פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 450 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), שעה 14:30 סדר היום: << נושא >> 1. פקיעת תוקף תעודות הזהות של אזרחים ישראלים המתגוררים בחו"ל << נושא >> << נושא >> 2. היערכות משרד הפנים לפקיעת תוקפן של תעודות הזהות ב-31.1.26 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר אלון שוסטר חברי הכנסת: ולדימיר בליאק משתתפים: יואל ליפובצקי – מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה אילנית מנדל – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אלי יפרח – סמנכ״ל לעניינים קונסולריים, משרד החוץ זיו בילאוס – רח״ט קש״ח וזרים, משרד החוץ עינב שנלר – רח"טית לשירות קונסולרי בחו"ל, משרד החוץ רותם כהן – סמנכ"ל שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה דניאל בר – מנהל המדפיס הממשלתי, משרד האוצר מיכל שרון – מנהל תחום בכיר שירות ישיר, רשות המיסים, משרד האוצר אילת שמעון – לשכה משפטית, רשות שוק ההון, משרד האוצר סם קליימן – כלכלן, רשות שוק ההון, משרד האוצר דור שחם – מנהל מחלקת פרויקטים וביקורת חיסכון פנסיוני, משרד האוצר מירי רוזנשטוק – מנהלת יחידת מדיניות והסדרה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל אופיר זטה אפריאט – מסדרת במדור ציות, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל דקלה עשור – מסדרת במדור ציות, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל זיו גרימברג – רת"ח בכיר פרויקטים ביומטריים, מערך הסייבר הלאומי יסמין ליבנה – ראש מרכז פיקוח והכוונה, מערך הסייבר הלאומי אלון זרגרי – מנהל תחום פתרונות דיגיטליים תשתיתיים, מערך הדיגיטל הלאומי ירון ריבו – מנמ"ר עיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי אסף רדאעי – מנכ"ל ובעלים, Pension IL, מתכנן פיננסי ופרישה משתתפים באמצעים מקוונים: נדב גולני – רפרנט אוכלוסין (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים ייעוץ משפטי: תומר רוזנר גלעד קרן מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות משרד הפנים לפקיעת תוקפן של תעודות הזהות ב-31.1.26 << נושא >> << נושא >> פקיעת תוקף תעודות הזהות של אזרחים ישראלים המתגוררים בחו"ל << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא היערכות משרד הפנים לחידוש תעודות הזהות אשר תוקפן יפוג בתאריך ה-31 בינואר 2026 ופקיעת תוקף תעודת הזהות של אזרחים מתגוררים בחו"ל, לבקשתו של חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הדיון. אני מתנצל מראש שאולי מעת לעת אצטרך לצאת להצביע בוועדת הכספים. אני עוסק בנושא הזה מעל שנה. מעל חצי מיליון אזרחי מדינת ישראל מתגוררים בחו"ל – לצערי כנראה כבר יותר, אחרי השנתיים-שלוש האחרונות – והם חווים קשיים בשל פקיעת תוקפן של תעודות הזהות בסוף ינואר 2026, בעיקר בכל מה שקשור לניוד פנסיוני בין בתי השקעות. על פי התקנות, אזרחים המתגוררים בחו"ל שאינם בעלי תעודות זהות בתוקף לא יכולים לממש את זכותם לעבור בין בתי השקעות, בניגוד לאזרחים שמתגוררים בישראל ורשאים לחדש את תעודות הזהות באמצעות אתר אינטרנט - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק בלשכה, אין באינטרנט. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אפשר גם באינטרנט במקרים מסוימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תכף תחליטו. בכל מקרה, הם יכולים לחדש ומי שמתגורר בחו"ל, לפחות כרגע, לא יכול לחדש. אני גם אציין שבינואר 2025 פניתי בנושא ליו"ר ועדת הפנים דאז, חבר הכנסת יעקב אשר, ולבסוף הוחלט להאריך את תוקפן של תעודות הזהות עד סוף ינואר 2026. סוף ינואר 2026 זה בעוד חודש וכרגע אין פתרון. לכן ביקשתי לקיים את הדיון הזה. אני חושב שזה נושא מספיק חשוב כדי לפתור אותו. אני אציין בנוסף שאתמול שוחחתי עם נציגים של בתי השקעות והם ביקשו, לאור ריבוי מקרי הונאות שקרו לאחרונה, לא להעביר את האפשרות לאימות בניוד מתעודת זהות לתעודה מזהה אחרת, אז כך או אחרת נצטרך להתמקד בנושא של תעודת הזהות. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה על הדברים והעלאת הנושא. הייעוץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני ארצה להוסיף מספר נקודות לפני שמשרד הפנים יציג התייחסות כי זה חשוב. ראשית, תוקפן של תעודות הזהות נקבע בתקנות של שר הפנים באישור ועדת החוקה של הכנסת. לפני כשנתיים היו אמורות לפקוע כל תעודות הזהות שהונפקו לפני למעלה מעשר שנים. המועד הזה נדחה פעמיים והמועד שכרגע בתוקף הוא ה-31 בינואר 2026. כך שבמועד הזה יפקעו בבת אחת מספר, שתכף נשמע אותו, של תעודות זהות. משמעות הדבר הזה היא לא רק לעניין בתי השקעות, כל המגזר הפיננסי פועל על סמך תעודות זהות בתוקף. כלומר, אם אתה צריך לקבל כסף מחברת ביטוח לא תוכל לקבל אותו. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> למעט הבנקאות. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> כל המגזר הפיננסי פועל לפי הנחיות הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך, כך שללא תעודת זהות בת תוקף לא תוכל לקבל שירות מהגוף הפיננסי. הדוגמה של חבר הכנסת בליאק של בתי השקעות היא דוגמה אחת. דוגמאות נוספות הן: תגמולי ביטוח – חברת ביטוח לא תשלם כסף לאדם שאין לו תעודת זהות בתוקף, מי שמגיע לו כסף על גניבת רכב למשל לא יוכל לקבל את הכסף; לא יוכלו לבצע פעולות בבנקים, למשל פתיחת חשבון בנק ולא מעט דברים נוספים. המגזר הפיננסי הוא המגזר הבולט בתחום הזה אבל יש גם השלכות על רשויות ציבוריות. למיטב הבנתי – ואת זה אנחנו נצטרך לשמוע ולוודא – גם האתר האישי שלך בפורטל הממשלה יחסם בפניך ולא תוכל לקבל את כל השירותים האינטרנטיים שמאפשר האתר הזה. זאת אומרת, השלכות מאוד מאוד נרחבות. לפני הדיון הזה בדקנו – היום בבוקר – מה מצב התורים בלשכות משרד הפנים. אם קיבלתי עכשיו את ההודעה ממשרד הפנים שתעודת הזהות שלי עומדת לפקוע ועלי לבוא לחדש אותה – בדקנו מה המצב התורים בלשכות משרד הפנים נכון להיום. במרבית הלשכות אין תורים שהם לפני חודש מרץ. כלומר, לא תוכל לחדש את תעודת הזהות שלך. יש מעט מאוד לשכות שיש בהן תורים למהלך חודש ינואר ועוד מעט לשכות שיש להן תורים בפברואר. זאת אומרת, המצב הוא משברי במובן לא פשוט. לפני הדיון הזה פנה אליי חבר הכנסת להב הרצנו, שלא יכול היה להשתתף בדיון, וביקש שאני אעלה נושא נוסף. ישנם לא מעט אזרחים ותיקים שנמצאים במצב סיעודי, או שלא יכולים להגיע ללשכה מסיבות רפואיות ואחרות, והם עלולים להיתקל במצב הרבה יותר קשה. משרד הפנים הציע פתרון, הוא הכין רשימת מסמכים שהם צריכים להגיש כדי לוותר על הנוכחות בלשכה, אני אבקש רק שנשמע את רשימת המסמכים ותבינו שזה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתי נכנסו התקנות של קביעת המועד הסופי? << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> לפני כשנה. בואו נשמע את רשימת המסמכים שאנשים סיעודיים צריכים להמציא כדי שיוותרו להם על הגעה ללשכה. זה לפחות מה שמופיע בעיתון הארץ, לפי בקשתו של חבר הכנסת להב הרצנו אני מעלה את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> טופס בקשה לתעודה, חתימה וחותמת של רופא מומחה על גבי הטופס, מסמך מזהה נוסף של המבקש, מכתב מרופא מומחה שמאשר את המצב הרפואי, יש להגיש את המכתב בלשכה בתוך 48 שעות מאז שנכתב, שתי תמונות עדכניות וצבעוניות בגודל 35*45 מילימטר, על רקע בהיר וחלק, חתימה של רופא מומחה על גב שתי התמונות, תעודת זהות של מיופה הכוח, תצהיר של מיופה הכוח על נכונות הבקשה, ייפוי כוח של מבקש הבקשה, טופס אזהרה לטובת אימות אלקטרוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המסמכים האלה זה הרבה יותר ממה שנדרש כדי לקבל היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד, פשוט רשימה בלתי סבירה, בעינינו לפחות, באופן קיצוני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אלה שלוש הנקודות שנשמח לקבל עליהן תשובות. עוד משהו לחדד? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. נקודה נוספת שיש לברר אותה, שלא מצאנו עליה מידע אבל אני מקווה שלאנשי משרד הפנים יש, היא לגבי נגישות הלשכות לאנשים עם מוגבלויות, בעיקר מוגבלויות פיזיות. למיטב הבנתנו, יש לא מעט לשכות שאינן נגישות אבל אנחנו לא יודעים את המידע הזה, נצטרך לקבל אותו ממשרד הפנים, ומה עושים במצבים האלה שהלשכות לא נגישות, אם קיים כזה מצב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אסף רדאעי, בבקשה. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> תודה לוועדה, תודה לכבוד יושב-הראש, תודה לחבר הכנסת בליאק שהעלה את הנושא לסדר-היום. אני אסף רדאעי, מנכ"ל ובעלים של Pension IL, ואני רוצה להתייחס לאוכלוסייה ספציפית כרגע שלה העסק שלי נותן שירותים פנסיוניים והם אנשים שאינם גרים בישראל, מנותקי תושבות. בשונה מתושבי ישראל, שיכולים לחדש את תעודת הזהות שלהם ואז לקבל שירותים פיננסיים פנסיוניים – נכון שיש את מגבלות התורים במשרד הפנים, שבהחלט צריך לטפל בזה וזה דיון ראוי – האוכלוסייה שאני מטפל בה, שבפוטנציאל מדובר במאות-אלפי ישראלים שמתגוררים בחו"ל, מנותקי תושבות, עם מאות-מיליוני שקלים, לא יכולים לחדש את תעודת הזהות שלהם. אני מכיר את הענף, אני נפגש איתם כל יום. זה אומר שמצד אחד הכסף נמצא בישראל ובפועל הם לא יכולים לעשות כלום – לקבל תגמולי ביטוח, כמו שאמר היועץ המשפטי, לקבל קצבה, לקבל פנסיה, להעביר מגוף א' לגוף ב', ניודים, בשביל להיטיב את מצבם. הם לא יכולים לבצע את זה. יש פה מאות-מיליוני שקלים וזה פוגש אנשים בצומת הכי רגישה של החיים שלהם, הקשר עם ישראל, זה סוג של עוגן כלכלי שנמצא בישראל. יש פה אבסורד שהם לא יכולים להאריך ולא יכולים לעשות כלום, הכסף מבחינתם כלוא. ואז מה הם חושבים לעשות? למשוך את הכספים. מדובר על מאות-מיליוני שקלים שאנחנו רוצים שיישארו בתוך המערכת הפנסיונית בישראל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל גם למשוך את הכספים הם לא יכולים. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> פדיון כספים – גם עשיתי את זה בפועל – נכון לרגע זה מתאפשר באמצעות דרכון ישראלי בתוקף. זה מתאפשר אבל זה מורכב יותר מאשר תעודת זהות. יש פה מורכבויות מאוד רגישות, ולכן צריכים למצוא פתרון לאותם אנשים, לא בדמות הארכת תעודת הזהות – כי אם זה לא פוגש אותנו ב-8 2024, זה יפגוש אותנו בינואר 2025, אחרי זה ינואר 2026 – אלא בדמות זיהוי באמצעות אמצעי אחר. אולי זה יכול להיות דרכון ישראלי בתוקף, אולי הצהרה, אולי באמצעות תעודת זהות פגת התוקף שלהם עם הצהרה חתומה. בסוף צריך לייצר איזשהו פתרון כי יש פה באמת לקונה. לדעתי, זה לא משהו שנעשה מאיזושהי כוונת מכוון, יש פשוט איזושהי לקונה שבתקנות הניוד, שמטרתן לחולל תחרות בשוק הפנסיוני הישראלי, נכתב שהזיהוי הוא באמצעות תעודת הזהות, בפועל צריך לזהות אותם בצורה אחרת. מה אי אפשר לעשות? אני אגע בנקודות שאי אפשר לעשות כי זה קריטי: מוטבים – אי אפשר לעדכן; שינוי מסלול השקעה – אי אפשר לעשות; לנייד מגוף א' לגוף ב' כי הוא לא מרוצה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעצם שום פעולה רלוונטית. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> כמעט שום פעולה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה הפתרון שלך, אסף? << דובר_המשך >> אסף רדאעי: << דובר_המשך >> הפתרון שלי בסופו של דבר הוא לייצר, כמו בחוק הבנקאות, זיהוי באמצעות דרכון ישראלי בתוקף. כל שנתיים הם יכולים ללכת לחדש אותו בקונסוליה ובעצם להיות מזוהים באמצעות דרכון ישראלי. מאוד פשוט. אגב, חברות הביטוח – אני אחרי סשן מולם שנמשך שנה וחצי – מחכות להנחיה ממשרד האוצר שתאפשר לזהות אותם באמצעים אחרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אמצעי אחר צריך להיות מספיק מאובטח כי התופעה של הונאות הולכת ומתרחבת. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> לגמרי. יש שתי חברות שכיום מצליחות בפרקטיקה שלהן לזהות את אותם ישראלים ושתיהן דורשות: צילום דרכון ישראלי בתוקף, צילום תעודת זהות שלא בתוקף ואישור ניתוק תושבות מביטוח לאומי. שלושת המסמכים האלו הם מבחינתן אמצעים מספיק טובים בשביל לאפשר את הפעולות הפנסיוניות. אבל אני שם פה כוכבית לגבי האישור של ביטוח לאומי – יש קושי להשיג את האישור הזה. לאנשים שנמצאים 15 שנה בארצות הברית ויש להם 1.5 מיליון בקרן הפנסיה, קשה להשיג את זה. אין להם גישה הרי ל-gov.il, אין להם גישה לאתר של ביטוח לאומי, ואם צריכים לשלוח מיופה כוח לביטוח לאומי, צריך לזהות אותם בתהליך מסובך בקונסוליה, לשלוח מקור לאותו אדם בדואר ישראל – יגיע, לא יגיע, זה משהו אחר – ואותו אדם צריך ללכת לביטוח לאומי לבקש את הדוח. ויה דולורוזה. צריך משהו נגיש ופשוט. אני מדגיש, אלו שגרים בחו"ל, בשונה מכלל האוכלוסייה, לא יכולים לחדש את תעודת הזהות שלהם, גם אם הם ממש רוצים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם אלה שפה לא יכולים, אין תורים. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> נכון, זה מטעמים טכניים. אני מדבר פה מפסיקת בג"ץ ב-2019, שקיבלה את עמדת משרד הפנים, רשות האוכלוסין, שלא צריך תעודת זהות בתוקף, מספיק דרכון ישראלי בתוקף. הגיוני לגמרי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הפתרון הזה לא צריך לבוא ממשרד הפנים אלא מהגופים הפיננסיים. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> לגמרי, נכון. בגלל זה גם ביקשתי מהוועדה שיהיה פה נציג של משרד האוצר והרשות לחיסכון טווח ארוך כי אלו האנשים, הם צריכים להוציא מכתב פשוט, הבהרה, שאומרת: אנחנו מאפשרים לכם לזהות באמצעות דרכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שזה דורש גם תיקון תקנות ולא רק חוזר. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> כמו שאמרתי, יש חברות שעושות את מנגנון הזיהוי שלא באמצעות תיקון התקנות, אלא באמצעות דרכון ישראלי בתוקף, תעודת זהות שאינה בתוקף ואישור ניתוק תושבות. כל זה סוגר את העניין. הן בחנו את העניין הזה במחלקה המשפטית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רשות האוכלוסין וההגירה, בבקשה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אדוני היושב-ראש וכל החברים, אני יואל ליפוביצקי, ראש מנהל אוכלוסין. ראשית אציין שאני לא מסכים עם תומר ועם כל הערותיו אבל אני אתייחס לזה תוך כדי. אפשר לפעמים קצת להעריך את העבודה שלנו, לדייק ולא לעשות דרמות, אבל בסדר, זו הערת צד. דבר ראשון, לגבי תעודות זהות: לפי החוק תושב חוץ לא זכאי לתעודת זהות. זה החוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוא נתחיל קודם כל עם אלה שנמצאים פה, אלה שיש להם בעיה עם התורים, אחר כך נעבור לבעלי המוגבלויות ואחר כך נדאג גם לישראלים שנמצאים מעבר לים. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> מבחינת תורים, שלפתי ממש לקראת הוועדה את הנתונים, יש לנו מערכת ממוחשבת שבודקת לבד, בלי מניפולציות, את ממוצע הזמן שמחכים, בכל שבוע אנחנו מקבלים את זה. נכון להיום בבוקר, ממוצע חודש נובמבר – כי דצמבר עדיין לא הסתיים – היה 23 ימים ארצי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא סותר את מה שאני אמרתי. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אתה אמרת חודשים. אנחנו היום בשיטה של פתיחת תורים: עד שלושה חודשים זה כל הזמן נפתח אוטומטית, עד היום ה-90, בכל יום חמישי אנחנו פותחים לשבוע אחר כך, מזרימים עוד תורים, וכל יום פותחים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה תורים פתוחים יש עכשיו, ברגע זה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בתל אביב, כי זה העומס. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> תיכנס בבוקר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא להיכנס בבוקר, אני צריך לתכנן את יומי ולא להחליט בבוקר אם אני הולך למשרד הפנים. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> אני לא מכיר משרד ממשלתי שבאותו רגע שאתה רוצה הוא מתייצב ואתה מקבל שירות. תומר, בואו נהיה גם ריאליים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן. התורים שיש היום לתל אביב הם ב-29 במרץ. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> זה לא נכון, תיכנס מחר ב-07:45, תבדוק ותראה. לא להגיד סתם. אנחנו מזרימים כל הזמן תורים, מהיום למחר, כל יום חמישי לשבוע אחר כך ושלושה חודשים קדימה. מדינת ישראל החליטה שהיא רוצה לעשות ביומטרי כדי לחזק את הזהות של כל אחד ולשמור עלינו, אז אי אפשר לבוא מצד שני ולהגיד: תשמעו, זה לא מספיק טוב, בואו נמצא משהו אחר. זאת החלטה של המדינה. מעבר לזה, תושבי חו"ל לא יכולים לקבל תעודות זהות ואכן, כמו שאמרתם פה, משרד האוצר, או כל אחד שאחראי על גופים הפיננסיים, צריך לעשות. ב-2017 נכנס החוק של ביומטרי חובה לכל תושבי ישראל, לפני זה היו כמה שנים שזה היה נתון לבחירה. זאת אומרת שמ-2017, כל מי שלא היה לו תעודת זהות בתוקף, יכול היה להגיע. אנחנו שולחים הודעות, עושים קמפיינים, מזמינים את כולם. אנחנו שולחים היום הודעות לכל אזרח שתעודת הזהות שלו הולכת לפוג תשעה חודשים לפני, חצי שנה לפני, שלושה חודשים לפני וחודש לפני. מה עוד אפשר לעשות כדי להביא את האנשים שיעשו? אז מי שנשאר לנו היום, אחרי כל השנים האלה, זה גרעין שכנראה שעד שהוא לא יהיה חייב מאיזושהי סיבה לעשות הוא לא יגיע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בכמה אנשים מדובר? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> קרוב לחצי מיליון, אחרי שמפינו את כל מי שחי בחו"ל ולא מגיע לו. אני מזכיר שכבר הארכנו שנתיים את תוקף תעודות הזהות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> החצי מיליון, זה לא כולל אזרחים שנמצאים בחו"ל? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ומתי ההודעה הראשונה יצאה לציבור? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> כבר כשהיה צריך לסיים ב-2017. לאחר מכן הכנסת החליטה להאריך בשנה, שלחנו עוד פעם, אחר כך החליטה להאריך בעוד שנה, שלחנו עוד פעם. אדוני היושב-ראש, מה עוד אפשר לעשות מעבר לקמפיינים, מעבר לתקשורת? אפילו הבנקים, דרך אגב, כבר שנה שולחים לכל בן אדם שיש לו חשבון בנק: תשימו לב לתוקף כי עוד מעט לא תוכלו לקבל שירותים. אז מבחינתנו עשינו. אפילו הכנסנו עכשיו עמדות לשירות עצמי. הרבה אנשים שיש להם ביומטרי וצריכים לחדש דרכון או תעודת זהות, יכולים לעשות זאת בעמדות האלה. זה מפנה עוד תורים לכאלה שהם בתוך החצי מיליון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה יכולים להשתמש בעמדות השירות העצמי? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> המון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, השאלה היא הפוכה, כמה בעלי מוגבלויות צריכים את השירות המיוחד? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> התחלנו ב-1 ביולי עם קביעת תורים לעמדות שירות עצמי. בפחות מחצי שנה עשינו כבר קרוב ל-90,000, אז זה מתחיל לקבל ביקוש. עשינו גם עוד דבר: כשאתה קובע תור, אם יש לך כבר תיעוד ביומטרי, אם אתה עומד בקריטריונים של עמדות השירות העצמי – ששם יש תורים מהיום להיום, מהיום למחר, תבדקו אותי – כשאתה נכנס קופצת לך הודעה שאתה יכול לעשות תעודות זהות, או מרחוק או בעמדות שירות עצמי. ב-2025 כבר 90,000 אזרחים הגישו מרחוק, בלי להגיע בכלל. אז כל מה שאנחנו יכולים לעשות ולשפר אנחנו עושים. לגבי בעלי מוגבלויות – אני לא מסכים עם מה שתומר אמר. יש המון אנשים שמאושפזים כל יום בכל הלשכות. כל מי שלא יכול להגיע, מן הסתם יש איזשהו רופא שמטפל בו. אני לא מכיר מישהו במצב רפואי שלא יכול להגיע ואף אחד לא מטפל בו וחותם לו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא צריך גם עורך דין ותצהיר, נכון? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> הם מחתימים את התצהיר בלי שום בעיה, ויש בלי סוף אנשים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה אנשים כאלה יש? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> אני לא זוכר בעל פה, לא ידעתי שעל זה ידברו היום אז לא הבאתי את הנוהל. אם הייתם אומרים לי מראש הייתי מדפיס אותו ורואה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יכול לבקש מישהו שידפיס לנו תוך כדי? זה לא משהו מורכב. כמה אנשים כאלו יש? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> יש המון, כל יום יש כאלה שמגיעים ללשכות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, כמה בעלי מוגבלויות כרגע - - - << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> אני לא יודע. אי אפשר לדעת מי יכול לבוא ומי לא. אני רק אומר שאת הנוהל הזה עשינו במיוחד. הוא שנים כבר, לא מאתמול. אני לא יודע איך תומר הגיע לזה שאף אחד לא מצליח, המון עושים את זה וזה בא לקראת הציבור. בדיוק עבור הציבור הזה עשינו את זה ועושים לו את הביומטרי מרחוק. לוקחים תמונה – טביעות אצבע לא לוקחים כי אי אפשר – עם אותו מיופה כוח. אתם רוצים שלא נחתים כלום, תומר? למה אנחנו עושים ביומטרי? כדי לשמור על האוכלוסייה. דרך אגב, האוכלוסייה הכי הכי מועדת לפורענות היא דווקא הקשישים האלה, אז אותם אתה רוצה שלא נזהה כמו שצריך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא אמרנו לא לדרוש שום דבר, דיברנו על רשימה די מורכבת. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> איזו רשימה? רופא שיחתום, מישהו שיצהיר שבאמת זה הבן אדם? זה המינימום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הרשימה שהקראנו כאן היא באמת רשימה שאפשר לומר עליה בלתי סבירה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אני ממש לא מסכים איתך. אם זה היה בלתי סביר אף אחד לא היה מצליח לעמוד בזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה לא ראית אותה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אני מכיר את הנוהל. אני לא זוכר הכול בעל פה כי יש לנו מאות נהלים, זה קצת מוגזם לבקש ממני לזכור את כל הנהלים בכל סיטואציה, אבל תיכנסו לנוהל ותראו. החיים הם מה שקובעים והחיים מראים שאנחנו לא מקבלים על זה תלונות, הרבה אנשים באים ומשתמשים בזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פשוט לא באים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה תעודות זהות כבר בוצעו עם הנוהל הזה, שאתה אומר שהוא כבר קיים שנים? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> לא יודע, צריך להוציא מספרים, אבל יש המון, המון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כיוון שרוב הקשישים הללו לא נזקקו לתעודת הזהות החדשה ולכן ויתרו על העניין הזה, עכשיו הם יהיו חייבים, לא תהיה להם ברירה כי הם לא יוכלו לקבל כסף מחברת ביטוח, לא יוכלו לקבל פנסיה, כל מיני דברים, אז עכשיו זה הופך להיות מהותי וקריטי, והמסמכים שדורשים פה הם יותר ממה שדורשים ממי שמבקש היתר להעסקת עובד זר. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> כי רוצים לדעת באמת שזה הבן אדם ולא יגנבו לו מחר את הזהות או ייכנסו לאזור אישי וימכרו את נכסיו. אני לא חושב שאתה צודק, תומר. כפי שאמרתי, אתה ממש לא חי את המציאות, אנחנו חיים את המציאות ובאים אלינו המון כאלה כל יום. איך אתה יכול טעון שזה בלתי אפשרי? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה הפתרונות שיש לכם כדי לפשט את הנושא הזה של בעלי מוגבלויות? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> מעבר למה שעשינו, אני לא חושב שעוד אפשר לשנות. << אורח >> יסמין ליבנה: << אורח >> יואל, יש גם את תהליך האפוטרופוס, שזה גם נוהל סדור שיש לכם. קביעת אפוטרופוס שיכול להוציא עבור כל מיני אנשים שהם סיעודיים. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אפוטרופוס זה בחוק, כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחזור לאזרחים שמתגוררים בחו"ל. אני מקבל את מה שאמרת, שמי שמתגורר בחו"ל לא זכאי לתעודת זהות, אבל מכיוון שהוא כן זכאי להחזיק כספים בגופים הפיננסיים במדינת ישראל יש פה מצב שהוא בלתי סביר וצריך לפתור אותו. אני חושב שכלל משרדי הממשלה צריכים להתכנס ולפתור את הבעיה כי זה לא הגיוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה עושים עם חצי המיליון שאין להם עכשיו תורים? מה הם יעשו? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> עשינו קמפיין, שלחנו סמסים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עשיתם הכול, אין לי טענה כלפיכם, יש משבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יואל, ננסה לעבור נקודה-נקודה, נתחיל מהנושא הקל יותר, התורים במדינת ישראל ומה אתם כן מסוגלים וכן יכולים לעשות, כי גם אם הייתם הכי בסדר בעולם, וישראלים אוהבים לדחות ולדחות עד המועד האחרון, יש עכשיו חודש וכמה ימים לקבל אפשרות לקבוע תור ואין. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> יש לנו אחריות, יש גם לאזרחים אחריות. אי אפשר לבוא ולהגיד שרק העובדים והמשרד. אנחנו מנסים לעשות את המקסימום. אני אגיד לך מה עשינו ומה שקלנו, מה האפשרויות. קודם כל, שליחת מסרונים – כל השנים האלה שלחנו ים מסרונים, אף אחד לא יכול להגיד שהוא לא קיבל או לא ידע. הוא לא רצה להגיע עד אלינו. עשינו כמה קמפיינים עד היום, כולל בחודש האחרון, כולל בתקשורת החרדית כי לפעמים יש להם בעיה עם קבלת וואטספים. פיתחנו את האפשרות לתעודות זהות מרחוק למי שעומד בקריטריונים מסוימים, כל אחד כזה מפנה תור לאזרח אחר שלא יכול לעשות מרחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חוזר על שאלתי: כמה מתוך חצי המיליון יכולים להשתמש בנתיב הזה? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> תומר, אל תפריע לי בבקשה, תן לי לסיים. שירות של עמדות שירות עצמי – אותו דבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה למי שיש דרכון ביומטרי, מי שכבר מוזן בתוך המערכת? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> כן, כי אתה חייב לבדוק אחר כך במאגר - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מניח שיש לא מעט ישראלים כבר עם ביומטרי. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> רוב הישראלים כבר עם ביומטרי, ואתה חייב לדעת שיצחק קרויזר, שעכשיו בא לעשות תעודה, זה אותו יצחק המקורי ולא מישהו שגונב את הזהות. << אורח >> ירון ריבו: << אורח >> יש פגי תוקף גם לכאלה שיש להם תעודות ביומטריות ויש לזה משמעויות. אני ירון ריבו, מנמ"ר עיריית נתניה, בתחילת השבוע קיימנו בדיוק על הנושא הזה פגישה עם רשות האוכלוסין, כדי לראות איך מתמודדים עם פגי תוקף, איך לתת שירות לתושבים כאשר אי אפשר לזהות אותם, מה אפשר לעשות במסגרת הכללים ומה לא. צריך למצוא פתרונות. צריך למצוא את הדרך איך להשלים גם לאלה עם הביומטרי. התוספת שתהיה כנראה ב-31 בינואר תוסיף על הפער הקיים עוד כמות גדולה של אנשים שצריך להנפיק להם. אני יכול לתת דוגמה מה אנחנו עושים למשל ברישום לגני ילדים, בתי ספר וכדו' – אנחנו יוצאים לשכונות, לאזורים חרדיים וכדו', יוצאים קדימה. השאלה היא אם יש אפשרות להוציא משהו נייד שיוצא קדימה למקומות מסוימים בבליץ שנוצר בתוך התקופה הזאת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם זה וגם אם יש בליץ לגבי אוכלוסיות נוספות, לא רק המגזר החרדי, כמו מגזר ערבי ועולים חדשים. << דובר_המשך >> ירון ריבו: << דובר_המשך >> התכוונתי כללית, כולל הנושא שעלה כאן לגבי בעלי מוגבלויות, חולים, סיעודיים או קשישים בבתי אבות, שלא יוצאים ולא יוכלו להגיע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לכם ניידות? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> כן, אני כבר אגיע לזה, אני רק אשלים את התמונה. אנחנו מפתחים היום, והכנסנו לחוק ההסדרים, אפליקציה לביומטרי מרחוק. זאת אומרת שמי שיש לו כבר ביומטרי יוכל לעשות זאת מרחוק בלי להגיע בכלל ללשכות ואז לא תהיה בעיה של תורים. אבל זה לא לחודש-חודשיים הקרובים, אני מעריך שזה ייקח בין שנה לשנתיים. שני דברים שאנחנו יכולים לעשות: אחד, אין לנו שר פנים היום, כמו שאתם יודעים, ברגע שימונה אנחנו נציע לו את האפשרות להאריך את התקנות בעוד שנה. זו גם שנת בחירות אז יש לזה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הסמכויות שהעברנו לראש הממשלה לא כוללות את זה? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> לא, זה לא כלול, העבירו לו סמכויות מסוימות אבל זה משהו שאפשר לשקול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם יש אפשרות כזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי שיש. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> כבר עשינו את זה פעם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהיעדר פתרון אחר אני חושב שזה הפתרון. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> עשינו את זה כבר פעמיים אז אפשר לעשות, ואז היו לנו הרבה יותר מחצי מיליון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה משהו שאתה צריך את השר בשבילו? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> כן, זו רק החלטת שר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל לא צריך לחכות עד שיהיה שר, אפשר להעביר סמכויות לראש הממשלה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> העבירו לראש הממשלה סמכויות, עם כל הכבוד, לא אני מעביר את הסמכויות לראש הממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה אם ביקשתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כבר שלוש פעמים העבירו. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> יש דברים שביקשו, יש דברים שאושרו. תומר, אני באמת לא יודע מה, אני לא מדבר עם ראש הממשלה כל יום ומעביר לו סמכויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנת את מה שאני שואל. אני שואל: אתה חושב שיש צורך לחשוב על העניין הזה, אתם צריכים לגבש את העמדה המקצועית שלכם, אם אתם חושבים שכן או שלא – וכמובן שאני אומר בסוגריים שלא צריך לחזור על אותה בעיה שתיצור את המשבר בשנה הבאה, אפשר לפרוס את התקופות שהתעודות פגות, שלא כולן תפוגנה במועד אחד בבת אחת, אפשר לחשוב על פריסה של שלושה חודשים - - - << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> כשתהיה שר פנים אז תחליט. אנחנו נציג את זה לשר הפנים, כשיהיה, והוא יקבל החלטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אתם צריכים להעלות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בהינתן כרגע שאין שר ואתם צריכים לתת את הפתרונות, ואזרחי ישראל צריכים את הפתרון, השאלה היא אם אתם כרשות מציפים כלפי מעלה את הפתרונות, למשל פתרון הדירוג. הרי הנושא הזה יגיע בעוד כמה שנים שוב. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> קודם כל, כן. יש דעות לכאן ולכאן. יש גם דעות – לפחות שר פנים אחד – שלא רצה להאריך יותר ואמר: כמה אפשר לדרוש מאזרח ולבקש ולהעיר, אם הוא לא עושה את זה במשך שנים אז עם כל הכבוד מדינת ישראל לא צריכה מחר בבוקר לעשות. אבל אנחנו כן חושבים שזה אחד הפתרונות. פתרון נוסף – עשינו בעבר "מרתון דרכון", כמו שאתם זוכרים, כשהייתה קצת בעיה של דרכונים, לקחנו חודש וחצי, כל מי שהיה צריך באותו קיץ הגיע אלינו ללשכות. אנחנו יודעים לעשות את זה, אנחנו נערכים לזה. ככל שבאמת תהיה נהירה – ואף אחד לא אומר שתהיה נהירה, אנחנו בסך הכול חודש לפני, ממוצע 23 ימים המתנה לתור בכל הארץ. אם חצי מיליון האלה, כמו שתומר אומר, היו עומדים על הגדרות, אז היינו היום בחצי שנה-שנה לתור ולא ב-20 וכמה ימים. אז אם נראה שבאמת, כמו שאתה אומר, פתאום כל כך הרבה אזרחים ירצו, בא בחשבון שנעשה איזשהו מרתון תעודת זהות במתווה כזה או אחר, כמו שעשינו עם הדרכון, וננסה לפתור את הבעיה בצורה כזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ולזה אני מניח שאתם לא צריכים את שר הפנים? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> נכון, לא צריך. לזה צריך הסכם עם האוצר, עם ההסתדרות ולרוץ קדימה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אתם עובדים על זה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה על הפרק? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> והאוצר יודע להתייחס? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> האוצר מכיר את זה, ברגע שנצטרך - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לגבי תושבי ישראל, מה לגבי אלה שלא תושבי ישראל? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> לגבי אלה שאינם תושבי ישראל זה חוק, אתם בכנסת, תשנו את החוק, יהיה משהו אחר. אני היום לא יכול לעשות תעודת זהות למי שלא תושב ישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה עושים? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> הכתובת היא מי שאחראי על הגופים האלה, שימצא איזשהו פתרון הזדהות אחר. תעודת זהות אי אפשר לתת להם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהפתרון צריך לבוא מהגופים הפיננסיים עם אפשרות להזדהות באמצעי אחר, באמצעות דרכון לצורך העניין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש משהו בטענה שאתה מעלה: "כמה אפשר לדרוש מאזרחי מדינת ישראל אחרי שנתיים שהיה אפשר לקחת את הזמן", אבל איפה אנחנו - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שמונה שנים בעצם. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> נכון, מ-2017 זו חובה, הם יכלו להגיע, זה כבר כמעט תשע שנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה מה אנחנו עושים פה עם שתי האוכלוסיות, האזרחים מחו"ל ובעלי המוגבלויות, ששם השאלה אם יש לכם אפשרות לייצר איזושהי ניידת שמגיעה למרכזים בבתי אבות, לבתי החולים? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> יש לנו לשכות ניידות, כך אנחנו קוראים לזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כפי שעשיתם בתחילת המלחמה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> נכון. זה לא כמו שתואר פה על ידי העירייה, שבאים עם לפטופ, מתחברים ומתחילים להזין, זה ביומטרי, הציוד הוא מאוד מורכב, כל הפעילות הזאת, כמו שאתם מבינים, מבחינת אבטחת מידע וסייבר מאוד מאוד מורכבת. עשינו את זה במלחמה לכל בית חולים, בכל מקום של שיקום לנכי צה"ל, לכל המפונים, באנו אליהם למושבים, לקיבוצים, כל יום כזה עולה המון כסף למשלם המיסים. עשינו את זה גם עם החטופים, גם בשביל חטוף אחד הגענו לבית חולים, עשינו לו שם את הביומטרי והבאנו לו את זה. לשמחתנו נשאר עוד אחד, נקווה שיחזור, אבל סיימנו עם החטופים. אין לנו דרך לבוא, אם זאת השאלה, לכל בית אבות שיש עשרה, עשרים או שלושים ללא תעודת זהות, כי אל תשכח שלרוב תושבי מדינת ישראל כבר יש, וגם ההתפלגות של הגילאים לא מראה שמתוך חצי המיליון 400,000 זה קשישים, זה מתחלק פלוס-מינוס אותו דבר כל עשר שנים. לכן אין לנו אפשרות כזאת. אם יהיו מקומות שנדע שיש בהם 200-300 אנשים שצריכים אותנו, לבוא לשם עם ארבע-חמש עמדות כאלה, לעבוד מהבוקר עד הערב, נשקול את זה בחיוב, כמו שעשינו בעבר הרבה פעמים. דרך אגב, גם בסיסי צה"ל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם אתם יודעים לצאת באיזושהי קריאה לאוכלוסייה המבוגרת, לגיל השלישי, אוכלוסייה של בעלי המוגבלויות, להגיע בתאריכים מסוימים לאיזשהו מרכז, מקום שיותר נוח להגיע ולעשות במרוכז, ואז הם יודעים שלא צריכים להתעסק עם המחשב, להזמין תור אלא לפשט להם, מישהו יכול להביא אותם למקום עם נגישות. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> הקשישים – מי שאפשר היה להביא אותם, באו איתם ללשכות. הם באים עם הילדים או עם העובדים הזרים שלהם. מי שיכול היה להגיע הגיע כבר. מי שלא יכול להגיע – יש את הפתרון שהוא לא צריך בכלל לצאת מהמיטה. אם הוא לא יכול לקום מהמיטה זה לא יעזור שאני אבוא למרכז. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הפתרון פה הוא קצת מורכב. זו אוכלוסייה שגם כך קשה לה. אתה אומר שלעשות מבצע מרוכז זה אירוע יקר, נכון, אתה צודק, האוצר צריך לתת איזושהי תשובה לגבי הנושא הזה, אבל השאלה אם אפשר כן לתת פה עוד איזשהו פוש לאוכלוסייה שהיא באמת מאתגרת יותר. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> אם יהיה מקום שיש בו כמה מאות שאנחנו יכולים לתת להם, אנחנו ניתן, אבל לבוא לכל מקום שיש 10-20 אנשים זה לא מציאותי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין מקום שיש בו מאות, אבל האם אתה יודע לבוא לרשות מסוימת, נגיד ירושלים, ולהגיד שבימים מסוימים, בכניסה לבית חולים הדסה עין כרם – סתם אני זורק כי זה מקום שיש בו איזושהי יכולת ונגישות גם בחורף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האנשים שבאמת לא יכולים להגיע ברוב המקרים, לא בכל המקרים, מרוכזים בבתי תשושים, מקומות שבהם הם מקבלים טיפול צמוד. יכול להיות שכדאי שתפנו לאותם מקומות, שהם יעשו בדיקה מי צריך ומה, ואז תוכלו לדייק את זה מולם, מול המרכזים לתשושי נפש. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אנחנו אומרים למי שפונה אלינו: תבדוק כמה אנשים צריכים את השירות שלנו, וככל שיש מסה שמשתלם להגיע ויש סיבה להוציא אותם מהלשכות ולהביא את העובדים לשם, וככל שיש תקציב כמובן מהאוצר, אז אנחנו עושים את זה, ועשינו את זה המון פעמים. להתחייב פה שנגיע לכל בית אבות או לכל בית תשושים, ברור שזה בלתי אפשרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא אמרתי. האם אפשר להקל ברשימת המסמכים? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> אני אחזור למשרד, אנחנו נבדוק את זה. אני לא חושב שצריך להקל כי עברנו על זה במשרד המון פעמים, גם אם לדעתך, תומר, אפשר. בסוף יש לנו גם את האחריות לשמור על האדם הזה ולדעת שזה אכן הוא במאה אחוז, לא בפחות מכך, כי זאת האוכלוסייה הכי מועדת לפורענות והכי הרבה מנצלים אותה. אפשר להקל ולא לבקש כלום, להגיד לו: תשלח את הבן שלך שיגיד רק שהוא הבן שלך וזהו – זה אומר שזה באמת יהיה האבא? לא. לכן אני חושב שיש לנו גם איזושהי אחריות כמשרד לממש את מה שהממשלה ביקשה מאיתנו, הממשלה רוצה שלא יגנבו זהות, הממשלה רוצה שלכל אזרח יהיה תיעוד ביומטרי ושיצחק קרויזר יהיה יצחק קרויזר ומישהו אחר לא יוכל לבוא באיזושהי קונסטלציה במקומו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר להניח להם, להגיד שהתעודות שלהם לא פוקעות וזהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זו גם איזושהי אפשרות לאוכלוסייה מסוימת. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> אבל זאת בדיוק האוכלוסייה הכי בעייתית, זאת בדיוק האוכלוסייה שאתה רוצה לשמור עליה. ברגע שאתה עושה את זה אתה בדיוק עושה הפוך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצד שני אתה אומר שכבר שבע שנים בן אדם עם מוגבלות לא הגיע, אז כנראה שיש סיבה שהוא לא הגיע, במיוחד שהמידע סך הכל זורם, ואתה אומר שאתם מיידעים גם בתקשורת, בערוצי הטלוויזיה וגם בסמס. אולי כדאי גם דרך שת"פ עם קופות החולים? הרי אותם אנשים צריכים להגיע לקבל תרופות, לקבל אבחון, יש הרי מישהו שמגיע מעבר, שהוא לא מהמשפחה. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> אותו אחד מגיע אלינו, בדיוק כמו שתיארת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אני אומר שיכול להיות ששווה גם לדחוף מידע כזה דרך קופות החולים, כדי לוודא שהמידע הזה הגיע לאותם אנשים, שהם מבינים מה הם צריכים לעשות ומה המשמעות אם הם לא מבצעים את החידוש. יש איזושהי פנייה כזאת מול משרד הבריאות? יש לכם יכולת לייצר תקשורת כזאת? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד האוצר יודע להתייחס לעלויות של מבצעי ניידת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ופתיחת הלשכות באופן מוגבר, כמו שהוא הציע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין פה אף נציג של אגף תקציבים. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אבל רשות ההון רלוונטית לדיון של הישראלים בחו"ל. << אורח >> דור שחם: << אורח >> אנחנו נציגי חטיבת החיסכון הפנסיוני. דור שחם, מנהל מחלקת פרויקטים וביקורת. אני אתייחס לכמה נושאים: אחד, חשוב להבין שכל נושא אימות של תעודות הזהות לא נפל יש מאין, ברור שהמטרה שלו היא לוודא שבן אדם הוא אכן הבן אדם שפתח את החשבון וזו איזושהי דרישה לגיטימית כדי לשמור על הכספים של הציבור בישראל. אנחנו נחלק את זה לשלושה דברים: אחד, הנושא של ישראלים תושבי חוץ. להבנתנו, משיחות שנעשו עם רשם האוכלוסין, תושבי חוץ מאומתים במרשם ולא אמורה להיות בעיה מבחינתם. מבחינת הגוף המוסדי – אין פה נציגים של הגופים המוסדיים - - - << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אני הכי קרוב לגוף המוסדי, אני מדבר איתם על בסיס חודשי בעניין הזה. << אורח >> דור שחם: << אורח >> כשמישהו מנייד כספים הוא הלכה למעשה מצטרף מגוף אחד לגוף אחר, המטרה של הגוף המוסדי היא לבדוק שהבן אדם הוא אכן זה שביקש. איך עושים את זה? לוקחים את התעודה המזהה, עושים איזשהו אימות מול רשם האוכלוסין כדי לראות שזה חד-חד ערכי. להבנתנו, משיחות שנעשו עבור הציבור הראשון שאנחנו מדברים עליו, ישראלים שגרים בחו"ל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהם תושבי ישראל עדיין. << דובר_המשך >> דור שחם: << דובר_המשך >> יש את האפשרות לעשות את זה, זה קיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם התעודה שלהם לא פקעה. << דובר_המשך >> דור שחם: << דובר_המשך >> הדבר הזה נעשה להבנתנו. יש את צו איסור על הלבנת הון, הוא קובע הנחיות לגבי תושבי חוץ, הוא מאפשר אימות באמצעות דרכון ותעודה מזהה נוספת חלף תעודת הזהות. זו לא הרגולציה שלנו אבל זו רגולציה - - - << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> בתוקף, בתוקף אבל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הדרכון חייב להיות בתוקף. << דובר_המשך >> אסף רדאעי: << דובר_המשך >> דרכון אין בעיה לחדש כל שנתיים בקונסוליה המקומית אבל תעודת זהות לא ניתן. << אורח >> דור שחם: << אורח >> אז אני אחדד: גם תעודת זהות שאינה בתוקף. אם מדובר בישראלי תושב חוץ מתקבלת תשובה ממרשם האוכלוסין שזו אכן התעודה. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> מצוין, אז רק תוציא הבהרה לחברת הביטוח או לבתי ההשקעות שזה האירוע ופתרנו את הבעיה, אני לא חושב שאתה צודק אבל. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> נכון, אני גם חושב שאתה טועה כי כל העניין של פקיעת תוקף תעודת זהות זה שאם לא היית אצלי עשר שנים ומעלה – אצלי כמדינה – אני לא יודע מי אתה באמת. לכן אתה יכול לשלוח לי שאילתה, אני פשוט אענה לך שאני לא יודע מי הבן אדם, בשביל זה אנחנו רוצים שיבואו ויעשו ביומטרי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסוף יש משמעות לתעודה בתוקף, אחרת מה המשמעות של התוקף? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> דרך אגב, זה אינטרס של הבנקים בכל המוסדות לדעת מי הבן אדם, זה אינטרס שלהם יותר משלי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תעשו אצלכם בדיקה כי אחרת פתרנו פה את הבעיה וזה היה קל מדי. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> לגמרי. אגב, את התשובה הזאת קיבלתי מרשות שוק ההון והתשובה הזאת לא נכונה, לא נכונה דה פקטו. בבדיקה מול חברות הביטוח ובתי ההשקעות הם מעבירים לאימות, מקבלים שתעודת זהות פגת תוקף ופה נגמר האירוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהפתרון הנכון הוא לאפשר הזדהות באמצעות דרכון בתוקף, אני לא חושב שזה בלתי אפשרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דרכון ביומטרי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, דרכון ביומטרי כמובן. באמצעות התעודה שאפשר להנפיק במקום מגוריו של אותו תושב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יואל, ברמת האבטחה, מה הפער בין דרכון ביומטרי לתעודת זהות ביומטרית? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> שניהם מאובטחים כמובן, שניהם עם צ'יפ עם כל הנתונים הביומטריים וכו', אפשר להזדהות איתם בכל מיני מקומות. תעודת זהות צריך להפעיל – כמו שאתה מקבל היום אשראי מהבנק, אתה מקבל רק את הפלסטיק, הוא לא שווה כלום – דרכון לא מפעילים, דרכון מגיע ואתה יכול לטוס איתו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבעיה היחידה שיש בהזדהות באמצעות דרכון היא שמספר הדרכון אינו נשמר לך לכל החיים, להבדיל מתעודת זהות שיש לך מספר חד ערכי. בדרכון זה משתנה כל פעם כשאתה מנפיק אותו. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> המספר של הספרון אבל תעודת הזהות מופיעה בפנים. זאת אומרת שבכל הדרכונים שלך יהיו הפרטים שלך. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> זה פתרון נהדר, אם אכן אפשר יהיה ליישם אותו. << אורח >> יסמין ליבנה: << אורח >> יסמין ליבנה, ראש אגף פיקוח ביחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי. ליחידה יש סמכות מכוח חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטרי לפקח על כל פרויקט הנפקת התיעוד הביומטרי. זאת אומרת שאנחנו יחסית בפרטים ומכירים גם את הפערים וגם את המאמצים של רשות האוכלוסין. המחוקק קבע כבר בשנת 2009 שנכון למדינת ישראל לעבור לתיעוד ביומטרי. הפרויקט הזה עלה לאוויר ב-2013. מ-2017 תיעוד ביומטרי הוא מנדטורי. היה לאוכלוסיית מדינת ישראל זמן רב להצטייד בתיעוד ביומטרי. מה קורה כשאנשים לא מצטיידים בתיעוד ביומטרי? ממה שאנחנו מבינים, לפחות חלק מהאוכלוסייה שלא מיהרה להצטייד, נהנית מהחולשה של התיעוד הכחול, שקל לזייף אותו ולקבל על גביו שירותים שלא בהכרח בזהות הנכונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לך על זה נתונים ועובדות? << דובר_המשך >> יסמין ליבנה: << דובר_המשך >> אין לי נתונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז לא להפריח דברים לאוויר. << דובר_המשך >> יסמין ליבנה: << דובר_המשך >> אני יכולה להגיד לך שאנחנו מכירים מקרים שאני לא יכולה לפרט אותם כי הם כרגע בחקירת משטרה, אבל מלכתחילה המחוקק קבע שהמעבר לתיעוד ביומטרי הוא כדי לקבע זהות אחת לבן אדם. זאת אומרת, ההארכות החוזרות והנשנות האלה של התיעוד הכחול אינן עולות בקנה אחד עם מה שהמחוקק התכוון כשיצאנו לדרך עם הפרויקט הזה ביולי 2013. אנחנו לא מוצאים לנכון להאריך את התיעוד הזה, אלא באמת לתגמל את האוכלוסייה, להמשיך במאמצים ושחצי המיליון הנותרים יגיעו וירכשו לעצמם תיעוד ביומטרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי זה יקרה? זאת השאלה. הרי המדינה לא מציעה להם את האפשרות הזאת. << דובר_המשך >> יסמין ליבנה: << דובר_המשך >> ראשית, זה לא נכון, רשות האוכלוסין וההגירה עשו מאמצים רבים בשנים האחרונות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אני משבח אותם על כך. << דובר_המשך >> יסמין ליבנה: << דובר_המשך >> אני לא אומרת שמיצו את כל האפשרויות. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> תומר, די עם הציניות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ממש לא. אם הובנתי לא נכון אז אני אומר, אני משבח אתכם על כל המאמצים שעשיתם ואני יודע שעשיתם אותם. עשיתם אותם, וכמו שאמרתם, שלחתם מסרונים לפחות שלוש פעמים לכל אזרח. אני משבח אתכם. כל מה שתיארת ראוי לשבח. מבחינתכם עשיתם את כל מה שאפשר לעשות. זה לא היה בציניות, בכלל לא. << אורח >> יסמין ליבנה: << אורח >> יואל אמר גם בצדק, יש מאמץ עד שלב מסוים שאפשר לעשות עבור האזרח ובסוף זה גם אחריות שלו שתהיה לו יכולת לקבל שירותים על בסיס תיעוד תקף. בכובע הנוסף שלנו, מעבר לפיקוח על הפרויקט אנחנו גם הגורם שמסדיר את כל הנושא של הזדהות דיגיטלית. עולם ההונאות מוכר לנו היטב. זה לא לפורום הזה אבל אנחנו כן יכולים להציג קצת נתונים על הונאות. הגיל השלישי זה הגיל שנפגע הכי הרבה מהונאות הזדהות. לכן כל העניין הזה של הארכת תוקף התיעוד לא משרת אותו אלא דווקא עלול לפגוע. אנחנו חושבים שהפתרונות צריכים להיות הם לא בהארכת תוקף התיעוד אלא פתרונות אחרים. במבצע שרשות האוכלוסין עשו ב"מרוץ לדרכון" – יואל, אתה זוכר כמה דרכונים הונפקו? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> בחודש וחצי הזה, אם אני זוכר נכון, קרוב ל-400,000. << אורח >> יסמין ליבנה: << אורח >> זאת אומרת שבמבצע ממוקד אפשר לסגור את הפער הזה ברבעון הראשון של השנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן רציתי לשמוע את תגובת האוצר מה נדרש כדי לייצר עוד איזה פיק כדי לא להגיע להארכה. אנחנו לא רוצים להגיע להארכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה מה אנחנו עושים בארבעת השבועות הקרובים. זאת השאלה כרגע. אפשר לדבר על הרבעון, על השנה הקרובה, אפשר לעשות הרבה דברים, השאלה מה אנחנו עושים עד 31 בינואר. << אורח >> יסמין ליבנה: << אורח >> אני חושבת שמאמץ ממוקד – אם תתקבל החלטה ברשות האוכלוסין – בתקופה הקרובה יכול לסגור את הפער של מי שרוצה לסגור את הפער. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מדבר על ישראלים שמתגוררים בחו"ל. הפתרון צריך לבוא מרשות שוק ההון בעיקר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר להבין את שוק ההון, שהם לא ירצו רק על בסיס דרכון ביומטרי. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> למה לא? למה אפשר לפתוח חשבון בנק על בסיס דרכון ביומטרי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מוכן לקבל הכל רק שיהיה פתרון, פתרון הגיוני ומאובטח. << אורח >> יסמין ליבנה: << אורח >> אני חושבת שלתושבי ישראל שחיים בחו"ל ניתנים שירותים לא רק על בסיס דרכון ביומטרי כי הדרכון שמונפק היום בנציגויות בחו"ל הוא לא דרכון ביומטרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מה הפתרון עבורם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה הוא לא ביומטרי? << דובר_המשך >> יסמין ליבנה: << דובר_המשך >> זה גם פרויקט של רשות האוכלוסין שמתעכב בגלל שיקולים שונים, אבל כיום בנציגויות ישראל בחו"ל עוד אין יכולות הרכשה ביומטריות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל בעשר השנים האחרונות אני מניח שאזרחים שנמצאים בחו"ל הגיעו לפה לאיזשהו ביקור מולדת קצר? << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> הם לא יכולים לחדש תעודת זהות. אתה מדבר על דרכון? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, דרכון. << דובר_המשך >> אסף רדאעי: << דובר_המשך >> הם יכולים להגיע אבל לא כולם מגיעים. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> כשהם באים לארץ המון מגיעים אלינו ועושים, להם ולילדים, דרכונים ביומטריים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה עדיין לא פותר את הבעיה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> הדרכון הרגיל בנציגות הוא לחמש שנים והוא לא ביומטרי, בארץ זה לעשר שנים וביומטרי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם אנחנו יכולים ללכת על איזשהו כיוון של הסדרה לגבי הדרכון הביומטרי בנושא של ישראלים בחו"ל. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> זה אומר בפועל שכרגע רוב הישראלים – בין 500,000 ל-750,000 – שלא נמצאים בארץ יצטרכו מתישהו לחזור לארץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו הולכים לכיוון של דרכון ביומטרי זה לא באמת פותר את הבעיה. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> זה לא פותר, אלא אם כן הם יחליטו אחרת. זה בנהלים שלהם, אתם אומרים, בכל מקרה. << אורח >> יסמין ליבנה: << אורח >> זה לא אצלנו, זה נהלים של משרד האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במשרד האוצר, ברשות שוק ההון ובבנק ישראל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה משרד האוצר אומר על העניין הזה? << אורח >> דור שחם: << אורח >> אנחנו יודעים היום שגופים מוסדיים יכולים לפנות לרשות האוכלוסין בבקשה באמצעות טופס - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל זה אותו דבר, הם יקבלו תשובה שהוא לא יודע מיהו כי תעודת זהות שלו לא בתוקף. << אורח >> דור שחם: << אורח >> להבנתנו, קבלת מידע בדחיפה עם מימוש של כל תעודת זהות בישראל, גם אלה שאינם בתוקף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא אומר לך שלא. זה הגיוני שלא כי הוא לא חידש. << אורח >> דור שחם: << אורח >> זה מה שאנחנו ביררנו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אומר לך ראש מינהל האוכלוסין שלא. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אתם יכולים להוציא הבהרה כזאת לחברות הביטוח וזה מצוין, זה בסדר, השאלה אם בפועל באמת זה יעבוד. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> אילת שמעון מרשות שוק ההון. חברות הביטוח לא פה, אנחנו מדברים פה על מקום מאוד בעייתי שבאמת יש בו חשיבות לאימות. יכול להיות שאני טועה, ואני מתנצלת אם כן, לדעתי דרכון לא עובר אימות ולכן גם בשירותים פיננסיים אחרים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה דרכון ביומטרי לא עובר אימות? << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> יכול להיות שאני טועה, זה מה שאני יודעת. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> משיכת כספים מתאפשרת באמצעות דרכון. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> משיכת כספים אינה ניוד כספים מבחינת הסיכונים. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> מה זאת אומרת? לבן אדם יש מיליון שקל והוא מושך את הכסף, זה יותר חמור, זו גניבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה עוד יותר חמור. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> הדרכון לבדו, גם בשירותים פיננסיים אחרים, גם בהתאם לאיסור הלבנת הון, מצריך תעודה נוספת. אני לא אומרת שלא צריך למצוא פתרון, זה לא מה שאמרתי. אני שומעת ויכול להיות שצריך למצוא פתרון, אבל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את מסכימה איתי שיש מאות-אלפי ישראלים שמתגוררים בחו"ל, מותר להם להחזיק כספים בגופים פיננסים בישראל ואין להם יכולת לבצע פעולות. זה מצב שהוא בלתי סביר בעליל. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> אנחנו מבינים שהבעיה היא רוחבית והיא לא רק אצלנו, יש גם בעיה בשירותים ממשלתיים - - - << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אבל אנחנו מדברים עליכם בעניין הזה. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> לא, אנחנו לא, זה מה שאני אומרת. אם הבעיה היא רוחבית זה גם לא נכון למצוא פתרון שהוא רק פתרון נקודתי אצלנו. יש פה איזושהי בעיה רוחבית. אני לא אומרת שלא צריך למצוא פתרון, צריך לחשוב על זה, אבל העניין של אימות זהות - - - << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אני אסביר למה זה פתרון נקודתי – כי בשונה מהאוכלוסייה הישראלית, שעכשיו מתנהל דיון האם יוציאו ניידת או לא יוציאו ניידת לאנשים כאלו ואחרים שיכולים לחדש, מסיבה כזאת או אחרת, שלא רלוונטית כרגע, הם יכולים ללכת למשרד הפנים במבצע כזה או אחר ולחדש, אזרחים שגרים בחו"ל לא יכולים לחדש, נקודה. איך שלא תעשי את זה. לכן זו הופכת להיות בעיה נקודתית שלכם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך למצוא לזה פתרון. או להגיד: ברגע שאתה מתגורר בחו"ל אסור לך להחזיק כספים כי אתה לא יכול לבצע פעולות - וזה נראה לי פתרון דרקוני מדי – או שתפתרו את הבעיה. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אתם מבינים את המשמעויות של זה? מכיוון שכן אפשר למשוך כספים באמצעות דרכון ישראלי בתוקף, למשוך מיליון שקל מתוך חשבון קרן הפנסיה שלך, זה אומר שאנשים יגידו: אוקיי, אנחנו כבר לא סומכים על מדינת ישראל, היא לא מאפשרת לי למנות מוטבים, היא לא מאפשרת לי לשנות מסלול השקעה, ולכן אני מושך מפה כספים. כמה כספים? מאות-מיליוני שקלים. מאות-מיליוני שקלים, זה האירוע. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> אני אגיד בסוגריים שאני לא חושבת שזה הדיון, משיכה אומנם לא מוסדרת אצלנו בהוראות אבל יש גם עניין של אימות אצל הגופים המוסדיים במדינה לעניין משיכה. הם לא פה, ואולי זה דברים של ניהול סיכונים שאפשר לדון עליהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הטענה שלהם היא שזה לפי הרגולציה שלכם, זו לא החלטה שלהם. << דובר_המשך >> אילת שמעון: << דובר_המשך >> זה נכון שהרגולציה שלנו מתייחסת לניוד. לעניין משיכה יש עניינים של ניהול סיכונים בתוך הגופים המוסדיים שיכול להיות שראוי לדבר עליהם. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> ניוד יותר בטוח כי זה עובר מכלל למגדל, מכלל לפניקס, הכסף נשאר בגוף מוסדי. משיכת כספים מגיעה לחשבון הבנק שלי. זו הגניבה הכי קלאסית שיכולה להיות, לכן במסגרת ניהול סיכונים זה ברמה הרבה יותר גבוהה ושם כן מתאפשר באמצעות דרכון. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> אני לא יודעת אם מתאפשר או לא מתאפשר. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אני עשיתי את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> החברים ממשרד האוצר, אתם יכולים לעשות בדיקה: פעם אחת, לגבי תעודות הזהות, מה שנאמר פה שבלתי אפשרי, ופעם שנייה, נושא ניהול הסיכונים לגבי משיכה והזדהות דרך דרכון? כי אם הדבר הזה קיים במשיכה אין סיבה שאי אפשר יהיה לעשות בניוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק תשים לב שאי אפשר להוציא דרכון ביומטרי בחו"ל. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אני יכול לתת עוד איזשהו טיפ למשרד האוצר שאולי יוכל לעזור לכם. יש לנו ועדה למסירת מידע. תעשו שיעורי בית אצלכם, אם יש פרטים שהיום אתם לא מקבלים מאיתנו ואתם חושבים שאם תקבלו אותם כן תוכלו לפתור להם את הבעיה, תפנו לוועדת מסירת מידע אצלנו. << אורח >> דור שחם: << אורח >> אנחנו הפנינו את הגופים המוסדיים עצמם לוועדת חריגים כדי לקבל. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> תסבירו למה ואם ימצאו בוועדה שזה אכן נכון יעבירו לכם. זו גם אחת האפשרויות. << אורח >> דור שחם: << אורח >> טרום הדיון אנחנו הפנינו את הגופים המוסדיים לוועדת חריגים ולהבנתי הם קיבלו תשובה שלילית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי יושב בוועדה למסירת מידע? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> לכל משרד יש את הוועדה שלו. בכל משרד ממשלתי יש ועדה למסירת מידע, עם יועצים משפטיים, עם גורמים מקצועיים, מחשוביים, כי יש גם ממשקים שצריך לראות שאפשר. יש טופס מקוון. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> רשות שוק ההון, המנגנון שאתם תקבעו בסופו של דבר ותעבירו לחברות הביטוח צריך להיות מנגנון ישים. אם אתם מבקשים למשל אישור של משרד הפנים על ניתוק תושבות או ביטוח לאומי – לא פשוט להשיג אישור כזה. צריך לשלוח קרוב משפחה, ייפוי כוח, זה לא פשוט. האישור הזה הוא לא מקוון, אין להם גישה. פעם שנייה, אם אתם רוצים דרכון ישראלי ביומטרי זה בעייתי מאוד כי בקונסוליות לא מוציאים ביומטריים. זה אומר שבן אדם צריך לכתת את רגליו, או את מטוסו, ולהגיע לפה. יכול להיות שהוא תכנן ויכול להיות שלא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אזרח זר שחשקה נפשו להשקיע בישראל, מה הוא עושה? איך מזהים אותו? << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> דרכון, טופס הכר את הלקוח, כאלו. אזרח זר יכול כן להשקיע באמצעות דרכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וגם לנייד כספים? << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> לנייד כספים אני מניח שכן, לא עשיתי את זה אף פעם עבור אזרח זר אלא עבור תושב חוץ. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה עושה אזרח זר שרוצה לנהל כספים בין קרנות הפנסיה? << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אם זה נפתח באמצעות דרכון הם יאפשרו גם ניוד כספים באמצעות דרכון. << אורח >> דור שחם: << אורח >> מי שאינו תושב ישראל ואין לו תעודת זהות הוא גם כך לא יכול לעבור אימות במשרד הפנים ולכן תוקף התעודה לא רלוונטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מה עושים איתו? << דובר_המשך >> דור שחם: << דובר_המשך >> אנחנו נבדוק ונחזיר לכם תשובות. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אם זה נפתח באמצעות דרכון, באמצעות דרכון אפשר לנייד. זה נבדק. << אורח >> דניאל בר: << אורח >> כנראה ביומטרי בלבד ובנציגויות לא מביאים ביומטרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת? אם יש מדינה שאין לה דרכון ביומטרי, אז הוא לא יכול להשקיע בישראל? << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אבל זה, אגב, אוכלוסיית מיעוט בסופו של דבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסוף הממשלה תצטרך לבצע פה עבודה כדי לפתור את הבעיה. באופן מידי, אני לא רואה פתרון אחר אלא להעביר את הסמכות לראש הממשלה שיקבל את ההחלטה על הארכת התוקף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל הארכה מגלגלת את הבעיה, היא לא בהכרח מביאה פתרון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אתם מציעים? אז תעשו את העבודה תוך שבועיים, אני לא רואה פתרון אחר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הבעיה שאין פתרון לתושבי חוץ. כמה אנשים כאלה יש בכלל? << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אזרחים שגרים בחו"ל מנותקי תושבות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אסף רדאעי: << דובר_המשך >> יש הערכות רשמיות ולא רשמיות אבל זה מתכנס - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הלא רשמיות. << דובר_המשך >> אסף רדאעי: << דובר_המשך >> 750,000. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה על פי עיתון הארץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש סטטיסטיקה רשמית: 2023 – 60,000, 2024 – 60,000, 2025 – קרוב ל-60,000. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא כל שנה. אתה מדבר על האנשים שיצאו את ישראל ומתוכם יש כאלה שעשו מעבר חד לקבל דרכון - - - << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אז לא 750,000, 500,000, בסדר? לפי ערוץ 14 500,000. זה גם המון אנשים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה מדבר על אזור חצי מיליון איש, שלכולם יש כספים בישראל כאלה או אחרים. << דובר_המשך >> אסף רדאעי: << דובר_המשך >> כן, לכולם יש פה כספים, יש פה הרבה חבר'ה מההייטק, הרבה רופאים ומקצועות מהסוג הזה שיש להם מיליוני שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם לא נפתור את הבעיה המוסדיים יאבדו את הכסף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הם פשוט יימשכו את הכסף, אין להם פה פתרון אחר. << אורח >> דניאל בר: << אורח >> אם המדינה תנפיק דרכונים ביומטריים לאותם אזרחים באמצעות משרד החוץ אתה פותר את הבעיה, נכון? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד-משמעית, השאלה למה אין הנפקה של דרכונים ביומטריים. << דובר_המשך >> דניאל בר: << דובר_המשך >> מאיתנו, מהמדפיס הממשלתי, הם מושכים דרכונים, זה נקרא דרכונים משודרגים, דרכונים לא ביומטריים. אנחנו מעדיפים שימשכו מאיתנו דרכונים ביומטריים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל מה המניעה בקונסוליות להנפיק דרכון ביומטרי? << דובר_המשך >> דניאל בר: << דובר_המשך >> צריך לבדוק את זה עם משרד החוץ. << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> אלי יפרח, סמנכ"ל לעניינים קונסולריים. העניין של הנפקת דרכונים ביומטריים בנציגויות מטופל כבר הרבה מאוד שנים והפיתוח מתארך המון המון זמן. אני חושב שאנחנו בישורת האחרונה. משרד החוץ השקיע מיליוני שקלים בפיתוח הזה – הפיתוח לא נמצא אצלנו אלא ביחידת המחשוב שמפתחת ברשות האוכלוסין. אני מאוד מקווה שבתקופה הזו, בשנה הבאה, נוכל להנפיק כבר דרכונים ביומטריים בחלק מהנציגויות, לא בכולן. ממש השבוע הקמנו עמדה אצלי באגף שמאפשרת לעשות תרגול של הנפקת הדרכונים הביומטריים בנציגויות. אני מאמין שכבר בחודש הבא, או איפשהו בסוף הרבעון הראשון, אנחנו נעשה פיילוט באחת הנציגויות ומשם נתגלגל הלאה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה לקח כל כך הרבה זמן? למה לקח כל כך הרבה שנים? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> בפיתוח של מערכות מסתבר שזה לוקח המון המון זמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 16 שנים. << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> יש המון מערכות שאנחנו מפתחים בשנה הזו. השקענו המון בשנה הזו כדי לפתח את המערכות הקונסולריות, זה לוקח זמן, זה לוקח שנים. אני מקבל מעטפת חדשה אבל עם מוצר ישן שכבר יוצא לדרך. אני אגיד פה משהו שאני לא צריך להגיד, ויכול להיות שהחברים שלי מרשות האוכלוסין יכעסו עליי כי אנחנו חברים מאוד טובים ואנחנו עובדים תמיד ביחד, כמעט כל יום – יכול להיות שעד שננפיק את הדרכונים הביומטריים בחו"ל לא נספיק להשתמש בהם הרבה זמן, כי אם אנחנו רואים מה קורה בדובאי, נושא של דרכונים ביומטריים יוצא משימוש. השלב הבא זה סריקת עין ושם אתה מקבל את כל הפרטים. אני שואל, כמה זמן? כמה זמן עוד? << אורח >> דניאל בר: << אורח >> אדוני יושב-ראש הוועדה, השלב הבא הוא פוליקרבונט ולא סריקת עין, פוליקרבונט זה חומר שנעשה בכבישה, הוא כבר קיים בחלק ממדינות העולם. דף הפרטים של האזרח נמצא בעצם על חומר מיוחד שנעשה בכבישה, כמו שכבות, דומה מאוד לפלסטיק, לכרטיס תעודת הזהות. בתעודת זהות ודרכון העמוד הראשון עשוי מפוליקרבונט, כל השאר זה נייר ביטחוני. זה הדבר הבא. אני יכול לספר שאנחנו כבר בדיונים עם רשות האוכלוסין וההגירה כדי להכניס את הדבר הזה. << אורח >> ירון ריבו: << אורח >> זה מוצר משלים. אתה מדבר על הכרטיס והוא מדבר על אמצעי הזיהוי, ביחד זה מה - - - << אורח >> דניאל בר: << אורח >> זה אמצעי זיהוי. יכול להיות שבעוד כמה שנים זה ייכנס, כרגע המומחים אומרים שבעשר השנים הקרובות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כרגע אנחנו לא מצליחים לתת דרכון לא ביומטרי. << אורח >> יסמין ליבנה: << אורח >> המאמץ צריך להיות לסיים את הפיילוט שהאדון דיבר עליו, הארכיטקטורה כבר אושרה גם על ידי מערך הסייבר הלאומי וגם רשות האוכלוסין, והמאמץ ב-2026 צריך להיות בעיקר תקציבי, כי היה פער תקציבי לאורך השנים. << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> אין בעיה של תקציב, אנחנו העברנו כמעט את כל הסכום לפיתוח. << דובר_המשך >> יסמין ליבנה: << דובר_המשך >> להתחיל פריסה מדורגת בנציגויות בחו"ל זה חשוב ביותר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל זה לא יפתור להם לטווח המידי. עוד כמה זמן נשאר לתהליך הזה? עוד שנה? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> פלוס-מינוס. אני מאמין שבמחצית הראשונה של השנה הבאה, 2026, נסיים את הפיילוט. בסוף הרבעון הראשון אנחנו נתחיל בפיילוט, נצטרך להריץ את זה כשלושה חודשים לוודא שזה באמת עובד – זו לא חוכמה רק להיכנס ולהגיד "אוקיי, אנחנו פה, זה עובד" וזה לא יעבוד אלא לתת לזה תקופה של הכנסת המידע, נהלים, הדרכה. זה לוקח זמן, יש לנו 108 נציגויות, חברים, זה המון המון עבודה, זה לקפוץ מנציגות לנציגות להסביר וללמד לא רק את הקונסול, גם את העובדים שנמצאים שם, שמתחלפים מחדש כל תקופה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה הולך להיות בצפון אמריקה? << דובר_המשך >> אלי יפרח: << דובר_המשך >> אנחנו נתחיל דווקא בנציגות יותר קרובה לישראל כדי שיתאפשר לנו ניוד יותר מהיר, גם של הציוד וגם במקום שיש לנו טכנאי אזורי שיכול לסייע במקרה של תקלות כאלה ואחרות. יש לנו כאלה באירופה. אבל רציתי לשאול שאלה. אני מסתכל מהצד, מקשיב לכולכם מדברים כאן על זה שאנחנו מחויבים לעבוד בהנפקה של תעודות זהות על פי חוק – אי אפשר להנפיק אותם בחו"ל. יש חוק, אתם חברי כנסת, אתם יכולים לבקש לשנות את החוק. זו עבודה אבל אפשר לשנות את החוק, להקל על כל הפקידים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם זה נכון. << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> זו שאלה אחרת. אתם מעלים סוגיה של למה לא, אנחנו כפקידים באים לספר למה לא, כי אנחנו צריכים לפעול על פי חוק, אנחנו חייבים לעבוד על פי חוק. אתם יושבים כאן, מחליטים, מצביעים, אנחנו עובדים על פי החוק, משתדלים לעשות במסגרת המגבלות של החוק את הטוב ביותר שאפשר כדי להנגיש את השירות הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל למיטב ידיעתי אפשר לפתור את הסוגיה הזאת באמצעות שינוי בתקנות ולא באמצעות חקיקה. << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> אתה יכול לקרוא לזה שינוי בתקנות, אני אמרתי שינוי חוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בכל מקרה, אחרי שאתה תוכל להנפיק את הביומטרי בנציגות בחו"ל, שזה מהלך מבורך, יכול להיות שבמשרד האוצר ושוק ההון ישנו את התקנות אצלם שאי אפשר - - - << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> נראה לי שזה יותר קל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל בכל מקרה יצטרכו את הדרכונים שלכם. << דובר_המשך >> אלי יפרח: << דובר_המשך >> החלק של הדרכונים – עלינו. אני מבטיח שכל עוד אני נמצא כאן זה יקרה. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> אני רק אסכם את הדיון של מה אנחנו צריכים או לא צריכים. אני אגיד באמת ובתמים שבאנו לפה מתוך הבנה שכן אפשר לאמת במשרד הפנים תעודות זהות, גם כשהן לא בתוקף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אבל זה שמשרד הפנים לא יודע לדבר עם משרד האוצר זו גם תקלה. << דובר_המשך >> אילת שמעון: << דובר_המשך >> אבל אנחנו אומרים פה ששמענו, גם את מה שכבודו אמר, ואנחנו מבינים שהבעיה היא בתקנות הניוד. זה לא שניוד יותר חמור ממשיכה או משיכה יותר חמורה מניוד, ממש לא, זה לא מה שאמרתי, פשוט הבעיה, אם אני מבינה נכון, היא בהוראות הניוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. גם אני רוצה לקבל את תגמולי ביטוח על רכב שנפגע, אני לא יכול לקבל את תגמולי הביטוח כי תעודת הזהות לא בתוקף. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> גם אני רוצה לשנות מוטבים, גם אני רוצה לשנות מסלול השקעה, גם אני רוצה לקבל קצבה ואני לא יכול ללא תעודת זהות ישראלית בתוקף. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> אני לא יודעת אם כל הפעולות האלה שאתה אמרת. יש עניין מה בניהול הסיכונים של הגופים ומה נמצא אצלנו בהוראות. אפשר לדבר על שני הנושאים ולראות איפה הבעיות. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> מהם שני הנושאים? << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> יש דברים שהם בהוראות שלנו, כמו הניוד. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אני רוצה לחדד נקודה ולתת לך כלים לגבי הניוד כי באמת חקרתי את זה לעומק. מי שחובת הזיהוי עליו זה הגוף שמקבל את הכסף. זאת אומרת, כסף שעבר מכלל למיטב – חובת הזיהוי היא על מיטב. איך היא מזהה היום? באמצעות דרכון ישראלי בתוקף אם אין תעודת זהות, תעודת זהות פגת תוקף ואישור של ניתוק תושבות. המחלקה המשפטית של מיטב אישרה את המתווה הזה וכך הם עושים. עשיתי כמה פיילוטים וזה עובד אבל זה מורכב כי לא לכולם יש אישור ניתוק תושבות. בשביל להשיג את האישור הזה ממשרד הפנים אתה צריך להגיע אליו פיזית. יש להם אישור מהסוג הזה על ניתוק תושבות, אני לא זוכר בדיוק איך קוראים לו, אבל קיים אישור כזה. << אורח >> דור שחם: << אורח >> תוקף תעודות הזהות התחיל לפוג ב-2016-2017, הבעיה הזאת התעוררה לדעתי רק בשנה-שנתיים האחרונות. זה אומר שהיה ממשק בין הגופים המוסדיים למשרד הפנים שניתן חיווי גם על תעודות זהות שאינן בתוקף. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אבל לא היה דבר כזה. לא היה. בשנת 2024 - - - << אורח >> דור שחם: << אורח >> אבל טרום 2024, בשנים 2022-2023, משרד הפנים היה נותן בשאילתה, באימות, גם עם תעודת הזהות לא בתוקף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. יש תעודות זהות ישנות, מה שאנחנו קוראים "התעודות הכחולות", להן לא היה תוקף ולכן השאלה לא התעוררה. השאלה התעוררה רק כשהכנסת כששר הפנים החליט שהוא מגביל את התוקף של התעודות הכחולות. לכן השאלה לא התעוררה קודם. << אורח >> דור שחם: << אורח >> השאלה האם בוועדת חריגים, אם יפנו למשרד הפנים, ניתן לקבל חיווי גם על תעודות זהות שאינן בתוקף כפתרון עד שיהיה איזשהו שינוי, כי לנו אין התנגדות. אנחנו גם הפנינו את הגופים המוסדיים עצמם לוועדת חריגים ולהבנתנו הם נדחו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בנושא הזה, יואל, אתם יודעים לשבת עם האוצר ולנסות להגיע להבנה? << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אנחנו לא יודעים לשבת עם האוצר. אם האוצר רוצה לקבל איזשהם נתונים מאיתנו שהוא לא מקבל היום, הוא צריך פשוט למלא טופס. יש טופס מקוון בין כל משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסוף המשרדים יושבים אחד עם השני, לא הכל רק דרך טפסים. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> הם צריכים למלא טופס של העברת מידע, להגיד את כל מה שהם צריכים כדי שיוכלו לתת שירות למה שהאדון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא נותנים את השירות, זו הנקודה. מי שנותן את השירות זה גופים פרטיים, זה הגופים המוסדיים, חברות ביטוח. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אין בעיה, הם יכולים להסדיר את זה עבורם. בשביל זה יש את המפקח על שוק ההון. << אורח >> מירי רוזנשטוק: << אורח >> בגלל שהתייחסתם גם לשירותים בנקאיים אני רק רוצה מילה על מה שקורה במערכת הבנקאית. אני אחלק את הדיון לשניים: לתושבים ישראלים שחיים בישראל ואזרחי ישראל שמגוררים בחו"ל. ביחס לתושבי ישראל שחיים בישראל, הדרישה במערכת הבנקאית היא לא בכל הפעילויות הבנקאיות אלא במקרים ספציפיים, בעיקר בפתיחת חשבון. זאת אומרת שמי שכבר יש לו חשבון בנק ותפוג לו תעודת הזהות זה לא בהכרח יפגוש אותו, זה פוגש בפתיחת חשבון בנק, פתיחת משכנתה. הדרישה היא לקבלת תעודת זהות ולביצוע אימות מול מרשם. בנוגע לתושבי ישראל שחיים בחו"ל, כבר היום, בהוראות שלנו, הייתה אפשרות להזדהות באמצעות דרכון אבל גם אימות מול מרשם. סביב המהלך של פקיעת תעודות הזהות עלה קושי של אימות מול המרשם של מי שלא מחזיק תעודת זהות בתוקף. בעקבות הדבר הזה המפקח הפעיל את סמכותו ופורסם תיקון להוראה שלנו שאמנם מאפשר עדיין רישום באמצעות דרכון אבל אימות באמצעות תעודה מזהה נוספת. התיקונים שלנו פורסמו להערות הציבור, סיימנו את הסבב וזה צפוי להתפרסם בימים הקרובים כהוראה סופית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה מה שצריך לעשות בשוק ההון. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אני חייב להדגיש מבחינת האימות – אנחנו, לפי הנתונים אצלנו, מעבירים אימות, כן או לא, אבל אם גוף מסוים מחליט, למרות שאנחנו אומרים: לא ראינו את הבן אדם מעל עשר שנים ואנחנו לא יכולים לאמת אותו, לתת שירות, כולל משרדי ממשלה דרך אגב, זו בחירה שלהם לגמרי. אנחנו לא חסמנו מישהו ואמרנו לא לתת לו שירות. << אורח >> ירון ריבו: << אורח >> אתם מחתימים אבל בכל זאת על משהו שאומר שאי אפשר לזהות את הבן אדם על פי זה בתוך התהליך. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> איך אני אזהה אותך אם לא היית אצלי 15 שנה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה שיקול של אותו גוף אם הוא מחליט לתת שירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ניהול סיכונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הפתרון פה צריך להיות רוחבי. << אורח >> ירון ריבו: << אורח >> בתוך מי שיש לו תעודות ביומטריות יש כאלה שעדיין לא חידשו אותן והם אלה שאנחנו מתמודדים איתם היום. ב-31 בינואר יצטרפו גם בעלי התעודות הכחולות, שגם אותם אי אפשר לזהות על פי ההגדרות שנמצאות בחוק, אבל עדיין צריך לתת להם שירות ואני אתן דוגמה. בסביבות 19 לחודש מתחיל רישום של גני ילדים ובתי ספר, זה יחרוג לתוך פברואר. מי שיירשם בינואר, יזהו אותו כי עדיין לא פג התוקף, מי שיירשם בפברואר, יגידו לו: לא מכיר אותך, לא יכול לרשום את הילדים שלך. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אבל אתם יכולים לנהל סיכונים ולהגיד שלמרות זאת אני כן רושם את הילד לגן. << אורח >> ירון ריבו: << אורח >> יש כרגע שיח מול הרשות – הוא התחיל ביום ראשון האחרון – כדי למצוא פתרונות לדברים האלה. רק אני אומר, הכמות גדלה עם ה-31 בינואר עם התעודות הכחולות ולכן ההתמודדות היא הרבה יותר גדולה ממה שקיים היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל אומרים לך שההחלטה היא שלכם. להבדיל מנושא שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון והפיקוח על הבנקים, שהם רגולטורים שמסדירים את הנושא, לא ידוע לי שמשרד הפנים או כל גוף אחר חייב את הרשויות המקומיות לבצע זיהוי מול מנהל האוכלוסין, זו החלטה של השלטון המקומי, ולכן אפשר לנהל סיכונים ולקבוע אלטרנטיבות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי יודע לתת את חוות הדעת של הגופים האלה כדי לאמץ את מה שעשו בבנק ישראל? אני מדבר על שוק ההון. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> צריך לפנות לממונה על שוק ההון שיאמץ את מה שבנק ישראל עשה. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> אתם אומרים את זה כאמירה מוחלטת, אני לא יודעת להגיד - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מבקשים ממנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תמצאו פתרון אחר, אין בעיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מחפשים פתרון, כל פתרון מניח דעת מקובל עלינו. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> לא בטוח שהפתרון הזה הוא פתרון מתאים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שיבחנו אותו. << דובר_המשך >> אילת שמעון: << דובר_המשך >> אנחנו מבינים ומקשיבים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק שצריך לעשות את זה מהר. << אורח >> אסף רדאעי: << אורח >> אגב, יש עוד רגולטור שמתערב בסיפור הזה, הרשות להלבנת הון, הם רלוונטיים גם לדיון. כל מה שקשור לכספים במעמד עצמאי, הרשות להלבנת הון תעצור את זה, ניודים, בגלל שזה עניין יותר מורכב. לכן החברות שסיפרתי שמצאו פתרון ביניים – דרכון, תעודת זהות ואישור ניתוק תושבות –לא מאפשרות ניודים של כספים במעמד עצמאי אלא רק ניודים של כספים במעמד שכיר, בגלל העניין של הרשות להלבנת הון. רוב הכספים הם במעמד שכיר ולא במעמד עצמאי אז זה סוג של פתרון שהוא נסבל. אבל בסופו של דבר אם נסכם, צריך למצוא פתרון ישים. דרכון ביומטרי לא פתרון ישים כרגע, אני מקווה שהפיילוט יצליח והכל יסתדר אבל זה עוד שנה ומשהו. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אני רוצה להוסיף עוד נקודה אחת קטנה שמתקשרת. זיו בילאוס, ראש החטיבה הקונסולרית וסגן הסמנכ"ל הקונסולרי. דיברנו פה, בין היתר, על הפעולה שנעשית בנציגויות ישראל בחו"ל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אעיר, סליחה שאני קוטע אותך, לגבי הערתו של מר יפרח לגבי החקיקה – החקיקה לא מדברת רק על דרכונים, היא מדברת על כל מסמך זיהוי ביומטרי שאפשר להנפיק אותו לפי סעיף 8 לחוק הביומטרי גם על ידי עובדי משרד החוץ, כך שמה שאמרת לגבי החוק לא מדויק. החוק קובע שסמכויות הנתונות למשרד הפנים בכל הנוגע להנפקת מסמכים ביומטריים, קרי, תעודות זהות ודרכונים, נתונות גם לעובדי משרד החוץ לגבי הנפקה בחו"ל ולא מתייחס רק לדרכונים. << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> לא הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרת שאתה רוצה שינפיקו תעודות זהות בחו"ל, נכון? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> נכון. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> אז החוק מאפשר את זה. << דובר_המשך >> אלי יפרח: << דובר_המשך >> החוק לא מאפשר להנפיק - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החוק מאפשר. הקראתי לך את החוק, החוק מדבר על סעיף 8 לחוק הביומטרי, שסמכויות הנתונות למשרד הפנים יהיו נתונות למשרד החוץ בחוץ לארץ. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> יכול להיות שהחוק מאפשר את זה אבל זה לא מיושם בשום רמה. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> זה סיפור אחר. אתה הערת על החוק. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> לא ברמת הציוד. יתרה מזו, החוק אומר שמי ששוהה בחו"ל תקופה ארוכה וניתקה תושבותו – הוא כבר הפסיק להיות תושב – אז קורית פעולה נוספת, בערוץ המידע אני כבר לא מקבל את המידע מתוך מערכות רשות האוכלוסין כדי לראות אפילו את הנתונים פנימה, והיות ואני מפסיק לראות את הנתונים, יש מספר נתונים שנחסמים לי, אני גם לא יכול לדעת איזה סוג דרכון אני יכול להנפיק לו. היום בינתיים, היות ואנחנו עובדים בצורה מאוד טובה עם רשות האוכלוסין, הצלחנו להאריך את תוקף ערוץ קבלת המידע מול מערכות רשות האוכלוסין, את זה הצלחנו לעשות בתיאום, אבל זה עד סוף השנה הנוכחית, ונצטרך להאריך את זה בשנה הבאה פעם נוספת כדי שהנציגויות שלנו בחו"ל יוכלו להמשיך ולהנפיק דרכונים על פי נתוני אמת, נתונים נכונים. הווה אומר, ראיתי את הבן אדם שהגיע, זיהיתי אותו, אני רואה מתי פעם אחרונה ביקר בישראל ובהתאם לכך אני יכול להחליט האם הגיע לו דרכון מלא, תעודת מעבר וכדו'. << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> אני רוצה להוסיף כאן שראש החטיבה הקונסולרית פתחה כאן בגוגל – ואני סומך על זה – שפסיקת בג"ץ קובעת כי אזרח ישראלי שמרכז חייו בחו"ל אינו נמצא בישראל כתושב ולכן אינו זכאי לקבל תעודת זהות חדשה לפי החוק הישראלי. אני חושב שכדאי שנקבל גם חוות דעת משפטית רשמית לעניין הזה כי זה מה שאני מכיר וכך אנחנו עובדים. אני רוצה להגיד יותר מזה לעו"ד תומר, מה שאמרת כרגע בעצם מעקר את כל הדיון, ולמה? כי אם אפשר היה לתת אותה בחו"ל, למה אי אפשר לתת אותה מהארץ כשהוא נמצא בחו"ל? מה ההבדל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה לגבי מי שמנותק תושבות זו שאלה אחרת אבל אפשר להנפיק לאזרח ישראלי שמתגורר בחו"ל לפי החוק. זה שזה לא מיושם בפועל - - - << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> אבל בג"ץ קבע אחרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, בג"ץ קבע לגבי מנותקי תושבות. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> למעשה אומר הסמנכ"ל שזה מעקר את זה, ומדוע? כי אם הוא באמת הגיע לשהייה קצרה בחו"ל, יטרח מן הסתם בזמן חזרתו לארץ וינפיק את תעודת הזהות בארץ. לכן זה מעקר את הדיון, כמו שאמר הסמנכ"ל, אין איזשהו טעם. אם הוא ישתקע בחו"ל אז הוא לא זכאי, אם הוא לא משתקע בחו"ל אין לו שום צורך בזה, כבודו יחזור לארץ וינפיק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. אנחנו רוצים לסיים את הדיון. יואל, אני אבקש לבדוק מה אפשר לעשות לגבי אוכלוסיית הגיל השלישי ובעלי המוגבלויות באיזשהו מבצע, לפנות לאוצר לגבי תקציב לנושא הזה, לייצר מנגנון שיאפשר להקל או לבחון שוב את הקריטריונים שעלו פה על ידי הוועדה מאחר שהמציאות מקשה על אותם אנשים. אני מבין שמצד שני, כמו שאמרתם, זאת דווקא אוכלוסייה שיותר מועדת לפורענות אבל כן אפשר לעשות כאן איזושהי בדיקה. לגבי הישראלים שבחו"ל – האוצר, תעשו בדיקה גם לגבי הנתונים של הרשות וגם לגבי הנהלים שלכם, בדיוק כמו שעשה בנק ישראל. אנחנו צריכים את זה בהקדם. תוך שבוע תעשו את הבדיקה ותגישו לוועדה. תדברו עם הממונה על שוק ההון שיבדוק גם את הנהלים של בנק ישראל, כי אם זה נכון לבנק ישראל אני מניח שזה גם יכול לחול אצלכם, אם זה בתקנות. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> סליחה, אדוני היושב-ראש, אני לא חושבת שנדרשת תשובה תוך שבוע כי אני לא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין ברירה, בשבוע הבא כבר נהיה ב-2026 ונגמר הזמן. << דובר_המשך >> אילת שמעון: << דובר_המשך >> אבל אין בעיה כי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מסכם ונגמר הדיון, טענות ומענות תגישו לוועדה. אנחנו צריכים לסיים את הדיון כי המליאה נפתחת. תבחנו אצלכם עם מנהל שוק ההון. גם לגבי רשות האוכלוסין, לדחוף למעלה ואם צריך עזרה דרך הוועדה לגבי העברת סמכויות לראש הממשלה, שמקבל סמכויות מסוימות של שר הפנים, לגבי הארכה או איזושהי אלטרנטיבה אחרת, כדי שתוך כדי ההגבלה של סוף התוקף גם נצליח להביא איזשהו פתרון, תפנו אלינו. אני רוצה גם להודות לכם על כל העשייה. בתור אזרח קיבלתי את ההודעות והעדכונים. כשהוצאתי דרכון לאחד הילדים בנקודה בטבריה לפני כמה שנים, כבר אמרו לי: תנצל את ההזדמנות, תעבור עכשיו לביומטרי, גם תעודת זהות, כך שהם כן מציפים את זה למי שמגיע. לגבי הישראלים שנמצאים בחו"ל, צריך למצוא פה איזושהי פתרון עם ממונה שוק ההון אז תבדקו את זה באוצר ותגישו תשובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רשות שוק ההון והרשות לאיסור הלבנת הון, שגם הצווים שלה עוסקים באימות זהות באותה מידה כמו רשות שוק ההון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נבקש שכבר בשבוע הבא תגישו לנו את התשובות שלכם, אין ברירה. << אורח >> אילת שמעון: << אורח >> אני מתנצלת אבל אנחנו לא חושבים שיש בעיה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא ציפיתי לתשובה ממך, עם כל הכבוד. יש לכם שבוע להגיש לוועדה, אם לא תצליחו, יצטרך הממונה לבוא לפה ולהסביר. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:02. << סיום >>