פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 832 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, ט"ו בטבת התשפ"ו (04 בינואר 2026), שעה 09:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, של ח"כ יוסף טייב << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלי טל מירון חברי הכנסת: יוסי טייב מוזמנים: איילת פלדמן – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים איתי פלומבו ויסמן – סמנכ"ל, אגף בכיר רגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה אורי רשטיק – מנכ"ל, אשכולות עופר ויסוקר – סמנכ"ל ייעוץ משפטי ורגולציה, חברת יס אבי בן הלל – מנכ"ל, איגוד שחקני המסך, שח"ם אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים תמיר אפורי – עו"ד, שבלת, ארגון חברות הסרטים MPA שאול שרצר – עו"ד, התאחדות ענף בתי הקולנוע אופיר מכבוש – סגן יו"ג איגוד מעצבי השיער, איגוד מעצבי השיער אדיר וישניה – מנכ"ל, עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים, עילם ערן פרזנטי – עו"ד, ייעוץ משפטי, עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים, עילם נגה רובינשטיין – עו"ד, שדלנית, עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים, עילם מיכל פליישר – עו"ד, סמנכ"לית רגולציה, חברת הוט איל פרייס – יועץ משפטי, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות מישל קיינס – עו"ד, חברת ספוטיפיי ייעוץ משפטי: נעמה דניאל מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, פ/3177/25 כ/1115 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מספר 10), התשפ"ה-2025 של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו. ניסינו להגיע להסדר בין המבצעים לנטפליקס, זה לא הולך, יש בעיה. הוט ויס פה? הם צריכים ללכת ב-10:00, נתחיל איתם. הוט בבקשה. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> בוקר טוב. התבקשנו להגיע, אנחנו שמחים לעשות את זה ולהביע תמיכה בזכות של היוצרים ובפרט של המבצעים בתמלוגים. אנחנו משלמים תמלוגים באופן שוטף במסגרת הסכמי שמיכה עם כל הארגונים. להבנתנו עלתה פה שאלה לגבי השחקנים הבין-לאומיים. יש לנו עמדה נחרצת שצריכה לחול אותה הסדרה הן בעולם זכויות היוצרים והן בעולם הפקות המקור. אם מדברים על הגופים הבין-לאומיים, זה נכון גם למדינת ישראל, ליוצרים וגם לתחרות הוגנת. עמדתנו שככל שהגופים הבין-לאומיים משתמשים בתכנים שיש בגינם זכויות יוצרים למבצעים הם צריכים לשלם על כך. אם יש שאלה נוספת אלינו נשמח להשיב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים רוצה להגיד משהו אחרי מה שהם אמרו? יס זו אותה עמדה? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> עופר ויסוקר, יועץ משפטי וסמנכ"ל רגולציה של יס. צריך לשלם למבצעים בגין זכות העמדה לרשות הציבור. אנחנו עושים את זה היום בהסכמים שלנו. כשמשחקים בישראל זה לא כל כך משנה מהיכן מגיעים, צריכים לשחק לפי הכללים הישראלים. בישראל משלמים או ישלמו מעכשיו, אחרי שהחוק יתוקן, בגין העמדה לרשות הציבור. זה צריך לחול באותה מידה על שחקנים ישראלים ושחקנים זרים, אחרת אנחנו יוצאים שוב לחוק חדש, מגרש משחקים בלתי מאוזן, הפוך ממה שצריך להיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, משרד המשפטים. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> איילת פלדמן, משרד המשפטים. הדברים שעלו בוועדה עד היום ידועים, אותן שאלות על הוראת המעבר. השאלה על מי יושת התשלום. אני מבינה מהגופים שדיברו, שהתשלום צריך להיות מושת על נטפליקס. סליחה, לא נטפליקס באופן פרטני אלא על הגופים הבין-לאומיים. יש הצעות בפני הוועדה בהקשר הזה, סעיף קטן (ט) שהוזכר. הוועדה עוד לא ערכה בו דיון מעמיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הקראנו אותו, נכון? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא הקראנו אותו עדיין. השאלה שלי אם סעיפים - - - << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אם אני יכול להשלים, אנחנו צריכים ללכת עוד מעט. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> האם אתם יכולים להתייחס לסעיפים קטנים (ד) בשתי החלופות, ו-(ט) של סעיף 16 והאם הם מקובלים עליכם? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אתייחס. מי שמשתמש צריך לשלם. לא הגיוני שאני אשלם למישהו אחר שמשתמש. אם אני משתמש אני צריך לשלם. אם אני מוכר הפקה שלי לקשת או להוט או לרשת, הן צריכות לשלם. אם נטפליקס, אני מוכר להפקה היא צריכה לשלם. זה הכלל, כך זה צריך להיות. עם זאת, אני לא מצליח להבין איך בכלל יכולה להיות מחלוקת על זה. אתה בא לישראל, אלה החוקים, שחק לפי החוקים הישראליים. אני מבין שיש פה בקשה לגרייס של חמש שנים בגין הפקות שהיו קודם, נשמע לנו הגיוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם בעד הגרייס הזה? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אנחנו לא מתנגדים אליו. ברגע שיש הסכמים קיימים אפשר להבין את הקושי שנוצר מזה. ברגע שיש הסכמים כאלה. לא צריך שהדין ייקוב את ההר בנושא הזה. לצד העיקרון העקרוני, כולם משחקים באופן שוויוני. קודם צריך לשלם ליוצרים, אני לא יכול להבין איפה בכלל המחלוקת? ולמבצעים במקרה הזה, על תשלום למבצעים. זה מוזר לי. התחרות צריכה להיות שוויונית. עכשיו צריך להתייחס למצב שאנחנו בתקופת מלחמה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה אם מכרתם לנטפליקס משהו ובעתיד הם ישדרו אותו, מה לגבי העניין הזה? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אם אני מוכר לנטפליקס משהו היא צריכה לשלם עליו, על המוזיקה שבו ועל הזכויות ביצוע שבו. אבל אם יש הסכמים קיימים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מכרת להם עכשיו, הביצוע בעוד שנה, מה קורה במקרה הזה מבחינתכם, מי משלם? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> יש פה מעבר לזה ושמעתי שנאמרו פה דברים בוועדה שלא מקובלים עלינו, ואם הם לא נאמרו יכול להיות ששמעתי דברים לא נכונים, שנטפליקס או שגופים זרים אחרים אמרו, שהם יפילו את זה על הפלטפורמות או על המפיקים גם אם החובה תיקבע עליהם. זה לא מקובל ולא צריך להיות כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש בהסכם? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> בהסכמים היום אנחנו מוכרים לנטפליקס זכויות בשידורים. אני מקבל את זה ויש לנו תקופות שפנינו לוועדה, אני לא זוכר את התקופות. בתקופה של חמש שנים הקרובות, נשמע לי פרק זמן סביר, החובה תידחה על נטפליקס או על כל הגופים הבין-לאומיים. נטפליקס או כל גוף בין-לאומי אחר, ולחמש שנים יחיו תחת ההסכמים הקיימים והיא לא תצטרך לשלם. יחד עם העמדה העקרונית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא. מי ישלם, אתם? מי ישלם? זה כל העניין. כולם מסתובבים סביב הציר. אם אתה מכרת או לפני שנה, סדרה מסוימת לנטפליקס או וולט דיסני והם שידרו את זה בעוד שנה, מי משלם? נתנו את האורכה של חמש שנים, מי משלם את זה? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> מה שהיה בעבר, שנטפליקס כמו שהצהירה פה, באה לגופים ואמרה להם, "אתם תנכו את הזכויות". זה לא צריך להמשיך להיות כך. זה שזה היה, אני לא מתכחש להסכמים שחתמתי עליהם בזמן שהיה. אין לי התנגדות לגרייס של חמש שנים, זה לא צריך להיות כך קדימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואחרי חמש שנים הם ישלמו? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> ברור. כמו שהיום, אם מישהו מוכר לי הפקה, אני אומר לו אתה תשלם? לא. אני משלם לאקו"ם להפי"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מבחינתך לא התערבות בחוזים קיימים? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל הגרייס של חמש שנים. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> נכון, לא צריך יותר. לא אכפת לי. הייתם קובעים שש, זה בסדר. הייתם קובעים ארבע, זה גם בסדר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה על מי תחול החובה וכמה שנים אנחנו נותנים? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אני לא חושב שזו יכולה להיות שאלה אחרי הגרייס. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הכול בהנחה שיש הסכם. אם אין הסכם, לא רלוונטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההסכמים שלכם, הוט ויס, הם לכמה שנים? חמש שנים מכסה את זה?<< דובר >> מ << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אתייחס לנקודה הזו. לפני שהחוק הוחל, חל הדין הקודם, אני לא רוצה להיכנס למה היה הדין הקודם או לא, אני שומעת שיש פה ויכוחים על זה. זה עניין משפטי שאני שמה בצד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההסכמים שלכם בטווח של חמש שנים. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> כששואלים על הסכמים שנחתמו לפני חקיקת החוק ולכמה שנים יש, או פוטנציאלית זכות שידור בתכנים, זה תלוי בין הסכם להסכם. זה בסדר גודל של חמש, שש שנים קדימה. עשינו את הבדיקה הזו לבקשת הוועדה. לא הייתי עונה בשליפה את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מכסה את זה, חמש השנים. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> לבקשת הוועדה ענינו על זה. גרייס של חמש, שש שנים נראה לנו סביר אם הנקודה היא לא להחיל דין קיים על הסכם שהיה קודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, הכוונה היא שחמש שנים מכסה כמעט 90% מההסכמים הקיימים וזו לא התערבות בדיני חוזים, למדיניות של משרד המשפטים. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> יש פה שני מקטעים של חוזים. יש מקטע אחד של חוזים שהוא בין גופי השידור לבין הפלטפורמות ויש מקטע אחר של חוזים שהוא בין המבצעים לבין המפיקים האודיו-ויזואליים או גופי השידור בעצמם ככל שהם גם המפיקים. זה מקטע אחר של חוזים שייתכן שתהיה בו התערבות. אין שם התערבות. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> עם הישראלים אין בעיה. הייתי מפרידה את זה. עם הגופים הישראלים ישבנו פה ואמרנו, לכן גם לא הגענו לדיונים מתוך כבוד לעניין עצמו. אם היה לנו מה להגיד היינו אומרים. יש לנו הסכמים עם כל הגופים הישראליים. החוק, בין אם הוא משנה את הדין או לא משנה את הדין, שילמנו כך או כך. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> על השימושים שלכם. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> כן. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אנחנו שמענו פה בוועדה טענות שיש משולש של מערכות יחסים. מבצעים, מפיקים או גופי שידור בפלטפורמות הרב-לאומיות. הייתה טענה - - - << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אם מישהו רוצה להסביר טענה כלפי גופי השידור הישראלים שיסביר. אני לא חושבת שיש טענה כזו סביב השולחן. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> זה חוזר לשאלה על מי מושת התשלום. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> איך יכולה להיות שאלה כזו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם משלמים. הם אומרים, אנחנו משלמים, מה הבעיה? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אני שואלת שאלה כדי להבין את המצב. אחד הדברים שעלו בעקבות הטיעונים בוועדה, שככל תוטל חובה על הגופים הבין-לאומיים לשלם למבצעים, היא תגולגל למפיקים הישראלים. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> תכתבו בחוק שאסור להם לגלגל. מה זה משנה לחוק? החוק יכול להיות רק אחד. ישראל קובעת את החוקים של מה שקורה בישראל ולא נסוגה מפני אינטרסים בין-לאומיים. המבצעים צריכים לקבל כסף? יש פה מישהו שחולק על זה בחדר הזה? מקווה שלא. מי שיחלוק, שיחלוק. אני לא מכיר עוד גופים ישראלים שחולקים על זה. גם אלה שמשלמים, אני משלם, הייתי יכול להגיד לא רוצה. אני לא חולק על זה. זה מה שאנחנו עושים, מה שאנחנו מביאים לטלוויזיה. צריכים לשלם על זה, אנחנו משלמים את זה תמיד. מי שמשתמש בישראל הוא זה שצריך לשלם. מה הוא יעשה אחר כך? אני לא יכול להבין איך החוק, עזבו אחר כך כוח. מי שיכול להפעיל כוח על מישהו, שיפעיל. לא תמיד הכנסת יכולה למנוע את זה. מבחינת החוק, משתמש ומעמיד לרשות הציבור, משלם על ההעמדה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה לחדד את הנקודה האחרונה הזו. יש לנו שני סוגים של מעמידים לרשות הציבור. כי גם גופי השידור מעמידים לרשות הציבור. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אני משלם על זה ישירות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו לא הקראנו את סעיף קטן (ט), זה מעט כניסה לניסוחים. השאלה אם אתם חושבים שסעיף קטן (ט) צריך לחול גם על גוף השידור שהוא הבעלים של הזכויות או שיש לכם הסדרים אחרים שחלים? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אני לא מצליח להבין את השאלה. נניח שהייתי עושה עסקה עם הוט ומוכר לה תוכן שאני עד היום שילמתי לאשכולות בגינו. בשנייה שהיא מעמידה - - - הרשות הציבורי, היא משלמת לו. אין שום הבדל אם אני מוכר להוט או מוכר לנטפליקס. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני שואלת עליכם כמעמידים לרשות הציבור. אתה רכשת את התוכן, הפקת הפקה. יש לך 100% מהבעלות בזכויות בה ואתה מעמיד אותה לרשות הציבור. << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> אני משלם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתה משלם, השאלה אם סעיף קטן (ט) צריך - - - לעניינך. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אני אתן דוגמה. נניח שרכשנו תוכנית מקשת או מרשת לפני חמש שנים. "שמש". אנחנו משדרים אותה, משלמים על השידור שלנו, על העמדה לציבור שלנו. זה לא קשור לשאלה של מי הזכויות. הדין קובע שהתשלום הוא על הגוף שמשתמש, לא על בעל הזכויות. יכולות להיות לי זכויות בסדרה של הוט בשבאבניקים. לי, ביחד עם אחרים, זה לא משנה מי בעל הזכויות. אם אני מכרתי את זה לנטפליקס והם משדרים, הם ישלמו על זכויות השידור, על זכויות המבצעים בגין השידור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה כתוב בהסכם ביניכם? << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> הסכמים מסחריים יכולים להיות כאלה ואחרים בתקופות כאלה ואחרות. זה סוד מסחרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בהסכם, מי משלם? << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> זה גם לא בידיעתי בשלב זה ולא על כך נשאלנו. נשאלנו בהסכמים שלנו עם הפלטפורמות הזרות, מה משך התקופה בגין הסכמים שנחתמו לפני החוק שעדיין יש זכויות שידור. ענינו שעד שש שנים למיטב ידיעתנו, לפעמים להסכמים יכול להיות מנגנון המשך. בעינינו טענה שאומרת, אני מבינה שהיא נשמעת פה, שהסכם של נטפליקס שעליה חלה חובה, חתמה קודם לחוק, יהיה גרייס והחובה שלהם לשלם לא תחול במשך חמש שנים. זה נשמע סביר בהיבט של התערבות חוזית רטרואקטיבית. כל הסכם חדש שייחתם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יהיה לפי החוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה לחדד עוד נקודה אחת. אני מבקשת לדבר על מצב, לא שמכרתם את ההפקה הלאה אלא שאתם עושים את ההעמדה לרשות הציבור. סעיף קטן (ט) מדבר על תמלוג ראוי שישולם מאת מי שמעמיד לרשות הציבור למבצע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה מסודר. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> את מבלבלת בין שידור לבין הפקה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מבקשת לא לחלק לי ציונים ולא להגיד לי שאני מתבלבלת. אני מודעת היטב להבדל בין שידור לבין העמדה לרשות הציבור. אתם רכשתם הפקה, אולי רכשתם, אולי לא, את זכות ההעמדה לרשות הציבור. סעיף קטן (ט) מבקש להחיל חובה לשלם תמלוג ראוי. נכון שאחת החלופות הן שרק מי שרכש רישיון, כלומר מי שאתם נתתם לו רישיון, רק הוא ישלם תמלוג ראוי. אני רוצה לשאול על מצב שבו החלופה הזו לא הייתה נכנסת ואומרים שכל מי שמבצע העמדה לרשות הציבור, צריך לשלם תמלוג ראוי. האם זה סותר משהו בהסכמים שלכם או שיכול להיות שקניתם את הזכות הזו? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> א', כל פעם שאני מעמיד לרשות הציבור אני משלם, לא משנה איך הזכות תגיע אליי. ב', אני שוב חוזר על מה שאמרתי בפתח הדברים. כל ההסכמים שלי, כבר שנים חתומים כך שעל השימושים שלי, לא חיכיתי לחוק. אני משלם למבצעים על זכות ההעמדה לרשות לציבור. אם את צריכה לשאול אותי מה יהיה בעתיד, עשיתי את זה בלי שהייתי צריך את הכנסת ואת החוק. חשבתי שזה מגיע למבצעים ושילמתי את זה, כך זה ימשיך להיות. מה שאני משתמש בבעלותי, לא בבעלותי, קיבלתי, קיבלתי רישיון, כל זכות קניינית או נגזרת שלה, אני משתמש, אני משלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אני מגדיר את מה ששניכם אומרים, שתקופה של חמש שנים היא תקופה סבירה, אין בה התערבות בחוזים קיימים, כמעט ואין. יכול להיות שיש משהו של שש שנים, אולי יש המשך. מי שמבצע, הוא צריך לשלם, נכון? << דובר >> עופר ויסוקר: << דובר >> לגמרי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ביטן, אפשר מילה לפני שאני צריכה לצאת? תודה אדוני היושב-ראש. צר לי שאני צריכה לצאת, לצערי יש את ועדת חוק השידורים של דיסטל במקביל וחבל, כי חשוב לי להיות בוועדת הכלכלה. מילה לפני שאני יוצאת, לא יודעת לאן תגיעו היום ואם תצליחו לסגור עניינים ולאן תתקדמו. אני מרגישה מושקעת בחוק הזה כאילו שהבאתי רפורמה ממשלתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו רפורמה מה שאנחנו עושים פה, זה מה שלא מבינים בחוק התקשורת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פה יש יותר עבודה לחוק הפרטי הזה ממה שנעשה על החקיקה הממשלתית בחוק התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לקחת חוק פרטי ולעשות רפורמה, מבחינת ועדה בכנסת זה לא פשוט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק בגלל הסיבה הזו, זו חקיקה של חבר הכנסת יוסי טייב, לא שלי. השקעתי בזה שעות רבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נוסיף אותך פה, מופיעה נוכחות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה לוועדה שעשתה עבודה מאוד מעמיקה בחקיקה הזו מאוד רצינית ועניינית, מילה ששוכחים פה בכנסת. תודה לכל האנשים שיושבים מסביב לשולחן, שישבתי איתם ועברנו דרך ביחד. לא יודעת אם אהיה פה כשתסגרו עניינים, להגיד תודה. אני מקווה שתצליחו להגיע להסכמה, לאיזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניסינו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין 100% אצל אף אחד אף פעם, אולי תצליחו להגיע לאיזון. אהיה בוועדת התקשורת ואנסה מרחוק. אני לא יכולה לעזוב שם, זה לא כמו פה. עליך אני סומכת, שם אני לא יכולה לסמוך. אני חייבת להיות שם כל הזמן וחלק מהאנשים פה עוברים איתי, זה חשוב גם להם. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אשמח להתייחס לדברים של מיכל ועופר ולהגיד תודה רבה לחברת הכנסת שלי. אני מקווה שיהיו עוד דיונים ונתראה עוד, בלי קשר אפשר להתראות. כמה דברים על גופי השידור שנמצאים פה. על הוט, יס, קשת ורשת. הם מציגים לך גופים שבמשך שנים, יש תמיד ויכוח על כמה כסף צריך לשלם, זה ויכוח מסחרי. ברמה העקרונית יש פה גופים שמכבדים זכויות מבצעים שמתנהלים באופן ישר. אני מדבר על ארבעת הגופים שפה, קשת, רשת, הוט ויס, שתמיד כיבדו ומכירים בעובדה שמי שצריך לשלם על זכויות המבצעים זה הגוף שעושה את השימוש בפועל, זה נאמר בו באופן מאוד מפורש. זה גם מופיע בנוסח הנוכחי של סעיף (ט). זו גם הייתה העמדה של משרד המשפטים בהצעת החוק ב-2016, תיכף אקריא אם צריך, שהגוף שצריך לשלם זה הגוף המשתמש. חברי ה-MPA אם יהיו פה, נטפליקס, ברגע שהם עושים את השימוש, אין שום סיבה שהם יפילו את התשלום על גוף ישראלי אחר שגם כך נושא בעלויות רבות ורגולציה עודפת שלגופים בין-לאומיים כרגע לצערנו הרב אין. אנחנו ממש מבקשים שהוועדה תדבק בעיקרון לגבי זכויות על ביצועים שבוצעו לפני מועד כניסת החוק, שהגוף המשלם יהיה הגוף שעושה את השימוש כדי שלא יטילו עוד עלויות מיותרות על כספים שיכולנו ללכת אחר כך להפקות מקור או חס וחלילה לרווחת גופי השידור הישראליים. אני מבקש להחיל את זה גם על ביצועים שבוצעו בעתיד. שיהיה ברור באופן שלא משתמע לשני פנים שהגוף שעושה את השימוש הוא הגוף שנדרש בתשלום התמלוג הראוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לגבי העתיד. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לעתיד וגם לעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי העבר יש הסכמים קיימים, אני לא יכול להתערב. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לגבי העבר זה הנוסח עכשיו של סעיף (ט), שאחרי הגרייס, כתוב באופן מפורש וזו ההצעה הנוכחית, כתוב שהגוף שישלם זה הגוף המשתמש. אנחנו מבקשים גם על פיצויים שיהיו בעתיד, שזה יופיע בצורה ברורה. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> פדרציית התקליטים שואלת האם ברור לכולם שהדיון לגבי סעיף (ט) שנדון עכשיו עוסק באודיו ויז'ואל ולא בתקליטים? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה לא ברור, עוד לא הקראנו את הסעיף ולא דנו בו לעומק. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> זו הכוונה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ההסכמות לגבי שוק התקליטים הוצגו בדיון הקודם ונגיד את זה כשנגיע לסעיף עצמו. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> סעיף (ט) יוגבל בצורה מפורשת לאודיו ויז'ואל? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נדבר על זה כשנגיע לסעיף. הכוונה הייתה להחריג משם תקליטים כי לגבי זה יש הסכמות אחרות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> השאלה איך ההסכמות האלה יופיעו בחקיקה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא חובה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו בדיון ה-11 בהכנה של הצעת החוק, קריאה שנייה ושלישית. בפעם שעברה התחלנו להקריא את סעיף 16. סעיף התחילה, תחולה והוראות מעבר. הקראנו עד סעיף (ד1), שם עצרנו, לא סיימנו לשמוע הערות לגבי סעיף קטן (ד1), אני יכולה לחזור עליו. הסעיף הזה נוגע לאי העבירות של הזכות לתמלוג ראוי. אקריא אותו שוב כדי שכולנו נדע על מה מדברים. עמוד 18 – "16. (ד1) על אף הוראות סעיף קטן (ד) – [לעניין ביצוע פומבי של יצירה קולנועית בבית קולנוע], הוראות סעיף 3א(א1), כנוסחו בחוק זה, יחולו על ביצועים שהוטבעו החל מארבע שנים מיום התחילה." מדובר כאן בעיגון של הסכמות, של אשכולות עם התאחדות ענף הקולנוע בישראל שביקשו לדחות את הכניסה לתוקף של אי העבירות של התמלוג הראוי לעניין ביצוע פומבי, בארבע שנים לאחר כניסתו לתוקף של החוק. התחלנו לשמוע הערות, לא סיימנו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לי יש הערה, אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתייחס בשני מובנים לסעיף הזה. זה אכן כמעט תואם את ההסכמות שלנו לבתי הקולנוע. שני חידודים, א', ההגדרה של מהו קולנוע ישראלי. תיכף אקריא הגדרה מוצעת שנוגעת לחוק הקולנוע. סעיף 12א(א) שמגדיר מהי יצירה קולנועית ישראלית. ב', צריך להחריג מההחרגה הזו את הדיבוב, יצירות מדובבות. כל המהות של יצירות והגנה על יצירות ישראליות באה מרוח הדברים ומהדברים שאמר היו"ר, שהוא רוצה להגן על הקולנוע הישראלי והיצירה הישראלית, על אותם סרטים ישראליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין הגנת - - - הוא חלש. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני בצער רב מקבל את זה למרות שהייתי מעדיף שלא, אני מבין. מצד שני הסעיף הזה יכול להתפרש שכמו חל על יצירות מדובבות. אותן יצירות שהופקו בחו"ל, נעשו בחו"ל, אותן סדרות אנימציה, והביצוע בהן הוא הביצוע המדובב. אנחנו מבקשים להגן על אותו ציבור של מבצעים מדבבים. היה פה מדבב לפני שתי ישיבות. הבנת אדוני את המצוקה שם. צריך שיהיה ברור שהחריג הזה לא חל על סרטים מדובבים שלגבי סרטים מדובבים תהיה אי-עבירות על הזכות לאותו ציבור מדבבים, רק אחרי שהחוק ייכנס לתוקף, שהעבירות תיכנס, זה הסעיף. אנחנו מבקשים את החידוד הזה בתוך הסעיף הזה. תודה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> יש לי הערה בקטן על הוראת התחילה והערה בגדול על אי-העבירות. ההערה בקטן על התחולה, מסייגת את אי העבירות לפי המיקום של המקום שבו נעשה הביצוע הפומבי לפי המקום של ההקרנה של הסרטים, היא בעייתית. זה גם יכול להיות קושי ביישום וגם עבירות של שאלה קניינית, היא זכות שחלה כלפי כלל הציבור. השאלה האם הזכות יכולה לעבור או לא יכולה לעבור בתלות במקום של השימוש? זה לא מסתדר ביחד. ההבחנה הזו לא מתאימה לקבוע תחילה נפרדת ספציפית לבתי קולנוע לעומת מקומות אחרים שבהם נעשה שימוש. מעבר לכך יש לנו במשרד המשפטים עמדה בעניין אי העבירות באופן כללי. השאלה אם היושב-ראש רוצה שנדון בזה פה או כשנגיע לסעיף המהותי ב-3א. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> כבר הוחלט על אי-עבירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הסתייגות של משרד המשפטים. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אני יכולה לפרט את זה עכשיו או לפי הסדר שאתם תחליטו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נשאיר את זה לסוף. נסיים את הסעיפים ונדבר על זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה לחדד, מה שעורכת דין פלדמן מעלה פה, כדי שהוועד תבין. מדובר בזכות אחת, הזכות לביצוע פומבי. הוועדה החליטה בהצעת החוק שהיא לא תהיה עבירה. מה שעורכת הדין פלדמן מעלה כאן שאנחנו מפצלים את הזכות הזו כך שהמבצע יוכל לוותר על הזכות שלו כשמדובר בהקרנה בבתי קולנוע, לא יוכל לוותר על הזכות שלו כשמדובר בהקרנה, לדוגמה במסעדה. יש פה פיצול בעייתי. יש כאן בסוגריים מרובעים. "16. (ד1) [לעניין ביצוע פומבי של יצירה קולנועית בבית קולנוע] - - - " אם מוחקים את זה, זה אומר שכל הסעיף נכנס לתוקף החל מעוד ארבע שנים. יכול להיות שזה יאפשר לשוק קצת יותר זמן להיערך. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אציע הצעה חלופית אם לטעמכם אי אפשר להחיל. אפשר להגיד שזה יהיה לעניין יצירה קולנועית ישראלית כהגדרתה בסעיף 12א(א) בחוק הקולנוע שמגדיר מהי יצירה קולנועית ישראלית שמיועדת להקרנה ראשונית בבית קולנוע. אתה תוחם את זה לפי סוג יצירה ולא לפי המקום שבו מוקרנת, להערות משרד המשפטים. אני יכול להקריא את ההגדרה של יצירה קולנועית ישראלית מחוק הקולנוע. זה סעיף תלי בחוק הקולנוע, ושאינה יצירה מדובבת כדי לא להותיר ספק בעניין הזה לצורך הגנה על ציבור. אנחנו שלחנו דוגמאות לחוזים לוועדה, זה לא עלה לאתר הוועדה, אני לא יודע למה. שלחנו דוגמאות לחוזים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כתוב עליהם למטה חסויים. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> לא הספקתי לעסוק באם אפשר לפרסם אותם או לא. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ההחלטה האם לפרסם אותו היא שלכם, הם לעיונכם. אפשר לראות שם התנהלות שהיא מאוד כוחנית ומאוד מנשלת זכויות של אומני דיבוב שראינו בדיוק כמה הם מרוויחים ומה הם מרוויחים. מדובר בחוזים שמנשלים להם את כל הזכויות. מישהו פה אמר בעבר שהחוזים האלה הם כנגד זה שמקבלים תמורה. בחוזים האלה אפילו לא מצוינת מה התמורה שמגיעה להם. יש חוזה שהוא כתב איתור מלא. אין שם שורה שכנגד התמורה הם מקבלים סכום כסף, כנגד כתב הוויתור הם מקבלים תמורה. אין סעיף תמורה בתוך החוזים האלה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כנראה עבדו בחינם, בהתנדבות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> כמעט בחינם. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> תנאי עבדות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש הסכם מסחרי ויש לו נספח מסחרי. אתה מראה חצי תמונה ואומר שלא שילמו להם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> באיזה תנאים מדובר? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> הדיון שנערך פה לא מתייחס לסעיף שאנחנו מדברים עליו. הדיון פה מתייחס לזכויות של העמדה לרשות הציבור, הוא לא מתייחס לזכויות של ביצוע פומבי. מאחר שנפתחה דלת, אולי אגיד את ההערה העקרונית, למרות שחשבנו להגיד אותה במקום המתאים. ההגבלה על העבירות היא על הזכות לתמלוג ראוי עבור ביצוע פומבי, עבור השמעה והקרנה. הדיונים כאן שדיברו על פערי כוחות ונישול או לא נישול היו בקשר של האינטרנט. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לא נכון, הם גם וגם. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> הבעיות שהועלו לגבי פערי הכוחות בשוק הועלו בעיקר לגבי האינטרנט. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לא נכון. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> ממה שאנחנו מכירים לאורך כל השנים האחרונות, לא התעוררו בעיות בשוק של הביצוע הפומבי, של ההשמעה וההקרנה בציבור. לפי הידוע לנו, גם במקרים שבהם מבצעים העבירו את הזכויות שלהם הקנייניות, הם שומרים לעצמם את הזכות הזו לתמלוג ראוי. אותם גופים מועברים לפי בדיקות שעשינו, בדיקות רקע שעשינו, אומרים שהמבצעים יגבו את הדבר הזה למרות שעקרונית, תיאורטית, יכולה להיות זכות לנו ואנחנו לא רואים בעיה בשוק בדבר הזה. המגבלה על העבירות כפי שהוועדה דנה בה, התעוררו פה הערות רבות וסייגים ובעיות ביישום. צריך להחריג גופים כאלה וצריך להחריג פרסומות, מקומות כאלה, וסמכות לשר המשפטים להחריג. רשות התחרות יש לה עוד הערה לגבי גופים שעושים ניקוז זכויות עבור המשתמשים שלהם, רשות התחרות תוכל להרחיב בזה. ברגע שאנחנו רואים שיש כאן כלל שיש לו סייגים רבים כל כך וצורך בנגיסה כזו ונגיסה אחרת, אנחנו חושבים מבחינה מקצועית שכל הצורך בנגיסות האלה מצביעות על כך שיש בעיה עם הכלל. השוק עד היום הסדיר את עצמו בצורה מסוימת והוא ימשיך להסדיר את עצמו באותה צורה. כל התיקונים שנעשים כאן לא אמורים להשפיע על האופן שבו השוק הזה, שוק הביצוע הפומבי, הסדיר את עצמו עד היום. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ההחלטה על אי-עבירות ואי-יכולת לוותר על זכות הביצוע הפומבי הוחלטה על ידי הוועדה פעמיים בהסתמך על מחקרים של ה-ממ"מ. להגיד שאין בעיה בשוק הזה - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> שום מחקר של ה-ממ"מ, תמשיך להמציא. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אנחנו יודעים שאתה לא מכיר ב-ממ"מ. אמרת את זה מספר פעמים. הכנסת פה כן מכירה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> יש בעיה אקוטית בתחום הזה, גם בתחום הביצוע הפומבי, תיכף אפרט. הסיבה שזה לא עלה ביתר שאת בדיונים הקודמים, כי הוועדה החליטה, לא נעצור לחדד את זה. עכשיו אחדד. דוגמה אחת, מה שקורה בהקרנה הפומבית אלה הדוגמאות של החוזים שהעברנו של זכות הדיבוב. בזכות הדיבוב, בכוח מנשלים את המדבבים על הזכויות שלהם והם לא מקבלים תמלוגים על אותה הקרנה פומבית בקולנוע. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה שקר, אף אחד לא לקח אפילו שקל מהמבצעים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> רמזו לנו שאם נמשיך כך, ה-MPA יפנו אלינו וירצו את הזכויות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> תמשיך לשקר. מעולם לא לקחו שקל מאף אחד על ביצוע פומבי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> גם בתחום המוזיקה יש בעיה, מתחילה להתעורר בעיה קשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה היא המדבבים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זו הפתיחה. הביצוע הפומבי במוזיקה כאשר דיברנו עליו שכמו אין בעיות, יש בעיות רבות. מתחילות להתעורר בעיות. יש חברות שמחליטות בכוח באומנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הייתה מחלוקת בהתחלה בין משרד המשפטים ליועצת המשפטית שלנו שהיא דגלה ב-X והם דגלו ב-Y. הם לא שינו את העמדה. עשינו מעין פשרה בניסוח, משהו באמצע. אמרתי תשבו בינכם ותראו איך אנחנו פותרים את הסוגייה הזו בהסכמה מבחינת הניסוחים. רציתי את זה בסוף ולא עכשיו. מה העמדה שלכם לגבי הדיבוב? הדיבוב נראה לי בעייתי. תגידו מה העמדה שלכם, האם להחריג את הדיבוב? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> להחריג מההחרגה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> זה משהו שאנחנו צריכים לבדוק. אחד הדברים שאמרה היועצת המשפטית, להחיל את כל הסעיף הזה רק בעוד ארבע שנים, יאפשר לנו לבדוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כהצעת פשרה שהצענו בבוקר. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> זו הצעת פשרה. אנחנו עדיין נרצה לדבר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תראו איך השוק עובד, תרצו לתקן את החוק אחר כך, תקנו אותו. זו זכותכם להגיש הצעת חוק ממשלתית בעניין הזה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אני לא מכירה לגמרי את הטענות לגבי הדיבוב, לא רוצה לשלוף מהמותן עמדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבדקי את העניין של הדיבוב. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני מבקש להתייחס. אני חוזר על דברים שכבר נאמרו, שאין בעיה בשוק. המציאו בעיה דמיונית לחלוטין כדי להכניס אצבע בעין בפתרון שלא יתרום כלום לאף אחד. יזיק נזק קשה לשיתוף הפעולה בין התעשייה הבין-לאומית ובין ישראל ועלולים לגרום לזה שלא יהיו בישראל דיבובים. במקום שיחשבו חיובי איך תהיה פה פרנסה ועבודה, חושבים איך לפגוע ללא הצדקה בלי שיש סיבה כזו או אחרת לזה, לפגוע בתעשייה הבין-לאומית. עד היום התעשייה הבין-לאומית מעולם לא ביקשה שום דבר מאשכולות למרות שהיא באופן תיאורטי הייתה יכולה כי כל הזכויות הועברו אליה. לא ביקשה דבר, לא התערבה ביחסים שבין אשכולות ובין בתי הקולנוע. לא שאלו אותנו ולא ענינו. זה יכול היה להמשיך להיות כך בשקט בלי שום התערבויות חקיקתיות. ברגע שאומרים לגופים בין-לאומיים, אנחנו נתערב לכם בחוזים, אסור לכם לעשות מה שאתם עושים. חוזים רגילים שחותמים עליהם עשרות שנים ושעובדים בצורה מצוינת מבלי שהייתה מעולם טענה לאף אחד על החוזים האלה, ברגע שבכוח רוצים להתערב בחופש החוזים של גופים, הגופים האלה, המוטיבציה שלהם לבוא לפה ולעשות פה פעילות פוחתת וזה יוצר חסם סחר. יש כללים בסיסיים בהתנהלות עם חברות בין-לאומיות. בתור מחוקק מקומי, לא קובע לחברות בין-לאומיות מה לכתוב בחוזים שלהן סתם כך כדי להציק להן. אין בזה שום תועלת, רק נזק. לגבי העניין הבין-לאומי ששולפים פה מדי פעם מה חקרו ולא חקרו. בדקו באנגליה ומצאו שיש התערבות לגבי תקליטים בלבד, גם שם ההתערבות שונה לחלוטין מההתערבות שמוצעת כאן. שם מדובר שהמבצעים יקבלו חלק מהתמלוגים של המפיקים. עולם אחר לחלוטין בתחום המוסיקה בלבד בתקליטים בלבד. בגרמניה שלחתי חומר, אין לי בעיה לחזור על ההסבר. הנושא של אולמות הקולנוע לא כלול בהסדר הזה. ההסדר שיש בגרמניה בכלל לא קובע - - - כל הטיעון שרוצים לעשות פה משהו שיש בארץ אחרת, לא הביאו אף דוגמה. הכלל שאומר שיש זכות שמנוהלת באופן קולקטיבי מחויב על פי דין, לא הביאו דוגמאות לזה, זו המצאה. גם למבצע יש זכויות. יכול להיות שמבצעים מסוימים רוצים כך כי הם רוצים לעשות הסכם שטוב להם בסכום שנוח להם ובתנאים שנוחים להם. אפשר להמשיך לצעוק פה עד מחר שיש פערי כוחות. המציאות היא שכשיש סקטור מאוגד, הסקטור המאוגד הוא החזק. בארגון של שחקנים, להם יש את הכוח, וזה בסדר. << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מה שמוצג עכשיו לא נכון. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה להשלים את דבריי. יש ארגונים, זה בסדר שיש ארגונים. שמענו שיש שר אחר שהיה פחות מרוצה מזה. << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> עוד תחבור אליו. נשמע שאתם באותה גישה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה טוב שיש ארגונים, יכולים להגיע להסכמות קולקטיביות, ענפיות על איך ועל כמה משלמים, הכול בחופש החוזים. ברגע שמתערבים בחופש החוזים שום דבר טוב לא יוצא מזה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אתם משלמים את זכות הביצוע בחוזים? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אי אפשר להתערב בחוזים כי הם כוחניים ונעשים בצד אחד. << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> אדוני היושב-ראש, בתור מי שמייצג את אוכלוסיית המדבבים וגם את אוכלוסיית השחקנים, אנחנו מדברים פה על האוכלוסייה הכי חלשה בתוך התעשייה הזו. צריך להבין מה זה מדבב. זה בן-אדם שנכנס לתוך חדר לבד, להבדיל משחקן, מזמרים. נכנסים לבד לתוך חדר, קל מאוד לשבור אותם, להגיד להם זה לא אתם, יש עוד 1,000 כמותכם. זה מה שהחברים הבין-לאומיים עושים, השחקנים הבין-לאומיים עושים פעם אחר פעם. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אלה שקרים מוחלטים. << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> החוזים מציגים את זה בצורה מפורשת וכל התעשייה הזו עבדה מצוין עד שנטפליקס נכנסה לתמונה. כשנטפליקס נכנסה לתמונה הם התחילו בדורסנות לכפות חוזים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אתה מוזמן להראות חוזים מלפני 20 שנים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> נראה הכול, הראנו חוזים. << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> למה ללכת 20 שנים אחורה? בוא עכשיו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הראיתי חוזים מעכשיו, הם בידי הוועדה. << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> אתה מעולם לא שילמת תמלוגים. אתה וכל מי שאתה מייצג לא שילמתם תמלוגים מעולם לאוכלוסיית המדבבים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא אמור גם משולם. מדבבים זה ספק, משלמים לו את הסכום שמסכימים לשלם איתו - - - << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> כולם, כל המבצעים מבחינתך זה ספק. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא, אתה טועה. << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> אל תגיד לי שאני טועה. כל המבצעים מבחינתך ספק. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אתם מדברים על העמדה לרשות הציבור או על בתי קולנוע? << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> אנחנו מדברים על הכול. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> המדבבים זה רלוונטי גם לביצוע פומבי. << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> החלוקה המלאכותית הזו שמשרד המשפטים יצר, לא קשורה, אין שום קשר לזה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> איילת, אסביר לך. כשאני מדבר על המדבבים, אני מדבר על הביצוע הפומבי וגם על העמדות הציבור. עכשיו אנחנו בסעיף שנוגע על הביצוע הפומבי ומדבבים בהחלט מדברים סרטי קולנוע ישראלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם טוענים שמדבב מקבל סכום, לדוגמה 1,000 שקלים על העבודה שלו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הלוואי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי דוגמה, למה צריך כל דבר להתייחס? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> וגם 50,000 שקלים לפעמים, וגם 100 שקלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 1,000 שקלים הוא מקבל, זה בסדר. כל פעם שהסרט הזה עם הדיבוב יופיע בעתיד, מגיע לו עוד הפעם כסף, נכון? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> תמלוגים, כן. << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> זה כך לכל מבצע, זה לא שונה. אף מבצע לא יושב ועושה את הביצוע שלו בחינם. הוא מקבל על זה כסף ואחרי כן על כל הקרנה הוא מקבל תמלוגים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה חלק מהחוזה שלו. << דובר >> אדיר וישני: << דובר >> זה החוזה, זו הזכות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה הסטנדרט, כך זה בכל העולם. בכל העולם זה עובד כך. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> היום הם מקבלים כסף על ההקרנות? לא נטפליקס. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> בקולנוע היום מדבבים מקבלים כסף דה-פקטו. עד היום כל המבצעים היו מקבלים כסף על שימושים שנעשו בישראל. עד שנכנסו השחקנים הבין-לאומיים ונכנסו עם הפרקטיקות שלהם שנמנעות וגוזלות ומנשלות זכויות. על כן אנחנו מבינים שנכנסו לפה שחקנים חדשים וצריכים להתמודד עם התופעה הזו. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> זה לא קשור לשאלת האי עבירות על ביצוע פומבי. זו לא הפחדה מלאכותית. זו לא עבירה מלאכותית. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה קשור חד-משמעית. << דובר >> אדיר וישניה: << דובר >> את מייצרת את ההבחנה הזו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אעביר גם לך באופן אישי למרות שהעברתי, יכול להיות שלא ואני מתנצל, דוגמאות. בינתיים מי שמעביר חומרים על ה-ממ"מ, לא יודע למי ואף אחד לא ראה אותם חוץ ממך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף אחד לא רואה אותם, זה אתה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> בוא נדבר עם איילת, אל תפריע לי. החוזים האלה שמדברים על ההפקות דיבוב שזה חוזה של נטפליקס מול המדבב ומול אולפן הדיבוב, מנשלות את המבצע - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין אף חוזה של נטפליקס. אין אף חוזה כזה, אתה ממציא. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> יש, הוועדה ראתה אותו. אותם חוזים מנשלים את המבצעים, את - - - או את - - - איך שהוא כתוב בהסכם, מכל הזכויות שלהם לרבות שידור, לרבות העמדה לרשות הציבור, שידור משנה, השכרה, מכירה, הופעה ציבורית, הכול. אלה החוזים. אני לא ממציא. העברתי לוועדה את החוזים האלה. זו בעיה שהולכת וקיימת. אעביר לך, מצטער אם לא העברתי. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> ראינו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ראיתם, בסדר. הוועדה, אם תחליט להעלות, תעלה. זה שיקולם אני לא מתערב בשיקולם של צוות הוועדה. יש בעיה מהותית. לא צריך להתעלם ממנה, זו לא בעיה מומצאת. זו בעיה שאני יכול להראות לכם אותה שחור על גבי לבן. אנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההבדל בין מדבב לבין נגן נניח, או שחקן? למה אתם רואים הבדל בעניין הזה? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני לא אמרתי שאני רואה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר, אין הבדל? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני אומר דבר אחד פשוט לכל רוחב החזית, אך ורק חופש חוזים. בכל מקרה שמנסים להתערב בחופש החוזים, יהיה נזק. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> איפה זכות הביצוע בחוזים? עו"ד אפורי, איפה זכות הביצוע? אתם הפסקתם לשלם על ביצועים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה נוהג להפריע? צא בבקשה חמש דקות. כל השיטה של להפריע למישהו לא מקובל. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> יש חוק, שיישם את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש גם חוק שלא מפריעים למישהו, תיישם את החוק הזה גם. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זכויות קניין רוחני כמו זכויות יוצרים בדיוק. עמדו פה מיטב המומחים מטעם המבצעים. היה פה רז נזרי והסביר באריכות למה מבצעים צריך להיות כמו יוצרים? בחוק זכות יוצרים אין שום התערבות בחופש החוזים, מעולם לא הייתה התערבות בחופש החוזים ואין מחשבה כזו. אותו הדבר בדיוק צריך להיות בזכויות מבצעים. נותנים זכויות קניין, טוב שנותנים זכויות קניין, הזכויות האלה ממומשות בדרך של חוזה. בחוזה אפשר להעביר את הזכות בתמורה שמתמשכת על פני זמן בתשלומים, תמלוגים. מה שהצדדים מסכימים זה מה שטוב להם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ענית לי על השאלה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> מה הייתה השאלה, אם אני מבחין בין מדבב לבין שחקן? אני לא מבחין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה מבחינתך אין הבדל בין מדבב לבין שחקן נניח? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> למה אין הבדל? אני לא רואה סיבה שיהיה הבדל. עקרונית אין הבדל. דיבוב בישראל הוא דבר שקורה הרבה בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים בשנה על ידי חברות בין-לאומיות. צילום של חברות בין-לאומיות בישראל קורה בצורה פחות שכיחה. מדי פעם יש סרט, מדי פעם יש סדרה, זה לא דבר יום-יומי. בצילום, אפילו מקל וחומר, אם מישהו בא לפה לצלם את רמבו שבע או יצלם כאן שחקנים מאמריקה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה בחו"ל? שם כל הסרטים, אתה רואה אותם בשפה המקומית. מה קורה שם? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה להיות הכי ברור. אפשר למצוא בחו"ל דוגמאות למה שרוצים. הרוב המכריע של מדינות העולם, אם יש 200 מדינות בעולם אז 190, הרוב המכריע של מדינות העולם לא מתערבות בחוזים. יש מדינות מסוימות שיש בהן התערבות בחוזים. ההתערבות הזו לא מוצלחת, לא יוצא ממנה טוב לאף אחד, גם לא למבצעים. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> השאלה היא לא התערבות בחוזים, השאלה מי ממדינות העולם משלם תמלוגים למדבבים? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אתה שואל שאלות לא רלוונטיות. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> למה לא רלוונטי? זה מה שרלוונטי. ההגדרה הזו ששמת באוויר על הסיפור של התערבות בחוזים, האימא של לא רלוונטית. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הנושא של בתי קולנוע לא מקובל בכלל בעולם. אגיד יותר מזה, לא מכיר אף דוגמה אחת. יכול להיות שיש, שבתי קולנוע משלמים תמלוגים למדבבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה יש הבדל בין מדבב לבין אדם אחר שהופיע בסרט? למה אתה מציג אותם כבעיה מרכזית? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני מציג אותם קודם בקונטקסט של הסעיף הנוכחי. הסעיף הנוכחי מדבר על חריג לסרטים ישראלים. רציתי שיהיה חריג שברור שזה לא קשור למדבבים. מבחינתנו אין שונות. גם נגן וזמר, אי עבירות הזכות צריכה לחול על כולם. יש חריג אחד שאדוני קבע ואמר אני רוצה לתת הגנה מיוחדת לקולנוע הישראלי. אמר אדוני. מכבדים את עמדת הוועדה. אמרנו, מכבדים את עמדת הוועדה, שים לב לדיבוב שזו לא כוונתך והבאנו את המצוקה לידי ביטוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סרט ישראלי, לי זה לא משנה. אם זה ישראלי זה ישראלי. מה הקשר לדיבוב? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתה צודק. סרט ישראלי, חגיגה בסנוקר, זה ברור שצריך ליהנות מהחריג שאנחנו יודעים לדבר עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז על מה אתה מדבר? תן לי דוגמה של סרט ישראלי עם דיבוב. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אין סרט ישראלי עם דיבוב. אני פונה אליך אדוני ואומר שימו לב שבחוק, ההטבה שאדוני רוצה לתת לאותם סרטים ישראלים לא כוללת סרטים מדובבים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו לא התייחסנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה אומר? שאם יהיה סרט, לדוגמא תנו לי סרט שעכשיו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מלך האריות שבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מלך האריות, סרט מצויר. סרט ישראלי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לפי הנוסח כפי שהוא נוסח עכשיו, בגלל זה הערנו, זה כן מוחרג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכוונה שלי הייתה סרט ישראלי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אדוני, צריך להנחות בבקשה ואת הייעוץ המשפטי ולהגדיר שהכוונה היא לסרט ישראלי ולא מדובב. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> רק לפני כמה דקות אמרו פה שצריך שוויון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אגיד מה כתבנו בנוסח ואולי כדאי לשמוע, זה נכנס בשל הסכם. אני מציעה שגם התאחדות ענף הקולנוע יתייחס. מה שכתבנו בנוסח, לא התייחסנו לסרט ישראלי או לא ישראלי. ממילא הביצועים שמוגנים שאי אפשר להעביר לגביהם את הזכות, הם ביצועים שבוצעו בישראל, כלומר מה שהוקלט בישראל. צודק מר רשטיק כשהוא אומר שגם דיבוב, אם הוקלט בישראל, הוא הזכות שמוגנת לפי החוק. סרט שנעשה בחו"ל בארצות הברית, המבצעים שלו ממילא לא מקבלים תמלוגים לפי החוק, אין להם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני התכוונתי שסרט ישראלי יש לו הגנת ינוקא. מעבר לזה שום דבר אחר לא, אני לא רוצה להתייחס למשהו אחר. אם יש סרט, לדוגמה מלך האריות. זה סרט של וולט דיסני שיש לו דיבוב, בסדר, זה לא מוגן. יחולו עליו הכללים הרגילים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה כן מוגן. זה לא מוחרג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכוונה שזה לא מוגן מבחינתי. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אדוני, אני יכול להגיד משהו? התאחדות ענף הקולנוע. כל הוויכוח הזה מתעורר פה בכל ישיבה בין אותם צדדים בערך. לא חושב שעניינו בסעיף (ד1). סעיף (ד1) קובע משהו אחר לחלוטין, הוא מחריג סרטים. הקרנת סרטים בבתי קולנוע לאור ההסכמה בין התאחדות ענף הקולנוע לבין אשכולות ושותפיו למשך ארבע שנים. הוא מנוסח נכון, אני מבקש מהוועדה לא להיכנס לעניין אם לשפוך את התינוק למים או לא. זה במקום אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה מקום? << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אם הזכות עבירה או לא, אם הם צריכים לשלם תמלוגים או לא, מה מוחרג מהזכות, מי מוחרג מהזכות. כמו שמשרד המשפטים אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הזה של החרגת הקולנוע הישראלי, זה בסעיף הזה או בסעיף אחר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש כמה החרגות של הקולנוע הישראלי בשל עניינים שונים. היושב-ראש ביקש להחריג סרטים ישראלים מהרטרואקטיביות. עוד לא הגענו לסעיף קטן (ט) הסעיף הזה נוסף אך ורק בשל ההסכמות בין התאחדות ענף הקולנוע לבין אשכולות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ההסכמות שלנו עם ענף הקולנוע. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אתה מפריע לי אורי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> סליחה שאול. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> עד שאני זוכה לדבר פה. אני לא רוצה להכניס את ראשי בין כל הערים פה. הסעיף הזה, אני שוב חוזר ואומר, נוסח כמו שצריך. הוא מסמן ובא לבטא את ההסכמה הכללית הכוללת ביננו לבין אשכולות ושותפיו. לא בא להגדיר שום דבר חדש, הוא לא בא לתת שום זכויות חדשות, בטח לא למנוע זכויות חדשות. זה כל מה שהוא בא להגיד. ארבע שנים החוק לא חל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הסעיף הזה מיועד לפתור את ההקרנה בבתי קולנוע. הוא פחות - - - << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הסעיף הזה נועד כדי לפתור את אי עבירות בהקרנה לבתי קולנוע בארבע שנים. אני מחדד, פה יש לנו אי הסכמה בתוך ההסכמה, לסרטים ישראלים, בכל מקום שבו יש התייחסות לסרטים ישראליים. אני חוזר לרוח המחוקק ולרוחו של יו"ר הוועדה. מדבר על הגנה על סרטים ישראלים כפי שאנחנו מבינים אותם, לא סרטים מדובבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ברור. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני אוציא נייר הבהרה על ההסכמות האלה, הוא יכול להתנגד שאול. זה בסדר. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אם תוציא נייר הסכמה אני לא אתנגד. אם תוציא נייר, אני לא יכול להתנגד. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו נוציא מה שאנחנו מוצאים לנכון בהתאם לעמדתנו המקצועית, תחליט הוועדה. בכל מקום שבו הסרט הישראלי בחוק הזה זוכה להגנה או להטבה, לצערנו, מכבדים את עמדתך, צריך להיות ברור שאותה הגנה צריכה לחול על סרטים ישראלים כהגדרתם בחוק הקולנוע ולמען הסר ספק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יודע מה זה חוק הקולנוע. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> עזוב את ההגדרה המשפטית, נעמה אחר כך תעשה את עבודתה שהיא יודעת לעשות מצוין. שיהיה ברור שההגנה הזו לא כוללת סרטים מדובבים כי יכולות להיווצר טענות פרשניות בהיבט הזה שמישהו יכול לקום ולטעון שסרט ישראלי הוא גם סרט ישראלי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> נייר ההסכמה שהוגש לוועדה אומר בדיוק את ההיפך. הוא אומר שסרטים זרים בכלל לא מתערבים בהם ורק לגבי סרטים מקומיים מתערבים, בעוד ארבע שנים. זה הנייר. עכשיו הופכים את הכול על - - - << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> סרט מדובב הוא לא סרט זר ולא סרט ישראלי. הוא שעטנז ויש לו מעמד מיוחד וספציפי, מה לעשות? זה המצב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סרט ישראלי זה סרט ישראלי. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אגיד עוד משהו עוד הפעם. פה לא מדובר על מה הסרט או מי הסרט. פה מדובר על ההסכמה ביננו לבין האיגודים אשכולות וכדומה. יש פה כמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לגבי העתיד, לא לגבי העבר. ארבע שנים קדימה. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> הוא אומר דבר אחד. ארבע שנים הקרובות החוק לא חל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי רטרואקטיביות, צריך להיות סעיף שמדבר על זה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה בסעיף של אי עבירות. בכל מקום שיש התייחסות לסרט - - - << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אני מסכים איתו, לא פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נתקדם, יש עוד הערה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אם יש הסכמות אחרות, בבקשה תשלחו לוועדה. מר רשטיק, אם יש הסכמות אחרות בבקשה תשלחו לוועדה. אני מנסחת לפי מה שעולה בדיונים ולפי מה שמובא בפניי, אחרת אני לא יכולה לנסח סעיפי חוק אם אני לא יודעת מה צריך להיות בהם. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני מודה לך על הבקשה ומכבד אותה, זה ייעשה. אני מתנצל אם זה לא היה מובן. יכול להיות שההסכמות שלנו לא היו רחובות דיו. או שנחדד אותן או שנגיש הערות להסכמות, נכתוב מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר לעשות הסכמה ועוד הסכמות, אין דבר כזה. או שיש הסכמה או שאין הסכמה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ברגע שהוועדה נכנסת לרזולוציות, עולות הערות וצריך ללבן אותן. או שנלבן אותן או שהוועדה תחליט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכיוון שהבהרנו את העניין, הנושא של הדיבוב לא קשור לעניין. אנחנו מדברים על סרטים ישראלים ממש, לא על כך שישראלי בקולו דיבר במקום אנגלית, זה לא תופס מבחינתי. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> בהקשר הזה, אני אשמח לשמוע מהתאחדות בתי הקולנוע מה המצב היום. היום משלמים תמלוגים על מה? על הכול. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> בוודאי, על הכול. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> העובדה שהיום משלמים תמלוגים על הכול, מחזקת את הטיעון שלנו גם במישור העקרוני שבשוק הביצוע הפומבי היום החוק מתנהל ואין בעיה איתו, זה צריך לתת לו להמשיך ולהתנהל בלי קשר לשאלה של ההסכמות, ארבע שנים וכולי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה בדיוק הסעיף. נותנים לו ארבע שנים קודם כל, תתנהל. אנחנו חושבים שהמצוין הוא האויב של הטוב. אין שום סיבה לתת הקלה. גם לפדרציות שמייצגים את תעשיית התקליטים אין התנגדות לאי עבירות הזכות בביצוע פומבי בתקליטים. אמר את זה בדיון הקודם עו"ד איל פרייס. מקום שבו גם הפדרציה שמייצגת את תעשיית התקליטים, אין התנגדות לאי עבירות הזכות והם אומרים את זה באופן מפורש. לא רואה שום סיבה שמשרד המשפטים יציג עמדה אחרת. אם צריך להוסיף עוד מספר חריגים לחוק, אפשר לדון בזה. יש הסכמה בין תעשיית התקליטים לבין גופי התמלוגים שאומרת שאי-עבירות הזכות ואי-ויתור על הזכות - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> תעשו חוזה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אין צורך לעשות חוזה, אנחנו מסכימים פה, הדברים נאמרו. למה להתערב במקום שבו יש הרמוניה? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אורי, משרד המשפטים לא כפוף לא לפדרציה, לא לאשכולות, עילם, לא לאף אחד מהגופים. אנחנו מביעים פה עמדה מקצועית. העמדה המקצועית היא שלא נכון להגביר את העבירות. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> העמדה המקצועית אמורה להגן על המבצעים, זה חוק זכויות מבצעים. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> העמדה המקצועית היא לא רק להגן על המבצעים, היא ליצור איזון בין כל השחקנים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> איילת, את יודעת טוב מאוד שתמיד השיח ביננו היה שיח מאוד מכבד ומקצועי. תמיד לאורך חמש השנים האחרונות. אני מכבד ומעריך אותך באופן אישי. אנחנו מבקשים מכל הנוגעים בדבר ולכל גורמי המקצוע, משרד המשפטים, חברי הוועדה, הממשלה. אנחנו עוסקים פה בפרנסה של אנשים. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> של אנשים הכי חלשים בתעשייה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> של אנשים הכי חלשים. כל מה שאנחנו עושים פה ולי בטח אין פה אינטרס אישי, זה כדי להגן על החלשים ועל כך שתהיה להם את הפרנסה הנוספת המועטה. אני מבין את העמדה המקצועית של משרד המשפטים, אני מכבד. אני פונה לחברי הוועדה, הוועדה החליטה, אין ויכוח עם תעשיית התקליטים בהיבט הזה, חבל להתערב ולפתוח את זה מחדש. אני מבקש מחברי הוועדה, אין סיבה לפתוח את זה מחדש. עוד חריג פה ושם, בסדר. ננסח. למה על כל דבר? אנחנו מדברים פה על פרנסה של אנשים, תזכרו את זה. לא הכול אלה מילים, ניירות וחוזים, חופש חוזים וכל ההגדרות האלה. זו פרנסה של אנשים. תנסו בבקשה לזכור את זה, אני מתחנן. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> יש צורך באיזון כלפי המשתמש הקטן, אותו לא לשכוח. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> המען הוא המשתמש הקטן, המבצע הוא העסק הקטן. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> יש עדיין משתמשים קטנים בקצה. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אתם לא רלוונטיים לסעיף הזה. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> בשביל זה משרד המשפטים עושה את זה, את האיזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד הכלכלה. << דובר >> איתי פלומבו ויסמן: << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. איתי פלומבו ויסמן, מנהל סמנכ"ל רגולציה, משרד הכלכלה. עשינו בדיקה מאוד מעמיקה ביחד עם מערך סחר החוץ שלנו, עם שותפות הסחר המרכזיות של ישראל. לאחר בדיקה מעמיקה, מצטרפים לעמדת משרד המשפטים בכל הנוגע להתערבות בחופש החוזים. שוק התקשורת, המדיה, הוא שוק דינאמי שחי מרגע לרגע במקצבים מאוד גבוהים. כל התערבות כזו יכולה או עלולה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו ללא מתערבים. ברגע שנתנו גרייס של חמש שנים, שמעת שכמעט אין חוזים כאלה. << דובר >> איתי פלומבו ויסמן: << דובר >> משותפי הסחר אנחנו שומעים על השקעות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתה מתייחס לאי-העבירות של הזכות לתמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה קשור לסחר חוץ? בפיצויים אתה יכול לוותר? אתה לא יכול לוותר, זו גם התערבות בדיני חוזים. גם אם ויתרת זה לא תופס. בא בית הדין לעבודה ומבטל לך את זה. רבותיי, יש זכויות שמוגנות מעבר לדיני חוזים כי המחוקק החליט שצריך להגן עליהם. יש דברים כאלה בחיים. << דובר >> איתי פלומבו ויסמן: << דובר >> אנחנו שומעים אדוני היושב-ראש שזה עשוי לעקר השקעות זרות בארץ. שכרנו ייצא בהפסדנו בזה שאנחנו מסבכים את התהליך העסקי, את האופן שבו מייצרים חוזים עסקיים. משקיעים זרים יגידו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש, נטפליקס לא יעבדו בישראל? << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> בתרגום ישיר, נטפליקס מאיימת על ישראל. << דובר >> איתי פלומבו ויסמן: << דובר >> זה לא נטפליקס, עשינו בדיקה מאוד רחבה - - - לא לגבי נטפליקס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני ישבתי עם נטפליקס. הבעיה שלהם היא יותר בנושא של חוק התקשורת. מחייבים אותם להפקות מקור, שם הבעיה ולא הבעיה הזאת. אני ישבתי עם הנציגים של נטפליקס, לא שמעתי טענה אחת לגבי חוק המבצעים. שמעתי את זה ממנו, לא מהם. הבעיה שלהם היום. << דובר >> איתי פלומבו ויסמן: << דובר >> אין קשר לנטפליקס. נטפליקס כמעט ולא נמצאת בבתי קולנוע. יחסית מעט בבתי קולנוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מדבר על זה. הבעיה שלהם ברגע זה, שבחוק התקשורת רוצים להכין להם הפקות מקור, כמו בערוץ 11 וכמו בהוט ו-יס. על זה תהיה מלחמת עולם כנראה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אדוני, אמרתי פה כבר מספר פעמים שהתערבות בחוזים תגרום לזה שחברות בין-לאומיים שצריכות לעשות פה צילומים או דיבובים, יפגעו מכך, וגופים בין-לאומיים שמתערבים להם בחוזים, יורד התמריץ שלהם לבוא ולעשות פה עסקים. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אתה מאיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רואה שהם פה, כל היום עושים לנו הפקות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> תעשיית הדיבוב הישראלית חיה כמעט באופן מוחלט על בין-לאומיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בנושא של דיבוב אין להם ברירה. לדוגמה מלך האריות, ראיתי אותו 50 פעמים עם הילדות שלי בעבר. אין להם ברירה, חייב להיות בעברית. אתה רוצה שזה יהיה באנגלית לילדים הקטנים? הם רוצים למכור את הקלטת. האיום לא יעזור. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא עניין של איום, אף אחד לא מאיים. התערבות בחוזים לא עושה טוב לאף אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש דברים שאין ברירה, לא משנה מה נחוקק, זה יקרה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> נתתי דוגמאות מתעשיות אחרות. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> איימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי הפקות או השקעות פה בישראל. אני לא מדבר על זה שהם קונים סדרה מיס או מהוט, אני מדבר על השקעות. מה ההשקעות שלהם פה נכון להיום כשאין חוק? אין כמעט. מאיימים על מה? << דובר >> איתי פלומבו ויסמן: << דובר >> אסיים את הטיעון שלנו. הבדיקה הייתה בדיקה מאוד מרחיבה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> איפה היא? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לראות אותה? << דובר >> איתי פלומבו ויסמן: << דובר >> עשינו בדיקה, שלחנו לוועדת הכלכלה, אין לנו בעיה לפרסם אותה. העברנו אותה לידיעת הוועדה. אפשר לפרסם אותה, אין בעיה לפרסם אותה. אנחנו מוטרדים מהעולם של עשיית עסקים בישראל. ככל שנחדיר מגבלות - - - << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> סליחה אדוני, תציג בבקשה את הדברים במלואם. אתה מציג את זה שכמו הוועדה לא פרסמה את זה. אנא אמור בבקשה את עמדתכם עד לרגע זה. << דובר >> איתי פלומבו ויסמן: << דובר >> נכון, אני אדייק. אנחנו שלחנו וטרם ביקשנו מהוועדה לפרסם את זה. אנחנו חוששים מעשיית העסקים בישראל ומהפחתת הכדאיות לעשות עסקים בישראל. אנחנו שמים את זה כאן על השולחן לפרוטוקול. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ואנחנו זובחים את האומנים הישראלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי העתיד, - - - לא תהיה התערבות בדיני חוזים. החוק יגיד מה החוזה האפשרי - - - << דובר >> איתי פלומבו ויסמן: << דובר >> אי-עבירות הזכות נוגעת רק לעתיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי העבר זה משהו אחר. גם חמש שנים שאנחנו מדברים עליהן פותרים לך חלק גדול מהבעיה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו קובעים שאי אפשר להעביר את הזכות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> רק לעתיד יעבירו את זה. לא שעכשיו רטרואקטיבית ילכו ויגידו, יצירה שהוקלטה ב-1990 היא בלתי עבירה. אנחנו מדברים על אי עבירות הזכות וכך גם החוק מנוסח היום, רק על דברים שיוקלטו ויצולמו לאחר מועד התחילה, אני צודק בהבחנה שלי. לכן אין שום בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם חריגים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> עם החריגים שכתובות שם עמותות. נדבר על זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מבינה ממשרד הכלכלה שהם חושבים שיש כאן בעיה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לפי הבנתי משרד הכלכלה מתייחס רק ליצירות בתחום האודיו ויז'ואל .לפי מה שאני שומע בין הדברים, אני צודק? אדוני היו"ר, חשוב להגיד לפרוטוקול שההסתייגות של משרד הכלכלה כפי שאמר החבר, רק נוגעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לעבר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לא, היא נוגעת רק לאודיו ויז'ואל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם לעתיד. << דובר >> איתי פלומבו ויסמן: << דובר >> את הבדיקה עשינו לגבי אודיו ויז'ן. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הבדיקה של משרד הכלכלה כפי שהוא אמר, היא לאודיו ויז'ואל. כמה השקעות יש באודיו ויז'ואל בישראל? אמר בעצמו עו"ד אפורי, תשים בצד את הדיבוב. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש מאות מיליוני שקלים בשנה. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> איפה הם אפורי? נטפליקס הפיקה שתי הפקות מאז שנכנסה לישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם היא קונה סדרה זה משהו אחר. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> זו לא השקעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו השקעה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זו השקעה ועוד איך. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> זו לא השקעה שמגיעה למבצע בקצה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> מאות מיליונים. אם היא מחליטה לקנות סדרה, היא מחליטה לקנות סדרה. זה לא קשור להפקות מקומיות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> העמדה של משרד הכלכלה היא רק על אודיו ויז'ואל, זה לא נאמר על ידיך באופן ברור, אשמח שתגיד את זה, שייכנס לפרוטוקול. אנחנו זוכרים כמה הפקות אודיו ויז'ואל ישראליות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החשש שיכולות להיפגע הפקות הוא חשש אמיתי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> נטפליקס לא רואה את הדברים בצורה הזו. אתן לך דוגמה. בספרד יש אי עבירות. ספרד היא יצרנית סדרות מאוד גדולה עבור נטפליקס, ראה למשל קסה דיפפל, איך זה נקרא? בית הנייר, אני לא זוכר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא ספרד. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה לא קשור, נטפליקס עושה את שיקוליה המסחריים לא כי היא צריכה לשלם תמלוג כזה או אחר. אם הסדרה מספיק אטרקטיבית היא לוקחת ומפיקה. בעונה האחרונה של דברים מוזרים הושקעו 300 מיליון דולר. השיקול פה הוא לעולם לא לרמת המבצע. כשנטפליקס הפיקו פה בארץ, בכל פרודוקציה בארץ ובאמריקה את הסדרה פגע וברח. הם הפיקו אותם ובחוזים השחקנים אמרו, אני יכול להראות, אשלח חוזה לדוגמה לוועדה בנושא הזה, היה להם מספיק כדאי להפיק את זה עם ליאור רז והם כתבו שהמבצעים יהיו זכאים לתמלוגים מאשכולות, ואשלח לכם את זה לוועדה. למה? הם לא עושים את השיקול הקטן הזה, האם זכות הביצוע היא בלתי עבירה או עבירה. הם עושים את זה כי הסדרה הזו משתלמת להם, היא מספיק אטרקטיבית. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> ועם כל הכבוד, כן או לא נטפליקס, יש עוד גופים בין-לאומיים. אם נטפליקס לא רוצה להיכנס לישראל ורוצה לצאת מישראל אין שום בעיה. יש דיסני, אמזון, יש עוד גופים. האיום הזה כל הזמן שנטפליקס מכתיבה פה למדינת ישראל איך להתנהל ואיזה כספים יועברו למבצעים כאלה ואחרים ועל זה יקום וייפול האירוע שלהם. עם כל הכבוד - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין שום קשר לנטפליקס בשיח הזה, אני מצטער. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> כל מה שקורה בוועדה אדוני, זה מיקרו קוסמוס להתנהגות הבריונית של ה-MPA. זה מייצג את הדברים. בכל פעם שיש משהו שמעט לא נוח להם, אנחנו לא נפיק פה, לא נעשה פה. אנחנו נתבע את מי שמכר לנו זכויות, נתבע את הוט, את יס, קשת, רשת. זו תמיד התנהגות בריונית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו את העניין, בואו נמשיך. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ד2) הוראות סעיף 3א(א2). לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה." אם אתם זוכרים, 3א(א2) עוסק בסמכות של בית המשפט לדון בתביעה בשל קביעת גובה התמלוג הראוי. אקריא אותו – "(א2) בית המשפט המוסמך לדון בתביעה לעניין קביעת גובה התמלוג הראוי הוא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו." מחקנו כאן את ירושלים לפי החלטת הוועדה. מה שהסעיף אומר, שהקביעה הזו לא תחול על הליכים תלויים ועומדים שכבר התחילו מן הסתם להתנהל בבית המשפט. אני עוברת הלאה, עם הנהרות. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ד3) תחילתו של סעיף 3א(א3) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, חמש שנים מיום התחילה, והוא יעמוד בתוקפו למשך שנה." זה סעיף שמתייחס להסמכה של שר המשפטים לקבוע בתקנות, בתי משפט מחוזיים שגם הם יהיו מוסמכים לדון בתביעה לעניין קביעת גובה התמלוג הראוי. היושב-ראש ביקש שהסמכות תתחיל אחרי חמש שנים כדי שניתן יהיה לראות כמה תביעות הוגשו ואם יש צורך להסמיך בתי משפט אחרים ושהסמכות תוגבל לשנה. אנחנו מציעים למחוק את ההגבלה הזו של הסמכות למשך שנה. יכולה להתעורר פה בעיה עם ההסמכות שנעשו עד כה, ואפשר להסמיך את שר המשפטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתקנו את מה שצריך. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מוחקת. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ד3) הוא יעמוד בתוקפו למשך שנה. תחילתו של סעיף 3א(א3) לחוק העיקרי, חמש שנים מיום התחילה." << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אני רוצה להתייחס לתחולה באופן כללי. דיברנו על זה על רגל אחת בדיון הקודם. אם אנחנו מכניסים את החוק שנה קדימה מיום פרסומו, זה אומר לגבי איחוד גביה, שזה הופך להיות שלוש שנים, ואם שתי תקופות דחיה, זה אומר ארבע שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נתקן את זה לפי זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה כתוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברת איתנו על זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתה רוצה לעשות את זה עכשיו ולא נצטרך לחזור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתקני את זה, כן. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אפשר לעבור על ההערות? יש לנו סעיף איחוד גביה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, רק לעניין התחילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שלוש שנים, תעשי שנתיים וחצי. תתחילו לדבר על איחוד גביה מעכשיו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> התחלנו אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שלוש שנים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש שנה עד מועד התחילה ועוד שנתיים ממועד התחילה, אתה מבקש לצמצם לשנה וחצי. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> ויש להם אפשרות לבקש עוד שתי דחיות וזה יוצר ארבע שנים על איחוד גביה כשבפועל רצינו שנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העיקר שיהיה איחוד גבייה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> תהיה שנה עד לכניסת החוק לתוקף ותהיה להם עוד שנה וחצי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, שיתחילו מעכשיו. << דובר >> אופיר מכבוש: << דובר >> להגביל את הצורך לעשות איחוד גבייה מיידי, עד כמה שניתן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר מיידי. אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה, זה לא יהיה. << דובר >> אופיר מכבוש: << דובר >> ברור, צריך לעשות את ההגבלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נגיע לזה כשנגיע שוב לסעיף. אני ממשיכה להקריא. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ה) על פעולה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשה לפני יום התחילה, לא יחולו הוראות חוק זה לעניין הפרה של זכות לפי החוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, וימשיך לחול עליה, לעניין זה, הדין הקודם; ואולם, לא תהיה זכות תביעה לפי הדין הקודם לגבי פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה או שהיא מותרת כאמור." על כל פעולה שנעשתה ערב כניסת החוק לתוקף ימשיכו לחול ההוראות לפי החוק הקיים לעניין ההפרה של הזכות. מה שהוא שימוש מותר היום לפי ההוראות שהוועדה מחליטה לקבוע, לא תהיה לגביה זכות תביעה או שהיא לא תהיה הפרה. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ה1) עד למועד פרסום הודעתו הראשונה של שר המשפטים בדבר ארגון התמלוגים היציג כאמור בסעיף 3א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יראו את הארגון לו שולמו תמלוגים לפי סעיף 3א(ב) ערב תחילתו של חוק זה כארגון התמלוגים היציג כמשמעותו באותו סעיף, ויחולו עליו הוראות חוק זה." אנחנו נבהיר בנוסח, נראה אם צריך לעשות תיקוני נוסח כדי להבהיר שהפרסום לא קונסטיטוטיבי, הפרסום הוא לא זה שמקים את הזכות של הארגון היציג לגבות אלא זו זכות שקיימת והפרסום הוא רק דקלרטיבי. אזכיר שהוועדה החליטה לקבוע ששר המשפטים יפרסם הודעה על מי הוא הארגון היציג כדי שכל המשתמשים ידעו באופן מדויק למי הם צריכים לשלם את הכסף שמגיע למבצעים לפי החוק הזה, לגבי ביצוע פומבי. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ז) הוראות סעיפים 11 עד 12ב לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, לא יחולו על ביצוע, טביעה של ביצוע ושעתוק של טביעה של ביצוע, אם הביצוע בוצע או הוטבע, לפי העניין, לפני יום התחילה, וימשיך לחול לגביהם לעניין זה הדין הקודם." הסעיף הזה מתייחס לשלוש הוראות. א', מבצע שהוא שוטר או חייל, בעלים ראשון בזכות מבצעים וביצוע מוזמן. זה אומר שמה שחל לגבי הבעלות הראשונה, דיברנו על זה באריכות בדיונים הקודמים לגבי ביצועים כאלה, ימשיך לחול. על כל ביצוע שבוצע ימשיך לחול הדין הקיים היום ועל ביצועים חדשים יחולו ההוראות החדשות שהוועדה החליטה לקבוע. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> נעמה, את יכולה להבהיר למה זקוקים לחלופה של ביצוע שבוצע ולא ביצוע שהוטבע? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, בשל הבעלות הראשונה של ביצוע שבוצע במסגרת יחסי עבודה. אעבור על זה ואקריא את זה. החלפנו את סעיף 11. במקום סעיף 11. "החלפת סעיף 11 12. במקום סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא: "ביצוע שבוצע בידי 11. עובד מעסיק הוא הבעלים הראשון של הזכויות לפי חוק זה בביצוע שבוצע בידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה."" כלומר לא ביצוע שהוטבע אלא ביצוע שבוצע. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> צריך להוסיף את ההבהרה הזו, יש כל מיני חלופות בסעיף 11 ו-12. אם אומרים ביצוע שבוצע, צריך להיות ביצוע שבוצע לגבי ביצוע במסגרת יחסי עובד מעביד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> להבנתי, התוספת שלפי העניין מכסה את זה. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> אני לא חושב שזה לא מספיק ברור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אתייעץ עם מחלקת נוסח אצלנו. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> לומר את הדברים ברור, שבתי משפט לא יתקשו להבין מה היה העניין פה. הנושאים מורכבים גם כך, צריך להקל בניסוח עד כמה שאפשר. גם אם זה ברור למחלקת הניסוח, אולי לשופט שיושב ודן אחר כך בעניין. שעה 12:00, הוא יגע, קשה לו לקרוא, צריך להקל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא חושבת שאנחנו נכנסים לרזולוציות כאלה. אני אתייעץ. סעיף קטן (ח). "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ח) הוראות סעיף 12ג לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, לא יחולו על העברת זכות מבצעים שנעשתה לפני יום התחילה או על הסכמה שניתנה לגבי זכות מבצעים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם." אנחנו מתייחסים כאן לסעיף שהוועדה דנה בו לגבי העברת זכויות ומתן רישיונות. סעיף (ח1). "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ח1) תחילתו של סעיף 15א לחוק זה ב-1 בינואר בשנת התקציב שלאחר השנה שבה פורסם חוק זה." סעיף 15א מתייחס לתקציב שהיושב-ראש ביקש לקבוע שיוקצב מתקציב משרד התרבות לאומנים במצוקה. היושב-ראש ביקש שזה יתחיל, להבנתי לאחר פרסום החוק ברשומות. אגיד שהוועדה תגיד האם זה על דעתה. זה אומר שיכול להיות שהסעיף הזה, התיקון של חוק התרבות והאומנות ייכנס לתוקף לפני החוק הזה. אם אנחנו מפרסמים את החוק במאי השנה, החוק ייכנס רק במאי בשנה הבאה. לעומת זאת סעיף 15א תיקון לחוק התרבות והאומנות ייכנס ב-1 בינואר בשנה הבאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, למה לא? עוד לא סגרתי את הדברים עם שר התרבות. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> לגבי הניסוח הספציפי של איך עושים את זה, אנחנו נדבר. זה יהיה נוסח, אנחנו נבדוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל מה שקשור לניסוחים משפטיים כאלה ואחרים, אתם נמצאים פה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אדוני, עו"ד המייצגת שלנו היא אצל ח"כ דיסטל, ועכשיו אנחנו רוצים לדבר על סעיף (ט). נגה שמייצגת אותנו היא עכשיו אצל ח"כ דיסטל בוועדה הנוראה הזו. אם אפשר להמתין עם סעיף (ט) עד שהיא תגיע. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מתי היא תוכל לחזור? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אמרנו לה. גם שם יש את המלחמות שלה. עם (ט) ו-(י), אם אפשר לחכות אני אודה מאוד, תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לגבי הסעיף הבא? תעברי לסעיף הבא. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> גם את (י), אנחנו מבקשים אותה. שני הסעיפים האחרונים. זה סעיף קריטי, שני הסעיפים (ט) ו-(י). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לחזור אחורה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מקריאה את כל החלקים שסומנו בצהוב ובירוק בנוסחים שלפניכם. אני חוזרת לעמוד 1. בעמוד 1. בסעיף 1(1) נמחקה ההגדרה "ביצוע חי". בהמשך להערות שנשמעו כאן. אמרתי את זה באחד הדיונים. הוספנו את המהות של ההגדרה בכל מקום שבו זה רלוונטי. סעיף 2. החלפת סעיף 2. לחוק העיקרי. יש כאן תיקון בכותרת השוליים. במקום "זכויות המבצע" כתבנו "זכות המבצעים" בהמשך להערות שנשמעו כאן בוועדה והשתמשנו במונח הזה באופן אחיד לאורך כל התיקון. סעיף 2. אני עוברת לעמוד 2. סעיף 2(1). כאן יש את ההתאמה הנוסחית. "2. (1) בביצוע בזמן אמת או בחלק ניכר ממנו - - - " כאן אנחנו מדברים על זכויות המבצע. יש כאן שני תיקונים. א', במקום "ביצוע חי" כתבנו "ביצוע בזמן אמת". התאמה נוסחית לאור מחיקת ההגדרה. ב', עלו כאן שאלות בוועדה לגבי השאלה האם צריך להיות חלק מהותי, משמעותי, מינוחים אחרים בעניין זה. חזרנו לנוסח שיש במקור היום, חלק ניכר מהביצוע. זה מה שקיים בחוק הקיים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אפשר להתייחס לזה? העברנו עמדה בכתב לסוגייה הזו, אפשר בבקשה? אשמח לדעת נעמה, מה השיקולים היו. כמו שכתבנו בעמדה ופירטנו, לכתוב חלק. צריך להבין שדינו וההתייחסות לביצוע היא לא כמו ההתייחסות ליצירה, בהיבט הזה שתמיד כשעושים שימוש ביצירה, יש שאלה האם שנייה או לא שנייה, כמה זה שנייה? צריך לזהות את היצירה. בביצוע ובעיקר בטביעה של ביצוע, הדברים מאוד ברורים. המילה "פרשנות" או המילה "מהותי" או "ניכר", ניתנת לפרשנות. אם לוקחים את קולו של המבצע או את דמותו ועושים בה שימוש אפילו לשתי שניות, זה שימוש בטביעה. אני שואל אותך למה ההתעקשות לא להשאיר את המילה "חלק" בלי המילה "מהותי", בלי המילה "ניכר". מניין נובעת ההתעקשות המשפטית והאם הוועדה יכולה לשקול? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זו לא התעקשות. אפשר לשאול את הדברים בצורה - - - << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני לא רוצה לפגוע חלילה, אני מתנצל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה לא עניין של פגיעה, אפשר לשאול את הדברים בצורה עניינית. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אין כוונה לא להיות ענייני, אני מתנצל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתה מתאר אותנו כמו שיש לנו עמדה שאנחנו מסרבים לזוז ממנה. השיקולים כאן היו כפולים. אנחנו יודעים שזה הניסוח שיש היום בחוק והשוק מתנהל ולא שמענו שיש בעיות בעניין הזה ואולי משרד המשפטים ירצה להוסיף אחר כך דבר מה. התשובה המהותית לעניין הזה, למה אנחנו משתמשים לא בחלק אלא בתוספת מסוימת למינוח הזה, שכל דיני הקניין הרוחני כמו שכולנו יודעים, מבוססים על איזונים בין מה שאפשר לעשות ומה שאי אפשר לעשות. אחד העניינים שדיני הקניין הרוחני מבקשים לאפשר, הוא שימוש, אגיד מידתי, אפשר לחשוב על מילים אחרות בהקשר הזה, בביצועים, ביצירות, כמו שיש לנו בחוק זכות יוצרים את ההגבלה לחלק מהותי מהיצירה כדי לאפשר למשתמשים חדשים לעשות שימוש, ליצור לטובת הציבור יצירות חדשות. אם אנחנו מסתכלים למשל על יצירה שהיא סימפול של יצירות רבות מאוד, חלקים מאוד קטנים כל מיני יצירות. אנחנו מכירים, יש אומנים שזה מה שהם עושים. אנחנו רוצים לאפשר את זה, לא חושבים שזה פוגע בצורה שהיא בלתי מתקבלת על הדעת בזכויות של היוצר ולא של המבצע. שיטה דינה קניין הרוחני. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לשיטתך צריך לאפשר שיטה דינה קניין הרוחני. אני חולק על זה, זה מה שאת אומרת. אפשר לקחת את הקול של עופרה חזה מסלסלת, שתי שניות ממנו, להדביק בתוך יצירת טראנס וזה בסדר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה נתון לפרשנות לפי גם לי חוק זכות - - - וגם לפי החוק הזה, האם זה ניכר או חלק מהותי. הכוונה לאפשר שימושים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הכוונה שלנו והבקשה שלנו מהוועדה, שזה לא יהיה פרשני. לא יכול להיות שייקחו שתי שניות עופרה חזה מסלסלת, עומר אדם מסלסל או תמונה של יהודה ברקן אוכל ביצה ויטביעו אותו בסרט VTR ויגידו לא, זה לא חלק ניכר ולא חלק מהותי. אנחנו מבקשים שתהיה המילה "חלק", זו הבקשה שלנו מהוועדה. אנחנו מבקשים שתדונו בה או תקבלו אותה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב "בחלק ניכר", גם "חלק" וגם "ניכר". << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו רוצים רק "חלק" אדוני. גברת נעמה אומרת בצדק, שזה נתון לפרשנות. אנחנו לא רוצים שזה יהיה נתון לפרשנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד יש פרשנות כשזה מגיע לבית משפט. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו רוצים לצמצם את הפרשנות. את בית המשפט. חזרה לכאן נגה, אם רוצים לחזור. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> בהתייחס לשאלה הזו של "חלק מהותי", "חלק ניכר", "חלק". אין לי מה להוסיף על ההסברים של היועצת המשפטית של הוועדה. להגיד "חלק" זה אומר אפילו שבריר. כמו שצוין פה, אנחנו מדברים על איזונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> "חלק ניכר", זה מה שאתה אמרת, לוקחים משהו של עופרה חזה, מדביקים. זה לא ניכר, זה כל העניין. << דובר >> אופיר מכבוש: << דובר >> נכון, זה מאפשר למשתמש הקצה להשתמש בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> "חלק ניכר", הכוונה שזה משמעותי, זו הכוונה. הדוגמה שנתת, הנוסח הזה פוסל את זה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ההיפך. עכשיו לפי הנוסח הזה, האם שתי שניות משיר, כששמים את הסלסול של עופרה חזה, מוגן או לא מוגן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא ניכר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה לא מוגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שמפריע לי. האם כשמשתמשים בפניו של יהודה ברקן אוכל ביצה לשנייה אחת, לא צריך לקבל על זה תגמול? אפילו שבריר תמלוג. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> השאלה אם זה שימוש בביצוע או שימוש בדמות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הוא אוכל ביצה, לועס, אומר לא זוכר מה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא רק לגבי יהודה ברקן, גם זאב רווח. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתה קצת יותר מבין ממני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מוותר על צ'רלי וחצי? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני אומר ברצינות. הבקשה שלנו שגם שימוש בביצוע של שתי שניות יהיה מוגן. << דובר >> אופיר מכבוש: << דובר >> השאלה אם זה עם הקליפה או בלי הקליפה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה נשמע מצחיק. הדוגמה שנעמה נתנה, היא נכונה. מישהו שם בטראנס סלסול של עופרה חזה, עשה בזה שימוש מסחרי, למה שהיא לא תקבל את חלקה? או מישהו שמנגן על עוד, נגינה בעוד של אהובה עוזרי של חמש שניות. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> כי זה צריך להיות חלק ניכר. האם חמש שניות - - - << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו טוענים שלא צריך להיות חלק ניכר, צריך להיות חלק. זו לא יצירה שיש פה אלמנט של השראה, זה שימוש מובהק. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> זה לא שימוש בבית הספר בפעילות בכיתה של הילדים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אקדים את הבעיה בהצעת החוק במקור. הצעת החוק הטרומית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הפרשנות של טביעה של ביצוע? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> טביעה של ביצוע זו ההקלטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכול. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> זה לאו דווקא הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות גם "חלק" בטביעה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו רוצים שהמילה תהיה "חלק". שיהיה "חלק" בלי "ניכר". רק חלק. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> בלי ניכר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שייך. אלה כמה חלופות. "2. (2) בטביעה של ביצוע, בשעתוק שלה או בחלק ניכר". אתה יכול לבוא בטביעה של הביצוע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> חלק ניכר לא חל על הכול, זה מה שאתה אומר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. כתוב או. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה המשמעות? זה קצת כפילות. אם זה חלק ניכר ליצירה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדיוק העניין לפרשנות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו לא רוצים פרשנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש דברים שאתה לא יכול בחוק לסדר את זה מושלם. אני רואה את זה כמה חלופות, לא רואה את זה רק דבר אחד. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אם זה חלק שהוא לא חלק ניכר מהטביעה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא נכנס, זו הבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יכול להיות בטביעה, בגלל זה שאלתי אותך מה זה טביעה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> הטביעה זו ההקלטה, כולה. או כולה או חלק ניכר ממנה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זו לא חלופה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> זו לא חלופה. אם זה חלק שהוא חלק - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> או בתביעה, או בשעתוק או בחלק ניכר של כל אחד מהם. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו מבקשים שיהיה "חלק", תופיע המילה "חלק" וזהו. << דובר >> אופיר מכבוש: << דובר >> חלק ניכר משמש גם את משתמש הקצה הקטן. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> כשאתה משמיע מוזיקה, אתה משמיע שירים שלמים. זה לא רלוונטי אליך. << דובר >> אופיר מכבוש: << דובר >> כשאני לוקח פלייליסט של טראנס ויש בו חלקים קטנים מאוד, הם יכולים להיות מוחרגים מתשלום לכלל התאגידים בצורה כזו שאני קונה רק זכות מסוימת. חלק ניכר צריך להישאר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> בתביעה של ביצוע או בחלק ממנה. כמו בחלק מהם. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> אדוני, אני מבקש להעיר, הפדרציה לתקליטים. החוק הזה לא עוסק בשברירי ביצועים. חוק זה מגן על ביצועים. יש פה ניסיון להחיל את החוק בעקיפין, על שברירים. אין דבר כזה בשום חוק קניין רוחני בישראל. כשיש הגנה על המצאות בחוק הפטנטים, לא מגינים על שבריר של המצאה, מגינים על המצאה, בזכויות יוצרים. אותו הדבר בעיצובים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נשאיר את זה לפרשנות בית משפט. אני משאירה את "ניכר". << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> עו"ד ערן פרזנטי, מומחה לתחום, מייצג את המבצעים. מייצגים רבים כל כך יש לנו פה. << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> ההגדרה של חלק מהותי או לא מהותי זה נושא שנתקלים בו הרבה אחר כך בליטיגציה בבתי המשפט וכל שופט קובע משהו אחר. ביצירה, ההגדרה מאוד ברורה, שיצירה או חלק מיצירה זו הגדרה, מה שעו"ד פרייס דיבר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> חלק מהותי. << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> מי אמר מהותי? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אפורי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> חוק זכות יוצרים. << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> מגיעים לבתי המשפט גם דיונים, שימוש בשורה אחת ובמילים או פזמון או שם של יצירה שמגיע לדיון וכל פעם משנים את התוצאה. פעם שופט אחד אומר ששם של יצירה מוגן, ושופט אחר אומר ששם של יצירה לא מוגן. אנחנו נתקעים עם ההגדרות האלה. בביצוע, כמו שאמר אורי, זה יותר מובהק בהרבה אם לוקחים את הפאנץ', יכול להיות בתמונה של שנייה ויכול להיות משפט של חצי שנייה. זה שימוש מסחרי לגמרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אני לוקח מילה או שתיים משיר מסוים של זמר, אני לא צריך לקבל את ההסכמה שלו? << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> אתה צריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על ההסכמה משלמים כסף. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים. אם יהיה כתוב "חלק", נצטרך הסכמה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שאלה פרשנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול להוציא צו מניעה על זה. הוא לא יכול להשתמש. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני לא יכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אם תופיע המילה "מהותי", אם תהיה המילה "רק חלק". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבחין בין התשלום, זה מתייחס לתשלום, נכון? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לא, זה מתייחס לכל. גם לתשלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בין העובדה שאני לא יכול לעשות שימוש בחצי בית של עופרה חזה בשיר אחר, בלי הסכמה של היורשים של עופרה חזה, זה לא הולך. מה זה משנה מה כתוב? הוא לא יכול לעשות שימוש ללא קשר לסעיף הזה. << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> יגידו ששימוש מהותי לא נכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה מהותי או לא? השימוש מוגן. << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> אנחנו מסכימים, במה שמנסים לעשות בו שימוש הוגן. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> כדי שמה שאתה אומר יתגשם, צריך למחוק את המילה "ניכר". כדי שמה שאתה אומר יתגשם ולא תהיה פרשנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. השימוש מוגן. אתה יכול ללכת לבית משפט להוציא צו מניעה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני לא אוכל. אם תהיה המילה "ניכר", תהיה פרשנות סביב זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי ניכר, זה יותר קשור לזכות שלך כמבצע לקבל את התמלוג או לא לקבל את התמלוג. לגבי משהו אחר, לא. אין הגנה ליצירה עצמה, שאי אפשר לעשות בה שימוש מקום אחר בלי הסכמה? יש דבר כזה? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה כרגע מה שאתה יוצר. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> ביצירות, רק אם זה חלק מהותי. כאן מוצע להישאר עם הדין הקיים שאומר, חלק ניכר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יכול לקחת שיר של הביטלס ולהכניס אותו לשיר אחר, בית שלם, אני יכול? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> בית שלם, השאלה אם זה חלק מהותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יכול לעשות דבר כזה בלי הסכמה של הביטלס? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זו השאלה של מהי ניכר, צריך להישאר עם המילה "חלק". << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> לא, "ניכר". << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה כנראה לא "חלק ניכר". יש תנאים. יכול להיות שאם זו תהיה יצירה זה אסור. אם אלה שלוש מילים מתוך שיר יכול להיות - - - << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> תשאיר לבית משפט לפרש האם זה חלק או לא חלק ולא אם ניכר או לא ניכר, כי יוצרים הגנה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> יש בבית משפט, נפסקו פיצויים על שימוש בפרסומת במילים "אין סוסים שמדברים עברית". על ארבע מילים אלה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא על הביצוע, זה על היצירה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> בית משפט כן הכיר בכך שארבע מילים הן חלק מהותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל שאלה מילים משמעותיות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ההצעה בקריאה הטרומית, בקריאה הראשונה יכול להיות שגם, הייתה להוסיף את המילים "חלק מהותי". עלו כאן שאלות ובעיות שיכולות להתעורר ספציפית בהקשר הזה. זה היה חלק מההתחלה. אף פעם לא עלה בפני הוועדה לפני עכשיו שזה צריך להיות על כל שבריר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> "ניכר, זה עדיף מ"מהותי". << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> החלטנו לחזור לנוסח הקיים בחוק. לגבי זה, אנחנו לא יודעים שהתעוררו בעיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באיזה חוק? חוק זכויות יוצרים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בחוק זכויות מבצעים ומשדרים. זה מה שיש היום בחוק, היום החוק מדבר על חלק ניכר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו מבקשים לשפר אותו ולכתוב "חלק". << דובר >> איל פרייס: << דובר >> אין דברים כאלה. אתם ממציאים דברים שלא קיימים בשום מקום בעולם. מה יעשו השופטים המסכנים שצריכים להחליט בדברים שאתם מחדשים, חידושים והמצאות כאלה. בשום מקום אין חלק מהותי בביצוע, אין דבר כזה בכלל. מה אתם מטילים? מה אנחנו יוצרים פה המצאות וחיות חד קרן חדשות כאלה שאף אחד לא מכיר אותן, לא יודע לפרש אותן. אפילו לפסיקה זרה אי אפשר יהיה ללכת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עלו פה כל מיני בעיות לגבי המהותי. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> "חלק ניכר". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב זכויות יוצרים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> "מהותי", ולגבי זה התעורר כאן בעיות. זה מה שהיה בקריאה ראשונה. כאן עלו בעיות ובהתייעצות עם משרד המשפטים העדפנו להיצמד לנוסח הקיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אני כותב "ניכר" או "מהותי", מכניס את שתי האופציות? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> זה שוב מכניס את הבעיות הפרשניות שעלו פה בדיונים הקודמים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> להבנתי זה יכול לצמצם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וההמלצה שלכם שיהיה "ניכר"? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> כן. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> זו גם הבקשה שלנו אדוני. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו מבקשים שזה יהיה "חלק", בלי "ניכר". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נתקדם. נשאיר לבתי משפט. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נעבור לסעיף קטן (ט), נחזור לסעיף (ט). << דובר >> איל פרייס: << דובר >> נעמה, יש לי בקשה. סמנכ"ל הפדרציה לתקליטים, נבצר ממנו להיות פה איתנו, אימו נפטרה אתמול. הוא מבקש להציג בפני הוועדה את ההסכמות שהושגו בעניין סעיף (ט) בעניין התקליטים. שאלתנו אם אפשר להמשיך איפה שאנחנו נמצאים עכשיו ולדחות את זה לדיון הבא. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> נגה פה ועד שהתפנתה. סעיף (ט) לא חל על תקליטים. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> אם אדוני לא דן בנושא התקליטים, אפשר לדון בזה. אם דנים עכשיו בנושא הויז'ואל זה אפשרי בהחלט. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לפי ההבנה שלנו וההסכמות שלנו, תחליט הוועדה. סעיף (ט) נוגע ליצירות אודיו ויז'ואל. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> אין מניעה לדון בזה, באודיו ויז'ואל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אחדד, עלה כאן העניין של מה יחול על מפיקי תקליטים שלא חברים בפדרציה. אמרתי שנדון גם בזה במסגרת סעיף קטן (ט), השאלה אם בזה יש מניעה לדון. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> יש מניעה לדון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נדבר על האודיו ויז'ואל, וככל שנצטרך השלמות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> על (ט) ו-(י), נשמח מאוד. תודה שוב על ההתחשבות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בבקשה. תמסור למנכ"ל הפדרציה את השתתפותנו בצערו. אקריא את סעיף קטן (ט). "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ט) על אף הוראות סעיף קטן (ד) וסעיף 16 לחוק העיקרי, העמדה לרשות הציבור של ביצוע שבוצע לאחר יום." הוועדה צריכה להחליט איזה יום. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ט) ולפני יום התחילה, ויש בו זכות מבצעים לפי החוק העיקרי, (על ידי מי שרכש רישיון להעמדה לרשות הציבור מבעל זכות יוצרים ביצירה או בתקליט בהם כלול הביצוע,) מותרת בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע מאת מי שהעמיד את היצירה לרשות הציבור כאמור, והכל אם המבצע אינו זכאי לפי הסכם שנחתם לפני יום - - - " יום שהוועדה תקבע. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ט) לתשלום בשל עשיית פעולה בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה לטביעה או לשעתוק כאמור ממקום ובמועד לפי בחירתם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 4 לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה; תחילתו של סעיף קטן זה חמש שנים מיום התחילה, והוא יחול על העמדה לרשות הציבור לאחר המועד האמור; סעיף קטן זה לא יחול לעניין יצירה קולנועית שהיא סרט ישראלי - - - " אסביר, יש לנו הצעה להגדרת סרט ישראלי. הסעיף הזה מיועד ליישם את הבקשה של הוועדה, שנמצא דרך כזו או אחרת להחיל את החוק על ביצועים קיימים. אנחנו מדברים על העמדה לרשות הציבור. להבנתי לגבי שאר העניינים זה פתור בסעיפים אחרים. ההצעה שיש כאן, אסביר את החלקים שבה. צריך לקבוע על מה אנחנו מחילים את הסעיף הזה. ביצוע שבוצע החל ממתי? הוועדה דיברה על כמה שנים אחורה ולא החל מיום כניסתו של החוק לתוקף מ-1984. בסוגריים המרובעים, השאלה על מי חלה החובה לשלם על העמדה לרשות הציבור? מה שאני כתבתי כאן. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ט) (על ידי מי שרכש רישיון להעמדה לרשות הציבור מבעל זכויות יוצרים)." זה אומר שני דברים וזו הייתה הכוונה. א', זה לא חל על בעל זכות היוצרים בעצמו, הכוונה שרק מי שרכש רישיון. ב', הטריד אותנו כאן קצת העניין של משתמשים שמעלים תוכן לפלטפורמות שיתוף תוכן. האם הם צריכים לשלם תמלוג ראוי? ולהבנתנו הנוסח הזה מוציא גם אותם מהחובה לשלם תמלוג ראוי. יש כאן התייחסות לחוזים. אם המבצע זכאי לפי הסכם שהוועדה יכולה לקבוע מתי הוא נחתם לתשלום בשל עשיית פעולה בטביעה. כל התיבה הזו היא להגיד העמדה לרשות הציבור. בגלל שהחוק לא מגדיר העמדה לרשות הציבור כיום, חזרנו על כל התיבה הזו. אם המבצע זכאי לתשלום של מה שמקביל להעמדה לרשות הציבור היום, הסעיף הזה לא יחול לגבי הביצוע שהוא ביצע. הוספנו כאן בירוק בהמשך להתכתבות ושיחה עם ארכיון המדינה, שיחולו כאן השימושים המותרים. שימושים מותרים בספריות, ארכיונים, שימוש הוגן, יחולו לו לעניין זה ולא יחייבו בתשלום תמלוג ראוי. הסעיף לפי בקשת הוועדה יחול רק החל מחמש שנים מיום התחילה. זה מתכתב עם מה שקיבלנו. הוועדה ביקשה מגופי השידור לשלוח לנו את טווח ההסכמות שלהם עם הפלטפורמות להעמדה לרשות הציבור, בממוצע היה חמש שנים. הסעיף הזה יחול בעוד חמש שנים והכוונה היא שאנחנו ממזערים את ההתערבות בחוזים קיימים אם בכלל יש התערבות בחוזים קיימים. בירוק היושב-ראש ביקש להחריג יצירות קולנועיות שהן סרט ישראלי. כאן יש לנו הצעה לנוסח שגיבשנו חלקית עם משרדי ממשלה. אם למישהו יש התייחסות גם עם משרדי הממשלה נשמח לשמוע. אקריא אותה. "סרט ישראלי, יצירה קולנועית הכוללת ביצועים שבוצעו בישראל והמיועדת להקרנה בבתי קולנוע". את זה אנחנו מבקשים להוסיף. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני יכול שתי הערות על זה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אולי משרד המשפטים רוצה להתייחס קודם. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> יש שלוש נקודות שנרצה להעלות בהקשר של סעיף (ט). אני מזכירה את הדיון שהיה בפעם הקודמת של החלופות. נקודה אחת, (ט) הולך עם (ד) הראשון ולא עם ה-(ד) השני. זה דיון שנדון וטרם הוכרע. נקודה שתיים, ברישה של סעיף (ט) נכתב, "על אף הוראות סעיף 16 לחוק העיקרי". סעיף 16 מגדיר את חופש החוזים. מבחינה נוסחית אני לא בטוחה שזה נדרש, האם סעיף 16 בכלל חל כאן. נקודה שלוש, בהתאם לגישה שלנו שנאמרה פה וגם משרד הכלכלה תמך בה, אנחנו חושבים שצריך להותיר את חופש החוזים. גם אם אין כאן התגברות על סעיף 16, עדיין הסעיף עצמו מתווה את החובה לתשלום ואנחנו שמענו כאן קודם בבוקר שככל הנראה גם בפועל אין חוזים שצריך להתגבר עליהם. אנחנו מציעים למחוק את ההתגברות על סעיף 16 לחוק העיקרי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> להבין, התוצאה מהמחיקה או המצב הרצוי בעינכם הוא שכל חוזה, בין בעבר, בין בעתיד, יכול לגבור על הוראות סעיף קטן (ט). << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> בפועל הרבה מזה תהיה שאלה של פרשנות של החוזים הקיימים, כמו שעלה בדיונים על הפדרציה, לא נכנס אליהם. כתוב בסעיף. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ט) והכל אם המבצע אינו זכאי לפי הסכם שנחתם." זו תהיה שאלה של החוזים, מה נקבע היום בחוזים, לכן אין צורך להתגבר עליהם. דבר נוסף בהקשר הזה, האפשרות להסדיר את מערך הזכויות בעתיד. להבנתי הכוונה הייתה להתגבר על חוזים שנחתמו לפני שהחוק ייחקק ולא להגביל גם לעתיד ולהגיע להסכמה. אני לא יודעת מה הייתה הכוונה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה מה הוועדה תוכל לקבוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה בשנה עד לכניסת החוק לתוקף? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נתנו חמש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ירוצו ויעשו הסכמים? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זו בדיוק השאלה. יש כאן חלופה שמתייחסת גם לזה. הסעיף הזה נוסח מלכתחילה מתוך רצון לגבור על כל החוזים כפי שהוועדה הביעה את עמדתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי חוזים קיימים, לא לגבי חוזה שייחתם בין הפרסום ברשומות לבין התחולה. ברור שאז אני לא מוכן להגן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוועדה רוצה לאפשר את חופש החוזים עד לפרסום ומיום הפרסום אי אפשר לחתום על חוזים שמתגברים על סעיף קטן (ט). << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מועד הפרסום, לא מועד התחולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מועד הפרסום. אחרת ירוצו כולם ויעשו הסכמים. אני לא יודע אם לא להגביל את זה. לוקח זמן לפעמים עד שמאשרים חוק במליאה היום, לצערי הרב. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אם רוצים להגיע לחוזה אחרי שהחוק נחתם שמסדיר את מערכת היחסים, קובע מי משלם מה למי, מה הבעיה בזה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זו השאלה השנייה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> מה שאמר היושב-ראש, שאפשר בעתיד. ההתגברות היא רק על חוזים שהם עד יום הפרסום? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> עכשיו נאמר ההיפך. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אולי אני הבנתי הפוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יכול ללכת ולעשות הסכם עם מישהו ולהגיד לי חופש החוזים. אם יש הסכם פשרה עם הנציגות, אין לי בעיה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> צריך לעשות סדר. אתם אומרים דברים סותרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר ברור. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אם אני מבינה נכון, מה שהיושב-ראש אומר, החוק בעזרת השם יאושר בוועדה, במליאה, יתפרסם ברשומות. חודש אחר כך, שנה אחר כך אפשר לעשות חוזים בלי מגבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברגע שהחוק, השנה תיכנס לתוקף, אפשר לעשות חוזים. בין הפרסום לבין השנה לא יהיה לי מרוץ התחמשות של חוזים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> החוזים האלה פה בסעיף המוצע, אין שום שריון מיוחד לחוזים. המחשבה שיהיה מרוץ לחתום על חוזים כי הם יזכו לעדיפות. לא נותנים להם עדיפות. אין הבדל בין עוד יום לעוד שנה, לעוד חמש שנים, זה אותו הדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. תבחינו בין חוזה של חברה עם הארגון היציג הגדול ביותר, אין לי בעיה עם זה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ארגון ניהול זכויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עם מבצע ושותפים ודברים - - - לא יהיה מרוץ התחמשות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> איזה מרוץ התחמשות? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אדוני, אנחנו מציעים, לא יודע אם זה אפשרי חוקית, אני שואל. שזה לא יהיה ממועד הפרסום אלא שייקבע מועד תאריכי, כמו 1 בפברואר 2026 או 1 בינואר 2026, זה קורה ויש דוגמאות, תיכף נגה תרחיב. כולם מבינים לאן החוק הזה הולך. אנחנו לא רוצים שמרוץ ההתחמשות יתחיל היום. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין מרוץ התחמשות, אין על מה להתחמש. הסעיף לא מציע שום דבר שנותן יתרון לחוזים עתידיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נטענה טענה של חופש חוזים, נחתמו חוזים וכולי. אני לא מוכן שבין לבין בתקופת הביניים יחתמו הסכמים ויגידו לי, גם עליהם אתה צריך להגן. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני לא מבקש שתגן על כלום. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> מה שאני הערתי, אני מעדיפה שלא תהיה התגברות בכלל על חוזים. ככל שהוועדה מבקשת להתגבר על חוזים, המקטע שלנו חשוב יותר לעתיד. חוזים צופי פני עתיד יוכלו להיחתם באופן חופשי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כפוף לחוק, מה שכתוב בחוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש כמה סיטואציות. יש לנו את כל הביצועים שיבוצעו מיום הכניסה לתוקף. יש להם העמדה לרשות הציבור, זכות בלעדית, שמנו אותם בצד. השאלה מה קורה עם ביצועים שכבר בוצעו מתאריך מסוים ויש לגביהם חוזים קיימים היום, או שיכולים להיחתם עד שהחוק נכנס לתוקף, עוד חוזים קיימים, או אחרי שהחוק נכנס לתוקף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אתחיל עכשיו מילה-מילה. חוזים קיימים נכון לעכשיו נתנו להם חמש שנים קדימה, שיהיו בתוקף. לא משנה מה כתוב בהם. לגבי תקופת ביניים, מהאישור ועד פרסום ברשומות, עד חלוף שנה, לא תהיה הגנה על החוזים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא ייחשב חוזים קיימים. הם לא ייחשבו חוזים קיימים. אין פה שום הגנה על חוזים קיימים. החשש שהחוק נותן יתרון לחוזים קיימים ולכן ירוצו מהר ויחתמו. החוק לא נותן יתרון לחוזים קיימים. הכול השאלה אם הם קיימים או לא? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> יש פה שתי הגנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הגנה, לא נכון. אני אומר שהן בתוקף. למה נתתי חמש שנים? נתתי חמש שנים על העניין הזה. הם בתוקף, זו התוצאה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ברור שהן בתוקף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו הגנה, אם הם בתוקף. לא מכיר הגנה אחרת. אם הם בתוקף, הם בתוקף. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין בהצעה הזו הוראה שאומרת שחוק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי העתיד, מה שהחוק יאמר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בהנחה שהחוזה מעגן את הזכות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שהחוק שעכשיו הוועדה מחוקקת לא יחול עליהם. יש ביצועים שבוצעו לפני שנתיים, יש להם עוד 68 שנות הגנה קדימה. השאלה מה קורה עם הביצועים האלה? הם כבר בוצעו, החוק החדש לא יחול עליהם. השאלה אם לגבי זה כשהחוק יתעדכן בעוד חמש שנים צריך לשלם תמלוג ראוי על העמדה לרשות הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתנו חמש שנים. אחרי חמש שנים התשלום מה שכתוב. על כל ביצוע יצטרכו לשלם כסף. הוויכוח הוא מי משלם? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מקבל את העמדה של הוט ושל יס, שמי שמבצע הוא ישלם. מי שמשתמש. רק אחרי חמש שנים. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> בהתאם לחוזים שהם יחתמו בין הגופים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לא. בוא נעשה סדר אדוני. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אם אנחנו אומרים שאין חופש חוזים על העתיד, אנחנו מסנדלים הסכמות חוזיות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אנחנו לא אומרים שאין חופש חוזים על העתיד. כל הרעיון של חופש חוזים, כאן הקושי. כל הזמן אומרים לנו חופש חוזים. חופש חוזים הוא בין צד שיש לו את הזכות לבין צד שנותן את התמורה. לא יכול להיות אלמנט של חופש חוזים בין הגורם המשדר הישראלי לבין נטפליקס. זה חייב להיות בין המבצעים בסיטואציה הזו לבין נטפליקס. כל עוד המשתמש, יש לו הסכמה עם המבצע, זה חופש החוזים האמיתי. שום סיטואציה אחרת לא יכולה להיחשב כחופש חוזים. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אנחנו לא צריכים להתגבר על סעיף 16. לא צריך לכתוב "על אף האמור בסעיף 16". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שיקרה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה אם אתה רוצה לאפשר את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמש שנים כן, מצידי לא מעניין אותי מי משלם. אחרי חמש שנים, רק מי שמבצע. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> רק מי שמשתמש. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מי שעושה את ההעמדה לרשות הציבור. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה שינוי מוחלט של כל ההחלטות של הוועדה עד היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכובד, זו לא פגיעה בחופש החוזים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> פגיעה אנושה בחופש החוזים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נניח שוולט דיסני מחר באים, היא צריכה לשלם. זה שהיא יכולה לגלגל את התשלום למישהו אחר זו זכותה בחוזה שלה, אין עם זה בעיה. זו לא פגיעה בחופש החוזים. אני מבטיח את התשלום. אתה יכול לעשות הסכם עם המפיק במקרה הזה שהוא ישלם את התשלום הזה, אין לי בעיה עם זה. זו לא פגיעה בחופש החוזים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אפשר להתייחס לנוסח המוצע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא פגיעה בחופש החוזים. הם יקבלו את הכסף. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> היה עוד נושא אחד שרציתי לדבר עליו, על סרט ישראלי - - - זה בדיוק מה שכיוונתי בנושא הקודם. יש לי עוד נקודה אחת לגבי העניין של אי החלה לסרטים ישראליים, השאלה אם לעבור עליה או שקודם אתה רוצה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נשמע את ההערות על העניינים האלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נמחק את ההתייחסות לסעיף 16 לחוק העיקרי כמו שעו"ד פלדמן ציינה, מקומו אינו כאן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני זה. נגה, את צריכה ללכת לוועדה? תני את ההתייחסות שלך. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> היא לא הולכת עד שמסיימים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שני הלקוחות כאן זה לא פשוט. אני מעדיפה רק כאן. אני רוצה להתייחס לסעיף (ט). סעיף (ט) בא להתגבר על הסיטואציה שבה המשתמש, כמו שאמרת מי שמעמיד לרשות הציבור את התוכן, הוא לא זה שמשלם כדי להתגבר על הפער הזה. לגבי החלופות בסעיף קטן (ד), אני מחברת את זה. סעיף (ד1) יוצר סוג של הסדר שלילי, זה לא מה שהוועדה התכוונה לעשות. הוועדה אומרת, אני לא מתערבת במצב הדברים הקיים. אני לא משנה אחורה את הזכויות, לא לוקחת את הזכויות מהמבצעים. אם יש להם זכויות, מה טוב. אם אין להם זכויות, אין להם זכויות. זו הסיטואציה. סעיף (ד2) חייב ללכת עם סעיף - - - << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> (ד) בחלופה השנייה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> (ד) בחלופה השנייה הולך עם (ט). יש סעיף (ד2) שאומר אני לא נוגע, אני משאיר את השאלה המשפטית, שאלה קיימת. אני לא פותר 40 שנים אחורה את השאלה אם יש או אין זכות. יכול להיות שאין זכות ויכול להיות שיש. אני לא אפגע בכל האומנים, לא הוותיקים, לא חצי ותיקים והחדשים, במה שנעשה אחורה. סעיף (ד2) אמור לחול עד הכניסה לתוקף של סעיף קטן (ט). << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לעמדתכם יכול להיות שיש היום דבר זכות להעמדה לרשות הציבור, זה נאמר כאן. נאמרו כאן גם העמדות שונות. לעמדתם יש היום זכות להעמדה לרשות הציבור. היא יכולה לחיות עם זכות להעמדה לרשות הציבור שעכשיו הוועדה תחוקק בסעיף קטן (ט). << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא חייב להיות באותם לוחות זמנים. זה יכול להיות שסעיף קטן (ט) תהיה לו נקודת התחלה כמו שנאמר כאן. מה שתחליטו. עד לאותה נקודת התחלה, יחול סעיף (ד) בחלופה השנייה שלו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> יחולו הוראות החוק הקודם. אני רוצה להגיד למה זה אקוטי מעבר לכך שאנחנו סבורים. נעמה, אני רוצה לחדד משהו. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> יש רק בעיה אחת בחלופה של סעיף (ד2), שיש היעדר הסכמה לגביה. היא מניחה את המצב התמוהה הזה שלפיו המבצעים אומרים ומכניסים לחוק שהיו זכויות להעמדה לרשות הציבור עד היום. אנחנו אמרנו שהדבר הזה הוא דבר והיפוכו. הפדרציה אמרה שסעיף היעדר רטרואקטיביות חייב להיות מאוד מדויק. בכל הנוגע לתקליטים הוא יחול - - - << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו דברים עכשיו על אודיו-ויז'ואל. אסביר למה סעיף (ד) בחלופה השנייה - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אתה מסכים שלתקליטים אין זכות להעמדה לרשות הציבור היום? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני מסכים שיש לי הסכמות עם הפדרציה. אם הייתי מגיע להסכמות אתך, גם היינו מחילים אותן. אי אפשר להגיע אתך להסכמות. בוא נתקדם. אנחנו טוענים שיש לנו את הזכויות עבור מה שנטפליקס עושה כמשל משני טעמים. האחד, העמדה לרשות הציבור טומנת בחובה גם שידור. הפוך, הבנתם את הכוונה. השני, בנוסף או, ו-, מה שהיה מנוסח בחוק הקודם כהשמעה והצגה, גם כולל בתוכו את אותן העמדות לרשות הציבור. בחוק הקודם, המילים היו "השמעה והצגה" ובחוק הנוכחי זה משונה, אתם שינתם. החלטת וועדה נעמה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אורי, אני לא בבית משפט. אני לא אחליט עכשיו בפרשנות. אמרנו את עמדתנו המשפטית המקצועית. אמרתי מה לדעתי חל, משרד המשפטים אמר. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> לפי החוק היום יש זכות מבצעים, יש על זה עוררין? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אף אחד לא מבקש שתכנסי בנעלי בית משפט. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לפי החוק היום יש זכות להעמדה לרשות הציבור לבין אם לא. לדעתי אין, לדעתכם יש. בית משפט, זה מונח לפתחו, הוא יכריע בעניין. אנחנו אומרים במפורש שתהיה זכות להעמדה לרשות הציבור על הביצועים האלה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> עוד חמש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות שבית המשפט ייקח את הפשרה שלנו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הכול יכול להיות בבית משפט. אני מסכים שבית משפט יקבע לגבי מה אמר החוק הקודם, יצטרך להכריע. או שנגיע להסכמות או שנכריע, משהו יקרה. ברגע שאתם יוצרים הסדר שלילי, אתם פוגעים בהליך המשפטי שלא במתכוון, זו לא כוונת הוועדה. אתם יוצרים תמריץ שלילי להגיע להסכמות וזה פוגע באומנים הוותיקים. אתם טוענים שאנחנו אוחזים את המקל משני קצותיו. אני טוען שלא ואסביר מדוע. אנחנו לא מבקשים שהחלופה השנייה של (ד) תחול במקביל ל-(ט). אנחנו אומרים, עד ש-(ט) יכנס לתוקפו, תחול החלופה השנייה של (ד). מהרגע ש-(ט) נכנס לתוקפו, החלופה השנייה של (ד) לא תחול ושימו את החלופה הראשונה או מה שזה לא יהיה. זה לא להחזיק את המקל משני קצותיו, זו לא הכוונה. זה כל פעם אני מחזיק את המקל בצד אחר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אורי, אני לא יודעת מה אתם טוענים. אתם טוענים בפני בית משפט שזו זכות בלעדית? מה זה אומר אם זו זכות בלעדית? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני יכול להעביר לך אם תרצי. אני לא נכנסת. << דובר >> יוסי טייב: << דובר >> למה אנחנו כוועדה צריכים להיכנס לנושא הזה? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתם לא צריכים. << דובר >> יוסי טייב: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים ולכו תביאו את הדברים לבית משפט. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני מסכים איתך. כדי שלא תיכנסו ושלא תייצרו הסדר שלילי אנחנו מבקשים שהחלופה השנייה של (ד), תהיה עד ש-(ט) יתחיל. ברגע ש-(ט) יתחיל, תיכנס חלופה של (ט). << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הם רוצים תעודת ביטוח במקרה שהם הפסידו בבית משפט, שהחוק יתערב. אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו רוצים שהמחוקק יוודא שאומני ישראל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה או זה או זה? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו טוענים שזה לא זה או זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההעדפה שלכם? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> משרד המשפטים אומר ש-(ט) הולך רק עם זה, רק עם החלופה הראשונה. אם (ד) נכנס, הוא חלופה ל-(ט). רק (ד) השני בלי (ט). << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההמלצה שלכם? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> להבהיר בעניין הטענה להסדר שלילי. בימים האחרונים חפרתי רבות בשאלה הזו. יש טענה בספרות המשפטית שכל הפעולות של הסטרימינג הן גם שידור. גם ה-(ד) הראשון בחלופה, מה שהראתה לך נעמה, ה-(ד) הראשון לא יוצר הסדר שלילי לגבי הטענות על שידור. עדיין אפשר יהיה לנהל את התיק בבית משפט בטענה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לגבי (ד) ראשון. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הוא כן יוצר הסדר שלילי לגבי טענות להשמעה והצגה, יכול להיות? אם אני טוען שהשמעה והצגה, ואני טוען שהשמעה והצגה היו בבית משפט. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו לא נדון. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אל תדונו. אל תיגעו. זה לא יהיה ביחד, זה או, או. זה עד שנכנס (ט), חלופה שנייה של (ד). << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אל תיגעו, זה אומר שמה שנעשה עד היום חל עליו הדין הישן. יטענו מה שהם רוצים, יש בית משפט בשל זה. ביצועים שהם יעשו מהיום והלאה תחול עליהם הזכות החדשה. לסגור את הבקשה הפשוטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נתקדם. אנחנו לא רוצים להתערב בבית משפט. אתם תחליטו על הנוסח המתאים כדי שאנחנו לא נתערב. תטענו מה שאתם רוצים בבית משפט. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני מסכים. (ד2) זה אומר שאין התערבות בבית משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מסוגל מבחינתי להיכנס למה עדיף, (ד2), (ד1). עם כל הכבוד זה לא התפקיד שלי, זה התפקיד של משרד המשפטים, של היועצת המשפטית שלנו. שמענו את הטענות שלהם, אנחנו לא רוצים להתערב. כל אחד יטען את הטענות שלו לגבי - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לגבי הביצועים שנעשו עד היום. כל אחד יטען טענות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנסחו את זה באופן, תגיעו לנוסח. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בלי (ט). לא צריך את (ט). << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מי אמר שבלי (ט)? אתה מחליט? אתה לא יו"ר הוועדה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא צריך את (ט). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי שיקבע את הנוסחים המתאימים כדי שאנחנו לא נהיה מעורבים בעניין הזה, הוא משרד המשפטים, היועצת המשפטית שלנו, לא אנחנו. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> עם או בלי (ט)? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ברור שעם (ט). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תקבעו. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> זו לא שאלה משפטית. (ט), אם הוא נכנס או לא. כל הדיון שעשינו עכשיו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי מה הכוונה ב-(ט). << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> (ט) נשאר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> (ט) צריך להישאר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה דבר והיפוכו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה ממש לא דבר והיפוכו, זו השלמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם צריכים לקבוע את הנוסחים המתאימים ואיזו חלופה מתאימה, לא אני. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, זה דבר והיפוכו. אי אפשר לומר שבעוד חמש שנים מחילים חוק חדש על ביצועים קיימים ובאותה נשימה להגיד שהחוק הישן, כל אחד יטען לגביו מה שהוא רוצה על ביצועים קיימים. זו נורמה סותרת. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה לא מה שאנחנו אומרים. << דובר >> יוסי טייב: << דובר >> הוועדה אומרת שלמפרע אין לה דעה בנושא. אנחנו לא יודעים אם יש זכויות או אין זכויות. אנחנו לא מתערבים. אנחנו אומרים שבעוד חמש שנים כן יהיו זכויות, זה בוודא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול לקבוע, וזו התערבות בחוזים קיימים, עזוב, אני לא רוצה להיכנס. אתם החלטתם, שני הצדדים. יש הליך משפטי, החלטתם ללכת לבית משפט. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו אומרים אדוני, שעד עוד חמש שנים בית משפט יקבע. בית משפט יחליט מה קורה עד עוד X שנים, לא חמש. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הם רוצים תעודת ביטוח שגם אם - - - שתהיה להם עוד הפעם את האפשרות בעוד חמש שנים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זו החלופה השנייה. מעוד חמש או ארבע, שלוש, כמה שתחליטו, ייכנס (ד). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין את העניין. גם אם אתם תזכו, מי שישלם הם המפיקים. הם ינהלו הליך. אתם בטח נתתם הודעה צד ג' למפיקים? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא נתנו הודעה צד ג' ואני לא רוצה להגיד פה מה יקרה במצבים תיאורטיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם צריכים להגיע לפשרה. אתם לא רוצים להגיע לפשרה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני לא רוצה. אנחנו לא מבקשים גם וגם. אנחנו מבקשים, חבר הכנסת טייב וחבר הכנסת ביטן, שעד למתי שסעיף (ט) ייכנס לתוקפו, חמש שנים, שלוש שנים, שנה, 19 שנים, יחול הדין הקודם. זה מה שאנחנו מבקשים. מה קורה בגין התקופה הזו של מ-1984 שנים, שנות השימוש עד 2029, יחול החוק הקודם, זה מה שאנחנו מבקשים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה דבר והיפוכו. << דובר >> יוסי טייב: << דובר >> למה דבר והיפוכו? בית משפט יקבע. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אי אפשר להשלים פה משפט. << דובר >> יוסי טייב: << דובר >> עו"ד אפורי, אסביר לך את עמדתי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לגבי הביצועים הקיימים. מה שייקבע, ייקבע. << דובר >> יוסי טייב: << דובר >> אנחנו אומרים, אם יחליט בית משפט שאין זכויות, עד עוד חמש שנים שייכנס הסעיף לתוקפו, לא יהיו להם זכויות. אם בית המשפט יקבע שיש, אז יהיה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הוא שאמרתי, בעזרת אדוני, לאחוז במקל בשני קצותיו. הם להבטיח את עצמם. << דובר >> יוסי טייב: << דובר >> הם לוקחים את אותו סיכון שאתה לוקח. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא. צריך להחליט אחד משניים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתה לא מחליט. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> או שמחליטים על מתכונת של סעיף (ט), צריך להיכנס לפרטים ויש לי הערות לסעיף (ט). זה אומר שלא עוסקים בכלל בחוק הישן, יש את חלופה ראשונה. משרד המשפטים הסביר את זה, אני מוכן להסביר את זה שוב. צריך לבחור באיזה מסלול הולכים. או שרוצים שהחוק יתערב לגבי ביצועים קיימים וההתערבות היא במתכונת של חמש שנים, או שהחוק לא מתערב. אם החוק לא מתערב, הוא לא מתערב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד להליך המשפטי שהיום קיים. אנחנו מחוקקים את החוק מכאן להבא. אם זה יגרום לבית המשפט להבין מה שהוא רוצה, זו בעיה של בית המשפט. אני לא יכול עם כל הכבוד, בגלל שיש הליך, לא לעשות את העבודה שלי. אני לא יודע מה בית המשפט יחליט. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו מבקשים, התקופה של עד כניסת (ט), יחול החוק הקיים, בהקשר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול להבין מהחוק הזה את מה - - - אין לי שליטה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני מקבל את זה. כדי שהוא יבין את החוק הקיים, לפני התיקון ויפרש אותו כפי שהוא מוצא לנכון, צריך סעיף פשוט שאומר, עד שסעיף (ט) נכנס לתוקף, יחולו לעניין זה הוראות החוק הקיים. בדיוק כמו שחבר הכנסת טייב אמר, זה לא לאחוז את המקל משני קצותיו, זה עד נקודת זמן ומנקודת זמן. עד נקודת הזמן הזו כן המבצעים לוקחים סיכון שהטביעה שלהם לא תצליח. אנחנו מאמינים שהיא כן תצליח. מה שעו"ד אפורי רוצה וזה בסדר ומקובל, להימנע מתשלום על העבר ולהימנע מתשלום עכשיו ולצמצם את העלויות ללקוחות שלו. הכול פה זה דיון על כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מאמין שהוא יזכה בתביעה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ואני מאמין שאני אזכה בתביעה. תתכבד הוועדה ואתן לוועדה להתנהל בלי לקבוע הסדר שלילי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היחידים שישלמו פה אולי אלה המפיקים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני לא משוכנע. לא ראיתי עדיין את ההסכמים של המפיקים. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אם אתם מחליטים להכליל את (ט) ואת (ד), כדי שזה יהיה מוגדר באופן יותר ברור, שזה רק לאודיו ויז'ואל. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אנחנו גם מבקשים את ההבהרה הזו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כתבתי, אנחנו נוסיף. אני שמה בכוכבית את שאלת המפיקים שלא חברים בארגוני המפיקים. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. על אף הוראות סעיף קטן (ד) העמדה לרשות הציבור של ביצוע הכלול ביצירה קולנועית שבוצע לאחר יום כך וכך ולפני יום התחילה." וכך ממשיך, אני מקריאה את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העקרונות ברורים. אתם תשבו על זה, תבואו אלינו עם ההצעה הסופית בעניין הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו צריכים החלטה מהוועדה לגבי איזה ביצועים, כמה זמן אחורה היא רוצה להחיל את ההוראות האלה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו רוצים להתייחס לסעיף (ט). יש כמה היבטים שנשמח להתייחס. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> הייתה נקודה אחרונה על הסרטים הישראליים. אמרנו שאני אעלה את זה אחרי שיסתיים פה הדיון. הוועדה ביקשה להחיל את הזכויות רק למבצעים של סדרות ולא סרטים. לא סרטים שמיועדים להקרנה בבתי הקולנוע. אנחנו נשמח לשמוע מה ההצדקה להבחנה הזו מעבר להסכמות עם התאחדות בתי הקולנוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סדרה זה לא סרט קולנוע, אני מאוד מצטער. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אני בעד הרחבה של התחולה הזו. למה שמבצע שהשתתף בסדרה יהיו לו יותר זכויות ממבצע שהשתתף בסרט? יכול להיות שיש לזה הצדקה. אשמח לשמוע מבין האנשים מסביב לשולחן. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני לא חושב שיש לזה הצדקה מהותית. הדין צריך להיות אותו דין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לתת פטור גם להם. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לא. תן לי לסיים, אתה יודע מה דעתי. ביקש יו"ר הוועדה, הביע עמדה ערכית ואנחנו מכבדים את דעתו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מושג שנקרא הגנת ינוקא, נכון? אנחנו נותנים הגנה לקולנוע הישראלי, לא לסדרות ולא שום דבר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני רוצה להתייחס להגדרה של קולנוע ישראלי, נעמה, ולעוד כמה דברים בסעיף (ט). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלוואי שישקיעו בקולנוע ישראלי, אין. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> את יכולה בבקשה לקרוא ברשותך, אם זה לא חצוף מידי, עוד הפעם את ההגדרה, כדי שנוכל להתייחס? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתה צודק, זה נוסח שלא פורסם ואני נוטה לדבר מהר. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. סרט ישראלי, יצירה קולנועית הכוללת ביצועים שבוצעו בישראל, והמיועדת להקרנה בבתי קולנוע." << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> יש לי שתי הערות. א', "מיועדת להקרנה ראשונית בבתי קולנוע". מה שמייחד סרט קולנוע, זה לא שהוא הוקרן לבתי קולנוע אלא מלכתחילה הוא היה מיועד ולכן המילה "ראשונית". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת ראשונית? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> יצאה לאקרנים. יש סרטי קולנוע שהולכים ישירות לטלוויזיה ויש סרטי קולנוע שהולכים יש לאקרנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר על קולנוע. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> בגלל זה אני אומר, מיועד לבתי קולנוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום נטפליקס, מה שהיא עושה, בארצות הברית קראתי מאמר שכבר פחות ופחות מקרינים את זה בקולנוע, יותר הולך לטלוויזיה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לכן המינוח אדוני, הוא הקרנה ראשונית בבתי קולנוע. זה מינוח שמבהיר מהו אותו סרט קולנוע. אפילו אם זה הוקרן פעם אחת בבתי קולנוע. אלה סרטים ישראלים שלצערנו מקרינים אותם שתי הקרנות בבתי קולנוע וזה יוצא לטלוויזיה. גם בסדר. ההקרנה הראשונית היא בבתי קולנוע. ב', להחריג מהמינוח הזה. מההגדרה של נעמה יכול לעלות שגם סרט מדובב כלול בתוכו. אני חוזר לדיון הקודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סרט מדובב זה לא סרט ישראלי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני מקבל את זה. עכשיו ההגדרה של נעמה, הפרשנות שלה, אולי נעמה תתקן אותי, יכולה לכלול בתוכה גם סרט מדובב, צריך להחריג את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מתכוון לסרט ישראלי, לא לדיבוב ישראלי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה צריך להיות מתוקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ברור. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הוא יחריג דיבוב. אשמח להתייחס לנושאים אחרים אחר כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכי טוב שמדינת ישראל תקנה את נטפליקס. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> בהצלחה. עוד מעט המחזור שלה יותר גבוה מהמחזור של המדינה. אדוני, אשמח להתייחס לסוגיות אחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זו החברה השנייה שנכנסת עכשיו? H משהו. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> HBO זה מותג של וורנר. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אדוני, יש פתרון יותר פשוט בהרבה, שמדינת ישראל תקנה את תמיר אפורי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה היה כבר. מכרו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני רוצה להתייחס. לא חייב עכשיו, לעוד סוגיות ב(ט). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נסיים את (ט). << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני מצטרף להערה של איילת שאי אפשר להשאיר את הנושא של סעיף 16, זה הוחלט, מתקדם. זה דבר מאוד מהותי. אמר כאן כבוד היושב-ראש בהמשך לדברים שנאמרו מצד המבצעים שבחמש שנים הקרובות יחול הדין הקיים. בדין הקיים יש חופש חוזים, כך צריך להישאר וזה בסדר. אנחנו ניגשים לדברים יותר טכניים בתוך סעיף (ט). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון. הדין הקיים יחול לגבי ביצועים על הסכמים ישנים בחמש שנים הבאות. זה לא קשור לחופש חוזים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני חושש שיש פה ערבוב בין נושאים שונים וצריך לעשות בהם סדר. יש הבחנה, אנחנו לא מדברים על חוזים, אנחנו מדברים על ביצועים שנעשו לפני יום התחילה, זה הנושא. מה הדין שיחול על ביצועים שנעשו לפני יום התחילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם ביצועים שנעשו בחמש שנים הקרובות על הסכמים שנעשו לפני יום התחילה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> איך יכול להיות ביצוע שיעשה בעוד שנתיים עם הסכם מלפני יום התחילה? זה לא יכול לקרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כי זה לא יכול להיות. הביצוע שיעשה בעוד שנתיים, ההסכם שלו יהיה בעוד שנתיים פחות חודש. ההסכם נעשה סמוך לביצוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשיתי הסכם עכשיו וזו סדרה של 100 פרקים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה דבר חריג מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מתייחסים באופן כללי, אני לא יודע חריג, לא חריג. אם אין אז אין. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני לא בטוח שיש מישהו שמבין מה ההוראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני הסברתי לך את ההוראה. אני לא איש קולנוע ולא מומחה לתחום הזה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה לפשט מאוד את סעיף (ט) ולומר את הדברים הפשוטים הבאים. הזכות כפי שהיא קבועה בסעיף 2(2), מה שזה לא יהיה. הזכות להעמדה לרשות הציבור, לא צריך להגדיר אותה מחדש, לא צריך זכות לגמול ראוי. צריך לומר שהזכות הזו תיכנס לתוקפה כפי שהיא בעוד חמש שנים ביחס לביצועים שנעשו החל מתאריך שצריך לדבר על זה, ועד ליום התחילה. סעיף פשוט, קצר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מי אמור לשלם? לא אתה, לא הפלטפורמות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כמו כל זכות, יש חוזים. כפי שאמר היושב-ראש, ברור שאם קובעים זכות קניין בחוק, הזכות חלה על מי שעושה את השימוש. מי שעושה את השימוש יכול לקבל הסכמות בדרך ולהעביר את האחריות בחוזים, מה שהצדדים יסכימו. זה כבר הוסכם. ישבנו אצל חבר הכנסת טייב והנושא הזה היה הנושא הראשון שהוסכם. טיב הזכות שצריך להיות שייכנס לתוקף על השנים, היה ויכוח. התווכחנו ולא הגענו להסכמות. תיכף אגיד מה עמדתי בעניין הזה. טיב הזכות, זו זכות קניין, זכות פשוטה. לא ממציאים כאן משטרים שונים לתקופות שונות, הכול פשוט. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מקודם הוא אמר שלא מוציאים דברים מתוך משא ומתן, שזה לא נכון מה שהוא אמר, עכשיו הוא מוציא. זה לא נכון. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> עכשיו לגבי השנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מתכוון לסכומים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> על הכול, הוא אומר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ברגע שכבר ציטטתם בהרחבה את מה שהיה בישיבה הזו, היא לא חסויה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מי ציטט? אולי הח"כ ציטט, זכותו. ואולי גם מה אמרת על הח"כ אחר כך בדלתיים סגורות. רוצה שנפתח את זה? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה לדבר על התקופות. הנושא של סרט ישראלי להבדיל מסרט בכלל. שמענו כאן נאומים על זה שצריך להיות שוויון ואני רוצה לומר לחבריי במשרד המשפטים שאני מציע שיבדקו את עצמם. אני לא בטוח שסעיף שנותן חוק אחר לסרט ישראלי ולסרט זר, הוא לגיטימי מבחינת ההתחייבויות הבין-לאומיות, בוודאי לא נראה טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לעשות שאין כמעט סרטים ישראלים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הוא חותר לזה שגם על הסדרות יהיה פטור, לשם הוא הולך. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> ביצועים בסרט זר לא מוגנים בישראל. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה לדבר על השנים. סרטים, יש להם תכונה שברוב המקרים אין לסדרות. סרטים יש להם אורך חיים של יותר שנים. יש עדיין עניין בסרטים משנות ה-70, אני בספק אם יש סדרות. אם היו כאלה אצל הערוץ הראשון, זה היה דבר יחסית זניח. התקופות שבהן סדרות ממשיכות להיות מוצגות הן יותר קצרות בהרבה מסרטי קולנוע. אתה רוצה להמשיך להפריע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוציאים אחד, יש עוד שמונה. אוציא את כל החבילה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> גם ארגוני המבצעים הם כל כך אומללים שהם מגייסים לפה סוללות של עורכי דין. כל דיון מגיעים שלושה, ארבעה. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> תנו זכות ביצוע, לא נצטרך עורכי דין. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לפחות אצלנו מגיעים האנשים עצמם, לא מתחבאים מאחורי עורכי דין. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני חוזר לעניין השנים. בסרטים, בגלל שזה רלוונטי לאובייקטים יותר ישנים של ההגנה, השאלה הזו של מתן זכות קניין בעוד חמש שנים, יוצרת קשיים יותר גדולים. בעוד שבסדרות, בחמש שנים האחרונות, אני מרשה לעצמי להגיד בעשר שנים האחרונות, אני מאמין שכל החוזים הם מסודרים והדברים הוסדרו כפי שהם צריכים להיות מוסדרים. כל מה שצריך להיות כתוב, כתוב. VOD היה לפני עשר שנים. אני לא בטוח כמה אחורה זה הולך, לא בקיא בהיסטוריה של ה-VOD, עשר שני זה בוודאי היה. סרטי קולנוע שנעשו בשנת 1990, אני לא בטוח שמישהו ימצא את החוזים. גם אם ימצאו את החוזים, לא יודע מה יהיה כתוב בהם. צריך לקבוע קו הגיוני של שנים אחורה שהחל ממנו והלאה זה יחול על ביצועים ולכן הנימוק שבקביעה של קו כזה הוא בעיקר בגלל הסרטים. זה נכון גם לסדרות מאוד ישנות. יש פחות כאלה, זה נכון גם לגביהם. אני חשבתי וגם העברנו נייר כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו סדרה, חסמבה? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> העברנו נייר, כמה פעמים את הנייר הזה. העמדה שלנו היא מאוד פשוטה ומאוד ברורה. מפה והלאה צריך להיות דין אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חייבים לקבל את העמדות שלכם. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אף אחד לא חייב כלום, לפחות אפשר לתת לי להשלים את הדברים. העמדה המקצועית הנכונה שהיא היחידה שתמנע קרקס שלם של סכסוכים ופירושים זה להגיד שמה שהיה עד היום חל עליו הדין הישן וביצועים שנעשים מהיום והלאה חל עליהם הדין החדש. זה הכי פשוט, נקי. אם כבר מחליטים ללכת ולהתערב בחוזים כי זו המשמעות, לקבוע את סעיף (ט), המשמעות היא להתערב בחוזים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, אתה כל הזמן אומר את זה עוד הפעם ועוד הפעם, ה לא אומר שזה נכון. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אסביר למה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי אתה אומר את זה בגלל בג"ץ. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אף אחד לא הולך לבג"ץ. אנחנו רוצים חוק נכון וגם חברי הכנסת רוצים חוק נכון. נתנו חמש שנים בכוונה, בדקנו. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אלה לא החוזים האלה. אלה לא החוזים הנכונים שבהם אדוני מדבר עליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתנו חמש שנים כדי שלא נתערב בחוזים קיימים. גם אחר כך אמרתי, אפשר לגלגל את התשלום למישהו אחר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה שוב להסביר, יש כאן אי הבנה. יש רבדים שונים בהסדרה החוזית. יש חוזים בין המבצעים ובין המפיקים ויש חוזים בין המפיקים לבין הפלטפורמות. לעתים בודדות יש הסכמים ישירים בין המבצעים ובין פלטפורמות, למשל דיסני שעשו פה דיבובים עשרות שנים, יש להם גורמים מקומיים שעושים עבורם את ההפקות. יש כאן רבדים שונים של חוזים. הנושא של החמש שנים מתייחס להסכמים שבין גופי השידור הישראליים לבין הפלטפורמות, הוא לא קשור ולא שייך ליחסים שבין המבצעים לבין המפיקים. זה מישור אחר. ביחסים שבין המפיקים והמבצעים, לתת זכות חדשה באופן רטרואקטיבי זו התערבות בוטה בחוזים. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אמרת שזה כוסה, הזכות לביצוע בחוזים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> מספיק להפריע. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אם זה כוסה, איפה זה כוסה? תגיד. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הסכמים מהשנים האחרונות שצפו את האפשרות שיהיה תיקון חוק, עוד לפני שצפו שיהיה תיקון חוק, צפו שימושים. הסכמים מהשנים האחרונות יכול להיות שברוב המקרים נתנו לזה מענה. הסכמים יותר ישנים אחורה, להערכתי או שאי אפשר יהיה למצוא אותם או שאפשר יהיה למצוא אותם, הם לא נתנו מענה סביר וכולם יבלו בבית המשפט בלי סוף. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לא, החוק קובע הוראה ברורה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> מספיק להפריע. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> השימוש יהיה מותר בכפוף לתשלום תמלוג ראוי מאת המשתמש. אף אחד לא הולך לבית משפט, אולי אתה כי אתה רוצה להתפרנס. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בינתיים מי שתובע זה אתה ולא הנתבע, נכון? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מה לעשות, כי אתה לא משלם. הנתבע היחיד מכל גופי בישראל זה אתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יהיה? אתה לא אוהב אותו, את זה הבנו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני לא לוקח את זה אישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה לא אישי, אז מה אישי? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> צעקנות בלתי פוסקת שלא מקדמת את הדיון. הנושא של הסרטים שהישראלים, אמרתי את עמדתי. זו אפליה לחלוטין בלתי סבירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש דוגמאות בחקיקה להגנות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא בקניין רוחני. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> המבצעים היו צד להסכמים האלה? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא מקובל בכלל. זה לא שזה מקובל, זה דבר מאוד בלתי מקובל בהסכמים הבין-לאומיים בקניין רוחני לעשות הסדר שונה שמיטיב עם מקומיים ומרע עם זרים. << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> חוק המבצעים חל על ביצועים ישראליים, מה זה רלוונטי? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> מדברים על ביצועים שנעשו בישראל. יש גם חברות זרות שהפיקו או הפיקו עבורן ביצועים בישראל, יש כאלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו מדברים על יצירה הכוללת ביצועים שבוצעו בישראל. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ברור, בכל מקרה זו יצירה, ההגדרה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע שבישראל יש רק מפיק אחד. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא רק אחד, הוא העיקרי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מפיק קולנוע, רק אחד. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הנוסח שאומר שזה יחול על ביצועים שנעשו בישראל עבור קולנוע הוא מבחינתי בסדר, אין לי בעיה עם זה. ברגע שמחריגים ומתחילים להגיד, זה לא יחול רק על המפיק הישראלי שהוא משה אדרי, זה לא תקין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא רק עליו. כל אחד שיהיה, יעשה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כל אחד שיהיה אומר שגם כשדיסני מפיקה פה, גם היא מפיקה פה תכנים שיהיו להקרנה ראשונית בקולנוע. אני לא רואה שום היגיון ולא הגינות בהבחנה הזו. הבחנה פסולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשדיסני תגיב לחברה ישראלית ותפיק. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כל ההפקות שנעשות בישראל למיטב ידיעתי עבור דיסני, יש לדיסני ישות ישראלית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בהגדרה שהקראתי ההתייחסות היא לביצוע שבוצע בישראל, לא התייחסנו כאן למפיק. יש התייחסות במקום אחר, שם נדבר על זה. הוועדה ביקשה שני דברים. א', להוסיף את המילה "ראשונית" המיועדת להקרנה ראשונית בבתי קולנוע. ב', להחריג דיבוב. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> להחריג דיבוב זה אומר אפליה. שמי שנמצא פה ויש לו קשר כזה או אחר לוועדה הוא יקבל הטבה ומישהו אחר שגם נמצא פה. אני רוצה להגיד בצורה הכי מפורשת, לקבוע הטבה שמבצעים שביצעו פה לעומת מבצעים שביצעו פה, הטבה שתחול. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> זה יחול גם על דיסני אם היא תעמוד בתנאים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה לחזור לעיקר. אם מחליטים לעשות את סעיף (ט) למרות שהוא מיותר, אם מחליטים לעשות אותו הוא צריך להיות קצר ופשוט ולומר שהזכות להעמדה לרשות הציבור כפי שנחקקה בדיוק באותו נוסח בסעיף 2(2), תחול בעוד חמש שנים על הפקות שנעשו החל מ-1 בינואר 2016, עשר שנים אחורה מהיום. נראה לי זמן סביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, מה לגבי ההצעה שלו? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> לגבי מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאנחנו נפשט את התהליך. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> השאלה של זכות בלעדית מעוררת את הדברים שנדונו בעבר, ממי צריך לבקש הסכמה. אם אנחנו יודעים מה מערך הזכויות וממי צריך לבקש הסכמה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו נתמודד, נשבור את הראש. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אתם תתמודדו, מי זה אנחנו? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הפלטפורמות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רציתי לשאול את עו"ד אפורי שאלת הבהרה. דיברת על שני סוגים של מערכות היחסים שיש, זה עלה פה כמה פעמים. מערכת היחסים בין הפלטפורמה לבין המפיק ומערכת היחסים בין המפיק לבין המבצע. איפה אתה רואה בנוסח הקיים, בהנחה שהסוגריים המרובעים נשארים, איפה אתה רואה התערבות במערכת היחסים שבין המבצע לבין המפיק? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בכל מקרה שבו נותנים זכות שתחול באופן רטרואקטיבי על דברים שנעשו בעבר, בהכרח יש התערבות, מהטעם הפשוט שבזמן שהאנשים האלה, שני הצדדים, המבצעים והמפיק עשו חוזה, נניח לפני כמות כזו של שנים שהם לא צפו. לא חושב שהמחוקק צריך להניח שהצדדים צפו שיהיה תיקון חוק. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> למה? אמרת ששילמו בגין זה, שילמתם בגין זה, שנטפליקס שילמו בגין זה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אי אפשר עם ההפרעות האלה. אני מדבר עכשיו על היחסים בין המבצעים להמפיק. מי זה שילמתם? << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אמרת שהכול מוסדר בחוזים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש גופי הפקה ישראליים, אין לי מושג מה כתוב בחוזים שלהם. אני יוצא מן ההנחה שלא כולם צפו את קיומה של האפשרות לעשות העמדה לרשות הציבור והסדירו אותה בחוזה, יהיו כאלה שלא. כמה כאלה, על איזה שנים? אני לא יודע, איך אני יכול לדעת? << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אתה סותר דברים שאמרת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ברגע שנותנים זכות באופן רטרואקטיבי על אובייקטים שהיו קיימים, בהכרח יש בזה התערבות בחוזה, התערבות מסוימת. האם ההתערבות מהסוג הזה, אם היא תינתן, בעוד חמש שנים תכנס לתוקף והיא תחול אחורה מספר של שנים מוגדר, האם אפשר לחיות עם זה? כן. זה לא אופטימלי, זה לא טוב. נחיה עם זה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> מה עם פלטפורמה לשיתוף תכני משתמשים? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה נכון לגבי כל הפלטפורמות מכל הסוגים. לכל אחד מהם מה שפותר את הבעיות זה חופש החוזים. קחו למשל את יוטיוב, אני לא מייצג אותם פה, אין לי מושג מה דעתם. ביוטיוב יש תכנים של כל מיני אנשים. יש של אנשים פרטיים, יש של חברות סרטים, של גופי שידור. התאגיד, תכנים רבים מאוד שלו מופצים בצורה מאוד מוצלחת ביוטיוב. יוטיוב יש לה תנאי שימוש. בתנאי השימוש, מי שמעלה את התכנים מתחייב שהכול שם נוקה כולל זכויות מבצעים. אתם ברצינות מעלים בדעתכם, מישהו מעלה בדעתו שיוטיוב תשאיר תכנים אצלה אם היא תהיה חשופה לתביעות של מבצעים? הצחקתם אותי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה להסביר לוועדה, הדבר הזה הטריד אותנו וקיימנו דיונים עם משרד המשפטים גם עם אשכול, קניין רוחני ולגבי חוזים. דיברנו גם עם רפרנטית חוזים במשרד המשפטים. מה שעו"ד אפורי העלה כאן, מערכת היחסים בין המפיק לבין המבצע, היה מה שהפחיד אותנו. אלה חוזים שנכתבו לפני זמן רב מאוד, אנחנו לא יודעים מה יש בהם. אולי יצאו מנקודת הנחה שאין זכות להעמדה לרשות הציבור. הנוסח שמונח על שולחן הוועדה הוא נוסח שלא מתייחס בכלל למערכת היחסים הזו אלא מטיל את החובה על מי שעושה את השימוש. על הפלטפורמה בין-לאומית שהתקשרה עם המפיק. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אז היא תגלגל את זה על המפיק, מה עשית בזה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לשלם ישירות למבצע. לפי מה שהוועדה אמרה, אנחנו רוצים לאפשר לגלגל את התשלום הזה, הפלטפורמה תוכל לגלגל אותו למפיק. זה גם הטריד אותנו, דיברנו גם על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הטענה של המפיקים, שלא הייתה זכות כזו. עכשיו יש זכות כזו, הם יחליטו בעצמם אם הם רוצים לחתום אתך הסכם כזה או לא. עניין שלהם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוטרדנו גם מזה. הבנו מהאנשים שאמונים על כך במשרד המשפטים. יש כאן התערבות תיאורטית בחוזים קיימים. כשהחוזה בין המפיק למבצע נחתם, המפיק חשב שהוא מקבל את כל הזכויות ועכשיו פתאום באה הפלטפורמה ומגלגלת עליו עוד עלות שהוא לא צפה מראש. זה לא מתערב באופן ישיר בחוזה שנחתם בין המבצע לבין המפיק. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא מאפשר לו לסחור - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה מאפשר לו כי זה תמלוג ראוי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא יקנו ממנו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני מסכים עם הנוסח. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מבקשת את ההתייחסות של משרד המשפטים לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני ביקשתי את ההתייחסות להצעה שלך שאומרת לעשות את זה יותר פשוט, שבעוד חמש שנים יהיה כך. עד אז יהיה משהו אחר. לפשט את זה, לא את סעיף (ט) בצורה כזו או אחרת, נכון? זו ההצעה שלך. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כן. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מה מסתתר מאחורי ההצעה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ההצעה כאן היא לקבוע זכות בלעדית, אם אני מבינה נכון. להקים זכות בלעדית בביצועים שכבר בוצעו ונחתמו לגביהם - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בתנאי שזה בעוד חמש שנים נכנס לתוקף כדי שהשוק, יהיה לו זמן. כולם ידברו עם כולם. יגיעו להסכמות. שזה לא יהיה מבריאת העולם, זה יהיה מעשר שנים אחורה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי למשרד המשפטים. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> מעניין אותי לשמוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רוצה לשמוע אותם? בבקשה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו על העבר. ישבו פה בתחילת הדיון גופי השידור. אף אחד פה לא המציא את הגלגל, הם יודעים להתנהל, הם משלמים על העמדה לרשות הציבור, הם מבינים שהם כמשתמשים צריכים לשלם גם על יצירות חדשות וגם על יצירות ישנות. יש פה גוף אחד או פלטפורמות בין-לאומיות שלא רוצות לשלם. אני לא מתייחס לשנים, הנוסח שיצא תחת עו"ד נעמה דניאל, משרד המשפטים, הוא נוסח ראוי וסעיף (ט) הוא נוסח נכון שלא מייצר חובה לקבל הסכמה מאותו אומן מבצע אלא רק מחייב תשלום תמלוגים. ההצעה של עו"ד אפורי שאומרת בוא נעשה את זה כזכות בלעדית בהכרח מייצרת את אותו קושי למצוא הסכמות ולהתחקות אחרי חוזי עבר שלא בהכרח תמיד קיימים. מה שכן קיים, אני יודע, אנחנו מכירים את ההסדרים, קובע שיהיו תמלוגים על פי חוק זכויות מבצעים, אלה ההסכמים הקיימים של שחקנים לפחות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הכול מצוין. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אל תפריע לי. הנוסח עכשיו הוא נוסח קיים שאומר, הפלטפורמות הבין-לאומיות התנהלו בשוק כפי שהשוק עצמו מתנהל. אם יס שהיו פה או תאגיד השידור מקרין סדרה או משתמש בסדרה, הוא המשלם. לא משנה מי הפיק אותו בהיסטוריה. תיכף אתייחס לשנים. הנוסח שיצא עכשיו בסעיף (ט), אם הוא ישולב עם החלופה השנייה של (ד) הוא נוסח ראוי ונכון. צריך לפרגן לפעמים על עבודה טובה, לא רק לתקוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוצה להתייחס לזה? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אין לי כל כך מה להוסיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מסכימה למה שהוא אמר? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> מסכימה למה שהוא אמר. אני מסכימה למה שהוא אמר על הנוסח של (ט), לא על (ד) השני. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו נמשיך לדבר על הנוסח השני של (ט). את מסכימה שנמשיך לדבר? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> תמשיך לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זהו. אמרת את מה שאמרת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הרעיון של זכות לתמלוג ראוי להבדיל מזכות קניינית הוא רעיון אסור, הוא חמור. יש בו התערבות בוטה ביותר בשוק. הוא הפוך לחלוטין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שקורה היום. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא מה שקורה היום, זה גם לא מה שנקבע מכאן ולהבא. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> תיכף נדבר על מכאן ולהבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הם מקבלים, זה תמלוג, מה הם מקבלים? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> מה שבחוזים נותנים תמלוג זה בסדר, הכול מצוין, בחוזים. קובעים משטר משפטי מסוים שיחול מכאן ולהבא ורוצים להמציא משטר משפטי אחר שיחול לגבי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, בואו נעשה סעיף שכל החוזים, כל החוקים במדינת ישראל יבוטלו. הכול יהיה לפי חוזים. אנחנו יכולים להתערב, לתת את העקרונות של חוזים עתידיים, נכון? גם חוק החוזים אומר לך איזה חוזה אתה יכול לעשות, איזה חוזה אתה לא יכול לעשות. נכון? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש סעיפים - - - אסור לך עושק, יש כל מיני דברים. אסורה לך הטעיה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה חל וזה תקף. אף אחד לא עושק אף אחד. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> עשקתם את המבצעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הטעיה, החוזה בטל. הרי יש כל מיני דברים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כל הכללים הרגילים חלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכולים לעשות דברים. לא נכון לבוא ולהציג את זה. ניסינו, הקטנו את ההתערבות בחופש החוזים באופן רציני בתיקונים שלנו. מספיק עם זה. מה רצית עוד להגיד לנו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוועדה צריכה להחליט על מה יחולו ההוראות האלה, על ביצועים שבוצעו ממתי? << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> יש חוק. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אשמח להתייחס לזה. אמר פה מקודם עו"ד אפורי שאין בעיה עם אותם ביצועים ישנים כי אף אחד לא רוצה אותם, בסדרות אנחנו מדברים. על סרטים נתתם פטור. עכשיו אנחנו מדברים על סדרות טלוויזיה. בסדרות טלוויזיה אמר בעצמו עו"ד אפורי, אין אורך חיי מדף ארוך, אמר זאת בעצמו. לא מכיר סדרות ישנות רבות שמשתמשים בהן. סביר ולא תהיה שום השפעה כלכלית. הוא אמר את זה, לא אני. אני מסכים איתו. עוד חמש שנים הוראות X שנים, תיכף נדון על זה, יחול על ביצועים ממועד חקיקת החוק מ-1984. לא רואה שום סיבה אחרת. שוחחנו על זה, היו הסכמות בנושא הזה שלא באות לכדי תוקף. שוחחנו על זה עם חבר הכנסת טייב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש התנגדות רצינית משנת 1984. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> למי יש התנגדות, אני יכול לשאול? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש, לדוגמה הרדיו. כל מיני אנשים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> איזה רדיו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הרעיון של הוועדה היה שאנחנו נגביל. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אנחנו בהסדרים איתם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הסעיף הזה יוגבל לתקופה מסוימת אחורה שבה היה הגיוני שהצדדים יצפו את קיומה של הפלטפורמה של ה-VOD, של העמדה לרשות הציבור. את זה הוועדה מבקשת להכניס. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> זה כמו קלטת ריקה. השתנתה הטכנולוגיה, הביצוע מוגן בחוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא יודעת מה יש בקלטת ריקה. << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> למה עושים הבחנה בין זכות מבצעים לזכות יוצרים? כשנכנס חוק זכות יוצרים ב-2007 הוא הכיר בזכות העמדה לרשות הציבור מיום קיום היצירה. זה גם 70 שנים אחורה. פתאום פה המבצעים שקיימים רק 50 שנים, רוצים לקצוץ להם גם את ההיסטוריה וגם את הארכיון על אותה יצירה שהמקבילה מקבלת על המוזיקה והיוצר מקבל את הכסף והמפיק מקבל. המבצע לא יקבל? למה לעשות את ההבחנה הזו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה הזו עלתה פה כמה פעמים, אני שאלתי אותה בהתחלה. אני לא הבנתי את ההבחנות והיו כאן תשובות מכמה ממשרדי הממשלה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> כשהוועדה דנה על הדברים יש ערך כלכלי להבין מהו אפקט. הוא אומר בעצמו עו"ד אפורי, אין אפקט, אין שימוש מהותי באותן סדרות ישנות. אין לסדרות חיי מדף. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אתה מחסל אותן, גורם לזה שהן לא יהיו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> תמשיך לאיים. מצוין. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ההתפשרות שלכם זה האיום, בגלל זה הן לא יהיו? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא קשור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כל דבר הוא לא קשור כשאנחנו אומרים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה לא קשור אלינו, זה קשור ליחסים עם המפיק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא נכון. כל עוד אתם תשתמשו אתם תצטרכו לשלם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בפני הוועדה יש שתי הצעות. אחת מ-1984, אחת עשר שנים אחורה משנת 2016. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> חברים, VOD, אמר פה בעצמו, עם כל הכבוד קיים מ-2004 במדינת ישראל. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא באינטרנט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יס העבירה VOD באינטרנט משנת 2004. יש להם אפילו החלטות של - - - כבלים והלווין בהקשר הזה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתה אמרת אדוני, היו חוזים שחשבו שצריך להיות. ברור לכולם שמשנת 2000 לפחות, אנשים יודעים שיש VOD. מה זה נטפליקס? זה VOD. זה לא מועבר באמצעות כבלים, זה מועבר באמצעות אינטרנט. זה לא מועבר באמצעות לוויין? זה משודר באמצעות אינטרנט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לוויין לא יכול הדהודי. אין יכולת להעלות תוכן ולהוריד תוכן באותו אופן. מהרגע שהיה צריך להעביר תוכן שהוא תוכן משמעותי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו שנה אתם טוענים שצריך לעשות את זה? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> 1984. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> מה שמוגדר בחוק המקורי. << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> החוק העיקרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלוואי שהייתה זכות למבצעים. עכשיו יש. אתה רוצה להחיל את זה 40 שנים אחורה? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אמרו פה באופן מפורש שהמשמעות. החרגנו את הסרטים. הסרטים זה מה שיש לו חיי מדף ארוכים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> גם לסרטים מדובבים יש חיי מדף ארוכים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לפחות את הסדרות. כמה יש כבר סדרות מ-1984?: תיכנס עכשיו לנטפליקס, כמה סדרות ישראליות ישנות יש לך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם המוזיקה? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו הגענו להסדר עם הפדרציה, זה לא קשור, במקום אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא חל כבר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה ההסדר שלנו עם הפדרציה, יחול עם הפדרציות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זו מוזיקה שכלולה גם בסרטים? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> המוזיקה שכלולה בסרטים, תסבירי את השאלה. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> מוזיקה שכלולה בסרטים, לא תהיה עליה רטרואקטיביות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מדובר רק על תקליטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני מנסה להבין. לגבי מוזיקה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הגענו להסכמות עם הפדרציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שגם שירים ישנים? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הגענו להסכמות באודיו ויז'ואל קולנועית. מה ההסכמות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לדוגמה שירים של שלמה ארצי או חנן יובל. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> יש הסכמות ששלמה ארצי ימשיך לקבל מהחברה המפיקה כמו שהוא קיבל ממכירה בחנות תקליטים. הסדרנו את זה עם הפדרציה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש הסכמות שהזכות לא תחול. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לא נכון. יש הסכמות של מה שהיה הוא שיהיה. איל פה יחזק אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וחנן יובל שהיה פה? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> חנן יובל, אם יש לו הסדר עם חברת התקליטים, ויש לו הסדר עם חברת התקליטים, שהוא קיבל נתח ממכירת תקליטיו בחנות תקליטים, אותו נתח שהוא קיבל על פי ההסדר שלנו עם הפדרציה, יחזק אותי פה איל, יחול גם על עניין של פלטפורמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם המוזיקה אין בעיה. עם המוזיקה הישראלית. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> פתרנו את הבעיות. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> לגבי מוסיקה יש הסכמה עם אשכולות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אנחנו מדברים רק על הסרטים? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> רק על אודיו ויז'ואל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה לחדד את הנקודה - - - << דובר >> איל פרייס: << דובר >> לחדד כשאנחנו מדברים על אודיו ויז'ואל, יצירות קולנועיות. מה זו יצירה קולנועית? אני מזכיר. זה הבימוי, הצילומים, כל האפקטים. לא על מוסיקה. מישהו רוצה לקנות תקליט ולשבץ, תקליט שיצא לאור בעבר, ולשבץ אותו כמוזיקת רקע בתוך סרט, לא יחול עליו הכלל של האודיו ויז'ואל אל הכלל של התקליטים. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> ואם זה סרט שבו יש שירים, פרוזן. אודיו ויז'ואל או תקליט? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה מאוד תלוי. אם זה תקליט מוגן על ידי הפדרציה, התקשרה הפדרציה עם נטפליקס ואמרה לה אני מאשרת לך לשבץ את השיר של שלמה ארצי בסדרה הזו. אנחנו מקבלים 10,000 שקלים מ-NMC עבור השיבוץ הזה. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> כל השאלה שאת שואלת נוגעת רק לעבר. לגבי העתיד יש זכות העמדה לרשות לציבור למוזיקה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אני שואלת על העבר. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> בכל הנוגע לעתיד, בין אם המוזיקה הזו עומדת בזכות עצמה או שהיא חלק מיצירה קולנועית, יש זכות העמדה לרשות הציבור. לגבי העבר, אם המוזיקה הזו היא מוזיקה שהופקה בעבר מתקליט, ביצוע שהוטבע ועכשיו רוצים לשלב אותו, את הביצוע הישן הזה, לטעון מחדש. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> לא שרוצים לשלב בעתיד. ביצוע שכבר שולב ביצירה קולנועית קיימת שרוצים להעלות לפלטפורמה. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> לא תחול ההוראה של יצירה אודיו ויז'ואלית. מדוע? כי הביצוע הזה הוטבע לא ביצירה הקולנועית, הביצוע הזה הוטבע כתקליט באולפן. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> תחול ההוראה שאנחנו הסכמנו עליה. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> בשלב מאוחר יותר הוא סונכרן לתוך סרט. אנחנו לא מדברים על שלב הסינכרוניזציה של לתוך סרט, זו לא ההטבעה של הביצוע. ההטבעה של הביצוע נעשתה לפני כן באולפן. מכיוון שמדובר בתקליט מלפני תחולתו של החוק, לא יחולו עליו הוראות החוק על העמדה לרשות הציבור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> צריך להבהיר את זה בנוסח. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אני עוד לא הבנתי מה צריך להבהיר. אתם נתתם דוגמא של תקליט קיים שרוצים לשלב בפס קול. אני שואלת על סיטואציה שבה הפס קול הוא הסרט, כמו למשל סרטים שמשולבים בהם שירים שהם ייעודים לאותה יצירה קולנועית. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> את מדברת על פס קול שכותבים מוזיקה עבור סרט. זה אותו הדבר. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> איילת, כמעט ואין כזה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> כל הסרטים של דיסני. כל סרטי הילדים של דיסני. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> סרטי הילדים של דיסני, בדרך כלל מוזיקת הרקע, הנגינה, היא מקורית שלהם. לפעמים מלבישים על זה דיבוב ואז זו עבודת דיבוב. הנגינה ברקע בדיסני, בוצעה בחו"ל. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> לא הנגינה ברקע, השיר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> השיר מוגדר כדיבוב. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> השיר הוא יצירה מוזיקלית, הוא לא דיבוב. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> השאלה שלך הספציפית על מוזיקה שהיא פס קול הסרט, זה אותו הדבר. זו מוזיקה לכל דבר. יש על זה הסכם ויש העמדה לרשות הציבור למלחינים. למשל נטפליקס יש לה חוזה עם אקו"ם או בחוץ לארץ עם כל מקביל לאקו"ם. הם משלמים על המוזיקה שמוצגת לציבור, שהולחנה. זה לא נכנס לגדר אודיו ויז'ואל. זו מוזיקה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> עכשיו אשכולות אמרו שזה כן. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> לא, יש שני שלבים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> יצירה מדובבת מורכבת מדיבור ולעתים גם משירה מדובבת. זה מכלול, גם מתומלל כמכלול. ברוב היצירות המדובבות בסדרות אין שירה. איפה מגיעה השירה לידי ביטוי? בדרך כלל כמו שאת אומרת ביצירות שהם סרטים של דיסני וכדומה. אלה לא רוב היצירות. רוב היצירות המדובבות הן יצירות של דיבור. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> יש גם שירים בסדרות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ברור שיש. יש שיר פתיח, שיר סגיר, כאלה דברים. - - - נשיר ביחד. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> הילדים שלי כבר גדלו, אני לא זוכרת את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תופים שמנגנים בינתיים, יש מוזיקת רקע, יש עוד דברים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתה צודק. התופים ומוזיקת רקע באותן סדרות, הוקלטו ונוגנו ב-99% בחו"ל. ביצוע שבוצע בחו"ל, לא רלוונטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסרט קזבלן, היום יוצא קזבלן שתיים. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> לאור הדברים שמתעוררים פה, חשוב שהדברים האלה יובהרו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה אם מבחינתכם צריך להוסיף משהו לסעיף ואני אשמח - - - << דובר >> איל פרייס: << דובר >> אנחנו נציע ניסוח. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> בתיאום איתנו. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> בידיעתם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נשארה השאלה של מתי להתחיל את ההוראות האלה. עלתה פה ההצעה של 1984. עלתה הצעה עשר שנים אחורה. הצעה חלופית שאפשר לחשוב עליה היא מיום כניסתו לתוקף של חוק זכויות יוצרים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> בתזכיר ב-2016 לא עשו הבחנה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בתזכיר ב-2016, אין התייחסות לזה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> נכון. זה חל על הכול אחורה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> או שלא. שאלה של פרשנות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> בואו נשאיר את זה פה שאלה פתוחה, לא, נכון? לא משאירים את זה פתוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההמלצה? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> המלצה של כמה אחורה? << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> גם בזכויות יוצרים לא הגבילו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שאלתי אתכם. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> כל תאריך יהיה די שרירותי. זה ניסיון כמו שאמרה היועצת המשפטית לוועדה, להתחקות אחר השאלה מתי השוק פחות או יותר צפה שתהיה זכות להעמדה לרשות הציבור. נשמעו פה כל מיני שנים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> עובדתית יש מ-2004 VOD, זו עובדה. אתם רוצים שנציג לכם אסמכתאות לזה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מ-2008 אנחנו מניחים שהחוזים שהתייחסו לפחות ליצירות כללו גם התייחסות להעמדה לרשות הציבור כי חוק זכות החדש נכנס לתוקף. יכול להיות שנקודת זמן מתאימה זו הכניסה לתוקף של חוק זכות יוצרים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> החוק חוקק בזמן הזה, הוא חל על יצירות עבר. החוק זכויות מבצעים חוקק ב-2008. הוא כלל בתוכו גם יצירות עבר. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> אתם יוצאים עם הסדרה זהה, לא מעבר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> כולם שילמו על זה. יש פה אדוני, אנומליה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו במצב שונה היום בין 2008 שהיה ארבע שנים אחרי 2004, אמרנו שנכנס VOD, אני לא יודעת עובדתית מתי הוא נכנס, לבין זה שאנחנו היום ב-2026 והשוק מתנהל - - - << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> זה לא מה שהוא אומר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זה לא מה שאני אומר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה של למה יש הבדל בין חוק זכות יוצרים ואיך שהוא נכנס לתוקף לבין החוק כאן וכמה נתנה הדעת לדבר הזה כשנחקק חוק זכות יוצרים, עלתה ונדונה בוועדה. << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> כל תאריך שרירותי שנקבע זה עוד מקום לוויכוחים אחר כך במקומות אחרים. מתי הופק, מה חל עליו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> האם יש קושי משפטי שזה יכול מ-1984? אני יכול לשאול איילת? << דובר >> ערן פרזנטי: << דובר >> אני רוצה לשמוע את היועצת המשפטית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אף אחד לא צפה ב-1984 זכות העמדה לרשות הציבור. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> גם בחוק זכות יוצרים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו עושים כאן החרגה לחוזים קיימים. גם הוועדה חשבה שנכון להגביל את זה לתקופה שבה הצדדים כן יידעו שהאינטרנט קיים, שאפשר להעמיד לרשות הציבור. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> שיש זכויות. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> האם יש מניעה משפטית להחיל את זה מ-1984? האם את רואה מניעה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש כאן בעייתיות מאוד גדולה, אמרתי אותה שוב ושוב. ניסחנו משהו שלדעתנו הוא עומד בתנאים. אם רוצים להחיל את זה יותר אחורה ולחייב את הפלטפורמות הבין-לאומיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נחיל את זה מ-2008. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> זה לא רק על הפלטפורמות הבין-לאומיות. אם משדרים זהו-זה מ-1986, עכשיו יחליטו. מי שהעמיד לרשות הציבור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק על מי שרכש רישיון. נפלתי בלשוני. זה לא על הפלטפורמות הבין-לאומיות, זה על מי שרכש רישיון להעמדה לרשות הציבור, בין אם הוא פלטפורמה בין-לאומית ובין אם הוא פלטפורמה ישראלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נחיל את זה מ-2008. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> היום יש פלטפורמות שמשלמות. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> זו התערבות בחוזים קיימים, אדוני היושב-ראש. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ואם למבצע יש בחוזה שלו שמגיע לו על כל סוג של שימוש, תמלוג, זו גם התערבות בחוזה קיים. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> מחקנו את ההתגברות על חוזים קיימים. מחקנו את ההתגברות על סעיף 16 ולכן החוזה הזה נשאר בתוקף. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> הדבר הנוסף הוא חמש שנים. אני מבין שעכשיו זה הנוסח. הנוסח, המשמעות שלו הוא לא חמש שנים אלא שש שנים. אלה חמש שנים מיום התחילה. יום התחילה הוא עכשיו עוד שנה, אלה שש שנים. אמרו פה גופי השידור, בלי להציג מסמכים, שיש להם חמש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרו רוב ההסכמים צריכים חמש שנים, יש כאלה שמעט יותר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אמר עופר אין לי בעיה, גם ארבע זה סביר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> קיבלנו נתונים לבקשת הוועדה. הנתונים האלה נשארו בידיעתנו כי ביקשו לא לחשוף אותם מן הסתם. השתכנענו שחמש שנים זה פחות או יותר הזמן הממוצע. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> חמש שנים מיום הפרסום אדוני. לא מיום התחילה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש חוזים שנחתמו ליותר זמן. יש גם לפחות ויש גם ליותר. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> הסמנכ"ל של יס אמר ארבע שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר חמש. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוא אמר יכול להיות גם ארבע או שש. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> יכול להיות גם ארבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל הנושא של חופש החוזים, השאלה מה האחרון, לא מה הראשון. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני רוצה להזכיר את המבוא והבסיס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד שנה רק ייכנס לתוקף. תעשי חמש וחצי שנים ונסיים את הסיפור. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> כל החלטה פה, שנה קדימה, שנה אחורה, זו פרנסה. אני מבקש שנזכור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הורדתי חצי שנה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> זו פרנסה של אנשים. אנחנו מבקשים שזה יהיה חמש שנים מיום התחילה. זה נראה שטותי, קטנוני. זו פרנסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשיתי ארבע וחצי שנים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו מזכירים את ההתעקשות שלנו על חלופה (ד) השנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מחליט. נתתי למשרד המשפטים, ליועצת המשפטית שישבו על זה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אמרת שאתה לא רוצה להתערב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יעשו לנו את ההצעה הטובה ביותר. אמרתי להם את העקרונות. הם יצטרכו לשבת על זה. עם החלופה הזו והחלופה הזו נראה לכם, אני יכול להיכנס לזה, מעדיף לא להיכנס לזה. הם אנשי המקצוע, שייכנסו לזה. אם יש לכם הערות להגיד את זה בכתב, תשלחו לוועדה והם יסתכלו על זה. חבל לעשות דיון על זה עכשיו. בואו נקרא את הסעיף הבא. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אגיד בקצרה את השינויים בסעיף. מחקנו את ההתייחסות לסעיף 16 לחוק העיקרי. הוספנו שמדובר בביצוע שכלול ביצירה קולנועית. אם אתם חושבים שצריך פה חידוד אני מבקשת לקבל נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קולנועית לראשונה, הוא אמר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ראשונית, ובלי דיבוב. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אקריא את הנוסח. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ט) על אף הוראות סעיף קטן (ד) העמדה לרשות הציבור של ביצוע הכלול ביצירה קולנועית שבוצע לאחר יום כניסתו של חוק זכות יוצרים לתוקף." אנחנו נבדוק את היום הרלוונטי. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ט) ולפני יום התחילה, ויש בו זכות מבצעים לפי החוק העיקרי, על ידי מי שרכש רישיון להעמדה לרשות הציבור מבעל זכות יוצרים ביצירה או בתקליט בהם כלול הביצוע, מותרת בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע מאת מי שהעמיד את היצירה לרשות הציבור כאמור, והכול אם המבצע אינו זכאי לפי הסכם שנחתם לפני יום פרסומו של חוק זה." יום הפרסום. היושב-ראש לא רצה שבין יום הפרסום ליום התחילה יהיה מרוץ חימוש. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (ט) אינו זכאי לפי הסכם שנחתם לפני יום הפרסום לתשלום בשל עשיית פעולה בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה לטביעה או לשעתוק כאמור ממקום ובמועד לפי בחירתם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 4 לחוק העיקרי, תחילתו של סעיף קטן זה ארבע וחצי מיום התחילה והוא יחול על העמדה לרשות הציבור לאחר המועד האמור; סעיף קטן זה לא יחול לעניין סרט ישראלי יצירה קולנועית הכוללת ביצועים שבוצעו בישראל והמיועדת להקרנה ראשונית בבתי קולנוע." היושב-ראש ביקש להחריג כאן דיבוב ולוודא שחופש החוזים נשמר חוץ ממה שכתוב בסעיף. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> איפה התייחסות למוזיקה, לתקליט יצירה מוזיקלית שנכללים בסרט, להבהיר שמחריגים אותם? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יצירה מוזיקלית שנכללת בסרט? זה מה שביקשתי לקבל לגביו נוסח. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> בסדר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ככל שאתם חושבים שההתייחסות רק לביצוע הכלול ביצירה קולנועית לא מספק לעניינכם, אני מבקשת לקבל נוסח. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> ההתייחסות תהיה לגבי תקליט וגם לגבי יצירה מוזיקלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עושה שלוש דקות הפסקה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו נעשה את זה משותף, את ההתייחסות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:50 ונתחדשה בשעה 11:55.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה. בואו נקרא את הסעיף. אני קוראת את סעיף קטן (י). סעיף 16(י) אנחנו בעמוד 20. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (י) (1) בתום X שנים מיום תחילתו של סעיף 2(2)(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יערוך שר המשפטים בחינה של אופן יישום הסעיף האמור והשפעותיו על השוק (בסעיף קטן זה–מועד הבחינה), ובכלל זה יבחן האם קיימים פערי כוחות משמעותיים בשוק והאם נעשה שימוש משמעותי בחוזים אחידים ביחס לזכות האמורה; (2) שר המשפטים ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת לגבי הבחינה שערך כאמור בפסקה (1) וממצאיה, לא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד הבחינה." הוועדה החליטה לקבוע את הזכות להעמדה לרשות הציבור כזכות בלעדית שתינתן למבצע והיא זכות שאפשר לסחור בה, המבצע ראשי לסחור בה. הוועדה הוטרדה מהשאלה האם המבצע יקבל תמורה לגבי הזכות הזו באופן ספציפי וביקש ממני יחד עם משרד המשפטים לנסות לחשוב על פתרון לעניין הזה. הפתרון שאנחנו מצאנו הוא לחייב את שר המשפטים, את משרד המשפטים, לערוך בחינה של הזכות החדשה שנוספת עכשיו לחוק בתום X שנים שייקבע על ידי הוועדה מיום התחילה ולדווח על כך לוועדת הכלכלה. באופן פרטני אנחנו מבקשים לבדוק האם יש פערי כוחות משמעותיים בשוק והאם נעשה שימוש משמעותי בחוזים אחידים ביחס לזכות להעמדה לרשות הציבור. דיברנו עם משרד המשפטים. משרד המשפטים יכול להיות שיתנגד, אני לא מביעה את עמדתם. דיברנו עם רפרנטית חוזים אחידים במשרד המשפטים לעמדתה ותתקנו אותי אם אני טועה, החוזים שבין המפיקים לבין המבצעים יכולים להיות חוזים אחידים. יש חזקה שיכולה לשרת את המבצעים בשאלה, האם מדובר בהתניה מקפחת בחוזה אחיד אם שוללים מהם את כל הזכויות? יש תנאים שבהם שנחזה להיות או נחשב מקפח, יהיה תנאי קביל. לדוגמה אם יש תנאים של השוק שמטילים את כל הסיכון על צד אחד ולא על הצד השני והצד שנוטל את הסיכון גם רוכש בעצמו את הזכויות. זה יכול לתת גם שימוש בחוק החוזים האחידים, יכול שהוא ייתן פה גם פתרון. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> התיאור שנעמה תיארה את הניתוח של חוק החוזים האחידים הוא נכון בהתאם למה שעשינו את הבדיקה הפנימית מול הגורמים בתוך משרד המשפטים שאחראים על חוזים אחידים. חוזים כאלה יכולים להיות חוזים אחידים, הדוגמאות שראינו יכולות להיות חוזים אחידים וככל הנראה יש חוזים אחידים בשוק. העובדה שחוזה מסוים הוא חוזה אחיד, לא מידית פוסל את החוזה ולא פוסל מידית התניות מסוימות. אם זו התניה מקפחת, נכנס המנגנון של חוק החוזים האחידים לתוקף וכל הדברים שנעמה הזכירה אם יש יתרון בלתי הוגן. אם מדובר ביתרון שהוא לא בלתי הוגן, לדוגמה בגלל אינטרס לגיטימי של הספק, יכול להיות שחזקת הקיפוח תישלל. זה במישור המקצועי. מאחר שמדובר כאן בהטלת חובה על שר המשפטים לערוך בחינה ולדווח לוועדה, ממילא התפקיד שלנו במשרד המשפטים הוא לבחון מה קורה בשוק ולהציע. מקצועית הסעיף הזה לא הכרחי, ממילא יש לנו תפקיד במשרד המשפטים לבחון את השוק ולהציע תיקוני חקיקה אם אנחנו מוצאים לנכון. לעניין החובה הפרטנית שמוטלת כאן, אנחנו בשיח מול גורמי המטה ומול לשכת השר. עכשיו אנחנו לא יכולים לתמוך בהטלתה של חובה כזו, מקווים שעד הדיון הבא נקבל הנחיה יותר פרטנית. האמירה הזו נכונה לעוד מקומות לאורך החוק הזה שמבקשים להטיל חובה על השר. לדוגמה, החובה לפרסם ברשומות מיהו הארגון היציג וגם החובה לפרס הודעה לעניין הגביה הוולונטרית. אלה דברים שאנחנו חייבים תיאום מול לשכת השר. אנחנו נחזור בעניין הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה לחדד. זה נכון שמשרד המשפטים סובל מלבחון את החוק ואת היישום שלו וצריך לעשות את זה במסגרת תפקידיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה צריכה להיות התנגדות לזה שתהיה בחינה, מה הבעיה של משרד המשפטים עם העניין הזה? אני לא מבין מה הבסיס להתנגדות כזו. אין שום בסיס. כי אנחנו מכניסים את זה בחוק? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> כן. אנחנו מחכים לתשובה, אני עוד לא יודעת אם יש התנגדות או לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם תהיה התנגדות, הסעיף הזה יהיה, את יכולה להגיד את זה לשר. אין סיבה שלא תהיה בחינה לאור כל הטענות שלכם, גם של אחרים. אנחנו צריכים לראות שאין בעיה עם החוק. גם טענת משרד הכלכלה, שזה יפגע בהשקעות בישראל. אנחנו צריכים לבדוק את העניין הזה, מה ההשפעה, ולפי זה לתקן את החוק אם צריך. למה יש עם זה בעיה? אתה נגד? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא חייב להתייחס לכל דבר, זה לא רשום בסלע. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתה נהנה מהתגובות שלי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה אתה יכול פה להתייחס? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה להשלים את מה שהתחלתי להגיד קודם. הכוונה הייתה לאפשר לוועדה לקבל עדכון מצב ממשרד המשפטים כדי שגם הוועדה תדע מה קורה עם החקיקה שהיא חוקקה. חברי הכנסת החברים בוועדה וגם חברי הכנסת שלא חברים בוועדה יוכלו לראות את הדיווח ולהחליט אם הם רוצים להגיש בעצמם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תקדימים לזה שחובת דיווח נכנסת. פה זו לא רק חובת דיווח, גם חובה של לעשות עבודה מסוימת. יש תקדימים לזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתה רוצה להחיל את זה על כל התיקון, לא רק על העמדה לרשות הציבור, גם על אי עבירות של הזכות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מצידי על הכול. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> גם על שידור, לא רק על העמדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> גם על שידור, לא רק על העמדה לרשות הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לבחון את זה בעוד, נחליט כמה שנים. זה לא משהו לעוד שנה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני רוצה להתייחס אם אפשר, סליחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני שאתה מתחיל לדבר, אני רוצה לדעת מה העמדה שלכם. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו לא בסימן שאלה, האם יש חוזים אחידים? יש חוזים אחידים. הראנו אותם, שלחנו אותם, איילת ראתה, נעמה ראתה. יש תנאים אחידים וגם יש בהם התניה מקפחת, כל הזכויות שם נשללות, ראיתם את זה בעצמכם. זה כבר לא בסימן שאלה, האם יש חוזים אחידים? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> רכישה של נכסים היא לא תנאי מקפח, זה דבר הכי בסיסי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה אם תנאי מקפח או לא מקפח זו שאלה לבית משפט. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לדעתנו. אני אומר את דעתי. אני לא מחליט, לא קובע. לצערי יש לי יותר מידי דעות על יותר מדי דברים. גם לצערכם. יש פתרון פשוט בהרבה יותר. הסעיף עצמו, תיכף נגה תרחיב, הוא לא מספיק פרואקטיבי. אבקש מנגה להתייחס. הפתרון פשוט בהרבה יותר מהסעיף הזה. אפשר לקבוע כפי שקבענו כבר בסעיף (ט) על זכויות של הקלטות מהעבר, שהזכות לתמלוגים תהיה על המשתמש, גם על הקלטות בעתיד ואתה פותר את זה כי המשתמש ישלם תמלוגים ופתרנו את הבעיה. אני קורא לוועדה ומבקש לבחון האם אפשר לקבוע הוראה בחוק, אפשר לדבר על זה, שגם זכות העמדה לרשות הציבור בעתיד תהיה זכות לתמלוג ראוי, שמי שמשלם עליה הוא המשתמש. זה מופיע באופן מדויק ואני יכול לקרוא את זה אם תרצו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה קשור לסעיף הזה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אלה הטענות שעלו בפעמים הקודמות. היושב-ראש ביקש מאיתנו למצוא לזה פתרון, זה הפתרון שאנחנו מצאנו, אני מבינה שהפתרון לא מקובל על אשכולות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אנחנו רוצים להציע. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> עם כל הכבוד לי, אני לא מחליט מה מקובל ומה לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להתנגד למה? ששר המשפטים יבדוק ויהיה דיון על זה? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתן לנגה להתייחס נקודתית לחוק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לזה אנחנו לא מתנגדים. העניין הוא שמה שנמצא כאן, אין בו תוכן של ממש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו רק בדיקה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> רק בדיקה, אין שום סמכויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו סמכויות? אם יש בדיקה ומתברר שצריך לעשות תיקונים מסוימים, רק משרד המשפטים יוכל להביא אותם, או חקיקה פרטית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> השר יכול להתקין תקנות. נניח שהוא ראה שקיים קושי עם ההסכמים, שיש הסכמים אחידים עם התניות מקפחות. הוא רשאי, אנחנו מציעים, שלשר תהיה הסמכות, ככל שהוא לא מצא שאין התניות מקפחות ושיבוש של הזכויות, הוא לא יעשה שום דבר. ככל שנמצא שכן, הוא ייתן הוראות לעניין ההסכמים האלה על מנת שהזכויות תשמרנה. אפשר להפוך את ברירת המחדל ולתת לו סמכות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה תפקיד שיפוטי, לא תפקיד מנהלי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש דוגמאות רבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול לעשות את זה, אני לא יכול לחייב אותו או לא לחייב אותו. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אני לא מבקש שתחייב. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בחינה היא בעלמא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תקדים שעשיתי בחוק של טוב לישראל טוב לאירופה, הכנסתי בחוק עצמו חובת תיקון תקנות וחוקים. הכנסתי את זה אחרי בדיקה. עשיתי את זה בחוק ההוא. את יכולה לדבר על זה עם איתי. עשינו את זה. זה אפשרי. השאלה אם יש צורך בזה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן. נקודת המוצא כאן, ברירת המחדל, שבגלל שיש כאן מערכות יחסים מאוד בין צדדים שהם מאוד שונים. מישהו שנמצא בראשית השרשרת ומי שנמצא בתוך השרשרת. חוויתי את החוויה של לעבור 1,000 עמודי פרוטוקולים, נכנסתי אל התהליך הזה מאוחר. היו שם משפטים של עו"ד אפורי שאומר, אנחנו לא עושים כך, נטפליקס לא תעשה כך או לא תעשה כך. אני מבינה את זה, זו הסיטואציה, כך היא עובדת. זו הפרקטיקה. הסיכוי שמבצעים בישראל ישנו משהו אומרת שתמיד יהיו כאן חוזים אחידים. צדדים שהפערים בינם מאוד גדולים. ברירת המחדל בעיננו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הגיוני חוזה אחיד. כל נגן יעשו איתו סעיף מיוחד? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני מסכימה שהחוזים יהיו אחידים, זה ברור. השאלה אם יהיו בהם התניות מקפחות או לא. ברירת המחדל היום, כמו שראיתם דוגמאות- - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לפנות לבית משפט ולטעון טענת סעיף מקפח. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה שאנחנו מבקשים, שברירת המחדל שהשר ייתן הוראות בעניין הזה אלא אם כן מצא שהחוזים שנמצאים בשוק הם לא כאלה שיש בהם התניות מקפחות. יש לי הצעה לנוסח. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אדוני, קביעה של תנאי או תנאי מקפח זה עניין לבית משפט והתוצאות המשפטיות של תנאי מקפח זה עניין לבית משפט. מי שיש לו טענות שיטען. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רק שידווח, שיגיד מה הפעולות שהוא מתכוון לעשות כדי - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אדוני, לא צריך לחכות שלוש או ארבע שנים. מי שיש לו טענות על תנאי מקפח שיטען. יש חוק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא עניין של טענות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מוסיפים בסוף, לא רק שידווח, גם יציין, יהיה מחויב להגיד לוועדה איזה פעולות הוא הולך לעשות על מנת לעשות את השינויים הדרושים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> השאלה אם לא צריך לקבוע בתוך הסעיף את סמכות השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השר, יש לו פה סמכויות לתקנות, נכון? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לא בהיבט הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יודע אם זה בתקנה. יכול להיות שתצטרך לתקן את החוק. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לתת לשר סמכות להתערב בחוזה? הוספתי שהוא יפנה לוועדה. בא לוועדה ומציין מה הוא מתכוון לעשות כדי - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה ממילא יש לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם צריך תקנות, הוא יביא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> את זה ממילא יש לו. זה סעיף שיש בו דקלרציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הבדל בין לדווח שיש בעיה א', ב', ג', לבין להגיד אני מתכוון לעשות תיקון כזה וכזה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> באותה הזדמנות צריך לתת לשר סמכות לתת הוראות לאשכולות ולעילם איך לא לנצל לרעה את כוחם המונופוליסטי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני באמצע משפט תמיר, אני לא קטעתי אותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נכניס סעיף שאומר שהוא ידווח לוועדה על איזה פעולות הוא מתכוון וגם לוחות זמנים לפעולות האלה. נכון, זה יותר קשה לך עכשיו - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני מבקשת להקנות סמכות לשר לתת הוראות ככל שנדרש. כל הוראה שתינתן היא תהיה בסוג של הידברות. למה צריך את זה אדוני? לא בשביל שהוא יעשה את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר לעשות את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בטח שאפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלה לא הוראות. אם צריך תיקון חקיקה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יתקין תקנות. הוא יכול להתקין תקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא תמיד זה מתבטא בתקנות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם לא יהיה כאן מקל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נגה, יתקין תקנות למה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לתת הוראות שיחייבו. לדוגמה התקשרויות במישרין בין המשתמש לבין המשדר. או להימנע מהתניות מקפחות מסוימות. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> יש חוק חוזים אחידים ויש את הסמכויות לפי חוק החוזים האחידים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> המטרה של הסעיף הזה, שלא שהשר יתקין תקנות או ייתן הוראות, אלא שיהיה מקל בסוף. אנחנו רואים כמה קשה ומסובך כשיש רצון טוב של כל הגורמים, להעביר הצעת חוק כזו. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה פערי הכוח בלתי אפשריים לגישור. לא יכול להיות כאן חופש חוזים גם אם נחייב את הצדדים להיכנס לחדר. אנחנו חייבים מקל שיהיה, שתהיה סמכות להתערב. אני מקווה שהשר לא יצטרך לעשות את זה. אם לא תהיה את הסמכות של השר, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים או בעוד עשור, נמצאים באותה סיטואציה בשביל תקנות או תיקון חקיקה. אני מבקשת שיינתן המקל הזה. ירצה השר יפעיל את סמכותו, לא ירצה, לא יפעיל את סמכותו. חייבים את המקל הזה, אנחנו נהיה באותה סיטואציה בעוד כמה שנים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אתייחס לדברים שוב. התפקיד שמבקשת עו"ד רובינשטיין לתת לשר המשפטים הוא תפקיד של בית משפט, לא תפקיד של רגולטור של תקנות. השאלה האם בחוזה מסוים יש תנאי מקפח או לא? היא שאלה משפטית, צריך לנהל בשבילה הליך. צדדים צריכים לטעון טענות, זה לא עניין ששר יכול לשקול את שיקוליו ולהחליט שזה תנאי מקפח. צריך לשמוע את הצדדים, לאפשר ראיות ולתת פסק דין. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ממש לא, אתן לך דוגמה את סעיף 13 לחוק התקשורת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> השאלה היא מאוד פשוטה. רכישה של מלוא הנכסים מצד אחד לצד אחר בחוזה אחיד היא לא תנאי מקפח. תסתכלו על כל הסכם של כל חברה שמעסיקה עובדים בישראל, כל חברת הייטק שמעסיקה יועצים ותמצאו את אותם סעיפים יותר גורפים בהרבה. כל דבר שהוא עשה, יעשה או יחלום שהוא עושה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מדבב מקבל כמו עובד בהיי-טק. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> המחשבה שהעברה של זכויות בחוזה אחיד היא דבר שצריך לבדוק אותו, אין מה לבדוק. בחוזים אחידים מועברות זכויות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> השאלה היא הקיפוח. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הזכויות עוברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון שקיפוח זה עניין לבית משפט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אנחנו יכולים להגדיר בדיוק את העילות שבהן אתה תדרוש שהוא יתערב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא המקום פה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> רכישה של נכסים היא לא קיפוח וגם המחיר הוא לא קיפוח. יש מפה עד הים פסקי דין שמחיר זו לא שאלה לקיפוח. השאלה אם משלמים כך או כך. זה לא קיפוח. זה לא תלוי בכלום ויש פסיקה ענפה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה תלוי באיזה נסיבות ובאיזה תנאים. אם אתם קונים זכות והזכות הזו אין בה שום תוכן, אתם לא אומרים לה כמה זמן, כמה פעמים היא תשודר, לאיזה - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כמו כל נכס. אני רוכש את זה לתמיד, לכל החיים. עסקה חד פעמית במחיר אחד וכך נעשות עסקאות במדינת ישראל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא נכס. יש כאן פערים. זה לא נכון, הבעלות לא עוברת אליכם. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הבעלות כן עוברת אלינו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש כאן פערים שהם חייבים להיות והם מוסדרים בסמכות של השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש שימוש של חוזים אחידים, זה ברור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> השאלה היא לא החוזה האחיד. זה יהיה, יש ויהיה. הבעיה התניות מקפחות. אנחנו יכולים לצמצם את ההגדרה של מהי התניה מקפחת. אם הוא ימצא שבשוק מתקיימים הסכמים - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא בחוק הנכון. אתם פניתם לבית משפט עד כה בטענה שהחוזים האלה - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני לא מבקשת סעד לעצמי. אני מבקשת סמכות לשר. אני יכולה לתת דוגמאות של סמכויות של שרים בהקשר הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> באופן שפוגע זו התניה מקפחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שיש חוזים אחידים זה ברור, מה אני צריך דיווח שלו שיש? יש. באופן שזה פוגע בזכויות של המבצעים. זה לגבי הדיווח שלו. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני לא מבין את השיח, כשברור לחלוטין שבהסכמים רוכשים את מלוא הזכויות. מה השאלה? אין שאלה, רוכשים את מלוא הזכויות. יש שאלה של מחיר. אחד יקבל 100, אחד יקבל 1 מיליון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אנחנו נסתכל על המודלים, כמו שהצגנו לכם, של ההסכמים, ונראה אם יש שם מאפיינים מקפחים. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> המבצעים לא צד להסכם, עו"ד אפורי? לא צד לכלום בכל התהליכים האלה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לקבוע שהמבצעים הם צד להסכם או למשתמש שזה תנאי בלעדיו אין? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ממשיכים להמציא המצאות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה אתה מדבר כך? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מי שממציא המצאות ומשנה את השוק הישראלי אלה חברי ה-MPA. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, ברור שיש פה חוזים אחידים. מה זה עוזר לי שאני כותב את זה בסעיף? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הקיפוח. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו שמים את שר המשפטים להחליט אם יש כאן תנאי מקפח או לא, זו עבודה של בית משפטי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לעשות את זה ספציפי יותר, אני מבינה את הקושי. אפשר לקבוע שאם השר מצא שבחוזים הנוהגים אין הסדרה של הזכות בין המבצע לבין המשתמש. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ברור שאין. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אלה החוזים עם המפיקים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה בדיוק העניין. אמרו לכם כאן בבוקר, ישבו כאן בבוקר הוט ויס ואמרו לכם - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הם אמרו את האינטרס שלהם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתה לא נותן לי לדבר. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> כי אתה חי מאינטרסים. אין שום אינטרס לאפורי, מה פתאום. אפס אינטרסים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ישבו כאן הוט ויס ואמרו לכם. מבחינת הציפייה קדימה, הציפייה שלנו שעל מה שמועמד לרשות הציבור אנחנו משלמים. מה שמישהו אחר מעמיד לרשות השידור, שיתקשר עם המשתמש, זה מה שאמור להיות כאן. זה אמור להיות חוזה אמיתי. חוזה קשה, צד מאוד חזק לצד מאוד חלש. זה מה שחייב להיות. אם מצא השר שהדבר הזה לא מתקיים, שייתן הוראות בעניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לו מה לתת הוראות, אני לא יכול להנחות אותו לתת הוראות, אתם לא מבינים? אני לא יודע על מה. מה זה הוראות? כתבתי שהוא ידווח לוועדה ויציין איזה פעולות הוא מתכוון לנקוט ולוח הזמנים לאותן פעולות. מעבר לזה אני לא יכול לכתוב כלום. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בוא נקנה לו סמכות בתוך החוק, לתת הוראות ולהתקין תקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנסחו משהו. חוזים אחידים יש. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לקבוע בתוך הסעיף רק את הסמכות. אתה לא אומר לו מה לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין דבר כזה, אין הליך כזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתן לך דוגמאות מחקיקה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר לתת באופן כללי. עשינו את זה בחוק הזה של טוב לישראל טוב לאירופה. שם אנחנו יודעים שיהיו בעיות ביישום. צריכים לשנות שם כל מיני תקנות וחוקים שקשורים ליישום של החוק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גם בסעיף 13 לחוק התקשורת יש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו יודעים את זה. עשינו תהליך של ארבעה עמודים בחוק שמציין איך התהליך הזה יהיה ומי יתקן. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה משפט מנהלי, לא התערבות בין צדדים. התערבות בין צדדים לא קוראת אצל רשות מנהלית, קורית בבית משפט, זה דבר הכי בסיסי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בטח שכן, אקריא לכם את סעיף 13 לחוק התקשורת. בסעיף 13 בחוק התקשורת – "13. יש סמכות לגורם המנהלי להתערב בהסכם בין שני גורמים." אני לא מבקשת התערבות בתוך הסכם. מה שאני מבקשת, שאם השר ימצא שההסכמים שנמצאים בשוק הם אינם כאלה שמסדירים את הזכות של המשדר, של המבצע לעומת מי שמשתמש, הוא ייתן הוראות בעניין. הוא יכול לתת הוראות בעניין בכל מיני דרכים. הוא יכול לתת בפנייה לבית הדין, יכול להתקין תקנות. חייבים לתת לו את הסמכות. מה עוזר שהוא יכול לבוא ולהגיד בלי שאתה נותן לו סמכות לעשות משהו? אני לא רוצה להגביל אותו. אפשר להציע נוסח לוועדה ותבחנו אותה? << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> למדנו ממישהו, עו"ד אפורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את משכנעת אותי לבטל את הסעיף. זו התוצאה, לבטל את הסעיף ולא יהיה שום דבר. מה שירצו יעשו. אני לא יכול לחייב על משהו ערטילאי ולא יודע מה, להגיד לו תעשה א', ב', ג'. זה בלתי אפשרי. לא יודע איך לעשות את זה, לא חושב שיש חקיקה כזו. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> פניה לבית הדין למיטב זכרוני זו סמכות של היועצת המשפטית לממשלה, לא של שר המשפטים. באופן כללי פתוחה הדרך לבית משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה שנים אנחנו צריכים פה לעשות? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כמה שנים אתם חושבים, חמש שנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לנו ארבע וחצי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> היום אנחנו יודעים שיש חוזים עם התניה מקפחת. יודעים את זה, יש חוזים אחידים. למה חמש שנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לך לבית משפט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ראיתם אותם. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מההיכרות של עם איילת ונעמה אני בטוח שכאבה לכן הבטן כשראיתם אותם. אני מכיר אתכן, אני אומר את זה כמחמאה. זה לא דבר שנעים לקרוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לנו ארבע וחצי שנים. תעשי שש שנים. נראה לי הגיוני, בגלל ארבע וחצי שנים. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> שש שנים מיום התחילה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיום התחילה. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> כבודו, אנחנו מדברים פה רק על נושא האודיו ויז'ואל נכון? בסעיף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. שש שנים מיום הפרסום. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> חמש שנים מיום התחילה. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> הסעיף הזה עוסק באודיו ויז'ואל בלבד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני הנחתי מכך שאתם מדברים פה על חמש שנים שהצמדתם את זה גב לגב, שאתם מתכוונים לאודיו ויז'ואל. האם הכוונה שכל הנוהל מול שר המשפטים ואחר כך מול הוועדה, יחול גם לגבי תקליטים? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הכוונה של הוועדה, התחילה בלבדוק איך הזכות להעמדה לרשות השידור מיושמת בפועל, על הכול, הזכות הבלעדית להעמדה לרשות הציבור שהוועדה קבעה שתחול. הוועדה ביקשה לקבוע שזה יהיה בתום שש שנים מיום תחילתו של חוק זה. מחקתי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא תחילתו. מיום הפרסום. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מיום הפרסום. חמש שנים מיום התחילה. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> מטבע הדברים, התאריך הזה שהוא צמוד לתאריך הכניסה של ההוראה לגבי אודיו ויז'ואל, הוא פחות רלוונטי התאריך הזה לגבי תקליטים, לגביו צריך יהיה לקבוע משהו אחר לפי מה שיסוכם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הזכות הבלעדית להעמדה לרשות הציבור תחול על תקליטים כמו שהיא תחול על יצירות אודיו ויזואליות. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> לא. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> על כל ביצוע חדש תחול זכות בלעדית, נכון? גם תקליטים, גם אודיו ויז'ואל. מיום תחילת החוק, שנה מיום פרסומו ברשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההסכם שלכם הוא לגבי העבר, לא לגבי העתיד. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לגבי העבר אין התניה מקפחת, הגענו להסכמות. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> לגבי העתיד, המנגנון של חמש שנים עוסק במה? באודיו ויז'ואל. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> באודיו ויז'ואל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ההסכם של חמש שנים חל על ביצועים שבוצעו. יום תחילתו של החוק כבר בוצעו. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> כבר הוטבעו. זה על אודיו ויז'ואל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון, על אודיו ויז'ואל. נדבר בהמשך אם צריך תיקונים. הבחינה שהוועדה מבקשת היא לראות כיצד הזכות הבלעדית להעמדה לרשות הציבור שתחול ועתה ואילך על כל ביצוע חדש אודיו ויזואלי או בתקליט שבוצע או הוטבע מיום תחילתו של החוק, לראות כיצד היא מיושמת. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> מדוע דיברתם על חמש שנים בסעיף הזה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כדי לתת זמן לשוק להתנהל כדי שלמשרד המשפטים יהיה מה לבחון. << דובר >> אבי בן הלל: << דובר >> זה לא יקרה לפני חמש שנים. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> הבנתי שחמש שנים, הכוונה בדיוק כאשר נכנס לתוקף כל המנגנון שאנחנו מדברים עליו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא להבנתי. << דובר >> איל פרייס: << דובר >> זה באקראיות מוחלטת, לא קשור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא עושה בדיקה של הכול. יש לכם הסכם לגבי העבר, לא לגבי העתיד. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> מבחינת ההקלטות חשבנו שזה יהיה לפי ההסכם שלהם, שזה יתנהל כך, לא צריך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שזה שייך? זו בחינה. מה אתם עושים עניין מבחינה? << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> כל מי שעושה עניין יש לו סיבה שהוא עושה עניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם עושים עניין מכלום? הוא יבחן ויגיד לנו מה. הוועדה תשקול, הוא יגיד מה הוא מתכוון לעשות. זו עדיין לא חקיקה, לא תקנות ועדיין שום דבר לא מאושר. מה אתם רוצים? זה בעוד שש שנים. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו נציע נוסח, אדוני. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אקריא עם התיקונים, נסגור את הסיפר הזה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> לא, אנחנו נרצה להציע נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו סיימנו עם זה. זה לא סעיף כזה דרמטי שאנחנו צריכים. הוא דרמטי מבחינת שר המשפטים, לא מבחינתכם. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> ההיפך, אנחנו רוצים שהוא יהיה דרמטי מבחינתנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> התיקונים כפי שאני מבינה אותם, הם כך. אקריא עם התיקונים. "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (י) (1) בתום שש שנים מיום פרסומו של חוק זה או חמש שנים מיום התחילה יערוך שר המשפטים בחינה של אופן יישום הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה והשפעותיו על השוק (בסעיף קטן זה–מועד הבחינה), ובכלל זה יבחן האם קיימים פערי כוחות משמעותיים בשוק ואת אופן השימוש בחוזים אחידים ביחס." << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מה הוא יבחן? ובכלל זה, לא רק את זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (י) (1) ובכלל זה יבחן האם קיימים פערי כוחות משמעותיים בשוק ואת אופן השימוש בחוזים אחידים." << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> זה רחב יותר ממה שהוועדה התכוונה. את מדברת כאן על יישום החוק, על הכול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. אני שאלתי את היושב-ראש. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> שימושים מותרים, תביעות שמוגשות. זו לא הכוונה. דובר פה על העמדה לרשות הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיבחנו את כל החוק. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> מדובר פה רק על סעיף 2 ו-3(א) << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> זה בלתי אפשרי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו מסכימים עם איילת. 2 ו-(3א). << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אני לא בטוחה. זה גם. הזכות העקיפה. הזכרה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ההקשר ברור ביחס להסכמים בין הצדדים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה שאני הבנתי שהוועדה מבקשת לבחון איך השינויים בחקיקה השפיעו על השוק. כשמדברים על הזכויות, הדברים המשמעותיים שנעשו כאן זו ההוספה של העמדה לרשות הציבור וההגבלת העבירות של הזכות לתמלוג ראוי. אפשר להגביל. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> נשמח שגם יהיה על שידור אם אפשר, נעמה. 2(2ב), שידור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הזכות לשידור קיימת היום. הוועדה לא עשתה כאן שינוי משמעותי. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתם כן עשיתם. אני חוזר על השינוי שעשיתם. העובדה שאתם שיניתם את המינוח מהשמעה והצגה, מבחינתנו זה היה מינוח כולל לכל השימושים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו לא נכנס עכשיו לדיון הזה. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אתם כן עשיתם שינוי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הייתי באמצע הקראה של הסעיף. אמשיך לקרוא. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> עשיתם שינוי נעמה. אני לא מבקש שינוי. אתם לא עשיתם שינוי בהיבט של שידור. אני טוען שכן, אני מבקש שגם 2(2)(ב) ייכנס לתוך הבחינה הזו. 2(2)(ד) ו-2(2)(ב). << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אולי עדיף לכתוב במהות את הנושאים ולא את הזכויות. אני לא יכולה להסכים לכלום כי אין לי עמדת שר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נדבר על הניסוח. << דובר >> אורי רשטיק: << דובר >> אנחנו מבקשים שייכנס שידור וגם העמדה לרשות הציבור. מבקשים שתבחנו את זה איילת, בסדר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אקריא את פסקה (2). "תחילה, תחולה והוראות מעבר 16. (י) (2) שר המשפטים ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת לגבי הבחינה שערך כאמור בפסקה (1) וממצאיה, ועל הפעולות שהוא ממליץ לנקוט בעקבותיה ולוח הזמנים לביצוע הפעולות ככל שמצא שיש לערוך שינויים, לנקוט בפעולות, לא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד הבחינה." << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו ממשיכים ביום ראשון 09:30. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני צריך יותר זמן כדי לקבל הנחיות. אנחנו בתקופת חגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה הנחיות? אתה מקבל תמיד הנחיות שלא - - - אני לא יכול למשוך את זה. יום ראשון בעוד שבוע. תודה רבה, הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>