פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 837 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ו (05 בינואר 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)(תיקון), התשפ"ו-2025 בדבר קביעת אגרות לתדרים של חברות סלולר בדור 5, מתן רישיון לרשת סלולרית פרטית ברצועת החדשנות, תנאי כשירות לרישיון לחברות הסלולר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שלום דנינו – היו"ר מוזמנים: רועי ברית – עו״ד, משרד התקשורת גל אסף – סמנכ"ל אגף כלכלה, משרד התקשורת עמר נוה – מרכז רגולציה אגף כלכלה, משרד התקשורת מימון שימלה – מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת טל ויינברג – עו"ד יעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים יניב שחר – חברת מונוגוטו, אספקת שירותי אינטרנט ברשת פרטית מרדכי דויד – חברת מונוגוטו, אספקת שירותי אינטרנט ברשת פרטית מיכה כץ – מייצג הלומי קרב ייעוץ משפטי: נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(תיקון), התשפ"ו–2025 בדבר קביעת אגרות לתדרים של חברות סלולר בדור 5, מתן רישיון לרשת סלולרית פרטית ברצועת החדשנות, תנאי כשירות לרישיון לחברות הסלולר << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> צהריים טובים, חברים, אנחנו פותחים דיון בנושא הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(תיקון), התשפ"ו–2025 בדבר קביעת אגרות לתדרים של חברות סלולר בדור 5, מתן רישיון לרשת סלולרית פרטית ברצועת החדשנות, תנאי כשירות לרישיון לחברות הסלולר. מי רוצה להציג? רועי, בבקשה. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> רועי ברית מהמחלקה המשפטית במשרד המשפטים. אתחיל עם תודות לך, אדוני היושב-ראש, למנהלת הוועדה ולייעוץ המשפטי על הנכונות לקבוע פגישה מהירה, זה עלה נדמה לי רק בשבוע שעבר. מילת פתיחה, תקנות הטלגרף האלחוטי, הם בעצם התקנות שמסדירות את הרישוי של מערכות אלחוטיות, איזה תנאים יש למתן הרישיון, הוראות שיחולו על בעל הרישיון, כגון חובות דיווח ואת האגרות שצריך לשלם בעד התדרים ובעד מתן הרישיון. התיקונים שאנחנו מביאים היום בפני הוועדה משלימים מהלך רגולטורי שפתחנו בו לפני שלוש או ארבע שנים ונוגעים להסדרה של ענף הסלולר, מה שאנחנו קוראים לו מתן שירותי רדיו טלפון נייד. אנחנו קובעים פה את האגרות לתחום תדרים שהיה במכרז תדרים שניהלנו והסתיים לפני שנה בחברות הסלולר, בתחום 26 ג'גה הרץ ואנחנו קובעים פה תנאים למתן רישיון לשחקנים חדשים בענף הסלולר, מה שאנחנו קוראים רצועת החדשנות. התנאים האלה כוללים בין היתר את האגרה בעד מתן הרישיון ובעד הקצאת התדרים. בנוסף אנחנו מקימים ועדה לבדיקה של מרשם פלילי לחברות הסלולר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתם מתכוונים להכניס חברות חדשות בתחום של הסלולר? << דובר_המשך >> רועי ברית: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> חוץ מהקיימות? << דובר_המשך >> רועי ברית: << דובר_המשך >> כן, אבל במודל רגולטורי שונה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מה שונה? << דובר_המשך >> רועי ברית: << דובר_המשך >> היום חברות הסלולר פועלות בפריסה כלל ארצית, יש לנו חמש חברות כאלה בעלות תשתית. השחקנים הקטנים, מה שאנחנו קוראים פה רשת פרטית בשיטה התאית או בשיטה הסלולרית, זו רשת סלולרית נקודתית, היא בתא שטח מתוחם, קטן יחסית. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כמה קטן? << אורח >> מימון שימלה: << אורח >> זה יכול להשתנות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מנעמה הבנתי שמדובר על כמה מאות מטרים. << דובר_המשך >> מימון שימלה: << דובר_המשך >> זה יכול להגיע בין מאות מטרים לקילומטרים ספורים. אלה שטחים מאוד קטנים יחסית לסלולר לשטחי מדינת ישראל. זה טוב לקמפוסים, נניח באוניברסיטה או נניח במפעלי ים המלח, או באיזשהו מקום בדרום שרוצים לעשות ניסויים של מזל"טים. היה בירוחם לפני כמה שנים ניסיון באצטדיון כדורגל כזה או אחר, זה יכול להשתנות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז למה אתם הולכים דרך חברות, תמכרו את השירות ולא ישירות לצרכן? << דובר_המשך >> מימון שימלה: << דובר_המשך >> מישהו צריך לספק את השירות הזה לצרכן, צריך חברה שתספק את השירות. החברות הגדולות פשוט לא מניעות כאלה דברים ולא יוזמות מספיק אז אמרנו, בואו נכניס תחרות. פנו אלינו מספר חברות והצענו לחברות האלה להגיע לפה כדי להציג מה שהם יכולים, כי חלק מהדברים הם גם סודות מסחריים וזה בשידור, אבל הם יוכלו לפרט יותר מה ההצעות שהם רואים בעיני רוחם, איך הם יכולים לפקח. אלה מקומות שאנחנו מאוד רוצים לקדם במדינת ישראל, להביא חדשנות, להביא יכולות מאוד יפות. לפני המלחמה עשינו הרבה מאוד ניסויים בתחום הזה, ראינו שזה באמת יכול להביא תועלת רבה לרווחת הציבור ואנחנו רוצים לקדם את זה. ככל שייכנסו יותר יזמים וניסויים ודברים כאלה טובים, זה כדאי. רועי ימשיך להציג, חלק מהתנאים הם תשלומי האגרות שהם צריכים לשלם עבור השימוש בתדרים שנקצה לצורת החדשנות, זה שם הקוד שקראנו לזה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יש סדר גודל, שנבין את העניין הכלכלי, על מה מדובר באגרות? יש מחיר? << דובר_המשך >> מימון שימלה: << דובר_המשך >> אנחנו מציינים את המחיר. המחירים הולכים לפי רוחב סרט שמשתמשים בו ותכף אנחנו נציג את זה בצורה מפורטת. << אורח >> גל אסף: << אורח >> כדי לעשות סדר בקונספט, כי אני גם חדש כפי שאתה יודע בתחום, גל אסף סמנכ"ל כלכלה, הדוגמה בעיניי הכי מובהקת זה למשל שרוצים להכניס טכנולוגיה בחקלאות. לדעת מתי האדמה צריכה לעשות השקיה? האם יש מזיקים? כדי לעשות את זה שמים המון חיישנים וצריך לתקשר איתם. בסוף, אם באים לחברה הסלולרית היא תגיד בצדק, תקשיב, בשדה הרחוק שלך אני לא צריכה לספק קליטה, אני מספקת קליטה איפה שיש בני אדם, אני לא בהכרח צריכה לתת קליטה מיטבית בקצה השדה שלך וזה בסדר גמור. לכן אנחנו רוצים לאפשר לשחקנים חדשים לתת את השירות הזה, לתת אפשרות של רשת - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז השימוש בטווח התדרים האלה הוא גם כזה שמדברים עם חיישנים ולאו דווקא בדיבור מוטורולי כזה. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> זה כנראה יהיה רוב השימוש. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה כנראה יהיה רוב השימוש. תן דוגמה, שנדע על מה אנחנו דנים. << אורח >> יניב שחר: << אורח >> יניב שחר מחברת מונוגוטו, סטארט-אפ שקיים כבר כשש שנים. מונוגוטו היא חברה סלולרית בענן, אנחנו עושים כמה דברים בפעילות שלנו, בגדול אנחנו נותנים קונקטיביטי ל-IOT, מתקנים שצריכים חיבוריות לאינטרנט. יש לנו כמה פרויקטים בארץ של כמה מאות אלפי סימים, אלה הפרויקטים הקטנים, רוב הפעילות שלנו היא בעולם, בארצות הברית, במזרח, באוסטרליה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ובנושא שלנו, כדי שלא נתבלבל מכל מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> יניב שחר: << דובר_המשך >> בגלל שאנחנו צריכים לתת חיבוריות לחברות, אז אנחנו נותנים גם חיבוריות לרשתות ציבוריות וגם עוזרים לחברות להקים רשתות פרטיות. אני אתן דוגמה לרשת פרטית בארץ ואחר כך אני אלך קצת לארצות הברית. לפני כמה שנים עשינו עם רשות החדשנות ניסוי במפעלי ים המלח, במפעלי ים המלח אין קליטה סלולרית טובה של חברות הסלולר, הם רצו לבנות רשת פרטית שתיתן להם כיסוי למפעל ולכל הבריכות שהם קוצרים את המלח. הרמנו להם רשת סלולרית פרטית, קיבלנו תדר לניסוי ממשרד התקשורת ביחד עם רשות החדשנות, הרמנו להם פתרון שהוא פתרון סלולרי. היום עובדים בווי פיי הרבה פעמים, וווי-פיי זו טכנולוגיה לא מספיק טובה, היא לא מספיק מאובטחת, היא נושא של best effort, אם יש לך קליטה, יש לך, אם אין לך, אין לך, אם הצלחת להתחבר אתה מחלק את הספקטרום להרבה אחרים. לרשתות סלולריות יש להן הרבה יכולות של סקיוריטי, הרבה מאוד יכולות שלload balancing , לאזן את התקשורת, לתת עדיפות ללקוחות מסוימים על פני אחרים, הרבה מאוד מפעלים רוצים לעבור מתקשורת ווי-פיי לתקשורת סלולרית פרטית. בים המלח הקמנו להם אתר סלולרי במפעל שנתן כיסוי לכל המפעל שלהם, הם היו מאוד מרוצים. בגלל כל מיני עניינים רגולטוריים ופוליטיים, הפרויקט הזה בסוף לא קם לפועל, אבל למפעלי ים המלח יש מפעלים בארצות הברית, יש כבר חמישה מפעלים של מפעלי ים המלח בארצות הברית שהקמנו להם רשתות פרטיות בתוך המפעל. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איזה מפעלים יש להם בארצות הברית? << דובר_המשך >> יניב שחר: << דובר_המשך >> יש להם מפעלים כימיקליים, יש להם מפעלים באירופה, בארצות הברית, יש להם מפעלים בכל העולם. אחרי שהם עשו איתנו את הניסוי בארץ, הם אמרו לנו, יש לנו מפעל בלורנס בארצות הברית באיזשהו מקום, המפעל נמצא בעיר, יש קליטה סלולרית של רשתות רגילות, T&AT וכו', אבל יש כמה יתרונות לרשתות סלולריות פרטיות: אחד, אני נותן כיסוי יותר טוב כי אני בונה רשת בשבילי ואני לא תלוי בכיסוי של חברות הסלולר. שתיים, המהירות שאני יכול להגיע אליה היא מהירות הרבה יותר גבוהה. גם הטראפיק שלי, בגלל שזו רשת פרטית, כל הדאטה שהחיישנים או הלפטופים או לא משנה מה המפעל מייצר, הדאטה הולך לאתר הסלולרי שנמצא במפעל והולך ישר לחוות שרתים שיושבת במפעל, בניגוד לחברות הסלולר שהדאטה הולכת לאתר הסלולרי נגיד של פלאפון או של סלקום, הוא הולך לדאטה סנטר שלהם שבכלל נמצא בפתח תקווה או ברמלה או בנתניה ואז חוזר אליי, אז הדיליי הוא מאוד גבוה. יש יישומים שצריכים דיליי מאוד נמוך, אז אני נותן דיליי מאוד נמוך. הדבר הנוסף, שרוב החברות הכי רוצות אותו, זה סקיוריטי. הדאטה לא יוצאת מהתחומים של המפעל. זאת אומרת שהטאבלט או הלפטופ שנמצא במפעל מתקשר עם האתר, האתר מחובר לדאטה סנטר שנמצא במפעל - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> וממילא הטווח מוגבל אז זה גם לא נפרס. << דובר_המשך >> יניב שחר: << דובר_המשך >> בדיוק. הרעיון הוא שאני לא לוקח את הדאטה שלי עושה טיול על חברת הסלולר וחוזר אליי ואז הוא יוצא מהתחומים של המפעל, הרבה חברות רוצות קרוב. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בסדר, אני חושב שפחות או יותר הבנו. שלום גיבורי ישראל. ברוכים הבאים לוועדה שלנו. מישהו רוצה להגיד לשאת דברים, לדבר אלינו? << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> שלום, שמי מיכה כץ, אנחנו ישנים וחיים בכיכר של הכנסת כבר חצי שנה, במים, בבוץ, עם ילדים, עם כלבים, עם כל מה שגר שם בחוץ בכיכר. אנחנו מנסים כמה שיותר להביא מודעות לעניין של הלומי קרב, לא רק עכשיו מהמלחמה הזאת שיש ממנה המון אנשים שנפגעו מ-Combat PTSD או מתגובות קרב ודברים כאלה, אבל 75 במספר לא צלחו בשיקום שלהם ואנחנו רוצים להביא מודעות לזה. שאנשים בבית ידעו שיש חיילים שעדיין חוזרים והם לא בטוחים, הם לא מצליחים באמת לזהות מה קורה איתם, שלא יתביישו לחפש משהו מקצועי בשביל להתחיל להשיג עזרה. התחלתם לדבר הרבה על תקשורת, אולי אתם יכולים לעזור לנו, אנחנו מאוד רוצים שיהיה לכל אחד מאיתנו ולילדים שלנו כפתור שאנחנו לוחצים בפלאפון וזה מתקשר לאיזשהו מרכז של משרד הביטחון, קו חירום, שזה אוטומטית מזהה את המספר שלנו או של הילדים שלנו והם לא צריכים לשאול מי זה, הם ישר מזהים מי זה ומתחילים להרגיע ולהגיד שהכול בסדר ואתם לא צריכים לדאוג, אבא שלכם או אימא שלכם היו גיבורים, אנחנו נעזור לכם לעבור את זה. יש קשיים מאוד מאוד גדולים לילדים של חיילים שנפצעו בקרב, חלק מהם לא יוצאים מהבית, הרבה מהם לאחרונה, אנחנו מדברים איתם ואתה פשוט רואה בעיניים שלהם שהילדים האלה נכבים. האור שלהם, מה שחשבת בחנוכה, שאתה רואה בעיניים שלהם, מתחיל לכבות להם האור בעיניים, זה משהו שקשה מאוד לראות. אנחנו מבקשים, אם אתם יכולים לעזור לנו לעשות משהו שאפשר ללחוץ עליו וזה מגיע לקו חם, עבור ילדים של הלומי קרב והלומי קרב, זה עלול להציל הרבה חיים וגם מעבר לזה, להציל אותנו ממשהו שלפעמים עוד יותר קשה, המשפחות שלנו באמת מתפרקות, קשה לנו מאוד אל מול הרשויות ומול כל מקום. קשה לי לבוא אליך ולהביא לך חוק ולהגיד הנה יצרנו את זה, אנחנו בקושי מסוגלים להחזיר חשבוניות על התרופות שאנחנו קונים ואנחנו חייבים את העזרה שלכם, כי אנחנו על הקצה אנחנו חייבים שמישהו באמת ינסה לעזור לנו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מה שאני מבקש ממך, כץ, נועה תשב איתך כבר עכשיו ותנסח יחד איתך את הבקשה שלך ואני מבטיח לך שכחבר בוועדת חוץ וביטחון, אני אעביר את זה לאגף השיקום, לבחון את הרעיון, כי הוא נשמע לי מאוד הגיוני. אני גם יודע שאנחנו מקצים הרבה מאוד כסף לתחום של השיקום, על זה אני יכול להעיד מתוך אותה ועדה מצומצמת של תקצוב מערכת הביטחון, עד כדי כך שאמרנו תיקחו איקס כסף שהוא היה גדול, אל תסבירו לנו אפילו עכשיו למה, תלכו, תעבדו עם זה ואחר כך תחזרו, תגידו לנו לאן כיוונתם את זה, עד כדי כך הלב שלנו היה איתכם. נועה תשב איתך, תנסח, כי אתם לא תלכו עכשיו לשבת ולכתוב, אז תגידו לה והיא תנסח את הבקשה. בסדר? אם את זה נקדם אז דיינו. תודה לכם שעם כל מה שעברתם, עוד יש לכם את הכוחות לדאוג שתהיה לנו מודעות לעניין הזה גם לגבי אחרים. תודה חברים. << דובר_המשך >> מיכה כץ: << דובר_המשך >> ממש תודה רבה, זה באמת כדי שהחיילים היותר צעירים שישתחררו, שיקבלו טיפול יותר מהיר ויותר טוב כדי שלא יצטרכו להגיע למצבים קיצוניים, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אנחנו מודים לכם, תודה לכם. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> באמת שאחרי פתיחה כזאת, כל דבר נראה כמעט כל דבר נראה פחות חשוב. קיימנו שיח מקדים עם הייעוץ המשפטי של הוועדה בפרק זמן קצר. בעקבות ההערות הטובות, יש כמה שינויים בנוסח, אני מקריא אבל את הנוסח שנמצא בפני הוועדה ואנחנו נתייחס אחר כך לשינויים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אנחנו נסמיך אתכם בסוף הדיון להתאים את הנוסח. נעבור להקראה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הונח קובץ תקנות שלם בפני הוועדה, אבל הוועדה צריכה לאשר רק את חלקו, הוועדה מאשרת את האגרות ואת העניינים שנוגעים למידע הפלילי, למרשם הפלילי והגדרות שנוגעות לזה. כל שאר העניינים שמובאים בתקנות זה בעצם לא דברים שהוועדה צריכה לאשר ולכן הם לא יוקראו, אבל רועי יסביר באופן כללי למה נוגעות התקנות. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> הצעת תקנות תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(תיקון), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4ג(ב), 4ד, 4ו(א)(5) ו-13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן- הפקודה), לעניין תקנה 6- באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13(ב) לפקודה, לעניין תקנה 5(א1)(2) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 2 לתקנות אלה - באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 4ג(ב) לפקודה ולאחר שנתקיימו התנאים האמורים בו, ולעניין תקנה 8- לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, אני מתקין תקנות אלה: אלה החוקים שמסמיכים לקבוע את התקנות האלה ואת ההסדרים השונים, חלקם לא הצריכו אישור של ועדת הכלכלה, חלקם הצריכו אישור של שר האוצר, זה גם יוצג כאן וחלקם מובאים כאמור לאישור הוועדה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק אעיר שלגבי אישור ועדת הכלכלה לפי סעיף 13(ב) בעצם מדובר לעניין תקנה 6, חשבנו שתקנות נוספות מצריכות את אישור הוועדה, רועי כבר הקריא אותן, אבל אנחנו נכתוב לעניין תקנות 1,2,6 ו-7 באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13(ב) לפקודה. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> אני אתחיל עם ההקראה של התקנות עצמן: תיקון תקנה 1 1. בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – אני אקריא רק את הפסקה שמובאת לאישור הוועדה: (2) "אחרי ההגדרה "רישיון", יבוא: "רשת פרטית בשיטה התאית" - מערכת אלחוטית בשיטה התאית הפועלת בתא שטח מוגדר, בתחום התדרים 1,920 עד 2,170 מגה-הרץ, בתחום התדרים 2,570 עד 2,620 מגה-הרץ בתחום התדרים 3,800 עד 3,900 מגה-הרץ או בתחום התדרים 24.5 עד 27.25 גיגה-הרץ; אלה בעצם תחומי התדרים שאנחנו הקצנו או מיועדים למה שהוסבר פה קודם של רצועת החדשנות, לאותם שחקנים שיפעילו רשתות סלולר פרטיות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הייתה לי הערת נוסח שתאמנו גם בינינו, במקום: מערכת אלחוטית בשיטה התאית הפועלת וכולי, חשבנו שיותר ברור לכתוב: "מערכת המיועדת לפעול בתא שטח מוגדר בשיטה התאית בתחום התדרים 1920" וכו'. אני מבינה שהתיקון הזה מקובל על משרד התקשורת. הערתי למשרד התקשורת שבמקומות אחרים בתקנות שלא מובאים לאישור הוועדה יש שימוש קצת אחר בהתייחסות לשטח שבו פועלת הרשת, שטחה הגיאוגרפי של הרשת, עד שטח הגיאוגרפי של האזור בו מופעלת הרשת, אני הצעתי לשקול להתאים את המונחים, לשיקולכם כמובן. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> ההצעה מקובלת, תודה. אני אעבור לתקנה 2, גם כאן אני מקריא רק את מה שמובא לאישור הוועדה: תיקון תקנה 5 2. בתקנה 5 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (א) יבוא: "(א1) לעניין מבקש רישיון לעסק רדיו טלפון נייד (רט"ן) הוא כשיר לקבל רישיון אם נתקיימו בו בנוסף לתנאים המפורטים בתקנת משנה (א), גם התנאים המפורטים להלן: (2) התאגיד, נושא משרה בו או בעל שליטה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון לדעת המנהל ולא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; אני אסביר בקצרה את הרקע, במכרזים הרגולטוריים שעשינו בעבר, תמיד בחנו את הכשירות של המשתתפים במכרז כדי לוודא שחלילה לא יוענק רישיון לחברה שיש בה גורם עברייני בבעלים או בהנהלה של החברה. גם בחברות אחרות או סוגי רישיונות אחרים לפי חוק התקשורת, היינו בודקים את המרשם הפלילי. לפני כשנתיים נכנס לתוקף חוק חדש, חוק המידע הפלילי ותקנת השווים ולפי ההסדר, נדמה לי בסעיף 12 לחוק, כדי להמשיך ולבדוק את תנאי הכשירות הזה, את המרשם הפלילי של נושאי משרה ובעלי שליטה, אנחנו צריכים לעגן את זה בתקנות, לא מספיק לכתוב את זה במכרזים. כך בעצם נוכל להמשיך את הפרקטיקה שהתפתחה במכרזי התדרים ברבות השנים. כשהשר שוקל את התנאי הזה, אם לקבוע אותו באישור הוועדה, הוא עושה זאת מכוח סמכותו לפי סעיף 4(ג) לפקודת הטלגרף האלחוטי והשיקולים שהוא צריך לקחת בחשבון לפני שהוא נותן רישיון הם בעצם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור, או כדי לאפשר ניצול יעיל של תדרי הרדיו ולמנוע שיבוש או הפרעה משמעותיים בפעולותם של מכשירים אלחוטיים הפועלים כדין. בעינינו, רשת סלולרית או חברה שמפעילה רשת סלולרית ויש לה מיליוני מנויים, עם כל תחומי התדרים שמוקצים לטובתה, זה עונה בעצם על כל השיקולים האלה. חשוב להמשיך ולבחון את המרשם הפלילי. הערה נוספת שאני אוסיף כאן, המונח שליטה, כפי שהוא מוגדר בפקודת הטלגרף האלחוטי, הוא מפנה לחוק התקשורת, זה כדי שתהיה לנו אחידות. ככלל, זה מי שמחזיק 50% מאמצעי שליטה בתאגיד, אבל יש שם גם תנאים נוספים שיכולים להתקיים. באותה תקנה שאנחנו מתקנים כאן, תקנה 5 לתקנות הטלגרף, יש הגדרה ישנה של המונח שליטה, אין כאן אחידות, זה הסדר שנמצא כרגע בבחינה ואנחנו כנראה נשנה אותו. אז מטעמי אחידות בדיני התקשורת אנחנו נצמדים להגדרת שליטה שזהה בפקודת הטלגרף ובחוק התקשורת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ובעצם ההגדרה הספציפית לעניין שליטה מצויה אכן בתקנה 5 אבל בעצם בתקנת משנה נפרדת, אז היא לא חלה על העניין שאנחנו מדברים עליו עכשיו. בשיח עם משרד התקשורת, אני חושבת שזה גם כתוב בדברי ההסבר, הכוונה היא שההוראה הזאת תחול גם על בעלי רישיונות קיימים, רועי יתקן אותי אם אני טועה, סברנו שמבחינה משפטית נכון להבהיר את זה באופן מפורש בנוסח התקנות ולכן הצענו להוסיף הוראת מעבר, אני אקריא אותה, יכול להיות שיהיו תיקוני נוסח, אבל רק שהוועדה תבין במה מדובר. אנחנו נקבע שהוראת תקנה 5(א1)(2) זאת התקנה שעכשיו הוקראה: "על התקנות העיקריות כנוסחה בתקנות אלה, יחולו גם על מי שהחזיק ברישיון לעסק רדיו טלפון נייד (רט"ן) ערב תחילתן של תקנות אלה". כנראה נוסיף את זה כתקנה 9, נראה מבחינת המיקום, אבל חשוב לי להגיד לוועדה שנוסיף לפתיח שהוועדה מאשרת גם את התקנה הזאת. הוועדה תאשר מכוח סעיף 4(ג)(ב) גם את תקנה 2 לתקנות וגם את התקנה 9 או המספור שניתן לה בהמשך של הוראת המעבר. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> התייעצנו גם עם משרד המשפטים ואנחנו מקבלים את ההצעה. אכן הכוונה שלנו שזה יחול גם על שחקנים קיימים ואפילו כתבנו את זה במפורש במכרז הרגולטורי האחרון שהם השתתפו בו ועכשיו אנחנו באים וקובעים את האגרה לתחום התדרים. ההוראות שמכאן ואילך לא מובאות לאישור הוועדה, אבל אני כן אציין שבתקנה 6 אנחנו קובעים שהרישיון לרשת פרטית יהיה לתקופה של חמש שנים. זאת אומרת, האגרה שהוועדה מאשרת היא למתן רישיון לתקופה של חמש שנים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> התשלום הוא לכל החמש שנים או כל שנה? << דובר_המשך >> רועי ברית: << דובר_המשך >> תשלום חד פעמי לחמש שנים. עכשיו אנחנו מגיעים לסכומים. אני עובר לתקנה 6, שזה תיקון התוספת הראשונה. בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, אני אקדים הסבר, מפורטים בעצם הסכומים שהם האגרות השונות בעד מתן רישיונות ואו הקצאת תדרים. היא בנויה בצורה מעט טכנית, אז נתייחס בעצם לשתי האגרות, גם לאגרה שמוצע לקבוע לרשת פרטית וגם לאגרה שמוצע לקבוע עבור חברות הסלולר: 6. בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות – (א) בחלק ג' בנושא "תחנות עסק רט"ן", בטבלה, בפרט 1 – (1) בטור שכותרתו "הגדרה ותיאור", במקום "3.8 גיגה-הרץ" יבוא "27.5 גיגה-הרץ"; (2) בטור "האגרה לשנה אחת בשקלים חדשים בעד רישוי והקצאת תדרים לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ", אחרי פרט משנה (א2) יבוא: (א3) על אף האמור בפרט משנה (א) לעניין סכום האגרה, בעבור תדרים בתחום התדרים 24,500 עד 27,250 מגה-הרץ, בעל עסק רט"ן שהוקצו לו לראשונה תדרי רדיו כלשהם לצורך מתן שירותי רט"ן- בעד השנה הראשונה ממועד ההקצאה - 420 בעד השנה השנייה ממועד ההקצאה - 840 בעד השנה השלישית ממועד ההקצאה - 1,260 בעד השנה הרביעית ממועד ההקצאה - 1,680 בעד השנה החמישית ממועד ההקצאה ובעד כל שנה שאחריה - 2,100 אני אסביר שהסכום שחברת סלולר קיימת תידרש לשלם בעד הקצאת התדרים, הוא בעצם הסכום האחרון שהקראתי, 2,100 שקלים לכל מגה הרץ לכל שנה. כאשר אם יתווסף לנו בעתיד שחקן חדש בענף הסלולר ויוקצו לו תדרים כאלה, אז עבורו יש מנגנון שכבר קבענו בעבר, נקרא לזה מין הגנת ינוקא של אגרה הולכת ומדורגת, שבשנים הראשונות, בזמן שהוא נערך - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתם מזהים שיהיו חברות או תאגידים שירצו להיכנס לתחום הזה? << דובר_המשך >> רועי ברית: << דובר_המשך >> סיימנו מכרז לפני כשנה ולא נכנסו לנו שחקנים חדשים. אני חייב להגיד זה היה מכרז סגור לחברות הסלולר הקיימות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> למה? הם כבר שם. << דובר_המשך >> רועי ברית: << דובר_המשך >> הפרדנו את תחום התדרים של ה-26 גיגה מניסיון שלמדנו במכרז דור 5 שקדם לו. עיקר התדרים מופנה לחברות הסלולר הקיימות וחלק לא קטן מהתדרים, בערך שליש, מופנה לאותם שחקנים חדשים שלא יחולו עליהם אותם כללים כמו השחקנים הקיימים, הם לא יצטרכו לתת שירות עכשיו בכל הארץ. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ולא הוגשו הצעות? << אורח >> מימון שימלה: << אורח >> זה עדיין תחום מאוד חדש, הוא די בחיתולים. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> אנחנו פותחים את זה עכשיו בעצם בפני שחקנים חדשים, אנחנו מקווים שיהיו כמה שיותר. << אורח >> מימון שימלה: << אורח >> במכרז לא הגישו הצעות מכאלה שהן לא חברות סלולר, עכשיו בהצעת החדשנות, אנחנו מציעים תדרים נוספים כדי שתיווצר יותר תחרות, יותר שירות, יותר אופציות אני חושב שזה דבר מבורך וטוב. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> אני אמשיך להקריא ברשותכם: (ב) אחרי חלק ג' יבוא – "חלק ג'1 – רשת פרטית בשיטה התאית סוג הרישיון - עסק רשת פרטית הגדרה ותיאור - רשת פרטית בשיטה התאית-1,333 האגרה בשקלים חדשים בעד רישוי והקצאת תדרים לתקופה כאמור בתקנה 6(ג2) – 1,333 שקלים חדשים. וכאמור התקופה היא חמש שנים למתן הרישיון. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה נשמע זול. << אורח >> יניב שחר: << אורח >> אני יכול להגיד מילה? יש את המונח מה שטוב לאירופה טוב לישראל, אז אני רוצה להגיד, מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> גם זה בדרך. אנחנו עושים תיקון מה שטוב לאירופה בעקבותיך. << דובר_המשך >> יניב שחר: << דובר_המשך >> משרד התקשורת לקח את הנושא הזה צעד קדימה. בארצות הברית היום, כשאני רוצה להרים רשת פרטית, תבינו את התהליך, יש מערכת ניהול שאתה נרשם אליה, אתה בא עם העכבר על המפה של ארצות הברית, אומר אני רוצה לשים פה רשת פרטית, לוחץ מקש ימני, רושם את הסוג. אומר, אני רוצה בנקודה הזאת רשת פרטית, ממלא את הפרטים של האתר, עושה אנטר ומרגע זה אתה משלם משהו כמו שמונה דולר בחודש לתדר שקיבלת, זהו. אפילו לא צריך לדבר עם משרד התקשורת, יש מערכת שאני יכול לעשות את זה לבד, שם כרטיס אשראי, נגמר הסיפור. העלויות הם שמונה דולר לחודש, זה פחות או יותר אם אתה מסתכל לחמש שנים, אלה בערך הסכומים. אתן דוגמה למפעל שרוצה להקים רשת פרטית, בנמל אשדוד החדש רצו להקים רשת פרטית, הלכו עם פלאפון, שילמו מיליונים בשביל להקים אותה. מפעל כמו ים המלח יכול להשקיע אולי סכומים של עשרות אלפים, הוא לא ישקיע מאות אלפים. אנחנו היום יודעים להקים לחברה עם הטכנולוגיה שלנו רשת פרטית בעלות של 8,000 דולר, 10,000 דולר. זו העלות של האתר הסלולרי ואנחנו לוקחים עוד איזה 200 דולר בחודש. אנחנו רוצים להכניס את הרשתות הפרטיות לכמה שיותר מפעלים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שאלה, מה ההבדל בין זה לבין מה שפעם היה מוטורולה, המכשיר הזה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> יש לך בזה אינטרנט, זה הרבה יותר - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בשביל לדבר עם המחסנאי? << אורח >> יניב שחר: << אורח >> זה לא לדיבור, נגיד אתה במפעל, מגיע משלוח ואתה רוצה לסרוק את כל הפלטות שהגיעו, אז יש לך סורק ידני, הוא חייב תקשורת אחורה, זה הרעיון. אתה הולך עם טאבלט, אתה רושם דברים. במפעלי ים המלח יש להם את הספינות שקוצרות את המלח, הם צריכים תקשורת שיגיד להם איפה לקצור כמה לקצור, הכול נתונים של מחשבים. << אורח >> מימון שימלה: << אורח >> יש סנסורים על כל פריט ופריט. << אורח >> יניב שחר: << אורח >> בארצות הברית יש חוות שמגדלים מריחואנה הרפואית לדוגמה, זה מאות אלפי דונמים, אין קליטה סלולרית ויש להם חיישנים בכל - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הם רוצים שלא תהיה קליטה סלולרית. << דובר_המשך >> יניב שחר: << דובר_המשך >> זה חוקי, כן, הם צריכים את הלחות ואת הטמפרטורה ואת כל הדברים האלה, הם מקימים רשת פרטית וזה אוסף את כל המידע מכל החיישנים. הרעיון שלנו אומר, פעם, בשביל להקים רשת סלולרית היית צריך להשקיע 100,000 דולר. היית צריך לקנות שרתים שיטפלו בה ואתרים סלולריים בתדרים המסורתיים, 700 מגה הרץ, 800 מגה הרץ. אני עבדתי בפלאפון כמעט 24 שנים, להקים אתר סלולרי זה עשרות אלפי דולרים. היום, ברצועות האלה של התדרים של הרשתות הפרטיות, אתה יכול לקנות אתר לרשת פרטית ב-5,000 דולר, 6,000 דולר, 8,000 דולר. אז, במקום לקנות את השרתים שעולים 50,000 עד 100,000, אנחנו יודעים לתת לך קופסה שנקראת - - - מחשב קטן שמתחבר אלינו לענן, כי אנחנו חברה שעובדת בענן, אתה משלם לנו 300-200 דולר לחודש על הדבר הזה ואתה יכול להרים רשת פרטית ב-10,000 דולר ולא להשקיע 150,000-100,000 דולר כמו פעם. הרעיון הוא להוריד את העלויות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה נשמע מצוין, אין לי השגות, אני רק מנסה להיכנס לעולם הזה ולהבין. << דובר_המשך >> יניב שחר: << דובר_המשך >> אם האגרות של התדרים היו יקרות, זה היה עוד חסם. המטרה היא להוריד חסמים, שכמה שיותר חברות שצריכות רשת פרטית יוכלו להקים אותה. למשל יישובים כמו בחבל תקומה, אתה יכול לבנות לכל יישוב כזה רשת פרטית שתהיה לה כיתת כוננות, דברים כאלה. אבל אתה חייב שהעלויות יהיו נמוכות כי אם נניח הלכנו לים המלח ורצינו לעשות פרויקט עם פלאפון, אז פלאפון רצו כמעט 300,000 שקל לפתרון שאנחנו יכולים לעשות אותו ב-50,000-40,000. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אפשר להגיד למצלמה שעברנו עכשיו לפרסומות? זה כאילו שידור מקצועי. << דובר_המשך >> יניב שחר: << דובר_המשך >> אנחנו בעיקר עובדים בארצות הברית, אנחנו לא בארץ, אבל המטרה באמת - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אנחנו מודים לכם שאתם עושים גם עבורנו משהו, למרות שאין לנו בעכבר הקשה בצד ימין. << דובר_המשך >> יניב שחר: << דובר_המשך >> בשבילנו מה שטוב לארצות הברית, יעבור לישראל. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> אנחנו צופים שיהיו עוד שימושים מלבד גידול קנאביס רפואי. אני אקריא את התקנה האחרונה שמובאת לאישור הוועדה. לפני זה אקריא תיקון נוסח, לא בטוח שזה מצריך אישור של הוועדה, אבל ליתר ביטחון: (ג) בחלק ד', בטבלה, בטור שכותרתו "סוג הרישיון", בפרט 4, בסופו יבוא "חד-מגמיות". << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו מכניסים את זה כחלק מהאישור של הוועדה. הוועדה גם ספציפית זה כבר דנה בעבר, עשינו את התיקון על זה, הוא היה הוראת שעה שפקעה. אז עכשיו בעצם מכניסים את זה כתיקון. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> בחינה של סכום האגרה 7. בחינה של סכום האגרה בעד מתן רישיון ובעד הקצאת תדרים הקבועה בחלק ג'1 לתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, תתבצע בתום תקופה של חמש שנים ממועד תחילתן של תקנות אלה. זו הוראה שאנחנו לא תמיד מכניסים, או יחסית חריגה, שאומרת שהמשרד יעשה בחינה של גובה האגרות בעוד כחמש שנים, כמו שנאמר פה, האגרה כרגע היא מאוד זולה ויכול להיות שיהיו ביקושים ושימושים שאחר-כך תהיה הצדקה לבחון ולקבוע אגרה אחרת יותר גבוהה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היו לנו כמה הערות כאן, הדבר הראשון שאמרתי אותו בהתחלה, אני רק אחזור כדי שזה יהיה ברור, חשבנו שגם התקנה הזו טעונה אישור של הוועדה, כי הוועדה בעצם לפי הסעיף המסמיך מאשרת תקנות לעניין אגרות, לא רק את סכומי האגרות. היו לנו גם כמה הערות מהותיות והערה אחת נוסחית. ההערות המהותיות הן: אחת, חשבנו שצריך להגדיר מי יערוך את הבחינה. בדרך כלל אנחנו לא כותבים חקיקה באופן סביל, אז אנחנו מציעים להוסיף שהמשרד יערוך בחינה של סכום האגרה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> משרד התקשורת. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> כן, משרד התקשורת. העניין השני שהיה מהותי, חשבנו שנכון לדרוש שמשרד התקשורת גם ידווח לוועדה על ממצאי הבדיקה, כי הוועדה היא זו שמאשרת את האגרות, אם עושים בחינה - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה לא אוטומטי, אם הם משנים, אז עוד פעם באים לוועדה? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אם הם משנים, כן, אבל נניח שהם ערכו בחינה ויש להם אמצעים אחרים, לא יודעת אם זה מצריך תיקון של התקנות או לא, אבל חשבנו שנכון שזה יובא לידיעת הוועדה, שגם הוועדה תוכל לתת את דעתה לשאלה אם נכון שהיא רוצה תיקון או איך בעצם השוק הזה מתנהל. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לכם אין התנגדות? << אורח >> רועי ברית: << אורח >> מקובל עלינו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז אני מציעה שנוסיף בסוף: "וידווח על ממצאי הבחינה כאמור לוועדת הכלכלה של הכנסת". << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איך מתבצע דיווח כזה? בכתב לוועדה, אליכם? זה לא מחייב דיון. << קריאה >> ד"ר עידית חנוכה: << קריאה >> מגיע לכאן, מקבל פומביות, נשלח לחברי הוועדה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בנוסף היה לנו תיקון נוסח קטן שדיברנו עליו בינינו. יש כאן פירוט של בחינה של סכום האגרה ולמה מתייחס סכום האגרה. חשבנו שאפשר להשמיט את הפירוט הזה. כלומר, כל התיבה בעד מתן רישיון ובעד הקצאת תדרים היא להבנתי לא לגמרי מדויקת וגם לא נדרשת כדי להבין מה יבחן המשרד. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> היא לא אחידה עם המונחים ביתר התקנות ואין מניעה למחוק את זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז אנחנו נמחוק אותה. אני מבקשת שתסבירו לוועדה, מה שתבחנו זה בעצם רק את האגרה לגבי מתן הרישיון והקצאת תדרים עבור עסק רשת פרטית. כלומר האגרות שהקראת קודם בפרט 1(א3) לא נכנסות לתקנה הזאת להבנתי. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> משהו שהובא בפני הוועדה בפנייה, בעצם האגרה הזאת של חברות הסלולר בתחום 26 גיגה הובאה כבר כהמלצה מקצועית של ועדת המכרזים לפני שלוש שנים בשיתוף של אגף תקציבים. כשהחברות השונות התמודדו במכרז, הם התמודדו בידיעה לא ודאית, אבל זה היה הכיוון של האגרה ושההקצאה עצמה היא לעשר שנים. לכן אנחנו לא חושבים שנכון לעשות את הבחינה הזאת בעוד חמש שנים, גם ביחס לתחום התדרים שמוקצה לחברות הסלולר. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני ארחיב קצת יותר, אנחנו מקצים את האגרה במחיר מאוד נמוך כדי לעודד חדשנות. בסוף זה ניהול ביקושים. אם נראה שהחדשנות עולה, שיש פה הצדקה לבחינה כלכלית מחודשת שתוביל סכום גבוה יותר, זה בדיוק החלק שאנחנו רוצים לבחון. אנחנו מוציאים פה סכום נמוך כדי לעודד חדשנות, לראות שהמון שחקנים קופצים על זה ולייצר את המומנטום הזה לשוק. אבל אנחנו כל הזמן מתמחרים מחדש את העולם הזה של הספקטרום בהתאם לטכנולוגיה ולביקושים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שאר התקנות בעצם אינן טעונות אישור של הוועדה. הוועדה יכולה להצביע על הנוסח, כולל כל התיקונים שנאמרו כאן. << אורח >> מימון שימלה: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו, העבודה הזו זו עבודה מקצועית שנעשתה על ידי אגף הכלכלה שלנו במשרד יחד עם הייעוץ המשפטי של המשרד ונעשתה עבודה טובה יחד עם חברי הוועדה והיועצת המשפטית. אני רוצה להודות גם לאגף התקציבים במשרד המשפטים שמעורים ומלווים אותנו בדברים הללו. ההצעה מקובלת כמובן על כולם. אני חושב שזו הזדמנות מצוינת לפתח את שוק התקשורת. אנחנו מסתכלים קדימה איך אפשר לפתח ולעשות טוב יותר לציבור. אנחנו שמחים ומודים שזה עלה מהר מאוד, אני כבר 11 שנה ולא מכיר דברים כאלה, תודה רבה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מתי יוצא המכרז הראשון לחבר'ה מארצות הברית? << דובר_המשך >> מימון שימלה: << דובר_המשך >> הם לא צריכים מכרז, בשיטה הזאת הם באים אלינו - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> באים, קונים את הזכות, משלמים. << דובר_המשך >> מימון שימלה: << דובר_המשך >> מראים לי איפה הם רוצים לפעול, מה שדיברנו בהתחלה, מאות מטרים, קילומטרים, אנחנו צריכים לראות לפני שמקצים להם תדר אם מישהו אחר רוצה לפעול בשטח דומה, אנחנו צריכים לראות שיש הפרדה תדרית, שלא יפריע אחד לשני. יש כל מיני דברים שאנחנו בודקים מבחינה הנדסית ואז נותנים את האישורים. אני יכול להגיד שכבר באו אלינו מספר חברות, שואלים מתי אפשר להתחיל? אמרתי להם, תתחילו, תביאו כבר את ההצעות, אנחנו נרוץ מהר לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה נכנס לתוקף מיד? << דובר_המשך >> מימון שימלה: << דובר_המשך >> נכנס באופן מיידי ואפשר להתחיל. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שבוע הבא אתם במשרד התקשורת? << אורח >> יניב שחר: << אורח >> יש לנו לקוחות שרוצים להרים רשתות פרטיות ואנחנו בקשר איתם - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> את זה הבנו, כולל הקליק בעכבר ימינה, אני שואל, האם יש כבר - - - << דובר_המשך >> יניב שחר: << דובר_המשך >> אנחנו עם שלושה לקוחות כרגע במשא ומתן ומחכים בעיקרון לאישור של התקנות. << אורח >> גל אסף: << אורח >> והם לא החברה היחידה, יש עוד חברות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> למקומות אחרים. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> למקומות אחרים, טכנולוגיה אחרת, יישום אחר. יש עוד חברות שמחכות לאישור כדי להתחיל להביא את זה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז אנחנו נצביע ונאחל לכם בהצלחה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק לחדד, האישור של הוועדה הוא לא מה שמכניס את התקנות לתוקף, אלא הן צריכות להתפרסם ברשומות, אז רק שיהיה ברור. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל עד שהן מתפרסמות ברשומות, הם יכולים כבר להתחיל? << אורח >> רועי ברית: << אורח >> אנחנו נביא את זה בפני שר התקשורת, הוא יחתום, נשלח את זה לפרסום ברשומות וזה יכול להתבצע תוך מספר ימים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הפרסום לכמה זמן? 60 יום? איך זה הולך? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ברגע שנוציא מכתב אישור ושר התקשורת יחתום על התקנות, אפשר לשלוח את זה לפרסום ותוך כמה ימים בדרך כלל משרד המשפטים, מחלקת רשומות מפרסמים את התקנות ואז הן נכנסות לתוקף. << אורח >> מימון שימלה: << אורח >> זה לא מעכב את החבר'ה שלהם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לפרסום אין שום מעמד חוקי או מגביל, רק להביא לידיעת הציבור? << אורח >> רועי ברית: << אורח >> הפרסום הוא בעצם מה שמקנה תוקף לתקנות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הפרסום עצמו. לא שאפשר לערער על זה או שלמישהו יש זכות? << אורח >> מימון שימלה: << אורח >> פה זה עבר, עכשיו זה רק הפרסום. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> הפרסום ברשומות הוא מה שמקנה את התוקף. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> משלים את התהליך. אבל הוא לא יכול למנוע, אף אחד שם לא יכול להתערב אחרי הפרסום. << אורח >> רועי ברית: << אורח >> אחרי קבלת אישור הוועדה, אנחנו נבקש מהשר לחתום על התקנות בנוסח לפי ההערות שקיבלנו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> חשוב להבין את כל התהליך הזה, אני יכול להיות פה בכנסת ארבע שנים ולא לדעת את זה. כל הזמן אתה שומע, יפרסמו ברשומות. אנחנו עוברים להצבעה, אני חושב שאנחנו מצביעים פה אחד, עם כל התיקונים ומסמיכים את היועצת המשפטית של הוועדה לעשות אותם. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בזה אנחנו סוגרים ונועלים את הישיבה, תודה רבה לכם ובהצלחה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:48. << סיום >>