חומר רקע - גורמים חיצוניים
שדולת הנשים בישראל | הברזל32, ת"א-
.יפו | טל054-4955361
Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361
[email protected] | www.iwn.org.il
25/01/2026
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ו
לכבוד
חברות וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
הנדון: כשל מערכתי במערך הסיוע למשפחות משרתי מילואים-
ישיבת מעקב
להלן סקירה תמציתית של פערים חמורים שעדיין קיימים במערך הסיוע למשפחות משרתי מילואים, כפי שעלו מפעילות
"הקו של אליס" של שדולת הנשים בישראל. הממצאים מבוססים על פניות רלוונטיות מהתקופה האחרונה ומצביעים
.על הצורך בהתערבות דחופה
פיטורים בלתי חוקיים של בנות זוג-
פקיעת ההגנה המשפטית
במהלך שנת2025
העלינו בפני הוועדה לקידום מעמד האשה, את התופעה החמורה של פ יטורים בלתי חוקיים של
בנות זוג של משרתי מילואים. כפי שפרטנו בעבר, מעסיקים ניצלו את מצבן של נשים שנאלצו לצמצם שעות עבודה או
להיעדר בשל טיפול בילדים, ללא גיבוי הורי ופיטרו אותן, ללא היתר, בניגוד להוראות השעה שנועדה להגן עליהן (הוראת
שעה מכוח חוק חיילים משוחר 'רים (החזרה לעבודה) (תיקון מס19
והוראת שעה), התשפ"ד-
2024
). הוראת השעה
,הייעודית לעיל הרחיבה את ההגנה גם לבני ובנות זוג של משרתי מילואים. הוראה זו קבעה כי מעסיק אינו רשאי לפטר
להוציא לחל״ת או לפגוע בהיקף המשרה או בשכר של בן/בת זוג של משרת מילואים, אלא אם ק יבל היתר מוועדת
התעסוקה במשרד הביטחון. ועדת התעסוקה מורכבת מיו״ר הוועדה, נציג האגף לחיילים משוחררים ומילואים, נציג
הסתדרות העובדים ונציג התאחדות התעשיינים. תפקידה לבחון האם הפגיעה בעובד/ת אינה קשורה לשירות
.המילואים ואינה מהווה ניצול של המצב
עם פקיעת הוראת
השעה בסוף שנת2025
., ההגנה הייעודית והמורחבת לבנות זוג של משרתי מילואים חדלה לחול
המשמעות המעשית היא יצירת פער חמור: בעוד שהחוק ממשיך להגן על המשרת עצמו, בת זוגו חשופה כיום לפיטורים
או לפגיעה בתנאי העסקתה, ללא מנגנון פרוצדורלי מקדים וללא פיקוח של ועדה מאו זנת. נשים שפוטרו נדרשות לפנות
,מיוזמתן לבית הדין לעבודה ולהוכיח קשר סיבתי בין הפיטורים לשירות המילואים של בן זוגן, נטל הוכחה כבד במיוחד
,בהיעדר מנגנון היתר מוקדם שהיה קיים בתקופת הוראת השעה. במקרים אלו הפגיעה היא כפולה: הן במשפחה
המאבדת מקור הכנסה קריטי בת קופה של חוסר יציבות כלכלית, והן באישה עצמה–
המאבדת ותק, זכויות סוציאליות
ויכולת השתלבות עתידית בשוק העבודה. נשים אלו משלמות מחיר אישי כבד על שירותו של בן זוגן, באופן הפוגע
.בחוסנן האישי ובחוסן המשפחתי
נוכח האמור, נדרשת הארכה מיידית של הוראת השעה או חקיקת ה ,וראת קבע
אשר תחזיר את ההגנה המיוחדת לבנות זוג של משרתי מילואים, לרבות חובת קבלת היתר מוועדת התעסוקה במשרד
.הביטחון
בנוסף, נדרש מנגנון סיוע משפטי ממוסד לנשים שנפגעו ממעסיקיהן, על מנת להבטיח מימוש זכויות
אפקטיבי ולא להותירן לבדן מול הליך משפטי מורכב ויקר, כ .דוגמת הסיוע המשפטי
דמי לידה מופחתים לבנות זוג של משרתי
המילואים
כפי שנוכחנו להבין מהפניות לקו של אליס, בנות זוג של משרתי מילואים אשר צמצמו את היקף משרתן בשל שירות
המילואים ולאחר מכן יצאו לחופשת לידה, קיבלו דמי לידה מופחתים. זאת, מאחר שהמוסד לביטוח לאומי מחשב את
דמי הלידה על בסיס השכר המופחת שלאחר צמצום המשרה, ולא על בסיס השכר שקדם לצמצום המשרה שנכפה
.עליהן עקב שירות המילואים
גם כאן, נשים נענשות פעמיים: פעם אחת כאשר הן נאלצות לצמצם משרה בשל שירות המילואים של בן זוגן, ופעם
שנייה כאשר דמי הלידה מחושבים בהתאם
לשכר המופחת. מצב זה פוגע באופן ישיר בביטחונן הכלכלי של נשים
בתקופה רגישה במיוחד, ואינו משקף את מצבן הכלכלי האמיתי טרם המלחמה. אנו סבורות כי חישוב דמי הלידה
במקרים אלה צריך להתבסס על השכר שקדם לצמצום המשרה בשל המילואים, ולא להעניש נשים על נסיבות שנכפו
שדולת הנשים בישראל | הברזל32, ת"א-
.יפו | טל054-4955361
Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361
[email protected] | www.iwn.org.il
עליה .ן
בנוסף, יודגש כי למוסד לביטוח לאומי קיימת סמכות לבצע התאמות בחישוב דמי הלידה במקרים של פגיעה בהכנסה
.עקב נסיבות שירות מילואים, אולם מימוש סמכות זו מותנה כיום בפנייה יזומה של היולדת ובהגשת בקשה פרטנית
מהפניות שהגיעו לקו של אליס עולה כי נשים רבות אינן מודע ות לאפשרות זו, ומשכך אינן פונות בבקשה מתאימה
ומקבלות בפועל דמי לידה מופחתים, חרף הקשר הישיר בין צמצום המשרה לבין שירות המילואים. יש להדגיש כי המידע
הרלוונטי מצוי ממילא בידי המוסד לביטוח לאומי: הביטוח הלאומי מחזיק בנתונים בדבר שירות מילואים שבגינו
משולמים ת ,גמולים, ויכול להצליב מידע זה עם בקשות לדמי לידה המוגשות על ידי בנות זוג של משרתי מילואים. לפיכך
אין כל הצדקה להטלת הנטל על היולדת הטרייה לפעול מיוזמתה, לאתר מידע ולהגיש בקשות ייחודיות בתקופה רגישה
.זו נדרש כי המוסד לביטוח לאומי יפעל באופן יזום באמצעו ת שליחת הודעה ברורה ומפורטת ליולדות שהן בנות זוג
של משרתי מילואים בדבר זכאותן לבקש התאמה בחישוב דמי הלידה
באמצעות גיבוש מנגנון אוטומטי להצלבת
.נתונים ולחישוב הוגן של דמי הלידה, ללא צורך בהליך פרטני מכביד וללא פגיעה בזכויות
בנות זוג לשעבר של משרתי מילו אים
.למרות התקדמות משמעותית בהכרה בזכויות בנות זוג לשעבר, התהליכים התפעוליים סובלים עדיין מכשלים חמורים
:מפניות שהגיעו לקו של אליס עולים, בין היתר, הכשלים הבאים
●
היעדר שקיפות וחוסר נגישות: נשים אינן מקבלות אישור קבלה או מספר סימוכין לבקשותיהן. המוקד
הטלפו.ני כלל אינו זמין להן ואין כל אפשרות לקבל מידע על סטטוס הטיפול בבקשה
●
דחייה ללא נימוק: בקשות נדחות ללא הסבר ברור. הפונות אינן יודעות מה חסר במסמכים שלהן או מדוע
.הבקשה נדחתה
●
.סגירה אוטומטית של בקשות: בקשות נסגרות בשל היעדר מסמכים, ללא כל התראה מוקדמת נשים
.מגלות על הסגירה רק לאחר חודשים, כאשר הן מנסות לברר את סטטוס הבקשה ומתברר שהיא נסגרה
●
עיכובים קיצוניים בתשלום: משרד הביטחון מתעכב חודשים ארוכים בהעברת תשלומים לנשים, גם לאחר
שכבר קיבלו אישור מקרן הסיוע על זכאותן. העיכובים נמשכים לעיתים חצי שנה ויותר, ו מותירים נשים
.וילדים, ללא הכנסה בתקופה קריטית
,יובהר בנקודה זו, כי בשל האפליה של בנות הזוג לשעבר של משרתי מילואים, אשר להן ילדים משותפים עם המשרת
הגשנו יחד עם פורום נשות המילואימניקים והקליניקות המשפטיות בקריה האקדמית אונו, עתירה לבג״צ. בית המשפט
קיבל את העתירה וקבע צו על תנאי למדינה בדרישה להסבר מדוע היחס לבנות זוג לשעבר מפלה, על המדינה להגיב
בנושא עד ליום15.02.26
.
בדיון, כב׳ השופטת ברק ארז הביעה ביקורת חריפה על טיפול המדינה בנשים אלו. בית
המשפט מתח ביקורת על המדינה ואמר כי על הגורמים הרלוונטים: ליצור
"מסלול ירוק" לבנות זוג לשעבר שיאפשר
טיפול יעיל ומהיר בבקשותיהן, הימנעות מיחס של "מקבצות נדבות" והכרה בכך שמדובר במחדל משמעותי ובנזק ממשי
הנגרם לנשים אלו. אנו ממתינות לתשובת המדינה ולהחלטת בית המשפט, אך הדיון כבר הניב הכרה ברמה השיפוטית
הגבוהה ביותר בכך שמ.דובר באפליה בוטה הטעונה תיקון מיידי
( משפחות עם מתבגרים18
-
14
)
-
אפליה בזכאות
במסגרת הקו והדיונים בוועדה עלה קושי נוסף. כיום ,
,הגבלת הזכאות למענקים למשפחות משרתים (טיפול נפשי
)בייביסיטר, אובדן הכנסה היא רק למשפחות עם ילדים מתחת לגיל14. זוהי אפליה המתעלמת מהצרכים המ ורכבים
של
ילדים ו
מתבגרים
מעל גיל14
ומותירה משפחות רבות ללא סיוע. מהפניות אל הקו עולה כי הנזק הנפשי של
מתבגרים אינו נלקח בחשבון: ראשית, מתבגרים חשופים למידע טראומטי דרך רשתות חברתיות, מבינים את הסכנה
לחיי הוריהם ונדרשים לעיתים לתפקד כראש משפחה. חרף זאת, הם אינם זכאים למענק טיפול נפשי למרות הפגיעה
שדולת הנשים בישראל | הברזל32, ת"א-
.יפו | טל054-4955361
Israel Women’s Network | Habarzel 32, Tel Aviv-Yafo | Tel. 972-544-955361
[email protected] | www.iwn.org.il
העמוקה. שנית, מתבגרים רבים ניזוקים משירות המילואים של הורה אחד או יותר, דבר שעלול להביא לפגיעה בהישגים
אקדמיים ולהשפיע על קבלה לאקדמיה, פסיכומטרי ושיבוץ ליחידות איכותיות. מדובר בנזק בלתי הפיך למסלול חיים
שלם. נדרשת הרחבת זכאות לגילא י14-18
לטיפולים רגשיים ומענק אובדן הכנסה להורה שמפחית שעות עבודה בשל
.שירות המילואים של בן או בת זוגו/ה
לאור הפערים הקריטיים המפורטים לעיל והפגיעה המתמשכת באלפי נשים וילדיהן, אנו פונות ליו"ר הוועדה בדרישה
להוביל את התיקונים הנדרשים ולהפעיל את סמכו תה להבטחת יישום מעשי. מדובר בהפרת זכויות יסוד הדורשת
התערבות מיידית. הארכת ההגנה מפני פיטורים או חקיקת הוראה קבועה, תיקון הפגם בחישוב דמי לידה, יצירת מנגנון
.תפעולי שקוף ויעיל לבנות זוג לשעבר בהתאם להנחיות בית המשפט העליון והרחבת זכאות למשפחות עם מתבגרים
הש .ינויים הנדרשים הם קריטיים למען אלפי הנשים והילדים הזקוקים לסיוע זה, ואין מקום לעיכוב נוסף ביישומם
לצד הכשלים המערכתיים שפורטו, חשוב לציין גם התקדמות חיובית שהושגה בעקבות עבודה מאומצת של שדולת
הנשים בישראל, פורום נשות המילואימניקים, משרד הביטחון והמוסד לבי טוח לאומי. במסגרת עבודה זו, קּודם המענק
החד־פעמי בסך3,000
ש״ח לבנות זוג לשעבר של משרתי מילואים, אשר היה תקוע במשך כשנה ללא מענה. בעקבות
ההתערבות והלחץ המתמשך, בתחילת ינואר2026
שילם הביטוח הלאומי את המענק לבנות ובני זוג לשעבר. מדובר
בצעד חשוב ומשמעותי, המ עיד כי כאשר קיימת מחויבות בין־משרדית וקשב לצרכים שעולים מהשטח, ניתן לייצר
פתרונות מעשיים. עם זאת, אין בהתקדמות זו כדי לגרוע מהצורך הדחוף בתיקון הכשלים המבניים שפורטו לעיל
.ובהבטחת מענה יציב, שוויוני ומתמשך למשפחות משרתי המילואים
,בכבוד רב ובברכה
אילנית סויבלמן, עו״ד
שדולת הנשים בישראל