פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 92 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שני, ט' בטבת התשפ"ו (29 בדצמבר 2025), שעה 11:59 סדר היום: << נושא >> הרחבת פוטנציאל ההון האנושי להייטק << נושא >> הצגת עדכון ביצוע כנגד יעדים של דוח הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק לשנת 2025, בהשתתפות מר דדי פרלמוטר יו"ר הוועדה נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה מוזמנים: נאור גונן – מנהל תחום תכנון מדיניות, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה אופיר יוספי – סגן מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח, משרד הכלכלה והתעשייה ענבל מינצמן – מנהלת הצמיחה, מנהלת קלאסטר הייטק, משרד הכלכלה והתעשייה רועי הרצוג – מנהל אגף חדשנות, פיתוח והייטק, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה יגאל דור – מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי, משרד החינוך סא"ל הראל גורן – מנהל אגף טכנולוגי אקדמי - אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון רס"ן בת אל אלטר – רמ"ד הנבטת מקורות, אכ"א - צה"ל, משרד הביטחון קרן קציר שטיבל – מנהלת יחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות, מערך הדיגיטל הלאומי רועי גולדשמידט – מרכז המחקר והמידע, הכנסת איתי לבנון – ראש אגף הון אנושי להייטק, רשות החדשנות חוסאם כבישי – ראש מועצה מקומית ג'וליס יקי בן חיים – ראש עיריית מגדל העמק דוד (דדי) פרלמוטר – יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק לשנת 2025 מיכל אופיר – ממונה תחום תכנון ומידע, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת ד"ר גילי ליפשיץ שרצר – חוקרת באוניברסיטת אריאל, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים אלישב ביננפלד – ראש מטה מנכ"ל, רשות השירות הלאומי-אזרחי אילי (אילנית) נתן – מנהלת התוכנית לשירות לאומי-אזרחי-טכנולוגי, רשות השירות הלאומי-אזרחי עמרי בן חורין – מנהל קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, Google, חברות הייטק רב-לאומיות צביקה מור – פורום תקווה מוזמנים באמצעים מקוונים: איתמר גזלה – מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה גאיה הייט הררי – מנכ"לית מכון RISE, מכוני מחקר בתחומי מדיניות, טכנולוגיה וחדשנות ד"ר ציפי בוכניק – ראש תחום תשתיות השכלה גבוהה, מוסד שמואל נאמן, מכוני מחקר בתחומי מדיניות, טכנולוגיה וחדשנות בושרא מאזריב – מנכ"לית סאמאנא, ארגונים ועמותות לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן סגנית מנהלת הוועדה: יפעת לוי ישראל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הרחבת פוטנציאל ההון האנושי להייטק << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בוקר טוב לכולם, אנחנו נתחיל את ישיבת המדע והטכנולוגיה. קודם כל, ברוכים הבאים מי שהגיעו לדיון היום. אני מברך גם את ראש עיריית מגדל העמק וכל הנוכחים. נושא הדיון הוא על הרחבת פוטנציאל ההון האנושי להייטק. כמובן, אנחנו נעשה פתיח כזה, אנחנו יודעים שההייטק היום זה אחד הנושאים שהם גם מבחינת תוצר לאומי, אם בעצם זה חשוב להעלאת התוצר הלאומי במדינה. עדיין בהייטק, מהחברות החלשות, בואו נגיד החברה הערבית, אנחנו לא מוצאים אותם הרבה בתוך ההייטק. גם מהחברה החרדית, גם בפריפריה הגיאוגרפית, עדיין צריך הרבה לעשות בשביל לשלב יותר ויותר גם אנשים מהפריפריה, גם אנשים מהפריפריה החברתית, כדי שישתלבו בכל הנושא של ההייטק. כמובן, גם לשנים האחרונות, גם כתוצאה מהמלחמה, גם כתוצאה לפני, גם מהרפורמה המשפטית וגם לפני הקורונה, כל הנושאים האלה, בצורה כזו או אחרת השפיעו על הנושא של ההייטק ועל המשקיעים ועל ההשקעות. ותכף אנחנו נשמע כמובן מדדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון להייטק, ויציג את הדוח שהכינו. בבקשה, דדי. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> צוהריים טובים, ותודה שהזמנתם אותי לכינוס החשוב הזה. הערה קטנה לפני, הדוח מה שנקרא בשלבי סיכום סופיים. את הדוח הראשון הוצאנו באוקטובר 2022, והמסקנות שלו אומצו על ידי הממשלה, גם הקודמת וגם הנוכחית. בדצמבר שנה שעברה הוצאנו דוח מעקב, ואנחנו עכשיו עובדים על הוצאת דוח מעקב לקראת סוף השנה, תחילת השנה הבאה, שבעצם אנחנו עוקבים לראות מה קורה ועושים תיקונים. ועכשיו יש לנו גם המון מאמץ ועבודה על מה עושה הבינה המלאכותית לכל הדברים האלה. כולם מסתכלים על ההייטק כמנוף כלכלי, אני בוודאי מסכים, אבל הוא גם מנוף ביטחוני. בלי מתמטיקה ופיזיקה ומדעי המחשב, שום טיל לא פוגע בשום טיל. וגם, אולי לא פחות חשוב ואולי יותר חשוב, זה פוטנציאל למוביליות חברתית, אם עושים את זה נכון. יש מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבדקו אנשים שלמדו באמת מקצועות טק ועבדו בהייטק, הם רוב האנשים שעברו מחמישון, ראשון, שני ושלישי כלפי מעלה, כך שכל הדברים שציינת הם חשובים בצורה בלתי רגילה, ויש הרבה עבודה לעשות, ואני הולך לדבר על הדברים האלה. (הצגת מצגת) התקופה, לא צריך לתאר ביותר מדי מילים, היא תקופה מורכבת. כל הנושא של מדינת ישראל וההייטק בפרט, יש לי המון חברים מחו״ל שמתפלאים שבכלל העסק עובד וחברות מתפקדות. בתחילת המלחמה התקשרו אליי משקיעים באחת החברות שלי ודאגו אם החברה עובדת, והחברה עובדת ומתקתקת. אפילו סגרה דיל חשוב לפני יומיים. בפתח אני נותן מבט-על על מה קורה בהייטק, וכמו שאמרתי, הנתונים, מה שנקרא, מגיעים תוך כדי תנועה, אז אני מציג את מה שיש. אנחנו נוציא דוח מלא מסוכם עם המון פרטים שחלקם הגדול גם יידונו בנושאים שאתה דיברת עליהם. ראשית, ההייטק הוא מנוע הצמיחה. אומנם יש האטה בשנתיים האחרונות מסיבות מובנות, אבל עדיין קצב הצמיחה הוא משמעותי. 56% מהייצוא של מדינת ישראל בא מעולם ההייטק. רובו ממה שנקרא שירותי הייטק, חלקו היותר קטן ממה שנקרא מוצרי הייטק, שלצד החברות האזרחיות כמו Intel, Tower, ו-Nvidia, כולל את התעשייה הביטחונית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> רק תגיד לנו את הקווים האלה, מה הקו הכחול התחתון? << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> הקו הירוק העליון זה סך הכול הייצוא באחוזים, מה אחוז הייצוא של ההייטק. הקו השחור הגבוה השני זה הייצוא של תעשיית השירותים. זה כל החברות כמו Monday, Wix, וכו'. הקו הכחול למטה זה ייצוא הייטק, שזה Intel, Nvidia, Tower, וגם התעשיות הביטחוניות. אז עדיין החלק הארי זה מדינת ישראל, היא מעצמת הייטק וזה מאובחן גם פה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל הכחול בשנים האחרונות הוא יציב כמעט, אין הרבה שינוי. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> עולה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הוא עולה לא בקצב, כאילו, אתה מבין? עלייה איטית, בוא נגיד ככה. הכחול למטה. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> הכחול למטה עולה לאט יחסית. כי קצב השינוי כולל, האחוז שלו, אם אתה מסתכל, זה גרף לינארי, אפילו אם הוא עולה יותר, הוא עדיין קטן. אז אפילו עלייה ב-10% מקצת, זה פחות מאחר. אבל עדיין הגידול הגדול שאתה רואה, כולל מכירות וכולל Wiz או דברים מהסוג הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך זה אם אתה משווה אותנו למדינה אירופאית באותו גודל? << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> מדינה אירופאית? ההייטק בישראל כאחוזים מהכלכלה הוא יותר מכפול מכל מדינה אירופית, ובוודאי גם מארצות הברית. להם יש תעשיות אחרות. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> איתי מרשות החדשנות, לשאלתך היו"ר, אנחנו היום מספר שלוש בעולם, בסדר? גם אמפירית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי לפנינו? << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> יש את הסיליקון ואלי וסן פרנסיסקו. זאת אומרת, אנחנו ממש מספר שלוש בעולם. וכמו שדדי ציין, השנה זו הייתה שנת שיא, מעל 70 מיליארד דולר. אז אין ספק שלמרות כל האתגרים, ההייטק הוא הקטר. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אבל אני אתן פה הערת אזהרה למה אנחנו צריכים לא להוריד את הרגל מהגז. אם אתה רואה את ההשקעות שיש בעולם, מערב אירופה במיוחד, והמצב שבו יש שינוי בטכנולוגיה של בינה מלאכותית, אז לפני שינוי גדול כולם רודפים אחרי המוביל. ברגע שיש שינוי כל כך דרמטי, כולם די מתחילים כמעט מאפס, ועכשיו אם לא נעשה כמה מהלכים שעל חלקם אני אדבר, יהיה לנו קשה להתמודד עם מדינות שכמות התושבים אצלן גדולה משלנו בסדרי גודל. אני עובר הלאה לשקף הבא. כמובן שיא ההשקעות בגיוסי הון בהייטק היה עצום ב-2021, וב-2022 הייתה בכל העולם. אצלנו גם הייתה מלחמה, אבל באופן די מפתיע, לא חוזרים לכמויות שהיו קודם, אבל יש חזרה די טובה בגיוסים. הגיוסים, זו הבשורה הטובה, הבשורה הרעה שממוקדים בשני תחומים בעיקר, או שלושה. השניים הראשונים זה סייבר ובינה מלאכותית. נכנסים הרבה השקעות בסטארט-אפים ובינה מלאכותית. והנושא השלישי זה בעיקר החברות הגדולות, זה בעיקר ההשקעות בתחום הזה. זה די ממוקד, קשה מאוד לגייס כסף בתחומים אחרים, אלא אם כן אתה עוסק במה שנקרא Deep Tech, תחומים של סמי-קודקסוס והדברים האלה. בנושאים אחרים יותר קשה להשיג כסף, אז התמונה הזאת היא מטעה בגלל שהיא מאוד מרוכזת, וזה חשוב להבין. אגב, התעשיות האלה דורשות הון אנושי, מה שנקרא, עוד יותר מדוקדק. כלומר פיתוח AI, פיתוח מוליכים למחיצה, Deep Tech בכלל, כל הדברים האלה דורשים הכשרות וידע עמוק, ואני אדבר גם על זה. השקף הבא הוא שקף חשוב. אם מסתכלים בשקף העליון, בקו העליון, אנחנו רואים את קצב גידול המועסקים בהייטק. עכשיו, להסביר את הקו. אני אתחיל מהקו הכחול באמצע, זה תעשיית ההייטק. לפי הלמ״ס, תעשיית הייטק מוגדרת לחברה שלפחות 6% מהמחזור שלה מושקע במו״פ. הקו התחתון זה מה שאנחנו קוראים משרות טק, זה אנשים שהם אנשים בהכשרת הייטק, אבל הם עובדים בבנקים, בממשלה, הם לא חברת הייטק, אבל עדיין מבחינת הכשרה הם עושים אותה עבודה. מי שעושה בפיתוח של הטמעת בינה מלאכותית בבנק או במערכת תעשייתית, דורש אותם כישורים כמו עובד בגוגל. הקו העליון זה הקו של הסיכום של שניהם. אני אחזור שוב על הנושא של משרות טק, כי הרבה אנשים מדברים כל הזמן על הייטק, הייטק. משרות טק לא פחות חשוב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הטק אתה אומר במוסדות רגילים. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> כן. איתי דיבר שמדינת ישראל היא המובילה להיות המקום שלישי אחרי סיליקון ואלי וניו יורק, זה לא רע בכלל, אבל מבחינת הטמעת דיגיטציה ובינה מלאכותית במוסדות הממשלה ובחברה הלא הייטק, מדינת ישראל בתחתית הרשימה ב-OECD. כלומר, ההון האנושי בתחום הזה, והבשורה הטובה שיש פחות גידול בהייטק מבחינת משאבים, יותר אנשים פונים לעסוק במקומות האלה. אנשים הרבה כותבים כותרות 'ההייטק מגייס פחות, מה יעשו האנשים?'. לדעתי צריך לעשות מהלך מאוד גדול, גופי ממשלה, החברה, התעשייה והגופים הכלכליים, לא הייטק, צריכים לגייס אנשים כאלה ולשדרג את החברה שלהם. כמה דברים על עיקר המלצות הוועדה. אני מניח שחלק מהאנשים לא קראו את דוח הוועדה. אני ממליץ לקרוא. אחד, הסיבה שהוועדה החליטה לא לטפל רק בהייטק, אלא גם מה שקראתי משרות טק, היא בגלל שאם ההייטק מוביל, התל״ג לנפש של עובד בתעשיית ההייטק הוא גבוה כמעט פי 2.5 היום מהתל״ג של יתר הכלכלה. כלומר, כלכלת עולם ראשון, כלכלת עולם, לא אגיד איזה מספר, לא גבוה. ללא דיגיטציה ואי-אייזציה של יתר המשק, אנחנו נישאר בתחתית וזה משפיע על התוצר שלנו. דיברתי כבר על הוועדה, הוועדה עובדת כבר כמעט חמש שנים, ארבע וחצי שנים, ואנחנו מוציאים דוח כל שנה ועדכונים בנושאים ספציפיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למי אתם מגישים את המסקנות שלכם בדוח? << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> את הדוח אנחנו מגישים בדרך כלל לשרת המדע, גם שר החינוך בדרך כלל מתעניין מאוד בדוח. בעצם המשרדים העיקריים שאנחנו עובדים מולם זה משרד המדע, שהוא הספונסר של הוועדה, משרד החינוך, שהוא הלקוח הכי גדול, כולל ותת-מל״ג, משרד העבודה, יש המון עבודה מול משרד העבודה, וכמובן אגב תקציבים בסוף צריך לממן את הדברים האלה. אחד הנושאים הקריטיים בנושא של הכשרת הון אנושי להייטק, והוא הופך להיות יותר נכון בתקופת הבינה המלאכותית, זה לא משהו שלוקחים מישהו שגמר תיכון ומכשירים אותו בשלושה חודשים. הייתה תקופה, בתקופת השיא של הגיוסים עשו דברים כאלה, החברות הגדולות המובילות במשק לא מגייסות אנשים כאלה, והם הראשונים גם שמפוטרים, אם יש. אני אדבר על הנושא של המיומנות וכל הדברים מהסוג הזה. אי אפשר להשפיע על תוצאות. דיברתי לפני הפגישה עם מיכל מוות"ת. אחוז הנשים באוניברסיטאות ואחוז הנשים בתעשייה עולה מעט, כנ"ל גם האוכלוסייה ערבית אותו דבר. למה? כי מישהי לא מחליטה לעבוד בהייטק עם סיום האוניברסיטה. את ההחלטה הזאת לוקחים לקראת חטיבת הביניים. זה הגיל. כיתה ו' זה הגיל הקריטי, ולכן תראו בהמשך, חלק גדול מההשקעות במשרד החינוך עוסקות בחטיבות הביניים, איך מביאים יותר בנות, איך משקיעים יותר בפריפריה ובחברה הערבית. הבעיה היא שהתוצאות של זה לא ניכרות בשבוע הבא, הן לוקחות כמה שנים טובות, כי מישהו מכיתה ו' עד שהוא גומר בגרות, עד שהוא גומר צבא, עד שהוא גומר אוניברסיטה, זה עשור לוקח. אבל אני חושב שאנחנו צריכים סבלנות בנושא הזה. אם לא נתחיל מספיק מוקדם, אתה ואני דיברנו על זה כבר, אנחנו התחלנו מחטיבת הביניים, לא בגלל שחטיבת הביניים זו הנקודה הנכונה, אני קורא לזה הדקה ה-90, זה זמן הפציעות. אני ממליץ לכל ראש עיר וראש מועצה, תתחילו מהגן, אחרת זה מאוחר מדי, ואני אדבר למה בגן זו הנקודה הנכונה בהמשך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן, אבל אתה לא רואה שיש ביטוי. אם אתה עולה למעלה, למרות שנגיד ב-50% בתיכון. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> לא, לא, 50% זו מתמטיקה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל תסתכל על העובדים, כמה מתוכם נשים. ככל שאתה עולה, זה יורד. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> זה נכון. אל שנייה, תכף אני אגדיר בגרות טק. הטעות של כל האנשים זה שאמרו מתמטיקה מספיקה. מתמטיקה לא מספיקה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל זה חשוב. מתמטיקה היא חשובה. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אתה יודע, במתמטיקה יש מה נקרא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק. תנאי הכרחי אומר, אם הוא לא קורה, זה לא קורה. אבל אם הוא קורה, זה לא מספיק, צריך תנאים אחרים, תכף אני אדבר על נושא של בגרות טק. בבגרות טק, שזה מדעי המחשב ופיזיקה, כמות הנשים היא 35%. בעבר זה היה פחות. אז אתה יודע, בשביל שמישהי שהתקבלה היום לעבודה תהפוך להיות מנכ״לית, זה לוקח כמה שנים טובות. אני לא שמח על הדבר הזה, אבל אם לא נשנה את כמות המים שנכנסים לתוך הבריכה, זה לא יקרה, ואת המאמצים להתחיל לעשות אותם צריכים להתחיל בחטיבת הביניים כי הבנות בעיקר מחליטות ללמוד משהו אחר, ולא לקחת את המקצועות של מדעי המחשב או פיזיקה, הן הולכות ללמוד תחומים אחרים. לא מזלזל בהם, הם חשובים גם כן, אבל הם לא מובילים להייטק, ואם לא נמשיך במהלכים שאנחנו כבר עושים, לא נגיע לתוצאות. ואמרתי, זה תהליך שלוקח שנים רבות. אני אגע בנושא של למידה לאורך החיים. רוב הזמן אנשים זלזלו בזה, אבל בעולם שהטכנולוגיה משתנה לא בקצב של 20 שנה, אלא בקצב של 3-4-5 שנים, אם אתה לוקח אנשים שסיימו אוניברסיטה בהצטיינות לפני 10 שנים, יש להם סכנה להיות לא רלוונטיים, בגלל שהם לא מכירים חלק גדול מהדברים שדרושים להיום. חלקם לומדים לבד, חלקם מקומות העבודה מכשירים אותם, אז בגוגל אמרו לי שהם לא צריכים הכשרה מבחוץ. אני מניח שגופי ממשלה, חברות בתעשייה, יצטרכו, כי לא בטוח שהם יודעים מה ללמד. אז כל העסק הזה בכל אחד מהשלבים, ודוח הוועדה יש לו פרק גדול על כל אחד מהקטעים האלה. כמובן המיקוד, כמו שאתה דיברת על נושא המיקוד, מאוד גדול באוכלוסיות. ככל שהצבע יותר אדום כהה, זה אומר ששם הבעיה גדולה יותר. אחת הסיבות שמופיע פה גם שירות צבאי ואזרחי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה נתת צבעים ולא מספרים? << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> כי אתה יודע, ברגע שאתה נכנס למספרים יש ויכוח, זה חמש או ארבע או שלוש. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ככה אי אפשר להתווכח איתך. זה שקף מטעה. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> בוא נאמר ככה, זה בולט? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, אבל זה אדום, מה זה אומר אדום? איזה אחוזים? << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אדום אומר שהבעיה קשה. למשל, ערבים לא משרתים בצבא, ואנחנו יודעים שצבא הוא מנוף גדול לעולם של הייטק. אגב, לאו דווקא אם שירַתָּ ב-8200. הכישורים והבגרות שאתה צברת, אני לא הייתי, לא שירתי ביחידה טכנולוגית, הייתי חייל, קצין. הכישורים שקיבלתי במהלך ההכשרה הזאת, אחרי זה כשעבדתי באינטל ובתעשייה מול בוגרי הרווארד, שמתי אותם בכיס הקטן. למה? כי מה שלמדתי, מה שנקרא, דרך הרגליים, לא היה זה. אחת ההצעות שיש לנו זה לשדרג את השירות האזרחי, וחלק גדול מהתוכניות וההמלצות זה להאריך את זמן השירות, לתת הכשרה, לתת להם תעסוקה טכנולוגית, בגלל שאם אתה, אחת הבעיות הגדולות של חברה ערבית, אתה רואה את זה, הנשירה באוניברסיטאות היא כפולה מאשר הנשירה של יהודים. אחת הסיבות היא ילד או ילדה בגיל 18 מגיעים להתחרות עם בחור או בחורה אחרי שירות צבאי בגיל 22-23, עם כל הניסיון והרצינות שיש להם. האוניברסיטאות בנויות בתוכנית הלימודים, בארצות הברית שנתיים ראשונות זה לימודים כלליים, בישראל אתה נכנס ישר למטחנת בשר, וזה קשה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחת הסיבות לנשירה היא בעצם השפה העברית כחסם. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> גם נקודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> היה לנו דיון כאן על זה. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אני לא מתווכח, אנחנו יכולים לדון עכשיו בשמחה. דרך אגב, בהמלצות עבודה יש נושא של דגש ללימוד עברית בבתי הספר. אני מכיר את הבעיה, עבדתי ב-40 בתי ספר ערביים. למה אני מזכיר את הנושא של השירות האזרחי? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תגיד, למה את החרדים לא שמת אדום? << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> זה ורוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל הוא גם אדום, כי גם אין להם שירות אזרחי. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אתה יודע מה? אני אשנה את הצבע. אתה רואה, אם הייתי שם מספר בכלל הייתה עכשיו בעיה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה נכון, דיון רגיש וזה, אבל צריך לשים את העובדות עכשיו. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אנחנו נדבר על נושא של שירות אזרחי, לדעתי הוא קריטי. הוא יפתור חלק גדול מהבעיות של הבגרות בנושא של הניסיון התעסוקתי וגם בנושא של העברית. לדעתי זה אחד המוקשים. לא לזלזל בלימודים בבית ספר של עברית וכל הדברים האחרים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בבתי ספר הערביים, רק לידיעה כללית, אנחנו ידענו תנ״ך וספרות יותר מלדבר עברית. זה מה שלימדו אותנו בשפה. לא לימדו אותנו איך לדבר שפה, לימדו אותנו תנ״ך וספרות ואת זה ידענו טוב מאוד. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> כן, וכנ״ל בלימוד אנגלית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> דווקא באנגלית, היום האנגלית היא ברמה הרבה יותר גבוהה אצל כולם לדעתי וגם אצל החברה הערבית. אני רואה את זה, איך זה השתנה. פעם הבעיה אצלנו הייתה מתמטיקה ואנגלית, היום אנגלית כבר לא הבעיה, בבגרויות מקבלים ציונים גבוהים. עדיין יש לנו בעיה בעברית דווקא היום, אפילו בערבית יש לנו בעיה, כי אנשים כבר לא מדברים בשפה הערבית. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אני אגיד לך על מה אני מדבר. בנושא של שפה, כולל באנגלית, אני גמרתי תיכון, ידעתי לדקלם את שייקספיר, והלכתי עם הבת שלי לרופא בארה"ב, ורציתי להגיד שלילדה יש שלשול ולא ידעתי איך להסביר לו את זה. יכולת הצגת נושא של בוגר תיכון ישראלי וגם בוגר אוניברסיטה חלשה, לעומת תוכניות הלימודים שיש במדינות אחרות. כך שזו לא רק השפה, אלא גם יכולת ההתבטאות, יכולת הצגת נושא הן בעברית והן באנגלית. אבל הנקודה פה הייתה שהחלוקה היא לא רק פריפריה וזה, אלא גם נשים וגברים, דיברנו על זה קודם. אגב, יש שינוי לטובה בתעסוקה, יש עלייה של נשים באופן כללי. לצערי הרב, לא אצל נשים ערביות, דווקא שם יש ירידה, תכף נדבר בנושא הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אצל חרדים זה יותר טוב מחברה ערבית אפילו. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> כן. יש עבודה לעשות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לי שאלה כאן, האם בעצם העלייה של החרדים זה בגלל תוכניות תעסוקה שהיום המדינה משקיעה? כל מיני תוכניות תעסוקה והכניסו הייטק, בעיקר לנשים חרדיות ולא גברים. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> בעיקר לנשים חרדיות. נשים חרדיות לומדות ליבה, לא באוניברסיטה אלא לומדות בסמינרים, שזה שווה ערך להנדסאים, אז זה פחות מתאים, אבל יש להן יותר רקע. אחד הנושאים הקריטיים שאנשים מבלבלים בו והוועדה השקיעה בו הרבה מאמץ, זה הנושא של מיומנויות. והנושא של לימוד עצמי, תכף אני אגע בזה כשאני אדבר על AI, למה לימוד עצמי הופך להיות יותר קריטי. הנושא של עבודה בצוות, ללא ספק יכולת הלימוד והעבודה בצוות היא קריטית. הרבה אנשים מדברים שהיום העידן של הבינה המלאכותית הוא חלק מהצוות, והחתן שלי סיפר לי, הוא מפתח תוכנה, שהוא מדבר עם החבר שלו, קלוד, מה שנקרא מהבוקר עד הלילה. מתייעץ איתו, מדבר איתו, פחות או יותר כמו העובדים, ואני מדבר עם הבינה המלאכותית כמו שדיברתי עם העובדים שלי. ופתרון בעיות מורכבות, והנושא של חוסן הוא נושא קריטי. לשאלתך קודם, הרי בתקופה שבנט היה שר החינוך דיברו על 5פי2, שהיה באמת מבצע טוב, היה חשוב, אבל הוא לא היה מספיק. כי גילינו שהמתמטיקה היא תנאי הכרחי ולא מספיק, ועכשיו אנחנו בודקים פה, מכון אהרון עשה בדיקה בחברות הייטק, איזה מקצועות בבגרות למדו האנשים שעובדים בהייטק. אנגלית. בלי לדעת אנגלית, מה לעשות? קשה לעבוד בהייטק. מדעי המחשב, פיזיקה, מתמטיקה כמובן חשובה, ובוודאי אצל מקצועות המחקר והפיתוח. המתמטיקה, הפיזיקה ומדעי המחשב סופר חשובים, אבל אלה מקצועות הבסיס, שאם לא למדת אותם בתיכון, הסיכוי שתלך ללמוד בפקולטות ההייטק, ובעיקר נכון לגבי נשים, אתה בודק בחטיבת הביניים מה הולכות הבנות ללמוד, הן הולכות ללמוד או את המקצועות ההומניים, או שהן הולכות למדעים, הולכות ללמוד ביולוגיה. אז ביולוגיה זה מקצוע חשוב, אבל לא מוביל להייטק. והלימוד זה לא להוציא ציון טוב מבחינה במתמטיקה, זו אוריינות, יכולת חשיבה, ויכולת התבטאות שדיברנו עליה קודם. ועכשיו, סתם, דיברנו על בינה מלאכותית, ויש כותרות בעיתונים מפה עד הודעה החדשה, לא צריך יותר ללמוד, החבר הטוב שלי יעשה את העבודה בשבילי, ואולי אני אלך לים, אז זה כנראה לא נכון, ואני אחדד את זה עוד בהמשך. אבל חייבים ללמוד מה שאני קורא אוריינות בינה מלאכותית, ורוב האנשים מבלבלים את זה בלכתוב פרומפט. אוריינות בינה מלאכותית, מה שעושה החתן שלי, הוא עובד עם חבר צוות, והוא מדבר איתו על מסדי נתונים, על עצים בינאריים וכל הקללות האלה מעולם מדעי המחשב, הוא לא כותב פרומפט – תכתוב לי תוכנה שתחבר ארבע ועוד חמש. החשיבה הופכת להיות חשיבה מערכתית, עם הדגש במיוחד בפקולטות הטכנולוגיות והנדסה היו על יישום, הנה הבעיה, תפתור, היא הופכת להיות לחשוב על הבעיה בצורה הרבה יותר גנרית ולנהל משימות. כלומר, עובד אפילו זוטר צריך לחלק משימות, רב תחומיות, חשיבה ביקורתית ואתית, מהסיבה הפשוטה, הבינה המלאכותית עושה מה שהיא רוצה, ואתה צריך לוודא שהיא עושה מה שאתה רוצה, וזה לא פשוט לחלוטין. והלמידה לאורך החיים דיברתי קודם, והמצב שבו למדתי מקצוע ועכשיו עד הפנסיה אני עושה פחות או יותר אותו דבר, לא היה בהייטק אף פעם. חברי הטוב הוא המדען הראשי של אנבידיה, חברה קטנה בסיליקון ואלי. שאלתי אותו, מהדברים שאתה רוצה היום, מה למדת בטכניון? הוא היה סטודנט מצטיין בטכניון, למד יחד איתי, הוא אמר לי, אפס. אחרי זה כשחקרנו, כן, המתמטיקות היו חשובות וכל הדברים האלה היו חשובים, כי זה נתן לו את הבסיס ללמוד את כל הדברים שהוא למד לבד אחר כך. והידע ובחינות הבגרות והמיומנויות הם לא דברים בלתי נפרדים, אלא דברים ביחד. זה לא 'למדתי מתמטיקה, עכשיו אני לומד מיומנות'. 'למדתי מדע, ועכשיו אני לומד מיומנות'. אגב, נכון גם לגבי לימודי ספרות והיסטוריה. הדברים האלה, ולימודי המיומנויות, ועכשיו עובדים עם משרד החינוך לא רק איך מכניסים הכשרה למיומנויות האלה, וזה לא קורה שהמורה עומדת בכיתה, טוב, בתקופתי זה היה עם גיר על הלוח הירוק, היום זה כבר אמצעים אחרים. אבל זה אותו דבר, אלא בפעילות מעשית שאנשים עושים דברים ולומדים ומתנסים, וחוקרים ובודקים, ונכשלים ומנסים עוד פעם, ומדברים עם החברים, ומתייעצים עם בינה מלאכותית עד שהם מגיעים לפתרון. והשאלה המרכזית שאנחנו כרגע עוסקים, זה יהיה לדוח הבא, היא איך אנחנו מודדים שבאמת התלמידים עומדים ביכולות האלה. ב-OECD בודקים, ומדינת ישראל לא מצטיינת בבחינות בלשון המעטה. קצת על יעדים, אני לא הולך להיכנס, זה מופיע בוועדה, אבל נקבעו יעדים. לכל קבוצת אוכלוסייה יש לנו יעד, מה אנחנו צריכים לעשות בטווח של שנתיים, חמש, 15 שנה, יעדים למקצועות הייטק באוניברסיטאות, ועכשיו אנחנו מודדים, כל שנה אנחנו מודדים מה קורה ביחס לפרמטרים. אני הולך לעשות את זה די מהר לצערי הרב, כי הזמן כבר די נגרר. תקראו את הדוח, נפיץ אותו בקרוב. אבל דיברתי קודם, האצה, אנחנו לא בגידול מואץ כמו פעם. יש ויכוח גדול האם זה יגדל שוב או לא. אני אופטימיסט, אני מאמין שכן, אבל אין לי הוכחה נחרצת. מישהו אמר לי אמירה טובה באיזשהו כנס, הוא אמר, אני הופך להיות מוגבל מכמות האנשים ותקציב, אני הולך להיות מוגבל בכמות הרעיונות, ואם יהיו לי יותר רעיונות ויהיה די זול להפעיל אותם, אנחנו נעשה את זה. משרד החינוך משקיע המון מאמץ בנושא של קידום בגרות טק. בהמלצות הוועדה הם מקימים את רוב כיתות עמ"ט, זה כיתות מצוינות בפריפריה ובחברה הערבית. זה היה הדגש, לתת את התקציבים לשם, זה גם החלטת הממשלה אומרת. מפעילים עכשיו מודל רשותי לטיפול בכל הנושאים, אני חושב שאלה נושאים קריטיים. לרשות מקומית יש תפקיד עצום, לדעתי לא מנוצל מספיק, אבל יש לו תפקיד עצום ויכולת עצומה. משרד המדע, נושאים של מרכזי פיזיקה לפתור את הבעיה. כל המורים לפיזיקה שעלו מרוסיה יצאו לגמלאות, וצריך להביא פתרון. יש באקדמיה גידול משמעותי בשנים האחרונות. השנה הייתה קצת האטה דווקא של אוכלוסייה מהחברה הערבית. אני רואה את זה גם בטכניון. אבל מבחינת כמות הסטודנטים, אני אראה את זה אחר כך אם יהיה זמן, יש בשנה האחרונה קצת בתמהיל של הסטודנטים, אבל עדיין יש גידול. השנה, מכל מיני סיבות, האוניברסיטאות גדלות, כמות הסטודנטים במכללות יורדת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה טוב או לא? תנו לו לסיים, אחר כך אני אתן לכולם. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אני כבר מסיים, אני לא הולך להיכנס ליותר מדי פרטים, יש לנו את כל הפרטים לכל הדברים האלה. כמו שאמרנו, במועסקים יש עלייה בנשים יהודיות לא חרדיות, בנשים ערביות יש האטה. בוגרי אקדמיה, לאחר עלייה של כמה שנים יש ירידה. בצד ימין זה נשים. משום מה אנחנו עוד לא מבינים מה באמת קרה, יש ירידה במספר הנשים הבוגרות. כנ"ל גם ירידה בכמות הנרשמים, הן בכמות הנשים והן בחברה הערבית. בגרות טק זו הבעיה הכי קשה. לאחר עלייה רציפה של כמה שנים, בשלוש השנים האחרונות יש ירידה. ואם אנחנו דיברנו קודם, בגרות הטק זה המפתח. מי שלא עשה בגרות טק או שישלים את זה אחר כך או שלא יגיע להייטק. וכרגע יש מאמץ מאוד גדול יחד עם משרד החינוך. נעשתה עבודה מאוד מעמיקה בנושא של מה שנקרא איתור פוטנציאל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש סיבות למה יש ירידה? זה שלוש שנים, זו לא שנה אחת. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> חוץ מלהגיד קורונה, מלחמה, אין איזשהו הסבר מהותי. אנחנו חוקרים, אולי מישהו ממשרד החינוך ירצה להתייחס לזה אחר כך, אבל הירידה הזאת בהחלט מדאיגה. וכרגע היה ניתוח והמון תוכניות במשרד החינוך סביב מיצוי פוטנציאל של בתי ספר. בכל השכבות יש טבלאות שלמות, תלמידים שלומדים ארבע יחידות ולא יכולים לעבור לחמש וכו' בכל המקצועות. לא אכנס, יהיה מפורט בדוח הוועדה, וניכנס גם אולי להסברים של הסיבות. תוכנית עמ"ט, דיברנו על להתחיל מוקדם. אחד הנתונים המעניינים, יש פה את יגאל, אם תרצו הוא יוכל לדבר על זה יותר, אבל יש להם תרומה כפולה לבוגרי בגרות טק מאשר ליתר האוכלוסייה. וכיתות עמ"ט זה כיתות חטיבת ביניים. ככל שנגביר יותר ונשקיע מאמץ, כמובן בצירוף בעיות של מורים וחומר לימוד ואיך לעניין את התלמידים, אבל המכשיר שמתחילים מוקדם מוכיח שהזרם הזה ממשיך ולא נפגע אחר כך, ואם נביא יותר ערבים, יותר פריפריה, יותר נשים, אנחנו נראה את התוצאות על זה במורד הדרך. כמה מילים על בינה מלאכותית, ואני אעשה את זה ממש בקצרה, לא להיכנס יותר מדי. זה העתקתי מגוגל. כשאנשים מדברים על בינה מלאכותית, בדרך כלל מבלבלים איזה מין סלט שלם. אז החלוקה היא לשלושה חלקים עיקריים. אחד, בקצה של הפירמידה מפתחי ה-AI העתידיים. זה כל הגאונים שהיום פייסבוק לוקחים מ-OpenAI ומשלמים להם מיליארד דולר. נדרשים יותר אנשים מהסוג הזה גם למשימות פחות גרנדיוזיות ממה שפייסבוק רוצים לעשות. החלק התחתון, הבסיס, זה מה שנקרא AI Essentials שכולנו עושים. שואלים שאלה, זה לא משנה אם שואלים את ג'מיני או צ'אט GPT, או קלוד, או כל מי שלא יהיה, במקום חיפוש באינטרנט עושים דברים, ומי שיודע לכתוב פרומטים טוב יקבל תוצאות יותר טובות ויותר מוצלחות. החלק הכי חשוב, והדוח משקיע את רוב המאמץ בנושא של AI ל-professional. סיפרתי את הסיפור על החתן שלי, הוא סיים לפני שנתיים לימודי מדעי המחשב, הוא אמר לי שהוא כמעט לא כותב אף שורת קוד בשנה האחרונה. הוא עדיין מפתח תוכנה, אבל הוא עושה אותה עם כלי בינה מלאכותית. כלומר, הוא צריך לדעת איך לקבל את התוצאה, איך להפעיל את הכלי, איך לנהל את בסיסי הנתונים, איך להבין איך הבינה המלאכותית עובדת כדי שהוא יוכל לקבל את התוצאה האופטימלית, והרבה אנשים אומרים לי, שני אנשים עושים אותה עבודה מול אותו כלי, והתוצאות שמתקבלות הן תוצאות פחות טובות. למה? הכלי הוא אותו כלי, האפליקציה אותה אפליקציה, אותו license זה לא גרסה אחרת, ומישהו שיודע להפעיל אותו בצורה טובה, יודע להפעיל את הידע והחשיבות, היא קריטית, וחייבים ללמד את זה מגיל בית ספר. הנכד שלי עשה cut ו-paste לשאלה של המורה, בצ'אט GPT עשה cut לשאלה, עשה paste, הוא גמר שיעורי בית, הוא רוצה לשחק, הוא אפילו לא יודע מה הייתה השאלה ולא יודע מה הייתה התשובה. ובעידן הזה, לשאול שאלות, יותר חשוב מהתשובות, וזה חלק מהמיומנויות של אותה אוריינות AI, איך לשאול את השאלה בצורה הטובה והמיטבית. ואני הרבה פעמים שואל שאלה כזאת, שאלה אחרת, ואני מתפלא איך התוצאה יוצאת יותר טובה, במיוחד כשדיברנו על מעבר ממיישם לארכיטקט, וארכיטקט שואל שאלות. מיישם, מקבל הוראות והוא מבצע, וזה הבסיס ללימוד עצמי, חשיבה יצירתית וכל הדברים האלה. לצערי הרב, אני אצטרך למצוא על המחשב שלי, אז אני אדבר על זה. את השפה הזאת אני לא יודע לקרוא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תתרגם. אתה לא יודע לתרגם? << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> כן, נשאל את צ'אט GPT. טוב, אני אגיד את מה שכתבתי פה, ויעזור לי לקצר. דיברתי קודם על הנושא של המיומנויות והכישורים. במהפכה התעשייתית למדנו, כל אחד מאיתנו לומד מקצוע. ההורים שלי הלכו לעבוד בגיל 14, הם למדו מקצוע, חלק מהאנשים גמרו תיכון והלכו ללמוד מקצוע, חלק הלכו לאוניברסיטה, למדו מקצוע. העולם הזה של לימוד מקצוע, בוודאי בגילאים הצעירים, הוא לא רלוונטי. אני הייתי אומר, די מת. ואם המהפכה התעשייתית הייתה סביב הידע, היום היא סביב המיומנויות. הרבה אנשים אמרו לא צריך השכלה אקדמית, אז היה לי כנס בשבוע שעבר עם כל החברות הרב-לאומיות, וכל האנשים, אני מבין שהנציג של גוגל נמצא פה, שלא רק שהם צריכים פחות, הם גם רוצים אנשים בתארים יותר מתקדמים. כמובן שתוכניות הלימודים באוניברסיטה צריכות להתעדכן כדי להכיל את כל הדברים שדיברנו קודם. התואר האקדמי עדיין ימשיך להיות הספק המרכזי לתעשיית ההייטק. אני אסיים, כי אני חושב שדיברתי על כל הדברים האלה. כל מי שחשב, היו כותרות בעיתונים, תעזבו מלימודים, לא צריך להתאמץ, לא צריך ללמוד. זה קשה מאוד לדרבן ילדים וסטודנטים ללמוד קשה לתקופה שהכול נראה נורא קל עם בינה מלאכותית. כמו שאמרתי, מדינות משקיעות הון עתק בחינוך ובמסדי נתונים וכל הדברים האלה בשביל לנצל את ההזדמנות ולהתחרות, ואם לא נעשה, אנחנו נשאר מאחור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> העולם משתנה כל כך מהר, לכן צריך להתאים את תוכניות החינוך לפי העולם המשתנה. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> ואי אפשר לחכות עשר שנים למחקר של האוניברסיטה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אם היום אתה מתחיל לתכנן לפי מה שיש בעוד עשר שנים, ברגע שיסיימו הדור הזה כבר יש משהו חדש. הדברים משתנים, צריך להתאים תוך כדי ריצה, בתוך משחק, צריך לעשות שינויים, ולא לחכות לשלב שהוא יושלם. תודה. אני רוצה לעבור לרועי הרצוג, משרד העבודה. << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> שלום לכולם. שמי רועי, אני מנהל אגף פיתוח, חדשנות והייטק במשרד העבודה, מינהל תעסוקת אוכלוסיות. שמח להיות כאן. תודה, היו"ר. תכף המצגת תעלה, אני אפתח בחשיבות של עבודת הוועדה, בעצם עבודה שהתכנסה. אני חושב שזו דוגמה ראויה לזה שהממשלה לא עובדת רק בפני עצמה ומקבלת החלטות בירושלים. היא באמת נעזרת בתעשייה, באקדמיה, בנציגים מאוד רחבים, כדי לקבל, ולנו כמיישמי מדיניות, את הכלים לבצע את הפעילות בצורה הטובה ביותר. אנחנו עובדים בצורה מאוד הדוקה עם דדי ועם משרד המדע ושותפים בתוך הדיונים השונים, והיעדים שלנו גם מוכתבים ונגזרים מיעדי הוועדה, עם האתגרים הרבים שנמצאים בה. אחת ההמלצות המשמעותיות של הוועדה היא לבצע שיתוף פעולה ביחד עם רשות החדשנות ועם משרדים נוספים. זה משהו שבאמת מאז תחילת הוועדה אנחנו מחזקים את זה, ובאמת יצאנו עם קולות קוראים משותפים, שאנחנו נציג את זה בהמשך, וגם המצגת הזאת שאני מציג עכשיו היא באמת משותפת עם רשות החדשנות. אני אעביר גם את רשות הדיבור אליהם במהלך ההצגה שלי. (הצגת מצגת) אני לא אציג כאן נתונים, אבל אנחנו גם עוקבים, יש לנו נתונים ממש לרבעון האחרון, רבעון שלישי של 2025, ואנחנו דווקא כן רואים איזשהו נתון מעודד בייצוג של אוכלוסיות בהייטק. זה בסופו של דבר המנדט שלנו כמשרד העבודה, כמינהל תעסוקת אוכלוסיות. אנחנו רואים שם יחד עם ההאטה והמשבר שחווים אוכלוסיות כלל ההייטק והסטגנציה שדדי הראה קודם, דווקא באוכלוסיות הייצוג שלהן בתוך עצמו עולה ברמה מסוימת, וזה בין המצבים הטובים ביותר שהייצוג של האוכלוסיות נמצא בו היום. לצערנו, על רקע ירידה של אוכלוסיות הגברים היהודים הלא חרדים, ששם אנחנו כן רואים את זה שם, אבל אני מאמין שבדוח עצמו יהיה לזה מיקוד יותר רחב. כל מה שאני אומר עכשיו באמת יופיע בדוח המעקב, העברנו את הנתונים למשרד המדע, וכל מי שמתעניין יוכל לראות את זה בהמשך. אני נותן רק שקף אחד עם סקירה מאוד רחבה, ובעיקר רוצה לדבר על המגוון של התוכניות. אנחנו כמשרד העבודה מסתכלים בעצם על ההייטק כמנוף לצמיחה ולצמצום פערים כלכליים של אוכלוסיות בתת ייצוג בהייטק. אני מתחיל עם התוכנית המרכזית שלנו לחברה הערבית. הצגתי כאן בוועדה לפני שלושה שבועות, אם אני לא טועה, את התוכנית של פורסאטק, שמטרתה באמת לעזור לבוגרים וסטודנטים אקדמאים והנדסאים שמסיימים את התואר, ראינו את הגידול המאוד רחב של החברה הערבית בלימודים. אנחנו עוזרים להם גם לסיים את הלימודים, שאנחנו מבינים שזו אחת המצוקות המשמעותיות, וגם למצוא עבודה. אגב, מחקר אחרון של חטיבת בנק ישראל מראה את המשפך הזה של החברה הערבית, שהאתגר הכי מרכזי זה בשלב ההשמה, ושם אנחנו עוזרים להם באמצעות הכשרות טכנולוגיות, ליווי, התמחות מעשית, כדי שבסופו של דבר יגיעו ליעדי השמה. אנחנו עובדים על מכרז חדש שאני רוצה לבשר כאן בוועדה, אתמול אושר זוכה חדש למכרז לפורסאטק 3.0, הולך להפעיל אותו. עד היום הופעלו על ידי מעוף, itworks וצופן, ובהפעלה החדשה זה יהיה BDO, Elevation וטלנטים, שבאמת הגישו הצעה מאוד מוצלחת, ויפעילו את זה במהלך השנתיים הקרובות. תוכנית של כמעט 30 מיליון שקלים לטובת שילוב של 600 ערבים ג'וניורים בהייטק מדי שנה, אתגר מאוד רחב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הם מגיעים למספר הזה או הגיעו למספר הזה? << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> זה היעדים שלנו לשנה הקרובה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בשנה שעברה, נגיד. << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> בשנה שעברה הגענו לסדר גודל של כ-300 השמות מהחברה הערבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה היה היעד? << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> היעד היה 350. היה איזשהו פער, בשנתיים האחרונות בהחלט היה קושי מאוד גדול סביב כל המשבר שחווים בהייטק, ויחד עם ההצעה, באמת הגענו למספרים של 450 גם השמות בשנה. כמו שאמרתי, אנחנו משקיעים יותר גם בתקציבים, גם בהיקפים, כי אנחנו חייבים לצמצום את הפערים ולעמוד ביעדי הוועדה, בין היתר הוועדה להגדלת ההון אנושי בהייטק. זה מבחינת החברה הערבית. (הצגת מצגת) בחברה החרדית יש לנו מגוון מאוד רחב של תוכניות. מתחיל בשירות הצבאי, תוכנית קודקוד שמשלבת חרדים בתפקידים טכנולוגיים ביחד עם מיזם משותף ביחד עם קרן ק.מ.ח. המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק, עם מגוון רחב מאוד של תוכניות של מעסיקים שמסתיים בשנה הקרובה. תוכנית MEGO, שלוקחת בוגרי ישיבות ללא אנגלית, ללא ידיעה הכי בסיסית של מתמטיקה, עושה להם מכינה דרך לימודי הנדסאות ומשלבת אותם בסופו של דבר גם בהייטק מקצה לקצה. הנדסאיות פרימיום, אנחנו מבינים שהיום, ואגב AI, אנחנו צופים חשש מאוד גדול לנשים חרדיות שהצליחו לבצע ולהיכנס להייטק בצורה מאוד יפה בעשור האחרון, אבל בתפקידים ברמה מאוד נמוכה. והנדסאיות פרימיום, המטרה שלנו בעצם להעשיר להן את הלימודים, כדי שעם שינויים ואולי תחלופה של מקצועות שה-AI יחליף בצורה כזו או אחרת, הן בכל זאת יצליחו להיעזר בידע שהן צברו במהלך הלימודים ולהשתלב בהייטק גם כן בצורה טובה. לגבי נשים, ראינו באמת את הפערים הגדולים. אנחנו עובדים ביחד עם She codes, זו תוכנית של חשיפה והכוונה של נשים ללימודי הייטק, לצמצם את הפער המגדרי הזה של להגיע ל-50% לומדות מדעי המחשב ולימודי טק בכלל באקדמיה ובמקצועות נוספים. טק 5050, זה קולקטיב אימפקט משותף עם לא מעט שותפים כאן בחדר, לצמצום הפערים המגדריים. אנחנו עובדים בתוך המלצה של הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק, ובמודל הזה שמסתכל משלב החינוך, שלב השירות הצבאי ועד לשלב ההשמה וגם תוכנית למנכ״ליות, ביחד עם רשות החדשנות, פרויקט משותף שלנו, ואנחנו מגישים המלצות ממש בסוף השנה הקרובה, בתקווה לצאת עם קול קורא משותף גם כן שיפעל בשנה הקרובה למימוש של כיווני הפעולה במודל של הקולקטיב אימפקט הזה. מעבר לזה, תוכניות נוספות שאני מציג כאן, תוכנית Pretech, שגם היא מתייחסת לחשיפה והכוונה ללימודי הייטק. אנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים להגיע לרמה של רק אלה שסיימו את התואר, אנחנו חייבים לשלב אותם כמה שיותר מוקדם, באמת חלק מההמלצות שדדי הזכיר קודם, למגוון מאוד רחב של אוכלוסיות. תוכנית iMtech, שעובדת בדרום בשיתוף מינהלת מעבר צה"ל לנגב, שנעזרת במיתוג ובידע של העברת קריית התקשוב ויחידות המודיעין לדרום, וגם סיוע לבני הפריפריה להיכנס להייטק. שני פרויקטים נוספים, שאני אתן עכשיו את רשות הדיבור גם לרשות השירות הלאומי-אזרחי להציג, וגם לרשות החדשנות שיציגו בהרחבה. זה המיזם לשירות אזרחי-טכנולוגי, ומסלול 4 ותוכניות נוספות שרשות החדשנות תכף תציג. << אורח >> אלישב ביננפלד: << אורח >> אני אלישב ביננפלד, ראש מטה מנכ״ל ברשות לשירות הלאומי-אזרחי. תודה ליו״ר, וגם לוועדה על השותפות בכלל וגם על הדיון הזה. אני אגיד ממש בכמה מילים בכלל על מה זו הרשות וקצת נתונים, וטיפה התייחסות לזה מאוד בקצרה. הרשות היא בעצם הגוף הממשלתי שאמון על כל המערך של השירות הלאומי-אזרחי במדינת ישראל, שזה בעצם נותן הזדמנות לכל מי שקיבל פטור או לא נקרא לשירות לשרת את החברה והמדינה. על קצה המזלג נתונים, יש היום כ-20,000 מתנדבות ומתנדבים, מתוכם כ-6,000 בחברה ההערבית והדרוזית, ועוד 2,500 באוכלוסיות מיוחדות, שזה כולל גם סיכון וגם מגבלה. 1,500 בחברה חרדית, שזה דיונים אחרים שמתנהלים בבית הזה, ועוד 10,000 ממה שנקרא החברה הכללית, שזה כלל אוכלוסיית מקבלי הפטור הכללית. אנחנו מתנהלים תחת המטרייה שאנחנו קוראים לזה משולש ערכי השירות, שבעצם השלושה הערכים המרכזיים שמנחים אותנו בכל קביעת מדיניות, ותוכניות חדשות אפרופו וכו', זה בראש ובראשונה הצרכים של המדינה והחברה, כשבשני הקודקודים האחרים של המשולש זה המתנדב/המתנדבת ומה הם צריכים, היכולות שהם מביאים, מיומנויות שהוזכרו פה וכו', וכמובן עין אחת שפקוחה כל הזמן לשוק התעסוקה העתידי, ומכאן גם שיתוף פעולה הדוק לכל הרוחב עם משרד העבודה ושותפים נוספים שסביב השולחן הזה. תחומי הפעילות היותר קלאסיים וגם היותר מפורסמים אולי של השירות הלאומי זה באמת חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון, ביטחון פנים וכו', ובשנים האחרונות, מתוך הקשרים רחבים וגם ספציפית בהקשר הוועדה, עלה למיקוד הנושא הזה של השירות הטכנולוגי. הוא פותח בהתחלה כאיזשהו פיילוט עוד בזמנו יחד עם הג'וינט, כן אני אומר את זה כאן, ובשילוב זרועות מאוד הדוק עם משרד העבודה ובשותפות מלאה. לא נראה לי נצלול עכשיו לנתונים עצמם, אבל כבר היום יש מעל 20 גופים מפעילים בקצה שמשרתים בהם בשירות טכנולוגי במסגרת השירות הלאומי האזרחי, והבשורה בהקשר הזה ובהקשר של השולחן והוועדה הזאת, זה הגיוון של האוכלוסיות שיכולות להשתתף באירוע הזה כאיזושהי זרוע משלימה לשירות בצבא, כמובן לא במקום, וחשוב להגיד את זה. אחת ההמלצות המרכזיות של הדוח של הוועדה בזמנו הייתה תיקון החקיקה עצמה, כי אם היום ברשויות ציבוריות, משרדי ממשלה, יחידות סמך וכו', אפשר לשרת בכל אחת מהפעילויות שנדרשות שם, בעמותות, חלצים וכו', עד היום יש הגדרה מאוד ברורה בתוך החוק ובתקנות מה מותר ומה אסור לעשות. ואני לא אלאה בבירוקרטיה הממשלתית, אבל אנחנו עמלים היום על תיקון תקנות לתחום הטכנולוגי, כדי לאפשר הרבה יותר היצע של תפקידים בקצה, ששם זה הפיצוח בעצם, כדי לאפשר לא רק להביא את המועמדים, שזה אתגר אחד, אלא גם לתת להם בקצה השני אפשרות לשרת. וכן במשפט אחד במאקרו על האתגרים שמעסיקים אותנו בימים אלה, בתוך הפרויקט עצמו, זה באמת לייצר סטנדרט והכשרות, ואנחנו בשיח הזה כמובן עם רשות החדשנות ושותפים נוספים, מערך הדיגיטל כמובן. יש פה הרבה חברים, זה נכון. ליווי והמעטפת תוך כדי השירות, לוודא שה-OJT הוא לא רק כותרת, אלא באמת משהו שקורה בפועל ונותן את הכישורים שהצעירים צריכים כדי לאפשר להתכתב עם האתגר של הג'וניורים ולצאת בשלים לשוק התעסוקה. ובהקשר הזה, ההכנה ליום שאחרי והנטוורקינג שנדרש, וגם בהקשר הזה ביחד עם השותפים הממשלתיים, ולא רק הממשלתיים הרלוונטיים, אנחנו עושים עבודה בציר הזה. נמצאת איתנו פה אילי שמחליפה את רינת, כמי שתוביל את הפרויקט הזה מטעמנו, אז מי שעוד לא הספיק להכיר, אנחנו גם מחזיקים פורום שותפים, שחלק ממי שיושב פה חבר בו, ומי שלא, אז עוד נכיר, ובתיאום עם דדי אולי גם, אם תרצו, נעשה סקירה יותר מעמיקה בהקשר הזה. זה ככה על קצה המזלג. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אני אשמח להעיר שתי הערות חשובות שהן קריטיות, שלצערי לא הזכרת. אחת, המלצות הוועדה היו, ואתם מיישמים אותן, זה אורך השירות. בשביל לרכוש את היכולת הזאת, אי אפשר לעשות את זה בשירות של שנה שכוללת הכשרה. צריכים הכשרה משמעותית ושירות ארוך. גם יחידות הטכנולוגיה בצבא, בתעשיית ההייטק, נתון שאנשים לא יודעים, 80% מאנשי 8200 שעובדים בתעשייה הם בוגרי תואר אקדמי, 60% מהם בוגרי תואר טק. כלומר, אם אנחנו ננחה את בוגרי התוכנית לאוניברסיטאות, ללימודי תואר מתקדמים, הם יגיעו הרבה יותר מוכנים, וגם יגיעו הרבה יותר מוכנים לתעשייה. אלה שתי נקודות שאני יודע שאתם עובדים עליהן, אבל רציתי לחדד כדי שיהיו ברורות לכל האנשים. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> כבוד היו"ר, איתי לבנון, רשות החדשנות. כמו שציין רועי, משרד העבודה, אנחנו כבר מעל שלוש שנים עובדים ביחד, זה גם עלה בוועדה, זה גם דוח מבקר המדינה ממרץ 2021. אנחנו פועלים מכוח חוק החדשנות, 1984, במסלול פלטפורמה שנקראת קרן ההון האנושי, מה שאתה רואה כאן לפניך, שהיא בעצם מאגדת תחתיה את כל היכולות להוציא קולות קוראים משותפים עם משרדי ממשלה. (הצגת מצגת) ומאז עשינו כבר מעל 20 קולות קוראים בשלוש השנים האחרונות, כאשר שלושת הרכיבים, אפשר לראות מלמעלה למטה, זה כל הנושא של הגיוון של האוכלוסייה, זה גם מה שדדי דיבר עליו, שאנחנו מדברים על אוכלוסיות בייצוג חסר, גם להביא הון אנושי מחו״ל. מאוד חשוב להביא כאלה שכבר יש להם ניסיון, יש להם כבר תואר ראשון. ועם זאת, אנחנו רואים את כל מה שקורה בעולם, אם זה עולים, ישראלים חוזרים, אז גם פה יש לנו תוכניות ייעודיות לתחום הזה. וכמובן, כל נושא הג'וניורים. בגלל האתגר של להיכנס לתפקיד ראשון, חייבים שתהיה התנסות מעשית, מעין איזשהו OJT – On Job Training, לפחות חצי שנה-שנה של התנסות מעשית ביחד עם התעשייה, וזה משהו שהתחלנו לפני שנתיים, וזה עובד יפה מאוד, המודל הזה. בחלק השני זה כל הנושא של הטכנולוגיות. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים קדימה, וזה מתחבר גם לגרף של הגידול של הוועדה. גם אם הגידול יהיה יותר מתון, עדיין צריך הון אנושי בקוואנטים, צריך הון אנושי בשבבים, צריך הון אנושי במה שנקרא כל נושא של שילוב של ביולוגיה והנדסה, ביו-קונברג'נס, כל התחומים האלה שילוו אותנו לפחות ב-10-20 שנים הקרובות, ולמטה זה כל נושא המיומנויות. הניהול, מיומנויות AI, מיומנויות LLL, ה-Lifelong Learning. זו קצת הצצה על המודל הזה של הג'וניורים, אנחנו קוראים לו הזנק להייטק. זכו בו עשרה גופים, כמו שאתה רואים מצד ימין לשמאל, גם גופים בחברה הערבית, אם זה itworks, תפוח, place-IL בחברה החרדית, יש תוכנית Tech-Career ליוצאי אתיופיה, אמדוקס לאנשים בעלי מוגבלויות, וכל התוכניות האלה כבר רצות, ומעל 400 איש נכנסו בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה הכוונה עשרה ארגונים זכו במענק ל-700 איש? כאילו, כל ארגון? << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> כל ארגון באזור בין 50 ל-100 איש. סך הכול זה פיילוט שעשינו פעם ראשונה, עם כספים מאוד קטנים. כל הסיפור הזה ביחד היה משהו כמו 10-12 מיליון. אבל הצלחנו להכניס, עם כל האתגר של המלחמה וכל הבעיות של השנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עשרה ארגונים מפוזרים בכל הארץ? << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> כן, יש להם פיזור גיאוגרפי. ועכשיו אנחנו רוצים בעצם להרחיב את זה. ממש בחודש האחרון היה הקול קורא, גם ביחד עם משרד העבודה ועם משרד הביטחון, אגף חיילים משוחררים ממילואים, שהוא היה בדגש לשלב את אנשי המילואים בתפקידי ג'וניור. אבל אנחנו בהחלט רוצים להרחיב את זה, כי זה פיילוט שאנחנו רואים שיש לנו כבר מעל 80% הצלחה. עוד פריסה גיאוגרפית, וזה גם חשוב להדגיש פה, פתחנו בשנתיים האחרונות מרכזי חדשנות שפרוסים מהצפון עד הדרום, אנחנו קוראים לזה מדן ועד אילת, עם כל המשרדים. אתה רואה פה למעלה, משרד הכלכלה, משרד נגב-גליל, המשרד להגנה הסביבה, כאילו ממש עם שבעה משרדים, מעל 100 מיליון שקל. זו תוכנית לחמש שנים, 100% מימון. כל מרכז כזה הוא מרכז אזורי, שהוא גם מתעסק עם יזמות, גם עם תעסוקה, גם עם ההון האנושי באזור שלו. וממש בחודש האחרון, זה עוד לא התפרסם, אבל היה גם מרכז חדשנות חדש לחברה הבדואית, ומרכז חדשנות לעדה הדרוזית והצ'רקסית, שזה יתפרסם בחודש הקרוב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ובצפון יש? << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> יהיה גם את זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בחברה הערבית יש? << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> בחברה הערבית, כן. אתה רואה פה מצד שמאל, זה כבר קיים שלוש שנים. יש בסחנין, יש בכפר קאסם, ובערערה. זה רץ כבר שלוש שנים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ועכשיו אתם הולכים להקים משהו בדרום. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> נכון. מעבר לזה שמקימים אותם, כל אחד מהגופים הוא בעצם מנועי צמיחה שהוא יכול להגיש לנו, לרשות החדשנות, למסלולים נוספים. וראינו שההגשות גדלו פי חמישה בשלוש השנים האחרונות. זאת אומרת, אנחנו רואים שיש פה גידול ממש אלגוריתמי. בדברים המשותפים, כמו שרועי ציין, עשינו ממש תוכניות ייעודיות לתעסוקה לחברה הערבית, לחברה הבדואית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כשאתה אומר בדואית, למה אתה מתכוון? כי יש בדואים בצפון והם לא נחשבים כבדואים. הם נמצאים בתוך החברה הערבית, לא? << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> בדואים בדרום זה חלק מהחלטת ממשלה 1279. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה בדואים בנגב, לא בדואים בצפון. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בדואים בצפון הם בעצם בתוך החברה הערבית. << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> זה חלק מתוכנית החומש 550, ושם יש 1279 רק לבדואים בדרום. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> ושם אישרנו 400 איש, שזה הולך פי ארבעה ממה שיש היום. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> סליחה שאני שואל, בעשר תוכניות הפעילות שלכם בחברה הערבית, כמה מתוכן יש בחברה הבדואית בצפון, נגיד ביישובים הבדואים בצפון? << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> אני צריך לבדוק את זה, אני לא רוצה להגיד בשליפה. << אורח >> רועי הרצוג: << אורח >> אפשר להגיד גם שלרוב זה תוכניות שהן לא ייעודיות בצפון, אלא הן לכלל החברה הערבית והקבוצות השונות בחברה הערבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש איזה 100 אלף בדואים בצפון, כמו בדרוזים, אבל מתוך העשר האם יש משהו בתוך היישוב הבדואי נגיד? כי זה גם חשוב לנו. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> צריך לבדוק את זה, אני לא רוצה להגיד לך סתם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אשמח שתשלח לנו על הפירוט של עשר התוכניות. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> בסדר גמור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רוצה לעבור עכשיו לגאיה הייט הררי, מנכ״לית מכון RISE. << אורח >> גאיה הייט הררי: << אורח >> היי, שלום. תודה רבה על הדיון החשוב, ואני מתנצלת שנאלצתי הפעם לעלות מרחוק. שמי גאיה הררי, אני מנכ״לית מכון RISE, שזה מכון שפועל לשמר את המובילות הטכנולוגית של ישראל בעולם, ולוודא שחדשנות וטכנולוגיה מחזקות את הכלכלה ואת החברה בישראל. אנחנו ערכנו לאחרונה מחקר ביחד עם קרן טראמפ, שמתעסק בדיוק בשאלה הזו שעלתה כבר פה בדיון, וזה האם ואיך מהפכת ה-AI משפיעה על סקטור ההייטק, על הצרכים שלו, על התפקידים, וכמובן שהשאלה שיוצאת מכך היא האם צריך לשנות משהו בהכשרה של דור העתיד של המפתחות והמפתחים. בגלל שאני עולה מרחוק אז אני ללא המצגת, אבל גם היא וגם המחקר המלא באתר הוועדה, ואני מאוד ממליצה לבוא ולהסתכל על הנתונים בהרחבה. אני אדבר ממש בקצרה. רק לפתיחה לציין, ששם הוועדה של דדי, היא הוועדה להגדלת והרחבת ההון האנושי בהייטק. וכן, צריך לומר ביושר שההייטק הישראלי נמצא כבר שנתיים בקיפאון במספר המשרות. במקביל, אנחנו רואים ירידה מובהקת בשיעור של הלא אקדמיים שנכנסים להייטק, ומשבר ג'וניורים עמוק. זאת אומרת, גם מי שכן עשו את כל המסלול המלא דרך האקדמיה, עדיין מוצאים את עצמם בקושי להשתלב. כל התופעות האלה, זה חשוב לציין, זה תופעות שאנחנו מצביעים עליהן עוד לפני שהתחילו התופעות של הבינה המלאכותית וההשפעה שלה. אבל אם אני אתמקד בממצאים שלנו מהמחקר, באמת ככה ביקשו שאני אדבר בתמצית, השורה התחתונה היא שמה שמשתנה זה לא כמות העובדים, אלא התמהיל שלהם. מצד אחד אנחנו רואים חסמים, חסמי כניסה הולכים וגדלים לכל מי שנמצא בתחילת הדרך, ומצד שני, וגם לזה כבר התייחסו, תחרות עולמית חסרת תקדים על כל מי שהם הטאלנטים, על כל מי שהם המומחים בליבה. הוועדה יצאה לדרך מתוך השאלה של כמה עוד ייכנסו להייטק. השאלה היום היא הרבה יותר מי ייכנס, וגם מה בכלל ההייטק צריך כרגע. זאת אומרת, לא כל הרחבה כמותית בכלל תחזק את ההייטק הישראלי. נתון ממש ברור שעולה מהמחקר שלנו, הוא שבחברות ההייטק שמתמקדות ב-AI, לאקדמיה יש חשיבות מאוד מאוד גבוהה. זאת אומרת, פחות הדימוי הישן שאנחנו מכירים, של בוגרי יחידות טכנולוגיות שמקימים סטארט-אפ מהגראז' של ההורים שלהם. הרבה יותר דרישה לבעלי תארים מתקדמים, בעיקר בליבה של AI. אנחנו רואים ששיעור העובדים בעלי תואר טכנולוגי מתקדם בחברת AI הוא גבוה כפליים מהשיעור בחברות אחרות. הרבה יותר יזמים עם תארים מתקדמים, וגם דרישות הסף לכניסה לתפקידי AI, זה ממש הופך להיות דרישת חובה או העדפה מובהקת, תואר טכנולוגי מתקדם. ובמקביל, ואת זה כבר ציינו, ואני מאוד מציעה להסתכל בדוח שלנו, אבל כמעט כל משרת AI דורשת ניסיון קודם, וזה כמובן מאוד מעמיק את משבר הג'וניורים. מה שאנחנו רואים, ולזה התייחסו הרבה בוועדה, זה שינוי בסט של הכישורים הנדרש. גם כשאתה נכנס בתפקידי התחלה, אתה בעצם סוג של מנהל, אתה צריך להיות מנהל סוכני בינה מלאכותית, אתה חייב שיהיו לך יכולות מאוד גבוהות של למידה עצמית, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ברמה גבוהה, תפקוד באי ודאות. וזה חשוב להגיד, כישורים שקשה מאוד להכשיר אליהם במהירות, קשה מאוד להכשיר אליהם במאסות גדולות. זה תשתית שצריך לבנות אותה מגיל צעיר, וזה הופך להיות תנאי סף לכניסה להייטק. ולכן מה שנשאר מאוד חשוב גם בעידן ה-AI זה חינוך וחינוך מגיל צעיר, וגם לזה כבר התייחסו, על זה שהחינוך הוא לא רק על הטכנולוגיה, אלא גם איך משתמשים בה נכון, איך מחזקים כישורים, איך מונעים ניוון של כישורים חשובים. ובאמת אני חושבת שהדבר שהכי חשוב להתייחס אליו, ובזה אני אסיים, זה הסיפור של אוכלוסיות בתת-ייצוג. דדי פתח בלספר כמה סקטור ההייטק הוא חשוב עבור החברה והכלכלה בישראל, והוא גם יצא לדרך כשהמטרה העיקרית של הוועדה שלו היא לחזק את סקטור ההייטק. בשנת 2021, תקופת הגיוסים הגדולה של ההייטק, הייתה תחושה שזו ההזדמנות שאנחנו מכניסים את כל חלקי החברה הישראלית לחגיגה. זה גם מה שההייטק צריך, וזה גם ערך חברתי מאוד גדול. השאלה היא מה קורה אם צרכי ההייטק משתנים. החשש הוא כמובן שהראשונים שייפגעו זה אותם עובדות ועובדים מאוכלוסיות בתת-ייצוג, ואם אנחנו רואים בהרחבת ההון האנושי גם יעד חברתי, אז כן צריך לשאול, גם באומץ וגם בכנות, מה הכישורים והכלים שייתנו לקבוצות האלה יתרון תחרותי אמיתי בעידן החדש, איך שומרים אותו מחוץ למשחק, אבל גם האם ומתי זה באמת מה שמחזק את ההייטק הישראלי. זאת אומרת, זה שתי מטרות שונות שאני כן חושבת שהשנה הזו זו שנה שכבר אולי צריך להפריד ביניהן ולהתייחס לכל אחת מהן בנפרד. תודה על הזמן, והמשך דיון נעים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, גאיה. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> רק הערה אחת. RISE, אני מכיר את העמדות וגם מסכים איתן, הם מסתכלים על תעשיית ההייטק. הוועדה מסתכלת על תעשיית ההייטק כחלק ממכלול של משרות טק. לכן שם, עדיין מה שהיא אומרת נכון, אבל מבחינת אפשרויות והזדמנויות לג'וניורים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל היא מסתכלת על תת-נושא בתוך מה שאתה מסתכל. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> הוא תת-נושא מרכזי, הוא הגדול, ואני חושב שצריך לקחת את זה לתשומת לב. למרות שמבחינת המסקנות אני מקבל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רוצה לברך את תלמידי תיכון כסייפה שהצטרפו לדיון (מברך אותם בערבית). הגיע לכאן גם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אני רוצה לעבור לבושרא מאזריב בזום, מנכ״לית סאמאנא. << אורח >> בושרא מאזריב: << אורח >> תודה רבה על ההזדמנות. אני פה מייצגת כמה עמותות שהקימה קרן פורטלנד, ואני מדברת על סאמאנא. סאמאנא היא מיזם לתעסוקת נשים בדואיות בצפון, שקם לפני שלוש שנים, כאשר אנחנו ראינו שיש לנו הון אנושי מתאים שמאוד רוצה להשתלב. יש לו תארים אקדמיים ממקומות הכי בולטים במדינת ישראל, כמו טכניון, כמו אוניברסיטת חיפה, עם פסיכומטרי מאוד גבוה. אנחנו מדברים על האוכלוסייה הבדואית הצפונית, ואנחנו מדברים על נשים שיש להן פוטנציאל, למדו תואר בהנדסה, בטכניון, באוניברסיטה, בכל מקום יוקרתי, אך לצערי לא הצליחו להשתלב, בהמשך למה שאמרה חברתי מקודם על משבר הג'וניורים. אנחנו Center of Excellence בתחום QA Automation ו-CRM, ואנחנו מחזיקים מספר חברות אצלנו. בנינו את השם, ואנחנו במקביל גם מכשירים את הנשים, נותנים להן את כל החבילה של ה-Skills שחסר להן. זה אומר כל פערי התרבות בין הכפר לבין החברות הישראליות, זה אומר לתת להם את כל הכלים כדי שיוכלו להשתלב בחברה הישראלית ולהיות חלק ממנה. והצלחנו עד עכשיו, יש מספר מאוד יפה, קרוב ל-50 נשים כבר בשלוש שנים, ואנחנו עברנו שנתיים מאוד קשות. בנוסף, הנשים גם מקבלות אצלנו ליווי מקצועי על ידי CTO, שנמצאת כל הזמן פה כדי לתמוך בהן, כדי לעזור להן להצליח, לתת להן את כל המעטפת שמסביב ולהתאים את זה לרגישות התרבותית. כי המספר של הנשים בהייטק בחברה הערבית ובחברה הבדואית עוד יותר, מאוד מאוד נמוך. יש לנו בעיה עכשיו עם הג'וניורים, שהיה לנו תמריץ של המדינה, והמדינה תמכה בלקלוט ג'וניורים ונתנה מודל כספי שיכל לעזור למעסיקים לקלוט את הג'וניורים. גם ככה כמות הג'וניורים שנקלטת היא ממש ממש קטנה. קיצצו גם את זה. ואנחנו מתמודדים עם בעיה מאוד רצינית, שאין לנו מעסיקים, שזה מקשה על המעסיקים, זה לא עוזר לקלוט אזרחים ישראלים בתוך החברות, כי כולם בורחים לחו״ל, וחו״ל יותר זול. אבל אין מה לעשות, צריך לעזור למדינה ולעזור לאוכלוסייה. ואנחנו פה פונים בבמה הזו לעזור לנו להחזיר את התמריץ למעסיקים כדי שיקל עליהם לקלוט ג'וניורים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> התמריץ היה דרך איזה משרד? << אורח >> בושרא מאזריב: << אורח >> משרד העבודה. אנחנו פה מבקשים שיעזרו, לא יודעת מי הכתובת, אבל צריך פה לעזור, כי כל העמותות שעוזרות לנשים יפסיקו. מאוד קשה לשלב היום משרה אחת במקביל, היו לוקחים כמה משרות של ג'וניורים. ונוסיף לזה גם את הקשיים של המלחמה. אנחנו בצפון, עברנו דברים לא קלים בשנתיים האחרונות. בכללי, כל ישראל, אבל בצפון עוד יותר. ואנחנו רוצים גם להוריד את כמות האבטלה, ובמקביל גם לשלב נשים ושיתמידו. לא רק לשלב, אלא ממש שיתמידו. יש פה נשים שהן קרוב לשלוש וחצי שנים כבר בסאמאנא. אנחנו בעד לשלב אותן לטווח רחוק, וגם להתפתח כמיישמות, מפתחות, כל מה שנדרש. אז אני מעלה פה סוגיה, בתקווה שגם פה יהיה לה פתרון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תכף יתייחסו לזה. תודה רבה, בושרא. יש כאן נציג של משרד הכלכלה? אתה יכול להתייחס. << אורח >> אופיר יוספי: << אורח >> אופיר יוספי, הרשות להשקעות במשרד הכלכלה. אנחנו מפעילים את התמריץ המדובר. מדובר בתוכנית שנקראת 4.20, הוראת מנכ״ל שקמה מכוח החלטת הממשלה, לדעתי משנת 2013, אם אני לא טועה. מרבית החלטת הממשלה דיברה על הגדלת התעסוקה של החברה הערבית בעולם ההייטק, מזה נולדה תוכנית שמדברת על תמרוץ מעסיקים לקליטת מתמחים מהאוכלוסייה הערבית. באופן פשוט, בלי להיכנס לפרטים, התוכנית מעניקה למעסיק, זה היה בעבר עד שנתיים של בערך 30% משכר העובד. כשמדובר במתמחה מהאוכלוסייה הערבית, מתמחה מוגדר כמי שאין לו ניסיון בעולם ההייטק, והוא כן בוגר תואר אקדמי או הכשרה מקצועית בנושא. מרבית התקציב הגיע מהחלטות ממשלה ייעודיות לאוכלוסייה הערבית, בראשן 550. עיקר התקציב לתמריץ הזה הסתיים. כדי שלא לאבד את התוכנית, אנחנו ממשיכים לתקצב את זה מתקציב שלנו, שהוא מיועד בכלל לנושאים אחרים, אבל התקציב ירד משמעותית ברגע שהחלטות הממשלה הרלוונטיות כבר לא תקצבו אותו, ולכן בשנים האחרונות התקציב שלו ירד באופן משמעותי מאוד. אנחנו עדיין מפעילים אותו, עדיין הביקוש הוא מאוד גדול, אנחנו מצליחים לייצר איתו משהו כמו 80-90 משרות בשנה של מתמחים. זאת אומרת, לתמוך ב-80-90 משרות חדשות של מתמחים בשנה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה עדיין ב-30%? << אורח >> אופיר יוספי: << אורח >> זה עדיין ב-30%. משך התמריץ התקצר, גם, שוב, משיקולי תקציב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בכמה כסף מדובר בערך בשנה, התמריץ? << אורח >> אופיר יוספי: << אורח >> היום אנחנו מתקצבים אותו באזור 4-5 מיליון שקלים בשנה, זה מה שאפשר לתת לו. היה לו בעבר תקציבים הרבה יותר משמעותיים. שוב, מקור הבעיה הוא בזה שהיו החלטות ממשלה ייעודיות שהקצו תקציב ייעודי לנושא הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, אבל עדיין, 550 מסתיימת ב-2026. << אורח >> אופיר יוספי: << אורח >> אבל 550 באופן ספציפי נתנה למסלול הזה רק שנתיים של תקצוב. וככה גם אחרות, בסדר? ולכן בעצם נכון להיום, יש שם תקציבים מאוד קטנים של החלטות מסוימות, כמו נשים ממזרח ירושלים, עובדים ממזרח ירושלים, דברים מאוד ספציפיים שלא נותנים מענה לכלל האוכלוסייה. בדומה למיזם הזה, אגב, יש גם מיזמים מאוד יפים במקומות אחרים, וגם בחברה הדרוזית שהייתה חלק מההחלטה. זאת אומרת, יש כמה מהמיזמים האלה מאוד מוצלחים, אבל נכון להיום אין באמת החלטה רלוונטית שיודעת לתקצב את זה באופן משמעותי. הביקוש הוא עדיין גדול. זאת אומרת, אנחנו עד היום דוחים הרבה מאוד בקשות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני מבקש, אולי אפשר דרך המשרד לתקצב את התוכנית הזאת. זו תוכנית מאוד חשובה, כי אנחנו בעצם רואים היום, גם במשרד העבודה וגם במשרדים אחרים, רוצים להגדיל את תעסוקת הנשים בחברה הערבית. יש לנו פרויקט שרוצה להגדיל אותן ולשים בהייטק, זה עוד יותר טוב, זה פרויקט מאוד חשוב. זה צריך להיות פרויקט דגל, לדעתי, למשרד העבודה, למשרד הכלכלה. חשוב שפרויקט כזה לא ייפגע, וצריך להמשיך ולהרחיב אותו. לכן אני מבקש, אופיר, אם אפשר לבדוק ספציפית איך אפשר לעזור לתוכנית הזאת, כי זו תוכנית חשובה. אתה מבין, זה נשים ערביות בדואיות. זה לא קל, ולכן חשוב, לדעתי, המשרד, וגם משרד העבודה, אם אפשר איכשהו לסייע לזה. << אורח >> אופיר יוספי: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו לוקחים תקציבים מפרויקטים שמיועדים לצורך העניין לתעשייה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תמיד יש מה שנקרא עודפי תקציב. לפעמים יש תקציב לא מנוצל, ואפשר להעביר אותו, כמו שעושים עכשיו, את ההעברות שעושים, אני לא אכנס לפוליטיקה, אבל יש הרבה כסף. במקום לקחת את זה, נגיד, לכלכלה, לעבודה, לוקחים את זה לדברים אחרים, שלדעתי הם חשובים, אבל יש תקציב אחר שמיועד לתקציב הזה. אבל זה נושאים שהם מאוד חשובים. אם אנחנו רוצים לטפל בנושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, הנושא הכי חשוב הוא גם לשלב אותם בתעסוקה. זה יעד שצריך להיות למדינה. תודה רבה. את רצית לדבר? << אורח >> גילי ליפשיץ שרצר: << אורח >> שלום. אני גילי ליפשיץ שרצר, מאוניברסיטת אריאל, אני מרצה בכירה בתחום של הנדסה אזרחית דווקא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את באה כנציגה של האוניברסיטה או כנציגה עצמאית? << אורח >> גילי ליפשיץ שרצר: << אורח >> הדיקן ביקש ממני להגיע, אני באה מהכובע של האקדמיה. תודה רבה על כל ההרצאות, היו מאוד מעניינות. אני פה לשאול את העניין האקדמי. לא ראיתי שדיברו על קולות קוראים ביחד עם האקדמיה, לא על מלגות לסטודנטים, ודיברו על כמה זה חשוב לשלב תארים מתקדמים לתחום של ההייטק. אני רוצה לשמוע על מלגות שאפשר לתת לסטודנטים להתקדם, וגם מהנדסה האזרחית זה מאוד חשוב, כי ההייטק נכנס חזק בהנדסה האזרחית, ה-AI לתוך הנדסה האזרחית. והייתי רוצה לשמוע איך אפשר לפתוח לנו קולות קוראים ומלגות לסטודנטים, שזה הכי חשוב כדי להחזיק אותם, להביא לכם הון אנושי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לנו נציג של משרד החינוך כאן? ות״ת, אוקיי, הנה. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> שלום. נעים מאוד, אני מיכל אופיר, ממונית תחום תכנון ומידע בוות״ת, המועצה להשכלה גבוהה. גם ות״ת וגם מל"ג, אחד הנושאים הגדולים שיושבים על שולחנן זה מעל עשור, זה כל תחום ההייטק והכשרה של הון אנושי בתחום. בשנים האחרונות ות״ת ומל"ג מפעילות את תוכניות הייטק 1, 2 ו-3. כל אחת מהן יש לה את המטרות שלה. הייטק 1 ו-2 הסתיימו כבר, אבל הייטק 3 עדיין ממשיכה לפעול, והמטרה שלהן זה לתמרץ את המוסדות האקדמיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את יכולה להגיד לנו על מה התוכנית הזאת בקצרה? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> כן. המטרה היא לתמרץ את המוסדות על כל גידול בסטודנטים במקצועות ההייטק בשנה א', בתואר ראשון. זה חלק מהמטרות. אחת המטרות היא גם להגדיל את התארים המתקדמים בתחום ההייטק בזכות הפעולות האלה, אבל לא רק. מספר הסטודנטים לתואר שני ולתואר השלישי גדל בשבע-שמונה שנים האחרונות ב-70% בתואר השני, בתואר השלישי ב-40%. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לך מספרים? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> יש לי מספרים. אני בן אדם של מספרים, כן. הבעיה שהאינטרנט פה קצת מקרטע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אם זה קשה, אפשר לשלוח לנו. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> בתואר השני, אני יכולה להגיד שבעשור האחרון, מ-2015 עד 2025, אנחנו כמעט הכפלנו מ-2,600 סטודנטים לכמעט 5,000 סטודנטים, שזה משמעותי ביותר. בתואר השלישי מ-800 ל-1,200. זה גידולים עצומים ביחס לגידול של כלל המערכת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תגידי, בגידול הזה, את יכולה להגיד לנו כמה מתוכם נגיד היו מהחברה הערבית, או שקשה לך? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> כן, יש לי את הנתונים האלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מההכפלה הזאת, מ-2500, כמה היו מהחברה הערבית? << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> יותר מחלקם באוכלוסייה, יותר מהיהודים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן? << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> במיוחד ערבים גברים, וגם בנות. עד השנה האחרונה הגידול בבנות היה יותר גבוה מאשר הבנים אפילו. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> כן. מתוך כלל הסטודנטים שהתחילו שנה א' בהייטק, היו 12% ב-2016. ב-2025, זו שנה שעברה, זה הגיע כמעט ל-20%. כמעט. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> השאלה כמה מתוכם מסיימים. את מדברת על שנה א', 20%, זה טוב ויפה. השאלה כמה מתוכם מגיעים לקו הסיום ומסיימים, האם זה 10% או יותר? כי מה ששמענו כאן, יש נשירה, יותר מ-50% מהסטודנטים. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> לא 50%. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה אמרת, לא אמרת? << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אני אומר לך בדוק, מחלק מהנתונים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש נשירה. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> הנשירה בחברה הערבית במקצועות הטק היא 12%, היא קטנה יותר באוניברסיטאות, בעיקר באוניברסיטאות פחות, בגלל שתנאי הקבלה הם יותר קשים. לא בהייטק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> השאלה כמה מתוכם מגיעים לסוף? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> הנתונים האחרונים לגבי בוגרים, יש לנו ל-2025, תשפ״ד, שאז סיימו 850 בני החברה הערבית, כשב-2020 סיימו 450. זה גידול כמעט כפול, משמעותי ביותר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל אנחנו לא רואים את האחוז הזה בעבודה, בתעסוקה שלהם. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> הוא גם גדל, אבל לא בקצב מתאים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא בקצב של הלימודים. הקצב של הבוגרים עולה, אבל הקצב בשילוב עבודה הוא עדיין... << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> כן, אבל ציינו פה ולא אחזור, חלק מהבעיות שקשורות לחברה הערבית, זו שיחה ארוכה יותר, לכן הקטנו את הנושאים של מוכנות בחברה הערבית לעולם התעסוקה, לא טוב כמו מוכנות של החברה היהודית. יש לזה מיליון סיבות. חלק מהנושא של השירות האזרחי הוא חלק מלפתור את אותו פער שאפשר לסתום אותו. נושא שני שדובר פה לא מאז זה הנושא של ההכשרה אחרי לימודים אקדמיים. נושא שעובדים עליו, שחשוב גם לחברה היהודית, בוודאי לחברה הערבית, זה כל הנושא של שינוי באוניברסיטה. חלק מהמלצות הדוח שאנחנו כותבים עכשיו, זה לשנות את הנושא של המוכנות של הבוגרים לעולם העבודה החדש, מבוסס בינה מלאכותית. והנושא השלישי בנושא של תעסוקה הוא בעיקר סביב משרות הטק, כי שם יש יותר הזדמנויות. אם ממשלה תחליט שהיא מאיצה את הדיגיטציה והאי-איזציה של המשק הישראלי, לא הייטק, אם עושים את כל הדברים האלה בתוכנית שלמה, וזה חלק מהמלצות שאנחנו כותבים בדוח, זה יעזור לשפר את חלק מהבעיות שיש כרגע, כי החברות הגדולות כרגע מגייסות פחות, חוץ מ-Nvidia אולי, וגוגל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, כי יש בעיה של הג'וניורים. הבעיה של הג'וניורים, לדעתי, אולי יותר קשה אצל החברה הערבית מאשר אצל החברה היהודית. כי שם יש חבר מביא חבר ויותר קשרים, אתה יודע איך זה, ואצלנו החלק הזה הוא חלש, ולכן השילוב שלהם חשוב לדעתי, התוכניות של להכשיר את הג'וניורים בשביל שימצאו את עצמם אחר כך בהייטק. כי אחרת יש לנו עלייה, ואחרי העלייה יישארו חלקם מובטלים, שזה לא טוב. אני מדבר עכשיו על משהו מערכתי, ות"ת, משרדי הממשלה, צריך לראות איך אפשר לפתור את הבעיה הזאת של הג'וניורים, חוץ מהעמותות והארגונים שהם פה ושם מחזיקים 50-60, אבל זה עדיין לא נותן מענה לכלל הבוגרים שמסיימים, ופתאום מוצאים את עצמם ללא תעסוקה. חשוב מאוד לקחת את זה בחשבון. תודה רבה. חבר הכנסת ואליד, תפאדל. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קודם כל, אני מודה לד"ר יאסר על קיום הישיבה החשובה הזאת, ואני גם רוצה לברך את התיכוניסטים מבית ספר אלפארוק מכסייפה, שהגיעו היום לכנסת. כמובן שאנחנו ערים לסוגיה הזאת, ויש עוד סוגיות רבות שאנחנו מנסים כל הזמן להעלות ולהציף. האינטרס שלנו, בגדול, הוא שכמה שיותר צעירים שלנו ישתלבו בשוק ההייטק, וגם בשווקים אחרים. אנחנו מעוניינים לפתוח להם אופקים חדשים בתעסוקה וגם בהייטק ובלימודים בכלל, כי יש לנו סוגיות שהן סוגיות מאוד קשות בחברה הערבית, במיוחד עניין הפשיעה, ואנחנו רוצים שהצעירים שלנו ילכו בכיוון של השתלבות מאשר לכיוונים אחרים. לכן אנחנו כל הזמן מנסים לשים את הפוקוס ולהתמקד בסטודנטים שלנו, בצעירים שלנו, ואני מקווה שבסופו של דבר נצליח להתגבר על זה. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. איתמר גזלה, משרד העבודה, בזום. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> שלום לכולם, תודה לאדוני היו"ר. איתמר גזלה, מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, במשרד החדשנות, מדע וטכנולוגיה. שני דברים שאני רוצה בקצרה להגיד. דבר ראשון, מלבד העבודה שדדי דיבר, של ריכוז הוועדה, המימון שלה והעבודה השוטפת על כתיבת הדוח יחד עם דדי ועם חברי הוועדה שעושים עבודה נהדרת, המשרד עצמו גם כחלק מהעבודה שלו מפעיל כמה כלים משמעותיים שנועדו לצמצם את הפערים בין האוכלוסיות. מתוכם כמה תוכניות דגל בבתי ספר בשיתוף פעולה ובתיאום עם משרד החינוך. הייטקלאס, שנותנת מיומנויות קוד AI ופתרון בעיות לתלמידים בחטיבות ביניים בפריפריה. בשנה האחרונה השתתפו כ-15,000 תלמידים בתוכנית הזאת, בתקציב של כ-4 מיליון שקלים. יש לנו תוכנית מדעניות העתיד, שרצה כבר כ-13 שנה להגדלת ייצוג נשים ב-STEM, שמלווה נערות מכיתה ח' עד יא', ובהצלחה יתרה. יש תוכנית לשיפור האנגלית, ושתי התוכניות של תשתיות ומרכזים קהילתיים. יש גם את מרכזי המדעים ברשויות, שהם נועדו להכניס את האנשים ואת הילדים בעיקר לתוך העולמות האלה. השנה הגדלנו מ-170 ל-231 רשויות במרכזי מדעים, ואולי מה שהכי משמעותי זה מרכזי הפיזיקה האזוריים. כבר השנה אושרו הקמת ארבעה מרכזים חדשים, שניים במגזר הערבי, אחד בבדואי ואחד במגזר הכללי. רציתי כן להראות איזשהו שקף, שזו עבודה בעצם, לא עבודה שלנו, אבל שהיינו שותפים באפיון שלה, ואני כן חושב שזה נכון להציג את זה פה בוועדה. (הצגת מצגת) ארגון הג'וינט, יחד עם מערך הדיגיטל ועוד המון שותפים בממשלה, אני לא אזכיר את כולם, משרד העבודה, גם מכון אהרון של אוניברסיטת רייכמן תרם, בעצם כחלק מדשבורד התעסוקה והפריון המכליל, הקדישו מקום, דשבורד, ובעצם עמוד, נקרא לזה, לוועדה למען הנשים בהייטק, ולמעקב אחרי הנתונים אל מול היעדים של הוועדה. וכמובן, ככל שהוועדה, אם היא תחליט לשנות את יעדיה, גם זה יעודכן בדשבורד. כלומר, זה דשבורד חי, שיוזנו אליו נתונים כל הזמן. אפשר להיכנס לתוך כל התחומים שהוועדה דיברה עליהם, אם זה אוכלוסיות, אוכלוסייה ערבית, אוכלוסייה יהודית בפריפריה, אוכלוסייה חרדית, ולראות את המצב שם, את יעדי הבגרות מול הביצוע. וכמובן, אפשר לחקור ולהיכנס לתוך כל אחד מהתחומים האלה. באמת היה חשוב לי להראות, זה נמצא עכשיו בשלבי פיתוח ממש אחרונים, וזה עתיד להיות מוכן בימים הקרובים, להבנתי. זו לא עבודה שלנו, כמו שאמרתי בהתחלה, אבל היה חשוב לי שהוועדה תכיר, ואנשים שיושבים פה וצופים בנו ומאזינים, שיכירו את העבודה הנהדרת הזאת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תגיד, ה-736 אלף זה היעד ל-2035 להגיע לזה? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> כן, של המועסקים במשרות טק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> וכמה יש לנו היום? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> היום אנחנו 580 אלף, אם אני לא טועה, נאור אולי יוכל לתקן אותי? << אורח >> נאור גונן: << אורח >> קרוב לזה, 577. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עלייה משהו כמו 180 אלף בערך, נכון? 200 אלף? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> כן, בעשור הקרוב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> וזה יעד שאתה חושב שהוא ישים? כאילו, אתה מדבר על 20 אלף בערך בשנה. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> תראה, אולי גם דדי יוכל להתייחס. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> אגב, כשהתחלנו את עבודת הוועדה היו 430. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, לפני? 5 שנים. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> לפני 4 שנים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אני רוצה לפנות לד"ר ציפי בוכניק, מוסד שמואל נאמן. תגידי את השורה התחתונה, מה שאת רוצה להגיד לנו. << אורח >> ציפי בוכניק: << אורח >> אני ד"ר ציפי בוכניק, אני ראשת תחום ההשכלה הגבוהה במוסד שמואל נאמן. אנחנו מוסד למחקרי מדיניות לאומית, ואנחנו עוסקים שנים רבות בצרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי, בהשכלה, בהכשרות, והדיון פה מאוד מעניין, גם לראות את הביצוע של הממשלה וגם הדיון בנתונים. אנחנו אוספים לאורך השנים המון נתונים. אני אציין, בגלל קוצר הזמן, שני דברים שעלו בדיון. אפשר לראות את זה גם פה, וגם בכלל, בשנה האחרונה יש אינפלציה בכל מיני מחקרים והצגת נתונים בכל מה שקשור לבינה המלאכותית, ל-AI, לנתונים כמה לומדים, כמה מכשירים ודברים מהסוג הזה. גם אנחנו הצטרפנו לחלק מהעבודות האלה, ועשינו עבודה עבור רשות החדשנות, שדנה בביקוש להון האנושי בתחומי הליבה. וכמו שעלה פה קודם, גם נושא הג'וניורים עלה, וגם העובדה שבאמת יש דרישה, בגלל שזה נושא מאוד חדש, לתארים מתקדמים יותר ולמשרות עם ניסיון. אפשר לראות את העבודה המלאה באתר שלנו, אבל אני רוצה להזכיר שהתחום הזה של בינה מלאכותית הוא מאוד מאוד קטן. נכון שהוא רוחבי והוא נוגע לכל התחומים, אבל עדיין צריכים אוכלוסייה לא מאוד גדולה, ואפשר לטפל בזה בהכשרות וכמו שראינו קודם. וכל הדיון עסק בהיצע בסטודנטים, בכמה לומדים, ואני חושבת שצריך גם להסתכל קצת על הביקוש, על לחקור קצת את הבעיות של המעסיקים, למה זה קורה, מה החסמים, למה קורית בעיית הג'וניורים. עשינו עבודה כזאת, היא אומנם הייתה לפני שלוש שנים, לפני העלייה. << אורח >> דוד (דדי) פרלמוטר: << אורח >> רק הערה, נושא הג'וניורים נחקר ויהיה פרק בתוך הוועדה הקרובה. << אורח >> ציפי בוכניק: << אורח >> רק אני אזכיר שיש עבודה, ועשינו אותה עבור ירושלים, רק על ירושלים, אבל אפשר לגזור משם גם תובנות לכלל המדינה. ומעבר לזה שעלתה בעיית הג'וניורים, יש גם את הבעיה שהיא קצת עלתה פה, זו בעיית הריכוזיות, שרוב ההון האנושי נמצאים במרכז, והבעיה בלהשיג ולמצוא מועסקים היא הרבה יותר רחבה בפריפריה, בחיפה, בירושלים, בנגב, כמו שהוזכר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, ציפי. אני רוצה לעבור לראש מועצת ג'וליס, חוסאם כבישי. << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> אהלן. חוסאם, ראש מועצת ג'וליס. אני ברשותכם אציג מאיפה אני מגיע. אני אקדמאי, למדתי הנדסת חשמל בטכניון, הייתי בצבא 20 שנה, ועכשיו אני ראש מועצה בג'וליס. בכוונה אני מציין את הרקע, כי אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות, ברשותך, יו"ר הוועדה. אחת, לגבי סוגיית מרכזי הפיזיקה למיניהם שמדברים עליהם. על מנת להקים מרכז פיזיקה, מבקשים בין 1,100 ל-1,200 תלמידים בכל מרכז כזה, וזה אומר שהוא לא רלוונטי לפריפריה החברתית. אני לא רואה אף יישוב, אף כפר, מוותר על העילית של העילית של התלמידים שלו ושולח אותם ללמוד פיזיקה במקום אחר. ולכן צריך לחשוב על פלטפורמה אחרת. כתוב פה חמישה מרכזים, אני לא יודע אם אושרו או הוקמו או יוקמו. צריך להתייחס לזה. שתיים, האם יש שת״פ כלשהו בין האקדמיה לבין התעסוקה? אני כסטודנט, מגיעים, מנסים לגייס סטודנטים, השאלה אם יש אקדמיה כזו שאומרת, אני רוצה לעשות שיתוף פעולה, לא יודע איזו תעשייה לידכם. מראש, כשאתה אומר, אני לא לוקח את הקצפת, את הקצפת לא צריכים, אף אחד מהוועדה פה, צריך לקחת את הבינוני ומטה, הכוונה ממוצע 70, 75, 80, לא משנה מה, ולנסות להחדיר אותו לתעשייה. וזה win-win, כי התעשייה מקבלת מישהו שיכול לעבוד אצלה מראש, ואותו בחור מתחיל לספוג את הניסיון כבר בשנה הראשונה, השנייה, השלישית, לא משנה מה יבחר. ולמשרד החינוך, אנחנו כל הזמן עוסקים בחטיבת ביניים-תיכון. אני לא רואה שום עיסוק כמעט ביסודי, מלבד, כמובן, כל מיני תוכניות של STEM, איזה משהו זבנג וגמרנו. אם אין הסתכלות רחבה מגיל שלוש עד גיל 18, הטיפול בחטיבת ביניים ובתיכון לא רלוונטי. צריכים להתחיל לחזור אחורה עד גיל שלוש, הגיל הרך, ולהתחיל לבנות תוכנית, כך שהרציונל של כולנו, אני מניח, שמי שמגיע לגיל 18 ועוזב את מערכת החינוך ויוצא לאקדמיה, בהמשך למה שאמרת, לסוגיית הנשירה, אנחנו צריכים לייצר מצב שהוא בוחר את האקדמיה שלו על בסיס ידע ועל בסיס אהבה למקצוע. כי אם הוא ייכנס לאקדמיה, כולנו מכירים את שיטת העדר, עכשיו כולם רוצים ללמודData Science, לא בטוח שכולם מבינים מה זה, אתה נכנס לזה, בשנה הראשונה אתה מתקשה, בשנה השנייה אתה נושר, כי אתה לא יודע לאן אתה נכנסת. ועוד סוגיה, דיברתם על הרבה תוכניות והרבה סוגיות, האם המידע הזה מונגש לרשויות? מונגש לאקדמיה? 90% ממה שהוצג פה אני כמעט ולא מכיר, כי זה לא מועבר אלינו. זה מוצג בוועדות האלה, אני לא בטוח כמה זה מגיע לרשויות או לראשי הרשויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה לכולם, אני חייב לסיים. תודה רבה לכל מי שנכח, לכל מי שדיבר, וכל משתתף בדיון הזה. לדדי על הדוח, כמובן יש דוח מלא. מה שנאמר כאן, אם אנחנו נסכם, אנחנו רואים שבעצם אנחנו הולכים לעולם ההייטק, וכדי להכשיר אנשים לעולם הזה צריך להתחיל מהגן ולהמשיך בכל שנות הלימודים, גן, יסודי, חטיבת ביניים ותיכון. למרות שאני בעד לבטל חטיבות ביניים ולחזור למתכון הישן – גן, יסודי ותיכון, ולא צריך עוד הרבה מעברים – אבל שוב צריך להסתכל על זה כהסתכלות מערכתית, להתחיל מהגן ואז ללוות אותם באקדמיה, וגם לחשוב איך לעודד ולתמרץ תלמידים שילכו ללמוד את מקצועות ההייטק. אחרי שאנחנו מכשירים אותם ויש לנו יותר ויותר אנשים שהולכים ולומדים מקצועות הייטק, אנחנו גם צריכים לחשוב איך לשלב אותם בתעסוקה. ואת כל הנושא הזה של ג'וניורים צריך לקחת בחשבון, ולראות איך אפשר לתקצב עכשיו ג'וניורים בשביל שבסופו של דבר גם ישתלבו בעבודה. תודה רבה לכם והמשך יום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:39. << סיום >>