חומר רקע

www.SDGIsrael.org.il נייר עמדה SDG -ישראל דיון וועדת הפנים :והסביבה הטעמת היעדים לפיתוח בר קיימא בישראל תמצית מדינת ישראל ניצבת בצומת אסטרטגי שבו החלטות ההשקעה של ההווה יעצבו את חוסנה ,החברתי הכלכלי והסביבתי לעשורים .הבאים גידול אוכלוסין ,מואץ לחץ מתמשך על משאבי ,טבע פערים אזוריים ואתגרי תשתית מחייבים מדיניות ציבורית הנשענת על נתונים ולא רק על שיקולים תקציביים קצרי .טווח אף שהמדינה משקיעה משאבים משמעותיים בתחומי ,חינוך ,בריאות ,רווחה ,מים אנרגיה ,וסביבה אין כיום מנגנון מדידה אחיד ושיטתי המאפשר להעריך את תרומת השקעות אלו לחוסן הלאומי במבט ארוך .טווח מדידה אסטרטגית המבוססת על יעדי הפיתוח בר־קיימא ( SDGs ) מאפשרת למדינה לבחון את מצבה היחסי מול מדינות ,אחרות לזהות תחומים שבהם ישראל מצויה ,בפיגור ולבסס סדרי עדיפויות לאומיים על נתונים ולא על הערכות כלליות .בלבד מסגרת זו משלבת היבטים ,חברתיים סביבתיים וכלכליים ומאפשרת תכנון רב־שנתי המכוון לא רק לצמיחה כלכלית אלא גם לחיזוק החוסן החברתי .והסביבתי היעדר הטמעה של מדידת אימפקט לפי SDG אינו רק החמצה של ,הזדמנות אלא סיכון לניהול משאבי המדינה באופן מקוטע וקצר ,טווח שאינו מותאם לאתגרי הדורות .הבאים השאלה המרכזית העומדת בפני קובעי המדיניות היא באילו תחומים על מדינת ישראל להשקיע היום כדי להבטיח חוסן .מחר האם האתגר המרכזי הוא ביטחון ,מזון מים ,והתפלה צמצום ,עוני חינוך או .בריאות ייתכן שהתשובה היא שילוב של כל .אלו אולם ללא מערכת מדידה מוסכמת אין יכולת אמיתית להשוות בין ,תחומים לדרג את חשיבותם ולקבוע היכן כל שקל ציבורי יניב את התשואה החברתית הגבוהה .ביותר הספרות המחקרית והניסיון הבינלאומי מצביעים על קשר סיבתי ברור בין השקעה בחינוך לבין צמצום ,עוני ועל תרומתו של צמצום העוני להגדלת השתתפות בשוק העבודה ולצמיחה .כלכלית מדידת אימפקט מאפשרת לבחון קשרים אלו לאורך זמן ולתרגם השקעה תקציבית לערך ,כלכלי חברתי וסביבתי גם .יחד בכך הופכת המדידה לכלי המאפשר "לשלש את "השקל – לייצר ערך רחב מעבר לתוצאה התקציבית .המיידית יעדי הפיתוח בר־קיימא ( SDG ) מהווים כיום הקונצנזוס הרחב ביותר למדידת .אימפקט הם מאומצים על ידי ,ממשלות מוסדות פיננסיים וקרנות השקעה ברחבי ,העולם ומהווים בסיס למכשירי מימון מתקדמים כגון קרנות ,אימפקט אג"ח ייעודיות ותוכניות מחקר ופיתוח .בינלאומיות אימוצם על ידי מדינת ישראל יאפשר לה להשתלב במערכות מימון גלובליות ולהציג את מדיניותה במונחים המובנים לשותפיה .הבינלאומיים מדידה שיטתית של אימפקט משמשת מנגנון איתות לשוק ולמגזר .העסקי כאשר המדינה מגדירה את יעדיה במונחי SDGs , היא מאותתת היכן מצויים סדרי העדיפויות הלאומיים ומהם תחומי ההשקעה האסטרטגיים לטווח .הארוך כך ניתן להסיט השקעות פרטיות לתחומים החיוניים לחוסן ,המדינה ובהם אנרגיה ,מתחדשת מתקני ,התפלה תשתיות ,מים ,חינוך בריאות ושיקום .סביבתי המדידה יוצרת שפה משותפת בין ,הממשלה הרשויות ,המקומיות חברות ,עסקיות קרנות השקעה ובנקים ,לפיתוח ומאפשרת שיתופי פעולה ארוכי .טווח www.SDGIsrael.org.il לפיכך מומלץ להקים מנגנון מדידה לאומי במשרד ראש ,הממשלה לחייב משרדי ממשלה בדיווח אימפקט ,שיטתי לחבר את הרשויות המקומיות למערכת מדידה ,אחידה לשלב את מדידת האימפקט בחשבונאות הלאומית ולתרגם ערכים ,סביבתיים חברתיים לערכים מוניטרים בראייה ארוכת .טווח צעדים אלו יהפכו את מדידת האימפקט מכלי ערכי לכלי ניהולי ,מרכזי המאפשר קביעת סדרי ,עדיפויות חיזוק החוסן הלאומי ומינוף השקעות ציבוריות ופרטיות לעתיד .בר־קיימא רקע בשנת 2015 כל מדינות העולם ובכלל כך ממשלת ישראל הסכימו על יעדי הפיתוח בר .קיימא הבעיות הקריטיות העומדות בפני האנושות עד שנת 2030 . הן נקראות בשם -קיצור SDGs ​ (Sustainable Development Goals . יעדים אלו מהווים את הקונזוס העולמי הרחב ביותר לאתגרים שהאנושות צריכה לעמוד בהם עד 2030 . מטרות אלו מבוססות על ראיה רחבה הלוקחת בחשבון צרכים ,כלכליים סביבתיים .וחברתיים זאת במטרה למנוע ממניעים כלכלים להתחרות במניעים סביבתיים או במניעים סביבתיים להתחרות במניעים חברתיים .וכו׳ מה קורה בפועל ?היום​ נכון להיום על אף החלטת ממשלה 4631 שימוש במדדים אלו לא נכרים בתוכניות אסטרטגיות של משרדי .ממשלה ,בפועל ישראל כבר מקדמת ומשקיעה בתחומים היוצרים אימפקט חברתי ,וסביבתי אולם היעדר מיתוג והגדרה של השקעות אלו במסגרת SDG מונע מיצוי מלא של פוטנציאל שיתופי הפעולה והמשאבים ומדידה אפקטיבית של התקדמות זו בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים .אחידים זוהי החמצה ,אסטרטגית במיוחד לאור העובדה שלישראל קיימים ,ידע הון אנושי ויכולת חדשנות המאפשרים לה להוביל בתחום התשתיות הלאומיות ברות .הקיימא יישום המדידה וההטמעה של היעדים בתוכנית האסטרטגיות :תאפשר​ ​ * מינוף את ההשקעות שכבר מתבצעות כיום בתחומי ,החינוך ,הבריאות הסביבה ,והתשתיות ולהגדיר אותן במסגרת מדידה אחידה ובהירה התואמת לסטנדרטים .בינלאומיים מהלך זה ייצור שפה משותפת בין משרדי ,הממשלה הרשויות המקומיות וגופי התכנון ,והרגולציה ויאפשר מעבר ממדיניות מקוטעת למדיניות מערכתית .ומתואמת​ ​ * ראייה מתכללת ורב מערכתית המייצרת סינגריה בין המטרות השונות והתקצוב שלהם ע״י המשרדים ,השונים הרשויות המקומיות כל ו גופי התכנון והרגולציה (מנהלת ,תכנון ,רמ״י ות״ל )ועוד בראי היעדים וצורכי הדורות .הבאים לדוגמא בתחומים כגון טיפול ,בפסולת טיהור ,שפכים אספקת מים ,נקיים תחבורה ציבורית ,לפריפריה אנרגיות מתחדשות ופיתוח אזורי תעשייה יוכלו להיות מתוכננים כחלק מתפיסה לאומית ,אחת הנשענת על יעדים ברורים ומדדים .מוסכמים www.SDGIsrael.org.il * איגום משאבים אפקטיבי בין הרשויות המקומיות לבין הסקטור העסקי .והפיננסי כיום יותר ויותר חברות עסקיות מודדות את האימפקט בראי ה SDGs . כמו ,כן פועלות בעולם קרנות ,אימפקט בנקים לפיתוח ותכניות השקעה בינלאומיות המבוססות על מדידה לפי יעדי -הSDG . כאשר הרשויות המקומיות והממשלה אינן מדברות בשפה ,זו הן מתקשות להצטרף למנגנוני מימון ,משותפים להקים פרויקטים אזוריים רחבי היקף או למשוך השקעות פרטיות לתשתיות .לאומיות בהיעדר מסגרת מדידה ,מוסכמת כל רשות נותרת ,לבדה פועלת בהיקפים מצומצמים ואינה יכולה ליהנות מיתרון הגודל ומהיכולת להפוך יוזמות מקומיות למהלכים .לאומיים * תעדוף מושכל של יעדים אסטרטגים והשקעות .מדינה מעבר ,לכך מדידה שיטתית של פערים ,חברתיים סביבתיים וכלכליים באופן אחיד ביחס למדינות אחרות תאפשר למדינה ללמוד ממדינות ,מובילות לקבוע סדרי עדיפויות ארוכי טווח ולהיערך לאתגרי העתיד באופן מושכל וע״פ סטנדרטים .מוסכמים באמצעות נתונים השוואתיים ניתן יהיה לזהות מהם הנושאים הדחופים ביותר ,להשקעה וכיצד ניתן למקסם את האימפקט של ההשקעות שכבר .מתבצעות * מעבר מגישה תגובתית וקצרת טווח לגישה אסטרטגית המונחית על ידי ראייה כוללת של חוסן .לאומי מדידה והטמעה של יעדי הפיתוח בר־קיימא יאפשרו להפנות משאבים להשקעה יזומה ,בתשתיות ,בחינוך בבריאות ובמשאבי ,טבע באופן שמחזק את יציבותה של מדינת ישראל ומפחית את הסיכון למשברים עתידיים במקום להתמודד עמם .בדיעבד ,לסיכום אימוץ יעדי הפיתוח בר קיימא יאפשר ברמה :הלאומית​ 1. לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים- ולנתב את ההשקעה הציבורית להכין שהתשואה החברתית - סביבתית תניב את התשואה החברתית הגבוהה .ביותר 2. לחזק את החוסן הכלכלי - -סביבתי חברתי - מתוך ראייה ארוכת טווח בהתאם לאתגרי .העתיד 3. לאגם משאבים המושקעים כבר היום ביעדים ולמשוך השקעות פרטיות .ובינלאומיות SDG ישראל, מקדמת את הטמעת היעדים לפיתוח בר קיימא בישראל בעזרת הפצה של ,ידע ,קהילה סדנאות מדידה וקשרי .ממשל הארגון פועל לאור חזונו של פרופ׳ יהודה כהנא ובעזרת קהילה עם למעלה -מ2,500 מחזיקי עניין ביעדים לפיתוח בר ,קיימא הוא מייצג שלל מגזרים ומביאה ,יכולות ,ידע קשרים ,וכלים המקשרים בין האו׳׳ם לחדשנות ישראלית פורצת דרך וברת .קיימא מטרתנו היא לייצר חיבורים ושותפויות רב -מגזריות בין יעדים ועולמות תוכן ,שונים וקידום שיח בין ,ממשלה ,עסקים ארגוני חברה ,אזרחית ועוד מתוך ראייה רחבה .ומערכתית בכבוד רב​ יעל איפרגן גיני מנכ״לית SDG Israel