פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 393 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ו (05 בינואר 2026), שעה 13:00 סדר-היום: << נושא >> 1. מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה << נושא >> << נושא >> 2. מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" – מעטפת תמיכה של משרדי ממשלת ישראל ליוצאי הכת << נושא >> << נושא >> 3. החלטת הוועדה על זימון נציגי משרדי הממשלה ורשויות נוספות לדיונים בנושא חילוץ ילדי כת "לב טהור" ודיוני מעקב נוספים בוועדה – תיתכן הצבעה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר ולדימיר בליאק יוסף טייב מוזמנים: יעקב פרידברג – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רעות בשירי – ייעוץ וחקיקה חוקתי-משפחה, משרד המשפטים אושרי ברטל – ר' מחלק פשיעה מקוונת מחוז ירושלים, המשרד לביטחון לאומי חנניה מנולסון – ראש צוות חקירה, המשרד לביטחון לאומי רחלי שרון גרטי – מנהלת מחלקה ארצית עו"ס בריאות הנפש, משרד הבריאות אילן אביטן – מנהל תחום פ"א – ילדים נפגעי כת "לב טהור", משרד הרווחה והביטחון החברתי דוריס קריאף – מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה טירה גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך שירלי מירוז – מנהלת תחום נכות, המוסד לביטוח לאומי הורסיו ברנבאום – רכז זכאות ועלייה לדוברי ספרדית, הסוכנות היהודית אורית כהן עמיר – נציגת משפחות כת "לב טהור" אליהו קשאני – נציג משפחות כת "לב טהור" דני אלגרט – פעיל חברתי, אחיו של איציק אלגרט ז"ל מוזמנים באמצעים מקוונים: יואל ליאון – שגריר, שליח מיוחד לנושא כת "לב טהור", משרד החוץ מרב מרקס – מנהלת המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי, משרד החוץ גסטון אריאל סיידמן – חבר עמותה, התאחדות עולי אמריקה הלטינית מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נוגה כוכבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיו קים והשמטות. << נושא >> מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה << נושא >> << נושא >> מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" – מעטפת תמיכה של משרדי ממשלת ישראל ליוצאי הכת << נושא >> << נושא >> החלטת הוועדה על זימון נציגי משרדי הממשלה ורשויות נוספות לדיונים בנושא חילוץ ילדי כת "לב טהור" ודיוני מעקב נוספים בוועדה – תיתכן הצבעה << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שלום לכולם, תודה על ההצטרפות שלכם. עומד לרשותנו זמן יחסית קצר, אבל מכיוון שמדובר בישיבת המעקב ה-29 שלנו בוועדה אחרי הנושא הזה, גם ישיבות גלויות וגם ישיבות חסויות, אנחנו נצליח לעסוק בדברים בצורה תמציתית ובצורה בצורה יעילה. החלק הראשון יהיה גלוי, לאחר מכן נעבור לחלק החסוי. בפתיחת הישיבה, כפי שהודעתי בסדר-היום, אני מבקש להקריא הצעה להחלטה: בהתאם להוראות חוק-יסוד: הכנסת, חוק-יסוד: הממשלה ותקנון הכנסת, הוועדה מחליטה על זימון נציגי משטרת ישראל לדיוני המעקב בנושאים הבאים: חילוץ ילדי וחברי כת "לב טהור", היעלמותה של הילדה היימנוט קסאו, בריונות וחרמות כלפי ילדי עולים, הסדרי התפילה בכותל המערבי, הפגיעה באנשי דת נוצרים בעיר העתיקה ובמקומות נוספים וגירוש משתתפות תוכניות ציוניות מהתפוצות משטחי מדינת ישראל. בכל הנושאים האלה יש סדרת דיוני מעקב בוועדה ובהתאם להוראות תקנון הכנסת אני אבקש מחברי הוועדה להצביע על אישור ההחלטה הזו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר זאת ההחלטה, אני אשים עליה רוויזיה ואודיע על מועד ההצבעה, אבל כרגע ההחלטה התקבלה. תודה לכל הנציגים שטרחו והגיעו לדיון החשוב. תראו חברים, כדרכה של מנהלת הוועדה, אנחנו הוצאנו סיכום מפורט על הדיון הקודם. ראשית, אני רוצה לומר תודה לחבר הכנסת טייב ולחבר הכנסת בליאק שהצטרפו לדיון. כתמיד, אני אציין גם שחבר הכנסת ינון אזולאי גם מאוד מעורב בסוגיה הזו ותבוא עליו הברכה. אני מזכיר שאנחנו ביום ה-822 מאז אסון שמחת תורה, טבח 7 באוקטובר. כולנו מחכים לחזרתו של רן גואילי, החטוף האחרון. חובה עלינו להביא לסגירת המעגל הכואב הזה. דבר שני, אני אציין שבעוד שעתיים תחל בתל אביב הלווייתו של נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא. הכרתי אותו אישית, אבל רבים כאן בבית למדו להעריך את התרומה האדירה של האיש החכם, הצנוע, הנדיב הזה למערכת המשפט הישראלית. תושב תל אביב שנקרא לבוא ולסייע לבתי המשפט בדרום, בנגב. הוא עשה את זה במסירות גדולה ולצערנו מצא את מותו בדרכו חזרה הביתה בגוש דן, חבל על דאבדין ולא משתכחין. האובדן באמת גדול מאוד, יש פה נציגים של משרד המשפטים שוודאי מכירים אותו ואת פעולתו, אז שולחים גם תנחומים לעמיתיו ולשותפיו במערכת המשפט ובראש ובראשונה כמובן למשפחתו. אני מבקש כמנהגה של הוועדה הזו גם להעלות את זכרו של ארי גולדברג. ארי הוא עולה חדש שעלה לישראל ב-2022 מווירג'יניה לשנה של התנדבות בחקלאות ולימודים במכינת רוח הנגב ברתמים. בסיום שנת ההתנדבות שלו הוא עשה עלייה, התגייס לצה"ל, וממש ביום שלפני השחרור שלו מהצבא הוא נמצא ללא רוח חיים. הוא מצטרף לרשימה ארוכה, ארוכה מידי וכואבת, של חיילים שמאבדים את חייהם, או שחייהם אובדים לנו, מחוץ לזירות הקרב, אבל זירת הקרב ממשיכה ללוות אותם. נסיבות מותו עדיין נמצאות בחקירת מצ"ח, אני לא אתייחס מעבר לזה, אבל אני מזכיר שהוועדה הזו, כמו יתר ועדות הכנסת, מחויבת להמשיך לעסוק בשאלה הזאת של מעטפת התמיכה הנפשית שניתנת לחיילים אחרי שירותם, גם בסדיר וגם במילואים. אנחנו באופן טבעי לא מתמקדים בכל חיילי צה"ל, אלא שמים דגש על חיילים עולים, על מתנדבי מח"ל ועל חיילים חסרי עורף משפחתי. הכאב הוא גדול וצריך לומר שאחיו של ארי, זאב, התגייס אחריו למחווה אלון. הכאב מאוד מאוד גדול ואנחנו שולחים תנחומים למשפחה מעבר לים וגם לכל חבריו ומכריו כאן. מכובדיי, בדיון הגלוי אנחנו מבקשים בעיקר לקבל עדכונים על ההתקדמות במעטפת התמיכה שניתנת למשפחות כאן. זה הנושא שהגדרנו להיום, הצגנו שאלות מאוד קונקרטיות, יש שני דברים מרכזיים שמטרידים אותנו. האחד הוא איזו תמיכה משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד העלייה איפה שהוא קיים, מעניק, בין אם באמצעות הרשויות המקומיות ובין אם ישירות, לאותם מוסדות חינוך וגם מוסדות אחרי גיל חינוך, אם החבר'ה נמצאים שם. אחרי 12 שנות לימוד, אבל למשל המוסד הישיבתי שבו נמצא ניצול כת בן 19, אבל מבחינה פדגוגית ונפשית וכו' זו המסגרת המתאימה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש גם מערכת להשכלה גבוהה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. אם הם יגיעו להשכלה גבוהה או לכל מערכת, מה התמיכה שאנחנו יודעים לתת לתגבור צוותי חינוך וצוותי טיפול בתוך המוסדות? זאת סוגיה אחת והיא לא הייתה פתורה בפעם הקודמת. היה פה קשר עם מנהל מוסד תורני במקרה הזה, רוב המוסדות הרלוונטיים הם תורניים, כדי להבין מה הוא מקבל, דובר על משהו עם הרשות המקומית, אנחנו רוצים להבין איפה התקדמנו. הדבר השני שאנחנו עמדנו עליו הוא שעם כל הרצון הטוב והעשייה שבאמת ראויה לשבח של הרבה משרדי ממשלה – משרד העלייה והקליטה, הרווחה, הבריאות, ביטוח לאומי ובהקשר הזה המשפטים יותר רלוונטיים – עמדנו על זה שכשאנחנו מתנקזים רק למסלולים הפורמליים של סל קליטה למי שהוא עולה, של קצבת נכות בביטוח הלאומי, בסוף, בחשבון הבנק של המשפחה שבעל כורחה קולטת גם קטינים וגם בגירים במצב דרמטי של פגיעות, השורה התחתונה הכספית היא בלתי אפשרית. אין שום דרך להביא לשיקום של אותם קטינים ואותם בגירים, שהם עדיין צעירים, אם בסופו של דבר אנחנו רק חיים על קצבת הנכות של הביטוח הלאומי ועל סל קליטה. אנחנו ביקשנו ממשרד הרווחה להביא לסיפור הזה פתרון, כי לא מדובר בתקציבים גדולים. מה סל התמיכה שמשפחה כזאת תקבל מהמדינה? אני לא נכנס עכשיו לשאלה איך עושים את זה משפטית, אפשר לעשות את זה בהסכם בין הממשלה לבין המוסד לביטוח לאומי ולבנות הסכם פרטני על איזושהי קומת תמיכה מעבר לנכות בהיותם ניצולי כת. אי-אפשר שהכול יתנקז לקצבת נכות, יש פה ילדים שעברו עשור של התעללות מינית ואלימות קשה, זה לא יכול להתנקז לקצבת נכות. יש פה איזשהם תקציבי שיקום. יושבים פה נציגים של שתי משפחות. תראו, לא הגיוני שילד שנולד כאן בישראל למשפחה נורמטיבית ייפגע מזה שהוריו עושים מעשה של חסד וקולטים את האחיין או את הבן דוד. זה מה שקורה. לפעמים מדובר במשפחות ברוכות ילדים, מכניסים אל תוך הבית בחור בן 17, בחור בן 19, עם הפרעות פוסט טראומטיות קשות ודרמטיות. לא מספיק שהמשפחה מעמיסה לילדים של המשפחה את ההתמודדות עם האח הבוגר הזה שפתאום מגיע עם כל הבעיות, צריך גם שמשפחה תוציא מכיסה אלפי שקלים בחודש לשיקום וטיפולים משקמים? אני אומר עוד פעם, ברור לי שהבעיה סבוכה, אני לא מקל ראש. זה לא שלמישהו יש מיליוני שקלים בכיס שהוא מחלק, המדינה לא קופת צדקה, אבל בואו, אנחנו בדיון ה-29, אנחנו באירוע הזה כבר כמה שנים טובות. יש פה אחריות של המדינה על הסיפור הזה של הכת. אנחנו הרשינו להם לברוח מכאן תוך חציית גבולות בצורה לא חוקית, תוך הברחת קטינים. מבחינתי האתגר הכי גדול כרגע בישיבות הגלויות הוא איך מגיעים למעטפת תמיכה כספית, ואני אומר עוד פעם, תביאו הסכם עם הביטוח הלאומי – מצוין, יש קופה שאתם יודעים לנצל אותה בקול קורא לשלוש-ארבע הרשויות המקומיות שקולטות ואגפי הרווחה ברשויות המקומיות יודעים לממן טיפולים משקמים במקום המשפחה. מה שתחליטו, אנחנו צריכים פתרון לעניין הזה. לכן אני גם ביקשתי הערכה תקציבית, איזו תוספת צריך להערכתכם? בואו נתחיל, תחליטו שצריך פה שינוי חקיקה, אז הכנסת תתגייס, לא יהיה פה אחד בכנסת שלא יתגייס לעניין. בסדר, אילן? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתי נזהר עם המילה להתגייס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בדיוק. יירתם, בסדר. זה לא הוגן, חברנו יוסי איתנו בנושא, את זה נשאיר לוועדת חוץ וביטחון. פה אנחנו באמת בחזית אחת. זה לגלוי, תכף נשמע את אילן ואת החברים הנוספים. אני אזכיר שהעלינו גם את סוגיית משרד הבריאות, עמדנו על זה שבעצם כל הקטינים והבגירים שהגיעו לכאן נכנסים למסלול הרגיל של קביעת תורים במשרד הבריאות, בקופות החולים. כולנו יודעים מה אורך התור לטיפולים משקמים, לקלינאי תקשורת, לפסיכולוגים, לפסיכיאטרים, לריפוי בעיסוק. הסיכום עם משרד הבריאות בדיונים הראשונים היה שמשרד הבריאות מקים מעין מוקד, אפילו היו שני מרכזים בתוך בתי חולים. כל מה שקיים בקופות חולים קיים בבתי חולים – יש פסיכיאטרים, יש פסיכולוגים, יש מרפאים בעיסוק, יש עובדים סוציאליים, יש אנשי שיקום – אז אם קופות החולים לא יכולות לייצר כרגע מסלול של מתן עדיפות מיידית, תחזרו לשני המרכזים האלה ובואו נקבע שיש שני מרכזים בבתי חולים, אחד במרכז הארץ והשני באזור ירושלים, שם המשפחות כרגע נמצאות; שהילדים יקבלו לשנה הקרובה את הטיפולים המשקמים. אחרי זה נעבור לדיון החסוי, נבקש גם הארכה של רבע שעה, זו המסורת כאן, ונשמע גם מהמשטרה וגם ממשרד המשפטים על ההתפתחויות. אני אציין שקרו דברים, גם בדיון הקודם קיבלנו עדכונים על מה שקרה בקולומביה, מהלך גדול שגם הרשויות הישראליות היו מעורבות בו ויישר כוח בעניין וגם מהלך שקורה כרגע במקסיקו עם אחד ממנהיגי הכת. העולם מתעורר, ארצות הברית, קנדה, היום מדינות בדרום אמריקה. אנחנו נרצה להבין כאן ותודה לנציגי משטרת ישראל שהגיעו בדיון, התפקיד שלכם קריטי בנושא של הזרמת המידע למשרד המשפטים שלנו ודרכו לרשויות בחו"ל, כי הגיעו לפה קטינים ובגירים שאפשר היום לקחת מהם עדויות. אני לא רוצה להרחיב, כי נדבר על זה בחסוי. אני רוצה שהציבור יבין את החלוקה בין הגלוי לחסוי, אני מזכיר שאנחנו מאוד רגישים בענייני פרטים מזהים של קטינים, אז אנא עשו זאת. חברי הכנסת רוצים להעיר משהו בדברי הפתיחה? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. אילן, אנחנו עוברים אליך. הסוגיות מאוד ברורות, לא בדיון רחב, אלא איפה אנחנו עומדים במענים. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> צוהריים טובים, תודה. אני אתחיל עם זה שאני מסכים לגמרי עם זה שצריך איזשהו תקציב ייעודי גמיש בהסכם כזה או בהסכם אחר עם ביטוח לאומי ושהוא יאפשר לנו לתת תמיכה וסיוע למשפחות באופן ישיר. אני גם אשקף את זה כלפי מעלה, כבר דיברנו על זה, אני אנסה ללחוץ על זה עוד פעם כדי לקדם את העניין הזה. בינתיים מה שעומד לרשותנו זה שני סעיפים תקציביים שהם יחסית לא מאוד גדולים, אבל הם יכולים להימתח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בתוך תקציב המשרד. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> כן, בתוך תקציב המשרד. ככל שאני מממש אותו יותר מהר, אני אקבל תוספת תקציבית. סעיף 1 הוא סעיף שבו אנחנו עובדים דרך כל מיני גופים שנותנים טיפול וסיוע למשפחות, בעיקר בתחום הטיפולי וההדרכתי. קוראים לזה תקציב פעולה והוא יוצא החוצה. התקציב הנוסף הוא תקציב סיוע לפרט ולמשפחה במענים פיזיים, חומריים, בסיסיים, ראשוניים, כמו ביגוד, ריהוט. ממש לדברים בסיסיים, כולל גם חלק של טיפול. את זה הם מקבלים דרך המנגנון שלנו, הסברתי את זה בפעם הקודמת ואני אגיד על זה עוד כמה מילים. המנגנון של העבודה שלי כמטה הוא מול מחלוקות ברשויות המקומיות, ניקח לדוגמה את ירושלים – עיריית ירושלים צריכה להגיש את התקציב, להגיש את הבקשה, זה מגיע אלינו לאישור והצינור הכספי הוא דרך עיריית ירושלים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> דרך אגף הרווחה? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> כן, דרך אגף הרווחה. כתוצאה מהדיון הקודם, כי עלה פה מקרה קונקרטי, ישבתי עם אגף הרווחה, הנחיתי אותם, נתתי את האישורים שנדרשים מאיתנו כמשרד ובעיקר במקרה של ישיבת אורייתא, הם התחילו לפעול מול הישיבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה מקרה שבו ישיבה קלטה בגירים, הם לא תלמידים בגיל חינוך, אבל היא קלטה אותם כמוסד קולט בגלל הפערים הקוגניטיביים והפדגוגיים, אבל ואין להם מעטפת, הם לא יכולים להצמיד סייע לאותו בחור, למשל, שבאמת צריך ליווי 24/7. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> הם צריכים סיוע, ליווי, מטפחים, מורים ללקויות למידה, תגבורים ועוד. בהקשר הזה יצרתי קשר גם עם טירה ממשרד החינוך, גם אותם הפעלנו כדי שיתנו את המענים שלהם. נכון שהם לא יכולים לתת לכולם, אבל שכן יתנו לאותו נער, שהוא מתחת לגיל 18, את המענה שלהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אילן, איך אנחנו הופכים את זה למערכתי? כי זו הסוגייה. או שאתה אומר לי: מיפינו את הארבע רשויות שזה נמצא בהן ובשבועיים הקרובים אני אשב עם מחלקות הרווחה בארבעת המקומות. נראה מי הקטינים והבגירים אצלם ואני אנחה אותם מה לבקש משני התקציבים של המשרד, או שנמצא דבר אחר, אבל בסופו של דבר המשפחות חייבות לקבל או כסף נוסף לחשבון או שווה כסף, שמשפחה שהלכה למרפא בעיסוק תדע שמי שמשלם זו מחלקת הרווחה דרך אותו צינור של תמיכה בעמותות. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> בעניין של שווה כסף, זה כבר מתבצע. אותן רשויות שקלטו, מדובר על ארבע-חמש רשויות, יש עבודה אינטנסיבית שמתקיימת כבר, מרכזים טיפוליים של המשרד, מרכזים לטיפול בפגיעות כאלה ואחרות. למי שמגיע לשם הטיפולים האלה כמובן בחינם, הם טיפולים מקצועיים מאוד שנעשים בתוך המסגרת התקציבית או הפעולתית של אותו אגף רווחה. אני מדבר על דברים שהם מעבר – מטפחים, חונכים, ריהוט, ביגוד, דברים כאלה, כולל הסעות. תקצבנו אתמול הסעה לבחור שצריך לנסוע לאיזשהו מרכז שיקום שנה קדימה, אז נתנו לו את התקציב הזה. כל הדברים האלה יכולים לבוא מהסעיף התקציבי הצבוע שלנו ומה שסיכמתי בתוך המשרד זה שככל שנראה את הניצול של הסעיף התקציבי הזה הוא יוכפל, זאת אומרת אם אני אצליח לסיים את 300,000 השקלים האלה עד ליוני, ואני מקווה שכן, אנחנו נקבל בדיוק את אותו תקציב עד סוף שנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. מה שאנחנו לא פותרים בהקשר הזה זה את הסיוע בשכר דירה. אצל מי שמוגדר כעולה המשפחה נהנית מתוספת של 5,000 שקל לשישה חודשים ואז היא תקבל סיוע בשכר דירה. פה צריך לראות, דוריס, שאנחנו לא מגיעים למצב שאם יש משפחה שמארחת את אותו צעיר, משום מה הם לא מקבלים את שכר הדירה. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> לא, לא. הסיוע הוא אוטומטי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אז לפחות מי שמוגדר כעולה מקבל סיוע בשכר דירה, ובואו, שום משפחה לא תעבור מבני ברק לצפת בגלל שהיא קלטה נער בן 17 ניצול כת, נכון? אנחנו יודעים מה גובה הסיוע שניתן אם המגורים במרכז הארץ, זה מאוד נמוך. אנחנו חייבים איכשהו לפתור את הסיפור של הסיוע בשכר דירה, האנשים האלה לא יכולים לגור בחדר עם עוד ילדים, הם לא ישנים בלילה, יש פה תיאורים של צעקות בלילה, של פחדים, של סיוטים. שום ילד בן עשר לא צריך לישון בחדר עם נער בן 17 שסובל מסיוטים כי הוא ניצול עשר שנים של התעללות. לכן אני אומר עוד פעם, אנחנו לא מדברים על 2,000 אנשים, בסופו של דבר מדובר פה בכמה עשרות קטינים שמתחלקים ל-15 משפחות? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> פחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פחות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כל המשפחות האלה מקבלות החזר סיוע בשכר דירה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא כולן, רק מי שמוגדר כעולה. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> חשוב לי להגיד משהו לגבי זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> גם מי שמוגדר כעולה לא מקבל סיוע בשכר דירה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אחרי שישה חודשים במקום 5,000 שקל מקבלים סיוע בשכר דירה שהוא יותר נמוך. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> 360 שקל. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה יותר. על שכר דירה זה לא 360, אבל בסדר, צריך לבדוק את זה בירוקרטית. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו. תראו, יש בגואטמלה וגם בארצות הברית, למשל ילד שאני בקשר איתו שהוא קטין. יש כל-כך הרבה ילדים שאין להם בדיוק לאן להגיע. הם לא יודעים מה יהיה הסיוע אם הם יגיעו לפה והם הולכים לאיבוד, כי כשהם מגיעים למשל לשגרירות ישראל, השגרירות לא יודעת בדיוק לכמת ולהגיד להם מה יקרה אם הם יגיעו לארץ, ואז הילדים האלה הולכים לאיבוד. צריך להבין, אלה ילדים שחיו תחת משטר מאוד קשה. הם לא רוצים ללכת למקומות הקיצוניים האלה, אבל מי שמציע להם עזרה, זה סאטמר. הם נותנים להם את הכסף ואז הילדים האלה בעל כורחם ממשיכים להיגרר לקהילות קיצוניות בארצות הברית, כי אין להם פתרון מסודר. מדברים פה על 29 פעמים שהיינו כאן ולא הוצאתם אפילו פעם אחת נייר מסודר לאותו ילד שמגיע לשגרירות ישראל. אפילו השגרירות אומרת לו: תקשיב, אם תבוא לארץ אנחנו נעזור לך, אתה לא תהיה זרוק ברחוב – יהיה לך איפה לשים את הראש, יהיה לך אוכל, יהיה לך שיקום – והילדים האלה הולכים לאיבוד כל הזמן. אני לא יודעת כמה נשארו עכשיו, הם מפוזרים, אבל אני אומרת לכם, הילדים האלה בעל כורחם מגיעים למקומות קיצוניים, מכיוון שאף פעם לא הוצאתם מפה מסמך מסודר שאומר להם מה הם יקבלו פה, אפילו על ילדים שהם אזרחים ישראלים. אני מדברת עם ילד שהוא אזרח ישראלי, אני מדברת על האחיינית שלי, שאני מפחדת להביא אותה. אומרים לי: אורית, תביאי אותה ואחרי חצי שנה תקבלי ככה, ומה אני עושה עד אז? מה אני עושה? איך אני משקמת את האחיינית שלי עם שלושה ילדים קטנים, עם בעל – אני מפחדת להביא אותה. אמרתי לה: בסדר, תלכו לארצות הברית. זה היה הפתרון שלי. אתם צריכים להבין, כל עוד אתם לא מוציאים את זה מסודר, הילדים יגיעו לכאן, מגיע להם בית, מגיעה להם תמיכה של לא יודעת כמה, 10,000 שקל לחודש, לימוד מקצוע, ילדים יהיו כך וכך, אוכל יהיה, בגדים יהיה. הם ילדים שמגיעים גם בלי תחתונים, כלום. הם לא יודעים כלום על העולם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אורית, אנחנו חייבים לעבור עוד מעט לחסוי. עוד פעם, ברגע שיהיה ברור מה הילדים שנמצאים פה מקבלים, יהיה ברור מה יקבלו מי שיגיעו. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> זה לא ברור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני לא רוצה לדבר כללי, כי אין טעם לדבר כל פעם בכללי, אנחנו מאוד ממוקדים. טוב מאוד שיש את שני מסלולי התמיכה. מסלול אחד הוא מסלול של שירותים דרך עמותות, המסלול השני הוא מסלול של תמיכה דרך גורמי הרווחה, אז א', אני מבקש שתסיימו עד הפעם הבאה, בשבועיים הקרובים, שיחה עם כל חמש מחלקות הרווחה. ב', זה לא יעזור, אנחנו נבדוק את עניין הסיוע בשכר דירה, נדבר עם דוריס, לא צריך לעשות את זה בפומבית, אבל תקשיבו, זה לא יעזור. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להגיע למצב שאנחנו אומרים ששנה מהקליטה, חוץ מסל קליטה, חוץ מקצבת ביטוח לאומי, יש איזשהו מסלול של תמיכה. אם אפשר לעשות את זה בהחלטת ממשלה, מצוין; אם אפשר לעשות את זה בהחלטה של משרד הרווחה, מצוין; אם צריך הסכמים עם הביטוח הלאומי, אז תביאו אותו. זה לא הגיוני, יש פה ניצולי כת. אפשר בהחלטת ממשלה לייחד את ההסכם עם הביטוח הלאומי כרגע לניצולי כת "לב טהור", אין עוד אירועים דומים כרגע. הסכם עם הביטוח הלאומי הוא על אירוע ספציפי. אסון מירון היה אירוע קונקרטי של נפגעים, קיבלו החלטה על סיוע מיוחד למשפחות של נפגעי מירון, לא יודע אם זה היה בהסכם עם ביטוח לאומי או בהסכם אחר. מה, צריך להעביר פה חקיקה? זה הגיוני שנביא פה חקיקה עכשיו בשלוש קריאות, חקיקה, תקציבי. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> אני רוצה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע, אורית. אני רוצה תשובות לפעם הבאה אם דיברו עם חמש הרשויות, מה נסגר, האם הכסף התחיל לעבור לרשויות, כן או לא. אני רוצה לדעת שכל חבילת הטיפולים המשקמים ניתנה. משרד הבריאות, מה אנחנו עושים עם התורים בקופות החולים? << אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >> צוהריים טובים. אנחנו מבחינתנו ערוכים לכל קליטה שתהיה לתת טיפול לפי המודל הביופסיכוסוציאלי שאנחנו עובדים איתו, גם רפואי וגם נפשי. אנחנו נרכז את המידע על האנשים שיגיעו במשרד הבריאות, בשירות הסוציאלי. אנחנו נרכז כל אחד שיגיע, אני מניחה, מול אילן, בשירות הסוציאלי הארצי שאני עובדת בו, אנחנו נראה מהם הצרכים ונפנה באופן אישי - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע, אבל אנחנו כבר לא בשלב הזה. אני לא מדבר על מי שעוד יגיע. << אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >> הם מטופלים, מבחינתנו מי שצריך לקבל טיפול מטופל. בוועדה הקודמת שהייתי בה פה היה העניין עם החיסונים ואנחנו פתרנו את הבעיה, בטיפול פרטי גם נפתרה הבעיה. אנחנו ערוכים לפתור כל בעיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יכול להיות שאנחנו טועים בניתוח ואז תסבירו, אבל אנחנו מבינים שכרגע בחלק מסוגי הטיפולים המשפחות הקולטות נשלחות לקופות החולים המקומיות, לסניפים המקומיים, לתורים הרגילים, ואז יש לך קלינאית תקשורת עוד שישה חודשים. אני רוצה לדעת האם יש כתובת אחת במשרד הבריאות - - - << אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >> הכתובת תהיה אנחנו, אני במקרה הזה. השירות הארצי לעבודה סוציאלית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה מעכשיו והלאה? << אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >> כן. אנחנו נרכז את הפניות ונעבוד מול הקופות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זו בשורה חשובה מבחינתי. אילן, אני מבקש שתהיה סגירה בינך לבין משרד הבריאות איך פועל אותו מוקד של פניות, שבסופו של דבר כל אחת מ-15 המשפחות הקולטות יודעות להתקשר למשרד הבריאות, ואז נקבע שגרת טיפולים, אם זה בקופות חולים, שהיא מיידית, אין זמן לבזבז כאן. << אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >> המענה יהיה דרך קופות החולים, אנחנו ניתן את כל מה שצריך בהתאם לצרכים שיעלו. אני חושבת שזה יהיה נכון שאנחנו נעבוד ביחד ונרכז את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין לי בעיה. אני חושב שהיית בדיונים הקודמים. << אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >> הייתי באחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> היית באחד, אז אני רוצה לומר שהיה שינוי מבחינת הפעולה של משרד הבריאות, אנחנו התחלנו עם אמירה ברורה של משרד הבריאות שיש שני בתי חולים עם מרכזים, ואז המשפחות ידעו שהן מגיעות למרכז הזה, לא לקופת חולים, והן מקבלות את כל המעטפת. החלטתם לעבור לפיזור, כי גם אנשים מתפזרים. << אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> המקל לא עבר לקופות החולים ופה אני לא יודע אם יש בכוחכם, אבל אתם תצטרכו לוודא שקופת החולים פותחת פה מסלול מיוחד לטיפול באנשים האלה, הם לא יכולים להיות בשגרת התורים הרגילה שיש היום בקופות החולים. << אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >> אנחנו נשוחח עם קופות החולים ונראה. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> נבנה את זה איתם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אילן, אני מבקש שיהיה מיפוי של הצרכים. אלה אולי עשר משפחות. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> אני אומרת לך שהיו מגיעים לפה עוד אם היה מענה מסודר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אורית, בסדר, אבל אני אומר עוד פעם - - - << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> סליחה, גלעד, אני חייבת להגיב לזה. ככל שאני מקבלת תמונת מצב של משפחות משם, אני יודעת להגיד מבחינתנו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אבל אני רוצה לומר משהו, דוריס. תקשיבו, אני מבין את זה שלכל מי שמעורב בעניין יש גם הרבה מאוד מטען וגם הרבה מאוד דאגה. לאורית יש אחיינית שהיא בארצות הברית והיא נופלת בין הכיסאות. אנחנו הגדרנו את הדיון היום כדיון שעוסק במעטפת שניתנת בארץ. אין לי שום בעיה שהדיון הבא יעסוק בשאלת המוכנות שלנו לקליטת עוד ילדים ואז נדבר על מה שקורה. הילדים לא מפוזרים ב-40 מדינות, הילדים או בארצות הברית, קצת מהם חזרו לקנדה. אני רואה שמשרד החוץ לא איתנו היום, מרב הזה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מרב בזום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסופו של דבר, בהנחיה פשוטה הקונסוליות הישראליות מקבלות את המידע מה אנחנו יודעים לתת ומה לא. היום אנחנו מדברים על המעטפת פה, ואני אומר לכם, ברגע שהמעטפת ל-50 חבר'ה שפה תהיה מוסדרת, יהיה קופי-פייסט למי שעוד יבוא. דבר ראשון, אני מבחינתי רושם את האמירה של משרד הרווחה שהוא יסגור את החיבור עם הרשויות הרלוונטיות על הציר הקיים. דבר שני זה סגירת המגע של משרד הבריאות על עבודה למול קופות החולים הרלוונטיות, אני מניח שגם פה אנחנו נגלה שזה נופל על קופת חולים אחת או שתיים, לא כל הארבע. אנחנו מדברים על משרד העלייה והקליטה, נבדוק אם יש בעיה קונקרטית עם שכר דירה, אתם תאמרו לנו ואנחנו נעזור לסגור. הסוגיה המרכזית, עוד פעם, אילן, אני מבקש לדבר עם המנכ"ל, אני מוכן גם לדבר עם ינון בעצמי. תבואו עם תשובה, גם תשובה שלילית זו תשובה – אנחנו מבחינתנו לא מתכוונים לפתוח מסלול תמיכה ייעודי בעניין הזה, אז נדע איפה אנחנו עומדים, המשפחות ידעו. אם ילכו לתקשורת, ילכו לתקשורת. זה לא משנה, צריך תשובה, אנחנו בדיון ה-29. בואו נגיע לתשובה ברורה בדיון ה-30, אני רוצה פה תשובה מינון, בסדר? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אליהו, כן. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> שלום וברכה. מה שגלעד היושב-ראש אומר כל-כך נכון. אני במקרה מטפל בילד בן 19. אני אומר ילד בגלל שהוא בחור בן 19, אבל הוא ברמה של ילד. הוא נמצא אצלי כבר חמישה חודשים ומדובר בעשרות אלפי שקלים. צריך להבין, כל דבר זה הון של כסף, זה טיפולים פסיכולוגיים שאין בהם מענה למדינה בגלל שמדובר בילד שדובר רק יידיש, אז צריך פסיכולוג שמדבר יידיש. בנוסף, יש תוספי תזונה, כביסות מיוחדות, אי-אפשר לכבס את הבגדים שלו בבית בגלל כל מיני דברים שאני לא יכול לפרט פה. ללימוד שפה לא היה מענה למדינה. אין. כל עולה מקבל לימוד שפה, דיברנו על זה כבר בפעם שעברה ועד היום אין מענה. לימוד קריאה, כל מיני דברים. ככל שאנחנו נטפל בזה יותר מהר ונקדים את הטיפול, זה גם יחסוך עלויות בהמשך, כי כרגע כשהמצב טרי עוד אפשר לטפל לפני שזה הגיע למצבים יותר קשים. אני ואילן כבר תקופה בקשר, נעשות המון פעולות שאני לא יכול לפרט פה להביא משפחה שלמה לארץ. אחד הדברים שיש בהם התלבטות הוא איך יהיה איתם, איך הם יתאקלמו פה מבחינה כלכלית אם מדובר במשפחה, הורים עם ילדים. עם הבחור הזה שאני מטפל בו אני הוצאתי מכיסי עשרות אלפי שקלים, עשרות-עשרות אלפי שקלים. כן, ממש. יש כמה החזרים לאחרונה מהמדינה, אבל זה עוד לא מכסה. אני אתן לכם דוגמה, זה בחור שצריך חונכים צמודים, 12 שעות ביום שיהיו איתו חונכים, גם מהבחינה שהוא לא יפגע בעצמו וגם כי הוא חייב השגחה צמודה. אני אדם עצמאי, אני לא יכול להיות צמוד אליו כל הזמן. עד היום זה עלה לי המון כסף. עכשיו הסדירו את זה דרך הרווחה שנתנו מימון לזה חלקית, אבל מעכשיו. את מה שהיה עד היום אני הוצאתי מכיסי. אני כל הזמן בהתלבטות עם אילן על המשפחה הזאת שאנחנו רוצים להביא לארץ, משפחה שלה. בסופו של דבר כולם יצטרכו להגיע לפה, אז עדיף להביא אותם. למשפחה הזאת יש ילדים קטנים, עדיף להביא אותם עכשיו כשהם פחות או יותר בריאים בנפשם, מאשר שהם חס ושלום יגיעו למצב כמו הבחור שנמצא אצלי, שהיום הוא במצב מאוד קשה, העלויות הן הון תועפות וזה בלי סוף טיפולים ודברים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אליהו, עבור אותו בחור, ולא ניכנס לפרטים, רק כדי להבין – אותו בחור כן מוכר במעמד עולה, נכון? << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> מוכר, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יפה. אתם מקבלים סל קליטה לשישה חודשים. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> שישה חודשים, שזה אומר 3,100 ומשהו שקל לחודש. זה סל הקליטה. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> הוא צודק, ליחידים זה - - -. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> אין שום השתתפות בשכר דירה, כלום, אגורה שחוקה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כן, זה ליחידים, אבל אתם צריכים לעשות חריג במקרה הזה. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> זה לא אנחנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה לא הם. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כשאני אומר אתם, בסוף יש פה משרד ויש פה ממשלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתה קיבלת עליו את סל הקליטה ליחיד לשישה חודשים. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> כן, של 3,000 ואני אומר לך שאני בממוצע הוצאתי על הבחור הזה כל חודש קרוב ל-20,000 שקל. רק פסיכולוג בחודש זה למעלה מ-5,000 שקל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם מקבלים את ה-360 שקל סיוע בשכר דירה. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> זה התחיל מהחודש הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה במקום סל הקליטה, סל הקליטה נגמר והם עוברים אחרי שישה חודשים מ-3,100 ל-360 שקל שכר דירה. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> ממשרד השיכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חוץ מזה, יש ביטוח לאומי שיתחיל לך כקצבה. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> כן, עוד חודש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר עוד פעם, ב-long run, הכול בסוף יתכנס לקצבאות בהתאם למצב הבריאותי של הבחור או כל אדם אחר. ככה עובדת המדינה, בצדק. יש מצב רפואי, גופני או פסיכיאטרי, אדם מקבל קצבה; אבל אי-אפשר שבהתחלה, כשאליהו קולט את הבחור הזה במעשה של חסד – תקשיבו, נכון שהוא אחיין שלו, אבל עדיין זה מעשה של חסד. הבן-אדם הזה הוא ישראלי, אם אליהו לא היה פותח את הבית והוא היה מגיע לנתב"ג, הוא היה נופל על מוסדות הרווחה 24/7, אז יש פה מעשה של חסד. אי-אפשר שהמשפחה של אליהו תתמוטט ושהעסק שלו יתמוטט כי הוא עושה פה מעשה של חסד. לכן אני אומר שלפחות בשנה הראשונה, 18 חודשים ראשונים, חייבת להיות איזושהי קומה – אל תעשו את זה חודשי, שיהיה מענק הסתגלות, האיש צריך אולי להתארגן בבית. אם אפשר לעשות את זה דרך המסלול של הרווחה, אותה תמיכה בפרט, אותו תקציב של 300,000 שקל, אבל שהוא יראה מזה כסף בסוף, לא שיספרו לו: אנחנו נממן לו רכיבה טיפולית. הם צריכים בסופו של דבר תמיכה. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> סתם נקודה, עד לפני חודש הוא חי אצלי בתוך הבית חודש וחצי, עכשיו הוצאתי אותו לדירה שכורה שאני משלם אותה, שזה עולה המון כסף. פשוט אין למדינה שום מענה לדבר הזה, שום מענה. המזל הגדול של הילד הזה הוא שיש לו פה בארץ דוד, אם אני לא הייתי קיים הוא היה פשוט גמור, הוא היה נופל, לא יודע איפה הוא היה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חושב שמה שאליהו עוד אומר הוא נקודה מאוד נכונה. ייקח זמן, אבל יותר ויותר יגיעו מארצות הברית, הם יגיעו לכאן, ואם אנחנו לא נהיה ערוכים, זה ייפול עוד פעם. << אורח >> אליהו קשאני: << אורח >> הם גם יגיעו אחרי שהם ייפגעו יותר והעלויות יהיו יותר גדולות. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> זה מה שאני מנסה. אני אומרת לכם, יש משפחות שהיו מגיעות לפה והמקום הנכון שלהן זה פה, כי מה שקורה בארצות הברית זה שמתגבשת עוד פעם כת. עוד פעם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה מה שקרה בקולומביה, שהם ברחו אליה. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> נכון. הם אזרחי ישראל והמקום הנכון להם הוא כאן, אבל אין מענה. אין מענה והילדים האלה הולכים לאיבוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אורית. חברים, אני רוצה לעבור לחסוי. אנחנו מתמקדים בעניין הזה ואנחנו רוצים לדעת מה קומת התמיכה הנוספת לניצולי הכת ואני מבקש, אילן, שתהיה בדיקה עם הייעוץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה מה נעשה בהקשר של אסון מירון. אנחנו גם נבדוק פה, אני אבקש מהוועדה ומהממ"מ לבדוק מה היו מסלולי התמיכה באסון מירון, אני חושב שגם שם היו כל מיני מסלולים ייחודיים של תמיכה מעבר לפיצויים, לקצבת שארים, ליתמות, אלמנות. כל משפחה קיבלה סכום להשתקם מהאירוע, אני רוצה להבין איך זה קרה. אם זה קרה באסון מירון, אז בואו, אין מה לעשות. אנחנו גם נדבר ביחד עם ינון. טירה, משהו לגלוי? בסדר, אנחנו יודעים במה אנחנו ממוקדים. רחלי, אני מבקש שלפעם הבאה נשמע שהייתה התקדמות וסגירת מעגל למול המוקד שלכם, זו בשורה חשובה, שבסוף תהיה כתובת אחת במשרד הבריאות שיודעת לפתור בעיות של אי-קבלת תור. << אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >> אני רוצה לבקש שאולי הקשר יהיה בין המערכות, בין הגורמים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הקשר הוא בין המערכות. הממשלה החליטה שמשרד העבודה והרווחה מרכז את העניין, אבל אני רק רוצה שזאת לא תהיה בירוקרטיה. << אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >> סגרנו את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ביניכם, אני לא נכנס לאיך שאתם עובדים, אבל שתהיה כתובת שמישהו ידע לפתוח את הפקק בקופות החולים או לחזור לדגם של בית חולים מלווה, בית חולים פסיכיאטרי או בית חולים. אני סומך עליכם שתדעו, אנחנו נשמע על זה עדכון בפעם הבאה. עוד משהו לדיון הגלוי? בסדר. גם אם זה קצר, אני חושב שהתקדמנו. יהיו עוד דיוני מעקב, אנחנו יוצאים רגע. דני, אתה רצית לומר משהו? << אורח >> דני אלגרט: << אורח >> כן, אני פשוט רוצה להתחבר למילה שאין למדינה מענה, פשוט שמעתי שאין למדינה מענה. אתם יודעים, אני הייתי בקיבוץ ניר עוז ביום שישי. קיבוץ ניר עוז נטוש כבר שלוש שנים. חורבה, והוא היה אתר השמדה, ואין למדינה מענה. אין למדינה מענה. בקריית שמונה אין למדינה מענה ובפרשת קטרגייט אין למדינה מענה. המושג "אין למדינה מענה" הפך להיות הנרטיב של מדינת ישראל. אין לנו מענה לכל מה שקרה בשלוש השנים האחרונות. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> זה כבר 15 שנה. << אורח >> דני אלגרט: << אורח >> מה קרה? למה אין לנו מענה, מה קרה? כי אין לנו ועדת חקירה, אז אין לנו מענה, מאיפה אני אקבל מענה? אם לא תהיה ועדת חקירה, אז אולי יהיה מענה כשראש הממשלה יחקור את עצמו מול המראה, הוא יאשים את עצמו ואחרי שהוא יאשים את עצמו מול המראה הוא יגיד: אין כמוך, ראש הממשלה, אני מזכה אותך מכל זה וכולם אשמים חוץ ממך. זה מה שהוא יעשה מול המראה. אז אין למדינה מענה, גלעד. אני מקווה שבקרוב מאוד מאוד אנחנו נשנה את המצב הזה וסוף סוף נתחיל לתת מענה למה שקורה פה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, דני. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>