פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 28
מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים
יום שני, ב' בטבת התשפ"ו (22 בדצמבר 2025), שעה 10:04
סדר היום:
<< נושא >> בחינת החלטת ממשלה בנושא תוכנית לאומית לעידוד צמיחה ופיתוח כלכלי ביישובי הנגב המזרחי למעט המרחב הכפרי << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
חברי הכנסת:
סמיר בן סעיד
מוזמנים:
גלבוע זינגר
–
ראש צוות תכנון ופיתוח מרחבי, משרד ראש הממשלה
מירית בטיטו
–
מנהלת אגף בכיר נגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
שגיא גולי
–
מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות וביטחון המזון
כפיר יעקב
–
מנהל תחום קשרי ממשל, משרד הפנים
ערן דורון
–
ראש המועצה האזורית רמת הנגב
אילן פרידמן
–
מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב
משתתפים באמצעים מקוונים:
ד"ר חנן גינת
–
ראש המועצה האזורית אילות
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; אלעד גרנות
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> בחינת החלטת ממשלה בנושא תוכנית לאומית לעידוד צמיחה ופיתוח כלכלי ביישובי הנגב המזרחי למעט המרחב הכפרי << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בוקר טוב, אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים ומעקב אחר החלטות ממשלה. הדיון הראשון שלנו מתמקד בהחלטת ממשלה שהתקבלה בהסתייגויות ובמה היא לא כוללת ההחלטה הזאת.
לפני שאנחנו נדבר עליה אנחנו שמים על לבנו את החטוף האחרון שנמצא בעזה, רן גואילי, בן 24 בנופלו, גיבור ישראל. הבן של טלי ויצחק, אחיהם של עומרי ושיר, לוחם יס"מ. הגיע לעלומים, הצטרף לכיתת הכוננות עם עוד כמה חיילים בודדים. אפשר להגיד שקיבוץ עלומים ניצל בזכות גבורתו של רן גואילי, בזכות גבורתם של ישי ונועם סלוטקי, הילדים של שמואל סלוטקי שיצאו עם אקדחים, סטודנטים מבאר שבע, ונהרגו בשער הקיבוץ. כנראה פצעו את מפקד הכוח של החמאס, דבר שגרם להם לסגת אחורה לגדר ולאפשר לכיתת הכוננות להתארגן להגן על הבתים. אחרי זה, לצערנו, הם טבחו שם עובדים זרים ברפת, אירוע קשה. אנחנו מתפללים לשובו לקבר ישראל, מחזקים את טלי ויצחק, מעבירים את המסר שהכנסת לא שוכחת את אחרון החטופים, עד שלא ישוב הביתה אנחנו לא השלמנו את המשימה.
עוברים לסדר היום שלנו ואני רוצה לתת רקע בפתיח. לפני כבר כמעט 20 שנה ממשלת ישראל הודיעה שהיא מעבירה את בסיסי צה"ל לנגב. בתפקידי כראש מועצה צעיר ב-2010 אני ציננתי את השמחה של הממשלה והם אמרו שיהיה בסיס בעיר הבה"דים עם 10,000 תושבים, חיילים ואנשי קבע. אז אמרתי להם: "בצאלים יש כבר בסיס כזה 30 שנה. לא ראינו שצאלים גדלה פי שלושה, לא ראינו שהגיעו מאות אנשי קבע לגור, לא בנגב ולא ביישובים סביב". ובאמת הצלחנו במאמץ יפה להביא בזמנו את החלטה 547, שהייתה מהלך לחיזוק ערי הנגב כערים שקולטות את בסיסי צה"ל והיה שם פרק "ירוחם תחילה" וקיבלנו חבילה יפה ליזמות, לחיזוק הכלכלה הירוחמית, לבניית בתים לאנשי קבע, לחיזוק החינוך. הדבר הזה היה מוצלח.
בהמשך להחלטות האלה נתקבלה החלטה לפני מספר שנים, ומה שהיה יפה בהחלטה הזאת שהיא כללה את כל הנהגת הנגב. גם את הערים, העיריות והמועצות המקומיות וגם את המועצות האזוריות. עכשיו הממשלה כל הזמן מטיפה לנו בנגב לראות את הדברים בצורה אזורית, לייצר שיתופי פעולה, לייצר יתרון גודל ולייצר יזמות אזורית. ופתאום אתה רואה החלטת ממשלה, שבשרירות לב נסובה רק על ערים מסוימות בלבד ולא כוללת יישובים אחרים בנגב. מוציאה מהמשחק את המועצות האזוריות, מוציאה מהמשחק גם יישובים בדואיים, גם את המועצות האזוריות הבדואיות.
והדבר הזה, עוד נקבל תשובות, אני לא אגיד את המסקנות שלי, אבל נקבל תשובות מנציגי הממשלה. איך יכול להיות שהחלטה אפילו שהיא מחודשת, כי הרי החלטה הזאת שקבעה שצריך לחזק את דימונה וירוחם וערד, היא החלטה שממשיכה החלטה קודמת. בהחלטה הקודמת כללו את המועצות האזוריות. למה לעשות הפרד ומשול? למה לעשות את זה בצורה חאפרית? למה לא לייצר מוטיבציה לאזוריות? למה לא לשים כסף גם באשכולות לטובת כלל האזור?
הדבר הזה מעורר תהיות ופעלנו גם בהמשך למכתב של ראש המועצה האזורית רמת נגב, ערן דורון, שנמצא איתנו פה, ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, מאיר צור, וראש המועצה האזורית חבל אילות, חנן גינת. אני כמובן מאמין שיישובים שיש להם אתגר, שאין להם עושר מוניציפלי, צריכים לקבל יותר. יישובים שאין להם ארנונה עצמאית מבסיסי צה״ל ועסקים צריכים לקבל יותר. יישובים שנושאים בנטל של קליטת עלייה ושל דיור ציבורי צריכים לקבל יותר.
אבל פיתוח הנגב לא יכול להיות רק ערים. פיתוח הנגב זה סינרגיה בין מועצות אזוריות למועצות מקומיות. ככל שיהיו שותפויות, בדיוק דיברנו לפני הפגישה. כל עולם הסביבה, עולם התרבות, עולם הספורט, עולם היזמות הכלכלית, הפיתוח, התיירות - אלה דברים שאמורים לעשות אותם יחד. כי אין גבול אמיתי. ירוחם בתוך רמת נגב, דימונה נושקת לרמת נגב, מצפה רמון בתוך רמת נגב. אי אפשר לעשות את הדברים האלה בהפרדה מלאכותית. ובתוך זה יש אוכלוסייה ענקית של 100,000 בדואים במועצות אזוריות וביישובים לא מוסדרים.
הדבר הזה מעורר תהייה. מהירות ההחלטה, העדר השיתוף של המועצות האזוריות. וגם המספרים, אתה אומר "בוא ניתן 100 מיליון, ככה נחלק אותם בצורה גרפית". לא איזו חלוקה, אפילו לא יודע, לא לפי גודל יישוב או דברים כאלה, אולי קצת. משהו פה, אני מבין שהמועצות האזוריות לא פעלו ברמה המשפטית על ההחלטה הזאת.
אני רוצה תשובות, גם אם לא פה היום, מהייעוץ המשפטי של הממשלה, איך מאיצים החלטה כזאת שמפלה קהילות מסוימות ומאפשרים לה להתבסס.
אני אתן קודם כל לערן דורון לדבר בשם מי שכתבו את המכתב הזה, ושהדיון הזה נולד בעקבות המכתב. ואחרי זה נבקש מנציגי הממשלה לתת לנו הסברים.
איתנו בזום גם חנן, ניתן לך עוד מעט.
<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>
אני פה איתכם, ותודה על הפתיחה. וערן מייצג אותנו נאמנה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תהיה איתנו ועוד מעט גם אתה תגיד. תודה.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
תודה רבה, מיכאל, על הדיון ועל ההצפה של האירוע הזה, שנגעת בבסיס הבעייתיות, כי לגיטימי שממשלה תחליט שהיא רוצה לתעדף משהו על פני משהו. הכי לגיטימי שיש, ולגיטימי שירצו לחזק אחד ולא את השני. אבל פה יש החלטה שבהגדרתה היא אמורה לחזק את הצמיחה הדמוגרפית בנגב המזרחי. אני לא חושב שבערבה תיכונה או בחבל אילות או ברמת נגב אנחנו אומרים שאנחנו לא רוצים צמיחה דמוגרפית.
אגב, בשעה טובה, אני יכול לבשר לך מיכאל, אנחנו עברנו את 10,000 התושבים ברמת הנגב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מטורף. מדהים.
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
זה דבר טוב. זה דבר טוב מאוד, והפוטנציאל הוא עוד הרבה, הרבה, הרבה אלפים, ולכן אני באמת לא מצליח להבין מדוע לממשלת ישראל, שחפצה בפיתוח הנגב, לעשות את ההבחנה הלא ברורה הזאת, ואתה היטבת לתאר את השיזוריות הזאת בגיאוגרפיה, בין המועצות האזוריות לרשויות העירוניות, שאגב, אני חושב שגם בזכותך ובזכות ראשי רשויות מוצלחים מאוד בנגב המזרחי, היום אני לא בטוח שבכלל יש פערים, ואולי הפערים הם הפוכים.
זאת אומרת, אם אנחנו נבדוק את כמות ההשקעה שיש ברשויות העירוניות, אני חושב שדי מהר התמונה תהיה שהן זוכות להשקעה כנראה יותר גדולה מאשר במועצות האזוריות, מאלף סיבות. אם זה הסוציואקונומי, זה כמובן הטבות המס ועוד החלטות ממשלה למכביר. וקשה להתעלם מהעובדה או מההרגשה שהסיבה היחידה, שממשלת ישראל בחרה להתעלם מאיתנו, זה כי כנראה אנחנו לא רלוונטיים לאג'נדה של הממשלה בהיבט הזה. אני חייב לסייג ולומר - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא הבנתי, מרחב עַם לא רלוונטית, רתמים זה לא קשורים לממשלה הזאת? נגיד אתה לא קשור, אבל רתמים ומרחב עַם לא מגיע להם השקעות ופיתוח?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
כפי שאמרתי את זה בנושאי תחבורה, אני חושב שאין קשר לזהות הפוליטית של מי שמשתמש בכביש 40 או בכביש 90, ובוודאי אין קשר לזהות הפוליטית של איזשהו תושב בנגב, בהקשר של תעסוקה איכותית, שיפור המצוינות בחינוך, ועוד, כל הדברים הטובים שהחלטת ממשלה הזאת.
אני רוצה כן לומר שאנחנו זוכים לרוח גבית טובה מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי. זה משרד שמלווה אותנו, משרד שדוחף, משרד שבאמת אתה רואה הלכה למעשה, שהוא רואה את החשיבות של האזוריות. אבל אני חושב שהמשרד הזה לא יכול לעשות זה לבד, והוא צריך באמת את הרוח הגבית ממשרד ראש הממשלה. ויש לי תחושה שכנראה משרד ראש הממשלה, באיזושהי צורה לא ברורה, או שהוא לא מכיר את המפה, או שהוא ביודעין מתעלם מהקיום של אותם אנשים שחיים פה.
מי הם האנשים האלה? אלה אנשים שנמצאים על הגבול, אלה אנשים, כמו שאתה אמרת, משרתים בקמ"ג, בשירותי הביטחון, בתעשייה הכימית והתעשייה הכללית בנגב, משרתים או עובדים במוסדות החינוך והמחקר בנגב. זאת אומרת שזה הבסיס הכי-הכי משמעותי למה שהמדינה אתה רוצה שיקרה בנגב. זאת אומרת, זו אוכלוסייה שיודעת לכלכל את עצמה, יודעת לצרוך שירותים, לייצר שירותים, לייצר את כל העושר הגדול הזה, ואני אומר, אנחנו לא נשחק את המשחק הזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
היום אתה עדין, אבל אני שמעתי משפט שקבלת החלטות הייתה לפי שייכות פוליטית?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
אני לא רואה דרך אחרת להסתכל על זה, ואני לא מתכוון לריב לא עם שותפתי בירוחם ולא עם שותפי במצפה רמון או בערד או בדימונה. אנחנו פשוט חושבים ודורשים שממשלת ישראל תתקן את האיוולת הזאת. היא צריכה להבין שהפערים הכלכליים שפעם היו - נעלמו לגמרי, כי מי שיבדוק את המשמעות של ביטול, סיווג עיר עולים למועצות האזוריות, ואגב, גם בירוחם, גם בדימונה, גם במצפה רמון, היא כזאת שהיום כבר אין מה לחלק יותר.
אנחנו עכשיו מאשרים תקציב 2026, ואני אומר לכם, בפעם הראשונה מזה עשורים, אנחנו כבר מתחילים את השנה עם איזשהו גירעון תפעולי, שאני עוד לא יודע איך אנחנו נתמודד איתו. ולכן, אני לא מצליח להבין מדוע ממשלת ישראל, זה מתחיל ממשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, לא עשו את הדבר המתבקש, וזה לפזר את - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כשאתה דיברת איתם, איזה תשובות קיבלת?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
הם לא מתייחסים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
במסלול הישיר.
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
משרד ראש הממשלה לא חוזר אלינו באופן עקבי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אין לך אף יכולת שם לדבר עם מישהו? אף אחד לא עונה לך במשרד ראש הממשלה?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
התשובה היא שלא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא מנכ״ל, לא אנשי שטח?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
והאוצר?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
האוצר אז אמרו, בואו תביאו הצעה, מה אתם רוצים. כאילו, בואו נפצה אתכם במשהו. אני לא מחפש פיצויים, אני מחפש לעשות את הדבר הנכון, ואת הדבר שהוא יהיה הנכון אסטרטגית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל מה שנקרא, את הנעשה, יש להשיב או אין להשיב? אפשר להביא את ההחלטה הזאת ולתקן אותה ולהוסיף לפרק.
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
זה אני מסכים איתך. חד משמעית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אם האוצר אומר לך, בוא תביא, אז למה לא?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
לא, אנחנו נביא לאוצר, אבל האוצר כרגע מתרכז בדברים שאולי הם קשורים לחיזוק ההתיישבות על הגבול המזרחי ועל הגבול המערבי, שזה חשוב. אבל רמת נגב לא רק על הגבול המערבי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
יישובי פיתחת ניצנה, כמו שאתה אמרת, יש מרחב עם, יש שדה בוקר, יש טללים ויש משאבי שדה ו- - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, זה לגבי הטיעון שהם אומרים - - -
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
ולכן אנחנו מצפים שתהיה רוויזיה לתוכנית הזאת ושידברו איתנו קודם כל, ושבמקום לדבר אזורית ולעשות אנטי-אזוריות, שיעשו, ידברו, walk the talk. זאת אומרת, שגם ידברו וגם ייעשו, ואני חושב שכל הנגב ירוויח מהדבר הזה, וזה מה שצריך לעשות. תודה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה לך.
אבקש את סמיר בן סעיד, אתה רוצה להוסיף משהו?
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
קודם כל, בוקר טוב לכולם. אני ראיתי נושא הדיון והוא נושא מאוד חשוב גם לחלק מהכפרים הבדואים. אני קראתי בפירוש ההחלטה, מה מטרתה הייתה חיזוק יישובי הנגב המזרחי, ביטוח כלכלי ועידוד צמיחה דמוגרפית, בין היתר כחלק מתפיסת חיזוק הפריפריה ואזורים שסובלים מאי שוויון.
אני רוצה להגיד לך, בנגב המזרחי, יש לנו שני יישובים, כסיפה וערערה, וגם מועצה אזורית נווה מדבר. זה מדובר על לא אי שוויון. אנחנו אין לנו כלום, אין לנו שום שירותים חוץ מבתי הספר וכמה קופות חולים. אז אני רוצה לדעת מה סוגיית ההחרגה פה, כתוב בהחלטה "למעט המרחב הכפרי". האלה הם יישובים, לא כפרים. מדובר על כסיפה, מדובר על ערערה, מדובר על נווה מדבר. והגדירו אותנו ככפרים, אבל זה מדובר על שום דבר, שום שוויון בכלל.
ואני רוצה ומבקש מכם גם לתקן את זה. אני רואה שיש פה אפליה. אנחנו הכי צריכים ואנחנו הכי זקוקים לדברים, לתוכנית הזו, ושתהיה גם בכפרים וביישובים שלנו, ערערה, כסיפה, נווה מדבר. אני רוצה שנתקן את ההחלטה הזו.
לסיכום כמה דברים: א', תיקון ההחלטה. ב', קביעת יעד מדיד חדש לשילוב תעסוקתי של הצעירים הבדואים, התושבים הבדואים בנגב, בכפרים האלה, ששייכים לנגב המזרחי, גם התאמת התוכנית שתכלול את כל היישובים האלה. והדבר האחרון, אני גם רוצה שיתוף ראשי הרשויות, גם המועצות והמועצות האזוריות, בגיבוש וגם בשילוב לתוכנית הזו. תודה לך.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה, חבר הכנסת.
נציג משרד ראש הממשלה, תספר לנו איך נולדה ההחלטה, והאם נלקחה בחשבון האפשרות להשקיע גם במועצות אזוריות, או שזה לא נידון בכלל? וגם ברשויות הבדואיות בדרום.
<< אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >>
בוקר טוב. גלבוע זינגר, מנהל צוות פיתוח מרחבי במשרד ראש הממשלה. התוכנית נולדה בשנת 2022. תוכנית שהמטרה שלה הייתה עידוד צמיחה דמוגרפית בנגב המזרחי, שהמיקוד שלה היה ביישובים העירונים. יש בנגב הרבה מאוד אג'נדות. ערן הזכיר כמה אג'נדות: יישוב לאורך הגבולות, ויישובים כפריים, ויש יישובים בדואיים. ההחלטה הזאת ספציפית ב-2022 התמקדה בישובים העירוניים בנגב המזרחי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל היה שם מרכיב למועצות האזוריות. בקודמת.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אבל המיקוד היה באותם ישובים עירוניים כישובים שיכולים לקלוט אוכלוסייה בכמות גדולה בצורה מהירה. מה שאנחנו יודעים שבישובים הכפריים זה לא תמיד עובד. והיה גם מרכיב אזורי. באמצעות אשכול נגב מזרחי. מרכיב שמשהו כמו 3% מההחלטה היה גם מרכיב אזורי, זה נכון. ההחלטה הייתה לשנים 2022-2026.
לקראת סוף 2025 עשינו מעקב אחרי ההחלטה, ראינו מה בוצע מה לא בוצע. וביצענו כמה תיקונים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רק שאני אבין. למעשה ההחלטה הקודמת תקפה גם ל-2026.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אלא שרציתם לעשות לה התאמות כבר ב-2026 ושהיה גם איזה תת ניצול תקציבי בהחלטה הקודמת. שאיפשר לכם להקצות מחדש את הכסף.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אז היו כמה דברים. היו סעיפים, לדוגמה, שבזמנו הם נכתבו בצורה שחשבנו שהם ישימים - התברר שהם לא ישימים. זה נגיד סוג תיקון אחד או הסרת חסמים שעשינו, שהתקציב יעבור לא בדרך א', אלא בדרך ב'. או לאפשר עוד שימושים בסעיפים. סעיפי משרד הפנים. לא רק לסעיפים א', ב', ג', ד'. אלא בואו נוסיף גם את ה' ו-ו' כדי לאפשר את היישום.
ובנוסף התווסף תקציב להחלטה. תקציב שבא לפצות על ה-flat של ה-15% שבוצע לפני מספר שנים, לכל החלטות הממשלה דרך אגב. אז המטרה הייתה להחזיר את ה-flat הזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה רק יכול לתת לי מספרים? נניח עד סוף 2025, מה היה התקציב שהיה צריך להיות מבוצע, מה בוצע בפועל ואז מה מניידים ל-2026 או גם לעתיד מתוך ההחלטה הקודמת? מה בזה כסף תוספתי חדש של ממשלה ומה בזה חידוש החלטה ועדכון שלה?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אז לא ניידנו סעיפים בין שנים. עדיין התייחסנו לשנת 2025. יש סעיפים בתיקון ההחלטה שמתייחסים ל-2025. להעביר כסף בין שנים, במיוחד אם זה כבר שנים שעברו, זה לא רוצה להגיד בלתי אפשרי, אבל - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל כמה בוצע עד סוף 2025? מה נשאר בהחלטה להקצות ל-2026 ולשנים הבאות?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
חמישית. אין לי פה את המספרים המדויקים, אבל בגדול זה חמישית. מתוך חמש שנים התבצעו ארבע שנים - נשארה עוד שנה אחת. זה חמישית פלוס החלק האחרון של 2025.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז למה היה בוער לכם להביא החלטה אם עדיין 2026 בתוקף? והאם ההחלטה החדשה היא כמה שנים קדימה? היא כאילו הופכת את 2026 לא לשנה האחרונה אלא לשנה ראשונה בתוכנית חדשה.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אז לא רצינו לעשות החלטה חדשה. זה חלק. את תיקון החלטות הממשלה האלה אנחנו עושים בעוד הרבה החלטות הממשלה שאנחנו מנהלים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ההחלטה החדשה היא רק ל-2026?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
היא מתקנת את ההחלטה הקיימת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
והיא חלה רק ל-2026?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
עד סוף 2026. לא נוגעים בשנות ההחלטה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ובתוך השנים האלה יש עדיין תקציב למועצות אזוריות.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז למה אי אפשר גם את הסעיפים שלהם להגדיל קצת?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
מי אמר שלא הוגדלו? הוגדלו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
של המועצות האזוריות? ל-2026?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
נכון. יש בהחלטה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בוא תגיד לנו מספרים, אבל. אל תגיד לנו שאין לך מספרים.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
מראש, הסעיפים בהחלטה המקורית, ב-2022, הם הקצו, עשיתי בדיקה הבוקר, כ-2.5% מהתקציב לחלק האזורי - מראש זה היה משהו שהוא יותר קטן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. רק לאשכולות, לא למועצות אזוריות?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
לא, רק לאשכולות. לאשכולות, כשהאשכול הוא בעצם אמור לנהל את המרחב. היה סעיף אחד משמעותי בהחלטה של משרד הפנים שדרכו הוקמה המנהלת הדרומית, 17 מיליון שקלים, שזה סעיף שיועד למועצות הדרומיות, מועצות אזוריות. אני חושב שגם מצפה רמון הייתה חלק מהמנהלת הזאת, אבל זה החלק ש- - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה זה המנהלת? מה היא משרתת?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
זה פרויקטים משותפים לערבה התיכונה, חבל אילות, לרמת נגב ומצפה רמון, בתחום ההשפעה, בתחום התיירות, קידום תעסוקה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
דרך האשכול?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
הרי הטענה שלהם המקורית הייתה שאי אפשר לעשות דרך האשכול, ואז אתה אומר, למה בכלל צריך את האשכול?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל הוא אומר שהוא הקצה לאשכול.
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
אז למה לא העבירו את כל ההחלטה דרך האשכול, את כל ה-400 מיליון של ההחלטה המקורית דרך האשכול?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, אבל דה-פקטו שמו לך 17 מיליון למועצות אזוריות, בפעם הקודמת?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה הסך הכול?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
ותבדוק מימוש - מימוש מלא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
100%?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
שלנו מלא. מימשנו את כול הכסף.
<< אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >>
זה בפריסה שווה על פני השנים, אז זה בטח צריך להיות בפריסה שווה על פני השנים, לא במכה אחת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז מתוך ה-400 הקודמים רק 17 הלכו ליזמות של מועצות אזוריות?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
באופן ישיר, והיו עוד כל מיני סעיפים שנגעו באשכול שהשפיעו גם על ה- - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למשל?
<< אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >>
למשל, תוכנית אסטרטגית לכל אשכול נגב מזרחי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז מה היה כואב למדינה בהחלטה החדשה לתת להם עוד 20 מיליון, עוד 10 מיליון?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אתה אומר, את החלק היחסי של 2.5%?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הרי מה קורה פה? הרי אתם מחדשים את ההחלטה הקודמת או מתקנים אותה, ועושים בה סדר. עושים סדר שיאפשר ביצוע.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם עושים עכשיו החלטה כדי שיהיה מימוש ב-2026.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וסעיפים מסוימים לא מומשו, הסעיפים האחרים הוגדלו כדי לאשר ביצוע. משהו שקשה היה לבצע, לא הצליח - מעבירים את זה לרשויות לביצוע במסלול קהילתי, חינוכי, פנאי, תרבות, משהו שאפשר לבצע מהר.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
זאת אופציה אחת של הסרת חסמים, אופציה אחרת - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז מה, לא היה לכם דיאלוג עם המועצות האזוריות?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
היו דיאלוגים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כמה אפשר? אתה מבין, אני בעד ירוחם, אני הייתי ראש העיר ירוחם, אני נלחם על ירוחם כל חיי. אבל הנדיבות הזאת של 5%, 10% מתקציב, לתת אותו. רק להגיד "אנחנו לא שוכחים את התושבים האחרים בנגב".
אגב, ערבה תיכונה היא לא מועצה עשירה אפילו. היא ענייה מאילות, ענייה מתמר, ענייה מרמת נגב, והיא תבעה. אני וערבה תיכונה רבנו עם רמת נגב על כסף. אז מה, מועצה הזאת לא מגיע לה? נושאת על הגב אזור עצום.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
ולבדואים לא מגיע?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
וליישובים החדשים שעכשיו קיימים לאורך ציר 80 ו- - - לא מגיע?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יישובים חדשים הם תחת מישהו, הם תחת רשות. ואגב, אתם רוצים יישובים חדשים לעידוד התיישבות, זה לא מגיע. זה יעד אסטרטגי של מדינה.
זה לא, בכלל, השפה הזאת - מגיע, לא מגיע - לא רלוונטית.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אז אני מסכים איתך שהשפה שמגיע, לא מגיע - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הוא היה 5,000 איש לפני שבע שנים, הוא היום 10,000. נכון, הוא לא יכול להיות 40,000, אבל - - -
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
ניצנה.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
לא, לא קשור לניצנה. למרות ניצנה, למרות. כי את ניצנה אתם לא רציתם הרי להביא להחלטה, כי היא לא מספיק ייחודית, נכון? הרי כל הזמן מה מספרים לנו? וגלבוע היה לי איתו באמת שעות, יש לו google פה בראש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש לו ראש.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
גלבוע זה משהו מיוחד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש לו google, אבל אנחנו רוצים גם שיהיה לו כספומט בקצה של הראש.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
אבל הם מסבירים לך שאתה לא מספיק ייחודי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה לא ייחודי?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
לא, אתה לא ייחודי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איך לא ייחודי?
<< דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >>
תראה איזה ייחודי אני.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
קצה העולם. אנחנו סוף העולם שמאלה, הוא סוף סוף העולם ימינה שמאלה.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
ויותר מזה, הוא גם לאורך הגבולות, ואת הבשורה שקודם ערן אמר, אתה כאילו דילגת עליה, או שפספסת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איזו בשורה?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
הבשורה היא שיש עכשיו עבודת מטה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זו בשורה. עבודת מטה. לא, אם היית אומר לי "תוך שבועיים אני מביא לו 100 מיליון ליישובי קו התפר בניצנה" - - -
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אנחנו לא מביאים כסף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה מביא השקעה, אתה מביא פתרונות. עבודת מטה, כמה זמן היא תימשך? הממשלה הזאת מסיימת בנובמבר, במקרה הטוב, נכון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הגרוע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כל אחד איך שיסתכל על זה. אז מה אתה מביא? עבודת מטה אתה מביא לו? אתה יודע כמה עבודות מטה הוא קיבל? הוא צריך עכשיו תקציב. משהו שבשורה והתייחסות של ממשלה, ושראש הממשלה יבוא למועצות האזוריות האלה ויעשה כנס, ויגיד: אני דואג לחקלאות ולאסם התבואה של המדינה, והנה רצועת הביטחון, ואני לא שוכח את אחינו הבדואים.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
ודרך אגב, לבדואים יש החלטת ממשלה בתוקף מתוקצבת יפה
<< קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
חוץ מההחלטה הזאת, שלוש - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זו לא ההחלטה שהממשלה הורידה ממנה 200 מיליון לאחרונה, גלבוע? ההחלטה של הבדואים, היא חלק מהחברה הערבית, לא?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
לא. יש החלטה מיוחדת ליישובים הבדואיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ויש שם כסף?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
ויש שם כסף, ויש שם מנהלת שמטפלת מהבוקר עד ערב רק ביישובים בדואיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איפה יושבת המנהלת? ברשות להסדרה. ויש ביצוע?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
הם עובדים טוב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אחוז ביצוע?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אתה שואל אותי?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, אתה הממשלה, לא? יש לכם אגף למעקב אחר החלטות ממשלה. אתם נתתם עכשיו ראש המועצה החמיא לשר וסרלאוף, הוא היה מקום ראשון במעקב של הממשלה אחרי ביצוע החלטות ומימוש תקציבים. אתה יודע כל החלטה מה המצב שלה באגף ראש הממשלה.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אבל אני מנהל את החלטות הממשלה שאותן אני מעביר, לא את של כולם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה לא אחראי על הכול. מה הגדרת התפקיד שלך?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
ראש צוות פיתוח מרחבי במשרד ראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז יש החלטות ממשלה שלא קשורות אליך.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
מסתבר שכן, אתה רואה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הבנתי אותך.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני לא רואה, מיכאל ביטון, שיש סיבה שאנחנו מחוץ לתוכנית של 3630 בנגב המזרחי, שאנחנו שותפים ואנחנו חלק מהנגב המזרחי. מדובר על כסיפה, ערערה, נווה מדבר, ואנחנו לא באמצע התוכנית הזו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תגיד, היו כספים שיועדו לאיזה משהו שניתן היה חלק מהם לראות גם את המועצות האזוריות בסיפור הזה?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אתה מדבר על תיקון ההחלטה או ההחלטה המקורית?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
התיקון. במקורי שמתם ככה 20 מיליון למועצות אזוריות.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
פחות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אמרת 17, פלוס דברים קטנים פה ושם.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אז כאן גם יתווסף עוד מיליון שקלים לסעיף של ה-17 מיליון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מיליון, לכל המועצות?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
כשה-17 מיליון כנראה טרם נוצל במלואו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל הפרויקט הזה של ההשפעה הוא אינטרס של האוצר. הוא הטמנה, הוא עניינים, אנרגיה וחשמל.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אבל, היושב-ראש, התחלתי למנות. יש לך מיליון שקל ישירות למנהלת.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
אתה מבין – למנגנון. מה זה? הם שמו 17 מיליון. בשביל זה הקימו מנגנון. למה צריך מנגנונים? למה? אני עושה את זה בלי המנגנון, עושה את זה בלי תקורה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה צריך מנגנון, תגיד? 17 מיליון.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
כן, עוד מיליון שקל למנגנון. באמת בשורה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מי עושה את המנגנון הזה? איפה הוא יושב, המנגנון?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
בתוך האשכול.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
באשכול.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
17 מיליון? מנגנון או פעולות?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
17 מיליון, מתוך זה גזרו 3 מיליון שקלים למנגנון, וכול השאר הולך לפעולות. עכשיו, אני שואל, למה צריך מנגנון?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, תוריד מה שנקרא.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
יש 1,001 דעות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש דעות לפה ולשם.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
לכאן ולכאן אבל הוספנו גם כסף שם, הוספנו גם עוד - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תראה, אולי זו הייתה הדרך לקיים את האשכול, כי אין לו כסף להתקיים.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
התווספו עוד שני מיליון שקלים, גם למו"פ האזורי של הרחפנים, עוד מיליון שקל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה זה המו"פ האזורי?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
זה מו"פ אזורי, שאנחנו לא חלק מהאזור הזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
של ירוחם?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ברוך השם ירוחם. אוהבים את ירוחם, אנחנו שמחים.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
איך זה משפיע על האזור?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אבל הוא גם, יש לו מן הסתם השפעה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, בסדר, זה מיזם שהוא יפה, והוא יכול להיות - - -
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אתה אומר אם הוא לא קם בשטח המועצה כאן, אז הוא לא משפיע עליה.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
לא, זה לא מה שאני אומר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה שאומר לי ראש המועצה, שהוא בקשר איתך, נכון? אז הוא רצה שם את הבית-כלא לעובדים זרים, הנטוש.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
מתקן חולות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כשר ביטחון ניסיתי לעזור לו לקבל את זה. מה, אי אפשר להביא לשם 1,000 תושבים? זה אדמות מדינה, תשתיות. תן לו כמה מיליונים.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אתה צודק, אבל זה לא המיקוד של ההחלטה. המיקוד של ההחלטה, מה שהתאפשר לנו מבחינה משפטית, הפלטפורמה שגובשה שעליה התבססנו, עידוד צמיחה דמוגרפית בנגב במזרחי, במיקוד ביישובים העירוניים. זה ה-scope, שהוא scope טוב. כי אם היינו מסדרים את השקל על פני כל המרחב, גם ירוחם וגם דימונה וגם - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל עובדה שהייתה לכם את האמירה הזאת, שזה עיקר הדבר, ובכל זאת שמתם מרכיבים אזוריים.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
גם בתיקון הזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ועכשיו, בפעם הבאה הזנחתם אותם. למה לא יפה היה שבכנס הזה בדימונה יעמדו כל ראשי הרשויות של הנגב המזרחי ויגידו "כולנו מרוצים, עם כולנו דיברו, גם אם נתנו לנו מעט אבל לא שכחו אותנו, לא השאירו אותנו מחוץ למשחק". זה מה שראוי היה. סבב עם ראשי הרשויות האלה. בואו נראה איזה תיקון בהחלטה הקיימת מחזק אתכם עוד קצת. ועושים איזונים.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אבל מראש ההחלטה הזאת היא יועדה עבור הרשויות העירוניות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
חוץ מה-17 מיליון.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
שזה באמת היה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז תוסיף עוד עשרה מיליון ל-17.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
אני לא מבין את ההיגיון. למה? למה? באמת, למה? למה? בערבה תיכונה לא רוצים לעשות צמיחה דמוגרפית? אצלי אנחנו לא רוצים לעשות צמיחה דמוגרפית? בחבל אילות? למה? למה רק העירוני?
אני באמת לא מצליח להבין את ההיגיון הזה. זאת אומרת, מישהו שם ישב ואמר: "לא, הם לא צריכים צמיחה דמוגרפית, הם לא זקוקים, משוועים לעוד אנשים, כי אנחנו סוגרים גנים, כי אנחנו סוגרים מעונות יום". למה? באמת, לא מצליח להבין.
כמה תושבים יש בדימונה וכמות היתרי בנייה שם, בדקתם את זה? הם לא עשו עבודה רצינית, הם לא עשו בדיקה, כי אם אתה היית בודק אז בדימונה, רק בדימונה שיווקו עכשיו 4,000 יחידות, זה מטורף. בירוחם אתה יודע כמה שיווקו. אין שם בעיה באמת. אין בעיה - יש היצע, יש ביקוש. איפה שיש בעיית ביקוש זה במועצות האזוריות, ואת זה הם לא מוכנים.
צריך להגיד את האמת, הם באמת לא סופרים. בוא, זאת האמת, הם לא סופרים.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
יש בעיית ביקוש ביישובים הכפרים אצלכם?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
כן, כן.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
יש עכשיו בכל זמן נתון, 20 יחידות דיור משווקות בכל אחד מהיישובים?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
בדקת את מה שאתה אומר עכשיו?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
לא, אני שואל.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
אז אני אומר לך, אחד לא. אני אתחיל הפוך - אתם לא בדקתם את הנתונים, זו בדיוק הבעיה. הם, יש להם הנחות מוצא, כמו עכשיו אחת מהן, שאין בעיית ביקוש, שיש בכל רגע נתון 20 יחידות של אנשים שרוצים לבוא ולא - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
המגזר הכפרי הוא מאוד מבלבל, כי אם אתה הולך לאירוע של האון, שרואים מי מוכרת מגרש בארבעה מיליון שקלים ל"אנשי מילואים" כאילו, זה אירוע אחד. או בגליל שכולם רוצים איזה דונם או משהו. לערבה, למושבים בערבה יש שיווקים ואין עשרה מגישים על כל מגרש, אין. והוא רוצה ל- - -
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
בניצנה יש 1,000 יחידות, שאתם, שהמדינה אישרה. 1,000 יחידות. למה אתם לא שם? למה? יש ביקוש, כל האלף האלה נמכרו? בואו הם לא עשו עבודה, זו החלטה פוליטית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גלבוע, אין לי בעיה שיגידו עיקר הדבר זה מגזר עירוני, כן. הנגב והגליל יושב ב-90% מגזר עירוני, שם הייתה הדמוגרפיה. אבל משהו שהיה יפה ומשתף עם מועצות אזוריות בגישה משתפת, למה לא לסיים אותו בגישה הזאת? למה שעל הבמה בדימונה כלל ראשי הרשויות של הנגב המזרחי יגידו "התייחסו אלינו, השקיעו בנו, הוסיפו משהו קטן".
זה לא כסף גדול, זה גם לא מאוחר. אם בידך הדבר, זאת אומרת, אתה עושה את ההחלטות האלה על הפיתוח במדינה.
אגב, עולה שאלה בכלל, למה המדינה צריכה כל כך הרבה החלטות בממשלה על יישובים? פעם בא לי איזה יועץ משפטי כשהבאתי החלטת הממשלה על ירוחם, אז הוא אמר לי: "תשמע, זה לא שוויוני. לא, אי אפשר להביא לירוחם החלטה, זה לא פייר". אמרתי לו "אני מבין שזה הולך ככה. אחרי שעשית החלטת ממשלה על ירושלים, על שדרות, ועל קריית שמונה, ולוד, וזה - אני האחרון שהוא לא שוויוני". על ירוחם אי אפשר להביא כי זה לא שוויוני.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
והכסף הגיע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הגיע, הגיע. אבל מה זה הטיעון לשוויוניות? אבל השאלה באמת באופן מעשי, נניח שאתה אומר, אני יודע להביא לך משהו אחר, מתי הם יקבלו את זה? לא עבודת מטה. מתי הם יקבלו החלטה? מתי הם ירגישו שאתם הולכים איתם, שאתם קשובים, שעשיתם את מפת ההזדמנויות לצמיחה דמוגרפית? תשבו איתם.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
ערן, אתה יודע לעדכן אותנו יותר טוב איפה עומד השיח עם משרד האוצר, שאר המשרדים לגבי החלטות הממשלה שיהיו בתוך השטח שלכם?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
ההחלטה הזאת מתייחסת לגבול מזרחי, גבול מערבי. מרבית יישובי רמת הנגב הם לא בגבול המערבי, ולכן אני שואל למה תושב משאבי שדה או רתמים או מרחב עם צריך להיות מופלה לרעה בהיותו תושב הנגב המזרחי. היום בכל היישובים רוצים לקלוט, אז יש חסמים של רמ"י ויש חסמים תכנוניים. שם אתם הייתם צריכים לבוא, לשחרר את החסמים האלה. וזה מה שאתם לא עושים. אתם מתעלמים, אתם אומרים "לא, המגזר הכפרי הוא לא רלוונטי, הוא לא"
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מי שיודע לממן מנהלת בשלושה מיליון, יממן חמישה מיליון תב"עות, חמישה מיליון, הסרת חסמים, פרויקטור לפתרון תכנוני מול רמ"י או מה שזה לא יהיה.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
וערן, האמירה שקודם אמרת, למה רק חלק מהיישובים שלי יקבלו ואחרים לא יקבלו, זאת היא אמירה, אתה גם בטח מכיר אותה, של המועצות של עוטף עזה, שגם שם חתכו אותם די באמצע עם קו ה-7, ואני חושב שתשאל אותם היום - בדיעבד, הם מרוצים מהחלטות הממשלה שהם קיבלו.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
ההבדל היחידי, ולא הייתי אומר דבר אם זו הייתה החלטה ביטחונית, שמחזקים את הגבולות. אבל זו החלטה לחיזוק צמיחה דמוגרפית. זה העניין. מה, בשיזף אנחנו לא רוצים לקלוט היום עוד תושבים? יש 200 משפחות מחכות לחיות בחיים משותפים, דתיים וחילונים, רוצות לבוא לשיזף. למה לא לחזק את זה? זאת השאלה. למה באשלים לא להביא את מינהלת הדיור?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ביקוש. רוצים לגור בשיזף, אבל אם אין מגרשים מפותחים, ואין תיכנון, ואין פתרון.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
אתם כאילו מתעלמים מהקיום, זה העניין. זה עמוק. אתם מתעלמים מהקיום של הדבר הזה. זאת הבעיה. אתם לא רואים, אתם מבחינתכם, המפה חלקה, אין אנשים שם. אין אנשים. אני לא מצליח להבין, באמת. גלבוע, אתה יודע, יש לי הערכה גדולה מאוד אליך באופן אישי, אבל אני לא מצליח להבין איך. עוד פעם, זה לא ביטחון. זה לא לחזק את הביטחון על הגבול, שזה דבר חשוב בפני עצמו. זה על הצמיחה הדמוגרפית.
הצמיחה הדמוגרפית משפיעה בסוף על מעונות היום, על שעות רופא, על תחבורה ציבורית, על פיתוח כלכלי, על כל הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ברור. בית לבד לא עוזר. צריך פתרונות.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
ובאמת, התמה של חיזוק המרחב הכפרי, בכל המדינה דרך אגב, לא רק בדרום.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל הוא כן ייחודי.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
גם בגליל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן אם היישוב שלו צריך לנסוע שעה לבית חולים, זה ייחודי. הוא כן, אם צריך להגיע לבית ספר מניצנה או עזוז, שעה, זה ייחודי. זה לא דבר שיגרתי.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
נכון. גם בנגב. מגזר הכפרי בנגב, בערבה, בבקעה, בגולן, בגליל התחתון, גליל עליון, כל המגזר הכפרי שם - זה, נכון, זו תמה שצריך להתייחס.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הם לא אותו דבר, תדע לך. זה לא אותו דבר. לא אומרים את הכול בבת אחת. כל מועצה אזורית יש לה סיפור.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רמת נגב, היא יושבת לך על גבול אינסופי, אין אף אחד דומה לה במדינה. כל גבול מצרים שלה כמעט. זה דבר נדיר.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
מועצה אזורית גולן. גם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסדר. אבל גולן קיבלה התייחסות.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
ואתה צודק, אבל מה שאני אומר - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
קיבלה החלטת ממשלה. יש החלטת ממשלה לגולן, ש-90% מועצה אזורית גולן, וקצת קצרין, וקצת דרוזים. אז הוא לא קיבל החלטת ממשלה מועצה אזורית רמת נגב. אם הוא דומה אז עד הסוף. אז שיקבל גם החלטת ממשלה.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אני אומר שיש דרך.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כל הסיפור הזה שהם הרימו זעקה, שזה מרחב של no-man zone והברחת נשק עם רחפנים, ואתה רואה לאור יום מה שקורה שם. זה לא מצדיק שיחזקו את היישוב הזה וישקיעו בו יותר?
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אז פה ערן עדכן אותך שזה הכיוון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל הוא עונה לך. אתה אומר לי ביטחון או ביטחון לאומי, אבל אני צריך קהילות ותושבים ורבש"צים.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וצמיחה, ושירצו לגור בניצנה ושירצו לגור בכמהין, ושיהיו סיבות לגור שם.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
אולי אם אנחנו נעצור עכשיו את נתג"ז ואת העסקה הגדולה שיש למדינת ישראל עם מצרים, כי נתג"ז עובר אצלנו והאנרגיה הסולארית עוברת אצלנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא תיתן היתרים.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
לא ניתן היתרים.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
ואז אני בטוח שמחר בבוקר - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הבאת רעיון.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
- - כמו שאגב האוצר, שבוע שעבר האוצר התקשר אליי איך עוד לא העברנו את קרן הארנונה השערורייתית הזאת, שאפילו את המתמטיקה של אחד ועוד אחד הם לא הצליחו לעשות כמו שצריך, ואנחנו לא מוכנים להעביר, לשתף פעולה עם הביזה הזאת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה זה קרן? מה זאת אומרת העברת?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
זו ארנונה לעסקים שצריך להעביר כדי לעודד רשויות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה החוק השני, מה שעשו.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
כן, אז לעודד בנייה למגורים, לא רק שלא - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז הוא רוצה ממך העברה.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
לקחו לי כאן 2.5 מיליון שקלים זה הכי הרבה בארץ.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה לא העברת את ה-2.5?
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
כן. אבל אולי אתה באמת אל תיתן היתרי בנייה. נתג"ז זה יהיה הדבר הבא. זה אני אומר לכם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אולי תגיד שהמחיר היתר ההטמנה לצינור הגז למצרים הוא 50 מיליון שקל לפיתוח רמת נגב. הם הולכים להרוויח כמה? מאות מיליארדים. נראה לי זו עלות זולה להיתר בנייה.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
אני מסכים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יכול להיות שאתה גם תהיה כמו מתווך של המדינה, מתווך להיתר בנייה.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
עושים ממונה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תגיד "אני אייצג אתכם מול רמת נגב ואעזור לכם בהיתר בנייה, זה יעלה לכם 50 מיליון שקלים".
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
צריך לשים שומר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
"אני אקדם לכם את ההיתר". אתה יכול לעשות להם את זה.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
זה כנראה מה שיהיה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
מי זה הבחור שיושב מולנו? הוא עיתונאי, לא?
<< אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>
לא, אנחנו מכירים, לא משנה. פורום ארלוזורוב, אילן. יש לך גם נייר שלי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ארלוזורוב. טוב לראות אותך. דמית לאיזה עיתונאי שזכרתי. אבל אחלה שאתה פה. אני אתן לך עוד מעט.
ראש המעצה האזורית אילות, חנן גינת, בבקשה.
<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>
תודה ליושב ראש, תודה למשתתפים, לערן דורון עמיתי ולגלבוע, ואני מסכים עם כול מה שנאמר, גם בפתיחה של הדיון על ידי היושב ראש. אבל אני רוצה להוסיף כמה דברים.
דבר ראשון, בואו נזכיר שאנחנו ביחד שלוש המועצות האלה, רמת נגב, ערבה תיכונה וחבל אילות, 43% משטח מדינת ישראל. וגם יצרני מזון במדינת ישראל, ולכן זה מפתיע גם מבחינת משרד החקלאות ועוד.
אני רוצה להעיר לנציג משרד ראש הממשלה, לגלבוע. אף אחד לא שאל, אף אחד לא עשה מעקב או בדק מה קורה. אני לא שמעתי כלום. אני גיליתי במקרה, אני פניתי ליושב ראש של האשכול, מר בני ביטון, לפני חודש, וביקשתי לעצור את החלטה הזאת כדי לשתף אותנו, והאמירה הייתה "לא, זה כבר מאוחר מדי, אי אפשר". חבל מאוד, אני חושב שליושב ראש האשכול ולאשכול כולו לעשות את זה. והשאלה גם עם מי מדברים.
אז מצד אחד אף אחד לא בדק, אף אחד לא שאל. ערן העיר את זה קודם בצורה אחרת, ולכן אנחנו תוהים על דרכנו בעניין הזה בכלל באשכול. אנחנו רוצים את האשכול? האשכול הזה אגב, גם יחד עם תשע הרשויות הבדואיות, מעורר הרבה מאוד סימני שאלה. אם זו מדיניות משרד הפנים על האשכולות, אז איך נעשה פה שדרוג של החלטת הממשלה בלי שבכלל מישהו יתייחס אלינו או ספר אותנו, ולא רק מבחינת תקציבית. אנחנו לא רוצים להגיע לרכיב המשפטי, אנחנו מעדיפים שלא. אני קורא מפה גם ליושב-ראש וגם לנציג משרד ראש הממשלה לתקן את החלטת הממשלה, כדי שהיא תכיל גם את המועצות האזוריות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אחלה אתה. מה שלומך, חנן, חוץ מזה? בתוך כל הקשיים תגיד לנו משהו יפה שאתה עושה בימים אלה. מה עם הבסיס שרצינו לתת למטוסים לחנות שם ולשפץ אותם? מה עם הדבר הזה?
<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>
הדבר הזה מתקדם, קורה, אבל אנחנו יותר מזה. אנחנו עכשיו במהלכים, נתקעים קצת סטטוטורית, להקים שכונה של אנשי צבא קבע בקיבוץ נווה חריף, שחלק ממי שיגיע ל- air park, זה מה שהזכרת, גם יגור בנווה חריף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זאת אומרת, אתה כן רוצה לצמוח דמוגרפית.
<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>
אני רוצה מאוד לצמוח דמוגרפית, זו מטרה מספר אחת של המועצה, ואני חושב שטוב מאוד שמשרד ראש הממשלה גם, ובכלל, התעניין בזה. אנחנו הרבה מאוד ביחד עם ערן ומאיר, והאמירה שלנו מאוד משותפת: כולנו רוצים לצמוח דמוגרפית והמלחמות משחקות לטובתנו. אנשים רוצים את המרחק, אבל זה לא פשוט בכלל, ולכן זה בהחלט חלק מהצמיחה הדמוגרפית, ולכן זה מוזר מאוד שרק ארבע רשויות עירוניות, בואו לא נשכח שמצפה רמון, שאני חושב שזה מצוין שיש החלטה עבורן, הן משחקות בגודל של חבל אילות מבחינת מספר התושבים, ואני חושב - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מצפה בהחלטה הזאת עכשיו?
<< דובר_המשך >> חנן גינת: << דובר_המשך >>
מצפה רמון בהחלטה, כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וערד?
<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>
ערד ברור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז ארבע רשויות?
<< דובר_המשך >> חנן גינת: << דובר_המשך >>
כן, ארבע רשויות, אבל ראשי הרשויות הם ליכוד וימינה, סליחה שהכנסתי פוליטיקה. גם זה מעורר סימן שאלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תאמין לי, יש לי הרבה מורשות קרב, אחת אני אספר לך עכשיו. הייתי ראש עיר ב-2011, פנו אליי שני יועצים ממשרד ראש הממשלה. אמרו "אנחנו רוצים לעזור לחצור, אבל אנחנו לא יכולים לעזור רק לחצור" – גלבוע, אפרופו יועצים משפטיים – ופנינו למצפה, שתשתף איתנו פעולה שנביא החלטה לחצור ולמצפה, והרעיון זה ארבע רשויות, מועצות מקומיות, עיירות פיתוח שלא הפכו לעיר. מתוכן פיילוט על שתיים: מצפה רמון וחצור. מצפה לא שיתפו איתם פעולה. פנו אליי, אמרו: "אתה תשתף איתנו פעולה?" אמרתי: "כן".
עוברת שנה, מגיעים לצפת, לא יודע, 2012-2013, אולי גלבוע זוכר, לא יודע מתי זה.
<< אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >>
אני לא כזה עתיק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עושים חנוכה, חנוכה של בית החולים בצפת ומביאים החלטת הממשלה שאין בה כלום. הם אומרים "הממשלה תגבש תוכנית לצמיחה של חצור וירוחם, הכלכלה בזה, כדי שיהפכו יום אחד לעיר". אני יוצא מההחלטה הזאת, שם אני מקבל צעקות מג'קי לוי, שהוא בזמן הזה בבית שאן, הוא אומר להם: "מה אתם נותנים כסף לראש מועצה שמזדהה עם מפלגת העבודה?" אז ישראל כ"ץ אומר לו "מה אתה רוצה? הוא עבד, הוא הגיש לנו מסמכים, תגיש גם אתה, תקבל החלטת הממשלה".
אני נוסע בלילה הביתה, מתקשר אליי מישהו מ-The Marker: "תגיד ירוחם הפכה לעיר?" אמרתי לו כן. למחרת כותרת בThe Marker-: ירוחם הפכה לעיר. בינתיים אין שם כסף, אין כלום, חנן.
עוברות שנה-שנתיים, מביאים כסף לירוחם ולחצור, אבל היא לא עוברת ההחלטה, למה? כי מישהו אמר "מה עם קצרין?" ומישהו אמר "אי אפשר, חייבים איזו עיר ערבית", אז שמו את סאגור. וככה קיבלנו כסף ראשון, אתה מבין? בעוונותינו. אחרי זה כשנאבקנו על עיר הבה"דים הבאנו החלטה שמכינה תארים לקליטת היישובים.
גלבוע, אבל מתוך כל הדיבור הזה, עולה דבר אחד, שזה בידך הדבר. נגיד תוך חודש, חודשיים, חודש וחצי, אנחנו לא יודעים כמה זמן נשאר לנו, ללכת ללמידה עם הצוות שלך ברמת נגב, בערבה תיכונה, ולחזור עם המפה של הזדמנויות לצמיחה דמוגרפית. ואולי על הבסיס הזה לגבש עבורם השלמת החלטה שם. למה אתה מסתייג?
<< אורח >> חנן גינת: << אורח >>
כי לא אמרת חבל אילות, הוא רוצה להגיד גם חבל אילות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, אני התכוונתי.
<< אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >>
גם חבל אילות, שגם לה יש החלטת ממשלה בתוקף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אבל נשים את זה רגע בצד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אני אוהב לטייל בארץ, אני אוהב ללמוד, אני אוהב להתארח, מאוד, ובשמחה והכול. השאלה אם מה שאנחנו עושים, אני אוהב לעבוד תכלס.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז תכלס הוא בא ואומר לך, תכיר את ההזדמנויות אצלי לצמיחה דמוגרפית. תכיר את הסיפור של ניצנה. תכיר את הסיפור של מתקן חולות. תכיר בכל יישוב כמה יחידות אני יכול להרים ומה חוסם אותי. בין אם זה חסם תכנוני, חסם תקציבי, חסם תשתיתי.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
לבוא ולסייר וללמוד זה אני תמיד אוהב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, לאסוף מזה.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אבל מזה להפוך את זה למשהו שהוא תכלס החלטת הממשלה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אפילו השלמה, לא החלטת הממשלה. לתקן, עוד תיקון קטן, ולהוסיף שם משהו.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
בתוך?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בתוך ההחלטה הקיימת. להוסיף שני סעיפים לצמיחה דמוגרפית במועצות אזוריות ובמגזר הכפרי בנגב.
<< אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >>
לפתוח את ההחלטה מחדש ואת המהות שלה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה מהות?
<< אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >>
כי אם ההחלטה מדברת על יישובים עירוניים אפשר לבוא ולהגיד שינויים - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל היה לך מרכיב, אז תלך לפתח שיש לך שם. לפתח הזה של ה-17 מיליון תזרים עוד 30, עוד 40 מיליון. דרך הפתח הקיים בלי להסתבך. לא לסבך את העניינים. היה לך פתח באשכולות לחזק אותם ביזמות כלכלית - תלך לשם לחזק אותם תכנונית ותשתיות שתומכות צמיחה דמוגרפית ביישובים.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אז 2026 יש שם סכומים, לא את הסכומים שקודם נקבת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל תקציב המדינה לא אושר ל-2026. אתה יכול להשחיל שם 20-30 מיליון שקלים. אני אדבר עם שר הנגב, אני מביא לך חמישה מיליון.
<< אורח >> ערן דורון: << אורח >>
אגב, הוא מחר נמצא אצלנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הוא אחלה. הוא מבין אסטרטגיה, הוא מבין מה זה.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
אם משרד נגב יודע להעביר דרך הסעיף של משרד הפנים כסף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אל תשלח אותנו אליו. אנחנו אומרים לך. אני מראה לך משרד שאומר אני אשותף בזה. אבל האחריות היא של משרד ראש הממשלה והאוצר. עכשיו, אתם רוצים להביא לו היבטים של ביטחון וצמוד גבול - תשלימו את זה עם עוד 10-20 מיליון לצרכים כלליים.
<< דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >>
זאת כבר תמה אחרת, שהיא כבר מנוהלת במקום - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
היא לא אחרת. כשדיברו על צמיחה דמוגרפית פעם, תאמין לי, אנחנו חינכנו את הממשלה. אמרו: בוא נבנה בתים. אמרתי: מה בתים? אם יש לי 1,500 בתים של דיור ציבורי מי גר שם? כאלה בהכנסה של 3,000 שקל? עוד בתים? איזה סוג בתים? למי? וכשבניתי בית זה גירעון לעירייה. גירעון תפעולי. כשבניתי בית אז אין לי בית ספר כי חצי מהעלות אתם לא מכסים בבנייה של הגן ובית הספר. אז בית זה לא שווה כלום. בית, אם תיתן לי כסף לחינוך ולקהילה ולשיווק ולתרבות, אז הבית שווה משהו. ככה נולדו ההחלטות האלה. מהלך כוללני שתומך בצמיחה דמוגרפית.
אז אם הוא אומר לך: אני יודע להביא בחמש שנים 3,000 יחידות. בסדר? הוא יודע. אבל אני צריך בשביל זה 20-30 מיליון לתכנון, לקהילה, לפרויקטור, להסרת חסמים, לתשתיות כאלה ואחרות. למה שממשלה לא תלך על זה? ואם היא לא רוצה להסתבך עם יועצים משפטיים, רק בסעיף המיוחד שקיים עבורם באשכול, במקום שהוא יהיה "מיזמים לשותפות כלכלית מועצות אזוריות", יחליפו את המילים "מיזמים לשותפות כלכלית וצמיחה דמוגרפית במועצות אזוריות". ושים שם במקום 17 - 50.
ועכשיו תקציב המדינה מאושר תכף ונבוא לוועדת כספים ונעשה בלגן עד שלא נראה את ה-30 האלה, בסעיף הזה. נמצא איזה חבר קואליציוני שיעשה ברדק על ה-30 מיליון האלה. אלמוג כהן, מישהו, לא יודע. מי חבר בוועדת כספים? אני אשגע את מילביצקי. אני אגיד לו תשתגע על הדבר הזה.
תכין אבל את התשתית. תלך אליהם. יום עבודה עם הצוותים. תחזור עם 5,000 יחידות דיור במגזר הכפרי לחמש שנים. אני רוצה לשים על זה 20 מיליון, לעודד אותם. למה לא? אנחנו נלחם בשבילכם בכנסת. אבל תבוא אתה עם ההצעה ל-2026. עכשיו הממשלה רוצה להאיץ את תקציב 2026. שים שם, 30 מיליון, בסעיף של ה-17. אני אומר לך אתה תצא גדול. אבל אתה צריך תכנון, אתה צריך שיציגו לך תוכנית עבודה של אותן רשויות.
<< אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >>
גם את זה צריך לסגור תקציבית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסדר, אבל עכשיו אתם סוגרים תקציב מדינה. יהיו שם, לא יודע מה, כמה מיליארדים שהלכו לפה ולשם. זה מצווה ש-30 מיליון שקל ילכו למקום הנכון.
נגב גליל, רוצים להגיד משהו אולי. אתם מקבלים מחמאות אבל שלא יגבה לבבכם. תמיד צריך לעזור עוד.
<< אורח >> מירית בטיטו: << אורח >>
חס וחלילה. בצניעות.
אנחנו נגיד שכמשרד זה התפקיד שלנו: לפתח ולחזק את הרשויות בנגב ובגליל. אני מדברת כמנהלת אגף נגב. אנחנו פועלים במגזר העירוני ובמגזר הכפרי, ספציפית גם פה. אנחנו מחר נהיה ברמת נגב וסיור בניצנה, ויש לנו גם תוכנית ייחודית שאנחנו עושים יחד על מתקן חולות. אז ככה אנחנו פועלים פה להגדיל ולפתח את האזור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אפשר ב-2026 לשים 4-5 מיליון לצמיחה דמוגרפית במגזר הכפרי?
<< אורח >> מירית בטיטו: << אורח >>
נדרשת פה גם הפלטפורמה מלבד ה- - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, לשים בהחלטה הזאת. בסעיף של ה-17, להגדיל אותו.
<< דובר_המשך >> מירית בטיטו: << דובר_המשך >>
מנכ"ל ושר יקבלו את ההחלטה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסדר, תגידי למנכ"ל ולשר. אני חושב שזה אסטרטגי. זה ארבע רשויות וארבעה מיליון שקלים, כ- seed money. שגלבוע ילך להפוך את זה ל-30. יחפש מימין ומשמאל.
<< דובר_המשך >> מירית בטיטו: << דובר_המשך >>
אני אעביר את המסר. אבל אני אגיד שגם לחבל אילות ולאילת יש כרגע החלטה בתוקף 1442 סביב חיזוק נושא המזון מן הים, שאנחנו עדיין פועלים, מוציאים אותה לפועל. גם הרשויות הבדואיות שאנחנו באחוז מאוד גבוה של מימוש בנגב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הרשות להסדרה הכסף עובר דרככם? לא דרך שיקלי?
<< דובר_המשך >> מירית בטיטו: << דובר_המשך >>
רשות הפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר הבדואי בנגב - אנחנו שותפים באחוז מסוים מהתקציב שלנו ואנחנו עומדים בו בכל שנה. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם ליאור כלפה בנושא הזה. אנחנו יותר בנושאים החבריים-כלכליים ופחות בנושאים של ההסדרה וה- - -.
מעבר זה תפקידנו. תקציב מאוד גדול מהמשרד הולך לטובת הנגב על כול מגוון התוכניות: פיתוח כלכלי, צמיחה דמוגרפית, קהילה, חברה, חינוך וכול הפעילות שאתם מכירים אותה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה רבה. משרד הפנים.
<< אורח >> כפיר יעקב: << אורח >>
שלום, כפיר יעקב, מנהל תחום קשרי ממשל במשרד הפנים.
אני אתייחס רק לנקודה שנגעתם באשכולות. יש את הפרויקט של הרחפנים, שבהחלטה המקורית 1416 התקצוב עבר ממשרד הפנים לאשכול. בהחלטה המתקנת אנחנו מעבירים את זה ישירות לירוחם, כיוון שהפרויקט עצמו מתבצע כבר בירוחם אז אין צורך שזה יעבור לאשכול.
עלה פה נושא הישובים הבדואיים אז אני רק אזכיר שהתקבלה החלטת ממשלה בספטמבר 3376, הקימה צוותי עבודה בין משרדים כאיזשהו בסיס לתוכנית חומש חדשה שתתקדם בהמשך. אני יכול להגיד שאנחנו במשרד הפנים, אנחנו אמונים על צוות שלטון מקומי. התקיימו כבר שני מפגשים ואנחנו בתהליך של גיבוש ההמלצות לשר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה. מישהו עוד רוצה להוסיף?
<< אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>
אני אהיה קצר כי גם נראה לי כולם רוצים לסיים. אילן מפורום ארלוזורוב.
נגעו פה כמה פעמים גם בשאלה של על סמך מה, מה מודדים בכלל שעל בסיסו מביאים את ההחלטות וגם מה המטרות. על סמך מה פה זו השאלה נראה לי. השאלה הכי מורכבת והיא גם שאלה שלא רק בהחלטה הזאת קיימת. היא שאלה שנוגעת לכל החלטה הממשלה, כל תוכנית עבודה של הממשלה שרוצים שתהיה מועילה ושתשרת את המטרות שלה.
והמטרה היא צמיחה דמוגרפית וחיזוק של רשויות בנגב. שלחנו גם נייר, אתם יכולים להסתכל, גם המשרדים וגם חברי המועצות האזוריות. יש בעיה בישראל שאין מדידה שיטתית ובטח לא מאוגמת של תשתיות פיזיות, של נגישות לתשתיות פיזיות. ובסופו של דבר כשמדברים פה על חיזוק של רשויות, בטח בהכי פריפריה שיש בישראל - קשה לחזק את הרשויות האלה וגם לעודד צמיחה דמוגרפית כשלא יודעים באמת מה הצורך של הרשויות. וכדי שנצליח לעשות דבר כזה צריך למדוד את זה בצורה טובה.
יש לנו מחקר שנוגע בכמה סוגים מסוימים: מים, ניקוז, פסולת, תחבורה ציבורית, חשמל ותקשורת. אבל יש עוד הרבה תשתיות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה יודע מה הבעיה עם ההצעה שלך?
<< אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>
שצריך למדוד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא. אתה יודע שכל שנה משרד הבריאות מוציא דוח אי שוויון בבריאות? מודד, הוא מוציא בעצמו.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
יש לנו גם ביקורת. יש מחקר גם על זה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש פי שניים רופאים בתל אביב על 1,000 תושבים. הוא מודד ויש דוחות. הדוחות אף פעם לא תיקנו את אי השוויון. מה שיתקן אי שוויון זו מנהיגות, שרוצה לתקן. ההזנחה זה עשרות שנים.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
זה דורש להבין מה מודדים. אפשר להתייחס לזה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שנייה, הפשע של היעדר תשתיות בנגב ובגליל הוא משותף לכל הממשלות - שמאל וימין, ההזנחה של הנגב והגליל.
<< אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>
זה ממשלות, הרבה ממשלות. אני גדלתי בגליל חשוב להגיד. אני גרתי שנה וחצי גם בערבה הדרומית, גרתי בלוטן. אני מכיר את כל הפערים על בשרי. גדלתי בנצרת עילית, אני יודע מה קורה במדינה. אבל אתה יודע מה כתוב בחוק בריאות ממלכתית? סביר. המדידה היא בזמן סביר, מרחק סביר. זה לא מאפשר באמת למדוד. מה זה סביר? סביר יכול להיות שזה שעתיים, יכול להיות שזו חצי שעה, יכול להיות שזה בכול עיר, יכול להיות שזה בכול אשכול. זו גם בעיה.
אני לא מאשים פה אף אחד פה כי זה לא עניין, זו מדיניות ארוכת שנים, כמו שאמרת. אין פה עניין של מישהו ספציפי במשרד ראש הממשלה או במשרד נגב וגליל, זו לא הנקודה. גם בסופו של דבר, ברגע שתהיה מדידה טובה - להם תהיה יכולת הרבה יותר טובה לייצר מדיניות והחלטות ממשלה, שעוזרות גם לרשויות פה ו- - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אני אומר לך ברגע שיש מדידה טובה 30 שנה של פערי בריאות. דוח של משרד הבריאות רשמי.
<< אורח >> אילן פרידמן: << אורח >>
אבל זה מדד מסוים, אני מדבר פה על תשתיות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מדד על הכול, על כמה זמן לוקח לראות רופא מומחה, כמה אחיות, כמה מיטות אישפוז. לא ראיתי שזה גרם לצמצום פערים.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
אבל זה בריאות ספציפית. מדד ספציפי שגם אני אומר, אנחנו יודעים להצביע מה הבעיה בו, שגם את זה אפשר לתקן ולשפר. כי בסופו של דבר, כשיש דרישה מאוד ברורה גם בחוק - זה מחייב, זה מחייב את המשרדים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש דרישה בחוק.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
לא. "סביר". שוב פעם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תושבי הנגב משלמים מס בריאות כמו כולם.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
"מרחק וזמן סביר".
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מקבלים חצי בריאות בתשלום בריאות מלא. וזה מדיד.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
זה לא מדיד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בקיצור, התיאוריה של מה שמדיד יתוקן - לא מתוקן.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
לא, לא, אבל בעולם כן מודדים. בישראל יש בעיה של מדידה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, יש בעיה של הזנחה, לא של מדידה. של התעלמות.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
זה לא אומר שהכל ייפתר בשנייה, אבל כדי להצליח לפתור, כדי שמשרד ראש הממשלה יוכל לעבוד כמו שצריך הוא צריך גם - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה אתה חושב? שחברת חשבה לא יודעת שהיא מזניחה את הנגב בתשתיות?
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
אבל כל הנתונים האלה חלקם לא חשופים לציבור, לא חשופים למשרדים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה חושב שהיא לא יודעת את זה? אתה חושב ששר התקשרות לא יודע שכשאתה נוסע לירושלים, הטלפון מתנתק לך עדיין?
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
אתה יודע עכשיו להגיד איפה בכל מקום יש יותר חיבור, פחות חיבור, תשתיות יותר טובות, פחות טובות?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, אני יודע.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
כי אתה נמצא שם, אבל זה לא מדד שאפשר להתבסס עליו כמו שהוכח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גם הם יודעים. הממשלה יודעת את הפערים. היא לא פועלת לתקן אותם.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
לא, יש הרבה מדדים שלא. הרבה דברים שלא נמדדים ולא נבדקים. זאת חלק מהבעיה. זו לא כול הבעיה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה חשוב שיהיו מדדים, אבל זה לא הסיפור.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
אבל מה שאני מציע פה, כדי לאפשר לעשות את זה בצורה יותר טובה, כדי שיוכלו להגיד: "תראו, גם במועצות האזוריות, בערבה דרומית, בערבה תיכונה, בכל המועצות האלה", גם בצפון אגב, כדי שיוכלו להגיד "תראו, יש פה בעיה אמיתית, שגם הם, אין לי ספק שדימונה וירוחם"
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אף אחד לא מכחיש את הפערים, גם לא הממשלה.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
אבל אם לא מודדים את זה, אי אפשר לפתור את זה, ואתה לא יכול לפתור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אני אומר לך שזה מדיד.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
זה מדיד, אבל צריך למדוד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
משרד התשתיות יודע את הפערים בחשמל. משרד התחבורה יודע את הפערים בתחבורה.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
קודם כל, לא כל הדברים האלה יודעים. יש נתונים שיודעים כי ביצעו מחקר מסוים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תגיד לי מה לא יודעים, תן לי דוגמה. תן לי נתון שלדעתך לא ידוע על פערים.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
יש לנו נתונים שבנק ישראל מדד, בנק ישראל עצמו בחר למדוד ב-2018, על היחס בין נגישות, מדד הנגישות היחסית. זה בודק את היחס בין כמה אנשים ברשות מסוימת או באזור יכולים להגיע למקום העבודה בעזרת רכב לעומת תחבורה ציבורית. זה לא מדד שבודקים באופן תדיר, זה לא כל שנה בודקים את זה. בנק ישראל, שעושה עבודה נפלאה, החליט, אנחנו מודדים את זה.
אלה מדדים שלא קיימים באופן שיטתי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נו מצוין, זה לא גוף ממשלתי שאמור לעבוד?
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
אבל בשביל שימדדו את זה כל שנה צריך גם החלטות. וכמו שיש החלטת ממשלה שאומרת, אנחנו נחזק את האזורים האלה ואת המועצות האלה ואת הרשויות האלה, ואנחנו נעודד צמיחה דמוגרפית, אנחנו נעודד צמיחה כלכלית וחיזוק - צריך גם החלטה למדוד באופן קבוע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה. זהו.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
הלמ"ס ובנק ישראל - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, תודה. זה משפט אחרון תגיד לי. אנחנו צריכים לסיים.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
אני חושב שכדי שנוכל באמת לדאוג לפריפריה, צריך להתחיל למדוד את הפערים. אני יודע על בשרי מהפערים, אתה יודע, רוב האנשים פה יודעים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
אבל זה לא מספיק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה צודק שמדידה היא חשובה, אבל מנהיגות שרואה פערים ולא מתקנת אותם עשרות שנים, והזנחת הנגב והגליל בתחומי בריאות ותשתיות ותחבורה והייטק ועוד כמה דברים, זה פשע של כל ממשלות ישראל.
<< דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >>
חד משמעית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וזה נובע מזה שלנגב ולגליל אין עוצמה פוליטית. אין ייצוג בלעדי. אם היו שם עשרה מנדטים לכול מקום, אף אחד לא היה מתעסק איתם. כשהיה פה ראש עיר מאילת, אף אחד לא התעסק עם אילת. כשהוא לא היה פה, סגרו לו את שדה דוב. אם הוא היה בכנסת כשסוגרים את שדה דוב, לא היו סוגרים את שדה דוב.
ככה זה. זה הסיפור האמיתי של הנגב והגליל. עוצמה פוליטית, שלא תמיד בנמצא ונושא זנוח שלא מקבל התייחסות על פני דברים אחרים. אבל אנחנו לא נואשים. אנחנו אוהבים את הנגב ואת הגליל. אנחנו עובדים ונאבקים וממשיכים.
רצית להגיד משהו? כן.
<< אורח >> שגיא גולי: << אורח >>
שלום. שגיא גולי, משרד החקלאות וביטחון המזון, מנהל מחוז הנגב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מזל טוב. לא ידעתי שאתה בא. כמה זמן?
<< דובר_המשך >> שגיא גולי: << דובר_המשך >>
זה עוד מעט שלוש שנים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וואי, אני לא מעודכן. בהצלחה, שגיא.
<< דובר_המשך >> שגיא גולי: << דובר_המשך >>
תודה רבה.
אז הייתה החלטה 1416. לנו מתוך התקציב הוקצו 1.440 מיליון שקלים. זאת אומרת, 440,000 שקלים יועדו לטובת תשתיות מים למתקנים חקלאיים ועוד מיליון שקלים לנטיעות וחממות. אבל, לצערנו, זה לא יצא, יצא נוהל אבל לא היה ביקוש לזה בזמנו. יכול להיות שגם אופן השיווק של הנוהל הזה לא היה מוצלח במיוחד. הסתכלתי על התאריך האחרון להגשה בנוהל הזה. זה היה 31 באוקטובר 2023. בדרך כלל נוהגים להגיש בסוף הזמן. ה-7 באוקטובר, לא צריך להזכיר. אז לדעתי גם זה חלק מהעניין. וב-2024 הייתה בחינה, כמו שגלבוע כבר התייחס לזה, הייתה בחינה של ההחלטה הזאת והוחלט, מכיוון שאל הייתה היענות, להחזיר את התקציב הזה.
אז אני חושב שזה באמת יועד לאותן רשויות עירוניות, דרך אגב ישבנו הרבה איתכם ועם ירוחם, כדי לנסות לראות איך אנחנו מקדמים במיוחד את אזור החממות בזמנו. כנראה עוד לא הייתה בשלות לזה וזה לא יצא לפועל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אם אתה רוצה לעשות חקלאות בירוחם - תיעזר ברמת נגב.
<< דובר_המשך >> שגיא גולי: << דובר_המשך >>
אנחנו עושים את זה כל הזמן. כן, לגמרי, ייאמר לזכותם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לקבל מים לכרם בלי האנשים הטובים שם.
<< דובר_המשך >> שגיא גולי: << דובר_המשך >>
חד משמעית, אנחנו עובדים איתם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה שותפות אזורית. זה אזוריות.
<< דובר_המשך >> שגיא גולי: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל מנהל המחוז, אתה יודע מה אתה צריך לעשות. אתה צריך לאשר כמה אלפי דונם בטרסות נטושות. לעשות חקלאות, שיחזור טרסות. יש בירוחם עשרות או אולי מאות טרסות כאלה. והכורמים מתים לשתול. ולקחתי את רשות העתיקות איתי, והם מוכנים לשקם טרסה או שתיים מיידית, ולשתול שם. עכשיו, כל הוואדיות בערים: בירוחם, בדימונה, ברמת נגב. הוואדיות לא יבנו בתים, כי זה פשט הצפה. לעשות שם טרסות וחקלאות, לא גינון. אז זה פיילוט שצריך להריץ אותו. אנחנו הוכחנו שאפשר לעשות יין טוב בירוחם.
<< דובר_המשך >> שגיא גולי: << דובר_המשך >>
לגמרי, שתינו כבר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל צריך עוד. עוד לשתול. ויש רעיונות, אבל אני אומר לך שהידע שרמת נגב צברה בחקלאות, הוא צריך לבוא לכל האזור.
<< דובר_המשך >> שגיא גולי: << דובר_המשך >>
לשמחתי, יש שיתוף פעולה מלא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ולתת להם מיליון שקלים שיעבדו איתנו על חקלאות.
<< דובר_המשך >> שגיא גולי: << דובר_המשך >>
זה מה שבאתי להגיד. שאולי באמת אותו תקציב, אם הוא היה מיועד לרשויות אזוריות, למועצות אזוריות - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שותפות אזורית. תעשה שם.
<< דובר_המשך >> שגיא גולי: << דובר_המשך >>
- - היו יכולים להוציא את זה לפועל בצורה הרבה יותר טובה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
טוב, תודה. בהצלחה.
סיכום: הוועדה שמעה את נציגי משרדי הממשלה. הוועדה שמחה שהממשלה קיבלה החלטה לחזק את הצמיחה הדמוגרפית ולחדש החלטת ממשלה ולעדכן אותה בדבר היישובים ערד, דימונה, ירוחם, מצפה רמון. החלטה ראויה ומשמעותית. בהחלטה הקודמת לפני העדכון היה מרכיב שהתייחס למועצות האזוריות באמצעות האשכול, בעיקר למיזמים של פיתוח כלכלי. ראוי היה שבעדכון החלטת הממשלה שהתקבלה בשבועות האחרונים היה נכלל פרק של צמיחה דמוגרפית גם במגזר הכפרי. חבל שזה לא נעשה, אבל אנחנו לא בוכים על חלב שנשפך.
הוועדה קוראת למשרד ראש הממשלה ולמשרד האוצר יחד עם משרדי הביצוע השונים לבצע למידה. סיור ותוכנית עבודה משותפת מול המועצות האזוריות בנגב המזרחי בדבר הפוטנציאל לצמיחה דמוגרפית, החסמים שמונעים מימוש כל הפוטנציאל של צמיחה דמוגרפית והוספת מרכיב ועדכון להחלטת הממשלה הקיימת של השקעה במגזר הכפרי לצמיחה דמוגרפית.
הוועדה קוראת לבחון את הסעיף הקיים של ה-17 מיליון שקלים, להרחיב אותו לשנים 2026 עם עוד כמה עשרות מיליוני שקלים ולהרחיב את הסעיף הזה מפרויקטים כלכליים לפרויקטים כלכליים ופרויקטים לצמיחה דמוגרפית ולהסרת חסמים של צמיחה דמוגרפית במגזר הכפרי. וניתן להפעיל את זה דרך האשכול ולא להסתבך עם שינוי החלטת ממשלה קיימת או שינוי האופי שלה.
הוועדה קוראת למשרד נגב גליל להיות שותף ולהשקיע כמה מיליונים ראשונים. ועידוד כלל הממשלה להיכנס לסיפור הזה.
הוועדה מבקשת מיושב ראש ועדת כספים – וייצא אליו מכתב – לא לאשר את התקציבים ל-2026 בהיבטים האלה של צמיחה דמוגרפית בנגב ללא התייחסות לאותן רשויות, שלא קיבלו התייחסות בהחלטה הקיימת, למה שמעתי שגם בני ביטון אמר שהוא ידאג שתהיה החלטת ממשלה כזאת בחודשים הקרובים. אנחנו נפנה אליו, שיפרע את השטר הזה ויכניס לסעיף של ה-17 מיליון עוד כ-30 מיליון שקלים לתמוך במועצות האזוריות בהיבטים של צמיחה דמוגרפית.
הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד כחודש עד שישה שבועות, בהתאם להתפתחות דיוני התקציב, בהתאם לתוכנית העבודה שתגובש על צמיחה דמוגרפית בנגב המזרחי ותוצג פה בוועדה כשתהיה בשלה.
הוועדה מחזקת את ידי כלל הרשויות בנגב, שבלעדיהן אין חיים טובים בנגב לתושבים וקוראת לממשלה לייצר שיתוף פעולה אזורי, ראייה אזורית. ולא לשכוח אף אוכלוסייה בעשייה הממשלתית, שחס ושלום לא יעלה מזרח של החלטה פוליטית על פני ראייה כוללת, שגם אם עיקר ההתיישבות בנגב זה מגזר עירוני, וזו טענה אמיתית - עדיין יש צורך בגבולות ובמגזר הכפרי לחיזוק. במיוחד אותם יישובים שרוצים לגדול וחלים עליהם חסמים תכנוניים או תשתיתיים. ויש יישובים בנגב שרוצים לגדול והממשלה אומרת "אני לא מקימה יישובים חדשים כי אני רוצה להכפיל את היישובים הקיימים". אז יאללה, קדימה, להכפיל אותם.
אני נועל את הדיון. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:16. << סיום >>