חומר רקע
תכנון ודרישות
הסיור לקראת
לוועדה לביטחון
לאומי בדרום ת"א
שפי פז
עמליה עוזר
פשיעת מסתננים ומהגרים בלתי חוקיים
אביב והשפעתה על-בשכונות דרום תל
הביטחון הלאומי והחברתי של מדינת
.ישראל
נובמבר
2025
I
תוכן עניינים
1.................... תקציר מנהלים
2............. נימוקים לקיום הדיון
3.......... לאומי-ההיבט הביטחוני
4..................... אכיפה וענישה
5.......... קהילתי-ההיבט החברתי
6............... מערך טיפול ומניעה
7...... היעדר מדיניות וכשלי ממשל
8......... גורמים שיש להזמין לדיון
9-10....................... שאלות לדיון
11........... הצעות מסכמות לוועדה
12........................ דברי סיכום
,בדרום תל אביב מתקיימת בעשור האחרון מציאות של קריסה ביטחונית חברתית
הנובעת מריכוז חריג של מסתננים ושוהים בלתי חוקיים, אשר חלקם בעלי עבר פלילי
.מוכח
למרות פניות חוזרת ונשנות של תושבים, ארגוני שטח וגופים מקצועיים, אכיפת החוק
אינה מבוצעת ברמה מספקת, הרתעה כמעט ואינה קיימת, וגורמי מדינה מטילים
.אחריות זה על זה ללא פתרון הולם וכולל
. היא סוגיית ביטחון לאומי- "הסוגיה איננה עוד "בעיה עירונית
הכשל בטיפול בפשיעה, בנרקומנים ובכנופיות של נוער עם אוריינטציה עבריינית בקרב
.אוכלוסיות חסרות מעמד, פוגע בביטחון ישראל לא פחות מהזנחה ביטחונית בגבולות
:המסמך מפרט
נתוני אלימות, סמים, תקיפות ופשיעה חוזרת בקרב מסתננים
משרדיים באכיפה, ענישה וגירוש-כשלים בין
ההשלכות על ריבונות, ביטחון אישי ואינטרס לאומי
דרישות אופרטיביות לוועדה והצעות החלטה מיידיות
תקציר מנהלים
1
נימוקים לקיום הדיון
במשך יותר מעשור מתקיימת בדרום תל אביב מציאות ביטחונית, חברתית ומשפטית חריגה, שבמרכזה
ריכוז גבוה של שוהים בלתי חוקיים ומסתננים, אוכלוסייה שאין עליה פיקוח מדינתי, אין לה מעמד
חוקי, אין לה זיהוי אמיתי במערכות הלאומיות, ובחלקה אף קיימות הוכחות לפשיעה חוזרת
.ואוריינטציה עבריינית אלימה
למרות התראות חוזרות ונשנות מצד תושבי השכונות, גורמי אכיפה, אנשי חינוך, רופאים קהילתיים
מדינת ישראל נמנעת מהתמודדות מערכתית עם התופעה, והתוצאה היא קריסה-וארגוני שטח
.מתמשכת של שלטון החוק, של הביטחון האישי ושל הריבונות המעשית בלב מדינת ישראל
:היקף הפשיעה בקרב המסתננים כולל שורה ארוכה של עבירות
.תקיפות מיניות, אלימות חמורה, סחר בסמים, שוד, גניבה, עבירות רכוש, איומים ואלימות קבוצתית
,חלק גדול מהעבריינים שביצעו עבירות חמורות הורשעו, ריצו את עונשם וחזרו לסורם לאותה שכונה
ללא פיקוח, ללא איסור שהיה, וללא גירוש. בהיעדר הרתעה, מתגבשת סביבם תשתית עבריינית קבועה
.המהווה מוקד משיכה לפשיעה נוספת, סחר בנשים, זנות, ופעילות פלילית מאורגנת
:לצד ההיבט הפלילי, נוצר כשל ביטחוני עמוק
מדינת ישראל מאפשרת קיום של אזור עירוני שאינו נתון לשליטה אפקטיבית של רשויות האכיפה. אין
איסוף מודיעין איכותי על זהויות השוהים, אין סינון ביטחוני של הנכנסים, אין מעקב אחר עברייני
מין, ואין זיהוי לאומי של גורמים העשויים לפעול מטעם מדינות או ארגונים עוינים. זהו כשל שאינו
. אלא איום אסטרטגי על ביטחון הפנים- "נתון עוד בקטגוריה של "בעיה חברתית
, גירוש, שלילת אשרות, או מעצר מנהלי- הדרכים שבהן מתמודדות מדינות אחרות עם הגירה עבריינית
אינן מיושמות בישראל כלל, לא כלפי עבריינים, ולא כלפי שוהים בלתי חוקיים. יתרה מכך, מערכת
המשפט מפעילה מדיניות ענישה מקלה, לעיתים אף מקלה בהשוואה לזרים אחרים בעולם, ויוצרת מסר
. ולהישאר בתוכה- חד וברור, שניתן לבצע עבירות במדינת ישראל
תופעה זו איננה עוד סוגיה נקודתית של שכונה מוחלשת בעיר גדולה. מדובר במדרון מערכתי וכשל
לנוע ברחוב, לגדל- מתמשך באכיפת חוק, בריבונות, ביכולת משילות, ובזכויות אזרח ישראלי בסיסיות
.ילדים בסביבה בטוחה, ולהרגיש שמדינתו מגנה עליו
אנו מבקשות מהוועדה לביטחון לאומי לאמץ גישה אסטרטגית, ולא מקומית; לזהות את התופעה
- כאיום ביטחוני מתפתח, ולא כאירוע סוציאלי; ולהוביל שינוי מדיניות, שבו ריבונות אינה רק סיסמא
.אלא כלי ממשי שמופעל
2
3
לאומי-ההיבט הביטחוני
המצב בדרום תל אביב מהווה כשל ביטחוני מובהק, הנוגע לא רק לתושבי השכונות, אלא למרקם
הריבונות והביטחון הפנימי של מדינת ישראל. בניגוד לתפיסה הרווחת בדיונים ציבוריים, מדובר
, ריכוז אוכלוסיות חסרות מעמד, ללא סינון ביטחוני- בתופעה המגלמת מאפיינים של איום אסטרטגי
ללא יכולת שליטה מודיעינית, וללא מנגנוני ריסון משפטיים או מנהליים. לא קיים כיום שום גורם
מדינתי המכיר את זהותם המדויקת של השוהים, עברם הפלילי במדינות מוצאם, השתייכותם
.הפוליטית או קשריהם עם גורמי פשיעה וגורמים עוינים
,שלא כמו בחזיתות ביטחוניות אחרות, כאן האיום מתפתח בלב מרחב אזרחי, בתוך שטח ריבוני מוכר
."ובצורה המייצרת אשליית "שגרה
:עם זאת, הוא מקיים את כל מאפייני אובדן המשילות
שליטה מוגבלת של המשטרה בשטח, היעדר יכולת הרתעה, קיומו של אזור שבו חוקי המדינה אינם
נאכפים באופן אפקטיבי, וקיומו של מערך אלים מקביל, המעלה חשד לעבריינות מאורגנת ואף לחדירת
.גורמי חוץ
הדרישה להגדיר את דרום תל אביב כ"אזור בסיכון ביטחוני עירוני" אינה דרישה תודעתית אלא
מקצועית. ההסתמכות על נוכחות משטרתית מזדמנת, ללא יחידת מודיעין ייעודית, ללא שליטה על
יוצרת ואקום שלטוני. כאשר מדינת ישראל אינה- תנועת עבריינים, וללא רישום מבוסס של זהויות
,שולטת בזהויות הנמצאות בלב מרחב עירוני, נולדת תשתית נוחה לשימוש בידי גורמים פליליים
בדיוק כפי שזוהה- כנופיות נוער עברייני, תנועות אנרכיסטיות חוצות גבול ואף שירותי מודיעין זרים
.במדינות אירופה שהתמודדו עם תופעה דומה
- התיעוד המצטבר מצביע על כך שמסתננים שהורשעו בעבר באלימות, בעבירות מין ובסחר בסמים
,שוהים בישראל גם לאחר ריצוי עונש. תופעה זו מייצרת סכנה מתמשכת, ולא אירוע נקודתי. יתרה מכך
מפחיתים- הפער בין עבירה לעונש, היעדר גירוש, והימנעות מהחלת מעצר מנהלי במקרים של מסוכנות
את ההרתעה כמעט לאפס, וממקמים את דרום תל אביב במעמד דומה ל"אזור מפוקפק שאינו מספיק
."חשוב למדינה
:המשמעות האסטרטגית רחבה יותר
אם מדינת ישראל נסוגה מאכיפת שליטה וביטחון בחלקים בתוכה, היא מכשירה את הקרקע
להתרחבות התופעה לערים נוספות, כפי שכבר החלה להתרחש באשדוד, אילת, הרצליה, נתניה ופתח
.תקווה
כך הוא מייצר- אובדן ריבונות איננו תופעה נקודתית אלא תהליך מתפשט, וככל שהוא זוכה להכלה
.לגיטימציה
על כן אנו מבקשות מהוועדה לבחון את המצב בדרום תל אביב כהידרדרות ביטחונית הדורשת
.הפעלה ממשית של סמכויות חירום, ולא עוד כמקרי פשיעה בודדים שנצברים לסטטיסטיקה
4
אכיפה וענישה
הכשל באכיפת החוק כלפי מסתננים ושוהים בלתי חוקיים איננו עניין נקודתי של מחסור בשוטרים
או עומס על המערכת. מדובר בכשל מערכתי, מתמשך ומובנה, הנובע מהיעדר מדיניות מדינתית
ברורה, מהיעדר תיאום בין הרשויות המוסמכות, ומהתנהלות משפטית שאינה תואמת את חומרת
הסיכון הציבורי. התוצאה היא מציאות שבה העבריינות משתלמת, ההרתעה לא קיימת ועבריין
. יכול להמשיך לשהות בישראל כעניין שבשגרה- שהורשע בעבירות מין, אלימות או סחר בסמים
המשטרה מנהלת אכיפה חלקית בלבד, ולעיתים אף מדווחת באופן רשמי כי אין ביכולתה לפעול כל
עוד העבריין אינו "בסטטוס של מסוכן מיידי". רשות האוכלוסין וההגירה מנפיקה צווי גירוש אך
כמעט שאינה מממשת אותם, בין היתר בשל מגבלות משפטיות, עיכובים ביורוקרטיים, או היעדר
הסדרי הרחקה למדינת מוצא. שירות בתי הסוהר משחרר עבריינים לרחוב ללא תנאי פיקוח, ללא
הגבלת אזור, וללא חובה לעזוב את הארץ בתום העונש. אין מנגנון אלקטרוני, אין מעקב, אין
.פיקוח. זוהי משוואת אכיפה שמאפשרת לעבריין זר ליהנות מחסינות בפועל
לעיתים מתוך הנחה מוטעית שמדובר- בתי המשפט, מצידם, מפעילים מדיניות ענישה מקלה
בקבוצת אוכלוסייה מוחלשת שיש לגלות כלפיה חמלה, ולעיתים מתוך מדיניות פרשנית של "מניעת
אפליה". בפועל, אותה חמלה ניתנת על גבם של תושבים ישראלים, שנדרשים לשלם את מחיר אי
.הרתעת העבריין
:הקשר הישיר בין מעמד משפטי מעורפל לבין היעדר הרתעה הוא מובהק
כל עוד המדינה נמנעת מהחלה ישירה של גירוש כלפי עבריינים זרים, כל עוד דין העבירה אינו מביא
העבריין הזר יודע שאין- לשלילת הזכות לשהייה, וכל עוד שחרור אינו כולל התחייבות לעזיבה
ישנה,השלכה מהותית למעשיו מלבד ריצוי מאסר מקוצר. אין תמריץ להימנע מפשיעה, ולהפך
.תחושה שמערכת המדינה חוששת ממנו יותר משהוא חושש ממנה
מומלץ לבחון עונשי מינימום, הגדרת "מסוכנות לאומית" לעבירות של זרים, אפשרות מעצר מנהלי
ללא שיקול דעת שיפוטי- גירוש+ על בסיס מסוכנות מתמשכת וחקיקה שתאפשר עונש שהוא מאסר
.לעקוף את ההרחקה
. אין ענישה, אלא רק דחיית מועד הפשיעה הבאה- כל עוד אין ענישה שמלווה בהרחקה
:אנו מבקשות מהוועדה לדרוש נתונים רשמיים על
? השנים האחרונות5כמה תיקים פליליים נפתחו נגד מסתננים ב־
?כמה מהם הסתיימו בהרשעה
?כמה מהמורשעים הורחקו מן הארץ בפועל
?כמה ממשיכים להתגורר בדרום תל אביב, ללא פיקוח
." לא בקשה "מקומית- זוהי דרישה בסיסית לבחינת ריבונות מדינה
קהילתי-ההיבט החברתי
הן פוגעות במרקם החיים- ההשלכות של המציאות בדרום תל אביב אינן מוגבלות לפשיעה פלילית בלבד
האזרחי, במוסדות החינוך, במרחב הציבורי, בתחושת הביטחון, ובזכויות הבסיסיות של תושבות
ותושבי ישראל לחיות ללא מורא. מדובר בקריסה חברתית שנמשכת כבר שנים רבות, ואשר אינה מטופלת
במקום להכיר בכך שמדובר- "משום שהמדינה מסווגת את תושבי הדרום כ"אוכלוסייה חלשה
.באוכלוסייה שננטשה בידי המדינה
:הפער בין צפון תל אביב לדרומה הוא דוגמא מובהקת לעקרון אכיפה בררנית
אין אזור בישראל שבו היו מתאפשרים עשרות מקרים של אלימות, דקירות, התפרעויות נוער, שימוש
, מבלי שהמדינה הייתה מפעילה נוכחות משטרתית רציפה- פתוח בסמים וסחר ברחוב במשך שנים
יחידות ייעודיות, והכרזה על אזור חירום. אלא שהמדינה "התרגלה" לכך שהפשיעה מופנית כלפי ציבור
שאינו מאיים פוליטית או תקשורתית, תושבים ותיקים, קשישים, ישראלים עובדים, ועולים ותיקים
.שאינם זוכים לייצוג במוקדי קבלת ההחלטות
:חינוכית ובלתי הפיכה-נוסף על כך, נוצרת מציאות חברתית אי
ילדי ישראל שגדלים בשכונות המעורבות נחשפים לאלימות, לשימוש פומבי בסמים, לזנות, לקטטות
המוניות ברחוב, ולמצב שבו הליכה לבית ספר דורשת ליווי מבוגר מפני סכנת תקיפה. המדינה אינה
.יכולה לדרוש חוסן לאומי אם היא נוטשת את הדור הבא באזור עירוני בשל שיקולי נוחות פוליטית
מזון, תמיכה- לצד זאת, פועלים בדרום תל אביב ארגונים ועמותות שתפקידם לספק שירותים למסתננים
משפטית, פתרונות דיור, אך בפועל הם מעודדים שהייה בלתי חוקית, מתנגדים לכל ניסיון לסילוק
עבריינים מהמרחב הציבורי, ואף פועלים משפטית נגד שוטרים, פקחים ורשות האוכלוסין. תופעה זו
אך ללא- יוצרת מצב משפטי עקום, המדינה אינה אוכפת, ועמותות מתנדבות מחליפות את המדינה
.אחריות, ללא שקיפות, וללא ריבונות
למרות טענות חוזרות על "הדרה" או "גזענות", התושבים היהודים, הבודדים, הקשישים, הניצולים
ונשות המשפחות – הם אלה שנאלצים לשלם את המחיר של התנגשות בין אידיאולוגיה לבין מציאות. גם
אך המדינה נמנעת מלספק פתרון הן להן והן- קבוצות מהגרי העבודה עצמן סובלות מאלימות הדדית
.לתושבים הוותיקים
: נוצרת קרקע לפעילות אזרחית מאורגנת- כאשר המדינה נמנעת מהגנה על ביטחון האזרח
משמרי שכונה, כיתות כוננות ואפילו נטישה של התושבים את השכונה. הגירה עבריינית לא רק פוגעת
. היא משנה את הדמוגרפיה, את הכלכלה המקומית, ואת תחושת השייכות של אזרח למדינתו- בביטחון
אל המציאות שבה נשים, ילדים וקשישים- אנו מבקשות להחזיר את השיח ממחוזות מוסריים מופשטים
.חיים תחת טרור יומיומי, בתוך תחומי הריבונות הישראלית
5
מערך טיפול ומניעה
,למרות חומרת המציאות בדרום תל אביב, מדינת ישראל אינה מפעילה כל מערך סדור של טיפול, פיקוח
לא כלפי המסתננים העבריינים עצמם, ולא כלפי הקהילות הישראליות שנפגעות- מניעה או שיקום
קיימת מדיניות של "הימנעות- מהאלימות ומההתפוררות החברתית. במקום מודל בטחוני טיפולי
ניתן להכיל אותה. זוהי- מוסדית", המבוססת על הנחה סמויה שכל עוד התופעה מרוכזת גיאוגרפית
.הנחה מסוכנת, שקרסה במדינות שבהן הוזנחו "אזורי הפקר" עד שהפכו מוקדי טרור אזרחי
כמעט ואינו קיים. אין מסגרות סגורות- הטיפול הפסיכיאטרי וההתנהגותי כלפי אוכלוסיות אלימות
למסתננים בעלי מסוכנות גבוהה, אין בדיקות מסוכנות לנאשמים ברצף של עבירות, ואין מסגרות גמילה
מסמים שמותאמות למהגרי עבודה או שוהים בלתי חוקיים. חלק מהפשיעה החמורה מתבצעת בידי
- מכורים לסמים קשים, שחיים ברחוב ללא פיקוח, ללא תמיכה רפואית, וכמעט ללא חשיפה לאכיפה
משום שהמשטרה טוענת שאכיפה נגד נרקומנים איננה "עדיפות מבצעית". המשמעות בפועל היא שתושבי
. כולם גם יחד- דרום תל אביב הפכו לקו החזית של כשלי מערכת הבריאות, הרווחה, האכיפה והמשפט
:גם בתחום הקטינים קיימת הפקרות מערכתית
מדי ערב מתקיימות התפרעויות של כנופיות נוער, חלקם ילדי מסתננים, המתגוררים ללא מסגרות חינוך
נורמטיביות, ללא פיקוח הורי אפקטיבי, וללא כל מענה של מדינת ישראל. המשטרה מכירה את מוקדי
, ובכל זאת דורשת מהתושבים "להגיש תלונה מחדש" מדי לילה- ההתפרעויות, את השעות, את השמות
והמדינה- במקום להציב נוכחות קבועה. אי טיפול בילדים היום הוא קרקע פוריה לעבריינים של המחר
איננה יכולה לטעון שהפתרון הוא "אחריות הורית" כאשר אותו הורה הוא חסר מעמד ונטול יכולת אכיפה
.פנימית
לצד ייאוש התושבים, קמה ביוזמה אזרחית מאורגנת כיתת כוננות שכונתית, שפנתה באופן רשמי לרשויות
כגון סיורי מניעה, זכות דיווח ישירה למוקדים מבצעיים, או הכרה- בבקשה לקבל סמכויות מינימליות
חוקית לפעולה בשטח כשהמשטרה אינה נוכחת. עד היום, בקשות אלו אינן זוכות למענה, אף שהן
מבוססות על דגם שכבר פועל בערי עוטף עזה ובאזורי עימות אחרים. מדינת ישראל איננה יכולה להחיל
. ולהתנגד לו כאשר מדובר בפשיעה מבפנים- מודל "משמר אזרחי" מול אויבים מבחוץ
אלא של היעדר החלטת ממשלה המסווגת את המציאות- היעדר טיפול איננו תוצאה של מחסור תקציבי
לא נגיע לתקצוב ולא יופעלו סמכויות מנהליות הכרחיות. כך- כמצב חירום אזרחי. ללא שינוי הגדרה
.ממשיך מעגל הפשיעה, חוסר הפיקוח, האלימות והנטישה של המרחב הציבורי
:אנו מבקשות כי הוועדה תדרוש
תוכנית ממשלתית לטיפול בנרקומנים באזורי סיכון-
הגדרת מסוכנות לילדי מסתננים העבריינים – כולל מסגרות ייעודיות-
הסדרה משפטית לכיתות כוננות בשטח עירוני-
פיקוח קהילתי ומעקב אחר עבריינים משוחררים-
. תושבי דרום תל אביב חיים תחת הפקרות ממוסדת- כל עוד אין טיפול, אין מניעה. וכל עוד אין מניעה
6
היעדר מדיניות וכשלי ממשל
.המציאות בדרום תל אביב אינה תוצאה של משבר פתאומי, אלא של כשל מדינתי עמוק ומתמשך
ובעיקר, אינה מפעילה גורם אחריות- מדינת ישראל אינה מפעילה מדיניות של הגירה, גירוש ואכיפה
ברור. במשך שנים, סמכויות בנוגע למסתננים ושוהים בלתי חוקיים עוברות ממשרד למשרד, כאשר
משרד הפנים טוען שמדובר בסוגיה משפטית; משרד המשפטים טוען שהיא פלילית; המשטרה טוענת
שהיא אזרחית; משרד הרווחה טוען שהיא חברתית; ומשרד לביטחון הלאומי טוען שאינה מוגדרת
. ולכן אין פתרון- כאיום ביטחוני. התוצאה היא ואקום מוסדי שבו אין אחראי
.למול זה, קיימות בעולם מערכות מדיניות ברורות וחדות
:במדינות שהתמודדו עם הגירה פלילית הפעילו מודלים הכוללים
מרכזי החזקה סגורים עד בירור זהות
הרחקה מיידית של מי שביצעו עבירות
שלילת אשרות ואמצעי תמיכה ממשלתיים
הסדרת משטר מעקב על מי שלא גורשו
"הכרזה על אזורים רגישים כ"אזורי ביטחון אזרחיים
.חקיקה שמבדילה בין זכויות אזרח לזכויות מהגר בלתי חוקי
:בישראל, לעומת זאת, כל ניסיון להסדרת מדיניות נתקל בשלושה חסמים
פסיקה קבועה נגד החזקה ממושכת וגירוש ללא הסכמת מדינת מוצא- חסם משפטי
חשש להתעמת עם ארגונים בינלאומיים ועמותות מקומיות- חסם פוליטי
ניסיון להימנע מהאשמה בגזענות, על חשבון ביטחון אזרחים- חסם תדמיתי
. אלא לעבר העבריינים- בפועל, הרחמים מופנים לא לעבר החלשים
ביטחוני, לא יופעלו מערכות-ללא קבלת החלטה ממשלתית הקובעת שמדובר במצב חירום אזרחי
חריגות ולא יוקצו משאבים. הממשלה ממשיכה לטפל בתופעה באמצעות ועדות, דיונים, יועצים, וחוות
." יש "ניהול עומס- דעת, אך לא באמצעות שלטון. במקום מדיניות
היעדר ההגדרה הרשמית של המצב כסכנה לאומית, מאפשר לעיריית תל אביב להציג את התופעה
כ"אתגר אורבני" ולהימנע מהקצאת אמצעי ביטחון. עבור הממשלה, כל עוד הסכנה מרוכזת בגבולות
גיאוגרפיים קבועים, אין נחיצות לפעולה רחבה. זהו כשלעצמו כשל אסטרטגי, בזמן שהבעיה כבר החלה
בדיוק כפי שהתרחש- להתרחב לערים נוספות כגון: אשדוד, רחובות, פתח תקווה, נתניה, אילת
.במדינות שבהן הממשלה התעלמה מהשלב המוקדם
:אנו מבקשות להבהיר
. יש קריסה- כאשר אין מדיניות, ישנה הפקרה. כאשר אין אחראי
הוועדה לביטחון לאומי היא הגוף היחיד שהסמכות הממלכתית שלו מאפשרת להגדיר את הנושא לא
כבעיה חברתית, אלא ככשל ריבונות הדורש הפעלה של המדינה כמדינה
7
גורמים שיש להזמין לדיון
להלן רשימת הגורמים שאנו ממליצות לזמן לדיון ולסיור בדרום תל אביב, לצורך
מערכות, המשלבת אכיפה, משפט, רווחה, ביטחון-קבלת תמונת מצב מלאה, חוצת
:ושטח
גורמי ממשלה ואכיפה
המפכ"ל / מפקד מחוז תל אביב / ראש אגף חקירות ומודיעין נתוני פשיעה- משטרת ישראל
ראש הרשות- רשות האוכלוסין וההגירה
נציב שב"ס או סגנו- שירות בתי הסוהר
) נציג לענייני ביטחון פנים (ללא סיווג-שב"כ
) פרקליטות המדינה (מחלקת פלילים- משרד המשפטים
סמנכ"ל טיפול בקבוצות סיכון- משרד הרווחה
ראש אגף שפ"י / מפקח מחוזי- משרד החינוך
מנכ"ל או ראש מטה ביטחון פנים- משרד הביטחון הלאומי
מנהל ִמ נהל הביטחון העירוני- יפו-עיריית תל אביב
גורמים אזרחיים, מקצועיים וקהילתיים
נציגי תושבי דרום תל אביב
)נציגות "עוטף תחנה מרכזית" (ע”ר
מומחים לקרימינולוגיה / הגירה
)מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ
נציגי כיתת הכוננות המקומית
מנהלי בתי ספר / גני ילדים בשכונה
בעלי עסקים באזור התחנה המרכזית
8
שאלות לדיון
)שאלות לגורמי האכיפה (משטרת ישראל
? השנים האחרונות5-כמה תיקים פליליים נפתחו נגד מסתננים ושוהים בלתי חוקיים ב
?כמה מהתיקים הסתיימו בהרשעה, וכמה נסגרו ללא הגשת כתב אישום
?כמה עבריינים חוזרים מוכרים למשטרה ממשיכים לשהות בדרום תל אביב
?מדוע אין נוכחות משטרתית קבועה באזורים הידועים כמוקדי פשיעה
?מדוע המשטרה דורשת מנפגעים להגיש תלונה מחדש מדי לילה, במקום לפעול מיוזמתה
?מהו שיעור המעצרים שמסתיים בשחרור ללא תנאים מגבילים
?האם קיימת יחידת מודיעין ייעודית לטיפול בפשיעה בקרב מסתננים
ואם כן, מדוע אין- האם המשטרה ממפה מי הם עברייני המין, הסוחרים בסמים והאלימים
?עליהם פיקוח
?האם קיימת מדיניות אחידה או שהטיפול משתנה לפי עומס/עדיפות
?האם המשטרה תומכת בהקמת "אזור חירום אזרחי" בדרום תל אביב
שאלות לרשות האוכלוסין וההגירה
?כמה צווי גירוש הונפקו בשנים האחרונות כלפי מסתננים עבריינים
?כמה צווים בוצעו בפועל, וכמה נשארו ללא מימוש
לחוק הכניסה לישראל, נכנס לתוקפו ביוני השנה, כמה עבריינים מקרב41 מאז שתיקון
?המסתננים ותומכי המשטר האריתראי גורשו בפועל מישראל
?מהי הסיבה הרשמית לכך שעבריינים מורשעים אינם מורחקים מהארץ
?האם קיימת הבחנה בין מסתנן "שקט" לבין מסתנן בעל עבר פלילי
? מדוע לא נוצר- האם למדינת ישראל יש מנגנון הרחקה למדינות מוצא? ככל ולא
?מדוע אין החלת כליאה מנהלית לעבריינים בעלי מסוכנות גבוהה
? מי נושא באחריות- האם קיימים נתוני זהות מלאים לכל שוהה בלתי חוקי? ככל ולא
?האם נעשו ניסיונות להגיע להסכמות החזרה עם מדינות מוצא? מה מצבם
?מדוע אין החלת "איסור התקרבות לאזור" על עבריינים משוחררים
?האם הרשות מסכימה להגדרה של דרום תל אביב כאזור בתעדוף הרחקה
9
שאלות למערכת המשפט / פרקליטות המדינה
?מהו שיעור הענישה בפועל בתיקים של מסתננים עבריינים לעומת אזרחים ישראלים
?”האם קיימת מדיניות ענישה מרוככת בשל “אי החזרתיות למדינת מוצא
?מה שיעור הסדרי הטיעון המסתיימים בעונש שאינו כולל מאסר
?האם הפרקליטות מודעת לכך שעבריינים ממשיכים להתגורר באותו אזור בו פשעו
? גירוש אוטומטי" כפי שנהוג במדינות אחרות+ האם נשקל מודל של "מאסר
?האם נשקל תיקון חוק שיאפשר שלילת שחרור כאשר אין אפשרות הרחקה
?האם קיימים נתוני חזרה לפשיעה בקרב מסתננים שהורשעו ושוחררו
?האם הפרקליטות תומכת בעונשי מינימום לעבירות אלימות של שוהים בלתי חוקיים
?האם קיימת בחינה של אכיפה בררנית במערכת המשפט בין תושב ישראלי לשוהה זר
?האם נשקל תיקון חקיקה שיאפשר מעצר מנהלי מטעמי מסוכנות אזרחית
שאלות לעיריית תל אביב ולגורמי הרווחה
?מהו היקף התקציב המושקע בביטחון האישי בדרום תל אביב, ביחס לצפון העיר
?מהי תוכנית העירייה לשיקום שכונות נווה שאנן, שפירא, התקווה וקריית שלום
?כמה מתוך התקציב העירוני מופנה לתושבים ישראלים, וכמה לשירותי תמיכה למסתננים
?למה אין פתרון נרחב לתופעת הנרקומנים במרחב הציבורי
?מדוע בעיית כנופיות הנוער העברייני אינה מטופלת באמצעות מסגרות רווחה
?מהי עמדת העירייה לגבי הכרזת האזור כאזור חירום
?האם העירייה תומכת בהקמת מתחם סגור למסתננים עבריינים במקום דיור חופשי בלב שכונה
?מהו מספר תלונות התושבים בשנה, וכמה מהן טופלו בפועל
?האם העירייה מתנגדת או תומכת בהפעלת כיתות כוננות אזרחיות בפיקוח משטרתי
?האם קיימת תוכנית ממשית למניעת נטישת השכונה בידי תושביה הוותיקים
10
11
הצעות מסכמות לוועדה
:להלן הצעות אופרטיביות שהוועדה לביטחון לאומי מתבקשת לקדם לאחר הדיון והסיור בשטח
משרדי מחייב (ביטחון לאומי, פנים, משפטים, רווחה, חינוך, משטרה) לגיבוש-הקמת צוות בין
. יום60 בתוך- תוכנית חירום לדרום תל אביב
גיבוש נוהל מחייב לגירוש עבריינים זרים, כך שכל מסתנן שהורשע בעבירת אלימות, מין או סחר
. יגורש מן הארץ בתום ריצוי עונשו- בסמים
תגבור כוחות משטרה קבועים בשכונות נווה שאנן, שפירא, התקווה וקריית שלום, כולל ניידת
.קבועה, סיורים רגליים, ויחידת מודיעין ייעודית
"אחריות פלילית מוגברת לשוהים בלתי חוקיים בעבירות אלימות", כולל- חקיקת חוק ייעודי
.עונשי מינימום וגירוש חובה
ביטחוני", המאפשר הפעלת סמכויות חריגות-הכרזה על דרום תל אביב כ"אזור חירום אזרחי
.לאכיפה, פינוי, הרחקה ופיקוח
הקמת מסגרת טיפולית סגורה לנרקומנים מסוכנים במימון ממשלתי = לא ברחוב ולא בשכונות
.מגורים
הקמת מסגרת נוער ייעודית לקטינים עבריינים חסרי מעמד, מחוץ לסביבה הקהילתית שנפגעת
.מהם
מתן סמכות רשמית לכיתות כוננות שכונתיות לפעול בצוותא עם המשטרה, על פי מודל המיושם
.בעוטף עזה ויישובי קו עימות
פרסום דו"חות רבעוניים על פשיעה, גירוש, שחרורים והמשך שהיית- שקיפות ציבורית מלאה
.עבריינים באזור
הקצאת תקציב ייעודי לשיקום תושבים ישראלים שנפגעו מפשיעה, נטישה ושינוי דמוגרפי
.בשכונות הדרום
דברי סיכום
אלא ביטוי- "המציאות בדרום תל אביב איננה כשל מקומי, זמני או "עירוני
מתמשך לאובדן משילות, לוואקום ריבוני, ולמדיניות ממשלתית שנעה בין
,הימנעות לפירוק אחריות. שילובם של פשיעה אלימה, שהייה בלתי חוקית
יוצר לא רק- היעדר הרתעה, היעדר טיפול והחלשת התושבים החוקיים
פגיעה חברתית, אלא סכנה לאומית. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות
לעצמה אזורים שבהם החוק חל חלקית, הריבונות נזנחת בפועל, והאזרח
.הישראלי נדרש להגן על עצמו במקום להיות מוגן על ידי מדינתו
,התופעה אינה ניתנת ל"הכלה" ואינה תיעלם מעצמה. היא מתרחבת
משתכללת, ומופיעה כבר בערים נוספות. כל עיכוב בטיפול אינו רק המשך
. אלא החרפתו- המצב הקיים
:הבחירה של ממשלת ישראל והכנסת היא בין שני מודלים
. תגובות חלקיות, דיונים חוזרים, ללא שינוי מדיניות- מודל ניהול המשבר
הכרזה על המצב כסכנה לאומית, הפעלת סמכויות- מודל הפעלה מדינתית
.חירום, חקיקה ייעודית, ואכיפה שאינה מותנית בלחץ ציבורי מתמשך
:עמדת העמותה ברורה
אין מדובר בשיח על מוסר, אלא על ריבונות ששלום הציבור תלוי בה. אין
.מדובר בשאלה של זהות מהגר, אלא בשאלה של זהות מדינה
תיענש לא רק בחוסר ביטחון, אלא באובדן- מדינה שמפקירה את אזרחיה
.אמון, הגירה הפוכה, ושחיקה של עצם הלגיטימיות שלה כמדינה מגנה
אנו קוראות לוועדה לביטחון לאומי להגדיר את המציאות בדרום תל אביב
. ולהוביל פעולה ולא תגובה, הכרעה ולא המתנה- כמציאות חירום
אלא מבפנים. הפקרת דרום תל אביב איננה- מדינות אינן מתפוררות מבחוץ
.שאלה חברתית, אלא סימן אזהרה לאומי
12
)עוטף תחנה מרכזית (ע”ר
3 ,רח’ המשלטים
6676107 , יפו- תל אביב
[email protected]
"עוטף תחנה מרכזית"
היא עמותה אזרחית הפועלת למיגור הגירה בלתי
חוקית ולשמירה על ריבונותה וביטחונה של מדינת
.ישראל
העמותה פועלת להגנה על זכויותיהם וביטחונם של
אזרחי ישראל באזורי פגיעה שנוצרו עקב הגירה
בלתי חוקית, ולסיוע בקידום מדיניות אפקטיבית
.למניעת השתקעותה בתחומי מדינת ישראל
אלא אחריות- מבחינתנו, ריבונות איננה הצהרה
.מעשית של מדינה כלפי אזרחיה