החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2026-001938
סיכום דיון
מיום
,שלישי
י"ז בטבת התשפ"ו ,
6.1.2026
:, בנושא
הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום, דוח שנתי2025
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה -
מבקר המדינה בדק בשנת2024
את ההיערכות והמוכנות של
גופי הממשל ה השונים להבטחת אספקת
מזון ב
חירו .ם
קיימים מספר גורמים אש ר יכולים לשמר
אספקה בזמן חירום
:בהיבטים שמירת מלאים של מזון על מנת לספק ר ציפות באספקתו, הבטחת
יכולת יבוא
, יצור ושינוע ת
וצרת חקלאית מקומית וייצור מקומי . כמו כן יש לשמר את הרציפות
.התפקודית של כל שרשרת האספקה
עם פרוץ המלחמה ,הוועדה
קיימה דיון בנושא מצב מלאי החירום של המזון בישראל על בסיס דוח
משנת2015
בנושא:
היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום. אירועי המלחמה האחרונה
והימצאותו של המשק הישראלי במצב חירום מתמשך פגעו קשות בענף החקלאות. האסם הגדול
ביותר של מדינת ישראל נמצא בעוטף. מאז פרוץ מלחמת רוסיה-
אוקראינה נוצרה מצוקה של חיטה
בכל רחבי העולם
היות ו
אוקראינה הינה
.ספקית החיטה המרכזית למדינות רבות בעולם90%
מהגרעינים של ישראל מקורם בייבוא,
ואין
לישראל
יכולת ייצור עצמית. לעובדה זו יש להוסיף כי
לא מדובר רק בחיטת מאכל לבני אדם , אלא גם מספוא ומזון לפרות ותרנגולות שקריטיים לעניין
.מלאי המזון
בדיון עלו מספר סוגיות כגון:
השלמת פערים– האם המלאי שנקבע בשנות ה-
60
כאשר האוכלוסייה
מנתה2
מיליון איש במדינה רלוונטי להיום ולא צריך להגדיל אותו? ואם כן הוגדל–
?כיצד
מי
מחזיק במלאי החירום
?ובאילו תנאים הוא מוחזק
איך נראית ההיערכות
ל פריקת
גרעיני
ם
נוכח
.הקושי בכניסת אוניות לארץ מבחינה ביטחונית בעת מלחמה
מאז הדיון האחרון משרד מבקר המדינה החל בביקורת אשר נעשתה תוך כדי המלח
מה .
האחריות
לתיאום אספקת מוצרי המזון לסוגיו בשעת חירום נחלקת
בין גופים
ממשלתיים שונים,
המרכזיים
שבהם הם: רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (
זמן רב ובלא מעט תחומים התבררה כחסרת
יכולת לאכוף את סמכויותיה, וזאת למרות היותה גוף מטה מתכלל לטיפול בעורף במצבי חירום,)
משרד הבריאות (אחראי על קביעת המינון והאיכות של המזון החיוני,)
הרשות העליונה למזון
במשרד הכלכלה והתעשייה,
.ומשרד החקלאות וביטחון המזון
היא התייחסה
למספר נקודות
קריטיות לנושא, וביניהן:
ביזור ה
אחריות הממשלתית על ביטחון המזון , היעדר אסטרטגיה
לביטחון מזון, גיבוש תכנית אסטרטגית, מחסור במוצרים חיוניים המוחזקים במלאי החירום
של
משרד הכלכלה, גיבוש צרכי המזון של האוכלוסי
י ה, פריסה גיאוגרפית מוגבלת של מוצרים חיוניים
המאוחסנים במחסני החירום, פי
קוח על מלאי החיטה ומפגעים בחיטה ., מחסור במספוא ועוד
.בנוסף נבדקו פערים בהבטחת יבוא מוצרי מזון וחומרי גלם
חברת סולבר פנתה
לוועדה
ו
התריעה על
כך שמשרד החקלאות הודיע לאחרונה על ביטול מכרז
אחזקת
מלאי חירום של שמנים למספוא ,ו
עולה השאלה -
?מה המענה לחירום אשר יינתן במקומו
משרד מבקר המדינה – עו"ד צחי סעד-מנהל החטיבה הכלכלית –
הדוח פורסם באוקטובר2025
ו
עוסק ב- 3 מקורות מז
ון לחירום: מלאים לאומיים שה
מדינה מחזיקה, י יבוא וייצור עצמי של
.תוצרת חקלאית
לא
קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת שאמונה על
טיפול במזון ובעלת סמכויות להב טיח את
.היערכותו
למעשה כל משרד עוסק בתחום מזון
ו
מנהל את מלאי החירום באופן עצמאי,
ולעיתים
ללא תיאום עם גורמים אחרים. משרד החקלאות ניסה לפעו ל בעניין ונשמח לשמוע האם הפעולות
.שנעשו על ידיו אפקטיביות בתחום
.בניגוד למקובל במדינות בעולם, ישראל טרם השלימה ובנתה אסטרטגיה בנושא ביטחון המזון
.מדובר בליקוי משמעותי שמקשה על הטיפול ההוליסטי והלאומי
2
ענף החקלאות
נמצא במגמת היחלשות מתחילת העשור הקודם
למרות הגידול באוכלוסייה ובביקוש
לתוצרי חקלאות. אין גידול בצורה מתאימה, יש ירידה בפריון וגידול בייבוא של תוצרת חקלאית
טרייה. היחלשות ענף המזון פוגעת בביטחון המזון של ישראל ומגדילה את התלות בייבוא בשגרה
.ובחירום
למרות שמשנת2008
שיעור התמיכות העקיפות
בחקלא ות
גדל ,
היקף התמיכות הישירות נותר נמוך
ביחס לרמה הממוצעת בשנים שקדמו לשנת2008
. הצעדים שננקטו בממשלה ממרץ2022
והמעבר
לצמצום התמיכות העקיפות בענף החקלאות לא לוו בהגדלה של התמיכות הישירות שעשויות
להגדיל את כדאיות הייצור המקומי, לשפר את יעילות ענף החקלאות ה מקומית ולהגביר את כושר
התח .רות של ענף זה מול הייבוא בכך הצעדים שננקטו הובילו לתוצאה הפוכה מהמיוחל כפי שבא
לידי ביטוי בהאצת המגמה לירידה בייצור המקומי של החקלאות בשנתיים האחרונות, עליה
בייבוא
.ומחירי התוצרת החקלאית לא ירדו
ההמלצה היא להקים גוף מתכלל שירכ
ז את העבודה המדינתית בתחום ,יכין תכנית אסטרטגית ,
יגדיר דרכים לחיזוק מעמדו של ענף החקלאות כענף אסטרטגי שעליו נשען ביטחון המזון של מדינת
ישראל ושלו תועלות רבות בשמירה על קרקעות המדינה ובהגנה על גבולותיה, ו
יקבע
אסטרטגיה
.שתביא ליעד הזה
ד"ר האלה אבו חלה-מנהלת ביקורת –
:מטרת הביקורת
מזון הוא מוצר קיומי שחסרונו אצל הצרכן
הסופי, ולו לפרק זמן קצר, עשוי להסב נזק פיזי, בריאותי או נפשי בלתי הפיך. הבטחת הרציפות
התפקודית לאורך כל שרשרת אספקת המזון
חיונית, והיא המפתח להבטחת אספקה סדירה של
מזון בחירום .לפיכך, הביקורת בדק ה את ההיערכות והמוכנות של גופי הממשלה השונים להבטחת
אספקת מזון בשעת חירום.
תקופת:הביקורת
ינואר-
אוקטובר2024
:הנושאים העיקריים שנבדקו*
אסטרטגיית ביטחון המזון של מדינת ישראל-
המסגרת
הממשלתית האמונה על ביטחון המזון בישראל ,גיבוש ת כנית אסטרטגית לביטחון מזון, לרבות
גיבוש צרכי המזון ו
הכנת האוכלוסייה לחירום.
*
ניהול מלאי המזון במחסני חירום- הרכב מלאי החירום ,
מלאי החירום לפני מלחמת חרבות ברזל
ובמהלכה ,הפיקוח על מלאי החירום שבאחריות משרד הכלכלה ומשרד החקלאות.
*
הבטחת יבוא מוצרי מזון וחומרי גלם-
התלות של
מדינת ישראל ביבוא מוצרי מזון ו סיכונים
לשרשראות האספקה.
*
הבטחת תוצרת חקלאית תעשייתית- תמונת מצב ,מדיניות התמיכות בענף החקלאות ,
היערכות
המפעלים החיוניים בתחום המזון לחירום, והפיקוח עליהם.
:נתוני מפתח
16%
שיעור הגידול באספקת המזון המבוססת על יבוא בשנת2021
לעומת2011
. זאת
לעומת גידול של1.5%
באספקת המזון מייצור מקומי באותה התקופה.
1.3%
-
שיעור השינוי השנתי הממוצע בפריון ענף החקלאות בין השנים2011
–
2021
, השיעור הנמוך
מבין מדינות ה-
OECD
שצמחו בקצב שנתי ממוצע של1.1%
.
93%
מהדגנים שנצרכו בישראל בשנת2022
היו מיובאים. ישראל הייתה ממוקמת במקום149
מתוך
169
מדינות בדירוג התלות ביבוא דגנים בשנת2020
.
מחסור ב- 3
מוצרים חיוניים
במחסני החירום הלאומיים של משרד הכלכלה,
נמצאה כמות נמוכה
מהנדרש על פי תרחיש הייחוס.
כ-
23%
שיעור המפעלים החיוניים בתחום המזון שמוכנים לחירום באופן חלקי בלבד בתחום כח
האדם. ב-
12.3%
מהמפעלים החיוניים אין מיגון תקני.
50%
-
100%
הפער בין הכמות הנדרשת במרכיבים השונים של המספוא לבין הכמות הנדרשת לפי
תרחיש הייחוס לפני המלחמה. לאחר עדכון התרחיש הפער גדל ל-
300%
.
הביקורת העלתה פערים משמעותיים במוכנות המד ינה להבטחת מזון בחירום. על כן נדרש: לקבוע
מסגרת ממשלתית מתכללת בעלת סמכויות האמונה על היערכות מדינת ישראל לחירום בתחום
המזון; לסגור את הפערים בכמות ובאיכות המזון שבמחסני החירום; למפות את סיכוני הייבוא
של מזון בחירום ולהיערך לצמצומם; לחזק את ענף החקלאות, כ ,ענף אסטרטגי לביטחון מזון
.ולהבטיח את מוכנות המפעלים החיוניים לחירום
מומלץ כי עד לגיבוש חק ,יקה בתחום מוכנות העורף לחירום מל"ל, רח"ל, משרד החקלאות, משרד
הכלכלה ,משרד הבריאות ומשרד האוצר יפעלו לאלתר בשת"פ
לתכלול ולתכנון של מדיניות המזון
של מדינת ישראל בשגרה ובחירום, וינקטו את הצעדים הדרושים להבטח ,ת אספקה סדירה בחירום
ובכלל זה
לפעול להכנת הגופים השונים בתחום המזון לחירום, למפות את הפערים ולפעול
.לסגירתם
3
משרד הכלכלה– רונן באום-מנהלת תחום היערכות לחירום – כל
המזון הוא מייבוא. המכרזים הם
פומביים והחברות שמחזיקות את המלאים–
.שומרות אותם
ספק שיש לו פיזור של מחסנים מקבל
.ניקוד גבוה יותר במכרז יש213
.מפעלים חיוניים בתחום המזון המשרד עורך ביקורת חודשית
במחסני החברות, מוודא
ריענון
וכאשר התוקף של
,המוצרים מתקרב החברות מוציאות את המזון
למכירה.לשוק
המשרד מחזיק6 מלאים אסטרטגים עפ"י הגדרות רח"ל, ו
בתחילת
המלחמה נוספו
,עוד מס' מוצרים לבקשת המנכ"ל ולכן המבקר ראה שיש פע
ר בהם. המשרד מעוניין
לקבל מידע על
המלאים התפעוליים
ב עת .שגרה
בשנת2024
לא ב
וצעו
.ביקורות בגלל המלחמה, אלא רק במפעלי יהלומים גדולים מפעל מוכרז
.כחיוני מכוח חוק שעות עבודה לשעת חירום"יש נוהל רח
ל בעת ביקורת במפעל חיוני כדי לוודא
שניתן לבצע פעולות ., כמו: גנרטור, איגום מים ועוד משרד הכלכלה אינו אחראי להכין את
האוכלוס
י .יה לחירום
מל"ל–
ויקטור וייס-רמ"ח מדיניות אקלים –
.רוב הליקויים שהציג המבקר טופלו
רח"ל היא
ה
מתכלל
ת את המוכנות לחירום. ברמה האסטרטגית ז
והו אתגרים שמתעצמים עם הזמן,
ומכאן
הצורך בבניה של תכנית אסטרטגית ארוכת טווח שמסתכלת על הנושא בראיה כוללת. אחד
מהאתגרים הוא הגורם המתכלל, וסוכם שמשרד החקלאות הוא הגורם ,המתכלל
וכפו על יוצא מכך
הותנע מהלך אסטרטגי ש
היו ש
ות פים לו6
משרדי ממשלה עם6
,קבוצות עבודה
3,000
מומחים
והציבור. התהל יך ארך
.כשנתיים ופורסם .יש לתרגם את התכנית לצעדים לחודש הקרוב בימים
אלה נכתבת החלטת ממשלה ע"י משרד החקלאות והיא
תעגן את המנגנונים ו התהליכים כדי
להבטיח את המשך
.היכולת והנהלים. בשלב הבא תהיה תכנית חומש שתתוקצב ע"י משרד האוצר
התפיסה כרגע מונחת ע"י משרד ראש הממשלה ש לפיה לכל משרד ממשלתי יש הסמכות והאחריות
.שלו
2
:מנגנונים מתאמים את האירוע בחירום
רח"ל
ורה"מ שמופקד על ניהול אסטרטגי . יש החלטת
ממש
לה על שינוי שמו של משרד החקלאות, אולם
לא קיימת החלטה שנותנת אחריות כוללת
למשרד החקלאות על מזו
ן בחירום. המשרד
.מתאם את התכנית האסטרטגית לביטחון המזון
.יש חשיבות לניהול הסיכונים והיא לב התכנית האסטרטגית המל"ל מכין את הפלטפורמה
ו גובשה
מתודולוגיה
ע"י משרד החקלאות ש
נמצאת בתכנית ותיושם על ידו , ויש עוד2
מתודולוגיות של
גופים אקדמיים ו-
INSS
שעוסקות בניה ול סיכונים. השלב הבא הוא לבחון את התמיכות כדי
.שהיעדים ימומשו
איגוד תעשיות המזון–
ליאור לוי-
יו"ר
ה
איגוד –
אמנם יש תכנית אסטרטגיית זמן ויש צורך
בתקצובה, אולם
.אסור לשכוח את פונקציית הזמן. יש צורך לדאוג כבר עכשיו לתקצוב
ללא תעשייה וחקלאות ישראלית-
לא היינו נמצאים במקום טוב. בשנים האחרונות התקבעה
תפיסה מסוכנת לאזרח הישראלי
שייצור מקומי הוא בעיה ושייבוא הוא הפתרון הטוב. חלק
משמעו תי מהחזקת המדינה במהלך המלחמה הוא בזכות תעשיית ייצור מזון ישראלי וחקלאות
ישראלית. דוח
ה
מבקר ק
וב ע באופן ברור שמזון הוא מוצר קיומי. הפתרון לביטחון המזון בישראל
הוא ברור– תכנית האסטרטגית לביטחון המזון שהיו שותפים ל ה משרדי הממשלה והציבור ויש
.צורך בתקצובה
רח"ל– יוסי שפירא-סגן בכיר לר' רח"ל – הנתונים שהוצגו ע"י משרד מבקר המדינה
.הם מדויקים
החלטת ממשלה
משנת2016
עוסקת ב מצב חירום. אנו מנסים החל משנת2016
לחוקק את חוק
.העורף .כל גוף אחראי בתחומו וכאשר יש רצון לתכלל, אין סמכות לתכלול
משרד החקלאות
לקח
אחר
יות על ביטחון המזון במדינה ובנה
.בתוך המשרד מינהל ביטחון המזון
רח"ל סבורה כי
משרד
החקלאות צריך לתכלל את.האירוע גם בשגרה וגם בחירום, והיא תסייע בבניית תכנית החירום
.רח"ל אינה רגולטור ולא יכולה להנחות משרדים אחרים
היא ,קובעת את תרחיש הייחוס ובסוף
התהליך התרחיש עובר
.למשרדים
.כל התהליך נובע מכ"א וחוק שעות עבודה לשעת חירום
יש צורך ביותר מלאים. עולם הפחמימות מוח זק היטב ע"י משרד הכלכלה ויש חשש לגבי עולם
החלבונים .. בסוף התהליך צריך לקבוע תקציב צבוע למלאים
שמ רד האוצר–
אוראל פיין-רפרנט תמ"ס וחקלאות באג"ת - משרד הח
לק אות הקים מינהל
.לביטחון המזון
המדינה לא מחזיקה בעלות על הגרעינים, היא משלמת למכוני התערובת להגדלת
המלאים. יש כסף צבוע למלאי חירום ונמצא בתקנה ייעודית
היות ו העלויות
ה שוטפות ללא שינויים
.דרמטיים
תוצאות המכרז
על הגרעינים היו מפתיעות–
השחקנים ביקשו סכומים אסטרונומיים
בטענה ששוק התערובת הוא רווי ויש לש לם גם על הפחת. ברור שיש ניצול המצב של תקופת
המלחמה. משרד החקלאות נהג נכון
.שלא אימץ את הצעות המכרז הגבוהות
4
התמהיל בין יבוא וייצור מקומי שזור בניהול סיכונים שלנו. יש רגולטורים שונים שהחשוב ים שבהם
הוא משרד החקלאות שלא לוקח סיכונים ולא מנהל סיכונים. המשמעות של ריכוזיות המזון
.משפיעה על ביטחון המזון
החקלאות המקומית מפוזרת על הגבולות,
והייבוא סייע לנו במהלך
המלחמה. יש לחזק את ענף החקלאות ובפרט באזור הצפון, ויחד עם זאת לערו ך בו שינויים, כמו
ברמת
.התמיכות
משרד החקלאות וביטחון המזון–
שי זגדון-מנהל אגף חירום –
המשרד מחזיק2
מלאים
אסטרטגיים: מספוא לבהמות וחיטה למאכל אדם . תוך כדי המלחמה רח"ל שינתה את
תרחיש
הייחוס
.והכפילה אותו אין חוסר בגרעיני
חיטה והפע
ר הוא בגרעיני המספוא ואנו מטפלים
.בכך
בשנה האחרונה הוצאנו3
.מכרזים בנושא שלא צלחו
מלאי תפעולי–
המשק יודע להתנהל לפרק זמן של
בין שבועיים ל- 3
שבועות. היו כמה סיבות
ל חוסרים
של
גרעינים
במהלך המלחמה: מלחמת רוסיה-אוקראינה, שביתות בנמלים
'וכו .
המכרזים בנוגע לדגנים
לא צלחו כי המחירים
היו מאו ד גבוהים (חצי מיליארד.)₪
המשק רווי
וחושש
להיתק
ע
.עם מלאים. המשרד מחזיק מאגרי חירום והדירקטיבה היא לא לגעת בהם
התקיימו
פגישות עם השר והמועצה הלאומית לכלכלה כדי לשנות את השיטה הקיימת. יש חברה
.שנבחרה והתחילה את העבודה
,השר ביקש לזרז את תהליך השמנים וחברת
סולבר הגישו הצעה
.בשנית
תהליך האחסון–
תוך כדי הביקורת
המשרד הגיב על טיוטת הדוח וההסברים ש
נכתבו
.לא יושמו
כמות החיידקים בחיטה עלתה אבל היא נשארה בתקן. יחידת הפיקוח פסלה מחסן אחד בשנת
2024
. יחד עם זאת
המשרד מקדם
חקיקה
בנושא חובת דיווח על מלאי חיטה ומזון,
כדי להבין את
.תמונת המצב במדינה
כ"א מקומי ועובדים זרים–
למשרד יש התקשרות עם24
חברות כ"א וה
תקיימו
ימי התנדבות
חקלאית בימי המלחמה. עם פרוץ המלחמה המכסה ה יתה30
אלף עובדים זרים
, ו
בפועל היו
20
אלף עובדים. המכסה גדלה בהמשך
ל-
70
אלף עובדים ובפועל יש50
.אלף עובדים זרים
המפעלים החיוניים לא נוהלו בצורה טובה, כיום זה השתנה ואנו יוצאים לביקורות תקופתיות יחד
.עם משרד העבודה
משרד הבריאות –
ד"ר
מורן בלייכפלד מגנאזי-מנהלת אגף תזונה –
תכנית אסטרטגית לביטחון
מזון לשנת2050
–
המשרד שותף לתהליך והר
כיב
את הסל בהתאם לכמות האוכלוסייה. בנוסף
נעשתה בדיקה של ההבדלים בין המצב
ה
רצוי למצב המצוי, ו
תכנית אסטרטגית לשינו
י הרגלי צריכה
שנדרשת לה תקצי.ב
המשרד שותף בוועדה לעניין .מלאי המזון ויחד עם רח"ל קובעים לאורך השנים את הרכב הסל
בשנה האחרונה הוצעו
שינוי
ים ב
סל כולל
הגדלה של המרכיב החלבוני שנשמר במחסנים והגדלה של
מלאי הקטניות. משרד הכלכלה שומר את המלאי היבש,
והמנה החלבונית והמוצרים הטריים
.מנוהלים ע"י משרד החקלאות
באתר פקע"ר יש המלצה כתובה ל
ציבור לשמור מזון שלא דורש קירור 3 ימים . קיימות המלצות
ל
אגירת מזון ב
חירום, של
א פורסמו, כדי למנוע בהלה בקרב הציבור .
משרד העבודה – רביב מלאכי-מנהל אגף בכיר כ"א לשעת חירום –
תהליך אישור מפעל חיוני
הוא
מכוח עבודה בשעת חירום הנוגע לריתוק משקי של עובדים וגיוס בחירו ם כדי לשמור על הרציפות
.התפקודית
.אולם בחוק אין תנאי סף משנת2010
יש
ניסיונות
להעביר את חוק העורף ומדובר
.בתקציבי ענק
פערים ומוכנות של מפעלים חיוניים–
היו104
מפעלים שלא היתה להם מוכנות במהלך המלחמה ,
ונכון להיום יש2 מפעלים שעתידים לסיים את המוכנות שלהם בקרוב . המוכנות הכוללת של מפעל
.חיוני היא בסמכות המשרד הרלוונטי
התאחדות חקלאי ישראל -
אורי
דורמן-מזכ"ל – המדפים מלאים בייצור מקומי ש
רוצים לפגוע בו .
,יש רצון לפגוע בחלב, בירקות
בפירות ובעוף. הפתרון בסופו של יום הוא לא ייבוא, אלא
הגדלת
התפוקה של הייצור המקומי. ממשלת ישראל קיב לה החלטה על תפוקה
מקומית ב-
33%
,
ומשרד
.האוצר אינו משתף פעולה
סולבר מוצרי חלבון –
עדה בר קמה-בעלים המפעל –
סולבר הינו
המפעל היחיד שמחזיק מלאי
חירום
לייצור שמן וכוספ( א
בסיס לתערובת לבעלי חיים, לבשר ולביצים)
. לא ניתן להביא בייבוא
שמן טרי יום יום. כיום במדינה אין שמן למספוא. ועדת הכספים נמצאת בהכרעה על ייבוא שמן
5
וכוס,פא
והמפעל נמצא בפני סכנת
סגירה. פורסם מכרז ורק סולבר הגישה הצעה ו נפסלה. היבואנים
.לא נגישים למכרזים של ייבוא לחירום
המכון למחקרי ביטחון לאומיINSS
- גלית כהן-חוקרת – לא כל
ייבוא הוא בעיה אבל יש תלות
שהי
א סיכון אסטרטגי ל
מדינה. בייבוא ממקורות מצומצמים יש סיכונים
, כמו: גיאו-
,פוליטיים
אקלים ונתיבי .שייט ביטחון המזון הוא .לא רק שאלה של סחורות, אלא הוא גם שרשרת האספקה
כ"א ה
יה
.המחסור הגדול ביותר כמו גם השינוע והלוגיסטיקה ניהול המלאים לא מותאם לצריכה
בפועל ולא מבוסס על נתונים ש
ל המלאים במדינה. הייצור המקומי ה
ו
א עוגן מרכזי בביטחון המזון
)(כפי שנוכחנו לדעת במהלך המלחמה
בגלל התלות הגבוהה של ישראל בייבוא. ולכן יש לחשוב על
חיזוק החוסן של המערכת המקומית כולה. מוצע להקים מנגנון קבוע לניהול סיכונים לביטחון
המזון במינהל ביטחון המזון במשר.ד החקלאות
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה
ר ואה בנושא ביטחון המזון בחירום
רכיב אחד מתוך מערך של ם של תחומים שאינם
מטופלים בשלב
זה באופן מיטבי, הן בתחום ה תכנון האסטרטגי והן בתחום הניהול, ולכן
יש חשיבות לתקצב.אותו
3.
הוועדה תבקש
מרה"מ
למסור לוועדה
בתוך חודש
את כוונותיו לניהול קבלת ההחלטות הן
באשר לתכנית האסטרטגית לביטחון המזון והן באשר לפן הניהולי שיבטיח את קבלת
.ההחלטות המיטביות לחירום
4.
הוועדה מציינת כי הנושא ה
ניהולי אמור להיפתר בחוק העורף , והוועדה מצפה
מהמל"ל
.לסייע לקידום קבלת ההחלטות
5.
הוועדה מבקשת
ממשרד
החקלאות וביטחון המזון
דיווח
בעוד חודשיים
על סיום
.ההתקשרות עם החברה שזכתה בנושא השמנים
6.
הוועדה מבקשת
ממשרד החקלאות וביטחון המזון
להעביר דיווח
בתוך שבועיים
בנוגע
.לחברת סולבר
7.
הוועדה מעודד ת את
משרד החקלאות ובי
טחון המזון
לטיוב הדיווח על מלאי המזון שקיים
בארץ באמצעות חקיקה , ומבקשת
ממשרד הכלכלה
לקדם חקיקה מקבילה עבור המלאים
.שבאחריותו
8.
הוועדה מבקשת
ממשרד החקלאות וביטחון המזון
דיווח
בתוך חודשיים
על התקדמות
.הבקרה
9.
הוועדה מבקשת"ממל
ל ומרח"ל
לבדוק האם יש אפשרות לקדם
חקיק
ה עצמאית
בנוגע
.לגנרציה ומלאי מים
10
.
הוועדה מבקשת
ממשר
ד הבריאות
לפרסם את המלצות ההתנהגות לציבור בנוגע לאחסון
.מזון בשעת חירום, ולהודיע על כך לוועדה