פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 821 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו (06 בינואר 2026), שעה 12:30 סדר היום: דיון בנושא: העלאת סכום הפטור ממע"מ על יבוא מוצרים מחו"ל נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל יוסף טייב אורי מקלב אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי אושר שקלים עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: ששון ששי גואטה אוהד טל שמחה רוטמן מוזמנים: שר הכלכלה ניר ברקת לילי אור – עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר רקפת ישי – מנהלת תחום יבוא אישי, רשות המסים, משרד האוצר קובי בוזו – רשות המיסים, משרד האוצר מני הסה – יעוץ למנהל רשות המיסים, משרד האוצר עמית גולדמן – אגף תקציבים, משרד האוצר ישי עשהאל – מנהל תחום בכיר תש"ר, רשות המיסים, משרד האוצר משה לאו – ראש מטה כלכלן ראשי, משרד האוצר שחר תורג'מן – נשיא איגוד לשכות המסחר אליהו הולנדר – בעלים, איגוד לשכות המסחר יצחק דניאלי – מרכז קשרי ציבור, איגוד לשכות המסחר שלומי בן גור – יו״ר מחוז ירושלים, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יעל גויסקי אבס – יועצת, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל רועי כהן – עו"ד ונשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יניב נח – מנכ"ל ובעלים תיבת נח - יבוא ושיווק נעליים בע"מ, אלירן נומדר – בעלים, תחום צעצועים אילן זיגדון – פורום המסעדות אמיר מאיר זילברברג – עצמאי אורן בוטא – יו"ר תנועת העצמאים סעדה יקותיאלי – אזרחים ותיקים, תנועת העצמאים עודד יום טוב בבאי – בעל עסק אופנה, תנועת אני שולמן דוד פרץ ייעוץ משפטי: אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. דיון בנושא: העלאת סכום הפטור ממע"מ על יבוא מוצרים מחו"ל << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים, שלום לכולם, אנחנו נקיים פה דיון בנושא הצו שחתם שר האוצר, שמעלה את הפטור ממע"מ על יבוא מוצרים מחו"ל, מכפיל את תקרת הפטור. השאיפה שלי היא לתת לכולם לדבר, ואנחנו נעשה את כך: חבר כנסת ואורח, אחד אחרי השני. יש פה אנשים מרשות המיסים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לפני כן לקבל חוות דעת על המצב המשפטי, כלומר מה המשמעות של הדיון ומה הצעדים שאנחנו יכולים לעשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מייד, מייד. אני תכף אכנס לזה. אני רק רוצה לבדוק אם יש פה מישהו מרשות המיסים. << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן, יש פה כמה. אני מהלשכה המשפטית, ונמצא פה מני הסה, שהוא יועץ למנהל. נמצאים פה מתכנון וכלכלה ומהנהלת המכס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. אתמול היה דיון שהוזמנתם אליו, ואף אחד לא הופיע. כתוצאה מזה ביטלתי את הדיון. יהיה דיון נוסף באותו נושא, ואני מאוד מאוד מבקש שתעבירו למי שצריך שזה לחלוטין לא מקובל. << אורח >> לילי אור: << אורח >> מה הנושא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עמותות. חיכינו כחצי שעה מהמועד שנקבע ועדיין לא הופיעו נציג או נציגה שלכם לדיון. נאמר לנו שהוא באוטו, הוא בדרך, הוא עולה, הוא יורד. זה לא מעניין אותי, וזאת לא דרך שבה מתייחסים לדיונים פה. אני מאוד מבקש שתרדו ותבררו למה התקלה הזאת קרתה, ושזה לא יקרה שוב. היועץ המשפטי, אתה רוצה להסביר על המצב המשפטי? בבקשה. << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> לא, תן לה לדבר. << אורח >> לילי אור: << אורח >> שר האוצר חתם על צו שנקרא צו תעריף המכס והפטור ממס קנייה על טובין, תיקון מס' 2, התשפ"ו–2025. הצו הזה שינה את רף הפטור שתואר פה קודם, מ-75 דולר ל-150 דולר. הפרוצדורה שחלה לגבי הצו הזה קבועה בחוק מיסי מכס ובלו (שינוי התעריף), בסעיף 2. המשמעות לענייננו היא שלשר יש סמכות לחתום על צו שמפחית מס קנייה, ולפרסם אותו ברשומות. ההחלטה עומדת בתוקפה אם היא לא מבוטלת על ידי החלטה של הכנסת תוך חודשיים. כלומר, המליאה יכולה תוך חודשיים לדון בצו הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. הגיעה בקשה מחבר הכנסת דלל לקיים דיון במליאת הכנסת בנושא הזה. המטרה היא לערוך דיון שלנו בהשלכות האפשריות של הצו הזה, ואחר כך הוועדה תחליט אם היא מצטרפת או תומכת בבקשה של חבר הכנסת דלל לקיים דיון בנושא הזה במליאה. דיון משמעותו הצבעה, כלומר המטרה היא בסופו של דבר להביא את זה לדיון והצבעה במליאה, ואז חברי הכנסת, בפורום הכי רחב שאפשר, ייתנו את עמדתם באשר לדבר הזה. שלום, כבוד השר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אומנם אני לא מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אלי הגיש את הבקשה והכול בסדר, והיה דיון מתקדם. ביקשתי דיון שליש לפני כחודשיים על העסקים בקריית שמונה. גם ניסיתי לזרז את זה. נראה לי שיש חשיבות לעשות את זה עם קשר, בלי קשר. זה גם חשוב, זה חשוב. הם היו פה אתמול ולא רציתי לעשות את זה בנוכחותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש ישיבת ממשלה בנושא הזה בשבוע הבא. אחרי שתהיה ישיבת ממשלה ונראה אם יש החלטות אופרטיביות, כמו שאמורות להיות, אני חושב שאז יהיה נכון לראות איך אנחנו מקיימים דיון על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חנוך, זה לא עובד ככה, מהטעמים שאתה הסברת עכשיו. אם אנחנו עובדים לפי הטעם שהסברת עכשיו, השר חתם על הצו, אז לשם מה? הממשלה נפרדת מהכנסת, והכנסת אמורה להיות נפרדת מהממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אם יש צעדים אופרטיביים שהממשלה תביא ביום ראשון, נראה לי שעדיף גם בדיון שנקיים להתייחס כבר לצעדים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה היה לפני חודשיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היו פה אירוע או שניים בחודשיים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ועדיין, את היום התחלנו בשעה 12. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לחדד מה ההליך התקנוני? מי יכול לקחת את זה למליאה ובאיזה אופן? האם זה מצריך הצבעה בוועדה? האם חבר כנסת בודד יכול לקחת את זה למליאה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר כנסת בודד יכול לקחת את זה למליאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, עקרונית, זה לא מצריך הצבעה. רק רציתי לחדד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להצבעה פה יש משמעות, שוועדת הכספים נותנת ביטוי פומבי לעמדה שלה בנושא הזה, והעמדה הזאת – אלי, אתה רוצה להסביר? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן, אני אסביר. ביקשתי מהיועץ המשפטי ומשגית לתאר את המהלך כי זה באמת דבר לא שגרתי. קודם כול, כל חבר כנסת יכול לבקש הצבעה במליאה ולדון בצו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וזה מספיק? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן, זה מספיק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכל צו? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בצו הפחתה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלא מגיע לוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשאין חובת דיון בוועדה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין חובה. נכון. אבל היא המליצה שהנושא יעבור דרך הוועדה, כי יש לזה היבטים שבהם הוועדה, שהיא ועדה מקצועית, יכולה להביע את דעתה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזו ועדה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ועדת הכספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה מקצועי בנו? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה להקשיב או לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מקשיב. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חשוב שהוועדה תביע את דעתה. חברי הוועדה יאמרו את מה שיש להם לומר, ונקבל החלטה. אם זאת תהיה החלטה פה אחד, היא עדיפה. הרבה יותר נכון להביא את זה בהמלצת ועדת הכספים למליאה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אין פרוצדורה להביא את זה בהמלצת ועדת הכספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחדד את זה. תמיד יש משמעות לאמירה של ועדת הכספים לעומת אמירות של חברי כנסת, אבל מבחינת התקנון לא. כלומר, פשוט אפשר לקחת את זה למליאה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר, ויש בקשה כזאת שכבר הוגשה על ידי חבר הכנסת דלל. אנחנו רוצים לתת תרופה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בעד. אני רק מחדד שזה עבר את התקנון ואפשר פשוט לקחת את זה למליאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין חובה תקנונית כזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לעשות הצבעה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי אני חושב שהצבעה כזאת, תהיה לה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בואו נצביע גם על המכסים של טראמפ. אולי פשוט נבטל אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שלא רוצה להשתתף בדיון, לא חייב. הגיעו לכאן הרבה אנשים שרוצים להשמיע את קולם, ואני מתכוון לתת לכולם לדבר. מי שמבחינתו הדיון מיותר, בטוח יש לו הרבה דברים אחרים ומועילים לעשות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אשמח לדבר דקה ולברוח, כי יש לי המשך דיונים אצלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לברוח עכשיו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> צריך גם לקבל בברכה את שר הכלכלה ניר ברקת, שהגיע לכאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברשותך, שר הכלכלה, אם אפשר שנתחיל עם חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בבקשה, אין שום בעיה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לומר ממש בקצרה, אני חושב שלא צריך לייצר אפליה בין מי שרוכש בישראל לבין מי שרוכש בחו"ל. אני בעד שוק פתוח לחלוטין, וזאת התפיסה הבסיסית. זאת תפיסת השוק החופשי שאני עומד מאחוריה, אבל תפקיד הממשלה הוא להתמודד עם כשל השוק, גם כשלי שוק שאי-אפשר לפתור באופן מיידי, אלא לוקחים זמן. זה גם לתת מענה בטווח הקצר, בזמן שעובדים על פתרון ארוך טווח. אפשר גם להתווכח על פתרון ארוך טווח. יש שיגידו שפתרון ארוך טווח הוא שרשות התחרות תפרק את הריכוזיות בשוק היבואנים של הביגוד; יש כאלה שיגידו שהפתרון הוא בהורדת מכסים גורפת; יש כאלה שמבחינתם פתרון זה לעבור למשק קומוניסטי ולעשות פיקוח על מחירים. נתווכח על זה. כמובן, אני אומר מה עמדתי, וכולם מכירים את עמדתי בנושא. אני חושב שבהקשר הזה, והנתונים מהפעם הקודמת שעשו את זה הוכיחו, בהקשר הזה, הפתרון הזה הוא פלסטר, הוא פלסטר. צריך לעשות פתרונות ארוכי טווח ולעבוד עליהם, ובשיתוף פעולה של כנסת וממשלה, אבל הוא פלסטר טוב. כבר רואים את התוצאה של הדבר הזה, כתוצאה מ-75 דולר שהיו פטורים, ועכשיו, אפילו במעט הימים שהדבר הזה עובד ועד שהוא ידון במליאה, רואים הקלה משמעותית על האזרחים, כבר רואים הורדות מחירים, כבר רואים שיפור בתחרות. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> איפה? איפה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא. לא תהיה פה כניסה למילים. מי שייכנס בלי רשות דיבור, לא ידבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה מבסס את זה על נתונים? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בסופו של דבר, כאשר יש מרווח או טווח רווחים משמעותי, ואנחנו כולנו יודעים שגם אם מנכים את המע"מ ומנכים את המכסים, הפער במחירי הביגוד בין מה שקורה בחוץ לארץ לבין מה שקורה בישראל, הוא פער אדיר, שהוא הרבה יותר מסוגיית המע"מ. אם כל הפער בין מחיר של מעיל בארצות הברית למחיר של מעיל בישראל או למחיר של מעיל בצרפת למעיל בארצות הברית, אם כל הפער היה המע"מ פלוס המכס הלא גבוה שיש באירוע הזה, היינו אומרים שזה עובד ולא ניגע. אבל זה לא הפער. הפער הוא לפעמים 100% ו-200%, וריכוזיות מאוד מאוד גדולה. ברגע שאתה מאפשר ליבואנים קטנים – הרי כל בן אדם שעושה הזמנה ב-150 דולר, הופך להיות יבואן קטן עם הסרת חסם – אתה נותן תרופה מאוד מאוד מהירה ויעילה ליוקר המחייה. אני חושב שאם הצעדים יסתכמו בזה, זאת תהיה טעות גדולה. אם זה יהיה הדבר היחיד שיקרה, זאת תהיה טעות גדולה. אני לא חושב שזאת כוונתו, לא של שר האוצר ולא של אף אחד מסביב לשולחן הזה. אני חושב שבעידן שמדברים בו על יוקר מחייה, מדברים בו על עליית מחירים ומדברים בו על פערים ותיווכים ופערים בין מחירים של מוצרים בסיסיים בין העולם לבין ישראל, מי שירים את ידו נגד הצעד הזה, ייתן מכה אנושה למאבק ביוקר המחייה ולאזרחי ישראל. סליחה שאני צריך צאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בסדר גמור. אמרת את עמדתך וחשוב שהובעה. נתחיל, בבקשה, עם דבריו של שר הכלכלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. חברי וחברות הכנסת, מכובדיי כולם, כשאני נכנסתי לתפקיד כשר כלכלה ותעשייה – אני גם אחראי על סחר חוץ – אמרנו שנאמץ מודלים שמקובלים בעולם. מה שטוב לאירופה טוב לישראל, זה לא רק ברגולציה. זה בשיטת העבודה, בשיטת החשיבה, בצורת ניהול סיכונים. אנחנו מקווים בקרוב לגמור את הסיפור שמה שטוב לארצות הברית טוב לישראל. אנחנו רוצים לאמץ את מה שמקובל בעולם. אני אתחיל מהותית, ואחרי זה כמה דברים על הפרוצדורה. בארצות הברית מטילים עכשיו מכסים כדי להגן על התעשייה של עצמם. הם פטריוטים ממדרגה ראשונה, והם שמים את התעשייה ואת המסחר שלהם לפני כל דבר אחר. באירופה – אותו הדבר. כל נושא הפטור ממע"מ, לא קיים. לא רק שלא קיים באירופה, אלא יש מס של 3 יורו לכל חבילה שנכנסת לאירופה. אם אנחנו מסתכלים לרגע מה מקובל בעולם, בדיוק הפוך מההחלטה לפטור ממע"מ רק את מה שנכנס מחו"ל. מה זה לפטור ממע"מ חבילות שמגיעות מחו"ל? זה לסבסד את סין. אנחנו מסבסדים את הסינים, ומי שמשלם את המחיר הם הסוחרים שלנו. אנחנו אומרים שהסינים יכולים למכור בישראל בלי מע"מ, אבל היצרנים המקומיים שלנו, הסוחרים שרוצים להביא יבוא מחו"ל, כן משלמים מע"מ. אין בזה היגיון עסקי, אין בזה שוויון, ואני טוען שאם רוצה שר האוצר לוותר על מיליארד – יש הטוענים שני מיליארד שקל – הכנסות בשנה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כאלה שאומרים שלושה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש כאלה שאומרים שלושה, בסדר. כל מספר זוכה. תשב איתנו, בוא נחשוב ביחד. אנחנו בעד הורדת יוקר המחייה. אין פה מישהו שלא רוצה להוריד את יוקר המחייה. בוא נעשה את זה בצורה שלא פוגעת בעסקים. במכתב ששלחתי לו ב-11 בדצמבר הצעתי כמה חלופות. למשל, להוריד מע"מ על מים. אין אחד שיתנגד. זה יותר שוויוני, כל תושבי המדינה ייהנו וגם העסקים ייהנו מזה. במקום לעודד רק הורדת יוקר מחייה –אני כמובן בעד, אין פה מישהו שלא – ומצד שני לפגוע בצמיחה ובעסקים, זה גם יוריד יוקר מחייה וגם יעודד עסקים. אותו הדבר אפשר עם חשמל. יש מידה רבה של חלופות, ואני הצעתי לשר האוצר, אני באמת חושב שנכון לשבת ובכיוון שהוא רוצה להוריד יוקר מחייה, אנחנו שותפים. אני שותף. זה אולי אחד הדברים הכי מוזרים – אין שום דיון בנושא הזה. אין שום פורום ששר האוצר הביא לעשות דיון כדי לטייב את המוצר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> עם משרד הכלכלה לא ישבו? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש קבינט חברתי-כלכלי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שלא מתכנס. אין דיון, אין בקבינט הכלכלי-חברתי, ששר האוצר לא מכנס אותו. אין דיון. אפילו את הג'סטה לשבת ולשמוע מה חושבים משרד הכלכלה שאחראי על סחר חוץ – אין דיון. לכאורה, שר האוצר לא היה צריך להביא את זה לא לכאן ולא לוועדת כלכלה לדון, לטייב את ההחלטה. אני חושב שזה דבר לא טוב, לא בריא. אני חושב שבכל דבר ועניין הכנסת צריכה ויכולה לפקח על שר, על כל החלטה. במקרה הזה, לכאורה, אף אחד לא פיקח. זאת החלטה של השר, הוא לא הקשיב להמלצה שלי, הוא לא הקשיב לכל המגזר העסקי. אדוני היושב-ראש, זה נדיר – כל ראשי המגזר העסקי, כולל התאחדות התעשיינים שלטובת העניין, כולנו מבינים שזה לא מעשה חכם. אפשר להשיג את היעד שרוצה שר האוצר בדרך אחרת. לכן, ההמלצה שלי היא להביא את זה למליאה עם המלצה לבטל את הצו הזה, ולדון עם שר האוצר איך עושים את זה טוב יותר בהסכמה רחבה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין, תודה רבה. אני רוצה לחזק את הדברים שלך ולהגיד, שהודענו בוועדה, ובחלק מהמקרים עדיין נדרשים לדון בפיצויים שאנחנו נותנים לבעלי עסקים שנפגעו מהמלחמה. מצד אחד, אנחנו משלמים פיצוי לבעלי עסקים, לתעשיינים ולכל מי שמנסה לנהל פה עסק במדינת ישראל בשנתיים פלוס האחרונות, ומצד שני, העלינו להם את המע"מ מ-17% ל-18%; הארנונה, החשמל, כל הדברים האלה – יש עליית מחירים, ואי-אפשר להתכחש לדבר הזה. ומה אתה אומר לאזרחי ישראל? את הכסף שיש לכם לצריכה, אל תצרכו פה, לכו לחו"ל ותיקנו את זה מהסינים שמממנים את האיראנים. זאת באמת ראייה כל-כך מעוותת וכל-כך עקומה וכל-כך גסת לב במנועי הצמיחה הקטנים, של העסקים הקטנים שמנסים להתקיים בתוך המבול הזה. לא ששר האוצר ראה יותר מדי אותם קודם. אנחנו בילינו פה שעות על גבי שעות, והסיפור של העסקים בקריית שמונה שאתה דיברת עליהם, זה אחד מהם. יש שם איזושהי אטימות לב למצוקות של האנשים הקטנים. זה עניינו, זה לא מעניין אותי, הוא יצטרך לתת את הדין לבוחרים שלו ולמי שמצביע לו, אבל הדבר הזה הוא פגיעה ממש, ממש, בכל מי שמנסה לנהל פה עסקים במדינת ישראל, במי שמעסיק עובדים, במי שמייצר, במי שמוכר, בכל אותן חנויות קטנות. אני חושב שלא נכון לנו לאפשר אותה. בבקשה, רועי כהן, נשיא לה"ב. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אדוני, אני מצטרף לכל מילה מהדברים שלך. אני באמת נכנס לאירוע ואני שומע גם את מה שאמר שר הכלכלה באומץ רב. זאת אמירה ערכית שלו והוא הגיע לכאן. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> להגן על מונופולים זה לא אומץ רב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אוהד, חבר הכנסת אוהד. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני לא מייצג מונופולים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> המניפולציות - - - אני מבין שיש פריימריז עוד מעט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין שיש פריימריז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה תדבר ברשות דיבור כמו כולם, או שאתה לא תדבר בכלל. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר גמור. אני מבין שיש פריימריז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין שאתה בלחץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קראתי אותך לסדר פעם שנייה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> להגיד שאנחנו תומכים בסין, זאת דמגוגיה על חשבון האזרחים הקטנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תיתן לי לקרוא אותך לסדר פעם שלישית. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קראתי אותך לסדר פעם שנייה, אני לא רוצה להוציא אותך. אל תתפרץ. תירשם, תקבל זכות דיבור כמו כולם. אתה אומנם מהמפלגה של סמוטריץ', אבל בניגוד למה שאתם רגילים לחשוב, אין לכם זכויות יתר. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אתה עושה עכשיו דמגוגיה רק לצורך פריימריז, וזה בסדר. בוא נשים דברים על השולחן. בוא ניתן למונופולים לדבר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תתבייש לך, תתבייש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא נמצא בחו"ל חודשים על גבי חודשים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> איזה מונופול? תתבייש, תתבייש אתה ושר האוצר שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תתבייש, תתבייש << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מייצר את ציר הרשע. תתבייש לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> מעניין על מה אתם מנסים להגן. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> לא עברתם את אחוז החסימה. יש לכם שלושה מנדטים, ושלושה מנדטים לא יקבעו כאן. יש כאן ליכוד, והליכוד הוא הריבון בממשלה הזאת. הליכוד הוא הריבון בממשלה הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה אנטי ציוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די, תודה רבה. זה בדיוק מה שרוצים לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוריד את הכיפה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הקשר? מה הקשר? תגיד לי, למה אתה יורד למקום הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה ככה קרוב מלצאת החוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה יורד למקום הזה? מה הקשר לכיפה שלו? מה הקשר? בגלל שיש לך כיפה? מה הדבר הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לחבל בדיון בכוונה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מייצר דיון פופוליסטי, תקבל דיון פופוליסטי. אין בעיה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תמשיכו לצעוק, תמשיכו לצעוק. אנחנו רואים בדיוק, רואים לכם. חברים, רואים לכם. רואים על מי אתם מגנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מתעלל, זאת התעללות. זאת התעללות בעצמאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר לנהל דיון גם מתוך כבוד, ולא מתוך התרסה. << קריאה >> אורן בוטא: << קריאה >> ארבעים דקות הוא דיבר עכשיו הוא כדי ליצור קונפליקט. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> חברי, אוהד, אני רוצה להגיד לך, האם נגיד בנק ישראל שהתייחס לזה אתמול, ואמר לגבי הפטור מהיבוא: העמדה המקצועית שלנו היא שדווקא יש להפחית את הפטור הקיים, העומד על 75 דולר. הוא גם מגן על הטייקונים, נכון? תראה מה הוא אומר: שכן, הוא יוצר עיוותים בשוק ובטווח הבינוני עלו לפגוע אנושות בעסקים הקטנים המקומיים. הטענה שקשה לייבא כיום מחוץ לאמזון היא אומנם נכונה בחלקה, אך הפתרון אינו בהכרח בהעלאת הפטור אלא בפישוט תהליכי היבוא, הורדת החסמים הלוגיסטיים. הדרך הנכונה היא לייצר מגרש משחקים שווה גם לעסק הקטן וגם לעסק הגדול. זה נגיד בנק ישראל, הוא מגן על הטייקונים? הוא מגן על אלה שאני באתי לדבר עליהם. באתי לדבר על עודד שיש לו את אופנת קומו; באתי לדבר על העסק הקטן של אלירן; באתי לדבר על חנויות צעצועים. על מי באתי לדבר? אתה זה שרוצה להפוך את זה. שר האוצר שלך הביא את הפטור הזה כי הוא רוצה לעבור את אחוז החסימה. צריך להגיד את זה. אני מוכן להעיד, הייתי איתו לפני שנה וחצי, הוא הביא לי נייר שהוא בעד לבטל את הפטור הזה. הביא לי נייר. אמר לי: רועי, אני בעד לבטל את הפטור הזה. אני הייתי שם, שיבוא איתי לעימות. שיבוא איתי לעימות. בוא נראה אותו, שישקר לציבור. הוא היה שם, אמר: רועי, צריך לבטל את הפטור הזה, זה יוצר עיוות, זה יוצר חוסר שוויון. זה הדבר הראשון שצריך. אבל עכשיו הוא רוצה לעבור את אחוז החסימה, הוא רוצה שידברו עליו כשר אוצר. אני מוכן להביא לעדות את ערן יעקב, שהיה בשולחן. כולם היו שם, והוא אמר: אני רוצה לבטל את הפטור הזה. מה קרה שפתאום זה בא אלינו? מאיפה זה בא? תשאל אותו. אם אתה מהסיעה שלו, תשאל אותו ביושר, תגיד לו: למה הבאת את זה? אנחנו פה כי אנחנו רוצים שהדבר הזה יבוא לדיון במליאה. לא אני אומר, נגיד בנק ישראל; לא אני אומר, משרד הכלכלה; לא אני אומר, רשות המיסים אומרת. כולם אומרים שיש פה ויתור על הכנסות, ובעצם אתה מממן את היצרן הסיני; אתה מממן את היצרן הטורקי. אתה רוצה להילחם ביוקר המחייה? אנחנו נעזור לך, אבל אל תפגע בעסקים הקטנים. נסגרו 61,000 עסקים, ואתה יודע, כל עסק זה עולם ומלואו. אתה לא חווית את זה, אני הייתי שם, כשאני רואה שאנשים - - - << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> מה אתה יודע מה אני חוויתי? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כי אתה מדבר על טייקונים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> מה אתה יודע מה חוויתי? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני בחיים שלי לא ייצגתי אותם. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אבא שלי היה לו עסק קטן, אז תפסיק לבלבל את המוח. אתה לא יודע מה שאתה מדבר. אל תיכנס לאישי, לא כדאי לך. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני כן אכנס לאישי, כי אתה לא יודע כלום מהחיים שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רועי, רועי, רועי, המטרה לא להגיע למקומות האלה, גם אם יש מי שכן מנסה להכווין למקומות האלה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> כדאי שתירגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המטרה לא להגיע למקומות האלה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני באמת מבקש, ואני מדבר מדם ליבי, אני ראיתי את העסקים האלה מתרסקים, גם באזור דרום תל אביב, גם את חנויות הצעצועים, גם את חנויות האופטיקה, גם את חנויות התכשיטים. כולם נאנקים. באמת, אני מבקש מכם, תביאו את זה לדיון. שר הכלכלה הציג וגם שר האוצר אמר לי: רועי, יש דרכים אחרות להילחם ביוקר המחייה. דיברנו איתו על הסבסוד של החשמל, על הורדת המע"מ על חשמל. הוא אמר: רעיון טוב; דיברנו איתו על מע"מ על תרופות. יש כרגע מע"מ על תרופות מצילות חיים. אתה רוצה לעזור לציבור ביוקר המחייה? יש דרכים. כרגע נתת צ'ק לאותו יצרן סיני, לאותו יצרן הודי, לאותו יצרן טורקי, בלי שום כוונה. בלי לשבת איתנו, בלי לדבר איתנו. האירוע הזה הגיע אלינו משום מקום, ואנחנו מבקשים מכם, חברי הוועדה, לבוא ולדרוש במליאה שיבוא ויציג איזה תימוכין כלכליים יש לו. לא מרשות המיסים יש לו את זה, לא מהכלכלן הראשי של משרד האוצר. לא מאף אחד. זה בא משום מקום, ואני קורא לזה העלאת הפטור כדי להעלות את סמוטריץ' מעל אחוז החסימה. אין שום דבר חוץ מזה. לכן, אנחנו דורשים כאן שהדבר הזה יגיע למליאה. זה יגיע למליאה, וחברי הכנסת יהיו מספיק חכמים לדרוש כדי לתת עזרה לעסקים הקטנים. זה מה שאנחנו ממך, אדוני היושב-ראש, ואני תומך בכל מילה שאמרת. אנחנו נלחמים פה ואתה היית חלק מזה, כשהעלינו הצעה של שר האוצר ל-4 מיליארד שקלים לטובת פיצויים, והגענו עד 17 מיליארד, בזכות ינון, בזכות אורית, בזכות ולדימיר, בזכות האנשים היקרים שהיו כאן, בזכותך, חנוך, שלא ויתרת ואמרת שאתה נציג הליכוד, אתה הנציג של המפלגה של העם, ואתה לא תפגע בעסקים הקטנים. באו עם הצעה ל-4 מיליארד, וזה נגמר עם 17 מיליארד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 17.5. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אוהד, לא היית שם כדי לראות איך תיקנו הצעות של האוצר. אני אומר לך שוב, אין פה שום טייקונים, אנחנו לא מייצגים טייקונים, ואתם אתה רוצה לפגוע בטייקונים, תמצא דרך אחרת אבל לא דרכנו, דרך העסקים הקטנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת דלל, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הדיון הזה. ביקרתי לפני שבוע בדרום תל אביב, ואני חייב לומר לכם שראיתי שם עסקים קשי יום. אנשים עובדים, מזיעים, מייצרים, יצרנים, לא רק סוחרים. ראיתי שמגיעים מטבריה ומקצרין כל מיני סוחרים של חנויות אופנה, כדי לקנות את הסחורה שלהם בדרום תל אביב. כשהם שמעו על הנושא הזה, הם אמרו לנו: אין לנו מה לעשות יותר, כולם יביאו הכול מחו"ל ולא יהיה לנו עם מה לעבוד. אלה באמת עסקים קטנים שמתפרנסים בשכר כזה או אחר. במהלך הזה אנחנו הולכים להרוס את העסקים הקטנים האלה. האירוע לא ברור לי, והוא גם מוזר. בניגוד להמלצה של נגיד בנק ישראל, בניגוד לגורמים מקצועיים באוצר, ואני דיברתי עם גורמים באוצר, בניגוד ללשכת המסחר, בניגוד להתאחדות התעשיינים נוצרת פה אפליה בין מי שקונה בארץ למי שקונה בחו"ל. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שכחת עוד גורם שאחראי על התחום הזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שר הכלכלה ומשרד הכלכלה, בוודאי, וגם המלצת ממשלה. זה לא משנה. יש פה אי-שוויון לחלוטין. אם זה היה חלק ממהלך גדול, הייתי יכול להבין. אבל נוצר פה מצב של עיוות גדול מאוד. אם הטענה היא שרוצים להוריד את יוקר המחייה, על רוב הדברים שמדברים עליהם, אין בכלל מכס. אם קונים את אותו מוצר בחו"ל ב-200 ובארץ ב-500, תוספת המע"מ שולית למי שמייבא את זה. לכן, נוצר מצב של חוסר הכנסות למדינה. אם רוצים להוריד את יוקר המחייה, יש לי כל כך הרבה רעיונות לאוצר איך להוריד את יוקר המחייה. קודם כול, בנושא משכנתה וריבית, ארנונה, חשמל ומים, שכירות לעסקים ודיור, מס רכישה. תוריד מס רכישה, ואולי נצליח למכור את אותו מלאי של 80,000 יחידות דיור, כדי שחלקן יהיו להשכרה, ונוזיל גם את המחיר בשכירות לזוגות הצעירים. בוא נדבר על מע"מ דיפרנציאלי ואולי גם מע"מ לתרופות, ויש דברים נוספים. בכסף הזה ניתן לעשות עוד דברים. בוא ניקח את קריית שמונה ונעשה אותה אזור סחר חופשי, ואולי ניתן סיוע לזוגות צעירים, ועוד ועוד דברים. אני לא רוצה להחליף את שר האוצר במחשבה שלו, אבל ללא דיון מעמיק, ללא בדיקה, ובלי שום התייעצות, נראה לי שיש פה מהלך מוזר לחלוטין. כאילו אומר – תעזבו אותי, אני אעשה מה שאני רוצה. זה לא הגיוני, לא נכון לעשות את זה. שר האוצר צריך להקשיב. אני מכיר את שר האוצר. הוא היה שר תחבורה טוב ואני שיתפתי איתו פעולה בהרבה מאוד דברים. הוא גם הקשיב כשדובר על כביש 2, להרחיב את הכביש וגם לעשות שם נתיבים מתחלפים וכך הלאה. במקרה הזה, לצערי, אני לא מבין את שר האוצר. מה שהוא עושה מנוגד לכל התפיסה. התפיסה שלי היא תפיסה כלכלית-ליברלית, אבל צריך להבין שאחרי קורונה ואחרי מלחמה – אנחנו עוד נותנים סיוע לעסקים – לא יכול להיות שיהיה פה מצב שבו עסקים יתמוטטו, והמדינה תצטרך לעזור להם. זה לא הגיוני. ואיפה השוויון בין העסקים? גם הילדים שלי מייבאים, קונים, וברגע שרואים חולצה אחת בזול, קונים עשר חולצות וחמש מהן זורקים. את מי אנחנו מסבסדים? כמו שנאמר פה, את הסינים. זה לא הגיוני, חברים. זה לא הגיוני. אם אנחנו רוצים באמת להוריד את יוקר המחייה, ציינתי, אבל בואו נעשה דיון. אני מוכן לעשות דיון, לשבת ואולי גם להשתכנע, אבל לא יכול להיות שזה נעשה בצורה כזאת חפוזה, מבלי להקשיב. זה לא מתאים לו, לא מתאים לאוצר. לכן אנחנו רוצים לשמוע, להקשיב, ושיקשיב גם לנו. ויותר מזה, רוצים 150? אבל למה לבטל את המע"מ? שיהיה בלי מכס, אבל למה לבטל את המע"מ? למה לפגוע בהכנסות המדינה? אנחנו יושבים פה בוועדת הכספים ודנים על כל מיליון לפה ולשם, ואנחנו רואים כמה כסף חסר לנו, ואיזה הטבות אנחנו יכולים לתת או לא, ופה הולכים שניים-שלושה מיליארד שקל כאילו לא קרה כלום. זה לא הגיוני, אדוני היושב-ראש, ולכן אני חושב שצריך לקיים דיון במליאה לבטל את הצו, ואחרי זה לשבת עם כל הגורמים ולעשות דיון. אם יוחלט שכן, בבקשה; אם יוחלט שלא, בבקשה. לא יכול להיות ששר האוצר יתנהג כדיקטטור ויביא משהו שפוגע בעסקים, פוגע במדינה, פוגע בסוחרים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אלי, תחזור בך, בבקשה, מהמילה דיקטטור. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה יודע מה? סליחה, בסדר. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אתה רוצה לנהל את הדיון הזה בצורה עניינית, זה לא לנהל את הדיון בצורה עניינית. אני מבקש שתחזור בך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בסדר, אני אחזור. לא דיקטטור. אחד שמחליט - - - << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> הדבר הזה מצוי בסמכותו של שר האוצר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> סליחה, לא אמרתי שזה לא בסמכותו. לא אמרתי את זה. אבל גם בסמכות הכנסת ומליאת הכנסת לבטל צו שנעשה בצורה לא נכונה ולא נאותה, לדעתי. בסדר? תודה רבה. אני חוזר בי מהמילה דיקטטור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. איגוד לשכות המסחר, שחר, בבקשה. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> אני נשיא איגוד לשכות המסחר. כמו שנאמר, אנחנו מבקשים מהוועדה בקשה שנושא אקוטי, אחת ההחלטות הגורליות שהיו ב-20 השנים האחרונות לגבי המסחר בישראל, יעלה לדיון במליאה. נכון שאולי זה בסמכותו של שר האוצר, אנחנו רוצים שזה יעלה לדיון במליאה. כולם אמרו פה שלא נעשתה עבודת מטה. אף אחד לא ניתח מה ההשלכות, מה המשמעויות, כמה עסקים יקרסו, כמה מקומות עבודה יאבדו. אף אחד לא עשה עבודה, זאת אמירה בשלוף, בלי עבודת מטה. כולם אומרים את זה, כולל שר הכלכלה. דרך אגב, אמרתם שתפקדנו במלחמה לעילא ולעילא. כלכלת ישראל תפקדה לעילא ולעילא, המסחר בישראל תפקד לעילא ולעילא, ומה שעושים עכשיו זאת יריקה בפרצוף של המסחר בישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, לא פעם לא קיבלת פיצוי הולם. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> הפטור הזה הוא מנגנון מדכא צמיחה, וזה ברור, כי הוא מוציא את הצריכה מחוץ לכותלי מדינת ישראל. מה התפקיד של שר האוצר? לייצר מנגנונים שמדכאים צמיחה או מנגנונים שמייצרים צמיחה? שר האוצר היחידי בעולם – תקשיבו לי טוב – היחיד בעולם שחותם על שובר הנחה בגובה 18% לאזרחיו עם תנאי מתלה: אוי ואבוי לכם אם תיקנו בארץ. אם תיקנו בחו"ל, סבבה. זה שר האוצר שלנו. אז מה, האיחוד האירופי מטומטמים? האמריקנים מטומטמים? האוסטרלים מטומטמים? הבריטים מטומטמים? ושר האוצר הוא גאון. בואו נדבר על יוקר המחייה. צריך להגיד את האמת, ולא רק לעשות פה כלכלת בחירות, חבר הכנסת. איפה נמצא יוקר המחייה בישראל. הלמ"ס, לא אני, הלמ"ס – 34% מההוצאה השנתית למשפחה על דיור ותחזוקה – לא נוגע לפטור; תחבורה ותקשורת – 18.6%, לא נוגע לפטור; מזון כולל פירות וירקות – 18%, לא נוגע לפטור; בריאות – 6.4%, לא נוגע לפטור; הלבשה והנעלה – תקשיב טוב, 2% מההוצאה השנתית למשפחה בישראל. את זה הלמ"ס אומר, לא אני. עוד מהלמ"ס – בעשור האחרון עלה מדד יוקר המחייה ב-18.8%. באותה תקופה, הלמ"ס אומר, מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו, התרסקו ב-34%. המדד עלה ב-18% כלפי מעלה, והלבשה והנעלה ירדו ב-34%. אתה יודע למה זה אינדיקציה? זאת אינדיקציה לזה שיש שוק תחרותי, מצוין, עובד טוב. אנחנו לא רוצים טובות מממשלת ישראל, לא רוצים סובסידיות. בסך הכול אנחנו רוצים תחרות שווה, תחרות הוגנת. המחירים בשוק ריכוזי לא יכולים לרדת ב-34%. אדוני היושב-ראש, העליתם בתחילת השנה את המע"מ באחוז שלם. גביתם מהציבור למעלה מ-7 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 7.2. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> גביתם את זה מכל הציבור, גביתם את זה מכל העשירונים. בעיניי זאת חוצפה, כי את הפטור הזה אתם נותנים, למי? אני אגיד לכם מי לא משתמש בפטור, כי כדאי שתדעו. כל מה שאני אומר, אני מוקלט פה – זה בדוק. תפעילו את ה-ChatGPT תוך כדי זה שאני מדבר. מי לא קונה בפטור ממע"מ? האוכלוסייה החרדית, למעלה מחצי לא משתמשת בפטור ממע"מ. אתם יודעים למה? אין להם כרטיסי אשראי, ולמי שיש כרטיס אשראי, אין לו כרטיס אשראי בין-לאומי. הערבים כנ"ל – חצי מהם, אין להם כרטיסי אשראי, ולחצי השני, גם אין הרבה כרטיסי אשראי בין-לאומיים. זאת אומרת, גם אם הם היו רוצים לקנות בפטור ממע"מ. הם לא יכולים. מבוגרים מעל גיל 70 לא קונים בפטור ממע"מ. תראו מה קורה – גביתם 7.5 מיליארד שקל מכל העשירונים, 1, 2 עד 10, ולקחתם 3 מיליארד שקל וחילקתם אותם למי שחזק ולמי שיש, על חשבון זה שלקחתם אותם מהקטנים, מהמסכנים ומהנדכאים. במקום להחזיר את המע"מ הזה קודם כול בחזרה לציבור, ואתם יודעים שמע"מ הוא מס רגרסיבי, הוא מס שמשלמים אותו יותר מעוטי יכולת מהשאר. מה עשיתם? לקחתם מהעניים ונתתם למי שיש. תדעו את זה, מי שמייצג פה מגזרים אחרים. מה שאני אומר נכון לכל חברות האשראי. חצי מהציבור שלכם לא מחזיק כרטיסי אשראי, והחצי השני שמחזיק כרטיס אשראי, אין לו כרטיס אשראי בין-לאומי, הוא לא יכול לקנות בפטור ממע"מ. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם אין נגישות לאינטרנט. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> עוד דבר אני רוצה להגיד, ומה שאמרתי קודם, אף אחד לא אמר. זה פטור לא שוויוני. הוא פטור שמשרת 60%. הכסף נלקח מ-100% מהציבור והוא ניתן ל-60% מהציבור. דיבר שר האוצר על מונופולים בתחום האופנה – אין שום מונופול בתחום האופנה. שאלת אותי מי אני, אני צריך לעשות גילוי נאות. אני במקביל יושב-ראש דירקטוריון קבוצת בריל, קבוצת אופנה. הוא קרא לי טייקון ומונופול. בריל היא חברה ציבורית, נסחרת בבורסה. אני יושב-ראש דירקטוריון סחיר, לא בעלים. אבל בשביל הפרוטוקול, 600 מיליון שקל מחזור, מתוך 32 מיליארד שקל מחזור של ענף האופנה. אני מונופול שמחזיק 1.6% מהשוק. בדיחה. שר האוצר, גם בנתונים כלכליים, מפגין בורות שאין כדוגמתה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה עובדים אתם מעסיקים? << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אנחנו מעסיקים 1,500 עובדים. אני מבקש שאגף תקציבים יגיד מה הוא חושב, גם הפקידים במשרד שלו, כולם מתנגדים; גם הפקידים במשרד הכלכלה ושר הכלכלה מתנגדים; נגיד בנק ישראל מתנגד. אתם יודעים מה? גם עיתונאים כלכליים מכובדים מתנגדים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אתה בריל? << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני יושב-ראש דירקטוריון קבוצת בריל. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> איזה מותגים שלך? << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני אומר עוד פעם, ואני אחזור. 600 מיליון שקל מחזור מתוך 32 מיליארד. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> איזה, איזה מותגים? תענה, איזה מותגים אתה מחזיק? << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני מחזיק את נאוטיקה, את טימברלנד, את גלי, את Nine west ואת אלדו. 600 מיליון שקל מחזור מתוך 32 מיליארד מחזור ענף האופנה. אני 1.6% מהשוק, ושר האוצר שלך אמר שאני מונופול. שילך לשיעור כלכלה בכיתה י', לא באוניברסיטה, ויקרא מה המונח מונופול. הוא ילמד יותר. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מגן על העסקים - - - << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> אני לא הפרעתי לך. בוא אני אלמד אותך עוד משהו. אני נשיא איגוד לשכות המסחר שמייצג את המסחר בישראל. 98% מחברי איגוד לשכות המסחר הם עסקים קטנים ובינוניים. אז כן, נבחרתי בדין ואני מייצג את העסקים הקטנים והבינונים בישראל בדין. והדבר האחרון שיש לי להגיד לשר האוצר על חמש קבוצות האופנה, בדקתי – בשלוש השנים האחרונות ממוצע הרווחיות של החברות הציבוריות הגדולות בתחום האופנה הוא 4.6%. אף אחד פה לא עושה סיבוב על הציבור. אם מוכרים פה ביוקר, מוכרים ביוקר כי הארנונה יקרה ב-40% מעל השוק האירופי, כי השכירות יקרה ב-40% מעל השוק האירופי, כי כוח האדם יקר וצריך לשנע, כי אנחנו שוק של 10 מיליון תושבים שמתחרה בשוק של 420 מיליון תושבים בשוק האירופי. אם היינו מוכרים יקר, היית רואה את זה בשורת הרווח התחתונה. שורת הרווח התחתונה של הקבוצות הגדולות אומרת הכול – אין פה רווחיות חריגה, ההפך, הם מרוויחות פחות מהמתחרים שלהם בחו"ל. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לדבר אחרי שאשמע את רשות המיסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני מאוד מזדהה עם מה שקורה כאן. אדוני השר, אני מגבה אותך באופן מלא על כל מה שאמרת, וזאת לא פעם ראשונה שאנחנו משתפים פעולה בעניין הזה. אני רוצה לספר לכם מהמקרה האישי שלי. דיברו פה על דרום תל אביב, לנו היה עסק משפחתי בדרום תל אביב שנקרא על שמי, אופנת אושר – קונפקציה לבגדי ילדים ותינוקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> טייקון. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> סוג של. היינו. עבדנו ברח' הרצל, נחלת בנימין, הקישון ומטלון במשך למעלה מ-30 שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתי קונה אצלכם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את בניגוד עניינים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני חזרתי עכשיו 20-15 שנה אחורה כי העסק שלנו נסגר. לפני כ-20 שנה התחילו להביא יבוא מסין, מהודו, מטורקיה, ואנחנו היינו קונפקציה, עסק מקומי שהמתפרות שלו היו מקומיות או בעזה. מה שחווינו אז, כשפתאום השוק נפתח והגיעו סחורות הרבה יותר גדולות, בכמות הרבה יותר גדולה, אפילו באיכות יותר טובה ובמחירים יותר זולים, בסופו של דבר זה גרם לא רק לעסק שלנו להיסגר אלא גם לכל מי שנתן לנו שירות מעבר לזה – חנויות רקמה, אנשים שעסקו בהשלמות של הדברים האלה, חנויות בדים, הרבה סוחרים, הרבה מאוד סיטונאים מקומיים שנסגרו. תבוא היום לאזור יפו תל אביב, והאזור הזה ממש מת. למה אני מזדהה עם כל מה שקורה? כי אם נעלה את הפטור הזה ל-150 דולר, אלה שעדיין שרדו, ייפלטו. אלה אנשים בגיל 60-50 שאין להם לאן ללכת. אין להם לאן ללכת, והם לא יעשו קריירה שנייה. אנחנו רוצים לשמר את העסקים הקיימים ולדאוג להם, ואני חושב שאפשר למצוא מספיק פתרונות. השר מביא איתו מספיק ניסיון, מספיק יזמות. יצא לי לדבר על זה עם שר האוצר, ואני לא חושב שהוא איש רע. יצא לי לדבר איתו, ואני חושב שאם אנחנו נבוא עם חבילה של רעיונות נוספים, אפשר להתגמש ולמצוא פתרונות. בסופו של דבר, טובת הציבור לנגד עינינו, ואנחנו רוצים ליצור איזון בין יוקר מחייה לבין העסקים הקטנים, שהם עמוד השדרה של הכלכלה שלנו וחייבים לשמור עליהם. שאו ברכה, אני איתכם במאה אחוזים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. תנועת העצמאים, אורן, בבקשה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אני יושב-ראש תנועת העצמאים. תודה לך, חנוך, על דברי הפתיחה שלך. תודה לך, ניר, שר הכלכלה שלנו. יש לנו שמונה-תשעה חודשים לעבוד קשה כדי להוריד את יוקר המחייה. תודה לך, אושר, באמת – אני חייב לציין את הנוכחות של הליכוד, וגם תודה לשאר חברי הכנסת מסיעות אחרות. הצו הזה נולד בחטא וכמו שאמרתם, לא נערך דיון, לא נערכו מפגשים. שר הכלכלה, כשהוא רוצה להזיז משהו, הוא נפגש עם כל מי שצריך, שומע מהם משוב ואומר להם מה דעתו. פקידי האוצר כולם אומרים שהאובדן הוא לא 4-3 שקלים. אם הם יבדקו ולא ייתנו להם לדבר כי יש להם בוס, הנזק כל-כך גדול. תבינו, 100 מיליון חבילות ב-2024, ושווי חבילה ממוצע היה 40 דולר. זה 4 מיליארד דולר סחורה שלא קנו פה. אם היא הייתה נקנית פה, נניח שהיא הייתה נקנית פי שתיים, 8 מיליארד דולר. מה אחוז המיסים? 50%, וזה 4 מיליארד דולר. תכפילו את זה, זה 10 מיליארד שקלים. וזה על פטור של 75 דולר. אני לא כלכלן אבל אני קורא כתבי כלכלה. אני איש של מספרים, ואני אומר לך, תבדקו. זה לא 4-3 מיליארד. הרדימו את הציבור. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לפי הממ"מ, זה 850 מיליון. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> בוועדת טרכטנברג נתנו פטור על 75 דולר וכולנו נהנים. זה גרם לנזק קטן, אבל הפטור הזה יגמור לגמרי שדרת עסקים. 65,000 חנויות רחוב, פלוס הקניונים. שימו לב מה יקרה לעיריות – חנות עוזבת, נכנס מתווך, והוא ישלם פחות ארנונה כי הסיווג נמוך. העיריות יקרסו. לאט-לאט, זה גלגל. אם שר האוצר היה אדם אמיץ, הוא היה עומד מאחורי המילים שלו, מגיע לכאן, יושב מולנו ואומר מה גרם לו להגיע להחלטה הזאת. אתמול הייתי מול משרד האוצר וביקשתי ממנו: צא, תסביר לי מה גרם לך להגיע לזה, ומה עשית למען יוקר המחייה, למען השם, שלוש שנים? מלחמה היא לא תירוץ. יש דברים לעשות. העם דורש תשובות, כולנו פה מאוחדים. בדרך כלל כל אחד עם הדעה שלו, עם נייר העמדה שלו, אבל אנחנו מאוחדים בנושא הזה כי יודעים שכולנו ניפגע. אנחנו, העובדים שלנו, ולא רק אלא כל מי שנותן שירות. אני איש מחשבים של עשרות ומאות עסקים, ואם חנות נסגרת, לי יש פחות עבודה, אבל אני לא מדבר על האינטרס שלי. אני אסתדר, אני מהמסודרים במשק. יש אנשים שאם הולך להם לקוח לאיבוד, זה נזק גדול, הם צריכים להביא אוכל הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, היושב-ראש, ותודה על הדיון. תודה ליוזמים. קודם כול, אני שמח ששלושה-ארבעה חודשים לפני הבחירות השרים בממשלת ישראל נזכרו שהם צריכים להיאבק ביוקר המחייה אחרי שבמשך שלוש שנים הפקירו את הזירה באופן מוחלט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 10 חודשים לפני הבחירות. חבר'ה, הבחירות אמורות להיות באוקטובר. נראה, אולי נקדים לכם בחודש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להמשיך? תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו לא ניכנס לזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני הכרתי את רועי ב-2014, כשהייתי חלק מהתנועה עצמאים עושים שינוי, ו-12 שנה אני עומד לצד העסקים הקטנים מחוץ לכנסת, בקואליציה, באופוזיציה, בכל הזדמנות, בכל דיון. אני חושב שהעסקים הקטנים הם הלב הפועם של הכלכלה שלנו, בטח אחרי כל מה שהם עברו בחמש-שש השנים האחרונות. אנחנו צריכים לתמוך בהם בכל דרך אפשרית. ועדיין אני חושב שלצד זה, אנחנו חייבים להיאבק ביוקר המחייה. אני מוכן לבדוק כל צעד, ובתנאי שיש מאחורי הצעד הזה איזשהו רציונל מקצועי. אני יודע שזה בסמכות שר האוצר, לא כופר בזה, אבל מאחורי הצעד של שר האוצר, כמו, אגב, מאחורי הרבה מאוד צעדים שלו, זה צעד שנעשה באופן רשלני. אין עבודת מטה, לא שמעתי את עמדת אנשי המקצוע, לא התכנס קבינט חברתי-כלכלי. הוא בכלל לא מתכנס, ובטח הוא לא התכנס בנושא הזה. אני מסכים, זה לא איזשהו צעד שולי; זה צעד משמעותי. לא הוצגו חלופות. למה? מעבר לרציונל פוליטי, ואני יכול לחשוב לפחות על שני רציונלים כאלה – אני לא ארחיב כרגע – אין שום דבר מאחוי הצעד הזה. אין שום דבר. פשוט מדובר בשר אוצר שהוא רשלן, שר אוצר שהוא רשלן. כמו שהוא הגדיר את שחר כטייקון, והוא בכלל שכיר בבריל. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> הלוואי שהנבואה שלו תתגשם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זאת דוגמה מצוינת ואנחנו רואים את זה בהרבה מאוד דברים. גם בחסימה שהוא נותן עכשיו לתושבי נוף הגליל, לאשקלון, לעכו ובעוד הרבה מאוד צעדים. בכל התקופה שלו, שלוש השנים האחרונות, הן כישלון אחד גדול. אני רוצה לראות מאחורי הצעד הזה איזשהו רציונל כלכלי, מקצועי, שגם תומך בעסקים הקטנים. מה החלופות? אנחנו לא מכירים את החלופות. אני רוצה להתייחס במשפט למה שאמר היום ואתמול שר הכלכלה. אמרת, ובצדק, שלפטור הזה אין היום אח ורע בעולם. אין אח ורע, ומה שהיה, בוטל. בהקשר הזה אני רוצה לומר מילה על התוכנית שלך, על סל המוצרים. אמרת שנעשתה עבודת מטה; אני לא ראיתי משהו כתוב, אני מקווה שיש. בדקתי וראיתי שהיו דוגמאות: בצרפת, ביוון, בהונגריה, בפורטוגל, ברוסיה. בכל מקום, הצעד שאתה מציע היום – נכשל. זה לא הוריד את יוקר המחייה, זה יצר עיוותים בשוק. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תבוא לוועדת הכלכלה, אני אציג את זה מקרוב, אתה מוזמן לשמוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני כבר לא מדבר על זה שכפי שפורסם אתמול, יש שתי רשתות שמועמדות לזכייה, ובמקומך הייתי מתרחק מהאירוע הזה מכל מיני סיבות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מדובר פה לא על מה שאנחנו דנים עכשיו, אלא על משהו אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הצעד הזה, לא רק שהוא לא יפתור את בעיית יוקר המחייה, הוא רק יחריף אותה. ככה לא נלחמים ביוקר המחייה, לא בדרך הזאת ולא בדרך הזאת. לכן, אתם נכשלתם. תודה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתה מוזמן להגיע לוועדת הכלכלה, אני אציג שם את הנושא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. יניב נח, בבקשה. << אורח >> יניב נח: << אורח >> צוהריים טובים, יש לי שלוש חנויות רחוב ואני מתמחה גם ביבוא של מוצרי ספורט וציוד ספורט. הדבר שהכי פגע בי היום הוא ההתייחסות של חבר הכנסת אוהד טל, שדיבר אלינו. באו לפה אנשי עסקים, אנחנו מדברים מדם ליבנו ואנחנו נלחמים על הבית שלנו ועל הפרנסה שלנו. הוא גיחך לנו בפנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מכיר את חבר הכנסת טל הרבה שנים, יש לו הרבה כבוד לכל אדם באשר הוא, ואם זה כך יצא, אומר לך שהוא לא התכוון לזה. וזה ממש ממש לא היה האירוע. << אורח >> יניב נח: << אורח >> אני אשמח לשמוע את זה ממנו, כי הוא חייך ואמר: עכשיו אני רואה אתכם, והסתכל עלינו כמו על אספסוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא, טעית בכתובת, אחי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טל, הוא לא הכתובת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לא האופי שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם כשאני מתווכח איתו, החיוך תמיד על הפנים שלו מתוך מאור פנים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא תמיד מחייך ותמיד עוזר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש בו קצת שחצנות. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, נאור. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> למרות הוויכוח, הוא איש שעוזר ומסייע לכל אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נאור, אני לא מסכים עם זה. אתה צריך להכיר אותו. << אורח >> יניב נח: << אורח >> אני אתקוף את הנושא הזה מצד אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו נדבר עניינית ולא על אנשים. << אורח >> יניב נח: << אורח >> אנחנו בעלי עסקים וכולנו פה אנשים ציונים, שמתמודדים לא אחת עם הרבה אירועים קשים – אירועי טילים, אירועי טרור. זה לא נכנס לסטטיסטיקה וגם ככה קשה להיות עצמאי במדינת ישראל, גם עם יוקר המחייה. הארנונה, החשמל והמיסים שמעלים לנו. די קשה להיות עצמאי במדינת ישראל, גם בלי שייתנו הטבה ליצרנים במדינות אחרות. כל פיצוי שאנחנו מקבלים מרשות המיסים, זה תמיד נכלל במחזור המכירות ולא ברווח. כמובן שאנחנו תמיד מעלים את מחזור המכירות שלנו, כי אנחנו מתעסקים עם דברים עונתיים. היה מבצע חרבות ברזל, ונתקענו עם סחורה של חורף שרוצים למכור. למה אנחנו, שמשלמים מיסים כדת וכדין, נתקלים עכשיו במצב שנותנים פריבילגיה של 18% ללקוח, דבר שיהפוך את החנויות הקטנות לתאי מדידה. יבואו אלינו הלקוחות, ימדדו נעליים, ישאלו מה המחיר ויסרבו. יצלמו את זה ויזמינו באתרים. אחרי שלושה-ארבעה ימים זה יהיה בארץ. איך אני, שמחזיק 12 עובדים, משלם משכורות, ביטוח לאומי ומע"מ, יכול להמשיך להתמודד? אני בן אדם בן 52, ויש לי ארבעה ילדים. הבת הבכורה שלי שירתה למעלה מ-520 במילואים; הבת השנייה שלי בלשית בימ"ר; החתן שלי לוחם מג"ב; הבן שלי לוחם גדוד 13 בגולני, פוסט טראומתי. אף אחד לא עוזר לי כשאני רץ איתו לבד לטפל בו. ואני מתמודד עם זה רק כדי להביא אוכל הביתה. רק להביא אוכל הביתה, לא רוצה כלום. אני רוצה לדעת איך אני יכול להתמודד לבד? לא ביקשתי שום הטבה מהמדינה, אבל אל תיתנו הטבות לגורמים זרים. תשאירו את הכסף במדינה. זאת החלטה אנטי ציונית. למה אתם גורמים לנו? לאן אני אלך עכשיו? אם אני סוגר מחר את העסק שלי, לאן אני הולך? אין לי משרה ציבורית, אני לא חבר כנסת. לאן אני הולך? מה אני עושה? מי יקבל אותי בגיל 52? אני מתנדב במשטרה, אני אזרח למופת, בחיי, אבל לאן אני הולך? אני לא יכול לשלם לבת שלי לאוניברסיטה, לא יכול לעזור לה. הבת השנייה שלי, בלשית בימ"ר, התחתנה עם לוחם מג"ב, גרים אצלי בבית כי אני לא יכול לעזור להם לרכוש דירה. למה? כל החיים שלי שילמתי. לא ביקשתי שתיתנו לי פריבילגיה, אבל אל תיתנו יתרון למתחרים שלנו. חבר'ה, תראו איזה אנשים יש לכם פה, מלח הארץ. אנחנו, ששרדנו את 7 באוקטובר, מלחמות והכול, רוצים רק לחיות, להתפרנס בכבוד. בבקשה מכם, בבקשה, תנו לנו את האפשרות הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בבקשה, חבר הכנסת טל. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> קודם כול, שהדיון חוזר ליותר ענייניות. חס וחלילה, אני לא נגד העסקים הקטנים. בשום פנים ואופן. אם אתם רוצים לדעת מאיפה אני מגיע, אני נולדתי באילת, ולהורים שלי הייתה חנות צעצועים קטנה. לאורך שנים, אבא ואימא שלי היו עושים משמרות כדי להיות בחנות. משם הגעתי. עולם העסקים הקטנים לחלוטין לא זר לי. אני מבין את זה, ורוצה שהדבר הזה יעזור. ברור שהצעד הזה לבד הוא לא stand alone. אני גם מסכים איתכם שזאת לא הרפורמה המשמעותית שתוריד את יוקר המחייה במדינת ישראל. ברור שזה לא עומד לבד, אבל אני חושב שזה צעד, וכמו שנאמר כאן קודם, זה איזשהו פלסטר שצריך לשים. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> זה פלסטר על פרוטזה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא במקום המהלך הארוך טוו, שצריך לעשות, אבל זה פלסטר שעוזר עכשיו. אני אגיד לכם גם למה זה יעזור לעסקים הקטנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עוזר לסינים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר'ה, אני חייב להגיד שלמרות שלא מסכימים עם הדברים של חבר הכנסת טל, וזה בסדר שלא מסכימים, סופר-חשוב שהוא יבוא ויביע אותם. אם אנחנו כבר לא מוכנים לשמוע דעות אחרות, מה אנחנו עושים פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק, סליחה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> כשתיקנו את התיקון של 75 דולר, העובדה היא שמייד אחר כך ראינו ירידת מחירים. הייתה ירידת מחירים אחרי שעשו את התיקון של 75 דולר. אם אתה מתקנן את זה לשנים שעברו מאז, היום זה מגיע ל-130 דולר, ולהביא את זה ל-150 דולר, זה לא פער גדול. זה בעצם מייצר את אותו אפקט שעשו אז 75 דולר. אם אדם מזמין נעליים או סוודר באמזון, ואם הוא יקנה אותם בדקטלון כאן בישראל יעלה לו פי שתיים ממה שעולה לו אותו דקטלון באירופה, מה הוא יעשה עם הכסף שיישאר לו? הוא ישקיע עוד בעסקים הקטנים. הרי אדם לא קונה את כל המוצרים שלו. זה צעד מאוד מאוד תחום, 150 דולר שעוזרים לייצר את אותו מהלך ש-75 דולר כבר עשו בעבר. נשאר לבן אדם כסף בכיס, והוא יכול להוציא אותם בעסקים הקטנים. זה ייאלץ בעיקר את המונופולים הגדולים להוריד מחירים. אני מסכים, יש בעיה עם הארנונה וכו', ויש כל מיני אלמנטים, אבל חלק גדול מזה, ואי-אפשר להתעלם מזה, זה גם - - - << אורח >> יניב נח: << אורח >> אוהד, אני יכול להשחיל מילה, בבקשה? << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> בבקשה. << אורח >> יניב נח: << אורח >> שני דברים. אחד, המונופולים הגדולים יישארו פה. אנחנו הקטנים נלך הביתה ראשונים. לי אין יכולת לשרוד. אחרי 7 באוקטובר עד שהתחלנו להתאושש, אני סובל מתזרים מזומנים. אני לא יכול לעמוד, הריביות קפצו בבנקים. מטורף. בא מבצע עם כלביא שנתן לנו עוד מכה אנושה. גם להחזיר את הגלגל של המכירות לוקח זמן, ואנשים לא יוצאים ישר אחרי שהכול נגמר. אנחנו הראשונים שנלך הביתה, אני ואלירן וכל החברים. המונופולים הגדולים יישארו פה כי יש להם כוח. מה יקרה? הוא ייקח אחר כך את הוואקום של כל הכוחות שלנו. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> השר שלך יוצר משק ריכוזי. זה מה שהם אומרים לך. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> כמה עסקים נסגרו - - - << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> 65,000 עסקים קטנים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> לא, בעקבות המהלך הזה. << אורח >> אלירן נומדר: << אורח >> רק ב-2024, 61,000. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> שאלת שאלה? יש לי תשובה בשבילך. עשרות אלפים. אתה השתמשת בדוגמה, ואני אלך עם הדוגמה הזאת. 500 שקלים עלותו של מוצר בישראל ו-200 שקלים בחו"ל. תסביר לי, אם האזרח ישלם 236 שקלים – זה פלוס מע"מ, כי הרי הוא ימשיך לקנות בחו"ל – למה צריך את הפטור ממע"מ? תסביר לי. השר שלך מייצר משק ריכוזי, הוא מוציא את השחקנים הקטנים החוצה, ומאפשר לשחקנים הגדולים לבלוע אותם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הייתי אצל יניב בעסק. יניב, אני רוצה לומר לך שאחרי הביקור, הלב שלי היה איתך. ולא רק עם העסק שלך, ראיתי עוד כמה עסקים וכל-כך התרגשתי, כי ראיתי את העבודה שלכם, את מה שאתם עושים. דרך אגב, המחירים אצלכם זולים. ראיתי שמלת ערב ב-200, 300 או 400 שקל, אמרתי שלא יכול להיות שאלה המחירים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אז אנשים ימשיכו לקנות אצלו בחנות. זה לא קשור אחד לשני. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא. הם ייסגרו. אתה יודע מי מגיע אליו? אלה אותם עסקים שלהם אתה לא נותן פטור. זאת הבעיה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> כשלאדם הפשוט יישאר יותר כסף בכיס - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דלל, בוא ניתן לחבר הכנסת אוהד טל להשלים את דבריו. << אורח >> יניב נח: << אורח >> משפט אחרון, אם אתם רוצים לעזור לחבר'ה, תנו לנו עד 150 דולר בארץ. מי שיקנה, שיקבל פטור ממע"מ. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנחנו נעבור לאלירן נומדר. << אורח >> אלירן נומדר: << אורח >> תודה רבה, אלי, שעזרת לנו ובזכותך אנחנו פה, וגם בזכות חנוך. אני בעלים של ילדים ודרקונים, חנות צעצועים. החנות שלי בנס ציונה, בראשון ויש לי עוד חנות בשותפות בדימונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה כתבת לי, נכון? << אורח >> אלירן נומדר: << אורח >> נכון. זה עסק די משפחתי. אנחנו עובדים – אני, אבא שלי, אימא שלי, האחים שלי, אשתי. ממש המשפחה ויש לי עוד הרבה עובדים חוץ מהמשפחה. בסך הכול 22 עובדים. הבעיה היא לא רק הפטור ממע"מ. אני רוצה לחזור לבעיה שמביאים את ציר הרשע. אני חוזר לפטור של 75 דולר. בעוד חודשיים וחצי פורים, חג שכולם מכירים. פעם היה לנו שפע של עבודה בפורים, והיום זאת החנות הכי עצובה שאפשר למצוא בימי פורים. היינו מחכים לעונה הזאת. אני מראה לכם לדוגמה תחפושת של ספיידרמן, שאפשר לקנות באליאקספרס ב-23 שקלים. לי היא עולה 90 שקל, כולל מע"מ. התחפושת בעלי אקספרס לא עוברת תקנים ישראלים, וזה משהו שאני לא יכול להביא. הייתי רוצה להביא, לא יכול להביא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכנס לרפורמה? << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> לא, כי זה דליק. << אורח >> אלירן נומדר: << אורח >> אותו ילד, אפשר לקנות לו בעלי אקספרס, אם מישהו מעשן סיגריה לידו וגיץ עף עליו, הילד נדלק. אותי מחייבים להביא לפי התקנים של אירופה – גם לא מתאים להם של ארצות הברית. בארצות הברית התקן הוא 4 שניות, באירופה 5 שניות. הסיני צריך לייצר הכול מחדש, העלויות מתייקרות. יש פה גם היבט של זיופים. מסין מביאים מזויף, ואצלנו משלמים תמלוגים לדיסני 20% על ספיידרמן. דיסני צריך לקבל כסף כשאתה משתמש במותג שלו. אין פה פייר פייט, ואנחנו לא באמת יכולים להילחם בהם. 150 דולר משקף 95% מהחנות שלי. כלומר, אני כבר מרגיש ירידה משמעותית בעבודה, ואפשר להגיד שלא תישאר לנו עבודה בכלל. עונת פורים נמחקה לנו לגמרי; מכשירי כתיבה כבר לא קונים בישראל. נשארנו רק עם צעצועים, ממש הכי בייסיק שיש. היום אפשר להביא לילדים דברים שנראים תמימים ויש בהם חומרים מסוכנים, פטליטים, שפוגעים בהורמון של הילדים, בלי תקנים, במחירים שאנחנו לא יכולים להתחרות בהם. כשאתה רוצה להביא דברים לפי הרגולציה של המדינה, עולה לנו יותר יקר. יקר פה גם בגלל הרגולציה. לא יקר פה רק בגלל הארנונה ובגלל השכירות. הכול יקר כאן, וקשה לחיות כאן. אני אוהב את המדינה שלנו, אני לא רוצה לעזוב את המדינה שלנו, אני לא רוצה לסגור את העסק שלי. פתחתי את העסק בגיל 23, הלכתי נגד כל הסיכויים. גדלתי באזור הכי קשה בעולם. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה לא טייקון. << אורח >> אלירן נומדר: << אורח >> ואני לא טייקון. אני שורד את היום. אני גם לא רוצה להיות טייקון. באמת, היו לנו החמש שנים הכי נוראיות שאפשר לבקש. בקורונה כמעט לא שרדנו. היה לי חבר בראשון לציון, הוא קרס. אדם עם חמישה ילדים, שהתגרש בגלל הקריסה הזאת. במלחמה הרבה חברים שלי קרסו. במלחמה באיראן הגיע קונטיינר לנמל חיפה ביום רביעי, וביום חמישי פרצה המלחמה, הנמל נסגר. אחרי שבועיים, כשנגמרה המלחמה, מביאים את הקונטיינר, אבל עם עוד 12,000 שקל. על מה? אחסנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תגיד תודה שזה היה בנמל ולא על האונייה, כי על האונייה היית משלם יותר. << אורח >> אלירן נומדר: << אורח >> יש סיכוי שזה היה במדינה אחרת וזה היה יותר זול. שילמתי 10,000 שקל אחסנה על המכונה, עוד 2,000 שקל איחור על הברזל על המכולה הריקה בגלל שהייתה מלחמה. למה? אטומים. זה שייך למדינה, ואין עם מי לדבר. על מי זה נופל בסוף? או עליי או על הלקוח, ואנחנו בוחרים לספוג את כל הדברים האלה. עוד דבר ועוד דבר ועוד דבר שוחקים לנו את הרווחיות, ואנחנו באמת בקושי שורדים. אני דורש שזה יעבור להצבעה במליאה. אתם חייבים לעזור לנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שירי, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני אגיד מילה. הייתי יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, וקיימנו שני דיונים בנושא התחפושות. לצערי, אין לנו מענה, במיוחד למי שמביא באופן פרטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא אחזור על כל מה שנאמר פה, ואני אגיד דבר אחד שבעיניי הוא עצוב, ממשלת ישראל לא סגורה בתוכה איך ומה אנחנו עושים, לפה ולפה. לא 150 דולר ולא 50 מיליון שקלים. אגב, מה שאמרת על 150 דולר שלא מגיעים לשום דיון, נכון גם ל-50 מיליון שקלים. בדיוק אותו הדבר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני אביא את זה לדיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שלא תביא להצבעה במליאה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא חשוב, אני אביא את זה לדיון. אגב, אנחנו אחרי דיונים רבים. רק שתבינו, בניגוד לזה, נעשתה עבודת מטה של שנה של הדרג המקצועי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש משהו כתוב? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> התשובה היא כן. אני אציג את הכול. הכול שקוף לכם. כמו ששיתפנו במה שטוב לאירופה, אנחנו נביא לכם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא ראיתי דוגמה אחת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לגיטימי לדרוש, התשובה היא כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נושא כזה, ויוקר מחייה באופן כללי ובטח בעסקים קטנים, נכון שהיה מתקיים דיון בראשותו של ראש ממשלת ישראל, שהוא יו"ר הקבינט החברתי-כלכלי, שנועד לאירועים כאלה. אבל אני שם את זה בצד. אני רוצה להתייחס למה שאמרתי לגבי אוהד, ולא ברמה האישית. שחצנות זה מתודה של עבודה, שבעיניי מאוד מאפיינת את הסיעה שלו. הם יודעים הכול, הם באים מהבית, והוא טייקון – לא ספציפית אתה. גם ה-state of mind של עסק קטן, וחוסר הבנה מה הרכיב שלו בכלכלת מדינת ישראל, מה הרכיב של עסקים קטנים בכלכלת מדינת ישראל, לבוא לומר להם שהם טייקונים? הוא לא אדם טיפש, אפילו משכיל, חכם, אבל שחצנות זה לדעת שאתה יודע יותר טוב מכולם. זה לדעת בלי עבודת רקע ובלי להיפגש איתם, מה ההשלכות של הצווים האלה. זה לא להתייחס לרכיב המיסים – לארנונה, לחשמל ולכל הרגולציה. זאת עבודה שנובעת משחצנות, אני ואפסי עוד. אנחנו יודעים הכול. וזה מאוד מאפיין את שר האוצר. מאוד מאפיין אותו. יש לנו נקודות מפגש איתו לאורך שלוש השנים האלה, והוא מעולם לא ישב ככה. מעולם שר האוצר לא ישב בדיון בוועדת הכספים. לא משנה. ועשינו שמונה דיוני תקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. הוא ישב, אבל לא הקשיב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בתקציב הראשון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שר האוצר היה פה, לא נתנו לו לדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלי, אתה תהיה הוגן, אני לא הוגן. תאמין לי, אם הוא היה מקבל את מה שאנחנו אומרים והיה יושב, תאמין לי, זה גם היה נרגע. אני חושב שזאת שיטת עבודה, וזה מאוד מאפיין גם את הסיעה וגם את המשרד שלו. לא את המשרד באופן מקצועי, אלא את הצורה שבה הוא מנהל את הדברים. בעיניי, האירוע הזה לא חיובי, ובטח אם מאשרים את זה, צריך לתת הקלות לעסקים הקטנים. כי אם הם לא יהיו, אנחנו לא נהיה. מי שמשלם את המיסים ואת המשכורת שלנו, זה הם. נקודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לגמרי. עודד, בבקשה. חבר'ה, אני רק מבקש דבר אחד, לא לחזור על דברים שנאמרו. אני רוצה להגיע לרשות המיסים, אני רוצה לשמוע את העמדה המקצועית שלהם בסיפור הזה, וזה דבר סופר-מהותי. יהיו גם שאלות שירצו להפנות אליהם. לכן, אם וככל שיש נקודה שעד עכשיו לא הערנו, בבקשה. אבל אם זה לחזור על אותם דברים, אז לחשוב טוב אם זה נכון. בבקשה. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> אני בעל עסק אופנה למעלה מ-30 שנה. קודם כול, תודה רבה שהגעתם לשמוע אותנו. כשעבר הפטור אתם חייבים להבין מאיפה התחיל הפטור הזה. הייתה מחאת האוהלים, הקימו את ועדת טרכטנברג, פרופסור דגול, ואדון טרכטנברג, החליט שבעלי עסקים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא היה מרצה שלי. הוא מרצה ענק. מבחינת מרצה, הוא מרצה ענק. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> אבל פה הוא פספס. הוא אמר שיוקר המחייה זה בעלי העסקים החזירים שמרוויחים המון. אני רוצה לשאול אתכם, אנחנו יוקר המחייה? אנחנו, האופנה, 2% מסך הקניות של משפחה ממוצעת. איך אנחנו אחראים ליוקר המחייה? תטפלו באמת בבעיות האמיתיות – דיור, מזון. היום אתה הולך לסופר, אתה מפחד להיכנס. תטפלו בזה, תטפלו במגזר הציבורי השמן. תטפלו. שליש מהם מיותרים. תחסכו 60 מיליארד שקל בשנה, ופתרתם את כל הבעיות. מי מטפל בזה? אף אחד. לפני שבע שנים זיהיתי ראשון את הבעיה ויזמנו מחאות בדרום תל אביב, אולי שמעתם. הפגנות, שריפת צמיגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סביב העבודה על המטרו? << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> כן, בדרום תל אביב. את ההפגנה הראשונה של העצמאים יזמנו שם, ואני הייתי בין היוזמים. הייתי גם עם השולמנים ביותר מ-100 הפגנות גם עם אורן. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> לפני שעברתי בחזרה לליכוד. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> לא משנה. לנו לא היה את גפני שישמור עלינו, וגם היום, למה שר האוצר נופל עלינו? כי אין לנו גפני פה, מישהו שישים לו ברקס. אין לנו אבא ולא אימא. בפרסית אומרים – ביבבא, ביננא, כלי אבא ואימא. יתומים. יש מושג כלכלי טכנולוגי שנקרא חדשנות משבשת. זה מושג שמדבר על חידוש טכנולוגי שפוגע בשווקים המסורתיים. זה קיים בקניות באינטרנט, זה קיים ברכבים חשמליים, באופניים חשמליים, וזה פוגע. אתם, המנהיגים, חייבים להקים צוותי חשיבה איך פותרים את זה. הסינים מתכננים לטווח ארוך – 10, 20, 30 שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם ישראל. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> ממש. פה יש בחירות בכל ארבע שנים, יש לנו שר אוצר שרוצה לעבור את אחוז החסימה, ומחליט החלטות הזויות. הסינים מתכננים לטווח ארוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנא, ההיסטוריה של הסינים ומה הם מתכננים, הכול טוב ויפה, זה לא מעניין אותי מה הם מתכננים. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> לא, זה כן מעניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> אני אסביר לך למה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא. תהיה איתי, בבקשה. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> אבל אדוני, אתם פוגעים בעסקים הקטנים קודם כול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, תקשיב לי. תקשיב לי, בבקשה. אם אתה מעוניין להמשיך לדבר, אני מבקש שתקשיב לי. יש עוד אנשים שרוצים לדבר, ועוד לא הגענו לעמדה של רשות המיסים. אני לא באתי לשמוע הרצאות בנושא כל מיני דברים כאלה. יש פה מקום נקודתי אחד – העלאה של הפטור מ-75 דולר ל-150 דולר. לצורך העניין הזה אני לא צריך להבין מה הסינים מתכננים כי לא מעניין אותי מה הם מתכננים. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> בוא אני אסביר לך מה הולך לקרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> אני הולך לסגור את העסק שלי בעוד חודשיים, ואיתי עוד 70-60 לקוחות שלי, בעלי חנויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, זה רלוונטי. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> ואז, מי יישאר? הגדולים. ואחרי הגדולים מי יישאר? גם הם לא יחזיקו מעמד. הסינים ישתלטו על כל העולם ויעלו את המחירים שלהם. זה התכנון שלהם. קשה להבין את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. על זה אין מחלוקת. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> בשנות ה-80, תעשיית הפלדה בארצות הברית העבירה לסין. היום יש 42 מיליון מקבלי קצבת ביטוח לאומי בארצות הברית, כי הם ויתרו על העסקים הקטנים. כל התעשיות, הקמעונאות, וכו'. בקורונה היינו החיילים הכלכליים שלכם. אנחנו לא קיבלנו פיצויים, ואמרתי את זה לראש הממשלה בנט בזמנו. אמרתי: אתם השארתם אותנו, אנחנו החיילים הכלכליים שלכם. השארתם אותנו פצועים ומדממים. עכשיו בא שר האוצר ודוקר אותנו גם בגב. פשוט מאוד. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> בנט לא נתן פיצויים, הליכוד נתן. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> עוד דבר קטן. השאה הפרסי נפל בגלל שאנשי הבזאר הפנו לו עורף והצטרפו למחאה. אני אומר את זה פה לכל חברי הליכוד, אנחנו אנשי העסקים, בעלי העסקים הקטנים, חנויות הרחוב, אנחנו אנשי הבזאר. אם אנחנו סוגרים, אנחנו נתחשבן איתכם בבחירות הקרובות. שמעתם את זה, אנשי הליכוד במיוחד, חברי הכנסת של הליכוד? אני מעריך אתכם מאוד. הייתה ברית היסטורית בין הליכוד של מנחם בגין, שמחה ארליך, שמיר, ואני הצבעתי להם. הייתה ברית איתם ועם בעלי עסקים ש-80% מהם עדות המזרח. אבל אתם באים עכשיו ופוגעים, דוקרים אותנו בגב. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> סמוטריץ', לא הם. << אורח >> עודד יום טוב בבאי: << אורח >> סמוטריץ' הורס את הליכוד. פשוט מאוד, אתם לא מבינים את זה? הוא הורס את הליכוד, הוא הורס את המצביעים של הליכוד, את כל בעלי העסקים. 65,000 איש, 400,000 איש שמתפרנסים מענף הקמעונאות. אל תזלזלו בנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אף אחד, בטח מהיושבים פה, לא מזלזל בכם. חברת הכנסת פרקש, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשתדל להוסיף על מה שנאמר. אני רוצה להצטרף להערות על הדרך, לעשות כזה מהלך בלי שיתוף של שר רלוונטי, בלי דיון נאות והבחנה של הדברים האלה. אני צריכה להגיד שאחרי שלוש שנים שלא מטפלים ביוקר המחייה, ויושבים הנציגים של השר ואומרים בפה מלא שזה רק פלסטר, זה לא מטפל בבעיה, הייתי מצפה לראש ממשלה שמטפל בבעיה אחרי כל האתגרים של המלחמה. אני מודה שהיו פעמים שחשבתי בעצמי על הצעד הזה, למשל כשחשבתי על תוכניות הממשלה, על יוקר המחייה, איך משתמשים בכלי הזה כדי לעודד תחרות. על פניו, צריך לעשות את זה במוצרים שבהם יש כשל שוק מובהק – חיתולים, משחות שיניים. כשאתה מדבר על קבוצות, חברות גדולות וגושי חברות, שיש להם כוח שוק של למעלה מ-70% במוצרים מסוימים, ואז תטפל גם בטייקונים באמת ותייצר כוח מניע למשהו. התחושה פה היא שזה פוגע בעסקים הקטנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעיקר בקטנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודעת אם בעיקר, ולא כל החוכמה אצלי. אני עוד לא יודעת. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> בעיקר, בעיקר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן, אני אשמח לשמוע את ההתייחסות לשאלה מה העמדה המקצועית של רשות המיסים. האם לא היה ראוי לדייק את זה? האם לא היה ראוי לחשוב על פיצוי לאותה שכבה, אני לא יודעת אם זה מעמד ביניים מבחינת עשירונים, פיצוי לעסקים ממש קטנים. לחשוב על משהו שיכול לתמוך את המהלך הזה. אלה השאלות שלי מבחינת הדיוק. שר הכלכלה, אני רוצה לשאול אותך איך דבר כזה לא עולה לראש הממשלה? איך הדבר הזה הגיע למצב כזה? אתה יודע, צריך לעבוד ביחד בממשלה, לשבת עם שר האוצר ולחשוב על הדבר הזה, שיש בו רק תועלות, ולמנוע פגיעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אילן זיגדון, מדויק, בבקשה. << דובר >> אילן זיגדון: << דובר >> הקשבתי אתמול לנאום מדהים של ראש הממשלה. ישבתי והקשבתי בשקיקה לכולו, ונהניתי. עד שהוא הגיע לשלב שבוא הוא החמיא לשר האוצר סמוטריץ'. זה שבר אותי. אני רוצה לשאול אותך שאלה, חנוך, כאדם שמכיר את ראש הממשלה באופן אישי, וגם אותך, שר הכלכלה ניר ברקת, ראש הממשלה מודע לביזיון הזה? לזה שסמוטריץ' הולך ומחלק קופונים למצביעים, על חשבון האנשים האלה? אני מסעדן, ובי זה פחות או יותר לא פוגע. אני יודע שאני אשלם על זה בדרך אחרת. אני באמת רוצה לשאול, האם ראש הממשלה שלנו, האיש היקר הזה, יודע שסמוטריץ' הוא הפרזנטור של יוקר המחייה במדינת ישראל? ואם אנשים מרשות המיסים הולכים לדבר בעד זה, האם הם באמת מאמינים במה שהם הולכים להגיד? זאת הזיה אחת מוחלטת כל הסיפור הזה. אני אשמח לתשובה על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני אשתדל לקצר. ראשית, אני באמת מזדהה עם הכאב והחשש הגדול שלכם. באתי לפה כדי להזדהות עם הכאב ועם החשש, אבל כדי שנראה את התמונה המלאה, צריך להגיד במקרה הזה שיש שני צדדים למטבע. צריך להגיד אותם, צריך לראות את התמונה המלאה. אין ספק שיש אזרחים מסוימים, ואני לא יודע בדיוק מה ההיקף שלהם, שייהנו מההטבה הזאת. גם אם נוריד את המגזרים – ערבים, חרדים שפחות משתמשים, גם מבוגרים, ואני מניח שיש עוד הרבה שלא משתמשים בקניות מקוונות, אבל יש צעירים יותר שמשתמשים וקונים. אני גם לא מדבר על כאלה שקונים פעמיים-שלושה בשנה. גם אתם לא מדברים על זה. אתם מדברים על אלה שהולכים להפוך את הקנייה שלהם בחלק הגדול, בצורה מקוונת או ביבוא אישי. אין ספק שהם קונים את זה לא רק בגלל הפער של 18%, אלא בגלל פערים יותר גדולים שיש בין אותו מוצר לבין מוצר ישראלי. זה לא רק פער של 18%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת הטענה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> נכון, ובגלל זה אין צורך בפטור. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הארנונה כאן יותר יקרה, ויש עוד הרבה דברים, גם השכר. אין ספק. צריך להגיד על השולחן וחשוב להגיד את זה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אמרנו את זה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לפי המסמך של הכנסת, זה 850 מיליון שקל, ואנחנו אומרים שעכשיו זה יהיה עוד מיליארד שקל, זה מיליארד שקל שמגיעים לציבור. הצד השני של המטבע, וזה חלק מאוד מאוד חשוב, הוא שכאשר מורידים מע"מ ורוצים להוריד את יוקר המחייה, אף אחד לא נפגע מהעסקים. במקום 18%, זה 17%. אבל כשבאים לקחת את הכסף הזה, לוקחים אותו מאנשים אחרים. יש מישהו שנפגע מהעניין הזה, וחשוב מאוד להגיד את זה. אתה בא לציבור שלם, שאתה רוצה לתת לו הטבה מסוימת, אבל מצד שני זה על חשבון העסקים. זה מגיע מאיזשהו מקום. האנשים שנמצאים פה סביב השולחן, רובם כאן כאלה שצריכים הגנה. גם אלה שבאים להגן על החקלאים, באים מאותה סיבה, שהם לא מקבלים פיצוי. בסופו של דבר צריך לייצר מנגנון. גם נציגי העסקים בלשכות המסחר וכל מי שמייצג פה את כולם, ממקדים את זה בעסקים הקטנים. גם האוצר וגם רשות המיסים יודעים איזו חשיבות יש במגזר הכלכלי לשמר את העסקים הקטנים. לתת הגנה לציבור העסקים הקטנים – אשפר לייצר מנגנון שייתן את זה. לכן, כשהולכים לכזה מהלך שטוב לציבור מסוים, אבל פוגע פגיעה קשה, פגיעה קריטית – אין לי ספק. הדברים לא נאמרו כאן רק מהשפה ולחוץ. יש אנשים שדיברו מדם ליבם, ובאופן אמיתי. אנחנו גם לא צריכים להיות כלכלנים גדולים כדי להבין את הדבר הזה. לכן, אני חושב שהדרישה שלנו צריכה להיות מאוחדת, שדבר כזה יבוא עם מנגנון הגנה לאותם עסקים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני, תציג את עצמך. << אורח >> אליהו הולנדר: << אורח >> אני הבעלים של קבוצת חברות שנקראת פלאנט, ואני מה שמוגדר בחדר הזה עסק בינוני. קודם כול, אני רוצה להגיד תודה לך, היושב-ראש, על האפשרות לבוא ודבר פה. אני רוצה להגיד תודה רבה לחבר הכנסת אלי דלל שתומך בנו מהיום הראשון, אני רוצה להגיד תודה רבה לשר ניר ברקת, שבא לכאן, ואני רוצה להגיד תודה רבה גם לאנשים שדיברתי איתם אתמול מש"ס, ולרב מקלב שהגיע לפה. אני רוצה להודות לכם שאתם עומדים איתנו ומקשיבים לנו ותומכים בנושא הזה. העסק שלי מעסיק עשרות אנשים, והוא מתחלק לכל הרבדים שכולנו נוגעים בהם. אני ספק של 200 עסקים קטנים במדינת ישראל, מאילת ועד קריית שמונה, של מותגים בין-לאומיים בתחום אקססוריז, שעונים, תכשיטים, תיקים, חגורות, ארנקים וכובעים של מותגים בין-לאומיים. יש לי רשת חנויות בזכיינות, וגם הזכיינים שלי הם בסופו של דבר עסקים קטנים. גם הם מתפרנסים מהיכולת שלהם למכור לצרכן הישראלי. יש לי עסק שעובד בפלטפורמות סחר בחו"ל. מישהו דיבר פה על אמזון, ואני מוכר באמזון ב-12 מדינות בעולם הרבה מאוד שנים, ואני מכיר את נושא הסחר וכל הרגולציות. מה שתומך בעסק שלי זאת טכנולוגיה שפיתחנו בארץ, ומתעסקת עם כל הרגולציות שיש באירופה ובארצות הברית בין מדינות. כשהיה ברקזיט, היינו צריכים לשנות את כל המערכות שם בגלל נושא המע"מ. אף מדינה באירופה לא הייתה מוכנה לוותר על המע"מ שלה, וגם בתוך גוש היורו – אנשים לא יודעים את זה – יש הבדלי מע"מ בין המדינות. כשאמזון מוכרת ומעבירה ממחסן במדינה אחת למדינה אחרת, המדינה לא מוותרת על אחוז או שניים, אלא מתעקשת לקבל אותם. בגלל שאנחנו מתעסקים עם מותגים בין-לאומיים, הרגולציה של 3 יורו, שהשר הזכיר, נוגעת לנו פחות, כי אנחנו מקבלים את הסחורות בתוך אירופה. אני רוצה לגעת בכמה אספקטים, גם עסקיים, ואיך הם פוגעים במדינה. אני רוצה להתחיל דווקא מפלטפורמות סחר בין-לאומיות. יש לי אתר בארץ. אני עובד גם עם טרמינל X, אני עובד עם KSP ויש לי אתר משלי. אני עובד עם כל האתרים בישראל. לפני שבאתי לפה קיימתי ישיבה, ונושא הישיבה התחלק לשניים: כמה יעלה לי להביא את המוצרים שלי לקפריסין או לירדן, במקום להביא אותם לארץ, ואת העובדים שלי בארץ אני אפטר. כל הזמנה שתבוא – אם אני מספק אותה עם הדואר, זה יותר זול; אם עושה אותה עם DHL, זה יותר יקר. תוך 48 שעות זה נמצא אצל הצרכן הישראלי. הזכות הכי גדולה שהקדוש ברוך הוא נתן לי בעולם הזה, זה לפרנס משפחות. אני יכול להגיד לכם היום כמה ילדים אני מפרנס, ואני רואה בזה את הזכות הכי גדולה שיש לי. אני איאלץ לפטר עובדים, ואני אומר לכם שכל עובד שאני מפטר, אני יושב ובוכה. יושב ובוכה מדם ליבי, לא בוכה סתם. הולך הביתה ובוכה בדמעות. דמעות. כשהסיפור הזה עלה, פניתי לחברי הכנסת החרדים, פניתי לחברי הכנסת מש"ס. אני מכיר את חלקם, חלקם חברי ילדות שלי. אמרתי להם: אתם גורמים לי לפטר משפחות עם ילדים. אתם לא מבינים מה אתם עושים אם רק 5% מהמחזור שלי יירד, 5%. העסק שלי עושה 150 מיליון שקל וזה 7.5 מיליון שקל. תתרגמו את זה. כדי שאני אהיה ב-brake even, באותו מקום שאני נמצא היום. אני יושב ואני חושב כמה עובדים אני צריך לפטר. יש עובדים שעובדים אצלי 15 שנים. הממוצע של השנים שאנשים עובדים אצלו הוא 17-16 שנה. אני מכיר את הילדים שלהם, אני סנדק של חלק מהנכדים שלהם. אני צריך לפטר אותם? על מה? על מה? על מה? יש לי חמישה נכדים ואני עוזר לילדים שלי. אם זה היה עוזר להם בבית, ביום-יום, לחיתולים, לאוכל, לסימילק, הייתי אומר לכם, תעשו את זה. אני אסבול, בשביל המדינה אני אסבול. אין בעיה. אבל זה לא באמת עוזר להם. אם אני אוציא את העסק שלי לחו"ל, אני אדפוק את המדינה. אני לא אשלם פה מס הכנסה – המדינה תיפגע מזה; העובדים שלי לא יהיו – המדינה תיפגע מזה המע"מ לא יהיה – המדינה תיפגע מזה. מי ירוויח מזה? אותו אתר סחר שכבר דיברתי עליו. יש אתר בגרמניה, שנקרא Zalando. אני עובד איתם ופניתי אליהם. אמרתי להם, תקשיבו, אני מביא לכם קבוצה של 200 מותגים ישראלים, 300 מותגים ישראלים. הם יבואו אליכם כקבוצה, תפתחו לי האב. אני לא מבקש מכם כלום. תפתחו לי האב במחסנים שלכם, יש לכם את שירותי הלוגיסטיקה הכי טובים בעולם. תנו לי האב לישראל. ההאב הזה יספק את כל הדברים האלה לפה, ואני דופק את המדינה שלי. כל הילדים שלי בצבא, אני באופן אישי חזרתי למילואים בגיל 60 כי המדינה צריכה אנשים. אתם רוצי לפגוע בדבר הזה? אני בן הציונות הדתית. סיפרתי אתמול לרב מקלב ולחבר הכנסת אזולאי, שיש לי אח שגר בבני ברק בכולל פונוביץ', והוא לומד שם בישיבה. כל האחים שלי, כולנו שירתנו בצבא, חלקם קצינים. אח שלי בן 57 מתחיל ביום ראשון הקרוב חודשיים מילואים. הוא חי"רניק בחטיבת אלכסנדרוני, מהוותיקים. אנחנו משפחה שסבא שלי עלה יום אחרי הקמת המדינה והוא היה מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה בממשלה הזמנית. אנחנו משפחה שמוכנה למות בשביל המדינה הזאת. אתם הולכים ופוגעים. בני הציונות הדתית, הסיעה של השר סמוטריץ', אני הולך עם כיפה סרוגה. הם באים והולכים. הם לא נמצאים פה כדי להקשיב לי. אני רוצה להיפגש איתו, אני רוצה להיפגש עם השר סמוטריץ'. אני בוגר ישיבת הסדר, למדתי בשילה, בשטחים. אני רואה מה הוא עושה שם, אני מסיר בפניו את הכובע. אבל מה אתה עושה לנו? מה אתה עושה למשפחות? כולם פה מדברים על עסקים, ואני רוצה להגיד לכם משהו. עסקים זה אנשים, עסקים זה בני אדם. עסקים זה ילדים שנמצאים בבית שלהם, וצריך לפרנס את הילדים האלה. אני הולך לפטר עובדים ואני אומר לכם, אני בוכה מזה, בוכה. לא צוחק שאני בוכה. אני יושב ובוכה. אני מכיר את הילדים שלהם, אני יודע שהם הולכים להיות מובטלים. יושב פה מישהו ואומר, ככה, קחו את הדבר הזה. מאיפה זה? זאת ערלות לב. זה לא להסתכל על הבן אדם הקטן. זה לא להסתכל על בעל עסק שישב פה, יניב. אני לא מכיר אותו. הייתי פעם בתחום ענף הצעצועים, ואמרתי את זה לחבר הכנסת טל שיצא קודם. לפני הרבה שנים הייתי יבואן של ברבי, של פישר פרייס, של לגו, של כל הדברים. הייתי מנכ"ל חברה בקונצרן כלל. אמרתי לו, אני סיפקתי להורים שלך צעצועים באילת. יש לי זכיין באילת. אני מבטיח לך שאם אתה הולך הביתה ומספר להם את הסיפור הזה, אני מכיר אותם, הם לא יסכימו עם מה שאתה עושה. אתה רוצה לייצג את השר סמוטריץ'? שיביא את השר סמוטריץ' אליי, שידבר איתי כאנשים שגדלו באותו מקום. עניי עירך קודמים – אנחנו גדלנו על זה. אנחנו דואגים לאנשים שגדלו פה במדינה. אנחנו הולכים ומוותרים על זה? על מה? אני לא רוצה לדבר על שיקולי בחירות, אני רוצה לדבר על בני אדם, אני רוצה לדבר על משפחות, אני רוצה לדבר על ילדים. אני רוצה לומר שאין בזה שום היגיון עסקי. כלום. אפס היגיון עסקי. זה רק לוקח 5-4 מיליארד. אני רוצה להגיד לכם משהו. ראיתי אתמול את ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מדבר. אני אומר את זה פה בגלוי. הפלטפורמה היחידה שאני פעיל בה, היא לינקדין וראש הממשלה בנט מעלה בלינקדין כל מיני סרטים. אין סרט שהוא מעלה ואני לא נכנס בו, ואני אומר את זה. אני בן הציונות הדתי, והוא אכזב אותי והוא פגע בי. אבל אם תראו על מה הוא מדבר – על זה הוא מדבר. על מה הוא תוקף אותנו, האנשים שנמצאים בצד הזה של המפה הפוליטית, על מה הוא רוכב? הוא רוכב על הדבר הזה, הוא רוכב על זה שאנחנו לא דואגים לאנשים. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אבל כשהוא היה ראש ממשלה הוא לא עשה. << אורח >> אליהו הולנדר: << אורח >> הוא לא עשה כלום, ואני עונה לו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די, די, זה לא משנה. אנחנו לא עוסקים כרגע בדיון פוליטי. << אורח >> אליהו הולנדר: << אורח >> זאת לא הנקודה הפוליטית, אני לא נכנס לקטע הפוליטי. אני לא נכנס לשאלה מי הולך לעשות מה. זה לא האישיו שלי, אני לא פוליטיקאי. אבל אני רוצה להגיד לכם שבסופו של דבר יושבים אנשים בבית ויהיו אנשים שיסתכלו על זה. יש לי שמונה ילדים, ברוך השם, הם שומעים אותי מדבר ממר ליבי. העובדים שלי שומעים אותי. העובדים שלחו לחלק מכם סרטים, ישבו ושלחו לכל חברי הכנסת את הסרטים. אלה העובדים שלי. עזבתי את הכול ואמרתי להם: תעשו את זה, זה בשביל העבודה שלכם, זה בשביל הפרנסה שלכם, זה בשביל החברים שלכם. אני רוצה לבקש מהוועדה משהו, אנחנו כנראה לא נסתדר עם שר האוצר, כי הוא לא רוצה להיפגש איתנו. אני לא מכיר את שחר הרבה שנים. אני מכיר את הבעלים של החברה, ואת שחר לא הכרתי. שחר מייצג עשרות אלפי אנשי עסקים קטנים, משפחות קטנות. לא טייקונים. הוא לא בא לפה כטייקון, והוא לא בא לפה כנציג של בריל. לא שהוא טייקון, אבל הוא לא בא לפה כנציג שלהם. הוא בא לפה כנציג של אנשים שמנסים לשרוד. אנחנו עברנו קורונה, עברנו מלחמה. עברנו ריביות. אתם יודעים מה זה להיות ממונף? אני יודע שהשר ניר ברקת לא יודע מה זה. ברוך השם, אני שמח בשבילך, אני מפרגן לך. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הייתי פעם. << אורח >> אליהו הולנדר: << אורח >> היית פעם. אם מותר לי להגיד לך, השר, אני משלם בשנה 8 מיליון שקל ריביות, ואני לא מדבר על החזרים לבנקים. 8 מיליון שקל ריביות. אני שילמתי 4 מיליון לפני שלוש שנים. כל הרווח שלי הולך לבנקים. אני צריך להתמודד עם זה, ואני מחזיק את זה בציפורניים שלי. אנשים פה מחזקים בציפורניים שלהם עסקים קטנים. בציפורניים. אנחנו לא טייקונים, אנחנו לא מיליארדרים, אנחנו לא אנשים עשירים. אני באופן אישי פועל בשביל הזכות שהקדוש ברוך הוא נתן לי – לפרנס משפחות. לראות את הילדים האלה ולפרנס אותם. זאת הזכות שנתנו לי, ואני לא רוצה לפגוע בזכות הזאת. הדבר הזה הולך לפגוע בעובדים, תודה רבה לכם. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. קרויזר, יש לך משהו לומר? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> שאלה אחת לפני שעוברים לאנשי האוצר, ולא הייתי פה בתחילת הדיון. בסוף הכסף הזה ו"ההטבה" הזאת לאזרחים, שהיא מבורכת. כל הטבה וכל מלחמה ביוקר מחייה, כשלעצמן ככותרת, בלי שניכנס לדקויות, הן דבר מבורך. בסוף זה כסף שיוצא מהעסקים הקטנים כאן במדינת ישראל, ותהיה פגיעה. מעבר לפגיעה האנושה, פיצוי ואיזון ומה שיגיע מבחוץ – בוודאי שההשוואה צריכה להיות באותה מידה כלפי אלה שמייצרים כאן בפנים, ולשים אותם ב-fare fight, שיתמודדו עם המהלך הזה, אבל בצורה הגיונית ושווה, כי הם לא עומדים באותם תנאים, ותהיה העדפה לאלה שיביאו את הדברים מבחוץ. השאלה היא האם נלקחו בחישובים הכספים שיוצאים החוצה והפגיעה במשק הישראלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תכף נשאל את אנשי רשות המיסים מה עמדתם המקצועית. אנחנו לא יודעים כלום. בשיחות שהיו עם נציגים של שר האוצר, הבענו באופן פומבי כמה וכמה פעמים את העובדה שאנחנו לא חושבים שנכון לעשות את המהלך הזה, ושכל האירוע הזה לא ראוי. אבל שר האוצר החליט. יש לו סמכות, הוא בא, הוא חתם על צו וגמר את האירוע. במקום שהדיון הזה ייערך לפני שעושים צו, ואז לא צריך את כל הריבים האלה בפנים, כדרכו, שר האוצר החליט לעשות מהלך כוחני. יש לנו כלי פרלמנטרי שאנחנו רוצים להפעיל, כדי להיות בטוחים שלפני שעושים צעד כזה, שאנחנו חושבים שהוא מזיק, לפחות תהיה אפשרות לכלל חברי הכנסת במליאה להצביע על האירוע הזה כפי שהם חושבים, ולא באיזושהי החלטה שרירותית על פי צו, גם אם יש לו סמכות לחתום על הצו. רשות המיסים, שמעתם את כל הדברים, ואני אשמח לשמוע את עמדתכם המקצועית בנוגע לכל הסיפור הזה. אני מוכרח להודות שאני חולק קצת על מה שאמר הרב מקלב, כי אם אני צריך לייצר מנגנון פיצוי לעסקים או הגנה לעסקים שנפגעים כתוצאה מהדבר הזה, אז בואו נוותר על האירוע ואז לא צריך מנגנון פיצוי, לא הגנה ולא שום דבר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי, בהנחה שהגזרה יצאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל היא עוד לא יצאה, זה בדיוק העניין. בבקשה, רבותיי. << דובר >> מני הסה: << דובר >> שלום, אני יועץ מנכ"ל רשות המיסים, ונמצאים פה נציגים מאגף תקציבים, מהכלכלן הראשי. אני אומר כמה דברים היסטורית, כי עלו כאן כמה דברים. הפטור הזה לא הומצא עכשיו. הוא מלווה אותנו כבר משנות ה-70. כשהסתכלנו על ההיסטוריה שלו, ראינו שבכל 10-7 שנים מגיעה איזושהי בקשה כזאת, איזושהי דרישה מכל מיני שיקולים. בעבר השיקולים היו קצת אחרים, קצת התעדכנו, אבל לאורך השנים רואים עלייה בטווחים האלה. אני מזכיר שגם סביב הדיונים בוועדת טרכטנברג בשעתו – גם ועדות המזון ואחר כך יוקר המחייה וכל הדברים שהיו מסביב – הנושא הזה עלה, ואפילו בסכומים הרבה יותר גבוהים. יש כאן הרבה פנים מוכרות וכולם מכירים את זה. דיברו אז על השוואה בין אנשים שיוצאים מישראל עם 200 דולר, כי מי שיוצא לחו"ל יש לו יכולת לצאת, וזה לא אומר שהוא צריך לקבל פטור. הדבר הזה רוסן אחרי זה, והסכום עלה אז מ-50 דולר ל-75 דולר. באופן כללי, בדברים האלה, ואני אומר את זה באמת בזהירות, רשות המיסים נמצאת בדרך כלל בשיח שוטף יום-יומי באופן טבעי, באופן חודשי. גם הארגונים שיושבים פה, כולם נמצאים איתנו בשיח שוטף יום-יומי. כל עסק נמצא איתנו בשיח חודשי, שנתי וכו'. גם חברי הוועדה פה. זה משהו מתמשך והולך כל הזמן. אנחנו בסוף גורמים מקצועיים בתוך עולם מאוד מאוד רחב, וגם כוחנו מוגבל. היכולת שלנו להשפיע – מיסים זה כלי תומך, עולם מאוד מאוד רחב. הוא לא עומד ואין בלתו. אמרו כאן גם חברי הכנסת, שהכלי הזה בסוף לא יכול לעמוד בפני עצמו. הוא יכול אולי להיות עזר למערך שלם של מדינה, של ממשלה וכו'. בהקשר הזה, יש בסוף איזשהו מספר. תיקח מספר כזה או אחר, אני לא חשוב שיש מספר מנצח. יכול להיות שההיבט הבינארי של כן או לא בכלל פטור כזה, אם קיים בעולם, התחיל כאן בשנות ה-70. הוא קיים עשרות שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא היה אז אינטרנט. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אם תוכל להגיד בהגינות מה עמדת הרשות לאורך כל השנים, כולל עכשיו. תהיה הוגן והגון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא. נציגי רשות המיסים, לפחות ככל שאני נוכחתי, תמיד הוגנים, תמיד הגונים. זאת לא שאלה בכלל. אני מבקש לתת להם לסיים, ולא לקצר להם את הדברים. הם ישבו פה שעתיים, פחות או יותר, והקשיבו לכולם. אני מבקש לתת להם להביע את עמדתם המקצועית כמו שצריך. בבקשה. << דובר >> מני הסה: << דובר >> תודה. בכל זאת, אני אומר על זה מילה, וכולם כאן גם מהנהנים. כמו שאמרתי, אנחנו נמצאים בשיח שוטף ויום-יומי עם כל הארגונים שיושבים. בסוף יש כאן איזשהו מספר. השר קיבל החלטה על מספר, ואני חושב שהוא יותר נכון. זה יכול היה להגיע למספר כזה או למספר אחר. אני חושב שהטיעונים שעולים כאן הם בעיקר האם כן או לא בכלל בעולם. הטיעונים נכונים גם ל-10 דולר, גם ל-75 דולר וגם ל-150 דולר. ההחלטה הזאת התקבלה בסוף דווקא על המספר הזה, וברור שיש כאן הפסד הכנסות ממיסים כמו שקורה בהרבה מאוד הטבות. תמיד כשנותנים הטבת מס, יש הפסד הכנסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מקור להפסד הזה? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> היושב-ראש, ברשותך, אני רק שאלה. האם אתה יכול להתייחס לשאלה האם המס הזה יכול להיות מוטל - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני לא הבנתי מה העמדה שלו. לא הבנתי מה העמדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברים, אני מבקש שתרשמו את השאלה. הוא יסיים ואז יהיה אפשר לשאול אותו שאלות. בבקשה. << דובר >> מני הסה: << דובר >> בסופו של דבר, כשקובעים את זה לכאן או לכאן, תמיד יש הפסד הכנסות בכל הטבת מס שנותנים, בטח כשממקדים אותה למקום כזה או אחר. תמיד מישהו משלם ומישהו מקבל. לא תמיד החלוקה הזאת נעשית בצורה מדויקת, ושוב, זה מחיר בכל הטבת מס שנותנים, והיא קיימת גם כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם נועצו בכם לפני זה, או שקיבלתם את זה? שר האוצר יכול לממש מדיניות. יש שר אוצר שחושב מדיניות X, חושב מדיניות Y, והוא יכול לממש אותה במסגרת הפרורגטיבה שיש לו. השאלה שלי היא מבחינת ההליך, האם התרשמתם שהיה איזשהו תהליך מובנה של חשיבה, של דיונים? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> עבודת מטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזשהו דיון רוחב שהתנהל במשרד האוצר, והזמינו אתכם אליו? האם אמרו: תקשיבו, יש לנו פטור כזה, אנחנו חושבים להכפיל אותו. מה אתם אומרים? איך זה ישפיע? היה משהו כזה שאתה מודע לו? << דובר >> מני הסה: << דובר >> בגזרה שלנו, של רשות המיסים, התקיים דיון עם שר האוצר. ניתחנו את השוק כפי שהוא עכשיו. צריך להגיד שבסחר מקוון בכלל, בדואר שמגיע, הנתונים שיש לנו הם נתונים אחרים מהנתונים המדויקים שקיימים בסחר החוץ של היבואנים, כמו אלה שיושבים כאן ועושים את זה בעצמם. באופן טבעי, כמות החבילות שם עצומה, והדיווחים שם – מה שאנחנו יודעים, אנחנו יודעים; מה שאנחנו לא יודעים, אנחנו לא יודעים. אלה באמת היקפים עצומים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> האם העמדה של רשות המיסים הייתה נגד המהלך? << אורח >> מני הסה: << אורח >> עלו שלל טיעונים בדיונים האלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני יודע. דיברתי עם אחד האנשים הבכירים ברשות המיסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חלק מהעניין של דיונים פנימיים, חבר הכנסת דלל, זה להשאיר אותם פנימיים. המטרה היא לא להוציא החוצה כל דיון פנימי. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני בן אדם אינטליגנטי, לא הבנתי מה העמדה. באמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, רגע, עוד לא סיימנו. רגע. האם אתה רשאי או רוצה או מעוניין או יכול – איזה איזו מילה מתאימה – למסור את עמדתכם המקצועית כפי שהובעה בדיונים האלה? << אורח >> מני הסה: << אורח >> כפי שאמרתי, בדיונים השתתפו כל מיני גורמים, עלו הרבה טיעונים בכל מיני כיוונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הטיעון הכי חזק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, הבנו. תודה רבה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> העמדה שלהם בחוק ההסדרים 2024 הייתה לבטל את הפטור, עם עבודת מטה של ערן יעקב, שהוגשה לשר האוצר, ושר האוצר רצה לאמץ אותה. זאת העמדה הרשמית. זאת העמדה האמיתית שהייתה אנחנו היינו שם וראינו את זה מול העיניים שלנו, את ערן יעקב נלחם כדי לבטל את הפטור הזה. זה היה חלק מחוק ההסדרים לקראת שנת 2024. זאת העמדה שאתה צריך להגיד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> רועי צודק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוא לא נגיד לו מה הוא צריך להגיד. הוא בכל זאת עובד מתוך מערכת, וצריך להבין את השיקולים של כל מערכת. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. האמת, חרגתי ממנהגי וחיכיתי עד שכולם יסיימו לדבר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מעריכים את כושר האיפוק שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה באמת איפוק. למה התאפקתי הפעם יותר מתמיד? כי אני חושב שיש שני צדדים למטבע. אגב, מני, הערה קטנה, כשאתם לא מביעים עמדה, אתם נגד. אנחנו יודעים שאם אתם רוצים להראות שאתם בעד, אתם אומרים את זה חזק. אבל זאת לא הדעה של מני, אלא אני אומר את מה שאנחנו מרגישים, ולא את מה שמני אומר. אני רוצה להגיד לעסקים הקטנים והבינוניים, אני לא חשוד בכך שאני לא איתכם. אתם מכירים את המאבקים שאנחנו עושים ביחד, ואני גם בדעה שלפעמים עדיף לנו כאזרחים לשלם עוד קצת ולהשאיר פה את העסקים, להשאיר ידיים עובדות. בכל מלחמה ובכל מחלה כמו קורונה, אנחנו רואים שאנחנו צריכים להיות נסמכים על שולחנם של זרים, לפעמים גם טרוריסטים כמו טורקיה ואחרים. לכן, קודם כול, מה שאפשר להשאיר פה בארץ, צריך לחזק ולהשאיר פה בארץ בלי שום ספק. דיברו על סיפור המע"מ, שזה פוגע בטייקונים. אני בעד לפגוע בטייקונים הגדולים, שמרוויחים עלינו שבזמן שהם לא צריכים להרוויח. יש פתרון – תנו לעסקים הבינוניים, תחריגו אותם עד סכום מסוים מהמע"מ. מה הבעיה? אלא שכשמדברים עם רשות המיסים על מע"מ, זה ניבול פה. לכן, אנחנו לא אומרים שאפשר להחריג חלק, וחלק לא, ולכן זה גם פתרון שיכול להיות על השולחן. אני מאמין ששר האוצר באמת רוצה לעזור גם לאזרחים וגם לעסקים. אני מאמין בזה, ובאמת אני אומר את זה. יכול להיות שהדרך לא תמיד נכונה. הצורה שבה זה מגיע למליאה, אני חושב שבצעד כזה משמעותי, זה היה אמור קודם כול להגיע לכאן. אתה יודע, הוא לא חייב. לפי התקנות הוא יכול להביא את זה, ורק אם מישהו מערער במליאה – עשיתי את זה כמה פעמים, ואתה מחייך כי אתה יודע שהשתמשתי בזה מספר פעמים בנושא החקלאות, הסיגריות ומה שצריך. לכן אני אומר שזה ידון במליאה, והיה נכון וראוי לעשות את זה גם פה. אדוני, שר הכלכלה, אני אומר ביקורת בונה, גם כלפיך. כל שר שעושה שינוי כלכלי ומהותי, ראוי שיבוא לכנסת עוד לפני שעושים ומצביעים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מסכים לגמרי. כך אני נוהג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר גמור. דיברו פה על תחפושות, למשל. אני מסכים, זה גם פוגע בילדים. לפעמים אני שואל את עצמי למה הגענו למצב הזה? למה הגענו? המדינה אשמה – ארנונה, הסיפור של שכירויות שעולות, הריביות. אני מסכים. אבל לפעמים אנחנו במצב שבו אזרחים בקצה שאומרים: אני רוצה לקנות בזול ופה אני לא מצליח. << אורח >> אלירן נומדר: << אורח >> אז תן לי גם את האפשרות להביא תחפושות בזול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. שמעת מה אמרתי לפני רגע. אני איתך במקום הזה. אני רק מנסה לייצג גם את האזרח. אגב, אני לא קליינט גדול של אתרי אינטרנט. בכל פעם שאני מנסה להתחבר, המכשיר נכבה. << אורח >> אליהו הולנדר: << אורח >> אני יכול להביא עכשיו ב-150 דולר אחד כזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ב-150 דולר אני קונה כמה כאלה, על מה אתה מדבר? בסופו של דבר יש אזרחים שאומרים שהם קונים. תשאל אותי האם נכון לקנות דרך האינטרנט בזול? לא. אתה יודע למה? זה כמו שאתה הולך לחנות כמו אושר עד, למשל, ואתה רוצה לקנות פטריות. אשתך כותבת לך שתקנה קופסת פטריות, ואתה צריך לחזור אליה עם שישייה. אחר כך היא כותבת לך לקנות שישייה של משהו, ואתה צריך לחזור עם תריסר. אחרי זה אתה שוכר מחסן, וזה עולה לך יותר יקר. אני טוען שהזול עולה יקר. זאת הדעה שלי. אם היית יורד לחנות צעצועים, היית קונה צעצוע אחד. כשאתה קונה דרך אתר, אתה קונה עשרה צעצועים. מה יצא לך מזה? בזבזת יותר, קיבלת איכות פחות טובה ברוב המקרים, ואחר כך אתה מבזבז יותר כסף. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ודברים רעילים לילדים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> והבגדים לא מתאימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה להזכיר לרשות המיסים שהייתם פה לפני שבוע-שבועיים ושאלתם: איך אנחנו עושים עוד מס במדינה? זה בסדר גמור לחברות, לטייקונים. כלומר, מצד אחד, אנחנו מוותרים על מס. אגב, זה טוב, אבל יש דברים שאפשר לוותר עליהם. תרופות מצילות חיים – השר דודי אמסלם עשה פה מלחמת עולם. אני מכיר את המלחמה כי הייתי איתו, ואני יודע מה זה תרופה שעולה הרבה כסף. אני יודע מה זה שמצילים חיים עם מע"מ של תרופה. לפי ההערכות של משרד האוצר, מקסימום זה יגיע ל—900 מיליון, ובסוף הורדנו את זה ל-90 מיליון. אתה יודע מה אפשר לעשות עם תרופות מצילות חיים? אני אומר לעצמי, לאן אנחנו רוצים להגיע כחברה? מצד אחד, אני רוצה להוזיל ללקוח. למה אני מייצג את שני הצדדים? כי אני חייב לתת גילוי נאות. דיברתי עם האנשים ואני מדבר איתם כל הזמן. לא ישבתי וגם לא ביקשתי ממשרד האוצר ומרשות המיסים כדי לדעת מה הצד השני חושב. לכן, אני מביע פה דעה בצורה הכי אמיתית וכנה. שמעתי את הצד של העסקים, והלב שלי תמיד איתם. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> והעובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינתי כל עובד וכל העסקים הם ביחד. כמו שאשתי עובדת כמנהלת מעון ומישהו אחר כמוכר, מבחינתי זה אותו דבר. לכן, עוד לפני ההצבעה במליאה אני רוצה לשבת עם האוצר, לשמוע את הצד שלהם. חשוב לדעת שמאחורי כל האנשים האלה יש אנשים, יש משפחות. לפעמים אנחנו שוכחים אותם. אתה יודע מתי אנחנו נזכרים בהם? כשהם נופלים, ופתאום רואים מפולת שמפילה עוד עסקים ועוד עובדים מסביב. ואז אומרים שהאבטלה פתאום גואה. שם אנחנו מתחילים להתעורר ושואלים איך אנחנו מוצאים פתרון. בואו נבנה את הגשר לפני שנצטרך להציל אותם. זה מזכיר לי, יש פתגם שאומר שקנס זה מס שאתה משלם על מה שאתה לא בסדר; מס זה קנס שאתה משלם על מה שאתה בסדר. וזה מה שקורה איתם, וחבל. אני אומר, בואו נציל את זה ואני רוצה לשבת עם האוצר. אמרתי שלא ישבתי ולא ביקשתי, כי חשוב לשמוע את שני הצדדים האלה. מצד אחד, לא לפגוע באזרח. אני טוען שזאת לא פגיעה, כי בסוף הוא יקנה פחות, ויישאר לו יותר בארנק. אבל יכול להיות שנמצא פתרון ביניים. זה התפקיד שלנו כוועדה, לנסות למצוא פתרון שיעזור, כדי שהעסקים האלה ימשיכו לחיות ולא לשרוד. לא לשרוד, לחיות. וגם האזרחים יוכלו להמשיך ליהנות מהטבה, שאפשר גם לנווט אותה לדברים אחרים. גם אזרח שקונה בגד, אם תשאל אותו מה הוא מעדיף, זה או משהו אחר, אני חושב שאפשר למצוא משהו יותר טוב. << אורח >> יניב נח: << אורח >> נתת רעיון מעולה על המע"מ. שיעשו פטור עד 500 שקל על מע"מ. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חשוב גם להעיר שזה בכלל לא על מזון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השקעה של משאבים כלשהם כדי לעודד – זה מה שזה עושה – ולתמרץ אנשים שרוצים להוציא כסף לעשות, לעשות את זה לא בישראל, לא בפלטפורמה ישראלית, לא לתרום לכלכלה הישראלית בכלום, וההפך, להפנות אותם לפלטפורמות סיניות, בעיניי זה משהו שמחטיא לגמרי את המטרה, בטח בתקופה שבה אנחנו חיים. כל היום אנחנו עסוקים להבין מאיפה אנחנו מביאים כסף, 30 מיליארד לביטחון, מצד אחד, ומצד שני איך אנחנו עוזרים לכל אלה שנפגעו במלחמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים איתך, רק תן לי לענות לך שני דברים. קודם כול, הצעתי, למשל, על תרופות מצילות חיים. ואז אתה נותן עוד דברים, או משהו ששייך ליוקר המחייה ונוגע לכולנו. אתה יודע איפה הבעיה שלי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפילו מטרנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מישהו שגר ליד בית"ר הלך לתקן רכב. שאלו אותו: למה אתה מתקן בכפרים? בסוף הם משתמשים בזה נגדנו. הוא אמר: אתה צודק. הלך לתקן אצל היהודי. הוא בא לתקן, רואה מחיר יותר גבוה, והיהודי מעסיק את הפועל מאותו כפר. הוא אומר: תגיד לי, לעזאזל. מה אני רוצה להגיד? הרי היום סגרו את המפעלים בארץ. גם העסקים מביאים היום מסין. כלומר, זה שמפרנסים את סין, אנחנו מגיעים לאותו מקום. בואו נגיד את האמת, ויכול להיות שהם לא שמחים להגיד את זה. כולם מפרנסים בסוף את הסינים. אם היית אומר לי שאנחנו לוקחים כסף, בונים פה מפעלים חדשים ועוזרים להם - - - << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> ינון, אנחנו משלמים שכירות והעיריות מקבלות ארנונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים שיש בעיה עם החומר שמייצרים, החומרים הרעילים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא בדיוק כך, אתה יודע למה? כי הם מפרנסים את הסינים. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אבל בוא נעביר את המדינה לסין. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין פה שוויון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם משלמים פה ארנונה ומעסיקים עובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצערנו, בשני המקרים יש פרנסה לסינים. הסיני מרוויח אותו דבר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין פה שוויון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פה אנחנו מפרנסים עוד משפחות של ידיים עובדות יהודיות, ועל זה אין לנו מחלוקת. את זה אנחנו צריכים לחזק. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> את העיריות ואת המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הסיני מרוויח אותו דבר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין פה שוויון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> חנוך, אמרו שיש פה נציגים מאגף תקציבים. למה הם לא מתייחסים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, מה עמדתכם? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> דבר ראשון, מבחינה שעשינו ראינו שיש פערי מחירים ביחס ל-OECD, כלומר ראינו פער מחירים של 28%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 28% מהממוצע? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> ביחס ל-OECD אנחנו יותר יקרים באותם תחומים ב-28%. << אורח >> אליהו הולנדר: << אורח >> באיזה תחומים, אם אפשר לשאול? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> ביגוד והנעלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה הפרש המע"מ בין לישראל? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אלה נתונים שה-OECD מוציא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה הפרשי המע"מ בין OECD לישראל? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני לא יודע להגיד. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> כמה זה ביגוד והנעלה מהמשק הביתי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אני קונה חולצה, שם זה עולה לי פחות, אבל כשעושים את ההשוואה הזאת – אלה בדיוק הטענות לגבי כל הצעדים שלכם כלפי הרפתנים והחקלאות – אתם מתעלמים לחלוטין מכל מה שיש מסביב. אתם מתעלמים מזה שבחקלאות יש מים מסובסדים; אתם מתעלמים מזה שלהעסיק בן אדם במקום אחר, עולה הרבה פחות ממה שעולה להעסיק פה; אתם מתעלמים מכל הסביבה העסקית. לכן, להגיד שרק המחיר הסופי הוא זה שרלוונטי, והמחיר הסופי יקר ב-28%? זה ממש ממש לא האירוע. אני מחזיר אתכם בחזרה לאחד המהלכים הראשונים שעשינו פה, כחברי ועדת הכספים, כאשר היה מפעל באזור תעשייה שדרות, עוד לפני 7 באוקטובר, שמייצר כבלים, סינרג'י. יש במזרח התיכון אותו ועוד איזה מפעל טורקי, והוא נהנה מאיזו הטבה במכרזי ממשלה של 5%, שמאפשרת לו לעמוד בתחרות מול המפעל הטורקי ולייצר את אותם כבלים. דרך אגב, כל חברת החשמל משתמשת בכבלים מהסוג הזה. אם הוא לא קיים – אין. הם עבדו שם באזור תעשייה שדרות עם בטונדות כל 100 מטר, בגלל שהיו שם הפגזות. הם העסיקו שם אנשים, צווארון כחול, בשכר מינימום-שכר מינימום פלוס, ונלחמו להישאר שם. אחד המהלכים הראשונים של שר האוצר היה לקחת להם את ההטבה. אנחנו פה נלחמנו כולנו, ובסוף ביטלו את האירוע הזה של לקיחת ההטבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חנוך, זאת דוגמה טובה. ראש הממשלה היה שם והבין מה הבעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם שם דיברו איתנו ואמרו: אבל יותר זול בטורקיה. אוי ואבוי לנו אם חברת החשמל הייתה צריכה אחרי 7 באוקטובר ללכת ולהסתמך על כבלים שבאים מטורקיה. כשאתה אומר שיש פער של 28% איפה כל המסביב? אתם משקללים את זה או לא? 28% זה מחיר משוקלל או מחיר סופי? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> זה מחיר סופי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא שמים בפנים את כל השקלולים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בוודאי שלא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רכב יד שנייה, קילומטרז', ידיים – כל הדברים האלה. אתם לא משקללים את זה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> השווית ל-OECD – השכירות פה יקרה יותר ב-40%, הארנונה פה יותר יקרה ב-40%. את זה אומר ה-OECD. תשווה תפוחים לתפוחים ועגבניות לעגבניות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> שני דברים נוספים, הראשון הוא שככל שיש יותר שוק ריכוזי, אותו מהלך אמור להגביר תחרות בענף. דבר אחרון לסיום, עמדת אגף תקציבים היא שזאת לא הייתה הדרך האופטימלית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיפה אתם חושבים להביא את הכסף, את הפער? מה מקורות הכסף? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> עברה החלטת ממשלה, יש מקור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול לפרט לנו את המקור? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני יכול לתת את החלטת הממשלה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש כסף פנוי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מאחר והיה פה עליהום על נציגי הציבור, אני רוצה לפרגן לנציגי הציבור – לרועי כהן ולאורן בוטא, ולנשיא לשכת המסחר תורג'מן. הם עושים את עבודתם נאמנה לאורך כל הדרך, ולא רק פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רועי היה רגוע מאוד היום. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה נכון, הוא היה רגוע. חשוב לפרגן להם ולומר שהם עושים את עבודתם נאמנה למען העסקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני השר, אתה רוצה לסכם, בבקשה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני אשמח. עניינית, ככל שאנחנו רוצים לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים, צריך לבטל את הפטור בכלל. אני יודע שגם שר האוצר בזמנו אמר דברים דומים, ואני חושב שיפה שעה אחת קודם. שנית, אני מכיר את החברים, ומדבר איתם לפני ההחלטה. מה שבולט פה לעין שלא נעשה דיון עמוק, לא עם המשרד שלנו – אפילו לא עם אגף אחד. יש אצלנו עסקים קטנים ובינוניים, תעשייה, סחר חוץ. אני לא מכיר גורם אחד רשמי – התעשיינים לא כאן – שחושב שזה צעד נכון. לכן, צריך לקחת אותו אחורה, ואני מאוד אשמח לשבת עם שר האוצר, להציע הצעות שיהיו מקובלות גם להורדת יוקר מחייה, וגם שכל הדברים שיושבים פה לשולחן, כולל חברי הכנסת, נמצא את הדברים הנכונים לעשות כחלופה לוויתור על ההכנסות הללו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. לכן אני מציע שנקבל החלטה בוועדת הכספים, שבה אנחנו קוראים, מבקשים ודורשים להעלות את נושא הצו לדיון במליאת הכנסת, ולקיים הצבעה במליאה על ביטול הצו, שחתם עליו שר האוצר. מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אחד. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני אומר לפרוטוקול שזה מתוך מסגרות התקציב שתוכננו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת התשובה הרגילה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:36. << סיום >>