פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 489 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), שעה 9:38 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת בהמות)(תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר חברי הכנסת: יסמין פרידמן מוזמנים: טל גלבוע – יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים, משרד ראש הממשלה מיכאל עידון פיינשטיין – מתמחה, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה אילנה קידר – מרכזת הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה אודליה אסולין דגני – עו"ד, ממונה שירותים וטרינריים ורגולציה, משרד החקלאות ד"ר דגנית בן דב – אגף רווחת בעלי חיים, משרד החקלאות וביטחון המזון אבינועם ביר – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי מינהלי, משרד המשפטים ניר וינטרוב – משפטן, ייעוץ וחקיקה משפט פלילי, משרד המשפטים אביגיל סון פלדמן – עו"ד, משפטנית המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ד"ר רינה רמרזקר – וטרינרית ביחידה הווטרינרית, משרד הבריאות ליאור סויד – מנהל תחום פיקוח בקרה סחר וייצור, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שלמה זלמן רייכמן – יועץ יו"ר הוועדה חן חיימזון – מנכ"ל ובעלים חיימזון הובלות חאתם דבאח – מנהל "באסם דבאח בע"מ" ירון לפידות – מייסד שותף - חופש לבעלי חיים נועה אופיר פרוביזור – דוברת ומנהלת קמפיינים, חופש לבעלי חיים רוני בן דוד – עו"ד, עמותת תנו לחיות לחיות אמנון קרן – עו"ד, מנחה קליני, קליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעלי חיים, אוניברסיטת תל אביב מרגלית נחמני – סטודנטית, קליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעלי חיים, אוניברסיטת תל אביב איריס מגן – עו"ד, ראש תחום מדיניות, אנימלס ייעוץ משפטי: שמרית שקד גיטלין מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת בהמות)(תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בוקר טוב לכולם, שלום לכל המוזמנים. אנחנו פותחים את הישיבה הזאת בתקנות. אני אגיד מילה אחת לפני. האמת שאני נכנסתי לוועדה הזאת וישבתי עם הנהלת הוועדה אז קיבלתי את כל הדברים שיושבים על שולחן הוועדה. ויש לה ברוך השם לא מעט דברים שהצטברו כאן. אחד הדברים היו התקנות האלו. אני לא הבנתי מה הקשר לוועדת חינוך. כי אני חשבתי שאני נכנס לוועדת חינוך ופתאום צריך לעסוק פה בהובלת בהמות ודברים כאלה. אמרו לי תשמע, צער בעלי חיים זה משהו שקשור לחינוך. והאמת, זה דבר שמאוד התחברתי אליו, כי אני חושב שבסוף צער בעלי חיים זה ערך. זה ערך יהודי. זה ערך שבסוף אנחנו, אני חושב שלפני שאולי תרבויות אחרות בכלל חשבו בכיוון כבר ביהדות המושג הזה של צער בלי חיים היה נוכח. וזה באמת משהו ראוי לחנך אותו, שאנחנו צריכים להתחשב ולהסתכל גם על בעלי חיים. זה משהו שהוא בעיניי ראוי ואני שמח לדון בדבר הזה. את רוצה לתת את הקונטקסט? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בדיוק, נכניס את הדיונים שלנו להקשר. אז באמת הוועדה קיימה עד כה שישה דיונים בתקנות. טרם התקיימו הצבעות. בחלק מהתקנות הדיון כבר הושלם, חלק עדיין לא התחלנו לדון. יש מספר תקנות שקיימנו בהן דיון, אבל נשארו לנו עוד נקודות להכרעה. אני אגיד בגדול: יש נושא של הגדרת ארגז מתחלף, שזה עניין טכני. יש נושא של משך הובלה והטמפרטורה וההחרגה של הובלה מנמל. ייבוא זה עוד עניין שנשאר לנו פתוח. הנושא של השוקר והנושא של מתקני טעינה ופריקה, שימוש ברמסה שינוי השיפוע. אלה נושאים שנשארו בהם נקודות מסוימות להכרעה, אבל ברובם קיימנו כבר דיונים רבים. מתקנה 11 ואילך לא קיימנו דיון, שם בעצם עצרנו בישיבה האחרונה. אני מציעה שנמשיך מתקנה 11 ואילך ובסוף, אני לא יודעת אם זה יהיה היום או במועד אחר, נחזור לכל הנקודות שנשארו במחלוקת והוועדה תצטרך להכריע בהן. תקנה 11, נתחיל מהתחלה. אודליה, בבקשה תקראי ותסבירי. אם את יכולה גם להגיד כמה מילים בהתחלה, בכל זאת, עבר הרבה מאוד זמן מהדיון הקודם. קצת באופן כללי על התקנות בגדול על כל ההסדר בתקנות ואז נרד לתקנה 11. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני כן הייתי רוצה להגיד משפט, אם אפשר. בגלל שאתה חדש פה חשוב לי רק לעשות איזה שהיא מסגרת. בגלל שזה חדש לך לדון בנושאים האלה, שחשוב שתדע: ככל שבעלי החיים סובלים יותר זה אומר שאפשר לעשות עליהם יותר כסף. זה שתדע, כל מה שקשור למשק המזון מן החי, האכזרי. ככל שהם סובלים יותר זה אומר שיש כסף. התפקיד שלנו פה, של הארגונים, שלי, של יועצת ראש הממשלה לנושא רווחת בעלי חיים, זה לבוא ולייצג רגע את הצד של בעלי החיים בדיונים האלה. זו פנייה, שתדע מה המסגרת מהבחינה הזאת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> בוקר טוב, אני עו"ד אודליה אסולין דגני מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות וביטחון המזון. חוק צער בעלי חיים הוא חוק שבא להגן על בעלי חיים ולדאוג לרווחתם. בחוק הזה נקבע שההגנה הזאת תינתן להם בהתחשב בצורכי החקלאות. וכך גם בתקנות האלה שנחקקו בשנת 2006. לכן למעשה התקנות לאזן בין רווחתם של בעלי החיים ומזעור הצער שנגרם להם במהלך ההובלה לבין למעשה הצורך החקלאי, בגידול בהמות ובהובלתן ממקום למקום. ממשק למשק, מנמל ייבוא למקום הסגר וגם בהובלתן לבתי מטבחיים בסופו של יום. התקנות שנחקקו ב-2006 מאז נצבר ידע מקצועי וניסיון מקצועי גם של העוסקים בתחום וגם בתחום רווחת בעלי חיים. נוסף לזה היו שינויים גם באיחוד האירופי בנושא הזה. הלימוד של השטח, הניסיון בשטח וההתאמות האלה והשינויים באיחוד האירופי דרשו גם התאמות בתקנות האלה. לכן התיקונים שאנחנו הבאנו פה וכמובן פורסמו להערות ציבור וקיבלנו הערות ציבור מכל הכיוונים, גם ארגונים למען בעלי חיים וגם מכיוון של מגדלים ומובילים, הובאו בחשבון. בסופו של דבר התקנות, הנוסח כפי שהבאנו אותו יוצר איזון בין הצרכים של הבהמות ורווחתן במהלך ההובלה לבין הצרכים של המשק. במהלך הדיונים שהיו לנו כאן מאז שהבאנו את התקנות היו מספר שינויים. חלקם ביחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה ועם משרדי הממשלה, משרד המשפטים ומשרד התחבורה, בעקבות הערות שקיבלנו. חלקם בעקבות הערות שקיבלנו גם מהארגונים וגם מהמגדלים. אנחנו כמובן נציג אותם פה, את השינויים האחרונים. אבל אם אנחנו מתחילים עם תקנה 11 אז אנחנו בעצם קודם נסיים את זה ואחר כך נחזור לדברים שתיקנו בעקבות הערות שהיו בדיונים הקודמים, כולל הערות של יו"ר הוועדה הקודם שביקש מאתנו להציע ולהביא בחשבון בנוסח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אחדד שהאיחוד האירופי כרגע נמצא בעצמו בסוג של איזה שהיא רגולציה והם בעצמם משנים כרגע דברים. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. זה טרם אושר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. הם מבינים שהם לא מספיק טובים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את רוצה להתחיל? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו בעצם בתקנה 11 לתקנות העיקריות. זה בעצם בעמוד 13. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> זאת תקנה שעניינה תאי ההובלה בבעלי חיים. תיקון תקנה 11 14. בתקנה 11 לתקנות העיקריות: (1) במקום הרישה יבוא "לא יוביל אדם בהמה אלא אם כן התקיימו בתאי ההובלה תנאים אלה:"; (2) בפסקה (2), במקום "בתאים" יבוא "בדפנות התאים וברצפתם"; (3) בפסקה (3), בסופה יבוא "או מרופדת בחומר כאמור"; (4) אחרי פסקה (3) יבוא: "(3א) תא הובלה שמובלים בו גורי חזירים שמשקלם נמוך מ-10 ק"ג, טלאים או גדיים שמשקלים נמוך מ-20 ק"ג או עגלים או בכרים שגילם נמוך משישה חודשים, יהיה מרופד בחומר שטיבו וכמותו מתאימים לספיגת הפרשותיהם במהלך ההובלה;"; (5) במקום פסקה (5) יבוא: "(5) מבנה תא ההובלה מאפשר לבחון את מצב הבהמות שבתוכו;"; (6) בפסקה (6) במקום "יהיו נקיים" יבוא "יעברו ניקוי וחיטוי" ובמקום החל במילים "ינוקו לאחר סיומם" ועד סופה "הוראה זו לא תחול על הובלת בהמות ברכז החוזר מתחנת הסגר או ממקום הסגר לנמל יבוא לצורך הובלת בהמות שהגיעו באותו כלי הובלה. בפסקה זו, "תחנת הסגר", "מקום הסגר" ו-"כלי הובלה" – כמשמעותם בתקנות יבוא בעלי חיים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אודליה, עכשיו אפשר אולי להקריא בנוסח המשולב, זה יהיה יותר נוח. ונסביר תיקון תיקון. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> למעשה התיקון הראשון שביקשנו להוסיף פה זה התייחסות לדפנות התאים ולרצפתם. במקור יש התייחסות לתאים בכלל. רצינו להבהיר שהכוונה היא גם לדפנות וגם לרצפה של התאים. שאין בהם בליטות או חריצים העלולים לפגוע בבהמות או שבהמות עלולות להילכד בהן. התיקון השני מתייחס לרצפת התאים ולהבהיר שלא זו בלבד, זאת אומרת שיש אפשרות או שהרצפה תהיה עשויה מחומר המונע החלקה או אם היא לא עשויה מחומר המונע החלקה היא מרופדת בחומר כאמור. כך או כך שיהיה איזה שהוא ריפוד שימנע החלקה. התיקון השלישי שביקשנו להוסיף הוא תיקון שמתייחס לגורים, לבעלי חיים צעירים, שההובלה שלהם מחייבת ריפוד של התא בחומר שמאפשר ספיגה של ההפרשות שלהם במהלך ההובלה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אודליה, נשאלתי לגבי הפסקה הזאת. איך בעצם מנקים את זה אחר כך? אם החומר עצמו סופג את ההפרשות, אז בעצם כשאת שוטפת? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> בצורה דומה לניקוי של ההפרשות עצמן. אם אין חומר שסופג הפרשות הם מפרישים לאורך כל הדרך. אז כן, צריך מקום מתאים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> את מתכוונת חומר כמו ספוג כזה בעצם? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נסורת בדרך כלל. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> נסורת או קש. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ומחליפים אותה בעצם אחרי כל נסיעה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הבנתי. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> וכאשר מדובר בבהמות בוגרות הן עושות צרכיהם לאורך הנסיעה. אז גם יש חומרים מוצקים שצריך לנקות. לא פשוט, לא בכל מקום שיש בו מתקנים לשטיפת משאיות יש אפשרות להיפטר גם מחומר אורגני. צריך מקום מתאים. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> צריך להחליף גם בין הובלה להובלה? כלומר, מהנמל להסגר, חזרה להסגר. עכשיו הרפד ספוג, שוב צריך להחליף אותו? זה לא מצוין. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לא, מצוין לגבי זה חריג. הקראתי אותו. קודם כל הניקוי והחיטוי צריך להיות בכל הובלה, אבל כאשר מדובר באותו רכב שנוסע מנמל הייבוא למקום ההסגר - - - << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> כן, זה ברור, זה חיטוי, ברור שאי אפשר לעשות באמצע. אבל מבחינת הרפד? כי נסיעה של שעה וחצי תספיג את הרפד לחלוטין. אם תעשי שתיים-שלוש נגלות ולפעמים יותר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> קודם כל, הרפד מתייחס אך ורק לגורים קטנים. בדרך כלל אין ייבוא של גורים קטנים. אז קח את זה בחשבון. זה לא רלוונטי. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לא שלכם, אבל כן. לא שלך אבל של דלבי לדוגמה המון פעמים צעירים ביותר. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין דבר כזה, אין ייבוא של גורים. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> פחות משישה חודשים בעגלים יש. יש. עגלים בני פחות משישה חודשים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> הממוצע של משקל הטלאים - - - << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> העגלים במיוחד, דלבי מביא עגלים מאוד קטנים. ודגנית פה מסכימה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> למה נקבע הגיל שישה חודשים? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> שוב, אם זה ככה, אם מישהו באמת מייבא נגיד גורים קטנים אז הוא צריך - - - בעניין הזה של הריפוד. אבל זה יהיה בדומה לעניין החיטוי. כלומר במהלך הפריקה אי אפשר לעצור את המשאית ולנקות אותה, לשטוף אותה מחדש. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> ברור לי שיש הבדל בין שטיפה וחיטוי לבין רפד. מבחינת רפד יש לו תפקיד. יש לו תפקיד מאוד ברור. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נכון. ועדיין, מבחינת רווחת בעלי חיים המהירות של הפינוי של הספינה לוקחת. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אבל ההחרגה פה היא לא, היא מדברת על הוראה בפסקה (6) ולא על כל הסעיף ולא על הרפד שזה בפסקה (3) נדמה לי. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אבל זה ניכוי. השאלה אם צריך לנקות ולהחליף אותו, זאת הייתה השאלה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, מרופדת מחומר כאמור וגם הפסקה (4) החדשה שמתייחסת לספיגה. הוראה (6) לא מחריגה אותה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> הוראה (6) מחריגה את הניקוי. הניקוי כולל את ההחלפה של הרפד. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> עדיין צריך להיות כתוב שבפסקה (3) יהיה חומר מונע החלקה או מרופדת בחומר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אנחנו מדברים על (3)(א). << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מה שהוא אומר, אם אני מבינה נכון, אודליה, שצריך לכתוב, אולי זה לא מה שאתה התכוונת - - - << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, זה לא מה שהתכוונתי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן, אתה לא רוצה להחריג. אבל הכוונה היא שכרגע לא ברור מהנוסח האם בפסקה (6) כשהם צריכים לעבור ניקוי וחיטוי לפני תחילת כל הובלה וכשיש החרגה, אם זה כולל החלפה של הרפד? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לי זה נראה ברור לגמרי, זה כלול במילה ניקוי. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, זה לא ברור בכלל וזה לא - - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אפשר להבהיר. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני אסביר רגע. רפד זה דבר שהוא לא קבוע ברכב. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנייה אודליה, אז אולי אפשר לכתוב יעברו ניקוי, כולל החלפה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לכן זה חלק מהניקוי. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא יעבור. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ב-(6) תאי הובלה יעברו ניקוי וחיטוי לפני תחילת הובלה, כולל החלפת רפד. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אי אפשר לנקות בלי להחליף אותו. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנייה, אני אגיד לך למה, מה זה נותן לך. כשיש לך את החריג אחר כך "הוראה זאת לא תחול", אז ברור שזה חל גם על החלפת הריפוד. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לי זה נראה ברור לגמרי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הוא אומר שזה לא ברור מבחינת פרשנות. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> זה לא עניין של פרשנות, כתוב "הוראה זו לא תחול", זה מדבר על הוראה (6). << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אבל ההוראה היא ניקוי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אוקיי, אז הוא אומר שזה לא ברור שהניקוי - - - << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אבל עדיין צריך להיות חומר מונע החלקה. ודבר שני, שנייה דגנית. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> מונע החלקה כן, אבל לא סופג הפרשות. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> שנייה. זה כתוב בשתי פסקאות נפרדות. דבר שני, ההובלות האלה הן ממושכות. אנחנו מדברים פה עכשיו, תגידו אתם, אתם דיברתם על 12 שעות ויותר. אני רוצה לסיים את הדברים. תשלים אחריי בבקשה. אי אפשר לרפד פעם אחת בקצת נסורת ולהוביל גורים אחר כך ואז להגיד אוקיי, עשינו, יצאנו ידי חובתנו. מעכשיו הרי זה חסר ערך לחלוטין אחרי פעם, פעמיים. אולי אפילו באמצע הפעם הראשונה. ולהגיד עכשיו סיימנו עם זה, אפשר להמשיך הלאה. כדי שפס הייצור ינוע. לא זה מה שהתקנה הזאת באה להגיד. וההחרגה הזאת היא גורפת - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנייה אודליה, אני רוצה רגע. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> הנושא של חומר מונע החלקה לא מייתר את, שוב פעם, העובדה שצריך שזה יהיה מרופד בחומר מונע החלקה זה לא סותר. זה לא עומד בסתירה עם התקנה שמדברת על הניקוי וחיטוי. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, אבל גם הריפוד. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> עדיין אתה צריך שיהיה חומר מונע החלקה. גם אם אתה - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> הרצפה מיועדת, הרצפה כבר מלכתחילה מיועד למנוע החלקה. ללא קשר לעניין חומר הספיגה והריפוד. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אבל הדיון עכשיו הוא על הרפד. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אולי ברשות אדוני אולי אני אגיד קודם כל כמה דברים, ככה לפתיחה, על מנת אולי לעצור - - - << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אבל אתה לא מוביל את הגורים האלה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> שנייה. לא, אתה דיברת קודם כל על פס ייצור ואין גורים לפס ייצור. אי אפשר לשחות את הגורים האלה בכלל. אדוני יושב-הראש, תודה רבה על רשות הדיבור. קודם כל, ראשית כל אני מבקש לברך את אדוני על בחירתו ליושב-ראש ועדת החינוך שהינה אחת הוועדות החשובות של הכנסת. אני מאמין שעצם בחירתך, אדוני, מעיד על היכולת ועל האמון בך וביכולתך להוביל את הוועדה ולקדם את הנושאים שבסדר יומה. אנחנו באמת מתכנסים לדיון השישי בתקנות צער בעלי חיים (הובלת בהמות), שזה נושא שמשלב בתוכו שיקולים רבים וביניהם שיקולים ערכיים ומוסריים הנוגעים לרווחת בעלי החיים, שיקולים מקצועיים המבוססים על ידע, מחקר וניסיון. שיקולים הנוגעים לאופן שיקולים תפעוליים ותעשייתיים הנוגעים לאופן יישום התקנות בשטח. ולצידן וחשוב אולי ביותר, שיקולים הנוגעים לביטחון התזונתי של המדינה ולאספקה סדירה ואחראית של מזון לכל אזרחי המדינה. אני חושב שכל המשתתפים, כל אחד מהמשתתפים בדיון הזה מביא נקודת מבט חשובה ובאמת ראוי להביע הערכה לכל המשתתפים. למשרד החקלאות שמביא את הידע ואת ניסיון השנים. הארגונים של צער בעלי חיים שמציבים בפנינו תמיד, לאורך כל הדרך, תזכורת חשובה הנוגעת לרווחת בעלי החיים. חברת הכנסת פרידמן, גב' טל גלבוע ממשרד ראש הממשלה, שדואגות כל אחת ממקומה להעלות את הנושא של רווחת בעלי חיים לסדר היום. וכמובן אותנו, אנחנו נציגי החברות העוסקות בתחום, שנמצאים בנקודת מפגש שבה מתכנסים כל השיקולים: המוסריים, התפעוליים והמקצועיים, אל תוך מציאות עבודה יום יומית שבה אנחנו נדרשים ליישם את התקנות בפועל ולפעול על פיהן. יחד עם זאת, אני מרגיש חובה לשתף בהרגשה שליוותה אותי לאורך הדיונים הקודמים, שבמהלך הדיונים מתעוררים כל הזמן ויכוחים סביב שאלות עובדתיות מקצועיות. הדבר הזה גורם לבלבול, גורם לוויכוח מיותר ובעיקר מונע מאתנו להתקדם לעבר פתרונות מעשיים. אדוני, אני יודע שהחמלה העניינים המוסריים הם ערכים חשובים ביותר. הם העמודים הנושאים את תרבות האנושות. אני חושב שכל אחד מהיושבים סביב שולחן זה מסכים עליו. יחד עם זאת, אדוני, כאשר כל פעולה בתחום, כל מגע עם בעלי החיים, כל טיפול מוצג כמעשה אכזרי ופסול מראש מבלי לשקול את יתר השיקולים, הדבר גורם לעיוות לא קטן. ומה התוצאה? במקום שהדיון יהיה ענייני, מקצועי, שיוליד נוסח תקנות, בפועל משהו שאפשר ליישם אותו בפועל ולא שיהיה רק יפה על הנייר. אז במקום הדבר הזה הדיון גולש לסוג של זירת קרב עמדות, שכל אחד רוצה להגן על העמדה שלו. אני מאמין שרק שיח ענייני, שיח מאוזן, אחראי, מכבד, יכול להוליד בסופו של דבר נוסח תקנות בהתאם למציאות הקיימת ובהתאם לשיקולים המקצועיים והניסיון שנצבר בשטח. כל נקודת מבט היא חשובה ולכן השילוב של כל נקודות המבט יחד יכול להוביל אותנו לתוצאה המיוחלת והיא נוסח תקנות ראוי, מאוזן וישים. תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אני רק שנייה רוצה לומר מילה אחת. קודם כל, בוודאי שאנחנו רוצים לעשות פה דיון ענייני. זאת המטרה ואני באתי לפה כדי לקדם את הדברים האלה. מהצד השני, אתה צריך להבין שיש פה אנשים שהדברים האלה בוערים להם ולפעמים דברים שחשובים לאנשים זה בסדר שיש גם דברים כאלה. זה בסדר גמור. אנחנו לא פה באקדמיה, אנחנו פה בסוף בכנסת ישראל. יש דברים שאנשים בוער להם, מותר להם לפעמים גם לדבר בצורה כזו וזה בסדר. אבל אני כן שנייה אבקש מכולם, אנחנו רוצים להתקדם עם הדבר הזה היום. באמת רוצים להתקדם עם התקנות האלה ואנחנו רוצים לאשר אותם. אם יש פה לאנשים נאומים מהסוג הזה אז הם מוזמנים לקבוע איתי בפרטי ולעשות את זה, אבל בואו ננסה לעשות את התקנות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> טל גלבוע, משרד ראש הממשלה. משפט קצר. אני מתנגדת למה שחאתם אמר, מהסיבה הפשוטה שאני חושבת שכל הדיונים פה היו מאוד ענייניים. ויותר מזה, אנחנו הרבה פעמים שואלים שאלות את שניהם, כי הם באמת בפועל הם אלה שעושים את הובלת בעלי חיים. יש כן איזה עניין שחשוב שאתה תדע אותו. שכל שינוי, לרוב, הרבה פעמים, יש לו גם עניין כלכלי. אתה צריך לזכור את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> ויחד עם זאת, אנחנו מדברים עם בית המטבחיים דבאח אחראי לכ-80%, אם לא 90% מהייבוא במדינת ישראל. הן אחת המשפחות העשירות בישראל. זאת אומרת שאפשר גם לחשוב על העניין הזה, שעם כל הכבוד, שכל שינוי כלכלי הוא משפיע בעיקר עליהם. אבל אנחנו מדברים פה על רווחתם, על יצורים חיים ונושמים שסובלים. אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים שאתה צריך לעשות בתור יושב-ראש ועדת חינוך זה לקדם את כל נושא חוות הבודדים ביהודה ושומרון, זה גם נושא של התיישבות, חקלאות ואנחנו נוריד את סבל ההובלה מבעלי החיים. ברגע שמדינת ישראל תוכל לאפשר לאזרחי מדינת ישראל שכן אוכלים בשר את הצורך הזה על ידי חוות בודדים במדינת ישראל. זה הגידול, אם אפשר לומר את זה ככה, הכי הומני היום. חוות בודדים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. בואו נחזור רגע לנושא הדיון. נתקדם. אני לא הולך עכשיו, באמת ברשותכם שנייה. דיונים עקרוניים אידיאולוגיים באמת מוזמנים לקבוע איתי. אפשר אחרי זה לקבוע פגישה וכל מה שקשור לוועדה אני איפגש בשמחה. בואו נתמקד בתקנות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני רוצה שנייה רגע להבהיר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לעניין הזה של הגורים שאל אותי חברים כאן לעניין הזה, אולי אני אסביר. קודם כל, אנחנו מדברים על גורים. לרוב, אדוני, אין ייבוא של גורים. זה אחד. אין הובלת גורים לבתי מטבחיים, כאילו זה לא קשור בכלל לעניין השחיתה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא לבתי מטבחיים. מדובר פה על ייבוא מנמל. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה מה שאמרתי. אני, עד כמה שידוע לי שחברה שעוסקת באופן רחב ביותר בתחום הזה, אני לא מכיר ייבוא של טלאים מתחת למשקל של 20 קילו. אני רוצה להפתיע אותך, אני גם לא מכיר מתחת ל-30 קילו. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש הובלות שהן רק ייבוא, זה גם קיים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה העברה ממקום למקום. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אבל זו גם העברה. וירון שנמצא פה בשטח ומשרד החקלאות שמתקינים את התקנות האלה אומרים שיש. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אם השאלה שלכם האם בעקבות כל הובלה, נגיד מישהו הוביל ממשק אחד למשק אחר גורים, כן? הוא חייב לרפד את הארגז של המשאית. האם השאלה שלכם האם בסוף כל הובלה הוא צריך לנקות ולהחליף את הריפוד? זאת השאלה? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אני חושב שזה תלוי במצב של הרפד. אם הרפד הוא כבר לא שמיש אז צריך להחליף אותו, כן. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז מה השאלה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה שנייה להבין את הוויכוח. אם זה לא קורה אז מה אכפת לך שזה יהיה בתקנות? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לי לא אכפת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מצוין, אז בוא נתקדם. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה לא עובד ככה. מה, סתם לזרוק דברים לתקנות כדי שלכולם יהיה נוח? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה דואג לחקיקה שיהיה עניינים מיותרים? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אנחנו מבקשים שזה כן ייכנס לתקנות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם כולם מסכימים, הכול בסדר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בדיוק, מה שמשרד החקלאות הציג מקובל עליי בהחלט. אני אומר שזה ראוי בהחלט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מצוין. נתת פה הערה שזה לא קורה. בסדר, אנשים חושבים אחרת. הכול בסדר. יאללה. אפשר להתקדם. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני רק אציין שבאמת ההחרגה מתייחסת רק להובלות האלה מתחנת הסגר או מקום הסגר לנמל ייבוא. בהובלות ממשק למשק ההוראה הזאת לא חלה. זאת אומרת, צריך לנקות ולחטא ולכן אני אומרת שאם יש הובלה כזאת של גורים, בוודאי שצריך להחליף. בוודאי שצריך להחליף את הרפד. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנייה, הייתה פה הערה. אם בעצם אנחנו מדברים, אם כן נכנסים לתוך החריג, אנחנו מובילים למקום הסגר. צריך להחליף את הרפד או לא צריך להחליף? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לא צריך. לפי ההוראה היום לא צריך. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז הוא צודק שזה לא כתוב במפורש. את רוצה לכתוב את זה במפורש? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> שוב, כתוב "תאי ההובלה יעברו ניקוי וחיטוי לפני תחילת כל הובלה". הניקוי והחיטוי זה גם החלפת הרפד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא כתוב. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז אומרים לך שזה לא ברור. כי הוא אומר "הוראה זו לא תחול". << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, יותר מזה. זה גם לא ברור בכלל לגבי (3)(א) שצריך להחליף את הרפד כל פעם. כי כתוב ניקוי וחיטוי. אולי רק צריך לנקות? אני לא מבין בזה בכלל, אבל - - - << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> הסיבה שמלכתחילה צריך לנקות את תאי ההובלה במשאית זה בגלל הנושא של ההפרשות. הפרשות יכולות להיות לא רק לגורים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ההיגיון ברור לגמרי, זה פשוט לא כתוב. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יש לי אולי הצעה לנוסח שתגידו לי אם זה מקובל. אולי ב-(6) נכתוב: תאי הובלה יעברו ניקוי וחיטוי לפני תחילת כל הובלה, לרבות החלפת רפד כאמור ב-(3)(א). ואז גם החריג יחול על זה וגם זה יהיה ברור שזה בכל הובלה. זה מקובל על כולם? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> גברתי, הבעיה היא ההחרגה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנייה, רק דקה. אני אשמח לשמוע שנייה את ההתייחסות ואז אני אשמח לשמוע הגדרה אחרת. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> זה הרבה יותר ברור. אין עם זה בעיה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אין לנו התנגדות. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אבל כמו שהוא מנסה להגיד, הבעיה שלו עם ההחרגה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> עם המהות. אבל כרגע העמדה שלכם היא, שנייה, אני רוצה רק להבין אם מה שאני מתארת זאת העמדה שלכם. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אחד, זה צריך לעבור ניקוי וחיטוי, לרבות החלפת ריפוד בכל הובלה. ושהחריג, כשיש חריג זה כולל גם את החלפת הריפוד. ולכן התיקון שאנחנו נגיד, אם הוועדה תקבל אותו, יעברו ניקוי וחיטוי לרבות החלפת רפד כאמור ב-(3)(א) יבהיר את שני המצבים. יבהיר את הכלל ויבהיר את החריג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שמרית, אני אומר יותר מזה אבל. אם אין פה ויכוח בין המובילים לבין ארגוני בעלי החיים על זה שלא צריך להחריג, אז מה אכפת לנו? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> כן. אולי גם אני אסביר. א', אנחנו מדברים פה על מקרים מאוד מצומצמים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שניהם מסכימים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אתם חושבים שכן צריך להחריג ואתם חושבים שלא? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> מדובר על מקרים מצומצמים. כתוב שהרפד צריך להיות בטיבו ובכמותו שמתאימים לספיגת ההפרשות. לא מדובר פה על הניקוי, מדובר על ספיגת ההפרשות. והתקנה (6), אותה תקנה (6) עוסקת בכלל בחיטוי וניקוי שזו פעולה הרבה יותר רחבה שהיא נוגעת גם לבטיחות הביולוגית וכל הדברים האלה, שלא על זה מדובר, כי מדובר בבעלי חיים שהגיעו מאותו מקום ובאותה אונייה לצורך העניין או הובלה אחרת. אבל העניין של הרפד. אם הרפד הוא כבר לא שמיש אז הוא לא בטיבו וכמותו שסופגים את ההפרשות. ואז צריך או להחליף אותו, שזה לא ניקוי, זה פשוט להוריד אותו מהמשאית ולשים אחר או להוסיף. אבל שוב, מדובר פה על מקרים מצומצמים שהם בעצמם לא מתנגדים לזה, אז למה לשנות משהו? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא. אני אומר, מה שאתה אומר זה באמת הגיוני לחלוטין. ואני חושב שכל מי שעוסק בתחום לא ישאיר את הרפד שכבר הוא לא ראוי לשימוש. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> ואז צריך לשים רפד אחר. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אולי אתה לא ויש מישהו אחר שכן כי הוא לא אתה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, אבל הוא לא מתנגד בכלל. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אפשר להוסיף במידת הצורך, בהתאם לצורך. ההחלפה תהיה בהתאם לצורך. ומי שנעצר לביקורת ומוצאים שהרפד שלו לא הוחלף והוא מטונף והוא במצב שאין לו שום יכולת ספיגה וזה, אז הוא יישא בתוצאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אודליה, לכם זה חשוב שזה כן יוחרג? הנושא של הגורים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> של ההחלפה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> של הרפד. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> שוב, אין לנו בעיה עם מה שמוצע פה לעניין הנושא של ההחלפה. אנחנו פשוט חושבים שזה ברור מתוך התקנה שבמהלך ההובלה גם ככה פותחת התקנה "לא יוביל אדם", אנחנו יודעים שבהובלה צריך לדאוג שהתא יהיה מרופד בחומר שטיבו וכמותו מספיקים לספיגת הפרשותיהם במהלך ההובלה. כתוב במהלך ההובלה. זה אומר הובלה כולל פריקה וטעינה וגם אם זה, ומה שבעצם אומר הדבר הזה זה שזה צריך להיות לאורך כל הזמן הזה. ואם יש בעיה עם הרפד ברור שצריך להחליף אותו, ברור שצריך להוסיף. צריך לאורך כל ההובלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה אם חשוב לכם שזה יוחרג בהובלות מהנמל. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אני חושבת שאנחנו קצת מערבבים, אם לוקחים את כל הדוברים ביחד, בין תיקון לשלושה משפטים שונים. לגבי 3א כולם מסכימים. בהובלה של פרטים צעירים צריך גם חומר שסופג. עכשיו אנחנו ב-(6). << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אתן לך רק שנייה סוגריים. בשונה מ-(6) שרשום שצריך ניקוי וחיטוי לפני כל הובלה, לא ברור מה התהליך. זאת אומרת, מי מחליט מתי טיבו וכמותו מתאימים לספיגת הפרשותיהם? כי אנחנו יודעים לפני כל הובלה צריך לעשות ניקוי וחיטוי. עכשיו, ברפד אנחנו לא יודעים איך זה עובד. אין משהו בחוק שאומר איך זה אמור לעבוד. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, לא יוביל. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אי אפשר לכמת את זה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, כי בתחילת התקנה אמרו לא - - - אסור להוביל בלי. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> סליחה רגע, חאתם. לתת טבלה של כמה נסורת צריך פר איזה משקל בעל חיים לא נצא מזה. לפעמים זה מבחן התוצאה. הובלה קצרה צריך פחות רפד, הובלה ארוכה, יותר בעלי חיים יהיה צורך ביותר רפד. ורפד, כמו גבר, בלי דגש ב-פ'. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> נגיד נסורת. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> או להגיד רפד וזהו. עכשיו, לגבי הצעה של שמרית לרישה של פסקה (6), יעברו ניקוי וחיטוי ובכלל זה החלפת רפד. אני חושבת שגם זה אין חילוקי דעות. חילוקי הדעות זה על ההחרגה אחר כך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, בטח שיש. אבל דגנית, הרגע אמרת שיש. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא, אני לא חושבת שעל החלק הזה יש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמרת לפני רגע שאת לא יודעת לכמת את זה ולא צריך לפני כל הובלה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן צריך לפני כל הובלה? לפני כל הובלה של גורים צריך להחליף רפד? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אדוני, אי אפשר לעשות חיטוי אם לא מחליפים את הרפד. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לפני כל הובלה של בעלי חיים צריך חיטוי וניקוי, בעיקר בגלל חשש להעברת מחלות. זה צריך לפני כל הובלה. ואי אפשר לנקות בלי להחליף רפד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אז זה חייב להיות. אם לצורך ההברה אחרי ניקוי וחיטוי, ובכלל זה החלפת רפד, לא רואה עם זה בעיה. לי זה נראה טריוויאלי, כי אי אפשר לנקות בלי. להבהיר תמיד טוב. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אם לא צריך וזה מובן מאליו אז לא צריך. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> מצד שני, הבהרה זה דבר שאין בו חיסרון. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, גם צריך להבהיר שזה חל רק על גורים. שלא נכתבו לרבות החלפת רפד שמישהו יבין שאנחנו מתכוונים עכשיו להחליף רפד בכל. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> הוויכוח הוא על מה קורה כשיש את ההובלות התכופות בין אותם שני מקומות בדיוק. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ומה עמדתכם בסוגייה הזאת הספציפית של ההחרגה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שכאשר מדובר על פינוי של אונייה, המהירות של פינוי האונייה יותר קריטית מהניקוי והחיטוי. כמה שיותר מהר לפנות אותם. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כלומר לא צריך להחליף רפד. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נכון. יכול להיות נחמד להוסיף, אבל לא קריטי יהיה לפנות. הסבל שלהם על האונייה שעומדת ועוגנת, גם כשיש אוורור מכני חשמלי שכן עובד ולא תלוי בתנועת האונייה, עדיין כמה שיותר לפנות אותם. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אני קצת קשה לי עם זה. בגלל שגם אם לכאורה אין להם בעיה עם זה, אז לכן לא ברור למה להם זה כן חשוב. אבל בסדר. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> כמה זה מעכב להוריד רפד מטונף, סליחה, ולשים רפד אחר? בהובלות שכמה הן כבר קורות, של עגלים מתחת לגיל חצי שנה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> זה מעכב. אני לא יודעת להגיד לך זמן. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לא, כמה? כי גם צריך אולי להגיד, וזה חל לגבי דברים נוספים. האמירה הזאת לגבי הסבל של החיות על האונייה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אל תשכח שצריך גם מקום מתאים. הוא לא בהכרח ליד מקום ההסגר או ליד הנמל. צריך מקום מתאים לניקוי ולפינוי של החומר האורגני. לא כל תחנת שטיפת רכבים מתאימה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> יש תקופת מעבר ויש איך להיערך לדברים מהותיים כאלה. ההתייחסות לסבל של החיות על האונייה, א' זה דבר שכולנו באמת כדאי שנזכור אותו, כי זה משהו יותר רחב מזה. אבל זה לא יכול להצדיק כל דבר. ולא כל דבר מצדיק את העצמת הסבל גם בהמשך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דגנית, אם באמת מדובר במקרים חריגים וקשה לכמת את הדבר הזה אז למה להשאיר את זה בתוך ההחרגה? אם באמת זה מקרים כל כך חריגים? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שוב, זה מעכב את הפריקה של האונייה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ולא במעט. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> ועל האונייה הם סובלים יותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. הצד השני הוא שבסוף גם סובלים כשיש להם יותר מידי רפש בתוך הזה ואין דרך לכמת את זה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא אדוני, שנייה, ברשותכם. כל ארגז משאית היום יש בו מיכל של אגירת כל הרפש במהלך הנסיעה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אל תגיד "כל". שוב, אל תגיד "כל". הרכבים שלך. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 99%, בסדר? כי יש את המשרד להגנת הסביבה וזה הסוף. תארי לעצמי, אפשר להוביל היום וכל הרפש על הכבישים. הרי אנחנו יודעים שזה גם לפני החקיקה אף מוביל לא עושה את הדבר הזה. כולם מנסים להימנע מזה. עכשיו לעניין העיכוב של הפריקה. שטיפת ארגז משאית עם החיטוי והכנה של הרכב אורכת לא פחות משעתיים. אם אנחנו מדברים על הובלה, על כל הובלה לכל כיוון. נגיד אם תחנת ההסגר היא בקרבת הנמל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, הבנתי. השאלה אם אנחנו מדברים רק על הגורים. אם מדובר רק על גורים, בגלל שזה גורים יש כאן מקרה שהחרגנו אותו בחוק. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> הגורים יש חומר ספיגה. וחומר הספיגה אדוני, ככל שמדובר בגורים, אז אני מאמין, כן? שאולי צריך לעשות 20 הובלות על מנת שהרפד יהיה כבר ממש מלא בספיגה. כי זה גורים. הצרכים שלהם לא כמו הצרכים של הבקר הגדול. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> הם נוזליים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, אבל הרבה פחות. זה כמו נגיד באונייה. אם לוקחים את תאי ההובלה של הצאן ואת תאים של הבקר, מוצאים הבדל משמעותי בין כמות הצרכים. אז קחו את זה בחשבון. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל חאתם, יש החרגה לגורים בגלל שהרפש שלהם הוא נוזלי. והוא שורף אותם. מה לא? אתה יודע, היה לי גדיים, טלאים בבית. זה שורף אותם. אם הם יושבים על זה, זה כמו תינוק עם חיתול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אודליה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא שאני משווה בין טלה לתינוק, אבל בחייאת. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בואי תקשיבי איך הם בתוך הרפת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חאתם, תן בבקשה לאודליה לדבר. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> מבחינה משפטית, כמו שזה מנוסח היום ההחרגה היא לגבי האמור בתקנה משנה (6). זה אומר שלגבי תקנת משנה 3א היא תחול גם. היא תחול גם בהובלות. לפי הנוסח היום - - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה לא מה שאמרתם. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אבל זה בדיוק העניין. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אבל דגנית אמרה שלעבור ניקוי, דגנית פה - - - << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> והוא אומר שצריך לעשות את זה פעם ב-20 נגלות, אז באמת, זה לא מעכב שום דבר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני לא אמרתי שצריך. אני אמרתי שלוקח ודאי - - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> רגע, לא. דגנית אמרה, אם אני הבנתי נכון את דגנית מקודם, דגנית אמרה שזה מובן מאליו. זה באמת לא היה כתוב בצורה מפורשת. אבל דגנית אמרה שמובן מאליו שלעבור ניקוי זה כולל החלפת הרפד. ולכן אם יש החרגה על הניקוי זה בעצם החרגה גם להחלפה של רפד. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אבל אני רוצה לומר משהו. זה קודם כל לא סותר, כיוון שגם אפשר להוסיף רפד, להוסיף עוד שכבה במידה והוא ספוג. בכל מקרה, לפי הנוסח היום זה לא מייתר את זה. גם אם אנחנו רוצים לעשות, זה לא החיטוי והניקוי שעליו אנחנו מדברים ב-(6). << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה להוסיף איזה שורה? יוחלף כל כמה נסיעות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> ניקוי וחיטוי של כל המשאית. כשאנחנו מדברים על רפד אנחנו יכולים להחליף אותו, אנחנו יכולים להוסיף עליו במידה והוא כבר ספוג. זה לא סותר. זה מה שאני רואה לפי הנוסח היום. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> בואו פשוט נשאיר את זה כפי שזה, זה הכול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם זה הפרשנות שלכם, בדיוק, בואו נשאיר. אם אתם עומדים מאחורי הפרשנות הזאת. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני חושבת שאפשר להבהיר את זה אם רוצים בדברי ההסבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כי תראי, לי זה נראה מצוין ההצעה הזאת. כי בסוף יש לנו פה בר בין הניקוי וחיטוי לרפד. ואם הפרשנות שלכם היא כמו שאנחנו חשבנו בהתחלה, לפני שדגנית אמרה שזה מובן מאליו, הפוך, שזה לא מייתר, אז בואו נישאר עם זה ככה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני חושבת שזאת הכוונה, שזה לא מייתר. וכשאנחנו מדברים ב-(6) על ניקוי וחיטוי אנחנו מדברים על ניקוי וחיטוי כללי. זאת אומרת, זה ממש להוציא משאית אחרי שעברה ניקוי שלם, חיטוי שלם. זה לא מתייחס לנושא של הרפד, אם צריך החלפה שלו. וגם עוד דבר, ב-3א כתוב שמהלך ההובלה. אז זה מחייב שבכל מהלך ההובלה הוא יהיה מרופד בחומר. אם אנחנו נחריג את זה ב-(6) זה בעייתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. וזה גם לא אירוע מידי קשה. אז לכן אין שום סיבה להחריג את זה. אנחנו נשאיר את הניקוי והחיטוי שמוחרג ואת הרפד נשאיר ב-3א. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> משרד המשפטים? << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >> רק רציתי לעזור. אני רק מחדדת, סעיף 3 שמדבר על רפד הוא סעיף של תנאים. תנאים שצריכים להתקיים. זאת לא איזה שהיא פעולה, זה תנאים שצריכים להקפיד עליהם. אז (6) זו פעולה אקטיבית שצריך לעשות, שהיא ברמה אחרת. הכוונה הייתה להחריג את הפעולה הרבה יותר משמעותית של חיטוי וזה. ו-3 בפני עצמו. ההוראה לא תחול. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> את תומכת בהצעה של אודליה? << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >> כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אם כך, סיימנו את הדיון בתקנה זו. השלמנו אותה. אודליה, ההערה שלך לקחה אותך וקצת דילגנו על ההסבר של יתר התקנות. אז בואי נעשה את זה רק בצורה מסודרת. בעצם הוא העיר על ההחרגה, אבל עוד לא הסברנו בעצם את התיקון של (5). << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן. (5) זה בעצם תנאי נוסף שהוספנו אותו במסגרת התקנה הזאת שלא היה קודם. זאת אומרת, לפני זה היה כתוב, הנוסח היה שמבנה הרכב והתאים מאפשר פיקוח מבחוץ על מצב הבהמות שבתוכם. זאת אומרת, בתאי ההובלה. אנחנו ביקשנו פה להבהיר שהמבנה עצמו של תא ההובלה יאפשר בחינה של מצב הבהמות שבתוכו. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> מותר לי להעיר לך רק על זה? אם אתם עומדים על התקנה הזאת ולנו, כעוסקים בתחום אין לנו שום בעיה. אבל זה מוריד את האפשרות להוביל ברמסה. אם את זוכרת, בדיון האחרון התעורר השיח והוויכוח סביב העניין הזה של הרמסה. הנציג של משרד התחבורה אמר בצורה חד משמעית שזה באמת הוא רואה בזה מפגע חמור. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אני חושבת שהוא יכול לדבר בשם עצמו. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, לא, בסדר, שנייה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> הוא פה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני רק מסביר. רמסה זה ארגז סגור. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> הוא פה והוא שינה את עמדתו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, בנושא אחר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אומר, התקנה אומרת מבנה תא ההובלה מאפשר לבחון את מצב הבהמות שבתוכו. נכון? רמסה אי אפשר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> יש רמסות עם פתחים בצדדים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנייה. אבל מה ההבדל בין הנוסח הנוכחי לנוסח שמתקנים, חאתם? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה ההבדל בין הנוסחים? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> למה בנוסח הנוכחי זה כן מאפשר ובנוסח התיקוני לא? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר לטפס על הקבינה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אומר, שוב, אין לנו שום בעיה עם הנוסח הזה. אני רק מפנה את תשומת ליבם. כי הם עומדים על כך - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה ההבדל בין הנוסחים? אנחנו עכשיו מתקנים נוסח ממבנה רכב והתאים מאפשר ביקורת. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זו תוספת, קודם כל. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> חאתם, היום הנוסח אומר מבנה הרכב והתאים מאפשר פיקוח מבחוץ על מצב הבהמות שבתוכם. ויש שינוי נוסח "מבנה תא ההובלה מאפשר לבחון את מצב הבהמות שבתוכו". << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יופי. אני אומר שזה למעשה מבטל את האפשרות להוביל ברמסה סגורה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה? מה ההבדל בין הנוסחים? תסביר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> כי הרמסה היא סגורה. אי אפשר כאילו לעמוד בצד המשאית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לפני כן אפשר היה לראות? בנוסח הקודם היה אפשר לראות משהו עם הרמסה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז בכל מקרה זה היה מבוטל? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני העמדה שלי מלכתחילה, ללא קשר מה כתוב וזה, שאסור להוביל ברמסה סגורה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אסור להוביל ברמסה סגורה. יש רמסות עם פתחים בצדדים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יופי. אם את מכירה. אני לא מבין. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> ליאור סויד ממשרד התחבורה. קודם כל, העניין של הרמסה, כל עוד נשמרת הצפיפות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נגיע לסיף הזה ונדון עליו. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> לא, בסדר, לגבי הרמסה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש סעיף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש סעיף שאנחנו צריכים להשלים אותו על הסיפור של - - - << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> לא, לגבי המבנה ולגבי הייעוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עכשיו מה שמשנה זה האם אפשר לראות מבחוץ מה קורה ברמסה. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> אם המבנה מתאים, אם הארגז של הרמסה מיועד להובלת בעלי חיים אז כן. אם לא, אז לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זהו, תודה. אפשר להמשיך. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז (5) השלמנו את ההסבר. פסקה (6). אודליה, אולי גם כדאי להגיד מילה מסודרת על זה, כי דנו בזה רק דרך אגב להחרגה של פסקה 3. אולי צריך להסביר בפסקה (6) בדיוק. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לגבי פסקה (6) אני רק אומר שבנוסח הקודם היה מוזכר ניקיון וחיטוי בחומר שאושר. היום מן הסתם התקנות, תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי וניקוי) כפי שהן נקראות היום, עומדות בפני עצמן. אין צורך להפנות אליהן. ברגע שאנחנו אומרים שיעברו ניקוי וחיטוי לפני תחילת כל הובלה, למעשה עדיין זה מחייב לעמוד בדרישות תקנות אחרות שלנו. לכן בעצם הורדנו את זה והכנסנו את הניקוי והחיטוי ביחד. הנושא של לפני כת תחילת הובלה היה קיים. ההחרגה היא לגבי בעצם הרכב החוזר מתחנת הסגר או ממקום הסגר לנמל ייבוא. שכמו שהוזכר פה קודם, המטרה היא בעצם להוביל כמה שיותר מהר את בעלי החיים מהאונייה למקום ההסגר ובעצם לא להשאיר אותם על האונייה במשך שעות ארוכות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אודליה, רק שאלה לך ולד"ר בן דב. אני מבין שזה חל גם על פינוי תחת ההסגר בתום תקופת ההסגר. היות ואנחנו מדברים על משק אחד, אותם עגלים, עברו אותם חיסונים, מועברים וזה. הרצון הוא לפנות כמה שיותר מהר. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לא, זה לא חל על זה. כתוב הנושא של לצורך הובלת בהמות שהגיעו באותו כלי הובלה. כלי הובלה זה כמשמעותו בתקנות ייבוא בעלי חיים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, לא, על ההחרגה אני מדבר. ההחרגה דיברנו על בינוי, נגיד על פריקת האוניות, ההובלות מהנמל לתחנת ההסגר וחזרה מההסגר לנמל. השאלה הנשאלת, בתום תקופת ההסגר יש את פינוי בעלי החיים. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> למשקים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> למשק אחד או שני משקים. אפשר להגיד משק אחד, משקים, לא משנה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> זה לא אחד. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז צריך לשנות את זה. כי זה לא אפשרי, דוקטור. זה לא אפשרי שאנחנו מפנים קרנטינה עכשיו לנסוע לאילת, לנסוע אחר כך לעשות שטיפה בחיפה, לחזור חזרה לאילת. זה אותה תחנת הסגר. כמו שזה ירד מאותה אונייה - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> ההיגיון שלך אומר - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> סליחה דוקטור, תני לי לסיים. כמו שזה יורד מהאונייה וזה הגיע באותו כלי שיט, ככה זה הולך לאותה קרנטינה, ככה זה מתפנה גם מאותה קרנטינה. אז מה? איפה העניין פה בעצם בתחנת ההסגר אל האונייה לפנות מהר ושם לא צריך ואז אחר כך כשאנחנו מפנים את הקרנטינה כן צריך. זה לא הגיוני, לא צריך את זה גם. וצריך לתקן את זה ולהחריג גם את פינוי הקרנטינה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> כי מדובר באותו משק, באותם בעלי חיים שקיבלו אותם חיסונים. קיבלו אותו טיפול. וזה שונה לחלוטין מהובלות שמתבצעות ממשק אחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר להבין מה זה קרנטינה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> תחנת הסגר שבעלי חיים מיובאים שוהים בה כדי לוודא, עד כמה שאפשר, שהם לא נושאים מחלות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אוקיי, אז תחנת הסגר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כן. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> והחיסונים כמובן. הם צריכים לקבל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז פה אתם בעצם רוצים שגם אחרי זה משם לבית מטבחיים? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, זה לא לבית המטבחיים. זה למשקים. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> למה לא? זה בדיוק אותו היגיון. כדי לפנות משק פיטום לבית מטבחיים, לפי ההיגיון שלכם, גם צריך פטור. ארבע נגלות מאותו משק לאותו בית מטבחיים. אז בוא נחריג את כולם. לא, אנחנו אמרנו שההחרגה - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, אבל זה שונה לחלוטין. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> ההחרגה באה בגלל רווחת בעלי החיים. בגלל הצורך לפנות כמה שיותר מהר את האונייה. הצורך הזה לא קיים לגבי ההסגר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יופי. המשק, בואי תסכימי איתי. המשק קודם כל יש בו יותר מסוג אחד של עגלים. יש בו קבוצות שהם לא באותה תקופת פיטום. יש בו עגלים שהגיעו ממקורות שונים. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> עדיין, מבחינת בטיחות ביולוגית זה אותו היגיון. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> שנייה, שאלת אותי. לעומת זאת, תחנת ההסגר אותה קבוצת עגלים שהגיע מחוץ לארץ, נכנסה לתחנת ההסגר, קיבלה את הטיפול המתאים, קיבלה את החיסונים, כולם אותו דבר. כולם נמצאים באותו מצב בריאותי. כולם נמצאו שמונה ימים תחת פיקוח של רופא ממשלתי. לכן אחר כך הם עוברים למשקים. זאת אומרת, לא צפויה להיות איזה שהיא הידבקות או העברת איזה שהיא מחלה מעגל אחד לעגל אחר כאשר הם שהו ביחד וקיבלו אותו טיפול. זה כל העניין. שתיים, מבחינה תפעולית צריך לקחת את זה בחשבון, גם כן הרצון תמיד גם של השירותים הווטרינריים, לפנות את הקרנטינה כמה שיותר מהר לאור מספר הקרנטינות הקטן שנמצא ועל מנת לתת תור גם לאוניות אחרות, לאפשר לפרוק. כלומר, זאת שרשרת שצריך - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מצב שקיים היום, שיש פקקים באוניות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בטח. אין מספיק קרנטינות. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא, לא פקקים באוניות. מתן היתרי ייבוא מחושב לפי המקום. כמה זמן לוקח לפנות ולחטא קרנטינה לפני המשלוח הבא? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה לא העניין. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כמה זמן לוקח לפנות אחרי הוצאת הבהמה האחרונה מקרנטינה עד הכנסת הבהמה האחרונה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כל משלוח זה משהו אחר, דוקטור. יכול להיות קרנטינה שיש בה כרגע 10,000 עגלים. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא שאלתי כמה זמן לוקח להוציא את העגלים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> יכול להיות קרנטינה שיש 1,000 עגלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אחרי שהם יצאו. כמה זמן לוקח לקבל את המשלוח הבא? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא שאלתי כמה זמן לוקח להוציא. אחרי שהאחרון יצא עד שהמשלוח הבא נכנס? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אנחנו לא בעניין הקרנטינות, זה לא התפקיד שלנו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אז אל תגיבו. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> כמה זמן לנקות את הקרנטינה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אנחנו לא מנקים את הקרנטינה, זה לא קשור אלינו. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> עוברים כמה ימים? עוברים כמה ימים בין משלוח למשלוח? << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> כמה שעות לפעמים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יומיים אולי. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לפעמים כמה שעות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, כמה שעות זה לא. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, איזה כמה שעות? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה לוקח לפחות יום-יומיים. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> יש פריקה בבוקר והעמסה הערב. כן, זה קורה כל הזמן. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני רוצה לשאול אתכם שאלה. לשטוף משאית ולחטא אותה אתה יכול להגיד לי כמה זמן זה אורך? לפי ההיגיון שלך. אם אתה שוטף רכב פרטי זה לוקח שעה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חאתם, אתם רוצים שאנחנו נעשה פיקוח של הוועדה של הקרנטינות, אם זה באמת טוב בשביל בעלי החיים? אם אתה עכשיו טוען שיש שם בעיות אז אתה רוצה שנעשה על זה פיקוח? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> הוא לא אמר שיש בעיה. אני לא יודע מאיפה אתה הבאת את זה. הוא סך הכול אומר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, כי הוא אומר שצריך להוציא משם דחוף את הבהמות לכן להחריג. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> נכון. כי יש לנו בסך הכול ארבע קרנטינות בכל הארץ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אומרים לך שרישיונות הייבוא הם לפי הקיבולת של הקרנטינות. נכון? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> קודם כל, חבר הכנסת, אני לא הצגתי את עצמי. לי קוראים חן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, אבל תן לי שנייה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני רוצה שנייה להסביר, כי אתם לא מבינים את זה. ואז כל אחד קופץ וזורק וזה נהיה לא בכלל לנושא שעליו אנחנו באנו לדבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דבר. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> קודם כל, שמי חן, כמו שדיברנו אנחנו בהובלת בעלי החיים. קרנטינות, תחנות הסגר בארץ שלנו בסך הכול יש ארבע או חמש כאלו. אנחנו צריכים לדבר על זה שבעלי החיים, אני סתם ככה אתן איזה בעניין הזה של בעלי החיים שלא הגיעו בשנתיים האחרונות לפה בכמויות שמספקות את השוק. אז כולנו ראינו את מחירי הבשר ומה קרה להם. ובסוף אנחנו צריכים לדאוג שיהיה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מחירי הבשר עולים כל הזמן, גם כשיש וגם כשאין. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אין קשר. אין קשר. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, לא, סליחה, חברת הכנסת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה, תנו לו רגע להשלים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> סליחה, אני ישבתי בשקט כשכולכם דיברתם. אני מבקש לסיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תשלים את הטיעון, כן. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני אשלים. בסוף אנחנו ראינו שגם לא יצאו מפה כל עניין השוחטים לחו"ל, כי זה לא היה אפשרי. אנחנו צריכים לדאוג שיהיה לנו פה מספיק חי כדי לספק את המשק הישראלי, כדי לספק פה בשר. בסוף אנחנו גם צריכים לעשות את זה בצורה כזאת של לחיות עם מה שיש לנו בארץ. אנחנו לא יכולים לחיות עם מה שאין, אנחנו יכולים לחיות עם מה שיש. אם אנחנו הבאנו אונייה, פרקנו אותה לקרנטינה, אנחנו הגענו לקרנטינה אחרי שמונה ימים, צריכים להוציא את בעלי החיים. יש כבר אונייה אחרת שצפויה להגיע. הקרנטינה נמצאת באילת. המשאיות נוסעות מאילת למשק כזה או למשק כזה. אין שום סיכוי בעולם שהן יכולות לשטוף בין הובלה להובלה. אלא אם כן אתם פה, חברי הכנסת והוועדה, תחייבו את תחנות ההסגר ליצור תחנות שטיפה. ואז זה כבר המשרד להגנת הסביבה והמשרד להגנת הסביבה של הסביבה. בקיצור, זה לא ישים ולא אפשרי. אני מבקש, לא סתם לזרוק דברים בשביל לרצות פה את חברי הוועדה. בואו נהיה ענייניים ונעשה מה שאפשר ולא מה שאי אפשר. אם תרצה להתלוות וללוות את זה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה הטענה? אני מנסה להבין את הטענה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> הטענה היא שצריך להחריג גם את - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, מה אתה רוצה להגיע במסקנה הבנתי. אבל מה הטענה? שבגלל מה? בגלל שאתה צריך לפנות את הקרנטינה מהר אז נחריג אותך שם? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה אחד. זה גם לא הגיוני. אי אפשר לנסוע לאילת, לפנות, סתם דוגמה, לצורך הדוגמה, לקיבוץ צופר, לנסוע לצפון לשטוף את המשאית. לחזור חזרה לאילת. זה חודש פינוי קרנטינה, כן? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> רגע, אילת-צופר זה מהאונייה להסגר. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא. ומה עם החוצה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ההוצאה מצופר, לאן את מוציאה אותם? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איפה יש לך תחנות שטיפה בארץ? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אתה נתת בתור דוגמה עכשיו את אילת-צופר, לא אני. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לי אישית יש במושב באר טוביה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא לך. איפה יש תחנות שטיפה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אין. זה אנחנו צריכים לדאוג לזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש תחנת שטיפה אחת בכל הארץ? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לי יש אחת. ולדבאח יש גם תחנת שטיפה וזהו. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> תחנה עצמאית. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> עצמאית שלנו, שאנחנו מפעילים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לכם שתי תחנות שטיפה בכל הארץ. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה תחנות עצמאיות, אדוני. זה לא שיש תחנות ציבוריות. זה בשונה משטיפות הרכבים הפרטיים. כל אחד צריך לדאוג לעצמו ואז זה צריך בור אגירה וצריך אישור ממשרד הגנת הסביבה. פרוצדורה מאוד ארוכה. אבל העניין הזה של הצורך - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע. ויש רק שתיים כאלה בארץ? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא. אני אומר, כל מוביל יש לו את תחנת השטיפה שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה כאלה יש בארץ? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אם אני אגיד, ככה, זה ניחוש. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> הוא לא יודע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי יודע? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> שאלה כללית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, כי בסוף, אני אגיד לך משהו רגע. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בוא נגיד ככה אדוני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תתייחס שנייה ברצינות לוועדה. כי לבוא ולטעון שכדי לפנות מאילת צריך לשטוף את הרכב בצפון, בעיניי זו אמירה שהיא לא מכבדת את הוועדה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אדוני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כי זה לא יכול להיות שזה עובד ככה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אבל זאת המציאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא נשמע לי הגיוני שאתה חייב שטיפה לפני - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני מזמין אותך להתלוות אליי. אני מבטיח לך שאני אקח אותך, אראה לך את הכול. גם תחנת ההסגר, גם איך מעמיסים, גם איך פורקים. את הכול. בוא, בסוף אנחנו עושים את זה כבר 20 שנה, לא יום אחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שמה? שאין תחנות שטיפה בכל הדרך בין אילת לצפון? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אין תחנות שטיפה. ואתה יודע מה? אם כבר מדובר, אז מדברים על החוק באירופה, אז המדינה, הממשלה, כל האיחוד האירופאי, הוא זה שדואג לתחנות שטיפה למשאיות בעלי החיים. אצלנו אין פה כלום ואז באים לוועדה וזה נחמד ויפה, כל אחד זורק פה משהו ותתמודדו. זה לא אמור לעבוד ככה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> סליחה, לא יכול להיות שבן אדם שמתפרנס, ולא משנה ממה, אני לא שמה אתכם כמי שמוביל בעלי חיים או מגדל בעלי חיים, מוביל בעלי חיים, שוחט בעלי חיים, את כל השרשרת ואז תגידו 'אה, אולי המדינה צריכה לדאוג לכם'. זאת הפרנסה שלכם, אתם גם יכולים לדאוג לזה. אני רק רוצה לעשות בריף קצר. היה דיון, צריך לבדוק איפה זה עומד. של הצעת חוק של חה"כ עמית הלוי להקמת עוד קרנטינות. גם הארגונים וגם משרד החקלאות - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> לא יהיה בכלל חריג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רואה פה את המצב החוקי הקיים. היום אין בכלל חריג. אז היום כשאתם מובילים מחו"ל אתם כל פעם שוטפים בצפון וחוזרים לאילת? זה המצב שאתם עושים היום? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה לא? אבל זה החוק. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אנחנו מפנים קרנטינה, אנחנו מפנים את הקרנטינה, אותן משאיות הולכות וחוזרות אל הקרנטינה. הן לא יכולות לנסוע למקום אחר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז אתם עוברים על החוק. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אם אנחנו עוברים על החוק, זה מה שאפשר לעשות. אי אפשר לעשות משהו אחר. אי אפשר לעשות משהו אחר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנייה. יש נציג של המשרד - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נציג של משרד הבריאות. לא בריאות בעלי החיים, זה בריאות הציבור. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> קודם כל, לפני שמדברים על הפרת החוק, אדוני. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, אבל אני רוצה להבין שנייה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אין שום עניין עם בריאות הציבור. אין שום עניין עם בריאות הציבור. יש רופא ממשלתי שמלווה את הקרנטינה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה דורשים שטיפה וחיטוי? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> הוא בודק את הבקר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> השטיפה והחיטוי זה לא בשביל בעלי החיים, זה בשביל בריאות הציבור. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה רק במידה אם את מעבירה מאונייה אחרת או ממשלוח אחר. אם זה אותו המשלוח זה אותם בעלי החיים. זה אותו הרופא. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני רוצה להתייחס עוד פעם לעניין הזה שאתם כל הזמן נוגעים בו. העניין שבסוף יעלה יותר כסף לבן אדם שאוכל בשר. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה לא עניין של יעלה יותר. זה משהו שהוא לא הגיוני. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, לא, לא. שנייה רגע. אין תחרות במדינת ישראל למשפחת דבאח על נושא הובלת בעלי חיים. ידה של משפחת דבאח היא מהגידול בארצות אחרות עד השחיטה, כולל סופרים ואטליזים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז אני מבין שיש לך בעיה עם משפחת דבאח. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> רגע, לא, סליחה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני משפחת דבאח? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> הוא יותר גדול. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> כל הזמן אתם נוגעים בעניין הזה. כאשר חה"כ יאיר לפיד היה שר האוצר הוא ביטל את המכס על העגלים. יש אפס מכס על עגלים במדינת ישראל. מאז כמות המשלוחים החיים עלתה פי חמישה. מ-150,000 בעלי חיים היום מובילים למעלה ממיליון מארצות אחרות. אז הורדת המכס לא עבדה. למה? כי מחיר הבשר עלה בעשרות של אחוזים. כי יש פה דואופול. אין פה תחרות במדינת ישראל. אז שיפסיקו לאיים בזה שהמחיר של הבשר יעלה לאזרחי מדינת ישראל. תאמין לי, אני רגישה לאירוע הזה, כמו כל אחד אחר. למרות שאני לא אוכלת בשר. מספיק להשתמש בזה. אם אתם צריכים - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זאת האמת. זה קשה, אבל זאת האמת. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, אתם מרוויחים כל כך הרבה כסף. אם צריך תקימו מכונות שטיפה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אם לא יהיה חי במדינת ישראל - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, אתם תשקיעו גם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו לא ננהל פה את הדיון ככה, חברים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> וואלה יופי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תקשיבו טוב, הדיון לא יתנהל ככה. תירגעו שנייה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לכן אני התאזרתי בסבלנות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בבקשה, אודליה מנסה לדבר הרבה זמן. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני מלווה את הנושא גם של ייבוא בעלי חיים ובמדינת ישראל, אתם יכולים להסתכל כולם באתר משרד החקלאות, נכון לעכשיו, יש תשעה מקומות הסגר מאושרים. יש לנו בדרום שניים, בצפון שלושה ובאזור המרכז, וכשאני מדבר על אזור המרכז זה טווח די רחב, ארבעה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אולי תצייני גם את הגדלים שלהם. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> רגע. אני חייבת להגיד שמה שחשוב לדעת שבכל בקשה של ייבוא של בעלי חיים צריך גם אישור למקום ההסגר. זה מראש, זה עוד לפני שאתה מקבל את רישיון הייבוא אתה צריך להגיד כמה בעלי חיים אתה רוצה לייבא ובאיזה מקום הסגר, לאיזה מקום הסגר. שני הדברים האלה מאושרים מראש לפני הייבוא. דבר נוסף זה שלפי תקנות ייבוא בעלי חיים שמוזכרות פה משך ההסגר נקבע על ידי השירותים הווטרינריים. המינימום זה שמונה ימי הסגר, כשיש עוד יומיים לניקוי וחיטוי. לא משחררים, לא מוציאים. עשרה ימים זה מה שקבוע וצריך. ויש יומיים לניקוי וחיטוי לא סתם. כי בייבוא גדול זה לוקח זמן, כמו שגם צוין פה. עד שגם המשאיות מגיעות ומפנות. זה לא בנגלה אחת, זה צריך להיות כמה משאיות. כל מקום הסגר יש לו מפרט טכני מה הוא צריך לכלול בתוכו. יש נספח, יש לנו נוהל מסודר וצריך לכלול גם אמצעים לניקוי וחיטוי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> של משאיות? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן, של משאיות. כל הדברים האלה מוסדרים, כולל התנאים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לכל קרנטינה צריך להיות האמצעים האלה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון, לכל קרנטינה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וזה לא קיים היום. אז מי אוכף את זה? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> זה כן קיים, כי זה חובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הם אומרים שאין. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה קיים? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> זה חלק מהתנאים. הם אמורים לדאוג לניקוי וחיטוי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אודליה, הוא אומר שזה לא קיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אם אין, מישהו צריך לאכוף את זה ולסגור את הקרנטינה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם בדקתם? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> קודם כל אין דבר כזה, כי יש all in-all out. זה המדיניות. All in-all out זה אומר שאין הכנסה של בעלי חיים מאונייה חדשה, מייבוא חדש, לפני שמתפנים כל בעלי החיים ויש ניקוי וחיטוי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה קורה. זה לא קשור למשאיות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ניקוי וחיטוי של ההסגר. את אומרת, אם אני מבינה נכון את אומרת שבכל קרנטינה צריך להיות אמצעי שטיפה גם של המשאיות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> יש אמצעים גם. אבל שוב - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, השאלה אם זאת החובה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> היא שואלת מה צריך להיות. צריך להיות או לא צריך להיות? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> יש או אין? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אלה מיועדים לניקוי מקום ההסגר. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז איפה יש פה רופא ממשלתי? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז איפה החובה? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> שוב, האמצעים האלה מיועדים לניקוי וחיטוי של מקום ההסגר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם של משאיות או לא? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, של מקום ההסגר. בדיוק, זה מה שהיא אומרת. לא של המשאיות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> של הקרנטינה עצמה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> ההוראה לעניין ניקוי וחיטוי - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז לא של המשאיות. אמרת לפני כן של המשאיות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אבל זאת חובה שחלה על - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה החובה? אנחנו לא מצליחים להבין ממך אבל מה החובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא קשור, אודליה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אודליה, השאלה היא על המשאיות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני לא מצליח להבין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על המשאיות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> שוב אני אומרת, התקנות האלה מסדירות את הנושא של ההובלה. את הניקוי והחיטוי של - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל האם יש בקרנטינות היום אפשרות לשטוף, לנקות ולחטא משאיות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אם אין בקרנטינות אמצעים לשטיפה של המשאיות, לא של הקרנטינה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אז שוב אני אומרת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מישהו צריך להקים את זה. לדעתי הם צריכים להקים את זה, אבל. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לכן אנחנו החרגנו רק את הנושא של ההובלה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנייה אודליה, אבל אני לא מצליחה להבין את העניין העובדתי. יש, אין, בתחנות ההסגר אמצעים לשטיפת המשאית? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> למיטב, שוב פעם אני אומרת, למיטב ידיעתי אני יודעת שיש לעניין הכניסה. לא לגבי החיטוי בפנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> של המשאית? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני יודעת שזה מתבצע. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא, חיטוי גלגלים זה חיטוי - - - זה לא אותו דבר. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון, זה לא אותו דבר. אני מדברת על חיטוי וניקוי של הקרנטינה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אנחנו שואלים על המשאית. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> על המשאיות אני לא יודעת, אני שוב פעם אומרת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. אז אומרים לך עובדתית שאין. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לכן יש את החובה במסגרת התקנות האלה. ובנוסף לזה אני רוצה לומר - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל את לא יכולה לעשות חובה על משהו שהוא לא ריאלי. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אנחנו מחריגים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את עושה חובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל החובה כבר קיימת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא ריאלי, כי אין. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב רגע להבין, יש פה אירוע לג אחד קודם. בחוק הקיים אין את ההחרגה הרי. אודליה, בחוק הקיים אין החרגה. היום אין החרגה. לא מהנמל ולא מהקרנטינות. והאמת היא שכולם מצפצפים על החוק. את שמעת. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, זה לא עניין של מצפצפים אדוני. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה לא מצפצפים, זה לא נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> צריך לזכור, אדוני, מאיפה בא הצורך בתיקון התקנות. על מנת להתאים אותן למציאות הקיימת ולאור הניסיון שנצבר לאורך השנים. הנוסח הקיים היה מ-2006. בוא נחזור על הנתונים של הייבוא של 2006. בוא נחזור על כל נתוני התחום ב-2006 ונשווה אותם להיום. אתה תראה פער משמעותי. לכן בא הצורך בתיקון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא אמרתי שאין פער. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אדוני, ברשותך. תחנת ההסגר, כשאנחנו מדברים על תחנת ההסגר המטרה של הכנסת בעלי חיים לשם, בין היתר, על מנת שיהיו גם תחת פיקוח הרופא הממשלתי. הוא זה שאחראי על הבריאות שלהם, הוא זה שאמור לחסן, לתת להם את החיסון המתאים. עכשיו אדוני בוא נחשוב הגיוני. כשאנחנו מדברים על תחנת הסגר שאין שום חולק שצריך לחטא אותה, צריך לנקות אותה, לפני הכנסת בעלי החיים לתוך התחנה. נשארו בעלי החיים מאותה קבוצה, עברו אותם חיסונים. ואחר כך בתום תקופת ההסגר שהיא שמונה ימים צריך להתחיל לפנות אותם. מה הטעם לבוא ולחייב שטיפה וחיטוי על כל הובלה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי את השאלה. אמרת את זה מקודם. הבנתי, אמרת, הבנתי בפעם הראשונה. לא צריך לחזור על הטענה. אבל עלתה פה עוד טענה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> עכשיו אדוני לעניין הפרת החוק. אי אפשר לשחרר בלי אישור הרופא הממשלתי. כלומר, הרופא הממשלתי מפקח גם על עניין הפינוי. אז אם הוא רואה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם בפועל היום שוטפים את המשאיות לפני או לא שוטפים? זאת השאלה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> שוטפים לפני, התחלת פינוי הקרנטינה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בהתחלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כמו לפני האונייה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ובנגלות אתם שוטפים? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זאת אומרת, אתם עשיתם דין לעצמכם והחרגתם את עצמכם? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא. אבל זה בהתאם להנחיות הרופא המפקח. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה הנחיות של הרופא, זה לא אנחנו החלטנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מה שאני מנסה להבין. אתה אומר הרופא המפקח עשה דין לעצמו ואמר אני מאשר לכם - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני לא יודע להגיד אם הוא עשה דין לעצמו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, אני אומר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אומר שבא הנוסח המוצע כדי להתאים למציאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חאתם, אני אומר. בסדר, הבנו. אני מנסה להבין. בא רופא ממשלתי ואמר אפשר להביא גם מהנמל לקרנטינה וגם מהקרנטינה למקום שלכם בנגלות בלי לשטוף כל פעם. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ברצף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זאת המציאות הקיימת. אתם מכירים את זה? אתם מכירים את המציאות הזאת? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אנחנו מכירים את המציאות הזאת וזאת אחת הסיבות שהתיקון זה הוכנס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז למה באמת התיקון הוכנס רק לצד אחד ולא גם להמשך? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> וזה המשך כאילו, זה עוד חולייה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אנחנו מדברים, כמו שאודליה אמרה בהתחלה, על איזה שהוא שקלול בין רווחת בעלי חיים לבין מה שנקרא צורכי החקלאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל זה בכל מקרה המצב הקיים. אבל מחר הרופא הממשלתי ימשיך לאשר להם את זה, אז מה הרווחנו? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> הרעיון הוא שהוא לא ימשיך לאשר להם את זה ושיקימו עוד מקומות לשטיפה. אם יש את התשתית לחיטוי של תחנת הסגר שיכולים לעמוד בה אלפי עגלים, אני לא חושבת שזה כל כך מסובך לסדר שם גם עמדה לשטיפה של המשאית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם יש איפה שהן תקנות מי אמור להקים את עמדות השטיפה? מי אמור להקים? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> זה לא היה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה פרטי? כאילו, העסק הפרטי? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> גם ההסגר עצמו הוא פרטי, כן. הקרנטינה היא פרטית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת. אולי יש איפה שהן תקנות. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> הקרנטינה היא פרטית. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> רק הפיקוח הוא ממשלתי. הקרנטינה היא פרטית. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> רק לציין שתחנות ההסגר לא שייכות לנו. לא שייכים ליבואנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז בעלי הקרנטינה צריכים לבנות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אם הם יכניסו את זה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> תכניסו את זה בחוק, בבקשה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> העניין הובהר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> שיהיה חובה ויחייבו את בעלי תחנות ההסגר להקים תחנות שטיפה בתוך הקרנטינה, אין לנו בעיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שצריך להוציא איזה שהוא מכתב ונוהל, שהם יידעו. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אני רוצה שנייה להתייחס, אבינועם ביר, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים. התקנות באות בעצם לייצר מצב נורמטיבי חדש. הן ישנו את המצב הקיים, אנחנו יודעים. זה בסדר, אנחנו פה כדי לייצר נורמות חדשות, גם אם הן לא נוחות לחלק מהמשתתפים וגם אם זה לא תואם את המצב הקיים היום. אנחנו לא באים לעשות צילום מצב, אנחנו באים לייצר פה הסדר שנראה לכל השותפים כנכון. אם יש חובה שמוטלת על המדינה מכוח התקנות, חזקה שהמדינה תעשה את זה. אם יש משרד שמתנגד לזה היה צריך להגיד את זה. יכול להיות שהוא פה ויגיד את זה. אם יש חובה שמוטלת על המדינה שנטען שאנחנו לא עושים, בבקשה תגידו. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אבל זאת לא חובה שמוטלת על המדינה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> נכון. לכן אי אפשר לבוא ולהגיד זה לא קיים בשטח אז איך אתם מחייבים אותנו. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא. השאלה אם זו דרישה מעשית. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> השאלה מה זה מעשי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנייה אבינועם. אני לא בקיאה מה קורה בשטח. אבל אם באמת אתה מפנה משהו, עושה הובלות בין אילת לצופר ואתה צריך לעשות איזה שהיא שטיפה שנמצאת בצפון? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> לא, השאלה היא למה לעשות את השטיפה בצפון. אם השטיפה בצפון מסיבה רגולטורית חוקית, שמחייבת אותו לשטוף דווקא בצפון, אז נכון, יש פה בעיה. אבל כמו שנאמר פה - - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, יש גם שיקולים מעשיים. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> שיקולים זה שיקולים. שיקולים של יעלה לו המון כסף, אנחנו פה, אנחנו שומעים את זה, הכול בסדר. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כל הזמן עם העניין הזה של הכסף. עזבו את דבאח. לא רק דבאח פה. חבר'ה, לא רק דבאח. יש פה שוק שלם. אני לא עובד בשביל דבאח, אני לא קשור לדבאח. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אתה צודק. אם תיתן לי לסיים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני מדבר איתך פה על עוד עשרות לקוחות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה גם לא קשור אליך. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> שמספקים את השוק החי פה במדינת ישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חן, זה לא קשור אליך. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל אין הרבה קרנטינות, אתה אמרת שאין הרבה קרנטינות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה שנהיה שכל דבר זה דבאח, דבאח, דבאח. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> עזוב את דבאח. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא אכפת לי מדבאח. מה הוא מעניין אותי בכלל? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> עזוב את דבאח. יש תשע קרנטינות? שהקרנטינות ישימו מתקן שטיפה, שהם ידאגו לזה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> מה זה תדאגו? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני לא אמורה לממן את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> העניין מוצה. אני כן מציע שאתם קצת תעשו מחשבה כמה זמן הדבר הזה צריך להתחיל לקרות. כי בהנחה שכרגע אין תחנות שטיפה כאלה כמה זמן לוקח עד שהדבר הזה ייכנס לתוקף. בשביל שהם יספיקו, גם מול הרגולציה וגם ברמה שלהם להצליח לייצר את תחנות השטיפה האלה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> חה"כ סוכות, אני רק רוצה נקודה קטנה. חן, התחנה שלך היא אצלך? תחנת שטיפה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> נכון. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אז האגדה של צפון ודרום לא נכונה. חן אמר שהוא יושב בבאר טוביה בדרום, דבאח בצפון. המשאיות של דבאח - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברים, העניין מוצה, אנחנו התקדמנו לסעיף הבא. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> המשאיות של דבאח יכולות לשטוף אצל חן? יופי. אז אנחנו מכוסים צפון דרום. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה הקשר? תפסיק, נו אל תגיד דברים שאתה לא מבין בהם. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> למה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כי זה לא הגיוני לנסוע מאילת לבאר טוביה לשטוף ולחזור לאילת ולחזור - - -. יש שעות נהיגה של נהגים. יש פה ימים שזה לוקח. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אני שמח שהסיפור שלך השתפר. הסיפור שלך השתפר, כי לפני 10 דקות אמרת שמאילת צריך לנסוע לצפון. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> במקרה שלו כן. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לא, שישטוף אצלך. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> למה? מה זאת אומרת? בוא נשטוף אצלך בבית. מה יש לי עם דבאח? << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אצלי אין תחנת שטיפה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז יופי, אז אל תיכנס לדברים שאתה לא מבין בהם ולא יודע אותם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ירון, העניין מוצה. חן, העניין מוצה, אנחנו מתקדמים, תודה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני מציע, אדוני - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> כמשהו אחרון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני מציע למשרד החקלאות לשקול את ההחרגה לגבי הקרנטינה, שישקול אותה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו התקדמנו. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> יש תקופת מעבר ממושכת מספיק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו התקדמנו. יש לכם זמן להתארגן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שאלה אחת רק. הרי אם אנחנו מכניסים את התקנות האלה שלמעשה קרנטינה חייבת שתהיה אצלה שטיפה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא כתבנו את זה בתקנות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אולי כדאי. כי איך הקרנטינות ידעו? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא צריך, זה עניין שלהם, הם יעשו את זה לעצמם, סליחה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל איך הם ידעו? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איך הם ידעו? כי המובילים שירצו להוביל יגידו להם. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אל תזרקו את זה עלינו, תכניסו את זה אתם. למה אתם זורקים את זה עליי? אני בתור מוביל צריך לנהל את הקרנטינה גם? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, שנייה. חברים, מניסיון. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> תכניסו את זה בחוק. אני מסכים אתכם. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> רגע חן, כמה עלה לך הזה של השטיפה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> המון, המון. שטיפה עולה לי בערך 100,000 שקלים בחודש. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> כמה עלה לך להקים את זה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ההקמה שלה? אני יכול לבדוק את הדבר הזה. ההקמה היא לא, ההחזקה זה מה שעולה פה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> תבדוק בבקשה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ההחזקה, לא ההקמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברים, התקדמנו לסעיף הבא. תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> החשש שלי שהם לא ידעו וראש קטן ולא יסכימו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יסמין, התקדמנו. התקדמנו, תודה . << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני רושמת בפניי שהשלמנו את הדיון בתקנה 11. כרגע נוסח התקנה נשאר כפי שהוא, אין שינויים בתקנה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> רק אם אפשר לרשום את ההערה שמשרד החקלאות ישקול את ההחרגה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק, לבדוק את זה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> של פינוי של תחנות ההסגר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה רק יושב-הראש מחליט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מתי זה נכנס לתוקף? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בתוך שנתיים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני חושב שמשרד החקלאות לא עשה פה עבודה מספיק, לא בדק את זה כמו שצריך. אני חושב שכדאי שתבחנו את זה עוד פעם. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יושב-הראש להבנתי החליט להשאיר את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו משאירים את זה ככה, תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה רוצה? הקרנטינות מקימות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו משאירים את זה ככה. בסדר, תודה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו עוברים לתיקון תקנה 12. זו תקנה שקיימנו בה דיון ואני מציעה שנעשה את זה שוב בצורה מסודרת. גם חילקנו טבלה, אם אתם זוכרים, בדיון הקודם, והסברנו את משך ההובלה והשעות, אבל נעשה את זה שוב בצורה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה בני גורן הטבלה הזאת. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> סליחה, משהו טכני. אנחנו מדברים עכשיו גם על התוספת? גם על הטבלה או רק על התקנה? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני מציעה שנדבר כרגע על תקנה 12 וכאשר נגיע לתוספת נדבר על התוספת. בסדר? שלא נעשה בלבול. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> תקנה 12 עוסקת במרחב בהובלה. כאשר התקנה היום כבר מתייחסת לצפיפות בהמות בתא הובלה, שלא תעלה על הקבוע בתוספת השנייה לפי אותו סוג של בהמות. אנחנו בעצם הכנסנו לפה את ההחרגה גם שיש בתקנה 15. אני פשוט מתארת את המצב. תקנה 15 היא תקנה שעוסקת באוורור הרכב. יש שם הוראה שמתייחסת לנושא משך ההובלה. סליחה, אני מתבלבלת עם תקנה 7. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן, כן, הטבלה הייתה לתקנה 7. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון, הטבלה הייתה לתקנה 7, בגלל זה התבלבלתי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> תקנה 12. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אנחנו מתייחסים למרחב בהובלה. התחלנו להקריא את זה, להתייחס לזה בפעם הקודמת בנושא המעלות. עכשיו להתחיל להקריא מההתחלה ולהגיד את השינוי? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן. בואו נתחיל את הכול בצורה מסודרת מההתחלה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> בסדר גמור. תיקון תקנה 12 15. בתקנה 12 לתקנות העיקריות - (1) במקום הרישה יבוא "לא יוביל אדם בהמות אלא בהתקיים תנאים אלה:"; (2) בפסקה (1), בסופה יבוא: "על אף האמור, צפויה הטמפרטורה בעת ההובלה לעלות על 25 מעלות צלזיוס בנקודת המוצא או בנקודת היעד, יוגדל השטח הקבוע בטור ג' בתוספת השנייה לכל סוג בהמה ב-5% נוספים; לעניין זה תקבע התחזית באתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי הישראלי לגבי מועד ההובלה המתוכנן, כפי שפורסמה במועד שחל 24 שעות לפני המועד האמור;"; (3) בפסקה (2), אחרי "בתא" יבוא "הובלה". במקום "משלושים" יבוא "משישים" ואחרי "כבשים או" יבוא "עיזים או"; (4) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) כל אחת מהבהמות תוכל לעמוד, בו בזמן, כשכל גופה נצא בקו ישר, מקביל לאחת מדפנות תא ההובלה; (4) השטח המרבי לכלל הבהמות המובלות בתא הובלה לא יעלה על סך כל השטח המזערי הנדרש להן לפי הקבוע בתוספת השנייה וזאת בתוספת השטח המזערי הנדרש לבהמה נוספת; (5) גובה תא הובלה יהיה לפחות 10 ס"מ מעל קצה הקרניים או הראש של הבהמה הגבוהה ביותר, לפי הגבוה ביניהם; (6) השטח הקבוע לכבשים בטור ג' בתוספת השנייה, יוגדל ב-5 אחוזים לכבשים שעובי הצמר שלהם גדול מ-2 ס"מ לכל אחת מהן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה, אנשים עם סרגל, למדוד את הצמר ואת הגובה ואת הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לנהל פה דיון מסודר, אני לא רוצה לחזור למה שפה בסעיף הקודם. אנחנו נעשה פה מסודר, כל אחד יגיד את דעתו בזמן שיהיה לו. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני גם אשמח אם אפשר יהיה לתת לאודליה להשלים את כל ההסבר ואז להעיר הערות. כי אחרת אנחנו מפספסים דברים. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני רוצה להסביר את השינויים בתקנה. למעשה אנחנו הכנסנו בתוך התקנה עצמה את הכוכביות, את ההחרגות, כוכביות שהיו בתוספת השנייה במקור. זאת אומרת, מי שיסתכל בתקנות היום, התקנות מ-2006 יראה שבסוף התוספת השנייה יש לנו שתי כוכביות: אחת מתייחסת, צפויה טמפרטורה בעת ההובלה לעלות על 25 מעלות צלזיוס יוגדל השטח לכל בעל חיים ב-5% נוספים. והכוכבית השנייה היא לכבשים שעובי הצמר שלהם גדול משני סנטימטרים יוגדל השטח לכל בעל חיים ב-5%. למעשה את הכוכבית הראשונה הכנסנו בפסקה הראשונה בתקנה. ואת הכוכבית השנייה, בעניין הכבשים, הכנסנו בפסקה (6). זה שינוי אחד. לכן הייתה לנו כאן טעות. היה כתוב במקור שמה שהוגש לוועדה שהטמפרטורה צפויה בעת ההובלה לעלות על 35 מעלות צלזיוס ובעצם הכוונה היא ל-25 מעלות צלזיוס, שזה בעצם מה שגם הופיע בתקנות היום ולא שינינו אותו. דבר נוסף שהוספנו בנושא הזה זה לקביעת הטמפרטורה שהיא בנקודת המוצא או היעד ושהתחזית שקובעת היא התחזית שמפורסמת באתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי הישראלי, כפי שפורסמה 24 שעות לפני מועד ההובלה המתוכנן. תיקון נוסף שעשינו בתקנה עצמה מתייחס לצפיפות בתא אחד. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> זה לא לצפיפות, זה למספר הפרטים בתא אחד. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון, מספר פרטים בתא אחד. שבעצם בתקנה הקיימת היום כתוב שלא יובלו יותר מ-30 כבשים או יותר מ-20 חזירים. ושינינו את זה ל-60. לגבי כבשים או עיזים ל-60. לגבי החזירים לא השתנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה השינוי הזה? למה הכפלתם? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לגבי השינוי אנחנו הכנסנו את זה בגלל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אשמח באופן כללי, כדי לחסוך לכולם. אודליה, אני אשמח כשאת מסבירה אז כדי לחסוך לכולם תסבירי את השינויים. למה עשיתם אותם. נחסוך שאלות אחר כך. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> בסדר גמור. אני רוצה לתת לגורם המקצועי אצלנו, הממונה על פי החוק, להסביר את הרציונל המקצועי. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> מלכתחילה הגבלה של מספר פרטים בתא ותא מוגדר כחלק שאינו מחולק במחיצות פנימיות, בא בגלל בעיות התנהגות של כבשים. כבשים מבוהלות רצות לפינה. הן יכולות לעלות אחת על השנייה ולרמוס, לחנוק את אלה שלמטה, מתחת. לכן מספר הפרטים של צאן בתא אחד הוגבל ל-30 בעקבות החקיקה הישנה של האיחוד האירופאי. בפועל התברר שגם 50 ו-60 זה בסדר בתא אחד ואין בעיה של רמיסה, לכן הגדלנו את מספר הפרטים שמותר בתא. הצפיפות נשארת אותה צפיפות, הצפיפות המותרת. זה הרציונל לתיקון שפה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר להעיר הערות? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> רגע, אמרנו שניתן לאודליה לסיים להסביר את הכול. סליחה, לא, אני לא מעירה לך. סליחה, אני הערתי לה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, אין בעיה, את יכולה להעיר לי גם. הכול טוב. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, לא, אני התכוונתי לגורמים הנציגים שהיו פה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הכול בסדר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אחר כך אודליה לא מסבירה את הכול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. כמובן חברת כנסת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הכול בסדר. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני אתייחס למספר תיקונים שהוספנו על התקנה הקיימת כיום. תיקון אחד מתייחס לנושא של האפשרות של כל אחת מהבהמות לעמוד בתוך התא כאשר רוב הזמן כשכל גופה נמצא בקו ישר, מקביל לאחת מדפנות תא ההובלה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שוב, זה בא בגלל שבמציאות החישוב הוא חישוב מחשב. כאשר מגיע מישהו לאשר רכב כרכב הובלה להובלת בהמות הוא מגיע ללשכה וטרינרית ממשלתית אזורית. יהיה שש כאלה. מישהו מהלשכה אמור לעלות, למדוד בפועל את השטח המיועד להובלת הבהמות עצמן. לחשב שטח. מכניסים את השטח למחשב והמחשב לפי טבלאות הצפיפות עושה את החשבון. בעיקר ברכבים קטנים יכול להיות מצב שבו מבחינת חישוב אפשר להכניס פרה גדולה לעגלה, אבל צריך לקפל אותה לחצי. לכן הוספנו את הדרישה שבפועל כולם יוכלו לעמוד באופן ישר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ומה לגבי הטלאים? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כתוב כל אחת מהבהמות. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> איפה יש פה טלאים? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, אני שואל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> הדפנות, יש לנו את ארגז - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה חאתם. אם זאת שאלה ארוכה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, בסדר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שכולם יוכלו לעמוד ישר. הם יבחרו אם הם רוצים לעמוד ישר ככה, ישר ככה או ישר ככה. אבל שלא תעמוד בהמה מקופלת. בגלל שהחישוב הוא חישוב מחשב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לגבי השטח המירבי, שזה התיקון הבא, בחקיקה עד עכשיו יש שטח מזערי. אחת הבעיות שעולות זה כאשר מובילים ברכב הובלה עם שטח גדול בהמות בודדות. תחשבו על משאית שמובילה שתי פרות. סיבוב חד, ברקס, הן עפות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה קורה הרבה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> בעיקר בהוצאה של פרות חלב לשחיטה בסוף הדרך. הם אוספים פרות בודדות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הפרס שלהן. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לאיזה שהוא משק ומשם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הפרס, נכון, אחרי סבל. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כשפרה כזאת עפה מצד לצד זה מסכן את הפרה, פוגע ברווחתה ומסכן את התנועה ואת הרכב, מגדיל את הסיכוי להתהפכות. בעיקר ברכבים היותר קטנים. לכן הוספנו גם שטח מירבי. והשטח המירבי הוא מה שיש בטבלה פלוס 1. כמה שצריך לחמש בהמות פלוס אחת. << אורח >> איריס מגן: << אורח >> אפשר להסביר למה פלוס אחת? מה הרציונל לפלוס אחת ולא פלוס שתיים? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שוב, תעשי פלוס שתיים או פלוס שלוש הן יעופו. הסיכוי שהן יעופו מצד לצד יותר גדול. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יש את חוות דעת משרד התחבורה בעניין הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חוות הדעת שלו אין בה כלום. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> היא לא השתנתה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, מפעם שעברה אני מדברת. זה לא פעם ראשונה. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> אנחנו חוזרים כל פעם על אותו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, לא, אין בעיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תנו לאודליה לסיים. אנחנו נחכה עם ההערות, כולם יוכלו לדבר. תרשמו לעצמכם את השאלות ואת ההערות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> פסקה נוספת שהוספנו שלא הייתה קיימת בתקנה מ-2006 זה בנושא גובה תא ההובלה. שבעצם צריך גם מבחינת הגובה צריך לאפשר שיהיה רווח של 10 סנטימטרים לפחות. בין שלבהמה יש קרניים ובין שלא. זאת אומרת, אם זה הראש, אם זה בהמה בלי קרניים אז מהראש שלה 10 סנטימטר ומעלה. ואם זה עם קרניים אז מקצה הקרניים. כמובן שאם יש לך בהמות בגבהים שונים אז צריך להביא בחשבון את הדבר הזה. לרוב לא נתקלים בבעיה הזאת בדרך כלל. אבל יכול להיות אולי, זה חשוב לנו כן להכניס את זה כי במצב שבו למשל יש משאיות שהן עם יותר מקומה אחת אז יכול להיות שיהיה צורך בזה. אז זה כבר ראיית העתיד. התקנה אחרונה, כמו שאמרתי לנושא הכבשים, זה בעצם אותה כוכבית שפשוט הוכנסה, הייתה קיימת בתוספת השנייה והכנסנו אותה בתוך התקנה עצמה. זהו, עד כאן. אם אתם רוצים אני אתייחס, אני יכולה להתייחס רק לשינויים בתוספת. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, לא. כשנקרא את התוספת נתייחס אליה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנהיה מסודרים. אז תקנה 12 כולה הוקראה והוסברה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עוד מישהו מגורמי הממשלה רוצה להתייחס? << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> המצב הקיים היום של הצפיפות נותר כמו שהוא עכשיו בתקנות ואין לנו התנגדות. כל עוד אין שינוי ואין סכנה למשתמשי הדרך אין לנו התנגדות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. יסמין, את רוצה להגיד משהו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. רק רציתי להעיר לגבי האחוזים בתוספת השנייה. מדובר פה על להגדיל ב-5% לכבשים. ואני רק רוצה לומר שבאיחוד האירופי בטיוטה שכבר יצאה לציבור הם מדברים על הגדלה של 20%. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עוד לא קראנו את התוספת השנייה, נקרא אותה בהמשך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מדברת פה, על סעיף (6). << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> שאם הטמפרטורות עולות אז צריך להוסיף עוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואני חושבת שאנחנו צריכים לנסות לחשוב רגע איך אנחנו גם קצת הופכים להיות יותר דומים. אז אני אומרת 5% זה מעט מידי ואנחנו רוצים ממש להגדיל יותר את השטח. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> שלציין שהטמפרטורות בישראל הן פי כמה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הן לא קרובות לאירופה. אנחנו יודעים ש-25 מעלות זה משהו שכבר לא יהיה בקיץ הקרוב. וכל שנה שתעבור זה יהיה יותר ויותר גרוע. ובטח ובטח בהובלה, שהטמפרטורה בתוך המשאית היא הרבה יותר גבוהה וצפופה ולחות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל יש לנו סעיף על טמפרטורה. אז מה זה משנה בעצם? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. אבל אין 25 מעלות בקיץ. אנחנו לא נהיה ב-25 מעלות. אם הטמפרטורה עולה מעל 25 מעלות אז אנחנו מבקשים להגדיל גם את המרווח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הטמפרטורה לא עלתה אבל, יסמין. הפוך, היא ב-25 מעלות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא. אם הטמפרטורה עולה מעל 25 מעלות צלזיוס בישראל הם מחויבים להגדיל את השטח של אותו בעל חיים בתוך ההובלה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יושב-הראש צודק שאין פה גם שינוי בטמפרטורה לעומת מה שקיים היום. הייתה איזה שהיא טעות שכתבו 35 אבל התכוונו 25. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> ואז יסמין אומרת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבקשים שעדיין להגדיל את השטח. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> יש פה שני היבטים. א', המצב כרגע מה שמוצע זה להשאיר את הקיים מלפני 20 שנה, כאשר המצב בשטח משתנה. יש את ההיבט של הטמפרטורה ויש את ההיבט של מה שטח של הצפיפות. מה שטח שצריך להגדיל לכל בעל חיים ברגע שהטמפרטורה עולה מעל 25. ברור שהטמפרטורה עולה מעל 25 וברור שהיא גם מגיעה לטמפרטורות הרבה יותר גבוהות מזה. לכן מרחב המחיה של תוספת של 5% היא לא מספיקה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אודליה, רק כדי להבהיר. ההעלאות הן מצטברות. נכון? כלומר, אם הטמפרטורה היא מעל כך וכך וגם יש לו צמר, אז גם מגדילים ב-5% בגלל זה וגם עוד מגדילים ב-5% בגלל זה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כן. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אבל ההעלאה היא לא גדלה בהתאם לטמפרטורה שעולה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, בדיוק. השאלה אם יש התאמה לטמפרטורה. ברור שיש הבדל בין 40 מעלות ל-26 מעלות. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> זה לא מעל 25 – 5% ומעל 30 – 10% ומעל 35 – 20%. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא בהתאמה לטמפרטורה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא. אבל זה כן מצטבר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לשאלתך, זה מצטבר. העוד, התוספת שטח לאלה שיש להם צמר והתוספת שטח לטמפרטורה שעולה זה פלוס זה ופלוס זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ומה לגבי ההתאמה לכמות המעלות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בואו נהיה שנייה ריאליות. דגנית, אף אחד לא ימדוד 2.5 ס"מ צמר לכבשה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, אני לא מסכימה עם זה. בואו נעשה - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> זה גזוזות או לא גזוזות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לכן אני אומרת אולי לפי טמפרטורה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> קודם כל, זה שני דברים נפרדים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> זה שני פרמטרים שונים. אבל כן חשוב, אני חושבת שחשוב לשים לב, ופה אני לא יודעת מי אמור להגיד, אולי זו עבודה משותפת גם של המובילים וגם של משרד החקלאות וגם משרד התחבורה. שלא יהיה מצב שאנחנו מגדילים להם יותר מידי את השטח והם במהלך נסיעה יכולות לעוף אחת על השנייה. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אדוני, ממש נשמח להתייחס לזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, אני רוצה שנייה להבין את האירוע של הטמפרטורה. אין איזה שהיא הגבלה? זאת אומרת, ברגע שהגדלתי ב-5% אני יכול גם להוביל ב-50 מעלות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, כרגע כן. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כן ולא. יש בסעיף קודם, בסעיף (7) הגבלה לגבי משך ההובלה בשעות חמות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לגבי הצפיפות אין משמעות? זאת אומרת, מבחינתכם אין הבדל בין 26 מעלות לבין 50 מעלות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> מבחינת הצפיפות כרגע אין הבחנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בגלל הסיפור הזה של התחבורה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> יש הבחנה של משך הובלה. של כמה זמן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> עו"ד רוני בן דוד מעמותת תנו לחיות לחיות. אני רוצה להגיד שלא ממש ראינו איזה שהם תימוכין מחקריים מדעיים לנושא הזה של התזוזה. מי שכן עשה מחקרים זה האיחוד האירופי לקראת תיקון הרגולציה שלהם. מה שכתוב שם זה שכן צריך להיות איזה שהוא מרחב שבו בעלי החיים יכולים להתייצב, לזוז קצת. לתקן את עצמם. כרגע ממה שאני מבינה זה לא מתאפשר. ובכלל רציתי להגיד שאנחנו לא מתקנים את התקנות האלה כל שנה. התקנות האלה מ-2006, כבר עברו 20 שנה. המגמה ככלל היא לשפר את התנאים. אם אנחנו כבר מתקנים את התקנות אז בואו נעשה את מה שעושים בעולם. זה נכון שכרגע זה רק טיוטה וזה לא סופי. אבל המנדט של הוועדה שמנסחת את הרגולציה ושחקרה את זה זה לשפר את התנאים ולהגדיל את המרחב. על זה אין מחלקות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, גם בהיבט הזה של תחבורה, בסוף הם לא לוקחים בחשבון שזה יכול לגרום לתאונות? << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> שוב, אני לא ראיתי. ראיתי שיש אנשים שאומרים את זה. לא ראיתי איזה שהוא מחקר לגבי זה. חוות הדעת של משרד התחבורה אומרת שבמצב היום אין סכנה. היא לא אומרת מה קורה אם אני מוסיפה עוד 0.2 לכל בעל חיים. היא לא אומרת מה קורה אם אני מוסיפה 0.3. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> רגע. כל עוד אין שינוי אנחנו נשארים בעיתו. אם יש שינוי ורוצים לשנות אותו צריך לבחון את זה בפועל. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> נכון. זה עדיין לא נבחן, זה מה שחשוב לי להדגיש. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> אני מאמין שהשינוי, אני לא בטוח שהוא ישפיע יותר מידי לרעה. אבל אנחנו ניקח 0.1 או 0.2 או 0.3. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> הם לא התבקשו לזה פשוט. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> נכון. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אבל זה אומר שזה לא נבחן וזאת הבעיה. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> אי אפשר לבחון את זה. אתה רוצה לבחון. תעשה ניסוי, תבחן את זה. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אז אני אומרת, באיחוד האירופי עשו ניסויים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז לא הבנתי. על בסיס מה הוצאתם את חוות הדעת הזאת? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לפי המצב היום. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> לפי המצב הקיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא. אמירה עקרונית היא שיגביל ככל הניתן את תזוזת בעלי החיים בתוכו בכדי לא לפגוע ביציבות הרכב. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה על בסיס מה? << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> כל מטען ברכב אמור להיות רתום. רכב משא אמור להיות רתום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> במקרה הזה אי אפשר לרתום את הבהמות. אז המטרה היא לצופף אותן כמה שניתן כדי שהן לא יזוזו ושלא תהיה סכנה. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> כן. אבל אז יש לך מחקרים של רווחת בעלי חיים שאומרים בדיוק הפוך. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> רגע, תני לי לסיים. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> שהמצב יותר מסוכן אם הם לא יכולים לזוז בכלל. כי אז אם בהמה אחת נופלת היא לא יכולה לקום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואז רומסים אותה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> והיא יכולה להפיל אחרות. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> נכון, אבל זאת לא הנקודה. אם רוצים לרווח צריך לבחון את זה. או לעשות תאים, כמו שרשמנו, או לבחון מבחינה מעשית, לעשות ניסוי ולבדוק את זה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אתם צריכים לעבוד ביחד עם המובילים ועם משרד החקלאות. לא כגוף נפרד. אתם צריכים לעבוד עם המובילים, עם משרד החקלאות, כשלושה גופים ולראות מה אתם צריכים לעשות כדי שאפשר יהיה להגדיל במקסימום את יכולת התזוזה של אותו בעל חיים בעגלה ולא יקרה כלום לא לה, לא לאחרות ואם קורה משהו, כמה פעמים ראינו אותן עפות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה מקובל בעולם? אתה יודע להגיד מה מקובל בעולם? << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> אני לא יודע. אולי משרד החקלאות יודע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם יודעים להגיד מה מקובל בעולם? << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אני יודעת שעשו מחקרים מדעיים לקראת השינוי של הרגולציה ומצאו שהטענה שצריך כמה שיותר צפיפות כדי שתהיה יותר יציבות היא לא נכונה. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> אי אפשר לעשות מחקר בלי שעושים ניסוי. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> הם עשו ניסויים. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> זה לא מחקר זה ניסויים. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> זה שונה קצת. אבל רגולציה אירופאית, אם הרגולציה האירופאית משנה את טיב הצפיפות אנחנו צריכים לאמץ אותה. << אורח >> ניר וינטרוב: << אורח >> בסדר, היא לא עשתה את זה עדיין אבל. << אורח >> קריאה: << אורח >> רוני מדברת על ניסויים שנעשו במסגרת גיבוש הרגולציה החדשה באירופה. אבל הרגולציה הזאת עדיין לא נכנסה לתוקף, כי היא לא אומצה. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> מה שאמרתי שהיא עדיין לא אומצה, אבל המגמה בה היא ברורה והמגמה היא להגדיל את המרחב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא יודע לאמץ מגמות שלא אומצו. << אורח >> ניר וינטרוב: << אורח >> צריך להיצמד לרגולציה כמו שהיא. ברגע שתהיה רגולציה ניצמד אליה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כשיהיה משהו בעולם אנחנו נהיה יותר חכמים. בינתיים נישאר עם מה שיש. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> ככל שהדברים האלה אפילו לא נבדקו ואנחנו הולכים פה על איזה שהיא אקסיומה שכמה שיותר צפיפות יותר בטוח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תראי, יש שכל ישר בכמה שיותר צפיפות יותר בטוח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה גם יותר סבל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור. לכן הם באו ואמרו בואו נשקלל שנייה את הדבר הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומרת, אם אנחנו בינתיים משאירים את זה עד שהאיחוד האירופי, לא יודעת מה, אז אי אפשר להשאיר את זה על 5%. אפשר להגיע באמצע. אפשר להגדיל את זה ל-10%. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא מבין בתחבורה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני לא חושבת שאת יכולה להגיד את זה. הם חייבים לבדוק את זה. אי אפשר להגיד 10%, 15%. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כן, זה בסוף לא מסחר של שוק. אז לא 5%, אז 10% בואו נסגור. זה לא עובד ככה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה טיפה אוויר יותר לבהמות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני מבין, חברת הכנסת, אני מבין. ואגב, בפועל היום, ואמרתי כבר עשרות פעמים, אני מזמין אותך, למרות שהיית איתנו בנמל אשדוד. את רואה שלא באמת דוחסים את בעלי החיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא דוחסים את בעלי החיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה זה מה? נראה לך שמישהו רוצה לפגוע בבעלי החיים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יהיה עוד מעט תורך ואתה תוכל לענות בהרחבה על כל מה שאתה רוצה. הבנו, שמענו. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> כן. רק בהזדמנות הזאת אולי אגיד עוד משהו שאפשר לחשוב עליו והוא קיים בסטים אחרים של תקנות של רווחת בעלי חיים, זה סעיף בחינה מחדש. אם אנחנו יודעים שעכשיו האיחוד האירופי עובד על משהו וגם מתקנים את זה פעם ב-20 שנה, בואו נתכנס כאן כשהם יסיימו את הרגולציה שלהם. נקבע עוד שנה-שנתיים ונראה מה הם עושים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שמענו. תודה רבה. יש פה עוד מישהו שרוצה לדבר? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל מה? שנה-שנתיים נישאר ככה? << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אני רוצה להתייחס לשני דברים שאמרה עו"ד סיבוני. דבר ראשון, דובר על התקנות של הכפלת מספר הטלאים בתא מ-30 ל-60. הרוב המוחלט של המשאיות היום מכילות ארבעה תאים, שזה אומר 120 טלאים. בפועל, אני מלווה את התעשייה הזאת כבר 12 שנים. אין כמעט משאית שיורדת מ-200 טלאים. זאת אומרת, עוד לפני שהתקנות תוקנו התעשייה מזלזלת ומשאית היום מובילה בין 220 ל-250. חן, אתה רוצה לתקן אותי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, הוא יתקן אותך כשיגיע תורו. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> בסדר, כשיגיע תורך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חאתם, יגיע תורכם, תגיבו בצורה מסודרת. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> דבר שני, שאלה לעו"ד אודליה. האם יש אפשרות להכניס גם תקנות לטמפרטורות מינימום? מניסיון, מי שנמצא בשטח, לפעמים אנחנו יוצאים עם מכונית מחוממת לחצי דקה לתיעוד וחוזרים קפואים. אחרי שבעלי החיים נושאים במשאיות הפתוחות במשך שעה וחצי לדוגמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נורא. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> האם יש אפשרות להגביל את ההסעות לטמפרטורות מינימום? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אבל זאת לא התקנה. רגע, זאת לא התקנה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> היא דיברה שם על הטמפרטורות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אמנו שהצפיפות עולה וטמפרטורה מסוימת. אתה רוצה לומר, יש לנו תקנה אחרת שאנחנו גם חוזרים אליה, כי היא לא הושלמה. זה הטמפרטורות שמובילים בהן את בעלי החיים. אז אם אני מבינה נכון את ההערה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> הייתי הולכת רק על גורים. פרות מאוד אוהבות קור. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כרגע אנחנו מדברים מה הצפיפות צריכה להיות במשאית. מהצפיפות, בין היתר, נגזר גם הנושא של טמפרטורה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אפשר להתייחס, הגיע תורי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש עוד מישהו באמצע שרצה לדבר? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> א' אני חושב שכן צריך לקחת בחשבון שהנושא לא נבדק ולכן לקבע את המצב הקיים על בסיס רגולציה שלא נבחנה זה לא מה שנקרא הסדרה מיטבית. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> רגע, אני רק רוצה לומר לגבי התשתית העובדתית שמונחת לפני הוועדה, כי אולי זה מונח בפנינו ואתם לא רואים את זה. אבל בפני הוועדה נכתב מכתב לוועדת החינוך, התרבות והספורט, ממהנדס ירון קוגמן, מנהל אגף תקינה והנדסת רכב ממשרד התחבורה. הוא כותב לוועדה שהובלת בעלי חיים תתבצע עם מרכב ייעודי מתאים, אשר יגביל ככל הניתן את תזוזת בעלי החיים בתוכו כדי לא לפגוע ביציבות הרכב. לדוגמה מרכב המחולק לתאים, הגבלת התנועה נובעת מכך שככל ומצמצמים את כמות הבקר במרכז הרכב, תוך מתן אפשרות לתנועת הבקר, מיקום מרכז הכובד של המטען הכולל משתנה וזה עלול להשפיע בצורה ישירה על יציבות המשאית. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> יש עוד כמה בעלי חיים שהתקנות האלה חלות עליהם. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ויש עוד חוות דעת אחת שהוגשה לוועדה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> רגע, שנייה. אבל הוא מתייחס לבקר והתקנות חלות על עוד מגוון רחב של בעלי חיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ההיגיון אותו היגיון. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לאו דווקא, אדוני. כי יש בעלי חיים קטנים והתזוזה שלהם היא שונה. ודבר שני, יש כאן איזה שהוא רציונל, אבל אין כאן איזה שהוא בסיס מחקרי מקצועי שמסביר את זה ושמראה איזה חלופות נבחנו ולמה הן לא מתאימות. קודם כל אומרים כאן שכן נעשו בדיקות כאלה. ודבר שני, לא מדובר כאן על הגדלה מאוד משמעותית. מדובר על אחוזים בודדים. ואם אני כבר מדבר, אז רק לגבי החלק האחרון של תת פסקה (6) אני חושב שכן למען הסר ספק צריך גם שם להיות כתוב שזה יוגדל ב-5% נוספים כדי שלא יהיה, כמו שכתוב בתקנה קודמת, כדי שלא יתעוררו אחר כך שאלות של האם זה מבטל אחד את השני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל זה נאמר כאן בצורה ברור. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אדוני, אז ככה: קודם כל, בל נשכח אדוני שכל התיקון של התקנות מבוסס על הידע המקצועי והניסיון שנצבר עד היום. עד היום לא נרשם ולו אירוע חריג של פגיעה ברווחת בעלי חיים כתוצאה מההובלה ובמהלך ההובלה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא נכון בעליל. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא הפרעתי לכם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה? אבל למה אתה אומר את זה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא הפרעתי לכם. תוציאי את הניירת ותראי לי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש הבדל להגיד דברים ריאליים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> כמה פעמים יצאו תמונות של רגל בחוץ, ראש בחוץ, זה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טל, תדברי עוד מעט. הכול בסדר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה לא כתוצאה. רגל בחוץ, ראש בחוץ זה לא תוצאה מצפיפות, זו תוצאה של התנהגות של בעל חיים. זה כל העניין. עכשיו אדוני, לעניין ההגדלה, אני אענה לירון כאן לעניין ההגדלה של המספר של כבשים מ-30 ל-60. כל העניין הוא בפשטות ואני חייתי את זה על בשרי, חוויתי את הדבר הזה. כאשר הם בעבר לפני מספר שנים, לקראת הגעת אונייה לנמל אילת ופריקתה באו ופנו למשרד החקלאות והתריעו, אמרו שיהיה ידוע לכם שלפי התקנות צריך להוביל, מותר להוביל בכל תא 30. ובפועל מובילים 60. אבל מה היה אז? התוספת דיברה על השטח שצריך להקצות לכל בעל חיים ואז ה-60 כן עומדים בהתאם לנוסחה שבתוספת. אבל הייתה סותרת את מה שכתוב בתוך התקנה. לכן כל הרעיון של התיקון עכשיו, בין השאר, מבוסס על זה שצריך להתאים את המספר לשטח שצריך להקצות, שהוא נמצא בתוספת. אז אם נגיד הארגז הוא 50 מטר וצריך להקצות לצורך הדוגמה מטר אחד לכל טלה, אז יוצא שהכמות תהיה 50 ולא תהיה 30. עכשיו לעניין הצפיפות והסיכון התחבורתי. לא רק שיש את חוות הדעת של משרד התחבורה שהוא גורם מקצועי, ואני לא חושב איך אנחנו יכולים לבוא ולהתערב בשיקול דעת מקצועי, אבל יש עוד חוות דעת שהוגשה מטעם חיימזון של סליבה קדוש, מהנדס מכונות שהוא גם כן מהנדס תחבורתי. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> הוא לא מהנדס תחבורתי, הוא מהנדס, מתכנן מרכבים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> כן, בהתאם לדרישות של משרד התחבורה והחקלאות. הרי צריך לזכור אדוני שכל עגלה להובלת בעלי חיים צריכה להיות עם היתר הובלה מטעם משרד החקלאות. אז העניין הוא זה לא ההגדלה 5% או ל-10% לתת את המרווח המיותר. אנחנו לא רוצים שמצד אחד לחשוב שאנחנו מטייבים את תנאי ההובלה, כאשר בפועל אנחנו פוגעים בבעלי החיים עקב התזוזה שלהם שמגיעה בעקבות הקצאת שטח יותר. זה כל העניין. אז מצד אחד אנחנו דואגים לרווחת בעלי החיים, זה מצוין. מצד שני, אוי לנו אם נעשה איזה שהם מהלכים ששם בוודאות תהיה פגיעה בבעלי החיים, לא רק ברווחתם אלא בגופם. לצד כל הסיכון התחבורתי לכל אלה שעושים שימוש בכבישים, כתוצאה מהסיכון בהתהפכות העגלות שהן שתי קומות, צריך לזכור. זה ממש כאילו כל תזוזה שם יש בצידה סיכון. זה כל העניין. זה מה שיש לי להגיד. ויש לי רק שאלה, שוב, אני אשמח אם תסבירו את האמור בתקנה (3) בעניין שכל גופה נמצא בקו ישר מקביל לאחת הדפנות. זה, להגיד לך למען האמת אודליה, לא הצלחתי להבין את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל זה נושא אחר? אני אגיד לך מה היא הסבירה. היא הסבירה שלפעמים ברכבים קטנים לפי המחשבון אתה יכול להכניס פרה, אבל להכניס אותה ככה, כשהגוף שלה מסובב. זה מה שהיא הסבירה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אני אחדד את המילה "תוכל לעמוד". שמבחינת המקום היא תוכל לעמוד ישר ולא תצטרך להתקפל כי אין מקום. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא הבנתי מה זה צמוד לדפנות המשאית. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא צמוד. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אלא מקביל. זה לא משנה נגיד אם היא עומדת פה או פה או פה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נכון. וזה לא משנה אם זה מקביל ככה או מקביל ככה. ואם היא יכולה לעמוד מקביל ובוחרת לעמוד באלכסון, גם בסדר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אין עם זה שום בעיה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אם אפשר שוב לחדד את ההבדל בין שאלת הצפיפות לשאלת מספר הפרטים בתא. אם בקומה אחת במפלס אחד של משאית אפשר להכניס 60 כבשים לפי הנוסח הקודם לא היית אמור לשים שם רק 30, היית אמור לשים מחיצה באמצע. כדי שבכל תא יהיו פחות מ-30. והגדלנו את זה בכל תא מקסימום 60. הצפיפות נשארה אותה צפיפות. רק שאלת מספר המחיצות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יופי. אז זה מה שאני אומר. בנוסח הקיים, בנוסח הישן, הייתה סתירה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא הייתה סתירה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא הייתה סתירה, כי היית צריך לשים מחיצה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא הייתה סתירה. היית צריך להכניס יותר מחיצות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הלאה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אותו מספר בעלי חיים, יותר מחיצות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז בעניין שבו דיברנו על הטבלה. קודם כל, חשוב מאוד שבאמת בעלי החיים יתמכו אחד בשני. זה לא עניין של בעלי החיים, אתה יודע, שהם יהיו איזה מקשה אחת בתור איזה בלוק של בעל חיים בשביל שהמשאית לא תזוז. בסך הכול הם תומכים אחד בשני בשביל הבטיחות בכביש. וכל הזמן אנחנו מדברים על העניין האירופאי כאן. מאוד נחמד, אף על פי שאני לא ממש אוהב אותם לאחרונה. אבל אני כן ממליץ שנישאר לפי הטבלה האירופאית. וכשהם ישנו אותה נשב ונדון בזה. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> כן. זה משהו שיצטרך להיכנס לתקנות אבל. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> איך תעשו את זה - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לדעתי מה שצריך להנחות מה שטוב לבעלי החיים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אם טוב כל דבר האירופאים, אירופאים, אירופאים, אז בואו נמשיך באירופאים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, לא. אני אומר, מה שצריך להנחות זה מה שטוב לבעלי החיים. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> חן, רוב הנתמכים ברוב ההגדרות באירופה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז לא תהיה מדינת ישראל אם נעשה כל מה שעושים באירופה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אבל אנחנו צריכים להיצמד למה שמגיע מאירופה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז אני אומר, בואו נמשיך בטבלה הנוכחית. כנראה שהאירופאים יודעים יותר טוב מאתנו. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אנחנו גם מייבאים מהם את הנתמכים ואת הגורים. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> וגם התקנות היום מבוססות על רגולציה אירופית, אל תשכחו את זה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> חה"כ סוכות, אני רוצה לחדד. כשהם מדברים על העמסת בעלי חיים לצורכי תמיכה במקרה של ברקס. אנחנו מדברים על זה שעגל אחד הקיצוני נדבק לדופק ועליו פשוט עפים כמה טונות של עגלים אחרים. בוא נדבר קצת על תרבות נהיגה. וכן, העניין של צפיפות זה פשוט למעוך בעלי חיים. התמיכה היא מעיכה, מאוד פשוט. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אתה מדבר שטויות. אתה מדבר שטויות, בעיקר שטויות רוב הזמן. אבל בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חן, חן. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לפחות לא אמרתי שיש ארבעה הסגרים בארץ כשיש עשרה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, רגע, ברשותך. בבקשה, כל עוד אני יו"ר הוועדה אל תדבר בצורה כזאת. תדבר בצורה מכבדת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אבל אתה לפעמים שומע דברים שהם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תתנסח בצורה יותר מכובדת. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> מבחינת רווחת בעלי חיים באיחוד האירופי, ועדה מדעית שבחנה רווחת בעלי חיים כחלק מבטיחות המזון היא אמרה 20%. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה עדיין לא קרה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> שנייה, לא אמרתי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה בבחינה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, לא אמרתי שזה קרה. ההיבט המדעי של רווחת בעלי החיים אומר 20%. איך זה מיושם? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אבל שם גם העגלות שונות לחלוטין. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, רגע, שנייה חאתם. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אבל העגלות שם שונות לחלוטין, אל תשכחו את זה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ציוד שונה לגמרי. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> מדובר על צפיפות. אני רק רוצה שלצורך הדיון לא נגיד הדחיקה של בעלי החיים ביחד והציפוף שלהם הוא טוב להם. לא, יש את האמירה הזאת, 20% זה מה שטוב להם. איך מאזנים, איך מיישמים? את זה צריך לבחון. אבל את הצד של בעלי החיים יש לנו תשובות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני חושב, אדוני, מה שצריך להנחות אותנו זה רווחת בעלי החיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שמענו אותך מקודם בהרחבה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יופי, זה אחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, שנייה. אתה לא בזכות דיבור. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, הם מצדדים אירופה, אירופה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אתה לא בזכות דיבור עכשיו. תודה. חן, אתה רוצה לסיים? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני סיימתי, תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. יש פה עוד מישהו שרוצה להגיד משהו לפני זה? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני חושבת, אני לפחות לא מבינה בזה. אני אומרת דוגרי, אני לא מבינה בזה. ודווקא הדוגמה, ירון, שאתה נתת זה בדיוק ההיפך למה צריך כן לצופף אותם ולא למה לא לצופף אותם. כי אם בסופו של דבר הם לא יכולים לזוז. לכן אני אומרת, עזבו, האחוזים האלה, אני לא מבינה בזה. צריך לעשות פה עבודה. אבל אם אנחנו רוצים להעביר את התקנות ולא להמתין, אז צריך להכניס בדיוק את הסעיף כמו שרוני אמרה. זה משהו שהוא מאוד פשוט, בדיקה מחודשת עם שינוי נסיבות. זה כבר קיים היום בחוק צער בעלי חיים במה שקשור לחזירים. בסדר, תקנות החזקה. ואז גם אם אנחנו מעבירים את התקנות עכשיו עם האחוזים האלה, כי אנחנו לא יודעים, ועכשיו בחינה מחודשת תיקח שנתיים, אז אנחנו תמיד נוכל להתכנס. הוועדה תוכל להתכנס אם יש שינוי בנסיבות. אם האיחוד האירופי לצורך העניין. וגם אני לא אוהבת את האיחוד האירופי, אבל זה לא קשור. הם עושים דברים אחרת מאתנו. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> הם עדיין מבינים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> הם עושים היום מחקר, הם עושים היום ניסוי. אפשר להישען עליהם בדברים הטובים. זהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה ההצעה? שמה יהיה כתוב בתקנות? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> שאנחנו נוסיף בדיוק כמו סעיף 31, בדומה לתקנה 31 בתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), שיהיה רשום בדיקה מחודשת עם שינוי נסיבות. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> זה סעיף של דיווח לוועדה. אני יכול להגיד, בתום שנתיים מיום תחילתן של תקנות אלה ידווח שר החקלאות וביטחון המזון לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת על תוצאות מחקרים שערך משרדו במטרה לקבוע חלופות וכו'. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> רק שמשרדו לא יעשה את המחקרים האלה, אז צריך להתאים את הנוסח. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> נכון. אני לא רוצה להישען על שר החקלאות. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> בסדר, זה לא חייב להיות שינויים שלו. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל שינוי נסיבות יכול להיות הכול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תראו, אני אגיד רגע משהו בעניין הזה. בסוף אני חושב שכולם פה מסכימים שהדבר הזה לא נחקר בצורה רצינית, לא כאן ולא בשום מקום אחר בעולם. לכן בתוך האיזון הזה אין לנו מסקנות מבוססות בשום מקום. מה לעשות? << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> לא, אבל באירופה עשו דוחות מחקר רציניים ביחס לכל מין של בעל חיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל גם האירופאים עדיין לא אימצו את זה. נכון? << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> הם עדיין לא קבעו את הרגולציה, אבל הבסיס המדעי קיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר. אבל יש כנראה סיבה גם אצלם למה הם לא קבעו. אני בא ואומר דבר כזה: תראו, בסוף בהינתן מצב כזה, ואנחנו חייבים לאזן, אני לא חושב שיש כאן מישהו שמתווכח על זה, בין העובדה שאנחנו לא רוצים שרכבים יתהפכו לבין אירוע של צער בעלי חיים. בסוף הסיפור הזה הוא שקלול שיכול להיות שהוא לא מדויק. אבל אני בטח לא יודע, לא רק שלא מקבלים מידע אחר. מצד שני, גם לבוא ולקבוע שנתיים זה גם לא רציני, כי אנחנו לא יודעים מה יקרה בתוך שנתיים. אנחנו לא יודעים מה יהיה. יכול להיות שלא יהיה משהו בתוך שנתיים. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> בסדר, אז בהתאם לא ישתנו התקנות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> רק עם שינוי נסיבות. אם מוסיפים שינוי נסיבות זה מספיק. בלי הזמן ובלי שר החקלאות. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> ברגע שיש תיקון תקנה באירופה אפשר לתקן את התקנות פה. יש רגולציה באירופה, אפשר לתקן את התקנות. זה הכול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה העמדה של משרד החקלאות? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אין להם בעיה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אני לא רואה שום בעיה עם לבחון את זה מחדש ברגע שיהיה אימוץ, אני לא יודעת, שינוי נסיבות, המונח שינוי נסיבות לדעתי הוא כללי מידי. אבל ברגע שהאיחוד האירופי יאמץ תקנות, חקיקה חדשה, רגולציה זו המילה יותר זה, בנושא הובלת בהמות, נדון בנושא ונבחן את הנושא מחדש. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> את בעד להכניס את זה לתוך התקנות? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טל, שאלו אותה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אני ניטרלית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז איך זה יקרה אם לא, שמרית? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יסמין, קודם נשמע מה הם אומרים. אולי אין להם התנגדות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני חושבת שאין צורך להכניס את זה במיוחד במסגרת התקנות. מבחינת רגולציה אפשרית היום יש גם את חוק ההסדרה. כל דבר גם נבחן במסגרת הליך RIA, הליך רגולציה מסודרת. אגב, גם נעשה אותו דבר בנוגע לחזירים, לפי אותה תקנה. זאת אומרת, בתקנה 31 נקבע מחקרים, אבל כאן אנחנו מדברים על משהו מהרגולציה האירופית. לא על מחקר שמשרד החקלאות יבצע כמו בתקנות החזירים. אז ככל שיהיה שינוי ברגולציה האירופית, וכיוון שגם התקנות האלה שהובאו לכאן הן בעקבות הלימוד של הרגולציה האירופית ומה שהשתנה, אז כאשר יהיה שינוי ברגולציה האירופית אנחנו נבחן אותה ונדון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי זה "אנחנו"? אם בכנסת הבאה לא אני ולא טל נמצאות? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אם לא יחייבו זה לא יקרה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אז יש לי הצעה לזה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני אהיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תהיי אז מצוין. ואם לא? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, אני לא סומכת. עד היום הדברים לא קרו מעצמם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טל, תנו לאבינועם לדבר. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> יש לנו אפשרות כן להכניס דיווח של השר בפני הוועדה. דיווח עתי או ידווח בחלוף שנתיים ממועד כניסת התקנות לתוקף. להעביר דיווח לוועדה. יתקיים פה דיון בתקנה, על יישום התקנות באופן כללי. ברגע שיש לנו את הנקודה הזאת יש לנו אפשרות של הוועדה לקיים את התפקיד שלה, שזה להפעיל פיקוח על המשרד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לנו פה ניסיון רב עם כל מה שקשור לטיפול בבעלי החיים. הוא לא טוב. אף אחד לא בא ויוזם מיוזמתו מהמשרדים דיונים על צער בעלי חיים ואיך אנחנו עוזרים לבעלי החיים. זה לא קרה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> לכן אני לא צריך מיוזמתו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני ארבע וחצי שנים פה, זה לא קרה. לכן גם, אני לא יודעת מי יהיה שר החקלאות. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> לא, זה לא משנה. אבל התקנות מחייבות אותו להביא לפה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל תקשיבו, הוא יבוא לפה וייתן איזה שהוא דיווח על תקנות. ואם לא יהיו פה הארגונים או אני או טל אז זה לא יעלה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אבל הארגונים יהיו. גם אם טל וגם אם אני וגם אם יסמין לא תהיה, הארגונים יהיו. יהיה פה את הגורמים שיביעו את האינטרסים השונים. הדיווח יתקיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה לא לציין ולסמוך על הארגונים. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> כמו שציינה אודליה ובאופן כללי עקרונות של מינהל ציבורי, כשאני מקבל עכשיו החלטה מינהלית אני חייב לבחון אותה מעת לעת ככל שהשתנו הנסיבות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבינועם, אני הייתי מוסיף על זה. לא רק דיווח, זאת אומרת תקנות דיווח נרשום בהתחשב בהמלצות או ביישום רגולציה באיחוד האירופי. שגם השר יהיה חייב לתת את ההתייחסות שלו לדבר הזה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> לא צריך את זה בתוך התקנות. אני לא מכיר תקנות שמפנות ישר לאיחוד האירופי או לאיזה שהן תקנות עולמיות. זה כן שאלה שהוועדה תוכל להפנות לשר כשהוא יישב פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אני רוצה שהוא יצטרך להתייחס. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אבל הוא בכל מקרה יצטרך להתייחס. אפשר לחפש את הסיפור הזה של רגולציה בעולם באופן כללי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש הבדל שהוא חייב להגיע להתייצב בפני הוועדה או שהוא יודע שהוא צריך להתייחס ספציפית גם לזה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> חה"כ צבי סוכות, עם כל הכבוד למשרדי ממשלה, כן? התפקיד של הכנסת זה לפקח על הממשלה. אנחנו הקמנו במשרד ראש הממשלה ועדת לוקר בשנת 2013 להקמת אגף רווחת בעלי חיים במשרד החקלאות, יחד עם תקציבים, יחד עם תקנים. ורשימה שלמה של כל התקנות והחוקים שעל משרד החקלאות לכתוב ולהעביר בכנסת. לא נעים לי לומר, אנחנו בשנת 2026, אפשר למנות על כף יד אחת כמה מהדברים האלה קרו. והכול בלחץ. אם אנחנו לא נכניס לתוך התקנות משהו שחובה עליהם לעשות זה לא יקרה. מיוזמתם זה לא יקרה. ואני אוהבת את כולם, אבל זה לא יקרה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אדוני, אני רק אציין שאנחנו עובדים על תיקון התקנות האלה. אנחנו עובדים משנת 2015. אז לבוא - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא רואה שאנחנו מסיימים היום את התקנות בקצב הזה גם ככה. אני מציע, תקשיבי, אני מציע, אודליה, שלקראת הדיון הבא תביאו הצעה לנוסח ברוח הדברים האלה. אבל כן עם איזה שהיא התייחסות גם למה שקורה במקומות אחרים. כי אנחנו כן צריכים בסוף שתהיה התייחסות לדבר הזה. בסוף אם כן פתאום האיחוד האירופי מקבל משהו אנחנו כן רוצים שיהיה מאורגן שאתם צריכים להתייחס. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אין שום בעיה. אני רק אציין שאנחנו גם עושים את זה כשאנחנו בוחנים רגולציה זרה אנחנו גם בוחנים את ההתאמה שלה לישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור. זה לא אימוץ. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק. יש גם את אוסטרליה, יש מדינות שהן יותר מתאימות אלינו. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לא, שיהיה ברור. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> גם המשאיות שונות במדינות שונות, גם הציוד להובלת בעלי חיים שונה. צריך גם לזה להתייחס. ועדיין צריך גם לציין שצריך להיות תמיכה של בעלי החיים אחד בשני. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אבל לא לשכוח שכלי הרכב, הנתמכים, הגורים, מגיעים מאירופה ולא מאוסטרליה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא כולם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חן, תודה רבה. אנחנו רוצים להתקדם. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> הרוב המכריע מגיע מאירופה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו עוד שעה מתחילים פה דיון אחר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אדוני, אני רק אסכם. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> עוד הערה אחת שהייתה כאן ואני רוצה לטפל בה. לעניין פסקה (6). צריך להוסיף אחרי "יוגדל ב-5% נוספים" שזה הנוסח שבאמת נמצא בכוכבית בתוספת השנייה. חסר את המילה "נוספים". << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ההערה שלך. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> ב-12(1) המילה חמישה נוספים מופיע, ב-12(6), לא בתיקון, אלא את המספור בתקנות עצמן, 12(6) אחרי יוגדל ב-5% להוסיף את המילה נוספים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז אני מסכמת. הושלם הדיון בתקנה 12. התיקון היחיד זה מה שאמרת עכשיו בפסקה (6) מתווספת המילה "נוספים". הסעיף שיושב-הראש ביקש ממשרד החקלאות ומשרד המשפטים להביא לדיון הבא זה יהיה סעיף חדד ממילא, זה לא בתקנה 12. אז מבחינתנו השלמנו את הדיון בתקנה 12. נעבור לתקנה 13. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> תקנה 13 עוסקת בהפרדה בין בהמות, כאשר המטרה בעצם לשמור על רווחתן במצבים שבהן הן עלולות לפגוע זו בזו או במצבים כאשר מדובר במינים, היום כתוב במינים ביולוגים שונים. אנחנו בעצם הוספנו שתי הבהרות. אחת שמתייחסת לנושא של עלולות לפגוע זו בזו בסבירות גבוהה והדבר הנוסף זה בהמות מסוגים שונים, לא רק ממינים ביולוגים שונים. זה יכול להיות קבוצות גיל. דבר נוסף שהבהרנו בהתחלה זה לגבי, המחזיק בבהמות בנקודת המוצא. כי זה לעניין ההטענה של הבהמות אל הרכב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה ההבדל בין הנוסח הקודם לנוסח הזה? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> הנוסח הקודם דיבר על מי שבהמות נמצאות בשליטתו. המילה בשליטתו היא נתונה לפרשנות. אנחנו ביקשנו בעצם להבהיר שמדובר במחזיק בבהמות, בנקודת המוצא. זה גם מתכתב עם תקנה שכבר הקראנו בדיונים קודמים לגבי האחריות של המחזיק בנקודת המוצא. אז גם בתקנה הזאת ביקשנו להבהיר את זה. תיקון תקנה 13 16. בתקנה 13 לתקנות העיקריות - (1) במקום הרישה יבוא "המחזיק בבהמות בנקודת המוצא לא יאפשר הטענה של בהמות יחד באותו תא הובלה אם התקיים אחד מאלה:"; (2) בפסקה (1), בסופה יבוא "בסבירות גבוהה"; (3) בפסקה (2), במקום "ממינים" יבוא "מסוגים ומינים". << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> למישהו יש הערות? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> רק שאני אבין על מה מדובר. נגיד פרות ברהמה ואולדשטיין? שהן לא יהיו ביחד? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא, זה גזע, זה לא. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז מה? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> מין ביולוגי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש מישהו שרוצה להעיר משהו על זה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא מדובר על מין זכר נקבה, אלא על מינים ביולוגיים. פרות גנו. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זאת אומרת לא להעמיס עגל עם כבש, לצורך העניין. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> זה כבר קיים. אבל גם לא פרה ותאו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש למישהו הערות? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה סביר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין הערות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תתפלא, גם זה קורה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כיף פה בוועדת חינוך, אני חייב לציין. תקנה 14. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> תקנה 14 בנוסח הקיים מתייחסת לתנאים סביבתיים וקובעת שבעל רכב, מי שנוהג ברכב, לא יוביל בו בהמות אם מטען הרכב כולל גם חומרים מסוכנים, כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993. התיקון של תקנה 14 בסך הכול משנה במקום בעל הרכב או מי שנוהג ברכב לא יוביל אדם ברכב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איך אפשר להוביל בלי לנהוג? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> המוביל, הובלה זה גם כולל את - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> משלם להובלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כי בעצם שההובלה הזאת תימנע. אני מקריאה את התקנה. תיקון תקנה 14 17. בתקנה 14 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), במקום "בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בו בהמות" יבוא "לא יובל אדם בהמות ברכב". << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני אגיד שהסיפה של הסעיף אומרת שהוא לא יוביל אדם בהמות ברכב אם מטען הרכב כולל חומרים מסוכנים כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. תקנה (ב) לא השתנתה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> חומרים מסוכנים כולל גם דברים כמו חומרי הדברה. שוב, מדובר בעיקר בהובלות הקטנות, שעל הדרך יחד עם השתיים וחצי כבשים שמים גם את הג'ריקן של חומר הדברה לקרציות, כשהוא מאוד מרוכז. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אסור לעשות את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש למישהו הערות? אוקיי, 15. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> תקנה 15 שעניינה אוורור. אני דווקא אתחיל מהקראת התקנה ואחר כך נסביר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> סליחה אודליה, אולי אני אתחיל דווקא מהמונח שקיים בתקנה הנוכחית. יש מונחים של רכב פתוח או רכב מאוורר. וזה יוצא המון בלבול בשטח, כי רכב שיש בו פתחים בצדדים הוא מאוורר, כאשר כוונת המשורר הייתה למאוורר מכנית עם מיזוג. לכן עיקר השינוי פה זה שינוי המילים ממאוורר להפרדה בין פתוח וממוזג. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני גם אוסיף שאנחנו הוספנו בסעיף 2, סעיף ההגדרות, הגדרות לרכב פתוח ורכב ממוזג. אנחנו הקראנו אותם בדיון הראשון לדעתי. אם יש צורך אני אקריא אותן שוב. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אולי כן, אני אקריא. למרות באמת הן כבר נדונו. "רכב פתוח – רכב שבדפנותיו פתחים המאפשרים תנועת אוויר חופשית לבהמות המובלות בו. רכב ממוזג – רכב שקיימת ופועלת בו מערכת שמווסתת את זרימת האוויר ברכב ואת הטמפרטורה שבו". << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני אקריא את התקנה. תיקון תקנה 15 18. בתקנה 15 לתקנות העיקריות - (1) במקום תקנות משנה (א) ו-(ב) יבוא: "(א) לא יוביל אדם בהמות ברכב אלא אם כן הרכב הוא רכב פתוח או רכב ממוזג. (ב) לא יוביל אדם בהמות ברכב פתוח בשעות שבין זריחת השמש לשקיעתה, אלא אם כן תא ההובלה מקורה או מכוסה ברשת צל שלמה ומתוחה."; (2) בתקנת משנה (ג) - (א) ברישה, במקום "מאוורר" יבוא "ממוזג"; (ב) בפסקה (1), במקום "האוורור" יבוא "המיזוג"; (ג) בפסקה (2), במקום "לאוורור" יבוא "למיזוג; (3) במקום תקנת משנה (ד) יבוא: "(ד) נהג של רכב ממוזג שאירע בו כשל של מערכת המיזוג, יפתח את הפתחים בתא ההובלה ויוביל את הרכב בתנועה רצופה ככל האפשר; היה הכרח לעצור את הרכב, יעצור אותו במקום מוצל, ויבטיח את קירור הבהמות בכל אמצעי סביר, לרבות התזת מים או פריקת הבהמות ביעד חלופי, לפי הצורך.". עכשיו אני רוצה להסביר מבחינת התיקונים המוצעים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אודליה, הכוונה רק לרכב ממוזג שהוא לא רכב פתוח. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן. הכשל, הנושא של הכשל. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> מה הרעיון לשים מיזוג ברכב פתוח? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, בסדר, אז זה ברור. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> שוב, גם חשוב להסביר, עוד פעם, שהמיזוג הוא לא מהמיזוג בקבינה של הנהג, המיזוג הוא לבהמות. זה רכב ממוזג, הכוונה שבתאי ההובלה שלו יש את המיזוג. קודם כל, חשוב לנו להבהיר בנושא ההובלה במקור, זאת אומרת התקנה המקורית התייחסה לכך שברכב פתוח, בשטח כלי הרכב שמשמש להובלת בהמות יהיה מקורה או מכוסה ברשת צל. כאן בעצם חידדנו שתא ההובלה יהיה מקורה או מכוסה ברשת צל והוספנו את המילים "שלמה ומתוחה". קודם כל לעניין תא ההובלה, כדי להבהיר קודם כל שאיפה שנמצאות הבהמות, זה המקום שאנחנו רוצים שיהיה מקורה או מכוסה ברשת צל. הדבר השני לגבי "שלמה ומתוחה" זה כדי למנוע פרשנויות שמגיעים עם רשת צל קרועה או רופפת. זו גם הבהרה נוספת שהיה חשוב לציין אותה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> וגם רק בשעות שבין הזריחה לשקיעה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. פה מה שחשוב, המטרה של רשת הצל זה קירוי מפני השמש. כשבעצם השמש יורדת אין לנו את הצורך. אין את ההכרח הזה. הדבר הנוסף הוא לגבי, קודם כל שינויים אחרים הם שינויים של במקום מאוורר ממוזג, הסברנו למה. והדבר הנוסף זה בעצם התיקון של תקנת משנה (ד) שבעצם היא קיימת כבר היום. זאת אומרת היום התקנה גם כן קובעת שאם יש עומס חום כבד מה בדיוק הנהג של הרכב צריך לעשות. למעשה אנחנו פשוט שינינו את הנוסח כדי שיהיה ברור יותר. במקום להתחיל במילים "נוצר עומס חום עכב כשל", התחלנו במילים, בחובה. מה הנהג של רכב ממוזג שאירע בו אותו כשל צריך לעשות. כל יתר ההוראה נשארה אותה הוראה. כתוב אותו דבר, תנועה רצופה במשך ההובלה, עצירה במקום מוצל, קירור של הבהמות במקום המטען בכל אמצעי סביר, לרבות התזת מים, זה קבוע. וכולל גם הנושא של פריקת הבהמות ביעד חלופי לפי הצורך. זה לא השתנה. זהו. << אורח >> אילנה קידר: << אורח >> אודליה, אפשר שאלה? כשל, למה הכוונה כשל? זה כשל רגעי במשך ההובלה? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן. כי, אגב, אם את מתייחסת לנושא של כשל אחר אז יש לנו לזה סעיף, לנושא הזה ולחובות. למשל לשלוח אמצעי רכב חלופי. << אורח >> אילנה קידר: << אורח >> הכוונה, זה לא יכול להיות כשל במערכת המיזוג שמתמשך במשך שבוע. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לא. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אירע בו כשל. << אורח >> אילנה קידר: << אורח >> עכשיו, במהלך ההובלה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אנחנו מדברים במהלך ההובלה. כי אם יש לך אפשרות מלכתחילה לא להוציא את הבהמות ברכב שאתה יודע שיש בו כשל כזה, אז מלכתחילה לא תוציא. אבל גם אני חייבת לציין שהקראנו תקנה שמתייחסת לנושא של חובות מזמין ההובלה או המוביל עצמו, שמדברת על המצב של תקלה במהלך ההובלה שמחייבת אמצעים יותר --- << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> דיווח הלאה במעלה השרשרת. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. גם דיווח וגם אמצעי הובלה חלופי אחר. << אורח >> איריס מגן: << אורח >> אם אפשר. אני עו"ד איריס מגן מאנימלס. עלתה כבר השאלה בדיון הקודם מה קורה לגבי גשם ברכב פתוח? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז אני שנייה רוצה בבקשה להמתין לחה"כ פרידמן שכבר תגיע. בסדר? אני רוצה שהיא תהיה בדיון הזה, כי זה באמת הייתה הערה שלה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> יש פה עוד עניין, אני לא יודע אם לקרוא לו טכני. אבל בעצם הנושא של הטמפרטורות והתקנה המקורית מופיע פה ועכשיו הוא מופיע בתקנה 7(א). אני חושב שכן יש מה להעיר על זה. בכל מקרה, אני לא יודע אם צריך את זה פעמיים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו חוזרים ל-7. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אבל זה מופיע פה, לא משנים את תקנה 15(ב)(2), נכון? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אנחנו כן. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אה, במקום, סליחה. אין בעיה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שכל הזמנים יהיו באותו - - -- << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> כן, כן. עכשיו ראיתי שזה במקום. אין בעיה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> באמת במסגרת החשיבה על התקנות חשבנו שזה נכון שהתייחסות לנושא של משך ההובלה כפי שמופיעה בתקנה 15(ב)(2) נכון יותר להכניס אותה לתקנה שעוסקת בזמני ההובלה. לכן העברנו את זה לשם. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אין עם זה בעיה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני מבינה שאין יותר הערות על תקנה 15. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> מלבד הכוכבית הזאת שהיא חשובה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז נתקדם וכאשר חה"כ פרידמן תחזור. אבל בואו נגיד שחוץ מההערה של חה"כ פרידמן אנחנו השלמנו את הדיון על התקנה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> זה צריך להיות על פגעי מזג אוויר באופן כללי. ואז זה חום או קור, זה משהו אחר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> למעט ההערה. אז תקנה 16, אודליה, אולי רק תגידי מילה. כי היא תקנה שהיא מחוקה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. אנחנו לא משנים. הגשנו הצעה במסגרת התיקון, הגשנו תיקון לתקנה 16 שעניינה צידוק מיוחד. מתי לא יראו בן אדם אחראי להפרת תקנות אלה. והחלטנו לא לתקן אותה, להשאיר אותה כפי שהיא, כיוון שלאחר התייעצות עם משרד המשפטים הנושא של הגנת הצידוק קיימת ממילא בחוק העונשין ותעמוד למי שעומד בתנאים שלה. לגבי הוראות של גורם מוסמך לפי פקודת מחלות בעלי חיים, זאת אומרת אם מדובר באיזה שהוא משהו שמחייב מניעת הפצה של מחלה אז יש את סעיף שמירת הדינים בחוק צער בעלי חיים, שבמסגרתו מוזכרת גם פקודת מחלות בעלי חיים ופקודת הכלבת. לכן אנחנו בעצם לא צריכים גם את זה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז סעיף 16 נשאר כפי שהוא היום בנוסח הקיים. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא מתקנים אותו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש הערות? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ממשיכים עם תקנה 17. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> תקנה 17 זו תקנה שאנחנו ביקשנו להחליף. תקנה 17 מדברת על פטור מתחולה של תקנות. כאשר בתקנה כיום קבוע שהוראות תקנות 4 ו-5. תקנה 4 מדברת על חובת נוכחות משגיח ותקנה 5 מדברת על הדיווח של המשגיח על ההובלה בפרטי ההובלה בתחילתה ובסופה. לא יחולו על הובלה של פחות מחמש בהמות למרחק שאינו עולה על 30 ק"מ. זאת התקנה היום. אנחנו למעשה ביקשנו לתקן אותה באופן שמבהיר. אחד, שמוסיף חריג לעניין צאן, שמובל למרעה למרחק שאינו עולה על 50 ק"מ ובלבד כמובן, יש פה הגבלה לעניין שטח הרכב ובלבד ששטח הרכב שאושר להובלה של הצאן לא עולה על 4.5 מטרים רבועים. לגבי הפסקה השנייה זה למעשה הבהרה של הקיים. במקום להגיד פחות מחמש בהמות, אז לומר שאינו עולה על ארבע. זאת אומרת, ארבע בהמות. אני אקריא את התקנה ואז אם יהיו שאלות. החלפת תקנה 17 19. במקום תקנה 17 לתקנות העיקריות יבוא: "פטור מתחולה 17. הוראות תקנות 4 ו-5 לא יחולו על הובלת - (1) צאן – למרחק שאינו עולה על 50 ק"ב ובלבד ששטח הרכב שאושר להובלה לפי תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982 אינו עולה על 4.5 מטרים רבועים; (2) בהמות אחרות – שמספרן אינו עולה על ארבע למרחק שאינו עולה על 30 ק"מ. כמו שאמרתי, ההבחנה היא בין צאן לבהמות אחרות. לגבי צאן לאפשר הובלה למרחק קצר יחסית של עד 50 ק"מ, שזה בדרך כלל הובלות במרעה. זה עונה על צורך שקיים גם במגזרים מסוימים שהם רועי צאן. וכמובן שזה בהגבלה של שטח הרכב ל-4.5 מטרים רבועים. תקנת משנה (2) לא משנה את המצב הקיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש הערות? הלאה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> תקנה 18. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> תקנה 18 היא תקנת העונשין. אני אקריא אותה. אנחנו בעצם עשינו שינויים בהתאם לשינויים שעשינו בתקנות עצמן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה בעצם תמונת ראי לשינויים שעשינו בתקנות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> בדיוק, לנוסח התקנות החדשות. תיקון תקנה 18 20. בתקנה 18 לתקנות העיקריות - (1) בתקנת משנה (א) - (א) אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) המחזיק בבהמות בנקודת המוצא שהוציאן ממשק לצורך הובלתן בלא משגיח בניגוד לתקנה 4(א1);"; (ב) בפסקה (2), במקום "הפיקוח" יבוא "ההשגחה" ואחרי "המוטלת עליו" יבוא "ולפי התנאים"; (ג) במקום פסקה (3), יבוא: "(3) מזמין ההובלה ואם אין מזמין הובלה – המוביל, שלא נקט אמצעים הנחוצים לטיפול בבהמה או לתנאי הובלה חלופיים הולמים בניגוד לתקנה 4א.\" (ד) בפסקה (4), במקום "בכלי הרכב" יבוא "ברכב" ובמקום "לתקנות 6 או 9" יבוא "לאמור בתקנה 6"; (ה) בפסקה (5), אחרי "בהמה" יבוא "בחריגה ממשך הזמן המותר, באופן לא רציף בנסיבות העניין או בהפסקות" ובמקום "לתקנה 7" יבוא "לתקנה 7(א) עד (ב)"; (ו) במקום פסקה (6) יבוא: "(6) המחזיק בבהמה המיועדת להובלה בנקודת המוצא שאינו מספק לה גישה מלאה למזון ולמים עד לטעינתה על הרכב או שמספק מזון לחזיר המובל לשחיטה, בניגוד לתקנה 8(א);"; (ז) אחרי פסקה (6) יבוא: "(6א) המחזיק בבהמה בנקודת היעד שאינו מספק לה גישה למים מיד עם פריקתה מהרכב בניגוד לתקנה 8(ב); (6ב) האוסף, מטעין, מוביל או פורק בהמה בניגוד לתקנה 9;"; (ח) בפסקה (8), במקום "בעל רכב שמוביל" יבוא "המוביל"; (ט) בפסקה (9), במקום "בעל רכב או מי שבהמה נמצאת בשליטתו" יבוא "המוביל בהמות"; (י) במקום פסקאות (10) ו-(11) יבוא: "(10) המחזיק בבהמות בנקודת המוצא המאפשר הטענתן והובלתן יחד באותו תא הובלה בניגוד לתקנה 13; (11) המוביל בהמות בניגוד לתקנות 14(א) או 15(א) עד (ג);"; (יא) אחרי פסקה (12) יבוא: "(13) נהג של רכב ממוזג שאירע בו כשל של מערכת המיזוג ופעל בניגוד לתאנה 15(ד).". (2) במקום תקנת משנה (ב), יבוא: "(ב) אלה דינם – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק עונשין, התשל"ז-1977: (1) משגיח שלא החזיק בעת ההובלה אמצעים לדיווח מיידי למזמין ההובלה, בניגוד לתקנה 4(ג); (2) משגיח שלא תיעד או לא מסר תיעוד בניגוד לתקנה 5(א) או (ה); (3) אדם שקיבל את הבהמות בנקודת היעד שלא תיעד או לא מסר תיעוד בניגוד לתקנות 5(ב) עד (ג) או (ה). << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני אומר רק שהסעיף הזה בעצם משקף את ההחלטה של הוועדה בדיונים קודמים שהאחריות היא בעצם לא על הבעלים באותן תקנות, אלא על מזמין ההובלה. ואם אין מזמין הובלה או מוביל ובהתאם לכך גם נוסחה ההוראה הפלילית. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. ובעניין חובת הדיווח, אני רק אציין שהסיבה שהדיווח הוא למזמין ההובלה ולא המוביל בעצמו, כי המוביל בעצמו נמצא שם. אז אין צורך, אין חובת דיווח. גם לא נקבעה בתקנה חובת דיווח של המשגיח למוביל, כי הם שניהם, בדרך כלל לפעמים המוביל הוא גם המשגיח או שהוא נוסע ביחד איתו. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בהכרח המוביל יהיה איתו תמיד? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, היא אמרה או. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> או שהמוביל הוא המשגיח או שהמשגיח והמוביל יושבים באוטו. משגיח חייב להיות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אבל אמרנו שהמוביל זה לאו דווקא הנהג, אז יכול להיות שהמוביל לא נמצא. נכון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר להוסיף. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> הכוונה היא למוביל עצמו, למוביל הרכב. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, אבל כשקראנו את התקנה הקודמת אמרנו שהמוביל זה גם יכול להיות לאו דווקא בן אדם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי שמארגן את זה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נגיד חברת ההובלה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אבל אז דיברנו על זה גם, אם אני זוכרת נכון, שהנהג הוא מטעם חברת ההובלה ולכן בעצם יש. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אתם לא רואים לנכון. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אנחנו רואים בו הגורם שבעצם מולו, מטעמו. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> מטעם הנהג או מטעם החברה? מי אחראי? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> על מה? על הדיווח? מי שנמצא במקום. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, בסדר. אבל ההפרה. כי מעבר לזה שיש בחוק צער בעלי חיים יש חובת נושאי משרה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> את חובת נושאי משרה שים בצד. ההבחנה שהייתה פה ודיברנו על זה בדיונים קודמים היה בין האחריות של מי שנמצא בשטח שבחלק גדול מהמקרים זה המשגיח, שהוא שכיר, לבין האחריות הביצועית שמצריכה להכניס את היד לכיס ולהוציא משאבים, שהיא של מזמין ההובלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש הערות? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> יש משהו יחסית טכני. אני חושב, אני לא יודע. בפסקה (א) יש בעצם סוג של פירוט של העבירות עצמן. לא כתוב רק מי שמפר את סעיף, לא יודע, 4. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> ספציפית היה תיקון שהוצע והוסר לגבי פסקה 12 לגבי 14(ב). זה נמצא עדיין בתקנות. כתוב נהג של רכב שמוביל בהמות בניגוד לתקנה 14(ב). זה לא השתנה. אבל למה בעצם הורדתם את הפירוט ולא השארתם את זה כפי שזה? למה הצעתם את זה ואז הורדתם את זה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא הצלחתי לעקוב אחרי השאלה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> מה שאני רוצה לומר שזה לא תוקן. הורדנו את התיקון הזה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> את התיקון. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> זה נשאר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אודליה, תוכלו רק להסביר על מה הדיון? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> תקנה 14 היא התקנה שמדברת על תנאים סביבתיים והיא מחולקת לשניים. תקנה 14(א) מתייחסת לנושא של איסור הובלת הבהמות אם יש ברכב מטען של חומרים מסוכנים. תקנה (ב) מדברת על כך שהנהג ימנע ככל האפשר את חשיפתן של הבהמות לטלטולים, לחבטות, לזעזועים, ימנע מהאצות חדות ומעצירות פתע. ימנע עד כמה שאפשר מתנועה בדרכים משובשות. בתקנת העונשין היום, תקנה 18(א)(12) אומרת נהג רכב שמוביל בהמות בניגוד לתקנה 14(ב). << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ספציפית על הנהג. איפה השאלה? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, לא, זה נשאר ממילא. השאלה הייתה, שאר התקנות הן מפורטות יותר. זה תיקון שנכנס פה בעצם מעבר להתאמה לסעיפים חדשים, מוסיפים ספציפיים והשאלה הייתה למה מלכתחילה הוצא ואז הוסר הדבר הזה ובעצם נשארת ההפניה הכללית לתקנה. הנורמה לא משתנה. אבל הפירוט שלה הוסר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אם נבקש מאבינועם לשים את האצבעות באוזניים, אני חושבת שהיום אם היינו מבקשים לקבוע עונש על 14(ב) משרד המשפטים היה מסרב לחלוטין. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> זה כבר ניר, זה לא אני. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> סליחה, ניר. לא נגענו, כדי שזה יישאר. אם היינו נוגעים היו אומרים לנו להוריד את זה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני רק אגיד שהסיבה - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> זה לא עניש. מה זה ככל האפשר? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> הסיבה, זה פשוט היה, הצורך נבע מזה שהיינו צריכים להוסיף בעצם את העבירה לפי תקנה 15(ד). זאת אומרת מבחינת הסדר, המבנה, היינו צריכים להוסיף את 13. ומצד שני, רצינו להוסיף, הייתה תקנה 14(א) וחשבנו איך להכניס את זה. זה לא מפריע. זאת אומרת, לא הייתה בעיה להכניס פסקה נוספת. אז כאן הורדנו את זה. אני חושבת שבמקור פשוט זה היה במיקום אחר ובגלל זה הסרנו את זה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> הבנתי, אוקיי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז אני מבינה שאין עוד הערות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היה את הזה של יסמין מקודם. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן. אז אני רק מסכמת: 18 אין לנו הערות נוספות. השלמנו את הדיון בתקנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ויסמין, בסעיף 15 חיכינו לך. ההערה שלך על הגשם בסעיף 15. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כיסוי בגשם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. רציתי לשאול אם יש לנו איזה שהיא פסקה על זה. האם מחויב איזה שהוא קירוי בגשם במזג אוויר סוער? משהו? לא יודעת. אבל טל אומרת שהן אוהבות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> פרות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שלג, גשם? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> הן אוהבות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא ידעתי את זה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לבוגרים זה לא ממש מפריע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא קור ולא גשם? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אוהבים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם כבשים? << אורח >> קריאה: << אורח >> במיוחד כבשים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני יודעת על פרות. הן מתות על קור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אגב, בתרנגולות חייב קירוי, נכון? לא, סתם שאלה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> קחי בחשבון שהקירוי כשלעצמו בזמן שהרכב זז, תחשבי על נסיעה באוטו בגשם חזק עם חלונות פתוחים. גג הגשם נכנס יופי. סגירה של הצדדים תבוא על חשבון חום גבוה מידי וזרימת אוויר. ולכן יש פה איזה שהוא - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> רגע. אבל רציתי לשאול את חן שאלה בנוגע לגשם. לא עכשיו אם לפרות או לכבשים אוהבות גשם. זה לא יכול לגרום להחלקה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> קודם כל, בעקבות הדיון הקודם, אני גם הזכרתי את זה בדיון הקודם, אני אישית אצלי בחברה החלפתי את כל העניין של הגג מרשת צל לסוג של ברזנט חורף. שזה בעצם אפס כניסת גשם מלמעלה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> למה עשית את זה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כי אמרתי שגם זה יכול למנוע את השמש. הרשת צל זה נחמד, זה טוב. אבל אם סתם דוגמה, אנחנו עומדים בפקק או בתאונה או במשהו, אז דרך רשת הצל כן יכול לעבור קרני השמש או גשם. אף על פי שבאמת, בעלי החיים, בכלל הבקר והכבשים, הם מאוד אוהבים את הקור. גם אצלי לצורך העניין, אם הבקר יושב במפטמה ובדיוק התנקז איזה שוקת מים או נשבר, כל הבקר רץ לכיוון המים ונהנה לשבת ככה ולהשתכשך במים. מבחינת נסיעה, לאטום את זה אי אפשר. כי כמובן אנחנו נחנוק את בעלי החיים. אבל אפשר לייצר שהגג הוא יהיה מברזנט חורף ואז אין חדירת מים. זה המינימלי לגמרי. כניסת מים מינימלית לגמרי לתוך תא שטח בעלי החיים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז הנה, זה רעיון טוב. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אז רציתי לומר, קודם כל האופציה לשים קירוי שהוא שונה, נושא הקירוי של הרכב הוא קיים היום. זאת אומרת, לא חייב דווקא רשת צל. מי שבוחר רשת צל, כתבנו צריכה להיות שלמה ומתוחה. אבל כן התייחסנו לכך שמדובר על שעות זריחת השמש. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כתוב, חובה רשת צל. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כתוב מקורה או מכוסה ברשת צל. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> היא אומרת שהם לא אומרים להם לעשות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> הוא יכול לעשות ברזנט, אין בעיה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, אבל אולי נכריח אותם, כמו שהוא אומר. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> גם לצל. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> גם לצל וגם בשביל גשם, שלא יחליקו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, רגע, לגבי החלקה הוא לא ענה על השאלה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לגבי ההחלקה, כל הטריילרים, כל המרכבים להובלת בעלי חיים בעצם - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש להם רצפת אנטי סליפ כזה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק. מראש אנחנו, בלי שום קשר לגשם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה חובה? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני לא מדברת על המים. אני מדברת על המים, הגשם, יחד עם ההפרשות. סליחה, אבל צואה ששמים עליה מים היא פי כמה יותר מחליקה. אם העגל לצורך העניין, הם מחרבנים, אני לא יודעת איך להגיד את זה פה, הרבה פעמים בגלל פחד או בגלל שזה שעות רבות. ואז גם יש את הגשם, את המים מהגשם. אם הרצפה זה לא גורם להחלקות? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, כי בכל מקרה יש לך גם את הצואה של הבקר או הצאן ויש לך גם את השתן שלו. אז בעצם יש את הרטיבות הזאת. הרצפה מונעת את ההחלקה הזאת. זאת אומרת שגם אם ייכנס קצת גשם או לא משנה מה, זה לא ישנה את עניין ההחלקה של בעל החיים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> כמה עולה קירוי כזה כמו שלך? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה לא משהו שהוא בשמיים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז בואו נעשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם יש התנגדות? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> דרך אגב, יותר חשוב לשמש מאשר הגשם הדבר הזה של מה שהוא מדבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז יצא מזה טוב. השאלה אם יש התנגדות של משרד החקלאות להכניס את זה בתקנות? שבמקום רשת צל זה יהיה ברזנט. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, גם לא עניין של שעות - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כיסוי אטום. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אבל אנחנו מחזירים את כל שעות היממה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> נכון, כל שעות היממה. אגב, בתקנות הובלת עופות כן יש התייחסות ספציפית לזה. כשהגנה מפני גשם. אני חושב שצריך להיות פשוט פגעי מזג אוויר באופן כללי, כי יכול להיות גשם, ברד. יכול להיות גם בעל חיים שהקור יעשה לו טוב בצפיפות הזאת, לא בהכרח ירצה להיות חשוף ישירות. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> חלק מהרעיון פה היה להקל על ההובלות הקטנות. לא על ההובלות הגדולות המסחריות. בהובלת עופות אין בעצם את ההבחנה, היא לא חלה על הובלה של פחות -50 פרטים. פה זה חל גם על הובלה של שתי כבשים מהמרעה הביתה או להיפך. וחלק מהשינויים פה, גם ההוספה של הקילומטרים ורכב קטן לענייני צאן ופטור מנוכחות משגיח ומילוי הטופס. גם בתקנה הזאת היה להקל על המובילים הקטנים. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> כן, אבל בסוף מדובר על רכב של שניים על שניים, אין סיבה לא לשים עליו גם. בסוף זה ארבע כבשים? אפשר לשים שם איזה שהיא רשת. אני לא חושב שיש סיבה להחריג את זה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> עדיין באותו, תחשוב על המעסיק. ברכבים הקטנים הרבה פעמים שמים את הקירוי רק אחרי טעינת הבהמות. הוא לא שם כל הזמן. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> במעשי, לא צריך על בסיס איזה משהו אזוטרי לקבוע כאן כלל גורף שיחריג את כל ההובלות הגדולות, המסחריות. כאילו, רוצים לשים חריג תשימו אותו שם. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני בעד הזה של חן. ושוב, בגלל השמש. אפילו לא בגלל הגשם. השמש היא באמת נוראית בישראל. חם להם גם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היום הובלה קטנה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אודליה? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אין לנו התנגדות בנושא הזה של הוספת יריעה אטומה למים במקרה. העניין הוא, זה גם הצפי של הגשם. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא בגלל הגשם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יריעה אטומה. במקום שיהיה רשת צל יהיה יריעה אטומה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תראו, מזג האוויר הולך ונהיה קיצוני משנה לשנה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אם מבחינה מקצועית זה לא - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פתאום ברד, חתיכות ברד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לשמוע את אודליה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אם מבחינה מקצועית אין בעיה לגבי יריעה אטומה למים שהיא לא תבשל את בעלי החיים. תחמם אותם יתר על המידה ותפגע ברווחתם אז אין לנו בעיה. כי החשש שלנו שבעצם אם יעשו שימוש בדבר כזה, אז זה גם יעלה את הטמפרטורה. השמש על ברזנט. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> עזוב את הקטנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חן, הדבר הזה, מה שהיא אומרת, שמעת את ההערה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מבחינת הכיסוי עצמו אין כמעט שום הבדל. זאת אומרת, האוויר שנכנס למרכב בעצם הוא לא, הוא לא מהגג, הוא מהצדדים. אז דווקא אני באופן אישי בתור אחד שעולה לתוך הכלוב של בעלי החיים ומנקה אותו ושוטף אותו, כאשר יש לי יריעה אטומה מעליי לי הרבה יותר נעים מאשר לקבל את קרני השמש על הראש. אני חושב שאם לי זה יותר נעים אז גם לבעלי החיים זה יהיה יותר נעים. לכן שיניתי אצלי את החומר שבו אני משתמש לגגות במרכבים להובלת בעלי חיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז מבחינת אפשר? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> מבחינה מקצועית אני עדיין מוטרדת בעיקר מהרכבים הקטנים. יש מגוון מאוד גדול וברכבים הקטנים חלק לא קטן מזרימת האוויר זה כן מלמעלה. אז אני חושבת שאת הנקודה הזאת צריך לבחון שוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> טנדרים, נגררים. חלק גדול מזרימת האוויר הוא מלמעלה. תחסמי את זה, יהיה חוסר. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני לא מכיר את זה, אגב, דוקטור. אני לא מכיר את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם אני לא. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא מכירה מספיק, אני לא מכירה מספיק את המגוון הקיים. אני חושבת שצריך לבדוק את זה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> דגנית, עדיין חובת האוורור קיימת. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כן, אבל אין לנו בשום מקום כמה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אפשר להגיד, גם אין לנו מה זה לא חדיר למים. כי גם הברזנט, אם עכשיו יורד מבול כמו אתמול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא חדיר, חודר מים. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אפשר לנסות למצוא ניסוח של פגעי מזג אוויר. כיסוי שימנע פגעי מזג אוויר או פגיעת בעלי חיים מפגעי מזג אוויר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה? יריעה אטומה זה נראה לי הכי. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> מה זה אטומה? אטומה זה ניילון, אטומה זה ברזנט? אטומה זה טפטוף? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ביריעה פשוט לכתוב? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> יריעה אטומה. רשת צל זה לא - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, מה זה אטומה למים? עד כמה? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אמצעי, עדיף לכתוב במקום יריעה אמצעי לאטימות מים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא יספיק לך. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לאטימת מים זה נשמע משהו - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בשפה המקצועית קוראים לזה ברזנט. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אבל ברזנט זה סוג אחד שיכול להיות שמתאים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> סוג של שמשונית כזאת? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק. זה ברזנט שהוא במקום להיות מרשת אז הוא ברזנט. זה כמו עור, אבל זה לא עור. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> דרך אגב, גם למלא כלביות אני מביאה שמשוניות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה שבאתי להגיד, מה שאנחנו משתמשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני בעד שתבדקו ותחזירו תשובה לוועדה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אודליה, שמעת את היו"ר? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אין בעיה, אנחנו נבדוק את זה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> וגם את שעות היממה. כרגע כתוב שזה בין הזריחה לשקיעה, אז זה צריך להיות 24 שעות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> החריגו רק את הקטנות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה צריך להיות גם שעות. אז שיישאר כל הזמן, בלי שעות. שיהיה גם ביום, גם בלילה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני מסכמת אם הבנתי את הנחיית יושב-הראש. המשרד יבדוק ויחזיר תשובה לדיון הבא לגבי יריעה אטומה למים במקום רשת צל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בדיוק. אנחנו מתקדמים לתוספת הראשונה. אודליה, תוספת ראשונה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לגבי התוספת הראשונה, ביקשנו להחליף אותה גם לאור תיקון תקנה 5, אותה תקנה שעוסקת בנושא הדיווח. היום לפי התקנות הקיימות הדיווח צריך להיעשות באמצעות מילוי טופס דיווח של משגיח הובלת בהמות, שהוא צריך לשלוח אותו בתום ההובלה ללשכה הווטרינרית המחוזית המתאימה, כפי שמצוין בתקנה. מכיוון שאנחנו עוברים לדיווח דיגיטלי אנחנו ביקשנו להכניס בתוספת את פרטי הדיווח. זאת אומרת מטופס דיווח זה הופך להיות פרטי הדיווח, תיעוד פרטי ההובלה, פרטי הדיווח שיש לדווח. בנוסף לזה הכנסנו גם את הפרטים, הבחנו בין פרטי הדיווח שעל המשגיח לתעד בתחילת ההובלה ובסופה וגם פרטי הדיווח שעל מקבל הבהמות בנקודת היעד לתעד בסמוך לתום ההובלה. נושא נוסף שלא היה קיים קודם ונכנס בעקבות תיקון תקנה 4, חובת המשגיח כשיש מספר רכבי הובלה או כאשר מתחלף משגיח במהלך ההובלה. שחובת הדיווח תהיה של כל אחד מהמשגיחים. לכן הכנסנו גם בתיעוד פרטי ההובלה בתוספת גם את הנושא של חילופי המשגיחים במהלך ההובלה. להקריא את התוספת? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> קודם כל, תקנה 21 בתיקון. החלפת התוספת הראשונה והשנייה 21. במקום התוספות הראשונה והשנייה לתקנות העיקריות יבוא: "תוספת ראשונה תקנה 5(א) ו(ב) תיעוד פרטי הובלה 1. פרטי הדיווח שעל המשגיח לתעד בתחילת ההובלה – א. פרטי המשגיח: שם פרטי ____________ שם משפחה ___________ מס' ת.ז. _____________ כתובת ______________ מס' תעודת המשגיח ______________ ב. מספר הרישוי של הרכב המוביל בעלי חיים ______________ אם הרכב גורר שעליו בעלי חיים גרור – מס' הגרור ______________ ג. מספר ההיתר לפי תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982 או מספר צו הורדה מכלי הובלה והעברה להסגר לפי תקנות מחלות בעלי חיים (ייבוא בעלי חיים), השתל"ד-1974 ____________ ד. פרטי נהג הרכב (אם שונה מהמשגיח): שם פרטי ____________ שם משפחה ____________ מס' ת.ז. ____________ כתובת ____________ ה. כתובת נקודת המוצא (ימולא בידי משגיח שנכח במקום בו הוטענו הבהמות על הרכב בנקודת המוצא) ___________________ ו. שעת תחילת ההשגחה ____________ ז. שעת תחילת טעינת הבהמות על הרכב ____________ (ימולא בידי משגיח שנכח במקום בו הוטענו הבהמות על הרכב בנקודת המוצא). ח. אם התחלף המשגיח במהלך ההובלה, ימלא המשגיח המחליף את הפרטים הבאים: 1. שם פרטי ____________ שם משפחה ____________ 2. מס' ת.ז. ____________ כתובת ____________ 3. מס' תעודת המשגיח ____________ 4. כתובת או נקודת ציון של המקום שבו החליף את המשגיח הקודם בהובלה ____________ 5. שעת התחלת ההשגחה על ידו ____________ ט. אם הבהמות נפרקו מהרכב והוטענו על רכב אחר טרם הגעתן לנקות היעד – (1) מקום הפריקה והטעינה על רכב אחר ____________ (2) שעת פריקת הבהמות מרכב אחד ____________ (3) שעת טעינתן על רכב אחר ____________ (4) שעת תחילת הנסיעה לאחר טעינת הבהמות על רכב אחר ____________ 2. פרטי הדיווח שעל המשגיח לתעד בתום ההובלה – א. כתובת נקודת היעד (המקום שבו נפרקו הבהמות מהרכב) ____________ ב. שעת סיום ההשגחה ____________ ג. אירועים מיוחדים במהלך ההובלה (יש לציין את מקום ושעת האירוע) ______________________________________________________________________________________________________________________ ד. מקבל הבהמות בנקודת היעד (שם ושם משפחה) ____________ ____________ שם וחתימת המשגיח 3. פרטי הדיווח שעל מקבל הבהמות בנקודת היעד לתעד בסמוך לתום ההובלה – א. תאריך ושעת סיום ההובלה ____________ ב. מספר הבהמות שהגיעו לנקודת היעד ____________ ג. נמצאה בהמה רובצת/פצועה/מתה בסיום ההובלה (יש להקיף בעיגול) אם כן – יש למלא את הפרטים הבאים לגבי כל בהמה בנפרד - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אודליה, אני חושבת שאת המילים "יש להקיף בעיגול" צריך למחוק או לשנות, כי דיברנו על פרטי דיווח. זה לא בעצם טופס. זה פרטי דיווח. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אולי יש לסמן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אולי יש לסמן את האפשרות הנכונה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. אם כן – יש למלא את הפרטים הבאים לגבי כל בהמה בנפרד – (1) סוג הבהמה _______________ (2) מס' תווית אוזן של הבהמה _______________ (3) סיבת הרביצה/פציעה/מוות (אם ידועה) _______________ ה. שם ושם משפחה של הנהג _______________ _______________ שם וחתימת מקבל הבהמות מה שחשוב לי לציין גם לגבי נושא של פרטי הדיווח שעל מקבל הבהמות לציין בנקודת היעד, כאשר כתוב תאריך ושעת סיום ההובלה הכוונה היא, כמו שאנחנו יודעים, כהגדרתה בתקנות ההובלה מסתיימת עם פריקת הבהמה האחרונה. לכן למעשה זה משהו שמקבל בהמות יכול לדעת אותו ולדווח עליו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש הערות לתוספת הראשונה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני רוצה לדבר לגבי העניין הזה של הדיווחים ובכלל בעניין המשגיח, כי באמת חבר הכנסת, אתה עכשיו רק היום איתנו בוועדה כאן ולא היית בדיונים הקודמים. אני לגמרי בעד כל הדיווחים האלו, מבחינתי זה בסדר גמור. הבעיה שאנחנו חווים זה שכל נהג, בעצם כל משגיח צריך לעבור קורס משגיחים שבפועל יש לנו כאלה אולי פעמיים בשנה. וכמו שחבריי פה יודעים, במיוחד משרד התחבורה, יש חוסר ענק של נהגים במדינת ישראל. והנהגים מתחלפים כל הזמן. אז בעצם אין לנו קורסים. זה נחמד שאנחנו מניחים את זה כאן ואנחנו רוצים למלא את הטפסים האלה, אבל אין לנו אפשרות להכשיר משגיחי הובלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין קורסים או אין בחינות? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה קורס עם בחינה. יש, במקום, אתה יודע, נהגים בסוף להיות נהג, אתה יש לך טסט כמעט כל שבוע, רישיון נהיגה. אבל אם אני רוצה נהג שיוביל לי בעלי חיים אני צריך לחכות שעד שייפתח קורס משגיחי הובלה להובלת בהמות, שזה יש בערך פעמיים שלוש בשנה לכל היותר. ואת זה חייבים לשנות, שיהיה קורס לפחות פעם בחודש, חובה. איך אני יכול להכשיר משגיח בהמות אם בעצם אין לי קורס כדי להכשיר אותו? זה משהו שבאמת, אין לנו את הקורס הזה. יש לנו קשיים מאוד גדולים לקבל את הקורסים האלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי היום מעביר את הקורסים האלה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> חברה פרטית שאושרה לפי תקנה 3 מעבירה את הקורסים. ההחלטה שלהם לפתוח שניים-שלושה מחזורים בשנה זה לפי כדאיות כלכלית, כמה אנשים יש. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז כולם מסתכלים על כדאיות כלכלית ובסוף זה רק חיימזון ודבאח שהולכים לקורסים האלו. אז מה אנחנו נעשה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אין שום בעיה לפתוח יותר קורסים. התמחור שלהם יהיה בהתאם. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה זאת אומרת? קודם כל, אני משלם היום 2,000 שקלים לכל נהג כזה על הקורס. זה לא מספיק? זה יותר מידי גם ככה. אבל לא דיברנו על הקטע הכלכלי. על כסף לא דיברתי. כרגע אנחנו צריכים לקבל קורס כל חודש לפחות. איך את מצפה ממני שאני אביא לך נהגים שהם יכולים להוביל בהמות אם את נותנת לי בסך הכול שניים או שלושה קורסים בשנה? אז מה, זה גם צריך לבוא על חשבוננו? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> תן להם תנאים שהם לא יתחלפו כל כך מהר. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה לעשות? אי אפשר, יש חוסר של נהגים. כמה נהגים חסרים במדינת ישראל כיום? << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> חסר המון נהגים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> יופי, תודה רבה. אז אי אפשר לבוא לזרוק עלינו כל דבר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> רגע, חסרים נהגים בכלל. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בכלל, בדיוק. אז אם בכלל אז גם נהגים שמובילים בהמות, זה עדיין נהגים. הוא לא פרופסור, הוא נהג. אז אנחנו חייבים קורסים. זה חייב להיות בחוק. מבחינתי תעשו את זה בזום, תדאגו שיהיו לנו קורסים. אי אפשר לבוא לדרוש מאתנו דברים שאנחנו לא יכולים ליישם אותם. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לנו אין אפשרות. למשרד החקלאות אין אפשרות מעשית לקיים את הקורסים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חן, אם אתם עכשיו הולכים לחברה הפרטית? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז הם אומרים לי שמע, יש לנו בסך הכול ארבעה נרשמים, אנחנו לא יכולים לפתוח קורסים. אבל ארבעה נרשמים האלה זה ארבעה אצלי ואולי עוד ארבעה מדבאח. כי כל שאר המובילים הקטנים אני אקרא להם, לא מתייחסים לזה בכלל. בסדר? החברות הגדולות שזה לא יותר מידי בארץ - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא מתייחסות לחוק? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא מתייחסות. אני יכול להבטיח לך שאם אתה תעצור מובילים קטנים אתה תראה אולי אחד או שניים מהם שיש להם את האישור הזה להובלת בעלי חיים. ואני יכול שמשרד החקלאות יציג את הנתונים, בעצם מי שמחזיקים את הקורס הזה זה חיימזון ודבאח. עכשיו, אין לי בעיה עם זה. בסדר, קיבלתי את זה, 2,000 שקלים. לפעמים נהג עושה את הקורס ושבוע אחר כך עוזב את העבודה. זה קורה. במיוחד כשאתה בא ויש פה הרבה מתחים בהובלה הזאת. חברינו שמתעדים, זה בסדר, אין לי בעיה עם זה, אגב. אנחנו מבחינתנו מוכנים לעשות כל דבר שהחוק ידרוש מאתנו, כל עוד יספקו לנו את הכלים להגיע לזה ולעשות את זה. זה מאוד חשוב לראות איך אנחנו בפעם הבאה - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אתה יכול להכין תוכנית הכשרה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> תדעי לך שבכל מקרה - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> ומשרד החקלאות יתנו לך אישור. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בכל מקרה תדעי לך שאני מעביר את הנהגים שלי אצלי הכשרות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> נו, אז יאללה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז מה הבעיה שתפתח? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אבל זה לא בחוק. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> סליחה? תוכנית ההכשרה לרבות הבחינה תוגש לאישור הממונה. ראה הממונה כי כי התוכנית תואמת את האמור בתקנת משנה (א) יאשרה ורשאי הוא לאשרה בתנאים. אחד התנאים זה שאני נוכחת במחזורים הראשונים. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> דגנית, זה נכון מה שהוא אומר, שהחברות הקטנות מובילות בלי אישורים? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> היא לא יכולה לדעת את זה. היא לא יכולה לדעת את זה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אם הפיצוח נמצא בזמן פריקה? הוא רואה נהג, הוא יכול לבקש ממנו אישור. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> עזוב, אני לא רוצה להיכנס. אני אומר לך מה יש לנו כרגע ומה אין לנו. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז הנה, מצאנו פתרון. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה הפתרון? אני אוכל לעשות את ההכשרות לעובדים שלי, לנהגים שלי? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> והם יאשרו לך, כן. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בבקשה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> מה בבקשה? קדימה, תרים את הכפפה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה זה תרים? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> מישהו מפריע לך? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה זאת אומרת מישהו מפריע לי? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> תגיש בקשה לממונה להעביר. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני רוצה שנייה לעשות סדר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> בדיוק כמו שחברת ניצנים עשתה. << אורח >> ניר וינטרוב: << אורח >> אני אעשה שנייה סדר. יש לנו שני סוגים של הכשרות. יש הכשרה שהמדינה עושה ונותנת את הרישיון מטעמה ויש הכשרות שהמדינה מאשרת לגוף מסוים להיות מעביר ההכשרה. אנחנו נמצאים בעולם השני. העולם השני אומר שאנחנו בעצם, המדינה, הממונה, משרד החקלאות, נותן אישור לגוף להעביר את ההכשרה. פה יש לנו בעצם איזה שהוא שוק חופשי שאומר אני חסרים לי נהגים. אני בונה מכון, מקבל את האישורים הרגולטוריים כדי להפעיל את המכון ומכשיר את אותם נהגים. לנו כמדינה בעולמות כאלה שלא אנחנו אלה שמעבירים את ההכשרה, אנחנו לא יכולים עכשיו לפתוח מוסד הכשרה כי לנהג מסוים או לחברה מסוימת חסרים נהגים. אם הוא רוצה, שירים את הכפפה. כך בנויה הרגולציה פה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה זאת אומרת תרים את הכפפה? אבל איך אני יכול להכשיר את הנהגים אם אתה לא נותן לי את הכלים? << אורח >> ניר וינטרוב: << אורח >> תבנה תוכנית, תקבל את האישור של הממונה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אתה מצפה ממני שאני אזמין את הדוקטור ואת הפרופסור, הכול על חשבוני כדי להכשיר את הנהגים שלי? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כן, כן. << אורח >> ניר וינטרוב: << אורח >> בוודאי. זה נהגים שלך. זה עובדים שלך. זה נהגים שמקבלים ממך את המשכורת? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז בואו נבחן את זה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> למה לבחון? נותנים לך, אומרים לך תעשה את זה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> מה לבחון? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אתה תאשר לי להכשיר את הנהגים שלי? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> בטח, למה לא? << אורח >> ניר וינטרוב: << אורח >> תעמוד בתנאים של התקנות, כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> דגנית, מה התנאים? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> בתקנה 3 יש מה קורס צריך להכיל. הוא צריך להגיש תוכנית כולל מי הולך להעביר איזה חלק. אנחנו נבחן אם זה מתאים למה שכתוב בתקנות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, אבל לפי מה את מאשרת? עכשיו אמרת בעל פה שאת צריכה - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שלב א' זה לאשר את הסילבוס. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה נשמע לכם הגיוני שרק פעמיים בשנה אפשר להעביר קורסים כאלה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל נותנים לך פה פתרון. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לי יש הערה לתוספת, בניגוד לדיון פה, יש לי הערה לתוספת. אז אני רק רוצה שיירשם לפרוטוקול, שיש הערה כזאת. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, אבל זה בסדר גם לדון בכאלה דברים. זה סופר קריטי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה הכי חשוב. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אין נהגים, אין משגיחים, אין מי שיאשר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חן, הם רוצים לפתור לך את הבעיה, בוא תשמע. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בוא נשמע. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שוב, מקרים שקרו בעבר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מה התנאים לאישור? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אלה התנאים לאישור. שהסילבוס שהם מגישים כולל את כל הנושאים ושהמרצים שהם בוחרים לא סתם תקעו שם, אלא - - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מה אתם רוצים? מה הדרישה מהמרצים? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שהם יודעים את התוכן. שהם יודעים מה להעביר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יודעים את תוכן התקנות? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כרגע את החלק של התקנות אני מעבירה. יכולים גם אנשים אחרים להעביר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מה הדרישה? כיתת לימוד בגודל מסוים? מה הדרישה? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> וזה לא יעלה לך כסף. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כיתת לימוד בעיה שלהם. אם הם רוצים להעביר את זה בדשא, שיהיה להם לבריאות. אבל אני אומרת, כרגע - - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כשאת מעבירה את התקנות. << אורח >> ניר וינטרוב: << אורח >> כאשר דיברנו על תקנה 3 ותיקנו אותה הנושא הזה עלה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ושום דבר לא השתנה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> בסדר, אז בואו נשנה. << אורח >> קריאה: << אורח >> ומה הקשר של זה לתוספת הראשונה? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> הוא העלה נושא, למה לא? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אפשר לגבי התוספת? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> רגע, לפני. לעניין התוספת הראשונה אני מבקשת, אני פשוט שמתי לב שבסעיף ט שמדבר על תיעוד פרטי ההובלה ומתייחס לנושא של העברת הבהמות לרכב אחר, לא צוין שיש להוסיף את פרטי הרכב האחר וככל שהוחלף נהג גם את פרטי נהג הרכב האחר. אז אני אבקש להוסיף פה ב-ט' לשנות את הפסקאות בסעיף ט' ולכתוב גם הוספת פרטי הרכב האחר, כאמור בסעיפים (ב) ו-(ג) לעיל. וככל שהוחלף הנהג גם פרטי נהג הרכב האחר, כאמור בסעף (ד) לעיל. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> פרטי הרכב האחר. פרטי נהג הרכב האחר. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אולי למען הסדר הטוב, יש לך הערה לתוספת? אולי תגיד אותה ונסיים עם התוספת הראשונה ואת זה נרשום כנושא כללי. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> ההערה היא לגבי זה שצריך להוסיף את שעת תחילת פריקת הבהמות מהרכב. בעצם בגלל ששעת סיום ההובלה היא מתייחסת רק לפריקת בעל החיים האחרון, אין לנו את המקטע הזה שבין הגעת המשאית ליעד ומשך הפריקה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> למה זה חשוב? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> א' יש כאן ב-א(ז) כתוב שעת תחילת טעינת הבהמות על הרכב, אז רק סביר שיהיה גם את - - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כי זה נקודת ההתחלה שלה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> נכון. בסדר, זה נכון, אבל יש הרבה - - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> איזה רלוונטיות יש לשעה הזאת שאתה אומר? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> כי אז אנחנו יכולים להבין כמה זמן נמשכה הפריקה. אני אסביר גם למה זה חשוב. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בתקנות, הרי הדיווח הוא כדי לעמוד בהוראות התקנות, הוא לא דיווח בעלמה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, זה לא בעלמה בכלל. אני יכול להראות דוגמאות רבות מספור, גם משרד החקלאות יכול לעשות את זה. שבהם יש ליקויים בתהליך הפריקה. הערות של וטרינרים מפקחים בבתי מטבחיים, שאומרים שהייתה פריקה מזורזת מידי, שהיה שימוש בכוח במקום שלא היה צריך. דרך חופש מידע קיבלנו את זה. אני יכול באמת להביא ציטוטים. לכן זה איזה שהיא אינדיקציה חשובה של איזה שהוא מקטע רגיש בתהליך ההובלה שסך הכול זה דורש להגיד מתי הגעתי ליעד. זה הכול. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הוא רוצה שנכתוב מתי המשאית הגיעה ליעד והתחילה את הפריקה. או מתי הגיעה ליעד, אפילו לא התחילה את הפריקה. נכון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לכם התנגדות? << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> או תחילת שעת הפריקה. לא משנה. פשוט המקטע של הפריקה. בגלל שסיום ההובלה זה פריקת בעל החיים האחרון וזה יכול לקחת זמן, כן צריך, זה נותן איזה שהיא אינדיקציה לגוף מפקח להבין אם זה סביר שהפריקה נמשכה חמש דקות, שהיא הייתה צריכה להימשך חצי שעה. או להיפך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש התנגדות? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני חושב שלשים פה כל מיני מקלות כאלה, אתה בסוף מדבר על נהגים שרובם הגדול הוא לא - - - << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> יודעים לקרוא את השעה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, הם יודעים לקרוא, סליחה, אל תזלזל באף אחד. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, אני לא מזלזל. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בוא, אתה בסוף תבצע הובלה - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבא שלי היה נהג משאית. אני מבקשת לדבר יפה על נהגי משאיות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> הוא הוביל תרנגולות, נכון? עכשיו אני אומר בואו, נחפש כל הזמן מה להוסיף, להוסיף, די, יש גבול. שעת תחילת ההובלה, סיום ההובלה, מספיק. אולי מתי הנהג עצר לשתות מים, מתי הוא סידר את השערות שלו ומתי הוא ליטף את הבהמה בזמן שהיא ירדה מהאוטו. יש כבר גבול למה אפשר. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אתה משווה בין הדברים? למה זה מפריע לך? << אורח >> קריאה: << אורח >> למה הציניות הזאת? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני לא מחפש לעשות לעובדים שלי עוד עבודה, זאת הסיבה היחידה. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> לכתוב את השעה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לכתוב את השעה שהם מגיעים ליעד? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה מעכב את הפריקה. נהגים במקום לנהוג הם עסוקים בטפסים. הם לא מסתכלים על הכביש. הם אחר ייסעו לי בנסיעה עם האפליקציה ויתחילו לתקתק את כל הדברים האלה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אתה יכול שיהיה GPS שמנטר. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> יש GPS בכל מקרה. אם יהיה לך איזה שאלה לגבי פריקה תבוא אליי אני אתן לך את ה-GPS. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> זה צריך להיות חלק מטופס, מהדיווח שעובר למשרד החקלאות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> יש לי שאלה. ועוד פעם אני אכניס את האירוע הזה של הפלאפון שלי. לי יש אפליקציה שכאשר אני מגיעה למשרד אני לוחצת, מתחיל שעון נוכחות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק, זה מה שאני אומר. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז מה הבעיה להשתמש באפליקציה כזאת, כמו שלנו יש במשרד. וכאשר הנהג מגיע הוא לוחץ על הכפתור, כמו שאני עושה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מצוין. אבל מה שהוא מבקש זה שהוא ילחץ על הכפתור כל הנוכחות ארבע פעמים בכל הובלה. מתי הוא הגיע לנמל - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> כשהוא מגיע וכשהוא סיים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מתי הוא העמיס, מתי הוא הגיע לקרנטינה, מתי הוא פרק בקרנטינה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> תגיד לי, דוגרי, אם זה בתוך אפליקציה, מה זה משנה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אבל מה זה ייתן לו? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> זה ייתן לו האם מיהרו בפריקה, או האם זירזו את הפריקה. או האם היא משום מה התעכבה. זה ייתן לו את כל האינדיקציה שאתה צריך לגבי פריקה, חוץ מאלימות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז הוא יכול לראות את זה מיציאה, מיציאה מהנמל. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> מי אמר כמה זמן לקחה הפריקה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> תאמיני לי שהחבר'ה יודעים בדיוק. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> למה? ירון נמצא בכל מקום? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בכל פריקה, בכל זמן, בכל מזג אוויר. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> יש לי שאלה. איזה נורא זה שאתה צריך, רגע, אבל איזה נורא שזה צריך להיות תלוי בירון. ואם ירון מחר מת? חס וחלילה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> יש פה משהו אחר. להטיל את הפיקוח על ארגונים - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא מתאים. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> זה לא 'לא מתאים', זה לא עובד ככה. יש פה אדם שרוצה לפעול בצורה מסוימת, הוא רוצה לפעול בתחום מסוים. אנחנו אומרים מוטלת עליו אחריות מינימלית. אחריות מינימלית כמו שהבנו עכשיו היא ללחוץ ארבע פעמים - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מינימלית. לא, לא עולה לעשות הסכם עם סעודיה בשביל להביא בעלי חיים, מינימלית. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> בוא, ללחוץ ארבע פעמים על אפליקציה, לעשות דברים שהם סבירים כדי שאדם יוכל לעסוק במקצוע מסוים זה לא, אין פה איזה שהיא עבודה קשה מידי. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו לא יכולים לצפות מארגוני חברה אזרחית שהם אלה שיפעילו את הפיקוח, שמי שאמור לעמוד בתנאים זה החברה עצמה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אף אחד לא אמר שום דבר. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אתה אמרת עכשיו שירון יבדוק אותך. לא, אני לא רוצה שירון יבדוק אותך, אני רוצה שיהיה לי - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> להפסיק לחפש להוסיף מקלות לרגליים. זה הכול. יש פה טופס מספיק. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אני שואל את יושב-הראש האם לחיצה על אפליקציה נראית לו פעולה בלתי סבירה לתת לנהג? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> משרד המשפטים, די, אל תזלזל במה שאני אומר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין אפליקציה בכלל. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> בינתיים מי שמזלזל פה לאורך כל הדיון - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני אומר שיש את הטופס הזה, זה די והותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבינועם, אין אפליקציה כרגע. אנחנו רוצים להצביע על התקנות עוד רגע, נכון? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא לא יודע לכתוב שעה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כרגע אין אפליקציה, נכון? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> איך שהוא רוצה, שינהל את זה איך שהוא רוצה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אני אומר, כרגע אין. עכשיו צריך למלא דפים. בסוף הוא צריך לעשות סיום? << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> הטופס הוא טופס דיגיטלי, זה לא יהיה ביד. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> טופס דיגיטלי זה לא אומר אפליקציה. כרגע הוא צודק צבי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה אנחנו בסוף רוצים? << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> לעניות דעתי גם למלא בטופס דיגיטלי את השעה זה לא - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יגיע פקח בדיוק בין הזמן הזה לזמן הזה ויידע לתעד אותו בדיוק? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני רק ניסיתי לעשות את זה יותר קל, זהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה אירוע. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה גם לא נתון שיש בו שימוש בתקנות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> חובת דיווח ואיזו? למה לא? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה זמן לוקח מהרגע שהוא עצר עד הרגע שהוא פרק. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הזמן הזה זה לא נתון שיש בו איזה שהיא הוראה בתקנות. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אבל הוא הסביר, זה נותן אינדיקציה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה נראה לך, שבאמת נהג יגיע עכשיו איך שהוא נעמד עם המשאית, רגע, שנייה חבר'ה, תעצרו את הכול, אני רושם שהגעתי. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> למה אתה מגחך את זה? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל זה מה שאני עושה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה שטות. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> בעיניך. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> שטות גדולה. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> בעיניך זו שטות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> חן, אתה לא מתנהג יפה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> די לדבר בצורה כזאת, בסדר? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בסוף אני באתי, אני נהג משאית, אוקיי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תגיד מה שאתה רוצה בצורה מכובדת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני מוביל בקר, אני נהג משאית, אני מוביל בקר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חן. אני מדבר איתך על הסגנון, לא על התוכן. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> נתתי את דעתי על כל הטופסולוגיה הזאת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לך ויכוח, נהל אותו בצורה מכובדת. אתה לא תצעק על אנשים פה שטויות ולא תצעק על אנשים אתם מדברים שטויות. בסוף יש לך טענות - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אמרתי שטות, לא אמרתי שטויות. מה, זה לא מספיק? מה אתה מצפה עוד מנהג משאית שיעשה כאילו? מה? אתה יודע, בלול, לצורך העניין, בלול הנהג מגיע ללול, הלולן מוציא לו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדיון, תודה רבה לכולם, חברים. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> רגע, חלופה אחרונה. זה יכול להיות גם על מי שמקבל אותם בבית המטבחיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בשבילי חמש דקות היינו צריכים להיות בדיון הבא. << אורח >> איריס מגן: << אורח >> רק עוד הערה נוספת? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על זה? על התוספת? כן. על התוספת לא, על עכשיו. << אורח >> איריס מגן: << אורח >> 2(ג) אנחנו לא דיברנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה 2(ג)? לא דיברנו על התוספת השנייה בכלל. << אורח >> איריס מגן: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> התוספת הראשונה? << אורח >> איריס מגן: << אורח >> חלק 2, סעיף (ג) אירועים מיוחדים. עדיין לא דיברנו על שוקרים. נדבר על זה אני מניחה בדיון הבא. ככל שיותר שימוש בשוקר אנחנו מבקשים שכאן יהיה פירוט ספציפי של כל שימוש בשוקר והנסיבות שלו. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> וגם מי השתמש בשוקר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כשנדון בשוקר תגידי את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל היא רוצה שפה נוסיף את זה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בסדר. אבל תעלי את זה שוב. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה לכולם. אנחנו לא נוסיף את זה, נשאיר את זה איך שזה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז התוספת נשארת כרגע כפי שהיא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:37. << סיום >>