פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 817 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ו (05 בינואר 2026), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> הצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה) (הוראת שעה), התשפ"ו - 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי אורי מקלב אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אלון שוסטר נאור שירי חברי הכנסת: גלעד קריב מוזמנים: שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר אוראל פיין – רפרנט תמ"ס וחקלאות אגף התקציבים, משרד האוצר יוליה אונגר – מרכזת בכירה כלכלה ברשות המיסים, משרד האוצר אבי שמחון – ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה אורי צוק בר – סמנכ"ל בכיר, משרד החקלאות וביטחון המזון אורן לביא – מנכ"ל, משרד החקלאות וביטחון המזון יעקב פולג – משרד החקלאות וביטחון המזון יפעת אלון-פרל – מנהלת אגף בכיר מדיניות סחר והסכמים, משרד הכלכלה והתעשייה תהילה פרץ ורון – מנהלת התחום הבין-לאומי, משרד הכלכלה והתעשייה קרולין אמה מיכל ילמרוט – מנהלת מחלקת הסכמים בילטרליים, משרד הכלכלה והתעשייה דובי אמיתי – נשיא, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל עדה בר קמא – בעלים מפעל סולבר אסף צרפתי זאביק זוויגי ייעוץ משפטי: אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה) (הוראת שעה), התשפ"ו - 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני, ט"ז טבת התשפ"ו, 5.1.26. אנחנו בדיון בהצעת צו היטלי סחר ואמצעי הגנה, היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה, הוראת שעה, התשפ"ו-2025. מכבדים אותנו בנוכחותם שני שרים, שר הכלכלה ושר החקלאות. אני אתן לכם להגיד את הדברים שלכם מייד, ולפני זה אני רוצה לאחל רפואה שלמה וברוך רופא חולים לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין שנעדרה הרבה זמן. רפואה שלמה. בבקשה, רבותיי, מי מכם רוצה להתחיל? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני אתחיל. קודם כל תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, חברי היקר לשולחן הממשלה, שר החקלאות חבר הכנסת אבי דיכטר, פרופסור אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מכובדיי כולם. אנחנו עוסקים בהסכם סחר עם ארצות הברית, בת הברית הקרובה ביותר של מדינת ישראל, שותפת סחר משמעותית, למען האמת הגדולה ביותר כמדינה. אני רוצה להזכיר, שהסכם סחר הראשון שנחתם להם בעולם ומהראשונים שלנו זה מ-1985, ומאז כ-99.5% מהמוצרים של מדינת ישראל הם ללא מכסים, למעט קבוצה של מכסים רגישים שאנחנו דנים עליהם היום. לתת לכולם סדר גודל, אנחנו כ-34 מיליארד דולר ייצוא ו-12 מיליארד דולר יבוא מארצות הברית. אני מחלק את זה לסחורות ולשירותים. בסחורות הפער הוא בין 7 ל-8 מיליארד דולר, ובשירותים אנחנו מדברים על 12 מיליארד דולר, אבל מה שמעניין את הנשיא האמריקאי בכניסתו לתפקיד, זה 7, 8 מיליארד דולר פער. מבחינתם זה גירעון מסחרי, מבחינתנו זה עודף מסחרי אל מול האמריקאים. כשנכנס טראמפ לתפקיד, וחשוב פה שיבינו את הלך הרוח האמריקאי, הוא החליט, וזה במצע שלו, זה הבטחת בחירות שלו, שהוא מחזיר מקומות עבודה לארצות הברית, והוא מצמצם את הגירעון המסחרי. לכן הוא נקט בסדרה של פעולות, ובעצם שינה לחלוטין את כל מאזן הסחר האמריקאי עם כל מדינות העולם, והיעד שלו, כמובן, כפי שאמרתי, זה עוד פעם, לייצר מקומות עבודה ולצמצם את הגירעון המסחרי. לכל המדינות, שיש להן גירעון מסחרי מבחינת האמריקאים, הוא הטיל מינימום של 15% מכסים, למעט חריגים. לכל המדינות שיש עודף מסחרי מול האמריקאים, כלומר שלאמריקאים יש יותר ייצוא מאשר יבוא, זה מינימום 10%. בקונטקסט הזה האמריקאים מסתכלים מי משתף איתם פעולה על הסכם סחר. מדינות שלתפיסת האמריקאים לא משתפים פעולה במשא ומתן, המינימום הזה רחוק מהמציאות. היום יש להודו 50% מכסים למוצרים הודיים שנכנסים לארצות הברית, גם לברזיל. לשוויץ לפני שהיו ויתורים, היו 39%, ואז אחרי שהם ויתרו זה ירד להם, וכן הלאה. אנחנו רואים שהאמריקאים מאותתים: או שאתם משתפים אתנו פעולה, שלא יהיה לכם את המינימום - יהיה לכם יותר. זה, מי שלא מכיר, ברוכים הבאים לממשל האמריקאי בראשותו של טראמפ. ככה עובדים הדברים. אלינו, כשטראמפ פנה לראש הממשלה בעניין, אז ראש הממשלה נעתר לבקשת הנשיא לכמה נושאים במשא ומתן. הנושא הראשון, הוא הבטיח שגם חצי אחוז מוצרי חקלאות יירדו לאפס מול האמריקאים. הוא הבטיח לצמצם את הגירעון, ולעניין הזה היה, אני זוכר דיון אצל ראש הממשלה של שר החקלאות, שר האוצר ושלי, ושם החליט ראש הממשלה, שאנחנו נענים לבקשה של האמריקאים, פעם ראשונה, ופעם שנייה, כיוון שאנחנו מבינים שהדבר הזה יש לו פוטנציאל פגיעה בחקלאות, שיהיה דיון על סיוע לחקלאים שעוד לפנינו. הפרק הזה הוא לא בא היום כי זה לוח זמנים פנימי של המדינה, ומה שבא היום זה לוח זמנים בין-לאומי מול האמריקאים. אני רוצה רגע לשתף אתכם באיך בעצם עושים משא ומתן, כי לא כולם יודעים. משא ומתן מתבצע בין סחר החוץ של ישראל לסחר חוץ במדינות אחרות בעולם. אצלנו מי שאחראי על כל המשאים ומתנים, שנפגע- - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם ישבתם גם עם אלה שנפגעים? הרי נפגעים. קריאות: לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה מדברים בזכות דיבור. שלום לכולם. חברי כנסת יכולים, כל השאר מדברים בזכות דיבור, תודה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> התשובה היא, מי שמוביל את הדיון הזה זה משרד החקלאות. אנחנו בשמחה הצענו את שירותינו להיפגש עם כל מי שצריך, אבל הציר שמוביל את המשא ומתן אל מול האוצר, למען האמת, לטובת החקלאים זה חברי אבי דיכטר, ואני הודעתי שאני - גם הייתי בדיון הזה, אני חושב שזה נכון לדבר עם כולם ולהגיע לסיוע אמיתי ונכון. זו עמדתי וגם זה מה שסוכם אצל ראש הממשלה. אבי שמחון היה בדיון הזה. זה עוד לפנינו. שתבינו איך מתבצע משא ומתן. אצלנו יפעת אחראית על כל הסחר הבין-לאומי, על ההסכמים., אנחנו מעין קמב"צים שמסנכרנים מול הקמב"צים האמריקאים את העבודה. בצד האמריקאי יש לנו את נציג הסחר שזה secretary Greer ומזכיר הסחר שזה secretary Lutnic. שניהם במשא ומתן אתנו, מדברים גם אתנו, גם איתי וגם עם אבי שמחון כנציג ראש הממשלה. אנחנו מתואמים לחלוטין במהלך הזה יחד עם ראש הממשלה' ובשורה התחתונה בוושינגטון יושב יואב סיידל, הנספח שלנו בוושינגטון, ודרכם אנחנו בעצם מעבירים את כל המשא ומתן. את המשא ומתן כמכלול, בוודאי, החקלאות היא רלוונטית ומשרד החקלאות שלח נציג בכל המשאים ומתנים הללו יחד עם יפעת, ואני באופן תדיר מדבר - סליחה, גם אבי שמחון וגם אבי דיכטר מתואמים על הפרטים. האמריקאים בעצם אמרו שהם מנהלים משא ומתן בשלושה שלבים. השלב הראשון, להם הכי חשוב היה הסכם אייטאפ, הסכם Agreement on Trade and agricultural products, זה הסכם החקלאות שבא היום כאן לדיון. הייתה דינמיקה ומחלוקות מסוימות בתוך הממשלה. אני לא חושב שזה כרגע רלוונטי, כי מה שאנחנו מציגים היום, על דעת ראש הממשלה, על דעת שר האוצר, על דעת שר החקלאות וכמובן על דעתי, אני רוצה לשתף אתכם בנקודה אחת חשובה שהייתה, והיא סביב חמישים מוצרים רגישים שמשרד החקלאות שם על השולחן. למען האמת, האמריקאים בשלב הראשון לא היו מוכנים לשמוע על פריסה של שום דבר, ובכל זאת, גם בשיחות שאני קיימתי באופן ישיר עם גריר ואחרים, וגם ההשתדלות שעשינו, בסופו של דבר האמריקאים הסכימו לקחת מתוך כ-300 שורות מכס, 250 נכנסים לפועל מייד, ובמירכאות כפולות אני אומר לפנים, משורת הדין, כי כבר הם אמרו לנו לא, האמריקאים כן הסכימו לקחת חמישים שורות מכס שביקשו בחקלאות, ולפרוס אותם על עשר שנים. האמת היא, זה באמת לפני משורת הדין. מבחינת האמריקאים, יגיע כאן דיון על כוספא בקרוב, אני מניח. לקוספא הם התעקשו שלא לאפשר מכסות לעשר שנים. למען האמת זה היה הנושא הכי שנוי במחלוקת. אנחנו עשינו את ההשתדלות שלנו והאמריקאים לא הסכימו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני השר, האמריקאים גם מודעים להתחייבות שהייתה פה על הכוספא למפעל סולבר? הם מודעים? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הם לא מודעים לזה. לא עניינם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל את זה בעקיפין, כי האוצר נתן התחייבות. כשאנחנו באים לבטל משהו, אנחנו צריכים שהיא תהיה במיידי. אני לא מדבר רגע על שאר הדברים, אבל זה דבר שהוא כבר נכנס לתוקף והיה צריך כבר לתת להם את זה אחרת המפעל נסגר ואתה מודע לזה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מסכים איתך. אז שורה תחתונה, כן יש לנו פער בנושא בכלל של כל שורות המכס של החקלאות, אבל יש פה שני לו"זים: לו"ז אחד מול האמריקאים ולו"ז השני פנימי בתוך המדינה, ומה שמובא היום זה הלו"ז האמריקאי, ומאוד מאוד חשוב שאנשים יבינו את זה. אין ספק שמדינת ישראל צריכה לשל בין הורדת יוקר מחייה מצד אחד, ושמירה על חקלאות מהצד השני. המהלך שהאמריקאים הולכים עליו זה- - - הייצוא האמריקאי לישראל במוצרי חקלאות. זה מאוד מאוד חשוב להם, לכן הם התעקשו, ועכשיו מה שניתן לנו לעשות אחרי שבעזרת השם נאשר את זה כאן, ברשותכם, חברי הכנסת, זה להתחיל את הדיון האמיתי, וזה הסיוע לחקלאות. תודה רבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה אגב לא רק החקלאות, יש מפעלים שייסגרו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מפעלים וחקלאות, נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מפעלים זה אתה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו עכשיו נשמע את שר החקלאות, ואחרי זה אנחנו נעבור ישר לנציג האוצר, מכיוון שנציג האוצר צריך לצאת ב-11:15, כך נאמר לי. אני בטוח שיהיו שאלות אליו, אני ארצה שנענה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> בוקר טוב לכולם. האמירה, צריך לשמור על החקלאות, צריך להוסיף לה מייד, לשמור על החקלאות וביטחון המזון. לא בכדי משרד החקלאות, שהיה משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לפני שנה וחצי בהחלטת ממשלה השם שונה למשרד החקלאות וביטחון המזון. אני רוצה לומר לחברי הוועדה, למי שלא מעודכן בפרטים, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין השנים 2000 עד 2023 מדינת ישראל בחקלאות ייצרה מזון של ירקות ופירות לשוק המקומי כל שנה - שני מיליון טון במשך 22 שנה. כל שנה, אדוני היושב- ראש, החקלאות בישראל ייצרה ירקות ופירות, שני מיליון טון שנה אחר שנה, לא עלו באחוז אחד. זה פרק זמן שבו במדינת ישראל האוכלוסייה גדלה כמעט בחמישים אחוז. התוצרת החקלאית לא עלתה באחוז. על פי הלמ"ס. האסטרטגיה הייתה: נגדיל את היבוא, וזה יוריד את המחירים. לירידה וואלה בטיח, כמו שאומרים החבר'ה. המחירים נסקו, בעשר השנים האחרונות היבוא גדל פי חמישה. והמחירים כולנו יודעים מה קרה להם. לפני שלוש שנים הגענו למשרד, קיבלנו את הנתונים משר החקלאות הקודם, עודד פורר, המנכ"ל, אורן לוי ואני, וקבענו אסטרטגיה חדשה. האסטרטגיה אומרת, לא עוד היבוא עמוד מרכזי והיצור עמוד תומך, אלא היצור הישראלי עמוד מרכזי, והיבוא עמוד תומך. אני חוזר לטובת היושב-ראש: שינינו את האסטרטגיה: הייצור עמוד מרכזי והיבוא עמוד תומך. זאת כדי לממש את קביעת הגג שעליה אין פשרות, מדפים מלאים. כלל המדפים המלאים הוא כלל ברזל במשרד החקלאות וביטחון המזון, לפחות בשלוש השנים האחרונות. ההחלטה העוקבת הייתה החלטת ממשלה, שהתקבלה לפני כמעט שנתיים, שבה הממשלה הבינה את גודל הברוך, סליחה על המילה, והבינה, שאין ברירה - כדי לגדול בתוצרת החקלאית - אגב, כפי שגדלו המשקים המתוכננים. המשקים המתוכננים, אדוני היושב-ראש, של החלב והביצים גדלו קורולטיבית לגידול באוכלוסייה. החלב גדל בחמישים אחוז, הביצים גדלו בחמישים אחוז. הירקות לא משק מתוכנן, אז ניסו, עשו אקספרימנט על העם במשך 22 שנה, והניסוי נכשל. מה לעשות? מה זה נכשל? נכשל כישלון חרוץ. לא עזרו שום רפורמות שניסו. עכשיו מנסים כל מיני דברים, עכשיו יש על הפרק רפורמת חלב. היא גם היא, במסגרת להגדיל את היבוא על חשבון הייצור. התייעלות של משק חלב, אני לא יודע כמה מודעים לזה, ב-25 השנים האחרונות הרפתות בישראל ירדו מ-1,500 ל-606. הייצור של חלב בישראל ב-25 השנה האלה עלה ממיליארד ו-100 מיליון למיליארד ו-600 מיליון, פחות החלב ששופכים עכשיו בהפגנות של רפתנים שמבינים איך מטה לחמם, כל חלומם הולך להתרסק בגלל רפורמת חלב שאני אומר לכם - היא לא תעבור. היא לא תעבור, היא תוצא מחוק ההסדרים על פי בקשה שלי, גם מהכנסת וגם מראש הממשלה וגם משר האוצר. אנחנו בנינו תוכנית התייעלות בת תשעה שלבים, איך לוקחים מיליארד שקל במקום לסגור איתם רפתות, איך לוקחים מיליארד שקל, ופותחים איתם, ומשדרגים משק חלב לתפארת מדינת ישראל, אבל זה דיון אחר, אני לא רוצה לערבב חלב בדברים אחרים. אבל עוד נגיע לזה. חשוב שחברי הכנסת יכירו את זה. הייתה רפורמה, הרי יבוא זה לא פעם ראשונה שהולכים למהלכים כאלה. היה בנושא של זיתים לטובת שמן זית, היה בנושא של דגים למאכל, חלבון מן הים, חלבון מן המים, כולנו מכירים את זה, ובנו בהחלט הפחתת נכסים, ובמקביל הסכמים, איך תומכים בחקלאות, ודרך החקלאים תומכים בחקלאות. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ולחברי הכנסת, שהאחריות היא עלינו. תעשו פעם ניסוי. תכבו את האורות במדינת ישראל, ותדליקו רק את האורות במטעים. רק את האורות בשדות תפוחי האדמה, הגזר, החיטה, השקדים, הנשירים האחרים. אתם לא תאמינו מה אתם תראו לנגד עיניכם. לא תראו שום גוש דן, ולא תראו את אזור ירושלים, ולא תראו הרבה אזורים בישראל. אתם תראו את הגליל העליון, אתם תראו את רמת הגולן, אתם תראו מוארת את בקעת הירדן, תראו את הערבה מוארת, תראו את הנגב המערבי מואר, את עוטף עזה מואר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אזור השרון מואר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> בכל אותם אזורים שאתם תראו את האורות החזקים, הבוהקים, שם אין אלטרנטיבות. המדינה החליטה בשנות החמישים לעשות את המעשה הזה. כשהממשלה החליטה, אדוני היושב-ראש, להגדיל את התוצרת החקלאית המיוצרת בארץ לשוק המקומי של ירקות ופירות ב-33% עד 2035, בעשור הקרוב להגדיל בשליש את התוצרת החקלאית שמיוצרת בארץ למען ביטחון המזון - כדי לבצע את זה, יש פעולות נדרשות. אחת הפעולות הנדרשות היא לתמוך בחקלאים. עובדים זרים, אמצעי ייצור מאוד משמעותי, הגדלנו בהחלטת ממשלה מ-30,000 ל-70,000, אחרי עשרות שנים של סטגנציה, כל מיני אמונות טפלות שעצרו. אני אומר לכם, אני זוכר את האוצר מתנגד בישיבת הממשלה להביא עובדים, אני אומר, למה? יתפסו מקומות עבודה של ישראלים. נו, באמת. כמה ישראלים עובדים בערבה בחממות, בחמישים מעלות, בקעת הירדן, ברמת הגולן, בחממות האחרות? מתנדבים בשפע היו, אבל עובדים לבוא, אנחנו ביחד עם האוצר והביטוח הלאומי פתחנו פרויקט שלושה חודשים במלחמה - מי שרוצה לבוא ולעבוד ויתמיד שלושה חודשים - יקבל 20,000 שקל לפני שהוא ראה שקל מהמעסיק. אני לא רוצה לומר את המספר הזה פה בכנסת, מפני שהוא צריך להיות סוד מועדף במדינת ישראל, כמה היה מספר האנשים שהיו מוכנים לבוא לעבוד בחקלאות שלושה חודשים ברצף אחד. מתנדבים ככה בעשרות אלפים. הגדלנו את מספר העובדים הזרים. מים - אמצעי ייצור שני שנמצא עכשיו בתנופה רבה מאוד, כדי לספק מים לכל רחבי ישראל. סיפור שייקח שנים. לוקח זמן לשכנע לשים תקציבים. אני הלכתי לבדוק, אדוני היושב-ראש, את המוביל הארצי, שהתחילו לתכנן אותו ב-48'. תקצבו אותו לראשונה ב-56'. אתה יודע כמה שמו עליו? אוראל פה. אגף התקציבים ב-56' שם על המוביל הארצי 470 מיליון לירות בשנה שבה תקציב המדינה היה 720 מיליון לירות, כי ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון הבין, אם לא יהיה מים בנגב, לא יהיה נגב. אני אומר לעצמנו את הנתונים האלה, כי אנחנו נמצאים עכשיו באמת באירוע דרמטי. אין ספק, להגיע להסכם הסרת מכסים מול ארצות הברית - אגב, זו הסרת מכסים בחקלאות. אמר את זה בצדק חברי השר ניר ברקת. בסוף בסוף ההסכם הזה הוא הסרת מכסים לאפס בחקלאות. כמובן שאני מכיר אנשים, חלקם אפילו בחדר הזה אולי, שמוכנים לחתום על זה, חבר'ה, מייד, לאלתר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אין הרבה כאלה. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> נכון, אבל מייצגים הרבה כאלה. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, היו כאלה שהיו מוכנים לאלתר, ביום ראשון, אותו יום ראשון, להוריד את המכסים לאפס. אני אומר, למזלנו עלינו את זה, יושב פה יעקב פולג מאחוריי, שחבר ליפעת ממשרד הכלכלה שהייתה בוושינגטון, כדי לרכך את המכה. מה זה המכה? להוריד באבחה אחת את המכסים, מבלי לעסוק באיך תומכים בחקלאים. ברחבי הארץ זה גזר דין מוות לענפי חקלאות מסוימים. איך אנחנו יכולים לקבל החלטת ממשלה להגדיל בשליש, ובשנייה אחרי זה לפתוח את הייבוא מארצות הברית ללא שום הגבלה וללא שום מכס? לשמחתי, גם הנציגות של משרד הכלכלה וגם הנציגות של משרד החקלאות בארצות הברית, במגעים, בשיחות עם האמריקאים, הצליחו לבודד 46 מוצרים חקלאיים שאותם יפרסו על פני עשר שנים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לגלות סוד שלא כל הישראלים מכירים אותו. גם בישראל וגם בארצות הברית, עשר שנים נמשכות עשר שנים, לא יותר. והיום האחרון של השנה העשירית יגיע. וכשהוא יגיע, אנחנו צריכים להיות ערוכים. צריך לבנות את החקלאות שלנו לעידן הזה. עשר שנים זה פרק זמן ארוך, אבל לא ארוך מאוד. אמרתי קודם, ואני חוזר ואומר, אדוני היושב-ראש, ישנם כאלה, שאומרים - היבוא עמוד מרכזי, בואו נפתח, ומכאן כמעט בא להם לומר: בחקלאות ישראל תהיה הכוכב ה-51 בדגל האמריקאי. איך אמרו הגששים החיוורים בזמנו? אנחנו רוחשים הרבה כבוד לארצות הברית, ובכלל כל מה שקשור בארצות הברית אנחנו רוכשים. אבל אני חושב שכולנו מבינים, שביטחון המזון שלנו הוא נכס לאומי, שבנינו אותו במלל רב. בחקלאות, החקלאים עשו ממנו שגריר מייצג של מדינת ישראל בעולם, וכשבאים נציגי מדינות, כולל נשיאים וראשי מדינות, שלא לומר על שרים רלוונטיים, למדינת ישראל, אז הם נוסעים מייד לראות את החקלאות ברמת הגולן, בנגב המערבי, בערבה. שם רואים באמת את ישראל בתפארתה בתחום של הגידולים. לכן אני אומר לוועדה, ההחלטה המדינית ללכת למהלך מול ארצות הברית ולחתום כמדינת ישראל על הסרת המכסים כדי לפתוח ערוץ חדש, אחר, דרמטי יותר, מסיבי יותר מארצות הברית, אסור לו בשום פנים ואופן שיתעלם מהצורך שלנו להבטיח את ביטחון המזון בישראל, להבטיח את החקלאות בישראל, למפות את הגידולים שצפויים להיפגע, ואנחנו יודעים היטב לומר איך הם צפויים להיפגע, לתמוך באותם גידולים באופן שיאפשרו להמשיך ולגדל אותם במקביל ליבוא מארצות הברית בכמויות כפי שסוכמו. התמיכה הזו היא לא תמיכה מורלית בלבד; היא תמיכה שחייבת לבוא ממשרד האוצר, ופה אני חייב לגלות את הקלפים גם לוועדה. האוצר, משרד האוצר ומשרד החקלאות וביטחון המזון, זו השנה השנייה, 25' הייתה הראשונה, 26' השנייה, לא מצליחים להתכנס להסכמות על תקציב. אין לנו הסכמי תקציב. האוצר לא מוכן לחתום הסכם תקציב עם משרד החקלאות וביטחון המזון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה סוד נוראי מה שעכשיו אתה אומר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> זה סוד שחוזר על עצמו השנה פעם שנייה. למה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עם איזה משרד הם כן הגיעו להסכמות? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> הסכמים תקציביים יש כמעט עם כל המשרדים. יש הסכמות, מה שנקרא, בגדול. ואז מתחילים, אתם רוצים הסכם - אגף התקציבים, אגב, הוא לא שייך למשרד האוצר. הייתי בדיונים, זה לא ייאמן. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כבוד השר, ששים מיליון שקל כל שנה לשלם לאמריקאים, זה הלך מהר עם האוצר, נכון? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> מה קורה ביום שאחרי? הוועדה הזו תפקידה ככנסת, לעסוק ביום שאחרי. היום שאחרי זה היום, מפני שאנחנו נכנסים למסדרון של עשר שנים, שיש בו פריטים שהמכס עליהם יירד לאורך עשר השנים. הכמויות תלכנה ותגדלנה לאורך עשר השנים, הכמויות שנייבא משם. ופה צריך לשאול את עצמנו, איפה אנחנו עוזרים לחקלאות לעמוד על רגליה? אנחנו מבינים שארצות הברית ברמה, סתם דוגמה, שקדים, מוצר מאוד חשוב בגלל הערך התזונתי שלו. השקדים בארצות הברית מציפים אותך, הם באבחה אחת גומרים אותך לגמרי. אם אתה לא תומך במגדלים הישראלים לא יהיו שקדים בישראל. אני מכיר אנשים שישמחו מאוד לזה שלא יהיו שקדים בישראל. אני חושב שזו טעות חמורה. אנחנו במדינת ישראל, בשונה מהרבה מאוד מדינות, לפחות בטווח הנראה לעין של הרבה מאוד שנים, אנחנו מאופיינים כמדינה שיש לה כלכלת אי. אנחנו לא מייבאים מלבנון, חוץ מרקטות, לא מייבאים מסוריה, לא מייבאים מירדן - כמעט, פה ושם קצת עגבניות. לא מייבאים ממצרים. אנחנו מייבאים דרך שני נמלים וחצי. החצי סגור כבר שנתיים וחצי, ושני הנמלים הם נמלים שראינו בדיוק איך זה מתנהל כשפתאום מאיימים עליהם, כשאוניות לא מוכנות להגיע ולפרוק. אתה חייב שתהיה לך יכולת ביטחון מזון בסיסית במדינת ישראל, שבמשך 77 שנים, מאז הקמת המדינה, ויש כאלה עוד שעשו את זה לפני הקמת המדינה, בנו פה תשתית לתפארה, באמת לתפארה. לכן אני חושב, שהוועדה צריכה לצאת בקריאה למשרד האוצר, לממשלה, כמובן בכללה, וכמובן לעמוד מאחורי זה - התמיכה בגידולים שהולכים להיפגע, ויש פה שרשרת שלמה של גידולים שצפויה להיפגע מרגע שהשערים נפתחים, לא בעוד עשר שנים. התמיכה הזו, שהיא תמיכה מסיבית, אנחנו יודעים לעשות את זה, עשינו את זה בעבר לחלק מהגידולים. לצערי, ברפורמה שהאוצר הוביל ביולי 22' בממשלה הקודמת, עם השר הקודם, גם שר האוצר הקודם וגם שר החקלאות הקודם, וגם יושב-ראש ועדת הכספים הקודם, זו הייתה קונסטלציה ייחודית שבה שר אוצר, שר חקלאות ויושב-ראש ועדת כספים היו ממפלגה אחת. זה אפשר להם להריץ- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השר סמוטריץ עבד ועובד קשות, שפה יהיה מישהו ממפלגתו. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> כן, אני אומר לך שזה ייפול על בסיס העיקרון של בי-אף-אם - בוקרה פיל משמיש. זה לא יקרה. זה לא יקרה, מפני שחווינו את זה ב-22'. שלא מודע, ב-22' הורצה רפורמה בחקלאות, סליחה, רפורמה נגד החקלאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא בוצע, אבל בסדר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> לקחו את החקלאים, חלק מהאנשים שהיו אז יושבים פה, לקחו אותם לפינה, שמו אותם בפינה. הם הסכימו לרפורמה, הם לא חתמו עליה מפני שהחקלאים היו יותר חכמים מאלה שהגיעו לכנסת ולא נתנו להם לחתום. הצילו את החקלאות במדינת ישראל, החקלאים. לא מלאך ולא שרף. החקלאים. והם לא חתמו על ההסכם. אתה יודע למה לא חתמו? מפני שהפחתות המכסים, היו כסאחיסטיות, התמיכות שהסכימו לתת לחקלאות היו משפילות, והם לא באו לקחת את התמיכות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חושב שהרוב המוחלט של האולם הזה לא זקוק לשכנוע לגבי הנחיצות והדחיפות שבמתן תמיכות לחקלאים. מהבחינה הזו אנחנו משוכנעים לחלוטין. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אז אני חושב שמה שצריך, שעוד גוף אחד קטן אבל משמעותי יהיה משוכנע בצורך הזה, ואם הוא לא ישוכנע בצורך הזה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגף תקציבים, משרד האוצר? על מי אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אם הם לא יהיו משוכנעים בצורך הזה, אני אומר לך, אנחנו – הבעיה היא לחבר את הנקודות, וברשותך אני רוצה לסיום לחבר את הנקודות. הנקודה הראשונה היא כמובן הסיבה שאנחנו יושבים כאן היום - ההסכם שנחתם עם ארצות הברית ברמה של ראש ממשלה, שר הכלכלה והמקבילים בארצות הברית, והתחייבות. הקודקוד השני הוא החלטת ממשלה, להגדיל את הייצור החקלאי בשליש בעשור הקרוב. והקודקוד השלישי זה החקלאים, שצריכים לעשות את הדבר הזה. הם יודעים לעשות את זה כשזה משתלם. אני זוכר, כשבאתי לתפקיד לפני שלוש שנים, אמרו לי באוצר: שמע, אתה תראה, אדוני השר, החקלאים קוטרים, אבל דע לך - הם שורדים. אמרתי, זו בדיוק הדאגה שלי. שורד זה מי שהמים נמצאים בין הפה לבין האף. יכול לנשום, לא יכול לדבר. אני רוצה חקלאים מתפרנסים. אני רוצה חקלאים, שבנים או בנות ממשיכים, באמת ממשיכים. אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, לא יודע אם אתם מודעים, הגיל הממוצע של החקלאים הרבה יותר גבוה מהגיל הממוצע של חברי הכנסת בוועדה. הגיל הממוצע של החקלאים הוא מעל 64 היום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה רק מחדד את הצורך ברפורמה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אתה לא היית פשוט בכל ההרצאה שלי. אני מזמין אותך להרצאה פרטית שתעזור לך לעמוד עם שתי רגליים על הקרקע, ולא לצאת בסיסמאות ללא בסיס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עד עכשיו הצלחתי לעמוד על שתי רגליים בלי ההרצאות שלך. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אני מכיר כאלה שבאמת בונים תזות בלי נתונים. אני חוויתי כמה כאלה. אני רוצה לומר לכם שהעובדה שגיל החקלאים עולה, ושאנשים צעירים נרתעים מלעסוק בחקלאות, היא בעיה שכשנתעורר, היקף התקציב שיידרש לזה הוא פי כמה יותר גדול ממה שאנחנו היום צריכים כדי להעמיד את החקלאות על רגליה לדורות הבאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. לפני שאנחנו נמשיך, אוראל, אתה האיש המרכזי פה. כולם הגיעו כדי לשמוע את מוצא פיך, ויש עוד הרבה אנשים שרוצים לדבר ולשאול שאלות. יש מישהו אחר שיכול לענות במקומך, מאגף תקציבים? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אתה תצטרך להישאר. צר לי. ביקש לדבר פרופסור שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, בבקשה, אדוני. << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> אני רוצה להעמיד רגע דברים בצורה מרוכזת, כי נשמעו פה הרבה דברים. << דובר >> אסף צרפתי: << דובר >> אני רוצה חברים להגיד משהו, סליחה שאני- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אדוני? << דובר_המשך >> אסף צרפתי: << דובר_המשך >> אני אסף מקריית שמונה, אהלן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמתין ואז ייתנו לכם לדבר. << דובר_המשך >> אסף צרפתי: << דובר_המשך >> - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך, אני רוצה לתת לכם לדבר, אבל פה לא יהיה צעקות. אתם תשבו, תקבלו את זכות הדיבור. << דובר_המשך >> אסף צרפתי: << דובר_המשך >> - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שאתה צועק זה לא יעזור לך פה. זה שאתה צועק לא יעזור לך פה. אני מוכן ורוצה לתת לכם לדבר, אבל זה יהיה בזמן ולא בצעקות. אדוני, אני לא רוצה להוציא אותך, אנא. אתן לכם לדבר, אני לא מעוניין להוציא אתכם. אני אתן לכל מי שהגיע מקריית שמונה לדבר, אבל יש פה - רק שתבינו את המשמעות. << דובר_המשך >> אסף צרפתי: << דובר_המשך >> - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מדברים על דברים שחשובים מאוד כרגע. אם אתה רוצה לשבת פה, אתה תשב בשקט, ואתה תדבר בתורך. כמו כולם, גם אתה. << דובר >> אסף צרפתי: << דובר >> אני לא אזרח המדינה בכלל, לפי איך שאתם מתנהגים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. שב, אני לא מעוניין להוציא אותך. שוב, אני אומר לכם, יש פה דיון שהוא דיון שנקבע מראש על חקלאות, זה גם קשור על הסכם שכבר נחתם והיה צריך להיכנס לתוקף ב-1.1, ועדיין לא נכנס לתוקף בינינו ובין ארצות הברית, מדינה קטנה כזאת מדינה קטנה כזו. לכן הדיון נמצא כרגע, לכן נמצאים פה גם שני שרים ואני מחויב לקיים אותו. אני אעשה עוד מעט הפסקה ואני אתן לכם לדבר את הדבר שלכם, אבל אנא, בלי צעקות. בבקשה. << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> האמריקאים באו לכל העולם בדרישה, ובין היתר לישראל, ואמרו: לא יכול להיות שמצד אחד, הינה אתם מדינת ישראל, הינה אתם מדינות אחרות, יש לכם עודף ייצוא אל מול ארצות הברית ולנו יש עודף גדול מאוד, עודף ייצוא גדול מאוד אל מול ארצות הברית, לא יכול להיות שמצד אחד יהיה לכם עודף ייצוא, ומצד שני אתם תגנו על מוצרים שלכם. נכון להיום, המוצרים היחידים שאנחנו מגנים עליהם זה מוצרי החקלאות כי על כל השאר כבר הוסרו המכסים לפני הרבה שנים, ולכן הייתה דרישה מאוד ברורה מצד האמריקאים, להוריד ומייד את כל המכסים. לבקשתו של שר החקלאות, שלחנו משלחת משותפת, משלחת שהיה בה נציג ממשרד החקלאות ונציג ממשרד הכלכלה, כשהם גם תיאמו איתי בתור נציגו של ראש הממשלה, והמשלחת הזאת הגיעה להסכמות עם האמריקאים. זה לא תכתיב אמריקאי. ההסכם שעומד מולכם, זה הסכם שהיה מקובל על כל פרטיו ודקדוקיו על אנשי משרד הכלכלה ומשרד החקלאות. נכון, אם ניתן היה, אם האמריקאים היו מסכימים, היינו שומרים על המצב הקיים, אבל האמריקאים אמרו: לא מסכימים, ולכן התקיים אותו משא ומתן, וההסכם שמונח עכשיו לאישורה של ועדת הכספים זה הסכם שהוסכם על כל פרטיו ודקדוקיו בין נציג משרד החקלאות, נציג משרד הכלכלה והאמריקאים. כמו כן, אנחנו קיבלנו על עצמנו שההסכם הזה ייכנס לתוקף, כמו שאתה אמרת, ב-1.1.26. הזמן כבר עבר. אם אנחנו לא נעמוד בזה, לא נעמוד בהסכמות שלנו עם ארצות הברית. ארצות הברית היא לא חלק מההסכמות הפנימיות של- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל בכל הכבוד, ועדת הכספים, למרות ששר האוצר למשל חושב אחרת, יכול להיות שיש עוד אנשים שחושבים אחרת - ועדת הכספים היא לא חותמת גומי של הממשלה. << דובר_המשך >> אבי שמחון: << דובר_המשך >> ברור שלא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואם לא היה צורך באישור ועדת הכספים, אז לא היו מגיעים לפה דברים מלכתחילה. ועדת הכספים יש לה שיקול דעת, וועדת הכספים, זה אולי יהיה שוק גדול, יכולה גם להגיד ולחלוק על תנאים של הסכם מסוים או לבוא ולהגיד: בסדר, אתם הסכמתם איקס, וואי, אנחנו לא ניכנס פה לתהליכים מדיניים, אבל אנחנו רוצים לראות, וזה מה שאומרים פה הרוב המוחלט של האנשים, את הפתרון לחקלאים, לתמיכה של החקלאות, כי מה לעשות, יש לנו איזה קילומטראז' מסוים, אפילו לי, שאני הכי חדש פה, לבוא ולראות שהדברים שאומרים שיסתדרו אחר כך לא מסתדרים אחר כך, ולכן אני אומר לכם בצורה מאוד מאוד ברורה, שככל שהנושא הזה לא יוסדר להנחת דעתנו, ולהנחת דעתנו זה שזה יהיה סגור, חתום ונעול, לא אנחנו נדבר על זה עוד שבוע ועוד שבועיים ועוד חודש ועוד חודשיים - יהיה לנו קשה מאוד לאשר את האירוע הזה. אני אומר לך כבר שנכון להיום אין רוב בוועדת הכספים להעביר את זה, אין. לא קיים. אמרתי את זה גם ללשכת ראש הממשלה. אין רוב. חברי הוועדה, רובם המכריע בעיניי, את האופוזיציה, האמת אני לא שאלתי לעמדתם, אבל אני לא רואה אותם הולכים עם הדבר הזה. לפחות בקואליציה אין לך רוב. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, זה הנחיית ראש ממשלה לפני חצי שנה להגיע לאותן תמיכות, וזה לא מגיע, האוצר לא מבצע- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן אני מציע שאנחנו תכף נתקדם ואנחנו נשמע ונדבר ונעסוק בעיקר על איך אתם מתכננים לבצע את כל התמיכות בחקלאים בגין כל הנזקים שברור לחלוטין שהולכים לקרות, ובסוף בסוף בסוף הגישה הזאתי שהיבוא הוא הפתרון לכול, היא גישה שלי באופן אישי קשה לקבל אותה. אני חושב שלעוד אנשים פה קשה לקבל אותה, ובעינינו, זה לא פתרון. אנחנו נרצה לראות איך הפגיעות שהחקלאים הישראלים והתעשיינים הישראלים וכולם סופגים פה כתוצאה מהאירוע הזה. איך המדינה מטפלת בהם. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> היושב-ראש, אני חד משמעית חושב שיש לנו נושא פתוח מאוד גדול עם האוצר, חד משמעית, אבל אל תבקשו מאתנו ללכת ולנהל עוד פעם משא ומתן עם האמריקאים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משא ומתן עם האוצר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו לא נכנסים למשא ומתן של ישראל עם ארצות הברית. אנחנו נכנסים למשא ומתן בין חקלאי ישראל למשרד האוצר, שם אנחנו נמצאים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> ואני נמצא לימינו של השר דיכטר. באיזונים הנכונים שצריכים לעשות, חד משמעית זה נושא פתוח. אבי, אתה יודע שהיינו אצל ראש הממשלה, סוכם שיהיה סיוע וכרגע הוא לא קיים. << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני לרגע לא חשבתי אחרת ממה שאתה אמרת, וזה ברור לי לחלוטין. הנקודה שאני רציתי להדגיש, ואני אחזור בקיצור על הנקודה ובזה אני אסיים, הנקודה שרציתי להדגיש זה שההסכם הזה שמונח לפתחכם, לאישורכם, זה הסכם שהתקבל על ידי משרד הכלכלה, משרד החקלאות והאמריקאים, ואכן הוא לא ניתן לשינוי מפני שמי שמכיר קצת את האמריקאים יודע שברגע שסיכמתם- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם זה בסדר, אני רוצה לתת לנציגים של קריית שמונה לדבר ואחר כך להמשיך, אם זה בסדר מבחינתכם. אתם תקבלו כולם רשות דיבור ויש שאלות, ויש לנו זמן היום, אנחנו ננצל עד כמה שאפשר את הדיון הזה, אבל אני מעוניין קודם לתת לנציגים של קריית שמונה. בבקשה, אדוני. << דובר >> זאביק זוויגי: << דובר >> שלום לכולם בתפקיד, תודה ליו"ר. אני סגן וממלא מקום ראש העיר. אני רוצה דווקא להתחיל עם תודות. אני נמצא שלושה שבועות במאהל בחוץ. אף אחד מכם לא בא לדרוש בשלומי, אבל זה בסדר, אני אתכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אף אחד לא בא? << דובר >> זאביק זוויגי: << דובר >> נאור, אני בכל הזדמנות מציין אותך, בכל הזדמנות, סליחה. רוצה להתחיל דווקא מהמקום שהייתי תושב מן השורה ולהגיד תודה על כל תקופת הפינוי שהממשלה והוועדה בראשותך תמכה ועטפה את תושבי קריית שמונה, ומתוקף תפקידי, אני רוצה להגיד גם תודה על החלטות עתידיות שעברו בממשלה, והן טובות לקריית שמונה, אבל קריית שמונה נקלעה לסיטואציה שבחלומות הכי אפורים של קריית שמונה לא חלמנו שנגיע למצב כזה קריטי. אנחנו כרגע עם פחות משישים אחוז תפוסה, 45% עסקים שעובדים, ואי אפשר להתקיים שם. אנחנו לקראת גל נטישה נוסף. אני לא יודע אם יש זכות קיום לקריית שמונה. קריית שמונה, שבעים שנה היא השכפ"ץ של כולנו פה. אנחנו איבדנו בני משפחה, איבדנו חברים במלחמות, המון חיילים נפלו שם על המקום הזה, ויש הרגשה שבתקופה הזאת נעלמתם לנו. האם מישהו מאלה שביקרו ברמת הגולן, מסביב, יכולים להסביר למה הם לא באו? למה אף אחד לא הגיע לדרוש בשלומי? אני הגעתי עד אליכם בשם תושבי קריית שמונה. מה קרה לנו? מה קרה לנו? אז אני אומר לכם, מדברים איתי על דגים ועל חכות. אני אומר לכם, העסקים בקריית שמונה זקוקים ללווייתנים עכשיו. לווייתנים צריך להביא לקריית שמונה. על רקע הפרסומים שיש יתרת גבייה, תשחררו את קריית שמונה מגבייה שנתיים. תנו לנו לחיות. שנתיים שחררו אותנו ממיסים, מארנונה, מע"מ. תנו לנו לנשום. מישהו הגיע לשם לבדוק את המצב, השר דיכטר? למה לא נכנסת לקריית שמונה? אוהבים אתכם. תשעים אחוז מקריית שמונה זה שלכם. אני אוהב אותו, ואני אוהב את הממשלה, אבל אני מאוכזב וקשה לי. גם בתקשורת, אני צריך ללכת על גחלים, כדי שחלילה הביקורת שלי תישמע, והיא עניינית. איזה דגים ואיזה חכות? לוויתנים צריך להביא לקריית שמונה, ואף אחד לא חלם שזה המצב שניקלע אליו, ואני מבקש מכם, להציל את הכפפות ולהציל את קריית שמונה, על רקע כל הפרסומים, גם לאחרונה של המצב הביטחוני והמגמה של חיזבאללה - זה לא מיטיב אתנו. צריך לעשות הכול, לשמור על אלה הגיבורים שהגיעו לקריית שמונה. גיבורים גם אלה שעוד לא חזרו, כי הם נחשפו לעוול שנגרם לנו חמישים שנה בקריית שמונה, והגיע הזמן שהממשלה שלנו, שכבר עשרים שנה נמצאת, תעשה תיקון עוול של שנים למה שאנחנו סובלים שם. תודה רבה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוןני היושב-ראש, אם אני יכול להעיר הערה עדכנית מאתמול. אתמול בישיבת הממשלה הנושא הועלה. ראש הממשלה סיכם בישיבת הממשלה אתמול, היינו שנינו - סיכם והנחה - שבשבוע הבא, בישיבת הממשלה הקרובה, יועלה הנושא של קריית שמונה עם סוגיות קונקרטיות שיצטרכו להציג בפני הממשלה לצורך קבלת החלטות. אני אומר את זה, מפני שהמצוקה, כפי שאתה מתאר, וכפי שרבים אחרים מתארים, היא אמיתית. לא חושבים לרגע שהיא מלאכותית חס וחלילה, ואני הייתי במקרה בסיור חקלאי סביב קריית שמונה. קריית שמונה במציאות הנוכחית היא לא עיר שאתה עובר דרכה בשביל לפגוש כמה אנשים ולהמשיך. היא עיר שצריך לבוא אליה בבוקר ולצאת ממנה בערב. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> קריית שמונה היום היא העיר שנפגעה הכי קשה במלחמה. אני מסתובב הרבה בצפון, גם בקריית שמונה. יש מקומות בצפון שאו לא פונו או חזרו מהר. היום הפוקוס של הממשלה ושל מדינת ישראל צריך להיות איך עוזרים לקריאת שמונה. לא מדובר רק על חכות, לא רק חכות, כי חכות יש תוכניות עבודה, אלא בפער הזה של החזרה מדובר על דגים. אנחנו צריכים ללכת ולהסתכל על הטווח הזה, ולאור העובדה שלא חזרו מספיק מהר התושבים, איך אנחנו עוזרים לחברים שלא יהיה גל שני, והעניין הזה חד משמעית, אני בוודאי עובד על התוכנית, החלק שלנו, ונעשה כל מה שאפשר, ואפשר לעשות הרבה יותר, על מנת לוודא שקריית שמונה תחזור לא רק למה שהיה קודם. האתגרים של קריית שמונה היו עוד לפני המלחמה, איך להאיץ אותה. אנחנו חייבים את קריית שמונה חזקה ואני באופן אישי מחויב לעשות כל מה שאני אוכל, לא רק במשרד שלי אלא גם במשרדים אחרים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני שר הכלכלה ושר החקלאות, שני שרים מכובדים מאוד בממשלה, שבאמת הדברים לא מכוונים אליכם ואני אגיד פוליטיקלי לא קורקט, יש התנכרות בוודאי בהרגשה לקריית שמונה, מסיבות אחרות. יש ראש העיר שלא בא טוב בעיניים לליכוד, ראש העיר שעמד במבחן בתקופות קשות מאוד. גם התושבים מרגישים ככה, גם הנציגות, וצריך להגיד את זה לשולחן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני משוחח עם ראש העיר, נמצא, הייתי שם לא מזמן בסיור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב מקלב, אני חושב, בכל הכבוד, שמה שאמרת היא הכללה מאוד מאוד חדה ולא מדויקת בלשון עדינה. אני אישית הייתי בקריית שמונה, ונפגשתי עם ראש העיר, ואני לא היחיד מהליכוד שעשה את זה, וזה לא עניין של ראש עיר לא בא טוב או כן בא טוב, והסיסמאות האלה הן לא מקדמות אותנו לשום דבר. זה מה שאמרת פה, הוא חד משמעית לא נכון. הליכוד הוא לא מקשה אחת, בדיוק כמו שהבנתי, בינתיים שאפילו יהדות התורה היא לא מקשה אחת. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל דגל התורה זה מקשה אחת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא משווה. << דובר >> זאביק זוויגי: << דובר >> אני נתקל בסוגיה הזאת בכל ראיון, ואני אומר מה זה עוד פעם, אז הוא העז לבקר - בסדר, והמועמד של הליכוד הפסיד. אני אומר שקריית שמונה והממשלה העוצמתית הזאת - קריית שמונה היא מעל הכול. דרך אגב, היום פגשתי חבר כנסת מש"ס, שאומר לי, אני לא מגיע אם המועמד שלי לא מאשר. תגידו, זה הגיוני? אמרתי לו, אתה חבר כנסת? אתה קובע מתי אתה מגיע והוא מחכה לך שם, ואנחנו נקבל אתכם ביחד. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רק רוצה להשלים, אדוני היושב-ראש. אולי לא היית קשוב עד סוף דבריי. אמרתי, הם לא הכתובת, שני השרים האלה, אבל יש התחושה. כדי להוציא תחושה גם של תושבים צריך לעשות פעולות הרבה יותר חזקות וכלליות כדי שהתחושה הזאת תצא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רק תחושה, זה עובדות. תחושה? אנחנו מערבבים את עצמנו? לפחות יש לך היושרה להגיד את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה רק להגיד לכם משהו. אני אגב יושב-ראש סיעת ש"ס. אני רק אענה לך על מה שאמרת. אין שום ספק שלא עשינו מספיק, כולנו, כוועדה. << דובר >> אסף צרפתי: << דובר >> אתם לא שם לא עשיתם כלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקבל את הביקורת שלך. << דובר >> אסף צרפתי: << דובר >> הילדים שלנו עושים צבא. שלכם לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקבל את הביקורת שלך. אני גם אגיד לך שבשנים האחרונות ש"ס עשתה יותר מאשר הרבה אחרים עשו כממשלה, אבל אני לא מסתכל על זה, אתה יודע למה? << דובר >> אסף צרפתי: << דובר >> תתבייש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מתבייש, אני אסביר לך למה אני לא מתבייש. אני אגיד מה שאני חושב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השפה הזאת לא תהיה פה. << דובר >> אסף צרפתי: << דובר >> זאת השפה שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשאל את ראש העיר שלך, תשאל. תגיד לו כמה ינון אזולאי, תשאל אותו כמה עזר לעיר. תשאל אותו גם אחרי הבחירות אם לא היינו. << דובר >> אסף צרפתי: << דובר >> - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה להקשיב? אז תהיה בשקט. אני פה בשביל להקשיב, זה העובדה. ואני אגיד לך דבר אחד. תשאל אותו ויגיד לך כמה ינון אז אולי עזר וכמה היינו בקשר גם אחרי הבחירות. אני מבדיל, תושבי קריית שמונה עם כל הכבוד לכול, הם לפני כולם כי הם יושבים שם על הגדר. אני הייתי במלחמה לא פעם ולא פעמיים, מעולם גם לא פרסמתי את זה. אף פעם לא ראית את זה. תשאל אותו. בתוך המלחמה אמרתי. ועכשיו אני אומר לך- - << דובר >> זאביק זוויגי: << דובר >> אני פניתי לנציגים שלכם באופן אישי, באופן מגמתי הם לא משתתפים במאבק הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני עונה לך גם על זה. ואני לא יודע מי אמר לך מה אמר לך. זה ידוע שאנחנו קודם כל מחזקים את הנציגים שלנו בכל מקום בארץ, זה נכון, בסדר. אבל יהודה חיים שבוע שעבר ביום חמישי- - << דובר >> זאביק זוויגי: << דובר >> לא רציתי לציין שמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני מציין. יהודה חיים דיבר איתי שבוע שעבר. הוא אמר לי, ינון, אני צריך אתכם פה. יש פה עסקים בראש ובראשונה שהאזרחים לא חזרו, שגם כשחזרו ששים אחוז, גם הפרנסה של אותם אלה שחזרו ירדה גם לפחות בארבעים, חמישים אחוז. הוא אומר בואו, נעשה משהו ביחד כדי להציל את העיר הזאת, אני מבקש מכם. ולכן כשאתה אומר ביקורת אני מקבל את הביקורת שלכם. הביקורת שלכם היא ביקורת נכונה, והיא נאמרת בכבוד מה שאתה אומר, ואני אומר לך את זה חד וחלק, ואני חושב שקודם כל גם, אדוני היושב-ראש, אני חושב שכדאי לעשות דיון מיוחד - אגב מבחינתי גם שיהיה בקריית שמונה ואני אגיע, ואני מוכן גם לעזור להוביל את העניין הזה למען התושבים בקריית שמונה. לא מעניין אותי פוליטיקה, מעניין אותי תושבים. << דובר >> זאביק זוויגי: << דובר >> רעיון מצוין לקיים ועדה בקריית שמונה. לתת תקווה לתושבים, שיראו שאתם איתם, כי כרגע אנחנו מרגישים אבודים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בסדר גמור, אנחנו מקבלים את הכול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו שלוש שנים, העיר בקריסה, אני הייתי שם בשבוע שעבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מוכן לפתוח כל אחד מה שעשה למען קריית שמונה ומה שינון אזולאי עשה, ותשאל את ראש העיר. תשאל אותו ויגיד לך ינון עזולאי, בסדר? אתה לא צריך לבוא להגיד פה בחזרה, אבל אני מקבל את כל הביקורת שאמרתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> אסף צרפתי: << דובר >> אני אסף מקריית שמונה. יש לי כמה שאלות, גם אליך, ינון, וגם אליך במיוחד, דיכטר. אנחנו תושבי קריית שמונה, אנחנו חזרנו לשם. יש לנו גם אופציות לחיות בחוץ. יכולים להרשות לעצמנו לחיות בחוץ, לגור בחוץ. אני שואל את עצמי, הילד שלי עושה צבא ובמקום הכי גבוה שיש. אנחנו אזרחי המדינה, אתה חושב שאני אזרח המדינה? או שהמתמודד שלך לא אתנו אנחנו כבר לא אזרחי המדינה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך שאתה בשבילי כמו כל אזרח ואפילו יותר שאתה מנהל מאבק שהוא נכון והוא טוב, ואני אמרתי לך שגם שהמתמודד שלי - זה לא קשור אחד לשני. אתה יודע בדיוק כמה שהוא עוזר ואכפת לו וגם שבוע שעבר אמרתי לך שיחה שהייתה לי איתו. עכשיו אתה רוצה לדבר על פוליטיקה, דבר. << דובר >> אסף צרפתי: << דובר >> רוצה לשאול את דיכטר, גיבור ישראל, הבן אדם עבר בקריית שמונה, נכנס עם האוטו לקריית שמונה, אני יודע. היית אצל אסף, שהוא חבר שלנו, הוא אח שלנו, גם הוא יש לו את צרות ואנחנו שותפים של אסף בכל דבר שיש לו. איך לא באת לקריית שמונה? מה יש? רק 118,000 מתפקדים של הליכוד במדינה, רק הם אזרחים שלך, דיכטר? אני גם אזרח שלך. אתם באתם אלינו בבחירות כאילו שאנחנו חמאס ביום של הבחירות. אתם הימרתם על הבן אדם הלא נכון. אתם באתם למרוץ סוסים והימרתם על חמור בכלל. אף אחד פה לא פראייר שלכם ואנחנו לא נשתוק לכם ולא כלום. אתם תבואו ותעזרו לנו, אנחנו גם אזרחים שלכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו שומעים אותך בכבוד אבל השפה שלך לא מכבדת. << דובר_המשך >> אסף צרפתי: << דובר_המשך >> זה השפה שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז היא לא תוכל להישמע פה בצורה הזאת. לא חמאס ולא חמור ולא כל הדברים. << דובר_המשך >> אסף צרפתי: << דובר_המשך >> אתם התנהגתם אלינו ביום של הבחירות כמו חמאס, אף אחד לא פראייר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. יש פה עוד מישהו מקריית שמונה? אני לא חשב שאפשר להשוות את ההתנהגות של חמאס לאיזושהי התנהלות של ישראלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך הרבה דוגמאות איך קראתם לנו - תומכי טרור, תומכים באויבים שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש הבדל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק תומך טרור, אני לא חמאס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דובי אמיתי, בבקשה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, שר הכלכלה, שר החקלאות, חברי הכנסת הנכבדים, חבל שאבי שמחון יצא. אני מכיר קצת נתונים אחרים. אני מכיר שאנחנו יזמנו את הפנייה לארצות הברית בתחילת 25', כשטראמפ באמת ראה את גירעון הסחר האמריקאי, וגירעון הסחר האמריקאי זה בדיוק הנתונים שאמר כבוד שר הכלכלה, והוא החליט להטיל מכסים על כל העולם, ואנחנו החלטנו אולי שיהיה נכון להוריד את המכסים שנמצאים בהסכם הסחר המתחדש מעת לעת בינינו לבין האמריקאים. זה הנתונים שיש בידי ואני אשמח- - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מי זה אנחנו? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> מי ניהל? ממשלת ישראל יזמה את המהלך של שיפור הסכם הסחר עוד לפני שהייתה חתימה או הייתה החלטה על הטלת המכסים. גם הנתונים שהצגת פה על גירעון הסחר בינינו לבין האמריקאים נכונים ומדויקים, וגם הייצוא הישראלי אל מול היבוא האמריקאי, שלא קשורים להסכם הסחר, מדויקים, אבל עד כמה שאני יודע, ואני אשמח שמישהו יתקן אותי באופן רשמי, שנראה את זה, שלא אנחנו יזמנו את המהלך על הסכם הסחר, אבל תן לי בבקשה להמשיך ואני אשמח גם לתשובה, כבוד השר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> רק שאלה, למדינת ישראל יש ראש ממשלה, יש נציג פורמלי שמנהל משא ומתן עם האמריקאים. זה סחר חוץ אצלנו, בשיתוף פעולה עם משרד האוצר שהיה בתוך התמונה ומשרד החקלאות. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא חלקתי על זה. אני חלקתי ואמרתי שמי שיזם מתן תרופה לפני מכה, עוד לפני שטראמפ החיל את המכסים על כל העולם בגלל גירעון הסחר שלו הכלל עולמי, אנחנו חשבנו שאם ניתן לו סוכריה, אז כנראה הוא ילך לקראתנו. בשורה התחתונה, אנחנו עדיין נמצאים ב-15% מכס על הייצוא הישראלי כמו כולם. זאת עובדה, לטעמי. אם יוכלו לתקן אותי אני אשמח. אני רוצה להגיד לחברי הכנסת וגם לשרים וגם לאדוני היושב-ראש, ההסכם הזה הסכם רע. הוא לא רק רע לחקלאים. ההסכם הזה מחר בבוקר יעלה את יוקר המחיה. בעוד ארבעה חודשים מטילים מכס על מספוא שמגיע מהים השחור. הדבר הזה התגלגל מייד לצרכן. אני לא יודע כמה יודעים כמה עולה היום עוף ממוצע ששוקל קילו וחצי. לא בטוח שכולם יודעים פה, אז אני אומר, 30, 32 שקלים. בעוד ארבעה חודשים זה יהיה 45 שקלים, ואתם כולכם זוכים עוף בשקל. ברגע שמטילים מכס של חמישים אחוז על מספוא לענף הפטם שהוא הצרכן העיקרי, המחיר יעלה. זה ההסכם. זה כתוב בהסכם. אני עדיין לא מדבר על ארבעים פריטים שנכון שהצליחו המשלחת הישראלית למתן את הירידה על פני עשר שנים. זה מזכיר לי את הבדיחה, לשיטתך, כבוד שר החקלאות, נרגיל את הסוס כל פעם לשתות טיפה פחות, ואנחנו יודעים מה קרה לו בסוף. והדבר הבא זה שאנחנו עוד מוציאים מהכיס שישים מיליון שקל לסבסד את התבואה מארצות הברית כל שנה במשך עשור. 600 מיליון שקל אנחנו משלמים לסבסד שנוכל להביא יבוא בתנאים תחרותיים למה שהיום בלי מכס שמגיע לנו מהים השחור. אנחנו צורכים היום כמעט מיליון טון מספוא, אז נכון שבהסכם יש 300,000 טון מהאיחוד האירופי ללא מכס, אבל באיחוד האירופי אין את מה שאנחנו רוצים. אולי קצת בצד המזרחי, פולין, רומניה, אולי. המשמעות של כל ההסכם הזה זה שבגבעת טראמפ, שלא מזמן חנכנו אותה ברמת הגולן, מגדלים שם תפוחים. היום נפתחה המכסה בעוד 14,000 טון, היום. מי יגדל שם תפוחים אחרי שהשקענו שם הון תועפות? מי יגדל שקדים? מי יגדל אגסים ברמות נפתלי ובאביבים ובדישון? מי יגדל? שמביאים חופשי? מה, שכחתם שנתיים של מלחמה? אגב, אני מסכים על קריית שמונה, צריך לטפל בה, כמו בכולם. ואני סומך על זה שיטפלו. אני חלק מהטיפול ושותף מלא, ואני מקווה שנצליח, ומגיע לנו הרבה יותר לצפון, אבל בכלל. הולכים להביא מוצרים מוגמרים מארצות הברית של תפוחי אדמה. נסגור פה מפעלים, 25,000, 30,000 עובדים הולכים הביתה. אל תשכחו שאני גם יושב-ראש המגזר העסקי, ויותר חשוב, אף אחד לא דיבר אתנו. מתי נחתם ההסכם הזה? מתי התחלתם לנהל משא ומתן? באפריל, מאי, יוני 25'. מי ישב אתנו? כשאתם רוצים אותנו, אז יודעים לקרוא לנו. עכשיו אומרים לי בוקרה? אדוני שר החקלאות, אני לא מבין איך עושים עליך סיבוב, סלח לי על הביקורת. אין מצב שאתה עם כל הקרדיט שלקחת בה ומגיע לך בשלוש שנים האחרונות, על כל מה שעשית ואתה עושה, אין מצב שעושים עלינו סיבוב עוד הפעם. לא בוקרה. אין בוקרה. עד שלא יהיה הסכם חתום, אני מבין את גודל השעה. הנשיא טראמפ, כולנו יודעים מה העוצמה שלו. אבל אנחנו יודעים גם מה אנחנו ומי אנחנו, ומה מגיע לנו אחרי שתרמנו פה שנתיים במלחמה הזאת, כל אחד מאתנו, ואתה צודק עם האורות, כן, אתה צודק, אדוני השר, אבל שלא עשו לך סיבוב. אין אנחנו נשב איתם מחר. אתמול. ואני כל כך מאושר לשמוע את יושב-ראש הוועדה ואת חברי הכנסת, ובשיחות שלי עם חלקכם וגם עם כבוד הרב גפני, זה פשוט מחמם לי את הלב שיש ועדת כספים אמיתית, שאני בטוח שהיא תשמור עלינו, ואני בטוח שהיא תעזור לנו. לא בוקרה. לא ילך, אני אבקש. לסיכום הדברים, אחד, היזהרו לכם, ההסכם הזה יעלה את יוקר המחיה. שיירשם בפרוטוקול מה שאני אמרתי. מחיר העוף בעוד ארבעה חודשים יעלה לחמישים שקל. זה מה שיקרה. האוצר שם 600 מיליון לעשר שנים בשביל לסבסד את ארצות הברית, אמריקה הגדולה. לנו לחקלאים עוד אין שקל, אחרי שכבר הבטיחו לנו מיליארד וחצי על המדרגות שירדו, חלילה, אם הייתה עוברת הרפורמה של פורר לפני כמה שנים, מה שאתם עצרתם יחד אתנו ולזכותכם ייאמר, ולכן הבקשה היא מאוד פשוטה: תקראו טוב את ההסכם, תיקחו גם את ההסכם באנגלית, תבינו בדיוק חברי הכנסת, מה כתוב שם, תראו שזה לא מוריד את יוקר המחיה, זה מעלה את יוקר המחיה, זה מפרק את ענף החקלאות, ואתם יודעים מה הערך שאני לא צריך לתת לאף אחד מכם הרצאה, אתם עושים את זה הרבה יותר טוב ממני, מה הערך שלנו החקלאים והתעשיינים, שאנחנו משקיעים פה לטובת ביטחון המזון. תודה אדוני היושב-ראש, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו מדברים כאן על סוגיה שלכאורה כאילו מתמקדת בעניין של מכסים, אבל אל לנו לשכוח, שהעניין הזה בסופו של יום ישתקף במהות של החיים של האנשים שחיים כאן ושל האזרחים. חשוב לנו לזכור שיש לנו כמעט מיליון משק בית שחיים מתחת לקו העוני, מתוכם מיליון ילדים. 58% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני, 25% מהילדים החרדים חיים מתחת לקו העוני, ואני רוצה לדבר ספציפית על ההשלכות וההשפעה בתוך החברה הערבית, ולהביא דוגמה אישית. אני תמיד אמרתי ועדיין גאה, למרות שמזמן לא הייתי באדמות ובשדות, אני פלאחה, פלאחה בן פלאחין, שפעם האדמה נתנה לנו את הכול, וחיינו בכבוד, ולמדנו ועבדנו בתוך השדות, גם כילדים קטנים. ואני רוצה, כבוד שר החקלאות, להזכיר לך את העמק הכי גדול במדינת ישראל, סהל אל בטוף. 55,000 דונם, שמתוכם מזה כמעט יותר מעשור, 15,000 דונם מוצפים במים, שאי אפשר להוציא מהם כלום. שלפעמים האיקרים נוטעים ושמים ומשקים והכול, ובסוף בא החורף ומציף את הכול. יש מחסור במים במדינת ישראל, ושם יש עודף של מים שיכול להציל מאות-אלפי אנשים ואזרחים, ואם נדבר על החברה הערבית באופן ספציפי ועל העמק הזה אל בטוף באופן ספציפי ונסתכל על כל הסוגיות - על העוני, על המחסור בעבודה, על תעסוקת נשים, על פיתוח האזור, על יוקר מחייה, על כל הדברים, אנחנו נראה, שאם נשים השקעה במקום הזה, אנחנו כולנו נרוויח. לא רק החברה הערבית. המדינה גם תרוויח. במקום שאנשים יישבו בבית בלי עבודה, יש להם עבודה קרובה שהן יודעות לעשות, שהן יכולות לעשות, שאפשר להביא ממנה אוכל, להוציא מתוך העוני שיש ארוחה חמה בבית, אבל הדברים נתקעים, ואנחנו כל פעם מדברים על סוגיה אחת כאילו שהיא מקום כזה סטרילי, נקי שלא נוגע לשום דבר אחר. הכול קשור בכול, ובכל מקום יש ממשקים לכל הדברים, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת גם לפנות לשר החקלאות. ישנה תוכנית שכבר התחילו בה, תוכנית ראשונית לפחות, לאפשר את הגישה לשדות, במיוחד בימים הקשים, אז להמשיך לפחות בתוכנית שאושרה. ישנם תקציבים שהם מיועדים גם למקום הזה, אז להעביר אותם ולעשות את מה שצריך לעשות. אני כמובן, אתה שאלת אופוזיציה, קואליציה, אני חושבת, שבסופו של יום אנחנו כאן כדי לשרת את האזרחים. לשרת את האזרחים, לראות את הטובה של האזרחים. זה אומר, שזה יפגע בעסקים המקומיים, זה יפגע באיכרים, בפלאחים, אז למה שלא ניתן להם, למה לא לתמוך בהם ולתת להם משהו, קרקע יציבה שיכולים לעמוד עליה ולראות אופק? שהם יכולים להיות לא רעבים וללמד את הילדים שלהם ולאשר סיכויים לחיים אחרים, לאותם ילדים שייצאו ממעגל העוני כמו ספירלה, ההורה, הסבא, ההורה, הילד, הנכד, ואנחנו חוזרים וחוזרים על כל הדברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> שלום, אני הבעלים של חברת סולבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היא הייתה פה בוועדה הרבה פעמים. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> כן, הרבה פעמים, ויש לנו הכבוד היום, משום מה, ששני שרים במדינת ישראל יושבים אתנו, וגם העוזר מר שמחון, שכרגע יצא, אז תודה רבה על הכבוד, ואני רוצה להגיד כמה מילים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נמצא פה גם מנכ"ל משרד החקלאות. << דובר_המשך >> עדה בר קמא: << דובר_המשך >> אדוני השר ברקת, שלום, אני עדה, אתה זוכר אותי, אני המפעל האחרון והיחידי לייצור שמן וכוספא במדינת ישראל. אני מה שמגדירים, הביטחון התזונתי של מדינת ישראל. השר דיכטר גם מכיר אותי, דיברנו רבות, גם הוא מבין את הערך של מפעל סולבר, המפעל האחרון במדינת ישראל. אנחנו צירפנו לחברי הוועדה היקרים מכתבים מאוד חשובים ממשרד החקלאות וממשרד הכלכלה ומרחל ומחברי הוועדה, כמה המפעל שלנו הוא חשוב. רק לפני מספר חודשים אישרו לנו להעריך את המכס מגן על הכוספא. אנחנו עשינו השקעות עתק במפעל, ואמרו לנו גם שנקבל עזרה בהשקעות. ביום שהאריכו את הצו של מכס המגן, לא ענו לנו יותר, לא במשרד התקציבים שהיה כתוב שהוא צריך לעזור לנו, לא ענו לנו בטלפון של משרד הכלכלה, לא ענו לנו במשרד האוצר, אף אחד לא ענה לנו. הטלפון נותק. אנחנו נשארנו בלי שום מענה למה שהבטיחו לנו בכתוב כאן בוועדה. אז היום, אם אנחנו מאשרים את הצו הזה, אני רק רוצה לסבר את אוזן הוועדה, ארצות הברית מייצאת 120 מיליון טון של כוספא. מדינת ישראל בסך הכול יש לה פחות מחצי חצי אחוז מתוך כל מה שהם מייצאים, וזה מה שהוועדה, או סליחה, יפעת או כל הצוות ששלחו לארצות הברית, היה צריך להגיד לאמריקאים: אמריקאים יקרים, יש לכם 97 סעיפים. יש סעיף אחד שבו יש למדינת ישראל מפעל אחד אחרון. בסך הכול פחות מחצי אחוז מהייצוא שלכם זה המפעל הזה. אם אנחנו היום מעבירים את הצו הזה, מפעל סולבר ייסגר, ארצות הברית לא תקבל שום דבר מזה - היא רק תקבל מזה ש-150 טון שמביאים כאן למדינת ישראל לא יקנו אותו בארצות הברית, ומה עשינו - נתנו במה ליבואנים. שוב פעם, כמו שעשיתם לנו לפני כמה שנים בשמן, צריכים להוריד את המכסים כי השמן יירד. השמן עלה, היבואנים חגגו. אתם יודעים, רק לפני שבוע משרד החקלאות נשאר ללא שמן מספוא. אתם יודעים למה? כי אנחנו המפעל היחידי שהצענו הצעה, המפעל היחידי, כי היבואנים לא רצו להציע הצעה, כי הם אמרו שזה לא משתלם להם, אז מדינת ישראל נשארה בלי שמן מספוא, מדינת ישראל תהיה רק עם יבואנים בכוספא, שזה האוכל של מדינת ישראל, האוכל לחיות. וזה השמן. אנחנו המפעל היחידי שמייצר שמן טרי יום-יום. כל מפעלי המזון לוקחים רק את השמן שלנו, כי הם לא יכולים לייבא שמן טרי יום-יום. אז מה יהיה כאן במדינת ישראל? מה? מה אנחנו נגיד? האמריקאים אמרו, כי אני ראיתי משפט שאמר כאן אדוני שמחון, שלא נמצא כאן, זה לא תכתיב אמריקאי, אז מה קרה כאן? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, אני חייב לנסות להיות קצת יותר מדויק. הסיכוי שלנו לשנות את ההסכם מול האמריקאים הוא שואף לאפס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא לא מבקשת לשנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן אני בא ואני אומר, כל הסיפור כן תכתיב, לא תכתיב, זה בכלל לא משנה. האירוע פה מבחינתנו הוא אירוע של התנהלות מול האוצר, ואיך מתנהלים מהבחינה הזאת. זה האירוע כרגע, אנחנו לא יכולים, ואנחנו בטח לא, אני בטוח שאין אף אחד שחושב על זה פה עכשיו להיכנס ולהגיד להם לכו לאמריקאים, תשנו תנאי כזה, תנאי אחר. זה לא יהיה. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> אדוני היושב-ראש, לצערי הרב, לא שיתפו אותנו במשא ומתן. אנחנו הצענו שנבוא לעזור במשא ומתן. כנראה המשא ומתן לא היה טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מעשה עשוי. << דובר_המשך >> עדה בר קמא: << דובר_המשך >> אבל יש כמה אופציות. דרך אגב, אני רוצה להגיד, המפעל שלנו ממחר בבוקר, אם מעבירים את הצו, ממחר בבוקר נסגר. לכל הדברים האחרים יש מהתהליך של עשר שנים, רק סולבר, המפעל היחידי שבאותו יום שלוקחים לו את מכס המגן, הוא נסגר. המפעל היחידי, אדוני שר התעשייה, מר ברקת. אז אני אומרת כזה דבר, אחד, אפשר מתוך 97 סעיפים, להחריג רק סעיף קטן שהוא לא רלוונטי כל כך לאמריקאים, כי כמו ששמחון אמר, לא היה תכתיב אמריקאי על הדבר הזה. סעיף אחד קטן, כי יסבירו לאמריקאים, שיש מפעל אחד במדינת ישראל בתחום הזה. דבר שני, אנחנו מאבדים כרגע תשעה מיליון דולר בשנה. אנחנו רוצים, שאם עובר הסכם הסחר, אנחנו מבקשים, שזה יהיה מותנה בזה שאנחנו מקבלים תשעה מיליון דולר בשנה. לא מתנה, אלא אנחנו מחזיקים את המלאי למדינת ישראל. אנחנו נותנים את מה שצריך למדינת ישראל. אבל אתם לא מעבירים את זה ושולחים אותנו למשרדים, כי הם לא עונים לטלפון המשרדים האלה. ההחלטה היא מצורפת עם כסף, עם כסף. אדוני ברקת, זה המפעל האחרון במדינת ישראל. אתה שר התעשייה. אדוני דיכטר, אנחנו הביטחון התזונתי של מדינת ישראל. 8 באוקטובר, אנחנו היחידים שעבדנו כאן ונתנו שמן וכוספא לכל מי שצריך. ודרך אגב, כשבז"ן הופצצה, אנחנו פירקנו מהמפעל שלנו דודים ועמדנו ונתנו לבז"ן דודים בשביל שבז"ן יתחילו לעבוד. אנחנו הציונות האמיתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לזה מחלוקת, דרך אגב. הרב גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכניסים אותנו למציאות בלתי אפשרית. עם מה שסיימה המנכ"לית של סולבר, היה פה בדיון הרבה פעמים, והייתה החלטה בסופו של דבר, שהמפעל יישאר, והמציאות הזאת היא מציאות שבאים עכשיו וסוגרים את המפעל. המפעל היחיד, כפי שהיא אמרה, אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים שאני מסכים איתם. אנחנו יודעים את זה. זה עבר כאן, והיינו צריכים לשכנע את שר האוצר ושכנענו אותו שסולבר יישאר במתכונתו הקיימת וזאת המציאות. לא יכולים לבוא לפה שרים, לוועדת הכספים. ועדת הכספים צריכה לפקח על עבודת הממשלה. ועדת הכספים צריכה להיות זאת שמחליטה בסופו של דבר. אמרתם, השרים, אני מקבל את הדברים שלכם. אמרתם שלא הייתה ברירה והגענו להסכמה והסכמנו, כאשר במקביל אנחנו משפים את החקלאים. אני לא אתחיל לנאום עכשיו שעם בלי חקלאות, מה המצב שלו. המציאות הזאת היא מציאות, שאתם באתם לפה מבלי שאתם מביאים לנו תוכנית. תגידו, עם מי ישבתם? מי היה זה שייצג את החקלאים? את החקלאים עצמם. מי היה זה שייצג את המפעלים? שר החקלאות בא לפה, ואני מכבד אותו ואני יודע שהוא עשה עבודה נפלאה במשרד החקלאות. הוא בא לפה, הוא רוצה את האישור שלנו. והשאלה הראשונה המתבקשת, תגידו, אתם הממשלה, עם מי ישבתם? אתם אומרים שצריך לשפות. שניכם אמרתם את זה. צריכים לשפות את החקלאים? תגידו מה התוכנית. יכול להיות שאני אצביע בעד. אם לא, אני אצביע נגד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> די, נו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אל תגיד לי, די. עשיתם תכנית שאני הייתי צריך להילחם נגדה. דרך אגב, הביאו אליי את ההסכם עם ארצות הברית ולא הבאתי את זה לדיון. זה היה כבר לפני כמה חודשים. וחנוך הוא יותר מוכשר ממני, אבל אני במפלגה כזאת של מה יותר טוב לא להביא. ראיתי את מה שהם הביאו לי, זה היה כבר לפני חודשים ארוכים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היה תיקון באחד בדצמבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות. מה זה משנה? אבל לא הבאתי את זה לדיון. ידיי, אמרתי, לא תהיה במציאות הזאת שסוגרים פה את החקלאות. עם כל הכבוד, הוועדה הזאת לא נתנה אף פעם שיפגעו ככה בחקלאות. אני אין לי טענות. אני יודע, ראש הממשלה אומר דברים שהם דברים נכונים, טראמפ, אנחנו יודעים מה זה, אבל לפחות את זה שאתם באים לפה ואתם מבקשים שנצביע בעד, תגידו עם מי ישבתם, למה הגעתם. נחליט, האם אנחנו מצביעים בעד או שאנחנו לא מצביעים בעד, אבל לשבת עם האנשים שנפגעים, למצוא פתרון לסולבר. אני לא יכול להצביע על הסכם כלשהו שאין פתרון למפעל הזה. השקענו פה הרבה שנים מחיי הוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, הבטיחו לנו פתרון. גם היה פתרון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ולכן, אדוני היושב-ראש, אתה עושה נכון את מה שאתה עושה. אני מגבה אותך, אני אצביע נגד. אם לא יהיה הסכם עם החקלאים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה הרב גפני. חברת הכנסת פרקש, את צריכה לצאת לנהל ועדה, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אני מצטרפת לדברים שנאמרו, ואני רוצה להביע את התמיהה שלי מכל התהליך. קודם כל, כולנו עקבנו בעיתונים, בפרסומות. הדברים היו ברורים. ממשלת ישראל נוקטת באקט מונע למכסים של טראמפ, ומטילה מיסים על החקלאות. זה מה שיפתור את הבעיה וימנע את הטלת המכסים האמריקאים בתוכנית האמריקאית. במבחן התוצאה, האקט המונע הזה שנעשה בבהילות ואולי אפילו בפזיזות, לא השיג את התוצאה, כי גם הטלנו את המכסים וגם בסוף קיבלנו העלאת מיסים כמו כל המדינות ב-15% מהממשל האמריקאי. אז עכשיו נשאלת השאלה, למה בעצם אנחנו יושבים כאן ובכל זאת מתבקשים לאשר את הדבר הזה שהוא בעצם נועד מראש להיות אקט מונע למכסים על הכלכלה הישראלית? אם האקט המונע הזה נכשל, אז למה בכלל אנחנו כאן? זו שאלה ראשונה. דבר שני, אני רוצה לשאול, ותכף אנחנו נדבר על הדברים, איך ייתכן שדבר כזה שאנחנו עושים מגיע לכאן כמו שנאמר קודם, כשאנחנו יודעים שהוא יפגע בחקלאות הישראלית, בלי המהלך המשלים של הפיצוי והתמיכה של אותה תעשייה? אני רוצה להזכיר לך היושב-ראש, שאת אותו הדבר אתה עשית בתחום אחר. היה לנו כאן את חוק הפילרים בנושא ההייטק. פנית למשרד האוצר, אמרת להם: אם עד יום איקס וואי זד, לצד זה שאנחנו מטילים מס חברות אחר על חברות טכנולוגיות כחלק ממהלך בין-לאומי, אתם לא תפרסמו את הצד השני, דהיינו, את ההגנות ואת התמריצים ואת הבנפיטים, אני אעצור פה את החקיקה. אמרת את זה. פה אנחנו בתעשייה יותר חלשה, לא פחות חשובה לביטחון התזונתי ולביטחון של ישראל, לא, אבל מה שהוועדה פה עשתה - פרסמו את הבנפיטים ויש תהליך שהולך ומתגלגל, ולכן פה אני לא מבינה את רמת העבודה שיושבים שני שרים ואומרים: יהיה בסדר. מה אומרים לנו? אומרים לנו יהיה בסדר, על גבם של החקלאים. אומרים אנחנו נשב, נכין את הבנפיט, את ההגנות ואת הפיצוי להם, אבל עוד לא ישבנו איתם ועוד לא דיברנו איתם, וכמקובל במקרים כאלה שהם ככה חלשים מקצועית, שולחים את אדון שמחון שיגיד צריך לעשות את זה כי זה מה שראש הממשלה עושה. ולכן אני אסיים גם במספר שאלות. מה העלות התקציבית של הדבר הזה? מדוע אגף התקציבים הוא לא זה שהציג את זה כמו כל הדברים שאתם יודעים להציג? יש לי הרגשה שיש לכם הסתייגויות בעניין הזה. מה הדבר הזה עושה ליוקר המחיה שלנו ממש בנתונים מדויקים? ממה שאני מבינה זה ייקר לנו את הבשר, את החלב, את הביצים, מעבר כמובן לפגיעה התעסוקתית, כשאנחנו - השר דיכטר, אני יודעת שאתה העברת החלטת ממשלה שיש יעדים לחזק את הביטחון התזונתי של מדינת ישראל. אנחנו יודעים שהדברים האלה הם חשובים לחוסן שלנו, ולכן אני גם חושבת שזה לא בשל, שזה לא תקין, ואני גם פונה אליך שר הכלכלה, אתה יודע ניר, אני יודעת שמאוד חשוב לך הנושא של יוקר המחיה אבל אתם בפועל במעשים, עושים בדיוק ההפך. קראתי על התוכנית שלך אתמול. יש לנו שוק ריכוזי כושל במבנה שלו, קבוצות מטורפות של יבואנים עם כוח שוק, של חברות מזון עם כוח שוק, אז מה, אתה עושה ביניהם מבצע פרסומת חמישים מיליון שקל מתנה למי שיוזיל את המוצרים ויקבל פיצוי על מוצרים אחרים שהוא ייקר אותם? צריך לעבוד, לא לעשות קמפיין, צריך ועדה לפירוק מונופולים וכוח שוק בכל התעשייה הזו של המזון. אתה יודע שאנחנו בוועדה עם גפני ועם ביטן ניסינו לקדם חוק לעצירת השתוללות מחירים בימים של מלחמה ואתם בלמתם את זה, למרות שאמרת שאתה תומך בזה. ולכן מה שאני אומרת, נדרשת כאן עבודה, ולהגיד חשוב לי יוקר המחיה זה לא מתיישב עם המעשים, אני מצטערת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. לפני שנמשיך, אוראל, איפה אתם עומדים מבחינת כל הנושא של המגעים מול החקלאים, מול התעשיינים? להערכתך כמה זמן? אני מבין שלא ממש ישבתם. כמה זמן להערכתך צריך לשבת כדי לבוא לפה עם איזשהו משהו מוגמר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני על הדרך גם אנסה לענות על השאלה של חברת הכנסת פרקש. כידוע או לא כידוע, על אף הדברים שנאמרו פה, משרד האוצר ואגף התקציבים בפרט לא היו חלק מתהליך התוויית ההסכם. ניתן להגיד שאף הודרו ממנו. אנחנו בימים אלו לומדים את פרטי ההסכם. ההסכם המפורט הוא עבר אלינו רק לאחר חתימת הדברים. אנחנו נצטרך זמן ללמוד גם את המשמעויות האופרטיביות וגם את המשמעויות התקציביות. כמו שאתה שם לב, האירוע פה הוא מורכב. מהדברים ניתן להבין שלא במשרד החקלאות ולא במשרד הכלכלה כימתו את המשמעויות התקציביות הנרחבות שיש להסכם הזה, הן מבחינת העלויות הישירות של ההסכם והן מבחינת אולי האדוות שהוא מייצר בכלכלה הישראלית שיש שחושבים שדרוש לתת להם מענה. אנחנו לומדים את הדברים, לאחר שנלמד אנחנו נצטרך גם לנהל איזשהו תהליך חשיבה כיצד אנחנו מוצאים את המקורות הנדרשים לטובת ההסכם. משרד האוצר מחויב לכל החלטות הממשלה וגם להסכמים החתומים עליה. כמה זמן זה ייקח? אני מעריך שזה ייקח תקופה מסוימת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה? קריאה: שיענו לטלפון קודם. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> למי לא ענינו לטלפון? האירוע הזה הוא מורכב, אנחנו צריכים לעשות עבודה מקצועית בשביל להבין את המשמעויות. זה ייקח זמן. ברגע שנגיע לממצאים אנחנו נשתף אותם גם את משרד הכלכלה וגם את משרד החקלאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא תהיו מוכנים אני מבין לשבוע הבא. << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לעוד שבועיים? << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> לא היינו חלק מתהליך ההתוויה שלו. אני לא יכול כרגע לתת ליושב-ראש התחייבות לגבי הזמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשאל את הממונים בלשכת שר האוצר, שיגידו לו מתי הם יהיו מוכנים. הם צריכים לקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם מאוד עסוקים בלשכת שר האוצר, יש להם הרבה דברים לעשות. כן, אדוני השר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ברשותך, אולי נענה למכלול דברים שנאמרו כאן. אני רוצה להתחיל עם אוראל מהאוצר. קוראים לו נוח האקר, הוא נציג האוצר בוושינגטון, הוא היה בכל המפגשים. זה שלעיתים האוצר התנגד לפרוס את חמישים המוצרים, שורות המכס לעשר שנים, האוצר התנגד. בדיון שהיה לנו אצל ראש הממשלה שר החקלאות ואנוכי התעמתנו עם שר האוצר בנושא, ורוה"מ הכריע שנלך לכיוון של לפרוס לעשר שנים. אתה לא יכול להגיד, אתה לא יכול להגיד שמשרד האוצר לא היה באירוע. משרד האוצר התנגד לעסקה שאנחנו שדרגנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חמור מאוד שלא אומרים פה אמת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> דבר שני, אני מכיר את השיטה הזאת שלא להיות מעורב, ובסוף עוד להגיד, רגע, אנחנו נלמד את הנושא. כל הנושאים עברו בשקיפות מוחלטת, ולמשרד האוצר, למי שרצה לשמוע, אבי שמחון כנציגו של ראש הממשלה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה, אדוני השר, אני רק אפריע לך שנייה. אמור להתקיים דיון פה על צו תעריף המכס והפטור ממס טובין – הצבעה על הנושא של הרכבים. קיבלנו כרגע הנחיה מהיועץ המשפטי לוועדה שאסור להצביע היום מכיוון - זה לא משנה אם זה נכון או לא. יש לי כרגע הנחיה מהייעוץ המשפטי של הוועדה שאסור לי להצביע היום על הצו הזה ולכן הצו הזה לא יוצבע היום. כרגע יש לי הנחיה שאני לא יכול להצביע ולכן לא תתקיים הצבעה היום. ראיתי את הנציגים של אגף תקציבים. זה יהיה או מחר או ביום רביעי. נאמר לי שהייעוץ המשפטי טוענים שפורסם צו לא נכון. בהנהלת הוועדה אומרים שכן פורסם. אני לא רוצה כרגע לרדת לשורש העניין. יש לנו לו"ז עמוס ולכן אני אתקדם הלאה. אני רק אומר, אם יש מישהו שמחכה לאירוע של הרכבים הוא לא יהיה היום. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הנושא השני שהעלה דובי אמיתי, נושא החיטה. תראו, האמריקאים, רוצה להזכיר לכם, נותנים סיוע לממשלת למדינת ישראל ב-3.8 מיליארד דולר בשנה, וראש הממשלה התחייב להתחיל ולצמצם - אגב, לגמרי, את הפער של הסחר, בהעברת חצי מיליארד דולר חיטה לרכישה בארצות הברית שעולה כמה עשרות מיליוני שקלים - זה נכון, האמריקאים אומרים, תראו, אנחנו נותנים לכם סיוע 3.8 מיליארד דולר, ופער הסחר הוא בין 7 ל-8 מיליארד דולר. אנחנו מבקשים שתתחשבו, וגם אם זה יעלה לכם בשוליים כמה עשרות-מיליוני שקלים, זו הציפייה שלהם. אתם יודעים מה? קשה מאוד להתווכח עם אמריקאים שנותנים לנו כזה סיוע ולהגיד להם: אנחנו עוד לא יכולים, כי עוד לא סגרנו פנימית אצלנו, מה שאני מסכים שצריך לסגור, ואני מסכים שהאוצר פה גורר רגליים. האוצר גורר רגליים, וצריך לטפל בזה. אבל אתה לא יכול לבוא לצד האמריקאי, לנהל משא ומתן, להגיד להם: תראו חבר'ה, תודה רבה על 3.8 מיליארד דולר, אבל שישים מיליון שקל אנחנו לא מוכנים להשקיע בשביל לצמצם את הפער בחצי מיליון דולר, ואם ניכנס לפרטים של איך ניהלנו את המשא ומתן, חלק מהאנשים הדירו את עצמם מהמשא ומתן בשביל לבוא אחרי זה ולנהל משא ומתן פעם שנייה - לא מכובד בלשון המטה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> דברים חמורים מה שאתה אומר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זו האמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כבר הדבר השני החמור שהוא אומר מלבד זה שאמר שגם היו אוצר, ופה באוצר אמרו שלא היו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אבל אנחנו מכירים את הבן אדם, הוא היה בדיונים. יש לו שם. הדבר הבא זה התייחסות לסולבר, שאני חייב להגיד, מאוד קשה לי. מאוד קשה לי עם מה שאת אומרת. מה אומרים לנו בעצם האמריקאים - אין לכם גידול כופסא. אין לכם אורז, אין לכם קנה סוכר, אין לכם קפה, ולכן מבחינתם, ברגע שאין פה, אין חקלאות - - - בישראל, לכן הם לא הסכימו לפרוס לעשר שנים. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> זה לא קשור. אבל קונים מהם. אם אנחנו נסגרים אין להם- - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני רק מסביר לחבריי. אני רוצה להסביר שכופתא אין גידולי חקלאות. זה לא חקלאות. << אורח >> עדה בר קמא: << אורח >> זה לא קשור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מאפשר להיכנס בדברים, גברתי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> וכלי הסיוע שיש למשרד שלנו, אל מול מה שאת מבקשת, יש פער. אם רוצים להתעסק עם המפעל הספציפי בתמיכות, זה דיון אחר, זה דיון שאני אומר לכם, שיש מאות עסקים בישראל, מאות עסקים שבעקבות הטלת המכסים, ייתכן ויצטרכו לשנות את שיטת העבודה שלהם. חלקם ייפתחו חדשים, חלקם ייסגרו. זה דיון מורכב מאוד בתחום העסקים. המשרד שלנו, ממשלת ישראל שמה הרבה מאוד משאבים במפעלים שמגדילים את הייצוא. אנחנו עושים היום 160 מיליארד דולר ייצוא והיעד שלנו נגיע לטריליון דולר ייצוא. לנו אין מספיק כסף לתמוך בצמיחה של הייצוא. קו הכסף, אנחנו מוגבלים - הלוואי והיה לנו יותר כסף לתמוך במפעלים שמגדילים את היקף הייצוא, מגדילים את המטבע. כאן לא מדובר על מפעל מוטה יצוא. מדובר על משהו מקומי, וחשיבותו ככל שגדולה, זה כלים אחרים מאשר יש כלים למשרד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני מבין את החשיבות, כולנו פה מבינים, אף אחד לא אומר שלא, וגם אני יודע שהשר דיכטר מבין את החשיבות. הוא אומר תביאו את הכסף. אני אגב חושב שאי אפשר להסתמך סמוך על סמוך, שהאוצר יביאו, במיוחד שאנחנו שומעים פה אותה מחלוקת. אין דבר כזה. אנחנו לא יכולים, אנחנו מכירים את מפעל סולבר, ואוראל אני אומר לך, מפעל סולבר, היית צריך לבוא לפה עכשיו- - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אנחנו לומדים את הדברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב, לא צריך ללמוד. אני אגיד לך למה לא צריך ללמוד את הדברים, כי הייתה התחייבות. כשיש התחייבות צריך לבוא לראות איך מקיימים את ההתחייבות הזאת. אנחנו פה עברנו דיונים- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל יש לו שר שהוא חלק מהממשלה והוא נוכח בישיבות ממשלה ויכול היה להנחות את הפקידות שלו, לבוא ולהתכונן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יכול להיות, אבל כשאני בא, אתה יודע, בסופו של דבר האוצר אומר לך: לא הייתי נוכח מצד אחד בדיונים. מצד שני אומר השר הביא גם שם של בן אדם שהיה נוכח פה, אז אתה יודע בסוף מי נופל? אותו מפעל נופל הכיסאות. יותר מזה, בוא רק לא נשכח, מה קורה כשמשחררים את היבוא עד כדי כך שיעשו מה שרוצים. בסופו של דבר אין מישהו שמפקח על אותם יבואנים. עסקים בארץ נסגרים, ואז היבואנים עוד פעם מרימים מחירים. ראינו את זה בכל היבוא, ולכן אני לא חושב שזה הפתרון. אם לא נביא פתרון ארוך טווח לאותם חקלאים, אז אני חושב שיוקר המחיה יאמיר ויהיה לנו רק יותר גרוע. צריך לחשוב ולהביא את הפתרון עם הכסף עוד לפני שמצביעים על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולכן מה שיקרה זה כזה דבר. אנחנו כרגע נסיים את הדיון. אנחנו נקבע דיון המשך אחרי שנשמע מהתאחדות התעשיינים ומנציגי החקלאים שישבו איתם והם לקראת סיכומים בנושא הזה. אני לא רואה איך אפשר לקדם את החקיקה הזאת בלי שהדבר הזה מתכנס לסיום. מכיוון שאמרת לי שאתה לא יכול לקצוב סד זמנים, אני לא יכול לעשות כמו שעשינו בחוק הקודם, והם אמרו לנו ולכן אמרנו. זה צריך להיות מוגש ומפורסם עד יום איקס ואז אנחנו נמשיך הלאה. מכיוון שאתה לא יודע, אז אני מאוד רוצה לתמרץ אותך לחזור הביתה למשרד האוצר ולהסביר להם שכדי להתקדם צריך לשנס מותניים, צריך לעשות לזה זמן, צריך לשבת עם כל מי שצריך לשבת, לגבש מדיניות שלכם, ללמוד מה שצריך, אחר כך לשבת עם סולבר, עם התעשיינים, עם החקלאים, עם כולם, ולראות איך מטפלים בפגיעה שההסכם הזה גורם. כאשר זה יהיה מוכן או לקראת סיום, תעדכנו אותנו ואנחנו נקיים דיון מחודש בנושא הזה. עד אז אני לא רואה אפשרות להתקדם בתהליך החקיקה. תודה רבה, אנחנו נסיים את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:25. << סיום >>