פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 541 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ו (13 בינואר 2026), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר יעקב אשר רם בן ברק משה טור פז שרון ניר מאיר פרוש מטי צרפתי הרכבי אליהו רביבו יעל רון בן משה אלעזר שטרן חברי הכנסת: ולדימיר בליאק מירב כהן מיקי לוי משה סולומון משה סעדה מוזמנים: יוסי פוקס – מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה יעקב בליטשטיין – המשנה למנכ"ל, משרד הביטחון אביגדור דיקשטיין – רע"ן חרדים, צה"ל, משרד הביטחון מרים גראזי רוזנבאום – יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך דרור גרנות – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר יצחק דויטש – רב, מנהל מחלקת ליווי רבני, יצחק דויטש שלומית רביצקי-טור פז – מנהלת המרכז לחברה משותפת, המכון הישראלי לדמוקרטיה אשר יהלום – חבר הנהלה, חוג הפרופסורים לחוסן לאומי בנימין שוורץ – חוקר תחום צבא וחרדים, מכון תורת המדינה שילה מרום – מחנך במכינה קד"צ בקשת, רמת הגולן, פורום המילואימניקים הדתיים יובל שיינין – חבר, פורום המילואימניקים הדתיים מלי שטריגלר – חברת הצוות המנהל, שותפות לשירות שבות רענן – ראש תחום מדיניות, תנועת המילואימניקים איילת עירון – מקדמת מדיניות, פורם נשות המילואימניקים מיכל ברקאי ברודי – מייסדת 'המתמרנות' יונתן רינגלר – המילואימניקים של בנט שחר ורון – רס"ן במיל, 'כתף אל כתף' עמרי רונן – מילואימניק, אחים לנשק חנניה אבן חן – הלומי קרב ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור איילת לוי נחום מנהל הוועדה: יוני בן הרוש רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> התחלנו. אלעזר, ארבע דקות נשארו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני כרגע בסעיף 6 (א1). אני שואל, נוסף על המידע כאמור בסעיף קטן (א) ימסור משרד החינוך למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל לפי דרישתם נתונים שיש בידיו בדבר לימודיהם של מתגייסים לצבא ההגנה לישראל או לשירות לאומי אזרחי במוסד חינוכי כהגדרתו בסעיף 26יב לפני גיוסם. מה שאני מבקש לדעת, האם הכוונה כאן, ואם לא, אני רוצה שזה יהיה, כמו בבתי ספר תיכוניים שלנו שאנחנו יודעים כמה מתגייסים מכל בית ספר, למשרד החינוך יש את הנתונים האלה, כמה הולכים ליחידות קרביות. אני רוצה לדעת האם מדובר פה על המקבילות בציבור החרדי, שזה הישיבות הקטנות? אתה מבין את השאלה, בועז? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אני רוצה לשאול את מי שכתב את החוק, אני לא יודע על מה מדובר פה, האם זאת הכוונה? אני מקווה שכן, אבל זה לא ברור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה בסדר גמור? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רשמתי לפניי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין יעדים באותן ישיבות אז זה לא משנה, כי מי שיושב ולומד ממשיך ללמוד, לכן זה לא - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, יש מספר מוחלט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה נמצא במעודדות גיוס, בישיבות כאלה, או בישיבות שגם ככה הולכות, פה לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז תכניס תוכנית להכנה לצה"ל לחרדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, כי אתה לא בא פה לעשות חינוך, זה לא חינוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תוכנית שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פה זה לא חוק שמביע את החינוך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כיוון שחבר הכנסת אזולאי אמר שזה לא חוק שעוסק בחינוך, מזכיר הממשלה יצא, אז אני רוצה להחזיר אותו למקום הראשון - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> במטרת חוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במטרת חוק הוא לא מביא שם חינוך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 26יג(א) כתוב, הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב, מחוק פה תלמידי הישיבות, בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך תפעל? היא תפרסם פרסומות? חינוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוגר מוסדות חרדיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול מה המשמעות של 'הממשלה תפעל' לגיוס, איך הממשלה פועלת אם לא על ידי פעולות חינוך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקרב הבוגרים של מוסדות החינוך החרדיים, תלמידים שלומדים בתוך הישיבות, כי כולנו פה, גם אתם אמרתם לא פעם, רק עכשיו אולי שיניתם את דעתכם, שמי שתורתו אומנותו יכול לשבת וללמוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ממש לא, מי אמר את זה? אני לא מכיר מישהו מהאופוזיציה שאמר את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נאמרה לו תשובה, הוא לא חייב לקבל אותה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תורתו אומנותו, שכמובן יש לנו על זה ויכוח תהומי, זה מעל גיל 18. מה שכתוב, כדי שהממשלה תפעל לגיוס, גם חבר הכנסת סעדה יודע שגם הילדים שלו, ובעזרת ה' הנכדים שלו, כשפועלים לגיוסם זה בא בשני מקומות, האחד בבית שלו, שתיים, במוסדות החינוך שהם הולכים אליהם. לכן כשכתוב שהממשלה תפעל אני מבין שהממשלה לא יכולה לפעול רק למי שכבר אחרי צו שני או שלישי. יושב פה נציג תומכ"א, הצווים לא מתקבלים כשיש לך תורתך אומנותך, הצווים ניתנים כשאתה בן 17-16.5, לכן כשכתוב שהממשלה תפעל אני בטוח שהפעולות, כמו בכל מקום, מתבצעות לפני הגיוס, לפני צו ראשון ובמקביל לצו ראשון. אני רוצה להבין גם פה אם עובדים עלינו בעיניים ואומרים רק בקרב הבוגרים כבר, או אנחנו אומרים במקומות שבהם אצל הנער הממוצע, אצל התלמידים הממוצעים, הפעילות מתבצעת קודם. סליחה שאני חוזר לעניין הזה, אבל אני מבקש שגם על זה נקבל תשובה, איך הממשלה מתכוונת לפעול. דווקא ברגע הקריטי הזה חבל שמזכיר הממשלה יצא, אם יש טעם לזה שהוא יושב פה – אוה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עוד זה מדבר וזה בא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לאחר מכן נשמע את מירב, כי אתה בזבזת את כל הזמן שלך. עם כל הכבוד, אמרתי שאני עושה השלמות. היה לך הרבה מאוד זמן, תראה כמה זמן. אני בהרבה ועדות, אני לא רואה אדם שמשתלט למעלה מ-45-40 דקות על ועדה. יש גבול. סיימת עכשיו. אם יישאר זמן - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, עם כל הכבוד. מירב, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הייתה לי שאלה למזכיר הממשלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מצטער מאוד, זה לא הולך ככה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה גם לא הולך ככה, אדוני. אתה חושב שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, בסוף אתה יושב ראש ועדה בכנסת ישראל, אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, תדע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש פה עוד הרבה מאוד שרוצים לדבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז מה? רק עכשיו נכנס מזכיר הממשלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא הולך ככה, כי אחרת אתה תגיד ארבע שעות ואתה תיקח את כל הזמן, הראיה, מטי הייתה פה ביום חמישי, דיברה יותר על כל סעיף בצורה פרטנית בפחות זמן. היועצת המשפטית רואה את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה תגיד לי כשאני לא מדבר לעניין, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא ייתכן הדבר הזה שכל פעם שמגיעים אליך זה למעלה משעה ואתה מתחיל עם המונולוגים, עד כאן, לא מוכן. אתה תערער על התהליך? בבקשה, אני מוכן להתמודד עם זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לצערי הרב, ועדת האתיקה לא התייחסה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, מירב. עד כאן. מירב כהן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רגע, שנייה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אני עצרתי אותך, אתה בקריאה ראשונה, אדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הרי אתה יודע שאני אחזור על זה. זה לא יעזור לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירב כהן. אתה בקריאה שנייה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זה לא יעזור לך. אני מדבר לעניין ואתה תיתן לי לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זה משנה? אתה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז אם זה צריך להיות עוד יום, עוד יומיים, עוד שבוע - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה תלמד לדבר לעניין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר לעניין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תלמד לדבר לעניין מהתחלה. דבר לעניין מהתחלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה שמת פה חוק היסטורי עם מיליון סעיפים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, היסטורי זה לא רק לטוב, מה אתה אומר תודה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תראה את מטי וטור פז. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה חוק לדיראון עולם היסטורי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, אתה חושב ככה. תלמד מטור פז ומטי צרפתי ומירב כהן, שאני לא עוצר אותם כי הם מדברים לעניין על הסעיף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני דיברתי על הסעיף, אתה לא שמעת? אני הקראתי לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אבל כל המונולוג בהתחלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני הקראתי לך את הסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל המונולוג, תדבר על הסעיף ותסיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך על איזה סעיף דיברתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תדבר על הסעיף ותסיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז אני אדבר על הסעיף. עוד פעם, בתוך הסעיף הזה, גם כאן, לשם בחינת העמידה ביעדים ברף המינימלי לשנת גיוס, אני לא מבין, עד שכבר יש יעדים, למה עמידה ביעדים נמחקה כאן ובמקום זה יש ברף המינימלי השנתי לגיוס? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> איזה סעיף? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה נמחקה המילה יעדים ונשאר רף מינימלי השנתי לגיוס? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו החלפנו את זה, במקום יעדים קראנו לזה רף מינימלי לגיוס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאני שואל. אני גם שואל אתכם, השאלה היא לא רק לבועז או לאזולאי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יעד זה במובן שאתה מסיים ביעד ורף מינימלי זה המקום שממנו אתה מתחיל. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו החמרה, לעמדתנו זו החמרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בדעה להשאיר את היעדים ולמחוק את הרף המינימלי. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> זו הערה שנייה שלך שאתה רוצה לבטל את מה שהחמרנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות. לא תקבל ממני נקודות על זה שהחמרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היועצת המשפטית, אני בעד למחוק את הרף המינימלי ולהשאיר את היעדים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, קיבלתי את התשובה. אני אזכיר שקודם בתוך הסעיף הזה, בגלל שלא הקשיבו, אני אגיד במשפט אחד, מה שאני מבקש לראות זה שמשרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לפי דרישתם ושהדרישה תהיה על כל מחזור גיוס ולא על כל שנה. כשאני אומר כל מחזור גיוס זה כמובן מקצר את כל הזמנים של ההשתמטות. עכשיו אחרי שנתיים אנחנו נתחיל לראות מי עמד ביעדים ומי לא? שאם צריך שני מחזורים במקום שתי שנים אז אנחנו הולכים אחורה ואחרי שמונה חודשים אפשר לדעת אם עומדים או לא עומדים. שמונה חודשים זה במקום שנתיים, לא במקום שנה. בסעיף 49ז כתוב, ואני מודה שאני לא יודע מה הייתה הכוונה פה, במקום 'רשאי שר הביטחון להסתמך', כתוב בדיוק ההיפך, 'לא יסתמך שר הביטחון'. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> דיברנו על זה, אנחנו מציעים שיהיה פיקוח עצמאי של משרד הביטחון והוא לא יסתמך כמו שהוא עשה מ-2014 - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, ועכשיו אני שואל איך אפשר לוודא שמשרד הביטחון שהיה צריך לעשות את הפיקוח גם קודם, איך ה'לא יסתמך' הולך לזה שכן יהיה פיקוח? איך זה פותר את הבעיה? עד עכשיו הם יכלו לעשות גם כן פיקוח, איך זה פותר את זה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הפתרון של זה הוא בסעיף אחר. דיברנו על זה ששר הביטחון יסמיך מפקחים ולא רשאי להסמיך מפקחים. הפתרון הוא לא פה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת שזו לא זכות בחירה שלו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> גם אז זו לא הייתה זכות בחירה. גם כשהיה כתוב רשאי, רשאי במובן חייב. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן, אבל ניתן לפרש רשאי כזכות בחירה של אותו שר ביטחון. 'יסמיך' זה לא שואלים אותו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אין ספק שיסמיך הוא מחדד ומחזק, אבל גם בעבר הוא צריך לפקח למי שמקבל דחיית שירות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה למען הסר ספק, שזה לא נתון לשיקול דעתו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני עובר לסעיף הבא. ב-49ז1, סעיף 8, כתוב שר הביטחון יתקין תקנות לעניין מילוי חובת נוכחות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה מחזיק את הגרסה הקודמת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> 49ז, סעיף 8 להצעת החוק. עמוד 32. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה זה צריך להיות תקנות שר הביטחון, כאילו להשאיר את זה באוויר ולא להגיד על הנוהל? מה הן התקנות כאן? איך מודדים? זה כבר עלה כמה פעמים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> על איזה פסקה אתה מדבר? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על פסקה (א). לא דיברנו על זה, אבל בהצעה של יולי אדלשטיין היה את העניין של הפיקוח הביומטרי, זה פותר את כל התקנות ואת הכול. זה כאילו דברים שבאים לפצות על זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא רק, לא בהכרח. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז מה זה? << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> תמשיך לקרוא, זה פיקוח על עוד דברים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני המשכתי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה קורה הלאה וכו'. לעמדתנו זה הסדר מהותי, הוא לא יכול לבוא רק בתקנות, אלא כל נושא של דרכי הפיקוח של מפקח על קיום התנאים שיש ב-26ה, אם הוא לומד 45 שעות וכו', לעניין דרכי הפיקוח, לעניין פקיעת צו דחיית השירות, לעניין מתן התראה, מבחינתי, עמדתי היא שיהיה הסדר בהצעת החוק או לחילופין קביעת אמות מידה ותקנות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה ששאלתי עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך שיהיה בתקנות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה ממש ההבהרה של ההסדר, עושים הסדר ראשוני מהכנסת לרשות המבצעת, לשר הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אתייחס לזה כשאני אדבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה שאני שואל, כיוון שאלה שתי האפשרויות ואחת האפשרויות זה לשים את זה בתוך החוק, אני שואל למה משאירים את הגמישות הזאת במקרה הזה לסמכות פוליטית ולא אנחנו יושבים פה כבר עכשיו וסמכות פוליטית ש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו גם פוליטיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתכוון דווקא לשר הביטחון הזה, אני מתכוון לשרי ביטחון לכל הדורות. סך הכול הבג"צ על חוק טל היה בעקבות הגמישות שנתנו לשר הביטחון לפטור, ועכשיו אנחנו נותנים לו אפשרויות - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> השאלה ברורה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני כמובן אשמח לתשובות כשיגיע הזמן. הנושא הבא זה באותו סעיף, ב-(3) כתוב, 'מתן התראה לראש הישיבה לעניין פסקאות (1) ו-(2)'. מה זה נקרא התראה לראש הישיבה? שאני אבין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מתן התראה לראש הישיבה, אנחנו אומרים לו, הוא לא מקבל את ה - - - << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> מה שנקרא אין עונשין בלא מזהירים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה הוא לא מקבל? << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אתה למדן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מזהירים את ראש הישיבה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. מה שאני מבין, שאחרי החוק הזה כל ראש ישיבה, ואז אני אשאל אותך גם את השאלה הבאה גם, למה לא מורשה חתימה, אני לא מבין מה קרה פה פתאום, קודם הסבירו לנו שראשי ישיבה לפעמים הם זקנים והם לא בעניינים וכל מיני דברים כאלה ועכשיו פתאום אנחנו חוזרים אליהם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו טוענים לאורך כל החוק שזה צריך להיות ראש הישיבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תני לי הסבר, אם זה צריך להיות ראש הישיבה, אם יש ראש ישיבה מבוגר ויש כמה ראשי ישיבות, על איזה ראש ישיבה מדובר? העלינו את זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה נכון, אבל זה לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולכן אנחנו אמרנו שאת מי שיסמיכו לכך, זה יכול להיות מנהל הישיבה, זה יכול להיות ראש הישיבה, שאם ראש הישיבה הדומיננטי אז ראש הישיבה, אם מנהל הישיבה הוא הדומיננטי אז זה מנהל הישיבה. במקום לזרוק את האחריות מאחד לשני. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אמרנו אולי גם נעשה את זה לפי מדרג של מספר התלמידים, אולי ניתן מענה כשיש מספר ראשי ישיבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא קשור למספר התלמידים. צריך להבין מה זה ישיבה חרדית בשביל להבין מה זה המדרג. איזה מדרג יש בישיבה של 100 בחורים או 200, מה זה משנה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז הדבר הזה נשאר לדיון? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בהצעת החוק הממשלתית זה היה ראש הישיבה ולא מנהל הישיבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אבל את הצעת החוק המקורית אנחנו שינינו. יש עוד דברים שהייתי רוצה לחזור להצעת החוק המקורית. אם רוצים לחזור להצעת החוק המקורית בוא נחזור אליה מעיקרא ונשאיר אותה ככה. אלא מה? עשינו שינויים, אז צריך להישמע לשני הצדדים השינויים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בשורה התחתונה מה שאני אומר על מה שכתוב כאן ומה שאני מבין מהתשובה שלכם זה שהעניין הזה נדון למה פעם ככה ופעם ככה, או שניישר את הכול לפי ראש הישיבה או מורשה החתימה, או מה שיהיה בתוך הסיפור הזה. ואז נחזור לשאלה של מה זה התראה, לב העניין, מה זה מתן התראה. מתי ניתנת התראה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו שאלה, כיוון - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בשביל זה אני שואל, אם נותנים לי זמן לשאול. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כאן כתוב ששר הביטחון יתקין תקנות, בפסקאות (1), (2), (3) הוא אומר לאיזה עניין יתקין שר הביטחון תקנות. השאלות שאתה שואל, אנחנו גם טוענים שהשאלות האלה צריכות לקבל מענה בחקיקה ראשית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ואז אני שואל עוד פעם. יש פה שתי שאלות בתוך העניין הזה, שאלה אחת על מה הוא מקבל התראה ושאלה שנייה למה הוא מקבל התראה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הסבירו לך שהרעיון של ההתראה זה מדלג שלב, זה ישר הולך לחומרא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אי אפשר להיכנס לדקויות בתוך החוק ולכן צריך שיהיה תקנות. זה מה שיש בכל החוקים היום, אין חוק שנכנס לדקויות בפיקוח. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לשם שינוי את השאלה הזאת שאלתי את יושב ראש הוועדה. אבל בסדר, התרגלנו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יוסי, אתה מפרש את זה אחרת? << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אני לא רואה מה הבעיה בזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני הבנתי שתישלח התראה, זאת אומרת שמדלגים על שלב ההודעה, התראה זה ישר הולכים איתו לשלב קדם סנקציות מה שנקרא, מתריעים בפניו מיד, לא שואלים אותו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא בהכרח, אפשר לתת מענה בפסקה הראשונה, דרכי הפיקוח של מפקח על קיום התנאים המפורטים על סעיף 26ה. הכול קשור אחד לשני. באופן הפיקוח אתה אומר לו: אני מודיע לך, ואם אני לא מקבל תשובה אני מזהיר אותך. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> כמו בכל דבר, תמיד בהסדר ראשי יש תקנות שיורדות לרזולוציה הזאת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יש מדרג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בפיקוח של משרד החינוך יש להם התראה, יש להם פעם שנייה שהם באים, יש כל מיני מדרגים בעניין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מהבעיה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלנו להערה שאני הערתי קודם לפני ההפסקה, לגבי זה שצריך לחייב אותם בכל בוקר לשלוח מייל מי הגיע. לפני שמגיע פקח, למה צריך להגיע פקח? כל בוקר מוציאים מייל פשוט: אלה התלמידים הנוכחים. הייתי רוצה שתתייחסו לזה, אתם מקבלים את זה? אתם לא מקבלים את זה? רשמתם את זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רשמנו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אולי זה יופיע בנוסח הסופי? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו רשמנו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כי אני חושב שזה אמצעי יעיל מאוד לפיקוח. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני ממשיך ברשותכם. אני עובר לסעיף הבא, בסעיף קטן (ב), 'ראה המפקח כי בישיבה מסוימת קיימת אי נוכחות חוזרת של 20% או יותר'. זה שתי שאלות. למה אי הנוכחות צריכה להיות חוזרת? למה אי הנוכחות זה לא דבר מספיק? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא ענה על זה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> הוא עושה דיון חוזר על כל - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רק שואל. יכול להיות שתגידו לי שזה היה. ממילא, מזכיר הממשלה, אנחנו לא מקבלים פה תשובות, אז שיגידו לי שזה נשאל וזה נרשם, בסדר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, עד שתשבי יבוא ויתרץ קושיות. אני ממשיך לתוך זה, כתוב 'באותה ישיבה ממשיכה אי נוכחות', מה זה ממשיכה? תסבירו לי מה זה ממשיכה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> עוד פעם, מה השאלה, אלעזר? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מתי ממשיכה? היא ממשיכה יום? היא ממשיכה שבוע? היא ממשיכה חודש? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בפיקוח הבא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז שיהיה כתוב מה זה נקרא, מה זה ממשיכה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא ברור לך? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אין לך מושג כמה זה לא ברור לי באמת. אני שואל את מירי, מה זה ממשיכה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בפיקוח הבא - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מתי זה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו לא יודעים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בדיוק העניין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כרגע מוצע בנוסח שכל שלושה חודשים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא יכול לבוא גם פחות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא אומרת אם זה מה ש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, מירי, כשלא עומדים - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה מה שכתוב כרגע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, אנחנו התכנסנו פה על זה שהילדים שלנו עוד פעם במילואים ועושים 70 או 80 ימים בשנה הזאת, ואני אומר אוקיי, יש פה אפשרויות של גיוס, אולי. ואת אומרת לי עכשיו שאחרי שמישהו נכשל בבדיקה, הוא כבר נכשל והוא דיווח שקר, נחכה שלושה חודשים לבדוק עוד פעם אם עוד פעם הוא ידווח שקר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אולי היה חסר שם בגלל שאחד הלך עם הילד שלו לבית חולים, אחד - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז בבקשה, כמה הוא הולך? כל יום כל יום כל יום? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא עוד לא נתפס בשקר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל תבוא עוד בדיקה ואף אחד לא אמר לך מתי להביא את הבדיקה הבאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שיבוא אחרי שבוע. מה זה נקרא? 20% הלכו לבתי חולים נגיד, אני מאחל לציבור החרדי שלא 20% יילכו לבתי חולים כל יום במשך שלושה חודשים רצוף. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל הסנקציה בצידה. כשאתה ממשיך לקרוא, 'תוסר הישיבה מרשימת הישיבות - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תיכף אני אגיע למה שאני ממשיך לקרוא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו סנקציה לא פשוטה אז אי אפשר אחרי פעם אחת - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאוד פשוטה, הוא יוכל ללכת לישיבה אחרת, תיכף נדבר על זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יש לזה השלכות. לכן אתה לא יכול - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, מה זה סנקציה? לא הבנתי אותך, סליחה, את יודעת מה הסנקציה פה? שאחר משרת במקומו, זו הסנקציה. מה עכשיו את אומרת לי הסנקציה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו לא תשובה למה שאני אומרת לך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זו לא תשובה? זו ממש תשובה. מה זה נקרא? את אומרת לי עכשיו שלושה חודשים עד ש-, אני אומר לך בשלושה חודשים האלה, את יודעת מה? בזמן טוב שני מחזורי מילואים ותשאלי את רח"ט תומכ"א הוא יגיד לך ככה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתה חושב שבמיידי הוא מיד מגיע אליך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> התשובה היא לא כל שלושה חודשים, אז יהיה כל שבוע. זה שתי תשובות נפרדות, האם הפיקוח צריך להיות יותר תדיר, זו שאלה אחת, ושאלה שנייה, האם אחרי פעם אחת שחסרה נוכחות של 20% מהתלמידים צריכים להסיר את הישיבה מרשימת השאלות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מסכים איתך, אלה שתי השאלות. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> הסעיף הזה מעלה הרבה יותר שאלות מזה, מירי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא אמרנו שאלה השאלות היחידות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון, אני רק מתכתבת עם מה שאמר חבר הכנסת שטרן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שבשבוע שעבר אתה היית פה בעצמך ושמעת, וגם ענית וגם שאלת וקיבלת גם תשובות. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> לא, אבל הערתי על הסעיף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכול נרשם. הערת וגם קיבלת את ההערות שלנו בחזרה, על מה אנחנו מסכימים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא הייתי ולא קיבלתי תשובה ולא שאלתי. אני מקצר. הדבר הבא, כמובן למה זה 20%, תיתנו על זה תשובה, זה כבר נשאל ואני לא רוצה ללכת למספר הגבוה מאוד הזה ואני לא מאחל לישיבות, כמו שחבר הכנסת פרוש אומר, 20% חולים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא אמרתי. שאלתי למה אתה מזלזל ואומר כך, חסר כמה סיבות לא להיות? למה אתה אומר את זה? אתה לא מאמין לביקורת שמשרד החינוך עושים על הישיבות למרות שהם עובדי מדינה, אבל הם עושים את הביקורת אצל חרדים אז צריך להשמיץ אותם. ככה זה עובד אצלך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בשורה התחתונה כתוב 'תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת', למה? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אלא מה לעשות? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שלא יירשמו לישיבה אחרת, שיתגייסו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עוד פעם, יש 20% שהם עבריינים לשיטתך, מה עושים עם ה-80% האחרים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, הלכו לישיבה שראש הישיבה משקר, שיתגייסו לצבא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב, בסדר נו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה בסדר נו? נשבע לכם, אם היו לכם לילות כמו שיש פה להרבה אחרים לא הייתם אומרים בסדר נו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל גם לציונות הדתית יש לילות כאלה ואתה מזלזל בהם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא קשור לציונות הדתית. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה מזלזל בכל מי שלא הולך בדרכך, זה כל העניין שלך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא דרכי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הציונות הדתית הולכים ומשרתים ומשלמים מחיר יקר ואתה מזלזל בהם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> והם לא רוצים את החוק הזה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה מזלזל בהם. אתה אל תדאג להם. תפסיק להשמיץ את הציונות הדתית, שהם משלמים מחיר יקר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, יש לך באמת שלוש דקות, לא חמש דקות. מספיק, די, עכשיו באמת די. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא היה פה ביום חמישי ועכשיו הוא בא לשאול שאלות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לי עכשיו, אחריו מירב כהן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ודרור עוזר לו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מגביל אתכם בזמן. אני הייתי בהרבה ועדות בחיים שלי, דבר כזה עוד לא ראיתי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יש לו שתי חזיתות, החרדים והציונות הדתית, הוא לא יכול לעבוד ככה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה יכול לגחך ולצחוק. מירב כהן, אני מבין שחוק הגיוס ממש רציני. הצחוק, ממש אכפת לכם, מילואימניקים, משפחות, אתם מתים מצחוק. שימי לב כמה את צוחקת. אם זה כזה רציני - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה, אסור לי לדבר עם חבר שאמר לי משהו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה עם כל הכבוד, זה לא צחוק, רוצים גיוס. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור? תראה את הסרטון שלכם של הליכודיאדה, חיילים שם ואתם מתעסקים לי בלעשות קליפ מוזיקה, אתה אומר לי משהו? דיברתי עם חבר, אני צריכה ממך אישור לדבר עם מישהו? אתה תגיד לי מה לעשות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, לא אגיד לכם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תראו אתכם, אנחנו שנתיים וחצי אחרי מלחמה ועדיין לא התאפסתם על החיים לעשות פה חוק גיוס ואתה מטיף לי? יש גבול לחוצפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יאללה, בסדר, אני אתמודד עם זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> באמת יש גבול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ב-49ח(א)(2), מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן. איפה יש את המספר הזה אם אנחנו לא קובעים אותו ומי קובע את מספר הביקורות? מה שעושה היום משרד החינוך זה לא דבר שניתן לסמוך עליו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תן לו, אני רוצה לסיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב מה שאני שואל ומה שאני מבקש, שגם הדוחות שמקבלים, ואני אומר את זה לכל מקום, יהיו גם לפי ישיבות וגם לפי ערים. כמו שיש במדינת ישראל. כמו שאני כראש אכ"א קיבלתי דוחות לפי בתי ספר ולפי ערים. וגם אני מבקש שכן יהיו הדוחות אותו דבר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש שוויון בעניין הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסעיף (6) ב-49ח, כתוב: מספר המתייצבים בלשכת הגיוס מבין מספר בוגרי מוסדות החינוך החרדיים אליהם נשלח הצו. לא מבין את זה. למה בוגרי מוסדות חינוך חרדיים? מי שמקבל את הצו זה תלמידי מוסדות חינוך חרדיים, למה כתוב פה בוגרי מוסדות חינוך חרדיים? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא צו ראשון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> רק פסקאות (1) עד (3) קשורות להוראות של הפיקוח ומ-(4) ואילך זה הוראות פיקוח כלליות שנצטרך לדון בהן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה שאני מבקש תמיד, להגיד למשרד החינוך גם, שמה שצריך להיות פה זה לא בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. יש פה סוג של השלמה קבועה שאין לנו מה לעשות עם כל החינוך של הנוער עד גיל 18. הממשלה משלמת מאות מיליונים ואנחנו כאילו בכלל מתעלמים. משרד החינוך בודק רק בגיל 19. אנחנו בכל מקום על הדוחות כותבים רק בוגרי המוסדות ואנחנו מתעלמים מהמילה הכי בסיסית בחינוך, מהדרישה הכי בסיסית שלנו מבתי ספר תיכוניים, מישיבות תיכוניות, לראות כמה מתגייסים שם. החוק הזה כאילו אומר שזה לא מעניין אותנו. מה הממשלה חושבת? שמהשמים ייפלו פתאום כאלה או שהצבא יילך לעצור אותם? זה מה שאתם רוצים לעודד? אני נגד מעצרים, אבל זה מה שאתם עושים פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, היושב ראש, אני מבקשת שתחזור בך ממה שעשית כרגע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בשבוע שעבר הייתי צריך להתנצל, עכשיו לחזור בי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתם קואליציה שתוך כדי מלחמה חצי מהשרים נמצאים בחו"ל, יושבים בבתי קפה ומסעדות, מצלמים קליפ עם מוזיקה וגיטרות וצחוקים ואתה אחרי חמש שעות של דיון, שאני פה מסתכלת לקולגה שלי ומחזירה לו חיוך אתה מעיר לי? איזה מין חוצפה זו? אתם יורקים לכל המשרתים בפנים, אתם שנתיים וחצי אחרי פרוץ מלחמה מטורפת לא נותנים מענה לצה"ל שמבקש כוח אדם. אז בבקשה אל תטיף לי מוסר. היה עדיף לך לשבת בשקט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רשמתי לפניי. ולסעיפים עצמם. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> רק הערה, לא היה אפילו יום אחד שהיו חצי מהשרים בארץ, אין יותר מעולם מחמישה שרים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תלוי איך אתה סופר. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> יש הנחיה והיא מקוימת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שמענו, מירי רגב חברת קבינט במרוקו כל השנה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> היא מקוימת, אין דבר כזה יותר מחמישה שרים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בואו, שרים נהנתנים, מנותקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם 700 שרים אז קשה להגיע - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מנותקים ונהנתנים. לא ראינו ניתוק כזה מהמציאות הכואבת של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 38 שרים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בהמשך למה שאמרה חברתי, הנה מזכיר הממשלה התייחס לכמה שרים בחו"ל. בוא נדבר על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אני לא מרשה. בבקשה, מירב כהן, לסעיפים עצמם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> חברי קבינט מבלים בחו"ל תוך כדי מלחמה. אז אני אחרי חמש שעות מסתכלת ועונה לו בחיוך והוא מטיף לי מוסר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לסעיפים. שיעור בחינוך אנחנו מקבלים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנשים מנותקים מהמציאות ומהכאב של עם ישראל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבנתי, אתם אנשי המוסר, אתם יודעים הכול. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מדבר בן אדם שהוצנח לפה, תקע סכין בגב של הקולגה שלו כדי להעביר חוק השתמטות ובא להטיף לי מוסר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את תיפלי מאוד מגבוה בפריימריז. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני חייב לשאול, מישהו פה מאמין שזה יעבור או לא יעבור? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם הם לא מאמינים. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם לא מאמינים, אנחנו לא מאמינים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ברור שהם לא מאמינים, הכול פה משחק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע, אדוני. אתה לא בזכות דיבור. בבקשה, מירב כהן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יוסי, תגיד, חמישה שרים לכמה זמן? כמה פעמים מותר בשנה? << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> זה המקסימום. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל פר בן אדם כמה מותר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר שטרן, אתה בקריאה שנייה. חבל, אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה קודם כל שאלה בקשר לנתונים שאביגדור הציג כאן, כמה אנשים קיבלו פסילה על דחיית שירות ב-2022 בגלל שגילו שהם לא היו בישיבה? זה קשור כמובן לאכיפה. מה סדרי הגודל שגיליתם בשנת 2022? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> זה בהמשך לשאלה של חבר הכנסת קינלי. אני רוצה להגיד שמבחינת המספר שהצגת, כ-1,600, המספר הזה הוא מספר נכון ואני גם אגיד אותו, אבל מתוכם התגייסו והתחיילו אנשים ואני אגיד גם את המספרים האלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מצוין, אז 1,600 זו החבילה של 2022? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> ב-2022, 1,534. אני רוצה להתייחס ל-2021, 2022 ו-2023, במקום לפרט כל שנה אנחנו נדבר על שלוש השנים האלה שמתוכן נפסלו אנשים מתורתו אומנותו 4,843 מלש"בים, שמתוכם בסופו של התהליך התחיילו 1,450. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה עלה בגורל האחרים? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני רוצה גם לדייק את המספרים, לא התחיילו 3,393, זה שני שליש שדיברת עליהם, חבר הכנסת שטרן, אבל צריך להגיד, בתוך הקבוצה הזו יש סוגים שונים של אנשים. יש אנשים שהגיעו להשתמטות, יש אנשים שחזרו למעמד, הייתה אפשרות גם לחזור למעמד, לערער ולחזור למעמד, חלק האנשים הגיעו לפטור, נפשי ו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איך חוזרים למעמד? למי יש סמכות להחזיר למעמד? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> היה בחוק הקודם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אותך מי. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> הייתה אפשרות. אני לא רוצה להיכנס כי אני צריך לבדוק את זה, אבל הייתה אפשרות - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שזה ועד הישיבות? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> הייתה אפשרות למי שכבר אינו בן ישיבה לחזור למעמד תורתו אומנותו בפרוצדורה מסוימת, באישור הצבא, אבל הייתה אפשרות כזו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ורבים עשו את זה? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני אומר עוד פעם, מתוך המספר שאמרתי יש אוכלוסיות שונות, חלקם יצאו לפטור, חלקם חזרו למעמד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לומר מתוך ה-1,450 כמה התגייסו? בפועל כולם התגייסו? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> כולם התגייסו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רק אומר לכם, יש פה דוברים רבים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, רק לפרוטוקול, אני לא אבקש מפרוש סליחה, אני רק אציין שהנתון שלי היה נכון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עשר דקות כל דובר מעכשיו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מוחל על סליחתך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תשלים. אל תתנצל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מוחל על סליחתך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא רוצה לשמוע התנצלות ממך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הקשבת לנתון, 1,534. בהצלחה, פרוש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, מירב. עשר דקות כל דובר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מירי והיושב ראש, אני הפניתי אליכם מכתב עם כל השאלות שהיו בדיונים השונים ולא קיבלו מענה, קיבלתם את זה? ריכזתי את הכול, חשוב שהדברים יקבלו מענה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תהיה התייחסות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> וחבר הכנסת פרוש, אני מניחה ששמעת על התקיפה של החיילים החשמונאים שפלשו להם לתוך הכנס וכמעט עשו בהם לינץ', ואני חושבת שמאוד חשוב לנצל את הדיון פה היום כדי לשמוע גינוי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל זה לא על הסעיף. לסעיפים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין רוצה לומר לו את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, זה הזמן שלך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם חבר הכנסת פרוש יגנה את התקיפה האלימה של החיילים מחשמונאים? הם אמרו שכמעט עשו בהם לינץ'. אנחנו יכולים לדבר על סעיפים, אבל בשתיקה הזו מה אתם חושבים, איזה מסר עובר? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הוא יכול לגנות, ביסמוט. אלימות כולנו מגנים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> משה סעדה, תתפלא עד כמה לא כולנו, עד כמה השרים, אף אחד מהשרים וחברי הכנסת שלכם - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ברור שמגנים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תבינו שאנחנו יכולים לכתוב פה הרבה סעיפים, אין לזה שום משמעות כי המנהיגים שלהם פה בכנסת אומרים כן לאלימות נגד אנשים שהולכים ומתגייסים, בושה. << אורח >> חנניה אבן חן: << אורח >> סתם שאלה, אתה רואה במדים האלה קודש? כשאתה רואה חייל - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אדוני. << אורח >> חנניה אבן חן: << אורח >> אני הלום קרב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מקבל, אבל אנא לא להפריע. אתה תדבר. הלומי קרב מקבלים פה, ובצדק, את כל היחס. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> משפחות שכולות גם מקבלות, יושב ראש הוועדה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אדוני, אתה מפריע לי. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> כולן מקבלות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צא החוצה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא משפחה שכולה, בועז. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> אני שואל שאלה פשוטה, מילואימניקים מקבלים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צא החוצה, בבקשה. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> משפחות שכולות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה מחפש את זה, צא החוצה. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> לא, אני שואל שאלה, כי אתה עושה איפה ואיפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה יוצא החוצה כי אתה רשום פה כאחים לנשק, ואני אגיד את זה בפעם ה-400 ובפעם ה-900, אחים לנשק לא ידברו כאן, נקודה. צא החוצה. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> אתמול קיש היה - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל בן אדם שמגנה את זה שמרביצים לחיילי צה"ל יושב פה. סבבה. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> אתמול קיש התקפל וגם אתה תתקפל, אתה יודע את זה. גם אתה תתקפל כמו קיש, אותו דבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צא החוצה, בבקשה. << אורח >> עמרי רונן: << אורח >> אתה גם תתקפל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה מביאים לך? ראיתי, מה הביאו לך, בועז? את הפסק מאתמול של בית המשפט העליון? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, הוא צודק. אתה צריך להיות ראשון שיגיד שצריך להוציא אותו. הבן אדם קורא לסרבנות, אתה צריך שיהיו פה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא לא קורא לסרבנות, הוא משרת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הארגון הזה קרא לסרבנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ומי שאומר נמות ולא נתגייס הוא לא קורא לסרבנות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עמרי הוא לוחם בצה"ל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הארגון הזה קרא לסרבנות, מה קרה לכם? תהיו הגונים פעם אחת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> וכל חכמי התורה לא קראו? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> חאלס עם הצביעות, אחרי זה מבקשים שנגנה ואני מסכים איתכם, אבל תגנו אותם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תתביישו לכם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תגנו את אחים לנשק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סעדה, מי שקורא נמות ולא נתגייס לא קורא לסרבנות? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תגנו את אחים לנשק, למה איפה ואיפה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הם היו במלחמה, סיכנו את החיים שלהם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נו באמת, האנשים האלו קראו לסרבנות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מספיק, כל שבוע אותו סיפור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הם התייצבו במלחמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא לוחם, עשה מאות ימי מילואים, משפחה שכולה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא ראוי וזה לא ראוי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא קרא לסרבנות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כארגון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שניהם לא ראויים בעיניי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בצבא הכופרים איננו מאמינים ונמות ולא נתגייס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא שירת במגלן בעזה, הוא לא קרא לסרבנות, מאיפה הבאת את זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עם כל הכבוד, מה שאני לא מצליח להבין, סעדה, זה כיצד יש עתיד פתאום קשרו את עתידם, את קיומם, את האידיאולוגיה שלהם, עם אחים לנשק. האמן לי, איבדתי אתכם לגמרי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כי אנשים ששירתו במלחמה וסיכנו את החיים שלהם הם אנשים שצריך להגן עליהם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כשאתה כרכת את עצמך עם סרבנים, עם מעודדי השתמטות, עם פרוש וחבריו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה רוצה? היה 7 באוקטובר - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא הם ולא הם, אף אחד לא יקרא לסרבנות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל הם קוראים והוא יושב והוא מדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרתי לכם שהליכוד מלוכד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אף אחד לא גינה את מה שעשו לחשמונאים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קואליציה של סרבנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שרון, למה את אומרת שאף אחד לא גינה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק ינון אזולאי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הרב יוסף שקרא - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> גיניתי אותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל מה הוא? מי אתה? אתה לא דוגמה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני חבר כנסת. אבל כמו שהיא רוצה שהוא יגנה את חשמונאים, שהיא תגנה את אחים לנשק. אתם רוצים איפה ואיפה, למה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> וגם היא לא דוגמה. הוא מייצג פה את הרב יוסף והרב יוסף אמר: הנכד שלי קרע את צו הגיוס. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא ראוי, אבל עם אותו להט תגנה את אחים לנשק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה היה לפני שנתיים וחצי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז, אז למה אתה לא נותן לו לדבר? אל תסכים איתו, תגנה אותו, אבל זכותו לשבת ולדבר בפרלמנט של מדינת ישראל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא אתן לו. מי שקורא להפקיר את הילדים שלי אני לא אתן לו לדבר. הוא מפקיר את הילדים שלי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בן אדם שהיה במלחמה הזו וסיכן את חייו - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תהיו הגונים עד הסוף. אלה שהלכו לחשמונאים לא ראויים, נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הגינות זה לא התחום שלהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סעדה, ומי שאומר נמות ולא נתגייס אתה לא מגנה? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> גיניתי כל הזמן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם מדברים פה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מגיני משתמטים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> להמשיך. עד כאן, הנושא מוצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש להם רשות דיבור פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את בקריאה ראשונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא אומר שהוא מגנה אבל הם מדברים פה, יש להם פה זכות דיבור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אין להם זכות דיבור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש להם, הם מדברים, כולם מדברים פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין להם. אם מישהו דיבר, זה בדיוק כפי שהייתי נותן לאחים לנשק לדבר בטעות כי לא הייתי מזהה. אחים לנשק או כל מי שקורא לא להתגייס או תוקף את הצבא או את התורה לא ידבר כאן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא רק שהם לא תקפו את הצבא, הם שירתו בצבא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תוקף את התורה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, אם יש כזה. זה מה שאמרתי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה נקרא? אני תוקף את התורה של יעקב אשר ושל ינון אזולאי. הנה אני תוקף. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הוא לא אמר שאתה תקפת את התורה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה תוקף? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה. יאללה, מוצה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היועצת המשפטית לוועדה, חשוב לי להפנות את זה אלייך, לפי פרסומים תוך שבוע רוצים להביא לכאן תקציב ורוצים לסיים את החקיקה פה תוך שבוע, אני רואה איפה אנחנו נמצאים, זה לא נשמע לי סד זמנים סביר גם אם יש לו חשיבות פוליטית לשימור הקואליציה, ואני מבקשת ממך שתעמדי על המשמר ותוודאי שלא עושים פה עבודה לא אחראית כי זה גיוס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עושים עושים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> וזה אנשים שמתגייסים ומסכנים את החיים שלהם למעננו, אז ראוי שלא יהיו פה שיקולים שאינם ענייניים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו עושים כל שביכולתנו להקפיד על הליכי חקיקה תקינים, כך היה, כך נעשה עכשיו וכך יהיה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את תמיד עשית את זה, את אשת מקצוע על הצד הטוב ביותר. אני מציבה את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, העניין של אחים לנשק, באמת אני שואל עכשיו, יש זכות ליושב ראש ועדה להחליט על גוף שנגיד לפני שנתיים מישהו ממנו קרא – אתמול בית המשפט העליון אמר לשר החינוך - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אלעזר, אתה מפריע לדיון. אלעזר, אני אוציא אותך ואני לא רוצה להוציא אותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אז אל תוציא. רק יש התייחסות מאתמול של בית המשפט העליון לאחים לנשק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תוציא אותו, נעשה עוד ישיבה להשלים לו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, הוא דיבר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, נשלים לו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אביא לכם את הפסק. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> עמדתנו הייתה שיש לתת לאחים לנשק להתבטא בדיון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, זו אחריות שלי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו החלטת יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עם כל הכבוד, אני לא אתן לאחים לנשק לדבר. זו החלטה שלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב זו גם החלטה של יו"ר הוועדה הקודם. בועז, אתה יכול להיתלות בזה, זה בסדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ואם בית המשפט העליון - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מאפשר להם לבוא לפה, הם לא ידברו בוועדה, ולמה? בדיוק בגלל הסיבות שאמר משה סעדה, ברחוב הישראלי, אנשים שקראו לאי התנדבות ולסרבנות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא נאפשר את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ובטח לא יהיו צבועים כדי לדבר על חוק גיוס, על חרדים, בצביעות רבה שכזו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין צביעות, הם שירתו. מה זה אנשים שקראו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה רוצה? תתלונן. יש לך ועדת אתיקה, יש לך מה שאתה רוצה, אני לא אתן להם לדבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא קרא? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הארגון שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, רק שתדע, כשיולי היה פה הם לא פוצצו ישיבות, הם הסכימו לזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, סעדה, ואם הם קראו והתייצבו, אז מה? אתה לא רוצה אותם? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יאללה, קדימה, מי שמפריע יוצא. אלעזר שטרן, החוצה, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לכמה זמן? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שעה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה הרבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבל שלא יותר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תוציא יותר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, שעה כי אני היום רחמן,כי אני יודע שאני אתגעגע אליך אחרי 50 דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה שלא רק אתה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לך מותר לצחוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה יודע שיש לי הרבה חיבה אליך והערכה וחבל שאתה מפריע. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע שהמקום שלו בכנסת הבאה תלוי בכמה פעמים אתה מוציא אותו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> והציבור בבית צריך לדעת, ועכשיו אני פונה למיליוני הצופים, זה לא אישי, בוועדה יש את המשחק הזה, מחוץ לוועדה חברים טובים. בבקשה, מירב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני פונה על אחים לנשק - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שטרן, שיחזרו בהם. שיגידו טעינו, שיגידו - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הם הסבירו המון פעמים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אחים לנשק לא חברים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הם חזרו ונלחמו - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא יותר מהילדים שלי, לא יותר. מה פתאום? שיתנצלו, שיחזרו בהם, מקובל עליי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אגב, לעשרות מיליוני הצופים, אחים לנשק - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ארגון הישיבות הציוניות, לא רצית לתת להם לדבר ולהם אתה רוצה לתת לדבר. צבוע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יעקב אשר, לא להפריע לי. (ח"כ אלעזר שטרן יוצא מאולם הוועדה.) << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לגבי חבריי לאופוזיציה, מחוץ לדיון חברים טובים, אחים לנשק גם מחוץ לדיון לא חברים. בבקשה, תמשיכי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> סעיף 49א. בסעיף 49א מדברים על זה שמספר המפקחים שיהיה למשרד הביטחון ייקבע בהתאם לאמות מידה שיקבע שר הביטחון. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תסתכל על הפרוטוקול מיום חמישי בלילה, למה צריכים לדבר עוד פעם על זה? היא הלכה אחרונה מיש עתיד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ביום חמישי בחרת לצאת, ביום חמישי אמרת שאת מרגישה לא נוח ואז אני אמור לחזור ולדחות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> נכון, כשהוצאת את כל חברי יש עתיד שחברים במפלגה שלי מהדיון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז היית יושבת פה, ודנו בזה, כמו שאומר חבר הכנסת פרוש. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה החלטת היום לפתוח. אתה החלטת להוציא את כל חברי יש עתיד הקבועים בוועדת חוץ וביטחון החוצה. . << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל כל חבר כנסת שלא נעים לו, לא נוח לו ואני צריך – ואז לא צריך לחזור על זה. זה לא הולך ככה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה הוצאת את כל חברי יש עתיד שחברים בוועדה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני פה קובע את הכללים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה עכשיו פתחת את הדיון הזה, נכון? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כשאתם מפריעים, מה את חושבת שאני אתן לכם להפריע? מה נראה לך? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, עם אלעזר אתה לא מקיים את הדיון הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא דיבר אגב וגם את. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא דיברתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עכשיו את מדברת. אבל ביום חמישי יכולת לדבר, לא הוצאתי אותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה הוצאת את כל החברים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוצאתי שניים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא חברה קבועה פה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אותך לא הוציאו, את קמת לבד מתוך מחאה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הוצאת את כל החברים של יש עתיד בוועדה. אז אני חשבתי שלא נכון להתנהל ככה ו - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם את לא חברה קבועה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא רוצה להגיד את דעתה. פרוש, מה אתה עוזר יושב ראש? מה אתה עכשיו? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני עוזר לו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תעזור לו. הוא לא צריך עזרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא בזכות דיבור. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> את גם עוזרת ליושב ראש שלך במפלגה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה, את בזכות דיבור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שר הביטחון בסעיף הזה צריך לקבוע את היחס של מפקח ותלמידים בהתאם לאמות מידה שהוא יקבע. למה לא לקבוע בחוק את היחס הזה? זה הרי עניין מקצועי לגמרי. בטיוטה של אדלשטיין היה ממש פירוט שמספר הפקחים צריך להיות לפחות מחצית ממספר הישיבות שדורשות פיקוח ופה זה הורד. אני רוצה לדעת איזה קריטריונים הוא אמור לקחת בחשבון. נגיד אין תקציב, אז מה, אז אין פקחים? זה משהו שצריך לדעתי להיות מעוגן בחקיקה וזה לא עניין שנכון להשאיר לשר הביטחון, אלא גם להבטיח שזה יקרה בלי תלות עכשיו בכן יש תקציב, אין תקציב, כי זה עניין קרדינלי. סעיף 49ב, בסעיף הזה אומרים שסמכויות הפיקוח של המפקחים יהיו גם על ישיבות ההסדר וגם על ישיבות גבוהות ציוניות. זה סעיף שמחדד שיהיה עליהם עומס מאוד מאוד גדול כי זה הרבה מאוד מוסדות. גם פה צריך לקחת בחשבון את כמות המוסדות והעומס הנדרש כדי שהם יספיקו לעמוד בנטל. סעיף 49ג, פה נכתב שמפקחים צריכים לעשות ביקורת בכל אחת מהישיבות פעם בשלושה חודשים. אני חושבת ששלושה חודשים זה המון זמן כי הם צריכים לעשות בקרה על שעות נוכחות שבועיות ואחת לשלושה חודשים אני חושבת שזה מעט מדי מכיוון שהם צריכים לבדוק שעות שבועיות. בחוות הדעת של היועצת המשפטית של הוועדה, אם הבנתי נכון את חוות הדעת שלך, את הסכמת עם זה. אני חושבת שראוי לתקן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מירב, שאלה, את אומרת מצד אחד שצריך יותר מפקחים בשביל להוריד את העומס, עכשיו את אומרת אחת לשלושה חודשים זה מעמיס עליהם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז איך פותרים את זה? עושים פתרון טכנולוגי שגם מאפשר להוריד את העומס וגם מאפשר לקחת בחשבון כמות גדולה של אנשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסתכלי במקומות אחרים לגבי הפיקוח, אולי כדאי לבדוק את זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הטכנולוגיה יכולה לגשר בין הרצון לעשות בתדירות גבוהה ובו זמנית להשתלט על מספר גדול של מקומות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להסתכל על מקומות אחרים על הפיקוח, אולי אפשר לקחת משם דוגמאות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש שלקראת הסוף יביאו לנו דוגמאות במדינה כמה פעמים מפקחים על מוסד או על ארגון או עמותה, שיהיה לנו דוגמה, נדע, אולי נלמד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כל בהרבה מקומות יש טביעת אצבע ויש כרטיס נוכחות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אולי כל יום יהיה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למשל במשרדי ממשלה באים ומעבירים כרטיס, יש כלים לעשות את זה. << אורח >> חנניה אבן חן: << אורח >> אני אשמח לשאול שאלה, אני חנניה אבן חן, הלום קרב. אני רוצה לשאול את השר שאלה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יקירי, אני אתן לך לדבר, אבל תן לה לסיים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בהמשך לדברים של חבר הכנסת אזולאי, כדי גם לעשות את זה בתדירות שהיא יותר גבוהה וגם להגיע למספר גדול של מוסדות שבפיקוח, הדרך להתמודד עם זה באמת זה רק כלים טכנולוגיים, כי אחרת יהיה בזבוז מאוד מאוד גדול של כוח אדם, תקציב וחוסר יעילות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אפשר אזיקים אלקטרוניים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא יודעת, עובד מגיע למשרד, מעביר כרטיס. לא בושה, לא אומרים שהוא גנב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הנושא הזה כל כך מלחיץ אתכם? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע למירב כהן, אני מבקש. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך שמדברים על בדיקת נוכחות יש פה היסטריה רבתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, היא לא צריכה עזרה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, תשמעי את זה מהצד, תתרגמי את זה, תאמיני לי, זה יכול לככב באירופה כמשהו אנטישמי פר-אקסלנס. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, למה אתם בהיסטריה מבדיקת נוכחות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא בהיסטריה, כל אחד מביע את דעתו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רק הדיון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה, בדיקת נוכחות? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא על עצם הפיקוח, החוק הזה מלא פיקוח, מה שלא היה בחוק שאתם הגשתם. אבל איך אתם נכנסים, למה אתם באים? רק תני תרגום בשפה אחרת ו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם בהיסטריה מהפיקוח. בהיסטריה. אני לא ראיתי את זה, כל ארגון שמחליט להיות שקוף הוא הרבה יותר טוב, הוא הרבה יותר איכותי. מה אתם בהיסטריה מפיקוח? מה אתם בהיסטריה משקיפות? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שקיפות בישראל ביתנו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> די למחזר כבר – << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די להפריע, שניכם עוד לא דיברתם, שניכם תתייחסו לדברים. שניכם טרם התייחסתם לחוק, גם אתה, משה סעדה, אתה מחכה בסבלנות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני עוברת לסעיף 49ו. פה משרד החינוך צריך למסור למשרד הביטחון וצה"ל נתונים שיש בידיו בנוגע למוסדות חינוך שהמתגייסים למדו בהם, בעצם כדי שאביגדור והצוות שלו יוכלו לדעת מי מוגדר כחרדי. אני לא הבנתי איך זה עבד עד היום, כי בדיונים שהיו פה שי טייב אמר הרבה פעמים שיש לו קושי לקבל את הנתונים ממשרד החינוך. אז אולי כדאי להבין איך זה עבד, מה הייתה התקלה היום, כי זה לא עבד חלק לפי מה ששמעתי בדיונים קודמים, ונבין איך עושים את זה אחרת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גם על זה הייתה התייחסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מספר פעמים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עשר פעמים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לשמוע אותה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הייתה התייחסות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין אשמח לשמוע אותה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, דיברנו על זה ביום חמישי, הייתה התייחסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, גם לפני זה הייתה התייחסות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די, אני לא מתכוון לחזור על זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תקבעי פגישה איתם ותשמעי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תתמצתו את זה במשפט. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> יש העברת מידע במסגרת העברת מידע בין גופים ציבוריים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הייתה התייחסות. להמשיך, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, אם החלטת באמת לאפשר אז אני צריכה להבין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הייתה התייחסות, אני אסביר לך אחרי זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לשמוע. אם לא, אז זה קצת ריק מתוכן, אבל בסדר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה להתקדם, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> סעיף 49ז, משרד הביטחון לא יוכל להסתמך על נתונים של משרד החינוך בכל הנוגע להימצאות בישיבה. קודם כל אני חושבת שזו גישה נכונה, צריך להפריד בין הנתונים שמקבלים לבין מה שמתקבל ממשרד החינוך, אבל אז לא הבנתי את סעיף 49ו שאומר שמשרדי החינוך והביטחון מעבירים נתונים לרבות נתונים על ביקורת. אז אם לא מסתמכים על הנתונים האלה, למה הם מעבירים את הנתונים על הביקורת? יש פה משהו שלא הבנתי את המשמעות שלו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למה לא? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כי אומרים שמשרד החינוך ומשרד הביטחון מעבירים נתונים על הישיבות לרבות נתונים על הביקורת. אז למה העברות המידע ביניהם משמשות אם לא לצורך ההימצאות בישיבה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יש הרבה מטרות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה החלוקה ביניהם? על מה זה אחראי ועל מה זה אחראי? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> איזו ישיבה, לאיפה הוא השתייך, האם הוא בוגר חינוך חרדי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה האחריות של כל אחד מהמשרדים במידע? את יכולה לחדד לי את זה? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> ב-49ז זה אומר 'לא יסתמך'. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> ואז היא אומרת אם לא יסתמך אז למה מעבירים את המידע? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני התייחסתי לזה מראש, לגבי סעיף 49ו(א) שצריך להשתנות. מה שאנחנו המלצנו זה שכן תהיה איזה שהיא העברת מידע שהם יכולים להשלים אחד את השני. לא שמשרד החינוך מחליף את משרד הביטחון, אלא יכולה להיות העברת מידע קונקרטית במקרים פרטניים שיכולים להשלים אחד את השני. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני עוברת לסעיף 49ז1. פה מדברים על תקנות ששר הביטחון צריך להתקין בהקשר של הפיקוח והוא מתקין תקנות בעניין דרכי הפיקוח של המפקח. למשל מה? נותנים לו פה שיקול דעת מוחלט? הוא יכול למשל לומר למפקח: אני מורה לך להסתמך על מה שהישיבה אומרת? או זה בסדר מבחינתי שלא יהיו ביקורות פתע? מירי, את מבינה את הקושי שלי כאן? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> השאלה היא אם חשבנו כך? שלא יהיה ביקורת פתע חשבנו? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היא מכניסה לנו לפה כל מיני דברים שאף אחד לא חלם עליהם ואנחנו אומרים לה עוד כן ואחר כך היא חושבת שזה בסדר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> - - - אמות המידע חייבות - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, כי אחרת זה יכול לרוקן הכול מתוכן. מותר להודיע להם על ביקורת מראש, מותר להסתמך על מה שראשי הישיבה אומרים. זה יכול ממש לרוקן את הכול. אגב בטיוטה של אדלשטיין הוסיפו סמכות לפקחים להיכנס לחדרי לימוד בישיבות בגלל שטענו שזה חיוני, ולפני זה זה לא היה ובטיוטה הזו הורידו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בטיוטה של פרוש הוא הוריד, הוא כתב משהו אחר. ראית את הטיוטה שלו? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות? אדלשטיין היה יושב ראש הוועדה, יש משמעות ל-40 דיונים שהוא ניהל פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 44. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא הייתה לי סמכות, גם לאדלשטיין לא היה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אגב אני לא חושבת שהיית בהם, היושב ראש. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא היה אז ברמה חלקית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מתקדמת אם אפשר. אחר כך הסעיף הזה מסמיך לקבוע תקנות על פקיעת צו דחיית שירות לגבי תלמיד ישיבה שהמשיך, אני שמה דגש על המילה שהמשיך, שלא למלא את תנאי צו הדח"ש שלו. למה המשיך? אם הוא הפר, אם הוא נתפס אז צריך ישר להטיל איזה שהיא סנקציה. ואם אומרים על המשיך שזה על פני זמן, אז מה, זה תקופה? זה אורך של זמן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד הביקורת הבאה. תבוא ביקורת עוד שבוע, עוד שבוע, עוד יומיים, עוד יומיים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה מספר ביקורות? כמה ביקורות? ביקורת אחת? שתיים? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לפחות מהנוסח זה עד הביקורת הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הביקורת הבאה, שהם יחליטו מתי. בתקנות הוא יגיד כמה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה שתיים בסך הכול. פקיעת דח"ש זה משהו שאפשר באמצע שנה לעשות או שמסיימים? זה יכול להיות מיידי? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כן, למה לא? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן, ברגע שהוא לא ממלא אחר התנאים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> במיידי, לא צריך להמתין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ברור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בחוות הדעת של היועצת של הוועדה, של מירי, היא אומרת שצריך לקבוע בחוק את הקשר בין היעדרות של התלמיד לבין הסנקציה שמוטלת עליו ולא להשאיר את זה לתקנות. אני חושבת שזו הערה חשובה. נניח נעדרת שלוש פעמים, אז הדח"ש פוקע. אני חושבת שזו הערה שחשוב להתעכב עליה. אחר כך יש חלק שמדבר על מתן התראות לראש הישיבה לגבי שתי תקנות קודמות. לא לגמרי הבנתי, הכוונה היא שאם הוא מתקן את התקנות האחרות הוא צריך לתת התראה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אלעזר לפני חצי שעה שאל את זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ומה התשובה שהוא קיבל? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא קיבל תשובה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא ראיתי שהוא קיבל תשובה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא התייחס לזה, את לא מקשיבה לחברים שלך? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני הקשבתי ולא שמעתי תשובה. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> אמרנו לו. התשובה שאת תקבלי זו התשובה שהוא קיבל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בשיחה הבאה עם החבר, צחקת עם חברים, אז תשאלי אותו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אי אפשר לחזור על זה עוד פעם ועוד פעם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אחר כך אני מתייחסת להסרת ישיבות מרשימת הישיבות. אם המפקח מזהה שבישיבה מסוימת יש אי נוכחות חוזרת של 20%. בעיניי 20% זה המון. ראיתי בחוות הדעת של מירי שגם היא חושבת ש-20% זה המון. במסמך של אדלשטיין זה היה 5% להתראה ו-10% להסרה, שזה גם לא מעט, גם את זה לא אהבתי, אבל להראות לכם שהנוסחים הלכו והידרדרו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא היה נוסח. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל זה נראה לך הגיוני שנגיד אם 360 לא יהיו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כמה אפשר לחזור על אותו דבר? מסכן מי שיקרא את הפרוטוקולים האלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נראה לכם מוגזם? אלא אם כן אתם יודעים מראש שהמדיניות היא הברזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אותו דבר ואותו דבר. דרור, כמה אפשר? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם פה יש את העניין של ההתראה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה קורא את הפרוטוקול? אותו דבר, אותו דבר. כן הגיש, לא הגיש, כן ווטסאפ, לא ווטסאפ. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה משנה? אנחנו יכולים להגיד, אבל תשובות לא מקבלים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל כמה אפשר? חבל על הזמן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הדרדור בין הנוסחים הוא בלתי נסבל, אדוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, גם זה כבר נאמר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם ההוא היה לא טוב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כאן זה ממש התפרקות טוטאלית מהערכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שרון, לא היה נוסח. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא היה נוסח? תפסיקו כבר עם משחק המילים הזה, יש פה התפרקות מערכים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פה לא היה נוסח. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש פה נוסח עם סטנדרט, תראו איך הידרדרתם עם הסטנדרט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תני לה לסיים, יש לה 30 שניות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם פה יש התראות, אני נגד המנגנון הזה, כי הוא כמובן מאפשר למרוח את הזמן, ואז בנוגע לתלמידי ישיבה שהוסרה מהישיבה, אחרי כל התהליך הארוך וההתראה וכן הלאה, אז נרשם שתינתן הזדמנות להירשם בישיבה אחרת. כשאומרים את זה, תינתן אפשרות, האם יש פרק זמן שבו תוחמים את זה? מה חלון ההזדמנויות שעומד לרשותם עד שהם מוצאים ישיבה אחרת שאליה הם נכנסים? האם אנחנו מגדרים את זה באיזה שהוא אופן? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בדרך כלל מה שהיה בעבר, נותנים להם עד סוף השנה או סוף הסמסטר, אבל אנחנו התייחסות לסוגיה הזאת בתקנות שהיו לפרק ג'1. אני לא זוכרת אם ההסדר היה עד לבין הזמנים מסוים, תיכף אנחנו נבדוק את זה, או עד לסוף השנה, כיוון שזה בעייתי ל - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, מצד אחד זה בעייתי ולא צריך לשים אותם במצב – אני מבינה, אבל צריך לתחום את זה באיזה שהיא צורה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה תחום, אני רק לא זוכרת לומר לך - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא כתוב בנוסח איך זה תחום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא היה כתוב בנוסח, בעבר זה היה בתקנות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היועצת המשפטית, אני רוצה רק להגיד לך שלפני פתיחת שנת הלימודים יש פרסום של הישיבות מתי אפשר להירשם, יש מועד, שלושה חודשים קודם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני עוברת לסעיף 49 - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 25 דקות. זה לא הגיוני. הדובר הבא מקבל שמונה דקות, זה על חשבון הדוברים הבאים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 49ח, דיווח של שר הביטחון לוועדת חוץ וביטחון אחת לשלושה חודשים. גם פה כמובן הורידו את האזכור לתלמידי ישיבות. קודם כל אני חושבת שרעיון הביומטרי שהיה בטיוטה של אדלשטיין, נכון לחזור אליו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גם זה אמרנו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הייתי רוצה לשמוע את העמדה של היועצת המשפטית בעניין הזה, כיוון שבחוות הדעת שלה היא בעצם כותבת שהפיקוח זה אחד הדברים הכי חשובים כדי לתת מענה לתכלית החוק, אם אנחנו אומרים שתכלית החוק זה הכרה בחשיבות התורה, אז צריך אכן לפקח שהם לומדים תורה. ואז מסתכלים על הכלים שמוצעים פה, וכדי שזה יהיה פיקוח אפקטיבי, יש פה דברים שמחלישים את זה, גם השלושה חודשים, גם ה – בקיצור כל מה שדיברנו עליו מאוד מחליש את זה, אז אני חושבת שעניין הביומטרי זה משהו שכדאי לשקול אותו מחדש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, זה כבר חוזרים על דברים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם אפשר לשמוע את התייחסותך לזה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון ניר, את בזכות דיבור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רגע, שנייה, אני כבר מסיימת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כמו שנתת לאחרים תיתן גם לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> עוד נקודה אחרונה שאני רוצה להגיד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירב כהן, זה כבר 25 דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה, אתה מהלך עליי אימים מרגע שפתחתי את הפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, עד כאן. קדימה, שרון ניר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין אסיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירב כהן, את בקריאה שנייה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד עוד נקודה אחרונה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירב כהן, את בקריאה שנייה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד את הנקודה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירב כהן, את בקריאה שלישית. לצאת בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני נבחרת ציבור, אני צריכה לעשות את עבודתי ולתת את הפידבק שלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גם אני נבחר ציבור. יותר מזה, קיבלתי יותר מנדטים ממך. לצאת בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> וואו, אתה שוריינת והוצנחת, אתה תעשה את מה שיגידו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כנראה גם בבחירות הבאות אקבל יותר ממך. לצאת בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה פה רק כי אתה יס מן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא ראוי מה שאת עושה. אל תשמיצי סתם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אם היו חושבים שיש לך עמוד שדרה לא היית מקבל את המקום הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תן לה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הביאו אותך רק לעשות חוק השתמטות, זה הכול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הכול טוב, תן לה. צאי בבקשה. בינתיים יש לי את הזכות להוציא אותך, לא לך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בפעם הבאה תגידי שאת רוצה לצאת לצוהריים, את לא צריכה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה, שרון ניר, בבקשה. מספיק עם הפיליבסטרים האלה. לכי לעשות סרטון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שיהיה בתיאבון בארוחת צוהריים. זה כל הכוונה הייתה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו נראה איך לעשות את הסרט של איווט דומה לשל יאיר לפיד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מדבר ככה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ככה, אנחנו חרדים, לא מטומטמים. (ח"כ מירב כהן יוצאת מאולם הוועדה.) << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מספיק עם זה כבר. אני לא יודע כמה שעות דיון עם שלושה-ארבעה דוברים. אחרי זה אתם אומרים שאני לא נותן לדבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו חילוניים, אבל לא מטומטמים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אף ועדה לא הייתה ששלושה-ארבעה דוברים בכל כך הרבה שעות מעשר בבוקר, ואחרי זה תגידו שאני לא נותן לדבר, ואחרי זה החברה האזרחית תגיד שלא הספיקו לדבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היו פה איזה עשרה דוברים לפחות. היינו באותו דיון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איזה עשרה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמונה דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, ראשית אני רוצה בפתח דבריי להתייחס לאירוע האלימות, לתקיפה של חיילי צה"ל שאירעה שלשום בבני ברק ולומר בצורה ברורה שלא ייתכן שחייל צה"ל לא יוכל להסתובב במדים, לא בבני ברק, לא במאה שערים, לא בשום מקום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חמור מאוד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> במדינה ציונית כמו שאני רואה אותה חייל צה"ל יכול להסתובב בכל מקום, ולא רק זה, צריך לפתוח לו את הדלת, להאיר פנים לכבודו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חד משמעית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם להגיש לו צ'ולנט אם אפשר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חד משמעית, בואי נמשיך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> והייתי שמחה אם החברים פה היו מגנים את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הסכמנו, כבר אמרנו את זה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הנה אני אומר, זה יהיה סעיף בהסכם הקואליציוני של ישראל ביתנו עם מנסור עבאס. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבל שלא מצאת לנכון לגנות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די, את אמרת משהו שכולנו מסכימים איתו, נקודה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> דבר שני, לעניין הסעיף שאנחנו עוסקים פה. מדובר בסעיף סופר מהותי, פיקוח בסוף זה לב החוק. אם תחוקקו את החוק הזה והוא לא ייושם כי לא תפקחו עליו ואם הנתונים בישיבות לא יהיו שקופים ולא יועברו כמו שצריך למשרד החינוך ולמשרד הביטחון ובעל האחריות, שזה צה"ל, לגייס את החרדים יהיה גם בעל הסמכות והוא יוכל לפקח על כך בצורה נאותה וראויה, אז כל החקיקה תהיה אות מתה. לכן הסיפור של סעיף הפיקוח חייב להיות סופר מדויק ולצערי אנחנו רחוקים משם. פיקוח משמעותו קודם כל הסדרה ובקרה. אחד הדברים שאפשר ללמוד מהצבא, שבכל מקום שרוצים לבדוק שתהליך עובד אז יש מחלקת בקרה, יש יחידת בקרה, יש יחידת ביקורת, שבאמת אנשים דוגמים באופן סדור גם יחידות פנימיות, יש ביקורת פנימית וגם ביקורת חיצונית, והיה שווה אגב להחליט שאם עכשיו רוצים לגייס בני ישיבות אז נכפיף אותם לאיזה שהוא מערך ביקורת שייקבע ויוסדר פה בתוך החוק. מכאן אני עוברת לסעיפים. הסעיף הראשון, סעיף 49א, שבאמת שואף להסדיר את מעמדו של שר הביטחון ולהסמיך אותו על מנת שיסמיך את עובדי משרדו לבצע בקרה, צריך קודם כל להיות הרבה יותר בשרני וברור. כתוב כאן שהוא רשאי לקבוע מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם ממשרדו מי יהיה גוף הביקורת. אני רוצה להגיד שזה קצת מעומעם ולא ברור, אני חושבת שזה צריך להיות תחת שר הביטחון, לא תחת אף עובדי מדינה אחרים. תחת שר הביטחון, לא משנה אם זה יהיה עובד משרד הביטחון או קצין צה"ל שנמצא תחת שר הביטחון במשרד הביטחון, דגש על משרד הביטחון, אבל חייבים להגדיר פה מהי היחידה, לתקנן פה יחידה, כי אם רוצים לעשות פה ביקורת רצינית שווה שהסעיף הזה לא יהיה מעומעם. הנושא השני שאני מבקשת להתייחס אליו זה הסעיף הבא, 49א(ב)(1) לא יוסמך מפקח אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לשמש מפקח. לכן אני לא מבינה מה האמירה פה, אין הוא ראוי לדעת השר. אני ממליצה שהדברים יהיו חלוטים, ברורים וללא שום שיקול פוליטי. להוריד את הסעיפים האלה, אין הוא ראוי לדעת השר, זה לא קשור אם הוא ראוי לדעת השר או לא ראוי לדעת השר. הוא עבר עבירת מידות חמורה, הוא לא צריך להיות מפקח ושווה להוריד את זה מהסעיפים. אני ממשיכה לסעיף (ג) באותו עמוד, מספר המפקחים שיוסמכו לפי סעיף זה ייקבע ביחס של מפקח למספר תלמידים בהתאם לאמות מידה שיקבע שר הביטחון. אני חושבת שצריך להגדיר פה בצורה ברורה כמה מפקחים באופן יחסי לכמות התלמידים שיש בכל ישיבה, ואולי אפילו לקבוע ששר ביטחון יקבע תקנות ומפתח למפקחים פר תלמידים בישיבה. ממש להסמיך את שר הביטחון לקבוע תקנות בנושא הזה כדי שהפיקוח והביקורת תהיה ראויה. שיהיה פה שיעור ברור שלישיבה של 3,000 תלמידים יש כך וכך מפקחים ולישיבה של 100 תלמידים יש כך וכך מפקחים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שזה יהיה בחוק? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, ששר הביטחון יקבע תקנות. סעיף 6 מדבר על עריכת רישום ונוכחות. זה היה קודם תפקיד שבעבר היה באחריות הבודקים, אבל זה מקפיץ אותי ישר לסעיף 49ב. לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה וכן לשם עריכת רישום נוכחות. אני חושבת שהדבר העיקרי של הפיקוח זה רישום נוכחות. למה 'וכן לשם עריכת רישום נוכחות'? פשוט לטובת עריכת רישום נוכחות. תיכף אני אגיע לנושא של רישום נוכחות כי אני מרגישה שיש פה סוג של בהלה מרישום סדור של נוכחות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה עוד הסמכויות של המפקח? יש לו עוד משימות חוץ מהנוכחות? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, בדיוק, המשימה העיקרית של הפיקוח בעיניי היא רישום נוכחות. הכנסתם לפה בסעיף 49א את השירות המשולב, מירי, ולא ברור לי למה הכנסתם באותו חוק, אני מבינה שזה הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר, למה זה נכנס לפה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הסעיף של הפיקוח הוא מחוץ לפרק ג'1, הוא בסעיף 49 בחוק שירות ביטחון והפיקוח חל גם על ישיבות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> על ישיבות ההסדר. הבנתי. אוקיי, אז זה בסדר שזה מופיע. מירי, לרכז את ההערה שלי לעניין הסעיף הזה, אני חושבת שהפוקוס של הסעיף הזה צריך להיות על עריכת רישום נוכחות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה פיקוח שונה של ישיבות ההסדר מהישיבות הגבוהות? או שזה אותו פיקוח? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, להמשיך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ממשיכה, אני ב-49ב(ב). << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רגע שואלת, זה אותו פיקוח, אבל לא ברור מה טיב הפיקוח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מטי, את היית איתנו ביום חמישי, שאלת כל שאלה אפשרית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל היא רוצה לדעת מה טיב הפיקוח. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא יודעת מה טיב הפיקוח על ישיבות ההסדר ועל הישיבות הציוניות הגבוהות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שצריך לקבוע סטנדרט. אני אומרת לנו את זה ואם אפשר היה לנסח את זה בסעיף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם היו פה ביום חמישי והם אמרו שזה מכביד עליהם שמוסיפים על זה, כי יש להם כבר פיקוח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי לא צריך לכרוך את זה אחד בשני, כי זה לכאורה אותו פיקוח. אני באמת שואלת דווקא לטובת הישיבות הגבוהות, ינון, שזה לא אותו מנגנון. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כשלא יהיה פיקוח אצל העתודאים זה יהיה גם בישיבות הציוניות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה שונה, כי כאן לימודי התורה בישיבה זה חליף לשירות צבאי, אחד לאחד, בדיוק באותם קריטריונים של שירות צבאי, זה אותו פיקוח. זה שונה מאוניברסיטה וזה שונה מישיבה גבוהה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להצטרף לדבריה של חברתי ולהגיד דבר אחד מבחינת סטנדרט. בסוף אנחנו באמת רוצים לעשות פיקוח. לא הייתם מקדישים כזה עב כרס על פיקוח, אנחנו רוצים שהפיקוח יהיה כמו שצריך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה שלא היה בהצעת החוק שלכם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שצריך לקבוע סטנדרט של פיקוח כמו שמתבצע באמת פיקוח בצבא. לכן זה דבר מאוד חשוב. אני מסתכלת על סעיף 49ב(ב), 'מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה לא נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו'. הפוקד הוא שר הביטחון או שהפוקד הוא רח"ט תומכ"א או רמטכ"ל בצה"ל? אני רוצה להבין אם הפוקד הוא הצבא או שר ביטחון. אם הפוקד הוא שר ביטחון אז אפשר גם להגדיר מי מטעמו, אבל אם הפוקד הוא צה"ל ולצורך העניין מפקד מיטב רח"ט תומכ"א אז אני חושבת שזה צריך להיות ברור שזה יודיע למיטב, או משהו שהוא מאוד מאוד ברור כדי שלא יהיה עכשיו מי מטעמו, זה הופך להיות להודיע לאחרון החיילים בשרשרת החיול וזה הולך לאיבוד. יש פה משהו שהוא מהותי, שהוא מסדיר מעמד של בן אדם שבהחלט מקנה לבן אדם הטבות כאלה ואחרות ולכן זה חשוב לדעת מי זה. אם אביגדור יגיד לי זה יהיה מצוין. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> צה"ל הוא הפוקד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שזה צריך להיות לפוקד ואולי אפילו להכניס פה לגורם צבאי ספציפי, לפוקד או לגורם צבאי ספציפי. אני הולכת לסעיף 49ג. בסעיף 49ג, על מפקח שהוסמך לפי סעיף 49א לבצע ביקורת, כתוב כאן אחת לשלושה חודשים. אני חושבת שצריך להיות כאן מוגדר לפחות אחת לשלושה חודשים כדי לייצר גם רנדומליות, כדי לא להגיע למצב שעכשיו ביקרו ראש ישיבה אז הוא יודע שעכשיו שלושה חודשים אפשר להיות פה במצב שיחסית הנוכחות היא לא נוכחות מחייבת. לפחות אחת לשלושה חודשים זה משאיר גם לגוף הביקורת את היכולת לחזור לפי ראות עיניו לבצע ביקורת, בטח בישיבות שלא שמרו על סטנדרט גבוה מבחינת נוכחות. אני ב-49ד(א), לשם 'עריכת רישום נוכחות', מחקתם את זה, לשם עריכת ביקורת כאמור בסעיף כזה או אחר. אני חושבת שהדגש פה, לא ברור לי למה זה נמחק, מירי, צריך להיות רישום נוכחות. עיקר הפיקוח זה רישום נוכחות, סעיף 49ד(א), חייב להשאיר פה את רישום הנוכחות, אפשר גם עם ביקורת. סעיף 49ה(א), חובת דיווח של ראש ישיבה, ראש ישיבה מחויב לדווח לשר ביטחון. אני מבקשת להוסיף כאן את מחויבות ראש הישיבה לדווח לשר ביטחון כפי שזה מופיע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין פה ה(א). התבלבלתי מכל הנוסחים שאתם מחזיקים. תחזיקו רק את הנוסח האמיתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בחובת דיווח של ראש ישיבה בחוק הראשי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> את בעמוד 5 לסקירה שלי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עוברת לעמוד 7 בסקירה, פסקה (א1) שמדברת על בוגרי מוסד חינוך חרדי. אני חושבת שצריך לקרוא לילד בשמו ולהגדיר פה שמדובר בתלמידי ישיבות. נוסף על המידע כאמור בסעיף קטן (א), ימסור משרד החינוך למשרד הביטחון לצבא ההגנה לישראל את כל הנתונים שיש בידיו בנוגע לתלמידי ישיבות, כי זה בדיוק האנשים שאנחנו עוסקים בהם. אני בסעיף 49ז, הסתמכות על מידע ממשרד החינוך. לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה ולישיבות לא יסתמך שר הביטחון על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה. אני חושבת שצריך להשאיר פה סמכות מרחיבה לשר הביטחון לקבל מידע גם מהאקדמיה, גם ממינהל האוכלוסין, גם אם הוא ימצא לנכון שיש בסוף אי תאימות בין הנתונים שמועברים לו אז גם ממס הכנסה ומביטוח לאומי. ובעניין הזה היות שהוא עושה פיקוח והוא רוצה להצליב נתונים יינתנו לו סמכויות מרחיקות לכת ותצטרך לעגן את זה בחוק. זה חלק מההערות שלכם? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני מסכים, אני רק חושב, עורכת הדין פרנקל, הרח"ט אמר את זה בישיבה הקודמת, שזה לא רק משרד החינוך כי יש מוסדות של משרד העבודה שגם על פיהם אנחנו צריכים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני מבקשת להוסיף כאן גם משרד העבודה ועל פי דרישת צה"ל. ביטוח לאומי כמובן. כל הנתונים שיעמדו בפני שר הביטחון שיוכל לעשות הצלבת נתונים. אני בסעיף 49ז1, 'שר הביטחון יתקין תקנות לעניין'. אני רוצה להדגיש פה את מה שהיה בסעיף הקודם בנוסח של אדלשטיין, לא לקפוץ, רק להקשיב, הבנתי שיש התנגדות לסוגיית הדיווח על פי ביומטרי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה כבר נאמר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרתי לאפשר לי להגיד את מה שאני רוצה. אני מדגישה שחובת הנוכחות זה הנושא המרכזי ולכן אנחנו בעניין הזה מדברים על נושא תרבותי שיכול להיות שכדאי שנצעיד קדימה את כולם, כולל גם את הישיבות. דיווח באמצעות מערכת מידע מתקדמת שבכל נקודת זמן, א', תהיה תמונת מצב לראש הישיבה, כי זה חשוב כי חשוב לראש הישיבה שהתלמידים יהיו בישיבה, אני בטוחה שזה חשוב לו, ו-ב', המידע הזה יישמר גם לאחור, יהיה באון ליין, והוא יהיה לרשות המבקרים, לרשות שר הביטחון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, שרון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> דבר אחרון, אדוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו עושים את הדברים, ההליך בסדר גמור, לא כתוב בשום מקום שכל ח"כ צריך להגיד את אותו דבר שוב ושוב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני רוצה לדבר רק על הנושא הכי קריטי בעיניי. הנושא הכי קריטי בעיניי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה כבר הליך מזוכיסטי. קדימה, אחרון ודי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> סעיף 49ז1(ב), 'ראה המפקח כי בישיבה מסוימת קיימת אי-נוכחות חוזרת של 20%'. בעיניי מדובר באי נוכחות. תחשבו על הכיתות של הילדים שלכם, תחשבו על שכבה שיש בה 300 ילדים, כל יום 60 ילדים לא מגיעים, בואנה זה דבר שמקפיץ בית ספר שלם. זה נראה לכם הגיוני? 20% זה בלתי מתקבל על הדעת. אי נוכחות בישיבה שיש בה 300 תלמידים של 20% זה קרה דבר איום ונורא בישיבה. מישהו חולה, יש מגפה, חס וחלילה. אני מבקשת להוריד את זה ל-5% או 10% ולפרט ולעשות את זה עם שיעור יחסי שהוא 5% כמו בכל מקום נורמלי אחר. וסעיף אחרון שאני מבקשת להתייחס אליו, סעיף 49ח, 'שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ וביטחון', אלה דברים שחשובים לנו כוועדת חוץ וביטחון, שר הביטחון ידווח לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת את שלושת הסעיפים שכתבתם, מספר המפקחים, הביקורות וההתראות, והנושא שהאחרון זה מספר הישיבות שהוסרו מהרשימה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. משה סעדה, אתה בזכות דיבור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני אשתדל לקצר ולהיות ענייני, היושב ראש. אני שומע את חבריי לאופוזיציה ובאמת האופוזיציה יוצאת להם מכל הכיוונים, ולצערי כי באמת זה חוק שצריך לחשוב ולבדוק מה נכון. אני בא להגיד דברים, מה נכון מבחינתי, לא בפוזיציה. כי מצד אחד, כפי שאתם יודעים, שלושת הילדים שלי משרתים, הבת שלי הרביעית מתגייסת לחיל האוויר בעוד חודש. אז אני על מלא מלא אינטרסנט. מצד שני דוד שלי נפטר מדום לב לפני שבוע בדרך ללמוד עם החברותא שלו, בן 78. כל שבוע הוא היה שולח לי הודעה, 'משה, חילול ה' לבני הישיבות. לא בסדר, משה. משה, הסר ידך מהדבר הזה'. היה מעביר לי הודעות אין סוף, הייתי אומר לו: דוד אני מכבד אותך, אני מעריך אותך, אבל אני חושב שצריך לתקן את החוק הזה. באמת אני בא מהעולם הזה שמצד אחד המשפחה שלי חרדית, מצד שני הילדים ואני יודע את המצוקה ואני אומר לעצמי איך פועלים נכון, איך מדייקים את הדבר הזה. קודם כל אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. שמעתי בהתחלה על שוויון וניצחון זה מול זה. ברור שזה יכול לחיות ביחד, ברור שאפשר לתת לנשים, חובה לתת לנשים, ומצד שני צריך לכבד את החרדים, אי אפשר לרצות גם וגם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא רק את החרדים, גם הדתיים מקפידים על קלה כחמורה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נכון, גם אנחנו. הייתי בישיבת הסדר ויצאנו כשהייתה שירת נשים וזה בסדר ולא קרה כלום. אז הרצון לשים את זה אחד מול השני ואי אפשר זה להיות פוזיציה. זה דבר אחד. דבר שני, כל נושא המעצרים שלא דובר היום, שעוצרים חדשות לבקרים בחורים שלומדים בישיבות. זה נראה לי תקופה של גזרות שמד. מה זה הדבר הזה? צריכה להיות קריאה שלך, ביסמוט, לכל הגורמים להפסיק את המעצרים האלה. קודם כל כי הם לא חוקיים, למה? הם לא שוויוניים. או שתעצור את כל ה-80,000, אז זה בסדר, זה לא ראוי בעיניי, או שלא תעצור אף אחד. אתה לא יכול להחליט רנדומלית זה כן וזה לא. זה לא הגיוני, זה לא נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הצבא ענה לנו מה העילות לעצור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני אומר לכם את הנקודות שלי. דבר שני, אני חושב שאם באמת רוצים להוציא חוק גיוס טוב, אז אולי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי שאני מחכה לעוקץ. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני יודע, אני לא אהיה בהמשך ואני מתייחס לדיון הבא שלכם, גיל הפטור חייב לרדת לגיל 23. אני אגיד לך למה, מי שרוצה ללמוד בישיבה שיתכבד וילמד, מי שלא רוצה ללמוד בישיבה, בגיל 23 הוא פחות רלוונטי לצבא, יותר עלות מתועלת, מצד שני שייצא למשק ויעבוד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל המילואימניקים הם עלות? שיילך לשרת במילואים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני אומר את דעתי. לכן אני חושב שזה מה שנכון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> משה, בגיל הפטור הוא גם לא יילך לשירות סדיר וגם לא יילך לשירות מילואים? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, הוא יוצא לשוק העבודה. אני אסביר. עוד שתי נקודות לגבי עניין הפיקוח. צריך לעשות פיקוח אמיתי. בשירות המדינה היינו הולכים לגמול השתלמות, בכל גמול השתלמות, לא משנה אם אתה פרקליט מחוז, אתה הבוס, אתה רושם נוכחות. זה היה שלוש פעמים, זה היה מוגזם, אני לא דורש שלוש פעמים, פעם ביום מעבירים מסמך, רושמים נוכחות. זה טוב לכולם. אני אומר לך שברגע שאתה יודע שיש את המסמך הזה – לפני כן כולם היו כאילו רשומים בהשתלמות ואף אחד לא היה מגיע, זה מקנה סכום כסף לא גדול - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ששש, לא לספר על זה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כולנו מכירים את זה. מהרגע שהתחיל הפיקוח הקטן הזה, לרשום נוכחות, זה לא נעים לך שאתה צריך לרשום את עצמך, אז אם אתה תשקר פעם אחת, אי אפשר גם בסשן השני, המספרים ירדו פלאים וקיבלנו אמת. לכן אני אומר, גם אחיי החרדים לא צריכים להתנגד לזה. אני מסכים איתכם שביומטרי זה משפיל, נקודה, סוף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ככה הוא חושב. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה משפיל, כי גם לעובדים שלי אני לא אפעיל להם ביומטרי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משה, תבוא כל יום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סעדה, אני עבדתי בהייטק, היה לנו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר'ה, הוא הביע את דעתו, מה קרה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל מה משפיל בזה? סעדה, בהייטק אתה מאשר ביומטרי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה משפיל? כשאתה נוסע לחו"ל גם אצבע וגם פנים, מה הבעיה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> משה, תגיד משהו שהם אוהבים הם ישתקו, תגיד משהו שלא אוהבים הם קופצים עליך. קוראים לזה דמוקרטיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באמת בהייטק זה ביומטרי ולא נעלבתי ולא הרגשתי מושפלת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא מביע את דעתו, מה קרה? ככה הוא חושב. הוא צריך לחשוב כמוכם? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מה שנכון לעובד מדינה נכון לתלמיד ישיבה. כמו שביקשתי מהפרקליטים שלי חובת נוכחות באופן הזה, מקובל עליי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא אמר, הוא רוצה נוכחות אבל אחרת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה כן יוצר פיקוח, כי מפקח לבד לא עוזר. הרי למה לא הבאנו להשתלמויות מפקח? כי מפקח, ידענו שזה יהיה ישראבלוף ואם כל אחד רושם – << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רישום נוכחות איזה שהוא. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לגבי השאלה שלך לגבי גיל 26. אני אומר שהראייה שלי היא לצאת החוצה מהסנקציות. אני הייתי בעד לבטל את הסנקציות, לא רישיון נהיגה, אלה סנקציות לא אפקטיביות והן גם לא רלוונטיות לאירוע בכלל, מה עניין שמיטה להר סיני? מה עניין של אי יציאה מהארץ לאי לימוד? מה העניין של אי רישיון נהיגה? אולי נגיד להם ללכת מאזור מגוריהם? בעיניי מה שנכון זה מה שאמרתי. אם היינו מתכנסים ואומרים לא שירת לא קיבלת, מה זה אומר? יש הטבות שנתעדף את המשרתים. בואו נגדיר אותן. נרוויח פעמיים, קודם כל נעשה צדק למי שמשרת, דבר שני, את אותו חרדי שלומד תורה ההטבות לא יעניינו, אבל אם הוא לא לומד תורה, הוא יגיד: אני עושה את החשבון, אם אני נשאר בישיבה ולא עושה כלום אני לא אקבל כלום, אבל אם אני אצא החוצה ואתגייס אני ארוויח אחר כך תעדוף בשירות המדינה, אבל תעדוף אמיתי, אני ארוויח תעדוף באקדמיה, אני ארוויח תעדוף במחיר למשתכן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לכולם? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לכולם, גם לערבים. אני אומר לכולם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> די עם הערבים האלה, אתה לא רוצה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מיקי, מה קרה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> די עם החרדים האלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה אותו בקוקפיט של האף-16? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא מדבר על לא שירת לא קיבלת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כלתי לומדת פה קרוב בבצלאל, יש שם המון אנשים, חבר'ה טובים, היא אומרת לי: משה, הם לא עשו צבא בכלל. המדינה מסבסדת אותם כל שנה במאות אלפי שקלים ואני שואל את עצמי למה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מקובל. עזוב אותך ערבים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שירות המדינה, תעדוף אך ורק למשרתים. מחיר למשתכן, למשרתים. אנחנו נרוויח, נגייס יותר, נתעדף את מי שמשרת יותר, וזה גם מקובל עליך, אין בינינו מחלוקת, ונעזוב את כל המעצרים האלה שהם רעה חולה, הם מפלגים, משסעים את החברה ולא נותנים כלום. בואו נפעל נכון, נדייק את זה. הסנקציות שהיום קיימות הן לא נכונות, גם משפטית הן לא ראויות כי אתה לא יכול להגביל בן אדם מלצאת מהארץ, מכוח מה? על מה ולמה? עצם ההגבלה על מה? אתה מגביל יציאה מהארץ זה להגביל חירות של אדם, מתי אתה מגביל אותו? באיזה אירועים? אם אתה אומר שאתה לא תיתן לו תעדוף ברור שזה צודק. כשאני מגביל אותך מלקבל תעדוף אני אומר לך: סליחה, עם כל הכבוד - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל המקל אף פעם לא יכול לעבוד בלי הגזר, זה צריך ביחד. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לכן אני אומר גם מקל וגם גזר. ברגע שאתה לא מתעדף זה גם מקל וגם גזר. אבל אני קורא לכם, בואו נצא כולנו מהפוזיציה, בואו נחשוב נכון, זה טובת המשרתים, זה טובת החברה החרדית, כי זה יהיה נכון לה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> וטובת צה"ל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> וזה טובת צה"ל, זה יגייס. וגם לכם, גיל הפטור למשל, למה אתם צריכים גיל 26? כולנו יודעים שזה לא נכון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה הנושא הבא, תודה רבה, אדוני. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני אשמח רק, ביסמוט, לסיום, שתיקח את הדברים שאמרתי ואם תרצה אני מוכן לתת מזמני ולשבת איתך ונטמיע חלקים מהם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני זוכרת היטב מה אמרת, סעדה, על רישום נוכחות ואני ממש מסכימה איתך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משה סעדה, יש דברים שאנחנו מסכימים ויש דברים שלא, אבל איזה מילה על רונאל פישר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תקשיבו, זה בושה וחרפה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לפני חצי שעה ראיתי את זה, יש שופטים בירושלים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בכל תוכנית טובה יש קאט פרסומות. אני מודה שהסתכלתי, הזדעזעתי מהדבר הזה. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תקשיבו לאנומליה. רונאל פישר מבצע עבירה עם פרקליטת מחוז בפרקליטות, רות דוד, העבירות שהורשע בהן, מה שלא הורשע נגמר, הוא ביקש מאדם 150,000 דולר כדי לסגור לו תיק, קיבל את הכסף - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, אולי נדון בפיקוח, כל סעיפי הפיקוח כאן על בתי המשפט. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> קיבל את הכסף, הוציא חומרים מסווגים מחקירה של ארגון פשיעה, אברג'יל, נסע לחו"ל, העביר לנחקר, הודיע לנחקר בזמן אמת מתי הוא נעצר, שיבש את החקירה של כל התיק, הכול עם רות דוד פרקליטת מחוז, ולסיום, תיק שלא היה כדוגמתו בארץ, היה פרקליט שליווה את התיק של אברג'יל, ידעו שהוא הפרקליט הכי טוב, היום הוא פרקליט המחוז ניסים מרום, אמרו אם אנחנו רוצים לסכל את התיק בואו ניירט אותו מהתיק. תכננו איך מיירטים פרקליט מהתיק. רות דוד הייתה פרקליטת מחוז, הכירה אותו, הציעה לו כל מיני דברים כדי להוציא אותו מהתיק כדי להכשיל את התיק. תיקחו כמה שנים המצרף של העבירות, 26 שנים לכלא על מצרף העבירות. אז לא ציפיתי ל-26. לפני שלושה חודשים אמרתי לציבור, האירוע הזה נסגר, הוא הולך לקבל עבודות שירות, אמרו לי: איך אתה יודע? אמרתי להם: אני לא נביא, אני יודע את זה ממידע מבפנים. הוא קיבל עבודות שירות. העונש המצרפי על זה 26 שנות מאסר. אתם מבינים מה זה אומר? שאין דין ואין דיין במדינת ישראל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שיגישו ערעור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אין ערעור כי הפרקליטות הסכימה לעבודות שירות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> וכך זה ייגמר עם הפצ"רית? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה עסקת טיעון? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, לא היה עסקת טיעון. מה שהיה, שני דברים שאני מחדש לכם. נכנסו לתוך החדר הסגור יחד עם הפרקליטות, סגרו את העונש תשעה חודשי עבודות שירות, אמרו שלא נגיד את זה. הגשתי תלונה לקולה, הוא שאל איך אני יודע, נתתי לו בדיוק איך אני יודע, אמרתי לו תראה בסוף שאני צודק. דבר שני, השופט אמר בתיק הזה דבר חשוב, הוא אמר לרונאל פישר: אם צריך להכניס מישהו לכלא זה את משה סעדה ודובי שרצר. זו תורה, זו שכרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה לפרשננו המשפטי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שרצר, אל תגיד יותר את השם הזה, אני מציע לך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> רק חשוב להבין שכרגע כשהוא נתן תשעה חודשי עבודות שירות זה לרונאל פישר, על פי אמת המידה הזאת רות דוד, שעדיין לא נגזר דינה, תקבל פרס. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> אתה, מתי אתה מתחיל לרצות את העונש? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני מניח שבקרוב מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משה, לא יזכו ליום הזה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל חוק מח"ש עובר, יהיה דין ויהיה דיין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא יעבור. אני מציע לך, אל תגיד דובי שרצר יותר, יש עליו קופת שרצים, אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, יעל. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. מלבד הפסקת הפרסומות, שזה לא נושא הדיון, אז אני לא אתייחס לחבר הכנסת סעדה, אבל אני רוצה להגיד שאני רוצה פעם שנייה בשבועיים להסכים עם חבר הכנסת סעדה בנושא הגזרים או התעדוף בכל מקום שאנחנו צריכים לייצר למשרתי המילואים ולמשרתי צה"ל וכוחות הביטחון בכלל. אני הגעתי מוכנה לדיון על סעיפי הדיון, ל-49 ואחר כך להמשך על גיל הפטור, אבל התחושה שלי, ואני אומרת את זה לדעתי כל פעם שאני מתבטאת כאן, בסוף יהיה נוסח מאוד מאוד יעיל, ויבדקו את הנוכחות ככה והפיקוח יהיה ככה ומשרד החינוך יהיה ככה וצה"ל יגיד ככה, אבל הוא לא מועיל, הוא לא אפקטיבי בכלום. אני אומרת את הדברים כאמא לחיילת ואמא למי שעוד חודשיים יהיה חייל ואומרת את זה כמי שהייתה חיילת ושירתה בתפקיד מבצעי בשב"כ ואני אומרת את זה כאשת מילואימניק. בעלי ביום ראשון האחרון יצא לעוד סבב מילואים עם חטיבה מתמרנת ל-60 ימים. הם עכשיו באימון בצאלים והחל ממחר או מוחרתיים הם יתפסו גזרה והוא הולך לשם למרות שהוא בגיל הפטור כי אין מספיק חיילים והוא לא רוצה שהחברים שלו במילואים יישחקו, והוא רוצה, בגלל שלהם יש ילדים צעירים יותר, שהם יוכלו להגיע הביתה כשאנחנו איך שהוא מצליחים להתנהל, הילדים שלנו, כמו שאמרתי, קצת יותר בוגרים, משרתים בעצמם. ואנחנו נשב פה סעיף אחר סעיף ונשפר ונכניס תיקונים ותקנות ובסוף לא יהיו מספיק חיילים. החוק הזה, אדוני, לא יהיה אפקטיבי. אני חוששת שבעלי ואלפי החברים שלו במילואים יסיימו את הסבב הזה של 60ימים בסוף פברואר וייקראו פעם נוספת ב-2026, הם ייקראו לעוד 60 ימים או 90 ימים או 100 ימים, לפי הצורך הביטחוני, גם בשנה הבאה. ואני אגיד לך עוד משהו, יצא שאנחנו גם גרים ביישוב קו עימות בצפון ואני לא רוצה לחזור ל-6 באוקטובר. כשאני יוצאת בבוקר לפני שהבת הצעירה שלי עולה על האוטובוס הצהוב אני רוצה לראות את ג'יפ הסיור הצה"לי, אני לא רוצה יותר רק מצלמות, ואני רוצה לדעת שסוללת הארטילריה מימין מאוישת לגמרי וסוללת כיפת ברזל משמאל מאוישת לגמרי, ובשביל זה צריך חיילים. אז אנחנו יוצאים מהבית ומתגייסים בהמונינו. ואדוני, חבר הכנסת פרוש ואדוני חבר הכנסת אזולאי ואדוני חבר הכנסת יעקב אשר, חיכינו לכם ב-7 באוקטובר ולא הגעתם, אבל אנא אפשרו למי שלא לומד כן להגיע. אנחנו לא נימדד בסוף בחוק הזה על הפיקוח, על טביעת האצבע הביומטרית או לא, אנחנו נימדד אם נוכל להבטיח ביטחון לאזרחי ישראל ולמשק להתנהל, לאנשים, במקרה כמו בעלי אבל כמו באמת אלפים נוספים, להמשיך להחזיק את המשק, גם את המשפחות הפרטיות שלהם אבל גם את העולם הכלכלי בישראל ובכלל את מדינת ישראל כמדינה צומחת ומשגשגת. << אורח >> חנניה אבן חן: << אורח >> הדרך היחידה לצאת ממילואים זה להיפצע. היום אין לנו כוח אדם, מי שנפצע יוצא ממילואים, לא מחליפים אותנו שם. אין אף אחד שמחליף אותנו במילואים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. הם לא דיברו לסעיף, אז אני צריך שלושה משפטים בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> היועצת המשפטית, מה הבעיה החוקית בזה שיעברו, אני יוצא מהארץ, אני נותן גם טביעת אצבע וגם תווי פנים, צילום פנים, מה הבעיה לעשות את זה? ואז לא צריך שום דבר. באים, עומדים, שלום, נכנסים פנימה. מה הבעיה עם הסיפור של בדיקת הנוכחות? אני רוצה להבין מה קורה עם זה. אני גם נגד מעצרים, אני בעד מי שלא נותן לא מקבל. לא רוצה מעצרים, גם אין לי מספיק מקום. אני רק רוצה להגיד משהו לנשמות של האנשים פה, גם אצלנו משרתים במילואים 340 יום, גם אנחנו, כמו שאר המשפחות או עוד משפחות, קיבלנו דפיקה בדלת, אי אפשר לעשות יותר הבדל בין דם לדם. אני מדבר לנשמה וללב ולא לצד החוקי, שיהיה לנו בהצלחה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, מיקי, על הדברים. חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודע שנאמרו עוד דברים בזמן שלא הייתי כאן, אבל אני אשתדל להתייחס קצת לדברים שאנחנו דנים בהם, גם בהמשך לדיון של הוועדה ביום חמישי האחרון בנושא סעיף הפיקוח. אני רוצה להמשיך באותה גישה שהתייחסתי עניינית נטו לסעיפים, אז אני מבקש אם אפשר לאפשר לי כמה דקות ברציפות, אני אשמח לעשות את זה בזריזות. אם יש הערות כמובן של הייעוץ המשפטי אני אשמח לשמוע. אז אפתח בכך שכולנו סביב השולחן מסכימים שסעיף פיקוח משמעותי מהווה אחת מאבני היסוד לחוק. באופן מיוחד זה סעיף שלכאורה לא אמורה להיות עליו מחלוקת בכלל. כולם, כולל חברי הכנסת החרדים וההנהגה הרבנית, צריכים לתמוך בהחלת פיקוח משמעותי ורציף ואפקטיבי. הרי אמרו פה חברי הכנסת החרדים לאורך הדיון, ואנחנו שמענו את זה כמה וכמה פעמים, מי שלא לומד אני לא דואג לו. אמנם להגיד מי שלא לומד שיתגייס לא נאמר, אבל עדיין מי שלא לומד, ברור לכולנו שצריך שיהיה כבר דיון אחר לחלוטין. לכן המטרה שלנו לוודא מי לומד ומי לא היא מטרה משותפת של כולם כאן. אגב לכן יש משגיחים בישיבות. אני למדתי בישיבה, יש משגיח בישיבה, מטרתו היא לא לפקח במובן השלילי של הדבר, אלא לדאוג שהמטרה מיושמת, שאתה תספיק ללמוד, שיש לך חברותא ושיש לך את הדברים האחרים. לכן לכולנו חשוב שמי שבא לישיבה ילמד ולא יתבטל גם בהיבטים אחרים. אני אומר עוד נקודה אחת לפני הסעיפים עצמם. בסעיף הפיקוח הקיים כיום נמצאות גם הישיבות הציוניות. הנושא הועלה על ידי משה גוטמן וחברי שנמצא פה אורי פינסקי ביום חמישי בלילה ואני רוצה לחדד כמה דברים בהקשר הזה. הישיבות הציוניות הוכיחו במהלך השנתיים האחרונות נכונות לגיוס סדיר ומילואים בהיקפים חסרי תקדים. לאורך השנים כלל התלמידים מתגייסים לשירות בצבא ובאחוזים ניכרים לתפקידי לחימה, הרבה מכפי היחס שלהם באוכלוסייה הכללית. הישיבות הציוניות לא צריכות להיות תחת פיקוח של משרד הביטחון, למה? כי הוכחנו, יש הוכחה ברורה, ערכית, אפילו תורנית, שהגיוס לצה"ל הוא לא איזה שהוא עול אלא מצווה ולכן אני חושב שהפיקוח עליהם לא נצרך, כפי שאמרו כאן מנהיגי הישיבות, גם משה גוטמן וגם אורי פינסקי. ועכשיו לסעיפים עצמם. לעניין סעיף 49א, לעניין מספר המפקחים. אני חושב שיש לקבוע בחקיקה את מספר המפקחים ואני רוצה להציע שתי חלופות. אני אשמח לתת אותן אם תרצו שאני אמסור לכם. אפשרות אחת, מספר המפקחים לא יפחת ממחצית מספר הישיבות לפי פרק ג'1 לחוק. האפשרות השנייה זה מספר המפקחים ביחס של מפקח על כל 100 תלמידי ישיבה או מספר נמוך יותר, תלוי מה הכמות בישיבה. זה לעניין הסעיף הזה. לעניין סעיף 49ב, אני מציע כאן ביחס להערה בפתיחה בנוגע לישיבות הציוניות, כי בסעיף קטן (ד), זה בהמשך לדבריי קודם לכן, יימחקו המילים ישיבת הסדר וישיבה גבוהה ציונית, וגם אותו דבר בסעיף 22א ו-22ב. במקום לכתוב כהגדרתן, תשתנה ההגדרה ואז הדיבור הוא על ישיבה ולא על ישיבות ציוניות כאלה ואחרות. ברגע שיהיה כתוב 'ישיבה כהגדרתה' אתה פותר את כל העניין הזה של הפיקוח גם על הישיבות הציוניות. סעיף 49ג, לעניין מספר הביקורות שייערכו על ידי המפקחים. יש הערה שהכנסתי, אבל אני אגיד דבר כללי. בסוף הבדיקות האלה, מטרתן אחת, מי שלא לומד ומי שלא נמצא בישיבה צריך למלא את חובתו למדינה בשירות צבאי כזה או אחר. לכן זה לא פיקוח, לכן אני גם לא אוהב את הפיקוח באמצעים דרקוניים כמו מצלמה, כי זה כאילו לפגוע בכבוד האדם, אבל בסוף אני רוצה שראשי הישיבה ומנהלי הישיבות יראו בזה ערך בפני עצמו, לכן הפיקוח הוא לא בדיקה וחוסר אמון כלפי אדם כזה או אחר, אלא הבנה שמי שלא בישיבה הוא חייב להתגייס. לכן אנחנו צריכים לשמור על יכולת בדיקה אמיתית של הלומדים בישיבה וגם אמינות של הצהרותיהם, לצערנו כבר היו דברים מעולם. לעניין החלפת הבודקים במפקחים, כעיקרון אני בעד שעובדי מדינה ואנשים שמפוקחים על ידי משרד ממשלתי יטפלו בביקורות, אבל מה יהיה עד שימונו כל המפקחים האלה? ברגע שיהיו מפקחים אני בעד, אבל צריך לשים לב שבינתיים עד שראשי ישיבה, המנהלים, לוקחים את האחריות הזאת ויכולים להצהיר בכתב על העניין אנחנו חייבים שהפיקוח הזה יהיה, אחרת אנחנו עלולים לאבד את כל העניין. ל-49ו, פה אני שמח שאושרה הצעתי לעניין הרשימה. הצעתי את זה וכולם כאן אישרו והסכימו, שבסוף הרשימה שעוברת ממשרד החינוך, רשימה מסודרת שבה יש גם תעודת זהות, גם מקום מגורים, כל הפרטים הנדרשים, היא הופכת להיות העוגן של הרשימה שבאמצעותה צה"ל יכול לתכנן את הסד"כ לגיוס, היא טובה לכל הצדדים פה וזה הוסכם. אז אני מקווה שהדבר הזה יישאר עד הסוף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מתוך המוסד החרדי, לא מתוך הישיבה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בסוף כיתה י"ב או גיל 18 יש לך רשימה של מי שסיים, לא משנה איפה הוא למד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש הגדרה של בוגר שהוא צריך להיות שנתיים בארבע שנתי, שזה לא נכון, זה צריך להיות רק מי שסיים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הדיוק שלי הוא לא על איך אתה מגדיר אחר כך כחרדי, אלא רשימת העוגן צריכה להיות רשימה שמתקבלת על ידי משרד החינוך בסוף גיל 18, שהרי הוא מתגייס בגיל 19 או בגיל 20. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זו לא ההגדרה היום. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, אבל דווקא הסכימו כאן כל חבריי בעניין הזה. בעניין הפיקוח, אדוני היושב ראש, אני אומר שני דברים. אני חושב שאדם, תלמיד ישיבה, שלא נכח בפעמיים רצופות של פיקוח, של בדיקה, זה בעייתי מאוד מאוד. גם מבחינה אמיתית מהותית, אדם שלא נכח פעמיים ואין הסבר מדוע הוא לא נכח, אין טענה, אולי חולי, אולי משהו מסוים, ברגע שבן אדם לא נכח פעמיים רצוף אני חושב שזה מספיק, ושלוש פעמים במשך שנה שלמה, לא רצוף, אני חושב שזה מספיק ברור בהקשר הזה. שוב אני אומר בעניין הזה, בעיניי פעמיים רצוף זה מספיק אבן בוחן כדי לבדוק את זה ושלוש פעמים בשנה. הדבר הנוסף שלי, מוצע להקטין את האחוזים לאי נוכחות בישיבה ל-5% למתן אזהרה, יכול להיות שה-5% האלה הם בגין בעיות שנוצרו, אז אפשר כמובן להוריד את האחוזים האלה, ו-10% למי שהדבר הזה חוזר על עצמו פעמיים. האחוזים האלה מעידים על זה שאנחנו כבני תורה חפצים ללמוד תורה ומי שלומד תורה זה ערך עצום למדינת ישראל, אבל לא יכול להיות שאני מצהיר כך ועושה פעולה אחרת. אני חושב שזה חלק מהערך המשמעותי של לימוד תורה וחיבור בין ספרא לבין סייפא. הדבר האחרון, מוצע להוסיף כי תלמיד שחל עליו סעיף 49ז, שדיברנו קודם לכן, יוטל עיצום כספי על המוסד ועל בעל התפקיד בישיבה שהצהיר לגביו. ואז אני יודע שסגרתי את כל האירוע. אני אומר את הדברים האלה לא ממקום של חלילה זלזול, אני אומר את זה אחרי שהרבה זמן חשבתי על העניין הזה כי אני באמת רואה ערך עצום בלימוד התורה ובישיבה, אבל ברגע שאנחנו נותנים הרבה פרצות אנחנו יוצרים מצב של בפני עיוור אל תיתן מכשול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת סולומון. חברי הכנסת החרדים, אל תכעסו, אבל דיברתם ביום חמישי, והחברה האזרחית, מי שהיה פה ביום חמישי דיבר ומי שהלך אז מה לעשות, אבל מאחר ששבות ביקשה. אנחנו נעשה הקראה של הסעיף הבא, חברי הכנסת לא ייפגעו אם היא תדבר ראשונה, היא תהיה ראשונה, אז בבקשה הקראה ולאחר מכן נצא להפסקה קצרה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> פטור משירות סדיר למי שהגיע לגיל הפטור והוראת שעה 26י. (א) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סימן זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל הפטור, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר. (ב) בחוק זה "גיל הפטור" – גיל 26. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שבות רענן, בבקשה. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> קודם כל צור, האיש שלי, יצא השבוע שוב לסבב מילואים ואתמול הבן שלי, בן חמש, רצה שאבא ירים אותו ואבא יכול היה רק לעשות איתו פייס טיים ולא להרים אותו בידיים ולכן אם יש אבות שלא יכולים להרים את הילדים שלהם בידיים, שהם מתייצבים שוב ושוב למילואים, יתכבדו מי שרוצה ללמוד תורה ולא להתייצב וישימו את האצבע בביומטרי. זה כל כך בסיסי. אני כל פעם מתפעלת מחדש מהדיון הזה. תבינו את הפער, אנשים לא יכולים להרים את הילד שלהם כי הם מתייצבים שוב ושוב למרות שאתם חסרי אחריות, הם מתייצבים כי אכפת להם מהמדינה ופה מדברים האם זה בסדר לשים את האצבע. אז מותר לשים את האצבע הביומטרית, אם זה שהתעכבת ושנתיים וחצי לא הגעת ואתם עושים לנו אמברגו של חיילים, אם בשנתיים האלה הוכחת שאי אפשר לסמוך עליך אז צריך את האצבע שלך כדי שאנשים יוכלו להאמין שמתי שהוא הם יוכלו לחזור לחיים שפויים ולהמשיך לעשות מילואים. אנחנו לא רוצים להזדכות על הזכות הזאת, אבל אנחנו כן רוצים שהיא תהיה שפויה ובעיקר תקיים את הביטחון. אז הוגנות בסיסית, הביומטרי זה הדבר היחיד שיעבור בפיקוח, זה לא מוזיל. אני הייתי עוזרת שופטת במחוזי בחיפה, העברתי אצבע כל בוקר וכל צוהריים וכתבתי פסקי דין. אז מי שרוצה ללמוד תורה יכול להעביר ביומטרי. לגבי גיל הפטור, הוא יוצר נזק כפול, גם תעסוקתי וגם מבחינת הגיוס, לכן הדבר הנכון לכתחילה הוא להעיף את גיל הפטור, הוא להגיד חבר'ה, מי שלא מתגייס לא יקבל, מי שכן מתגייס כן יקבל. ופשוט מי שמקבל את ההחלטה יפנים את המחירים שלה. אם הוא בוחר לא לקחת חלק בזכות של הגנת הבית הוא לא יקבל את כל מה שיש לבית הנהדר הזה של מדינת ישראל להציע. אם לא הולכים על המודל הזה, למרות שבעיניי הוא הכרחי במיוחד אחרי המלחמה או תוך כדי, אנחנו עוד לא בסיומה, תורידו אותו לגיל 22. ברגע שמישהו חמש שנים, כמו ההסדר, למד, החליט ללמוד ולא התגייס, אין בעיה, שיילך לשוק העבודה ויפנים את המחיר ותעדיפו לוחמים ומי שישרת שיקבל הרבה הרבה יותר ממנו, אבל תשחררו את הנזק הכפול שהחוק הזה עושה כי זה פוגע גם בגיוס וגם עובד על כולנו בעיניים כי זה לא יביא לנו עוד חיילים, הפטור הזה, וגם בכלכלה. (היו"ר ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, שם ותפקיד. << אורח >> חנניה אבן חן: << אורח >> צוהריים טובים, חנניה אבן חן, הלום קרב, היתקלות עם מחבלים ב-2016, הוכרתי. אני רוצה לדבר על נושא של ערכים ולדבר מה קורה כששולחים מישהו לחזית או לעשות משהו, ביום שאחרי איך אנחנו מסתכלים עליו, ואני שואל את חבר הכנסת פרוש איפה אנחנו מונחים בסל הערכים, אנחנו, כוחות הביטחון, בתחתית הרשימה או בעליית הרשימה? כי גדול שימושה מלימודה, ככה לימדו אותנו תמיד. גם אני בא מבית חרדי ואני חושב שהמאבק בין הכוחות על גיוס או לא גיוס הוא מאבק חסר תועלת. יש את הציבור הדתי לאומי שאפשר ללמוד מהם איך הם לומדים ואיך הם מתגייסים, אפשר להעתיק מהם את זה, וכל הנושא הזה של החוק, לא יעבור וכן יעבור, זה כאילו המלך לא יודע שהוא עירום. זה לא יעבור, לא ייתנו משום צד, אז שווה ללמוד את זה מהדתיים הלאומיים, כי בעצם המערך הצבאי היום חסר כוח אדם והאופציה היחידה לצאת מהמערך הצבאי זה או להגיע לגיל 40, 41, או להיפצע, כי אין לנו חיילים. אין לנו מי שמעבה לנו את העמדות ואחים וחברים עושים סבב ועוד סבב ועוד סבב ועוד סבב וזה לא נגמר, והנה עוד אח נפצע ועוד אחר בהיתקלות ועוד חבר אחר הלם קרב, והם לא רוצים להודות כי אם הוא יודה מי יילחם? הוא אומר בפירוש: אם אני אודה שאני הלום קרב אני יוצא מהמערך, מישהו אחר ייכנס במקומי? אין אף אחד אחר. אני שואל מבחינה מוסרית מה קורה פה, הרי מאז ומעולם על חרבנו אנחנו חיים וגם לומדי התורה על חרבם הם חיים ומאז ומעולם היו לנו אויבים, עוד לפני קום המדינה, יש את מאורעות תרפ"ט וכאלה ותמיד ידענו להגן על עצמנו ולא הסתכלנו באמת באיזה דת אנחנו מחזיקים כי כל הדתות מסכימות שאנחנו צריכים להגן על עצמנו. המקום הזה שכביכול לומדי התורה מתנגדים זה דרשני אחד גדול, כי מי אנחנו? מה אנחנו עושים פה ולשם מה נשלחנו? לא יודע. אני דור 11 פה בארץ ואני שואל באמת, אנחנו לא אוהבים את המדינה? אנחנו אוהבים את המדינה? אנחנו פטריוטים? ואם כן, איפה זה בא לידי ביטוי? גדול שימושה מלימודה וזה לא צחוק, כי אנחנו בסוף הולכים ומגנים ואנחנו בשעת מלחמה וכל אחד נדרש בשעת מלחמה לתת יד. גם דוד המלך נתן את הדעת על הנושא הזה וגם הרמב"ם, אין מי שלא נתן את הדעת על הנושא הזה. אז בדיני שמים אני מאמין שנגיע למעלה ו-120 אנשים ייתנו את התשובות שהם רצו לתת, אבל בדיונים פה אני חושב שאין לנו להתחמק מזה. הפצועים שלנו נאבקים על הזכויות שלהם והמדינה קורסת תחת הנטל מול הרבה חזיתות. זה מה שיש לי להגיד, חבר'ה, שימו לב למוסר שלכם, יש דור שמסתכל קדימה, איך אתם מגדירים את זה, האם נושא המדים הוא קדוש, האם מה שאנחנו עושים זה חשיבות או שאנחנו סתם עושים משהו של פראיירים. בואו נגיד את האמת ומשם נתקדם לאן אנחנו רוצים לחתור, בואו נשים על השולחן שאנחנו דבר ראשון מסכימים שהדבר הזה חשוב. אם לא נסכים שחיילי צה"ל והגזרות והביטחון שלהם חשוב אז אנחנו נתווכח איתם עד מחר שהם יבואו לגבולות, אבל אם הם יבינו איתנו ביחד שזו משימה לאומית, לא שלי אלא של כולם, אז הם יסכימו וכל אחד יוכל להתגמש. אני שומע בוועדות המון וכל אחד אטום בעמדה שלו וכל אחד חוזר על המנטרה שלו. חבר'ה, שימו לב, אתם באים לדבר בשם אנשים, אתם בוגרים, זה לא גנון, תעשו תיאום ביניכם, חברי הכנסת, תתאמו מה אתם אומרים ביניכם, במקום לחזור על מנטרה שכל חבר כנסת חוזר על מה שהחבר שלו אמר, חבל לכם על הזמן והקייטנה פה סתם מצחיקה. זה קומי, זה באמת להביא פופקורן, ובסוף החיילים שלנו שומרים והחיילים שלנו מופקרים, זו הבדיחה הגדולה על החשבון שלנו. חבר'ה, שימו לב, המוסר שלנו מידרדר שבכלל אנחנו מדברים על הנושא הזה, איפה המוסר שלנו? איך אנחנו בכלל באים הביתה לילדים שלנו? איך אנחנו מסתכלים לכוחות הביטחון כשמי שלומד תורה לא נושא בנטל? שנייה אחת, מה קורה פה? אנחנו לא בשיבת ציון? אנחנו לא חלק מהיהדות? אנחנו חלק מהיהדות? אנחנו יכולים להתווכח על הרבה דברים או לא להסכים על הרבה דברים, אבל דבר אחד, המדינה היא שלנו, המדינה היא ליהודים ואנחנו צריכים להגן על עצמנו, אף אחד אחר לא יבוא להגן עלינו, אף אחד אחר. את לא רוצה שהבן של השכן יגן עלייך, את רוצה שהבן שלך יגן עלייך, כי זה הבית שלנו. עצם זה שהחרדים מפילים על הציבור השני את הנטל הזה, אני חושב שזה פגם מוסרי ערכי גם ללומדי התורה וגם לנו בכלל שאנחנו נכנסים לפינה הזאת. חבר'ה, תתעוררו, אנחנו במלחמה. (היו"ר בועז ביסמוט) << אורח >> חנניה אבן חן: << אורח >> אבל אני רוצה להעלות משהו אחר לגבי הוועדות של משרד הביטחון. יש לי חבר שהתאבד, לא רוצים להודות בזה, בשבת, זה לא סתם מה שקורה פה, חבר'ה, יש מי שנושא בנטל והם שמים את נפשם אחר כך ומאבדים אותה. תתעוררו, צריכים עוד אנשים. זה חיים ומוות פה. סליחה שאני אומר את זה ככה, אתם כאילו מרחפים, אתם לא יודעים מה קורה באמת בשטח. תתעוררו. חבר'ה, קחו אחריות בוגרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה על הדברים. אני עובר לחברי הכנסת. מטי צרפתי תהיה הראשונה, אבל מישהו מהחברה האזרחית שצריך לצאת, אני מקווה שחברי הכנסת יתחשבו כי הוא צריך לצאת אוטוטו, פרופ' אשר יהלום מחוג הפרופסורים לחוסן לאומי. זה בסדר מבחינתך, מטי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בטח. << אורח >> אשר יהלום: << אורח >> אני פרופ' לפיזיקה מאוניברסיטת אריאל, חבר הנהלת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי. הקשר שלי בצה"ל היה קשר של 23 שנים, 20 שנים אחרונות הייתי לוחם חרמש במילואים. אני לא רוצה להיכנס כאן לסעיפים ולתתי סעיפים, אני רוצה ממעוף הציפור כמה עקרונות כלליים ואני מקווה שדבריי יישמעו. יש, אני חושב, חובה לריבון לנהוג בשוויון והגינות עם כל האזרחים וזה גם לכל עניין החובות שלהם כלפי המדינה, גם בכל מה שקשור לשלילת חירות, ובסופו של דבר שירות צבאי זה שלילת חירות, וגם בנושא של סיכון חיים. שירות צבאי הוא ייחודי ומיוחד ביחס לכל החובות האחרות שיש לאזרח. יש חובות, כמו תשלום מיסים, גם שירות צבאי הוא סוג של מס שאנשים משלמים, יש לזה היבטים כלכליים, אבל זה החלק הקל, כי פה אפשר לפצות, אבל בוודאי לא ייתכן לדרוש מאזרח אחד מאות ימי עבודה, שלוש שנים של שירות סדיר זה מאות ימי עבודה, ומאחר לא לדרוש כלום, זה לא יעלה על הדעת. להיעדרות משוק העבודה, גם בשוק הסדיר וגם במילואים, יש השלכות קצרות טווח, מפסידים את התגמול על אותם ימי עבודה, יש גם השלכות ארוכות טווח, מפסידים ניסיון, מפסידים אפשרויות קידום וגם לצערנו מפסידים מוניטין אצל המעביד כי לא כל המעבידים מקבלים בעין יפה שהעובד נעלם להם והם צריכים אותו, בשביל זה הם שכרו אותו. הנושא של שלילת חירות, זה נושא קרדינלי, זה לא נושא שבאמת ניתן לפצות עליו פיצוי כספי וכשהמדינה שוללת חירות של בני אדם היא צריכה לעשות את זה בצורה שוויונית. סיכון חיים זה נושא קרדינלי אפילו יותר כי זה דבר סופי, ברגע שהחיים נשללו אי אפשר להחזיר אותם, אי אפשר להשיב את המצב לקדמותו וזה גם נכון במידה מסוימת, דיבר פה החבר על נושא של פציעות בגוף ופציעות בנפש, לא תמיד אפשר להחזיר וחייבים לקחת את זה בחשבון. כשאני אומר כל האזרחים זה כולל גם את החרדים, אבל לא רק את החרדים, זה כולל את כל האזרחים, גם אלה שהם לא יהודים, ובמקרה שיש בעיה של חוסר נאמנות צריך לקחת את זה בחשבון בשיבוץ לתפקיד, אבל לא לוותר על החובה של הריבון לנהוג בשוויון כלפי כל האזרחים. גם אם יש גורמים שחולקים על מדיניות הממשלה, הזכרת את אחים לנשק או כל מיני אנשים, בעיניי הזויים, שמאמינים שהמדינה יכולה לקבל הגנה על ידי חתימה על ניירות עם אויבים, והם סוברים שבשל אי הסכמתם למדיניות כזאת או אחרת של הממשלה זה מקנה להם זכות להתחמק, גם בתחבולות, אנחנו יודעים את תופעת הפסיכיאטרים, על כל הדברים האלה צריך לתת את הדעת. יחד עם זאת יש חשיבות רבה לערך לימוד התורה ולשימור המורשת הרוחנית של עם ישראל. זה לא במקום שירות, אפשר לעשות שירות ואחרי כן ללמוד בישיבה, אפשר לעשות גם וגם. עושים את זה, אני עשיתי את זה, הבן שלי עושה את זה, אפשר לעשות את זה. התרומה הגדולה שהציבור החרדי תורם לעם היהודי בהיבט דמוגרפי זה שמירה על אורח חיים צנוע מבחינה חומרית, זה דבר שצריך להעלות אותו על נס, לשבח אותם על כך ולא לצאת בגינויים ובכל מיני מילים לא ראויות. ויחד עם זאת ביהדות לא מסתמכים על שיקולים מיסטיים, כתוב לא סומכים על הנס, ויש חובה להציל באופן פיזי. אם הבן שלי מוישל'ה נפל לבור, אני לא אומר תהילים, אני לא לומד תורה, אני לא לומד דף גמרא, אני הולך לבור ומוציא אותו מהבור. יש חובה ביהדות להשתתף במלחמת מצווה, מלחמת מצווה זה להציל את עם ישראל מיד צר. גם לשחרר את ארץ ישראל מכיבוש ערבי, מכיבוש מוסלמי, זו מלחמת מצווה, זאת חובה דתית. אין רצוני כאן להיכנס לפרטי החוק, לרבות עונשים וסנקציות על מי שיפרו אותו, יש כאן בעיה עם אוכלוסייה שהתרגלה לא לשאת בחובות אזרחיות ונדרש מהלך מדורג כדי להכניס את האוכלוסייה לנורמה של שירות. על ההדרגה וגישור הפערים מופקדים פוליטיקאים, אתם, משני הצדדים, לא ערכאות משפטיות שפועלות לפי ערכים מופשטים שלא מקובלים על כלל החברה. החובה של הצבא לעשות את תפקידו כגוף שמופקד על הביטחון ולא לנסות לחנך לערכים שאינם מקובלים על כלל החברה. החובה של הצבא היא לאפשר לכל חייל לחיות לפי אמונתו, לרבות איסור על חילול שבת ולא תמיד מקפידים על זה, בדידי הווה עובדא, אספקת אוכל כשר, מתן זמן לתפילה, כיבוד ימי שבת וחג וכו'. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש - - - << אורח >> אשר יהלום: << אורח >> אדוני, אני שירתי בצבא, יש ואין. בקיצור זה מה שיש לי לומר, תודה רבה לכם על ההקשבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> קוראים לי שילה מרום, אני בן 35, אני נשוי, אב לארבעה ילדים, גר ברמת הגולן, אני מלמד במכינה קדם צבאית במושב קשת ברמת הגולן ואני גם עשיתי הרבה מילואים במלחמה הזאת. אני אתחיל מהנקודה הזאת, אני שייך לפלוגת שריון, הפלוגה עשתה מעל 350 ימי מילואים במלחמה, היינו בחזית הלחימה, בחלק הראשון הובלנו את אוגדה 98, בקיצור היינו בשיא הלחימה. אני אישית לא עשיתי את ארבעת הסבבים, לפני הסבב השלישי תרמתי כליה לחולה דיאליזה אז פספסתי את הסבב השלישי, אז יש לי בערך 230 ימי מילואים, אבל הסבב הרביעי כבר היה בסדר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> דרך איזה ארגון? << אורח >> שילה מרום: << אורח >> דרך 'מתנת חיים' כמובן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ארגון חרדי. מהרמאים האלה, מהגנבים האלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כולנו רוצים להקשיב וכולנו מתרגשים ומצדיעים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא נתן כליה. לא ארגן, הוא נתן והוא שירת. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני אתחיל משירות המילואים. בפעם הראשונה שהקפיצו אותנו לעזה, הייתה לנו איזה הפוגה ואז הקפיצו אותנו חזרה אחרי יום אחד, אני הסעתי את הילדים שלי להורים כי אשתי הייתה בעבודה ותוך כדי נסיעה הילדים שלי אומרים לי: אבא, אנחנו לא רוצים שתמות. ואני צריך ללכת עם המחשבות האלה בראש כשאני נכנס לעזה יומיים אחרי זה כשהילדים שלי מבינים שיש השלכות למה שאני עושה. אני הולך להיכנס ללחימה והילדים שלי מבינים שיכול להיות שיהיו השלכות הרות גורל והם אומרים לי: אנחנו לא רוצים שתמות. אמרתי להם מה שאמרתי להם, אבל האמת שגם אני באופן אישי לא רציתי למות. אני יודע שיש אנשים שמכנים את הציבור שממנו אני בא כת אוכלי מוות, אבל אני באופן אישי לא רציתי למות. << אורח >> חנניה אבן חן: << אורח >> קוראים לציבור הזה לב גדול, מוח קטן. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> כן, זה ברוך ה' גם כן נכון. << אורח >> חנניה אבן חן: << אורח >> ככה קוראים לציבור הדתי הלאומי, לב גדול, מוח קטן, משתמשים בהם. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> כן, זה גם נאמר, אבל אני מדבר על דברים אחרים. אני לא רציתי למות והשאלה שאני שואל, איך יכול להיות שבן אדם הולך להיכנס לתוך לחימה בידיעה שיהיו השלכות הרות גורל למעשים שלו, להחלטות שלו, ובכל זאת לתפקד. מה שאני אומר כאן זה הידיעה שאנחנו רצינו להילחם ברוע, הרוע שאנחנו ראינו ב-7 באוקטובר והרוע שנמצא מסביבנו, אנחנו רוצים להכרית את הרוע הזה, ויותר מזה, אנחנו רוצים להילחם למען הטוב של עם ישראל. יש הרבה טוב בעם ישראל ואנחנו רוצים לבטא את הטוב הזה, אלא שהאירועים האלה שבהם אדם חושש לחייו הם לא קורים פעם אחת במהלך הלחימה, זה לא רק נכנסת, זה קורה כמה פעמים, הפעם האחרונה שזה קרה זה היה לפני כמה חודשים כשהפלוגה שלנו השתתפה במבצע החילוץ של ג'ודי ויינשטיין וגדי חגי, גם שם חששנו מזה, וכדי לתפקד במצבים כאלה שבהם אני חושש לחיי באמת, פחד מוות לא כמטפורה אלא באמת באמת אני חושש לחיי, צריך להיות מאוד מאוד רתום למשימה ולהזדהות עם התכנים ועם הערכים שבשמם אתה נלחם. אני יכול להגיד בדרך אגב, כיום המ"פ שלנו שהוא מ"פ מצוין, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אנושית, אחת הסוגיות שהכי מטרידות אותו היום זה רתימה של הכוח הלוחם למען המשימה, גיבוש של כולם סביב היחידה הלוחמת ורתימה של הכוח הלוחם למען המשימה והזדהות עם המטרה שבשמה אנחנו נלחמים. זה מה שמטריד היום את המ"פ שלנו וכשעושים את זה טוב אז באמת אחוזים מאוד גבוהים של מילואימניקים באים ללחימה. והאמת שאנחנו יודעים, וראינו את זה בעיניים, מי שהיה בתוך עזה בלחימה יודע, מי שלא רוצה להיות, מי שלא רתום פשוט לא נמצא, גם במילואים וגם בסדיר. גם בסדיר חיילים שלא רוצים להיות בתוך הלחימה פשוט מוצאים את התירוצים פה ושם. ראיתי את זה בעיניים שלי, פלוגות שלמות שמונות - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> או מתאבדים, יש כאלה שנשלחים ומתאבדים. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> זה דבר אחד, צריך רתימה והבנה מה אנחנו עושים. דבר שני, אני מדבר מהכובע שלי בתור מחנך במכינה קדם צבאית. אני מחנך בשבע השנים האחרונות במכינה בקשת ברמת הגולן, מהמכינות הגדולות בארץ. פתחנו את השנה עם 130 תלמידים, לצערי היו עשרה בוגרים שלנו שנהרגו במהלך המלחמה, מתוכם שישה אני הכרתי כי הם למדו בתקופתי במכינה, מתוכם שלושה למדו בכיתה שלי, אחד מהם, ביקשתי רשות מההורים להזכיר את שמו, ליאור רביב ה' ייקום דמו, הוא נהרג בבית חולים שיפא. ליאור רביב היה בגדוד 932, הוא היה קשר מ"מ והוא התעקש להיות ראשון בלחימה, לפרוץ לכל דלת, מאחורי אחת הדלתות ארב לו מחבל ארור והרג אותו, כשהוא נפל למעשה הוא הציל את המ"מ שלו שהיה מאחוריו והוא הרג את המחבל. שאלו אותי אחרי שהוא נהרג, מה אנחנו מחנכים, איך זה קורה? ואנחנו מחנכים לשורשיות ולזהות יהודית, חיבור לערכים היהודיים, חיבור לזהות היהודית, זה מה שגורם לאנשים להישאר. ראינו לאורך השנים שמה שגורם לאנשים להילחם כמו שצריך זה כשהם מחוברים לזהות היהודית, לשורשים היהודיים. ופה נשאלת השאלה, הציבור החרדי לכאורה מחובר לזהות היהודית ולשורשים היהודיים אז למה הם לא באים לשרת? ועוד יותר מזה נשאל, הציבור החרדי הוא ציבור שידוע שיש לו הרבה מאוד ארגוני חסד, הוא הזכיר את 'מתנת חיים', יש את 'ידידים' יש את זק"א, איחוד הצלה, ועוד הרבה ארגוני חסד, זו חברה שעושה המון המון חסד, זו חברה שמחוברת לשורשים היהודיים, אז למה הם לא באים להתגייס? זו שאלה באמת גדולה. בוא נענה תשובה, התשובה היא בגלל שתי בעיות. יש פער תרבותי עמוק שלא מתייחסים אליו ויש בעיית אמון גדולה בין מנהיגי הצבא לבין הציבור החרדי. מנהיגי הצבא בחרו בתפיסות עולם שהן מקדמות אג'נדות של הכנסת נשים, פגיעה בשבת, פגיעה בכשרות. שלושת הדברים האלה מייצגים תפיסת עולם. החרדים רוצים קדושה, רוצים קודש, הדברים האלה מבטאים, ערבוב בין גברים ונשים, אני הייתי בתוך עזה, ראיתי את זה, שמעתי סיפורים מהרבה מהבוגרים שלי שאני בקשר איתם, בנמרים, שמענו את זה, באיתורים, באותם חרדים, זה פוגע באמון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוכל כשר היה לך? << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אוכל כשר, הכניסו אליי לתוך עזה אוכל לא כשר ואני אכלתי אוכל שלא היה בפיקוח של כשרות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל לפי ההלכה זה העיקר, האוכל הכשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי, עד עכשיו הוא דיבר, שמעתם, שמחתם, הכול בסדר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש הבדל בין פיקוח לכשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> דמוקרטיה. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> קטעת לי את חוט המחשבה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זאת המטרה שלו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה מעניין אותי. שבצבא אין אוכל כשר? << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני אסביר לך אחרי זה במזנון, כשנאכל פה אוכל כשר ביחד ואני אספר לך איך הכניסו לי לתוך עזה אוכל לא מפוקח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, אל תפריע לו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק שיירשם בפרוטוקול, אני לא מאמין. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> שלושת הדברים האלה, הפרדה בין המינים, צניעות, כשרות, שבת, אלה דברים שמבטאים קדושה והציבור החרדי רוצה את הדבר הזה וכשפוגעים בדברים האלה זה פוגע באמון של החברה החרדית. החברה החרדית, אם יהיה לה אמון בזה שהצבא רוצה לשמור על הדברים האלה, על הקדושה, על הצניעות, הכשרות והשבת, הם יבואו בהמוניהם. אני מסכם איך עושים את זה. שני דברים, שתי נקודות פרקטיות. יש היום פיילוט נפלא שקוראים לו חטיבת החשמונאים, צריך לעגן את מה שקורה בחטיבת החשמונאים בפקודות מטכ"ל. כרגע זה לא מעוגן בפקודות מטכ"ל והחוק לא מתייחס לזה. דבר שני, צריך לעשות רתימה והכנה רוחנית לכל החרדים שרוצים להתגייס, להכין אותם לשירות הצבאי. ודבר שלישי זה לעזוב את האג'נדות הפרוגרסיביות ש - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זאת אומרת לעזוב את האג'נדות? להזיז נשים לדוגמה? << אורח >> שילה מרום: << אורח >> כן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> להגיד לנשים שלא ישרתו, פרמדיקיות. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> לא, לאפשר יחידות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי לא לגייס נשים בכלל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, למה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא אמר לעזוב אג'נדות. לעזוב אג'נדות זו אמירה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זו דעתו. שרון, את בקריאה שנייה. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> תכבדי את עצמך ותפסיקי להפריע לי, בבקשה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא מביע את דעתו, את מביעה את דעתך, די. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> תכבדו את עצמכם ותפסיקו להפריע לי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רק רוצה להגיד שאני לא מאמין לו שהצבא הכניס לו אוכל לא כשר. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> תכבדו את עצמכם ותפסיקו להפריע לי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא היחיד עם כיפה סרוגה שאתה לא מאמין לו. כל אחד שהיה פה עם כיפה סרוגה שלא בא בשליחותך אמרת לו שהוא שקרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה שקרן, אתה משקר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כולל אני, עם כיפה שחורה. תודה רבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה מתרגז בקלות רבה מדי. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> שאלת מה זה תפיסות פרוגרסיביות, יש מסמכים של ה-INSS והמכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2013 שמתעדפים גיוס נשים על פני גיוס דתיים וחרדים. אלה דברים מתועדים במסמכים מוכרים לכולם. כן, לעזוב את התפיסות האלה, לתעדף גיוס חרדים ודתיים על פני גיוס נשים, כן, לתעדף. << דובר >> קריאה: << דובר >> באיזה מסמך רשום שמתעדפים גיוס נשים? << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני אראה לך את זה אחר כך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הכול תראה אחר כך? (היו"ר ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא להפריע, בבקשה. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אתם רוצים להפריע לי שזה לא יעבוד? בכל אופן לעזוב את התפיסות האלה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ככה זה פה, כשאתה אומר דברים שנעים להם באוזן הם שותקים, כשאתה אומר משהו אחר פתאום הם מתחילים לצעוק. אל תתרגש, תמשיך. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> לא, הכול בסדר, אני ממש מסיים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק תוהה מי מביא פה אג'נדות, אדוני. מי בא פה עם אג'נדה מהבית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, כל הארגונים שבאים לפה לא באים עם אג'נדות, הא? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם הדף 'בוחרים במשפחה'. יש לך משהו טוב להגיד על הלוחמות? על הטייסות? << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני מדבר על עצמי. אני שהייתי בעזה המון המון ימים - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על אג'נדות, אתה כולך אג'נדה. << דובר >> קריאה: << דובר >> תירגעי, הוא לוחם צה"ל, הוא - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> מי שמדבר כאן למד במכינה קדם צבאית, כדאי לשמוע אותו. << דובר >> קריאה: << דובר >> תורידי את הכובע לפני שאת בכלל מדברת אליו. הוא מתאבד בשבילך, על מה את מדברת? תגידי לו תודה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כולו אג'נדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פתאום, שרון, לאחד כזה לא צריך להגיד תודה? פתאום זה בסדר? לא מתאים לך, שרון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי הוא בא לפה עם אג'נדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא מתאים לך להגיד דבר כזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא הגיע לדיון עם אג'נדה. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני באתי עם סיפור אישי, תכבדי את הנופלים שאני מייצג אותם, את המילואימניקים שלצידם אני לחמתי. את יודעת מה זה לאבד אנשים שנלחמים לידך? את יודעת מה זה לאבד חברים? את יודעת מה זה לאבד תלמידים? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציעה שלא נעשה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאוכל כשר זה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תמשיך. אלעזר שטרן, תודה. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני חוויתי על בשרי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תגיד פה בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא צריך לחזור לרמת הגולן, תן לו לסיים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הרב יעקב, אתה יודע את הסיבה למה הוא כל כך כועס על הציונות הדתית? מה הם עשו לו? הם משרתים. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני מסכם. שלוש נקודות לסיכום, לעגן בפקודות מטכ"ל את מה שקורה היום בחטיבת החשמונאים. זה פיילוט טוב, אם זה יעבוד זה יהיה הצלה גדולה לצה"ל והציבור החרדי גם רוצה בזה, החברה שבשטח רוצים את זה. אני בטוח שהם רוצים להתגייס, רק מה, אין להם אמון שייתנו להם לשמור על אורח החיים החרדי שלהם וזה מה שאנחנו צריכים. זה יהיה ברכה לצה"ל, זה יהיה ברכה גם להם, למי שרוצה להתגייס. דבר שני, לעזוב את תפיסות העולם שמתעדפות מוסר שהוא לא יהודי, צריך לתעדף מוסר יהודי. ראינו את זה גם בדשדוש בלחימה עם כל הסיוע ההומניטרי. אני ראיתי מחבלים בעיניים עם נשקים ואומרים לנו לא לירות עליהם, למה? כי הם ליד איזה שק קמח. מוסר יהודי, לתעדף גיוס גברים, דתיים חרדים על פני נשים, כי אנחנו יודעים מי יותר יעיל בקו החזית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון, לא להאמין, אנחנו לא מאמינים. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> למה לא להאמין? זה דברים ש - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אל תענה לו. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אתה לא יכול לשמוע את זה ממישהו שלחם? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא להאמין שזו המשימה שלכם, לראות מחבלים ולהציל אותם. אני לא מאמין שזו המשימה שלכם, ההיפך, אני מחבק אותך. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני ראיתי בעיניים שלי, מתוך הטנק, מחבלים עם נשקים, אבל אמרו לנו - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל הפצ"רית אמרה שזה לא נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תסיים בבקשה. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> כן, אז לעזוב את התפיסות הפרוגרסיביות, להתחבר למוסר יהודי, לרומם את הקודש בתוך הצבא, צניעות, שבת, כשרות. זה מה שיבנה את האמון, זה מה שירתום את החברה החרדית, בעזרת ה'. תודה רבה, תודה לכל חברי הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה לך, שתהיה לך נסיעה טובה. אביגדור, רצית להגיד משהו קצר. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> יש פה הרבה התייחסויות על איזה אג'נדות יש לצבא וכו'. אני רוצה להתייחס בעיקר למה שנאמר פה לגבי הכשרות ולגבי השבת וכו'. בצה"ל קיימות פקודות ברורות מאוד לשמירת השבת ולכשרות מהמטכ"ל עד לחייל בקצה. אם יש בעיה עם ביצוע הפקודות, צריך לטפל בזה ואנחנו מטפלים כל היום וכל הלילה בבעיות שעולות. לומר שיש אג'נדה בצה"ל לפגוע בשבת זה דבר שהוא לא נכון - - - << אורח >> שילה מרום: << אורח >> לא אמרתי שיש אג'נדה, האג'נדה היא לגבי נשים. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> ואותו דבר בנוגע לכשרות. בנוגע לעניין הנשים, דיבר פה רח"ט תומכ"א על התרומה הייחודית וכו', אני לא הולך להאריך בזה, כבר דובר. אני רק רוצה להגיד דבר מאוד מאוד פשוט, בלי קשר למסגרות החרדיות, בצה"ל קיים מערך ענק של הרבנות בפיקוח של מפקדים ובבקרה שהדברים קורים בשטח ואנחנו מטפלים בדבר הזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שיגיד גילוי נאות מאיפה הוא. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> באתי כאדם פרטי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאיפה הגעת? << אורח >> שילה מרום: << אורח >> מרמת הגולן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק שיעשה גילוי נאות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תיקחי לו טביעת אצבע וצילום פנים ותסרקי. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני אחרי זה אשב לחקירת שב"כ. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק גילוי נאות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא מחזיק משהו שהוא נגד שירות נשים בצה"ל בכלל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור. אתה יכול להראות מה אתה מחזיק? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא מצא מישהו שבא עם אג'נדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבר'ה, לא להפריע, אני לא רוצה לקרוא לכם לסדר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא יכול להראות לנו את הפלייר שבאת איתו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שרון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק שיראה לנו את הפלייר. הוא בא עם אג'נדה, שרק יראה מה הוא מחזיק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא עשה גילוי נאות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא רוצה להראות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא תודרך לפני שהוא בא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תראה לה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שרון, שטרן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא מגיע מגוף, הוא מייצג איזה שהוא גוף והוא לא עשה גילוי נאות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא קיבל תדרוך לפני שהוא בא, הוא לא הגיע מהשטח. אנחנו רוצים לראות מה הוא הביא איתו. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> קיבלתי תדרוך לספר על תלמידים שלי שנהרגו? תלמידים שלי שנהרגו זה תדרוך? ככה את מדברת על הנופלים? תדרוך? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אל תלך לשם, אבל קיבלת תדרוך על דברים אחרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שרון, אם כבר את מדברת, יש פה ארגונים שבאים - - - << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני לא שייך לשום ארגון, אני מלמד מלש"בים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל שרון שייכת לליברמן, אתה לא מבין את זה? << אורח >> שילה מרום: << אורח >> אני עשיתי מעל 230 ימי מילואים ו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש פה חברה לוביסטית, שאני ראיתי אותה בעיניים, הם גם אמרו לי שהם באים ומתדרכים אותם לפני זה. אז בא בן אדם ואמר מהמקום שלו, בוא נכבד אותו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מערכת הסעות, מערכת של שעות, מערכת של זה ואתם פתאום מצאתם מישהו עם אג'נדה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, לא במקרה - - - << אורח >> שילה מרום: << אורח >> חברת הכנסת שרון, אני הייתי עם פרמדיקית באיתור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז מה אם היית עם פרמדיקית? תתאפק. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> זה לא קשור להתאפק - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היא הצילה חיים. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> היא לא הצילה חיים, היא פגעה בקדושת המחנה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה שמעת אותי בבוקר, לא במקרה מה שהוא אמר התקשר לפרמדיקיות. הבוקר הצגתי לכם את הסרטון על פרמדיקיות בנמר, בדיוק על זה הוא דיבר, כנראה שהוא הגיע מהארגון הזה. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> לא, אני מדבר על דברים שקרו בשטח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שרון, אני לא רוצה לקרוא לך פעם שלישית ואת יוצאת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תלמד להתאפק. כשאתה רואה פרמדיקית תלמד את הפקודים שלך להתאפק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שטרן, אני לא רוצה לקרוא לכם לסדר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם היא בנמר כנראה שהיא שייכת ללוחמים במשפחה. << דובר >> קריאה: << דובר >> חבר'ה, הדיון חורג, מילואימניק שלא מסכים עם רוב הדעת. בסדר, שמענו אותו, הוא תודרך, תעזבו אותו. << דובר >> קריאה: << דובר >> תסכימו שאתם לא מסכימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני רק רוצה לסיים. הדברים שדיברתי עליהם מקודם, לגבי מערך הכשרות ולגבי עניין שבתות וכל מה שקשור לחייל הדתי, זה על כל צה"ל בשווה, זה לא קשור למסלולים החרדיים. על זה אני אומר, יש את המדיניות ואת הפקודות ואת פקודת המטכ"ל שבעזרת ה' תיחתם, שמדברת על המסלולים החרדיים בצבא ששם יש עוד יותר בקרה על האירוע הזה, גם באירוע הכשרות ובכל מה שנוגע לעניינים של סביבת העבודה וסביבת החיים של החייל החרדי המשרת. שני הדברים האלה חיים במקביל וצריך לדעת לשמר את שניהם, כמו שנאמר פה מקודם. הנושא של שבת ושל כשרות, שהועלה פה, ולכן חשוב לי לומר את הדבר הזה בצורה ברורה, הוא מעוגן בפקודות מטכ"ל ובהוראות הרבנות, ואם יש איזה שהן טענות לגבי כשרות המזון או שמירת שבת וכו', אלה עניינים שצריך לטפל בהם ואנחנו נטפל בהם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו אלעזר יצעק, נפגין ולא נתגייס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כולנו יודעים ומקבלים פניות שעדיין יש המון בעיות, נמצאים פה מישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות שתמיד מעלים פה את הבעיות, חייבים להיות עם אוזן קשבת, לא סתם הם מעלים את זה. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> לצערנו הצבא זה גוף גדול, יש בו תקלות, גם יש תקלות מבצעיות, ואנחנו מטפלים גם בתקלות מבצעיות וגם בתקלות האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מלי שטריגלר. << אורח >> מלי שטריגלר: << אורח >> אני אדבר בקיצור. אני קודם כל רוצה לשים את האצבע על עיוות מושגים שכל הזמן משתמשים בהם, תורתו אומנותו זה מי שלומד על מנת לעשות, הירושלמי אומר שמי שלומד שלא על מנת לעשות מוטב היה שלא היה בא לעולם. מי שלומד על מנת לעשות זה תורתו אומנותו, השאר זה לכל היותר מגזרו אומנותו ואין סיבה שיהיה פטור למגזרו אומנותו. דיברנו על ביקורת כל הזמן, אם צריך לספור ולשים לב ולשים את האצבע מי מגיע ומי לא מגיע לאן שהוא, הרשות לכל אדם לקפח שוקיו ולחטוף מהשוטרים מכות נתונה רק במלחמת רשות, לא במלחמת מצווה. במלחמת מצווה הכול יוצאים ואנחנו יודעים את זה. הרמב"ם מגדיר מלחמת מצווה לעזרת ישראל מיד צר, אין ספק שזה המצב. במלחמת המצווה לא שואלים, חבר הכנסת אזולאי, כמה ג'ובניקים יש בקריה, כמו ששאלת. לא, אתם צריכים להיות הראשונים שנחלצים לעזרת אחיכם הגיבורים. אתם צריכים להיות הראשונים שמקיימים את מלחמת המצווה הזאת, אתם צריכים לקרוא 'אחריי', אתם צריכים לקרוא 'מי לה' אליי', כמו מתתיהו, זה מה שאתם צריכים לקרוא, להיות הראשונים, לא לספור כמה תל אביבים משתמטים, איך החוק יחייב ערבים לשרת שירות אזרחי או משהו כזה, או כמה ג'ובניקים יש בקריה, אתם צריכים להיות הראשונים. אני גם לא מכירה שום מצווה אחרת שבודקים תנאים מקדימים, אם זה כן מסתדר, אם זה לא מסתדר, אם בדיוק שומרים על השבת והכשרות וההפרדה המגדרית, ואני לגמרי בעד, אני לגמרי בעד לשמור על כל הדברים האלה במסגרת הצבאית ובוודאי כשהצבא עושה את זה עכשיו בחטיבת חשמונאים, וחייבים לעשות את זה אולי כפקודות מטכ"ל או כל דבר אחר, אבל ממתי כתנאי מקדים לקיום מצווה שואלים שאלות? קודם כל צועקים 'אחריי', קודם כל צועקים 'מי לה' אליי'. אתם רוצים קודש? חייב להיות קודש בצבא, תעשו אותו, תתגייסו. האיש שלי הפרטי היה בחור ישיבה, למד בישיבת הסדר ואחרי זה התגייס ועשה שירות מילואים פעיל וקרבי עד גיל 65, כולל עשרות ימים כשהוא הוקפץ בצו 8 בשמחת תורה. למעלה מחודשיים בשירות מילואים פעיל, כי ככה, זוהי דרכה של תורה, זה תורתו אומנותו. אני בטוחה שהתנהלות אחרת היא בעוצמה גדולה חילול ה'. לא ברור לי איך אתם מרשים לעצמכם לעשות חילול ה' נוראי כזה, שיגידו במקום אשרי אביו שילדו, אשרי אביו שלימדו תורה, יגידו אוי לאביו שילדו, או לאביו שלימדו תורה כזאת. התורה היא תורת חיים שדורשת להתגייס למלחמת מצווה כמו שהיא דורשת לאכול מצה ולשמור שבת ולבנות סוכה. אני אסיים דווקא בציטוט מהפטרת פרשת השבוע שעבר בהשאלה. שם נאמר, צו לצו, זעיר שם זעיר שם. אין לנו זמן לזעיר שם זעיר שם בצווים, הצו לצו צריך להיות גורף, הוא צריך להיות אישי. אין לנו זמן לזעיר שם וזעיר שם. וגם הסנקציות צריכות להיות אישיות ופה אני אתחבר ל-26י, הסנקציות לא יכולות לפקוע בדיוק כשהן מתחילות להיות רלוונטיות. כלומר הסנקציה של הוצאת רישיון נהיגה ואיסור יציאה מן הארץ לא יכולות לפקוע בגיל 23 כשזה נהיה רלוונטי, והסנקציות של סבסוד מעונות, הנחות בדיור, הנחות בביטוח לאומי, לא יכולות לפקוע בדיוק כשהן מתחילות להיות רלוונטיות בגיל 26. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> איזה חייל ירצה לשרת בעקבות סנקציות? אני לא רוצה לידי לוחם שחייבו אותו להתגייס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חייבו אותך להתגייס. << אורח >> מלי שטריגלר: << אורח >> תקרא מאמר של היסטוריון צבאי שאומר במפורש בחוברת שהוצאנו שגם בכפייה בהחלט חיילים משרתים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מלי, תודה רבה. כולם פה מבינים רמב"ם, כולם מבינים בחילול ה' גדול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את הבן שלי חייבו. << אורח >> שילה מרום: << אורח >> במעמד הר סיני חייבו אותו, הוא יכול למצוא את התירוצים לצאת החוצה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש גם עמותות של פרוגרסיביים וכאלה, אני אשלח לך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל לראיה 80 ומשהו אחוז מתגייסים משאר הציבור. << דובר >> קריאה: << דובר >> בהר עיבל ובהר ברכה נתנו את הקללות לא סתם, זאת אומרת שמאז ומעולם היה גם את המקל וגם את הגזר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, רק תציג את עצמך. << אורח >> בנימין שוורץ: << אורח >> אני אציג את עצמי, שמי בנימין שוורץ, יליד מאה שערים, חוקר במכון תורת המדינה, התחום שלי זה תחום צבא וחרדים, והדבר הכי חשוב שבשבילו באתי לדבר פה היום זה אבא שלי, הרב יואל שוורץ, שהקים מפעל חיים בשנת 1999, הקים את גדוד הנח"ל החרדי. בשונה מכל מי שדיבר פה אני עשיתי איתו שבתות - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה? גם אני עשיתי איתו שבתות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בהכול אתה היית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא מדבר בתור חרדי שעשה איתו שבתות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בואנה, יש לנו פה סופרמן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לך תגיד לו, הוא לא מבין מהחיים שלו. הייתי איתו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מתרגש. << אורח >> בנימין שוורץ: << אורח >> ליוויתי את המסלולים הראשונים בהתחלה ואני רוצה, א', לבקש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה זרקת עליו אבנים, מה אתה מתרגש? << דובר >> קריאה: << דובר >> נו, מה עם הקייטנה הזו? אשכרה משלם המיסים רואה את זה וחושב שזה קרקס. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אלעזר, אני זרקתי אבנים? << דובר >> קריאה: << דובר >> חבר'ה, תכבדו את עצמכם, אתם נציגי ציבור. ריבונו של עולם, איזה קרקס. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אלעזר, אם אני הייתי אומר עליך משהו שלא עשית נכון שתיפגע? מה זה להגיד עליי זרק אבנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תתנצל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא, יש לך בעיה בזה שאתה פוגע באנשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פרוש, תן לשוורץ. << אורח >> בנימין שוורץ: << אורח >> בשנת 1999 אבא שלי ישב במשרד הביטחון בתור רב, ראש ישיבה חשוב, רב קהילה, ופתח מסלול בתוך צה"ל. אני רוצה להסביר לציבור שנמצא פה מה היה עם אותן הבנות שעל בסיסן הוקם המסלול שצה"ל הפר אותן בשיטתיות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בתקופה שאלעזר היה ראש אכ"א. << אורח >> בנימין שוורץ: << אורח >> אני מבקש לא להסכים איתי, אבל בואו ננסה להבין מה עמד מאחורי זה. שתי הסכמות היו עם צה"ל, שצה"ל מוותר על ערך החינוך והוא לא מחנך את הציבור החרדי ונותן לרבנים, שהם סוכני החברה, לקבוע דירקטיבה. אבא כתב פקודות יחד עם משרד הביטחון וב-2014 הגיע פקיד ממשרד הביטחון, לא יודע מי הוא, ואת כל אותן הבנות שהיו הוא מסמס, הוא ביטל אותן. אפשר לבנות אמון לאורך שנים, בהתחלה במשרד הביטחון לא הסכימו בכלל למסלול הזה, לא רצו את זה, היה ויכוח גדול בתוך הצבא, הגיעו יהודה דובדבני ושרון דוידוביץ' מפקד הצנחנים, שלקח את זה על עצמו. כדי לבנות אמון אורך שנים, כדי להרוס אורך בקלות. אותן הבנות שהיו, שצריכים לייצר תרבות ייחודית עבור חייל חרדי. הרי מה רוצים פה? שחייל יתגייס. חייל שיתגייס ומדברים איתו על מצווה ובסוף מדברים איתו על רוח צה"ל וכשאין לו קציני חינוך, אם חושבים שהבעיה של חייל חרדי זה כשרות, זה אולי מקום אחרון במדרג, מקום נמוך מאוד, הבעיה הראשונה שיש לחייל חרדי זה שיש לו חיל חינוך. אני הצעתי למשרד הביטחון, הם סירבו אז לחלוטין, אמרתי בואו תכריזו שלכל מסלולי החרדים אין כניסה לחיל חינוך, תהיו קרביים בלי חיל חינוך. התשובה הייתה שלילה על הסף. הבעיה השנייה זה אין סגל ופיקוד. צריכים תעדוף מואץ לקצינים חרדיים, שיהיה כמות בתוך בה"ד 1 לחיילים חרדים, שכל מפקד צריך ללמוד מה זה חייל חרדי. אין כבוד לעולם התרבותי של הציבור החרדי, הוא לא מרגיש שם מוכן, הוא לא מרגיש מוגן. בסופו של דבר חייל חרדי מגיע והוא אומר לאחים שלו אל תבואו, לא יבינו אותך, לא מכירים אותך, לא מרגישים את הצרכים התרבותיים שלך. תרבות חרדית היא תרבות ייחודית בפני עצמה, היא קוסמוס פנימי בתוך החברה הישראלית. אם אנחנו רוצים, הדרך היחידה לאפשר גיוס זה היה אותן הבנות שהיו. משרד הביטחון הפר אותן, משרד הביטחון לא מוכן לאפשר בחזרה שיהיו רבנים חרדים שיקבעו דירקטיבה. זה עבד 22 שנה. הגיעו ב-2014 בלי שום מקל ובלי שום גזר 200 חיילים לגיוס, לבד, למה? חבר הביא חבר. מה קורה היום? חבר מרחיק חבר, חבר אומר: אל תתגייס, לא כדאי לך, לא יבינו אותך, לא יקשיבו לך, מש"ק ת"ש לא יבין אותך, המפקד לא מהעולם התרבותי שלך, לא יבינו את הקודים שלך. הגיוס לא יהיה אפקטיבי. אם רוצים גיוס אפקטיבי ובר קיימא צריך לעשות מסלולים בתוך הרבנות הראשית שלא השכילה לזה. גיסי מקרית ספר עשה 300 ימי מילואים, הבן שלו התגייס איתו ביחד, הוא המפקד שלו, הוא ניסה להתגייס לקורס רבנים צבאיים, לא קיבלו אותו. אין מסלול לרבנים צבאיים לחרדים. אין בחיל חינוך אגף חרדי. אני אסיים במשפט אחד, רוצים להביא חרדים? השאלה שאני שואל את כולם פה, האם אתם מוכנים שגם ייכנס לצבא חרדיוּת? מה האחוזים שאתם מוכנים להכניס חרדיוּת לתוך הצבא? החרדים יבואו בהתאם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש וגבירותיי. האמת היא, כל פעם שהציבור מדבר זה נותן לי קצת פרופורציות, גם לגבי המורכבות וגם לגבי השליחות של המשרתים. הדברים שאני לקחתי היום מפה זה אחת, פחד מוות, שאתה דיברת עליו, וגם על שלילת החירות, וגם על הנושא של סכנת החיים שאנחנו פוטרים אוכלוסייה שלמה מאותה סכנת חיים, מאותו פחד מוות, וזה האתגר. האתגר הוא בסוף למצוא את המתווה. אני באופן אישי כאדם חילוני, עדיין לא מבינה למה אי אפשר לעמוד בחובה של הגיוס שלוש שנים ואחר כך ללכת ללמוד תורה כל החיים. בסוף בהשכלתי אני מדענית, אני לא מצליחה להבין את הזיקה האמפירית של העולם החרדי, אבל זה העולם שבאתי ממנו. אני גם לא מנסה, אני מבינה, אנחנו צריכים למצוא פתרון, אבל בסוף אני לא מצליחה להבין למה אי אפשר שלוש שנים לשרת ובגיל 21 ללכת ללמוד בישיבה מכאן ועד 120. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מטי, בואי נדבר על הסעיף עצמו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה שאני רוצה להגיד, החברה האזרחית והאזרחים והלוחמים שמגיעים נותנים לנו קצת פרופורציות. אני רוצה לדבר על סעיף 26י. כתוב כאן בסעיף שהוא קובע את גיל הפטור לגיל 26 וכתוב כאן, נדחה שירותו של המיועד, יפטור אותו שר הביטחון מחובת שירות סדיר. אני רוצה להתייחס כאן לסיפה של שירות סדיר. אני חושבת שכאן זה הזמן לומר שהפטור משירות סדיר הוא לא משירות מילואים. שירות סדיר היום הוא 32 חודש - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 30 חודש ורוצים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו 30 חודש, בגלל זה חסרים 17,000 חיילים לצבא. אבל שירות המילואים הוא לפחות עוד חמש שנים מחייו של משרת מילואים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> על פי הפקודות עוד שני עשורים. אפילו שלושה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לכן אני חושבת שגם אם פוטר אותו השר משירות סדיר חייבים למצוא מנגנון איך בחורי הישיבה האלה שמתבגרים מצטרפים למערך המילואים ולתמיכה, בין השאר כי אנחנו, לא יודעת אם מצווה או לא מצווה, אבל במלחמת קיום, אנחנו נלחמים על הקיום שלנו בארץ הזאת. לכן אני ממש קוראת לזה שניתן דעתנו לזה שישרתו במילואים, יעברו הכשרה ויוכלו להתברג בהרבה מאוד תפקידים, כי הצבא חסר ואנחנו חייבים להוריד את הנטל גם מהמילואים, לא רק מהסדיר, אנחנו כל הזמן מאשרים פה עוד ועוד ימי מילואים. אני קוראת פה באמת, זה פטור משירות סדיר, אבל לא משירות מילואים. כתוב כאן 'יפטור אותו שר הביטחון'. אני חושבת שצריך לומר רשאי שר הביטחון, כי בנסיבות מסוימות, יכולה ליפול עלינו חס וחלילה מלחמה אחרת וברגע שכתוב יפטור אותו אין התייחסות לצורכי הצבא ולצורכי המלחמה. אני חושבת שרשאי שר הביטחון, כי יכולה להיות מציאות, באמת חלילה, שלא תהיה ברירה, שגמרנו, אין יותר נייס טו הב, אנחנו יוצאים למציאות אחרת. לכן בעניין הזה רשאי ולא יפטור כהוראה. אחת הבעיות שמטרידות אותי, ברמת המהות של החוק, של צמצום אי השוויון, אני לא יודעת לגבי האוכלוסייה הכללית אם יש הגדרה של גיל הפטור. קביעת גיל הפטור היא לא 26, נכון, עורכת הדין פרנקל? באוכלוסיות כלליות אחרות גיל הפטור הוא לא 26, ושוב, זה עומד בניגוד לסוגיית אי השוויון של החוק. נהפוך הוא, זה לא מצמצם את אי השוויון, זה מעבה, או מגביר את אי השוויון, כי בחוק הראשי עד 29 אפשר לקרוא לסדיר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אי אפשר לקרוא עד גיל 29, אין גיל פטור ב - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל פה זה לא עומד בהגדרה של החוק של צמצום אי השוויון. נהפוך הוא, זה מחזק את אי השוויון או מתגבר אותו. גיל הפטור, וקראתי בחוות הדעת שלכם, זה מורכב, כי מצד אחד אנחנו אומרים שהם לא יוצאים לעבוד עד גיל 26 ולא נכנסים למעגל העבודה, על ההשלכות של אי העבודה על המשק ועל המורכבות שהאוצר ציין, של להיכנס מתחת לאלונקה זה לא רק בצבא, זה גם בשוק התעסוקה. זה מצד אחד המניעה לצאת לשוק העבודה בגיל יותר צעיר, זה מחד, אבל מאידך, הפטור שהוא פטור גורף ופוטר אותך, שוב, מאותה סכנת מוות, מאותה סכנת חיים ומאותה שלילת חירות שאתה פטור מזה. אז בעצם זה פרדוקס שאנחנו לא כל כך נותנים דעתנו כאן כי גם אתה לא משרת וגם לא עובד, וזו סוגיה שצריכים לדון בה. יכול להיות שאנחנו צריכים לבנות מנגנון מודולרי שלא תולה בין הסנקציות ובין גיל הפטור ובין אי היכולת לצאת לעבודה לבין הפטור מהשירות. צריך לחשוב על מנגנון, כי יש כאן פרדוקס מובנה. ההתעלמות מצורכי צה"ל, לפעמים צו השעה קובע שאנחנו צריכים ופה מצמצמים לנו את הבריכה של פוטנציאל השירות, אם יורדים מתחת לגיל 29, ולכן צריך מנגנון יעיל ואפקטיבי וכמובן הפיקוח. ואני גם לא רוצה שאנחנו נכרוך את הסנקציות בגיל הפטור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב רישיון הנהיגה בטל בגיל 23, כל השאר בגיל 26. זהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מיכל ברקאי. << אורח >> מיכל ברקאי ברודי: << אורח >> אני פה בשם קואליציית המשרתים, נשות המילואימניקים. אבל הרבה לפני שהייתי אשת מילואימניק אני יכולה לבכות ממה שקורה פה בימים האחרונים כי זה כל כך מתסכל. שנים לפני שהייתי אשת מילואימניק הייתי מפקדת, קצינה בצה"ל, בסדיר, בקבע, במילואים במשך מספר שנים. בתפקיד שלי עשיתי ביקורות על הטרדות מיניות בצה"ל, ביקרתי בשני שליש מהבסיסים בצבא, ומה שקורה פה בדיונים האחרונים, אני לא יודעת אם זו איזה עז שנכנסת לדיונים או שזו שנאת נשים שאי אפשר לעצור אותה מאיזה בעבוע, אבל אני לא מצליחה להבין איך לעזאזל הדיונים פה הפכו את הנשים בצה"ל להיות האויבות, להיות הבעיה. אני רוצה להזכיר פה את סרן עדן נימרי שנלחמה עד הכדור האחרון והצילה את החיילות שלה, את מי שהיא הצליחה, ואת מג"ד קרקל, סגן אלוף אור בן יהודה, גיבורת ישראל, שנלחמה והראתה לנו מה נשים יכולות לעשות, ואת קרני גז ואת צוות השריונריות שהצילו חיים ב-7 באוקטובר, ואת אגם נעים, פרמדיקית. כי כשמזכירים פה פרמדיקית בימים האחרונים מדברים על הפרמדיקית בנמר שמטמאת את המחנה הקדוש, אבל אגם נעים מתה בתור גיבורת ישראל בתור פרמדיקית. אני נלחמת על גיוס חרדים, אני נמצאת פה יחד עם החברות והחברים שלי לקואליציית המשרתים במשך שנתיים, אבל אני דורשת שאנחנו נכניס את החרדים ונעשה מה שאפשר כדי לאפשר להם להיות חלק ולא נשכח את הגבורה העילאית הקדושה של הלוחמות של צבא ההגנה לישראל. הלוחמות שלנו הן לא בעיה, הלוחמות שלנו הן הנשק הסודי של עם ישראל מימי דבורה הנביאה ועד ימינו אנו. בואו לא נשכח שכולנו חלק מעם ישראל. תודה רבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש יותר נשים לוחמות מאשר חרדים לוחמים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא חושב שמישהו פה דיבר בגנותן של נשים. מה שאומרים פה, גם מישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות, הם אמרו דבר אחד - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו שוות, אנחנו לא נחותות. יש כאן התייחסות שאנחנו נחותות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מטי, אני אמרתי שאף אחד לא אמר לבוא על חשבונן או חלילה השפלה, זה לא היה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה נאמר פה בפירוש, אדוני. אחד הדוברים אמר את זה בפירוש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ינון, אם נשים הם בסתירה לקדושה אז יש כאן אמירה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחד הדוברים אמר את זה בפירוש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרו דבר אחד - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת בפירוש שצריך להזיז נשים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נשים הן לא בסתירה לקדושה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא גם לא הולך לבית חולים עם אחיות ורופאות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרנו דבר אחד, שכאשר רוצים להביא חרדים לצבא וכאשר רוצים שישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות ימשיכו ויהיו בצבא במקומות הטובים, יש בקשה אחת, הבקשה שגם לנו כציבור חרדי יש דרישות לשמור על עצמנו גם, בדרך שאנחנו מכירים. כמו שיש את הנשים שבאו ונתנו להן את הכול, אמרנו שיש את החשמונאים ואם ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות נמצאות והם באו במטרה מסוימת, או נצח יהודה, צריך לכבד גם אותם. רק השבוע היה כנס בארנה, היו שם גם חיילים דתיים מישיבות ההסדר הגבוהות, אולי גם חרדים, אני לא יודע, גם ישיבות הסדר וגם הישיבות הגבוהות, והם נאלצו לצאת בגלל שהייתה שם שירת נשים ויכול להיות שהראו להם גם תמונות שלא רצו לראות, הם יצאו החוצה ורקדו בחוץ. היה צריך להיות למשל בדבר כזה רגישות של הצבא עוד לפני זה להגיד להם שיש דבר כזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול אותך שאלה, זה קורה גם כששולחים אמבולנסים עם פרמדיקית עכשיו לטפל בקשיש חרדי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את רוצה לשמוע את התשובה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. זה קורה כשעכשיו הולכים לסופר ויש קופאית, אז יוצאים מהסופר? << אורח >> שבות רענן: << אורח >> אבל זה לא הכרחי, שרון, אפשר לגלות רגישות. אני מסכימה איתך פה, זה לא הכרחי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקשת לדעת, אם יש נשים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מתנדב באיחוד הצלה, תגידי לי: אף פעם לא טיפלת בנשים? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> פרמדיקית זה הכרחי. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> זה כן, אבל בטקס של צה"ל זה לא הכרחי. אפשר לגלות רגישות. מה הם כבר ביקשו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שרון, אני עונה לך. אני מתנדב באיחוד והצלה, תשאלי אותי: אף פעם לא טיפלת בנשים? אני אגיד לך שטיפלתי, את יודעת מה ההבדל? יש הבדל של דבר אחד, כשאני בא במקרה חירום, יש פה מקרה חירום, יש פה הצלת חיים, אבל כשמתכננים משהו וכשרוצים להגיע למשהו התכנון צריך להיות נכון על מנת להיות רגיש לצד השני. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> פרמדיקית מתערבת במקרה חירום. << אורח >> מיכל ברקאי ברודי: << אורח >> אנחנו במצב חירום, אנחנו שנתיים במלחמה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני חייב לסיים. אנחנו במצב חירום, אני מסכים איתך, וכשבמצב חירום עכשיו רוצים לעשות משהו מסוים, דבר שיהיה לאורך שנים, זה צריך להיות משהו מתוכנן בצורה הנכונה ביותר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, בגלל שאני מכבדת אותך, חרדים לא מטופלים בבתי חולים? על מה אנחנו מדברים? אין שם רופאות? תגידו לי, השתגענו לגמרי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>