פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 534 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו (06 בינואר 2026), שעה 12:15 סדר-היום: << נושא >> אכיפת רעש במסגדים בישראל ביהודה ושומרון. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר עמית הלוי חברי הכנסת: אליהו רביבו מוזמנים: שני קרני – עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי נצ"מ שחר חמדי – ק' אח"מ מחוז ש"י, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק עינב קוך – ס' יועמ"ש קבת"צ מחוז ש"י מ"י, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק שי מליחי – ס' רמ"ד הגנת הסביבה מ"י, המשרד לביטחון לאומי רועי גוטליב – מנהל אגף מניעת חשיפה לרעש, המשרד להגנת הסביבה ליאור שחר – מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים, משרד הפנים לב סטרנין – קמ״ט איכה״ס, משרד הביטחון רס"ן ביאן עוביד – רמ''ד פרויקטים, משרד הביטחון רס"ן מרטה קרמרנקו – רמ"ד תשתיות, כלכלה וסגל ביועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון נצ"מ אריה דורון – דובר משטרת ישראל אבישי קיסרמן – רכז שטח ארצי, ארגון ערי ישראל שי שמאי גליק – מנכ"ל בצלמו מוריה מיכאלי – מנהלת תוכן ואסטרטגיה, ארגון הצופות ניצב (בדימוס) משה ברקת – יועץ לוועדה לביטחון לאומי מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: רונית רבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אכיפת רעש במסגדים בישראל ביהודה ושומרון << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, צוהריים טובים, אנחנו ביום שלישי י"ז בטבת, 6 בינואר 2026. 822 ימים, ורן גואילי עדיין לא איתנו. ואני חייב לומר שלמרות שאני לא אוהב לעשות הסכמים עם ארגוני טרור, כי אני לא סומך עליהם, אבל מרגע שחתמנו על הסכם, מן הראוי שכל הצדדים גם יעמדו בו. וזה שרן גואילי עדיין לא בבית, מבחינתי זאת עילה לעשות הכול, אבל הכול ברצועת עזה כדי לגרום להם להביא אותו הביתה. רן גואילי הוא גיבור ישראל, הוא יצא להילחם בשם מדינת ישראל, וחלה עלינו החובה להחזיר אותו, וכמה שיותר מהר. התכנסנו כאן לדיון תחת הכותרת "אכיפת רעש במסגדים בישראל וביו"ש". אני כבר אומר, יש הצעת חוק שלי שמונחת בוועדת שרים, עדיין לא אושרה, אבל הדיון הזה יכול להיות חלק מההכנה כדי שנראה באמת עם מה אנחנו אמורים להתמודד. אבל, ברשותכם, רגע לפני שנתחיל בדיון, מכבד אותנו פה איש שאני מאוד אוהב ומאוד מכבד, הוא היה בכותרות אתמול, ומן הראוי להגיד לו שיש לך את כל האהבה והגיבוי שאנחנו יכולים לתת לך, אריה דורון דובר משטרת ישראל. << דובר >> אריה דורון: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מייצג את הדברים היפים שיש במדינת ישראל ובמשטרת ישראל, ואף חבר כנסת, ואף כתב או עיתונאי לא יכול לדבר אליך בדרך שדיברו אליך אתמול. אף אחד. << דובר >> אריה דורון: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת פוגל. תודה רבה. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> גם אני מצטרף, הקטן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או, גם שי, אז בכלל אנחנו במקום טוב. מכובדיי, אני לא יודע כמה מכם למדו את העניין של רעש ממסגדים, אבל אני משקיע בעניין הזה כבר ימים ארוכים, גם במסגרת הצעת החוק שלי וגם במסגרת ההכנות לדיון הזה. הנזק הנגרם מרעש מסגדים, שמעתי לא מעט אנשים אומרים: טוב, זה קצת אי נוחות, זה לא איזה משהו שהוא יותר מזה. אני מבטיח לכם שאם הייתם גרים ליד מסגד כזה ויש לכם ילדים צעירים, וצריכים להתעורר בארבע או בחמש בבוקר, כל בוקר, וברמדאן נדמה לי ששבע פעמים ביום, לא חמש פעמים ביום, הייתם מבינים שהנזק הוא נזק שאי-אפשר למדוד אותו באותו רגע. אבל שוב, ממחקרים שקראתי במהלך השבועיים האחרונים, אני מבין את גודל הנזק – הנזק הוא בריאותי, הנזק הוא פסיכולוגי. זה משהו שאף אחד לא עוקב ולא בודק אותו, לצערי הרב, ואני חושב שהגיע הזמן שניתן לזה את דעתנו. אלה שחקרו את העניין הזה, עוד לפני שחשבתי על הצעת החוק, אומרים שיש בזה גם נזק כלכלי. במה הנזק הכלכלי? ירידת ערך של הנדל"ן בסביבת המסגד הזה. אז כל אחד שיבחן מאיזה נקודת מבט שהוא רוצה את הנזק שהרעש הזה גורם. ברור לי לחלוטין שהסוגיה הזאת טומנת בחובה גם פוטנציאל נפיצות לא קטן. יש כאלה שמייד ייקחו את זה למישור של המלחמה הדתית, שיש לנו משהו נגד האסלאם. אז, חברים, אני לא שם. כל מה שאני רוצה זה שכל דת תקיים את מה שאפשר בלי להפריע לאחרים, בלי לגרום נזק לאחרים. זה מה שאנחנו אמורים לעשות. ביהודה ושומרון, זה חלק מהדיון פה, הסוגיה מורכבת הרבה יותר, כי המשטרה שם לא רשאית באזור A ו-B להפעיל את סמכותה, וצה"ל, כשנדרש לסייע בעניין הזה, לא תמיד פנוי, ולא תמיד הוא יכול להפנות לזה כוחות, לבצע את המשימה הנדרשת, ואנחנו נשארים עם הבעיה. וכדי לא להישאר עם הבעיה באוויר, חשבתי שנכון שנקיים את הדיון הזה. שוב, גם כדיון הכנה להצעת החוק שלי, שאני מקווה שבמהרה גם תובא לכאן. עקבתי אחרי מספר פתרונות שאפשר לנקוט בהם או שנוקטים בהם בשנים האחרונות, אחת מהן זה חקיקה. אני יודע שהייתה חקיקה בעניין. השנייה הייתה פונקציה עקיפה שננקטה על ידי חלק מהיישובים, בעיקר ביהודה ושומרון, שאמרו לכל מיני יישובים: אם לא תנמיכו את הרעש של המואזין, אנחנו לא ניתן לכם להיכנס לעבודה אצלנו ביישוב. וזה גם קורה. אז זאת מין סנקציה עקיפה כזאת אפשרית. אני יודע שיש החרמות ציוד במקומות שזה ניתן להביא לידי ביטוי, ואני יודע שבחלק מן המקומות גם שמו מגבילי עוצמה או מה שנקרא רמקולים ירוקים. הפתרונות לא מספיקים. ואני רוצה לשאול אתכם, ושתסייעו לי להוביל פתרונות יותר טובים לעניין הזה, כי לחיות עם הבעיה הזאת מבחינתי זה מטרד בלתי ראוי, ואין שום סיבה שנמשיך לחיות איתו. אז רגע לפני שניתן לכם המומחים את רשות הדיבור, חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה רק להוסיף לדבריך הנכוחים – על הנזק הגופני והנזק הכלכלי שהזכרת, ואחרים – עוד שלב לפני כן, עצם הכפייה הבלתי נסבלת והבלתי מתקבלת על הדעת. הרי זה אחד מסוגי הג'יהאד, ניסיון לכפות על המרחב הציבורי את אללה בתפיסה המעוותת שאנחנו פוגשים אותה באסלאם הרדיקלי. אבל היא מאפיינת גם חלקים נוספים, וזה ניסיון לכפות פשוט על המרחב הציבורי ועל האזרחים כולם, שזכאים לישון, כמו שאמרת. כמו בכל שיח הזכויות, אתה יודע, הזכות שלך, של אדם לצעוק, והזכות שלי לישון מתאזנות בדיוק בעבודה שלנו כמחוקקים, ושמים את הקו בין הזכויות. אבל כאן מדובר על הרבה יותר מזה, מדובר, כמו שאתה אמרת, על שעות שהן שעות אחרות, כלומר, בניגוד לכללים המקובלים באיזון בין הזכויות השונות, בין אם מדובר על זכות דתית או זכות אחרת, על חופש דתי. בסוף כל הזכויות האלו צריכות להתאזן. אין זכות מוחלטת, כידוע. והיום הן לא מאוזנות באופן קיצוני. להפך, הן מייצגות את הניסיון לכפות עלינו כתושבים וכאזרחים את מה שהם מנסים לעשות בכל העולם. כיוון שהזכרת את אריה דורון, אז הוא קיבל באופן אישי דוגמה לג'יהאד הצעקות הזה, וזה אותו ג'יהאד של המואזינים. שוב אני אומר, אני לא נגד מחשבה דתית וחיים דתיים, להפך, יש בזה הרבה דברים טובים, אבל לא כשבא מישהו ומנסה לכפות עליי, או על אזרחי ישראל. וכמו שאמר פה היושב-ראש, זה יכול להיות פה בקטמון בלב ירושלים, וזה כמובן יכול להיות בכל מקום אחר, כולל יהודה ושומרון, שגם הם תחת אחריות הכנסת. לכן אני גם מצפה לשמוע מה נעשה עד עכשיו. אני מכיר את הסוגיה הזאת כבר הרבה שנים, אבל תמיד איכשהו היא נתקעה איפשהו בשיח זכויות או בשיח אחר, והגיע הזמן שנעשה. אני לא התוודעתי עוד להצעת החוק שלך, אבל אני אומר באופן כללי, טוב שאתה – בקיצור, זאת לגמרי חובתנו לדאוג שתישמר זכותם של האזרחים בקפדנות. והזכות לעשות פולחן דתי, מכובדת ככל שתהיה, צריכה להיות בתוך מארג הזכויות הכולל, ולמצוא את מקומה לא בג'יהאד הצעקות או המואזין שמקובל, לצערנו רב. אז באמת טוב שנשמע, כמו שאמרת, מה נעשה עד כה בעניין, את מי זה מטריד ברשויות המדינה, ומה עשו עד עכשיו. ואם צריך, אז נחוקק כמובן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, חבר הכנסת עמית הלוי. נתחיל, צה"ל, מי אתם רוצים? מינהל אזרחי? חברים, כל מי שיש לו מה לומר ולהחכים אותנו או לעזור לנו להוביל תהליך יותר טוב, בבקשה, קדימה. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אני אתחיל? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צריך מישהו עם קצת יותר אומץ לב ציבורי. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אני מתחבר לכל מה שאמרתם, כל נושא של רעש מכל סוג שהוא, גם רעש ממסגדים זה משהו שבהחלט מפריע לאזרחים שסובלים ממנו, וזה חייב טיפול. אנחנו מתעסקים בנושא הזה כבר כמה שנים. לצערי הרב, עד השנתיים האחרונות לא היה לנו מענה הלאה. זאת אומרת, באנו, היו תלונות, ביצענו מדידות רעש, וכשהיה צריך לקחת את זה, מה שנקרא To the next level לכיוון האכיפה, ופה אנחנו צריכים את ידידנו ממשטרת ישראל, שם זה נעצר בדרך כלל. אני מדבר על עד השנתיים האחרונות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תסביר לנו. באתם, מדדתם רעש, מצאתם שאדם עשה עבירה על החוק, למי פניתם במשטרה? למפכ"ל המשטרה? למי פנית אתה? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> לא למפכ"ל, לתחנה הרלוונטית. עשינו פגישות מקדימות, הגענו למסקנות. בסופו של דבר היינו מבצעים דוח מדידה, היו אומרים לנו: אז מי היה במסגד באותו זמן? המדידה לפי תקנות 90, שזה איך שמבצעים את המדידה, צריך לבצע בבית המתלונן, איפה ששומעים את הרעש. גם לא מצופה שאותו מהנדס שמבצע את המדידה גם יהיה בתוך המסגד, ואני לא בטוח גם שזה נדרש. אם הוכח שבמקום מסוים יש רעש בלתי סביר צריך לטפל. עלתה סוגיה גם בעבר, ואני רואה שאתה מקדם איזושהי חקיקה, אני לא יודע, יכול להיות שהחקיקה שאתה מקדם – ונשמח לשמוע מה התוספות, אבל החקיקה הקיימת, לדעתנו, כבר מספר שנים מספיקה. בתי התפילה לא מוחרגים מהתקנות. זאת אומרת, התקנות מחריגות בדרך כלל רעשים מתחבורה וממקומות צבאיים, כל השאר לא מוחרג. זאת אומרת שהוא חייב בחוק, חייב בתקנות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תגיד לי, יצא לך להגיש תלונות על מפגעי רעש אחרים? הגעת למשטרה, אמרת להם: מדדתי. הם שאלו אותך גם: מי היה בבית במקרים אחרים? או שרק על מסגדים הם שאלו מי היה במסגד? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> בנושאים אחרים יותר קל לנו להפעיל את סמכויות האכיפה של המשרד, זאת אומרת, להתקדם. ובדרך כלל כשאנחנו עושים את זה מול מפעלים והכול, אתה בסופו של דבר מגיע להסדרה, ברוב המקרים אתה לא צריך להגיע בכלל לבית המשפט. ואיפה שהיה צריך הגענו גם לזה, וזה נפתר שם, לא היה צריך פה את המשטרה. פה, מכיוון שזה אירוע רגיש יותר, אנחנו צריכים גם את זה, ובגלל זה נוסח גם איזשהו נוהל עבודה, נוהל של משטרת ישראל שמצביע על איך מטפלים במפגע רעש ממסגד. מתחילים בנושא של הסדרה מול אותו - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין מה זה קשור אם זה מסגד? אני מנסה להבין את הנתונים. יש לך מפגע רעש ממפעל, אתה אומר שאז אתה לא מזמין את המשטרה. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> נכון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה בא לבעל המפעל, או שאתה מוציא לו צו, אתה מוציא לו קנס, מה הדין היום? אתה אומר שיש חוק, לא צריך שחבר הכנסת פוגל - - - << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אני אסביר, חבר הכנסת. כשיש לך רעש ממפעל, אתה מגיע, קודם כול מתרשם, במידת הצורך מבצע מדידה. נניח שמצאת שקיים רעש בלתי סביר, אתה מוציא הודעה לאותו מפעל: נא תקן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בעל מפעל. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> נותן לו איזשהן לוחות זמנים סבירים לטפל במפגע. במידה והוא לא מטפל, מזמין אותו לשימוע. וככה מתגלגל הליך האכיפה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי. אז למה אתה לא עושה את זה למסגד? כי הוא לא גוף שאתה יודע לדבר איתו? מה הבעיה? יש לך פה ממש מול קטמון מסגד, הוא גם כל ארבע בבוקר מעיר את האנשים, למה אתה לא יכול לפנות אליו? הרי הוא גוף קיים. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> יש עמותה. יש מישהו שאפשר לתרום. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> עוד פעם, במקרה הזה אנחנו לא יכולים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> למה? כי בשביל לעשות איזה משהו - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חייב לומר לך, המסגד הזה גם מקבל מימון ממשרד הדתות. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> גם האימאם הוא ממשרד הפנים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא גוף קיים. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> במקרה הזה אני לא צריך להפעיל איזשהו כוח אכיפה כמו במקרה של מפעל או איזשהו עסק או משהו כזה. אני לא צריך להפעיל את זה. במקרה הזה, בסופו של דבר, כדי להתקדם פה הדבר שצריך לעשות במקרה כזה זה לתפוס את הרמקולים. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> אתה לא יכול לתת דוח כספי? אתה לא יכול לתת קנס? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה אתה עושה במפעל? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> הדוחות הכספיים שלנו ניתנים על ידי משטרת ישראל. בנושא רעש, משטרת ישראל היא זאת שנותנת את הקנסות. קנסות הן לא הפתרון לנושא. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> למה? תיתן כל יום קנס. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> תראה, המסגדים גם מתחלקים לכמה סגנונות – אלה שמשתפים פעולה. תודיע להם, אנחנו עושים את זה דרך משרד הפנים. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> הינה, הוא הממונה. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> יפה. אנחנו פונים, וברוב המקרים אפילו אפשר להגיד שזה מטופל ונגמר האירוע בעניין הזה. לא צריך משטרה, לא צריך כלום. איפה הבעיה? במקרים הבודדים יותר שלא משתפים איתנו פעולה. המקרים האלה, לפחות אלה שאנחנו התעסקנו איתם אפילו ברמה מוגזמת - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רועי, מי פונה אליכם בטענה שיש רעש? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אזרחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אזרחים פונים למשרד לאיכות הסביבה? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אזרחים מגיעים אלינו, פונים, זה יכול להגיע גם דרך רשות מקומית, זה יכול להגיע לפעמים גם דרך המשטרה, ואנחנו מבררים את זה. דרך משרד הפנים, אם אפשר וזה נפתר, מעולה. לפעמים זה חוזר על עצמו עם אותו מסגד, אבל זה בר טיפול. המקרים הקשים שאנחנו התמודדנו איתם בכמה שנים האחרונות, ולצערי גם חלק מהם עדיין לא נפתרו, בלוד. ביפו דווקא לאחרונה הצלחנו עם מסגד שהיה מאוד עקשן כשנתיים וחצי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כל השנתיים וחצי האלו משטרת ישראל – אגב, למה משטרת ישראל נותנת קנסות ולא אתם? מה זה קנסות תעבורה? על כל דבר הם נותנים קנסות? הרי יש קנסות של רגולטורים שהם לא קשורים לזה. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> בנושאי רעש למשרד להגנת הסביבה יש זרוע מאוד מצומצמת לאכיפה, והזרוע הזאת, החלטת משרד, לא מטפלת בנושא הרעש בשוטף. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה? אבל היא יכולה. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> כי עוד פעם, אתה צריך לחלק דוחות, יש מספר - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היא יכולה, אתה יכול לתת קנס אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היא יכולה, רק זה לא מופיע להם בסדר העדיפויות. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> באופן עקרוני יש. אני יכול להגיד לך שעכשיו ביקשתי הגדלת סמכויות, שכל העובדים שתחתיי יוכלו לתת גם כן דוחות. זה נמצא עכשיו בוועדת הסמכות של המשרד. אבל זאת זרוע מאוד מצומצמת שצריכה לטפל בהרבה דברים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל אתה יכול לתת קנס למפעל. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אפשרי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי. אבל לא נתתם. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> זה לא שאי-אפשר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל בשנים האחרונות לא נתתם אף פעם קנס למסגד. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> ניתנו קנסות על ידי שוטרי משטרת ישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תכף נשמע מהמשטרה איזה קנסות. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> ניתנו קנסות. השאלה כמה באמת קנסות אתה צריך לתת למסגד. להבנתנו, מספיק לתת - - - << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> על כל הפרה. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> וזאת בדיוק הבעיה, לדעתי, אתה נותן פעם אחת, פעמיים. אם הקנס לא ביצע את העבודה, צריך לעבור לשלב הבא. השלב הבא זה לתפוס ציוד. אני אתן דוגמה ממשהו אחר. עסקים שמשמיעים מוזיקה בצורה מוגזמת, אז פעם אחת מזהירים אותם, ובפעם השנייה לוקחים את הרמקולים. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> אני בעד. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> במסגדים, לצערי, עוד פעם, איפה שעברנו את כל השלבים של ההסדרה וכל הדברים, אני מדבר על אלה שלא משתפים פעולה ולא מנמיכים ולא מתקדמים לכיוון הזה, וביצענו דוחות מדידה. יש לי מסגד בלוד שביצענו ארבע פעמים ניטורים. כל ניטור עשינו יותר מחודש, הוכחנו מעל לכל ספק סביר שהמסגד הזה מפר. אז בסדר, קיבל דוח-שניים, לא עוזר. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> אגב, הוא משלם את הדוחות? הם משלמים את הדוחות? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שי, תן לו לסיים. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> עד כמה שידוע לי לא. צריך לעבור לשלב הבא, שזה תפיסת רמקולים. אני מבין שיש פה איזשהו אירוע, אבל זה השלב שחייבים להגיע אליו. << אורח >> ליאור שחר: << אורח >> איזה תפיסה, קודם שישלמו קנסות. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> החוק כפי שהוא כיום מאפשר למשטרה לתפוס את הציוד, ולהעמיד - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה גובה הקנס? << אורח >> ליאור שחר: << אורח >> אבל למה לתפוס אם אתה אומר שהם לא משלמים, קודם כול צריך לדאוג שישלמו. למה ללכת על אקט יותר קיצוני כשאתה רואה פה - - - << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> בוא נדבר על גובה הקנס. הוא שאל על גובה הקנס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו, חברים, רועי הוא לא חזות כל החוקים וההנחיות. את החוקים אנחנו קבענו, חברי הכנסת. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם קבענו שיש קנס, ואם העבירה חוזרת והקנס לא משולם - לוקחים את הציוד, אז זה אנחנו קבענו. אם צריך לתקן את זה, בדיוק בשביל זה באה הצעת החוק שלי. בואו נמשיך. רועי. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> רק אגיד שגובה הקנס הספציפי שניתן כרגע לנושא הזה זה על אירוע רעש בשעות הלילה. הקנס לאירוע רעש בין 12 בלילה לשש בבוקר הוא 350 ש"ח. אנחנו כבר בתהליך, שגם לצערי לוקח יותר מדיי זמן, הרבה מעבר לסביר, כי אנחנו כבר מעל שנתיים בנושא של לנסות להעלות את הקנסות. אין פה דין קנס מיוחד לבתי תפילה, אותו אירוע, נגיד אתה מקיים קריוקי בבית שלך, הגיעה המשטרה, נתנה דוח, זה אותו דוח, 350 שקל בין 12 בלילה לשש בבוקר. בשעות קצת בשוליים זה 250 שקל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהצעת החוק שלי זה 50,000 שקל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> של מי הסמכות להעלות היום את הקנס אם לא בחקיקה? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> המשרד להגנת הסביבה. ואנחנו בתהליך, כמו שאמרתי, של כבר מעל שנתיים בשביל להעלות את הקנסות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי אחראי על זה? למה זה לוקח שנתיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה תקנות של שר המשפטים - - - << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אני יכול להגיד שזה היה תקוע המון זמן במשרד המשפטים. עברנו את משרד המשפטים, עכשיו אנחנו תקועים בוועדת החוקה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ועדת החוקה של הכנסת. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> יש שלבים במדינת ישראל. מבחינתי לפני שנתיים זה כבר היה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רועי, אתה לא אשם בהכול, אתה יכול להיות רגוע. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אני מאוד רוצה שהקנסות האלה יעלו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רועי, תן לי תמונת מצב של פעילות המשרד ביו"ש. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> קודם כול, אין לנו סמכויות ביו"ש. אני יורד מרמת המשרד להגנת הסביבה לרמה שלי כמנהל אגף מניעת חשיפה לרעש. בכל מקום שנדרשנו והתבקשנו לבצע מדידת רעש כדי לתת חוות דעת מקצועית בנושא של רעש ממסגדים, או כל דבר אחר, אנחנו שם, ונתנו. ביצענו ניטורים. ראיתי פה שמופיע סגן ראש עיריית כרמל, לפני חמש שנים ביצענו מדידות של רעש מסגדים בכרמיאל, ביצענו בחריש, בלוד, ביפו, בירושלים מספר פעמים, בחיפה. זה רק הפעילויות שלנו בשנתיים האחרונות, מדידות וניטורים וכתיבת דוחות, במידה כמובן שיש רעש בלתי סביר. את זה אני יכול לבצע בלי שום בעיות ולתת את חוות הדעת המקצועית שלי לגבי האם יש מטרד, אין מטרד. לקחת את זה לשלב האכיפה זה כבר עולה מעבר לרמת האגף שלי, ופה אני תלוי בחברים הנוספים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. אבישי, בבקשה. << אורח >> אבישי קיסרמן: << אורח >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מארגון ערי ישראל, ארגון שמלווה קהילות ברחבי הארץ מאז שומר חומות לחיזוק הביטחון האישי הקהילתי. אני אספר בקצרה מה עובר על התושבים קודם כול בעיר לוד, מן הסתם רועי מכיר את הדברים, אני גם אציג בקשת חופש מידע שהוגשה על ידי התושבים בדיוק בנושא הזה. קודם כול, אנחנו מדברים על רעש בלתי פוסק במשך חמש פעמים ביום בכל קריאות התפילה. אני יכול לומר לכם שילדים מתעוררים מזה בלילות, הורים, זמן העבודה שלהם נפגע, כי מתעוררים בארבע לפנות בוקר, בחמש לפנות בוקר. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אם זה לא היה ברור, אני רוצה לחזק פה את זה שהמקרה של לוד, מסגד אל-עומרי, הוא מקרה מאוד קיצוני, השקענו חודשי מדידה. << אורח >> אבישי קיסרמן: << אורח >> תן לי רגע, אני אציג את מה שעשיתם, ואז זה יתכתב עם מה שאמרת. קודם כול, אני רוצה לדבר על הבסיס החוקי, כי בסוף יושבים פה גם נציגי משטרת ישראל וגם החוק המבורך הזה שאדוני מגיש, הצעת החוק. קודם כול, אנחנו מדברים על חוקים שקיימים באירוע הזה. הדבר הראשון זה חוק למניעת מפגעים תשכ"א–1961, קבוע בחוק שלא יגרום אדם לרעש חזק ובלתי סביר מכל מקור שהוא, ואם הוא מפריע או עשוי להפריע לאדם שמצוי בקרבת מקום. אז יטענו כל הטוענים על חופש התפילה וחופש העיסוק בתפילה. חברים, מה עם חופש השינה של אותם תושבים שנמצאים בערים המעורבות, בירושלים, כמעט בכל מדינת ישראל. לגבי הסעיף השני, יש תקנות למניעת מפגעים, תשנ"ג–1992, תקנה מספר 3 שקובעת איסור הפעלת מכשירי קול בין השעות 11 בלילה לשבע בבוקר. כשתקנה 7, אדוני, קובעת איסור שימוש במכשירי קול לצורך מתן הודעות ופרסומות. פה אנחנו מדברים על הודעה לתושבים המוסלמים לבוא לתפילה, אז זה כבר מתכתב עם החוק הקיים. ולגבי מפלס הרעש, יש עוד תקנה שקובעת רעש בלתי סביר, תש"ן, קובעת גם כן לגבי הדציבלים המותרים, וכו'. ופה אני רוצה לקחת אתכם לאותה בקשת חופש מידע שהגישו תושבי לוד, שפשוט מאסו באירוע הזה, והיא אומרת כך: קודם כול נמדדו חריגות רעש בין 13.2 ל-29.5 דציבל. עכשיו תקשיבו מה אומר המשרד להגנת הסביבה, הוא אומר שהמשמעות של החריגות האלה זה בין פי 20 לבין פי 900 רעש מהמותר. זאת אומרת שאנחנו מדברים פה על רעש שהוא לכל הדעות בלתי סביר. מה הסיכום והמסקנות שהם הגישו, שקיבלנו מאותה בקשה – קודם כול, השימוש ברמקולים של המסגד למתן הודעה מהווה הפרה של תקנה 7, שדיברתי עליה לפני רגע. השימוש ברמקולים נעשה בין השעות 11 בלילה לשבע בבוקר, זאת עוד הפרה של תקנה 3. עוצמת הרעש, אנחנו מדברים על רעש שנמדד, והוא בלתי סביר לפי תקנות הרעש שדיברנו עליהן בדבר השלישי, וזה רעש חזק. ארגון הבריאות העולמי מציין שמפגעי רעש בשעות הלילה מונעים שינה, גורמים למחלות לב, כלי דם, תחושת אי נוחות, ופוגעים בתפקוד האדם, ויש פה גם סימוכין לכך. אז קודם כול, אני רוצה לציין לטובה באירוע הזה את משטרת ישראל, להגיד מילה טובה, כי בהמשך לאותה בקשת חופש מידע גם אותם תושבים, שאני בקשר איתם, ביקשו לדעת כמה דוחות ניתנו. יש לי פה נתונים בטבלה מאוד נחמדה של אקסל – מינואר 2024 עד יוני 2025, שנה שעברה, של 99 דוחות שניתנו למסגד אל-עומרי בלוד, מסגד אחד. אגב, גילוי נאות, לא יודע אם אתם יודעים, אותו מסגד משויך לתנועה האסלאמית, הוא לא מתוקצב על ידי המדינה, לפי ידיעתי ולפי מה שבדקתי. סמוך אליו, במרחק של אולי 150 מטר קו אווירי נמצא עוד מסגד, מסגד דהמש ליד תחנה מרכזית, צמוד לשכונת מגורים ענקית של מאות משפחות. במסגד הזה הלכתי וצילמתי, כיתתי רגליי לצלם, 360 מעלות, חברים, מסביב היקפי של רמקולים ענקיים, ודוח אחד לא ניתן לפי אותה בקשת חופש מידע. מכל אותם 99 דוחות, אחד מהם לא ניתן למסגד דהמש. קודם כול, אנחנו למדים מזה שיש פה דבר שלא נאכף, למה יש אכיפה לבית תפילה שמשויך רק לתנועה האסלאמית ולא לבית תפילה - - - << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אפשר לענות לך? << אורח >> אבישי קיסרמן: << אורח >> אני אשמח. רק שנייה, אני אסיים, בבקשה. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> איך נקרא המסגד? << אורח >> אבישי קיסרמן: << אורח >> מסגד דעמש, בעי"ן, הוא נמצא ליד תחנה מרכזית בלוד. ואני אסיים את דבריי בכך שבאמת, כמו שאמרתי, משטרת ישראל עושה את עבודתה, ניתנים פה דוחות. כמו שאמר רועי, צריך פה להעלות את רף האכיפה ולהחרים את אותם רמקולים, וברור לי למה לא עושים את זה, כי חוששים ממה שזה יגרום. אבל, חברים, למה יש חוק אחד לאדם שעושה מסיבה בלילה וחוק אחד לבית תפילה, שאם אני בבית הכנסת שלי אשים את הרמקול הזה על הגג ואכרוז, אני חותם לכם שתוך איזה רבע שעה, עשר דקות יתייצבו ניידות שיטור עירוני ופיקוח עירוני וייתנו לי דוחות. פעם שנייה שאני אמשיך ייקחו לי את הרמקולים. וזה קרה. לסיכום, אני רוצה לומר את הדבר הבא – בסופו של דבר יש פה זכות בסיסית של אזרחי ישראל, שנפגעת חדשות לבקרים, חמש בבוקר ליתר דיוק. ודבר נוסף, אכיפה מאוד רצינית שנעשית על ידי משטרת ישראל, אבל מוגבלת, וצריך להעמיק אותה עוד יותר בהחרמת ציוד, והבסיס החוקי קיים וניתן. והדבר האחרון, מה קורה עם אותם דוחות? אני שמעתי מתושבים, שבשיח עם המשטרה נאמר להם שהדוחות האלה בוטלו על ידי בית המשפט. זה מה שאני שמעתי מתושבים שדיברתי איתם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תכף נשמע את המשטרה. << אורח >> אבישי קיסרמן: << אורח >> אז אני אשמח מאוד לשמוע מה קורה עם הדוחות האלה, כי זה גם מוביל אותנו פה לפן המשפטי, והיכן בתי המשפט באירוע הזה. תודה רבה על ההקשבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רועי, רצית להגיב, בבקשה. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אנחנו בקשר עם ראש עיריית לוד כבר כמה שנים בנושא הזה. הוא סיפק לנו, ביקשנו לקבל מיקומים כדי לבצע מדידות עבור כל המסגדים שעיריית לוד התלוננה עליהם. ביצענו ניטורים, תסלח לי שאני לא זוכר את כל השמות של כל שאר המסגדים, אבל ביצענו לפחות ליד עוד שלושה מסגדים, וכל המדידות האלה יצאו תקינות. ולכן לא התקדמנו עם שאר המסגדים, ונשארנו רק עם אל-עומרי, שבאמת התוצאות שם הן מטורפות. לעמדתנו, וגם אני חושב שזה מופיע בנוהל של המשטרה מבחינת הטיפול במסגד, לדעתי להגיע ל-99 דוחות על מסגד אחד זה מוגזם לגמרי, מיותר. שני דוחות, הבנו את הרעיון, זה לא עזר – הרי אם דוח עוזר, אז הוא עוזר מיידית או מקסימום בפעם השנייה. אם הוא לא עוזר, חייבים לעשות את האסקלציה קדימה, וזה מה שהיה צריך לעשות באל-עומרי. וגם לא לשלוח אותנו ארבע פעמים לבצע ניטור על אותו מסגד, להגיע לאותן מסקנות. כל מה שאמרת מצוטט מהדוח שלי, אני כתבתי אותו, אז אני יכולתי לקרוא את זה ביחד איתך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק לאיגודים האלו, רועי, 350 שקל, גם 700 שקל זה חסר משמעות. גם 35,000 אלף שקל, אם זה מה שניתן, זה חסר משמעות. לכן יש פה שאלה של גובה הקנס. אתה צודק שצריך להגדיל את זה. אבל תגיד לי, איך יכול להיות שביצעת תקינות? הרי הוא אומר שמ-11 בלילה עד שבע – מה, כל דציבל מותר? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> מ-11 בלילה אסור כלום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אסור. ולא ראית בשלושת המסגדים האחרים שבין 11 לבוקר הם השמיעו רעש? אתה אומר שכל השאר תקינים. איך כל השאר תקינים? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> תראה, יש איזשהו פסק דין שלוקח אותנו אחורה אחורה, ואין תקדים אחר בנושא בתי תפילה בגלל הרגישות וחופש הדת, וכל זה. תקראו את פסק הדין שהיה לפני 30-20 שנה, לא בתקופתי, שדיבר שבנושאים כאלה צריך לראות האם הרעש הוא בלתי סביר. דרך אגב, זה אותו דבר בנושא הפגנות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בלילה הוא בלתי סביר, ברור. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> גם בהפגנות בית המשפט קבע שצריך להסתכל על האם הרעש הוא בלתי סביר. במידה שהוא בלתי סביר, אז אפשר להפעיל את המנגנונים האחרים של הדוחות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל, רועי, השעה הופכת אותו לבלתי סביר. לא סתם שהמחוקק - - - << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> השעה לא הופכת אותו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> השעה הופכת אותו לבלתי סביר, ברור. אני אומר לך כאדם סביר לחלוטין, השעה הופכת. תנסה פעם אחת בחמש בלילה לקבל את אותם דציבלים, תבין שזה בלתי סביר. למה זה בלתי סביר? כי אנשים ישנים בשעה הזאת. רוצה שאני אסביר את הסבירות לך, לראש אגף? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> שנינו מסכימים על הדבר, אבל האכיפה נעשית על בסיס זה שגם הוכח במדידות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא, לא מקובל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ראשית, לא מבוצעת אכיפה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שנייה, אנחנו באמצע שנטען פה שלמסגד אל-עומרי יש 99 דוחות. אני רק אומר שלא יכול להיות שאתה ראש אגף במשרד ממשלתי, ואומר: הסיבה שלא בוצעה אכיפה למסגדים, כי אני מדדתי. אם מדדת בשעות הנכונות היית צריך להגיע למסקנה הסבירה - - - << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> בשביל זה בדוח שלי כתוב, שבנוסף לזה שזה רעש בלתי סביר, כתוב גם בדוח שלי כפי שהוא הקריא, שזאת גם עבירה על תקנה 7 וגם תקנה 3, וזה גם רעש בלתי סביר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יפה, אז לא יעלה על הדעת שהמשטרה לא נתנה אף דוח. עם כל הכבוד למחמאות פה למשטרה, לא יכול להיות שלא נתתם אפס דוחות לדהמש. אם הם השמיעו רעשים בשעה חמש בבוקר, לא יעלה על הדעת שליד התחנה המרכזית וליד שכונה מרכזית לא נתתם אף דוח, ונצמדתם דווקא לאל-עומרי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההערה הזאת נכונה, בואו נתקדם, נבחן איפה הפערים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בבקשה. << אורח >> אבישי קיסרמן: << אורח >> אני רוצה רק, אדוני היושב-ראש, להשמיע לכם משהו מאתמול בלילה ממסגד דהמש, שהמשטרה תשמע, זה בסדר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, , עזוב, אני מאמין לך. מוריה, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שזה חשוב כדי לחבר אותם לאווירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מוריה, בבקשה. << אורח >> מוריה מיכאלי: << אורח >> תודה רבה. אני מארגון הצופות, ארגון שקם אחרי 7 באוקטובר לדרוש ביטחון ביו"ש. אני חושבת שכמו המשרפות הבלתי חוקיות, גם הרעש שנשמע מהמואזין בעצם מראה לנו שאין גדר מספיק גבוהה נגד חוסר משילות. לפי אותה בקשת מידע שאבישי הזכיר שהגישו בערי ישראל, הוגשו מאות תלונות על רעש מסגדים ביהודה ושומרון. אני ממש אשמח לדעת מבחינת קמ"ט יו"ש כאן כמה מהן טופלו. אגב, באותה בקשת חופש מידע נאמר שעד שנת 2025 בכלל לא היה ניתן לפלח מהמידע איזה דוחות ניתנו למסגדים, כי לא היה סימון מיוחד למבנה דת מסוג מסגד, כמו שנאמר במשטרה, שזה אירוע מוזר בפני עצמו. ביהודה ושומרון אנחנו כאמור וכידוע סובלים מחוסר משילות בכל האספקטים של החיים, רעש הוא אחד מהם. בנקודה מסוימת בעפרה, ממש ליד המכולת, מקום די מרכזי, אני יכולה לשמוע מסגדים משלושה כפרים שונים. זה משבש את איכות החיים, כמו שאמרת, יושב-ראש הוועדה. האכיפה בין ישראל - - - ליהודה ושומרון שונה לצערנו, ולכן אני אשמח לדעת שבקמ"ט שבצה"ל, שאמונים על שלומנו ועל ביטחוננו, לוקחים את הנושא הזה ברצינות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם שומעים גם אתכם, לא רק - - - << אורח >> מוריה מיכאלי: << אורח >> הם שומעים גם אותנו, לא רק את הרעש, הקקופוניה לא מפריעה להם לשמוע אותנו. במחקר שהוציאו לצורך דיונים בכנסת, שנערכו בשנת 2016, הוצגו שלל מדינות, גם מדינות כמו טורקיה, מצרים, מרוקו, וגם מדינות כמו שוויץ, צרפת, בלגיה ושוודיה, שיש בהן שלל הגבלות למסגדים, החל מהנמכה וכלה בכיבוי בכלל של הרעש בכל שעות הלילה. אני חושבת שמותר גם למדינת ישראל לקחת את הדוגמה הזאת ולפעול לפיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך, מוריה. שי, בבקשה. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> קצר. קיבלתי הרבה מאוד תלונות גם מעיריית לוד וגם מתושבים בלוד. אני אספר לכם, יש מישהו שמכיר את מה שנקרא צופרי שבת בכל הארץ, תופעה, אתה מכיר, הוא מחייך. אצלכם אין את זה, אבל גם רביב מכיר. יש כל מיני מקומות שבהם תושבים שמים את הצופרים בשבת, זה נושא כל כך מורכב מהמון – זה בעיקר פוליטי, קוסמופוליטי, סוציולוגי, אבל מטפלים בזה מהר מאוד, ובצדק. לא ייתכן שהוא מספר פה על דוחות שניתנים ואף אחד – כשנותנים דוח - - - << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אני מסכים איתך, דרך אגב, לגבי הטיפול המהיר גם בנושא הזה. גם שם הטיפול לא מספיק, טעון שיפור רב. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> מעודד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, שי. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> הנקודה היא שכשמסגד מקבל דוח ולא משלם אותו, והוא יודע שהוא לא ישלם אותו, והוא יודע שלא יאכפו אותו, בעצם המסגד זה לא רק הרעש, זאת בעצם אמירה - אנחנו אקס טריטוריה. כששוטרים לא נכנסים למסגד זאת אמירה - אנחנו אקס טריטוריה. מי שלא זוכר, מ-2017 יש סרטון של רוני אלשיך מגיע להר הבית, ולא בשעות הנכונות, כמו שאומרים, מי שמכיר את זה, ואז השוטרים בכניסה אומרים לו: אולי עדיף שלא תיכנס, כי כאילו הוא בא כחזות דתית כזה, והוא באמת לא נכנס באותה פעם. יש פה תופעה, ולא סתם אמרו את זה גם רועי וגם ליאור, שמסגדים מסוימים של התנועה האסלאמית אומרים - אנחנו אקס טריטוריה. הם אומרים את זה. וזה חייב להשתנות, והמשטרה צריכה להיכנס לזה ולטפל בזה. ואני אסיים בעוד משהו אחד. לפני שלושה שבועות תועד אימאם של מסגד ביפו, שקוראים לו מוחמד מחאמיד, כשהוא צועק ברוח ודם נפדה את פלסטין, זה או אנחנו או אנחנו, צריך לגרש את היהודים, וכו'. הוא נעצר על ידי המשטרה. מעולה. אבל בזמן שהוא יושב במעצר, אתם יודעים מי מממן אותו? אנחנו. הוא אימאם של מסגד מורשה שמקבל משכורת חודשית כל חודש, והוא ממשיך להסית נגדנו. הגשתי נגדו תלונה לנציבות, ומה הם אומרים לי? תשמע, זה בחקירת משטרה, תבוא עוד שנתיים ונראה מה נעשה. אם הוא היה אומר איזושהי אמירה לא ערכית או משהו מייד אפשר לטפל, אבל כשהוא נעצר על הסתה, והוא מסית, והוא ממשיך להסית – אגב, יום אחרי הוא הגיע למסגד, ואמר: אני אמשיך במאבק שלי. אחרי שהוא השתחרר הוא ממשיך לקבל משכורת ממשרד הפנים, זה טירוף. ליאור פה לידי ממשרד הפנים, והוא גם מכיר את הנושא הזה, אבל המציאות הזאת היא הזויה וחייבת להשתנות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם הוא עובד מדינה הם יכולים לפטר אותו מינהלית. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> נכון. ביקשתי להשעות, ולא עשו. אז המציאות שהמסגדים הם אקס טריטוריה חייבת להשתנות. עכשיו אני אסיים, מסגד זה תפילה, תפילה זה מקום של שלום בעיניי, של חיבור, של אהבה, של אחדות, לא של טרור, לא של הסתה ולא של רעש פוגעני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, שי. ליאור. << אורח >> ליאור שחר: << אורח >> תודה. כמו שאמר רועי, הרבה לא מכירים שיש במשרד הפנים בעצם אגף לעדות לא יהודיות. זה בעצם כמו משרד הדתות, הדתות הלא יהודיות, שאחת המחלקות הגדולות זאת המחלקה המוסלמית. מעסיקים מעל 300 אימאמים, עובדי מדינה. באמת, אנחנו יודעים לעבוד עם האימאמים שלנו יחד עם המשטרה, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו בדרך כלל מוצאים פתרונות יצירתיים. אני יכול לספר אפילו על מערכת כריזה משותפת לאותה רשות מקומית, שזה מפחית באופן משמעותי מאוד את הרעש, כי זה יוצא ממסגד אחד ולא ממספר מסגדים בשעות שונות. כמובן שמקפידים על הכללים של נושא הרעש. היה לנו לאחרונה אפילו פתרון בחוף הכרמל, מקום שגבל שם בן ג'סר א-זרקא לקיסריה, גם מצאנו פתרון על דעת כולם. משהו מאוד מאוד חשוב, אנחנו מבחינתנו כמשרד, ואגב, גם בתמיכה של גורמי הביטחון, פועלים שכמה שיותר אימאמים שלנו יהיו במסגדים. עוד פעם, תמיד יש חריקות, לא הכול מושלם, אבל לפחות אני יכול להגיד שאיפה שאנחנו נמצאים אנחנו משתדלים מאוד לעמוד על הדברים שיעבדו על פי חוק. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, ליאור. בואו נשמע קצת מפי הגבורה את אליהו רביבו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> השם ישמור אותך. אדוני היושב-ראש. ראשית, אני מבקש לברך אותך ולחזק את ידיך על קיום עוד דיון חשוב, אמיץ, ערכי, שמדינת ישראל מייחלת לו מזה זמן רב. שנית, אני מבקש למחות על הכותרת שמופיעה כאן, אכיפת רעש במסגדים בישראל ביהודה ושומרון. על פי מיטב הבנתי, אמונתי וגישתי, שמשותפת עם של אדוני, יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מישראל. הגיע הזמן שאת הנרטיב הזה אנחנו נתחיל לגבש ולהטמיע גם בכתוביות בנושא הדיון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה יודע למה ההפרדה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אשמח ללמוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק בגלל הסמכויות של משטרת ישראל, לא בגלל שום דבר אחר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ועדיין הדיון עוסק בצורך באכיפה, הרשות האוכפת יכולה להשתנות, אבל המהות שיהודה ושומרון היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל אמורה לקבל ביטוי. אין בעיה. לצערי, הדיון הכול כך חשוב ומיוחל הזה מתקיים תוך כדי דיון בהצעת חוק שאני יוזם שלה, לכן לצערי נבצר ממני לשהות לאורך כל הדיון הזה. עכשיו לגופו של עניין. הזכות לפולחן דת חופשי היא זכות קדושה, טהורה. אנחנו חייבים לאפשר אותה ביתר שאת, אבל בהיבט הדתי האמונתי שלה, ולא כקטליזטור כדי להתנגח בכל מי שזאת לא דתו ואמונתו. לצערי, הצרחות הבוקעות מחלק מהמסגדים – בדגש על מדינת ישראל, כי זה לא קורה בעולם, ביקרתי במדינות, במספר לא מבוטל בעולם הערבי, בחלק מאוד מאוד גדול אין בכלל קריאות, זה לא מוריד מאיכות וקדושת התפילה של המאמינים – יוצא מצב שככל ויש מתיחות בין דתית בין צדדים, הביטוי שמביא את עצמו באופן פומבי הוא החרשת אוזניים בקריאות הבוקר, מה שנקרא פג'ר. חלילה וחס, שאנחנו ניגרר לכל המלעיזים שמנסים לגרור את זה שחלילה מדובר פה במלחמת דת או בכפייה דתית או בניסיון להחליש את דרך הבאת הפולחן לידי ביטוי, שכן חלק גדול מהמקום שממנו אני מגיע, ואותו אני מייצג, לגופו של עניין, שזו העיר לוד, חלק גדול מהמתלוננים הסמויים הם בני המגזר הערבי, חלקם הגדול דתי אדוק מאוד. הוא רק מבקש לאפשר לו לנהל שגרת חיים, שילדיו לא יצטרכו להתעורר לפנות בוקר בצרחות מחרישות אוזניים רק כדי להוציא עין לצד השני. וחלילה שאנחנו נסכים להגדרה הזאת שאנחנו צד שני. אז לצד העובדה שאנחנו צריכים לאפשר ולעודד כל אחד לבצע את פולחן הדת שלו, אנחנו גם צריכים לקחת בחשבון שכמו שיש צופר לפני כניסת שבת או מוזיקה, כמו שאני מכיר, וזה קורה בחורף בשעות הצוהריים, אז הצדדים מבינים את זה, וזה פרק זמן קצר. זה בסדר שגם קריאת הפג'ר תבוא לידי ביטוי באוקטבות גבוהות יותר מכפי המותר, אבל גם לזה צריך להיות פרמטר בחריגה סבירה. אם יש X דציבלים מותרים וה-X הוא X פלוס Y Z, שזה אומר עשרות ומאות אחוזים יותר, זה כבר לא בשביל לקיים פולחן דת, זה כדי להציק לצד השני, זה כדי לגרום למתיחות מיותרת. כמובן כשלצד זה משולבות אימרות אנטי-ישראליות, אנטי-דמוקרטיות, שנוגדות כל דת וכל תפילה שאני מכיר, בוודאי את דת האסלאם, שבמהות, הקוראן זו דת שמכילה ואמורה לקרב ולפייס, ולא להגיד אתה לא אני, אני רוצה להציק לך. אנחנו בתקופות ממושכות בשנה קמים לפנות בוקר. זוהי האמונה שלנו, כל חודש הסליחות, 40 יום לפחות אנחנו קמים לפנות בוקר, אנחנו לא מעירים את כל השכונה, אפילו לא את כל הבית. אתה רוצה לקום, שים לך שעון מעורר. ידוע לכול שהעולם פיתח מערכת, שאחת מהן הוטמעה באחד מחמשת המסגדים בלוד, שעובדת באופן מקוונן. לפי דעתי, המדינה חייבת לקדם – אם באכיפה, אם בהידברות, אם במימון – את הטמעת המערכות האלה עם אפשרות לאפליקציות נוספות שתכוון את רמת הדציבלים לאזורים מסוימים, בשעות מסוימות, ותפנה באמצעות האפליקציות לניידים כדי שמי שמעוניין לקום להתפלל - לא תישלל ממנו הזכות, ומי שמבקש לנהל שגרת חיים של שינה לפנות בוקר - יוכל לעשות כן. בדיוק באותה מידה שהתקיים מאבק עיקש שעלה בריאות וכסף, ושנים של חיכוכים עם שותפים אידיאולוגיים ופוליטיים, על הרעש שהיה מגיע מרשות שדות התעופה לאור המראות ונחיתות, אף אחד לא אמר שמישהו שונא את עולם התחבורה, ככה אנחנו לא יכולים להשלים עם זה. לצערי, המשטרה אלופה בלסדר את הנתונים כדי שמספרית זה ייראה טוב. אני אומר לכם, למרות שלא הייתי בחלק הראשון של הדיון, שאת כל הנתונים המספריים לעניין אחוז ההצלחות אתם יכולים לספר לאנשים שלא מגיעים מעיר מעורבת, לאנשים שלא מתעוררים בבהלה בארבע ובחמש לפנות בוקר. לא המשטרה ולא המשרד לאיכות הסביבה עדיין לא אמרו את שלהם בהיבט האכיפתי, הביצועי, הלכה למעשה בפועל. אתם תגידו מה צריך להיות כדי שאתם תוציאו לפועל את המדיניות על פי לשון החוק, ואתם תגידו מה חסר לכם כדי לעשות את זה. שמעתי כבר סיפורים מפה עד הירח – זה יכול ליצור מתיחות, שומר חומות נוסף, ירעיד את העולם הערבי, יקים עלינו את כל העולם האסלאמי, יגרום למלחמה נוספת, ויביא עלינו את איראן, ויפסיק את התמיכה של ארצות הברית. תפסיקו את השטויות האלה. תפסיקו את השטויות האלה. אם למישהו מכם אין הבנה מה המשמעות, אתם מוזמנים להגיע ולישון במרחק לא של 10 מטר, של שני קילומטר. שני קילומטר מרמקולים שהם מחרישי אוזניים. אני עוד לא מדבר על המסרים שהרבה פעמים מועברים, והרבה פעמים על ידי אנשים שאכן, כמו שאמר הדובר הקודם, ממומנים על ידי גוף המדינה. הגיע הזמן שכולנו נהיה הילד הקטן עם האצבע על הסכר ונגיד די. זאת לא דרישה מוגזמת, זאת לא בקשה שבאה לנגח אף דת. אנחנו רוצים לסייע, לתמוך, לעודד כל אחד על פי אמונתו, שיבצע את פולחן הדת שלו, אבל לא על חשבון האחר, ולא כדי להרע לאחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, חבר הכנסת אליהו רביבו, אני חושב שהדברים היו מאוד ברורים ומאוד חד-משמעיים, כמו שצריכים להיות בדיונים מהסוג הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אגב, רק למען הגילוי הנאות, תוך כדי הדברים שאני נושא, אני מקבל שני טלפונים – שניים מהמגזר הערבי, אני יכול להראות לאדוני עכשיו – אחד מהם שבוודאי, לא עניתי מן הסתם, אבל אחד מהם שבוודאי מבקש לברך אותי על מה שאמרתי; ואחד מהם שהוא מלא גידופים וקללות. אז, הינה, זה שניים. מי שמעוניין מוזמן להגיע אליי לראות את הטלפון ב-live, הרגע קיבלתי שני חיוגים משני אנשים שונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפחות יש לך איזון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן, זה בסדר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שחר, בבקשה. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> אני מייצג את מחוז ש"י, אז ניתן לשי, כי רציתם נתונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למי שאתם רוצים, בבקשה. אבל אני אצטרך גם את אותך, מחוז ש"י, בבקשה. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> אני אגע קצת בטיפול שקורה בארץ. קודם כול, אני אציין שעל ידי השר לבל"מ ניתן לנושא חשיבות, יש סטטוסים עיתיים שהוא מקיים באופן קבוע, זה אוטומטית גורם לכל המפקדים להתכנס לכיוון, ומקיימים מבצעים – אני תכף אפרט איך עושים את זה – ופעילות אכיפה. מעבר לזה, מתחילת 2025 הכנסנו איזשהו עדכון מחשובי כדי שיהיה אפשר לדעת מה היקף התופעה. עד אז היינו מקבלים אירוע שנקרא "רעש מבתי תפילה". רוב האירועים, אגב, של רעש מבתי תפילה הם לאו דווקא ממסגדים, אבל כמובן שהעוצמה והתדירות הם שונים ומשפיעים. והחל מתחילת 2025 אנחנו יכולים להצביע בדיוק על כמה אירועים או כמה קריאות למוקד, אם אני רוצה לדייק את זה, מאה, הם של רעש ממסגדים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כמה? כמה היו ב-2025? בערך, 100, 200, 1,000? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> בשנת 2025 – 1,920 קריאות לאירועי רעש ממסגדים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כמה טופלו מה-1,920? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> לכל אירוע מגיעה ניידת. תכף אני אגע גם באתגרים האכיפתיים, אבל קצת לגבי נוהל הטיפול במפגעי רעש בתי תפילה. בטיפול ברעש מסגדים יש הליך סדור, צריך להגיד, כמו שאמר רועי, שבשנה וחצי האחרונות הוא קיבל יותר תנופה, וזה מתחיל מהידברות, מהסברה. כשאנחנו מדברים על הצלחה של המשטרה, אנחנו מדברים בהרבה מקומות שלפעמים אחרי קנסות, לפעמים גם בלי קנסות, יש הנמכה של הרמקולים, לכוון אותם לשמיים או לאזור אחר, הסתה שלהם, לפעמים מגיעים להסכמות. ביפו, לדוגמה, חיברו חלק מהמסגדים, לצערנו לא כולם, התחברו למשלמה, שהיא שולטת על עוצמת הרעש, והדבר הזה פתר את הבעיה. ברמלה, רוב המסגדים לאחר הידברות, הסתה של רמקולים, וכו', עומדים בסטנדרטים. צריך להגיד שיש גם כאלו שלא מחוברים למדינה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איך יכול להיות שעומדים בסטנדרטים אם הם משמיעים בשעה חמש בבוקר בניגוד לתקנות הנפגעים? תסבירו לי את זה. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> אני אסביר. קודם כול, רק לדייק את השיח שהיה לך עם רועי קודם. בסופו של דבר יש בחוק רעש חזק ורעש בלתי סביר. כשיש רעש חזק יכול להגיע גורם אכיפה, שוטר במקרה שלנו, להתרשם, כמו מסיבה בבית או כל דבר אחר, להתרשם שהרעש הוא חזק, ולהחליט אם הוא נותן קנס, מעכב לחקירה, תופס מערכות הגברה, וכו'. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שי, על סמך מה הוא מתרשם? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> סובייקטיבי. הוא סוברני להחליט, כי כמובן, יש הרבה מרכיבים, זה בתוך שטח מגורים, זה לא בשטח מגורים, כמה חוסר אכפתיות יש לציבור. אני מדבר כרגע על כלל אירועי הרעש, לאו דווקא על מסגדים. ובצד השני של החוק יש גם רעש בלתי סביר, שפה צריך בוחן רעש עם אמצעי מדידה, שאת זה רועי יכול לפרט, שהם מוגדרים בחוק כרעש בלתי סביר, ועליהם צריך לעשות מדידה של מישהו מוסמך. גורם אכיפה לא יכול להגדיר את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, מתי רעש – הרי אתה אומר שעל רעש חזק הוא סוברני להחליט. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> סוברני להחליט על רעש חזק, כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נו, אז לא הבנתי, ובלתי סביר זה פחות או יותר מחזק בעינייך? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> בלתי סביר זה מטרד יותר. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> מבחינת החוק שניהם שווים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נו, אז מה? קל וחומר, לא הבנתי. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אסור רעש חזק או בלתי סביר אם הוא מפריע או עשוי להפריע, כך בלשון החוק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, אז אתה אומר שיש לשוטר סמכות אם הוא שומע רעש חזק. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> אם זה בשעות של מתן קנס, בשעות המנוחה, אז כן, הוא יכול לתת קנס. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי. אז אני שואל איך הגעת להסדר, אם אני תושב יפו או תושב רמלה, איך יכול להיות שמרעישים לי בחמש בבוקר? הרי זה בשעות המנוחה. מבחינתי אין שום הסדר. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> בסופו של דבר יש מסגדים שהגיעו איתם להסכמות, ויש כמו אל-עומרי, שהוא מסגד מאוד לעומתי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כלומר, הסכמות הכוונה כולל שבחמש אין יותר מואזין? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> לא, לא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז איך יכול להיות? איך אפשר להפעיל רעש? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> כי כשאנחנו עושים מבצעים למתן קנסות – בהתחלה ניתנו קנסות והיה עם זה קצת בעייתיות, האימאם אומר: בכלל לא הייתי במסגד באותו יום, וכו'. בסיום, אנחנו נערכים בשכונות מגורים סמוכות, גם שוטרי התחנה וגם נציגים שלנו, המדור, עם אמצעי מדידה, מודדים את הרעש. במידה שהייתה חריגה, הולכים, תופסים את האימאם, ויש מתן קנס. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה המדד בחמש בבוקר? אני רוצה לדעת, כי אולי אני אפעיל היום בלילה גם בשכונה שלי, גבעת משואה. מה המדד שבו אתה לא עוצר אותי בחמש בבוקר? השוטר. עזוב אותו. אתה אומר שיש לשוטר סוברניות לפי החוק, לבוא, אם הוא שומע רעש חזק, אז הוא יכול מייד לתת קנס. אני אפעיל היום בחמש בבוקר רעש בגבעת משואה, מה המשמעות? מה יקרה לי, לפי דעתך? רעש. תבוא איתי להסדר? תבוא אליי ותאמר לי אני רוצה הסדר? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> במסגדים מגיעים עם מכשירי מדידה, נערכים מראש מטבע הדברים, לא יגיע צוות שוטרים אחד וייכנס למסגד - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה כן צריך מכשיר מדידה? אמרת ששוטר לא צריך. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> הם מגיעים עם מכשירי מדידה, וחשוב להגיד גם שבחלק מהמקרים מסגדים שנבדקו לא חרגו מהרעש. אותו בוחן רעש שהיה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני שואל שוב, מה מד הרעש לשעה חמש בבוקר? מה מד הרעש שלך כשוטר? אתה אומר שלשוטרים אתה מחלק מכשירי מדידה. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> אין צורך במד רעש בחמש בבוקר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא אומר שכן. אני רוצה להבין מה קורה. אם אני ארצה היום בחמש בבוקר להפעיל את הרעש המותר, מה הרעש המותר מבחינת משטרת ישראל? לא, תשמע, אני אומר לך משהו, שי, תקשיב, אנחנו חיים כאן, אני תושב ירושלים הרבה שנים. תבוא איתי לסיור בחמש בבוקר, אתה לא צריך לעשות פה יחידה ולשלוח אותו ארבע פעמים, וזה עולה לנו כסף, אגב, לא צריך את כל זה. המציאות היא פשוטה. מפעילים בחמש בבוקר במאות מסגדים ברחבי ישראל – עוד לא הגענו ליהודה ושומרון, היום בלילה, אני מציע לאדוני היושב-ראש, לא צריך, אתה אומר שאתה בעניין כבר הרבה שנים, ובטח שבגליל – מפעילים היום, היום בלילה, אל תלך רחוק, תבוא איתי היום בחמש בלילה, תשמע בכל המסגדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הייתי ראש מועצה של - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לכן אני אומר. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> אנחנו מגיעים על פי קריאות של אזרחים, וכן, נותנים קנס. להגיד לך שקנס של 350 או של 250 שקל הוא אפקטיבי כנגד מסגד, הוא לא אפקטיבי. אחרי שעוברים את השלב של הקנסות - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כמה קנסות נתת מה-1,920 קריאות? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> ניתנו 193 קנסות, דוחות רעש חזק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נו, מה? זה 10%. זה נשמע לך סביר? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> אתם צריכים להבין שמבחינה חוקית כשהשוטר מגיע הוא צריך לשמוע את הרעש. אם הניידת הגיעה אחרי שהמסגד – זה המצב הקיים חוקית היום. אני צריך להגיע, להתרשם מהרעש שאותו שוטר אוכף, להגדיר אותו כרעש חזק, ואז אני יכול למצוא את האימאם ולתת לו את הקנס. אם הגעתי אחרי, ולא שמעתי באוזניים, הדוח פשוט יבוטל על ידי המשרד להגנת הסביבה. אבל זה הסטנדרט החוקי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ומה מבחינתכם הטיפול? מה מבחינתך כאגף הגנת הסביבה? עזוב את הקריאות, לא צריך קריאות של אזרחים. אתה יודע שמפרים פה את החוק, הרי בפקודת המשטרה אתה לא צריך תלונה בשביל לטפל בעבירה. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> אחרי שההליך עצמו לא עובד, אנחנו עוברים למצב של חקירה מתוך מטרה להגיע לכתב אישום. כשהחקירה הזאת הרבה פעמים מורכבת, לפעמים קשה לאתר את הגורם האחראי, אין מנופי לחץ, אם הוא לא על ידי המדינה, לא נסמך על ידי המדינה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז כמה תיקי חקירה פתחתם? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> יש לנו עכשיו שני תיקי חקירה נגד אל-עומרי ומסגד נוסף, שמתנהלים. זה לגבי תיקי החקירה שמתנהלים. שוב, זה תיקים מורכבים, זה מגיע לתביעות אצלנו, הם מנוהלים על ידי תביעות להב אצלנו מתוך מטרה להגיע לכתב אישום וליצור הרתעה. צריך להגיד שזה לא היה כל השנים, ואנחנו עכשיו נכנסים לתוך האירוע הזה. כמובן שאנחנו מתמקדים ברצידיוויסטים. איפה שיש הסכמה, איפה שיורדים האירועים, אז הגענו לפתרון מבלי להגיע לכדי הסלמה באכיפה. שני דברים אחרונים שהייתי רוצה להגיד – בסוף אני מסכים עם מה שנאמר פה לגבי רגולציה, לגבי הכנסת אמצעים נוספים, כמו המשלמה ביפו, שפתרה את הבעיה לאלו שהתחברו, צריך להגיד. והדבר הזה הוא חשוב, הוא נותן פתרון נוסף מעבר לפתרון האכיפתי. והדבר השני הוא שרועי מטפל, אבל אנחנו צריכים אירוע אחר לגמרי מבחינת קנסות לגורמים מרעישים. אם זה יעלה עכשיו ל-2,000 שקל, אני לא רואה את זה יוצר את ההרתעה שהיינו רוצים ליצור. << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> תפרק פעם אחת את הרמקולים, ואז תראה איזה הרתעה זה יעשה. תנסה, אולי לא קנס כספי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני צריך לצאת, לצערי, פשוט יש לי חוק גם שלי שנידון בוועדת החינוך. לפעמים כשאתה לא נמצא, אתה יודע, אז עושים לך - גם כשאתה נמצא לא תמיד זה עוזר, כידוע. בכל אופן, הדיון הזה רק לימד את הצורך בשינוי משמעותי. ואני מציע שגם הוועדה, גם מול השר לביטחון הפנים, גם מול השרה להגנת הסביבה, שני תיקי חקירה שלפי דעתי דווקא הם לא מורכבים, אבל אתה טוען שהם מורכבים, אבל נניח שלפי דעתי הם לא מורכבים, אנחנו יודעים בדיוק מי המואזין ומי מדבר ומי זה, וגם מול מי הקנסות, הקנסות מול העמותות, מול האנשים, האיש הזה, פירוק הרמקולים. כלומר, כל הצעדים שלכאורה לפי דעתי בהקראת החוק כפי שהוקרא כאן, אפילו עוד לפני החוק שלך, יושב-ראש הוועדה, נראה לי שגם הכלים הקיימים לא ממוצים. אז כדאי לחשוב למה הם לא ממוצאים, ואיפה ההנחיות נתקעות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור לך ולי למה זה לא ממוצה, כי הרעש הזה לא מפריע ליותר מדיי אנשים, רק לחלק, זה הכול. מאוד פשוט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עוד מבלי שתשמע את יהודה ושומרון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אולי כדאי לקבוע בחוק שהגופים האוכפים צריכים לגור ליד מסגדים, בתקופת עבודתם כמובן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שי, בהמשך להערות של חבר הכנסת עמית הלוי, יש פעילות יזומה שאתם עושים בעניין הזה? זאת אומרת, אתם יודעים שיש מסגדים, ואתם יודעים ממה שפנו אליכם אזרחים בעבר, שמופעל שם רעש בלתי סביר, אתם פועלים ביוזמה? באים בארבע וחצי בבוקר, מניחים מארב רמקולים? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> כן, יש הרבה פעילות יזומה, הרבה מבצעים שעושים. אני יכול לתת לדוגמה, אם ניקח את מחוז מרכז שדובר פה, בדיקה בחודש יוני, שישה מסגדים לפנות בוקר, נמצאו שלוש הפרות, ניתנו קנסות ואזהרות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה שישה שהם מתוך יוזמה של התחנה. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> אין מבצע מסגדים שהוא לא מתוך יוזמה. במקרה הזה יוזמה מחוזית. חלק היו מבצעים באזור טייבה, וחלק היו בלוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש פעילות שהיא כתוצאה מזה שאזרח פנה והתלונן. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> זה קריאות מוקד. ויש מבצעים שאנחנו עושים, מה שאמרתי, שמגיע שוטר שלנו ביחד עם שוטרי התחנה. זה דורש היערכות לקראת תפילת הפג'ר, שהיא לפנות בוקר, הם נערכים כבר שעה קודם באזור שכונות מגורים, מתרשמים מהרעש או מודדים, ובהתאם לזה נותנים קנסות. כלומר, כן, עושים את זה בוודאי. אנחנו שומעים את הרעש, אבל בסוף בכל מחוז ותחנה הם יכולים כבר להצביע על כמות מסוימת של מסגדים שהפסיקו לחרוג מהרעש. ויש עוד עבודה, וצריך לעשות אותה, אין ספק, ואיפה שיש לעומתיים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מתוך הניסיון הנצבר, שי, מה היית רוצה שנעשה? בחקיקה החדשה מה היית רוצה שיהיו? איזה כלים היית רוצה שניתן לך כמשטרה, שאחראית על הסדר הציבורי ועל איכות החיים הציבורית? איזה כלים היית רוצה? << אורח >> שי מליחי: << אורח >> אני חושב שצריכים להיות קודם כול כלים רגולטוריים לגבי הרעש, כי הבעיה הזאת יכולה ללכת ולחזור אם אין רגולציה משמעותית. חשוב להגיד גם מה שאמרה פה החברה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כשאתה אומר רגולטורי, למה אתה מתכוון? אני לא טוב במילים לועזיות. << אורח >> שי מליחי: << אורח >> אני מתכוון כמו חיבור ביפו שעשו לאיזושהי מערכת שהיא שולטת בכלל על העוצמה. לא בשליטה של אותו אימאם, שעכשיו קרה איזה משהו, הוא רוצה להלהיט הרוחות, והוא מגביר את הווליום. וכמובן אם עוקפים את המערכת הזאת, אז צריכות להיות סנקציות. דבר שני, קנסות שהם הרבה יותר מרתיעים מהטעם הפשוט, חקירות נמשכות זמן. ועוד יותר מזה, החקירה לא פתרה עדיין את הבעיה, זה מגיע לבית משפט, יש להם גם את עורכי הדין שלהם, את התמיכה הציבורית שלהם, וזה משהו שיכול להימתח שנים. ובזמן הזה האזרחים, התושבים ממשיכים לסבול מהמפגע. ולכן צריך שיהיו גם כלים מינהליים קצרים יותר. אני בטוח שרועי יוכל לפרט אולי אפילו יותר ממני, אני אומר את זה מהצד שלי כמשטרה. בסוף, חקירה ובית משפט זה משהו שנמשך שנים. זה לא אירוע שהוא נגמר בטווחים קצרים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רועי, חוץ מלקחת את הרמקולים, מה עוד? << אורח >> רועי גוטליב: << אורח >> לקחת רמקולים זה אומר הפסקת המפגע. קודם כול, הפסקנו. זה שאולי ישימו אחר כך עוד, כבר יצרנו פה איזה משהו. אני אקח אתכם רגע לרעש מאזעקות מבתי עסק. גם שם, עוד פעם, ובחוק למניעת מפגעים יש את הסמכות של המשטרה לפרק כל מפגע. אם זה אזעקה של בית העסק, יעצרו את זה. אם זה לא יעצור, יעצרו את זה על ידי ניתוק. גם פה אני חושב שצריך, זה השלב מבחינתי שאני רואה אותו כמשרד להגנת הסביבה שהנושא נתקע בזה שצריך לבוא ולפרק, ויש את כל הסמכויות כבר בחקיקה הקיימת. עוד לא מיצינו לדעתי את החקיקה הקיימת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. יו"ש. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> אני אדבר על יו"ש, אבל אני רוצה רגע להתייחס למה ששאלת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה יכול להתייחס להכול. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> קודם כול יש לי את הדוח שהוצג לשר, והשר מקיים דיונים באירוע הזה. המחוזות קיימו עשרות רבות של מבצעים יזומים מעבר למענה של קריאות מוקד. יש מחוזות שזה הרבה יותר משמעותי, יש מחוזות שצריכים להיכנס יותר לאירוע הזה, והם בהחלט קיבלו הנחיה, וזה מה שהם עושים. אני רוצה להתייחס לשאלה שלך מה עוד אפשר לעשות. אז מעבר למה שאמרו פה, אני חושב שתמיד כשיש תיקון חקיקה, צריך להתייחס גם לרצידיוויסטים. בסוף מסגד או מקום שפעם ראשונה חורג מהרעש זו התייחסות אחת, אבל מסגד שהוא רצידיוויסט - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רצידיוויסט, בעברית - מתחיל מחדש. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> אני רק מנסה לתרגם את זה. זה האירוע שלנו, אנחנו רואים שהפארטו של הקמות הרעש זה אותם מסגדים שחוזרים על עצמם. כי יש את הפלח שמשתף פעולה ומנמיך, משנה רמקולים, ומתחבר למשלמה בתל אביב, וכו', ויש את אלה שמטרידים את כולם. ה-20% שמטרידים את כולם, שחוזרים על עצמם, וצריך פה התייחסות אחרת בחקיקה. זה כתגובה למה שאמרת. מבחינת מחוז ש"י המצב שונה לחלוטין, כי אין למשטרת ישראל סמכות לפעול. בהקשר הזה תכף נשמע את היועצת שלנו שתגיד בדיוק איפה הפערים. ואני רוצה גם שיתייחסו נציגי המינהל האזרחי, הצבא, לאירוע הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> כי אנחנו מאוד מאוד רוצים לעשות, זה משפיע על תושבים שלנו. אבל כשאנחנו צריכים להיכנס, אתה מכיר זה יותר טוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה שתתאר לי את סדר הפעולות. אני תושב באחד מיישובי יהודה ושומרון, גר ליד כפר, בכפר הזה יש מסגד, או יותר מאחד, שחמש פעמים ביום משמיע רעש בלתי אפשרי. הילדים שלי סובלים מטראומה, אני מרים טלפון למשטרה ומבקש עזרה, מה קורה? << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> אז לפני שאני אתן לעינב, אנחנו יכולים לפתור את זה, והמענה הוא מענה חלקי בלבד, רק ברמה המקומית, כשמפקד התחנה, או מי מטעמו מכיר מישהו שמכיר מישהו ברשות הפלסטינית, ודרך הידברות העסק הזה יכול קצת להשתפר. זה אפילו לא עזרה ראשונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא משתפר, מה עושים? << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> לא מספיק משתפר, ואז אין לנו סמכות. משטרת ישראל תלויה בגורמי המינהל, בגורמי הצבא, תכף נשמע אותם, והיא תתאר היטב את הפער. עינב, בבקשה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> עינב קוך: << אורח >> כמו שהוזכר כאן, בתחומי הארץ הטיפול במפגעי רעש מוסדר בחקיקה. יש את סעיף 2, שמדבר על גרימת רעש חזק או בלתי סביר, או שעלול להפריע לאדם שמצוי בקרבת מקום, וזה מטופל בארץ. בארץ גם הותקנו תקנות, ומכוח התקנות האלה נקבעו איסורים ספציפיים שנוגעים להקמת רעש, ובהם גם האיסור על הקמת רעש בשעות מנוחה. ומכוח התקנות האלה, בשנת 2020 גובש הנוהל, נוהל לטיפול במטרדי רעש, שזה הנוהל שעובדים לפיו בארץ, והוא מבוסס על החוק ועל התקנות, והוא נועד להעניק למשטרה את הכלים להתמודד ולטפל באופן יעיל במטרדי הרעש. כמו ששחר ושי הציגו, הבסיס החוקי הזה בארץ כן מאפשר אכיפה, וגם כן נעשתה אכיפה יזומה. כרגע אין לנו איזשהו בסיס חוקי, והמטרה שבמחוז ש"י גם יגובש בסיס חוקי שיאפשר למחוז הזה לפעול, ולגורמי הביטחון שיוכלו לבצע על רקע הדברים האלה גם פעולות באיו"ש. על רקע כל הדברים האלה פנינו ליועמ"ש איו"ש בבקשה לאיזשהו תיקון חקיקה או ביסוס של תשתית נורמטיבית, שתאפשר לנו להיכנס ולפעול בשטחי A ו-B, כי בעצם רוב המסגדים שמפריעים לנו הם בשטחי A ו-B, בשטחי איו"ש. אתמול קיבלנו עמדה, שבטח מרטה תפרט עליה עכשיו, שכן יש איזושהי דרך גם לפעול בשטחי A ו-B, ואני חושבת שכדאי עכשיו להעביר את זה אליה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> מרטה קרמרנקו: << אורח >> צוהריים טובים, אני נציגת יועמ"ש איו"ש. כמובן שאנחנו נמצאים בשיח שוטף עם המשטרה וגם עם הקמ"ט. הנושא של איכות הסביבה באיו"ש, בשטחי A ו-B, הועבר במסגרת הסכמי הביניים לאחריות הרשות הפלסטינית, ככה שהנושא הזה של האכיפה זה כן משהו חריג. הסמכות לאכיפה, כפי שאנחנו רואים אותה, קיימת בהתאם להוראות חוק בריאות הציבור הירדני, ונתונה לקמ"ט איכות הסביבה. מאחר שמדובר למעשה בשטחי A ו-B, אז האכיפה יכולה להתבצע רק כאשר מדובר בנסיבות חריגות, ובפגיעה בסדר ציבורי או בביטחון של היישובים הישראלים או בבסיסי צה"ל הסמוכים. חשוב להבין שמבחינת תהליך, גם כאן, כמו שהסביר חברנו מהמשרד להגנת הסביבה, מדובר על צו שקמ"ט איכות הסביבה יכול להוציא כדי להסיר את המפגע התברואתי, במקרה הזה רעש. ולאחר מכן, אם הבן אדם לא מסיר את המפגע, אז אנחנו יכולים לטפל בזה באופן אישי. למיטב היכרותי, אני בטוחה שגם הקמ"ט וגם נציג המינהל יתייחסו לזה, עד עכשיו כל הפניות שהתקבלו נפתרו באמצעות שיח של גורמי המת"קים והרמת"קים מול הכפרים והמסגדים הרלוונטיים. אני כן מכירה שלפני מספר חודשים נתפסו רמקולים מאחד המסגדים, שהייתה איתם איזושהי בעיה, אבל כאמור, מאחר שמדובר בשטחי A ו-B והסמכות הועברה לרשות הפלסטינית, אז למרבה הצער זה הפעולות שאנחנו יכולים לבצע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה רגע לרדת לרמת הביצוע, מי שמכם רוצה לתת לי מענה על זה. יש הערה כרגע על רעש בלתי סביר שבוקע מאחד הכפרים, שהוא בשטח A או B, שהמשטרה לא יכולה להיכנס. התלונה הגיעה למשטרה, המשטרה פונה אליכם. פניתם בשיח, האם בשיח הזה יש איזושהי סנקציה? זאת אומרת, בר השיח שאתם מדברים איתו יודע שאם הוא לא ייענה, יקרה לו משהו? בבקשה. << אורח >> לב סטרנין: << אורח >> שלום לכולם, אני אציין את הפרוצדורה איך אנחנו מקבלים פניות בנושא הרעש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכי טוב. << אורח >> לב סטרנין: << אורח >> יש את המוקד של המינהל האזרחי, כשתושב שרוצה להתלונן על כל מפגע הוא מדבר, פונה, אנחנו מקבלים פנייה בנושא של רעש. יש כפרים מסוימים שאנחנו מקבלים מהם פניות. ברגע שתושב מתלונן ואומר שמחבלה יש תלונות על רעש או בבית סירא, זה בדרך כלל אותם כפרים, ברגע שאני מקבל את הפנייה אני מדבר עם המת"ק הגזרתי, והמת"ק הגזרתי יודע לפנות מול אותו מוכתר של הכפר. וכמו שאמרנו, רוב הפעמים פתרנו את זה בנושא ההידברות. המת"ק יודע כבר לפתור את רוב הבעיות בעצם בשיחה איתו. אם הפנייה הזאת חוזרת, אני מדבר עם המת"ק. הייתה פה נציגה שהתלוננה על המסגד בעפרה. אני יכול להגיד לך שבשנה האחרונה, ואני בכל שבוע יושב עם נציג פניות הציבור שלי, אני עובר על כל פנייה, לא קיבלתי אף פנייה מעפרה. אני נמצא בקשר עם מזכיר היישוב עפרה לגבי נושא אחר, שריפות, וכמו שהוא יודע להתלונן על שריפות, לדעתי אם יש איזו תלונה על רעש הוא יכול לפנות אליי, הוא יקבל את המענה. לגבי סנקציות וצו, נכון, כמו שאמרת, מה, יש את הצו שאני יכול להוציא? גם עברה החלטת קבינט לפני מספר חודשים שאפשר לפעול בשטחי B, כאילו בשטחי C. זאת אומרת שאם עכשיו נגיע עכשיו למצב מסוים שיש פנייה חוזרת שאני אקבל, ואנחנו גם בעבר עשינו מדידות רעש באזור חבלה, נוציא את הצו, נראה שזה לא עובד, אנחנו נוציא דרישה ליחידת הפיקוח במינהל האזרחי, יחד עם הצבא יבצעו את הפעולות הנדרשות. אבל עוד פעם אני אומר, אני מכיר שהדיון הזה מוקלט, כל תושב שרוצה להתלונן על רעש מסגדים מוזמן לפנות ל-4943*, ואנחנו נקבל את זה, גם המשטרה, אם יש איזה דיווח מאיזה כפר מסוים. נכון, יכול להיות שהדרך תהיה ארוכה, כי עיקר העיסוק שלי זה שריפות פסולת בשנה האחרונה, אבל גם בזה אנחנו נמצא את הדרך לפתור את הבעיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה להקשות עליך בגלל השאלות שהופנו אליי. הרי הדיון הזה לא התקיים כי התעוררתי בבוקר עם רעש של מואזין, פניות רבות התקבלו אליי. מה קורה? פניתם לאותו כפר, דיברתם עם אותו מוכתר, הדרישה שלכם נענתה, יש עכשיו שבועיים שקט, בעוד שבועיים וחצי חוזר הרעש, מה עושים? << אורח >> לב סטרנין: << אורח >> במקרה כזה אני אדבר עם הרמת"ק, שעוד פעם ידבר איתו, וינסה להסביר לו בצורות מסוימות איך לא לחזור על אותו מפגע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לכם סנקציות שאתם יכולים לנקוט בהן אם הוא כן חוזר? << אורח >> לב סטרנין: << אורח >> אמרתי, אנחנו לא הגענו לשלב הזה, סנקציה זה בעצם לפרק את – אחרי שנוציא, נגיע למדידה ונעשה מדידה, נראה שזה חורג מהתקנות. אני צריך לבסס את הדוח המקצועי שלי, ולהוציא ולצרף לזה צו, ואז להעביר את זה ליחידת פיקוח, מינהל אזרחי, לפעול בשטח .B << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה יעשה המינהל האזרחי? << אורח >> לב סטרנין: << אורח >> יש יחידת פיקוח מרכזית במינהל האזרחי, שכמו שהיא מבצעת פעולות אכיפה גם ב-C, גם ב-B, תבצע את הפעולות. יכול להיות שגם נציג התשתית יכול להתייחס לזה יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה פעולות כאלה בוצעו בעשר השנים האחרונות כנגד מסגדים שחזרו על עצמם או הפרו את השיח, את ההסכם הג'נטלמני שבוצע? אני מוכן להמר על המספר. << אורח >> לב סטרנין: << אורח >> תקשיב, האמת שאני לא מכיר שבוצעו פעולות כאלה, חוץ מאותה פעולה שבוצעה על ידי מח"ט אפרים בחבלה לפני מספר חודשים. אלה הפעולות שאני מכיר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שחר, אתם יודעים משהו אחר? אתם מכירים פעולות נוספות שבוצעו? אתם ביקשתם אי פעם להיכנס לאיזה כפר ולקבל סיוע צבאי להיכנס לשם? << אורח >> עינב קוך: << אורח >> קיבלנו את חוות הדעת המשפטית הזאת רק אתמול, אז עד היום לא היה לנו - - << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> רגע. << אורח >> עינב קוך: << אורח >> - - גם לגבי הסמכויות. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> וגם אנחנו פה גוף מסייע בסוף. אנחנו גוף מסייע. אנחנו מאוד מאוד רוצים ליזום, אנחנו מאוד מאוד רוצים להיכנס. אני לא יכול כי הסמכות לא אצלי. אני צריך את הפנייה שלו, ואז אנחנו מאוד מאוד מאוד רוצים, גם אמרנו את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בסדר. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> אנחנו בסוף גוף מסייע פה באירוע הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדינת ישראל בנתה יישובים יהודיים ביהודה ושומרון, וביקשה מיהודים לעבור לגור שם. ואותם יהודים עברו לגור שם בבתים האלה, ולידם יש כפר שעושה רעש. המסגד שלו חמש פעמים ביום עושה רעש. פנו החבר'ה הנחמדים האלה לובשי המדים בשיח עם המוכתר, והמוכתר דיבר עם האימאם, והאימאם שמע לעצתם, ועשה עכשיו שבוע שקט. זאת אומרת, רעש סביר, לא גדול מדיי. ואחרי שבוע, בגלל אירועים שקרו בעזה, הוא מחליט להעלות את פרופיל ההידברות שלו ופוצח בקול שחורג מהפעמים הקודמות. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> לי אין סמכות, זה מה שאני מנסה להסביר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי שאין לך סמכות, אבל פניתי אליך עכשיו, אני, המדינה שלחה אותי, אתה תחנת המשטרה שמטפלת בי, מה אתה עושה? אתה לא מבקש להיכנס לאותו מסגד להוריד את הרמקולים? << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> לא, כי אין לי סמכות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין לך טנקים, אתה לא יכול להוריד את המסגד. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> לא, כי אין לי סמכות. פה קבור הכלב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז אתה לא עושה כלום. אתה מפנה את זה למשטרה? למינהל? למי? << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> אני מפנה את זה ל - - - דרך המת"ק ומצפה, מבקש לסייע להם, שהם ייכנסו ויעשו את הפעולות. אני מאוד אשמח להיכנס איתם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם מבינים לאן אני הולך, חבריי למדים? << אורח >> ביאן עוביד: << אורח >> אני אתייחס לזה. אני הנציג של המינהל האזרחי. אני מכיר מקרה שקרה בחברון לפני שלוש שנים כששירתי שם, פנו אלינו על רעש שחוזר במערת המכפלה, פנינו בפעם הראשונה. קרה אותו מקרה, אחרי שבועיים זה חזר, הרימו את הקול. דווקא שם כן הייתה פעולה, נכנסנו למסגד, הנמכנו את הקולות, וסגרנו שם במנעול, שאף אחד לא ייכנס ויגביר את הקול. זה יכול לקרות בשטחי A ו-B, ברוב המקרים שאני מכיר. והיו מלא פניות במשך שירותי במת"קים, בכל מקרה כזה כשפנינו לקישור או למוכתר או לראש המועצה, תמיד המקרה הזה טופל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה זמן אחרי ששמת שם את המנעולים, המנעולים הוסרו? << אורח >> ביאן עוביד: << אורח >> לא הוסרו, כי יש בקרה תמיד במערת המכפלה. במקרה הזה במערכת המכפלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני שואל כי הייתי שם. הייתי שם, ראיתי את המנעולים, לכן אני שואל. למה זה לא מתבצע בכל מקום? << דובר >> משה ברקת: << דובר >> אם זה לא מערת המכפלה, סביר להניח שאחרי 24 שעות המנעולים נשברו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה זה לא קורה במקומות האחרים? זה כל מה שאני שואל. פעולה נהדרת. הייתי שם לפני חודש בביקור, והראו לי, המנעולים עוד תלויים, החדרים עוד סגורים, יש עוד שטיחים על הרצפה. תאמין לי, הייתי שם, ביאן. למה זה לא קורה במקומות האחרים? למה רק במערת המכפלה? << אורח >> מרטה קרמרנקו: << אורח >> היו"ר, אני אבקש להוסיף, כמו שציינתי, באמת מאחר שמדובר בשטחי A ו-B, אז זה יכול לקרות רק במקרים די חריגים. וגם אכיפה, כמו שהקמ"ט ציין, אומנם התקבלה החלטת קבינט שמאפשרת אכיפה בשטחי B מבלי לעלות כל פעם לדרג המדיני, אבל בשטחי A עדיין נדרשת החלטה של הדרג המדיני על כל פעולת אכיפה ספציפית. כמובן שאני בטוחה שגורמי המינהל האזרחי עושים כמיטב יכולתם במסגרת הסמכויות שכן יש להם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> מי זה הדרג המדיני? << אורח >> עינב קוך: << אורח >> מי זה הדרג המדיני? זו השאלה. << אורח >> מרטה קרמרנקו: << אורח >> לגבי פעולות אכיפה ספציפיות זה שר הביטחון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אמרתי, ברור מי זה הדרג המדיני. כן, ברור. שני, משהו? << אורח >> שני קרני: << אורח >> לא, אין לי הרבה מה להוסיף. כן אפשר לראות שבאמת בשנים האחרונות המשטרה ממש אוכפת. השר שם על זה דגש מאוד גדול, יש ישיבות עתיות אצל השר אחת לחודש-חודשיים, ובאמת יש סטטוס שכל מחוז מציג את כמות הדוחות שניתנים. חשוב להגיד, אגב, שהמשטרה נותנת דוחות של המשרד להגנת הסביבה. זה פרט טכני קטן. וזהו, אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שנאמר על ידי המשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד מישהו רוצה איזושהי הערה? מרגיש שיש לו מה לומר או לתרום לדיון הזה? כדי שנוכל באמת לאפשר איכות חיים לתושבי מדינת ישראל. שחר, אתה רוצה משהו? ראיתי שאתה מתנועע בכיסא בחוסר נוחות. << אורח >> שחר חמדי: << אורח >> - - - אבל אני לא יכול להגיד פה בקול רם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אדוני. << דובר >> משה ברקת: << דובר >> אגיד שאני מכיר את הנושא הזה משני כובעים, גם באיו"ש וגם כמפקד מחוז ש"י וגם כמפקד מחוז מרכז, אז האירוע לצורך העניין כרגע באיו"ש הוא אירוע מורכב, אירוע בעייתי, יושב-ראש הוועדה, דיברנו על זה גם קודם לכן. יש פה מורכבות לא פשוטה. המשטרה בוודאי הייתה רוצה להיכנס, כמו שהיא רוצה להיכנס במקומות אחרים, והיא עושה את זה. באיו"ש זה הרבה הרבה יותר מורכב, בטח ובטח אם מדברים על שטחי A ו-B. אני רוצה להזכיר שכל כניסה של משטרת ישראל לאחד מהשטחים הללו, בטח לשטח A, מותנית באישור של צה"ל, כלומר של המפקד הצבאי. ואם לא, אז יהיה אירוע ככל שיהיה, המשטרה לא תיכנס. שוב, בגלל השלכות של כניסה שכזו וכל מה שהדבר הזה מכיל בתוכו, לא ניכנס לזה פה, אבל זה אירוע מורכב. אז זה בעניין הזה. ולכן, מעבר לדברים שעינב, שי ושחר דיברו עליהם, יש גם במחוז ש"י את יחידת הממת"ש, שהיא גם כן חלק מהאירוע הזה מול הקהילה, לשמש כאיזשהו פה לאוכלוסייה מול מי שצריך בצד הפלסטיני. מצליחים יותר, מצליחים פחות, אבל זה האירוע. כלומר, כרגע הכלים של מחוז ש"י יחסית מאוד מוגבלים, ועד שלא יהיה פה איזשהו פתח שיאפשר כניסה של כוחות משטרה לשטחי A, לשטחי B בהקשר הזה של אכיפה נגד מסגדים רועשים, אז בסופו של דבר זה יתמצא בשיח ממת"ש או מפקד תחנה מול גורם שהוא מכיר בצד השני. בזה ייגמר האירוע, נכון לעכשיו. אני מאוד מקווה שאולי תהיה איזושהי פריצת דרך בעניין הזה, שתאפשר לכוחות כן להיכנס. ביתר השטחים, בסוף החקיקה, עכשיו היוזמה שאתה מוביל יכולה, אני מניח, לשנות את האירוע הזה בצורה מהותית. מעבר לדברים שהיום נעשים, איכות הסביבה, משטרה, מבצעים, פעולות יזומות, גם פה צריך אולי במסגרת החקיקה, אולי להסיר לא מעט מהרגולציה בהקשרים הללו, והקשיים שנובעים בנקודת הזמן הזו מלבצע פעולות כאלה ואחרות עם ציוד מתאים, וכן הלאה. ולא תמיד יש את הדברים הללו, ובסופו של דבר האוכלוסייה, ולא מעטה, ואני מכיר את זה ממחוז מרכז, גם בערים המעורבות, האוכלוסייה בהחלט סובלת. אז יש פעולות, עושים דברים, זה לא מספיק. בסופו של דבר החקיקה הזאת, ואני מניח שיהיה בתוכה גם סנקציות כלכליות משמעותיות וגם אפילו צעדים מינהליים כנגד אותם אימאמים ואותם מפעילי רמקולים, אז אני מניח שהדברים האלה יכולים בסופו של דבר לתת את התוצר המבוקש, בטח לאוכלוסייה שסובלת, והיא בהחלט סובלת. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תראו, מכובדיי, יוצא לי להתעסק עם הרבה מאוד דברים שלכאורה נחשבים כביטחון לאומי, והיחידות המבצעיות של הביטחון הלאומי. לא. אני מנסה לדאוג במשך כל השלוש שנים שלי כיושב-ראש הוועדה, מצד אחד לאיכות חיים ראויה, ומצד שני להציל חיים איפה שאפשר. וזה חלק מהעניין. זאת לא מלחמת דת. ממש לא. זאת הזכות לאיכות חיים ולבריאות. ככה אני רואה את זה. באוסטרליה, יש לי בן שחי שם, ויש לי גם שני נכדים שם, הם היו באירוע של חנוכה של הנר הראשון, שם כנראה מותר לירות ביהודים, אבל למסגד אסור להשמיע קול, כלום. יש שם חופש דת, יש שם בתי כנסת, יש שם מסגדים, יש שם הכול. אין דבר כזה לעשות רעש. אין, כי שומרים על איכות החיים, כי שומרים על הבריאות. אצלנו כנראה זה משהו שאנחנו יכולים לחפף, כי הוא לא מדיד. זאת אומרת, אם אתה נפגע קצת נפשית או בריאותית זה לא זולג, אין דם. אז מבחינתי יש דם, ואני מתכוון לטפל בזה. אני לא מתכוון לאפשר את זה בחופשיות שבה זה מתקיים היום. אני כבר לא מדבר על זה שזה היה, ולצערי הרב, גם יהיה מנוצל להסתה. גם את זה אנחנו יודעים. גם זה כבר קרה. ולצערי הרב, למשטרה אין טנק. אם היו יודעים שיש שם הסתה, הם היו יורים, מורידים את המסגד. אבל יש כלים אחרים, ואני מתכוון לתת לכם אותם בחקיקה הקרובה שלי. אנחנו נתחיל עם קנסות, וקנסות של 50,000 שקל. לא 350 שקל ולא 250 שקל. ומי שלא ישלם את הקנס, ניקח את הציוד. ואם נצטרך, נסגור את המסגד. ואם נצטרך, נפטר את האימאם. אם גם זה לא יעזור, נעצור את מי שצריך לעצור. חברים, הזכות שלנו לאיכות חיים ולבריאות ולהיות מוגנים מפני הסתה עולה על הכול. לא חופש הדת יגרום לזה שאנחנו נקל ראש בבריאות שלנו, באיכות החיים שלנו, בחיינו בכלל. אין שום סיבה. אתם רוצים להתפלל, להשתמש בבית התפילה או בבית הכנסייה? בבקשה. בתנאים שמאפשרים לכל שאר הסביבה להמשיך לחיות באותם תנאים נדרשים. אנחנו לא נאפשר את זה, זה מה שאני אעשה. לקראת החקיקה, שתקרה בשבועות הקרובים, אני אשמח לקבל קצת יותר נתונים מהמשרדים, מהגורמים המבצעים השונים, גם מצה"ל, גם מהמינהל האזרחי, גם ממשטרת ישראל. תביאו נתונים כדי שנוכל לקבל החלטות יותר טובות. ותתחילו להכניס ללקסיקון פעילות יזומה. אני אומר לכם, זה הדבר שיביא את אותו שינוי שאנחנו מייחלים לו. אני לא קורא לזה שובר שוויון כי אין פה שוויון. אני רוצה לשנות את המציאות. תעזרו לי. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>