פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 833 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, ט"ו בטבת התשפ"ו (04 בינואר 2026), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> מכירת חברת הספנות צים לחברות זרות והחשש מהשתלטות גורמים עוינים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר מוזמנים: גלית וידרמן – סגנית בכירה למנהל, רשות החברות הממשלתיות גונן גומלסקי – עו"ד, רשות החברות הממשלתיות אלכס מילר – ח"כ לשעבר, נציג ההסתדרות הכללית דוד ראובני – מזכיר חטיבת הקצינים, איגוד קציני ים בישראל אסף הדר – רב חובל, יושב-ראש, איגוד קציני ים בישראל אריאל עמינצח – עו"ד, מתלווה לדירקטוריון, חברת צים אורן כספי – ועד צים, ועד העובדים, חברת צים מאיר אסרף – עו"ד, שדלן, נציג ועד העובדים, חברת צים ליאור בן יוסף – מהנדס, חבר ועד ויו"ר ועד המהנדסים, חברת צים זיוה ליינר שקולניק – עו"ד, חברת ועד, חברת צים דוד פידל – פלאנר, מועצת עובדים, חברת צים טל ציטרון – חבר ועד עובדים, חברת צים רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מכירת חברת הספנות צים לחברות זרות והחשש מהשתלטות גורמים עוינים << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הוא מכירת חברת ספנות צים לחברות זרות והחשש להשתלטות של גורמים עוינים. קיבלנו מכתב מהוועד, מהאיגוד הארצי לקציני ים – אני מזכיר, חטיבת הקצינים – ביחס לעניין הזה ולכן החלטתי לקיים ישיבה מקדימה לאור הנושא. אני עוד לא יודע מה ההתרחשות מאחורי הקלעים. מי רוצה לדבר ראשון? << דובר >> אסף הדר: << דובר >> אני אדבר, רב חובל, יושב-ראש איגוד קציני הים ואנחנו באנו להתריע. בחודשים האחרונים מתנהלים כל מיני מהלכים לגבי המכירה של צים. כרגע נראה שיש שתי הצעות משתי חברות ספנות זרות ואנחנו מסתכלים על העניין הזה בשני היבטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין פה מישהו מהממשלה? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> אנחנו מהממשלה. רשות החברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות החברות, בסדר. תמשיך. << דובר >> אסף הדר: << דובר >> אנחנו מסתכלים על הבעיה הזאת בשני מישורים, מישור אחד הוא המישור הביטחוני. במלחמת חרבות ברזל צים הייתה כמעט החברה היחידה שהגיעה לארץ, בוודאי במערכה מול איראן וקיים חשש מאוד גדול שבמידה ואנחנו שוב ניקלע למצב ביטחוני כזה, ימאים זרים לא יבואו לפה. אי אפשר לחייב חברת ספנות ולא ימאי זר לסכן את חייו לטובת פרנסה ולבוא לפה וזה דבר אחד. אני אקח אתכם קצת יותר אחורה להיסטוריה. במלחמת יום כיפור לא היה דלק סילוני בארץ כי מיכלית עם דלק למטוסים נתקעה באיטליה בגלל שהצוות האמריקאי לא רצה לבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה ימאי זר? רוב הימאים באוניות היום הם לא ישראלים, נכון? << דובר >> אסף הדר: << דובר >> נכון אבל בצים יש קצינים ישראלים ויש קפטנים ישראליים. אגב, גם האוניות של צים שהגיעו לפה במלחמה היו עם קפטנים זרים אבל כאלה שגדלו פה, בולגרים ואם לחברה לא היה את הזיקה הישראלית אף אחד לא היה בא לפה. מה שרציתי לומר זה שב-1973 צוות של צים טס לאיטליה כדי להביא את המיכלית לפה כדי שיהיה דלק למטוסים וזה אספקט אחד. חלילה תקרה מלחמה ולא יהיה מי שיספק את המדינה הזאת. אנחנו מדינת אי ואין אספקה דרך היבשה בשום דרך. אנחנו חייבים לשמור על החברה הזאת בידיים ישראליות על מנת שהיא תתופעל גם בשעות חירום וגם בשעות שגרה. האספקט השני הוא זה שצים היום היא חברת הספנות הישראלית היחידה והיא הפלטפורמה לכל התשתית הימית בארץ, בין אם זה הנתבים או מפקחי משרד התחבורה, כל ההכשרות מתבצעות על ידי צים. גם היום אנחנו כבר נמצאים במצוקה של נתבים כאשר שליש מהנתבים בגיל פרישה וחלקם כבר פרשו. אם לא תהיה חברה ישראלית, לא תהיה פה פלטפורמה להכשרות וכל ענף הספנות יקרוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צים היא החברה הישראלית היחידה היום? << דובר >> אסף הדר: << דובר >> גם XT של האחים עופר אבל למעשה, הן חברות אחיות וקשה לי להאמין ש-XT תשרוד בלי צים. צים עדיין החברה הדומיננטית, ל-XT יש מספר אוניות בודדות, אני חושב שבסביבות 140-150 אוניות. לכן, גם בהיבט הלאומי והתשתיתי יש לזה משמעות מאוד גדולה. היה והחברה הזאת תיעלם, לא יהיה מי שיכשיר. אנחנו יכולים לראות כבר עכשיו שהמצוקה בכוח אדם שהיום אנחנו משלמים עליה, החלה בסביבות שנת 2010 וקצת לאחר מכן, כאשר צים עברה שתי תספורות. הייתה אי-ודאות מאוד גדולה בענף, פיטרו מלא אנשים, הוציאו אנשים לפנסיה מוקדמת, גם מי שהוכשר לא נקלט והמחירים שאנחנו משלמים היום זה על מה שקרה אז. להכשיר רב חובל זה בסביבות 15 שנים, לפעמים קצת פחות ונתב זה 15-20 שנים. אנחנו בפירוש הולכים לקראת בעיה, לא יהיה מי שיתפעל את הנמלים ולא יהיה מי שיתפעל את כל סביבת הנמלים ולכן, החברה הזאת חייבת להישאר במדינת ישראל תחת הנהלה ישראלית. היום היא גם שותפה במכון להכשרה ימית. זאת אומרת, היא לוקחת חלק בהכשרה וגם במימון של הימאים הישראלים ולכן אנחנו נהיה בבעיה מאוד גדולה בכל מה שקשור לתשתית היה והחברה הזאת לא תהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. עוד מישהו רוצה לדבר לפני שאני עובר לצים? << אורח >> דוד ראובני: << אורח >> אני דוד ראובני, מזכיר חטיבת הקצינים באיגוד הארצי לקציני ים. אני רוצה להוסיף בהמשך לדבריו של אסף, החברות הזרות שמעוניינות לרכוש את המניות של צים אלו חברות שנתמכות על ידי גורמים עוינים. הדירקטוריון של אותן הוא מקטאר ומערב הסעודית ויש לקחת את זה בחשבון. כקצין ימי אני שירתי בצי הסוחר במשך 44 שנים גם כדירוג וגם כקצין בכיר ואני זוכר את כל תקופות המלחמה בהן אף אונייה זרה לא נכנסה לארץ. גם בתקופת מלחמת המפרץ מכליות זרות לא יכלו להיכנס לארץ ואנחנו היינו עם מסכות אב"כ. רק ימאים ישראלים וקצינים ישראלים הפעילו את האוניות האלה. מה שעומד לקרות זה מצב אבסורדי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אני אגדיר את מה שאתם אומרים, קודם כול הרוכש חייב להיות חברה ישראלית ומצד שני, גם ברור שאי-אפשר למכור אותה לגורמים בעיתיים או עוינים את מדינת ישראל. לפני שאני נותן לצים, אני מבין שיש לכם מניית יסוד, נכון? << דובר >> אסף הדר: << דובר >> מניית זהב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מניית זהב. רשות החברות. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא סביר שאתם תאשר עסקה לקטאר. זה לא דבר הגיוני, נכון? זה לא סביר. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> לא. קודם כול, באמת יש בחברה מניית זהב ונכתבו במניה גם תנאים מפורטים. התנאים עודכנו בשנת 2014. הם נכתבו בשנת 2004 כשהחברה הפכה להיות חברה לא ממשלתית ואחר כך עודכנו בשנת 2014. בשלב זה, לא קיבלנו פניה מהחברה כפי שהחברה צריכה. כאשר החברה מעוניינת להחליף בעלות היא צריכה לפנות למדינה ולקבל אישור. לפנים משורת הדין אנחנו כמדינה פנינו לחברה. אני שלחתי לחברה מכתב וביקשתי ממנה לעדכן בנושא הזה ככל והיא מעוניינת להחליף בעלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, לכם לא ידוע כרגע על עסקה או משא ומתן. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> לא, לא קיבלנו פרטים על הנושא הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בעקרון כשאתם מנחים - - - << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> לא, אנחנו פנינו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה העקרונות שאתם מנחים לגבי הזהות הרוכשת? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> החברה צריכה לשמור על הקיום כחברה ישראלית, זה מופיע. נמצא איתנו גם עורך דין גונן גומלסקי שמטפל בנושא של צווי האינטרסים ואולי הוא יוכל לדייק ולהראות << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> כבוד היושב-ראש, מה שקורה כשיש גורם שמעוניין לקנות שליטה בחברה שיש בה מניית מדינה מיוחדת זה שאותו גורם צריך לפנות למדינה, זאת אומרת לרשות החברות הממשלתיות. רשות החברות הממשלתיות מעבירה את הפניה הזאת לכלל גורמי המדינה הרלוונטיים שבמקרה הזה זה כמובן משרד התחבורה, רספ"ן, משרד האוצר, משרד הביטחון וגורמי ביטחון נוספים והם מגבשים את העמדה המקצועית שלהם ביחס לאותה פניה בהתחשב באינטרסים החיוניים שעוגנו באותה מניית מדינה מיוחדת שנקראת מניית זהב. אני רק אקריא את האינטרס שבעיניי הוא רלוונטי וזה "מניעה מגורמים עוינים למדינת ישראל או מגורמים העלולים לפגוע בעניינים החיוניים של המדינה או בענייני החוץ או בביטחון של המדינה או בקשרי השייט של ישראל למדינות חוץ, מלהיות בעלי השפעה כמפורט להלן על ניהולה של החברה", ואז מגובשת עמדה. זו לא הפעם הראשונה שעוברת שליטה בחברה שיש בה מניית זהב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עשיתם באל-על למשל? << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> בדיוק. בדיוק את זה. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> באל-על אנחנו קיבלנו פניה כזאת, העברנו אותה לשאר הגורמים וכמו שאנחנו יודעים, באל-על הפניה הזאת אושרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, ראיתי. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> בסופו של דבר, לאחר שהגורמים הממשלתיים - - - << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> כל הגורמים ישקללו את הנושא הזה. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> הם מגבשים את התמונה, אנחנו פונים לשרים הרלוונטיים והם נותנים את ההסכמה בסופו של דבר או מסרבים להסכמה לפי העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאז שאני קראתי בתקשורת לגבי חברת ביטוח מסוימת שרצו לרכוש את הגורמים - - - << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> זה עבר דרך רשות שוק ההון, זה לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות שוק ההון לא אישרה את זה. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> נכון. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> כן אבל יש גם חברות - - - << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> זו לא רגולציה שלנו. הרגולציה שלנו היא של מניית מדינה מיוחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל גם שם לא אישרו כשבאו מחברה שלא הייתה - - - אני לא רוצה להגיד את השם או מאיזה מדינה הם היו אבל לא אישרו את זה. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> הם שקלו את השיקולים ונתנו את ההחלטה שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לגבי הטענה של הוועד עצמו שאומרת שהחברה שרוכשת צריכה להיות ישראלית, יש תנאי כזה? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> בסעיף 7.1(1). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידי את השם שלך לפרוטוקול. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> גלית וידרמן, סגנית מנהל רשות החברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תנאי כזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין התניה. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> אין תנאי במניית המדינה המיוחדת שבעל השליטה בחברה חייב להיות ישראלי. תנאי כזה אין אבל יש תנאי שהחברה עצמה, צים, חייבת להישאר חברה ישראלית כשהיא מאוגדת בישראל ורוב הדירקטורים בה הם דירקטורים אזרחים ישראלים בעלי סיווג ביטחוני. זה תנאי שקיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נניח שקטאר תרכוש את החברה ותשאיר אותה ישראלית עם דירקטור ישראלי? << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> אני הסברתי שאם קטאר רוצה לרכוש את החברה, היא צריכה לקבל את ההסכמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא צריכה לפנות אליכם, כן. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> אם היא תקבל הסכמה של המדינה, היא תוכל לרכוש את החברה ואם היא לא תקבל הסכמה של המדינה, היא לא תוכל לרכוש את החברה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. צים, בבקשה. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> כבוד היו"ר, רק אעמיד כמה דברים על דיוקם. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> אפשר קודם שוועד העובדים ידבר? אנחנו ועד העובדים של איגוד קציני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא ועד העובדים? << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> אנחנו ביחד. ועד העובד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או-קיי, תמתין רגע. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> תוכל להגיב גם לדברים שלנו. קודם כול, לגבי הפעלת מניית הזהב אנחנו אני חושב שטוב שאני מדבר אחרי הנציגים של רשות החברות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמות בבקשה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> עורך דין מאיר אסרף. לגבי מניית הזהב, אין פה איזושהי הפתעה. אלו דברים שבהם לא צריך לחכות לפניה כדי לגלות את הדעת לגבי האפשרות של שליטה של מדינות זרות שיש להן אינטרסים שונים מהאינטרסים של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה על פי פרסומים שהיו בתקשורת? על פי מה? << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> זה על פי הודעות מפורשת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא קיבלו, הם צריכים לקבל פניה. הם מסבירים לך על איזה אינטרסים הם מגנים כלפי מדינת ישראל ברגע שיקבלו פניה. סביר להניח שאם כמו שאתם טוענים, זה יהיה מדינה עוינת לישראל או אנשים עוינים לישראל – זה לא משנה, זה לא חייב להיות מדינה – הם לא יאשרו אותה. זה ברור לגמרי. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> זה גם במנותק מהשאלה של עוינות. מספיק שזה גורם זר בעל אינטרס שהוא הפוך למדינת ישראל ושבשעת חירום הוא יכול לעצור אספקה של - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מאמין שזה חלק מהשיקולים שלוקחים אותם בחשבון. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> אדוני, כבר יש גילוי דעת. כבר יש גילויי דעת מטעם משרדי ממשלה ולכן אני חושב שצריך לצאת מכאן קול ברור שמדבר על כך שרשות החברות מפעילה את מניית הזהב ומגישה התנגדות מיידית לעסקה הזאת. זו הבקשה שלנו, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם אומרים שלא הייתה שום פניה. איזו עסקה? ידוע לך באופן ברור על עסקה? הם לא קיבלו שום פניה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> אנחנו מתנגדים - - - קודם כול, ידוע שיש פרסומים ברורים. << דובר >> אסף הדר: << דובר >> יש הצעות. יש פניה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> יש פניה ויש הצעות. אם יש כאן אירוע שבו יש מניעות מגורם מסוים לבצע רכש כפי שביצעו פניה מוקדמת, צריכים להודיע באופן מוקדם שהם עומדים על קיומה של מניית הזהב שכוללת גם החזקת צי ישראלי בפועל, לא רק חברה עם מספר ח"פ ישראלי. צריך שיהיה צי ישראלי בפועל עם קציני ים ישראלים שמסוגלים וכשירים להפעיל כלי שייט כדי שבשעת חירום יפעילו שעת חירום, כפי שקרה. יושב-ראש הוועד יתאר מה קרה בשעת החירום כדי להמחיש עד כמה זה חשוב. בבקשה, מר כספי. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> אורן כספי, יושב-ראש ועד העובדים ובמקרה, עכשיו אני גם בשירות מילואים. בתחילת המלחמה, ב-7 באוקטובר הייתי במילואים כמו כולם, קצין אספקה בחטיבה 4 ואני זוכר שלא היו פגזים. היינו צריכים לספור פגזים ולקבל אישור מח"ט בשביל לירות פגז. למה? כי היה אמברגו נשק מהאמריקאים, מהממשל הקודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מה שחסוי תשאיר חסוי. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> או-קיי אבל אני יודע מה זה מצב שבו אין רצף אספקה למדינת ישראל. תחמושת, מזון ותרופות, 98% מהסחורות למדינה מגיעות היום דרך הים. בשעת מלחמה רוב החברות לא פקדו את הנמלים. צים המשיכה לפקוד כרגיל ויותר מזה, המנכ"ל העמיד את כל הצי לרשות הממשלה ולרשות המדינה. הוא אמר "קודם כול, להביא לפה מה שצריך. לא מעניין אותי כרגע כסף". רוב הפעילות של צים היא בחו"ל אבל בשעת החירום הוא הביא את הכול והעמיד את כל הצי לטובת המדינה. אנחנו רואים שלא מדובר רק גורמים עוינים, אפילו אם תהיה חברה ידידותית לישראל כמו גרמניה שהיא ידידה של ישראל. יש חברה בשם לופטהנזה קרגו שעד היום הם מחרימים את ישראל בגלל כל המצב עם העזתים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, גם הפסיקו את הטיסות. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> לא, אני מדבר על קרגו. עד היום קרגו לא מביאים לישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרגו זו חברת מטענים. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> כן, מטענים. לופטהנזה קרגו. הם לא מביאים מטענים לישראל בגלל המצב. אנחנו לא יכולים לסמוך על זרים, יש דברים שבהם אי-אפשר לתת את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה נראה לכם, שרשות החברות לא לוקחת את זה בחשבון? נמצאים שם אנשים - - - << אורח >> אורן כספי: << אורח >> אני לא יודע, אני מקווה מאוד שכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. נמצאים אנשים שלא מבינים את המצב? << אורח >> אורן כספי: << אורח >> אני רוצה להאמין שכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שהם ייקחו את כל הדברים האלה בחשבון, נכון? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> בהחלט וזה גם לא רק אנחנו אלא אנחנו מעבירים לכלל הגורמים, גם משרדי הממשלה וגם גורמי הביטחון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לגבי הטענה שכבר היו פרסומים לגבי עסקה עתידית או משא ומתן עתידי? למה אתם נותנים לצים לנהל משא ומתן כשלוב, אתם יודעים את התוצאה מראש. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> צים אמורה לפנות לממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן אבל אם למשל, אתם רואים - - - << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> נכון, לכן אנחנו פנינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם רואים שיש משא ומתן עם גורמים מקטאר, אני חושב שהתשובה ברורה, לא? תודיעו להם מראש. חבל על המשא ומתן. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> לכן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שלא ניתן לקטאר להשתלט על צים. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> לא ידוע לנו עם מי נעשה משא ומתן אבל מכיוון שלא נעשתה פניה למדינה, המדינה פנתה לפנים משורות הדין וביקשה מצים לפנות אליה ולהעביר את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם פניתם לצים בעניין הזה? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא השיבו לכם עדיין? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> עדיין לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. הייתה פעולה, הייתה פעולה מקדימה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> זאת אומרת שלשיטתם, הם יכולים לשבת בשקט וברגע האמת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. קודם כול, הייתה פעולה מקדימה לאור הפרסום שהם מתכוונים למכור את החברה או אולי את חלק מהחברה ולא את כל החברה, תכף אנחנו נשמע. הייתה פניה ועוד לא הייתה תשובה, זה לא שהם לא עשו כלום. הם נקטו בפעולה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> מתקיים משא ומתן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן אבל הם נקטו בפעולה, זה לא שלא נקטו. כן, סיימתם? << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> אני רק רוצה להשלים. אני אשמח אם הנציג של צים ידבר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, נתתי לו ואתה רצית לדבר לפניו. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> אני אשמח אם הנציג של צים ידבר גם על הביטחון התעסוקתי של העובדים למרות שאנחנו לא הגענו לכאן כדי לדבר על הביטחון התעסוקתי אבל באנו לכאן כדי לדבר בעיקר על האינטרס הביטחוני של מדינת ישראל והתחושה היא שכולם אוטמים את האוזניים ואת העיניים ואומרים "כשיפנו אלינו, נדבר". מניית הזהב מאפשרת למדינה להיות אקטיבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרבה פעמים מתנהל משא ומתן ולא יוצא ממנו כלום, אתה יודע את זה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> המדינה היא בעלת מניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. לא, היא לא בעלת המניות. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> יש לה מנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לה מניית זהב, היא לא בעלת המניות. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> זה נותן לה לפנות כבעלת מניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> תודה, כבוד היו"ר. אני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם כי אני חושב שהדיון קצת סטה מהמסלול המפורש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד שם לפרוטוקול. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> סליחה, אריאל עמינצח. צים הונפקה לפני חמש שנים בבורסה בניו יורק באישור המדינה ובאישור כל הגורמים והיום החברה נמצאת בבעלות של למעלה מ-80% בעלים זרים. אין היום בעלות של ישראלים. להגיד שהיא לא תהיה חברה ישראלית כמו שהוועד והשליחים שלה אומרים זה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא החברה הישראלית אבל בעלי המניות הם לא ישראלים. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> שנייה. ברשות היו"ר אני אגע בכמה נקודות ואסביר. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> תתייחס גם לבעלי שליטה. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אני אסביר הכול. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> תבחין בין בעלי מניות לבעלי שליטה. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> עורך דין אסרף, אני לא הפרעתי לך. סליחה, אני לא חייב להגיד את זה בכנסת. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> בבקשה. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> תודה. מניית הזהב כלולה בתקנון, כמו שאמרו מרשות החברות. היא כלולה בתקנות כבר מ-2004, נמצאת מ-2014 ועל בסיסה החברה הונפקה והיום היא נסחרת במיליארדי דולרים בארצות הברית. מניית הזהב בניגוד לצווי אינטרסים אחרים, לא כוללת דרישת החזקה ישראלית. בניגוד למה שכולנו מכירים, בניגוד לבזק ובניגוד לחברות אחרות, אין דרישת ישראליות. יש דרישה מאוד מפורטת לשמור את החברה כחברה ישראלית וזה נאמר במפורש. זה לא רק דברים שהם ח"פ, החברה צריכה להיות בישראל, ההנהלה שלה צריכה לשבת בישראל, המנכ"ל חייב להיות ישראלי, היו"ר חייב להיות ישראלי, מרבית הדירקטורים חייבים להיות ישראליים היא חייבת להשאיר בישראל צי מינימלי של לפחות 11 אוניות כשירות לשייט ומתוכן שלוש רבות תכליתיות וכדומה. יש פירוט שלם של מה שהמניה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעצור רגע. אתה אומר ש-80% כבר הונפק, מה אתם מוכרים אם תחליטו למכור? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אני אסביר. החברה נסחרת בבורסה ובקיץ הדירקטוריון קיבל ופרסם את זה שהוא קיבל הצעה מתאגיד בבעלות מנכ"ל ישראלי שרצה לקנות את כל החברה. זה מה שנקרא going private, לקנות את החברה ולהפוך אותה לפרטית. מכיוון שהדירקטוריון חב חובות אמונים וחובות זהירות לכלל בעלי המניות, ברגע שהדירקטוריון קיבל את ההצעה הזאת הוא פתח בהליך לבחון את ההצעה, שכר משרדי עו"ד, בנק השקעות ויצא לבדוק. במסגרת הבדיקה הוא בדק הצעות אחרות ואפשרויות אחרות לעשות משהו עם החברה כמו שהיו"ר אמר, אפשרויות של מכירה חלקית ואפשרויות של הסעת הון לבעלי המניות בדרך אחרת כי זאת החובה שלו. כרגע, אחרי חצי שנה הוגשו כמה וכמה הצעות של גורמים אסטרטגיים ובעיתונות פורסמו שמות. אף אחד מהגורמים האסטרטגיים האלה הוא לא חברה קטארית ואף אחד מהגורמים האסטרטגיים האלה לא חברה סעודית. אחד הגורמים שהופיע בתקשורת זו חברה זרה שיש בה החזקת מיעוט קטנה של קרן ההון הריבונית הסעודית וקרן ההון הריבונות הקטארית. למה? כי הם קנו חברת שייט בסעודיה לפני שש או שבע שנים.7 שנים. אין דירקטוריון סעודי ואין דירקטוריון קטארי, אלו חברות נסחרות. כל החברות שמסתכלות עליהן הן חברות ציבוריות שנסחרות בבורסות בחו"ל עם בעלי מניות שהם לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במידה והם יקנו, כמו אחוזים יש לה? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> לפי פרסומים זרים, אפשר לראות את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 25%. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> מדובר בחברת האפאג. לחברת האפאג יש 10% לקרן ההון הסעודית ועוד 12% לקרן הקטארית ומאידך, יש שלושה בעלי מניות גדולים שמחזיקים יחד מעל 60% שבמקרה ההוא הם גרמנים או ממדינות אירופה. כאן אנחנו מדברים על איזושהי תפיסה שלצערי, היא קצת מעוותת מציאות. אם ייחתם הסכם כי כרגע הדירקטוריון בוחן את כל החלופות. אם ייחתם הסכם, ברור לכל הצדדים, גם לרוכש וגם לדירקטוריון צים, שיהיה צריך ללכת לרשות החברות, לשר האוצר, למשרד הביטחון למשרד התחבורה ולכל רשויות הביטחון כדי לקבל הכשר וכדי לקבל אישור אבל אין למה ללכת כל עוד אין עסקה על השולחן. רשות החברות לא תעשה לנו debriefing על המתמודדים שקיימים כרגע וגם לא עושים את זה ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר שזה רק אחד מהמציעים. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> יש מציעים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מציעים אחרים. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> יש מציעים אחרים שעד כמה שאני יודע, אלו חברות ציבוריות שאין להן החזקות מיעוט ודברים כאלה. אגיד עוד נקודה אחת לגבי מה שנאמר כאן רק כדי לתקן כמה דברים בנושא של גורם זר. אני רוצה עוד פעם להדגיש את זה שהיום צים נמצאת בבעלות זרה והיום אנחנו עומדים במניית הזהב. מניית הזהב אומרת דירקטוריון שרובו ישראלי, מנכ"ל ישראלי והנהלה ישראלית. היום אנחנו עומדים בזה וכשאנחנו מדברים על מכירה, המניה פשוט מכריחה את החברה להמשיך בכל המנגנונים הישראלים הללו. לגבי עכשיו מה שהעלה עורך דין אסרף, אני לא חושב שזה המקום אבל גם בנושא של ביטחון תעסוקתי, כמובן שככל שחברה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מתכוונים לדאוג לביטחון הזה? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> בוודאי. יש הסכמים קיבוציים בחברה וכבר החל משא ומתן עם חלק מהאנשים שיושבים כאן, כבר ראיתי אותם, נציגי הוועד כדי לוודא וגם הרוכשים הפוטנציאלים יודעים שזה המצב. הרי, לא קונים חברה וזורקים אותה באוויר, לא מוציאים כל כך הרבה כסף. הם צריכים להמשיך ולתפעל אותה. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אגיד רק עוד מילה לגבי הבעלות. נכון שהיום החברה נסחרת בבורסה האמריקאית ואין היום לחברה אף בעלים דומיננטי כזה או אחר אבל לחברה יש זהות ישראלית. החברה נמצאת בישראל והמנכ"ל ישראלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יימשך, אמרו לך. זה לא ישתנה. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> לא, אנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הזהות הישראלית לא תשתנה מכוח מניית הזהב. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> ברגע שחברה זרה – לא משנה, נגיד שזה לא קטאר – חברה דנית שגם הציעה תקנה את החברה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאור העובדה ש-80% נסחרת בבורסה האמריקאית ו-80% רכשו לא ישראלים, הטענה הראשונה שלכם שאומרת שזו צריכה להיות חברה ישראלית במובן של בעלי השליטה הישראלים, לא תופסת. << אורח >> זיוה ליינר שקולניק: << אורח >> כבודו, יש הבדל בין - - - << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> ברשותך, שנייה. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שחוץ ממניית הזהב, יש גם מסמך שנקרא הסכם המדינה והסכם המדינה זה המסמך המכונן שנחתם בין ממשלת ישראל לצים ובו נקבע שבדיוק מה שנציג צים אומר לא יקרה. זאת אומרת, כל שינוי בתקנון החברה שסותר את הזכויות של המדינה לא יקרה ולכן, להפוך את צים לחברה פרטית או בכלל זה שאתם דנים בשאלות האלה, זה תמוה בעיניי. איך אתם עשיתם את זה בלי לדבר רשות החברות. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> עורך דין אסרף, מה שאתה אומר הוא לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא אמר את זה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> תספר, תתקן אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא לא אמר את זה ככה. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר שהם קיבלו הצעת רכישה ואז הם עשו עבודה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> הייתה כוונה להפוך את החברה לחברה פרטית, זה מה שנאמר. אני רשמתי לעצמי את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא אומר שהצעת הרכישה התקבלה בכלל. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> התקנון נשאר כחברה פרטית ואין בעיה. התקנון התחיל כתקנון של חברה פרטית ואין בעיה שהוא יהיה תקנון של חברה פרטית. ב-2014 החברה הייתה פרטית והיא הונפקה רק לפני חמש שנים. מניית הזהב כאן היא לא צו אינטרסים, היא מניית זהב שעל בסיסה כבר יש הסתמכות של בעלי מניות שכבר רוכשים אז אם מישהו רוצה לרכוש את כל החברה ובהנחה שהדירקטוריון מוכן לעשות איתו הסכם, הוא יהיה חייב לעמוד בתנאים של מניית הזהב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי הוא בעל הזכויות העיקרי היום? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אין היום. << אורח >> זיוה ליינר שקולניק: << אורח >> אין היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין היום שום דבר? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אין היום בעל שליטה, זה בדיוק העניין. << אורח >> זיוה ליינר שקולניק: << אורח >> אין גרעין שליטה היום, זה בדיוק ההבדל בין בעלות לבין גרעין שליטה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו הבעיה. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> עד לא מזמן היו בעלים וגם אמרת פה ש-XT היא חברה אחות אבל היא לא חברת אחות של צים, יש חברות ספנות ישראליות אחרות. גם ל-XT וגם למר רמי אונגר שהוא אחד המציעים, יש חברה ישראלית. אני לא רוצה להטעות חלילה את היו"ר ואת הכנסת. יש בישראל גם בסיס להמשך, גם כשצים נשארת בישראל. אני מבין את החשש ואני מבין את הרצון של הוועד לדאוג לביטחון התעסוקתי. אני מבין את זה אבל לצבוע את זה באספקלריה הביטחונית - - - << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> לא, אנחנו פה בשביל הביטחון. להסכמי השכר והעבודה אנחנו נדאג. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אם הולכים לביטחון, יש מסלול - - - << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> בואו תצהירו כאן שלא ייפגע האינטרס. תצהירו כאן, אני לא שומע את ההצהרות האלה ובמקום זה אתם לא עונים לרשות החברות. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> מה זאת אומרת? רשות החברות הוציאה מכתב שמה שהוא אומר זה "תזכרו שצריך לפנות". חזקה על סגנית מנכ"ל רשות החברות שהיא יודעת שאנחנו יודעים שאם יהיה מה לפנות, נפנה. אין מה לפנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידו לי, אתם מתכוונים לדאוג גם לזכויות העובדים במקרה כזה של מניית הזהב? זה אחד השיקולים שלכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עובדים? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> לא, צו האינטרסים לא עוסק בנושא הזה. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> מניית זהב זה לא צו. אין צו. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> הוא עוסק בנושא של אינטרסים לאומיים. << אורח >> דוד פידל: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו, אפשר? דוד פידל ממועצת העובדים של צים. רציתי להגיד על העובדה שציין העורך דין של צים שהחברה כביכול בידיים פרטיות, זה נכון שזה מדויק כי היא נסחרת בבורסה אבל נכון לעכשיו, זה חברה ישראלית לכל דבר. ההצעות שצים מקבלת עכשיו על המדף זה מחברות ספנות בינלאומיות גדולות שכביכול, הולכות לבלוע את צים. לגבי החשש הגדול פה, זה אינטרס של כל חברת ספנות קיימת שתקנה את צים - - - לדוגמה, האפאג לויד פלוג כמו שנאמר, היא פשוט לא מעוניינת בכוח אדם של צים. היא פשוט לא צריכה, יש לה כוח אדם משלה ויש לה מטה שלם. זה נכון שיכול להיות שבשביל מניית זהב ישאירו פה איזושהי כמות מצומצמת של אנשים אבל ברגע שהאינטרס של הבעלים הפרטיים החדשים יהיה כזה, ברור שבמשך זמן מסוים החברה הזאת פשוט תעלם ולא תהיה קיימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה עובדים יש היום לצים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 1,000 עובדים. << אורח >> זיוה ליינר שקולניק: << אורח >> 1,000 עובדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 1,000? << אורח >> דוד פידל: << אורח >> זו נקודה מאוד חשובה. יש הבדל ענק בין משקיעים זרים – וזה נכון – לבין בעלים פרטי שיש לו חברה ספנות אחרת שיש לה את כל השירותים וביום אחד הוא פשוט לוחץ על הכפתור ומפעיל את החברה ממקום אחר. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> הוא ימזג אותנו לחברה שלו. << אורח >> דוד פידל: << אורח >> זהו וזאת לא תהיה חברה ישראלית. זה נכון שעל הנייר ישאירו 100 או 200 ויקראו לה צים ישראל ואני לא יודע באיזה מתכונות ומה העלויות בשבילה למלא את התנאים המינימאליים של מניית הזהב אבל זו לא תהיה חברה בין לאומית שהיום נכון לעכשיו, היא בעשירייה הראשונה של כל חברות ההובלה בעולם. היא פשוט תימחק, היא תהיה בתוך חברה אחרת. << אורח >> זיוה ליינר שקולניק: << אורח >> אני רוצה להוסיף לעניין הזה. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> רק אדייק, לצים יש היום מעל 5,000 עובדים כאשר פחות מ-1,000 בישראל ומעל 4,000 מחוץ לישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה זה קשור? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אני עונה למה שאמר החבר כאן. הנושא של העובדים זו שיחה אחרת, זה לא הדיון שכאן בפנינו ובוודאי שיש הסכמים קיבוציים בנוסף להתחייבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, גם זה מעניין אותנו. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> יש גם התחייבות ויש דרישה מהדירקטוריון להמשכיות. זה נאמר גם לוועדי העובדים והשאלה היא רק על התנאים, כמובן. יש הקראה של תנאים ואם ועדי העובדים רוצים לעשות אצל כבוד היו"ר את הדיון על התנאים, אפשר גם שנעשה את הדיון הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא צריך שתעשו - - - << אורח >> זיוה ליינר שקולניק: << אורח >> רק אציין - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, תתנו לו לדבר. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> סליחה, אנחנו לא רק על התנאים. כדי להסיר את הדאגה מנציג דירקטוריון צים כאשר כאמור, צים היום היא חברה בלי גרעין שליטה ובסוף המשא ומתן הם פרסמו שזה מה שיהיה. עוד לפני שרשות החברות גילתה את דעתה בנושא, יש בידינו עמדה כבר עכשיו של משרד הביטחון. רשות החירום הלאומית כבר הוציאה עמדה. היא הוציאה עמדה בלתי מסווגת ולכן אני יכול להתייחס אליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> לפי העמדה הזו "הובא לידיעתה של רח"ל כי בימים אלה מתקיימים מסלולים מבחינת העברת השליטה בחברת הספנות צים לידיים זרות ובמשתמע, לוותר על מניית הזהב אותה מחזיקה המדינה בחברה למצבי חירום". הרשות לחירום לאומי מבהירה שמדינת ישראל מחויבת להבטיח רציפות תפקוד בכל תרחיש, בין היתר באפשרות שבה יוטל מצור ימי או שיבוש בנמלים ובכך עלולה להיפגע יכולת היבוא החיוני למדינת ישראל. זה רשות החירום הלאומית, אם לא קיבלתם אני אשלח את זה גם לרשות החברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, מאיר. הטענה של משרד הביטחון היא שהולכים לוותר על מניית הזהב. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> לא מוותרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא בטוח. אם ייוותרו, ודאי שבמקרה הזה המדינה תתנגד. אין ויכוח בכלל. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אי-אפשר לבטל מניית הזהב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, לכן אני אומר על ההתייחסות של רח"ל - - מה שכן ברור זה שצריך להסתכל על האספקטים הביטחוניים במקרה של מלחמה ודברים מהסוג הזה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> אני לא קראתי את ההמשך. יש התייחסות לזה גם בהמשך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת הסיבה שכשדיברו על למכור את נמל אשדוד, אני התנגדתי מכיוון שהכול פרטי והנמל היחיד שקיבל בזמן המלחמה את כל הנשק היה נמל אשדוד, לא מישהו אחר. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> כן אבל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן צריך להשאיר נמל אחד בידינו, כמו שצריך להשאיר חברה אחת בידינו. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> זו גם חברה ישראלית. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> אבל אם המדינה תיתן את זה לגורם זר, חברת ספנות זרה, היא תמזג אותנו. היא תיקח את כל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. הבנתי את הטענה. << אורח >> אורן כספי: << אורח >> ותשאיר את המדינה עם חברה מפסידה, שתסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאני מציע לקציני הים ולכולם זה לכתוב את כל הטענות האלה במכתב, קודם כול לרשות החברות. תציינו את כל הטיעונים האלה כדי שייקחו אותם בחשבון כשהם יבואו לדון בעניין. כרגע זה פניה מוקדמת מבחינתם כי עדיין אין עסקה ואין שום דבר אבל אני מבקש מרשות החברות להתייחס ברצינות לטענות האלה קחו אותם בחשבון במסגרת האישורים שלכם ותתייחסו גם לכוח אדם. אי-אפשר לבוא ולזרוק 1,000 עובדים סתם ככה מבלי להגן עליהם בזמן מכירה. << אורח >> ליאור בן-יוסף: << אורח >> אפשר להעיר הערה? << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברור לך שזה לא יקרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> ברור לך שזה לא יקרה. אנחנו כאן, אדוני היושב-ראש. אנחנו נשמור על העובדים. אלכס מילר, ההסתדרות הכללית. יש פה סוגיות שהן אכן קשורות לנושאים שקשורים לביטחון מדינת ישראל ובכל הסוגיות שקשורות לעובדים, הסכמים קיבוציים ודברים כאלו, אנחנו יודעים להגן. אסף נמצא פה, אסף השני ואנשים שיש להם ניסיון רב בנושאים האלו אבל כמו שנשמע כאן, הסוגיות הן קצת יותר גדולות מבחינת הנושאים שקשורים להסכמים קיבוצים. במידה ונגיע לזה, תאמין לי שהסתדרות תהיה שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אנחנו נגיע. מי עוד רוצה לדבר? << אורח >> ליאור בן-יוסף: << אורח >> ליאור בן יוסף, חבר ועד בצים. יש לי שתי הערות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הוועד הגיע היום? << אורח >> ליאור בן-יוסף: << אורח >> דבר ראשון, בדקנו כל מיני חברות שנקנו על ידי אותן חברות שמציעות כרגע הצעות לצים וראינו מה קרה לחברות שהם קנו. חלק התמזגו תוך שנה, חלק החזיקו חמש שנים או עשר שנים אבל כמעט כולן בסופו של דבר נעלמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל פה יש בעיה. << אורח >> ליאור בן-יוסף: << אורח >> לא קיימות יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, רגע. פה הם חייבים להיות חברה ישראלית ולכן המיזוג הוא בעייתי. זה לא אותו דבר. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> היו מקרים בהם הפעילו את החברה הנוספת במשך עשר או 20 שנה ואז ביטלו את המותג הנפרד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא ייוותרו פה על מניית הזהב, זה ברור לגמרי. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אי-אפשר. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> דבר שני, מה קורה בתרחיש שבו יש חברה זרה שרוכשת את גרעין השליטה ונניח שבאותה חברה זרה יש בעלי מניות קטארים או סעודיים והם מגדילים את אחוזי השליטה שלהם, האם אחרי זה לרשות החברות יש איזשהו יכולת להגיד משהו במצב הזה? << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> בטח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תענה לו. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> התשובה היא כן. אם אנחנו נותנים אישורים אנחנו מתנים אותם בתנאים שונים שמתייחסים למצב העובדתי במועד מתן האישור ואם המצב העובדתי משתנה בצורה משמעותית אפשר לבטל את ההיתר שניתן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה תעשה? << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> מבטלים את ההיתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם מקבלים את הכסף בחזרה? לא הבנתי. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> מבטלים את ההיתר והם חייבים למכור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול לא להתנגד להיתר אלא להתנגד לשינויים בהחזקות. לזה אתה יכול להתנגד. זאת אומרת, אתה מתנה, אתה לא יכול להגיד "אני מבטל את ההיתר" כי ההיתר כבר ניתן. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> לא, ההיתר מותנה בתנאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> אם התנאים הם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכל שינוי בהחזקות לטובת צד כזה או אחר, אתם תתנגדו. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> לא, אנחנו נבטל את ההיתר אם זה יבוצע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך תבטל את ההיתר? << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> אני יכול לבטל את ההיתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה יכול לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסוסים ברחו מהאורווה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול לא להרשות את השינויים בהחזקה. איך אתה יכול לבטל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא שווה כלום. לפני דקה הוא דיבר על - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ייתן לך ביטול? << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> כן, התשובה היא כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או-קיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אם הוא ימזג את כל הפעילות שלו לחברות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא יכול למזג. המיזוג היחיד שיכול להיות הוא מיזוג שיהיה לטובת החברה הישראלית כי הוא חייב להיות חברה ישראלית עם דירקטוריון, מנכ"ל ולהיות בארץ. איך הוא ימזג? אין פה בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אסביר לך. הוא ימזג אותה - - - << אורח >> זיוה ליינר שקולניק: << אורח >> מה שהוא יכול לעשות זה להעביר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, לא לטעון טענות סרק, זה לא המקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא סרק. << אורח >> זיוה ליינר שקולניק: << אורח >> זו אינה טענת סרק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו טענת סרק. עוד מישהו רוצה לדבר? << אורח >> זיוה ליינר שקולניק: << אורח >> שמי זיווה לינר שקולניק מוועד צים. זו איננה טענת סרק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו טענת סרק כי זה לא מיזוג רגיל. אין אפשרות, החברה חייבת להיות ישראלית, עם מנכ"ל ישראלי, להיות בישראל ועם דירקטוריון ישראלי. איך ימזגו? בואי ותסבירי לי איך ימזגו. << אורח >> זיוה ליינר שקולניק: << אורח >> הם יכולים להפריד. החברה היא חברה בינלאומית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם לא יאשרו. הם לא יאשרו ולא יבטלו את מניית הזהב, לא משרד הביטחון, לא משרד התחבורה ולא רשות החברות. אתם לא מבינים את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כבר תשתית היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי-אפשר סתם לטעון טענות לא נכונות. << אורח >> דוד פידל: << אורח >> כבר היום יש שתי חברות, יש את צים ישראל ואת צים ספנות בין לאומית, גם היום זה כבר מופרד בנייר. אמנם, היא עדיין פועלת כחברת צים אחת אבל היום בלחיצת כפתור אפשר להשאיר את צים ישראל, זה עומד בכל התנאים של מניית הזהב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאיזו חברה יש מניית זהב? << אורח >> דוד פידל: << אורח >> אני לא יודע, זה רשות החברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שתיהן אותו דבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צים ישראל. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> לצים ישראל. << אורח >> דוד פידל: << אורח >> יש גם צים ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים על מי שיש לו מניית זהב. << אורח >> דוד פידל: << אורח >> עשו את ההפרדה אחרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוב החברה זה איפה שיש מניית זהב, נכון? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> מניית הזהב היא בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכול. חבר'ה, אנחנו לא יכולים להתעסק בפחדים. יש דברים שאפשר לקיים ויש כאלה שאי-אפשר לקיים. << דובר >> אסף הדר: << דובר >> אנחנו פה להתריע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל זה יש את רשות החברות ואת משרד הביטחון. המכתב שקיבלתם ממשרד הביטחון הוא נכון. אי-אפשר לוותר על מניית הזהב, ברגע שיוותרו לא יהיה לנו מי שייתן לנו שירות בזמן וראינו את זה במלחמה האחרונה. אין מצב שמישהו יוותר, לא נראה לי סביר שזה יקרה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> כשהיו עתירות לבג"ץ נגד ההפרטה כשההפרטה קרתה, מניית הזהב הייתה והסכם המדינה היו שתי הסיבות שבגללה או בזכותה בג"ץ החליט - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור, נכון. יפה מאוד. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> לכן צריך לשמור על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה יישמר, אין סיבה שלא. אם אתם תראו שמשהו כזה הולך לקרות, נקיים עוד ישיבה בעניין הזה. אין מצב שבמצב הביטחוני הנתון שמדינת ישראל נמצאת בו, היא תוותר על מניית הזהב הזאת. גם באל-על ויתרתם על מניית הזהב, נכון? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות שהיא נמכרה לבעלים יהודי ודתי. אין שום בעיה, הוא לקח את החברה כפי שהיא, שכלל אותה, שדרג אותה ואפילו החזיר את כל ההלוואות של הקורונה. לא משנה, מכל מיני סיבות יצא לו טוב. תלוי מי יהיה הקונה אבל לא יוותרו על מניית הזהב, זה ברור לגמרי. אני אומר את זה לידם והם לא עונים לי שלא, נכון? הכול בסדר. << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> יש לי עוד שאלה לרשות החברות. קוראים לי טל ציטרון, גם כן מהוועד של צים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש אצלכם בחירות לוועד? כולם באו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוטוטו. << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> כולם פה, כמו שצריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העובדים גם. << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> יש לי שאלה. אתם פניתם לחברת צים ולא קיבלתם תשובה, נכון? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> עדיין לא. << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> אתם יכולים להכריח אותם לתת לכם תשובה או שזה - - - << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> האמת היא שאנחנו לא צריכים להכריח. כמו שאמר פה הנציג של צים, הם יודעים את הדברים. << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> הם יודעים והם ישיבו. << דובר >> גונן גומלסקי: << דובר >> ברגע שיש פניה, אף אחד לא עושה עסקאות של מיליארדים כשיש בפנים תנאי שלא מתקיים. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אני יכול להניח את דעת כולם שאם תיחתם עסקה, הדבר שייקח הכי הרבה זמן להשיג הוא - - - לרשות המדינה. תיתן לי להשלים. כל רוכש שמסתכל על החברה – ויש כמה – מכירים את מניית הזהב כי היא מפורסמת, היא כתובה בכל הפרסומים של החברה והיא בתקנון שלה באנגלית וגם בעברית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> כולם יודעים וזאת השאלה של כולם. הדבר הראשון שהם אומרים זה מה עושים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קודם למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתם צריכים לקחת בחשבון שאי-אפשר למכור לחברה שמחזיקה מניות של חברה קטארית וסעודית. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נראה לי דבר אלמנטרי. אני לא רשות החברות אבל זה נראה לי אלמנטרי. << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> אבל אתה אמרת שאתם - - - << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> הדירקטוריון גם בוחן את הסוגייה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> הוא קיבל, מקבל ויקבל הבהרות לגבי מה החשש הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ממי הבהרות? מהם אתם צריכים לקבל את ההבהרות, מרשות החברות. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> כמובן אבל אני יכול להגיד שבחברה הציבורית שעליה, אין בדירקטוריון נציגים של הקטארים ולא של הסעודיים. << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> הפניה לרשות החברות אמורה להיעשות לפני הרכישה או באיזה שלב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן אבל הכסף קובע, לא? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אפשר לעשות? אין נציגים של קטאר אבל הכסף שלהם קובע ולכן אומרים לכם לקחת את זה בחשבון. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> נכון אבל כשדירקטוריון צים בוחן את ההצעה כשזו הצעה גבוהה אבל יש בה בעיה קטארית או בעיה אחרת, הוא יודע שיש סבירות נמוכה שהיא - - - << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> באיזה שלב אתם פונים לרשות החברות? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אחרי שנחתם הסכם. << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> אחרי? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אחרי שנחתם הסכם ולפני השלמתו יש כל מיני תנאים מתלים וזה אחד התנאים המתלים הכי גדולים. << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> למה אתם לא פונים לפני? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> כי אתה לא יודע עם מי אתה חותם הסכם. יש כל מיני גורמים. << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> לא אבל יש גורמים שמתעניינים, למה אתם לא פנים כבר עכשיו? << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> רשות החברות לא עושה ביקורות תיאורטיות. << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> יש לכם שתי הצעות. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> אם תהיה עסקה כלשהי, צריך לגשת אליה כמו שניגשים תמיד עם הצעה מוסדרת כי היא צריכה לדעת את מי היא בודקת. גם הרוכש צריך בשביל להעביר מידע - - - << אורח >> טל ציטרון: << אורח >> אתם יכולים לקבל את ההצעה לפני שאתם חותמים. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> לא, ככה זה עובד. אתה חותם ויש פער זמנים בין החתימה לבין ההשלמה. זה כמו שצריך גם את אישור רשות התחרות וצריך אישורים של בעלי המניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אי-אפשר סתם עם כל אחד. << אורח >> אריאל עמינצח: << אורח >> יש כל מיני אישורים שצריך לקבל וזה אחד מהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, עוד מישהו רוצה להגיד משהו? << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> רק כדי להמחיש את גודל הבעיה, אני אודה כאן לחברי אלכס מילר מההסתדרות על כך שההסתדרות מנסה לפתור עכשיו את הבעיה של שביתת ימאים באיטליה שבגללה יש שיבושים בהעברה של מטען לישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> זאת אומרת, ההסתדרות פועלת בנושא הזה. היא לא רק מגינה על העובדים פה בישראל, היא גם דואגת למדינת ישראל נגד אותן סנקציות של גורמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, ההסתדרות היא לא נגד שביתות. השביתה באיטליה נובעת מזה שהם לא רוצים לטפל בספינות ישראליות שהולכות למדינת ישראל. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> שביתה פוליטית נגד מדינת ישראל, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא השביתה עצמה אלא המהות של השביתה. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני קורא פה ושם קצת עיתונים. אוקיי, אני חושב שהסוגייה הובהרה, נכון? רשות החברות, תשימו לב מה קורה שם, בסדר? << דובר >> גלית וידרמן: << דובר >> כן, ברגע שאנחנו נקבל את הפניה אנחנו נעביר אותה לגורמים ונטפל בה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההסתדרות, תדאגו גם לעובדים. תודה רבה לכולם, הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:45. << סיום >>