חומר רקע
2025 נובמבר
חשוון תשפ״ו
מימוש אחריות המדינה
לחינוך ממלכתי לילד החרדי
הצעת מדיניות להסדרת החינוך החרדי
טיוטא לדיון
]2[
]3[
כחלון היא ראש תחום מדינית חינוך במרכז מנור. בעלת ניסיון עשיר בקידום מדיניות ציבורית בתחומי-' מעין חג'אג1
החינוך וההשכלה הגבוהה בחברה האזרחית, בכנסת ובשלטון המקומי. בוגרת תואר שני ביחסים בינלאומיים
.באוניברסיטה העברית בירושלים
.אלי מורגנשטרן הוא מייסד חברת אמפייר – ייעוץ כלכלי אסטרטגי, ולשעבר רכז חינוך באגף התקציבים במשרד האוצר 2
בעל ניסיון רב בתחומי תקצוב ומדיניות, קידום ויישום רפורמות מבניות וקידום מדיניות בתחומי החינוך, הרווחה
.והתשתיות. בוגר תוכנית המצטיינים לתואר שני במדינית ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים
עריכה לשונית
גיא רונן
כתיבה1כחלון-'מעין חג'אג
2אלי מורגנשטרן
ניהול וליווי
מקצועי
מזרחי-ד״ר מיכל טביביאן
ייעוץ מקצועי
)'ב-(לפי סדר הא
דניאל בלנגה, עמיחי דנינו, נרי הורוביץ, רם זהבי, הרב ד"ר בניהו
טבילה, ד"ר נחומי יפה, הרב בצלאל כהן, ד"ר אריאל לוי, ד"ר ניר
,מיכאלי, אלון משגב, עו"ד רז נזרי, עו"ד נדים עבוד, אביב קינן
.שירלי רימון ושמואל שטח
כריכהAI תמונה: אילוסטרציה
עיצוב גרפי
ענבר פינצ׳וק
,מרכז מנור הוא ארגון מחקר
מדיניות ומעשה, מבית יוזמת
המאה, הפועל להגברת לכידות
.חברתית ואפיקטיביות ממשלתית
,מנור עוסק בפיתוח תפיסות
רעיונות ותוכניות מדיניות
מבוססות חשיבת מרכז, ופועל
,בזירת הממשל, החברה האזרחית
.התקשורת והמשפט
יוזמת המאה, פלטפורמה אזרחית
מפלגתית, מבקשת להתמודד-א
עם משברי המדינה והחברה
ולקדם תפיסת מרכז מעמיקה
ומעודכנת. היוזמה היא שותפות
בין בכירים מעולם ההייטק, המגזר
העסקי, המגזר הציבורי והמגזר
,החברתי אשר בונה בית לרעיונות
למדיניות ולמנהיגות, ויוצרת
.פרדיגמה ישראלית חדשה
חינוך
]4[
תודות
מזרחי על השותפות לרעיון ולדרך, ולטליה גורודס על הערות מדייקות-תודה רבה לד"ר מיכל טביביאן
.ועל הסיוע בהכנת מסמך זה לפרסום
.תודה למאיר שימלמן על איסוף נתונים וסיוע בהשלמת הפרטים הקטנים בתוך התמונה הגדולה
.תודה לד"ר רוני רמות, על אתגור המחשבה ודיונים מעמיקים
תודה גדולה לכל מי שפגשנו, התייעצנו ולמדנו ממנו במהלך הדרך, על שהקדשתם לנו מזמנכם
והוספתם הערות והארות חכמות ומחכימות: דניאל בלנגה, עמיחי דנינו, נרי הורוביץ, רם זהבי, הרב ד"ר
,בניהו טבילה, ד"ר נחומי יפה, הרב בצלאל כהן, ד"ר אריאל לוי, ד"ר ניר מיכאלי, אלון משגב, עו"ד רז נזרי
.עו"ד נדים עבוד, אביב קינן, שירלי רימון ושמואל שטח
,לצד הלמידה והייעוץ המשמעותיים, יובהר כי כל הנכתב במסמך זה משקף את עמדת הכותבים בלבד
ואין לראות בו בהכרח ביטוי לעמדותיהם או להסכמתם של מי מהמומחים שעימם שוחחנו, לרבות בנוגע
.לרעיונות ולהמלצות המובאים
תודה לגופים שתרמו ואפשרו את יצירת התשתית למחקר ולפיתוח מדיניות זו, ואת העמקת הידע
והמחשבה על מבנה מערכת החינוך בישראל ועל החינוך החרדי בתוכו, כפתח וכשאיפה להגשמת
.המדיניות והפיכתה למציאות
]5[
חינוך
מסמך זה מציע רפורמה בחינוך החרדי, כהזדמנות היסטורית לשיפור איכותו
ולקידום השתלבותה של האוכלוסייה החרדית בחברה ובכלכלה הישראלית, תוך
שמירה על צביונה הייחודי. הרפורמה המוצעת מממשת את אחריות המדינה
להבטחת הזכות לחינוך איכותי לכל אזרחיה, ומייצרת בסיס איתן לחברה ישראלית
.משגשגת ומאוחדת יותר
מכלל מערכת החינוך, עם22%-כיום מהווה מערכת החינוך החרדית בישראל כ
צפי לגידול משמעותי בעשורים הקרובים. היא מתנהלת כאוטונומיה חינוכית
נפרדת, עם מעמד משפטי ייחודי המוענק למוסדות פרטיים שנתמכים בתקציבים
.ציבוריים. המצב הנוכחי מייצר כשל מבני, תקציבי וחינוכי
מבחינה מבנית, נוצרה בישראל מערכת חינוך פרטית המופעלת בידי רשתות
בעלות זיקה פוליטית, משמשת ככלי שליטה חברתי בקהילה החרדית ופוגעת
בשוויון ההזדמנויות. מערכת זו, שנועדה בתחילת הדרך לאפשר חינוך חרדי עבור
מיעוט קטן בחברה הישראלית, הפכה ברבות השנים למקבילה ומתחרה במערכת
.הממלכתית, בעודה מנהלת את חינוכם של כמעט רבע מילדי ישראל
מהבנים4.9% מבחינה חינוכית, המערכת מתאפיינת בפערי הישגים חריפים: רק
חרדים. פערים אלה- בקרב יהודים לא79% החרדים זוכים לתעודת בגרות, לעומת
מתרחבים עם הזמן, ובוגרי המערכת מסיימים לרוב ללא תשתית בסיסית של
אוריינות מדעית, טכנולוגית ואזרחית – מה שפוגע ביכולתם להשתלב בהשכלה
.הגבוהה, בשוק העבודה המודרני ובחברה הישראלית
מבחינה תקציבית, החינוך החרדי מציג מודל ייחודי של מוסדות חינוך פרטיים
במימון ציבורי, אשר בחלקו עולה על היקפי התקצוב של החינוך הממלכתי
,הרשמי. ייחודיות המודל באה לידי ביטוי בשלושה מרכיבים: תקצוב ציבורי גבוה
אוטונומיה פדגוגית וניהולית גבוהה ופיקוח ואכיפה חלשים של לימודי ליבה
וסטנדרטים חינוכיים. השילוב בין השלושה הוא שיוצר את האנומליה החינוכית
.המהווה תשתית לאוטונומיה קהילתית ולחוסר השתלבות במדינה ובחברה
ניתן למצוא בעולם חלקים מתוך המודל, כגון תקצוב ציבורי גבוה בצד פיקוח
משמעותי, אך לא את השילוב של שלושת המרכיבים גם יחד, היוצרים מצב ייחודי
.שבו בעל המאה אינו בעל הדעה
הקדמה
]6[
הקדמה
ניסיונות קודמים לרפורמה במערכת לא צלחו, בין היתר, בשל אי אכיפת
ההתחייבויות של מוסדות החינוך החרדיים וחולשת מנגנוני הפיקוח של משרד
החינוך מחד גיסא; והתעלמות המוסדות מקיום מרבית חובות החינוך הממלכתיות
המוטלות עליהם תוך הפרת עקרונות יסוד מאידך גיסא. סיבות נוספות לכישלונות
הקודמים מצויות בשדה הפוליטי – בכוחן העודף של מפלגות חרדיות, בצד חוסר
.יכולתם או רצונם של שרים וראשי ממשלות לעסוק בסוגייה נפיצה ומורכבת זו
:שתי הנחות יסוד שהובילו את מדיניות הממשלה עד כה התבררו כשגויות
האחת ראתה את לב הבעיה באי השתלבותם של בוגרי ובוגרות מערכת החינוך
החרדית במשק ובכלכלה, והסיקה שהשינוי הנדרש עיקרו בכפיית לימודי
ליבה. השנייה דגלה בעיצוב מדיניות המוסכמת על החברה החרדית במטרה
להוביל ל"שינוי מבפנים", שייושם באיטיות תוך הסכמת ההנהגה הרוחנית
ונקיטת משנה זהירות כלפי דעת הקהל החרדית ביחס לשינוי הרלוונטי. שתי
,הגישות נחלו הצלחה חלקית ולא הביאו לתוצאות המצופות. במובנים רבים
.הן החמיצו את העיקר
מסמך זה אינו פורט לעומק את מבנה מערכת החינוך החרדית ואת התפתחותה
ההיסטורית, ומסתפק בסקירה של עיקרי הדברים. למעוניינים בהרחבה נמליץ
בדומה, המסמך אינו מפרט את מבנה3.לפנות לספרות המצוינת שנכתבה בנושא
מערכת החינוך הממלכתית ואת שיטת הפעלתה, ומניח אותן כהנחות מוצא
השלובות בתוך הצעת המדיניות המפורטת. מטרת המסמך היא להציע מסגור
,חדש לסוגיית החינוך החרדי – מסגור שאינו מתמצה בהיעדר לימודי ליבה – ובצידו
מדיניות חדשה כפתרון אפשרי. המדיניות שתוצע במסמך נשענת על הגדרה חדשה
לבעיה, המסתכלת על החינוך החרדי, על דמות הבוגר והבוגרת שלו ועל היחסים
.שהוא מקיים עם מערכת החינוך הממלכתית והחברה הישראלית כמכלול שלם
בהתאם, הפתרון הוא מקיף ומערכתי, כדי להבטיח שמערכת החינוך הישראלית
תעניק חינוך איכותי, ערכי, שוויוני ואפקטיבי ליותר מחצי מיליון תלמידים שאינם
.מקבלים אותו כיום, שיתרום להשתלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית
.2024 ,'; פינקלשטיין ואח2020 ,; מבקר המדינה2024 ,; רגב ומילצקי2020 ,' ראו למשל: בארט ואח3
]7[
– מערכת הפעלה50:30:20 הצעת המדיניות נסמכת על הנחות היסוד של מודל
מודל זה מבקש להכיר בייחודיות4.חדשה לישראל, אשר פותח במרכז מנור
הערכית של ארבעת זרמי החינוך לצד סיפור משותף ואחיד כלל ישראלי. מערכת
החינוך, כמעצבת התשתית של החברה והמשק הישראליים, תאפשר את חיזוק
.הזהות המשותפת לצד מתן חופש והכרה בייחודיות ערכית וזהותית
הצורך ברפורמה ובשינוי ידוע זה מכבר. פרק הזמן הארוך הנדרש לתוצאות של
רפורמות חינוך מכאן, והגידול המואץ של האוכלוסייה החרדית מכאן, יוצרים
'דחיפות יוצאת דופן. גם בתרחיש אופטימי, שבו כלל החרדים העולים לכיתה א
יחלו את לימודיהם בבתי ספר ממלכתיים כבר בשנה הקרובה, הרי שהשפעת
.2050 ובכלכלה הישראלית לקראת2040 השינוי תורגש בצה"ל רק בשנת
המלחמה הממושכת, לצד אי השתתפותם של כל חלקי החברה בנטל הציבורי
והביטחוני ולצד מהלכים פוליטיים סקטוריאליים, הובילו לתמורות עומק בחברה
הישראלית. הם עוררו את הצורך בסולידריות וערבות הדדית, בהטיית כתף
ובלקיחת אחריות ושותפות של כלל חלקי החברה, למען המשך קיום המדינה
.והבטחת עתידה. המשבר הפנימי העמוק מהווה גם הזדמנות חד פעמית לשינוי
.את השינוי הזה יש להתחיל במערכת החינוך
/https://503020.manor.org.il : להרחבה ראו4
]8[
]9[
12
11
31
41
27
39
49
51
15
36
28
43
19
22
37
47
תוכן עניינים
חלק א': רקע, נתונים והקשר
?חלק ב': מדוע המדיניות עד כה כשלה
רפורמה בחינוך החרדי- חלק ג': הצעת המדיניות
סיכום
רשימת מקורות
. רקע ונתונים1
. מה קורה בעולם: מדיניות חינוך במדינות עם קהילות2
חרדיות דומיננטיות
. עקרונות מנחים1
. השפעות על החברה החרדית2
. מדיניות חינוך והדעות בחברה החרדית3
. שתי גישות שגויות1
. צעדי שינוי המרכזיים2
. השלכות על מערכת החינוך הממלכתית3
. השלכות על החברה והכלכלה הישראלית4
?. על שום מה הדחיפות לשינוי בעת הזו4
. מודל היישום המוצע3
חינוך
]10[
]11[
רקע, נתונים והקשר
חינוך
חלק א׳
]12[
חלק זה יסקור בקצרה ו ממעוף הציפור את מבנה מערכת החינוך החרדית, מאפייניה, השפעותי העל הילד החרדי, הפרט
החרדי והקהילה החרדית והשלכותיה על החברה והכלכלה הישראלית. זאת, כדי להבין את היסודות שעליהם נשענים
.מסגור הבעיה והצעת המדיניות שיפורטו בהמשך
מכלל אוכלוסיית13.5%-החברה החרדית מהווה כיום כ
– כפול מהממוצע4%-ישראל, עם קצב גידול שנתי של כ
הארצי. תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צופות כי
מהיהודים32%- תגיע האוכלוסייה החרדית לכ2065 עד
בישראל. גידול דמוגרפי זה בא לידי ביטוי מיידי במערכת
) מכלל תלמידי ישראל%22( החינוך: כיום, יותר מחמישית
מתחנכים במסגרות חרדיות, ובגיל הרך המגמה בולטת עוד
.26%-יותר – כ
הגידול במערכת החינוך החרדית לא היה קבוע לאורך
ההיסטוריה. בעשורים הראשונים למדינה גדלה מערכת זו
בקצב איטי יחסית. השינוי המשמעותי החל בתחילת שנות
.)1992( לחוק יסודות התקציב12 ', בעקבות תיקון מס90-ה
תיקון זה העניק לרשתות החינוך החרדיות מעמד תקציבי
מיוחד תחת הכלל "ככל ילדי ישראל".נתוני הגידול מאז
40- למדו במוסדות החינוך החרדיים כ1990-מרשימים: ב
אלף400-אלף תלמידים, וכיום עומד מספרם על יותר מ
תוך שלושה עשורים ובקצב שמואץ מדי10 – גידול של פי
.שנה, תוך עלייה בשיעור קבוע ובמנותק מהגידול הטבעי
מגמה זו אינה רק גידול רגיל, אלא גידול מואץ המכונה
"גידול מעריכי". המשמעות היא הצטרפות של אוכלוסיות
שאינן חרדיות מלכתחילה. ניתוח מעמיק של הנתונים
,מראה שהמגמה היא עקבית, ובהיעדר שינוי מדיניות
.תתמיד גם בשנים הבאות
חלק א׳: רקע, נתונים והקשר
רקע ונתונים
גידול דמוגרפי
)(נתונים נומינליים, קו מגמה
.מקור: הלמ"ס, תלמידים בחינוך היסודי לפי פיקוח (חינוך עברי). עיבוד יוזמת המאה
350,000
300,000
250,000
200,000
150,000
100,000
50,000
מספר תלמידי יסודי בפיקוח חרדי – נתונים היסטוריים
1950
1960
1970
1980
1990
2000
2010
2020
2030
]13[
.הגידול המואץ במספר התלמידים החרדים משפיע באופן ישיר על מערכת החינוך כולה ועל התפלגותה לזרמים השונים
ילמדו כמחצית מילדי ישראל במערכות החינוך החרדית והערבית – שתיהן מתאפיינות2060 על פי תחזיות הלמ"ס, עד
בהתבדלות מערכי הציונות והממלכתיות. מגמה זו מציבה שאלות יסוד מעל עתיד הזהות הלאומית המשותפת והיכולת
לבנות חברה עם מכנה משותף בין אזרחיה. השלכות המגמה הדמוגרפית במערכת החינוך הן אפוא רחבות היקף, בהיותה
אמונה על עיצוב דפוסי ההתנהגות האזרחית של הדור הבא, על יכולתו להשתלב בשוק העבודה ועל נכונותו לשאת בנטל
.הציבורי ולהשתתף בפיתוח החברה הישראלית
:מערכת החינוך החרדית מתאפיינת במספר היבטים מבניים המבדילים אותה באופן יסודי מהחינוך הממלכתי
בעוד.פרטיקולריּות תת זרמית ובתי ספר קטנים
שבעשורים הראשונים למדינה נדרשו רק בתי ספר נפרדים
לּבנים ולּבנות, כיום נדרשים מוסדות נפרדים לכל קהילה
ותת קהילה חרדית. כך לדוגמה, מוקמים בתי ספר נפרדים
לאשכנזים, מזרחיים וחסידים. בתוך קבוצות אלו מוקמים
מוסדות נפרדים לחסידויות שונות, לבני אברכים ול"פלג
הירושלמי". ההפרדה בולטת במיוחד במוסדות לּבנים, אך
.עם השנים מתחילה להתפשט גם במוסדות לּבנות
.שיטת הפעלה – רשתות חינוך בעלות זיקה פוליטית
שתי הרשתות המרכזיות – "החינוך העצמאי" המזוהה עם
"מפלגת יהדות התורה ו"מעיין החינוך התורני, בני יוסף
בתי ספר ומשרתות500-המזוהה עם ש"ס – מפעילות כ
מהתלמידים החרדים בחינוך היסודי. הן פועלות61%-כ
כעמותות בעלות זיקה פוליטית מובהקת, ומקבלות תקצוב
השווה לזה שניתן בחינוך הממלכתי. מעמדן מעוגן בחקיקה
.ייעודית המעניקה להן יתרונות תקציביים משמעותיים
בשנים האחרונות נדונה כניסת הרשתות להסכם השכר
ביחס120%-"אופק חדש" – צעד שיעלה את תקצובן לכ
לחינוך הממלכתי הרשמי. הרשתות מחזיקות בבעלות
בפועל של מוסדות החינוך, כלומר: הן מפעילות ואף
בונות או מחזיקות במבנים. זאת בניגוד למוסדות החינוך
הממלכתיים, שבהם הבעלות בפועל היא של הרשות
המקומית או של המדינה, ואילו רשתות חינוך מקבלות
זיכיון להפעלתם לפרק זמן מוגדר ובמסגרת מכרז תחרותי
.ושוויוני
ועד סיום התיכון, בנים3 מגיל.הפרדה מגדרית מוחלטת
ובנות לומדים במוסדות נפרדים לחלוטין. הדבר מתבטא לא
רק בהיבט הפיזי, אלא גם בתכני הלימוד ובמטרות החינוך
.השונות לכל מגדר
המערכת מתנהלת על פי לוח השנה .חלוקת גיל ייחודית
א' באלול). לּבנים קיימות מסגרות חינוך-העברי (פתיחה ב
), ישיבה קטנה3-13( ייחודיות בכל שלב – תלמוד תורה
), ואילו לּבנות מסגרות חינוך+17( ) וישיבה גדולה14-17(
משולבות קודש ומקצועות כלליים המתכתבות עם מבנה
,)7-14( ), בית ספר יסודי3-6( החינוך הכללי – קדם יסודי
.)+18( ) וסמינר15-18( תיכון
ממוסדות החינוך4% רק.מעמד משפטי מורכב ומופרט
הם פרטיים96%-רשמיים, ו-החרדיים הם ממלכתיים
במימון ציבורי. אלו מחולקים לקטגוריות שונות: רשתות
לימודי75%( לימודי ליבה), מוסדות מוכש"ר100%( חינוך
לימודי ליבה) וקבוצה מצומצמת55%( ליבה), מוסדות פטור
.)מוכרים (ללא רישום פורמלי-של מוסדות לא
מבנה מערכת החינוך החרדית
חינוך
]14[
ההפרדה המגדרית יוצרת שתי תתי מערכות חינוך, שלכל
בחינוך .אחת ייעוד ותכלית משלה ולכן גם מאפיינים שונים
הבנות קיים שילוב יחסי בין לימודי קודש וחול, בדגש על
הכשרה להוראה ולתפקידים "נשיים" מסורתיים. רוב
התלמידות עוברות בחינות מקבילות לבגרות (מבחני
סאלד), אם כי במתכונת שונה ומקלה יחסית לזו הנהוגה
בחינוך הכללי. דמות הבוגרת היא אשת חיל בעלת יכולות
בחינוך הבנים .וכישורים לפרנס את בעלה ומשפחתה
ההתמקדות היא כמעט בלעדית בלימודי קודש. החל
מכיתה ז' היא אך ורק בלימודים תורניים, ומכיתה ט' ואילך
חל איסור על לימוד מקצועות אחרים. המטרה המוצהרת
היא יצירת "חברת לומדים" שתלמידיה יקדישו את חייהם
ללימוד תורה. דמות הבוגר הנשאפת היא להיות "גדול
."הדור
החינוך החרדי מאופיין בהתנהלות של חינוך פרטי, בעודו
ממומן באופן מלא או חלקי כחינוך ציבורי. יצוין כי במדינות
מערביות שונות ניתנת אפשרות להורים לחנך את ילדיהם
בחינוך פרטי. מוסדות חינוך אלו מקבלים מהמדינה חופש
פעולה רחב יחסית בבחירת מקצועות הלימוד, ברמת
הדתיות ובסדר היום החינוכי של המוסד. המימון מוטל
על ההורים, עם השתתפות מוגבלת של המדינה בשיעור
בממוצע. אולם החינוך החרדי בישראל נוהג30%-של כ
כחינוך פרטי עם רמת עצמאות גבוהה עוד יותר – הן
בתוכנית הלימודים והן, ובמידה חריגה, בסמכויות מיון
והנשרת תלמידים, פטור מהשתתפות במבחנים ארציים
ועוד. למרות עצמאות זו, המוסדות נהנים ממימון של
מתקציב המדינה ברשתות החרדיות ומשיעורי מימון100%
גבוהים במוסדות המוכש"ר והפטור. שילוב של מימון
,ציבורי ועצמאות מלאה בעוצמות שכאלו הוא חריג ביותר
.וכפי הנראה, אין לו אח ורע במדינה מערבית אחרת
תוכנית הלימודים והעדפות חינוכיות חינוך פרטי במימון ציבורי
חלק א׳: רקע, נתונים והקשר
צילום: מארק נימן, לע״מ
]15[
חינוך
שיעורי נשירה גבוהים כל כך מעידים, בין היתר, על קלות דעת וויתור על תלמידים מתקשים, בין אם בהנשרה מכוונת
הדבר מבטא גם את הקשר בין .של המוסד החינוכי ובין אם בהיעדר מאמץ לסייע להם להימנע מעזיבת הלימודים
מבנה מערכת החינוך החרדית, אשר דורשת פדגוגיה אחידה, מתמקדת בלימודי קודש וממעטת במסלולים חלופיים, לבין
.הנשירה. בהיעדר מענים חלופיים, גדלים סיכויי הנשירה בקרב מי שאינו מצליח להשתלב במסלול המקובל
המערכת.מיון והנשרה שיטתיים על בסיס עדתי וחברתי
כלכלי-מקיימת מדיניות מפלה על בסיס עדתי, חברתי
ומעמד המשפחה בקהילה. היא נוקטת מיון המהווה הפרה
חמורה של חוקים רבים ובהם חוק זכויות התלמיד, כמו גם
,אמנת זכויות הילד של האו"ם. האפליה מובנית במערכת
,כאשר מוסדות מוקמים מראש עבור אשכנזים בלבד
משפחות אברכים או קהילה חסידית ספציפית. הקמת
מוסדות פרטיקולריים, בצירוף מערך מיּונים בשליטה
מלאה של המוסדות, מביאים לפגיעה חמורה באוכלוסיות
הפגיעות ביותר – משפחות חד הוריות, בעלי תשובה
ומשפחות הנתונות בקושי כלכלי. דווקא הן, הנזקקות
ביותר לחינוך איכותי ושוויוני, נדחות מהמוסדות הטובים
התוצאה היא שהתקציב .יותר ומופנות למוסדות נחותים
הציבורי, שאמור לשמש את הנזקקים מכול, מממן דווקא
מערכת המנציחה ומעמיקה אי שוויון בתוך החברה
.החרדית עצמה
לצד זאת, שיעורי הנשירה מקרב התלמידים שהתקבלו
למוסדות החינוך החרדי הם הגבוהים במערכת החינוך
,)2022/3( נשירה גלויה בשנת הלימודים תשפ"ג2.1% –
עברי. נשירת הבנים-שיעור כפול ביחס לחינוך הממלכתי
. לאלה1% , ונשירת הבנות על3.2% באותה שנה עמדה על
יש להוסיף את הנשירה של בני נוער שאינם רשומים
במסגרת חינוך מוכרת ושלמדו בעבר בפיקוח החינוך החרדי
, והיא הגבוהה בין כלל2016 לשנה מאז3.9% – זו עומדת על
זרמי החינוך. בשנה"ל תשפ"ג עומדת הנשירה המצטברת
מקרב כלל תלמידי החינוך החרדי שלמדו17-13 בגילים
7.8% בעבר בחינוך חרדי ואינם רשומים במסגרת מוכרת על
5. בקרב בנות5.1% בקרב בנים ועל
מבנה מערכת החינוך החרדית פוגע בראש ובראשונה בילדה ובילד החרדים ובחברה החרדית עצמה. ההתנהלות
.האוטונומית מביאה לכך שנורמות בסיסיות הנהוגות בישראל, והנתפשות כמובנות מאליהן, אינן נהוגות בחינוך החרדי
המערכת האוטונומית מפלה באופן שיטתי תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, פוגעת בשכר עובדי ההוראה, ובמקרים רבים
:אף משמשת לצבירת הון אישי על ידי גורמי מפתח על חשבון התלמידים והמורים, כפי שיפורט להלן
השפעות על
החברה החרדית
.2025 , וינינגר5
]16[
ישנן עדויות לפגיעה ניכרת .פגיעה בזכויות עובדי הוראה
בזכויות עובדים במערכת, המתבטאות בתביעות ייצוגיות
בהיקפים כספיים ניכרים. מורות ומורים מועסקים לעיתים
ללא עמידה בזכויותיהם הבסיסיות, ללא הכשרה מקצועית
נאותה ותוך איום בפיטורים בשל עמדות או התנהגויות
שאינן תואמות את הנורמות הקהילתיות. תופעת "הלנת
השכר" נפוצה מאוד במערכת, כאשר מורות מקבלות את
שכרן באיחור משמעותי או בתנאים שאינם עומדים בכללי
הדין. הדבר יוצר תלות נוספת שלהן במערכת ופוגע ביכולתן
.לפעול באופן עצמאי ומקצועי
.פערים חינוכיים וחוסר התאמה לשוק העבודה המודרני
לתוכניות הלימודים ולאופן הלימודים בחינוך החרדי
יש השפעות ברורות על תוצאותיו. הפערים בהישגים
הלימודיים בין התלמידים החרדים לבין כלל האוכלוסייה
.היהודית בישראל הם דרמטיים וגדלים עם הזמן
שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב גברים חרדים עומד
חרדים. אצל- בקרב יהודים לא79% בלבד, לעומת4.9% על
לעומת23% :הנשים הפער קטן יותר אך עודו משמעותי
:. במיומנויות בסיסיות, הפערים עמוקים לא פחות89.4%
OECD- של ארגון הPIAAC בסקר המיומנויות הבינלאומי
, גברים חרדים השיגו ציון ממוצע של2022-2023 לשנים
בקרב גברים263 במיומנויות מתמטיות, לעומת242
חרדים. במיוחד מדאיגה התרחבות הפער לכדי-יהודים לא
. בהשכלה גבוהה2014-2015 בשנים8 נקודות, לעומת21
הפערים דרמטיים: גם לאחר שנים של מאמץ להגדיל את
מהנשים13.7%- מהגברים החרדים ו5.5% ההשתתפות, רק
מחזיקים בתואר אקדמי – שיעורים30-50 החרדיות בגיל
נמוכים משמעותית ביחס לציבור הכללי. בקרב המיעוט
הלומד באקדמיה, קיימים פערים חמורים באוריינטציה
מהסטודנטים החרדים מתרכזים בחינוך30%-המקצועית. כ
ובהכשרה להוראה – תחומים עם אופק תעסוקתי מוגבל
)6.6%( ופריון נמוך. מיעוט זעיר לומד הנדסה ואדריכלות
), המובילים לתעסוקה איכותית ופריון גבוה10.1%( ומדעים
.במשק המודרני
הפערים מתורגמים ישירות לקשיי השתלבות בכלכלה
,המודרנית. בוגרי המערכת החרדית, ובמיוחד הגברים
,חסרים כישורים בסיסיים במתמטיקה, אנגלית ומדעים
.21-החיוניים להשתלבות בשוק העבודה של המאה ה
היעדר ההכשרה פוגע לא רק ברווחתם הכלכלית של
הפרטים, אלא גם בפריון הכלכלי של המדינה כולה. משק
מכוח העבודה העתידי שלו חסר הכשרה בסיסית22%-שכ
.לא יוכל לשמר את יתרונו התחרותי בעולם המודרני
, מצבם הפיזי של המבנים לקוי.איכות שירותי החינוך
ירוד ביחס לחינוך הממלכתי, וחסרות תשתיות כאולמות
שירותי העזר, כגון .ספורט, ספריות, חדרי מחשב ועוד
שרתים, יועצות חינוכיות ופסיכולוגיות, ממומנים על ידי
הרשויות המקומיות למעט במוסדות הפטור, כך שהנגישות
הכללית אליהם נמוכה יותר. המוסדות החרדיים אינם
משתתפים בסקרי האקלים והסביבה הפדגוגית של משרד
החינוך, ולכן אין בנמצא נתונים אמפיריים לגבי האקלים
6.הבית ספרי
עמד2021-גם המחסור במבנים נפוץ יותר בחינוך החרדי, וב
כיתות לימוד – שליש מהכיתות החסרות במערכת5,500 על
החינוך כולה. זאת בשל ההפרדה המגדרית והפרטיקולריּות
,התת זרמית. שיעור המחסור בכיתות בחינוך החרדי
), גבוה33%( וכמוהו גם שיעור המוסדות המשתייכים אליו
.)22%( בהרבה מחלקם של תלמידים אלה בכלל המערכת
)56.2%( ניתן גם להתרשם משיעור בתי הספר הקטנים
)20.3%( דתי-), בממלכתי16.8%( ערבי-לעומת בממלכתי
המחסור בכיתות לא צומצם גם7.)25%( עברי-ובממלכתי
.2021-2007 אחרי יישומן של שלוש תוכניות חומש בשנים
חלק א׳: רקע, נתונים והקשר
.2024 , זוסמן וזופניק6
. נתוני שקיפות בחינוך לשנה"ל תשפ"ה7
]17[
שיטת הכשרת המורות והמורים בחינוך החרדי ,לצד זאת
,אף היא פנים קהילתית ומאופיינת בפערים משמעותיים
בהשוואה להכשרה הרצויה ולסטנדרטים הנהוגים בחינוך
הכללי. רמת ההכשרה משתנה באופן דרמטי בין גברים
רוב ההכשרה של .לנשים ובין מוסדות החינוך השונים
,המורות מתבצע בתהליכי הכשרה אקוויוולנטיים
המוכרים על ידי משרד החינוך ומושווים לתואר ראשון
ושני אף שאינם עומדים בסטנדרטים האקדמיים
כפועל יוצא, מרבית המורות בחברה החרדית.המקובלים
מחזיקות בהכשרה מסוימת להוראה, וחלקן אף בהכשרה
מתקדמת. אולם, בהיעדר מבחנים רוחביים או כלי השוואה
אחרים, קיים קושי להשוות את איכות ההוראה בין הכשרה
בסמינרים החרדיים ובין הכשרה באוניברסיטאות ובמכללות
.להוראה
בקרב המורים הגברים, חלק ניכר מתחילים בעבודת
ההוראה ללא כל הכשרה מוקדמת לכך או לשוק העבודה
בכלל. במוסדות הפטור, הם אינם נדרשים להכשרה קודמת
לצורך קבלה לעבודה או לקביעת רמת השכר – מגמה
שמתחזקת כתוצאה מהמחסור בהיצע מורים גברים. לצד
זאת, בחברה החרדית מתקיימות הכשרות שונות לעובדי
הוראה גברים, חלקן לצורך שיפור בתנאי השכר במוסדות
מוכש"ר, וחלקן לשם עמידה בתנאי סף למכרזי מדינה
או למשרות אחרות. ההכשרה נעשית על פי רוב בהליך
מקוצר ובסטנדרטים מקצועיים נמוכים בהשוואה למוסדות
הכשרה מקבילים. כמו כן, משרד החינוך מכיר בלימודים
מצב8.בישיבה כאקוויוולנט לתואר אקדמי ואף לדוקטורט
זה משפיע דרמטית על המענה החינוכי, הפדגוגי והרגשי
שמקבל התלמיד החרדי, על שיטות ההוראה ועל החלופות
הלימודיות הפתוחות בפניו. המומחיות, המקצועיות
והחידושים בשיטות ההוראה ובפרופסיית החינוך מצויים
.בחסר משמעותי בכיתות החרדיות
בשונה מהחינוך.היעדר פיקוח ואכיפה אפקטיביים
הממלכתי, שבו קיים מערך פיקוח רב שכבתי, במערכת
החינוך החרדית הפיקוח מועט ולעיתים קרובות לא
אפקטיבי. המוסדות נמנעים באופן שיטתי מהשתתפות
,במבחנים ארציים, מפרים באופן גורף את איסורי המיון
משרד .ומקיימים מדיניות הנשרה שאינה מותרת בחוק
החינוך מצידו נמנע מפיקוח ממשי וסדור, פעל ללא
נוהל וקריטריונים לפיקוח על המוסדות החרדיים וללא
תיעוד ודוחות מעקב, תוך הסתמכות על דיווחיהם
של מנהלי המוסדות. רק לאחרונה הוסדרו תהליכי
ונהלי הפיקוח על המוסדות. המשרד אף נמנע מהטלת
.סנקציות על מוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה
מתשובתו לבג״ץ בנושא עולה כי מתקיימים לימודי ליבה
ו׳) שנבדקו- מבתי הספר החרדיים היסודיים (א׳60%-רק ב
ח׳. עוד עולה כי ברוב מוסדות- מהמוסדות בכיתות ז׳77%-וב
הפטור, אשר מתוקצבים בשש שעות שבועיות ללימודי
אף שמשרד החינוך יכול9.שפה, לא מלמדים כלל אנגלית
מתקציבם, בפועל55%-100 להשית עליהם סנקציות ולקזז
מתקציביהם של8% קוזזו עד2023-2018 עולה כי בשנים
עד כה11. וממוסד אחד בלבד נשלל הרישיון10, מוסדות50
נמנע משרד החינוך מלפרסם נתונים מלאים ביחס להיקף
.לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים
שימוש לרעה בתקציבים היעדר הפיקוח מאפשר גם
.ציבוריים, כגון הקמת מוסדות מיותרים למטרות פוליטיות
לעיתים אף עולה חשש ל ניצול לרעה של תקציבי החינוך
המיוחד. דוגמה מובהקת היא המקרה של רשת החינוך
העצמאי, שהגיע לבג"ץ בגין התחייבויות כספיות של
. שלא נרשמו בספרי העמותה₪ מיליון300-למעלה מ
הרשויות נמנעות מאכיפה אפקטיבית, בשל הלחץ הפוליטי
ועקב המבנה המורכב של הרשתות המתווכות. הרשתות
מקיימות מערך פיקוח עצמאי ויוצרות חיץ מובנה בין בית
.הספר ובין משרד החינוך שמתקצב אותם
חינוך
. עותקים נחשבת אקוויוולנטית לדוקטורט500- דפי גמרא נחשבת כמקבילה לתואר ראשון, והוצאה לאור של ספרות תורנית ב150 היבחנות על מסגרת של8
.2025 , פריד9
.2025 , דטל10
.2025 , טוקר11
]18[
.מערך אוטונומי המשמש לשליטה ובקרה חברתית
החיבור של מבנה המערכת והשפעותיה על חיי הפרט
מייצר לא רק מערכת חינוך אלטרנטיבית, אלא גם מערכת
המתפקדת כמנגנון שליטה חברתי מקיף. קבלה למוסדות
מותנית בהתנהלות המשפחה לפי נורמות קהילתיות
נוקשות, כשכל סטייה עלולה לשלול מהילדים את הזכות
המערכת יוצרת תלות מתמשכת: גם לאחר .לחינוך
הנישואין, קבלת ילדיו של אדם למוסדות תלויה בהמשך
היצמדותו לנורמות הקהילתיות. תלות זו מתחזקת
20%- מהנשים החרדיות וכ40% -באמצעות התעסוקה: כ
.מהגברים החרדים מועסקים במערכת החינוך עצמה
פעולות כגון גיוס לצה"ל, מעבר ללימודים אקדמיים
,או ביקורת על המערכת עלולות להוביל לפיטורים
עבור המשפחה כולה לחסימת הגישה למוסדות החינוך
ולסנקציות קהילתיות וחברתיות משמעותיות. מנגנון
השליטה מתאפשר הודות לרובד של תיווך בין המדינה
לבין תלמיד והמוסד. רשתות החינוך הפוליטיות נכנסות
בנעלי המדינה באספקת שירותי חינוך לפרט, אם במוסדות
שבבעלותן ואם באחרים שבהם הן משמשות כרגולטור. כך
למשל, התקציב למוסדות הפטור, שאינם חלק מרשתות
החינוך החרדיות, עובר דרכן. למשרד החינוך כמעט שאין
קשר ישיר עם המוסדות החרדיים ובוודאי עם ההורה
החרדי. הכתובת היחידה שפוגש ציבור ההורים והתלמידים
החרדים היא מנהל מוסד החינוך, שסמכותו מכריעה כמעט
.בכל דבר ועניין
חלק א׳: רקע, נתונים והקשר
Shutterstock :צילום
]19[
חינוך
השלכות על מערכת החינוך הממלכתית
לאומיות מעבירות את ילדיהן למוסדות חרדיים-הדתיות
מחליש את מעמד החמ"ד כזרם חינוך דתי או פרטיים. הדבר
ומוביל להתפצלות של מערכת החינוך לתתי זרמים נוספים
.בתוך ארבעת הזרמים המוצהרים
,הפרטה סמויה של החינוך הישראלי כך נוצרת למעשה
מתלמידי היסודי במגזר היהודי32%-, כ2025-כשנכון ל
,2005 לעומת23% לומדים במוסדות פרטיים – גידול של
בחינוך הציבורי8% , וירידה של26%-אז עמד השיעור על כ
בלבד. הגידול בחינוך הפרטי נבע בעיקר מעלייה68% לכדי
,במספר התלמידים במוסדות המעיין והחינוך העצמאי
, לעומת6 – פי2024- אלף ב182- לכ1990- אלף ב30-מכ
בשאר מוסדות החינוך היסודי במגזר1.5 גידול של פי
.היהודי באותה עת
לאורך שנים, בהקצאת המשאבים וברגולציה, המדיניות
-הממשלתית העניקה עדיפות ברורה לחינוך הממלכתי
ציבורי. בשנים האחרונות חלה תפנית ושחיקה משמעותית
במגמה, והממשלה קידמה בפועל תוספת גדלה והולכת
,של תקציבים עבור מוסדות פרטיים חרדיים. בד בבד
מהלכי הפיקוח על המוסדות הפרטיים היו מעטים, דלים
ובעלי השפעה מוגבלת. המימון הציבורי הנדיב של החינוך
:הפרטי החרדי פוגע במערכת הממלכתית במספר מישורים
תחרות לא הוגנת, כאשר מוסדות פרטיים ראשית, הוא יוצר
מקבלים מימון מלא ללא הגבלות הרגולציה הנהוגות
במערכת הרשמית – מחויבויות בהעסקת מורים, מגבלות
אי על מיון תלמידים או שילוב לקויי למידה. הדבר יוצר
ושחיקה של מובנה במערכת החינוך הישראלית שוויון
ציבורי. שנית, המודל החרדי משפיע-החינוך הממלכתי
דתי, כאשר חלק מהמשפחות-על החינוך הממלכתי
.מקור: נתוני משרד החינוך, במבט רחב, עיבוד מרכז מנור
מגמת השינוי בשיעור התלמידים, חינוך פרטי מול ציבורי
)2025=100(
חינוך פרטי
חינוך ציבורי
130
120
110
100
90
80
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
2025
100
100
104
99
98
97
96
95
94
93
94
94
94
94
95
94
94
94
94
93
93
92
92
107 108
111
114 114 119 118 118 116 116 116 116 116 117 118 119 121 124 123
]20[
חלק א׳: רקע, נתונים והקשר
קצב הגידול במספר התלמידים, חינוך פרטי מול ציבורי
)2025=100(
.מקור: נתוני משרד החינוך, במבט רחב, עיבוד מרכז מנור
חינוך פרטי
חינוך ציבורי
200
180
160
140
120
100
80
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
2025
100
100
105
100 102 102 103 105 107 109 111 114
119 122 125 128 132 135 138
141 143 143 145
111 114
120
127
133
139 140 143 146 149 153 158
162 167
175 179
186
193 194
]21[
רק לאחרונה גיבש משרד האוצר מתווה להסדרת הפיקוח
והבקרה על התנהלותן הכספית של רשתות החינוך
החרדיות, הכולל שינוי של מנגנון התקצוב, שהונהג עד
שנה"ל תשפ"ד, למנגנון נורמטיבי ומבוסס עמדה מקצועית
ומשפטית. עד כה תוקצבו הרשתות בהתאם להוצאותיהן
הכספיות בפועל, עבור מטרות חינוכיות ואחרות. כך נוצרה
,פגיעה בשוויון ביחס לתלמידי החינוך הממלכתי הרשמי
המתוקצב בהתאם לכללים מוגדרים שלא ניתן לחרוג מהם
מנגנון התקצוב הנורמטיבי12.והנתון לפיקוח תקציבי הדוק
מגדיר לראשונה את המסגרת התקציבית הכוללת עבור
רשתות החינוך החרדיות, והוא מושתת על הכללים
והמנגנונים הנהוגים במשרד החינוך בתקצוב בעלויות
הוראות המעבר למודל זה בשנות הלימודים13.חינוך אחרות
מוכיחות כי התקצוב שהועבר לרשתות14תשפ"ז-תשפ"ו
גבוה משמעותית מהמקובל בחינוך הרשמי, וזאת עוד
לפני העברות קואליציוניות נוספות. יחד, מתקבל אי שוויון
משמעותי והטיה מובהקת לטובת החינוך החרדי שאינו
.ממלכתי ורשמי
חינוך
.2024 , משרד האוצר (מכתב היועמ"ש), תקצוב נורמטיבי של רשתות החינוך12
.2024 ,משרד האוצר (מכתב הממונה על התקציבים), כללי תקצוב נורמטיבי לרשתות חינוך חרדיות 13
.2025 ,) משרד האוצר (הוראות מעבר14
המצב הנוכחי מוביל לספירלת הידרדרות בחינוך הישראלי: הגמישות התקציבית והניהולית של החינוך הפרטי
מעמידה חלופה דתית מפתה לתלמידים על הרצף הדתי; הצלחת מוסדות אלו במשיכת תלמידים ומורים מהחינוך
הממלכתי מחלישה עוד יותר את האחרון; חולשה זו מביאה למעבר נוסף של תלמידים, עד כדי התפרקות המוסדות
.הממלכתיים. תהליך זה ניכר בנתונים
]22[
השלכות על החברה והכלכלה הישראלית
המשק הישראלי נושא מחיר כבד של היעדר השכלת ליבה
בקרב בוגרי מערכת החינוך החרדית. הדבר מתבטא בפריון
עבודה נמוך המשפיע על כלל המשק. בעוד שוק העבודה
המודרני דורש מיומנויות מתקדמות במתמטיקה, אנגלית
בוגרי החינוך החרדי מוצאים עצמם ללא הכלים ,ומדעים
הבסיסיים להשתלבות בתעסוקה איכותית. מעבר לאובדן
כוח העבודה הפוטנציאלי, המדינה נדרשת להקצות
משאבים ניכרים למערכות תמיכה ורווחה למשפחות
כך, משאבים שיכולים היו לשמש.חרדיות לאורך חייהן
לפיתוח ולצמיחה, מופנים לקיום רשת ביטחון סוציאלית
מורחבת לאוכלוסייה הנעדרת הכשרה להשתלבות עצמאית
בכלכלה. היקף המשאבים שמקבל משק בית חרדי הם
ממשקי80% כאשר₪, 4,000 הגבוהים ביותר ועומדים על
בית אלה מקבלים העברות חיוביות נטו, כלומר: יותר מכפי
15.שהם משלמים למדינה
.2024 ,' קרלינסקי ואח15
השפעות כלכליות ישירות
6,000
4,000
2,000
0
-2,000
-4,000
-6,000
-8,000
העברות נטו
(שווי העברות ממשלתיות פחות תשלומי מיסים) בש"ח
2018 | למשק בית ממוצע לפי מגזר
יהודים
לא חרדים
1,037
4,107
-6,115
חרדים
ערבים
2024 ,מקור: "על המיסים ועל הנפלאות", פורום קהלת
חלק א׳: רקע, נתונים והקשר
על פניו, אין פסול בקיומה של מערכת חינוך פרטית בעלת מאפיינים ייחודים, שכן להורים שמורה הזכות לחנך את ילדיהם
על פי תפישת עולמם, בהתאם למגילת זכויות האדם של האו"ם ולחוק חינוך ממלכתי. מערכות חינוך רבות בעולם, לרבות
, מאפשרות את קיומה של מערכת חינוך פרטית לצד זו הציבורית. ואולם, מאפייניה הייחודיים שלOECD-במדינות ה
.מערכת החינוך החרדית יוצרים אדוות המשפיעות על כלל החברה הישראלית, המשק והמדינה
]23[
חשים שיש בה33% , מביעים אמון בכנסת20% החברה החרדית מאופיינת בחוסר אמון חריג במוסדות המדינה: רק
מהחרדים מצהירים כי אין להם כלל80% 16.פוליטיקאי שמייצג אותם, ואחוז אחד בלבד מביע אמון בבית המשפט העליון
: גם תחושת השייכות למדינה נמוכה יחסית17.חרדי- מהציבור הלא50% אמון במשטרה או שרמת האמון בה נמוכה, לעומת
בקרב כלל היהודים. הממצא המדאיג הוא הקשר הישיר בין רמת הכנסה גבוהה86% חשים שייכות, לעומת ממוצע של65%
18.ובין תחושת שייכות למדינה, וכן בין עבודה בסביבה חילונית ובין תחושת שייכות גבוהה יותר
תפישות אלו מתעצבות במידה רבה על ידי החינוך החרדי, הדוגל בבדלנות, בשמרנות ובתיעדוף של ערכים קהילתיים
המנוגדים על פי רוב לערכי המדינה. קיים אפוא קשר ישיר בין הנתונים הללו לבין מבנה החינוך החרדי. סולידריות
וערבות הדדית נמוכות עם החברה והמדינה מקורן במערכת המחנכת לניתוק ולהיבדלות, תוך חסימת הבחירה של הפרט
.בערכים אחרים. רכיבים אלו הם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי והחברתי, וחשיבותם גוברת במיוחד בעת הזו
חינוך
.2024 ,אינדורסקי-זמיר ורידר 16
.2024 ,פורת וגאדו-בן 17
.2021 ,מלאך 18
השפעות חברתיות ואזרחיות עמוקות
.2021 .)מקור: "יהודית ודמוקרטית". מלאך ג', (עורך
100
90
80
70
60
50
40
30
20
10
0
81
44
38
12
35
42
3
15
12
2
1
3
2
5
5
בית המשפט העליון
הכנסת
משטרה
לא יודעים/מסרבים לענות
אין כלל אמון
די מעט
די הרבה
הרבה מאוד
מידת האמון במוסדות המדינה בקרב החברה החרדית
), קבוצה א%-"באיזו מידה יש לך אמון במוסדות המדינה?" |(ב
]24[
, והמחלוקת הפוליטית הניטשת זה למעלה משני עשורים סביב תיקון חוק2023 באוקטובר7 המשבר הביטחוני מאז אירועי
, מחדדים את היעדר השוויון בנטל. בעוד החברה הישראלית הכללית נושאת בנטל שירות1986-שירות הביטחון תשמ"ו
10-9% החובה לגברים ונשים, ובנטל של תקופות מילואים ממושכות לאורך החיים ובפרט במלחמת "חרבות ברזל" – רק
מהגברים בשנתון החרדי מתגייסים בכל שנה. המלחמה הממושכת והעומס הכבד על הציבור המשרת כמעט שלא שינו את
מהחברה החרדית סבורים שגברים חרדים לא צריכים לתרום למדינה65% :עמדתו של הפרט החרדי או את מגמות הגיוס
19.בדרך נוספת מלבד לימוד תורה
ממשרתי המילואים (האחוז99% . המחקר מתייחס למשרתי המילואים הנמנים עם האוכלוסייה היהודית. מהנתונים עולה כי אלה מהווים2024 ,הירש- פינקלשטיין ופורת19
.)הנוסף הם ערבים
נטל ביטחון לא שוויוני
חלק א׳: רקע, נתונים והקשר
)%- (ב2023-2024 | (ממוצע חודשי) לפי הגדרה דתית
חילוני
מסורתי
דתי
חרדי
מעורב/לא ידוע
חסרי דת
50
40
30
20
10
0
" בכלל האוכלוסייה בהשוואה להתפלגות משרתי המילואים ב"חרבות ברזל44-21 התפלגות גברים בני
40.4
25.2
27.4
2.1
3.0
1.9
42.0
21.0
14.7
14.5
3.6
4.2
45.4
22.6
21.9
1.3
4.4
4.3
2024-2023 ,מקור: עיבוד המכון הישראלי לדמוקרטיה לנתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס
משקל באוכלוסייה
)2023 דצמבר-משקל בקרב משרתי המילואים (אוקטובר
)2024 ספטמבר-משקל בקרב משרתי המילואים (ינואר
]25[
לסיכום חלק זה, מכלול ההשלכות של מבנה החינוך
החרדי, שיטת ההפעלה שלו ומנגנון השליטה החברתי
והתרבותי שהוא יוצר מובילים לספירלה של השלכות על
הילד החרדי, הפרט החרדי והקהילה החרדית – ומשם
לחברה הישראלית, למדינת ישראל ולמוסדותיה. בהיעדר
סיפור ערכי משותף המחבר בין חלקי החברה, אל לנו
להתפלא על התמונה המתקבלת בגיוס, באמון במוסדות
המדינה, בסולידריות החברתית, בהשתתפות במשק
.ובפערי ההישגים החינוכיים
חינוך
הבעיה, אם כן, היא לא רק היעדר לימודי ליבה, כי אם
בעיה מבנית ותקציבית. גידול האוכלוסייה החרדית
.והיותה חלק הולך וגדל מהחברה מהווה מכפיל לבעיה
אוכלוסייה המהווה כרבע מהחברה בישראל אינה יכולה
להמשיך וליהנות מהסדרים והגנות של מיעוט. מצב זה יוצר
אדוות לא רק חינוכיות , כי אם מעריכיות על כלל החברה
הישראלית, המשק ועצם יכולתה של המדינה להבטיח את
המשך קיומה. מערכת החינוך היא ראשית הצירים, והיא
.הבסיס לעיצוב החברה בישראל
AI generated :תמונה
]26[
]27[
חינוך
מדוע המדיניות
?עד כה כשלה
חלק ב׳
]28[
נכשלה. אי אכיפה ממשלתית, לצד מתן20,"המדיניות הממשלתית שהונהגה עד לאחרונה, "כעומק הליבה עומק התקצוב
אוטונומיה גבוהה והעברת תקציבים ללא יישום של עקרונות החינוך הבסיסיים, הביאו לתוצאות בלתי אפשריות לעתידה
.של מדינת ישראל
, היא2012-הגבוהה לחברה החרדית, שהחלה בתשע"ב
"הנגשה מקסימלית... במטרה לרכוש מקצוע נדרש ולכלכל
מצביע2025 דוח מבקר המדינה ממאי21."את עצמו בכבוד
על כך ששתי תוכניות החומש במסגרת תוכנית זו בשנים
מילארד ש"ח, לא1.7 , בהשקעה כוללת של2022-2011
השיגו את היעדים המצופים, כאשר מספר הסטודנטים
19,000 לעומת יעד של17,380 החרדים בשנה"ל תשפ"ד היה
לשנה"ל תשפ"ב. כמו כן, שיעור החרדים מכלל הסטודנטים
, בעוד חלקם2019-, כפי שהיה ב5% נותר בשנים האחרונות
22.13.5%-באוכלוסייה הוא כ
ניסיונות המדיניות לפתרון הבעיה עד כה התבססו על
שתי הנחות מוצא. הראשונה היא שהבעיה נעוצה באי
שילוב כלכלי של בוגרי ובוגרות מערכת החינוך החרדית
במשק, ומכאן שיש להתמקד בפתרונות ללימודי אנגלית
ומתמטיקה, לעיתים לאחר סיום הלימודים, לצורך
, מדיניות זו.השתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה
שהתעלמה מהיבטים חברתיים וערכיים רחבים, כשלה הן
בהשגת יעדיה הישירים – כשרוב מוחלט מקרב הגברים
החרדים אינם משלימים את ההכשרה הנדרשת באנגלית
ובמתמטיקה; והן בהנצחת הניכור בין החברה החרדית
לשאר החברה הישראלית, כפי שבא לידי ביטוי במלחמת
"חרבות ברזל". כך למשל, מטרת התוכנית להנגשת ההשכלה
.)2008 יולי27( 70/48050 בג״ץ20
.2024 , המועצה להשכלה גבוהה21
.2025 , משרד מבקר המדינה22
?חלק ב׳: מדוע המדיניות עד כה נכשלה
שתי גישות שגויות
]29[
הנחת המוצא השנייה התמקדה בכך שפתרונות המדיניות
צריכים להיות מיושמים באיטיות ובזהירות, תוך
הסתגלות החברה לשינויים הנדרשים וגיוס הסכמה של
כך, כל התנגדות או קושי .הציבור ומנהיגיו הרוחניים
זכו להתאמות המרביות, לעיתים עד כדי אובדן של מהות
הרפורמה, או לחלופין, צמצומה או ביטולה על ידי המפלגות
החרדיות. בנקודות המוגבלות שבהן נרשמו הישגים, אלו
היו איטיים מדי ולא מקיפים דיים ליצירת שינוי מהותי
רוב הצעות ,במערכת החינוך ולמען עתיד המדינה. למעשה
המדיניות לא התמודדו עם מערכת החינוך אלא עם בוגריה
ובוגרותיה כתוצר שלה, מתוך שאיפה להשפיע עליהם
או להשלים את הידע והכישורים החסרים והנדרשים
להשתלבותם בשוק התעסוקה. מערכת החינוך עצמה
.נתפשה כ"קופסה שחורה" שאין לגעת בה
.2013 ,151 ' מזכירות הממשלה, החלטת ממשלה מס23
. חברים בכנסת68 ביתנו,יש עתיד, הבית היהודי והתנועה, והחזיקה ברוב של-, כללה את סיעות הליכוד2013-, שהוקמה ב33- הקואליציה של הממשלה ה24
.2022 ,0371 ' משרד החינוך, הוראת קבע מס25
חינוך
ניתן לסמן שלושה ניסיונות מדיניות משמעותיים שנגעו
:באופן ישיר במערכת החינוך עצמה
•
) לחיזוק לימודי היסוד2013( 151 החלטת ממשלה
החלטה זו ביקשה 23.ממלכתית-ומערכת החינוך הרשמית
לחייב אפקטיבית לימודי ליבה במוסדות הפרטיים
33-והשתתפות בהערכה ובמדידה. היא התקבלה בממשלה ה
בנט ללא שותפות המפלגות-לפיד-(ממשלת נתניהו
ובוטלה כשנה לאחר מכן, בהחלטת ממשלה24)החרדיות
., עוד טרם נכנסה לתוקף2065
•
בעקבות החלטת ממשלה .הקמת הממ"ח והמחוז החרדי
) הגדיר2013-2014( , החל משנת הלימודים תשע"ד151
את האפשרות25לראשונה משרד החינוך בחוזר מנכ"ל
חרדי (ממ"ח) רשמיים-להקים מוסדות חינוך ממלכתי
בשלבים הקדם יסודי והיסודי. מוסדות אלה מופעלים מתוך
רגישות תרבותית והכרה בצורכי הזהות של התלמידים
,החרדים, ומתוך רצון לספק שירותי חינוך רשמי להורים
לתלמידים ולמחנכים במגזר החרדי המעוניינים בכך. הממ"ח
לא הוסדר בחוק חינוך ממלכתי כדי להימנע ממאבקים
פוליטיים ומיצירת התנגדות של הקהילות החרדיות, ונוכח
,התנגדותם של גורמי מקצוע בתוך משרד החינוך. עם זאת
חוזר המנכ"ל הסדיר והשווה את הכללים הנהוגים בממ"ח
לאלו של החינוך הממלכתי. יש לציין כי חלק ניכר מזרם
חרדי מבוסס על הצטרפותם של מוסדות-החינוך הממלכתי
חל גם שינוי ארגוני במשרד2014-חינוך מוכרים קיימים. ב
החינוך, עם הקמת המחוז החרדי במקום האגף לחינוך מוכר
שאינו רשמי, במטרה לאגד את הטיפול במוסדות החינוך
.החרדיים ולהתאים את הפיקוח והניהול למגזר זה
]30[
?חלק ב׳: מדוע המדיניות עד כה נכשלה
בפרספקטיבה של עשור קדימה, הממ"ח אומנם צמח באופן
. מכלל תלמידי החינוך החרדי היסודי7%-מרשים ומהווה כ
אולם, צמיחתו איטית ומוגבלת, ואין ביכולתה ליצור שינוי
מהותי במערכת החינוך. זאת, בין היתר, בשל התנגדות
או היעדר שיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות, אשר אינן
מחויבות בחוק בפתיחת מוסדות ממ"ח. עם הגורמים
לעמדה זו של הרשויות נמנים הגדלת הנטל התקציבי
בבינוי והשתתפות גבוהה יותר בשירותי עזר, התנגדות
פוליטית של סיעות חרדיות מקומיות או של ציבור החושש
מגידול דמוגרפי חרדי ביישוב, ופגיעה תקציבית ומהותית
במוסדות החינוך החרדי הפרטיים הקיימים. גם הסנקציות
הקהילתיות, הננקטות לעיתים כלפי יזמים שפותחים
,מוסדות ממ"ח והגולשות לא אחת גם להורי התלמידים
מהוות חסם קהילתי ותרבותי. חסמים נוספים הם היעדר
רצף חינוכי חרדי בשלב הקדם יסודי והעל יסודי, מחסור
במורות ומורים חרדים בעלי הכשרה מתאימה לתוכנית
וכפי הנראה גם קושי להתחרות26,הלימודים הממלכתית
ברשתות החינוך החרדיות ובמוסדות הפרטיים הנהנים
מתקצוב ומגמישות תקציבית גבוהים ללא מחויבות
.לרגולציה הממשלתית
•
) לעידוד לימודי ליבה במוסדות2022( מתווה בעלז
הפטור במנגנון תמרוץ לפי הישגים. מתווה זה לא צלח
עד כה, על אף הסכמתה של חסידות בעלז, בשל התנגדות
המפלגות החרדיות וחילופי הממשלה (ולאחר הבטחתו
של יו"ר האופוזיציה דאז להשוות לאחר הבחירות את
התקציב לזה של החינוך הממלכתי הרשמי, בלא חובת
לימודי ליבה). ההתנגדות החרדית, כפי שהובעה על ידי
הנציגים הפוליטיים, ביטאה דחייה של עצם הרעיון של
.מעורבות משרד החינוך בתכני הלימודים בבתי הספר
זאת, אף שהמתווה נועד לשלב ולתמרץ לימודי ליבה
(אנגלית, מתמטיקה, מדעים) במערכת החינוך הקיימת
תמורת תמרוץ תקציבי, ובלא השפעה על "סיפור ערכי
מבני רחב. כלומר, גם אם מתווה-משותף" או שינוי ערכי
זה היה צולח את התנגדות המפלגות החרדיות, חלק ניכר
מאתגרי השורש של החינוך החרדי והשלכותיו על החברה
.הישראלית ומערכת החינוך, היו נותרים על כנם
אם כן, שתי הנחות המוצא נמצאו כחסמי שינוי וכשגויות. הראשונה טעתה בכך שמסגרה את הבעיה מההיבט הכלכלי
בלבד, ולא עסקה במהות העמוקה של שותפות בחברה הישראלית על כלל היבטיה כחלק ליבתי של מערכת החינוך, כאשר
גם ביחס לשילוב הכלכלי הוצע מענה חסר. ההנחה השנייה הוכחה כמוטעית לאחר שהתברר כי מהלכים איטיים ומותני
הסכמה של שחקני וטו רבים אינם יעילים או אפקטיביים, והם הובילו לשינויים קטנים ביחס לפוטנציאל הנדרש. שתי
.הגישות נחלו הצלחה חלקית ולא הביאו לתוצאות המצופות. במובנים רבים, הן פספסו את העיקר
.2024 , זוסמן וזופניק26
]31[
במדינות מערביות בחינת מודלים דומים בעולם מעלה כי
דמוקרטיות, התמיכה הממשלתית במוסדות חינוך
פרטיים מוגבלת ומותנית. בארצות הברית היא עומדת
, מהתקציב לתלמיד במערכת הציבורית10%-על כ
יתר התקציב ממומן.30%-וברוב מדינות אירופה על כ
ממקורות פרטיים, ובעיקר על ידי השתתפות משפחות
OECD-התלמידים והקהילות. כמו כן, ברוב מדינות ה
מחויבים בתי הספר הפרטיים לתוכנית הלימודים הלאומית
המלאה ומוגבלים בסמכויותיהם בנוגע לשיבוץ ומיון
בישראל, התקצוב למוסדות חרדיים עומד על27.תלמידים
מתקציב התלמיד בחינוך הרשמי, וללא הגבלות100-55%
משמעותיות על תכני הלימודים או שיטות הקבלה. החינוך
החרדי הפרטי בישראל מחויב בתוכנית לימודים חלקית
בלבד, כשגם דרישה מעטה זו אינה מיושמת ואינה כפופה
ומתנהל מערך שיבוץ ומיון עצמאי ולא28,לפיקוח אפקטיבי
מצב זה חורג באופן דרמטי מהנהוג במדינות29.מפוקח
.דמוקרטיות מתקדמות
.European Commission, 2022 27
.2025 , פינקלשטיין28
.2025 , טרואן29
חינוך
:מה קורה בעולם
מדיניות חינוך
במדינות עם קהילות
חרדיות דומיננטיות
]32[
מתייחסת, בין היתר, לאופנים,Adaptable ,הזכות השנייה
שבהם מותאם חינוך למעגלי ההשתייכות התרבותיים
,של הילד/ה. זכות זו שלובה גם בזכות לחופש המחשבה
המצפון והדת, בזכותם של ילדים המשתייכים לקבוצות
מיעוט ליהנות מתרבותם, ואף בזכות ההורים לבחור בחינוך
שאיננו ציבורי. חינוך כזה קשור אפוא בזכותם של הילדים
לתרבות ולתחושת שייכות לקבוצה ולקהילה, המעצבות
זהות והבונות ביטחון, ובזכות של הוריהם לחנכם כראות
עיניהם. ואולם, בתרבות החרדית, תודעת המיעוט המתבדל
היא מרכזית ומכוננת. תרבות זו משפיעה על כל תחומי
העשייה של בני הקהילה, וקובעת תעסוקה ומערכות
יחסים מרכזיות. בכך היא מספקת לחבריה משמעות בכל
.ספירות החיים, הפרטית והציבורית
מבטיחה כי החינוך ייועד,Acceptable ,הזכות הראשונה
לפיתוח אישיות, כישרונות ויכולות, ויחזק את כיבוד זכויות
האדם. זכות זו מסייעת לבני אדם לבחור את מסלול החיים
הטוב ביותר עבורם, מעודדת חירות ואוטונומיה, מקלה על
,השתלבות בתעסוקה ותורמת למימוש זכויות לבריאות
דיור ותזונה. יש לה תפקיד משמעותי בפיתוח תודעת
זכויות ובאפשרות יישומן בפועל. היא קשורה גם בשורה
של אינטרסים חברתיים, ובהם חינוך אזרחי המעצב את
.הערכים, הגישות ואופני ההתנהגות של האזרחים לעתיד
היא עשויה גם לסייע בהנחלת ערכים משותפים לכלל
אזרחי המדינה, ובכך לקדם לכידות חברתית. חינוך כזה
מצייד את הילדים בכלים שיאפשרו להם להתפרנס בכבוד
.ולתרום לכלכלת המדינה
.2020 ,חזן- פרי30
להלן סקירה קצרה של שלוש מדינות: ניו יורק, אנגליה והקהילה הפלמית בבלגיה (פלנדריה). המשותף לכולן הוא קיומן
של קהילות חרדיות גדולות המשפיעות על המרחב הציבורי והפוליטי, ואשר רווח בהן אידיאל המקדש את לימודי הקודש
לּבנים והמעודד את הּבנות לשלב בין לימודי קודש וחול. עם זאת, בכל אחת מהן קשרים שונים בין האידיאל ובין המבנה
החברתי והחינוכי המשרת אותו, כאשר אלו מושפעים מהגיוון האידיאולוגי בתוך הקהילות החרדיות, ומהאופנים שבהם
30.מאפשרת המדינה לגיוון זה לבוא לידי ביטוי במערכת החינוך
כדי להבחין בהבדלים בגישות השונות בעיצוב מדיניות החינוך, נעמוד תחילה על המתח המשפטי והנורמטיבי הקיים בין
,). בהקשר זהAdaptable( ) והזכות לחינוך מותאםAcceptable( שני יסודות שונים: הזכות לחינוך מתקבל על הדעת
לימודי הליבה מתייחסים ליכולתה של המדינה להשפיע ולעצב את החינוך לערכים ואת הנחלת המיומנויות והכישורים
במסגרת חינוך דתית פרטית. כאמור, ההצעה שנביא עוסקת בהיבטים נרחבים יותר מלימודי ליבה גרידא, ואף טוענת כי
לימודי ליבה כלשעצמם אינם האתגר העיקרי בחינוך החרדי בישראל. אולם הדיון באיזונים אלו רלוונטי לעניין השיקולים
.שיש לשקול כמכלול בעת העיסוק בשינויי מדיניות חינוך מערכתיים
?חלק ב׳: מדוע המדיניות עד כה נכשלה
]33[
בהתאם לתיקון הראשון לחוקה האמריקאית, המפריד בין
דת ומדינה, בתי ספר דתיים אינם מורשים לפעול במסגרת
החינוך הציבורי. לכן, הם פועלים כפרטיים ובדרך כלל אינם
מקבלים מימון ציבורי, ועליהם לממן את עצמם. חוקת
מדינת ניו יורק קובעת כי המדינה לא תממן בתי ספר
דתיים, למעט בחינות, פיקוח והסעות. כפועל יוצא, מוסדות
רבים נמצאים בקשיים כלכליים. עם זאת, במחוזות שבהם
לחברה החרדית יש השפעה פוליטית חזקה, מקבלים
המוסדות משאבים רבים עבור הסעות. נושא זה שנוי
.במחלוקת ומתנהלים סביבו מאבקים משפטיים וציבוריים
לרשויות בארצות הברית סמכות רחבה לדרוש מבתי הספר
הפרטיים לעמוד בסטנדרטים סבירים, לרבות בתוכניות
בניו יורק קיימת הסדרה מקיפה ומפורטת31.הלימודים
של המוסדות הפרטיים. חוק החינוך המדינתי קובע כי על
תוכנית הלימודים בהם להיות דומה במהותה לזו המחייבת
את בתי הספר הציבוריים. עם זאת, בפועל, הפיקוח על
המוסדות החרדיים רופף במיוחד, בין היתר בשל הכוח
הפוליטי שצברה הקהילה החרדית. את מקומו של משרד
החינוך מילאו תהליכים חברתיים וכלכליים אשר קידמו את
,יישומן של תוכניות לימודי חול בבתי הספר החרדיים לּבנים
במטרה לאפשר את השתלבותם בשוק העבודה. נורמת
הלימודים התורניים נהנית מבכורה במערכת הערכים
והסמלים של הקהילה החרדית, אך הרבנים בישיבות בניו
יורק מקבלים את העובדה שרבים מתלמידיהם אינם יכולים
.ללמוד לאורך זמן, ומעניקים בכורה מעשית לפרנסה
.', העניק לכת האמיש, המתאפיינת באדיקות דתית והתבדלות, פטור מחינוך חובה אחרי כיתה חWisconsin v. Yoder ,1972- פסק דין של בית המשפט העליון בארה"ב מ31
זאת, בין היתר, בשל הפגיעה המינימלית באינטרסים של המדינה בחינוך המכין את הילדים לאזרחות והמפתח עצמאות כלכלית. בית המשפט ציין כי חברי הקהילה מפרנסים
.את עצמם ואינם תלויים במדינה, וכי אם יבחרו ילדי האמיש לעזוב את קהילתם, אין הוכחה לכך שיהפכו לנטל חברתי וכלכלי
ניו יורק
השיקולים הערכיים, המשפטיים והנורמטיביים אינם עומדים, כמובן, בפני עצמם. בחינת מדיניות החינוך דרך איזונים
אלו ודרך ההצדקות שבבסיסם אינה מספקת, כיוון שבכל מדינה ישנם סוכנים ושחקנים שונים המפרשים והמיישמים
את הכללים בזירות השונות שבהן מתנהלת מדיניות החינוך – בזירה הפוליטית, באופי הפיקוח, בקהילות החרדיות
.ובבתי הספר
:נצלול אם כן לשלושת מקרי הבוחן
חינוך
]34[
באנגליה מתקיים קשר הדוק בין חינוך ודת, ועד ייסודו של
, התנהלו בתי הספר במדינה20-החינוך הציבורי במאה ה
על ידי מוסדות דתיים. לכן, חלק מבתי הספר הדתיים
מקבלים מימון ממשלתי. את בתי הספר הדתיים באנגליה
:ניתן לחלק לשלושה סוגים
.. מוסדות המוחזקים על ידי רשויות החינוך המקומיות1
רובם מנוהלים וממומנים בשותפות עם המדינה באופן
חלקי או מלא. הם מחויבים בתוכנית הלימודים הלאומית
ובהשתתפות בבחינות ובהערכות ומצויים תחת פיקוח
.Ofsted-ה
.. מוסדות המכונים אקדמיות ומנוהלים בידי גופים שונים2
אלה אינם מחויבים בתוכנית הלימודים הלאומית, אך
.נדרשים לתוכנית יסוד רחבה והשתתפות במבחנים
. מוסדות עצמאיים שאינם מקבלים מימון ממשלתי3
ואינם מחויבים בתוכנית הלימודים הלאומית, אך נדרשים
לסטנדרטים חינוכיים הקבועים בתקנות ונוגעים, בין
היתר, לאיכות החינוך ולהתפתחותם הרוחנית, המוסרית
והתרבותית של התלמידים. עליהם להימנע מלחסום בפני
הילדים את האפשרות לבחור בחיים מחוץ לקהילה. רוב
בתי הספר החרדיים הם עצמאיים, ומוסדות שאינם עומדים
בסטנדרטים, דינם להיסגר. הפיקוח בפועל הוא רופף ולא
אוכף את התקנות במלואן. האידיאל של "תלמיד חכם" נפוץ
גם בקהילות באנגליה, אולם המציאות הכלכלית, תרבות
הצריכה, הוצאות המחיה ועלות שכר הלימוד עודדו את
.הגברים החרדים להשתלב בשוק העבודה
אנגליה
בלגיה
.. גוף פיקוח חיצוני למשרד החינוך באנגליהThe Office for Standards in Education, Children's Services and Skills : בשמו המלא32
החוקה הבלגית מעגנת את עיקרון החופש החינוכי, והוא
מאבני היסוד של המשטר. הוא נתפש כבעל זיקה הדוקה
לחופש העיתונות, הביטוי, המצפון, הדעה והאספה. על פי
,החוקה הבלגית, החינוך הציבורי אינו משתייך לדת מסוימת
ולפיכך, כל בתי הספר הדתיים הם פרטיים. מבחינה
משפטית, מעמדם הוא "מסובסד חופשי", והם מקבלים
מימון מלא מהמדינה בתמורה לעמידה בסטנדרטים
מסוימים. ניתן גם להפעיל בתי ספר עצמאיים המוסדרים
כחינוך ביתי. בתי הספר החרדיים הם עצמאיים ומנוהלים
בשני המעמדות המשפטיים. במסגרת עיקרון החופש
החינוכי, חקיקת החינוך אינה מחייבת את בתי הספר
ה"מסובסדים החופשיים" לאמץ תוכניות ליבה מוְבְ נות. עם
זאת, היא מתווה את היכולות שיש להשיג בכל שלב, את
תחומי הלימוד ואת הנושאים חוצי הלימוד. המוסדות לא
היו מחויבים להשתתף בבחינות חיצוניות, אך בשל פיקוח
אפקטיבי, רובם העדיפו לעשות כן תוך שימוש בספרי
, בעקבות פסיקה2014-לימוד של החינוך הציבורי. החל מ
של בית המשפט העליון, המוסדות העצמאיים חופשיים
לבחור תוכנית לימודים עצמאית, אך מחויבים בפיקוח
ובבחינות חיצוניות כדי להבטיח את זכות הילדים לחינוך
.ואת רמת החינוך
?חלק ב׳: מדוע המדיניות עד כה נכשלה
32
]35[
בחינת שלוש המדינות מצביעה על כך שמדיניות המעודדת בתי ספר חרדיים לאמץ לימודי ליבה דרך התניית מימון, עשויה
ניכר כי התניית מימון היא כלי מדיניות מוצלח.להצליח יותר ממדיניות הכופה לימודי ליבה אך אינה מיושמת בפועל
אך בעל מידת אפקטיביות מוגבלת, שכן חלק מבתי הספר יעדיפו לוותר על המימון ולנהל תוכנית לימודים עצמאית
, התניית מימון אמורה להרחיב את מגוון האפשרויות החינוכיות העומדות בפני ההורים החרדים.המתמקדת בלימודי קודש
33.כך שיבטאו את הקולות השונים בחברה החרדית
המדיניות בישראל, בדומה לזו שבאנגליה, מוגדרת בספרות כמדיניות כופה, שבמסגרתה הסנקציה על הפרת הזכות
אולם המדינה אינה יכולה להתנער מאחריותה ַלַזכות לחינוך בטענה שיש לתת לתהליכים .לחינוך היא סגירת בתי ספר
מדיניות התניות המימון בישראל איננה.החברתיים "להתרחש מלמטה", בלי לתמוך בהם ולעודד את התרחבותם
רלוונטית מסיבות שנסקרו בראשית המסמך, ולכן אינה מייצרת אפשרויות בחירה אמיתיות בחינוך החרדי. הניסיון הישראלי
מצביע על כך שמדיניות התמרוץ התקציבית צריכה לכלול פער משמעותי בין מוסדות המלמדים ליבה והמשלבים לימודי
חול ברמה ראויה לבין אלו הנמנעים מכך. כן נדרשת מחויבות ציבורית כלפי הראשונים, כך שהרשויות המקומיות לא יוכלו
להחלישם או לשבש את פעילותם. כאשר מדיניות החינוך אינה מבטאת אחריות למימוש הזכות לחינוך מספק בשנות
.החובה, או אז יש הצדקה לחובת המדינה בחינוך משלים בסיומן, אם כי אין לראות בכך טיפול בשורש הבעיה
תובנות ומשמעויות לישראל
חינוך
.2020 ,חזן- פרי33
]36[
מהחרדים יש יחס חיובי או43%- עולה כי ל2021-אמת" ב
מחקר על ישיבות תיכוניות35.חיובי מאוד כלפי הממ"ח
חרדיות של "המרכז לחקר החברה החרדית" מראה כי
ישנם הורים הרואים במודל זה, אשר משלב לימודי קודש
עם לימודים כלליים, חלק מהחינוך החרדי מלכתחילה, ולא
, המשמעות היא כי הורים חרדים36.רק מסגרת לנוער נושר
המעוניינים שילדיהם ילמדו לימודי ליבה או חול ברמה
גבוהה וייגשו לבחינות הבגרות, נותרים במקרים רבים ללא
37.אפשרות חינוכית תואמת
למעשה, עד לאחרונה סיפקה המדינה להורים אלה את
הזכות לחינוך שאינו ציבורי, אך לא את האפשרות לבחור
בחינוך ציבורי המותאם לאורח חיים חרדי. כלומר, ניתנה
האפשרות לחינוך מותאם אך לא לחינוך מספק, ובמוסדות
.לא נאכפו הסטנדרטים ותוכניות הלימודים הנדרשות
בהקשר זה, רפורמת הממ"ח אפשרה לראשונה אפיק
מסוים לחינוך ציבורי, אך היה זה מעט מדי, צר ומוגבל
.לשלב הלימודים הקדם יסודי והיסודי
בהקשרי מדיניות החינוך, מקובל לראות בחברה החרדית
כבעלת עמדה הומוגנית אחת המתנגדת לכל שינוי תוכני
,ובוודאי מערכתי. ואולם, כפי שעולה במחקר ובסקרים רבים
וכפי שמשקף גם מבנה מערכת החינוך החרדית עצמה (וכן
הניסיון של מתווה בעלז), לחברה החרדית גוונים רבים, ולכן
.גם עמדות מגוונות ביחס לאופי החינוך הרצוי והמבוקש
האפשרויות החינוכיות הפתוחות כיום בפני הורים חרדים
בישראל משרתות את הכוחות השמרניים בקהילה
ובפוליטיקה החרדית, ואינן משקפות את השינויים
.המתרחשים בחברה ואת המגוון האידיאולוגי שבה
לזרמים החדשים אין ייצוג פוליטי שיאפשר לקדם הקמה
חרדיים. המדינה-של מוסדות חינוך אחרים, ממלכתיים
אינה מקימה כיום מוסדות מסוג זה בעצמה, ויזמים חרדים
34.שמובילים מהלך כזה משלמים מחיר חברתי וקהילתי כבד
מחקרים כמותיים בקרב מדגמים גדולים בחברה החרדית
חושפים תמונה של העדפה חינוכית מגוונת ופערים ביחס
למסגרות הקיימות, בעיקר לּבנים. מסקר שערך מכון "נתוני
מדיניות חינוך
והדעות בחברה
החרדית
.2020 ,חזן- פרי34
.2025 ,'קורן ואח- ברק35
.2018 ,' גונן ואח36
.2024 , זוסמן וזופניק37
?חלק ב׳: מדוע המדיניות עד כה נכשלה
]37[
מכאן. גם בתרחיש אופטימי מאד, שבו כלל התלמידים
החרדים העולים לכיתה א' יחלו את לימודיהם בבתי ספר
ממלכתיים כבר בשנה הקרובה, השפעת השינוי תורגש
.2050 , ובכלכלה הישראלית לקראת2040 בצה"ל רק בשנת
ממילא, נכון להיום, קצב השינוי הוא איטי בהרבה ומקיף
אחוזים בודדים מהחברה החרדית. בקו המגמה הנוכחי, אף
אם יבואו שינויים מבפנים, הם ישפיעו על צורכי מערכת
הביטחון רק בעוד עשרות שנים, ואילו הכלכלה תידרש
להמתין עד סוף המאה. אין די בתהליכים אלו כדי לתת
.מענה לצרכים האקוטיים של המדינה בשנים הקרובות
לאור זאת, כל עיכוב ברפורמה פירושו הידרדרות נוספת
,במצב ופגיעה נוספת ביכולת לשמור על לכידות חברתית
.חוסן כלכלי וביטחון לאומי
כל אלה מדגישים את הצורך בשינוי מדיניות משמעותי – צורך
.שקיים זה מכבר, וכפי שהודגם, נעשו מספר ניסיונות בכיוון
?מכאן עולה השאלה: מה פשר הדחיפות לשינוי בעת הזו
ראשית, השלכות הדמוגרפיה הן רחבות וחורגות ממערכת
מערכת החינוך מעצבת את דפוסי ההתנהגות .החינוך
האזרחית של הדור הבא, את יכולתו להשתלב בשוק
הצורך בשינוי.העבודה ואת נכונותו לשאת בנטל הציבורי
במערכת החינוך החרדית זוכה לתמיכה רחבה בציבוריות
,הישראלית, אך במשך שנים, ובקרב גורמי מדיניות רבים
ההנחה היא ששינויים אלו צריכים להיעשות באופן מתון
תפישות .ועל בסיס תהליכי עומק בתוך החברה החרדית
יתר על כן, הן אינן תואמות את.אלו לא הוכיחו את עצמן
משך הזמן הארוך הנדרש להשגת תוצאות של רפורמות
חינוך מכאן, מול הגידול המואץ של האוכלוסייה החרדית
חינוך
על שום מה
הדחיפות לשינוי
?בעת הזו
shutterstock :צילום
]38[
]39[
חינוך
– הצעת המדיניות
רפורמה בחינוך החרדי
חלק ג׳
]40[
רפורמה נוספת שניתן ללמוד ממנה היא עדכון סעיף
א׳ בחוק התקציב, שהעמיד את תקציב רשתות החינוך3
בעבר, בניסוח הנודע60%- לעומת כ100% החרדיות על
״ככל ילדי ישראל״. כפי שראינו, מהלך זה הכפיל את מספר
20%-התלמידים ברשתות אלו תוך עשור – קצב גידול של כ
,בשנה לעומת אחוזים בודדים, בהתאם לגידול הדמוגרפי
בשנים שלפני התיקון לחוק. כך הביא השינוי התקציבי
להתרחבות מואצת של החינוך החרדי, אף לאוכלוסיות שלא
הגדירו עצמן כחרדיות קודם לכן, ולשינוי עמוק במערכת
.החינוך בישראל עד למצבה הנוכחי
רפורמות אלו מדגימות את היכולת לשנות את המציאות
ולהניע שינוי באורחות החיים של הציבור, באמצעות לקיחת
אחריות ממשלתית על שירות פרטי והפיכתו גם לשירות
.ציבורי איכותי, ובאמצעות שינויים בתמריצים כלכליים
בהשראתן ובהשראת מודלים של מערכות חינוך דומות
, עיצבנו את50:30:20 בעולם, ועל בסיס התפישות של מודל
.הצעת המדיניות
הצעת המדיניות של מרכז מנור שואבת השראה מרפורמות
בתחומים אחרים אשר קצרו הצלחה והוכיחו יכולת לשנות
את המציאות. הראשונה היא רפורמת בריאות השן לילדים
ועד ינואר2010 , שהכלילה בהדרגה, החל מיולי18 עד גיל
, טיפולי שיניים לילדים בסל הבריאות. לפניה, טיפולי2019
שיניים ככלל לא היו מוסדרים באפיק ציבורי דרך חוק ביטוח
בריאות ממלכתי, ולא הוטלה על קופות החולים האחריות
,לספקם. שירותי בריאות השן ניתנו כחלק מהשוק הפרטי
ולפיכך, היו כרוכים בעלויות גבוהות עבור הפרט ומשקי
,הבית. הרפורמה לא ביטלה את הטיפולים הפרטיים
,אך יצרה וִאִ סדרה במקביל להם מסלול ציבורי איכותי
38.נגיש וזמין. עצם החלופה אפשר שינוי משמעותי בשוק
, נוגעת לקצבאות הילדים. זו שינתה2002-רפורמה שנייה, מ
את התמרוץ הכלכלי למשפחות מרובות ילדים לטובת
מעבר מהותי להשתלבות בשוק העבודה. שינוי זה נחשב
,לאחד הגורמים המרכזיים לעלייה בתעסוקת נשים חרדיות
, עשור מאוחר יותר70%- קודם לרפורמה ליותר מ60%-מ
50%- ליותר מ36%-ולעלייה בתעסוקת גברים חרדים מ
.באותה תקופה
.2023 , מבקר המדינה38
חלק ג׳: הצעת המדיניות – רפורמה בחינוך החרדי
חרדית-ממלכתית-פוליטית לציבורית-מטרת הרפורמה המוצעת היא העברה מלאה של מערכת החינוך החרדית מפרטית
בכל שלבי הלימוד (קדם יסודי, יסודי ועל יסודי), תוך הבטחת שוויון הזדמנויות, חינוך המכבד את היסודות הערכיים
והחוקיים של המדינה, הכרה בשונּוּת ובייחודיות של החברה החרדית ושילובה כחלק מהחברה הישראלית. הרפורמה
תציע לראשונה השקעה תקציבית מקיפה ומלאה בילדה ובילד החרדים, ותבטיח להם מעטפת ומענה חינוכיים ככל
חרדי. בכך ייתן מענה לשלושת הכשלים המרכזיים המאפיינים את החינוך החרדי-ילדי ישראל כחלק מחינוך ממלכתי
כיום: כשל חינוכי, כשל מבני וכשל תקציבי. מענה משולב זה יאפשר שינוי מהותי ויעמיד חלופה ציבורית של חינוך
.חרדי איכותי, כחלק אינטגרלי ממערכת החינוך הממלכתית הרחבה, עם בסיס ערכי משותף הבונה לכידות חברתית
]41[
,הרפורמה המוצעת מתבססת על כוחות מושכים ודוחפים
העוסקים בעיקרם בהתניית מימון ובהסדרת שיטת
ההפעלה של החינוך החרדי. מחד גיסא, תמרוץ של החינוך
חרדי על כל שלבי הלימוד – קדם יסודי, יסודי-הממלכתי
ועל יסודי. מאידך גיסא, צמצום תקציבי של מדרגות
התקצוב הקיימות כיום בחינוך הפרטי. התניית המימון, יחד
עם עדכון חקיקת חינוך ויצירת מדיניות חינוך המותאמת
למצב החינוכי, החברתי, הפוליטי והמשפטי, יאפשרו
לממש, לתפישתנו, הן את הזכות לחינוך מספק וסביר והן
את הזכות לחינוך מותאם. הרפורמה נשענת על שלושה
:עקרונות מרכזיים
המדינה תמלא את .. אחריות המדינה לזכות לחינוך1
חובתה החוקתית והמוסרית להבטיח חינוך איכותי ושוויון
הזדמנויות לכל ילדה וילד, כולל חרדים. זכות זו מעוגנת
.בחוקי היסוד ובאמנות בינלאומיות שעליהן ישראל חתומה
, כל תלמידה ותלמיד יקבלו הכשרה בסיסית במקצועות היסוד (מתמטיקה, אנגלית, עברית.. שוויון הזדמנויות אמיתי2
מדעים ואזרחות) שתאפשר להם לבחור את דרכם בחיים. לא ייווצר עוד מצב של הגבלה בבחירה עתידית בגלל היעדר
.חשיפה לתחומי ידע בסיסיים
הרפורמה אינה מבקשת לפגוע בזהות החרדית או במסורת הדתית, אלא.. שמירה על זהות תרבותית תוך אינטגרציה3
מתוכנית הלימודים יותאמו לתכנים ייחודיים50% ,50:30:20 להוסיף להן כלים להצלחה בחברה המודרנית. בהתאם למודל
כתוכנית יסוד משותפת למערכת החינוך%50 חרדי, לרבות לימודי קודש, לצד הבטחת-בהתאם לערכי החינוך הממלכתי
.הממלכתית
חינוך
עקרונות
מנחים
AI אילוסטרציה :תמונה
]42[
במעבר של חלק הארי מהציבור הלומד ,הצלחה של הרפורמה תתבטא בשינוי בסדרה של מדדים מבניים וחינוכיים: ראשית
כך שמערכת החינוך החרדית תורכב ברובה ממוסדות חינוך ציבוריים במימון,חרדי-בחינוך החרדי כיום לחינוך ממלכתי
פרטיים במימון-ייחודי, ומיעוטה – מוסדות חינוך חרדיים-ציבורי מלא, המלמדים תוכנית לימודים ממלכתית עם ביטוי חרדי
.עצמאי מלא
תירשם קפיצה מרשימה. הישגי התלמידים והתלמידות יימצאו במגמת שיפור עקבית.שנית, בעלייה בסטנדרטים החינוכיים
ובשיעור הניגשים לבחינות הבגרות והזכאים לתעודת בגרות איכותית, ובהמשך גם בתוצאותTIMSS בהישגיהם במבחני
. כפועל יוצא, תירשם גם עלייה ניכרת בשיעור הסטודנטיות והסטודנטים החרדים באקדמיה, בדגשPIAAC סקר המיומנויות
(מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). גם כניסתם של מורות ומורים בעלי הכשרה מקצועיתSTEM-על מקצועות ה
.סדורה במוסדות המוכרים על ידי המל״ג תתבטא בהישגי התלמידים
מוסדות החינוך החרדיים יאופיינו במודל הפעלה אזורי וינוהלו על ידי המדינה והרשויות המקומיות, בשילוב ,שלישית
בתי הספר יכללו תשתיות פדגוגיות וטכנולוגיות מתקדמות לצד לימודי.רשתות חינוך ציבוריות כגופים מלווים בתנאי מכרז
הקודש. כמו כן, המעטפת והמענה החינוכי, הרגשי והפדגוגי יאפשרו הבחנה בנשירה סמויה, הפחתה של שיעור הנשירה
.2%- בדומה למערכת הממלכתית כיום, וצמצום שיעור בני הנוער שאינם מצויים במסגרת כלשהי ל1% לכדי
חלק ג׳: הצעת המדיניות – רפורמה בחינוך החרדי
]43[
הצעת המדיניות כוללת מהלכים רב ממדיים הנוגעים למאפייני החינוך החרדי, כמו גם להשלכות הנובעות מהמבנה הנוכחי
שלו על החברה החרדית, על מערכת החינוך הממלכתית ועל החברה והמשק בישראל. להלן יפורטו הצעדים העיקריים
:הנדרשים ליישום ההצעה, שבחלקם הם שלובים זה בזה ובחלקם מעצימים זה את זה
.2025 , בהקשר זה, ראו הצעה מקבילה של מרכז מנור לרפורמת ביזור בתחום החינוך: זהבי39
•
הגדרה משפטית חדשה – עדכון ההבחנה המשפטית
בין מוסדות חינוך "ציבוריים״ ו״פרטיים״, וביטול המעמד
ייחודיים ושל מוסדות-הייחודי של המוסדות התרבותיים
,הפטור. תקציבי משרד החינוך ישמשו לחינוך ציבורי בלבד
.למעט על פי המפורט בסעיף הבא
•
צמצום תקצוב החינוך הפרטי – הפחתה דרסטית של
מהתקציב10% התקצוב למוסדות פרטיים, לרמה של
לתלמיד בחינוך הממלכתי הכללי. התמיכה הממשלתית
.תוגבל לצרכים פיזיים ובריאותיים בסיסיים בלבד
•
חרדי – פיתוח-הרחבה והשקעה בחינוך הממלכתי
והרחבה מואצת של מסגרות הממ״ח הקיימות ובכל שכבות
הגיל, לרבות על יסודי. המודל יאפשר ניהול משותף על ידי
רשויות מקומיות ובעלויות חינוך ציבוריות מתחלפות, עם
מערך תמריצים ייעודי לעידוד הקמתם של מוסדות חינוך
.חרדיים-ממלכתיים
•
השקעה בילד/ה החרדי/ת – השוואת השקעת המדינה
לזו הממוצעת לתלמיד בישראל. ההשקעה תשמש ליצירת
הזדמנות שווה לילדה ולילד החרדים למיצוי יכולותיהם
.ולהכשרתם לחיים עצמאיים באיכות חיים גבוהה
•
ביטול תיווך הרשתות – ביטול מעמדן המיוחד של
רשתות החינוך החרדיות כמתווכות בין משרד החינוך לבין
המוסדות, וביטול הסעיף "ככל ילדי ישראל" בחוק יסודות
התקציב. מבנה הבעלויות בחינוך החרדי ישווה למבנה
הבעלויות בחטיבה העליונה. הבעלויות יוגדרו כגופים
ארגוניים בלבד ויידרשו להתמודד במכרזים-ניהוליים
.לניהול בתי ספר לתקופת קצובות
•
מעבר לניהול ישיר – הפעלת מוסדות החינוך באופן ישיר
על ידי המדינה והרשויות המקומיות. בגני הילדים – הפעלה
על ידי הרשות המקומית; בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים
39.– הפעלה על ידי המדינה באחריות הרשויות המקומיות
•
– גוף פיקוח הקמת מערך פיקוח עצמאי ואפקטיבי
עצמאי הפועל בנפרד ממשרד החינוך, בדגם המשלב בין
מבקר המדינה לרשות לאכיפה במקרקעין. המערך יצויד
.בסמכויות נרחבות לאכיפת החוק ולהטלת סנקציות
חינוך
מעבר לחינוך ציבורי
שינוי בשיטת ההפעלה
צעדי שינוי מרכזיים
]44[
•
איחוד בתי ספר קטנים – איחוד מדורג של בתי הספר
החרדיים למוסדות אזוריים, תוך ביטול ההבחנה הקהילתית
הפרטיקולרית בין המוסדות. המהלך יתבצע על פני כחמש
.שנים
•
ביטול הפרטיקולריּות התת זרמית – פתיחת בתי ספר
-ממלכתים בלבד בהתאם לזרמים המוכרים: ממלכתי
חרדי. לא-דתי וממלכתי-ערבי, ממלכתי-עברי, ממלכתי
תתאפשר פתיחה של בתי ספר ציבוריים חדשים תת זרמיים
לפי חסידות או עדה. פתיחת בתי הספר בכל אזור תוגבל
.כדי להבטיח אזוריּות ויתרון לגודל
•
– כל תלמיד יהיה זכאי מיון על בסיס גיאוגרפי בלבד
ללמוד באחד מבתי הספר שבאזור מגוריו, ללא אפשרות
מיון וסינון תלמידים על ידי בית הספר. הדבר יחזק את
האינטגרציה החברתית ויצמצם את האפשרות לבידול
.כלכלי-עדתי, קהילתי או חברתי
תוכנית לימודים ממלכתית מעבר למודל אזורי
•
– תוכנית היסוד תהיה אחידה תוכנית לימודים אחידה
משעות הלימודים בכל50% לכלל מערכת החינוך ותקיף
מוסדות החינוך. התוכנית תתמקד בהקניית מיומנויות
וידע חיוניים: עברית, אנגלית, מתמטיקה, מדעים, אזרחות
.ולימודים הומניים
•
בחינות בגרות אחידות – קביעת סטנדרטים אחידים
לבחינות הבגרות לכל בוגרי מערכת החינוך, תוך ביטול
ההסדרים הקיימים של מבחנים מקבילים או ייחודיים
.למגזרים מסוימים
•
לימודי אזרחות והומניסטיקה – קביעת ליבה משותפת
של לימודי אזרחות ומקצועות הומניים כדי לטפח את
תחושת השייכות והאחריות המשותפת למדינה ולחברה
הישראלית, תוך הענקת כלים להבנת המרחב האזרחי
.המשותף
חלק ג׳: הצעת המדיניות – רפורמה בחינוך החרדי
]45[
,כמו כן, במסגרת השלמת התואר האקדמי ולימודי ההוראה
יש לגבש תוכניות העצמה דיסציפלינריות, בדגש על
חיזוק היכולות במקצועות הליבה והזהות המשותפת, כדי
להתמודד עם הפערים המשמעותיים הקיימים בתחומים
אלו. תוכניות אלו יכללו עידוד באמצעות תמריצים כלכליים
למורים ולמוסדות ההכשרה. אף תיבחן הגבלה של מעבר
"בין מדרגות שכר במסגרת "אופק חדש" ו"עוז לתמורה
בכפוף להשתלמויות מקצועיות רלוונטיות, ובפרט לבעלי
תואר אקדמי שאינו בתחום החינוך ולמורות ומורים שלא
.עברו שנת התמחות
הכשרת הון אנושי וחיזוק פרופסיית ההוראה
•
אלף מורות40-– כ הכשרת מורות ומורים קיימים
.ומורים בחינוך החרדי נדרשים להשלמת הכשרה מקצועית
,למורות חרדיות, הנושאות ברובן תעודות הוראה מסמינרים
.המשימה העיקרית היא השלמת לימודים לתואר ראשון
,למורים גברים, שלחלק ניכר מהם אין תעודת הוראה
נדרשת השלמת תואר ראשון במלואו בצירוף הכשרה
:פדגוגית. תוכנית המעבר תכלול
* מסלולי השלמת תואר מותאמים לעובדים
* תמיכה כלכלית לאורך תקופת הלימודים
* הכשרה פדגוגית מואצת במקצועות הליבה
*
"מעבר מדורג לסטנדרטים של "אופק חדש" ו"עוז לתמורה
חינוך
Shutterstock :תמונה
]46[
•
– כעוגן חינוכי וניהולי הכשרת מנהלות ומנהלים חדשים
מרכזי בבתי הספר, יש להדגיש את מקומם והתפתחותם
:המקצועית והניהולית, וזאת דרך
*
תוכנית הכשרה מקצועית – פיתוח תוכנית להכשרת
מנהלים/ות למוסדות הממ"ח, תוך שילוב החרדים בתוכניות
להכשרת מנהלים בחינוך הכללי, במטרה להשוות את איכות
.ההכשרה ולצמצם ככל האפשר את הפרטיקולריּות
*
יצירת תחלופת מנהלים – קביעת מגבלות זמן לכהונה
בתפקידי ניהול, במטרה לחזק את מעמד המנהלת והמנהל
.כאנשי מקצוע ולהחליש את הזיקה הפוליטית בניהול
*
איתור וטיפוח עתודה ניהולית – תוכניות ייעודיות
יזהו מורות ומורים חרדים מצטיינים, בעלי יכולות מנהיגות
ופוטנציאל ניהולי, ויקנו להם הכשרה והתנסות מדורגת
.בתפקידי ניהול ביניים
*
חשיפה למערכות חינוך מגוונות – מנהלים בהכשרה
ייחשפו למגוון רחב של מערכות חינוך, כולל סיורים לימודיים
במוסדות מצטיינים בארץ ובעולם. חשיפה זו תרחיב את
.אופקיהם המקצועיים ותאפשר למידה ממודלים מוצלחים
*
ניתוק מפוליטיזציה – ניתוק הכשרת המנהלים מגורמים
פוליטיים בחברה החרדית, ומעבר למודל מבוסס מצוינות
הנסמך על כישורים מקצועיים, ניסיון והכשרה. יפותחו תהליכי
.מיון ובחירה אובייקטיביים ושקופים לתפקידי ניהול
בניית עתודת ניהול איכותית מהווה תנאי הכרחי להצלחת
הרפורמה בטווח הארוך, שכן מנהלות ומנהלים אלו יובילו
את השינוי בשטח וישפיעו באופן ישיר על איכות החינוך
.ועל אופי המוסדות החינוכיים במגזר החרדי
•
"– בהתאם להסכמי "אופק חדש פיתוח מקצועי מתמשך
ו"עוז לתמורה", יש חשיבות מכרעת להמשך התפתחותם
.המקצועית של המורות והמורים לכל אורך הקריירה
ההשתלמויות תהיינה איכותיות ומבוססות מחקר, תוך
שילוב הדרגתי עם מערכת החינוך הכללית ורגישות
לצרכים תרבותיים. שילוב מדורג של נשות ואנשי ההוראה
החרדים במערך הפיתוח המקצועי הכללי, לצד הקפדה על
רמה מקצועית גבוהה וכבוד לייחודיות התרבותית, יבטיחו
התפתחות משמעותית של הסגל החינוכי. גישה זו תאפשר
יצירת גשרים בין תרבותיים המחזקים את מערכת החינוך
הישראלית בכללותה, תוך שמירה על זהות תרבותית
.ומקצועיות ללא פשרות
•
– במקביל להכשרת המורות הכשרת דור חדש של מורים
והמורים הקיימים, יש להבטיח כי הכניסה למסלול ההוראה
תהא בדלת הראשית ותבטיח את ההכשרה האיכותית
ביותר. כאמור, מרבית ההכשרה להוראה בחברה החרדית
כיום נעשית במסגרת לימודי הבנות בסמינרים בסיום שלב
.י"ד המסובסדים מתקציב ציבורי-העל יסודי, כלימודי י"ג
לכן, הבטחת ההכשרה לדור חדש של מורות ומורים תכלול
:שינויים מבניים ותמריצים כלכליים
*
ביטול ההכרה בלימודים אקוויוולנטיים – מסלולי
ההכשרה בתחום החינוך יהיו חלק ממסלול ההכשרה האקדמי
.המקובל ולימודי קודש לא יוכרו כהכשרה חלופית
*
הפרדת מסגרות להכשרת מורות מהתיכונים – ההכשרה
תתבצע במכללות ייעודיות להכשרת עובדי הוראה בלבד, ולא
.)"במוסדות תיכון ("סמינרים
*
החלת סטנדרטים מקצועיים אחידים – כלל המורות
והמורים, ללא קשר לשיוך מגזרי, יחויבו בתואר אקדמי, תעודת
.הוראה, שנת התמחות (סטאז') ופיתוח מקצועי מתמשך
חלק ג׳: הצעת המדיניות – רפורמה בחינוך החרדי
]47[
חינוך
מודל היישום
המוצע
הרפורמה המוצעת צפויה לחולל שינוי מהותי במדיניות
החינוך ובמסלולה העתידי של מדינת ישראל. לכן, עליה
להיות מיושמת באופן מדורג ועקבי, ולשלב תמריצים
והתניות כלכליות לצד הסדרת חלופות ציבוריות ראויות
.ומותאמות לצביון החרדי
מוסדות החינוך הפרטיים יוזמנו להצטרף לחינוך הרשמי
במתווה שיוגדר מראש ויפורסם לציבור. מוסד שהצטרף
למתווה יהפוך לציבורי במלואו ויזכה למשאבים מלאים
חינוכית הוליסטית. מוסדות שיבחרו-ולמעטפת פדגוגית
,שלא להצטרף למסלול החדש ימשיכו להתקיים כפרטיים
או במימון10%-אך במימון ציבורי מינימלי בהיקף של כ
.פרטי בלבד
חרדי-לצד התמריצים הכלכליים, יוסדר החינוך הממלכתי
כחלופה ציבורית בחקיקה ראשית, לצד הסדרת מעמדו של
החינוך הפרטי בהתאם להווייתו. לשם כך יתוקנו מספר
תיקוני חקיקה עיקריים שישנו את המערך המבני והתקציבי
:של החינוך החרדי, ובהם
. תיקון חוק יסודות התקציב, המאפשר תקצוב יתר של1
רשתות החינוך החרדיות כמוסדות חינוך רשמיים, כך
.שתנאיהן יושוו לכלל מוסדות החינוך במעמד מוכש״ר
. ביטול חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, המעניק2
מעמד מיוחד למוסדות החינוך החרדיים בגיל תיכון, ומעבר
.שלהם למעמד מוכש״ר
. תיקון חוק לימוד חובה, כך שיבטל את הפטור מלימודי3
.חובה במוסדות אלו
. תיקון חוק לימוד חובה, כך שסמכות שר החינוך לקבוע4
השתתפות של המדינה בתקציבי מוסדות פרטיים תוגבל
,להשתתפות בצרכים בריאותיים ובמבחנים לאומיים בלבד
מעלות תלמיד ממוצע בחינוך10% ובשיעור שלא יעלה על
.הממלכתי
. תיקון חוק חינוך ממלכתי, כך שיגדיר את החינוך5
.חרדי כמסלול החינוך הציבורי לזרם החרדי-הממלכתי
,מסלול זה יתוקצב על ידי המדינה ויחולו בו הכללים
.הסטנדרטים והתקנות של מערכת החינוך הממלכתית
בכך תוקנה ותוסדר החבות והאחריות של המדינה להעניק
ציבורי, ותובטח זכותם של התלמידות-חינוך ממלכתי
.חרדי כהלכתו-והתלמידים לחינוך ממלכתי
העלות השנתית הנוספת הכוללת,מבחינה תקציבית
לשנה₪ מיליארד4.4-של הרפורמה מוערכת בכ
בהבשלה מלאה. כנגד ההשקעה התקציבית הגבוהה
תשואה משמעותית המובילה בשנים הראשונות, צפויה
, מעבר לתועלת העתידית.ליציבות כלכלית ארוכת טווח
,ניתן לצפות לאפקט חיובי על הכלכלה גם בטווח הבינוני
כאשר החברה הישראלית והשווקים הבינלאומיים יזהו את
הצמצום באחד הסיכונים הכלכליים הכבדים ביותר שעימם
OECD-מתמודדת ישראל – סיכון המוכר במדינות ה
ובמערכות כלכליות בינלאומיות כאיום מרכזי על הצמיחה
הישראלית. נוסף על כל אלה, ההשקעה צפויה להניב
תשואה משמעותית בטווח הארוך בדמות עלייה בשיעור
הגיוס לצה״ל תוך כחמש שנים מיישום הרפורמה; ובדמות
,השתלבות מואצת של בוגרי המערכת בשוק העבודה
תוך תמיכה בצמיחה ועלייה בפריון, בפרק זמן של כעשור
.מיישום הרפורמה
]48[
]49[
חינוך
סיכום
תוכנית הרפורמה בחינוך החרדי מציעה מסגרת מקיפה ורב שלבית למעבר
ציבורית איכותית. התוכנית-ממערכת פרטית במימון ציבורי למערכת ממלכתית
מבוססת על שלושה צירים מרכזיים – בלימה, יישום וחיזוק – המיועדים להבטיח
.שינוי יסודי ובר קיימא במערכת החינוך החרדית
המתווה המוצע מאזן בין הצורך בשינוי מהותי לבין הרגישות התרבותית
הנדרשת: מצד אחד, הוא מבטל את המעמד המיוחד ואת האוטונומיה הבלתי
מפוקחת של מוסדות החינוך החרדיים הפרטיים. מצד שני, הוא מכיר בחשיבות
.השמירה על הזהות החרדית ומאפשר שילוב בין לימודי ליבה ולימודי קודש
הרפורמה מתבססת על עקרונות של שוויון הזדמנויות, פיקוח אפקטיבי, איכות
חינוכית ולכידות חברתית. המעבר ההדרגתי יאפשר למערכת להסתגל לשינויים
.תוך יצירת מענים מותאמים לאוכלוסיות השונות
, בשנה₪ מיליארד4.4-העלות הכוללת של הרפורמה המוצעת, המוערכת בכ
אומנם גבוהה, אך התשואה הכלכלית והחברתית הצפויה בטווח הבינוני והארוך
גבוהה ממנה משמעותית. הרפורמה תתרום להגדלת שיעור ההשתתפות בשוק
,העבודה, לעלייה בפריון העבודה ולצמצום התלות בקצבאות והטבות. חשוב מכול
היא תשפר את רמת החינוך ואת איכות המענה החינוכי לכל ילדה וילד בציבור
.החרדי, ותאפשר להם להשתלב כחלק בלתי נפרד בחברה הישראלית הרחבה
יישום מוצלח של הרפורמה יחייב מנהיגות פוליטית בעלת חזון ואמיצה, שיתוף
פעולה בין משרדי ותכנון מדוקדק. הוא ידרוש גם התמודדות עם התנגדויות
,צפויות ויצירת מנגנונים שיבטיחו את יציבות הרפורמה לאורך זמן. לתפישתנו
היערכות נכונה להצעה, ולמידה מרפורמות קודמות בארץ ובעולם, יכולות לתמוך
.באפשרות ליישום הרפורמה ולסיכויי הצלחתה
בסופו של דבר, הצעת מדיניות זו מניחה הזדמנות היסטורית לשיפור איכות
החינוך החרדי ולקידום השתלבותה של האוכלוסייה החרדית בחברה ובכלכלה
הישראלית, תוך שמירה על צביונה הייחודי. היא מממשת את אחריות המדינה
להבטחת הזכות לחינוך איכותי לכלל אזרחיה, ומייצרת בסיס איתן לחברה
.ישראלית משגשגת ומאוחדת יותר
]50[
]51[
רשימת מקורות
חינוך
.). חינוך לערכים – קווים מנחים למדידה2022( )אלכסנדר, ח' וטופול, נ' (עורכים
.מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
). אחד מחמישה תלמידים – החינוך החרדי2020( 'בארט, ע', שפיגל, א', מלאך, ג
.בישראל. מלאך, ג' (עורך). המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים
), המרכז לפלורליזם יהודי ואח' נ' משרד החינוך2008 יולי27( 70/48050 בג"ץ
.'ואח
). אלמלא מוראה של מלכות – אזרחים חרדים2024( 'פורת, ג' וגאדו, ת-בן
.26 ', המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ196 והמשטרה. מחקר מדיניות
:). לימודי ליבה בחינוך החרדי לבנים2025( 'חזן, ל', נחמני, ג-קורן, נ', פרי-ברק
תמונת מצב אמפירית והשלכות משפטיות. משפטים – כתב העת של הפקולטה
.למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
). ישיבות תיכוניות חרדיות: תיאור וניתוח2018( 'גונן, ע', כהן, ב', טבילה, ב', היון, א
.מצב
מתקציב בית ספר שלא מלמד100% ). משרד החינוך יכול לקזז2.11.2025( 'דטל, ל
.ליבה, אך הנוהל לא יושם
שנתית להנגשת ההשכלה-). התכנית הרב2024 המועצה להשכלה גבוהה (אוגוסט
.תשפ"ח – טיוטא להתייחסויות-הגבוהה לאוכלוסייה החרדית: תשפ"ד
.). מדד הדמוקרטיה2024( המכון הישראלי לדמוקרטיה
). נתונים על נשירת תלמידים חרדים ממערכת החינוך. מרכז2025( 'וינינגר, א
.המחקר והמידע של הכנסת
מקומי: ממערכת חינוך ריכוזית למערכת חינוך-). חינוך ממלכתי2025( זהבי, רם
.מבוזרת. מרכז מנור מבית יוזמת המאה
חרדי-בנים בחינוך הממלכתי-). מאפייני התלמידים2024( 'זוסמן, נ' וזופניק, א
היסודי והמשך דרכם במערכת החינוך. המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש
.הממשלה
.). תפיסות ועמדות פוליטיות בחברה החרדית2024( 'אינדורסקי, א-זמיר ש' ורידר
.המכון לאחריות וחירות
בתי ספר חרדיים נמצאו ליקויים140-). המדינה מודה: ב1.9.2025( 'טוקר, נ
.בלימודי ליבה. רק לאחד נשלל הרישיון
יסודיים-). טענות לאפליה עדתית בקבלת תלמידות למוסדות על2025( 'טרואן, י
.של המוכש"ר: רקע לדיון. מרכז המחקר והמידע, הכנסת
]52[
ב, משרד החינוך – החינוך החרדי והפיקוח70 ). דוח שנתי2020( מבקר המדינה
.עליו
: חיזוק לימודי היסוד151 ). החלטת ממשלה מספר13.5.2013( מזכירות הממשלה
.ממלכתית-ומערכת החינוך הרשמית
). יהודית חרדית ודמוקרטית – מדינת ישראל והדמוקרטיה2021( )מלאך, ג' (עורך
.6 בעיניים חרדיות. המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים. פרק
). שנתון החברה החרדית בישראל. המכון הישראלי2024( 'מלאך, ג' וכהנר, ל
.לדמוקרטיה
). כללי תקצוב נורמטיבי לרשתות חינוך חרדיות. מכתבו28.8.2024( משרד האוצר
.של הממונה על התקציבים
). תקצוב נורמטיבי של רשתות החינוך מעיין החינוך28.8.2024( משרד האוצר
התורני בא"י בני יוסף (ע"ר) ומרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר (ע"ר). מכתבו
.של היועץ המשפטי
). הוראות מעבר עבור רשתות החינוך החרדיות לשנות2.9.2025( משרד האוצר
.תשפ"ז-הלימודים תשפ"ו
). שירותי בריאות השן במסגרת סל שירותי2023 משרד מבקר המדינה (מאי
.בריאות
). הנגשת ההשכלה2025 משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור (מאי
]8632-5הגבוהה לחברה החרדית – ביקורת מעקב [דוח
.חרדי-: מוסדות חינוך ממלכתי0371 '). הוראת קבע מס2022( משרד החינוך
.דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים-). החינוך הממלכתי2012( 'פינקלשטיין, א
.נאמני תורה ועבודה
)אכיפת חובת לימודי הליבה בחינוך החרדי לבנים-). (אי2025 פינקלשטיין, א' (יולי
.: סקירת נתונים. המכון הישראלי לדמוקרטיה2024-2014 בשנים
"). משרתי מילואים במלחמת "חרבות ברזל2024( 'הירש, נ-פינקלשטיין, א' ופורת
.לפי הגדרה דתית. המכון הישראלי לדמוקרטיה
). הסדרת לימודי ליבה בחינוך החרדי בפרספקטיבה2020 חזן, ל' (מרץ-פרי
.525-493 ,השוואתית. משפט חברה ותרבות א
ולא עמדו בהתחייבויות-). מוסדות חינוך חרדיים קיבלו תקציב11.6.2025( 'פריד, ש
.ללימודי ליבה
). השכלה, תעסוקה והשתכרות של גברים חרדים במבט ארוך2021( 'קרלינסקי, א
.טווח. פורום קהלת
:). על המיסים ועל הנפלאות2024( 'קרלינסקי, א', שדה, ת', יוגב, ע', שראל, מ
]53[
חינוך
.התפלגות הכנסות והוצאות המדינה בקרב משקי בית בישראל: פורום קהלת
). דוח מצב החברה החרדית. המכון לאסטרטגיה ומדיניות2024( 'רגב, א' ומילצקי, י
.חרדית
.). יסודות החינוך החרדי: עקרונות, מאפיינים, אנומליות2024( 'קסלר, ש-שהינו
.המכון הישראלי לדמוקרטיה
European Commission/EACEA/Eurydice (2022). "Private Education in
Europe: Policies, Structures and Trends". Eurydice Report. Luxembourg:
.Publications Office of the European Union
)2022 ,2020( מבקר המדינה: דוחות על מערכת החינוך החרדית
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: נתוני תחזית אוכלוסין ומערכת החינוך
משרד החינוך: אתר "במבט רחב" ונתוני שקיפות בחינוך
של הלמ"סPISA- וPIAAC נתוני
1953-חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג
)12 ' (תיקון מס1985-חוק יסודות התקציב, תשמ"ה
2008-חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, תשס"ח
)2013( לחיזוק לימודי היסוד151 'החלטת הממשלה מס
נתונים רשמיים
נתונים רשמיים