פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 138 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שלישי, י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), שעה 11:03 סדר היום: << נושא >> אי ביטחון תזונתי בקרב ילדים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – מ"מ היו"ר דבי ביטון מוזמנים: יוכי אילוז – מנהלת תחום בכיר עיזבונות ותמיכות, ביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי ריקי מורנו – סגנית מנהל אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך אורלי אלבז – ממונה קידום נוער, אגף ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך נעמי פליס איסקוב – מנהלת מחלקת מחקר בתזונה, משרד הבריאות ניצה קלינר קסיר – סמנכ"ל ראשת מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי יניב פרץ – ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה מריה רבינוביץ' – מרכז המחקר והמידע של הכנסת גדעון זעירא – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציקי אבישר – ראש עיריית קריית מוצקין הילה סעדיה – מנהלת אגף ממשל, פתחון לב בקי קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני רותם יוסף גלעדי – מנכ"לית נבט - סנדוויץ' לכל ילד גלעד פלומבו – מנהל המחלקה הציבורית, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט שחר מנדיל – עו"ד, מקדמת מדיניות, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט משתתפים באמצעים מקוונים: פרופ' ורד קאופמן שריקי – ראש התוכנית לתואר שני, מחלקה למדעי התזונה, אוניברסיטת אריאל אסף ווידסלבסקי – מועמד לראשות עיריית תל אביב יפו מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אי ביטחון תזונתי בקרב ילדים << נושא >> << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני פותחת את הישיבה של הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, 30 בדצמבר 2025, השעה 11:00. הנושא של הדיון אי ביטחון תזונתי בקרב ילדים. אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה, חה"כ קטי שטרית, שקיבלה את היוזמה שלי לקיים את הדיון הזה ושמה אותו על סדר יומה של הוועדה וגם אפילו הסמיכה אותי לנהל את הדיון הזה. הנושא הזה מאוד חשוב לי. כבר שנים שאני עוקבת אחרי הנושא של אי ביטחון תזונתי באופן כללי במדינת ישראל, אבל גם כן אצל ילדים. אני בין היוזמות של החוק, יזמתי את החוק לרשות למאבק בעוני כאחד הדברים או הדרכים לטפל בבעיה. אבל גם כן באותה הזדמנות היינו צריכים לנהל מאבק שלא יבטלו את המועצה לביטחון תזונתי. הייתה תוכנית לבטל אותה. נאבקנו בתוך מסע החקיקה של הרשות ובאמת מנענו את הביטול. אני מגיעה עכשיו מדיון בוועדת הכספים, איפה שמעבירים כספים של סוף שנה. הסייל של סוף השנה. ושם מתדיינים על הנושא של העברת כסף עכשיו להקמת הרשות. בסוף השנה רוצים להעביר כסף להקים את הרשות שמתברר בסוף שרוב הכסף ילך ליועצים שיעזרו בהקמת הרשות. אבל בכל זאת, אני חושבת שהמאבק הזה גם בבירוקרטיה ובניסיונות לעשות קומבינות על גב הנושא של העוני ושל אי ביטחון תזונתי הוא חלק מהיום יום שצריכים לנהל. אבל את האמת, היוזמה לדיון הזה באה בעקבות דוח הביטחון התזונתי של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2024. אני בטוחה במאה אחוז כמה שהוא מזעזע, עצם העובדה שאנחנו מבינים שב-2024 היו כמיליון ילדים במדינת ישראל שסבלו מחוסר ביטחון תזונתי. ותכף נדבר מה זאת אומרת אי ביטחון תזונתי. אני בטוחה שהנתונים שיתגלו בדוח של 2025 יזעזעו אותנו אפילו יותר. אני לא חושבת שחלה התקדמות הנושא הזה שב-2025 היו פחות ילדים ממיליון שסבלו מאי ביטחון תזונתי. להיפך, אני חושבת שהרעב ואי ביטחון תזונתי והעוני התפשטו יותר לאור העליות במחירים והמצב במדינה. גם כן יש פערים בדוח הזה שמדאיגים מאוד. תכף נשמע גם כן מנציגי הביטוח הלאומי על הדוח. יותר לדעת פרטים. אבל אנחנו נרצה גם לדעת בדיון הזה, וזה תפקידנו בעיקר, בכל ועדה בכנסת, מה עושה המדינה, הממשלה, כדי להיאבק בתופעות שמזעזעות אותנו ומדאיגות אותנו. לדאוג שכל משרד ולבדוק איך כל משרד ממלא את תפקידו בעניין הזה. תפקידה של החברה האזרחית גם כן שלוקחת על עצמה חלק גדול מהאחריות שהממשלה והמדינה צריכה לקבל על עצמה, מה עושה החברה האזרחית ומה עדיין לא נעשה. האם אנחנו יכולים לחשוב על פתרונות לבעיה שעוד לא חשבו עליהם ועוד לא הצליחו ליישם אותם. אני רוצה להתחיל עם המוסד לביטוח לאומי. << אורח >> ניצה קלינר קסיר: << אורח >> אני רוצה לברך אותך על העשייה שלך, בכלל על קיום הדיון הזה ועל זה שמנעת את הפיזור של המועצה. אני חושבת שזה היה דבר מאוד חשוב. אני חושבת, כפי שאתם תראו, חלק מהנתונים, הנתונים ממש מזעזעים לדעתי. מטלטלים בצורה לא רגילה. אני ניצה קלינר קסיר, אני סמנכ"לית וראש מינהל המחקר והתכנון בביטוח לאומי. אני נכנסתי לפני שנתיים. אנחנו עושים באופן שוטף כל שנה מוציאים את דוח אי ביטחון תזונתי. אנחנו גם הוספנו שם מדד נוסף מבחינת איכות המזון של מזון בריא, שזה משהו מאוד חשוב. אני עושה מאמצים אדירים, באמת מטורפים, לנסות להקדים, לנסות אולי אפילו תוך חודשיים להוציא דוח של 2025, שזה דורש מאתנו, בגלל הממדים המאוד גדולים, אני חושבת שחייבים לעשות מאמצים מאוד ניכרים כדי להפיק את הדוחות לעיתים קצת יותר קרובות. גם אם זה כרוך בהרבה מאוד דברים. זה לגבי הפתיח. ובקרוב אנחנו גם יוצאים עם דוח העוני, אז אתם תראו גם נתונים על דוח העוני. יש שם גם את 2024 וגם אומדן ראשוני ל-2025. אני אתחיל בנתונים. (הצגת מצגת) לגבי ההגדרה. אנחנו מדברים על אי ביטחון תזונתי בהיבט הכלכלי. שיש שם, זה בעצם שואלים, זה מדד שמאוד מקובל על פי שאלון של משרד החקלאות האמריקאי, שתוקף גם בהרבה מחקרים וגם בצורות אחרות. שואלים את האנשים, כי מה שחשוב לדעת זה האם מסיבות כלכליות בהיבטים שלנו, חשוב גם דברים אחרים, אבל האם מסיבות כלכליות אנשים חיים באי ביטחון תזונתי. זה מבוסס על שש שאלות. אתם יכולים לראות כאן את השאלות: האם האוכל שקניתם לא הספיק ולא היה כסף כדי לקנות יותר? האם הייתם רעבים ולא יכולתם לקנות? סדרה של שאלות. על סמך זה נותנים ניקוד לכל שאלה ומחלקים בסופו של דבר לשלוש קבוצות: ביטחון תזונתי גבוה, ביטחון תזונתי נמוך וביטחון תזונתי נמוך מאוד. כאשר אי ביטחון תזונתי זה שתי הקבוצות של ביטחון תזונתי נמוך או נמוך מאוד. בכל זאת, אנחנו עושים את ההבחנה בין שני הדברים האלה כי יש הבדל האם זה אי ביטחון תזונתי או אי ביטחון תזונתי נמוך מאוד. שניהם גרועים מאוד, אבל אחד קצת יותר גרוע. אז זה לגבי הגדרה שתבינו במה מדובר, ובואו נצלול קצת לנתונים הנוראיים. בשנת 2024, 968,000 ממשקי הבית חיו באי ביטחון תזונתי. תחשבו מה זה אומר מבחינת המשקל. מתוך זה 2.8 מיליון נפשות וילדים כמיליון, אפילו קצת יותר ממיליון ילדים עניים. אגב, זה אפילו מספר יותר גבוה מהנתונים שהיו לגבי מספר העניים, הילדים העניים. מה שקורה שאנחנו רואים שגם ילדים שמעל קו העוני חלקם חיים באי ביטחון תזונתי. זה משהו שמאוד מטריד. בואו נסתכל על האחוזים. מבחינת אחוזים, אגב, מי שעשה את הנתונים, בשמחה אני אעביר את הדוח כמובן וגם את המצגת. משקי הבית מבחינת אחוזים זה דבר שלא נתפס. כ-27% ממשקי המים חיים באי ביטחון תזונתי. מבחינת נפשות – 28%. עשינו פה פילוח. אתם רואים, גם לפי הגילאים. כאשר המצב הכי טוב, אבל מה זה הכי טוב? הוא עדיין גרוע מאוד, זה אצל בני 65 ומעלה, ששם כ-23% מבני ה-65 ומעלה חיים באי ביטחון תזונתי. אבל אם תסתכלו על ילדים, ילדים זה נתון מזעזע. כמעט 32% מהילדים חיים באי ביטחון תזונתי. נתון מפחיד. אני מתנצלת שאני חוזרת כל הזמן על המילים האלה, אבל זה פשוט מזעזע. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה שליש מהילדים. וזה שנת 2024. << אורח >> ניצה קלינר קסיר: << אורח >> כן. תחשבו, 2024 אני אומר לכם שהמצב היה קצת יותר טוב מ-2023. כי ב-2024 הייתה הירתמות בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, אז עמותות נרתמו יותר לסייע וגם היה פינוי של אנשים מהבתים שלהם. שברגע שהם הגיעו למלונות, אז היה שם, הם קיבלו גם את המזון. אז המצב קצת היה יותר טוב לעומת 2023. אבל אני לא רוצה להדגיש את המצב היותר טוב, כי המצב הוא גרוע. אבל בהחלט יתכן שב-2025 נראה מצב יותר גרוע. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אז בעצם עכשיו הסבת את תשומת ליבנו שיכול להיות שהדוח של 2025 יהיה מטעה. מאיזה בחינה? לא בכוונה. מטעה אם לא נצלול טוב מאוד לאמת זה יכול להיות שכל הנושא של שהייה בבתי מלון בעת פינוי וזה, זה ישנה את התמונה האמיתית. הילדים האלה בסופו של דבר חוזרים הביתה לאותה מציאות שהייתה ואולי יותר גרועה. << אורח >> ניצה קלינר קסיר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> לכן צריך לבדוק אם הדוח של 2025 אולי צריך לבדוק את העניינים בפירוט יתר ממה שהיה מהדוחות הקודמים כדי שייתן תמונה משקפת אמיתית. << אורח >> ניצה קלינר קסיר: << אורח >> הוא ייתן את תמונת המצב ל-2025 רק זה לא משהו בהכרח פרמננטי כי באותה שנה מצבם קצת יותר טוב. עכשיו בואו תסתכלו גודל משפחה. אנחנו רואים פה בצורה מאוד ברורה, יש פה חלוקה של שלושת התחומים של ביטחון תזונתי נמוך מאוד הוא באפור, ביטחון תזונתי נמוך הוא בירוק וביטחון תזונתי גבוה, בסדר, זה בכחול. אתם יכולים לראות כאן שככל שגודל המשפחה גדול יותר, מה זה אומר גודל משפחה גדול יותר? זה למעשה יותר ילדים. אנחנו רואים שהקושי של ביטחון תזונתי, יש שיעור יותר גבוה שחיים באי ביטחון תזונתי נמוך מאוד. וגם במידה מסוימת, גם אי ביטחון נמוך. זאת אומרת, משפחות גדולות המצב יותר גרוע. עכשיו נסתכל כאן על ביטחון תזונתי בקרב ילדים. תראו את ההתפלגות. אני הצגתי פה את 2023 למרות שאני לא רוצה לדבר על השיפור שהיה ב-2024, הסברתי ממה הוא נובע. אבל כי אני חושבת שצריך להתמקד פחות בשיפור, אלא בתמונת המצב שהיא מאוד גרועה. מכלל הילדים רק 68% מהילדים הם חיים בביטחון תזונתי. כאשר תשימו לב איזה אחוז בביטחון תזונתי נמוך מאוד. מתוך ה-31.8, בערך שליש מתוכם באי ביטחון תזונתי נמוך מאוד. כאן לפי הסתכלות על ביטחון תזונתי של ילדים בקרב אוכלוסיות, כי יש שונות מאוד גדולה. רואים את זה גם באזורים גיאוגרפיים. אבל החלק בעצם הכי בולט זה בהסתכלות לפי אוכלוסיות. אנחנו רואים שגם האוכלוסייה, אנחנו מחלקים פה ליהודים לא חרדים וחרדים וערבים. גם יהודים לא חרדים אנחנו רואים ש-20% מהילדים חיים באי ביטחון תזונתי. שזה אפילו באוכלוסייה שבה מצבה יותר טוב יש שיעור גבוה של ילדים שחיים באי ביטחון תזונתי נמוך. כאשר אנחנו עוברים לחרדים אנחנו רואים שיעור יותר נמוך. אבל מה שמזעזע זה באמת בהסתכלות על החברה הערבית. תשימו לב, בחברה הערבית רק 40% מהילדים חיים בביטחון תזונתי. אני חושבת שהמספר אומר את הכול. כאשר מתוך השאר אנחנו רואים ש-37% זה באי ביטחון תזונתי נמוך ו-23% באי ביטחון נמוך מאוד. תחשבו מה זה אומר, מתוך כל 10 ילדים בחברה הערבית שישה חיים באי ביטחון תזונתי. ושניים וחצי חיים באי ביטחון תזונתי נמוך מאוד. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> צריך להדגיש גם כן שזה משקף גם את מספרם מאלה שחיים מתחת לקו העוני. העוני באוכלוסייה הערבית הוא הרבה יותר עמוק. כלומר, כאשר המדינה ניסתה לעזור למשפחות במענקים בעניין העוני היה ברור שאחוז המשפחות החרדיות שעלו מעל לקו העוני היה הרבה יותר מאשר המשפחות הערביות, כי העוני אצל הערבים הוא הרבה יותר עמוק. הם הרבה מתחת לקו העוני ולא ממש כאילו קרובים או מתחת. וזה מחריד לשמוע את זה כאשר אנחנו יודעים, לפעמים סטטיסטיקה היא חשובה והמספרים פה מזעזעים. אבל לזכור טוב מאוד שזה אומר שילד או ילדה לא מקבלים ארוחה או מקבלים ארוחה אחת ביום שהיא דלה והיא לא מזינה ילד שלא אוכל טוב וילד שלא יכול לחשוב טוב. שלא יכול ללמוד טוב, שלא יכול לתפקד טוב. וזה מתכון גם כן לעתיד לא טוב. << אורח >> ניצה קלינר קסיר: << אורח >> באמת צריך לזכור שמאחורי המספרים האלה, אני מתחברת למה שאת אומרת, שמאחורי המספרים האלה יש ילדים ויש אנשים. ותחשבו מה המשמעות שלהם גם בהווה וגם בעתיד. זה לשמר ממש את העוני הבין דורי. בעיות בריאותיות ואחרות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> וזה נפשית מאוד קשה לילדים האלה. בדיוק בשבוע שעבר אחת המורות אמרה לי אני רואה אותם כשמגיעים לזמן ההפסקה, כאשר הם צריכים להוציא את הארוחה שיש להם לאכול. וזה חתיכת לחם, לא סנדוויץ' קטן. והם תמיד זזים הצידה ומתחבאים באיזה שהוא צד בבית הספר, כדי שלא יראו שאין להם בעצם מה לאכול באותו רגע. והיא אומרת, אני דואגת לזה שאני לוקחת כל יום איתי שני סנדוויצ'ים נוספים כדי לתת לילדים האלה. זה המצב. אנחנו לפעמים צריך לעשות זום אין ולא רק זום אאוט כדי להבין עד כמה זה רעב נפשי גם כן, לא רק בבטן. << אורח >> ניצה קלינר קסיר: << אורח >> אנחנו מ-2023, ברגע שקיבלתי את ההחלטה שאנחנו עוברים באמת להציג את דוח הביטחון התזונתי ולעשות אותו כל שנה, שאגב, זה לא פשוט לבצע אותו כל שנה. קשה מאוד, אנשים לא כל כך נוטים לענות. זה נושא שהוא כואב להם וקשה להם, מרגישים קצת בושה. אז לא כל כך ששים לענות. אבל אנחנו עושים המון מאמצים ובסופו של דבר מצליחים להשיג את הדוח. אבל הוספנו שאלה נוספות שזה גם משהו שתוקף במשרד החקלאות האמריקאי. זה לבדוק את איכות המזון. חשוב שילד לא יהיה רעב ואדם לא יהיה רעב. אבל גם חשוב שהוא אוכל אוכל שלא מזיק לבריאות לטווח הארוך. לכן נוספה שאלה נוספת. וזה מדד שאנחנו קוראים לו נגישות למזון בריא, שוב, מסיבות כלכליות. אם מישהו מחליט לאכול אוכל לא בריא ויש לו את הכסף זה כבר סיפור אחר. אז נשאלה שאלה שזאת השאלה המקובלת "ב-12 החודשים האחרונים האם חששתם שהמזון שאתם יכולים להרשות לעצמכם עלול להזיק לבריאותכם ולא יכולתם לממן רכישה של מזון אחר?" וגם כאן חילקנו לשלוש קבוצות, כמו שמקובל: רמת נגישות גבוהה למזון בריא, רמת נגישות נמוכה למזון בריא ונמוכה מאוד למזון בריא. כאשר שתי הקבוצות התחתונות חיברנו אותן ביחד, כמו שעשינו במקרה הקודם של אי ביטחון תזונתי. שימו לב שזה מדדים משלימים. הם לא זהים. יש קשר ביניהם. אנחנו גם מצאנו מתאם, אבל גם מצאנו אנשים שחיים בביטחון תזונתי וחיים באי נגישות למזון בריא וגם להיפך. למשל אני אתן לכם דוגמה: מי שמגדל אצלו בבית, הוא חקלאי ומגדל דברים, אז עדיין הוא יכול להיות רעב, אבל האוכל שהוא יאכל יהיה אוכל יותר בריא. זה לא אחד לאחד, כי אי אפשר לוותר על אף אחד מהמדדים. אז בואו נסתכל על התוצאות פה. גם פה אתם רואים, סדרי הגדול הם די דומים. זה לא בדיוק אותם אנשים. משקי בית: 960 משקי בית חיים באי נגישות למזון בריא. 2.6 מיליון נפשות, כאשר ילדים זה כ-930,000 ילדים. שוב, נתון מאוד מטריד. ואחוז גדול מהם, כמו שבאמת את אמרת, הם ילדים עניים, אבל לא רק. מבחינת השיעורים: משקי בית – 27% חיים באי ביטחון תזונתי בהיבט של איכות המזון, כאשר אנחנו רואים כשמסתכלים על הנפשות זה 26%. והילדים נתון מפחיד, מלמעלה מ-28%. גם כאן אנחנו רואים את התופעה שככל שהמשפחה גדלה יש שיעור יותר גבוה, זה קצת פחות חזק ממה שראינו בקודם, באי ביטחון התזונתי הכמותי. אבל גם פה אנחנו רואים את התופעה שככל שיש יותר ילדים, כלומר שמהמשפחה גדולה יותר אי ביטחון מבחינת איכות המזון הוא גדול יותר. רמת נגישות למזון בריא, פה עשינו את החלוקה של נגישות גבוהה, נגישות נמוכה ונגישות נמוכה מאוד. אנחנו רואים שעדיין יש פה, השיעור של הנגישות הנמוכה מאוד הוא יותר קטן, אבל עדיין אנחנו מדברים בסך הכול על 28% שיש להם בעיה מבחינת איכות המזון. ביטחון תזונתי מבחינת איכות המזון ו-5% בעיה קשה מאוד. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> איך את מסבירה את העלייה בנגישות גבוהה למזון בריא? בין 2023 ו-2024? << אורח >> ניצה קלינר קסיר: << אורח >> התמיכה שניתנה בעקבות המלחמה. עכשיו חשוב מאוד להסתכל פה על האוכלוסיות. אנחנו רואים פה, ברגע שנגישות למזון בריא אז אנחנו רואים שהאוכלוסייה הערבית והחרדית המצב שלה יותר קשה. אבל של כולם הוא קשה. כאשר פה אנחנו רואים פחות פערים בין החברה הערבית לחברה החרדית. שוב, זה נובע ממאפיינים שונים, בין השאר גם מאפיינים תרבותיים. אבל עדיין תמונת המצב מאוד גרועה. אנחנו רואים שכ-8%, אם תסתכלו, 8% בחברה הערבית חיים בנגישות נמוכה מאוד למזון בריא ו-24% מהילדים נגישות נמוכה למזון בריא. תמונת מצב בהחלט מאוד מטרידה. תודה רבה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תודה לך. באמת תודה. אני חושבת שאלה נתונים שצריכים לזעזע כל אדם אחראי במדינה הזאת. לא רק אחראי על ההווה, אלא גם כן על העתיד. כי אנחנו מדברים על עתיד שליש כמעט מהילדים במדינה. וכאשר באוכלוסיות מסוימות האחוז אפילו עולה. אני שמחה שהגעת להשתתף. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה גברתי. לצערי לזמן קצר, כי אנחנו בתקנות נגישות בוועדת עבודה ורווחה. הדיון הזה מאוד חשוב לי. הנתונים שעולים כאן, אנחנו בפתחה של שנת 2026. אני יודעת שכבר הצבענו למינהלת העוני שהייתה צריכה כבר לקום. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> הרשות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הרשות, בדיוק. ולחשוב על זה ששליש מהילדים שלנו בכלל במדינת ישראל ישנים על קיבה ריקה. ואני לא מדברת על מצב בריאותי ונזקים בריאותיים שיהיו להם השלכות עתידיות. כשאתה לא מספק את מה שהגוף צריך, בין אם זה ויטמינים וכל מאכל שהוא בסוף גורם להתחזקות, מדינת ישראל תשלם על חולי הרבה יותר מלדאוג להם לכלכלה. כמו כן, גברתי ציינה את זה ובצדק, הסוגייה החברתית של אותם ילדים שיכולים להגיע בלי כריך. או שאם יש חדר אוכל בבתי הספר. את יודעת גברתי, כשאני גדלתי בתקופות שלי כשהייתי ילדה היה לנו חדר אוכל בבית הספר. זאת אומרת לא קרה, ואני לא מבינה למה המדיניות הזאת לא חוזרת, תלמידים במסגרת שכר לימוד ההורים שילמו גם. ואז כל הילדים אכלו את אותו אוכל, כולם יצאו בלי סנדוויצ'ים, בלי זה. גם ראשית גדלנו בריא וגם בגדול אפשר לראות שלא היה את ההסתכלות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> ההבדלים המעמדיים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. שאנחנו היום נלחמים על נושא של חרמות, גם זה שמגיע כמעט בלי הסנדוויץ' או סנדוויץ' קטן הוא כבר הופך להיות איזה שק אגרוף בסוגייה הזאת שאנחנו יודעים עליהם. ולכן אני חושבת שזה צריך להיות מזעזע. באמת, צר לי להכניס פוליטיקה. אבל משרדים מיותרים, טונות של כספים שנזרקים ויש לנו ילדים רעבים במדינת ישראל. זה פשוט נתון מחריד, מדאיג ורק ויסות נכון של הכספים יעזור. ומשפחה שמתקשה אז צריך להוסיף לה סל מזון כחלק. אם אתה נותן ביטוח לאומי, נותן קצבה, תעשה גם תקציב לסל מזון. או שוברים שהם יוכלו ללכת לקנות מזון. לא יתכן שילד ילך לישון רעב. זה גדול מבינתי. אני מצטערת. תודה רבה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תודה חה"כ דבי. את התנצלת שאת מכניסה פוליטיקה לעניין הזה. אבל אני אומרת לך, תלושי מזון וסלי מזון הפכו לכלי פוליטי במדינה הזאת והם רכש של אוכלוסייה מסוימת ושל מפלגות מסוימות בבית הזה. עכשיו בדיוק דיברנו על זה בוועדת הכספים. תלושי מזון נמצאים במשרד הפנים וסלי מזון נמצאים במשרד הרווחה. ויד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. ואנחנו חושבים ואני חושבת שהגיע הזמן שהכסף, זה חלק מהרעיון היה בהקמת הרשות. שאולי בסופו של דבר חלק מהעבודה שלה יהיה גם כן לעקוב אחרי החלוקה הזאת. כן, מריה מהממ"מ בכנסת, רצית להוסיף משהו. << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> כן, תודה רבה. אני רציתי להציג נתונים משנת 2025 מדוח האלטרנטיבי. דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת. אני יודעת ששיטות המחקר שלכם הן שונות מהביטוח הלאומי והנתונים שם הם יותר גרועים וגם כרגע - - - << אורח >> ניצה קלינר קסיר: << אורח >> סליחה שאני עוצרת אותך. הם פשוט מסתכלים על אנשים שפונים אליהם. << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> כן, גם לגבי נתמכים, נכון. אבל ספציפית על הסקר של אי ביטחון תזונתי בישראל לדעתי הם הסתכלו על האוכלוסייה הכללית והם גם משתמשים באותו שאלון של משרד החקלאות האמריקאי. ועל פי נתונים שהם פרסמו בשנת 2025 הם מצאו שבאי ביטחון תזונתי חיים היום במדינת ישראל כ-1,100,082 ילדים והם מהווים כ-37.5% מכלל הילדים בישראל. מתוכם כ-444,000 ילדים באי ביטחון תזונתי חמור. מה שהם מציינים בדוח שלהם זה שהשינויים ביחס לשנה שעברה שבעצם יש עלייה ביחס לשנת 2024 והשינויים האלה מתאפיינים בגידול משמעותי בשיעור אי תזונתי המתון ועלייה ניכרת במיוחד במספר נפשות והילדים שנפגעו, שנובעת מכניסה של משקי בית חדשים למעגל המחסור. לאחר שנתיים של מלחמה והימשכות של עלייה ביוקר המחיה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כלומר מה שצפיתי בתחילת הדיון. << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> בדיוק מה שאמרת בתחילת הדיון, נכון. ועוד נקודה אחת וזה בהמשך לדברים של חה"כ ביטון, בחסות המועצה הלאומית לביטחון תזונתי פורסם השנה מתווה לאומי לצמצום בעיות ביטחון תזונתי. אחת ההמלצות העיקריות של המתווה היא קידום תזונה, הזנה אוניברסלית במערכת החינוך. ארוחה לכל תלמיד, לכל ילד. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תודה רבה. אני שמחה לשמוע שהמועצה תורמת למאבק הזה וזה מה שחשבנו כאשר נאבקנו על קיומה של המועצה. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> האם אפשר להתייחס? שלום, מדברת ורד קאופמן שריקי, אני פרופסור בחוג לתזונה באריאל ומכותבות נייר העמדה. אני רוצה לחדד את הנקודה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> את יכולה לחכות איתנו? כי פשוט יש הרבה דוברים. רק רציתי לדעת, לא ידעתי שיש איתנו אנשים בזום. אני רוצה לשמוע ממשרד הבריאות. כן, בבקשה נעמי. << אורח >> נעמי פליס איסקוב: << אורח >> תודה רבה על זכות הדיבור. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אם אפשר להגיד לנו מה בדיוק התפקיד שמשחק משרד הבריאות בנושא שמולנו, אי ביטחון תזונתי. והאם יש לכם תקציב מוגדר לפתרון הבעיה הזו ואיך אתם מיישמים אותו. << אורח >> נעמי פליס איסקוב: << אורח >> בוקר טוב לכולם וברכות לכל מי שנמצא כאן. אני שמחה להיות בדיון החשוב מאוד הזה. שמי נעמי, אני עובדת בתור מנהל מחלקת המחקר באגף התזונה במשרד הבריאות. אני מייצגת כאן את כל אגף התזונה. אני שמחה לראות שנמצאים איתנו קולגות בזום. אני רוצה להדגיש שאנחנו באגף התזונה רואים את הנושא של אי ביטחון תזונתי בתור בעיה בריאותית. מעבר לכל מה שדיברנו עליו עכשיו, באמת על הגורמים שמביאים משק בית, משפחה וילדים לחיות במצב של אי ביטחון תזונתי. נקודת המבט שלנו היא פרוספקטיבית. מרגע שילד חי במצב כזה שנאמר כאן כבר קודם, על ההשלכות גם הכלכליות, היכולת שלו להתקדם מבחינה אקדמית, מבחינה חברתית וכו', אנחנו גם רואים את הנזקים הבריאותיים החמורים שמתלווים לתהליך הזה. ילדים שחיים באי ביטחון תזונתי וגם מבוגרים, אבל בעיקר ילדים, באמת נמצאים בסיכון למגוון רחב של בעיות בריאותיות שיכולות להתפתח בהמשך חייהם. נציגנו הם חלק מהמועצה לביטחון תזונתי, אשר בשנה שעברה באמת פרסמו מתווה, המלצות לטיפול באי ביטחון תזונתי בישראל שכוללים מספר אספקטים שונים ורחבים של התופעה. הדוח שדובר עליו קודם ואני מניחה שגם פרופ' קאופמן שריקי תרחיב עליו מיד. אספקטים שאנחנו חושבים שצריכים להילקח בחשבון קשורים גם ראשית ביכולת לשפר את יכולת האיתור של האוכלוסייה שחיה באי ביטחון תזונתי, שלהבנתנו כרגע הוא אינו מספק. כיצד לשפר את הקריטריונים ולאחד את הקריטריונים שעל פיהם נקבעת הזכאות לתמיכה באי ביטחון תזונתי למשפחות. כיצד ניתן להגביר את מיצוי הזכויות של משפחות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני מאוד שמחה לשמוע על ההמלצות שלכם לאחרים, מה צריכים לעשות. אני רוצה לשמוע משרד הבריאות מה עושה. אם אתם כבר ממליצים לאחרים על איתור, האם יש בהוראות של משרד הבריאות לכלל מערכות הבריאות במדינת ישראל איזה שהיא הנחיה איך לאתר ילדים באי ביטחון תזונתי? אם זה רופאי משפחה או אם זה בבתי חולים או אם זה בטיפות חלב? << אורח >> נעמי פליס איסקוב: << אורח >> כן. כיום התחום של איתור וטיפול באי ביטחון תזונתי להבנתי לא נמצא תחת האחריות של משרד הבריאות. אנחנו מהווים גוף מייעץ לגבי האספקטים האיכותיים של התזונה שנדרשת כדי לתת מענה למשפחות שחיות באי ביטחון תזונתי. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אפשר לחזור על המשפט האחרון? << אורח >> נעמי פליס איסקוב: << אורח >> להבנתי היום הנושא של איתור משפחות שחיות באי ביטחון תזונתי והטיפול שניתן להם אינו נמצא תחת האחריות של משרד הבריאות. אנחנו מהווים גוף מייעץ למנגנונים אחרים שאצלם התחום הזה מנוהל. אנחנו מעל כל במה ובכל הזדמנות שיש לנו מדגישים את החשיבות של איכות המזון שניתנת כמענה לטיפול באי ביטחון תזונתי במגוון רחב של מנגנונים ופתרונות שאנחנו שותפים בהם. והמתווה מפרט את הדברים האלה היטב. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אבל סליחה, התפקיד של משרד הבריאות זה טוב שהוא מייעץ לגופים אחרים. זה טוב שהוא נעזר בגופים אחרים. אבל התפקיד שלכם זה הבריאות שלנו. של הציבור. זאת האחריות הראשית של המשרד. כל דבר אחר הוא סוג של תיאומים עם אחרים. אבל אתם אחראים על הבריאות. אם הגעתם למסקנה במכון המחקר שלכם שאי ביטחון תזונתי פוגע בבריאות של מיליון ילדים במדינת ישראל, זה אומר דרשני. איך אתם תמנעו את הפגיעה הזאת? ואיך אתם תטפלו בה? אני ממש אשמח לשמוע. לא מסביב, אני יודעת שאני מקשה עלייך, וזאת המטרה, בשביל לקבל את התשובות. << אורח >> נעמי פליס איסקוב: << אורח >> אני מקבלת. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> יש לכם איזה שהיא תוכנית במשרד הבריאות? מתוכננת איזה שהיא תוכנית? אתם מעבירים את הרופאים ואת האחיות ואת הצוותים הרפואיים איזה שהיא הכשרה? קיימת איזה שהיא הכשרה כזאת? << אורח >> נעמי פליס איסקוב: << אורח >> כיום התהליך היחיד שבאמת אנחנו מקדמים כרגע הוא פיילוט לייצר מנגנון של איתור ומענה למשפחות שחיו באי ביטחון תזונתי באמצעות טיפות חלב. טיפות חלב הן רשת ארצית רחבה שמגיעה בפריסה ארצית רחבה ונוגעת כמעט לכל הילדים במדינת ישראל, כולל אלה שאינם מבוטחים בקופות חולים. ילדים חסרי מעמד, פליטים ועוד ועוד. אנשים שבאמת נמצאים מתחת לרדאר. אנחנו מאמינים שזו פלטפורמה מצוינת לעשות את - - - וכרגע זה נמצא בפיילוט. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בדיוק. הפיילוט התחיל כבר? << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >> הוא בתהליך גיבוש, ניסוח והידוק. מה שתואר פה על ידי משרד הבריאות זה תהליך שאנחנו מבצעים ביחד איתם במטרה להעתיק את המודל שקיים היום בגרסה האמריקאית, כלומר WYC, שהמטרה שלו לתת מענה לביטחון תזונתי בטיפות החלב. לפגוש את הם החד הורית, את הצרכים שלה. לעשות בירור צרכים, לזהות האם מגיע לה - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני לא הייתי זורקת מילה ראשונה אמא חד הורית. יש הרבה משפחות שהאמא החד הורית היא מפרנסת טובה מאוד ולא סובלים. ויש משפחות של שני מפרנסים ויש להם אי ביטחון תזונתי. << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >> צודקת לחלוטין. זה ספציפית מתמקד ככל הנראה - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה קצת סטריאוטיפי. << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >> נכון. אני אשמח אבל בלי קשר להתייחס אם ניתן לנושא. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כן, אבל אני לא קיבלתי תשובה. בגיבוש, בתהליך זה טוב. מתי יצא ממש לביצוע? ואיפה הפיילוט יבוצע? << אורח >> נעמי פליס איסקוב: << אורח >> אני חושבת שעמיתתי כאן תוכל לתאר יותר טוב את התהליכים, את התקדמות הפיילוט הספציפי הזה. מעבר לנושא הזה משרד הבריאות להבנתי לא לוקח חלק פעיל בפתרון של בעיית אי ביטחון תזונתי. אני חושבת, וזאת עמדתנו, שהנושא צריך לקבל מענה מסונכרן ממספר משרדי ממשלה. כמו שאמרת קודם, אי ביטחון תזונתי זה דבר שמנוהל גם במשרד הרווחה וגם במשרד --- וגם משרד החינוך. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> קודם כל אני חושבת שנרצה לקבל מידע ספציפי על הפיילוט הזה. מצד שני, אני מבקשת לפנות לשר המכהן ואני מפחדת לנקוב בשמות, אני כבר לא יודעת מי שר של מה במדינה. אבל השר המכהן בבריאות. << אורח >> קריאה: << אורח >> מי זה השר? << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> עוד לא מינו. כי יש משרדים שמינו להם שרים, אז הכול מבולגן עכשיו. אז לפנות למשרד, לבקש. אנחנו נפנה ונבקש שכן המשרד ייקח על עצמו את האחריות לטפל באופן פעיל, איך שאת הגדרת אותו, בבעיה שמשליכה על בריאות הציבור והילדים באופן מיוחד. כולל הנחיות שיוצאות לכלל מערכת הבריאות במדינת ישראל, עם אולי חומר הסברה לצוותים הרפואיים עם תסמינים ומידע שהם צריכים לשים לב אליו וצורת דיווח. כי אם לא יהיה איזה שהוא מאגר שדרכו אפשר לדווח על הבעיה זה אומר שאנחנו לא נטפל בבעיה. ככה זה. בבקשה, אני גם רוצה לבדוק מה עם משרד החינוך. אם אפשר ממש בלי הרבה מסביב, מה בדיוק עושה משרד החינוך. איזה תוכניות אתם מחשבים אותם כתוכניות למאבק באי ביטחון תזונתי לילדים. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> שמי ריקי מורנו, אני סגנית מנהל אגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון. תוכנית ההזנה הלאומית נמצאת אצלנו, באחריות האגף שלנו. אנחנו פועלים על פי חוק יוח"א וחוק ארוחה יומית לתלמיד. לכן אנחנו מספקים ארוחות חמות לכל בתי הספר והגנים שנמצאים תחת החוק. בנוסף יש לנו כמובן תוכניות נוספות שאנחנו נותנים בתוך התוכנית הלאומית. תוכנית ההזנה הלאומית, ככה זה נקרא. בנוסף יש לנו כמובן בתוך תוכנית ההזנה יש לנו תוכניות נוספות שאנחנו נותנים הזנה של ארוחת צוהריים חמה. אבל בנושא של אי ביטחון תזונתי זה בעיקר סביב הנושא של חוק יוח"א ששם אנחנו עובדים על פי החוק. איפה שהחוק מחייב לתת, חוק יום חינוך ארוך מחייב לתת ארוחת צוהריים כמובן אנחנו נמצאים שם. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אבל כדי שהילדים יכללו ביום חינוך ארוך ההורים צריכים לשלם איזה שהיא תוספת כספית, נכון? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> זה נכון. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אתם יודעים שהרבה מהמשפחות שכן צריכות דווקא את המנה הזאת לא נרשמים ליום חינוך ארוך כי אין להם את הכסף לשלם. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> חלק מזה זה באמת באחריות, אנחנו יודעים, לצערנו. זה באמת באחריות הרשויות המקומיות. כאן הייתי שמחה אולי שהשלטון המקומי יגיד מה דעתו בעניין. אבל אנחנו בעצם נותנים, ברגע שיש לנו את החוק והשלטון המקומי, הרשות המקומית מבצעת את החוק ועומדת בו, אנחנו שם כדי לתת. אנחנו בעצם גוף שמספק את הארוחות. אנחנו לא יכולים לתת לכל מי שאנחנו נרצה, אלא רק על פי החוק. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> מה העלויות, אפשר לדעת? מה העלות למשפחה? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> זה כמובן כל רשות זה על פי מדד הלמ"ס שלה. בממוצע בין שני שקלים לשבעה שקלים לילד ליום. אבל למשל רשות שהיא נמצאת באשכול 1 משלמת 10%. זאת אומרת זה יכול להיות שקל לילד ליום. זאת ההשתתפות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בארוחה. אבל בתוכנית כולה? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא. זה מדד - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה היא אומרת על ארוחה. קודם כל הם צריכים להשתתף בתוכנית שלכם. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> נכון, הם צריכים להיות בחוק. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כמה התוכנית? כמה להשתתף ביום חינוך ארוך? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> זה לא עולה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי. המועצות המקומיות מסבסדות את זה? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> זה סבסוד של המועצה וחלק תשלום הורים זה לפי חוזר מנכ"ל. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי. יש לכם איזה שהיא סטטיסטיקה כמה מועצות מקומיות משתתפות? כמה ילדים בכל המועצות האלה? כמה מועצות בין מדד 1 ל-4 סוציואקונומי נמצאות בתוכנית? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> יש לנו בתוכנית יוח"א כ-144,000 תלמידים בבתי ספר. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כמה מועצות? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> ו-37,000 ילדים בגני ילדים. סך הכול כ-182,000 ילדים שאוכלים תחת התוכנית של יוח"א. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כמה מועצות מקומיות זה? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> יש לנו בסך הכול 234 רשויות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> יש לך פילוח כמה ערביות? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> סליחה, זה לא ביוח"א, זה בכל התוכניות שלנו. שנייה אחת אני אתן לך ביוח"א. בכל מקרה, מספר הרשויות הן מספר הרשויות שרשומות בחוק. זאת אומרת, אני לא זוכרת אותן בעל פה. אבל כל הרשויות שנמצאות בחוק יום חינוך ארוך נמצאות בתוך התוכנית הזאת של ארוחה חמה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> יש נתוני ביצוע משנים קודמות בממ"מ. << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> זה מהמסמך של אתי וייס משנה שעברה. הנתונים מתייחסים לתשפ"ד, כי המסמך הוא משנה שעברה. זה 2023-2024. סך הכול תלמידי יום חינוך ארוך שהיו זכאים לתוכנית הזנה היו כ-340,000 תלמידים ושיעור ההזנה היה כ-58%. זאת אומרת 197,000 תלמידים קיבלו ארוחה במסגרת התוכנית. על פי נתונים שהיו אצלנו בשנת 2024 היו שותפים בתוכנית ההזנה כ-116 רשויות. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> 106 אצלנו רשום. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אבל הנתון המעניין לדיון הזה זה ה-58% שקיבלו מנות. זה מה שמעניין. כי 58% מהילדים המשתתפים - - - << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> מתוך ה-340,000 זכאים קיבלו הזנה רק 197,000 שזה 58%. וזה לא נתון חריג לשנה זו. זה גם היה בשנים קודמות. חלק מהבעיה היא שרשויות לא תמיד יכולות לסבסד את המשאבים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה מש ששאלתי. אני הייתי רוצה לקבל מידע שאומר כמה ילדים פר מועצה, מה הסטטוס בלמ"ס של המועצה. כמה מועצות כן משתתפות בסבסוד המנה וכמה לא. ואיך זה מתקשר עם מספר הילדים שמקבלים את המנות. כלומר, כדי לדעת שיש רשויות, אני בטוחה שהרשויות בין 1 ל-4 במדד הסוציואקונומי יש להם קושי לסבסד את המנה ואז הילדים לא מקבלים. אם תעשו את הניתוח הזה - - - << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אני יכולה לתת לך את זה עכשיו. את רוצה להסתכל? << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני אשמח אם תשלחו את הנתונים האלה לוועדה עם קצת ניתוח שאתם תעשו. כדי להבין. אבל גם את הנתונים כדי שאנחנו נעבור עליהם. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אין בעיה, תקבלו. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תודה. פרופ' ורד מהמועצה. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> שלום. קודם כל תודה ואני מאוד מסכימה עם דברייך, חברת הכנסת, על זה שאין איתור של ילדים באופן ספציפי, לאי ביטחון תזונתי. זאת אומרת, בעצם לא חקיקה ולא מדיניות שאומרים שהבטחת ביטחון תזונתי של ילד זה יעד לאומי. ואין, אף אחד לא יודע מי זה הילד הזה. והילדים האלה באמת הרבה מאוד פעמים לא מתפלגים שווה באוכלוסייה ויש חשיבות לאתר אותם ספציפית. גם אם אחר כך לא ייתן מענה רק לילד אחד כדי לא לגרום לו להרגיש לא נוח בחברה. הנתונים שאת מבקשת כעת הם סופר קריטיים לדעת והם חלק מהבעיה. אין לנו נתונים ואין חובה על המדינה לאסוף נתונים. ומאוד היה עוזר אם הוועדה או חברת הכנסת היו משתיתים כזה גוף שיאסוף נתונים, ייעזר במומחים חיצוניים לפוליטיקאים שיעריכו את הנתונים וזה יחזור הלאה לגיבוש המדיניות ויישום שלה בשטח. בפועל זה נתונים קטסטרופליים שלא מתאימים לאף מדינה. עצם העובדה שאין לנו יותר מינוי כוועדה מדעית מייעצת ואין לנו ראש לוועדה וכך הלאה מאוד פוגע בפעילות כמובן. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> עדיין אין מינוי? << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> לא שאני יודעת. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> את יודעת, לפעמים אפשר לבטל דרך שיתוק. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> ניצחנו את החקיקה, עכשיו עוברים שלב השיתוק. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> יש פה עניין מהותי של קריטריונים גם של תווי המזון, כפי שציינת. זה חייב לעבור דרך ועדה שהיא לא פוליטית, שהיא מקצועית וקריטריונים ברורים. זה עניין נוסף. עניין שלישי ואחרון, ארוחות הצוהריים במידה ויינתנו לילדי ישראל יורידו נתח עצום מהתקציב שמשקי הבית צריכים להקדיש למזון. כמובן זה יסייע יותר לחמישונים תחתונים או עשירונים 1 עד 4. וזה משמעותי מאוד. לו ניתן היה להרחיב את היקף המימון של ארוחות צוהריים ביישובים האלה זה היה עוזר מאוד לפתור חלק מהבעיה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זהו? תודה. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> לא. אם יש לי זמן יש לי עוד משהו להגיד על המשפחה כולה, כי הילד הוא רק נציג והוא אפשרות לזהות את המשפחה שהרבה פעמים האמצעים שלה אינם מאפשרים אפילו להגיע לסיקור או לדעת שהסיקור הזה קיים. אז אם מאתרים ילד זה כמובן אומר שיש מאחוריו משפחה. יכולים להיות הורים מבוגרים, סבא וסבתא, אחים נוספים שבכלל לא הולכים לבית הספר. יש כאלה דברים במדינה. אז צריך לדאוג לאתר גם אותם. וטוב תעשה הוועדה או הכנסת אם תקבע חובה לאתר פרטים באי ביטחון תזונתי ואז הם יהיו מייצגים משפחה רחבה יותר. תודה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כאשר את אומרת חובה לאתר, אנחנו בדיוק דיברנו עכשיו עם משרד הבריאות ולהשתמש במערכות ככלי או דרך לאיתור. אבל חובה לאתר זה יותר אני חושבת בחקיקה אפשרי ואז להשליך את זה על כל המערכות הקיימות. גם החינוך, גם הבריאות. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> נכון. שתי שאלות פשוטות שהיה שואל רופא המשפחה שבדרך כלל רואה משפחות היו עוזרות לאתר את מרבית המקרים. עושים את זה בארצות הברית. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי, תודה רבה. בגלל זה הייתה ההערה שלי למשרד הבריאות. נאמר עכשיו שיש לכם איזה שהיא המלצה למיזם לאומי במועצה? << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> נכון, כן. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אפשר להסביר את זה קצת יותר בכמה מילים? << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> המיזם הוא מורחב, אנחנו בוודאי נשמח להסביר עליו. דבר ראשון, יש פה עניין כפי שאמרתי שדורש חקיקה. דורש שזה יהיה בבסיס העבודה בכלל של כל הגופים במדינה. לדאוג לאי ביטחון תזונתי. זה לא יכול להיות מצב כזה שלא מאתרים ביטחון תזונתי במדינה. זה דבר ראשון. יש לנו מתווה מאוד קצר, הוא שני דפים. אפשר להעביר לכם אותו וכל אחד יכול לקרוא. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בבקשה, תעבירי. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> למי להעביר? << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> לוועדה. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> לד"ר נעמי ממשרד הבריאות, כרגע העברתי לה, היא תוכל להעביר את זה לוועדה. אני חושבת שזה ממש חשוב. כמה נקודות קטנות. אז יעד לאומי. אחר כך רציפות תפקודית בחירום. ראינו בכל מיני מצבי חירום, קורונה, מלחמה וכך הלאה. גם ילד שכבר איתרו אחר כך שוכחים ממנו כי יש מצב חירום. מודל הזכאות והיישום כרגע זה קריטריונים יישוביים. זה צריך להיות לפחות באזורים מוחלשים אוניברסלי לגמרי כדי לצמצם סטיגמה, לאפשר מיצוי זכויות. אחר כך יש לנו הרחבה לפי שלבי גיל. אמרנו, כמובן בגיל הרך זה הכי חשוב אבל גם אחר כך זה לא פחות חשוב. אז להתחיל ולבנות את זה באיזה שהוא אופן. לקבוע את הסטנדרטים הבריאותיים, לא סתם לתת מזון ולא סתם להסתמך על עמותות שנותנות מה שהתעשייה נותנת להם. זה יכול חלילה לפגוע בבריאות ואז לא עשינו שום דבר. יש פה עניין של התאמה תרבותית. אין דומה, וזה משרד הבריאות יודע לעשות מצוין אם רק יתנו לו את האפשרות, להתאים תרבותית להעדפות תלמידים. הם כבר עושים את זה, אבל אפשר לעשות עוד. ההסתכלות הפדגוגית בכלל על המקום של אוכל בבתי ספר. בקום המדינה היו בבתי ספר מטבחים. זה מאפשר אכילה נורמלית. לא מעל הספר שלך בחמש דקות. אלה שני דברים שונים. אחד פשוט לאפשר אכילה סבירה במרחב נקי ומכבד לכל התלמידים, לפי העדפות התרבות שלהם את האוכל. שתיים, לתת זמן מספיק לאכול. הילדים שלי תמיד אומרים שאין מספיק זמן לאכול. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אבל בדיוק הופתעתי לפני שבועיים כשהחזרתי את הנכדים מבית הספר ושאלתי אם אכלו את האוכל שהיה להם. הם אמרו 'תטא, לא היה זמן, הם לא נתנו לנו מספיק זמן'. והם נקרעים בין לצאת לשחק, לנשום קצת, לבין לאכול. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> נכון. שלא לדבר על לשטוף ידיים כמו שצריך. בהמון מדינות יש חדרי אוכל בבית הספר. את יודעת עוד משהו? זה ייתן גם עבודה לאנשים. זה ייתן עבודה לאנשים בסביבת בית הספר ויוסיף לקיום המכבד של אנשים בארץ. אנחנו נעביר את המסמך, תודה רבה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בתנאי שזה אחת מהמטרות, כיבוד מכבד במדינה. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> לוועדה הזאת זה מטרה, נכון? << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> נכון. << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> אנחנו מסכימות על זה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> רק אני רוצה לעדכן אותך שהנציגה של משרד הרווחה שנרשמה לדיון נמצאת בוועדת הכספים, לא משחררים אותה או שהיא לא בוחרת להשתחרר. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תכף יצביעו על הסעיף שהיא מחכה שיעבירו לה 1.3 מיליון שקלים להקמת הרשות ועוד תקציב. בדיוק מה שדיברתי עליו. אבל אני חושבת שהן שתיים שם, אני באתי משם. הן שתיים, שתעזוב אחת ותבוא. סליחה, עם כל הכבוד לוועדת הכספים. אני הבנתי שיש איתנו היום, אני אומרת הבנתי כי לא נרשם, ראש עיריית קריית מוצקין. אז אדוני, אני לא מזכירה את השם, סליחה. כי זה לא רשום לי פה. << אורח >> ציקי אבישר: << אורח >> הכול בסדר. אני קודם כל רוצה להודות לך וליוזמי הדיון הזה ולכל המשתתפים. דיון חשוב מאוד. אני פה כדי לייצג את עמדת מרכז השלטון המקומי. אני ראש עיריית קריית מוצקין, שמי "איסמי" ציקי אבישר, "אנא מן אל אוץ" במקור. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אנחנו שכנים, זה בסדר, אני מעכו. << אורח >> ציקי אבישר: << אורח >> אתמול הייתי בעכו, חנכנו שם את האולם לזכרו של אריה יאס. איש שמאוד דגל בדו קיום וקידם תרבות. תראי, הרשות המקומית מטבעה היא הרשות השלטונית הכי קרובה לאזרח, מבחינה הוא התושב והוא גם זה שבוחר אותה. אז כמובן לרשות המקומית יש שורה של סמכויות סטטוטוריות. בחלק מהמקומות היא צנרת של דירקטיבות ממשלתיות ותקציבים ממשלתיים. בדגש כמובן על תחום הרווחה. לנו יש פער אחד מרכזי שהוא באמת נוגע לאיתור. איפה שאנחנו מדווחים, מי שנמצא ברווחה מקבל טיפול. אבל אני יכול לומר לך ביושר ובכנות, ישנם פערים. יש מקומות שבהם הרשות המקומית, שלא במסגרת הסטטוטוריקה המדויקת שלה, אלא במסגרת האחריות השיורית שלה כרשות שלטונית שקרובה יותר ורואה ברזולוציה גבוהה יותר את התושב, אז אנחנו מפעילים פילנתרופיה ואנחנו מפעילים כל מיני תוכניות שהן לא ממוסדות. הן לא ממוסדות ברמה השלטונית. לתוך הפער הזה, חשוב לי שייאמר פה, שצריך להיות גורם מוסדי. ואני מתחבר פה גם לדברים שנאמרו ברישה גם על ידי פרופ' קאופמן שריקי שיתכלל את כל נושא האיתור. זה אחד. שתיים, הרבה פעמים מסתכלים על הסוציו הנמוך. אני לדוגמה מגיע מרשות שהסוציו שלה הוא 7. אבל בהקשר אחר, בדיון אחר של ועדת כנסת אחרת, אמרתי את אותם הדברים. אנחנו חווים אנומליה במוצקין לדוגמה שמוצקין שיעור ההכנסות שלה מארנונה שלא למגורים זה מתחת ל-35%. אנחנו עומדים על 14%. זה כרך אורבני שיש בו אפס תעשייה, מעט מאוד מסחר. ארנונה למגורים היא ארנונה הפסדית. אנחנו הופכים עולמות כדי לייצר פילנתרופיה. אבל זה לא התשובה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בזה אתם מאוד דומים, גם בארנונה וגם בפילנתרופיה לאוכלוסייה הערבית. רוב המועצות והעיריות הערביות יש להם ארנונה בעיקר ממגורים. בגלל זה המועצה ענייה אפילו אם המצב הסוציואקונומי של התושבים, שצריך לדבר אחר כך על המדד הזה בכלל. שהוא מדד מטורלל. התחלתי לטפל בזה בוועדת כספים, אבל כאשר מודדים מצב סוציואקונומי במספר הנסיעות לחו"ל ובסוגי הרכב וכמות האשפה שיוצאת. יש כל מיני מדדים שם הזויים בעיניי. << אורח >> ציקי אבישר: << אורח >> כיוון שהשלטון המקומי בהרבה מקומות מגיע למדדי יעילות מאוד גבוהים יש איזה שהיא נטייה אולי ממשלתית להטיל עליו עוד משימות מבלי לתקף את זה בתקציבים הנדרשים. לכן לא הייתי רוצה שייווצר מצב שמתקבלות איזה שהן החלטות שמשיתות משהו על מחלקות הרווחה מבלי שהדבר הזה מתוכלל ברמה המדינתית. אני חושב שהדבר הזה חייב להיות רשום בפרוטוקול ושמשרד הבריאות והמשרדים הרלוונטיים ייקחו את זה בחשבון. אני מאוד מודה לכם על הקשב. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תודה רבה. הצטרפה אלינו נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי. נפגשנו בבוקר בדיון בכספים. אני יודעת ששם היה לכם שתי העברות שחיכיתם להם. אחת הרשות למאבק בעוני, שאני בין היוזמים של החוק הזה, יזמתי אותו גם עם אחרים. וגם סלי מזון. אני ארצה לשמוע, כבר קיבלנו את הדיווחים על מצב שערורייתי של מיליון ילדים שחיים באי ביטחון תזונתי. משרד הרווחה והביטחון החברתי, מה בדיוק התוכניות שלו למאבק באי ביטחון תזונתי? האם זה מסתכם בסלי המזון או יש משהו שאני לא יודעת עליו? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> בעצם אולי נפתח ונאמר שהבעיה של האי ביטחון תזונתי היא בעיה כלל משרדית הייתי אומרת. אם זה יוקר מחיה. כל משרד בקטע שלו יכול - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תאמיני לי, תשאלנו את המשרדים האחרים. אנחנו בעצם נותנים מענים למצב קיים בכמה תחומים, בכמה מישורים. אגף רשויות בכיר במשרד מקצה 70 מיליון ש"ח לכל הרשויות המקומיות, לכל הצרכים הבסיסיים למשפחות שמוכרות לרווחה, כולל כרטיסי מזון לרכישת מזון. ד"ר רון שביט מנהל האגף אמר לי שלמעלה מ-50% מהתקציב הזה משמש למשפחות שמוכרות לאגף הרווחה וחיות באי ביטחון תזונתי לרכישת מזון, הם מקבלים כרטיסי מזון. המישור השני זה התמיכות. יש לנו את תמיכות המזון בשני חגים בשנה. לאורך השנה בסלי מזון. עמותת הגג שמגייסות עודפי מזון ומחלקות ומבצעות פעילויות ביישובים שאין בהם עמותות. מסגרות הזנה, ארוחות חמות, שמשונעות לבתים של משפחות נזקקות של קשישים מרותקים וכאלה. ישנם כאלה שמגיעים למרכזים וסועדים שם. הפעילות האחרונה זה ארוחה קלה. חלוקת כריכים בבתי הספר לילדים ממשפחות במצוקה כאשר המבחנים האלה מגיעים בערך ל-45 מיליון שקלים. היה איזה שהוא קיצוץ בתחילת השנה, קיצוץ רוחבי וקיבלנו תוספות. הגענו בערך ל-45 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אפשר לדעת איך אתם מאתרים את הילדים? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן, אני אסיים. אני אומר את התוכנית הבאה וניתן איזה שהם נתונים באמת על ילדים. התוכנית הנוספת זה המיזם הלאומי לביטחון תזונתי שרובכם מכירים. השותף שלנו זה אש"ל חב"ד שהוא פועל בכל הארץ. הוא הזכיין שזה במכרז. הוא מביא 80 מיליון שקלים לתוכנית. המשרד שלנו העמיד כנגד 180 מיליון. הרשויות המקומיות העמידו את ההשלמה של בערך 55 מיליון. בתוכנית הזאת בעצם המשפחות מקבלות סיוע של כרטיס מזון נטען בסך 350 שקלים לרכישת מזון. הן מקבלות בכל חודש הביתה חבילת פירות וירקות. במשל של לפחות 22 קילו, ארבעה סוגי פירות, ארבעה סוגי ירקות. הן משתתפות בשלוש סדנאות בשנה של תזונה נבונה, כלכלה נכונה וכדומה. ופעילות מאוד חשובה של מיצוי זכויות שיכולה להרים גם את ההכנסה שלהם. רכזי ביטחון תזונתי מטעם אשל חב"ד יושבים עם המשפחות ובודקים איתם אם הם מיצו את הזכויות שלהם. ואם לא, הם מסייעים להם. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> הם פועלים בכל הארץ? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> בכל הארץ, כן. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בכל המועצות המקומיות? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> בכל הרשויות. כל רשות מקומית שחתמה הסכם והיא משתתפת בעלות היא בפנים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני מאוד אוהבת שאומרים לי בכל הרשויות וכל מי שחתמה. זה אומר שלא כולם חתמו. זה אומר שזה לא מכניס את כולם. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> באופן עקרוני אנחנו תקצבנו את כל הרשויות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אפשר לדעת כמה רשויות מקומיות חתמו אתכם בשנת 2025? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אין לי נתון מדויק, כי היו כמה הארכות. להערכתי כ-200 רשויות ודאי בפנים. אבל אם אנחנו רוצים מספר מדויק אני יכולה לבדוק את זה במשרד ואני אעביר את זה לוועדה. אם צריך מספר מדויק. אני אעביר לכם את זה רשמית. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> ואם אפשר לקבל גם את הרשויות שלא חתמו כדי לדעת. החתימה הזאת מחייבת אותם במשהו? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> היא מחייבת אותם להשתתף בעלות כספית של 48.5 שקלים למשפחה לחודש. אני לא סיימתי את - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> הם יכולים להשתתף בזה מה-70 מיליון שאתם מחלקים לרשויות? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לא. ה-70 מיליון נועדו לסייע למשפחות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כלומר, זה חייב להיות כסף של הרשות. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> של הרשות. אני לא בקיאה בסעיפי הרשות. זה תחום של אגף תקציבים אצלנו במשרד. אבל כל הרשויות רואות בברכה את הפעולה וזה סוג של - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> איך אתם מאתרים את המשפחות שנהנות גם מהמיזם? 70 מיליון אני מבינה, דרך לשכות הרווחה. אבל את המיזם הלאומי לתזונה, מה הקריטריונים למשפחה כדי להיות חלק מזה ואיך מאתרים את המשפחות? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> רק אני אשלים שהמשפחות מקבלות במסגרת סל הסיוע גם תוכניות העצמה. הן משתתפות בנושמים לרווחה, בעוצמה, למי שמכיר. אלה תוכניות שמסייעות לצאת ממעגל העוני. זה תוכנית שבערך לוקחת שנתיים וישנן משפחות שיוצאות למעגל העבודה ומפנות את מקומן לאחרות. איתור המשפחות מתבצע על ידי מנהל אגף הרווחה עם צוות העובדים הסוציאליים. זה מדובר רק למשפחות שמוכרות לאגפי הרווחה וחיות באי ביטחון תזונתי. הן עוברות מבחן הכנסה והוצאות. על פי זה זה נקבע. ישנן דרגות מסוימות שיכולים להיכנס איתם. זה חלק של אגף רשויות מקומיות שהוא שותף איתנו, עם האגף שלנו בפעילות. בעצם האגף שלנו מתכלל את כל הפעילות של שאר האגפים. אנחנו עובדים עם אגף הדרה ועוני, שהם בעצם ברשויות מבצעים את תוכניות העצמה. אגף רשויות מקומיות העובדים הסוציאליים. מנהל אגף הרווחה, מאתרים, יש נוהל עם קריטריונים. אם תרצו אני אוכל להעביר לכם מי עומד בקריטריונים. וגם תעדוף בין כולם. כי הרי יש למעלה מ-100,000 משפחות בוודאי שהן מוכרות רווחה וזקוקות לסיוע. כיום התקצוב הוא ל-50,000 משפחות. אנחנו קיבלנו תוספת תקציב ממשרד הפנים על פי החלטת בג"ץ. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> 50,000 משתתפים במיזם? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> בחודש שעבר אנחנו ביצענו תשלום ל-43,000 משפחות. הגדילה נעשית בהדרגה מתחילת השנה שאושר התקציב ועד שהועבר וכו'. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אתם מבינים שאתם בתת איתור? אתם יודעים את זה? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> איתור לא נעשה על ידינו. המשפחות, צריך להבין שמדובר במשפחות קשות יום שאנחנו מזמינים אותן. הצוות שנמצא ברשות מזמין אותם, מתאם איתם, מבקש מהם מסמכים כדי לדעת את הזכאות. עד שהם מצרפים, זה משהו, קצב של בין 2,000 ל-3,000 משפחות שמצטרפות בחודש. זה לא תלוי בנו, זה תלוי במשפחות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> מה זאת אומרת זה תלוי במשפחות? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> המשפחות שרוצות להתקבל הן צריכות לקבל כרטיס אשראי, כמו כרטיס אשראי נטען. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כן. אבל אתם לא משתפים מי שלא רשום בלשכת הרווחה. כלומר, אתם צמצמתם את עצמכם לאנשים שנמצאים כבר בטיפול לשכות הרווחה. בעצם גם, ואני לא נגד, מקבלים מה-70 מיליון של הצרכים הבסיסיים. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לא, הם לא מקבלים. כל אגפי הרווחה הם בודקים שאין כפילויות. זה לא עובד בצורה הזאת. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי. אבל בכל זאת, אני עכשיו בדיוק לפני שהגעת שמענו את הדיווח של ביטוח לאומי על אי ביטחון תזונתי. יש 963,000 משקי בית או אפילו 968,000 משקי בית שחיו באי ביטחון תזונתי ב-2024. ואת אומרת לי ש-50,000 מקבלים את החבילה הזאת. מ-968,000 משקי בית. זה אומר מה זה תת איתור? זה כמעט אין איתור. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אני לא הייתי אומרת שזה תת איתור, כי המיזם הלאומי עובד בצורה מקצועית על ידי הרשויות המקומיות. מנהל אגף הרווחה מכין את רשימת, יש לו גם - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> גברתי, אני מדברת, לא, לא, שנייה. את תעצרי. אני לא באתי ואמרתי אתם עושים את העבודה לא בסדר. אני מדברת על משהו שקשור במדיניות, בקריטריונים, איך קובעים, למי מגיעים. אני מדברת על משהו מעבר למנהל לשכת הרווחה. מנהל לשכת הרווחה אתם מלמעלה מהמשרד. אנחנו ככנסת מחוקקת מורדים לו הוראות ברורות עם מי הוא צריך לעבוד, מה הקריטריונים שהוא בודק. אני לא מדברת עליהם. אני מדברת על האחריות של המדינה, של משרדי ממשלה לטפל בבעיה. לקחת איזה שהוא חתיכת בד ולהגיד זה השמיכה שתכסה את כולם – סליחה, זה חתיכת בד. זה חתיכה קטנה לעומת מה שצריכים לכסות. 968,000 יש להם אי ביטחון תזונתי. 50,000 מקבלים סיוע. זה אומר את הכול. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> נכון. קודם כל, את צודקת שבוודאי אין לנו כיסוי מלא. זה עניין של תקציב. זה לא עניין רק של משרד הרווחה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אלא מי? מי נותן יותר? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אני חושבת שה-500 שקלים האלה שמקבלים סל פירות וכרטיס מזון הוא לא מספיק להתכלכל לחודש שלם, זה מענה מאוד סמלי. המשרד נותן בעצם בסלי המזון, זה הדיון הקודם, אנחנו מחלקים ל-202,000 משפחות בכל חודש סל בכרטיס וגם זה לא מספיק. זה עניין תלוי תקציב. אם אנחנו רוצים רק לתת כרגע פתרון לתת את האוכל צריך להגדיל את התקציב. זה עניין של תקציב. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אתם עברתם קיצוץ תקציבי בשנת 2025. איך זה השליך על הפעילות בנושא? למרות שהייתה לכם החלטה להרחיב את המיזם ב-2025. הצלחתם להרחיב? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> למרות הקיצוץ. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן. מ-25,000 משפחות אנחנו הגענו, חודש שעבר הגענו ל-43,000 משפחות. זה תודות לתקציב שבג"ץ החליט להעביר לנו ממשרד הפנים אלינו. במידה והיו נותנים לנו את כל התקציב הקואליציוני שנועד לתלושי מזון, שמשרד הפנים היו מעבירים את זה אליי למיזם, היינו יכולים להגדיל בעוד כמה עשרות אלפים את ההיקף. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תשמעי, זה לצערי הרב אמרת עכשיו משפט שטמון בו, זה מעיד. לטפל בבעיה חמורה כזו על ידי תקציבים קואליציוניים, במקום שזה יהיה בתקציב מעוגן בתוך תקציב המדינה – זה אומר דרשני. זה לבד אומר למה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> נכון, זו הבעיה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בטח אנשים אם היו יושבים פה ממפלגה מסוימת היו אומרים 'אז מה, זה טעות שלנו שאנחנו דואגים להשיג את התקציב?' לא, זה טעות שלכם שאתם יושבים בממשלה שלא מבינה שצריכה שזה יהיה חלק מהתקציב ולא תקציב קואליציוני כדי שיישארו בתוך הקואליציה. אבל זה לא באחריות שלך, אני יודעת. אבל הייתי צריכה להגיד את זה. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> רק כדי לחבר לדיון שהיה לפני קצת יותר מחודש בוועדת העבודה והרווחה, שם עלה שהתקצוב הנוסף לצורך הרחבת המיזם נכון לאותה נקודת זמן לא עבר. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לא עבר. אבל אנחנו קיבלנו תוספת. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> האם יש שינוי בזה? וגם עלה העניין הזה של כספים, כ-277 מיליון שקלים להרחבת המיזם לאנשים שהם לא מוכרים על ידי הרווחה. אז אולי הוועדה תרצה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> זה מה שהיא ציינה קודם. זה בדיוק מה שציינה יושבת-הראש. 277 מיליון שקלים רצינו לבצע איזה שהיא תוכנית גם לקהילה. לסייע באמת לכל מאות אלפי משפחות. הוגשה תוכנית מקצועית של סמנכ"לית המשרד איריס פלורנטין, אם אתם מכירים. היא לא אושרה. מדובר על תוכנית מקצועית לסייע לשלב אותם לעוד מיזם שיהיה מפוקח על ידינו בצורה מסודרת וזה לא אושר. אבל אני מקווה שלפחות ה-10 מיליון האלה, כשהם יעברו נוכל לתת לעמותות והם יוכלו באמת לתגבר את הסלים ואת היקף המשפחות. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תודה. אנחנו נשמח לקבל את הנתונים שהזכרת אותם בכתב. אני רוצה גם שתעשו אם אפשר פילוח לפחות בעניין האוכלוסייה הערבית. כלומר, אם את נותנת לי מספרים של מועצות, לתת כמה מתוכן מועצות ערביות, תלמידים גם כן. ומשפחות שמקבלות את הסיוע דרך, אני נשארתי עם התלמידים, עם החינוך. משפחות שמקבלות סיוע, אם אפשר השיוך שלהם מבחינת מועצות מקומיות. וסלי מזון, אני חייבת להגיד שלפני 10 ימים ניסיתי לטפל בנושא של סלי מזון, מה שאתם קוראים לו קמחא דפסחא בעניין, היה חג עכשיו לנוצרים, כריסמס ואוטוטו אנחנו נכנסים לרמדאן. האם חילקתם משהו בכריסמס? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> העמותות, מי שהגיש קיבל. אנחנו לא קוראים לזה קמחא דפסחא דווקא לחג הפסח. שני חגים בשנה. עמותות שהגישו. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אפשר לקבל דיווח על השנה הזאת? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> מי הגיש, ממי קיבל וכמה קיבלו. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> בקמחא דפסחא, בחגים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> כן, בחגים. פתחון לב ואחר כך הפורום ונבט. << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >> ראשית, אני לא מופתעת שדווקא יושבת-הראש זאת שמובילה את הדיון החשוב הזה. כמי שהובילה גם את ההקמה של הרשות הלאומית למאבק בעוני. לאורך השנים, הודות למוסד לביטוח לאומי וניצה, מתוחקר ונמדד לאורך השנים היקף אי הביטחון התזונתי. אבל האם מדינת ישראל הגדירה יעד לאומי לצמצום אי ביטחון תזונתי במדינת ישראל? לא. נאמר כאן לפני כן, זה משפיע בצורה מאוד משמעותית לא רק על העניין של יש מזון, אין מזון. זה משפיע על בריאות, זה משפיע על חברה, על תעסוקה ובהמשך על משמעויות נוספות. לכן נדרש לגבש איזה שהוא מענה רב ממדי מול כל המשרדים הממשלתיים שייתן מענה אפקטיבי לסוגייה הזאת. אנחנו בפתחון לב נותנים מענה לכ-220,000 משפחות מידי שנה באמצעות מגוון רחב של שירותים, לרבות היבטים של ביטחון תזונתי. גם פוגשים את הנערים הללו בבתי הספר. יש לנו תוכניות חינוכיות ששם אנחנו בעצם מאתרים נוער שנמצא במצב סוציואקונומי נמוך ונותנים להם מענה גם בהיבטים תזונתיים בחלק מהתוכניות. במיוחד בחברה הערבית שבה אנחנו גם פועלים. זו הדרך שלנו למעשה למשוך אותם לתוך התוכנית ולאחר מכן לעבור איתם תהליך של מימוש - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> איך אתם מגיעים לילדים בבתי הספר? << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >> בבתי הספר אנחנו פועלים בשיתוף פעולה קודם כל עם מנהלת בית הספר ועם המחנכת, שהם בעצם מאתרים לנו את אוכלוסיית היעד ובוחרים מי יימצא בתוך התוכנית החינוכית, בהתאם למצב הסוציואקונומי והרקע של אותו תלמיד ותלמידה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> והתוכנית מתקיימת בתוך בית הספר? << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >> כן. בתוך מערכת השעות גם של בית הספר. כי זה מה שמאפשר לנו בעצם מחויבות של אותו תלמיד לתוך התוכנית עצמה. המטרה של התוכניות החינוכיות שלנו - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> איך קוראים לתוכנית הזאת? << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >> תוכנית שבע, כי היא נפרשת למשך שבע שנים. שלוש שנים בתקופת התיכון, שלוש שנים בשירות הצבאי ובחלק מן המקרים גם לא בשירות הצבאי אלא בשלבים של האזרחות. ועוד שנה נוספת בשלב של האזרחות. כאשר המטרה של התוכנית זה להבטיח שילוב או בתעסוקה או בהשכלה בתום התוכנית החינוכית הזאת. למעשה חלק מהמענים שאנחנו נותנים בה זה גם בהיבטים של ביטחון תזונתי. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תודה רבה. הפורום למאבק בעוני, בבקשה בקי. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> תודה רבה. הדיון באמת חשוב ואני רוצה, הגשנו מסמך עם הרבה מאוד המלצות. אני רוצה בעיקר כמה שאלות וכמה דברים בהמשך לדברים שנאמרו פה. אני פונה למשרד החינוך, לחברתי ריקי שעושה באמת דברים מדהימים והיא אמרה שהיא תשלח עוד נתונים לוועדה. אני רוצה להרחיב קצת את ההצעה שלי של מה שאולי יכול לעזור ולשלוח נתונים. יש כמיטב זיכרוני, רשויות בעבר שכן ויתרו להם על ההשתתפות של הרשות ושל ההורים בעבר. היו מקומות - - - אחר כך בוטל וכו'. אני חושבת שהנתונים על מספר ילדים שקיבלו ברשויות שהיה שינויים כאלה – אלה נתונים מאוד חשובים לנו לוועדה שיכולים לעזור לנו להבין. הנה, ברשות כזאת בדירוג הזה ויתרו והנה כמה ילדים התווספו. אולי זה יוכל לכוון אותנו לצורך שינוים בהגדרות האלה של ההשתתפות כדי שנגיע להרבה יותר ילדים. דבר נוסף, עוד נקודה אחת למשרד החינוך. למיטב זיכרוני יש חלק שהם בצהרונים וחלק שהם ביוח"א, שמקבלים את הארוחות. בצהרונים ההשתתפות היא הרבה יותר גבוהה של ההורים, כיוון שהם משלמים על הצהרון, אבל זה לא שעומדת להורה האופציה. אתה יכול לחשב יוח"א ולשלם רק שקל או צהרון. זאת אומרת, יש אזורים שלמים שהאופציה היחידה שלהם היא דרך הצהרון ואז זה מאוד יקר. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אם הרשות המקומית הספציפית הזאת לא נכללת ברשימת הרשויות שנמצאות בחוק יום חינוך ארוך, אנחנו לא יכולים לתת לה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> זאת לא תלונה אליכם, זו רק בקשה להבהרה לוועדה. כיוון שאני חושבת שיכול להיות שיש מקום לבחון מחדש את - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אולי כדאי באמת לבחון את האופציה הזו להפריד בין עניין המנה לבין עניין הצהרון. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> בדיוק, היוח"א וצהרון. ההגדרה, אם הארוחה לא תהיה - - - << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> לא הבנתי. חוק ארוחה יומית יושב על חוק יום חינוך ארוך. הוא על פי חוק מחובר. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי, אז אולי כדאי שנבחן את האפשרות של להוריד אותו מלשבת על החוק הזה. לתקן את החוק. זה כנראה מחייב תיקון חקיקתי, אנחנו נבחן את זה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> ועוד בקשה אחרונה, קצרה, למשרד החינוך. אם אפשר יהיה ליזום אצלכם נוהל לשעת חירום, כיוון שכולנו מכירים את זה שכל פעם כשיש שעת חירום אין ארוחות בית ספר ולחלק מהאוכלוסיות זה מאוד קשה. אם אתם תיזמו תחילה של נוהל, אנחנו כמובן נשמח להיות שותפים. יש לנו הצעות כתובות וכו'. נוהל מודולרי. זה יכול לתת מענה כדי שנבוא מוכנים לצערנו לדבר הבא שכנראה ייפול עלינו. למשרד הבריאות שגם כן עושה דברים מאוד חשובים ודווקא מתמקדת הרבה בנושא של התזונה, אני רוצה להגיד שאני מאוד מברכת. באמת יש פיילוט שנפתח עם טיפות החלב. אני חושבת שזה משהו שחייבים לקדם במהירות האפשרית. אנחנו יודעים שמשרד הרווחה מחלק פחות מ-4,000 למיטב זיכרוני, חבילות תמ"ל בחודש. זה פרויקט קריטי, חשוב ונפלא. אבל אנחנו יודעים במקביל שמספר התמ"לים שנגנבים מחנויות וכו' הוא עצום. זאת אומרת יש המון ילדים, תינוקות, במצב המאוד קשה הזה, שאין להם תמ"ל או תמ"ל מדולל. ולכן הפער הזה שמגיע הוא חייב להגיע ממקור מוסמך לרווחה שיהיה להם מספר ואיזה ילדים כדי שהם יתנו מענה. כי הפער הוא פשוט לא יאומן, בין 4,000 שזה שום דבר, זה פחות מ-4,000. זה ממש דחוף. וכאמור, יש פתרון. יש מי שמוכן לתת לזה מענה. אז רק צריך לחבר. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> בקי, סליחה, אבל מי ייתן את המענה? לא הבנתי. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> הרווחה יש להם פרויקט של לתת תמ"ל. אם הם יקבלו דיווח, יש להם פרויקט אבל הוא נורא קטן. להבנתי הוא נורא קטן כי אין, אם היו מגיעים לרווחה, כך אני הבנתי, תקני אותי אם אני טועה. << אורח >> קריאה: << אורח >> צריך תקציב. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> זה גם תקציב. אבל אם יגיע אליהם, יש לנו פה רשימה של 11,000 ילדים, תינוקות שהם בתת תזונה. על פי טיפת חלב אין להם והם זקוקים. אז אני בטוחה שהרווחה תדע לדרוש - - - << אורח >> ורד קאופמן שריקי: << אורח >> הפתרון הוא לא התעשייה, סליחה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> סליחה, אני מבינה שיש מי שבעד הנקה ואני בהחלט בעד שיהיו יועצות הנקה בחינם וכל הדברים האלו. אבל זה לחוד וזה לחוד שיש תינוקות שאין להם מענה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בינתיים יש תינוקות רעבים. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> בדיוק. ועוד בבריאות, האפשרות שרופא ילדים, יש להם קודים שמזינים איזה מחלה יש לבן אדם. ואם הם יכניסו קוד, כמו שיש Obesity, יש קוד. חוסר ביטחון תזונתי צריך להיות לו קוד. עוד לפני שמגיעים לכל ההכשרות, שחייבים אותם. ועוד לפני שמחייבים. לפחות שהרופא שכן יודע יהיה לו איפה לכתוב את זה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אוקיי. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> ובאמת הנקודה האחרונה לרווחה, ליוכי, שבאמת עושה המון דברים. אני אשמח לשמוע אם לגבי 2026 יש תקציב ל-50,000 במיזם והאם יש לגידול? כי זה אמורה להיות תוכנית שכל שנה גדלה. האם יש דרישה מהרווחה לאוצר ואישור מהאוצר שיהיה? ואם כן, לכמה משפחות? איזה סכומים הובטח ל-2026? תודה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לגבי 2026 יש בקשה ל-50,000 אבל האוצר עדיין לא אישר. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> לא לגידול. יש מצב שזה ימשיך - - - << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אנחנו רוצים להמשיך את התוספת שלנו. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> סליחה, קיבלנו תשובה. השיחה והלחץ ימשיכו אחרי הדיון. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אני יכולה רק להגיד משהו לגבי נוהל לשעת חירום, שבקי התייחס לנוהל לשעת חירום של משרד החינוך לגבי הזנה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> קצר. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> במשפט אחד, אני אגיד שאנחנו כן, אפילו עכשיו במלחמה כן הוצאנו איזה שהוא נוהל מסוים. אנחנו יכולים להאכיל רק בתוך בית הספר, אנחנו לא יכולים להביא את האוכל הביתה למשפחות מהרבה מאוד סיבות. אפילו מהסיבה שאם לילד מגיעה מנה אחת אתה לא יכול להביא מנה אחת כשיש משפחה של חמישה. אז אנחנו מאכילים בתוך בית הספר. גם את זה, דרך אגב, איכשהו הצלחנו - - - << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> זה לא היה משפט אחד. בואי, תביאי את המשפט. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> הבאנו לבית הספר, עשינו איזה שהיא דרך שהילדים יגיעו בקבוצות יותר קטנות, במקומות שאפשר היה להביא אותם בשעות אחרות כדי שהילדים יאכלו. זאת אומרת, המשרד לפחות בתקופות האלה של החירום פעל. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני מציעה, ונעביר את זה בכתב, שבאמת תשבו ותחשבו ותאמצו איזה שהוא נוהל ברור שלא כל פעם יתחילו להמציא את הגלגל מההתחלה בכל מצב חירום. אני זוכרת בקורונה את המלחמה שהייתי צריכה לנהל כשהייתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה מול משרד הרווחה על אוכל, המנות החמות לאנשים, לאזרחים ותיקים שהיו מגיעים למרכזי היום ובזמן הקורונה הם לא הגיעו, אז לא היה להם מה לאכול. אחר כך התברר שמביאים להם מנות קפואות והיינו צריכים לנהל גם עוד מלחמה על איך לשנות את התפריט שיתאים תרבותית לאנשים. תודה רבה בקי. אני רוצה את הנציגים של נבט. << אורח >> רותם יוסף גלעדי: << אורח >> רותם, אני המנכ"לית של נבט. מי שלא מכיר, אנחנו בעצם עמותה שמטפלת בנושא של תוכנית הזנה בארוחות בוקר בתך בתי הספר. בין העמותות היחידות בטח שעושה את זה בהיקף ארצי, עם שיתוף פעולה מאוד רחב גם עם משרד החינוך וגם עם משרד הרווחה. (הצגת מצגת) אני רוצה רגע להתמקד, כי הדיון הוא על ילדים וקצת התפזרנו למשפחות ואני רוצה רגע להחזיר את זה שנייה לילדים. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> ילדים הם חלק מהמשפחות. << אורח >> רותם יוסף גלעדי: << אורח >> נכון. אבל הרבה פעמים העזרה שבעצם המדינה היום נותנת היא עזרה למשפחות. ובגלל שיש הרבה משפחות שהן לא מתפקדות, לאו דווקא העזרה הזאת בסלי מזון, בקמחא דפסחא תמיד מגיעה לילדים. לכן אנחנו חושבים שהפתרון הכי נכון לילדים הוא תוכניות הזנה בתוך בית הספר. דרך אגב, אני תכף אראה, אלה המודלים שקיימים היום בעולם. אנחנו באמת בוחרים לעבוד במערכת החינוך, כי שם כל הילדים מגיעים. חשוב רגע גם להגיד משהו, כי יש איזה שהוא שם כללי של תוכנית ההזנה. תוכנית ההזנה היא חלקית ביותר. מתוך 1,100,000 ילדים במערכת החינוך רק 200,000 ילדים אוכלים. זכאים מקבלים 130, כמו שהם אמרו. היא נגמרת בכיתה ו'. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> זה לא מדויק. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> אני מבקשת, בואו שנייה. סליחה, זה לא שיח ביניכן. אני מציעה משהו. תתמקדי בנתונים של הארגון ואנחנו אחר כך נכוון שאלות אם יהיה צורך לנציגי המשרד. << אורח >> רותם יוסף גלעדי: << אורח >> נבט מתמודדת רק עם בתי ספר, לא עם גני ילדים, לכן ההתייחסות שלי היא רק לבתי ספר. בבתי ספר אלו המספרים. ובעצם החל מכיתה ז' אין הזנה. בכיתה ז' הם לא מפסיקים להיות רעבים, להיפך מתווספת בעיה של בושה ושל הסתרה ואז מתחילה גם נשירה. בהתחלה היא סמויה ואחר כך היא גם הופכת לגלויה. מהמחקר שאנחנו עשינו, רעב הוא הגורם מספר אחד לנשירה מבתי ספר. לכן אנחנו מאמינים שפתרון עבור ילדים הוא בתוך מערכת החינוך והוא לאו דווקא, משפחות כמובן שזה חשוב, אבל מבחינתנו זה תוספת כאשר מדברים על ילדים. ארוחת בוקר, גם יש איזה היא קונספציה שארוחת צוהריים זה חזות הכול. ארוחת צוהריים לילדים רעבים מגיעה מאוד מאוחר, ב-13:00-14:00. היא קורית גם בגלל נושא של יוח"א. אם ניקח את זה רגע היסטורית היוח"א היה כשהכניסו את זה לחוק ארוחה יומית לתלמיד זה היה כדי לצמצם את כמות הילדים שנהנים בגלל בעיות תקציב. לכן אנחנו באמת חושבים שארוחת בוקר היא לא פחות חשובה, אם לא יותר. ואם צריך לדבר רגע על פתרון כולל, צריך להיות בבתי הספר, בדיוק כמו שדבי אמרה בתחילת הדיון שכבר היה בישראל. היו ארוחות בוקר והיו ארוחות צוהריים. ולא רק בגלל עניין של נזקקות, אלא גם באמת בגלל עניין של תזונה בריאה ואכילה משותפת וזמן לאכול כמו שצריך. גם איזה אוכל אתה נותן. אנחנו מאוד מתמקדים באוכל בריא. הם מקבלים פירות וירקות וממרחים שאין בהם שומן ואין בהם סוכר. וזה דברים שברגע שילד יושב ורואה את החברים שלו אוכלים גבינה לבנה והוא אוכל גבינה לבנה והוא לא מביא איזה שוקולד מהבית. ואז עוד 20 ילדים צריכים להתחיל להביא שוקולד מהבית, כי זה מה שנהוג. אז יש המון היבטים טובים ללמה הזנה במערכת הבריאות היא חשובה. זה איזה שהוא מחקר שעשינו על האימפקט. ירידה בשיעורי היעדרויות, ירידה בשיעורי אלימות. נושא של איכות קשר בין מורה לתלמיד. ברגע שהמורה שלי דואג לי לאוכל יש לי הרבה יותר רצון לשבת וללמוד ולהעמיק. דיברנו על תזונה בריאה ואיך אנחנו עושים את זה. החלוקה היא מאוד דיסקרטית, מאוד חשוב לנו לשמור באמת על הכבוד של הילדים בתוך הדבר הזה. קצת מספרים, זה מה שאנחנו עושים היום. יש לנו 19,000 ילדים, 470 בתי ספר. אנחנו עובדים במודל של שותפות עם הרשויות המקומיות. שימו לב לעלויות, שזה נתון מאוד, אנחנו מצליחים לעשות את ארוחת הבוקר שכוללת לחמנייה של 80 גרם, ממרחים בערך 12 סוגים של ממרחים, פירות וירקות בחמישה צבעים, ב-4.30 אגורות. תוכנית ההזנה היום ארוחת צוהריים היא בין 20 ל-27 תלוי כשרויות. אז גם פה, אם המדינה רוצה באמת לחשוב, אם יש בעיה תקציבית, ארוחות בוקר הן הרבה פעמים פתרון מאוד טוב ברמה של העלות. זה באמת אולי מסכם קצת מה קורה בעולם מבחינת ארוחות בוקר. בארצות הברית יש תוכנית פדרלית, הממשלה משלמת את זה. בבריטניה יש איזה שהוא מודל שקצת דומה למה שקורה איתנו היום שבעצם הממשלה יחד עם עמותות ויחד עם רשויות מקומיות, איזה שהוא שילוב. זה מאוד דומה לפרויקט ההזנה. בפינלנד זה החלום, הם מממנים את הכול. אז אנחנו לא בפינלנד עדיין אבל אנחנו כן חושבים שהורים יכולים לשלם. הם אולי גם יעדיפו לשלם קצת כסף, כמובן לפי איזה דיפרנציאציה ולייצר תוכנית שהיא בכל בתי הספר. התועלות. אנחנו רואים המחקרים של תוכניות הזנה בעולם זה מעלה את ההישגים בשתי דרגות ציון. ברגע שילדים לא רעבים ואוכלים. וכדי לשכנע את משרד האוצר זה גם חוסך כסף. על כל שקל שהשקיעו בארצות הברית בתוכנית ההזנה נחסכו שני שקלים בעלויות בריאות התביעות. ילדים פשוט הרבה יותר בריאים. הם אוכלים יותר טוב, הם נחשפים בגיל צעיר לתזונה הרבה יותר נכונה. והפתרון קיים. פשוט צריך להחליט שעושים אותו. פשוט צריך לקבל החלטה שזה בראש סדר העדיפויות ותוכנית הזנה היא חשובה. ודיברתם קצת על איך לאתר. בבית ספר מאוד קל לאתר ילדים. לנו אין בעיה היום לאתר. אם אנחנו נכנסים לבית ספר אנחנו יודעים מהר מאוד להגיד מי הילדים שצריכים. דרך הילדים אפשר יהיה גם לאתר את המשפחות. תודה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תודה. אני אשמח לקבל גם נתונים יותר מפורטים שלכם. באיזה בתי ספר, באיזה מועצות מקומיות. << אורח >> רותם יוסף גלעדי: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו על המועצות המקומיות שהתייחס, במילה. על הקטע של התקצוב. אנחנו בכספים שמשרד הרווחה תומך בנו בעצם לקחנו את הפרויקט וברשויות 4 עד 10 הם מממנים 50% וברשויות 1 עד 3 אנחנו מממנים 75% והם רק 25%. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> לא היה שר שהתמנה מאז שנכנסתי לכנסת לפני 10 שנים שלא דיברתי איתו על כל העניין של חלקם של הרשויות לעשות דירוג לפי המצב הסוציואקונומי. כולם מאוד אהבו את הרעיון, אף אחד לא קידם אותו. בבקשה, א.ס.ף. << אורח >> שחר מנדיל: << אורח >> תודה רבה, עו"ד שחר מנדיל. אני מעמותת א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים, למי שלא מכיר. העמדה שאני אציג כרגע התקבלה בשיתוף עם עוד ארגונים, שזה המוקד לפליטים ומהגרים, האגודה לזכויות האזרח, הי"ה, זכויות אדם וקו לעובד. קודם כל אני רוצה להגיד שהאוכלוסייה שאנחנו מייצגים פה בכלל לא נכללת בתוך המחקרים או הבדיקות שאנחנו עושים. היא ממש מתחת לרדאר. אנחנו ביצענו מחקר יחד עם מרכז אדוה בהתאם לפרמטרים כפי שהציגו במחקר של ביטוח לאומי. הנתונים, אם למשל הציגו בביטוח לאומי את הנתונים של כלל האוכלוסייה מבחינת אחוזים, משקי בית, 27.1% חיים באי ביטחון תזונתי. ילדים 31.8% והנתונים האלה הם באמת מזעזעים. אלו הנתונים של מבקשי המקלט. רמת אי ביטחון תזונתי בקרב האוכלוסייה היא בשיא של 85%. אי ביטחון תזונתי חמור – 55%. העוני מחפיר. זאת אומרת, אלה נתונים קטסטרופליים גם ביחס לאוכלוסייה הכללית. ולצערנו זה לא גזרת גורל, אלא זה חלק מהמדיניות של הממשלה כלפי האוכלוסייה הזאת. פליטים ומבקשי מקלט, מכיוון שהם חסרי מעמד, גם לא זכאים לקצבאות ביטוח לאומי כמעט בכלל. למרות שהם אחת מהאוכלוסיות הכי מוחלשות במדינת ישראל. גם אם הם עומדים בכל מדדי הזכאות אין קצבאות זקנה, נכות, סיעוד, הבטחת הכנסה, מזונות, גמלת ילד נכה. זאת אומרת, המשפחה בכלל לא מקבלת איזה שהיא אפשרות לשפר את המצב שלה. אני רוצה גם לדבר על המיזם הלאומי לביטחון תזונתי והעבודה של הרשויות המקומיות אז מרבית לשכות הרווחה עירוניות ואני לא אכליל, לא כולן כמובן, שאחראיות על מתן השירותים לתושבי הערים וביניהם גם פליטים ומבקשי מקלט שמתגוררים בערים הללו נמצאות בעומס וחסר להם הרבה מידע לגבי הזכויות המעטות שכן מכירות, אם הם בכלל מכירים את אוכלוסיית מבקשי המקלט. לכן הרבה פעמים בכלל לא מציעים להם סיוע או לא מגישים להם אותו ובאופן תדיר אנחנו בארגוני הסיוע נאלצים לתווך בין מבקשי מקלט ללשכות רווחה עירוניות. אין להם מספר מזהה אחיד, זה גם מקשה על הלוגיסטיקה כדי בכלל לבקש שירות. ויש רשויות שפשוט מעדיפות לא להתעסק בזה בכלל. אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי הבריאות. כפי שציינה נציגת משרד הבריאות, עמדת משרד הבריאות היא שגם המשרד רואה את הנושא של אי ביטחון תזונתי כבעיה בריאותית. על פי המחקר שביצענו, שהזכרתי קודם, רבע מילדי הפליטים בישראל לא מבוטחים בביטוח בריאות. בקרב משפחות רבות ילדים חולים לא מקבלים טיפול רפואי בסיסי, בדיקות שגרתיות או מעקב. וההורים נאלצים לוותר על טיפול רפואי, אם בכלל הם זכאים מלכתחילה או לבחור בין טיפול רפואי לבין אוכל לילדים שלהם. אני כן אזכיר גם את תקנות ביטוח הבריאות החדשות שנכנסו לתוקף ביולי 2024 והן קשורות באופן ישיר גם למצב של אי ביטחון תזונתי. הן חלות רק על ילדים ממוצא אריתראי, סודני, אוקראיני. הן עולות 145 שקלים לילד בלי תקרה משפחתית. וזה רק בקרב הזכאים. יש גם הרבה מאוד אוכלוסיות שמלכתחילה לא זכאיות להיכלל בתקנות ביטוח הבריאות, גם לא בתשלום. הקשר, כמו שהציגו פה, בין היעדר ביטוח בריאות לאי ביטחון תזונתי הוא ברור. ילדים ללא מעקב רפואי סובלים יותר ממחלות כרוניות, בעיות התפתחות, תת תזונה. כמו שאמרתי, זאת החלטה בלתי אפשרית. תחשבו על משפחה עם שלושה ילדים. מתחילה את החודש עם 435 שקלים רק לביטוחי בריאות, בלי תקרה משפחתית. ממוצע השתכרות בין 3,000 ל-4,000 שקלים לחודש. השכירות תופסת נתח רחב מהסכום הזה. מה נשאר להם כדי לאכיל את הילדים? וזה לא מצב תיאורטי, זו מציאות של אלפי ילדים בישראל שמגיעים בעיקר לארגוני הסיוע כי אין דרך אחרת לסייע להם. אנחנו רוצים קודם כל להשמיע את הקול הזה. להעלות את המודעות, לכלול אותם בתוכניות. אנחנו יודעים שיש בעיה כי אין להם תיעוד וילדים הם לא מתועדים. אבל הילדים האלה חיים פה, הם נולדו פה רובם והם לא צריכים להיות רעבים, בטח לא בנתונים של 85% או 55% של אי ביטחון תזונתי חמור. שזה אומר רעב קשה. << אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף. אני גלעד פלומבו, מנהל המחלקה הציבורית בארגון א.ס. ף. ממש חשוב לי רק להגיד, לתת איזה שהיא דוגמה מהשטח מה אנחנו עושים באמת ביום יום. חלק מהסיוע שאנחנו מספקים הוא סיוע הומניטרי. מזון יבש, פורמולות לתינוקות, חיתולים, הדברים האלה. אני יכול להגיד לכם שמאז פרוץ המלחמה לפני יותר משנתיים הייתה עלייה בביקוש, שגם ככה היה גבוה, ביותר ממאה אחוזים של הפונים שלנו. אני מדבר גם על פליטים מאריתריאה וגם על פליטים מאוקראינה שהדגש פה למה ששחר אמרה לגבי המדיניות הישראלית שזה בעיניי מוכיח את הקשר הישיר. מדובר על אנשים שנמצאים פה כמעט 20 שנה, אם זה הפליטים מאפריקה. ומדובר על אנשים שנמצאים פה בערך ארבע שנים הפליטים מאוקראינה. הנתונים שאנחנו הצלחנו לאסוף במחקר שלנו מראים נתונים מזעזעים באופן זהה גם לפליטים מאוקראינה וגם לפליטים מאריתריאה או מסודן. אני רק רוצה להגיד דבר אחרון שזה בטח לא מופנה אלייך, עאידה, ותודה על הדיון הזה. שגם אנחנו בארגוני זכויות האדם וארגוני הסיוע מותקפים על בסיס יום יומי, גם ברמת תקציבים, גם בניסיון לסתום לנו את הפה ושלא יהיה מי שייצג את האוכלוסיות האלה. באמת חשוב שיחשבו גם מי שתוקפים אותנו. שוב, הם לא כל כך נוכחים פה בחדר. מה היה קורה אם אנחנו לא היינו נמצאים? למי זה תורם שיש אנשים עניים ורעבים ברחובות. זה באמת משהו שחשוב לטפל בו. תודה עאידה על הדיון הזה ועל זה שנתת לנו גם לדבר. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> תודה. אני יודעת, המתקפה הזאת מתקיימת קומה אחת למטה. לצערי הרב, אנשים לא מבינים במה הם פוגעים, כמו שהם עושים בהרבה תחומים אחרים, לא רק בפילנתרופיה ולא רק בארגוני זכויות אדם. << אורח >> גלעד פלומבו: << אורח >> ובסוף הם פוגעים בילדים שצריכים את זה. << יור >> היו"ר עאידה תומא סלימאן: << יור >> בטוח. אי אפשר, אני מאוד מתפתה להגיד מה שיש לי בראש עכשיו. אבל תשמעו, לצערי הרב אני מוסיפה גם למה שאמרתם. זו קבוצה של אוכלוסיית ילדים שלא מדברים עליה ולא לוקחים אחריות עליה כדי לטפל בבעיות. אני הייתי מוסיפה גם כן את הילדים שאחד מההורים שלהם הוא לא אזרח מדינת ישראל. השני הוא כן אזרח. הם ילדים לאזרחי מדינת ישראל שהמדינה לא מכירה בהם, לא רושמת אותם. בגלל חוק האזרחות, חוק מניעת איחוד משפחות. אלה ילדים שגם לא מקבלים בהרבה מקרים ביטוח בריאות והם סובלים. אני יודעת שחלק גדול מהם נמצאים בתוך הכפרים בערים הערביות ולצערי הרב אף אחד לא חושב על פתרונות אמיתיים לילדים האלה. את האמת, תמיד לדבר על, מדינת ישראל גם כן אחראית על כל הילדים שנמצאים תחת הכיבוש שלה. והיא גם לא מטפלת בזה. כל הילדים שנמצאים בגדה הם באחריות של מדינת ישראל, כל עוד היא רוצה להמשיך לכבוש את השטח הזה. וגם על זה לא דיברנו ושם גם הבעיות הן מאוד גדולות. אבל אנחנו נחזור גם כן לעניין של הדיון הזה. לצערי הרב זה אחד הדיונים שתמיד קורעים את הלב ותמיד מרגישים שאנחנו לא עשינו מספיק וסדר העדיפות במדינה לא הולך בצורה הנכונה. כאשר יש תקציבים שמועברים כל יום. ותאמינו לי, אני יושבת בוועדת הכספים כבר כמה שבועות. אני רואה איך הכסף עף מסעיפים שהייתי רוצה לחזק אותם לסעיפים קואליציוניים או לתקציבים אחרים במשרדים שאפילו את התקציב שיש להם לא ניצלו. ובעיה כזו חמורה של אי ביטחון תזונתי של ילדים שמשפיעה ויש לה השלכות גם חברתיות, גם חינוכיות, גם התפתחויות של הילדים – לא מקבלת את תשומת הלב. חלק מהדברים שהתעקשתי עליהם והתעקשנו בחקיקה של הרשות למאבק בעוני זה מאגר הנתונים והמחקר סביב הבעיה. אי אפשר להמשיך במצב הזה שאף אחד או אף מוסד במדינה הזו לא מרכז את כל הנתונים שגם קשורים בעוני וגם קשורים באי ביטחון תזונתי בצורה כוללת ביותר. מחקר זה טוב. לשאול ולעשות סקרים זה טוב. אבל נתונים שאפשר גם להצליב מידע ביניהם. מי שמקבל ממשרד החינוך האם זה מצליב מידע עם מי שמקבל ברווחה. ואיך באמת להבטיח שהכסף המאוד מוגבל ינוצל בצורה הכי טובה, בלי שזה יהיה קשור להשתייכות פוליטית זו או אחרת. אי אפשר להמשיך עם המצב הזה שבו יש מונופול של צד פוליטי מסוים, של מפלגה פוליטית, על חלוקה של תווי מזון שקשורים במי משלם ארנונה ומי לא משלם ארנונה וכל ההנחות על הארנונה. זה בלתי מתקבל על הדעת. כולנו יודעים איך מנתבים את הכסף במדינה הזאת וצריך לסמן את זה. אנחנו נפנה למשרדים לבקשת מידע שביקשנו. אנחנו גם נוציא את ההמלצות שחלק מהן, כפי שאמרתי, בעניין משרד הבריאות זה הנחיות ברורות. ואולי באמת, איך לא חשבתם להוסיף עוד קוד כאילו? צריך את בקי שתגיד דבר כזה? בקי, תמיד צריכים אותך, זה לא בעיה. אבל אני חושבת שהמשרד צריך לקחת את ההמלצות האלה. גם כן משרד החינוך, אנחנו נעביר לכם את ההמלצות. כולל נתחיל לבדוק את האפשרות של חקיקה בנושא של הפרדה בין עניין הארוחה לבין עניין הצהרונים. גם איך אפשר, אחרי שנקבל את המידע שביקשתי בעניין התוכניות שלכם, אולי נוכל להצליב מידע ולהבין איך זה יהיה. בעניין הרווחה אנחנו גם נחכה לתשובות לשאלות שהעלינו. אני מאוד מבקשת לא יותר מעשרה ימים כדי לקבל את כל התשובות. אני ממליצה גם לוועדה, ליושבת-ראש הוועדה המכהנת לקיים דיון מעקב בעוד חודש בנושא הזה. אחרי שכבר קיבלנו את המידע ודאגנו לעשות את הניתוח שאנחנו רוצים. תודה לכולם. תודה כמובן גם כן לביטוח הלאומי. אני מקווה שאנחנו עוד ניפגש. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>