הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, ח' בשבט התשפ"ו
26/01/2026
הודעה לעיתונות
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית: בעלי מלאי חיטה ומוצרי מזון לבעלי חיים יעבירו דיווח חודשי למשרד החקלאות
משרד החקלאות: המידע יאפשר קבלת החלטות מושכלות בהיערכות לחירום
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה הבוקר לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לדיווח על מלאי חיטה ומזון לבעלי חיים, לשם היערכות למצב של מחסור משמעותי. כיום מנהל משרד החקלאות וביטחון המזון את מלאי החירום של חיטה מוצרי מזון אחרים לבעלי חיים, כדי להבטיח זמינות לחם ומוצרי מזון מהחי. על רקע קושי בניהול מלאי החירום אושרה הצעת החוק הקובעת הסדר דיווח חודשי שיחול על בעלי מלאי חירום בהיקף משמעותי.
בדיון היום אמר ח"כ אלון שוסטר כי ההצעה היא חשובה וטובה, אבל גם אחרי שתאושר עדיין לא יהיה מספיק מלאי. ח"כ ששון גואטה, שמילא את מקומו של היו"ר, הגיב כי יבחן אפשרות לקיים דיון חסוי בעניין בוועדה. בדיון היום עלתה גם שאלת אבטחת המידע, בהמשך לישיבה מהשבוע שעבר. מנהל אגף ביטחון חירום וסייבר במשרד החקלאות, אבי רמרז, התייחס לכך ואמר כי אחד הדברים העיקריים במערכת מחשוב ייעודית שתוקם זה אבטחת המידע וניהול ההרשאות, שיינתנו לשניים או שלושה אנשים במשרד בלבד.
על רקע הצורך בהשלמת ההיערכות אמרה נציגת הלשכה המשפטית במשרד החקלאות, עו"ד חגית איגרמן, כי המשרד מבקש לדחות את הכניסה לתוקף של החוק ל-6 חודשים לאחר פרסומו, במקום 3 חודשים לאחר הפרסום. ח"כ שוסטר אמר כי חבל לחכות חצי שנה לחינם, ולבסוף החליטה הוועדה כי ההצעה תיכנס לתוקף 4 חודשים האישור הסופי במליאה והפרסום ברשומות, כאשר שר החקלאות יוכל לדחות את המועד, באישור הוועדה, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
הדיון בהצעה החל בשבוע שעבר, וראש מינהל ביטחון המזון במשרד החקלאות וביטחון המזון, יובל ליפקין, הציג אותה וציין: "אנחנו כרגע באפלה טוטאלית ודיווח פעם בחודש מבחינתנו זה המינימום". ליפקין הסביר, כי משרדי החקלאות, הבריאות והכלכלה מיישמים את מדיניות רשות החירום הלאומית (רח"ל) כשהמטרה היא הבטחת ביטחון המזון ורציפות תפקודית, כדי לוודא שבמקרים כאלה או אחרים תהייה אספקה שוטפת של חיטה למאכל אדם, לייצור לחם ומוצרי מאפה, ומספוא לבעלי חיים, לייצור חלב, ביצים ובשר.
"זה אתגר מאוד גדול על רקע שינויים גיאופוליטיים, כמו מלחמת רוסיה אוקראינה, מגיפות כמו הקורונה ומלחמות, אנחנו מתמודדים כל הזמן גם עם שביתות בממגורות דגון. לדוגמה, יום אחרי ה-7 באוקטובר רח"ל החליטה לשנות את תרחיש הייחוס ובלי מידע לא נוכל להתכונן. אנחנו מדינת אי מבודדת ותלויים במלאי שיש בישראל, לא מדובר בלהביא עוד קופסת שימורים, אניית מספוא זה משהו בגובה של מגדל עזריאלי ואם לא תהייה לנו תמונת מצב מדויקת למה שיש במדינה בכל זמן נתון לא נדע מה צריך להחזיק", אמר ליפקין.
ח"כ גואטה אמר כי משרד החקלאות מפרסם מכרזים למלאי חירום ויודע מה הדרישות, ולכן ביקש לדעת מה הצורך בהצעת החוק והאם תהייה שמירה על המידע של החברות הפרטיות. ח"כ שוסטר שאל איפה היינו 70 שנה ואיך שומרים על הסודות המסחריים של החברות.
ליפקין השיב, כי החקיקה תיתן מענה שיאפשר למשרד להבין מה יש למדינה ולקבל החלטות מושכלות. הוא הוסיף כי המשרד מחויב שהנתונים לא יזלגו החוצה. רמרז, הוסיף: "איפה היינו 70 שנה זאת בדיוק השאלה, השיטה הקיימת כשלה, נגעו במלאי החירום בלי הפסקה, מכל מיני סיבות כמו שביתות ותורים בנמלים וברגע האמת המלאי לא היה מובטח וזה הכניס אותנו לסוג של לחץ. אם יהיה מידע תפעולי נוכל לפעול מול רח"ל ולתת קדימות לאניות חיטה ומספוא".
ח"כ שוסטר העלה חשש שהמדינה תלאים בזמן אמת את המלאים, ונציג משרד המשפטים, עו"ד אבינועם ביר, השיב כי הצעת החוק לא משנה את המצב הקיים באשר לסמכויות השימוש במלאים, אלא מתייחסת רק למסירת מידע והסודיות שלו. נציג רח"ל, אבינועם ברוכים, הוסיף כי כבר כיום ועדת מל"ח העליונה מוסמכת לפעול וגם לקחת מלאים, תמורת פיצוי מלא. ח"כ שוסטר שאל גם מדוע הדיווח הוא חודשי, כשיש מידע על המלאי כל יום. ליפקין השיב: "אנחנו כרגע באפלה טוטאלית ופעם בחודש מבחינתנו זה המינימום".
בדיון הקודם השתתף גם נציג התאחדות התעשיינים המייצגת את טחנות הקמח, אורן הרמבם, שאמר כי כמובן שטחנות הקמח תומכות בכל פעולה שתגדיל את מלאי החירום, ומבינות את החשיבות ברציפות אספקה וייצור. הוא הדגיש את חשיבות השמירה על פרטיות המידע, שכן מדובר בסודות מסחריים שאם יזלגו יפגעו בתחרות, וביקש לקבוע נהלים או תקנות שיסדירו את שמירת המידע. עוד אמר הרמבם, כי ההתאחדות העבירה למשרד החקלאות הצעה לשיפור רמת איכות מלאי החירום ושמירת חיטה ליד טחנות הקמח, מה שיגדיל ביטחון ויאפשר שימוש מידי ללא שינוע.