פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 194
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), שעה 12:33
סדר היום:
<< נושא >> התמכרות לסמים ולאלכוהול בקרב עובדים זרים – במסגרת יום מיוחד לציון החודש הלאומי להעלאת המודעות להתמודדות עם שימוש בסמים ואלכוהול << נושא >>
נכחו:
חברת הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
דמיטרי בליומין
–
מנהל תחום מבצעים, מטה סמים, רשות המיסים, משרד האוצר
שרה דיאמנט
–
מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה
תמר ברדה
–
רכזת עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה
יהודית כרמי
–
מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות וביטחון המזון
ענת שגב
–
מנהלת תחום התמכרויות בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי
ד"ר תמרה מרגוליס
–
מפקחת מחוזית, משרד הבריאות
שמעון זיגזג
–
מנהל אגף חקירות ומודיעין, רשות האוכלוסין וההגירה
גלית בן שמואל
–
מנהלת אגף תשאול זרים, מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה
מיטל כהן שבתאי
–
מנהלת אגף חקלאות ומוסדות סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה
אפרת לב ארי
–
עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
דרור פרימן
–
מדור חקירות, חטיבת החקירות, משטרת ישראל
דן ורשבסקי
–
רכז מקצועות הבנייה, ההסתדרות הלאומית
ואאיל עבאדי
–
איגוד עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה
ירון סולומון
–
נציג מושבי האיחוד החקלאי, תנועת האיחוד החקלאי
משה יועד הכהן
–
יו"ר, העמותה לקידום זכויות הסיעודיים
אורית אסטרחן
–
נציגה, בעלת לשכה פרטית בחקלאות
ד"ר ינון שנקר
–
מומחה בבריאות הציבור, מנהל מיזם "מטפלת"
משתתפים באמצעים מקוונים:
חנן פרץ
–
מנהל אגף סל"ע, עיריית תל אביב-יפו
יוני דמרי
–
מנהל אגף המשק, תנועת המושבים
אייל מוסט
–
מנכ"ל, עמותת "דף חדש"
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> התמכרות לסמים ולאלכוהול בקרב עובדים זרים – במסגרת יום מיוחד לציון החודש הלאומי להעלאת המודעות להתמודדות עם שימוש בסמים ואלכוהול << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שלום לכולם, צוהריים טובים, היום יום שלישי בשבוע, י' בטבת, תשפ"ו, 30 בדצמבר 2025. היום אנו מציינים את צום עשרה בטבת, אחד מששת הצומות של העם היהודי, היום בו החל המצור על ירושלים. כמו כן אנו מציינים את יום הקדיש הכללי לזכרם של חללי השואה שיום פטירתם לא נודע.
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא התמכרות לסמים ולצריכת אלכוהול בקרב עובדים זרים, ישיבה במסגרת יום מיוחד לציון החודש הלאומי להעלאת המודעות להתמודדות עם שימוש בסמים ואלכוהול, אותו הכנסת מציינת.
בשנים האחרונות עולה תופעה מדאיגה, שימוש הולך וגובר בסמים ובצריכת אלכוהול בקרב עובדים זרים, תופעה שיש לה השפעות חמורות על בריאותם, על ביטחונם האישי, על סביבת העבודה ועל כלל החברה הישראלית, והשלכות חמורות גם לגבי תאונות עבודה מסכנות חיים, פגיעה בטיפול בקשישים ואנשים סיעודיים, אלימות, הזנחה, מצוקה נפשית ופגיעה בביטחון הציבור.
בישיבות של הוועדה עלה הנושא שוב ושוב בעיקר מצד מעסיקים בענף החקלאות ובענף הבנייה. הוועדה שמעה סיפורים רבים וקיבלה פניות על עובדים זרים שנמצאים במגוריהם כשהם שיכורים ולאחר שהשתמשו בסמים. שמענו על חקלאים שקיבלו לביתם חבילה מחו"ל שממוענת לעובד זר שעובד אצלם, כשמסתבר שבחבילה היו סמים. העובד יחד עם החקלאי נעצרים והחקלאי נאלץ להוכיח את חפותו. שמענו על עובדים זרים שמגיעים למקום העבודה שיכורים, עייפים או שלא מגיעים כלל למקום העבודה כי הם נמצאים עדיין בהשפעת סמים ואלכוהול. גרוע מכך, שמענו גם על תלונות וסיפורים שהתופעה קיימת בסיעוד הביתי כאשר עובד זר שמטפל בקשיש, משתכר ומטפל במטופל כשהוא שיכור ולעיתים אף מזניח אותו ומתעלל בו.
לפי מסמך "קו לעובד" ו"רופאים לזכויות אדם", בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של שימוש בסמים ממריצים וממכרים בקרב מהגרי העבודה בחקלאות. שימוש זה בחומרים פסיכואקטיביים ממריצים מוביל לפגיעה קשה בגופם ובנפשם, לעיתים עד כדי מוות. החקלאים מתלוננים כי בחצר האחורית של בתיהם מתנהלות עסקאות בסמים. בשנים האחרונות פורסמו מקרים שונים כמו מקרה של עובד זר בחקלאות שמכר סמים לסטודנטים ולתושבי האזור כדי לצבור רווח גדול יותר ממה שעבודתו מספקת לו.
נוסף לכך התופעה קיימת גם בקרב המסתננים ומבקשי המקלט בעיקר בדרום תל אביב. הוועדה קיימה שני סיורים בשכונות דרום תל אביב בהם יש ריכוז גבוה של מסתננים, וראתה את התופעה. אנו מבקשים לשמוע כיצד המשטרה מטפלת בנושא? בישיבה היום אבקש לשמוע ממשרדי הממשלה, מהמעסיקים, מהמשטרה על היקף התופעה ועל הדרכים למנוע ולטפל בה.
נתחיל עם רשות האוכלוסין, בבקשה. קיבלתם את השאלות. נשמח שתתייחסו לשאלות. כמה דיווחים קיבלתם בשנים 2024–2025 על עובדים זרים שהשתמשו בסמים או בצריכת אלכוהול?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
צוהריים טובים, אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית. לפני שהמערכות מתחברות כי לוקח לנו זמן, רק נציין שכמובן יש הבדלים בין הענפים. יש ענפים שבהם יש יותר דיווח, כי הם ענפים שהם מטבע הדברים יותר רגישים כמו למשל ענף הסיעוד שהזכרת, יושבת-ראש הוועדה, אבל גם ענף מוסדות סיעוד. גם בענף מוסדות סיעוד יש אוכלוסייה של מטופלים שאמנם הם לא בסיעוד ביתי אלא במוסד עצמו, אבל גם שם אפשר למצוא דיווחים בנושא הזה.
לצערנו בענף הבניין ואף החקלאות יש פחות דיווחים. בניגוד למה שנטען כאן בדיונים קודמים ובצעקות ובקול רם כלפינו, אין תופעה רווחת ורחבה או לפחות לא לפי הדיווחים שמגיעים אלינו. בענף הבניין למשל בשנת 2025 וגם בענף החקלאות היה מקרה אחד בכל ענף של עובד זר שכמובן קיבלנו דיווח. אנחנו במקרים כאלה של דיווחים מזמינים את העובד הזר לשימוע כשיש תלונה לגביו. לפעמים יש גם תמונות או ממצאים אחרים. אני חושבת שאולי זה יותר בולט בענף הסיעוד. אני יכולה גם לתת דוגמאות ממקרים קשים שיצא לנו לטפל בהם.
חשוב לי גם להגיד מעצם זה שאני כאן כיועצת משפטית. אנחנו על ההחלטות האלה מגנים בערכאות, וקיבלנו פסקי דין מעולים שתומכים בעמדה שלנו בנושא הזה, פסקי דין שמגבים את זה שאנחנו כרשות הממשלתית שאמונה על שלומם וביטחונם של המטופלים. זה אמנם בסיעוד אבל זה גם בענף מוסדות סיעוד, כאשר עובד זר, יש ראיות לזה שהוא צורך סמים או תרופות אחרות נרקוטיות וכמובן אלכוהול, מותר לנו לבטל את הרישיון שלו ולהרחיק אותו מישראל. יש לזה סמכות. זה סביר, זה מגובה בפסקי דין.
לגבי ענף מוסדות סיעוד, מיטל, את רוצה להתייחס למקרה שהיה לנו?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
היי, מיטל כהן שבתאי, מנהלת אגף מוסדות סיעוד, חקלאות גם בין היתר. כן, היה לנו מקרה של עובדת זרה מנפאל שהגיעה לענף מוסדות סיעוד. ברגע שקיבלנו דיווח מהמוסד הסיעודי על כך שהעובדת ככל הנראה נוהגת לשתות, זימנו אותה לשימוע. כבר יום למוחרת קיבלנו דיווח מהמוסד שהיא נמצאה בבוקר על המיטה כשכל מיני בקבוקי שתייה סביבה. אחרי שיצרו איתנו קשר היא כבר עזבה את המקום. בכל אופן בסופו של הליך היא הגיעה אלינו לשימוע, הודתה שהיא משתמשת ונוהגת לשתות. ביטלנו לה את הרישיון ואת האשרה והיא חזרה לנפאל, אז אנחנו כן מטפלים. תיכף אעלה את הנתונים. גם בסיעוד ביתי נערכים שימועים לעובדים הזרים. ברוב המקרים ככל שיש לנו ראיה מספקת, אנחנו גם מבטלים להם את הרישיון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יפה. אני גם שמעתי בניחום אבלים על מקרה שעובד זר רוקן את כל בקבוקי השתייה בביתו של המטופל, אבל על אף כל מה שקרה הם לא רצו לוותר עליהם. הם פחדו שהם יהיו גם בלי עוזר.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
זה קורה המון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם ישבו, דיברו איתו.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני יכולה גם להגיד שהנושא של האלכוהול והסמים עלה פה במשך השנים בענף החקלאות, בעיקר בכל הנוגע לעובדים תאילנדים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יותר בתאילנדים אתם נתקלים?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
בדיווחים שאנחנו מקבלים, ואנחנו לא מקבלים דיווח פרטני אלא על איזו שהיא תופעה של שימוש בסמים. תמיד אמרנו שכל עוד לא ידווחו לנו ברמה הפרטנית או יגישו תלונה במשטרה, כי גם המשטרה כמה פעמים ביקשה. אין לנו הערכה של גודל התופעה כל עוד לא יוגשו תלונות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברור. לא הובא לידיעתכם.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני רק אשלים את הנתונים בסיעוד. בשנת 2025 קיבלנו באגף סיעוד 34 תלונות בנושא צריכת אלכוהול ו/או סמים על ידי עובדים זרים. לאחר שימועים שנערכו, בשמונה מקרים ביטלנו את הרישיונות של העובדים הזרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
וב-2024?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
ב-2024 קיבלנו ארבע תלונות בנושא הזה של אלכוהול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז המספר עלה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
המספר עלה. אנחנו מגדילים את המודעות. יש לנו טופס מקוון של תלונה באתר.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
של כלל הענפים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לא, סיעוד ספציפי. דיברתי קודם על ענפים נוספים. אם תירצו, נחזור על זה. בענפים אחרים המקרים פחותים לעומת סיעוד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
או שלא מביאים לידיעתכם.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
יש כנראה יותר מודעות וגם יותר רגישות, כי בסוף זה מטופל סיעודי שהעובד הזר בביתו שוהה ומשתכר או צורך תרופות מסוימות או סמים. המשפחה יותר ערה ויותר רגישה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עובד זר שצורך תרופות, אז מלכתחילה הוא לא צריך להיות בבית המטופל.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
נכון מאוד, לכן כשאנחנו מביאים עובדים לישראל בהסכמים בילטרליים בכל הענפים, אגב, הם צריכים הרי לחתום. גם בהבאה פרטית אני חושבת. יש טופס של הבדיקות הרפואיות. הרי כל עובד זר צריך לעבור בדיקות. גם על זה התקיים פה דיון בוועדה וגם יש דיון יותר מאוחר לגבי סיעוד. הם צריכים להצהיר על הרקע הרפואי. יש שאלה מאוד ברורה לגבי רקע והיסטוריה של צריכת סמים ואלכוהול. בחלק מהענפים גם יש עוד הצהרה פרטנית לגבי נושאים שונים וביניהם גם צריכה. אפילו יש הצהרה כפולה בחלק מהענפים. בכל מקרה בטופס הרפואי כולם צריכים להצהיר שהם נקיים מזה, אבל אפשר גם להצהיר הצהרה כוזבת. אנחנו מכירים גם את זה, לאו דווקא לגבי סמים ואלכוהול, לגבי כל מיני פרטים אחרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אחד שמגיע עם תרופות, משככי כאבים והוא מכור לתרופות.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אם הוא לא הצהיר על זה, אין לנו דרך לדעת אלא זה יתגלה פה ואז אנחנו יכולים לערוך לו כמובן שימוע ולהרחיק אותו מישראל. אם אלה מקרים יותר קשים ומורכבים שהם אפילו מגיעים לרמה הפלילית, אז לפעמים גם משטרת ישראל מעורבת ואז הם מחליטים אם למצות מולם את ההליך הפלילי, כן או לא. לפעמים גם מחליטים שלא למצות הליך פלילי מסיבות שלהם, ואז הם מעבירים את העובד הזר לטיפול של מינהל אכיפה וזרים, שלגבי זה בטח שמעון יוכל להרחיב.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
יש לכם נתונים על כלל הענפים, לא רק בסיעוד?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
כן, אמרנו קודם. אני אגיד שוב. סיעוד, דיברנו. במוסדות סיעוד בשנה האחרונה היו שלושה מקרים.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
ממש בימים האחרונים התקבלו עוד שתי תלונות שאנחנו בתהליכים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
וענף החקלאות?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
לא פונים אלינו לגבי מקרים פרטניים, לצערי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם בהבאה פרטית. זה לא קשור.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
זה לא קשור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ובמסחר ושירותים נתקלתם בדברים האלה?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
עדיין לא. בדקנו עם מנהלת האגף לפני הדיון פה. בענפים האלה לא.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
יכול להיות שמעסיקים פונים למשטרה ולא אליכם?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
יכול להיות. אין בינינו העברת מידע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש סנכרון ביניכם?
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
הגיע הזמן שיהיה סנכרון.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
למינהל עובדים זרים אין סנכרון. מינהל אכיפה, כן יש ממשק עבודה עם המשטרה. זה משהו אחר. יש לנו עוד חלקים פה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי. האם בהסכמים הבילטרליים יש התייחסות לנושא?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
כן. דיברתי על זה קודם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תפרטי יותר.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
בענף אחד יש ממש התייחסות קונקרטית בהסדר היישום לזה שלעובד הזר אין רקע של צריכת סמים ואלכוהול. זה בענף המסעדות. ביתר הענפים יש טופס אחיד של ההצהרה של הרקע הרפואי. זה לא משנה אם זה הסכם בילטרלי או הבאה פרטית. העובד צריך לחתום על טופס שמתייחס לרקע הרפואי שלו, ובין היתר הוא צריך להצהיר שאין לו היסטוריה של סמים ואלכוהול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי.
זיגזג, אתה רוצה להשלים? אחר כך נשמע את משטרת ישראל.
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
כן. אלף, בוודאי שיש סנכרון. כשהמשטרה מוצאת עבירה פלילית שלטעמה היא באמת אמורה לבוא לפתחנו, בוודאי שזה קורה וזה קורה בהליך סדור, לא משנה איזו עבירה אנחנו מדברים. בוודאי שימוש בסמים נכלל בעבירה הזו וזה עשוי להיות מופנה מהמשטרה. כאשר זה מופנה מהמעסיקים, אז באופן טבעי זה מגיע למינהל עובדים זרים. כאשר הדיווח מתבצע במשטרה זה מגיע אלינו מהמשטרה, למינהל אכיפה וזרים. נעשה ביטול רישיון והרחקה בהתאם לדבר הזה. אנחנו לא עושים את זה באופן עצמאי, כלומר אנחנו לא מחפשים בגלל קשיים כאלה ואחרים.
שימוש בסמים, מאוד חשוב להבהיר שאנחנו מכירים את זה המון שנים בענף החקלאות. אני פחות מתייחס לנושא של שכרות כי אנחנו שומעים על דיווחים אגביים ממעסיקים תוך כדי אינטראקציה איתם על התופעות האלה. זה בהחלט נושא מוכר וידוע לאורך שנים. לגבי שימוש בסמים, מה שאנחנו מכירים, באופן משמעותי מאוד וכתופעה מאוד רחבת היקף בענף החקלאות זה משהו שבעבר היה קיים בהיקף מסוים שקשה לאמוד את ההיקף שלו. השימוש הנפוץ היה מה שנהוג לכנות אותו יאבה, שזה סוג של מתאמפטמין שצורכים אותו לשימוש עבודה, לא לשעות הפנאי ולא כדי ליהנות אלא כדי להגביר את היכולת לעבוד שעות נוספות ושעות ארוכות. הסם הזה מאפשר לעבוד ולהפיק הרבה יותר משעות עבודה, לעבוד שעות מרובות בלי להרגיש עייפות, בלי שום דבר כזה. זה תופעה שהיא די נפוצה ודי מוכרת בדרום-מזרח אסיה.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
איפה קונים אותו?
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
זה משהו אחר. זה אני אשאיר למשטרה לענות. אנחנו יודעים שהיו תופעות של ניסיונות ייצור כאן. אנחנו בוודאי מכירים את ההברחות באמצעות הדואר, המון מעסיקים שמקבלים לדואר והם לא מבינים איזה מעטפה הם קיבלו. פתאום השכן התאילנדי בא ואומר, סליחה, זה טעות, זה שלי. לב העניין הוא שהסמים הללו מאפשרים לעובדים לעבוד שעות נוספות וארוכות באורך ימים ללא מנוחה. השימוש בסם הוא לא לצורך הנאה אלא לצורך עבודה. מאוד חשוב לשים את זה בקונטקסט הנכון. זה סם עבודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אבל זה פוגע בו.
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
בוודאי. אנחנו שמענו על התאבדויות, על אלימות בקרב האוכלוסייה התאילנדית שהם אוכלוסייה נהדרת שהיא בדרך כלל מאוד רגועה. בשנים האחרונות מה שכיניתי כסם היאבה, כך הוא מוכר בענפים, הסם הזה עבר תמורה בשנים האחרונות. אם אז קראו לו יאבה, היום קוראים לו אייס, כלומר אחוז החומר הפעיל באותה קפסולה עלה והיום הוא הרבה יותר טהור, כלומר ההשפעות שלו הרבה יותר הרסניות ואנחנו עדים לכך. אנחנו רואים עובדים שמאבדים שפיות, שמפגינים התנהגות הרבה יותר אלימה וקיצונית. אנחנו רואים כל מיני תופעות שלא היינו מזהים, בהיקפים גדולים מבשנים עברו. זו ההשפעה, ואני מדבר אך ורק על ענף החקלאות. אני לא מכיר דברים כאלה. זה שאני לא מכיר זה לא אומר שזה לא קיים. לא מכיר שימוש נרחב בסמים באופן זהה לחקלאות בענפים אחרים. מאוד קשה לתת הערכה על ההיקף. אני יכול לומר שזה מעל 50%.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מביאים להם מחו"ל? אי אפשר לעצור את התופעה?
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
אני מתקשה לבוא ולומר את זה כי זה לא לב העיסוק שלנו. אנחנו יכולים לומר לאיזה אינפורמציה אנחנו נחשפנו לאורך השנים. זה לא משהו שהוא נקודתי. אנחנו שומעים את זה בעקביות ממקורות שונים, מאנשים שונים, ממעסיקים, מעובדים זרים, שלפעמים מפחדים לישון במושב מסוים כי במושב הזה כולם משתמשים בסמים. הם פשוט לא רוצים להיות שם והם מבקשים מאיתנו לעבור מהנימוק הזה. אני יכול לומר שבעבר היקף התלונות והפניות ובכלל השיח היה הרבה יותר גבוה לגבי התופעה הזו. בשנים האחרונות פחות מדברים על זה. זה לא אומר שזה פחות קיים. זה קיים וזה קיים בהיקף מאוד רחב בענף החקלאות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש נציג של רשות המיסים? אנחנו רוצים לשאול כיצד אתם מטפלים במשלוחי חבילות עם סמים הממוענים לעובדים זרים שחיים בישראל, ובהברחות סמים מחו"ל? אתה יכול להתייחס.
<< אורח >> דמיטרי בליומין: << אורח >>
צוהריים טובים, שמי דמיטרי בליומין, אני מנהל תחום מבצעים במטה סמים. לעניין משלוחים שממוענים ישירות לעובדים זרים, אין לי תשובה חד משמעית כי במסות שאנחנו בודקים את המשלוחים, בראש ובראשונה אנחנו בודקים את המשלוח ללא התייחסות מי הנמען שלו, ורק לאחר ההחשדה במידה ויש החשדה, אנחנו נכנסים לפרטים המזהים של הנמען. זה אלף.
בית, גם הפרטים שמצוינים על גבי שטר המטען, הפרטים המזהים לגבי אותו משלוח לא בהכרח מציינים פרטים של אותו הלקוח האמיתי. זה יכול להיות פרטים פיקטיביים לצורך העניין, והם גם לא מחויבים לציין את הפרטים האמיתיים. זה מגיע לנקודת החלוקה וכל אחד מהם יכול לאסוף את המשלוח, לכן אנחנו כמכס לא יכולים לדעת למי אותו משלוח.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא משנה, אבל אתם מחרימים את זה.
<< אורח >> דמיטרי בליומין: << אורח >>
אנחנו מבצעים תפיסה של אותם משלומים במידה וחשדנו. מזהים אם זה באמת חומר שחשוד כסם על פי הגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים, ומעבירים ב-100% מהמקרים המשך טיפול למשטרת ישראל. במידה ומשטרת ישראל עולה על עקבותיו של עובד זר כזה או אחר, אין היזון חוזר שחוזר אלינו. אנחנו לא מודעים לכוח הסופי שבסופו של דבר מיועד לזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
משטרת ישראל, בבקשה. כמה תיקים נפתחו בשנים 2024 ו-2025 על עובדים זרים שהשתמשו בסמים או בצריכת אלכוהול ונהגו באלימות או תופעה אחרת?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
דרור פרימן, חטיבת החקירות, מדור חקירות. מבחינת המשטרה אין לנו אפשרות לשלוף נתונים בהתאם לעובדים זרים, אלא הנתונים שלנו מדברים על חשודים פיקטיביים. יכול להיות שנתונים יתייחסו גם לתייר, גם לשב"חים שהתעסקו בדברים האלה. אין לנו נתונים פר עובד זר. זה דבר ראשון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם מעבירים את הפניות אליכם?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
יכול להיות שהם מעבירים משהו נקודתי אבל עדיין במערכות המחשוב שלנו ברגע שמוגשת תלונה, אין לנו רובריקה שמצוין שמדובר בעובד זר עם אישור או בלי אישור. זה עולם בפני עצמו, לכן אנחנו מדברים על חשודים שיש להם תעודת זהות פיקטיבית.
ככלל, עבירת שימוש באלכוהול זה לא עבירה פלילית, לכן גם אין לנו פילוח של נתונים לגבי שימוש באלכוהול. אחרי ההקדמה הזאת, מבחינת נתונים בשנת 2024 יש לנו 16 אירועים שיש לנו גם מעורב חשוד פיקטיבי וגם שהוא היה מעורב באירוע אלימות קשה. בשנת 2025 יש לנו 15 אירועים כאלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיזה מדינות?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
אנחנו לא יודעים מאיזה מדינות.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
גם לא אם כולם עובדים זרים.
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
כולם אנשים חשודים עם תעודת זהות פיקטיבית. אנחנו לא יכולים לנתח ולהגיד לך אם זה עובד זר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
או תייר.
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
בדיוק.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
זה לא לפי דרכון?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
כל בן אדם שאין לו תעודת זהות ישראלית, המערכת שלנו נותנת לו מספר פיקטיבי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כיצד המשטרה מטפלת בעובדים אלו? האם המקרים מדווחים מיידית לרשות האוכלוסין?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
יש לנו כאן שתי שאלות. לגבי השאלה הראשונה, כל אירוע שמגיע לידיעת המשטרה, בהתאם לפקודת המשטרה כל אימת שנודע לנו על אירוע פלילי המשטרה מתחילה בדיקה בנוגע לכל אירוע, כאשר הפקודה לא עושה הבחנה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. עכשיו הגישו תלונה שמויש'ה משתמש בסמים או יגישו תלונה שהעובד הזר מתאילנד משתמש בסמים, מבחינתנו זה אותו דבר. יפתחו בחקירה באותו אופן עם אותם קריטריונים ואותן התייחסויות.
לגבי השאלה השנייה, אם אנחנו מעבירים דיווח לרשות האוכלוסין, כאן אני אציין שבדצמבר 2024 יצאה הנחיה מחטיבת החקירות לשטח, שבגין כל עבירה פלילית שבה מעורב עובד זר בדגש על עובדים זרים שמטפלים בסיעוד, יעבור דיווח מיידי גם לפני שמסתיימת החקירה לרשות האוכלוסין כדי שיוכלו לטפל בזה בפן שלהם.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש נתונים כמה?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
לא. המערכת הזאת עדיין לא מוחשבה לכן אין לנו נתונים כמותיים כמה דיווחים הוצאו. בלי שום קשר לוועדה הזאת, העניין הזה צף כנראה בתחום של נפגעי עבירה, ואני יודע שבתחילת בדצמבר 2025 יצא ריענון להנחיה הזאת שוב לשטח.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לבקשת הוועדה, נכון?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
כנראה. יצאה שוב הנחיה. אני יודע שמתכוונים להקפיד על זה הרבה יותר, שיצאו דיווחים בזמן שיתקבלו בצד השני.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתם לא חושבים להקים מערכת, לשכלל?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
מן הסתם חושבים על זה אבל זה דברים שלוקחים זמן, משאבים, תעדופים ותקציבים כמובן.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
מקבלת ההנחיה בכל תחנות המשטרה בארץ לבקשת הוועדה, אתה אומר שזה קרה ב-2024. כל דיווח כזה מגיע למינהל אכיפה ברשות האוכלוסין?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
אמור. ברגע שיוצאת הנחיה לשטח ועד שהיא מוטמעת, עד שכולם זוכרים אותה ועד שמפנימים אותה, מאחר וכנראה רשות האוכלוסין לא קיבלו יותר מידי דיווחים, יצא חידוד להנחיה. בתחילת החודש הזה יצא ריענון נוסף לשטח כדי שיקפידו למלא את הטופס ולשלוח אותו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כאשר מעסיקים מדווחים לכם על עובדים זרים שמשתמשים בסמים ללא עבירות אלימות או עבירות פליליות אחרות, האם אתם מטפלים בזה?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
כמו כל אירוע אחר, בהתאם לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי ברגע שנודע למשטרה על אירוע פלילי, פותחים בבדיקה וחקירה. בוודאי עצם השימוש בסם זה עבירה פלילית, לכן מתחילה בדיקה. מה יקרה איתה בסוף? זה בהתאם לראיות שיאספו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לוקח זמן?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
בוודאי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
האם אחוז השימוש בסמים אצל עובדים זרים גדול משאר האוכלוסייה?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
את השאלה הזאת לא קיבלנו. אני לא יודע להגיד לך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כיצד אתם מטפלים בשימוש בסמים ובאלכוהול בדרום תל אביב?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
דרום תל אביב היא חלק ממדינת ישראל. אמנם שם יש ריכוז אולי קצת יותר גדול של עובדים זרים משאר המקומות בארץ, אבל הטיפול ככלל הוא טיפול אחיד. ברגע שמבוצעת עבירה פלילית או עולה חשד לביצוע עבירה פלילית, פותחים בבדיקה וחקירה של העניין.
בנוסף אני יכול לציין, מאחר ודיברתי עם אח"מ מחוז תל אביב, הם סיפרו לי שבתל אביב מאחר ויש הרבה ריכוז של עובדים זרים ויש להם שם הרבה חאמרות, הם מטפלים בחאמרות עצמן שהן הריכוז של העובדים הזרים, ששם לעיתים יש שם שימוש בסמים ושימוש באלכוהול והפרות תנאי רישיון ניהול עסק, אז מטפלים בזה בתחום הזה של הקמות רעש, של סגירת המקומות כי הם פועלים לא בהתאם לחוק רישוי עסקים. אם מוצאים במקומות האלה סמים, אז כמובן גם בפן הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה.
זיגזג, שאלה. האם אתם מרגישים עלייה בדיווחים של המשטרה על עובדים זרים שמגיעים למשטרה מאז ההנחיה שהוצאתם?
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
אני צריך לבדוק את זה ואני אחזיר תשובה בדקות הקרובות, אם אפשר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אייל מוסט בזום.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
שלום, צוהריים טובים לכולם. לנו חשוב לציין שהמספרים שלנו הם הרבה יותר גבוהים. גם אפשר לקחת את הדברים של זיגזג ולהבין שאם בשנים קודמות היה המון דיווחים והדיווחים יורדים לאט-לאט, אז צריך להגיד דרשני. אולי אנשים קצת מאבדים אמון או שיש חוסר טיפול בדברים, אז הם פשוט פחות מדווחים. אני שלחתי גם לזיגזג וגם לדיקלה תמונות של עובדים שככה מצאנו אותם ביום ראשון כי הם לא יצאו לעבודה, ואני יכול לתת לכם עוד דיווח. את אומרת שהיה מקרה אחד ב-2024. אני פניתי לנחמן ב-16 בנובמבר. היה לי מקרה של שני הודים ששתו בסוף שבוע ביום שבת. הלכו מכות. זה הגיע לרמה של סכינים וכיסאות. הגיעה משטרה. אחד פונה לבית חולים, אחד נעצר.
המשטרה, כמו ששמענו את הבחור הנחמד, לא יודעים איך להתמודד איתם. אני הייתי צריך להגיע לתחנת זיכרון בשבת בצוהריים כי הם לא מדברים אנגלית. לא שאני מדבר הודית, אבל אני איש הקשר מבחינתם. הייתי צריך לחתום על מסמכים בשביל לשחרר אותם כי אין מתורגמן במשטרה בשבת. הוא יכול היה להגיע רק ביום ראשון בשעה 15:00. כמובן שהעובדים, אחד מהם ברח. עד היום הוא בישראל, אנחנו לא יודעים איפה הוא, והשני פשוט נסע הביתה. זה רמת הטיפול.
הדבר הכי חשוב, אתי, שאפשר לשמוע פה, הגיע הזמן שאנחנו ב-2026, אם יש לנו מערכת לייזר להפיל טילים, יכול להיות תעודת זהות פיקטיבית אחת לעובד שנוכל להבין בדיוק על מה מדובר איתו. מצפים ששוטר ימלא עוד מסמך על אלף המסמכים שהוא ממלא בכל פתיחת חקירה וישלח את זה למינהל אכיפה? זה ברור שזה לא קורה.
יש פה איזו שהיא בעיה מהותית. בסוף נכון שהתאילנדים, הנושא של החבילות, אין לנו איך לטפל בזה, אבל הסרילנקים וההודים באחוזים מאוד גבוהים שולטים. יש לנו עובדים שבאופן קבוע אחרי קבלת המשכורת, תמיד יום אחרי זה הם לא הולכים לעבודה כי הם משתכרים. צריך גם להבין את האוכלוסייה. זה אנשים שבאים ממקומות לא מרכזיים, אנשים שמגיעים ממקומות מאוד נמוכים. פתאום יש להם כסף. הם נכנסים לסופר, יש להם המון אופציות. הוא יכול לקנות מה שהוא רוצה. הוא אדם בגיר. כמו שציין השוטר, זה לא עבירה פלילית לשתות אלכוהול. אחוז השימוש הוא כל כך גבוה.
אני חושב שאולי בעזרת אפרת ובעזרת הוועדה צריך למצוא דרך מהירה יותר לדיווח, כי גם הדיווח שאנחנו דיווחנו על שני אנשים שנעצרו במשטרה, ביקשו מאיתנו להביא אותם לשימוע. הם לא מוכנים לבוא. איך אתה יכול להכריח בן אדם בוגר, להכניס אותו לאוטו ולנסוע לירושלים? הוא מבין מה עומד מאחורי השימוע. אני חושב שצריך לעשות שיטה אחרת וחדשה לנושא הדיווחים, ככה שבאמת גם אפרת והצוות שלה יוכלו להפעיל את הסנקציות המתאימות על אותם עובדים ויהיה איזה שהוא מקל וגזר. לבוא ולהגיד, בואו תשימו את העובדים, קחו אותם לשימוע בירושלים או שהעובדים יגיעו באופן עצמאי, זה לא קורה. הם פשוט בורחים לפני השימוע. השאלה איך נותנים פתרון כי התופעה היא הרבה יותר רחבה. אני לא יודע להגיד לך על סמים, אבל אני חושב שמתוך העובדים שלנו יש מעל 60%–70% שעושים שימוש בחריג בסופי שבוע בעיקר בנושא האלכוהול. השאלה איך נותנים לזה מענה.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
מותר לשתות. השאלה מה קורה אחרי זה. באים לעבודה, לא באים לעבודה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
הם לא באים לעבודה. רוב החיסורים שיש לעובדים הסרילנקים וההודים זה בעקבות שתייה מרובה שהוא לא מצליח לעמוד על הרגליים למוחרת. אני שלחתי לדיקלה תמונות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אייל, האם התאגידים דיווחו לרשות האוכלוסין?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני יכול להגיד לך על עצמי. אני דיווחתי על המקרה הזה שהגיע כבר למשטרה. לא קרה עם זה כלום. הם לא הגיעו לשימוע. אחד ברח ועובד עדיין ב"שחור" איפה שהוא בישראל, ואחד פשוט עזב את המדינה אחרי חודשיים-שלושה. אין שום דרך לגרום לו להגיע לשימוע.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אני יודע, אתי, שהמעסיקים מעדיפים לא לדווח אלא לפטר את העובד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא בהכללה.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
רובם, כי זו הסיטואציה ותהליכים. אין דרך מוסדרת. כנראה שזה מה שמונע מהם לדווח, כי אם הייתה דרך היו מדווחים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה מסובך מאוד. אני חושב שצריך למצוא שיטה חדשה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נשמע את ההתייחסות של שמעון.
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
אלף, אני מאוד מבין את אייל. הוא שלח אליי את התמונות ובאמת הם מתמודדים עם בעיות לא פשוטות. אני משוכנע שזה קיים בעוד מדינות ה-OECD. אנחנו לא היחידים שסובלים מהבעיה הזאת בקרב עובדים זרים, אבל אי אפשר לומר שזה כולם או בהיקפים שהם חסרי שליטה. אני משוכנע שזה באמת בעיה. אגב, לגבי השאלה שגבירתי שאלה, האם היקף הדיווחים גבוה במשטרה מאז דצמבר? יתכן שבגלל הטווח הקצר מאז שהם רעננו את ההנחיות ועד היום, שזה עניין של שבועות אני מניח, אנחנו עדיין לא חווים את זה, אבל אנחנו מאוד מקווים לראות את זה בעתיד. אני מניח שאנחנו נראה את זה בהמשך. זה לגבי ההיבט הזה.
לגבי שתייה כמו שנאמר פה, בוודאי שזה לא עבירה פלילית בנסיבות מסוימות. אף אחד פה לא אוסר עליהם לשתות אלכוהול כמו שלכל אזרח מותר לשתות אלכוהול. השאלה מה קורה אחרי זה, כמו שאייל אמר ובצדק. ככל שהשתייה היא מופרזת וזה פוגע לו בעבודה, מינהל עובדים זרים כאן. הדיווחים הללו באמת אמורים לעבור בדרך מסודרת למינהל עובדים זרים וזה אמור להיות מטופל שם. ככל שזה מגיע למשטרה, ואני מחדד את זה, יש בין המשטרה לבין רשות האוכלוסין שיתוף פעולה מצוין לגבי הדברים האלה. הם מעבירים אלינו מקרים פליליים כדי שאנחנו נטפל ונרחיק את אותם עובדים שעסקו בפלילים, לאחר חקירה או לאחר תשתית ראייתית כל שהיא. אנחנו ניזונים בהיבט הזה ממשטרת ישראל ופועלים על פי מה שמשטרת ישראל מפנה אלינו בהיבטים האלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה.
אורית אסטרחן, בבקשה.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
שלום, שמי אורית אסטרחן, אני בעלים של לשכה פרטית בענף החקלאות, וממש בוער בי לדבר בישיבה הזאת. קודם כל כמות העובדים שאנחנו מטפלים בלשכה שלנו, היום יש לנו בסביבות 4,000 עובדים. אני נמצאת בשטח כל יום, כל היום, זאת אומרת שאני פוגשת את האנשים, אני יושבת, אני מדברת איתם. הסם הזה שמשתמשים בו התאילנדים, אני מדברת על חקלאות זה קריסטל מת'. ההתנהלות של המשטרה מחפירה. יש לי עכשיו תלונה שחקלאי שלי הגיש במשטרת שדות בשבוע שעבר על זה שתאילנדי רדף אחריו עם סכין. עד היום לא הזמינו את התאילנדי התוקף לחקירה. כלום. יש עובד שהגיעה לו חבילה לפני כמה שנים לכפר ידידיה, לחקלאי שלי. בזכות מידע שאני נתתי, שהתאילנדי שם הוא סוחר סמים, הגיע שבעה קילו קריסטל מת'. משטרת שדות טיפלה בתיק הזה. אמרתי לשוטר באותו יום שעצרו את העובד, אני מבקשת לא לשחרר אותו. לעשות משהו. ליצור קשר עם רשות ההגירה. ארבעה ימים הבן אדם היה משוחרר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי זה המעסיק שלו?
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
משה רודנסקי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
המעסיק שלו לא עושה כלום?
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
הוא לא ידע. הסוחרים הם התאילנדים הכי טובים. הם עובדים פרפקט. הם מייצרים שקט. הוא אפילו נלחם עם השוטרים שלא ייקחו את העובד. הם לא יודעים. החקלאים לא יכולים לדעת. סוחר זה בחור חכם. הוא לא משתמש. המשטרה במשתמשים בכלל לא מטפלים. הם יטפלו רק בסחר. במושב נוב היה לי סיפור של עובד שהיה פסיכוטי מהסמים. פניתי למשטרה, הבאתי מד"א. הוא שבר את כל החדר. הוא השתולל. קראתי למשטרה ולמד"א. פעמיים הם הגיעו, לא הסכימו לגעת בעובד. שלחתי את החקלאי, שמו אלי בר חי. אמרתי לו, סע למשטרת קצרין, תגיש תלונה שנשקפת סכנה לחייך ולחיי העובדים. הוא הגיש תלונה בערב שבת. זה מושב דתי. הקרוואן עלה באש עם התאילנדי בפנים שנשרף למוות. הכמות של הסמים שהתאילנדים משתמשים היא מטורפת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתי זה קרה?
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
לפני שלוש-ארבע שנים. אני בעצמי התקשרתי למשטרת ראש פינה להגיד להם שיש חשד לחבילה עם סמים שתאילנדי משך מהדואר. אמרתי להם, תשלחו אנשים לבדוק את החבילה הזאת בשטח. ארבעה שוטרים באו, חוקרים גם על אזרחי. באו ופתחו את החבילה והעלו אותי ואת המתורגמנית שלי על הקו, והתאילנדי עומד ורועד כולו. יש שם שקית של תה ג'ינג'ר. בתוך השקית הזאת יש שקיות קטנות. הוא פותח שקית, הוא מראה לו, תה ג'ינג'ר הוא אומר לי. אין פה סמים. אמרתי לחקלאי, אל תיתן לתאילנדי את החבילה, אני רוצה לבוא, לראות במו-עיניי. אין מצב שאין סמים בחבילה הזו. כמו שאמרתי, הגעתי אחרי יומיים, פתחתי את החבילה, שפכתי את השקיות. הכול היה מלא קריסטל מת'. זה גבישים, דרך אגב. זה לא כדורים. קראתי לשוטרים לבוא. ככה זה ההתייחסות.
הייתי בפגישה בימ"ר חוף לפני כמה שנים. הוא אמר לי, אורית, אני אגיד לך את האמת, זה לא מעניין אותי התאילנדים האלה. לא מתייחסים. יש שוטר אחד במדינת ישראל שאפילו קיבל תעודת הוקרה מרשות ההגירה. זה אריה זרגרי. הבן אדם הזה, אני מתקשרת אליו. הוא ברמת הגולן עובד. הוא שייך למשטרת קצרין. אני אומרת לו, יש חשד על תאילנדי מסוים שהוא סוחר בסמים. הוא מוציא צו והוא מגיע והוא עובד. הלוואי שהייתי יכולה לשכפל אותו לכל הארץ, אבל המשטרה, צר לי, לא עושה שום דבר. גם תלונות שמוגשות, הם אפילו לא מזמינים את האנשים לטפל בתיק. כלום.
כמות התאילנדים שמשתמשים בסמים היום היא מטורפת. זה מגיע ל-70%. אני מגיעה אליהם, אני יושבת איתם. אני רציתי בזמנו לקחת איזה תאילנדי שאנחנו מאוד אהבנו, לגמילה במלכישוע. הגעתי למלכישוע. המנהל של חוות הגמילה הזאת הסכים לקבל את העובד אבל משרד הבריאות לא אישר, לגמילה פיזית. רשות ההגירה גם אישרה לנו לעשות את התהליך הזה. משרד הבריאות לא אישר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה משרד הבריאות לא אישר?
<< אורח >> תמרה מרגוליס: << אורח >>
אני נציגה של משרד הבריאות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את יכולה להתייחס אחר כך למה שהיא העלתה, למה משרד הבריאות לא מאשר?
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
התאילנדים מגיעים לארץ. יש פה המון עובדים שמוכרים את הסמים. נותנים להם בהתחלה את הסם בחינם. החבר'ה התאילנדים הם אנשים מקסימים. אני מאוד אוהבת אותם. הם באים ממשפחות עניות בתאילנד, שאין שם כל כך משפחה שעוטפת את הבן אדם. אין לו גב. הוא מגיע לכאן. החברים, הכסף מפתה אותם. אני שואלת אותו, למה אתה לוקח סמים? הוא אומר, חבר שלי נתן לי. אמרתי, אני אקח. זה פשוט מתוך זה שהם לא מספיק חזקים בעצמם. הרבה פעמים אני מנסה גם להוציא אותם מזה כשאני יודעת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש סדנאות לעובדים הזרים התאילנדים?
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
לא. אני מתקשרת להורים שלהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני חושבת שצריך להסביר להם, להנגיש להם למודעות.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
הם יודעים שזה אסור. גם בחוזה שלהם יש סעיף שאסור שימוש מוגזם באלכוהול וצריכת סמים ואלימות. הם יודעים את זה. אפילו תאילנדים שאני יושבת איתם והרבה פעמים מדברת, ומדברת עם האימא. אני אומרת לה, הבן שלך לוקח סמים. היא מדברת איתו. אני נותנת להם תמיד את ההזדמנות לשנות את המצב, תלוי כמה התאילנדי כבר מכור. לפעמים הוא פשוט לא יכול. זה נורא. זה גם עצוב. זה עצוב מה שקורה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בארץ הוא נפל לסמים. הוא לא הגיע משם ועשה גמילה.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
יש מקרים שהם מגיעים מסוממים כבר מתאילנד, לא מעט אבל רובם מנסים את הסמים בפעם הראשונה כאן, ואין כתובת. אין עם מי לדבר. היום תודה לאל יש מישהו ברשות ההגירה שאנחנו יכולים להפנות אליו את כל המקרים האלה. כשנעצר לי עובד אני דואגת לעדכן את רשות ההגירה, את איציק אמזלג. הוא חובר לשוטר ודואג שאם הבן אדם, לא יכניסו אותו לכלא ויהיה באמת עבירה, שידאגו לגרש אותו דרך החבר'ה של זיגזג.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי. אוקיי, תודה.
<< אורח >> תמרה מרגוליס: << אורח >>
שמי ד"ר מרגוליס תמרה, אני נציגה של מחלקת התמכרויות, משרד הבריאות. אני מפקחת מחוזית. דרך אגב, אני מפקחת על מלכישוע. אנחנו מעורבים רק במקרים מיוחדים הומניים ורק בתנאי שיש המשך טיפול של הרווחה. אם הרווחה לא מעורבת, אז אין שום טעם לטפל בבן אדם. עכשיו תקופה שאנחנו פותחים בקופות חולים מרפאות לטיפול גמילה. בכל קופות החולים יהיו מרפאות לטיפול גמילה. עובדים זרים, יש להם ביטוח לאומי, כן?
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
לא, יש להם ביטוח בריאות.
<< אורח >> תמרה מרגוליס: << אורח >>
אם עובד זר חולה פיזי, לאן הוא יכול לפנות? לקופת חולים, נכון?
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
לקופת חולים, אבל כל העניין הנפשי הוא לא מכוסה. כשעובדים נכנסים להתקף פסיכוטי, ברגע שהרופא מגלה במיון שאין פה מסוכנות, אומרים לי, תטפלי בקהילה. איזה קהילה? ישראלים לא מקבלים טיפול בקהילה. התאילנדים יקבלו טיפול בקהילה?
<< אורח >> תמרה מרגוליס: << אורח >>
ההמשכיות זה רק עבודה סוציאלית. אם אין המשך של הטיפול, אין שום טעם לטפל. במצב פסיכוטי מטפלים.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
לא מטפלים. נותנים לו כדור ומשחררים אותו.
<< אורח >> תמרה מרגוליס: << אורח >>
יותר מזה אני לא יכולה להגיד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נשמע את משרד הרווחה.
<< אורח >> ענת שגב: << אורח >>
היי, אני ענת שגב, מנהלת תחום התמכרויות בקהילה. אני אגיד שבעיקרון בקהילה אנחנו כן מקבלים ביחידות לטיפול בהתמכרויות. אנחנו כן יכולים לקבל לטיפול אבל גם שם הטיפול הוא מוגבל כי בעצם אין אופק שיקומי. בהתאם למדיניות הממשלתית, להגיד שאין ממש הסדרה או לקיחת אחריות, אז גם המשרד, האופק השיקומי מוגבל כי אין מענים משלימים של המשרדים האחרים. טיפול פרטני לבד הוא לא מספיק, טיפול רגשי, אז יש את החסמים האחרים של מיצוי זכויות, של הבטחת הכנסה, של לשכת העבודה, כל מה שמסביב. הידיים כבולות. במקרה של התמכרות של עובד זר, יש פה גם איזו שהיא הפרת חוזה ואז יכולים לקחת את האשרה שלו. בגדול, בקהילה כן מטפלים. כן היחידות פתוחות לטיפול. המספרים הם לא גדולים מבחינת הנתונים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אורית, אז שמעת שכן זה פתוח.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
זה פתוח אבל זה לא כל כך פשוט. לטפל בעובד זר בטיפול רגשי צריך מתורגמן צמוד.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
למה מדינת ישראל צריכה לעשות את זה? הוא בא לפה לעבוד ובסוף הוא מקבל פה טיפולים. שייסע.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
אני לא יכולה, עובד שמשתמש בסמים להעלות אותו על המטוס, נכון? אם הוא עבר עבירה אתה יכול להוציא עובד מהארץ. זה לא עבירה מבחינת המשטרה. אם אני לוקחת עובד שמשתמש בסמים, המשטרה לא תטפל בו בכלל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל הרשות, היא קוראת לו לשימוע.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
אתם יכולים להתייחס, רשות האוכלוסין? שימוש בסמים זה עבירה פלילית.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן, ודאי אבל אנחנו גם צריכים איזה שהוא בסיס לעשות לו שימוע.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
לחקור אותו מאיפה הוא מביא את הסמים. זה בדיחה מה ששומעים. לא יכולים לעשות כלום, אלו לא יכולים, אתם לא יכולים. משרד הבריאות לא מטפל כי אין רווחה, אז אף אחד לא עושה כלום. חבר'ה, זה מצחיק לשמוע אתכם.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
יש חוק של ציד לא חוקי. יש חוק שניתן לגרש עובד על ציד ומגרשים את העובדים האלה צ'יק-צ'אק. צריך אולי להעביר חוק בכנסת.
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
נכון, אורית, אנחנו עושים את זה ואנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים שהם מספקים לנו ראיות בסיסיות לצורך שימוע כנגד הזר שעבר על החוק בעניין הזה. אי אפשר לצפות מרשות האוכלוסין וההגירה להכיר ולאכוף את כל חוקי מדינת ישראל, לכן בעניין של שמירה על ערכי טבע מוגנים, רשות הטבע והגנים עורכת חקירה, מעבירה ממצאים אלינו ואנחנו מקבלים החלטות על בסיס תשתית ראייתית שהם הביאו. כנ"ל לגבי משטרת ישראל בנוגע לשימוש בסמים. אנחנו צריכים לבסס שימוע כנגד זר שאגב עשוי להתגונן באמצעים משפטיים, ואנחנו צריכים לספק ראיות מדוע הגענו להחלטה הזו של להרחיק אותו. החלטה על הרחקה מישראל היא החלטה משמעותית. היא חייבת להיות מבוססת. אנחנו לא יכולים לבוא ולומר, הוא נראה לי מסטול, הוא מתנהג מוזר, בואו נרחיק אותו מהארץ, או שהוא עצלן ולא מופיע לעבודה, בואו נרחיק אותו מהארץ, על בסיס דיווח של מעסיק כזה או אחר. זה לא עובד ככה במדינה מתוקנת. אנחנו חייבים לבסס את ההחלטות שלנו על ראיות ולא על בסיס תחושות בטן או הערכות כאלה ואחרות. זו הסוגיה פה. זה עניין רחב.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
רק שתדע, כשאני יושבת עם עובד אני לא מסיקה בעצמי שהוא משתמש בסמים. אני שואלת אותו והוא עונה. הוא אומר, אני משתמש בסמים.
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
אני מבין. היות וזה עבירה פלילית זה עובר באמצעים שתיארתי, באמצעות משטרת ישראל כאשר זה קורה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כשאת שואלת אותו, את לא מציעה לו להיגמל?
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
אני מציעה לו, בוודאי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה הוא אומר?
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
הוא אומר לי, בסדר, אני אגמל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא חושף איך הוא קיבל את הסם?
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
כן.
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
אורית, לך הוא יגיד שהוא משתמש. כשהוא יגיע אלינו, בשנייה הוא יבוא ויגיד, מה פתאום, לא אמרתי דבר כזה, אני לא משתמש ואין לי מושג על מה אתה מדבר. זה ההבדל בין המציאות שהוא נמצא בפני גוף אכיפה לבין גוף אזרחי כמוך. התשובות שלהם שונות לחלוטין.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אי אפשר לעשות להם בדיקות?
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
יש לכם סמכות כזאת?
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
לספורטאים עושים בדיקות, חובה נוכחות. הייתי ספורטאי. באים, בודקים לי שתן. למה אסור לכם לעשות אם אתם חושדים?
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
אפרת, במידה ויש תלונה של מעסיק על עובד זר שמשתמש בסמים, האם יש לכם סמכות לבקש בדיקת סמים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לנו סמכות לבקש בדיקת סמים? אני לא מכירה סמכות כזאת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אולי בהסכם הבילטרלי שיכניסו את זה, שמידי פעם הם יעברו - - -
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לא, אנחנו צריכים סמכות כאן לפי הדין הישראלי לעשות דבר כזה. אני לא מכירה סמכות כזאת.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
אם הוא אומר לכם שהוא לא משתמש בסמים, אין לכם שום הוכחה אחרת, הוא חוזר למעסיק.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
לפעמים אם הוא מתאשפז, אם הוא פסיכוטי אז בית החולים כותב במכתב שחרור - - -
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
דבר כזה זו ראיה מנהלית מבחינתי שאני יכולה להתבסס עליה. גם לפעמים זה לא רק אשפוז. כשאמבולנס הגיע לבית של מטופל סיעודי כי העובד הזר שתה לשכרה והתמוטט, יש לנו איזה שהוא דיווח. אני לא צריכה שהוא יתאשפז בהכרח. מסמך רפואי כזה מבחינתי הוא ראיה מנהלית. אם עובד נמצא שיכור, קיבלנו גם תמונות כמו במקרה אולי שלכם. אני צריכה ראיה מנהלית בשביל דבר כזה, אבל אין לי סמכויות להכריח אותו לעשות בדיקות.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
אולי אפשר להעביר תקנה כזאת שתאפשר.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אולי. אני לא מביעה פה עמדה בעניין הזה, בטח כשאין לנו שר.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
בספורט כן עושים את זה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אין לי סמכות. אני צריכה סמכות לדברים כאלה.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אם יש בעיה, תדעו לתקן את הדברים האלו בשביל שכן יהיה אפשר. אי אפשר כל הזמן להגיד לא, לא, לא. צריך לעשות משהו שיהיה גם כן לפעמים.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
הספורט על פי תקנון.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
שיבנו תקנון, שיבנו תקנות, שיבנו חוקה אבל אי אפשר כל הזמן לשבת במשך שנים ולהגיד לא. פה זה המקום של התקנות והחוקים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
בואו לא נכליל את כל העובדים. הרבה מאוד מהעובדים הם שותים. שותים בערב בירה, יוצאים לעבודה והכול טוב. זה חוקי. בואי אני אגיד לך, אני גם שותה איתם בערב לפעמים בשכונה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא להנאה.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
כשיש בעיה של עובד שלא מגיע לעבודה, בדרך כלל מעסיקים נמנעים מלדווח כי זה טיפול והם משלמים עליו וגם מפספסים עובד והוא בורח. יש פה איזו מערכת לא מושלמת. זה לא הגיוני מה שקורה. עובד זר שמשתמש בסמים, סוחר, משחררים אותו ואז הוא נעלם ואי אפשר לתפוס אותו.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
גבירתי, העובדים בבניין עובדים באתרים מסוכנים מאוד. אם מישהו משתמש בסמים, נכנס לאתר ויעבוד בקומה 39 הוא יכול ליפול מזה. או שיכור.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
גם עבודה בחקלאות זה עבודה מכאנית. זה גם מאוד מסוכן.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
בסדר, אבל הוא עדיין על הקרקע. הוא ישבור יד.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
הוא על טרקטור, הוא עובד עם ציוד, לפעמים ציוד כבד. זה לא נכון.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
בקומה 39 יכול לקפח את חייו.
<< אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה המחדל של המעסיקים.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אם קיימת התופעה צריכים לטפל בה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברור.
ירון, בבקשה.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
ירון סולומון מהאיגוד החקלאי. קודם כל אני רוצה להודות ליושבת-ראש על הדיון הזה. אני חושב שזה דיון סופר חשוב. אני אדבר על הקטע החקלאי. אני לא מכיר בניין ולא מקומות אחרים. אני בהחלט מצטרף לדברים שלך, אורית. כנראה שהתופעה היא הרבה יותר רחבה ממה שמקבלים פה תלונות. כנראה שעד עכשיו כתוצאה ממחסור בעובדים בחקלאות המעסיקים התמודדו, כיוון שברגע שיש תלונה ותהיה איזו שהיא הרחקה, בהכרח לא תמיד הוא יקבל עובד חלופי.
קרה משהו, פתחו למעשה את השערים ויש אפשרות להכניס לארץ כ-65,000–70,000 אלף עובדים זרים, תאילנדים או אחרים, זה לא משנה. ברגע שאתה מגיש את התלונה ונניח שתהיה הרחקה ואתה מקבל עובד חלופי בהקדם, אני מתאר לעצמי שהעסק הזה בהחלט יעזור, כל העניין הזה של האכיפה וכו' באוכלוסין או במשטרה אפילו. אני מדבר פשוט מהשטח. היו חסרים לנו ידיים עובדות, ואתה מתמודד עם הדבר הזה. אתה לוקח אוויר. אני מעריך שאפשר יהיה להסדיר איזה שהוא טיפול הרבה יותר מהיר בעניין הזה של האכיפה. בסופו של דבר כתוצאה מכל העניין הזה של תוספת של עובדים זרים במדינה, זה יכול לעבור גם לנכדים, גם לילדים וגם לבני הנוער שלנו שנמצאים בכל מקום. אם חושבים שזה רק אצל העובדים הזרים, בהחלט לא, לכן חשוב מאוד ההכוונה או הדרישה של הוועדה הזאת, ואת כיושבת-ראש יכולה בהחלט להוביל את המהלך. יכול להיות שצריך לעשות איזו שהיא חקיקה מאוד מיוחדת לעניין הזה של העובדים הזרים, לכלל העובדים הזרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
או החלטת ממשלה.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
הוועדה עזרה להכניס עובדים חדשים ולפתוח את הסכר בכדי לתת לנו את האפשרות. יעידו פה במשרד האוכלוסין, אנחנו לא משתמשים בכל הוויזות שעומדים לרשותנו. אני מדבר כרגע על החקלאות. אנחנו לא ניקח אם אנחנו לא נצטרך, לכן לדעתי פה צריכה להיות הודעה או הכוונה שלך לכל שאר משרדי הממשלה. אמנם זה תהליך אבל צריך להתחיל עם משהו. אנחנו סומכים בהחלט על ההכוונה שלך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה.
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
בשנת 2024 עברו אלינו 34 מקרים על שימוש בסמים ואלכוהול ממשטרת ישראל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לך ענפים?
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
לא בחלוקה לענפים.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
כמה ב-2025?
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
39 מקרים.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
זה בדיוק מה שאני אומר, כבוד היושבת-ראש. הרי יש תוספת של עובדים.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
גם יש מקרים שלא מדווחים.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
המעסיקים לא מדווחים. למה הוא ידווח? הוא צריך להגיע לחקירה, לרוץ איתו, אז הם לא ידווחו. אם מדווחים להם שהוא משתמש בסמים, הוא לא יכול לבוא ולעשות לו בדיקה שרירותית כי הוא לא מסכים, אז את מבינה איפה נופל פה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צריך לטפל בבעיה בטיפול שורש ולא לחכות ליום ציון אלכוהול.
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אומרים 60% מהפועלים התאילנדים משתמשים בסמים ורק 39 דיווחים מכלל הענפים.
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
נכון, אבל אני חייב לומר, אנחנו לא מכירים תופעות של שימוש בסמים ברמה ענפית למעט חקלאות, וחשוב לזכור את זה. בבניין, ואתה בא מהענף הזה, תרשה לי לשאול אותך פה, אתה מכיר שימוש כתופעה נרחבת בסמים בענף?
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
אני יודע שבדרך כלל התלונות, לרוב זה על אלכוהול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בענף הבנייה?
<< אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >>
בדרך כלל זה בעבודה או כשהוא יושב בבית ולא מגיע. זה התלונות על השתייה החריפה שעובדים לא מגיעים, וזה כלל העובדים שהגיעו ממספר מדינות. יש הרבה תלונות ועדיין המעסיקים מעדיפים פשוט לפטר אותו כי הוא עושה להם נזקים והוא לא בא וצריך לשלם. הם דורשים. הוא לא יוצא לעבודה ודורשים שכר. הם יודעים טוב מאוד, למדו, עובדים ארעיים אני מדבר, ללכת להוציא כל מיני דברים ולתבוע את המעסיקים. הם פשוט מנסים להזיז אותם מהחברה ואז ראש שקט. פה הבעיה. לגבי סמים לא יודע. בטוח שיש. איזה? לא יודע. שתייה, אלכוהול, מלא, אבל עדיין לא הכול מפריע לעבודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
יוני דמרי בזום.
<< אורח >> יוני דמרי: << אורח >>
צוהריים טובים, ראשית הייתי רוצה לצאת כנגד האמירה של חברתי מרשות האוכלוסין, שהעובדים משתמשים בסמים כדי לעבוד יותר שעות. אני לא זוכר שזה הוכח ואני חושב שזה לא הוגן לומר דבר כזה כי לא מוכר לי אף לא מקרה אחד של חקלאי שמבקש מהעובד לעבוד יותר ממה שנדרש, כי שעה נוספת עולה הרבה יותר משעה רגילה. זה דבר ראשון.
בהמשך לכך, אני חושב שהיקף שיעור המשתמשים שהועלה פה סביב ה-50% הוא מופרז במיוחד לאור העובדה שנמסרו 34 מקרים כאלה ואחרים. לגבי העובדה שיש בחקלאות יותר סמים בהשוואה לבניין, אנחנו צריכים לזכור את העובדה שהעובדים מגיעים מתרבויות שונות. בחקלאות הם מגיעים מאזור אסיה. בבניין זה מאזור מזרח אירופה. התרבות האירופית היא יותר לכיוון של אלכוהול, ואסיה זה יותר לכיוון של סמים.
כמי שמייצג את החקלאים אני רוצה לומר שהרבה מהתלונות לא מדווחות כיוון שאף אחד לא יודע לתת מענה. אם בא חקלאי ואמר שיש לו עובד שנדפק לו הראש, סליחה על הביטוי, בעקבות שימוש בסמים, אותו מעסיק נדרש לקחת ולטפל ולדאוג ולהוכיח שמא באמת קרה או לא קרה. החקלאי הוא לא גננת. לחקלאי אין זמן מיותר כדי לעסוק במקרים מהסוג הזה. מחויב לבוא איזה שהוא פתרון שיחסוך, שימנע, שיפחית את הצורך של החקלאי בהתעסקות הזאת. רשויות המדינה רוצות להכניס לגמילה? שיכניסו. רוצות לטפל? שיטפלו. רוצות לעצור? שיעצרו. החקלאי, אין לו זמן או עודף זמן מיותר בכדי להתעסק עם מקרים מהסוג הזה.
לא פעם פנו אליי חקלאים, אני פניתי לשגרירות ונאמר לי, קח אותו לבדיקה, קח אותו לרופא תעסוקתי. חבר'ה, אין זמן לדברים האלה. אני באמת מצטער לומר את זה. אין לנו את הפנאי הזה, אין לנו את היכולת הזאת לקחת ולטפל ולמצוא רופא תעסוקתי ולקבוע תורים. אני כחקלאי בעצמי לא הולך לטפל. אין לי זמן ללכת לרופא בשביל עצמי, קל וחומר בשביל עובד שבוחר להשתמש בסמים כאלה ואחרים. זו האמירה שלי כמי שמייצג את החקלאים. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה.
חנן פרץ, בבקשה.
<< אורח >> חנן פרץ: << אורח >>
אני שומע פה באמת את החברים. זה צרות של עשירים, מה שיש פה, כי אני לא יודע מה אתם יודעים לגבי מה שהולך לנו פה בתל אביב סביב הסיפור של אותם עובדים זרים, איך שלא תקראו להם, מסתננים ועוד. אצלנו פה יש סוחרי סמים ולא מעט עובדים שזרוקים ברחובות, ועוד לא מעט עבירות שמתלוות כמובן לכל הנושא הזה של השימוש בסמים. אפשר פשוט לבוא ולראות אותם. זה לא צריך להיות מסובך. אני חושב שאם רשות ההגירה תבוא עם רכבים, היא תוכל לאסוף אותם ולראות אותם זרוקים גמורים, לעשות להם איזו שהיא בדיקה, להוכיח שהם תחת סמים ולעשות עם זה משהו. אני חושב שיש פה הרבה דברים שאפשר לעשות. לא לחכות אלא לעשות אותם אתמול ובאמת להקל על התופעה שהיא תופעה מאוד קשה. יש משפחות פשע שמנהלות מספר תחנות סמים אצלנו בדרום תל אביב, בנווה שאנן בעיקר לצד סודנים, אריתראים שגם הם מנהלים תחנות סמים.
אני אגיד משהו נוסף. בהמשך לדברים הקשים שמתנהלים אצלנו פה ורואים אותם, העירייה לצד הדברים הקשים גם פועלת בצד הרך, הרווחתי. יש לנו פה לשכת רווחה שקוראים לה מסיל"ה, שהיא בזה מתעסקת, מטפלת באותם עובדים מכורים, אותם ילדים מוזנחים, כל הבעיות שיש, ולמרות שאנחנו עושים את זה מעל ומעבר, עדיין יש פה כמויות מטורפות שיש להם דרך אגב השפעה. אתם בטח שמעתם את המילה הזו, זה גם פורסם בתקשורת, SSQ. זו חבורה שהוקמה על ידי נערים זרים, שמטילה אימה פה, פשוט אימה. גם זה קשור לסמים, קשור למשפחות פשע. הכול קשור בסוף לדבר הזה שנקרא סמים.
שמעתי פה שמדברים על סמים שהם לא סמים שאנחנו מכירים, שבן אדם לוקח את הסם ויורד למטה. אלה הסמים שדופקים להם את המוח. הם מפגינים המון אלימות. יש לנו פה לא מעט. יש אצלכם את הנציג המשטרתי. הוא יכול לספר לכם על נתונים שיש לנו פה. אני חושב שיש מספיק היכרות עם הדבר הזה. פשוט צריך לקבל החלטה, כל מי שסוחר סמים, כל מי שפושע. דרך אגב, אני מזכיר שהדברים הנלווים לשימוש בסמים זה פריצות, גניבות, אלימות ושודים, דברים שעושים. פשוט לטפל בהם. להחזיר או לגרש אותם או להכניס אותם מאחורי סורג ובריח.
הנושא הזה שפה נאמר על תעודה מזהה. גם פה ידוע, כל אחד שתופסים אותו, אין לו בדיוק מספר אחד שמזהה אותו. למשרד הבריאות יש מספר זהות, לביטוח לאומי יש מספר זהות, לבית חולים יש מספר זהות, לעיריית תל אביב יש מספר זהות וככה זה גם מייצר לא מעט בעיות.
אני אסיים במה שאתם בטח כולכם נחשפתם וראיתם. אמנם זה כבר כמעט שנה שהצלחנו במידה מסוימת, משטרת ישראל וגם אגף סל"ע ועיריית תל אביב לייצר התרעה, שאנחנו כבר לא רואים את הקרבות האלה בין המתנגדים לתומכים של המשטר האריתריאי, דבר שראיתם אותו פה, שגבל ברציחות, בגרזנים, אלימות שהטילה פה אימה מאוד קשה בין שכונת נווה שאנן לשכונת התקווה. הכול נלווה לא רק למה שאנחנו מכירים אלא בעיקר הנושא הזה של הסמים. כמו שאמרתי, זה המצב אצלנו פה בדרום תל אביב. הוא מצב מאוד קשה לצד כמובן משפחות נוספות שמתדלקות אותם, משפחות סוחרי סמים. זה מבחינתנו.
הבקשה והזעקה היא לטפל בדבר הזה. אצלנו פה רואים את זה. זה ברחובות. לא צריך לעשות בדיקה אלא פשוט לפעול. דרך אגב, היושב-ראש הקודם של הוועדה היה איתי וסיירנו שם בנווה שאנן, ראה את החאמרות, ראה את הדברים בעיניים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם אני קיימתי סיור וגם צביקה פוגל, ארבע פעמים. כל יושבי-ראש הוועדות, השר הנוגע בדבר. אין אחד שלא הגיע לאזור הזה ועד היום אין מענה.
<< אורח >> חנן פרץ: << אורח >>
כן, זה המצב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה יכול בבקשה להתייחס לטיעונים? אם היית בהקשבה מלאה, כל הדברים הם חוזרים על עצמם.
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
המשטרה עושה מה שהיא - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תשתף אותנו. יש לכם מעקבים, לא? אתם יושבים, מתדיינים, לומדים את הסוגיות. המסקנות, הפקת לקחים. מה היישום?
<< אורח >> דרור פרימן: << אורח >>
זה כבר שאלות גדולות. אני יכול להגיד לך בצורה קונקרטית. ברגע שנודע למשטרה שבוצעה איזו שהיא עבירה מסוימת, מטפלים נקודתית. אין לי מסקנות כלליות מה מטופל, מה לא מטופל, איך מטופל, בצורה רוחבית. זה שיש עוד דברים לעשות ואפשר לעשות יותר, זה תמיד ובטח בדרום תל אביב. אני יודע ששם הם מאוד מוכוונים לכל העניין של החאמרות ומטפלים בזה בכל האמצעים שיש להם גם בפסים מנהליים של ניהול עסקים ללא רישיון, הקמות רעש יותר בטיפול הוליסטי, לאו דווקא בעבירה הפלילית שיותר קשה לפעמים להוכיח אותה או לתפוס אותה, אלא מנסים לטפל בעניין בצורות קצת יותר חדשות או אחרות כדי לתת טיפול לתופעה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה.
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
שמעון זיגזג, כמה מתוך 35 המקרים של העובדים הזרים שדווחו השנה, הוחלט שיחזרו לארצם וביטלו את אשרת העבודה שלהם?
<< אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>
לא מופיע, אבל הערכה שלי שרוב רובם הורחקו מישראל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה. אנחנו נעבור לסיכום.
1. הוועדה מודאגת מאוד מהנתונים וסיפורי המעסיקים על עובדים זרים שמשתמשים בסמים ובאלכוהול עם כל ההשלכות והמשמעויות של כך.
2. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין נתונים על מספר הדיווחים שקיבלו ממשטרת ישראל מאז ההנחיה שפורסמה לתחנות המשטרה, שבה כל תלונה או בדיקה של המשטרה שנוגעת לעובד זר תדווח מיידית לרשות האוכלוסין.
3. הוועדה קוראת למשטרה לרענן שוב את ההנחיה לתחנות המשטרה, שבה כל זר שמגיע לתחנה ידווח על המקרה מיידית לרשות האוכלוסין ולוודא שאכן כל מקרה מדווח.
4. הוועדה קוראת לכלל המעסיקים בכלל הענפים לדווח על כל עובד שמשתמש בסמים ובאלכוהול לרשות האוכלוסין.
5. הוועדה תמשיך ותעקוב אחר הנושא ותקיים דיון ספציפי על דרום תל אביב.
תודה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:43. << סיום >>