פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 53 מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול יום שלישי, י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), שעה 10:34 סדר היום: << נושא >> השפעת הרשתות החברתיות על שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני נוער << נושא >> יום מיוחד בכנסת לציון החודש הלאומי להעלאת המודעות להתמודדות עם שימוש בסמים ובאלכוהול נכחו: חברי הוועדה: אריאל קלנר – היו"ר מוזמנים: מלכה כץ – ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, שפ"י, משרד החינוך ליעד גנט – תלמיד בית ספר עתיד דביר בבית שמש, חבר בתוכנית עמיתים משפיעים, משרד החינוך נאווה כהן אביגדור – ראש אגף תיאום והכוונה אזרחית מוקד 105, המשרד לביטחון לאומי סוזן בן עזרא – מנהלת תחום בכירה פיתוח, מניעה רב"ק, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק אהרון דגן – ק' חקירות נוער ארצי, המשרד לביטחון לאומי עידית ענתבי אלמוג – עו"ד, ממונה ביחידת התיאום הממשלתית לזכויות הילד, משרד המשפטים מעיין שיוביץ' – עו"ד, פרקליטה במחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה ד"ר רוני ברקוביץ – מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות קרן זרגרי – רוקחת, רכזת תחום בקרה ואכיפה, משרד הבריאות ד"ר תמרה מרגוליס – מפקחת אזורית, משרד הבריאות ענת שגב – מנהלת תחום פ"א- התמכרויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי ברהן מלדה – מפקח ארצי קהילתי לקליטת עלייה, משרד העלייה והקליטה לירון כרמלי – מנהלת אגף חינו, רווחה וצעירי, מרכז השלטון האזורי איתי כהן – מנהל תחום מניעה, המרכז הישראלי לטיפול בהתמכרויות אודל אביטן – חברת צוות מוגנות, הנהגת ההורים הארצית אביגיל חי – נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית אסף כנען – מנכ"ל עמותת אל-סם משה יוסף אלעד אדליסט – מנהל בעמותת על"ם משתתפים באמצעים מקוונים: קרן גאון מזוז – מנהלת יחידת הנוער, עיריית עכו ליאת גלזר – מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל ליאור וינטרוב – מנהל מדיניות ציבורית בטיק-טוק ישראל פרופ' יוסי הראל פיש – מומחה בינלאומי לחקר התמכרויות איתן אקשטיין – עו"ס, מנכ"ל רטורנו - מרכז לטיפול בהתמכרויות מאיה מלכין – מנהלת תחום מניעה וטיפול בהתמכרויות, מכבי שירותי בריאות מנהלת הוועדה: בת שבע פנחסוב רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> השפעת הרשתות החברתיות על שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני נוער << נושא >> << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בוקר טוב. היום אנחנו 10 בטבת, 30 בדצמבר 2025. היום גם יום צום, צום 10 בטבת. צום שבו אנחנו מציינים גם את תחילת המצור על ירושלים. אנחנו זוכרים את הימים של אז, מה שההתחלה של המצור הוביל בסוף לחורבן של תשעה באב. מכאן לשם, בדרך לדיון חשבתי לעצמי גם כמה שנושא ההתמכרויות זה המצור על נפש האדם, על גוף האדם ואובדן החירות של האדם. אין דבר יותר מה שמייצג אולי את צלם האלוהים של האדם שהופך אותנו למה שאנחנו זה דווקא היכולת הבכירה ואין דבר שיותר גוזר את הבחירה מההתמכרות והכול מתחבר פתאום ביחד. אנחנו באמת התכנסנו כאן היום לישיבה מיוחדת בנושא השפעת הרשתות החברתיות. קודם כל, אנחנו מציינים פה באמת את החודש הלאומי להעלאת המודעות להתמודדות עם שימוש בסמים ואלכוהול. היום אנחנו נדבר על השפעת הרשתות החברתיות על שימוש סמים ואלכוהול בקרב בני נוער. נוכח סכנת ההתמכרות בגיל הזה, בגיל הרגיש של התפתחות המוח, לחץ חברתי להתנסות בשימוש שמנרמל את התופעה. תחושה שהשימוש עוזר לשכוח מהמציאות וגיל שימוש שהולך ויורד. חשוב להדגיש כי בניגוד ליתרונות השימוש בהם ככלי שנועד להתקשרות בין בני אדם ולחבר ביניהם, להנגיש מידע ועוד יש נזקי חשיפה רבים כגון חשיפה לאלימות, שימוש באלכוהול, סמים, עישון ומוצרים נוספים. דברים שלא נאכפים, תכנים שמוטמעים בכל מיני שיטות על ידי בעלי אינטרסים, בין היתר כוכבי רשת ולפעמים דמויות נערצות. והכול לעודד התנהגויות מסוכנות ובסוף זה מגיע לשימוש בחומרים מסוכנים ופיתוח תלות בהם. באוסטרליה נכנס לתוקפו חוק שמגביל שימוש ברשתות חברתיות מגיל 16. זה נועד להגן על ילדים ובני נוער שמאפיינים ממכרים של הרשתות החברתיות ומיליוני ילדים ובני נוער איבדו את הגישה לחשבונותיהם ברשתות החברתיות. כמובן שיש לזה השלכות לכאן ולכאן והדברים האלו צריכים לידון בצורה רצינית. אני רואה שגם הדברים ידועים במדינת ניו יורק. גם היא בסוף דצמבר השנה הזאת או שנה הבאה? בשנה הזאת כבר רשתות חברתיות יצטרכו להציג תווית אזהרה שתופיע בכל כניסה לפייסבוק, אינסטגרם וכמובן הדברים האלה נושא של פיקוח על הרשתות החברתיות. אנחנו פה מדברים כמובן על מצב שמעניין אותנו זה בישראל. אנחנו רוצים ללמוד מהעולם איך מתמודדים, אבל אנחנו רוצים בסוף להביא את התוצאה המיטבית לילדי ישראל, לנוער בישראל, לחברה בישראל. דפוס הבילוי הנפוץ, המגמה כמובן בעלייה. במיוחד מאז הקורונה וביתר שאת מלחמת חרבות ברזל. ילדים ובני נוער מבלים זמן רב ברשתות החברתיות וכמו כולנו מושפעים מהסביבה הזאת. הם ניזונים מסביבה שמעודדת פערים, תחרות, ניצול זולת ולא מעט דוגמאות שליליות. כמובן יש גם דוגמאות חיוביות, אבל הדברים האלה צריכים לידון. לפיכך אנחנו צריכים לברר קודם כל הנושא שרלוונטי אלינו, הנושא של ההתמכרות וקודם כל לשימוש ברשתות החברתיות וכמובן להתמכרות לחומרים, זה הנושא שלנו, בעקבות הרשתות החברתיות. כמה הן משפיעות בעצם על התמכרויות לאלכוהול, סמים, טבק. ומכאן אנחנו נגיע לנקודות לדיון שקודם כל מגמת השימוש לרעה ברשתות החברתיות, פיתוח תלות בהן ואף התמכרות. מהי מידת החשיפה לחומרים ממכרים. מהם האתגרים והחסמים בהסרת תכנים. הצורך להגדיר תוכן שיווקי. איך ניתן לחייב את הרשתות החברתיות להפעיל מנגנונים לחסום שיווק. ניטור תכנים יזומים ברשת וליזום קמפיין ופרסום נגדי באמצעים דיגיטליים. האם יש כרגע אכיפה אפקטיבית? מהם הכלים להתמודדות החל מחינוך, הסברה, מניעה והעלאת מודעות לסכנות בקרב הורים וילדים. האם יש קמפיין חינוכי בהובלת בני נוער לשימוש מיטיב ובטוח ברשתות החברתיות ולהעלאת המודעות לסכנות ולנזקים הכרוכים בסמים ואלכוהול בגיל הקריטי של התפתחות המוח? מהם המענים למניעת שימוש מזיק ברשתות החברתיות. מהם המענים ביצירת תרבות פנאי איכותית משמעותית. אנחנו נקווה לדיון פורה. נושאים חשובים. דבר ראשון, ליעד גנט, בוא ספר לנו מי אתה, מאיפה. << אורח >> ליעד גנט: << אורח >> אני ליעד גנט, אני מבית ספר עתיד דביר מהעיר בית שמש. אני והחבר'ה שאיתי פה אנחנו מתוכנית עמיתים ומשפיעים. המטרה שלנו זה להיות בתוך בית הספר ואנחנו עוזרים לילדים שאנחנו רואים שלוקחים סמים או אלכוהול או מעשנים ודברים כאלה. אנחנו עוזרים להם, צריכים לשים לב לכל אחד ואחד הוא לא לוקח, שהוא לוקח. ואם הוא לוקח אז לעזור לו ולנסות לעזור לו לדבר עם ההורים שלו ביחד איתו כמובן. לגרום לו להשפיע על זה פחות, שלא יהיה עם זה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> כלומר, אתם פועלים יותר לא בצורה של רשתות חברתיות. אתם פועלים ממש כמו פעם. פיזית. כמו שבני אדם מדברים. היו פעם מדברים אחד עם השני. וזה יוזמה שלכם? זה יוזמה שהגיעה מאיפה? << אורח >> ליעד גנט: << אורח >> זה יוזמה של המורים ומשרד החינוך. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> זה יוזמה רק של בית הספר שלכם או שאתה מכיר עוד מקומות? << אורח >> ליעד גנט: << אורח >> יש יותר. כי זה ארגון כזה. תוכנית של משרד החינוך. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> ואיך אתה מרגיש? << אורח >> ליעד גנט: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אתה מרגיש שיש תוצאות? << אורח >> ליעד גנט: << אורח >> כן ולא. כי זה יכול לעזור, אבל זה לא אפקטיבי, כי זה צריך לבוא בכללי מהתלמידים. זה לא אמור לבוא ממשרד החינוך. כי אם ילד לוקח נגיד סמים או אלכוהול הוא לא עושה את זה כי משרד החינוך אמר לו, הוא עושה את זה מעצמו. אז הפתרון לדעתי זה גם שיבוא מהתלמידים עצמם. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אבל זה בדיוק הרעיון. אתם התלמידים הולכים אל תלמידים אחרים. << אורח >> ליעד גנט: << אורח >> כן, אבל התוכנית עצמה גם במשרד החינוך צריך לעשות משהו. כי נגיד חלק מהתוכנית אנחנו באים לכיתות ומעבירים להם שיעורים. אז נגיד זה אני לא בטוח שזה כל כך אפקטיבי. << אורח >> קריאה: << אורח >> עוד לא עברתם את ההכשרה. << אורח >> ליעד גנט: << אורח >> לא עשינו את ההכשרה, אבל אני העברנו שיעור. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בסדר. מתי התחיל הפרויקט הזה? << אורח >> ליעד גנט: << אורח >> לפני חודשיים-שלושה. תחילת שנה כזה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אני חושב שאנחנו נמשיך לעקוב. נזמין אותך לכאן עוד כמה חודשים ונראה, נשמע את התובנות שלך. הדברים האלה הם חשובים. ישר כוח, זה חשוב. פרופ' יוסי הראל פיש, מומחה בין לאומי לחקר התמכרויות. הוא בזום איתנו. << אורח >> יוסי הראל פיש: << אורח >> בוקר טוב. קודם כל, כבוד יושב-הראש, אני מברך על הדיון הזה. הנושא הזה מאוד חשוב, בעיקר בתקופה הזאת שאנחנו חיים בה. ואני רוצה בקצרה לתת את תמונת המצב של הנוער הישראלי בתחומים שאנחנו מדברים עליהם. אני כמו שאתה יודע, אני החוקר הראשי של המחקר הבין לאומי של ארגון הבריאות העולמי על התנהגויות סיכון והמצב הנפשי וה-well being של בני נוער בהשוואה לקרוב ל-50 מדינות באירופה. אנחנו עוקבים אחר הנוער הישראלי ברמה ארצית מתחילת שנות ה-90 עד היום יש לנו מגמות לאורך השנים. ואני רוצה להתמקד עכשיו, זה מה שאני קורא שש שנות הטלטלות שהתחילו כמובן במרץ 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה. ועדיין לא הסתיים, אבל אנחנו נמצאים כרגע בשלהי התקופה של המלחמה, מלחמת ה-6 באוקטובר. ואנחנו עדיין רואים את האפקטים. אז אני רוצה לדבר בדיוק על שני התחומים הללו שאנחנו מדברים עליהם, המעורבות והחשיפה לרשתות החברתיות וצריכת החומרים הממכרים. אני אתחיל דווקא עם השימוש הבעייתי במדיה החברתית. הנתונים שאני מדבר עליהם, נתוני הבסיס אליהם אני משווה זה שנת 2019, סוף שנת הלימודים של 2019, בערך חצי שנה לפני פרוץ מגפת הקורונה. ואותם אני משווה לנתונים שאספנו בשנה הנוכחית ב-2025 במאי-יוני 2025 על מדגמים מייצגים ארציים מעל 12,000 נבדקים בגילאי כיתות ז' עד י"ב. אלה הנתונים שאני עכשיו מדבר עליהם. נתחיל עם השימוש הבעייתי במדיה חברתית. אלה מדדים תקניים, תקפים ומהימנים שפיתחנו אותם עם המומחים המרכזיים בתחום הזה באירופה. צוות מחקר גדול מאוד ומדד שאנחנו משתמשים בו כבר די הרבה שנים. כאשר המדד הזה הראה לנו בשנת 2019 שיש 4% מהנוער בישראל שיש להם שימוש בעייתי במדיה החברתית, עד כדי כך שאפשר להגדיר אותם כמכורים למדיה החברתית. הם נמצאים שם כל היום, חשופים לצורה מאוד אינטנסיבית. ה-4% הללו בשנת 2019 מיקם את ישראל במקום השלישי לפני הסוף, בין האחוזים הנמוכים ביותר, השיעורים הנמוכים יותר באירופה וצפון אמריקה. בשנת 2025, השנה, עם כל מה שקרה בקורונה שדחף את הילדים והנוער בכל העולם לתוך המסכים ולתוך הרשתות החברתיות, ואצלנו בארץ אחרי הקורונה התקופה שהתרחשה אחר כך ואחר כך המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 עד היום גרם להחמרה גדולה יותר. ב-2025 אנחנו רואים 18% מהילדים במדינת ישראל מכיתות ז' עד י"ב. 18; זה כמעט ילד אחד מתוך חמישה ילדים שמבלה כל כך הרבה זמן בתוך הרשתות החברתיות, ש-א' החשיפה שלו לכל התכנים שם ולכל השיווק של אלכוהול וסמים ותכנים אחרים פוגעניים הוא מאוד גבוה. בעצם אנחנו מדברים על ילד אחד מתוך חמישה ילדים שאפשר להגדיר אותם כמכורים לשימוש הבעייתי במדיה החברתית, למסכים. זה בעצם תמונת המצב. אני לא אכנס למה הם עושים, כי יש פה הרבה אנשים בפגישה היום שיכולים לדבר ומן הסתם ידברו על זה בצורה הרבה יותר עמוקה ממני. אבל כרגע זה תמונת מצב של רמת החשיפה שלהם. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> מה המצב שלנו, רק כדי להבין, יחסית לעולם? << אורח >> יוסי הראל פיש: << אורח >> ב-18% אנחנו מספר שלוש מתוך 50 מדינות באירופה. הכי גבוה. כלומר מספר שלוש, מהחמורים ביותר. השלישי הכי חמור באירופה לשנת 2025. זה המצב שלנו כרגע. אל תשכחו שבמדינות האחרות, אולי חוץ מאוקראינה, לא הייתה מלחמה בשנים הללו. אז אצלנו זה החמיר את המצב עוד יותר. אין פה סיבתיות, אני לא יכול להוכיח. מסתמן זה מה שקראתי שש שנות הטלטלה שהולך ומחמיר. עכשיו בואו נראה קצת על החומרים הממכרים. אז בשנת 2019 אחוז התלמידים שעישנו סיגריות לפחות פעם אחת בחודש האחרון היה 6%. ב-2025 זה קפץ ל-17%. כלומר, זה גדל יותר מאשר פי שניים. שתייה בעייתית של אלכוהול, מה שאנחנו קוראים binge drinking, שתיית אביסה, שתייה שגורמת להשתכרות. זו השתייה הכי מסוכנת שהילדים שותים אותה כאשר הם יוצאים לבלות עם ילדים ומרביצים חמש מנות משקה או יותר באירוע אחד. זה עלה מ-7%, שזה היה שיעור שהיה לנו בשנת 2019 ל-11% היום. וזה ממשיך לעלות. כלומר, הסתכלנו בשנים האחרונות, יש מגמה של עלייה ואנחנו חייבים לעצור את זה לפני שיהיה מאוחר מידי. קנאביס היה 10%. אני מדבר על צריכת קנאביס לפחות פעם אחת ב-12 חודשים האחרונים. אני מדבר כרגע על שימוש שנתי. 10% בשנת 2019 וזה הכפיל את עצמו ל-22% השנה. עלייה מאוד דרמטית. כנ"ל לגבי סמי פיצוציות, עלה מ-6% ל-20%. במילים אחרות, יש לנו עלייה מאוד משמעותית בצריכה של חומרים ממכרים. אנחנו רואים את זה גם על - - - אגב. למעשה אם מסתכלים על החפיפה הזאת בין העלייה הזאת והעלייה השנייה, תזכרו שיש לנו עלייה עוד יותר דרמטית בשילוב המצוקות הנפשיות בקרב הילדים. ששיעור המצוקות הנפשיות היה כרגיל בסביבות 20%-25% במשך כל שלושת העשורים האחרונים, עד שנת 2019, שאז זה היה 25%. ומפרוץ הקורונה עד היום זה התחיל לטפס לאט-לאט למעלה, למעלה ובסקר האחרון שמבוסס על מדגם מייצג ארצי של 12,000 תלמידים זה הגיע ל-57%. כלומר, שילד אחד מתוך שני ילדים במדינת ישראל יש לו תסמינים של דיכאון לפי ה-DSM. כלומר, הגדרות של תסמינים שבהגדרות של הפסיכיאטריה הבין לאומית הם מוגדרים כתסמינים של דיכאון. שזה מצב מטורף. לכל אנשי המקצוע פה בחדר ברור הקשר הכול כך חזק שאנחנו יודעים בין המצוקות הנפשיות לבין שימוש בחומרים. בוודאי ובוודאי שהחשיפה למסכים והשעות הרבות שהם נמצאים שם במקום להיות בחוץ ולעסוק בדברים שבונים ומחוברות חברתית בריאה ופיזית. במקום לעשות את הדברים הללו המצב רק הולך ומחמיר. זה כמובן מגובה גם בספרות המדעית, שאני רק אזכיר מאמר אחד של דונלסון, שיצא עכשיו בשנת 2025. הוא עושה מטה אנליזה של 31 מחקרים שהסתכלו על הקשר בין החשיפה לרשתות החברתיות לבין השימוש בחומרים ממכרים. הוא מצא קשר מאוד חזק בין שתי התופעות הללו. אפשר להסתכל שם. מה שאני רוצה לומר לסיכום, כי יש פה עוד הרבה נושאים שיכולים להוסיף המון מידע לעומק בנושא הזה, תראו, הרשתות החברתיות הן כאן. איך אומרים? זה מה יש. זה רק ילך ויעמיק מבחינת הכניסה שלו לתוך החיים היום יומיים. אגב, של כולנו, לא רק של הילדים. בוודאי ובוודאי של בני נוער. אני חושב שאנחנו צריכים כאנשי המקצוע להסתכל על זה כעל מנוף. ובמקום להתעסק יותר מידי במצוות אל תעשה, כלומר במה לא לעשות ברשת ואיך לרדוף אחרי המסרים השליליים אנחנו צריכים להיות פרו אקטיביים ולהשתמש ברשתות הללו כמנוף להכניס תכנים ומסרים מאוד ברורים ומאוד אינטנסיביים ובשכיחות מאוד גבוהה בנושא של מניעה ושל לקיחת אחריות בכל הנושא של צריכת חומרים ובכלל התמכרויות. ולאזן את החיים בין כמות הזמן שאתה נמצא בתוך הרשתות לכמות הזמן שאתה יוצא החוצה ונמצא בקהילה, מתנדב, עוסק בחוקים ועושה את כל הדברים שילדים בגיל הזה אמורים לעשות על מנת להצליח ולחזק את ה- well being שלהם. בזה אני אשאיר אתכם כרגע ונמשיך את הדיון. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה פרופ' הראל פיש. אנחנו נעבור לאיתי מהמרכז הישראלי להתמכרויות. << אורח >> איתי כהן: << אורח >> בוקר טוב ותודה על ההזמנה לוועדה החשובה הזאת. אני אגיד כמה דברים בנושא הזה. קודם כל, זה ידוע פה, בוודאי לכולם או לרוב האנשים פה, אין אבחון רשמי של התמכרות לרשתות חברתיות, לאינטרנט. בספרות המקצועית, ב-DSM, ב-ICD אין הגדרה רשמית של התמכרות. כן בעולם הזה מדברים על הגדרות רשמיות בגיימינג, בפורנו ובהימורים ששלושתם מתרחשים גם במרחב האינטרנטי. יש לזה הרבה משמעויות, שזה הרבה משמעויות מבחינת המחקר שנעשה ומבחינת האחריות ביטוחית וכו'. אבל חשוב שנכיר את הדבר הזה. בישראל לפי מחקר שלנו, נער או נערה ממוצעים נמצאים 8.8 שעות ביום באינטרנט, ברשת. זה יכול להיות גם רשתות חברתיות, אבל לא רק. זה גם כולל כמובן גיימינג, גם הימורים, כולל פורנו. בכלל, ההגדרות פה של רשתות חברתיות הן הולכות ומאבדות את הדיוק שלהן. בסוף גם ילד ברובלוקס שהוא אולי בגיימינג מצד אחד, אבל גם ברשת חברתית מצד שני. וגם את זה חשוב שנכיר. מה שכן, יש הרבה מאוד מחקר שמראה שהשימוש ברשתות חברתיות הוא למעשה מפעיל את אותם מנגנונים במוח שמפעילים חומרים כמו אלכוהול, כמו קנאביס וכו'. יש פה מנגנון של התמכרות שברמת הפיזיולוגיה הוא עובד מאוד דומה. חשוב לציין שאמנם אין התמכרות רשמית לרשתות חברתיות ולאינטרנט, אבל כן אפשר לדבר על פגיעה משמעותית בתפקוד, על שימוש בסיכון מוגבר. על פגיעה משמעותית בתפקוד של בני נוער שאנחנו יכולים לראות. על איבוד שליטה. על חוסר יכולת לשלוט בכמות הזמן על ילדים שזה פוגע בשינה. לא הולכים לישון, כי ממשיכים להשתמש ולשחק. ואיזה שהיא השתלטות על החיים. יש מחקר מאוד מעניין שמראה שבני נוער נהנים פחות ביציאה פיזית, באיזה שהוא בילוי פיזי אם הם לא מעלים לרשת. זאת אומרת, אפשר לראות את זה ברמה המחקרית. אני חושב שצריך להסתכל על המרחב הזה בשלושה רבדים מרכזיים: קודם כל, כמו שאמר פרופ' פיש, הרשתות והשימוש מעלה, הקורפוס המחקרי מראה את זה באופן ברור, את התסמינים של חרדה, של דיכאון, של בדידות. יש פגיעה בריאותית. ואלה גורמי סיכון לשימוש בחומרים אחרים. אנחנו מכירים את זה ואנחנו יודעים. אז ככל שבני הנוער משתמשים יותר יש להם יותר גורמי סיכון שיביאו אותם גם לשימוש בחומרים אחרים. הרמה השנייה היא באמת הנרמול. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> סליחה שאני קוטע אותך. ברור שככל שאנחנו יותר חשופים, משתמשים, כולנו, בפרט בני נוער וילדים שגדלו לתוך זה כבר, שלא מכירים בכלל מציאות אחרת ומשתמשים ברשתות החברתיות ובטכנולוגיה בכלל. אז לצורך העניין, אמרת שהם לא מעלים תמונה של בילוי משותף הם מרגישים פחות טוב. זה כמו שאדם שאין לו רכב, אז הוא מרגיש פחות טוב מפעם שאנשים היו הולכים ברגל יותר. זה לא שאנחנו מכורים לרכבים. בסופו של דבר זה שיש לך היום את היכולת לבוא, אותי מעניינים יותר באמת ההיבטים השליליים. אני לא בטוח שדווקא בן אדם שלא העלה סלפי עכשיו מאיזה פגישת חברים, אז הוא לא העלה. נו, אז הוא מרגיש עם זה קצת פחות טוב. כי הטלפון שלו בלי סוללה, נו אז מה? מן הסתם כי זו המציאות שאליה הוא גדל. אבל זה לאו דווקא איזה תופעה שלילית, או שאולי תחדד לי. << אורח >> איתי כהן: << אורח >> לא, אז התופעות, שוב, התופעות השליליות, במחקר אפשר לראות בפירוש עלייה בתסמינים של חרדה, במיוחד אצל בני נוער. עלייה בתסמינים של דכאון. אפשר לדבר על הפרעות שינה. זה הכול מחקרים שמראים ששימוש מוגבר ברשתות חברתיות מעלה את התסמינים האלה. יש תופעות בריאותיות, השמנה וכו'. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> יש קבוצות השוואה שהם נגיד לא משתמשים ברשתות החברתיות ובודקים אותם? לצורך העניין ציבור חרדי הוא הרבה פחות חשוף ומשתמש, במיוחד בגילאים האלה ובכלל. << אורח >> איתי כהן: << אורח >> תראה, אני לא מכיר מחקר ספציפי, אני מכיר את הסקירות. היום מסתכלים בעיקר על סקירות שיש. ויש הרבה מאוד סקירות של מטא שמסתכלות על מחקרים מהעולם. בעולם, אני יכול להניח שברושם יש גם קבוצות ביקורת. אלה מאמרים רציניים וכתבי עת רציניים. אני לא יודע להגיד לך בדיוק מי קבוצות הביקורת האלה. אבל בפירוש המחקר היום הוא די חד משמעי לגבי הדבר הזה. לא סתם, דרך אגב, אוסטרליה עשתה את המהלך שהיא עשתה. זה על סמך מחקרים שמראים את הפגיעה בבני הנוער. זה לא מקרי. זה לא איזה שהיא החלטה שרירותית. הרמה השנייה היא הנרמול של השימוש. יש פה שני צדדים לזה. אחד, יש פרסומות לגיטימיות של חומרים, של סיגריות, של אלכוהול, שבני הנוער מקבלים כחלק מהתכנים שהם מקבלים בתוך הרשתות. שתיים, הם מקבלים את זה גם באמצעות זה שהם רואים יענים שהם משתמשים. לאו דווקא, החבר'ה לא רוצים לשווק את זה, אבל זה מה שהם עושים. הם מעלים את החיים שלהם, הם מנרמלים את הדבר הזה. גם לזה יש השפעה בסוף על השימוש אצל בני הנוער. הרמה השלישית שחשוב מאוד לזכור זה מרחב הזמינות. בסוף רוב החומרים שבני הנוער צורכים, חלק גדול מהם, מגיע משם. מגיע דרך הטלגרם, טלגראס, הזמנות, פנקו של אלכוהול מגיע אליהם עד הבית. בסוף הם משתמשים במרחב האינטרנטי כדי לקבל אליהם את החומרים. הזמינות פה היא קריטית. צמצום זמינות זו טקטיקת מניעה מאוד אפקטיבית ואנחנו כושלים פה לחלוטין. זה זמין להם כמעט, אולי אפילו לפעמים יותר מוולט. יותר קל להם. << אורח >> קריאה: << אורח >> אולי דרך וולט. << אורח >> איתי כהן: << אורח >> גם דרך וולט. הם מקבלים את ההודעות לתוך הטלפון "עכשיו מבצע". תלחץ כאן. זהו. וזה אצלם ביד, 10 דקות. אז מה בכל זאת אנחנו חושבים וממליצים במרכז להתמכרויות שצריך לעשות? קודם כל, צריך להבין שיש פה חוסר שיווי משקל. יש פה כוחות גדולים וחזקים שפועלים נגדנו ונגד בני הנוער שלנו. יש פה כוחות כלכליים עצומים שפועלים. לכן להחזיר, להגיד להורים 'זה שלכם' זה לא הגיוני. אין פה, צריך רגע לייצר שיווי משקל כמה שיותר אל מול הכוחות הגדולים האלה. הדבר הראשון זה רגולציה. רגולציה של המדינה. אני חושב שלהגיד הרשתות קיימות, בואו נחיה עם זה – זה לוותר. עובדה שיש מדינות, ושוב, אני לוקח את אוסטרליה שאנחנו לא יודעים לאן זה ילך. אבל לפחות אמרו אנחנו לא מוותרים. יש רשתות חברתיות, בואו נעשה עם זה משהו. לא נגיד זה קיים עכשיו נשתמש בהם. לא, נגביל את זה. נגביל מגיל 16 ומעלה. ולכן רגולציה היא קריטית. גם ברמת שימוש, גיל שימוש. אני אתן לכם דוגמה, פורנו, אם הורים לא מפעילים סינון תכנים על טלפון של ילד, ילד מקבל היום בממוצע בישראל 6.2 גיל ממוצע של טלפון. מה הילד צריך לעשות כדי לצרוך פורנו? ללחוץ אני לא בן 18. זו ההגנה שאנחנו נותנים לילד הזה מפני פורנו. אוקיי והשאר תלוי בהורים. כן שמים סינון, לא שמים סינון. לכן אני חושב שהנושא של רגולציה הוא קריטי. צריך לעבוד ברמת הקהילה. בסוף זה גם עניין של תרבות. פעם היו מעשנים במטוס מאחורה וזה היה בסדר. פעם היו מעשנים בבתי חולים. היום תנסה להדליק סיגריה בגן ציבורי יסתכלו עליך עקום, גם אם בחלק מהמקומות זה חוקי. ולכן צריך פה מאמץ קהילתי ושינוי תרבותי. צריך לעבוד עם ההורים. בסוף הם הגורם המשפיע, בלי ספק. ובסוף, בקצה, גם עם בני הנוער, לתת להם מסרים, לעבוד איתם על חוסן, על מניעה. גם אלה כלים מאוד חשובים. אני רוצה לציין רק לסיום. בהקשר אחד אנחנו עושים מחקר על האפקטיביות של מסרים בטיק-טוק לבני נוער. אין הרבה, אנחנו לא יודעים להגיד הרבה כמה מסרים כאלה הם באמת אפקטיביים. אנחנו מקווים שבשנה הבאה נוכל גם להציג את התוצאות של הדבר הזה. אבל במידה וזה אכן אפקטיבי, ברור שגם בשדה הזה אנחנו צריכים להיות ולתת גם מסרים נגדיים. תודה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה איתי. לירון, בבקשה. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> לירון כרמלי, מנהלת אגף חינוך רווחת צעירים במרכז השלטון האזורי. כבוד יושב-הראש, תודה רבה על הדיון הדחוף, הבהול והקריטי. אני גם מתנצלת שאני צריכה לצאת, היה לנו כפילות בוועדות בגלל התזוזה ואני מתנצלת. זה דיון שמאוד חשוב לי. אני דווקא אמשיך ממה שדיבר פרופ' פיש. אנחנו מסתכלים בסוף על כל נושא סמים ואלכוהול והתמכרויות, ואני נמצאת גם בוועדות על אלימות, על כל כך הרבה נושאים. מחפשים איך להעניש ורגולציה ומה קורה לנוער. ובנוער צריך לטפל בנוער. יש לנו יחידות נוער בתוך הרשויות המקומיות, בתוך השלטון האזורי, בתוך השלטון המקומי. יש. יש גם חוק לפני שנים. יש לנו מנהל יחידת נוער. החינוך הבלתי פורמלי כשאנחנו מסתכלים עליו, זה המקום בו אנחנו מייצרים חברויות ותחושת שייכות, חוסן, עוגנים. מפתחים מיומנויות אצל הילדים. חיבורים. כל מה שילד צריך יש לו בתוך המערך הבלתי פורמלי. סיים את בית הספר, דרך אגב, גם בתוך בתי הספר. הוא מסיים והולך לחוגים ומגיע לתנועות ומגיע לפעילויות. שם הילדים צריכים להיות. אמר פרופ' פיש, כשהם יהיו שם הם לא יהיו ברשתות. וזה נכון. אנחנו עוד רחוקים משם. ולמה אני אומרת את זה? כי בסופו של יום אני מרגישה שבכל ועדה שאני מדברת, אם זה על סמים או אלימות או לא משנה על מה, אני מרגישה שיש את הפתרון ואת התשתית, לפחות המניעתית הראשונה. יש נוער, יש מחלקות נוער. מה אין? תקציב. יש לנו מנהלי יחידות נוער מצוינים שעובדים בלי צוותים ובלי תקציבים. אם כבוד היו"ר יבדוק מה אחוז התקציב מהחינוך בכלל לבלתי פורמלי אני חושבת שכולם פה יהיו בהלם. אנחנו מדברים אולי על 0.03%. ואם נוריד את הכספים שהולכים, ובצדק, לתנועות הנוער וארגוני הנוער וצריך גם יותר, אנחנו נשארים עם 0.01% לפעילות בלתי פורמלית. אני לא יודעת לעבוד עם זה. וזה לא שאני חושבת שבחינוך יש הרבה כסף. אני חושבת אין מספיק בחינוך הבלתי פורמלי. וברגע שיהיו לנו תשתיות חזקות, צוותים, רכזים, מדריכים שיעבדו עם הנוער וברגע שיהיו תקציבים לפעילות למחלקות של הנוער, שאין היום, באמת שאין. אז נוכל לדבר על מניעה ועל קשר ועל לזהות. לזהות מראש את הילדים. יותר פעילויות. ככל שהילדים יהיו ביותר פעילויות איכותיות ואפקטיביות וערכיות וחברתיות – אוטומטית, טכנית מבחינת 24 שעות ביממה, הם יהיו פחות ברשתות. אנחנו לא פותרים פה את הכול ויש פה עוד נושא של התמכרויות. אני לא שם. וברור שנצטרך עוד הרבה דברים ונצטרך ענישה ורגולציה והכול. אבל בואו רגע נסתכל על מה שקיים. התשתית קיימת. יש חוק, יש הכול. רק תקציב לזה. אוסיף עוד משהו קטן לסיום, ברשותכם. זה נושא כל כך חשוב. הייתה עוד דרך להעביר תקציב. יש את רכזי המוגנות. השנה קוצץ התקציב. אז נכון, לא ב-80%, אבל ב-30% הוא קוצץ. גם היה עוד פתרון קטן, לא מספק, של רכזי מוגנות בבתי הספר. זה הנושא. זה היה המנדט שלהם לטפל. גם זה קוצץ. ואני חושבת שצריך לשים את הדברים האלה על השולחן וקודם כל לדאוג שיהיו תקציבים בנוער, בחינוך הבלתי פורמלי. לתנועות הנוער, לארגוני נוער ולמחלקות הנוער. זה היה החלק שלי. אני גם ממש מתנצלת שאני צריכה לצאת. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה לירון. תודה רבה על הדברים. באמת דברים חשובים, אלה דברים שאנחנו נצטרך לתת עליהם את הדעת. יש לנו את הטיק-טוק בזום. ליאור וינטרוב, מנהל דיון ציבורי בטיק-טוק. שלום לך. << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> שלום, בוקר טוב לכולם. קודם כל, כבוד יושב-הראש, תודה על הדיון החשוב. כמו הרבה דיונים שקורים בבית הזה, בהקשר הזה, גם הדיון הזה אני חושב שהוא נקודת התחלה של דיונים אחרים וייבחן ביכולת שלנו להמשיך ולקיים את הדיונים האלה ואת האינטגרציה בין כל הדוברים שאומרים פה דברים חשובים וחכמים והיכולת שלנו לעבוד ביחד. תראו, הבטיחות הנפשית והפיזית של המשתמשים שלנו, של הקהילה שלנו, בייחוד צעירים, היא נמצאת במוקד של הפוקוס של טיק-טוק. טיק-טוק זה מקום שבא בסוף לעשות טוב לאנשים. לאפשר להם ליצור, להשמיע את קולם. ומושקעים הרבה מאוד מאמצים וכוח אדם ומשאבים בטכנולוגיה הכי מתקדמת כדי בעצם לייצר סביבה כמה שיותר בטוחה ומכילה, שהחוויה תהיה חיובית. ברגע שהחוויה חיובית אנשים גם ירצו להיות שם. צריך לומר בהתחלה שהאתגרים הם כל הזמן מתפתחים. ככל שהפלטפורמה מתפתחת וצצים אתגרים חדשים ואנחנו כל פעם צריכים למצוא את עצמנו כמובן מחוברים לשטח, מגיבים ומעדכנים את - - -. דבר שני, טיק-טוק פועלת לפי החוק במדינת ישראל ולפי כללי הקהילה שלנו שהם בעצם החוקה שלפיה היא בעצם מגדירה מה מותר ומה אסור. צריך לומר בצורה הכי ברורה שפעם אחת כל הנושא של חומרים בלתי חוקיים, צריכה של סמים, אלכוהול באופן כללי ובייחוד כלפי צעירים, אסורים על הפלטפורמה. המשמעות היא שמתי שיש, שאנחנו פעם אחת מונעים מהחומרים האלה להגיע לצעירים. תכף אני אגיד מה זה אומר מבחינת גיל. כשאנחנו נתקלים בזה אנחנו מורידים. ואם הדברים, אף פעם אין מאה אחוז. כשהדברים האלה מגיעים ומדווחים גם אז אנחנו מורידים עליהם או באמצעות האלגוריתם, הטכנולוגיה, או באמצעות 40,000 מודרטורים שיושבים רחבי העולם, בעיקר באירופה ומנטרים. חלקם לענות על השאלה הבאה, חלקם ישראלים דוברי עברית, דוברי ערבית. מכירים את הניואנסים ואת השפה. אני חושב שיש פה, כיוון שעלו פה כמה נושאים מעורבבים, צריך לומר, הפלטפורמה מיועדת לבני 13 ומעלה. אנחנו לא רוצים ומנסים למנוע עלייה של ילדים צעירים וברגע שמישהו נרשם בגילו האמיתי, זאת אומרת גיל 13 עד 17 הוא מקבל מגוון מאוד רחב של הגנות, גם מבחינת התכנים. איזה תכנים הוא מקבל. זמן מסך. מי שנרשם בגיל 13 עד 16 זמן המסך שלו שעה. חיבור וצימוד הורי. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> מה הכוונה זמן? בטיק-טוק? מה, מודדים לו שהוא יהיה שעה? << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> אם אתה נרשם, הורה לוקח את הילד ביד ורושם אותו בגילו האמיתי, 13 ומעלה. ברירת המחדל היא שעה ביום. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> מה יקרה אחרי שעה? << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> אחרי שעה הוא ייסגר. זה משהו שאפשר לשנות. אפשר לשנות את זה, אבל זו ברירת המחדל. בנוסף החשבון הזה מוגדר כחשבון פרטי שגם מונע מהילד, מהנער או הנערה, לראות תכנים מסוימים. יש תכנים שלא יגיעו אליו. וגם מי רואה אותו ולאן התכנים שלו עצמו הולכים. הוא יכול לסנן מילים מסוימות. זאת אומרת, זה נותן איזה שהיא מעטפת של בטיחות שמה שהוא נדרש מבחינת אותו צעיר ומבחינת ההורה או המחנך, זו פעם אחת לגרום להם להירשם בגיל האמיתי שלהם. זו נקודה חשובה מאוד. אנחנו מפתחים את הפוליסה שלנו בהתייעצות עם מומחים ברחבי העולם. כל הזמן מנסים להישאר מחוברים. כאמירה אני אומר, יש פה הרבה כוחות עכשיו שריכזת פה בחדר. לנו חשוב להכיר תופעות חדשות, טרנדים, מילים, דברים שקורים, שיכולים לגרום לנו להגיב יותר מהר. ואנחנו שמחים על הקשר הזה ומנהלים קשר offline לא במסגרת הדיון הזה עם הרבה מאוד עמותות וגופים. אנחנו מאוד ממליצים לדווח על תופעות. פעם אחת דרך הפלטפורמה, פעם שנייה או דרך איגוד האינטרנט או על ידי 105, נאווה שיושבת פה ובטח תכף תדבר. שעושים עבודה נפלאה. אנחנו רק עכשיו באוויר עם קמפיין בטיחות לצעירים בשיתוף פעולה עם 105. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> זאת אומרת, זה בדיוק מה שרציתי לשאול. יש לכם גם מה שנקרא קמפיינים לכיוון החיובי. << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> בוודאי. אני אגיד, רוב מוחלט של - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> רגע, אני אחדד. זו פעילות שאתם מייצרים כטיק טוק או זה פשוט אתם ממליצים או חושפים לכל מיני ארגונים, מדינה, לא יודע, עמותות? << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> שאלה מצוינת. אז פעם אחת אנחנו יצאנו בקמפיין משותף יחד עם 105 שבא ואומר ופונה לצעירים בגיל 13 ואילך שאומר להם תראו, יש כל כך הרבה פיצ'רים ששומרים על המוגנות שלכם. כולל זמן מסך, כולל סינון תכנים, כולל חשבון פרטי. אנחנו לקחנו שישה משפיעים מובילים, יוצרים מובילים במדינת ישראל, ויחד עם 105 יצרנו גם דף נחיתה שקורא לצעירים לבוא ולהיכנס, וגם להורים. ותוך פחות מחצי דקה להפוך את החשבון של הבן, בת, למוגנים במאות אחוזים. כרגע, אם ראיתי נכון בבוקר, הקמפיין הזה קיבל עד עכשיו ביחד, כל היוצרים, מעל 22 מיליון צפיות. אז נשמח להעביר לך את הקמפיין ואת הדטא שלו. הוא גם מתרחש בפלטפורמות אחרות. בנוסף אנחנו עובדים עם עמותות ומסייעים להם גם במסגרת האחריות החברתית שלהם. נותנים להם תקציב כדי לפרסם. נותנים להם נוער כדי לפרסם. יוצרים שיתופי פעולה. אנחנו השנה גם קיימנו כנס משותף מחנכים באמצעות עמותת מצמיחים. ללמד גם מורים וגם מדריכים איך להיות יותר מוגנים ואיך להשתמש בפלטפורמה הזאת ליהנות מהדברים הטובים ולהימנע מהאתגרים, מהדברים הפחות טובים. אני אגיד עוד מילה רק לגבי הפרסום של אלכוהול. הפרסום של אלכוהול אצלנו הוא בישראל במידה מאוד מזערית. אבל הוא פונה לגילאים 18 ומעלה. מפרסמים מורשים בלבד שבפיקוח. וגם הצורה שבה מפרסמים אלכוהול זה נעשה בצורה שבעצם לא מפרסמת שום מוצר ספציפי ובוודאי לא פונים לצעירים. אני שוב אגיד, יש המון אתגרים שקשורים לעשייה ברשתות. צריך לזכור שהרשתות החברתיות בסוף מבטאות גם דברים שפועלים offline. כל התופעות שידענו פעם גם בתור ילדים מתקיימות עכשיו והן גם מתקיימות ברשתות. האתגר הוא לעבוד ביחד. פעם אחת זיהוי מוקדם, ערנות, יכולת להצביע לנו כדי שאנחנו נוכל לפעול. ואם צריך לשנות את הפוליסה שלנו כי יש איזה שהוא אתגר חדש או משהו שקורה, או שפשוט נוכל ליישם את המדיניות שלנו ולהוריד את הדברים. הנושא של הפתיחות, הנושא של השלמות הפיזית והמנטלי של הצעירים אצלנו הוא בטופ ואנחנו פועלים מאוד קשה כדי שזה כל הזמן ישתפר. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> ליאור, יש דברים שאתם שונים בישראל ממקומות אחרים מבחינת ההתנהלות שלכם? << אורח >> ליאור וינטרוב: << אורח >> יש מקומות מסוימים, קודם כל, ישראל כרגע פחות או יותר מתנהלת כמו אירופה. אין דברים בנושא הזה שאנחנו מתנהלים אחרת. המדיניות של טיק-טוק היא אחת בכל העולם, עם החרגות תרבותיות במקומות מסוימים, אבל שלא חלות על ישראל למיטב זיכרוני. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> הבנתי. תודה רבה ליאור. יש לנו את ליאת גלזר, מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית בגוגל. << אורח >> ליאת גלזר: << אורח >> בוקר טוב. תודה על ההזמנה ותודה על הזמן לדבר בפני הוועדה. הנושא של בטיחות ילדים ונוער הוא בראש סדר העדיפויות של גוגל. לכן גם היה לנו חשוב להשתתף בדיון. אנחנו מאוד מבינים את הדאגה והנתונים שעלו פה לגבי הגידול בשימוש בזמן מסך. הם בהחלט נתונים משמעותיים. אנחנו בסופו של יום אמנם חברה גלובלית, אבל נמצאים כאן בישראל ומכירים את המציאות הביטחונית שכנראה גם משפיעה על גידול בשימוש בפלטפורמות. אני אתייחס לשני נושאים שעלו כאן בוועדה. הנושא הראשון של שימוש בחומרים מסוכנים, עידוד שימוש בסמים או באלכוהול לקטינים. אני רוצה להגיד באופן חד משמעי, כמובן שהדבר הזה הוא בניגוד למדיניות שלנו, גם בגוגל וגם ביוטיוב. אנחנו לא מאפשרים להעלות תוכן שמעודד שימוש בסמים לא חוקיים. זה בעולם הלא החוקי והעברייני, זה ברור. אבל גם עידוד שימוש בטבק או באלכוהול לקטינים זה תוכן שהוא אסור. אני כמובן רוצה לשים פה את הכוכבית, בהמשך לדברים של חברי ליאור, שכאשר מדובר בקטינים המערכות צריכות לדעת שמדובר בקטין. ואם ילדים משתמשים בחשבונות שלא מוגדרים בהתאם לגיל האמיתי שלהם, זה משהו שמאוד מקשה על המערכת להבין ולדעת ולהתאים להם את התוכן. יש לנו היום טכנולוגיות של בינה מלאכותית, מזהות בזמן אמת הפרות. יש לנו צוותים אנושיים שבודקים תכנים כדי למנוע הפרה של כללי הקהילה שלנו. ויש לנו מנגנונים שמוגדרים מראש לגבי חשבונות של קטינים מתחת לגיל 18 ותכנים שלא מתאימים, שלא מיועדים לגילאים האלה לא יוצגו להם. זה נכון גם לגבי פרסום. אנחנו חוסמים אוטומטית פרסום מותאם אישית לחשבונות של קטינים. בכלל, טארגטים של פרסום לקטינים זה משהו שהמערכות שלנו לא מאפשרות. וכמובן כאשר מדובר בתכנים רגישים יותר המסננים והמגבלות הם חמורים יותר. אני רוצה להציג לכם, אני מניחה שחלק מהמשתתפים פה, בעיקר הורים ואנשים שעוסקים בתחום הזה מכירים שאנחנו מציעים כלי מאוד משמעותי להורים לניהול השהייה של הילדים שלהם ברשתות החברתיות – פמילי לינק. זה כלי שמאפשר לשלוט בהיבטים רבים מאוד. בין אם זה דברים טכניים כמו זמן מסך, שעות שינה וגם נושא של תכנים ושליטה ומגבלה על אפשרויות הנגישות של קטינים לתכנים בפלטפורמות שונות שקשורות למערכות אנדרואיד. גם בסלולר וגם באינטרנט. ביוטיוב יש לנו היום מגוון של אפשרויות צפייה. יש את היוטיוב הרגיל, שמיועד לבגירים. יש יוטיוב קידס, שמיועד לקטינים. הוא בעצם גן סגור שבו יש תכנים ייעודיים שמיועדים לגילאים האלה. באמצע יש מערכת שהיא בעצם מערכת שהיא נותנת להורים ולילדים לבחור את רמת השליטה והסינון שהם מעדיפים ומתאימים למשפחה שלהם. אני אגיד עוד דבר, אנחנו גם עובדים, כמו שליאור ציין, אנחנו עובדים הרבה עם גורמי אכיפה ועם מוקד 105. גם לטפל בבעיות קונקרטיות שקורות ודיווחים. ואנחנו באמת ממליצים שבהקשר הזה של דיווחים לפעול דרך מדווחים מהימנים כמו מה שנקרא trusted flaggers כמו 105, כיוון שהדיווחים שלהם מגיעים בערוץ מהיר וייעודי ומטופלים בצורה מהירה. אני אגיד כמה מילים אחרונות לגבי הסיפור של שימוש במסכים. אז זה לא ערך עבור גוגל ויוטיוב שמישהו יהיה הרבה זמן בפלטפורמה. אנחנו רוצים שהפלטפורמות שלנו יהיו מועילות וישרתו את הצרכים ואת הרצונות של המשתמשים שלנו. אנחנו מסתכלים על יוטיוב כעל ספריית וידיאו. ספריית וידיאו שמצד אחד מאפשרת לאנשים לצרוך הרבה ידע וללמוד דברים חדשים ולהעמיק את תחומי העניין שלהם ומהצד של היוצרים לעודד את היצירתיות ואת חופש הביטוי של האנשים בפלטפורמה. אנחנו פחות מתייחסים לפלטפורמה כאל רשת חברתית ואנחנו רוצים שאנשים ייהנו להשתמש בפלטפורמה הזאת. יש לנו גם כלים בתוך יוטיוב שנקראים take a break שאחרי זמן מסוים מציעים לך לעשות הפסקה מהשימוש בפלטפורמה. אפשר להפסיק את ההפעלה האוטומטית של סרטונים כדי שתידרש פעולה אקטיבית מהצד של המשתמש ולא רק מה שנקרא גלילה אין סופית, אלא שידור אין סופי. אנחנו גם עובדים הרבה עם מומחים ועם שותפים כדי להבין כל הזמן את הזירה הזאת ולגבש כלים שיכולים לסייע גם להורים וגם לילדים. אני כן אגיד שאנחנו פחות מאמינים בגישה של מניעה מוחלטת. יש המון טוב בפלטפורמות האלה. יש בני נוער וילדים מוצאים שם קבוצות שווים, במיוחד כאלה שנמצאים אולי לא במרכז הבמה החברתית. יש ערך גדול שאנחנו רואים בקיום של התכנים האלה ובנגישות של בני נוער אליהם. לכן אני מתחברת גם לדברים שאמרו קודם, צריך לראות איך משתמשים בפלטפורמות ובכוח שלהן כדי להעצים את הטוב מבלי להתעלם מהסכנות והדברים המאתגרים יותר. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לשאול פה גם בשולחן, שימוש באלכוהול הוא הרבה יותר נקרא לזה בעייתי, כי הוא סך הכול חוקי. אז זה רק השימוש המופרז, זה עניין של הסברה. אבל סמים, שזה דבר שהוא בלתי חוקי ויש איך אנחנו מייצרים מציאות שבה קודם כל אני אשמח לשמוע מי שפה עובד אל מול הרשתות, איך זה בכלל מגיע לרשתות אותן פרסומות או דברים כאלה. ואיך הרשתות צריכות לפעול ברגולציה מתאימה כדי לשמור על החוק. בסופו של דבר פה זה עניין מאוד ברור מבחינה חוקית. מי מהמכובדים שרוצה אולי להתייחס, אם יש פה קודם כל, לפני אביגיל, אני רוצה לשמוע פה או מהפרקליטות, עו"ד מעיין שיוביץ'. בואי תתייחסי לנקודה הזאת. זאת אומרת, איך היום אנחנו מתמודדים מול תופעות של שימוש ברשתות חברתיות, במיוחד בנושא של הסמים. באלכוהול אני מבין שזה הרבה יותר מורכב. << אורח >> מעיין שיוביץ': << אורח >> אנחנו במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מנהלים מערך מורכב של הסרת תכנים. כאשר הסרת התכנים נעה מתכנים ביטחוניים שבעצם מהווים פגיעה בציבור וגם יכול להיות תכנים מיניים. זאת אומרת, יש מנעד רחב. בשלב הזה למעשה אנחנו לא מקבלים פניות מגופי האכיפה ביחס להסרה של תכנים שנוגעים להפצת סחר בסמים. אבל כמובן שככל שיהיה צורך ויועברו לנו תכנים כאלה אנחנו נפעל לפי הקריטריונים כדי להסיר אותם. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אבל זה לא רק סחר. זאת אומרת, השאלה כמה אנחנו רואים ברשתות עידוד או פרסומת לדבר הזה. משהו שיגרום בסוף, אני אשאל את זה אחרת. וזאת אולי שאלה לא רק אלייך, אלא אנשים שגם מומחים ברמה החברתית. כשאנחנו מדברים על עלייה בהתמכרויות בעקבות רשתות חברתיות – האם זה נובע בגלל שיש צורך, אנשים מפתחים תלות נפשית ברשתות החברתיות, התלות הנפשית הזאת משפיעה עליהם באלף ואחת דרכים. כתוצאה מזה הם גם אחרי זה מגיעים למצב שבו הם מגיעים לסמים. ואז אין לכם, זה לא רלוונטי אליכם, לצורך העניין, למחלקת הסייבר ובכל. או שאנחנו רואים ברשתות החברתיות תופעה, אני יודע שזה קיים ברשתות חברתיות מסוימות. אבל שיש ממש עידוד, פרסום, כמו שמפרסמים סיגריות וכמו שמפרסמים אלכוהול, ככה פשוט מפרסמים סמים, קלים, קשים, לא משנה כרגע. כל מיני דברים שהם אסורים על פי חוק. ואז השאלה היא באמת חוזרת אלייך, אליכם בעצם, איך אנחנו פועלים כנגד זה. << אורח >> מעיין שיוביץ': << אורח >> אני אומר שאני מניחה, זאת אומרת מה שאנחנו רואים, אני מניחה שחבריי יכולים להצטרף לזה. זה שאין פרסומות גלויות, בוודאי, בגלל שמדובר בנושא שהוא לא חוקי. אז אם יש תכנים שהם מפורסמים זה לא תכנים שיהיו פרסומות גלויות וברורות שאנחנו על פניו יכולים איכשהו לנטר, בטח לא באופן אקטיבי. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> זאת אומרת זה באיזה שהיא רמיזה לכאן או לשם. הבנתי, אוקיי. כן, בבקשה. << אורח >> איתי כהן: << אורח >> אני אגיד שכאמור זה גם וגם. זה גם המצוקות הנפשיות שנגרמות כתוצאה משימוש מוגבר. הן מביאות, יש סיכוי, שוב, באמת האנליזות, סיכוי של פי שתיים של נער או נערה להשתמש באלכוהול בעקבות שימוש מוגבר ברשתות חברתיות. וגם הפרסומות שמגיעות. וזה לא בעולם החוקי, בסדר. בסוף הרשתות האלה, טלגרם היא רשת. היא לא חסידי אומות העולם כמו טיק-טוק וגוגל, אבל היא עדיין רשת ששם בהחלט דרכם מגיעות פרסומות. זה בעולם הלא חוקי, זה ברור. אני לא יודע איזה פעולות נעשות ברמת האכיפה כדי למנוע את זה. זו שאלה. אני לא רואה הרבה, אבל יכול להיות שאנחנו לא רואים ומתחת לפני השטח כן קורים דברים. יש כן נרמול בסוף כשאתה רואה influencer שיושב עם ג'וינט וזה שם, בסדר? והם יודעים להסתיר את זה ויש שפה שלמה של איך הם כותבים את זה כדי שהמערכות המדהימות של גוגל וטיק-טוק לא יעלו על זה. רמז, זה לא מאוד מסובך. והם עושים את זה. שוב, המטרה שלהם היא לא למכור לך סם או לשכנע את בני הנוער. זה החיים שלהם. הם לרוב חלקם צעירים, שאלכוהול נגיד זה חוקי. אבל הם שותים כל ערב והם מעלים את זה, כי זה חלק מהתוכן שהם מעלים. זה לא נועד לשכנע אותך. אבל יש פה תהליך של נרמול של הדבר הזה. גם בנושא, בעיקר בנושא הקנאביס, בנושא האלכוהול וגם סמי מסיבות שיש להם נוכחות מאוד מרשימה ברשתות. מי שנמצא שם רואה את זה. יספרו לך בני הנוער, תכף תשאל אותה, הם מקבלים את התוכן הזה לא כפרסומת, אלא כחלק מהחיים של האנשים שהם עוקבים. חלקם מעריצים אותם יותר, מעריצים פחות, אבל הם בתוך הפיד שלהם. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אז חזרנו אליך, אביגיל. << אורח >> ליעד גנט: << אורח >> מה שהוא אמר זה לא רק מזה. בנוגע למה שהוא אמר זה נכון, זה גם מהרשתות החברתיות, אבל זה לא רק זה. זה מהמשפחה ומהאנשים שמסתובבים איתם. אז אם נגיד עכשיו יש בני דודים שהם שותים במסיבות או דברים כאלה, אז אתה תראה את זה וכנראה תרצה לעשות גם ולנסות. ואם יש לך בני דודים שהם לוקחים סמים או זה, אז אתה אולי תתעניין בזה. לא מחייב. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אני מניח שאיתי לא ירצה למנוע מאתנו להיפגש עם בני דודים. << אורח >> ליעד גנט: << אורח >> כן. אני מתכוון שצריך גם ההורים, המשפחה. צריך שכל הקהילה תנסה לעזור כאילו, לא להשתמש. ואם אתם משתמשים אז לא ליד הילדים. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> נכון. טוב, זה כבר עניין שדובר פה מבחינה חברתית. נעבור לאיתן? אביגיל, תחכי עוד שנייה. << אורח >> אביגיל חי: << אורח >> אני רוצה להצטרף אליו. כאילו ממש לגעת בנקודות שהוא נגע, ליעד. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> שנייה, אני אתן לך את המקום שלך. נדבר פה עם הרב איתן אקשטיין, מנכ"ל רטורנו, איתנו בזום. << אורח >> איתן אקשטיין: << אורח >> שלום וברכה. אני מצטרף לברכות לדיון הזה, הוא באמת חשוב. כמנהל מרכז גמילה שמטפל בילדות מגיל 12 ומעלה, יש לנו היום 150 מטופלים ברגע זה, צעירים וצעירות והנושא הזה עולה כל הזמן. אני רוצה טיפ טיפה אולי אם יורשה לי לעשות איזה שהוא סדר פה. תראו, אני חושב שהדיון הזה צריך להיות מחולק בעצם לשניים: ל-80% מהאוכלוסייה של הצעירים של ילדים, של בני הנוער, למרות שלפי פרופ' פיש ידידי היקר, לדעתי האחוזים משתנים, אבל בוא נניח שסטטיסטית יש 80%, באמת אפשר לדבר על בעיית ההתמכרות או הסכנה מהתמכרות של הרשתות החברתיות. וכל מה שנאמר פה נכון: הגבלות, לא הגבלות, גוגל, טיק-טוק והכול, בסדר. אפשר לחפש פה דרכים למנוע, בסדר גמור. אני רוצה לדבר על כך של-20%, אולי כבר יותר מ-20% מהצעירים אנחנו לא צריכים לדבר על בעיית הרשתות החברתיות, אלא פתרון של הרשתות החברתיות. כי בשבילם בעצם הם נמצאים במקום, כמו שאמר פרופ' פיש, בגלל הקורונה, בגלל המלחמה, יש להם מצוקות רגשיות נוראיות והם בורחים לשם. כשבן אדם בורח לאקמול כי כואב לול הראש הוא לא יסתכל על ההתוויה אם צריך לקחת כל שש שעות או כל ארבע שעות, הוא ייקח כל רגע כשהוא ירגיש צורך בזה. ואז צריך להסתכל על זה אחרת לגמרי. אז באמת, 80%-70% אפשר לדבר על מניעה, תוכניות מניעה בבתי ספר וידידים שידברו איתם. הכול נהדר. אבל מי שכבר זקוק לזה עכשיו כי הוא זקוק לתרופה צריכים להסתכל על זה אחרת. א', צריכים לאתר אותם. דרך אגב, שאלו פה לגבי המגזר החרדי, עד כמה הדבר הזה באמת נכנס בפנים. אני יכול לספר לכם על כמה מקרים של מורות שפנו אלינו על בנות מבית יעקב שנמצאות ברשתות החברתיות בשבת, בצורה מוסתרת. וזה לנו אומר שהם עברו איזה שהוא גבול. כנראה אצלם עכשיו זה באמת חשוב להם מאוד. דרך אגב, הדבר הראשון שאני אומר למורות האלה אל תעזו להגיד להם להפסיק לצרוך את מה שהן עושות, כי בינתיים זה עוזר להן לשרוד. לא יודע מה יקרה אם ייקחו להם את הדבר הזה. אז אני דווקא רוצה לדבר על ה-20%, 10%, על אותם אחוזים שבעצם משתמשים בזה כפתרון ולא כבעיה ואז צריכים להסתכל על זה אחרת. צריכים לאתר אותם. אולי באמת יעזרו לנו, אולי באמת החברות הגדולות שעוסקות במדיה הזאת יעזרו לנו. כי אנחנו משקיעים היום עשרות אלפי שקלים כדי לאתר אותם. אנחנו משתמשים במדיה החברתית ויש לנו כל מיני דרכים איך לאתר אותם ואיך לשכנע אותם לבוא לטיפול. אליהם צריכים להתייחס אחרת. לא שיפסיקו לצרוך את זה, אלא שיבואו אלינו לקבל את הפתרון. דרך אגב, אצלנו שנה וחצי אף אחד לא נוגע בפלאפון. אין להם פלאפון. הם לא צריכים את זה באמת. אבל כשהם נמצאים בתוך התהליך הזה של החיפוש אחרי משהו שימלא להם את הריק שיש להם בפנים, לפעמים הם צריכים את זה. אבל הבעיה היותר חמורה, וזה אני רוצה לציין, שיש לנו היום רשימת המתנה של חודשיים-שלושה חודשים של צעירים שרוצים להיכנס לטיפול ואין לנו מקום לטפל בהם. זאת אולי בעיה נוספת שצריך לחשוב עליה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אכן כן. תודה רבה וישר כוח על כל הפעילות שאתם עושים. אביגיל, חיכית בסבלנות, הגיע תורך. מועצת התלמידים והנוער הארצית. אביגיל חי, בבקשה. << אורח >> אביגיל חי: << אורח >> היי, אני אביגיל חי, אני נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית. בקרב בני נוער הלחץ החברתי לשתות, לנסות, לא להיות חריג, מגיעה לכולם. מגיעה בסביבה הקרובה, פחות ברשתות החברתיות. אנחנו נתקלים בזה עם בני הדודים, עם החברים, בבית, בבית הספר. הרצון להשתייך הוא מאוד גדול. לא להיות זה שאומר לא. הרשתות החברתיות הן לא אלו שיוצרות אותו, לפי דעתי לפחות ולפי המועצה. אלא הן כן נותנות נורמל ולהגיד הנה זה קורה. ואם זה חברים שישלחו לי באינסטגרם סרטון שלהם עם הסיגריה ביד או עם בקבוקי האלכוהול, אז הם כן יעשו לי איזה שהוא רצון. אבל הם לא אלה שיפרסמו לי את זה. זה לא שעכשיו איזה חברת סיגריות תפרסם לי קנאביס או משהו כזה. אתה שאלת על המגזר החרדי. לפי דעתי, לפי מה שאני יודעת, המגזר החרדי ברובו לא צורך רשתות חברתיות וגם שם יש כמויות אדירות של אלכוהול וסמים. בתור יו"ר ירושלים אני נתקלתי בזה המון. זה בעיניי הוכחה שזה בא מהמשפחה ומהחברים. אני כן רוצה להגיד, ליאור וליאת אמרו שיש הגבלה על הרשתות החברתיות. אני אגיד שבתור מי שכן הכניסה את הגיל האמיתי שלה לרשתות החברתיות אני עדיין נחשפת להמון תכנים של אלכוהול ושתייה. ההגבלה, לקבל הודעה בטיק-טוק ב-22:00 נגמר לך הזמן, הטיק-טוק נחסם לך עד 6:00 וגם זה הגבלה שאני הייתי צריכה לאשר אם אני מוכנה לדבר הזה או לא. באינסטגרם אני מקבלת אחרי שעה וחצי הודעה "היי, עברת שעה וחצי באינסטגרם". אם את רוצה את יכולה להמשיך עוד רבע שעה, עוד חצי שעה, או בכלל שההגבלה הזאת תיעלם. זה לא באמת נחשב להגביל. גם זה, כשנכנסתי שאלו אותי כמה שעות את רוצה להיות באינסטגרם? אני עניתי שעה וחצי. אני יכולה עדיין להפר את זה. אני כן רוצה להגיד שהרשתות החברתיות הן חלק בלתי נפרד מהעולם שלנו, בני הנוער. הן הזירה המרכזית שבה מתעצבת הזהות ונוצרות תובנות תפיסות לגבי מה שנחשב מקובל, מותר או רגיל. הפתרון כאן הוא לא להגביל או לחסום את הרשתות לחלוטין, זה לא נכון. יש ברשתות המון תכנים חיוביים ומקום לקדם אותנו ולאו דווקא לעכב. חסימה תהיה לא ריאלית ואפקטיבית. אנחנו קוראים לרגולציה בנושא. דיווחים רבים ברשתות שנשלחים לאפליקציות לא מתקבלים ומקבלים מענה של חסימת תכנים המסוכנים לציבור ובעיקר להשתמש ברשתות לחיוב. לקרוא למשפיענים לדבר על הנושא, כי בני הנוער באמת מקשיבים למשפיענים. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אביגיל חי: << אורח >> אני אגיד שאנחנו ממש כאילו - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> את בעצם אומרת שאפשר להשתמש ברשתות לכיוון החיובי. אם אני אסכם את זה כך, אנחנו לא באים עכשיו לתחיית נפש האדם. ברור שבגילאים מסוימים כנראה רוב האנשים בשולחן הזה עברו אותם מתישהו. אנשים רוצים להיות מקובלים, אנשים רוצים להיות שייכים. זה צורך אנושי, בסיסי שכנראה שאין צורך לתקן אותו וגם אם נרצה לא נתקן אותו. אפשר לקחת אותו לכיוון החיובי. << אורח >> אביגיל חי: << אורח >> אני פתאום קלטתי שדילגתי על פסקה שהיא המטרה שלנו, שלשמה הגעתי. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בבקשה, קדימה. << אורח >> אביגיל חי: << אורח >> אנחנו כן חושבים שצריך לגשת לזה בצורה חינוכית. לא להגיד מה לא לעשות אלא יותר, זה רק מגביר, להגיד לא זה רק גורם לנו בני הנוער לעשות יותר, לגרום יותר. אנחנו דורשים שיהיה הסבר, שאני בתור בת נוער שניגשת לחבר אני אגיד לו שומע, זה לא לעניין. אני רוצה את הכלים האלה. אנחנו רוצים שלבני הנוער תהיה מודעות לסכנות ולא 'נו, נו, נו, זה לא בסדר'. אלא יותר תבינו מה אתם לוקחים. לקחת רגע סם, מה הוא עושה. אתה מודע לזה? צריכת האלכוהול שלך במידה נכונה? ולא אל תשתה פה אלכוהול, זה לא טוב, זה לא נכון. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> הבנתי. אוקיי, בסדר. כמו שאמרתי, אנחנו לא באים לתקן את בכלל הטבע האנושי וצריך ללכת איתו ביחד. ומצד שני, אם אני מסכם את מה שאת אומרת, אז בעצם להשתמש באותן פלטפורמות, באותן רשתות, במיוחד ציינת משפיענים והגישה את אומרת, גישה שבאה ומסבירה ומעוררת את המודעות. אם נצליח להפוך את השייכות לכיוון ההפוך, אז לפחות לצמצם את התחושה לכאן אז זו הדרך. צריך לחשוב גם בכיוון הזה. מעכו, קרן גאון מזוז, מנהלת יחידת נוער בעכו. << אורח >> קרן גאון מזוז: << אורח >> נכון. שלום וברכה לכולם. תודה רבה אדוני יושב-הראש על הוועדה החשובה הזאת. אני מייצגת את איגוד מנהלי מחלקות הנוער ואת השלטון המקומי. אני רציתי להגיד, האמת שמאוד התחברתי לדברים של כולם, כי אני חושבת שהכול פה באמת חשוב. אבל לירון באמת דיברה מהמקום שלי כמנהלת יחידת נוער על העצמת החינוך הבלתי פורמלי. אני לא אחזור על אותו דבר, אני רק אגיד עוד כמה דברים נוספים. אני באמת חושבת שצריך לתת משאבים ולחזק בתקציבים את המקום, את החינוך הבלתי פורמלי. בסופו של דבר אנחנו מדברים באמת על זה שבחינוך הבלתי פורמלי כשבן נוער ובנות נוער מגיעים לפעילות בלתי פורמלית אז קודם כל זה מגביר את תחושת השייכות. נוער שמרגיש שהוא שייך לקבוצה הוא פחות מחפש שייכות להתנהגויות מסכנות. בנוסף לזה, אנחנו מדברים על זמן פנוי כשהוא בעצם נמצא במקום בטוח ולא נמצא בשוטטות בחוץ ומחפש ונדליזם או אלכוהול או כל מיני כאלה. אנחנו מדברים על דמויות משמעותיות, על מודל לחיקוי. שבני נוער מגיעים לתנועות וארגוני הנוער ויש להם בן אדם לדבר איתו. אני רואה את זה אישית עם העובדים שלי, על מקרים, כל כך הרבה מקרים שאנחנו נחשפים אליהם, שמורות בבית הספר לא שומעות את זה ולא יודעות את זה. מורים ומורות לא שומעים עליהם. אני מעבירה את המידע למנהלי בתי ספר והם תוך כדי זה גילו את הדברים ואז מטפלים בזה. בין נורמות וערכים שהם מקבלים בתנועות וארגוני הנוער שילדים גדלים בזה זה משהו אחר לגמרי. אני חושבת שצריך לחזק את המקום הזה. בנוסף רציתי להציע שתי הצעות. אני לא יודעת כמה זה יכול להיות ישים, אבל אני אנסה. אני חושבת שצריך לצאת בהצעת חוק שעד גיל 12 במדינה הזו, אם למשל יש לנו את יוטיוב קידס, ראיתי שליאת נמצאת מגוגל, אז גוגל מאחר והוא מנוע החיפוש הכי גדול, אז גוגל קידס. עד גיל 12 השימוש יהיה בגוגל, זה יהיה רק גוגל קידס. זה מה שילדים צריכים להיות בו, בגוגל קידס, שהוא כמובן מבטל כל כך הרבה דברים שחשופים אליהם. היום אנחנו רואים שהתרבויות הן כבר מאוד מוקדמות. אם פעם בכיתה ז', ח', ט' היו ילדים נחשפים ילדים גם לתכנים, לאלכוהול, לסקס, למיניות, לדברים כאלה ופורנו, היום כבר הם מדברים את זה מיסודי והטיפול הופך להיות כבר בשלבים הרבה יותר מוקדמים. החשיפה צריכה להיות הרבה יותר מוקדמת. אני חושבת שצריך להציע איזה הצעת חוק כזאת. פשוט מנוע חיפוש לילדים ושם שהתכנים מותאמים לגיל הזה. דבר נוסף שאני רוצה להגיד זה על העניין הזה שבסוף הכול מתחיל ונגמר בחינוך של הורים. אני לא ראיתי איזה קמפיין, לא ראיתי איזה דברים מיוחדים, בתור אמא אני גם אומרת את זה, להורים שיכול להרתיע או להפחיד או להעלות את המודעות לכל הנושא של השימוש ברשתות החברתיות בצורה מבוקרת ונכונה. זה משהו שאולי גם אפשר לחשוב עליו. תודה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה ובאמת ישר כוח על כל הפעילות. באמת פעילות סיזיפית, מתמשכת. אני רוצה לעבור לסוזן, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי. << אורח >> סוזן בן עזרא: << אורח >> שלום, אני מברכת על ציון החודש הלאומי להעלאת המודעות לנזקי הסמים והאלכוהול בכלל בכנסת, בכל הישיבות. אני גם מודה לבת שבע שהשתתפה איתנו ביום שעשינו לציון החודש, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי. אני אתחיל בזה, אנחנו עובדים באמצעות המנהלים היישוביים שלנו והמדריכים שעובדים בהיקף רחב. היקף ארצי בכל היישובים. צוין פה גם הנושא של הקיצוץ, אבל עדיין אנחנו עומדים היום על כ-350 מדריכי מוגנות ועוד 221 מדמ"צים לצד 250 מנהלים יישוביים ביישובים. אני חושבת שיש פה איזה גוף שנותן מענים ברמה הפיזית. כן אנחנו מדברים על תקופה לא פשוטה שדוברה גם על ידי פרופ' יוסי הראל פיש וגם על אחרים. מדברים על תקופה של כמעט חמש שנים פלוס, שש כבר, מאז הקורונה, דרך המלחמה. אנחנו נמצאים בתקופה שהיא חסרת יציבות. גם למבוגרים וגם לילדים ולנוער. אם היינו לוקחים אחורה אנחנו רואים את בני הנוער של היום זה הילדים שהיו כבר בתחילת הקורונה. אנחנו רואים את ההשפעה הזאת מאוד חזק. כי אז גם הייתה חשיפה הרבה יותר גדולה למסכים שהחלה גם בתקופה הזאת. בנוסף אנחנו רואים את הנרמול שדובר פה. כן, הפך להיות מאוד נורמלי להשתמש בקנאביס, להשתמש בתרופות מרשם. הצורך שלנו בחיפוש אחרי ריפוי עצמי והרגעה, אנחנו כן נמצאים שם. והרשתות רק מבטאות את כל הדברים האלו. גם תפיסת הסיכון מאוד ירדה. ואת זה אנחנו רואים בכל המחקרים. נתפס שפחות מסוכן. פחות מסוכן להשתמש בקנאביס, פחות מסוכן להשתמש בתרופות. וגם אם קיבלתי מרשם אז הכול בסדר. גם אם השכן שלי קיבל מרשם אז גם זה בסדר עבורי. אז אנחנו גם צריכים להתייחס לדברים האלה. אנחנו רואים את ההשפעה של הרשתות והמשפיענים וחשיפה מאוד גדולה של כלל החומרים. אפשר לראות פלאיירים עם מחירים, עם שמות ברורים וגלויים. שום דבר לא מוסתר. זה מתחיל בדברים החוקיים של האלכוהול, כל משקאות האנרגיה שגם כרגע מדובר בכנסת רבות בנושא. גז קצפות שדיברנו בשנה שעברה ולקחנו את זה כנושא עיקרי בשנה שעברה. אז גם זה אנחנו רואים שאפשר להשיג הכול מהכול. המחירים גלויים. גם היום, סליחה שאני מול נציגת גוגל אומרת את זה, אבל גם אם היום עכשיו אני אקליד שאני מחפשת לקנות אחת, שתיים, שלוש, בירושלים ואיפה אני נמצאת, אני אדע, אני אקבל ישירות מי יכול כרגע להגיע במונית, רכב, אופנוע או כל דבר אחר, ולקבל את החומר הזה. לא משנה אם הוא חוקי או לא חוקי. אז ממש קל להשיג את הדברים. אנחנו אצלנו ברשות הלאומית מבצעים הכשרות למדריכים ולמנהלים ונותנים המון כלים לאיתור וזיהוי, כולל ברשתות. כל הנושא של מוגנות ברשת נכנס להכשרות אצלנו. אצלנו המדריכים נמצאים גם ברשתות, ביישובים של התלמידים שהם עובדים איתם. הם נמצאים שם, זה גלוי. כן אנחנו מתכננים ב-2026 להיכנס לזה יותר לעומק ולהוציא גם ערכה מוסדרת בנושא ולהיכנס לנושא הזה יותר חזק. אבל כן היום נעשות הכשרות בפריסה הזאת. דובר רבות על ההורים ועל המקום של ההורים. גם ההורים בהחלט יעד מרכזי בעבודה שלנו. כל הנושא של הכשרות, הרצאות, העלאת מודעות למה הילדים חשופים. איך אפשר לדבר איתם על זה. כלים לשיח, כלים להצבת גבולות וכל הנושאים האלה הם בהחלט חלק מהדבר. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> איך זה מתבצע? מה, בשיחות עם הורים? << אורח >> סוזן בן עזרא: << אורח >> כן. יש יישובים שממש יש להם בתי ספר להורים ואתה רואה הרבה סדנאות, גם תהליכיות וגם קצרות. גם הרצאות חד פעמיות וגם תהליכים ארוכי טווח. ויש יישובים שעושים יותר חליפות מותאמות. אז אנחנו רואים אם מתאים יותר להביא להרצאות, אם יותר מתאים שזה יהיה ברשת. זה גם יכול להיות הרצאה בפאב. זאת אומרת, בהתאם לאוכלוסייה של אותו יישוב יש פנייה אל ההורים. כן אנחנו שמים את הרשת במרכז. עובדים בשותפות עם כלל המשרדים הנוכחים פה. עובדים בשותפות עם 105 ביום יום ובקביעות. היו גם הילדים מעמיתים ומשפיעים פה. גם עבודה משותפת עם משרד החינוך ותוכניות נוספות. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בסדר, תודה רבה סוזן. משטרת ישראל, רב פקד אהרון דגן. << אורח >> אהרון דגן: << אורח >> קודם כל, אני מברך על הדיון. אבל הדבר הראשון שאני רוצה להגיד זה קודם כל ככה: לפני שנתיים בחודש פברואר 2023 למעשה אחזקת סם לצריכה עצמית מסוג קנאביס זה נהפך להיות עבירה מינהלית כלפי קטינים. המשמעות לכך שהקטינים באותו רגע מבינים שזה לא עבירה פלילית ולמעשה מבחינתם נתנו להם להבין ברשתות החברתיות בצורה כזאת או אחרת שזה שימוש הוא לגיטימי וניתן לעשות את זה ואין לזה השפעה פלילית. כתוצאה מכך הידיים של המשטרה כבולות מבחינת הטיפול. הטיפול של קטין שמשתמש בסמים בעבירה מינהלית זה לא אותו טיפול מערכתי וטיפול כפי שמטפלים בקטין שמבצע עבירה פלילית. היום כשקטין נתפס בעבירה מינהלית אני לא יכול לעכב אותו לתחנה, אני לא יכול להכריח אותו להגיע לחקירה. אני לא יכול, יש הרבה דברים. בסופו של דבר מי שעושה את הטיפול המשלים זה שירות המבחן לנוער. ואם אנחנו לא יכולים לטפל באותם קטינים מבחינה פלילית אז גם לשירות המבחן לנוער ידיו כבולות. כתוצאה מכך ההתמכרות עולה לסמים. אני לא יכול להגיד לך כמה ההתמכרות עולה כי אין לנו את האינדיקציה, כי הסמים משתוללים. אז זה נושא של ההתמכרות. אני רק יכול להוסיף עוד דבר נוסף לטובת הוועדה, שמחודש הבא זה באמת חודש גלישה בטוחה ברשת. אז משטרת ישראל ביחד עם 105 מקימים, מעבירים הרצאות במגוון נושאים של נושאים של התמכרויות ברשת לחלל הציבור. מועברים כ-2,500 הרצאות במהלך החודש הזה. אחד הנושאים שאנחנו מדברים בהם זה כל הנושא של מסרים בין לאומיים יחד למען אינטרנט טוב יותר וכדי להפוך את האינטרנט למקום בטוח וטוב יותר עבור הילדים והנוער. אבל בסופו של דבר נאמרו פה דברים שזה כבר לא בידיים שלנו. בני הנוער, לצערי הרב, מה שאנחנו בעבר ידענו בגיל מאוחר יותר היום כבר ילדים בני ארבע וחמש הם כבר שולטים ברשתות החברתיות. באמת חוסר היכולת שלנו לפקח על הדבר הזה מבחינה הורית, זה מקשה על הדבר. וההתמכרויות באמת עולות בין היתר. אין לנו גם שליטה על כל הנושא של היום אתה עושה את ההזמנה של הסמים מעל כל door to door. כלומר אם פעם היית צריך, יכול לראות את הסחר ברחוב, היום זה כבר door to door. אתה לא יכול לדעת, אתה לא יכול לראות מי השליח. לצערנו אנחנו הידיים שלנו כבולות ואין לנו אפשרות לאכוף את זה בצורה מלאה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> ומה כן אתם עושים היום? << אורח >> אהרון דגן: << אורח >> בעידן של היום, בנושא של סמים ואלכוהול, אלכוהול אנחנו תוקפים את הנושא הזה. בסדר? אנחנו עובדים, אנחנו מושקעים, יחידות הנוער מוכוונות לתקוף את אותם בעלי פיצוציות שכן מוכרים אלכוהול. לתצפת על אותן פיצוציות ולראות את הקטינים יוצאים משם עם אלכוהול. אבל עוד פעם, ההיקף יורד ככל שאנחנו נכנסנו היום ל-door to door עם רמת המשלוחים האלה. כאשר נכנס שליח לתוך בניין אני לא יכול לעקוב אחריו ואין לי מושג מה יש לו בתוך השקיות שלו. אז בנושא הזה האכיפה שלנו מבוצעת, אבל מאוד מוגבלת. בנושא של הסמים, עוד פעם, אנחנו אוכפים, אבל עדיין הידיים שלנו כבולות מבחינת החוק. האכיפה היא לא אכיפה כמו שהיינו רוצים שהיא תהיה בפן הפלילי. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> טוב. תודה רבה על הדברים. נמצאת איתנו מלכה כץ. << אורח >> מלכה כץ: << אורח >> צוהריים טובים, מלכי כץ, מנהלת את היחידה למניעת שימוש בסמים, אלכוהול, טבק והתנהגויות ממכרות. התנהגויות ממכרות אצלנו זה הימורים ומסכים. אני רוצה להתייחס גם לעניין של הרשתות החברתיות וגם לעניין של הסמים והאלכוהול מבחינת עבודת המניעה שלנו במערכת החינוך. קודם כל, יש לנו תוכנית שלמה של מניעת התנהלות, לא מניעה, אלא התנהלות מיטבית ברשת שאנחנו באמת מקנים לתלמידים מכיתה א' עד כיתה י"ב. זאת תוכנית התפתחותית שמותאמת גם לשלב ההתפתחותי וגם מותאמת תרבותית. זה אומר שיש לנו לכל הסדנאות יש לנו גם התאמה לחברה ערבית, ממלכתית דתית והחרדית. חרדית אפילו מחולקת לסדנאות לבנים וסדנאות לבנות. אנחנו עובדים איתם באמת על התנהלות בטוחה ברשת, לזהות תכנים פוגעניים, לזהות מה מתאים לי, מה לא מתאים לי. להיות אמפתיים ברשת. לפנות לעזרה. פנייה לעזרה זו מיומנות מאוד חשובה. את זה אנחנו עושים בהקשר של התנהלות בטוחה ברשת מהפן של היחידה שלי של התמכרות למסכים. אנחנו עובדים המון על ניהול עצמי. היכולת שלי לנהל את הזמן שלי במסך, היכולת שלי להבחין בין מה אני עושה שם, אם אני סתם נכנס ואני גולל גלילה אין סופית או אם אני יש לי משהו איזה שהיא מטרה מוגדרת. כלומר, אם אני סתם נכנסת לצפייה ויכולה לצפות שעות או אם אני נכנסת כדי לעשות משהו יותר אקטיבי. גם מלמדים אותם לזהות מה זה תוכן שלילי, מה זה תוכן חיובי. זה בהקשר של המסכים. בהקשר של חוסן ומניעת שימוש בחומרים, אז באמת שמעתם אותי לא פעם מדברת על תוכנית הכוחות שבדרך. זו תוכנית באמת, גם מכיתה א' עד כיתה י"ב. יש לה שישה נושאי ליבה שאחד מנושאי הליבה זה מניעת שימוש בסמים, אלכוהול, טבק. אנחנו עובדים המון עם התלמידים, גם עמידה בלחץ חברתי והשפעה חברתית. שנותנים מידע עדכני על החומרים למיניהם. בין אם זה אלכוהול, בין אם זה סמים וכן הלאה. אנחנו עובדים עם משרדי הממשלה, בין אם זה הרשות לביטחון קהילתי, משרד הבריאות, משרד הרווחה. המשטרה, יש למשטרה יחידת מניעה והסברה שאנחנו עובדים איתם הרבה ומכניסים אותם לבתי הספר לתת הרצאות. עם ההורים, הנהגת ההורים הארצית. אנחנו גם עושים הרצאות להורים. עכשיו חודש דצמבר, עשינו המון עבודה סביב הנושא של מניעת שימוש בסמים ואלכוהול. הייתה הרצאה להורים, הייתה הרצאה לאנשי חינוך. אנחנו עובדים הרבה על איתור וזיהוי. אני כן אגיד שאחד הדברים שאנחנו נעזרים בו המון זה התלמידים מתוכנית עמיתים ומשפיעים. תוכנית עמיתים ומשפיעים פועלת לדעתי זה העשור השלישי. כשאנחנו כל שנה מפרסמים קול קורא לרשויות ולבעלויות, מתקצבים הכשרה של בני נוער ואנחנו הופכים אותם למנהיגים בתוך בתי הספר והם מסייעים במניעה ובהסברה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> כמה זמן זה כבר? << אורח >> מלכה כץ: << אורח >> זה העשור השלישי שכל שנה חוץ מהשנה הראשונה - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בכמה בתי הספר זה עובד? << אורח >> מלכה כץ: << אורח >> מספר בתי הספר אני לא זוכרת. אני יכולה להגיד שאנחנו מכשירים משהו כמו 10,000 בני נוער בשנה. בשנה השנייה של המלחמה היו קצת פחות. שנה ראשונה של מלחמה היה קצת פחות, כי עשינו את כל ההכשרות ללא תקציב בלבד והיו הכשרות מקוונות. אבל זה עובד המון שנים כי זה מוכיח את עצמו כל שנה מחדש. כשאנחנו מפרסמים קול קורא אנחנו בעצם אומרים בואו תצטרפו, תעשו סמינר רשותי, סמינר של בעלות, שצריכים להיות בו לפחות שני בתי ספר. יש לי סמינרים רשותיים שלוקחים בהם חלק שמונה ועשרה בתי ספר. הם באמת התלמידים האלה הם תלמידים שמובילים עמדה. יש להם יכולת לדבר אל החברים שלהם בגובה העיניים. החבר'ה פה מבית שמש, המקסימים שהגיעו, יהיה להם את הסמינר. הם עוד לא עברו את ההכשרה אבל כבר הם התחילו בפעילות בכיתות. הם יעברו את ההכשרה בסוף ינואר. ואז אני מניחה שזה יהיה יותר משמעותי. אני מנסה לחשוב, יש עוד המון דברים שאנחנו עושים. גם יחד עם סוזן, אנחנו עובדות המון בשיתופי פעולה. יש לנו את בעלי התפקידים, המב"סים בתוך בתי הספר. מוביל בית ספרי, שזה בעל תפקיד שמקבל גמול. שלא נשמע דבר כזה. אנחנו שמים שם תקציב כי אנחנו יש לנו 1,650 מב"סים השנה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> זה אחד המורים. << אורח >> מלכה כץ: << אורח >> כן. לרוב זה היועצות, שהתפקיד שלהם זה להטמיע את התוכניות שלנו בתוך בתי הספר. ובכלל את תוכנית הכוחות שבדרך. ולפתח את החוסן של התלמידים. זהו. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה. הרבה ניסיון והרבה רעננות כאילו רק התחלת את הזה. אודל אביטן. << אורח >> אודל אביטן: << אורח >> שלום לכולם, צהריים טובים. שמי אודל, אני יושב בהנהגת ההורים הארצית, צוות מוגנות. הרבה דיברו פה קהילה, הורים. אנחנו נדבר תחת נקודת המבט שלנו, שפערים שנמצאים ונתחיל מהדבר הקל מה שנקרא, שתקציבים כאלה ואחרים. הבעיה העיקרית של ההורים זה אי זיהוי. הם בהרבה מצבים לא מודעים בכלל שהבן שלהם או הילדים שלהם נמצאים במצוקה כזאת או אחרת. התקציבים גם שיוצאים בקולות קוראים אנחנו רואים שיש הבדל משמעותי בין הפריפריה לאזורי מגורים של דירוג סוציואקונומי גבוה. שם פחות יש תקציבים, אבל יש שם הרבה כסף. אז אנחנו רואים שם שיש הרבה יותר בעיות, כי הכסף קיים בבית. יש זמינות, יש נגישות. וההורים לא מודעים לזה. כשהם מודעים לזה כבר מאוחר מידי וקשה להם להתמודד עם זה. דבר נוסף, כמו שאמר השוטר פה ידידי, לגבי החוק שהשתנה לגבי הקנאביס. קנאביס, אי הפללה היום, תסתכל, זה נקרא היום קנאביס רפואי. יש הרבה פרסומות לנושא הזה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> לא, זה לא זה. << אורח >> אודל אביטן: << אורח >> לא, רגע, לא. דרך הפרסומות האלה זה מגיע להרבה לבני נוער ולכולם. ורואים את זה. באי הפללה הזאת, מה שאומרים, המסרים הסמויים, הם - - - << אורח >> סוזן בן עזרא: << אורח >> זה יוצר ירידה בתפיסת המסוכנות של הקנאביס. זה מה שזה עושה. << אורח >> קריאה: << אורח >> חושבים שזה תרופה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אוקיי. << אורח >> אודל אביטן: << אורח >> וזה נותן לגיטימציה ובן אדם קונה, מקבלים את ה-S.M.S חופשי, רוצה לקנות? זה מגיע, כמו שאמר, עד הבית, 15 גרם. אין לך הפללה. מקסימום קיבלת קנס כאילו עברת באור אדום. דבר נוסף שיש פערים, יועצות בית ספר. אנחנו מדברים על יועצות בית ספר שהן יכולות לעשות את הזיהוי הזה. אין לנו מספיק תקנים. אין תקנים בבתי הספר. יש פערים עצומים שזה יועצת אחת ל-500 או 700 תלמידים שלא מגיעים ולא יכולה לעשות את עבודתה נאמנה כדי לזהות את הדברים האלה. עוד דבר שנאמר פה לגבי תנועות הנוער. היה דיון כמה פעמים שנדחה שהייתי אמור להשתתף בו במקרה גם, בנושא תקצוב תנועות נוער. שזה נדחה מספטמבר לאוקטובר לנובמבר ואז ביטלו בכלל את הדיון הזה על תקציב לתנועות נוער לשנה הבאה. לא שלכם, בוועדה אחרת. אבל זה הנושא הזה. אנחנו מדברים על התקציבים. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אנחנו דווקא כן עשינו פה. קיימנו כאן דיון דחוף אפילו עשינו בנושא הזה. << אורח >> אודל אביטן: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרבה רשתות, גם 105, עם המוקד שיושבים שם, אנחנו מנסים לייצר ולהביא סדנאות ואת הידע להורים, את הכלים, לקטע הזיהוי. אבל עדיין יש פה פערים שבהרבה מהמצבים פה זה נסגר בתקציב. חסר תקציב לפעילויות כאלה ואחרות שמונעות מאתנו, אני אומר, ההורים, לקבל את הידע הזה. ומונע מבעלי מקצוע לעשות את התפקיד שלהם בנושא הזה. אנחנו מבקשים בקטע הזה, זה נושא חשוב מאין כמוהו. הילדים שלנו ילדים נפלאים שצריכים את זה. גם אנחנו ההורים זקוקים להכשרות האלה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בהחלט. קודם כל באמת תודה. המעורבות של ההורים פה היא דרמטית. יש פה ויכוח יכול להיות על כמה אפשר לסמוך, כמה אי אפשר לסמוך. אבל בוודאי שככל שאנחנו מעורבים ומייצרים את המעורבות של ההורים, אז אנחנו מצילים את הנפשות של הילדים ומתקנים את החברה. << אורח >> אודל אביטן: << אורח >> רגע עוד נקודה אחת שאמרו לגבי הרשתות. יש מדינות שכבר היום אומרות אמרת רשמת אני בת 18, אישור. יש היום מדינות שהתחילו לאכוף את זה, זה נקרא אימות דו שלבי. את אומרת את בת 18? תעודת זהות, תצלמי לי תעודה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> כן, כן. יש דברים, יש גם חקיקה שאני פועל בנושא הזה. עכשיו אנחנו גם נעבור ליוסף בר דוד? הוא לא פה. << אורח >> אביגיל חי: << אורח >> דובר פה על תנועות נוער ואני רוצה להגיד שאני בתור מי שבצופים, אני ממש בעד תנועות נוער. אבל אני החשיפה שאני חוויתי לאלכוהול וסמים הייתה בתנועת הנוער שלי. אז אני כן חושבת שצריך לעשות עוד אכיפה בתנועות הנוער. לבדוק שיש מבוגר אחראי שבאמת לא הוא זה שעם האלכוהול ביד. מישהו שבאמת יהיה בתנועות הנוער ויבדוק שזה לא מגיע לילדים. כי אני מדריכה ד', איך חברים שלי בצוות מעשנים ואני צריכה להגיד להם אה, לא, אני לא מעשנת כלום. חניכים רואים את זה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בהחלט. עמותת אל-סם, אסף כנען. << אורח >> אסף כנען: << אורח >> צוהריים טובים. אנחנו פה שעה וחצי פחות או יותר בישיבה. אני כבר עם 13 פניות של הורים של הקו החם של העמותה לחזור אליהם. אני מסתכל על הנתונים של פרופ' פיש ורשימת ההמתנה שציין הרב אקשטיין ואני רואה את מה שקורה בוועדה, ואתה התחלת אותה ב-0 בטבת ביום של חורבן. בקרב בני הנוער שלנו אנחנו על סיפו של חורבן. אני רואה את הפניות של הורים לעמותה. צריך להבין, ילד מפורק זה כל המשפחה מפורקת. זה שיחות שהן קורעות את הלב. אי אפשר לעמוד מנגד משרד הרווחה לצערי החליט לפני כמה שנים שבמקום לטפל דרך אל-סם הוא יקים יחידות להתמכרויות לבני נוער. הוא הקים בפחות מ-30% מהרשויות ורובן ריקות. אנחנו עם אלפי בני נוער בלי מענה טיפולי היום בקהילה כמו שצריך, לפני הרב אקשטיין. לפני רטורנו, לפני מלכישוע. יש לנו ילדים מטופלים בני 12, 13, 14, ואפשר למנוע את ההידרדרות כשאנחנו בשלב הקהילה. אני מאוד מתחבר להורים. אנחנו עושים הרבה מאוד מפגשים עם הורים. מלמדים אותם איך לזהות ואיך למנוע. ההורים הם פקטור מאוד משמעותי בתהליך הזה. גם הורים, גם מחנכים. אתמול ישבנו עם עמיתים במועצה אזורית מטה אשר ועזרנו להם שם בהכשרה כדי לזהות את העניין הזה. ההפקרה של בני הנוער לא יכולה להמשיך. אני שומע פה את כל הדוברים עם הרבה מאוד תוכניות טובות, עם הרבה מאוד פעילות שטח ונתונים מחמירים. אנחנו לוקחים פה סיכון על הנוער שלנו וחייבים לעשות פה איזה שהוא מהלך דרמטי, תוכנית ממשלתית אחודה של משרד הבריאות והמשרד לביטחון לאומי ושל משרד החינוך ורווחה. ולאגד משאבים. אי אפשר להמשיך במצב הזה. אנחנו בקטסטרופה, אין בית ספר שאתה נכנס אליו, אני מזמין את הוועדה שתעשה סיבובים בבתי ספר, ילדים מגיעים עם מזוודות של ז'יטונים. כולם רואים את ההימורים האלה, את הטקסס, את הבטים. ההימורים האלה מחרבים לנו את הילדים. אני רואה את השולחנות שנפתחים בכל מקום ובמסיבות טבע עם מה שקורה שם. המצב קטסטרופה. אנחנו מדברים מאוד יפה פה ואי אפשר להמשיך עם המצב הזה. מחר ערב השנה האזרחית, אני מזמין את הוועדה, בואו ניסה לחדרי מיון. בחמש שנים האחרונות מספר הילדים שפונו למיון על רקע של שימוש בסמים כמעט שולש. פי שלוש ילדים במיון על רקע של בעיות סמים ואלכוהול. מחר ערב השנה האזרחית, כמה מורים יאספו את הכיתה וידברו על המסיבות או כמה הורים יעשו את זה? אנחנו חייבים לעזור לקהילה שלנו להתגבר על זה. הפניות לאל סם הם מכל החלקים בחברה הישראלית. יש חרדים ויש ערבים ויש דתיים לאומיים וחילונים וקיבוץ ופריפריה והכול. לצערי זאת מגפה, לא פוסחת על אף אחד. ואנחנו חייבים להתחיל להוריד את הכפפות. זה שילד בן 12 יכול להשיג ארבע קילו של גז קצפות, גז קצפות היינו פי 30, היינו על 10 טון לפני שש שנים. השנה מדינת ישראל ייבאה יותר מ-32 טון לארץ. כאילו, זה לא הגיוני העלייה הזאת. פי 32 בצריכה של גז קצפות. ואי אפשר להמשיך לדבר יפה על כל מה שקורה בתהליכים האלה. אנחנו הורסים את הנוער שלנו. אנחנו נתעורר. אחד מכל חמישה היום באל-סם הוא חייל, עם בעיות שימוש קשות. חלקם מפעילים מערכות מאוד מורכבות. ואין מענה טיפולי כמו שצריך לדבר הזה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> איפה אתה רואה את המקום של הרשתות החברתיות, שזה הנושא? << אורח >> אסף כנען: << אורח >> אחת, נותנות לגיטימציה לשימוש. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> לא, אבל איך אנחנו יכולים, בסדר, אנחנו מכירים, לצערי אנחנו מכירים את הבעיה. השאלה היא איך אנחנו, מה מהתובנות שלך? << אורח >> אסף כנען: << אורח >> סוזן פה יושבת לידי. תוך כדי שאנחנו שומעים את גוגל ואת טיק-טוק נכנסתי לטלגרם והראיתי לה כמה אני יכול לקנות שם. נכנסתי לטיק-טוק ראיתי פרסומות מטורפות של גז קצפות, של וויד, של וודקה. על מה הם מדברים, נו בחייאת. הילד צריך להצהיר על זה ולהצהיר ולהצהיר, להגיד הכול תעשו כדי שאני לא אכנס. הרשתות לא רק שמעודדות את זה, ילדים ככל שהם יהיו שם יותר ההימורים עולים שם הרבה מאוד. ילדים מפעילים היום קבוצות של משחקים בתוך הרשתות וגוזרים שם מאות ואלפי שקלים. יש אובדנות שהולכת וגדלה על רקע של הימורים ברשתות החברתיות. אנחנו בקטסטרופה. אנחנו כבר לא בסיבה שאנחנו יכולים להמשיך להתנהל כמו שהתנהלנו עד היום. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה לך ותודה על כל מה שאתה עושה בנושאים האלה ועל הדברים החשובים שאתה מעלה כאן עכשיו. רוני, משרד הבריאות, בבקשה. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> שלום, בוקר טוב. תודה רבה אדוני יושב-הראש, תודה בת שבע. אנחנו פה נמצאים המון שנים בוועדו ואנחנו תמיד העלינו את הטרנדים. אם זה טרנדים שהזכרת של גז קצפות ובגלל שאנחנו גם העלינו את הנושא פה ועל הייבוא והכול, אנחנו בקרוב גם יעבור בתקווה קריאה שנייה ושלישית שזה יגביל וזה יהיה כחומר מסכן, בדיוק כמו סמי פיצוציות. ואנחנו כבר רואים ירידה בייבוא, כי אנחנו התחלנו. ראינו פה את הטרנדים עם האופיואידים, עם השימוש והכול. אני גם הצגתי את זה למנכ"ל הקודם, לנחמן אש, שאיבדנו שליטה. וכן עבר. ועם הקטמין ועם סמי האונס שהכנסנו אותו לפני שש שנים לפקודת הסמים. וכל פעם הטרנדים החדשים. פה זה אנחנו עולים ומנסים למצוא פתרונות ואיך לעשות וכו'. אני רוצה לעדכן גם את הוועדה שלפני חודש בערך נתפסה מעבדת סמים הכי גדולה בארץ אי פעם באשדוד. הפעילות בוצעה על ידי ימ"ר תל אביב עם אגף אכיפה למשרד הבריאות בליווי פרקליטות תל אביב. נתפסו שם ייצור כמות אדירה שמעולם לא הייתה של סם מסוג דוקטור. שזה קטינון סינטטי. התפקיד שלנו בתור משרד הבריאות, בתור אגף אכיפה, זה לא רק היה ללוות, זה גם לתת חוות דעת מומחה, כי אנחנו מופיעים בתור עדים מומחים בבתי משפט מבחינה רוקחית פרמקולוגית ולעזור בבדיקות החומרים. אני כבר יכול להגיד שמבדיקות מעבדה כן עלה שם חומרים האלה. וזה אולי עכשיו אחד מהסמים הסינטטיים הכי פופולריים. אני אגיד לכם מה זה הדוקטור הזה בכמה מילים. זה קטינון סינטטי. זה סם מסוכן. זה גורם לאופוריה, להיי, לרעידות בכל הגוף, להתמכרות. ואני מדבר על עשרות אם לא מאות קילוגרמים של חומרים שנתפסו. ונתפס שם עוד חומר שנקרא אלפא PVP שכינוי הרחוב שלו זה הפלאקה. הוא אפילו קיבל ממש כינויים גם בארצות הברית. מכיוון שאנשים שלוקחים אותו עושים דברים נוראיים, הם נכנסים לתופעות של פסיכוזה, עוררות יתר של ימים שלמים. אנשים ממש מתים מזה. זה גם נתפס במעבדה באשדוד. כלומר, גם הדוקטור, גם הפלאקה. חומרים סינטטיים, חומרים מאוד מסוכנים. ואנחנו מדברים על הרשתות. בסופו של דבר החומרים האלה ברשתות. הסינטטיים, החומרים. אז בסופו של דבר כשאנחנו שומעים את הטרנדים ובאים ונותנים חוות דעת ודברים, אז אני כן מסכים שהעניין של הרשתות והטלגרם זו בעיה גדולה. אם זה למצוא שיטות לסגור אותם, ממש אבל בצורה מהירה ויעילה. אנשים שמוכרים, שנמצאים שם. כי אפשר בקלות להשיג אותם. וכמו שאמרנו, הדרכות כדי למנוע את כל הדברים האלה. אנחנו כמובן עובדים בשיתופי פעולה עם כל מי שנמצא פה מבחינת חומרים, דברים וכמובן אתכם. תודה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה. נאווה כהן אביגדור, ראש אגף תיאום והכוונה אזרחית, 105. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> צוהריים טובים. קודם כל תודה רבה על האפשרות להתייחס לדברים שעלו כאן. אני באמת ראש האגף האזרחי במטה הלאומי 105. עלו פה בדברי כלל המשתתפים שיתופי הפעולה שמתבצעים בעבודה השוטפת לאורך כל השנה עם 105. אנחנו באמת משתדלים לעבוד בצירים רחבים. משטרת ישראל, הנושא של אכיפה. ואני רוצה לחדד לגבי הפעילות שלנו בנושא של הסברה ומניעה. לפני זה להגיד, לאור הדברים שעלו כאן: אחד, לאורך כל שנת 2025 אנחנו יצאנו בקמפיינים משמעותיים ברשתות החברתיות ושלושה קמפיינים עיקריים שכל אחד התמקד בנושא אחר, אבל לכולם יש מכנה משותף של לתת לילדים וגם להורים להכיר את הכלים שקיימים ברשתות החברתיות ואיך לגלוש בצורה שתמנע פגיעה ככל היותר ותעשה שימוש רב בכלים ששומרים על הפרטיות, במניעת קשר עם זרים ובעוד הרבה מאוד עצות חשובות לגלישה בטוחה ברשת. אני יכולה להגיד שאנחנו מדברים על שלושת הקמפיינים המהותיים שהובלנו השנה בחשיפה של אני לא אגזים אם אני אגיד עשרות מיליונים, כי ליאור מטיק-טוק פה ציין את הקמפיין המשותף שעכשיו ממש מסתיים שהחשיפה שלו היא שואפת ל-30 מיליון אם אנחנו מצרפים עוד דברים. אז העבודה בקמפיינים נעשית הרבה באמצעות משפיעני רשת, כי אנחנו מבינים שהדרך הנכונה לפנות לבני הנוער היא בגובה העיניים עם מי שהם מכירים ועוקבים אחריו ומתייחסים לדברים שהם משתפים. נקודה מאוד משמעותית לגבי 105. אנחנו ב-105 לא מקבלים כמות של פניות בנוגע לסמים ואלכוהול. לסבר את האוזן, אם בשנת 2025 שמסתיימת אוטוטו הכפלנו את כמות האירועים המטופלים ב-105 והגענו למעל 16,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת שטופלו ב-2025 במוקד 105. אני יכולה להגיד שמתוך המספר הזה היו ארבעה אירועים שעסקו בנושא של סמים. זאת אומרת שאנחנו לא מקבלים פניות למוקד 105 בנושא של סמים, פניות יזומות. יש לנו פרויקט שנקרא אבירי הרשת, פרויקט אזרחי בהובלה של המשרד לביטחון לאומי. באמצעות הפרויקט הזה מתנדבים 27 מתנדבים של המשרד לביטחון לאומי שעובדים הכשרות ייעודיות, למעשה מנטרים את הרשת באופן יזום ונותנים מענה למצוקות של קשיי חיים, לאירועי חירום, לאירועים פליליים שאנחנו באמצעות מערכת טכנולוגית מנטרים ברשת. כאן אני יכולה להגיד שמבחינת נתונים בשנת 2025 איתרנו 26 פוסטים בנושא של סמים ואלכוהול וחומרים ממכרים. ב-2024, שנה קודם, 36 פוסטים בנושא. זאת אומרת ב-105 אנחנו לא מקבלים מסה לא של פניות וגם כשאנחנו מנטרים באופן יזום את הרשתות החברתיות המספרים הם המספרים שציינתי. משטרת ישראל עושה את שלה והדברים פה הוצגו, אז אני לא רוצה להיכנס לזה. אני כן רוצה להגיד שאנחנו מאוד משקיעים בהסברה ובמניעה ובהעלאת המודעות להורים, לבני נוער בכל תחומי הפגיעות בילדים ובני נוער ברשת. הרבה מאוד מהעצות שאנחנו נותנים להורים ולילדים הם רלוונטיים לסוגים שונים של פגיעות. יש לנו פוסטים שאנחנו מעלים ברשתות החברתיות. יש לנו כתבות ייעודיות לנושא של הדיון הנוכחי. איך מחזקים את הנפש ללא סמים ואלכוהול. כתבה על גז הקצפות. הכול נמצא באתר שלנו. יש לנו מדריך - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> נאווה, שאלה. איך אתם מודדים את ההצלחות שלכם או איפה צריך להשתפר? << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> אני אתייחס לזה. אבל אני רוצה רק עוד משפט אחד שחשוב לי. יש לנו באתר יחד עם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה לאורך כל השנה, יש לנו מדריך שנותן טיפים ועצות והדרכה להורים. איך הילדים מגיעים לסמים ואלכוהול ברשת, איך לזהות אם הם נמצאים בתוך הסיטואציה הזאת. מה אפשר לעשות כדי לשמור עליהם. למי לפנות במקרה של פגיעה. הרבה מאוד עולמות תוכן במדריך הזה סביב הנושא המדובר. ואני ממליצה לכולם להיכנס ולקרוא. עכשיו לשאלתך. אנחנו עושים סקרים, אנחנו מודדים את הפניות ל-105. אני אתן דוגמה: למשל כשאנחנו יוצאים בקמפיינים אנחנו יודעים מה מספר החשיפות, מה מספר הצפיות. תגובות שמגיעות. אנחנו יודעים לקבל נתונים על הקמפיינים שאנחנו עושים ולדעת לכמה אנשים ולאיזה קהל העלינו את המודעות. הצפנו את הנושא. אז פה, כפי שאמרתי, אנחנו מדברים על קמפיינים משמעותיים שהגיעו לחשיפה של כ-30 מיליון צפיות. הפניות ל-105, הנתון שציינתי, למעלה מ-16,000 אירועי פגיעה שטיפלנו בהם, אני יכולה להגיד שבדוח של חציון ראשון של 2025 כ-60% מהפניות אלינו היו של קטינים. זאת אומרת אנחנו מזהים כאן תופעה של קטינים מכירים את 105, מודעים לזה שהם נפגעו ברשת, שזה גם לא דבר שצריך לזלזל בו. כי הרבה מאוד פעמים כשילדים נפגעים ברשת הם בכלל לא מודעים לכך שהם נפגעו. היום אנחנו חושבים שהעלאת המודעות והשיח בנושא מביאה לזה שקודם כל ילדים גם מבינים שהם נפגעו. לאחר מכן אוזרים את האומץ לדווח ואני בטוחה שהם מדברים כי הם גם מבינים שיש מה לעשות ויש מי שיעשה. מוקד 105 פועל 24/7 ואפשר לפנות אליו באמצעות טלפון, באמצעות קו ווטסאפ ייעודי 052-1210105 שגם עובד 24/7 ובאמצעות טפסים מקוונים. הדילמה היא תמיד מה אנחנו רוצים. שמספר הפניות ל-105 יירד ואז נגיד שיש פחות פגיעות ופחות פונים? או שהמספר דווקא יעלה כי זה יעיד על זה שהאירועים קורים אבל יש להם מודעות, יש לכך מודעות ויש הבנה שיש מי שיכל לסייע. זו שאלה שלא קל לענות עליה. אני מנסה לראות את הצד החיובי בעלייה באירועים שאנחנו מטפלים בהם מתוך באמת הבנה של העלאת המודעות והבנה שיש מי שיטפל. אבל כולנו בהיבט רחב מדינתי, חייבים להשקיע יותר בהסברה ומניעה. אנחנו לא רוצים להגיע למקום של אכיפה, למקום שכבר הראה פגיעה. לכן אני קוראת לכולם להמשיך את שיתופי הפעולה, לפחות אנחנו. חודש פברואר, היום אנחנו דצמבר, זה החודש שמעלים את המודעות למניעת צריכה של סמים ואלכוהול. פברואר הוא החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת ואנחנו כבר עמוק בתוך ההכנות לחודש הזה. באמת מנסים בחודש הספציפי הזה, בנוסף לכל העבודה שנעשית כל השנה, להעלות את המודעות להגנה על ילדים ברשת בכלל התחומים וסוגי הפגיעה הקיימים. וזהו. אני באמת מאמינה שככל שנשקיע יותר במניעה, בהסברה ובחינוך, נזדקק פחות לאכיפה. אני לא נכנסת כאן לכל מה שנדרש מהרשתות החברתיות להנגיש פחות פרסומות קופצות. כמובן שכאשר יש אפליקציות שיישומים מאובטחים שמאפשרים רכישה בהצפנה, אם זה באמצעות טלגרם ווטסאפ, אז העידן של הרשתות החברתיות מעצים את המורכבות של חשיפה של יכולת הרכישה ושל הצורך במענה כדי שזה לא יקרה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה נאווה. משה יוסף אלעד מעמותת על"ם, בבקשה. << אורח >> משה יוסף אלעד אדליסט: << אורח >> צוהריים טובים. אני מתייחס גם למה שאני מרגיש, ליחס לשתי התופעות שהשתלבו יחדיו. תופעה אחת זה שימוש בחומרים ואלכוהול ותופעה שנייה זה שימוש במסכים. אני מרגיש כאילו המפגש פה היום חיבר בין שני הדברים וניסה לייצר חיבור בין שני דברים שמכורח המציאות בני הנוער והצעירים ממשיכים להתקדם, ממשיכים להתפתח. אם פעם זה היה דרך הרחוב אז היום זה באינטרנט. אם פעם במדינת ישראל לא נתנו לחברי הביטלס להגיע כי פחדנו מתרבות זרה ופחדנו מסמים ואלכוהול, זה הסיבה שבן גוריון אמר הם לא ייכנסו לארץ. אנחנו קצת דיברנו ושמענו את זה מהצד של החברות. ואני לא יודע מה אנחנו שומעים בעולם, באוסטרליה, אבל אני יודע מה אני מרגיש. לנסות כל פעם למצוא את הטרנד הבא של בני הנוער בסמים ואלכוהול ובתופעות – זה לרדוף אחרי העגלה שתתקדם הרבה יותר מהר מאתנו. לעומת הסברה, הנגשת מידע, מפגש ישיר עם הצעירים ועם בני הנוער ולא הפחדה, הלחצה והרתעה על ידי חוקים. אז מצד אחד אני אגיד שהשינויים בנוגע לחוקי הקנאביס הם חלק מהתהליכים שקורים. מהצד השני המלחמה וההשפעות שלה וההשלכה בין קשר בין שימוש למלחמות היא על השולחן בעולם ובישראל. קשר ישיר בין טראומה, פוסט טראומה לשימוש בחומרים. וחלק מהשימוש בחומרים, כמו ששמענו, זה גם שימוש במסכים, פורנו, הימורים. ורשתות חברתיות. רשתות חברתיות, לא רשת שונה מרשת תקשורת שיחתית היום. אם זה הווטסאפ שהפך להיות כמו שיחה יום יומית, אז גם שם יש קבוצות, מכירות וכדומה. אם אנחנו כל פעם ננסה להגביל ולצמצם את הדבר הזה על ידי חתול ועכבר, אני נזכר בתקופה של החגיגת ושמענו על סם הדוקטור. סם הדוקטור הוא לא חדש, זה ממסי קטינון שפה כבר מ-2008-2009. אנחנו כל פעם מנסים למצוא את הנוסחה החדשה. אני חושב שהשקעת מאמצים והסברה, חינוך והנגשה של מידע. אם זה פרויקטים שמעודדים שיח אמיתי וכנה על הסיבות ללמה בני נוער לא צריכים לעשות שימוש באלכוהול וחומרים. אני אומר את זה כאדם שהתנסה באלכוהול ובחומרים בתור בן נוער. במפגש הזה של אל תעשו. אז שמענו את זה מהנציגה, אבל אני חושב שאנחנו מכירים את הדבר הזה שאומרים לנו 'נו, נו, נו' אנחנו הולכים ומתנסים ומחפשים. וגם אנחנו כמבוגרים, עם מכשיר הפלאפון שלנו מהווים מודלינג. אז כמורים, כאנשי חינוך וכהורים אנחנו צריכים להבין שהמכשיר הזה הוא לא שונה מכל חומר. ואנחנו לא יכולים להגיד זה לא נכנס אליהם. כלומר, אם זה קורה בבית הספר אז זה יכול להיות לא נכנס לבית הספר. אבל אם זה נכנס הביתה זה נכנס הביתה. אז הגבלות ומעל גיל 14 וחשבונות ולרמות בתור בן נוער זה לא חדש ולא הומצא עם תאריך לידה או זיהוי פנים וכדומה. אז הם ימשיכו לעקוף את הדבר הזה ואנחנו יכולים לכוון את המאמצים, את הידע, את הכסף, לכיוון אחר. תודה רבה על זכות הדיבור. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה על העמדה שלך. עידית ממשרד המשפטים. << אורח >> עידית ענתבי אלמוג: << אורח >> אני עידית ענתבי, אני עורכת דין, נציגה של יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער. הייתי פה כבר בישיבות קודמות. חשוב לי לשוב ולהדגיש שאנחנו בעצם בקשר רציף ושוטף עם כלל המשרדים: משרד הרווחה, 105, בריאות, חינוך כמובן. אבל חשוב לי לציין שאנחנו כיחידה אנחנו יחידה מתאמת ובעצם אנחנו נכנסים למקום שאין לו בעל בית. לדוגמה במלחמה מצאנו שהייתה בעיה במוגנות במתקנים אליהם פונו המשפחות ושם באמת בנינו שולחן עגול, הייתה ועדת היגוי והוצאנו מסמך עם המלצות. במקרה שאנחנו מדברים עליו בין היתר היום הייתה בעצם ועדת היגוי שגם בה היינו שותפים בראשות מנכ"לית משרד התקשורת דאז. יצאו ממנה המלצות. אחת מההמלצות הייתה גם שותפות שלנו בנושא של הסברה וקמפיינים. שוב, גם פה לא שאנחנו המובילים, אלא בשיתוף איתנו. אז אנחנו כמובן ממשיכים ומזמינים את כולם איפה שצריך אותנו, אנחנו כמובן שותפות ומסייעות ובוודאי היום יש לנו גם תחום שאנחנו מפתחים של שיתוף נוער. אנחנו עובדים כמובן עם מועצת התלמידים הארצית ועם עוד ארגונים. אבל בנושא של שיתוף נוער אנחנו בעצם היום מפתחים כלי לאיך מקבלים החלטות גם במשרדים, גם ברשויות המקומיות. איך בעצם לקבל החלטות בשיתוף בני הנוער על הדברים שלהם. גם בנושא הזה, כמו ששמענו היום, בעצם היו דברים שבני הנוער אמרו קצת שונה מאתנו. אז באמת, בכל דבר מאוד חשוב לשמוע אותם. היום יש גם צוות היגוי שהתכנס לפני כחודש כחלק מההמלצות של אותה ועדה. גם שם אנחנו כמובן שותפות. ושוב, מה שצריך אותנו אנחנו נמצאות. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בהחלט. תודה. יש לנו פה עוד מישהו שלא דיבר? משרד הרווחה? ענת. << אורח >> ענת שגב: << אורח >> ענת שגב, מנהלת תחום התמכרויות בקהילה בבוגרים, אבל אני מייצגת היום את החלק של בני הנוער. אני אגיד שמשרד הרווחה באמצעות השירות לטיפול בבני נוער באגף קהילה במינהל שלם עוסק בעיקר באיתור וטיפול בבני נוער במצבי שימוש לרעה, התמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים. חשוב לציין שהמשרד לא עוסק בהסברה או במניעה ראשונית בקרב כלל בני הנוער. יחד עם זאת, במסגרות שמיועדות לבני נוער במצבי סיכון, קצה, סכנה וניתוק כן מתקיימת פעילות חינוכית הסברתית שוטפת בנושא של גלישה בטוחה כדי להעניק לבני הנוער כלים לזיהוי סכנות, פיתוח חשיבה ביקורתית. כלים כלפי תכנים ויצירת מרחב מוגן. מבחינת איתור אז יש לנו באמצעות הפעלה של שירותים שונים כמו ניידות, ניידות איתור שפועלות בשעות הערב והלילה במרחבים שבני הנוער נוטים להיות. יצירת קשר ראשוני ובסופו של דבר לזהות רמות סיכון ולהביא אותם למחלקות לשירותים, להצליח להפנות אותם למחלקות לשירותים חברתיים. יש לנו את היחידות לטיפול בהתמכרויות. כ-90 יחידות לטיפול בהתמכרויות נוער שמספקות מענה. טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, ליווי של מדריך, בדיקות שתן במידת הצורך. וכמובן היחידות, אנחנו מאוד נזהרים מלסווג את הנערים, את בני הנוער, כמכורים או על רצף ההתמכרויות. אנחנו מבינים שיש פה הרבה עניין חברתי. ורק באמת במקרים של העמקה, בעיה שהיא עמוקה יותר בהתמכרות אנחנו נפנה ליחידות. בני הנוער יגיעו באופן כללי למחלקות לשירותים חברתיים ליחידות הנוער, אבל רק במקרים שנזהה באמת צורך ממשי בטיפול אנחנו נפנה ליחידות. זה פחות או יותר. אני אגיד שההתייחסות היא בהקשר רחב. יש התייחסות למצוקה הנפשית, לבדידות, חרדה, דימוי עצמי והרבה עבודה עם המשפחה, עם ההורים. << אורח >> תמרה מרגוליס: << אורח >> אני ד"ר מרגוליס ממחלקת התמכרויות, משרד הבריאות. מפקחת מחוזית. אני אדבר רק על האפשרויות טיפול. אפשרויות טיפול לבני נוער שכבר פונים לטיפול. יש לנו שתי מרפאות לכל הארץ. מרפאה אחת שייכת לקופת חולים מאוחדת. היא נפתחה לפני חצי שנה. בני נוער שסובלים מהתמכרות לסמים ותחלואה כפולה. ויש עוד מרפאה אחת, נטע היא נקראת, שהיא מקבלת מכל השאר של קופות החולים. היא נמצאת בנתניה. וגם כן המרפאות עובדות אונליין. כל הזמן אפשר ליצור איתן קשר ולקבל עזרה. גם למשפחות והורים. ברור שיש צורך במרפאות כאלה עוד יותר. בינתיים ככה זה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> טוב. ממתי המרפאות האלה? << אורח >> תמרה מרגוליס: << אורח >> חצי שנה, משהו כזה. קופות החולים נכנסות לעניין. נפתחים מרכזים לטיפול בגמילה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> כמה פניות הגיעו עד עכשיו? << אורח >> תמרה מרגוליס: << אורח >> אני לא יכולה להגיד לגבי סטטיסטיקה, כי אנחנו עדיין לא שם. זה רק התחלת הקשר, הפתיחה של המרפאות. אפשר לחצי שנה הבאה אנחנו כבר נהיה עם סטטיסטיקות. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בסדר גמור. תודה. ברהן מלדה, משרד העלייה והקליטה. << אורח >> ברהן מלדה: << אורח >> ראשית כל, תודה. אני אגיד ככה: הרשתות החברתיות אני חושב דומה מאוד לג'ונגל. בג'ונגל כל צמח רוצה לבלוט ולגדול ולתפוס מקום. מטבע הדברים של הרשתות החברתיות ככל שיש לך יותר מנויים אתה בולט. יחד עם זאת, בלי לשכוח שיש להם את הדברים הטובים. פה חברי דיבר לגבי על"ם והיה בנושא כל האובדנות של בני הנוער שעבדנו איתם הצלחנו לאתר באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות הרבה בני נוער עולים שאני חושב שהצלחנו להציל מאובדנות כלשהי. כדי שבני הנוער והילדים, בכלל כולנו, נוכל בג'ונגל הזה לצעוד, לטייל, כי הוא טוב לחברה, אבל אלה שהולכים לאיבוד כדי שלא יכלו לאיבוד אני חושב שאנחנו צריכים את כל התוכניות בשעות הפנאי לראות איך אנחנו מפחיתים את העלויות שההורים נושאים על גבם. כי כל חוג למשפחה ממוצעת הוא המון כסף. ודיברו פה גם זאת שישבה לפניי על הכיסא הזה דיברה על צמצום של כספים. לפי דעתי אני לא יודע איך אפשרי, אבל אם זה מתנ"סים, בכלל, כל חוג שילד נרשם בו עלויות מטורפות. עם יוקר המחיה שאנחנו חווים היום כולנו, אני חושב יעדיף שלא ילך לשם, יעדיף לתת לו פלאפון. המכשירים האלה אני חושב כבר כמה ועדות לפני כן, ילד נכנס לכיתה הוא נדרש להוציא פלאפון, ליצור קבוצה. ובכלל משרד החינוך, דיברתי על זה. מורה אומר להוציא פלאפונים כדי ליצור קבוצה של הכיתה והכול. וזה מן הסתם ילד שאין לו מרגיש נחות. גם ככה אנחנו רואים איך הוא מתלבש, מתי שיש לו את התלבושות. אז שיגיד שאין לו טלפון? הראיתי לאיתי קודם כל, הבן שלי חגג לפני שבוע בר מצווה, הוא קיבל פלאפון. כמעט הכול חסום. אני יכול להראות לך את המסך. הכול חסום. כי אני חושש במקום להגיד לו זה אסור וזה אסור אני אגיד לו זה לא לגילך עכשיו. אני מסביר לו במילים מאוד יפות ולחסום לו את זה מאשר שיגיע לשם ויתנסה. כי ברגע שבן אדם מתנסה פעם אחת ינסה לבדוק עוד משהו ועוד משהו. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> נכון. << אורח >> ברהן מלדה: << אורח >> לכן כולנו יחד צריכים למצוא פתרון, לא יודע, איזה שהוא קסם, נס. לא, באמת, כל אחד פה עושה משהו, עובד לבד. אין משהו שמאחד את כולנו ביחד כדי לאגם משאבים. כולי תפילה ביום הזה 10 בטבת מצור על ירושלים נמצא את הדרך לעשות מצור על הפגיעה בבני הנוער שהם העתיד של החברה, עתיד העם ונוכל למצוא מזור לדבר הזה במקום לעסוק פה בוועדה כל פעם על נושא אחר. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו שלא דיבר? שפספסנו אותו פה באיזה שהיא צורה? << אורח >> מאיה מלכין: << אורח >> כן, אני אשמח לדבר. מאיה מלכין ממכבי. שלום לוועדה, ליושב-הראש, למשתתפים המכובדים. רק רציתי לדייק משהו שאמרה ד"ר מרגוליס. המרפאה הראשונה שנפתחה בישראל היא טיפול בהתמכרויות בני נוער של מכבי שירותי בריאות. היא נפתחה ברחובות בספטמבר 2023. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> היא אמרה את זה. << אורח >> תמרה מרגוליס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 2023, מכבי. << אורח >> מאיה מלכין: << אורח >> היא אמרה מאוחדת ולפני חודשיים. אז אני רוצה לדייק, במקרה יצא חודש לפני המלחמה במכבי שירותי בריאות. ציינתי בוועדה קודמת שהשתתפתי שמאוד קשה לגייס את בני הנוער. יותר קל לגייס את ההורים, אנחנו עושים גם קבוצות להורים. מקוונות, הדרכות הורים, ייעוץ פסיכיאטרי, פסיכותרפיה, גם מקוון וגם פרונטלי. כבר היו לנו מעל 200 מטופלים. והסטטיסטיקה נכון לעכשיו, מה שנקרא רק להיום, נכון לשנת 2025, זה יכול להשתנות עוד חודש, ש-70% מהפונים פונים בגלל קנאביס, 10% אלכוהול ו-10% התמכרויות למסכים. השאר זה סמי פיצוציות. כלומר, 10% מהפונים זה התמכרויות למסכים מסוגים שונים, לאו דווקא רשתות חברתיות. הקבוצה להורים מאוד מוצלחת. אנחנו ננסה להרחיב את זה. בדיונים קודמים וגם פה עם החברים הקולגות המכובדים דיברנו לגייס את בני הנוער ואת ההורים נשמח לעזרה שלכם. זהו, תודה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נסכם את הדיון. קודם כל תודה רבה לכל המשתתפים ולכל מי שעושה במקום שלו ובנושאים האלה, כי אלה נושאים באמת שגם דורשים חשיבה, גם דורשים הרבה מאמץ. מאמץ סיזיפי ומאמץ שצריך שוב לקום בבוקר ושוב להתחיל ושוב להיאבק על הנושאים. ויש לנו הרבה דרך לעשות כדי לבוא ולייצר פה פתרונות. אבל זה מאבק, כמו שפתחתי, זה מאבק על חירות האדם. באמת, אין דבר, כאשר מכורים לחומר חיצוני אנחנו מאבדים את החירות הפנימית שלנו. לכן אתם עושים דבר גדול מאוד. מכאן אני גם מחזק אתכם וגם לכל דבר ועניין, מה שאפשר לסייע מול גורמי הממשלה ובכלל, אז אני כאן, הוועדה הזאת כאן. עשינו את זה גם בתקופות של הרשות לביטחון קהילתי היו גזרות שחשבנו שהן לא עומדות, לא טובות לחברה הישראלית כפי שהן נוסחו ולכן הדברים האלה היו צריכים תיקון. הוועדה הזאת התכנסה ופעלה ותמשיך לפעול. וכך גם בנושאים אחרים. בנושא של הרשתות החברתיות אנחנו נמצאים בעולם שהוא דומה מאוד לעולם, כך נראה לי, לא הייתי אז, אבל כך נראה לי, לעולם כשהגיעו הרכבים. אז הגיעו הרכבים, זו טכנולוגיה מצוינת ומביאה אותנו ממקום למקום הרבה יותר במהירות. אבל אז פתאום מבינים שאם לא נתחיל לשים תמרורים אז מה שיקרה זה תאונות ותקלות וייצא שכרנו בהפסדנו. לכן הרשתות החברתיות, שזו המציאות שמביאה, זה לא משנה כרגע מה זה. מציאות שאפשר להביא איתה גם ברכה גדולה. אבל כרגע, כמו שאמרו פה, השתמשו במונח ג'ונגל, אז כרגע זה מקום שעדיין אין לו לא הסדרה מינימלית, לא איזה שהם תמרורים שיבואו ויתנו לכל אחד את המקום שהוא יוכל לבוא ובאמת לקבל את המיטב ולא להינזק. זה האתגר הגדול. זה לא אתגר רק שלנו, זה אתגר של האנושות, של כל הדור שלנו בכל רחבי העולם. אבל זה גם אתגר שלנו כאן. גם ללמוד מאחרים וגם לבצע בעצמנו עוד יהיו לנו גם דיונים. אבל זה האתגר, לשם צריך ללכת. אנחנו צריכים לבוא ולראות איך אנחנו מייצרים את התמרורים כדי שבמיוחד בני נוער ובמיוחד צעירים בגילאים שאתה עוד לא מגובש, שאנשים לא יפלו לאיפה במקומות האלה. ואנחנו רוצים עם חזק, חברה חזקה, מדינה חזקה. זה האתגר שלנו. תודה רבה לכולם. מכאן אנחנו נמשיך. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:42. << סיום >>