המפעלים, גם מפעל כורזים שאנחנו מבינים שהוא נדרש וגם לחבר את המוביל ההפוך וכמובן את המאגרים. העניין הוא שצריך פה להבין שזה פרויקט לאומי, לא עוד מפעל קטן מכל המפעלים, כי בסוף החקלאות בפריפריה לא תחזיק מעמד והנחלים וארץ פלגי מים שלנו נפגעת ומתייבשת. הגיע הזמן לעשות משהו אחר ממה שנעשה עד עכשיו. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אני חושב אורי העצים את זה עוד יותר. אין ספק שהצפון צריך לקבל את תשומת הלב לכל נושא משק המים. גם אורי אמר את זה, אני חושב גם חזי ציין את זה, הוא גם יענה. לפני שאני מסכם את הדיון, מישהו עוד רוצה להתייחס? בבקשה. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> ירון סולומון, האיחוד החקלאי ותנועת המושבים. קודם כול, אני מצטרף לכל אלה שבירכו על משק המים בארץ. כן, אנחנו שואפים שזה יהיה עוד יותר טוב כי אנחנו רק רוצים להתקדם קדימה ואנחנו מקווים גם שכל התיקון הזה של 31 לחוק המים, בעיקר בנושא הזה של ההשקעות העתידיות, שאכן כל העניין הזה יצא לפועל. אני רק רוצה לומר שלמעשה החקלאות היא הפתרון הטוב ביותר, טוב ביותר לסילוק הקולחים במדינת ישראל, כי אחרת, במידה והיינו סוגרים את החקלאות – ותכף אני אעמוד על העניין הזה – במידה והיו סוגרים את החקלאות, זה היה עולה הון תועפות, זאת אומרת לא היה מה לעשות עם המים, האוכלוסייה גדלה ואנחנו היינו טובעים מה שנקרא בקולחים. בכל מקרה, מדינת ישראל הייתה צריכה להזרים לים את כל הקולחים האלה ברמה שלישונית ומעלה, בהתאם לתקנות הבין-לאומיות כי אנחנו סך הכול מדינת חוק ואנחנו לא רוצים לזהם מה שנקרא את הים, וצריך את העניין הזה לקחת בחשבון. לכן, אנחנו כחקלאים רוצים בהחלט להשתמש במים ברמה נאותה ובמחיר מתקבל על הדעת. כעת מדינת ישראל לצערי, מצד אחד יש לנו שר חקלאות מצוין, שלמעשה שינה את הפרדיגמה של יבוא וייצור מקומי, זה לא הולך ביום אחד אלא זה לוקח זמן, אבל מצד שני אנחנו, יש לנו בעיה עם היבוא ועם המכסים ועם כל מה שקורה, אז יפה שעה אחת קודם שהיה סנכרון בין משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אין ספק שהיה צריך לקחת את ניר ברקת ואת אבי דיכטר ולהושיב ולראות איך מסנכרנים את המערכות מול משק המים וגם מול משרד החקלאות, כי אני חושב שאלה שני המשרדים שבעצם צריכים אתכם על מלא, מה שנקרא. אני חושב שאחד הדברים החשובים בישיבות כאלה זה באמת להעלות את הכול. לי יש במקרה גם שיח עם אבי וגם עם ניר, אז אם אתם רוצים להפעיל אותי, להשתמש בי, תרגישו מאוד נוח בלי שום קשר לוועדה היום. קודם כול, מאוד מאוד חשוב לי שבאמת הוועדה כבר התכנסה, היא הייתה צריכה להיות מזמן ועקב הרבה מאוד דברים שהעסיקו אותנו, היא נדחתה, אבל אני ביקשתי בכל מצב לכנס את הוועדה וגם כן אנחנו נעקוב ונכנס אותה בהקדם עם עוד מספר נושאים. בבקשה, תמשיך, סליחה שהפרעתי לך. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> אני מודה ליושב-ראש. אני חושב שזה שולחן, זאת אומרת הוועדה הזו בהחלט יכולה לעזור בסנכרון בין כולם, כולל האוצר דרך אגב כיוון שיש פה הרבה מאוד כוחות שפועלים. סך הכול כחקלאים, אנחנו אופטימיים, אנחנו תמיד אומרים שבשנה הבאה יהיה יותר טוב, ודרך אגב, אנחנו גם התפללנו ועובדה שיורד גשם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> רואים את זה. התפילות שלכם נענו. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> עובדה. חזי תמיד אומר, אותי הוא מכיר, אז לפחות אתם תתפללו, אתכם הוא לא מכיר, אז עובדה. אני מקווה באמת שהעניין הזה ימשיך. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> איפה שבעלי תשובה עומדים, חברים, צדיקים גמורים לא עומדים. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> אין ויכוח. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זה חלק מההומור. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> הצדיקים באמת גמורים... << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> מילה לחברת מקורות, חברה שהרבה מאוד שנים מפתחת ועושה דברים טובים – כמובן גם לבית ובעיקר לחקלאות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אתה יודע שהיא לא מקבלת את הקרדיט שמגיע לה, בכנות אני אומר לכם. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> אז הנה אני בא ואומר. אומנם זו חברה מצוינת, אני אמרתי, אם היא לא הייתה קיימת היה צריך להמציא אותה, אבל בכל אופן מגיע לה קרדיט לפעילות, ואיך אומרים, חגגנו לכם 75 לפני שלוש שנים נדמה לי, אז לחגיגות המאה אנחנו מקווים שמשק המים יהיה מפותח כפי שצריך. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה. חזי, אתה רוצה בקצרה? לפני כן, מישהו עוד רוצה להגיד משהו קצר כי הוא כבר מסכם את הכול. בבקשה, חזי. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> בסוף עידן שאל שאלות, אני אתייחס לשלוש נקודות שהוא העלה. א', הוא צודק, הראיתי את זה גם במצגת. אגן הכנרת, כמו שהראיתי, אנחנו חוששים שיסבול מפחיתת משקעים בגלל שינויי אקלים וכולי, ובאמת אנחנו נערכים. ראיתם את התשתית האדירה שאנחנו מכינים צפון-מזרח כדי להוסיף מים לאגן הכנרת. הנושא השני זה איגומי מים, פרויקט של אגודת המים "מים בגליל", זה בעבודה, לצערי התעכב, בין היתר בגלל המלחמה, פרויקט שכבר אמור לצאת לדרך ב-2021 והתעכב, בהתחלה מסיבות אחרות ולאחר מכן התעכב שנתיים בגלל המלחמה, אבל הם כרגע רצים והם עובדים ובונים את המאגרים והדבר הזה ייתן מענה לחקלאים, אני מקווה גם בימי הקיץ. למה בעצם עלתה הטענה? כי בקיץ האחרון נאלצנו למעשה למשוך את השמיכה הקצרה מפה ומשם כי גם הטבע דרש את שלו, לא רצינו לייבש נחלים, וגם החקלאים דרשו את שלהם ועשינו פה פעולות משותפות, אני חושב בסוף בשיתוף פעולה גם עם רט"ג, גם עם החקלאים וגם עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לחלק את המחסור. היה מחסור שנה שעברה, אין מה לעשות. לגבי פרויקט כורזים, שזה בעצם העלאת מים לגליל המערבי במערכת הארצית, הוא נכנס לתוכנית התלת של חברת מקורות, אפילו הגדלנו, ועודכנתי שהוא אמור לעלות לשיפוט בוועדה המקצועית שלנו באמצע ינואר והוא יוצא לדרך. אני לא יודע בדיוק להגיד לכם כמה זמן ביצוע, אני חושב שחברים ממקורות או ג'בר יכולים להגיד לכם יותר טוב ממני, אבל הוא נכנס. << אורח >> ג’בר מסאלחה: << אורח >> גם קו רמת הגולן. << אורח >> יחזקאל ליפשיץ: << אורח >> הוא נכנס בתוכנית התלת שלנו, הוא אושר והוא יוצא לדרך, וזה באמת ייתן מענה, וכמובן הגשמים לא פחות חשובים, אני מקווה שהם יהיו בעזרתנו. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> קודם כול, אני רוצה באמת להודות לחזי, מנכ"ל רשות המים, שהגיע, נתן סקירה מאוד מאוד מפורטת על כל משק המים. אני רוצה להודות לראשי הרשויות שהגיעו, לחברת הכנסת, לנציגי החקלאים, כל המשרדים הממשלתיים. הייתה פה סקירה גם של מקורות על העבודה המדהימה שהם עושים ביחד עם רשות המים. אין לי צל צלו של ספק שהמשרד הזה ומקורות, עם מנכ"ל משק המים, בעזרת השם, אנחנו נראה שנים שבסך הכול יפתרו את כל הבעיות – לא את כל הבעיות, אבל את רוב הבעיות של משק המים. גם בתקופות של שנת בצורת אנחנו רואים את המערכת עובדת, עובדת כמו שעון, מספקת את תצרוכת המים גם למשק הבית, גם לחקלאות. אנחנו רואים את עבודת הקודש של כל נותני השירות בתחום המים במדינת ישראל ועל כך מגיע לכם שאפו. אני רוצה להודות שוב למנהלת הוועדה, ליועצים, לכל הצוות המקצועי שליווה אותנו בוועדה הזו. תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>