פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 822 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י"ח בטבת התשפ"ו (07 בינואר 2026), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 (מ/1773) – פיצול בהתאם לסעיף 84(ב) לתקנון הכנסת והמשך דיון. << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אורי מקלב חמד עמאר נאור שירי מוזמנים: יראת דומנוביץ' פומסון – עו"ד, מחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים אלה בית און – רפרנטית פיננסים, משרד האוצר ד"ר יוסי סעדון – מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר, בנק ישראל ד"ר קונסטנטין קוסנקו – כלכלן, חטיבת המחקר, בנק ישראל מיכל סיני ליויתן – המחלקה המשפטית, בנק ישראל יוסף זינגר – יו"ר הרשות, רשות לניירות ערך חנוך הגר – רמ"ט היו"ר, רשות לניירות ערך מאיה גרטי גלבוע – מנהלת יחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות לניירות ערך אבי וורשביאק – כלכלן בכיר ביחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות לניירות ערך הילה פיילכנפלד – מפקחת ביחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות לניירות ערך ענבל פולק – מנהלת מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך אמיר וסרמן – יועמ"ש הרשות, רשות לניירות ערך אורנה נחום – מנהלת יחידת הייעוץ המשפטי, רשות לניירות ערך אורית שרייבר – מנהלת מערך חקיקה, רשות לניירות ערך לוטם דיין מנקובצקי – עו"ד, רשות לניירות ערך אוריה טורקל – מתמחה, רשות לניירות ערך בן אילת – מתמחה במשפטים, רשות לניירות ערך משה עזריאל – מתמחה במשפטים, רשות לניירות ערך דניאל קצ'לניק – שותף, רגולציית שווקי הון וניירות ערך, הרצוג, פוקס נאמן ושות' עורכי דין נמרוד ספיר – מנכ"ל, איגוד בתי השקעות עודד אופק – עו"ד שותף, איגוד בתי השקעות ענת פילצר סומך – יועמ"שית וסמנכ"לית האיגוד, איגוד החברות הציבוריות אלי בבלי – יושב-ראש, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות אלה תמיר שלמה – אחראית תחום רגולציה פיננסית, לובי99 - חברה לתועלת הציבור ניר הירשמן רוב – מנכ"ל, פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין והWeb3 תום טרילניק – ראש תחום אסטרטגיה, הבורסה לניירות ערך ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 (מ/1773), פיצול בהתאם לסעיף 84(ב) לתקנון הכנסת והמשך דיון << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב. יום רביעי, י"ח בטבת תשפ"ו, 7 בינואר 2026. הצעת חוק עידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, פיצול בהתאם לסעיף 84(ב) לתקנון הכנסת והמשך דיון. בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הצעת החוק כוללת ארבעה נושאים, שהם: החלק שעוסק בניירות ערך מסחריים, הנע"מים; החלק שעוסק בחברות רישום כפול; החלק שעוסק בקרנות נאמנות אלטרנטיביות; והחלק שעוסק בפעילות ייעוץ ושיווק השקעות כללי. הוועדה מציעה לפצל את הצעת החוק לשלושה חלקים, כך שהחלק הראשון יכלול את סעיפים 1(1) ו-2(2), (4) ו-(5), שאלה החלקים שעוסקים בניירות ערך מסחריים ובקרנות נאמנות אלטרנטיביות. חלק נוסף יכלול את סעיפים 1(3) ו-(4), שעוסקים ברישום הכפול, והחלק האחרון יכלול את סעיף 3 שעוסק בייעוץ ושיווק השקעות כללי. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> ספי זינגר, יושב-ראש רשות ניירות ערך. ברשות היושב-ראש, מילה על הפיצול הזה. אנחנו כמובן מסכימים לפיצול, בהמלצת הוועדה. רק בגלל שהיה שיח, כן חשוב לי להסביר שגם הנושאים שמפוצלים מבחינתנו חשובים ואנחנו מקדמים אותם ונרצה לקדם אותם, יש בחלקם בעינינו ממש כשל בהגנה על הציבור. עד אז אנחנו גם ננסה לעשות מה שאנחנו יכולים מכוח הדין הקיים, אבל לאור לוחות הזמנים ולאור החשיבות של התיקונים שעכשיו דנים בהם – שזה ממש תעשייה של קרנות של ארבעה מיליארד שקל, שנמצאת בסיכון בהמשך הפעילות שלה – אנחנו כמובן מסכימים ונרצה להתקדם במתווה של הוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אנחנו נצביע על הפיצול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הפיצול הוא לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני בעד הפיצול, אין אחרים, אז פה אחד הפיצול אושר. בבקשה, איך ממשיכים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נעסוק תחילה בפרקים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה, הרב גפני, אתה יושב ככה מולי ולא ראיתי אותך, אז זה לא נכון שאין אף אחד. כנראה לא התעוררתי. סליחה, סליחה, סליחה, אנחנו נעשה את ההצבעה מחדש. יש פה הצבעה על פיצול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה? אני הייתי בעד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני לא ראיתי. אמרתי לפרוטוקול שכאילו רק אני פה. לא ראיתי אותך, סליחה. שוב, אנחנו נצביע על הפיצול לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת. מי בעד הפיצול? הצבעה בעד – 2 אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שניים בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הפיצול עבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נתחיל בחלק שעניינו בניירות ערך מסחריים וקרנות נאמנות אלטרנטיביות. בישיבות הקודמות התייחסנו כבר לנושא של ניירות ערך מסחריים. לגבי סעיף 23ב רבתי, שנמצא בסעיף 1(2) להצעת החוק, הוחלט לגדר את היקף שיקול הדעת של הרשות ואנחנו נעבוד יחד עם הרשות על נוסח שיהווה איזשהו גידור של היקף שיקול הדעת. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> סליחה, אם אפשר רק לדעת מתי נראה את הנוסח המתוקן הזה של גידור היקף שיקול הדעת של הרשות? בדינים הבאים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, לקראת הישיבה הבאה. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> תודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נעבור לפרק ב': תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות. << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> עורכת דין מיכל סיני ליויתן, מבנק ישראל. בהקראה של הנע"מים אמרנו שיש לנו הערות שאנחנו נביא בהמשך, ויש לנו הערות שעדיין לא אמרנו אותן לפרוטוקול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם מקובל עליכם, כשנחזור, בתיקון בתוך הנע"מים, אתם תתייחסו גם להערות, או שאתם רוצים להתייחס עכשיו? << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> בסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פרק ב': חוק השקעות משותפות בנאמנות. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> מאיה גרטי גלבוע, רשות ניירות ערך. אני אתחיל בהקראה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפני כן. הגיעו לא מעט פניות לחברי ועדה, גם אליי, בנוגע להגבלות שהחוק הזה מטיל על ייעוץ משכנתאות. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> זה המפוצל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא מה שדנים בו עכשיו? מתי נדון בו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי שנסיים את החלק הראשון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. בכל מקרה אני רק נותן לכם Heads up. צריך לבוא עם איזשהו צידוק ותשתית עובדתית מוצקה בשביל ההגבלות שאתם מבקשים, כי על פניו, לכאורה ממה שמגיע לפה, עושה רושם שמדובר בצעד קצת דרקוני וקשה. שוב, אני לא אדון בו עכשיו כי זה פוצל, אבל תדעו שיש עם זה אירוע ותבואו מוכנים. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה פוגע ביועצי משכנתאות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה משהו שבעצם בא ואומר שכדי לתת ייעוץ משכנתאות - - - << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני מבקש לחדד. זה ייעוץ השקעות ברשתות החברתיות באופן אנונימי. זה הדיון והוא באמת פוצל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא יועצי משכנתאות. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> לא משכנתאות, זה לא קשור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השקעות, לא משכנתאות. אבל יש אנשים, הרבה אנשים מסתבר, שאוהבים את זה. הם אומרים, אם אני רוצה להשקיע לפי המלצה של מישהו אנונימי שאין לי שום דרך להגיע אליו, ואם הוא נתן לי המלצת בדים, אז אני אחר כך אכלתי אותה ואין לי כתובת. למה אני צריך כמדינה למנוע את זה מהם? אני משטרת מחשבות? אני איזשהו גנן או גננת שמונע מאנשים לעשות טעויות? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה הוא אנונימי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא משנה. אנחנו לא ניכנס לאירוע הזה עכשיו, פשוט הצטברו הרבה מאוד פניות. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אם אפשר לומר משפט אחד לגבי העניין הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. אני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו לדיון כי החלק הזה פוצל ואנחנו נדון בו אחר כך. לכשנגיע, אני אאפשר זכות דיון רחבה לכל מי שרוצה לדבר – בערימות, תאמין לי. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> ברשותו, רק מילה אחת אם אפשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם זה מאוד חשוב לך אז כן. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> שמי ניר הירשמן, אני מנכ"ל פורום חברות הקריפטו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ישבנו פעם. נכון? << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ניסינו להזיז משהו בבנק ישראל, זה לא ממש הצליח. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> אבל תמיכתך הייתה חשובה מאוד, ללא ספק הזיזה דברים וגם בנק ישראל זז. אני רוצה לדבר על בן אדם אחד שקוראים לו ס' ש' יריב. ס' ש' יריב זה אולי הפייק הראשון בישראל, דוד בן גוריון, זה היה שם העט שבו הוא כתב. הדבר הזה הוא גם מנהג יהודי – ש"י עגנון, מנדלי מוכר ספרים, יאנוש קורצ'אק – אסור לנו לצנן את חופש הביטוי וצריך להידרש לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נידרש לזה כשזה יגיע. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> ואני מודה לכבוד היושב-ראש שידון בזה, כשהנושא פוצל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה חופש ביטוי? משקיע את הכסף שלו ולא יודעים אפילו מי זה. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> הרעיון זה לאפשר לאנשים להתבטא, לנקות את הפוזיציה שלהם ולהתייחס אך ורק לתוכן הדברים שלהם. יש כאן סוגיה של חופש ביטוי כלכלי משמעותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יגיע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה יגיע. נשמע קצת חסר היגיון, אבל בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אנחנו נתנצח כשיגיע הזמן. בבקשה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אני אתחיל בהקראה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מאיה, תתחילי קודם בלהסביר את הרקע, מה הביא אתכם לתיקון הזה, מה אתם מבקשים לעשות ביחס לתיקון הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה התיקון? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> מאיה גרטי גלבוע, רשות ניירות ערך. אנחנו מביאים פה לדיון הצעת חוק שהמטרה שלה היא למעשה להנגיש לציבור קרנות נאמנות שיוכלו להשקיע גם בנכסים אלטרנטיביים לניירות ערך שהם נסחרים. למעשה היום הציבור לא יכול להגיע להשקעה בסוג הזה בצורה מפוקחת, הוא יכול להגיע אליה בדרכים עקלקלות, ולא אחת הוא גם נכווה. המטרה פה היא לאפשר לציבור להשקיע בסוג כזה של קרנות נאמנות, מאפשר להם גם לגוון את תיק ההשקעות שלהם בהשקעות שהן לא במתאם עם שוק ההון, גם לקבל את החשיפה לנכסים אלטרנטיביים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה השקעות שלא במתאם עם שוק ההון? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> מרגע שהנכס עצמו, הוא לא נסחר בבורסה למעשה, אז הוא לא מושפע מהשינויים בשוק ההון. לצד זה, אנחנו במסגרת ההצעה הזאת בעצם מבקשים להסדיר באופן של קבע את קרנות הגידור בנאמנות. זה מוצר שכבר קיים היום ומנוהל על ידי מנהלי קרנות הנאמנות במסגרת של הוראה זמנית, מוצר שכבר יש בו שווי נכסים שהגיע לארבעה מיליארד שקלים ויש לו ביקוש משמעותי, וזאת בעצם הדרך שלנו לייצר המשכיות לקרנות הללו, שמה שהן עושות, בעצם הן מבצעות אסטרטגיות גידור, בדומה לקרנות הגידור הפרטיות. זאת מטרת הצעת החוק, ואם זה בסדר מבחינתכם, אני אתחיל בהקראה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> יש לנו הערות. אנחנו קראנו את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי ההקראה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> אוקיי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תוך כדי. יש משהו שאתם רוצים להגיד ברמה הכללית? << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> ברמה הכללית, בבקשה. אלי בבלי, יושב-ראש איגוד מנהלי קרנות נאמנות. להמשיך את הדברים שאמרה עורך דין מאיה גרטי. קרן גידור בנאמנות שאנחנו עוסקים בה גם היום, בעצם נולדה בעקבות קריסה של קרן גידור. קיימות קרנות גידור, היו קיימות קרנות גידור בעשרות השנים האחרונות בארץ ללא פיקוח של רשות ניירות ערך וללא פיקוח של המדינה בכלל. ב-2006 קרסה קרן כזו, מאז קרסו עוד הרבה, אבל הקרן הזאת הביאה לתביעה, כשבתביעה הזאת בית המשפט העביר ביקורת על כך שהקרנות האלה אינן מפוקחות. קרן גידור בנאמנות נולדה כתוצאה מפסק הדין הזה, שבא לעזור לציבור להשקיע תחת פיקוח של רשות ניירות ערך, שכספו לא ילך לאיבוד – ראה מקרה סלייס, שקרה גם כן בדרך הזו, ולכן חשוב מאוד. אנחנו נמצאים תחת הוראה זמנית. בהוראה זמנית אנחנו לא יכולים להנפיק יותר קרנות חדשות, מה שפוגע במגוון המוצרים שאנחנו יכולים להציע לציבור. המוצר מאוד מצליח והציבור מאוד אוהב אותו, וחשוב מאוד להעביר את התיקון הזה לטובת זה שיהיה מוצר כזה לציבור והוא יהיה מפוקח על ידי רשות ניירות ערך ושקוף לכולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. עוד מישהו ברמה הכללית? << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> עורכת דין ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית של איגוד החברות הציבוריות. ההערה שלי היא רוחבית לעניין כל ארבעת החלקים, גם אלה שפוצלו, גם אלה שנשארו בתיקון שיידון היום. זה לא נושא חדש בינינו לבין רשות ניירות ערך, זה נושא מה שנקרא Rule-Making Power, שזו היומרה של הרשות בעצם להפוך למיני מחוקק. אנחנו דנים בנושא הזה עוד מימי היושב-ראש הקודם, חבר הכנסת גפני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם היושב-ראש לעתיד. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> אני נזהרת מלומר אמירות פוליטיות. היה בזמנו Rule-Making Power שניסתה רשות ניירות ערך להעביר, גם במסגרת חוק ההסדרים וגם בכלל, זה סוג של חוק שנועד לבסס את מעמדה כ – אני קוראת לזה עוקף ועדת כספים – שרוב הסמכויות תעוגנה בעצם מהנחיות והוראות של הרשות מבלי לעבור פה בוועדה. אנחנו ראינו בזה מגמה מסוכנת שבעצם גם מקצצת את סמכויות הוועדה וגם מנטרלת את היכולת של הציבור לומר את דברו. זה נכון שרשות ניירות ערך היא רגולטור אחראי אבל אנחנו אף פעם לא יודעים מה העתיד צופן לנו ולכן חשוב מאוד בעינינו לבחון מאוד מאוד בזהירות כל סמכות שנלקחת מוועדת הכספים וניתנת לרשות ניירות ערך באופן בלעדי לחוקק – לא לחוקק אלא בעצם לחוקק בצורה עקיפה דרך הנחיות מבלי לעבור פה בחדר הזה. ולכן, כל סעיף, גם בסעיפים שיידונו היום, צריך להיבחן מאוד מאוד בזהירות, האם אכן מדובר בסמכות טכנית ומאוד מצומצמת שמצריכה מתן סוג של גמישות לרשות ניירות ערך או שבעצם מדובר בחוק עוקף ועדה שנועד לבסס את מעמדה של רשות ניירות ערך כמישהו שמחליט לבד בלי לשמוע לא את עמדת המחוקק ולא את עמדת הציבור, וזה מאוד מאוד מסוכן. גם היועצת המשפטית וגם היושב-ראש לשעבר מכירים את עמדת האיגוד בנושא הזה, ודווקא בגלל שהחקיקה הראשית בנושא הזה מוגרה, צריך להיזהר ולבחון סעיף-סעיף, כשאנחנו קוראים לזה בייבי Rule-Making Power או מיני Rule-Making Power, צריך מאוד להיזהר שלא עושים את זה בדרכים עקיפות ולבחון סעיף-סעיף, האם העצמאות המוחלטת הזו שניתנת לרשות היא אכן ראויה, נכונה וצריך לתת אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בטוח שאת תהיי פה להאיר לנו זרקור על הדברים האלה. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> נשתדל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> עורך דין עודד אופק, מטעם איגוד בתי השקעות, מחולל התחרות הפיננסי הגדול. אנחנו קידמנו וביקשנו לקדם את החקיקה הזאת. צריך לזכור שכל הנושא של קרנות גידור בנאמנות, כמו שאמר חברי אלי בבלי, בסופו של דבר בא לתת מענה לציבור שרוצה להיות מונגש למוצר שבעבר הונגש אך ורק למה שנקרא לקוחות כשירים, לקוחות מתוחכמים, אנשים בעלי הון. זו פעם ראשונה שהמכשיר הזה מונגש בעצם לציבור רחב ומאפשר להם כניסה לעולם שהיה שייך אך ורק לאותם עשירים, לאותם אנשים שיש להם כספים. זה גם מוצר שמצד אחד מונגש לציבור, יש בו היום ארבעה מיליארד שקלים וגם בעצם הוא נותן את האפשרות להיכנס לתוך העולם הפיננסי הזה. היו שנתיים שהמוצר הזה נבדק במובן בחינה של הרשות, נתנו לזה כניסה איטית מה שנקרא. גם נמצא כמוכיח את עצמו מכל הבחינות, כמובן תחת ייעוץ השקעות של מי שקונה את זה וכיוצא בזה, אבל הוכיח את עצמו גם בעיתונות, גם בבקרה, גם בניהול המבוקר של מנהלי הקרנות וכרגע המוצר הזה מצוי בסכנה, למרות שיש בו ארבעה מיליארד שקלים עם הרבה אנשים שעומדים בפתח ורוצים את המוצר. הציבור רוצה את המוצר הזה ויש הרבה שרוצים גם לקדם את המוצרים האלה. לכן אנחנו תומכים כמובן בחקיקה, מבקשים לקדם אותה, ומדי פעם ה- Rule-Making Power הספציפי הזה יכול גם לסייע דווקא מבחינת מכשירים ספציפיים שאפשר לקדם אותם, ובעניין הזה אנחנו מבקשים שהוועדה תעשה כל שביכולתה כדי לקדם את התיקון הזה מהר ככל שניתן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם בעד כל החלקים של החוק? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אנחנו בעד החלק הזה הספציפי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> החלקים האחרים? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> המפוצלים. בחלק אחר יש לנו מספר הערות, אבל הן לא יידונו היום, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כל שמחה בשעתה. בבקשה, אדוני. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> ד"ר יוסי סעדון, ראש האגף הפיננסי, אגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל. קודם כול, אני רוצה להצטרף לברכות. החוק הזה הוא משהו שבאמת ישפר את הנגישות, יאפשר יותר נגישות של הציבור לכלי השקעה שעד עכשיו לא היו נחלתם. אז כמובן אנחנו מברכים על הדבר הזה ומעודדים. אבל מצד שני, צריך גם להכניס את המושג של יציבות פיננסית וכל ההשפעות הפיננסיות. אנחנו מכירים את הקרנות האלה מחו"ל, אנחנו מכירים את הדירקטיבה הקיימת באירופה למשל, איך זה בדיוק עובד, והמושג של סיכון, ניהול סיכונים, זה מושג שהוא מאוד מאוד קריטי בכלים האלה. אני רק ארמוז שהמשבר הקודם, המשבר הגדול, חלק ממנו נוצר גם בגלל המורכבות של כלים מהסוג הזה, ולכן הסוגיה של יציבות פיננסית מאוד מאוד קריטית כשאנחנו מנתחים ומאשרים את הדבר הזה, שכמו שאני אומר, הוא חיובי, אבל חייבים לעשות אותו עם כל האיזונים והבלמים הנדרשים. אני אתן איזשהו משל קטן לעניין הזה. אנחנו עכשיו רואים גור שאנחנו יודעים שהוא ממשפחת החתולים, השאלה אם אנחנו נפתח אותו להיות אריה, נמר, חתול בית או חתול זבל, וזו למעשה האחריות שלנו כשאנחנו נחוקק את החוק ונבנה את כל התקנות מסביב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משל יפה. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מברך אתכם שהורדתם את הריבית. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> הברכות לא אליי, אבל רק אני אומר, בהמשך אנחנו עוד נתייחס ממש בהשוואה לדירקטיבה האירופאית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי שאני מברך אתכם על הורדת הריבית, חיכינו לזה הרבה זמן. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> אוקיי, אני אומר, הברכה היא לא לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> באיחור גדול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באיחור גדול. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> יש לנו התייחסות כללית, אנחנו נוכל להתייחס כבר עכשיו אולי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לריבית? << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> גם לריבית, אם תרצו. אנחנו נתייחס ברשותכם כבר עכשיו. ד"ר קוסטה, קונסטנטין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפני שהתחלנו? << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> כן. שוב, אנחנו מדברים על זה בצורה הוליסטית כדי שזה יהיה ברקע של הדיונים. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> ההתייחסות היא ברמת המקרו. ד"ר קונסטנטין קוסנקו, חוקר ראשי, מנהל תחום מדיניות מקרו יציבותית, בנק ישראל, אגף פיננסי. בהמשך לדבריו של ד"ר סעדון כאן, חברי היקר, אנחנו כמובן מברכים על המהלך. צריך להבין קודם כול מבחינה מחקרית. מדובר פה בתופעה חשובה, מתפתחת בעולם, שיש לה השלכות על התפקוד של השווקים הפיננסיים. נכון להיום, צוין כאן לפני כמה דקות שהדבר היה פתוח אך ורק למשקיעים כשירים, ועכשיו נכון, מה שנמצא על השולחן זה פתיחה בעצם לכלל הציבור. אז לצד השפעה פוטנציאלית על הקצאת המקורות במשק ובעצם גם על המגוון של אותם מכשירים, צריך לזכור שלדברים האלו, ויוסי רמז על זה, יש גם השלכות יציבותיות. נוכחנו לדעת גם במשבר 2008 שלתופעה הזאת של הקרנות יש השלכות על התפקוד של השווקים באופן כללי, ברמת המקרו, וגם על השחקנים שמרכיבים אותם. ההשפעות הן גם השפעות ישירות וגם השפעות עקיפות. ההשפעות הישירות, צריך לזכור כי גם שחקנים כגון בנקים וגופים מוסדיים גדולים משתתפים במשחק, ואם הם חלק מהמשחק הזה וקורה זעזוע לאותן קרנות, אז יש השפעה רוחבית שיכולה להדביק את הפעילות, גם הריאלית וגם הפיננסית באופן כללי. לגופו של עניין, שוב, אנחנו בכיוון, מה שנקרא איתכם, אבל הנוסח הקיים משאיר קצת בערפל את הטיפול הנדרש בכל הסוגיה של הסיכונים. בעצם בדברי ההסבר הוא כן מפנה, צוין כאן סיכונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על איזה סיכונים אתה מדבר? << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אני מדבר על הסיכונים היציבותיים. מימון נניח של אותן קרנות על ידי גופים פיננסיים גדולים כמו בנקים והגופים המוסדיים יכול להשליך בסופו של דבר כחלק מהזעזוע על התפקוד והעמידות שלהם. כמובן גם אם התופעה והציפייה, כפי שאנחנו רואים בעולם, היא תצמח לממדים מאוד גדולים, ייתכן ויהיה זעזוע חיצוני גיאופוליטי או התפוצצות בועה, טכנולוגיה, במקום אחר ותהיה מה שנקרא ריצה על הפאנט וריצה לאותן קרנות, שזה יפיל לנו את השווקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל מה ההבדל בעצם בין זה ובין מה שקורה היום? זאת אומרת, אם יש מגה אירוע כזה כמו שאתה מתאר, הוא ישפיע בהכרח על כל - - - << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> לא סותר, אתה צודק. היום העסק הזה פתוח למשקיעים כשירים, כשיש Due Diligence וגם הבקרה והפיקוח. << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> השאלה נכונה. יש נכסים, בסך הכול טריליונים של הציבור, שיש ניהול סיכונים או אין ניהול סיכונים, אתה אפילו לא יודע את זה, מצד אחד. המוצר הספציפי הזה לא שונה מקרן 500 S&P שמשקיעה במדד 500 S&P, מתכסה בחוזים, והיום אתם עומדים לחייב אותנו להחזיק מט"ח בגלל זה לצורך - - - << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אני חולק עליך אבל תרשה לי רק להשלים את הסוגיה וגם אני אענה על זה בצורה מה שנקרא יותר פורמלית. בסופו של דבר שוב אני חוזר לעניין. קיימים סיכונים, ולא בכדי קיימת דירקטיבה שלמה בנושא גם באירופה וגם בארצות הברית שמטפלת בסיכונים, וההיקפים באירופה, בארצות הברית – אני מניח שאתה יודע – הם טריליוני דולרים ויורו. << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> טיפול במוצר הזה ספציפית לא יפתור את הבעיה שאתה מעלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, אני רוצה להבין. ד"ר קוסטה, יש כרגע מצב קיים. אתה דיברת איתי על סיכונים שהם כתוצאה מאירועים שהם אירועים גדולים, שבהכרח משפיעים על כל שוק ההון, אם וככל שהם קורים. מה ההבדל והשוני בין מה שהחוק מאפשר עכשיו לבין המצב שקיים כרגע? נניח החוק איננו, במה יש פחות סיכונים על מה שמושקע ועל ההון שנמצא בכל ההשקעות האלה לעומת המצב שהחוק מאפשר? << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> כרגע הטיפול נמצא בעצם על שולחנם של אותם משקיעים כשירים – דובר פה רבות – שזה משקיעים מתוחכמים שיודעים את הדבר וגם במסגרת Due Diligence שלהם יכולים לדרוש את הדרישות הנכונות מאותן קרנות ולעשות מה שנקרא הרמת מסך מלאה. כרגע אנחנו מדברים על הרחבה. << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> אתה אומר דברים מאוד לא נכונים. מאוד לא נכונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, אני מבקש. אפשר להתווכח, אבל כשנכנסים אחד לדברים של השני זה לא יעיל ואני גם ספציפית יש לי הפרעת קשב, כך שזה בכלל מוציא אותי מפוקוס. << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> רק משפט אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנא תרשום ואני אתן לך להתייחס אחר כך באופן מלא על כל מה שאומר קוסטה, אבל כשנכנסים ככה אחד לשני לדברים מאוד קשה לי לעקוב. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אני גם אומר, אנחנו לא מתנגדים לדבר הזה, לא מתנגדים למוצר והמכשיר החדש, אנחנו רק דורשים טיפול הוליסטי, כפי שמקובל בחקיקות אחרות בעולם. לא הגיוני, אני כאן מחזיק את החקיקה, את ה-Benchmark שהרשות מציינת בדברי ההסבר שלה, של החקיקה האירופאית – עזבו את העובי – המילה "סיכון" מוזכרת כאן 130 פעם, המילה "סיכון מערכתי" מוזכרת כאן 30 פעם. יש טיפול הוליסטי בכל הסוגיות, כולל מבנה הקרן, מקורות המינוף, הפורטפוליו, זכויות וחובות של מנהל הקרן, וכו' וכו', הכול נמצא כאן. ההתנגדות שלנו היא לא לעצם המכשיר, לא לתופעה עצמה, אנחנו מבקשים טיפול הוליסטי בסוגיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> שזה כולל חלק מהדברים, רק מעורבות גורמים אחרים ולא רק רשות כפי שמקובל בעולם, בניסוח של הדבר הזה, של התזכיר, ושיתוף פעולה, כולל שיתוף פעולה בנתונים. זאת העמדה שלנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה שאתה אומר, אתה בעד החוק? << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> במתכונת הזאת לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא במתכונת הנוכחית. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> הם פשוט לא מדברים ברור, אני אסביר לכם. ברור שאנחנו גם מטפלים בסיכונים וגם אנחנו נטפל בסיכונים, ואין ספק שהסיכונים זה חלק בלתי נפרד מהאירוע הזה. מה שבנק ישראל בעצם אומר, גם אני רוצה לקחת חלק בעיצוב של הדבר הזה. התשובה לזה מבחינתנו היא לא, מכמה סיבות. ראשית, זה מה שעבר בוועדת שרים, זה מה שאושר בבנק ישראל בדיונים המוקדמים איתם. הניסיון, אני חושב שיש לנו עבודה משותפת עם בנק ישראל, אנחנו יודעים לעבוד איתם, אני לא מכיר חקיקה שלנו בסדרות של תחומים שלנו שהם באישור של בנק ישראל. העברות מידע יש דרך ועדת היציבות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יכול לשאול משהו? אני מבין את כל מאבקי הכוח, סמכות בין גופים. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> לא, זה לא מאבקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל בסוף, אם אני מסתכל על זה כצרכן – צרכן פשוט, לא משוכלל, או כשיר, כמו שהגדיר קוסטה – לי זה טוב שיהיה תיאום בין המערכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהיה תיאום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, למה צריך פה למנוע את הדבר הזה? ההיפך. כמה שיותר אנשים עם ידע, כל אחד אולי עם פוקוס קצת אחר בידע שלו, כשהם מתכנסים לעשות משהו, אז בסוף מי שמרוויח מזה זה אנשים שפחות מבינים כי יש מי שעושה בשבילם את ה-Due Diligence אם תרצה כמו שצריך. למה להתנגד? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני יכול להגיד פה באופן הכי ברור. כשאנחנו נגבש את זה, אנחנו נדבר עם בנק ישראל, אנחנו תמיד מדברים עם בנק ישראל. אגב, יוסי סעדון שיושב פה הוא חבר במליאה שלנו, הוא מאשר כל הוראה שלנו, הוא חלק מהאישור של כל הוראה, והדבר הזה נעשה בעבר, נעשה גם בהווה וימשיך להיעשות בעתיד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היושב-ראש, לא תמיד כששמים שני גופים אז יש בעיה, נוצרת בעיה. << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> אני לא חולק על העמדה של בנק ישראל לגבי סיכונים, הם מכירים את הנושא הזה, פשוט אין לזה רלוונטיות לתיקון הנוכחי. אם יש בעיית סיכונים, היא קיימת בכל המערכת, בכל קרנות הנאמנות, בכל קופות הגמל, בכל קרנות הפנסיה, כל אחת עם הסיכונים שלה. צריך לטפל בזה בצורה הוליסטית ללא קשר לתיקון הזה, התיקון הזה לא רלוונטי. עכשיו לגבי לקוחות כשירים וקרנות קיימות, מה שאמרתי לך קודם שזה לא נכון כי אני מכיר את זה מאוד מאוד מקרוב, מאוד מקרוב. לקוחות כשירים, הגדירו בחוק ניירות ערך מה זה לקוח כשיר. לקוח כשיר לאו דווקא יודע להגדיר את הסיכונים שלו מראש ממנהל הקרן, ולקוח מהציבור לא יודע. זה פשוט לא נכון לומר את זה. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> על משקיע כשיר יש מגבלות וחקיקה, חשיפה לענף, חשיפה ללווה בודד או כל מיני דברים כאלה. אנחנו לא מדברים על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו תכף נתחיל. נמצא פה נמרוד, בבקשה. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. בוקר טוב, סליחה על האיחור. אני אהיה קצר כי הנושא הזה הוא בוער כבר שנה וחצי, וכמו שנאמר פה – הבנתי בדיון, גם שמעתי חלק – יש קרנות שמחכות וכרגע נמצאות בחוסר ודאות רגולטורי. יש פה מוצר טוב שבעצם הוקם. אני מזכיר, בתי השקעות הם מחוללי התחרות. אנחנו עושים את התחרות מול הבנקים ואתם משתמשים הרבה בדוגמה של התחרות שבתי השקעות הכניסו מול הבנקים בנושא המסחר בניירות ערך עם העמלות הנמוכות ורואים עכשיו את התחרות הזאת שבעצם בתי השקעות הכניסו מול הבנקים. אנחנו עשינו את התחרות בפנסיה, מול קרנות הפנסיה של חברות הביטוח. זה מוצר של תחרות בעיניי, זה מוצר שעד היום רק האנשים העשירים יכלו ליהנות ממנו במוצר של קרנות השקעה, שדרך אגב קיים בכל העולם – אני אגיד משהו על בנק ישראל – ועכשיו עשתה רשות ניירות ערך מהלך יפה ורואים גם באמת שהציבור מצביע ברגליים. הבעיה היא שבלי אישור החוק הזה שנמצא בוועדה כבר לא מעט זמן, המוצר הזה יכול להתבטל ויצטרכו להחזיר לאנשים את הכסף, וזה לא טוב. אנחנו רואים איך הבורסה הישראלית מצליחה בשנה האחרונה לבצע ביצועים יוצאי דופן, שוק ההון ביצועים יוצאי דופן, וזה מוצר שנותן לציבור ליהנות מהדבר הזה, מוצר שלעשירים עד היום הייתה את האפשרות ועכשיו גם לגברת כהן מחדרה תהיה את האפשרות. אני אגיד משהו קטן לגבי מה שבנק ישראל אמר. יש התעלמות של בנק ישראל מזה שהיום שוק ההון הוא גלובלי, אנחנו כבר לא בעולם שאתה יכול להשקיע רק בישראל, אתה יכול להשקיע גם בחו"ל. אם בנק ישראל יתעקש לעכב את תהליך החקיקה של החוק החשוב הזה, פשוט מה שקורה זה שאנשים ילכו למוצרים דומים בחו"ל. בנק ישראל הרי לא יכול לקבל מידע על קרנות בחו"ל, הוא יכול לקבל רק בישראל, ולכן אני מבקש מהוועדה, אני בטוח – אתם מכירים אותי, אני הייתי גם במשרד האוצר – יש דרכים לענות על החששות של בנק ישראל בהמשך. כרגע, מה שדחוף לשוק זה שהתיקון הזה יסתיים כמה שיותר מהר והוועדה תקדם אותו כי יש ממש חוסר ודאות של הקרנות, של הגופים העסקיים שאני מייצג, במה הם יוכלו לעשות עם הקרנות שיש להם וגם רצון לפתוח הרבה קרנות נוספות כי המוצר הזה, הוא הצליח והציבור מצביע ברגליים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בואו נתחיל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני בעד זה שיש תיאום בין הגופים השונים, ומה שנלווה לעניין. אנחנו לא עוסקים בזה עכשיו, לפי דעתי, נראה אולי בתוך זה. המציאות היא שהרשות לניירות ערך הביאה מוצר טוב, שחיכינו לו הרבה זמן, לא דבר שהוא מובן מאליו. זה שבנק ישראל צריך להיות בעניין, צריך להיות בעניין, זה בסדר, אבל לא שהוא חלק מהמערכת הזאת ולא שפתאום עכשיו אנחנו פה בוועדה נכניס את בנק ישראל. בנק ישראל הוא גם גוף מאוד איטי. למשל, לא סתם אמרתי, לא אמרתי את זה בתור בדיחה, שאני מברך אתכם על זה שהורדתם את הריבית, שזה מועיל מאוד למשק הישראלי ולאנשים רבים. לוקח לכם זמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בחצי שנה איחור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתם צריכים להוריד את הריבית הרבה קודם, היה מועיל מאוד להרבה מאוד אנשים שזקוקים לעניין הזה, שתרד המשכנתה, בשעה שהמשק חזק, שעה שצריך לשמור ולא לעשות את זה, לא עושים. בנק ישראל הוא גוף אחראי, רציני ואיטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמרן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא יודע אם שמרן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמרן מאוד אפילו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בניגוד לממשלה המהירה, היעילה, שתמיד מקדימה את זמנה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא בניגוד. אתה רוצה שאני אדבר עכשיו על הממשלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל הוא לא חלק מהממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. לכן הוא יכול בנפש חפצה ובלב פתוח לדבר על הממשלה, ישירות מהאופוזיציה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני חייב לצאת. יש חוק שלי בוועדה אחרת, אבל אני תומך בזה. תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה חוק? אולי אני אבוא איתך? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע מה, תישאר פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, נתחיל. << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אפשר להגיב? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה דרמטי, התגובה? אם זה מאוד דרמטי, אבל אני חושב שכדאי להתקדם. אם זה דרמטי, בבקשה, רק בקצרה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> לאור הדינמיקה כאן נראה לי שזה כן מאוד רלוונטי שאנחנו כבר נציב את העמדה שלנו ונוסיף לה עוד סימני קריאה. שוב, כמו שאמרתי, אנחנו לא מתנגדים לרעיון, לעיקרון. גם כשמדברים על שיתוף פעולה עם בנק ישראל, לא בנק ישראל, זה לא בנק ישראל אלא זה הנושא של יציבות פיננסית. יש גם ועדה ליציבות פיננסית, יש אגף ליציבות פיננסית שמלווה את העבודה של הוועדה ליציבות פיננסית. זה התפקיד שלנו, לפקח ולוודא שהדברים שנעשים מבחינת היציבות הפיננסית, זה בדיוק האיזונים והבלמים שנדרשים ממני כמנהל האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל, וכראש ועדת ההיגוי של הוועדה ליציבות פיננסית אני חייב להתריע, להניח את הדברים כאן, וכל עוד שיקולים של יציבות פיננסית לא ייכנסו לתוך החוק הזה, אנחנו מבחינתנו מתנגדים לחוק במתכונתו הנוכחית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. תודה. בואו נתחיל. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> "פרק ב': תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות 2. בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994 (להלן – חוק השקעות משותפות) – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא: ""חוק הסדרת העיסוק" – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995;";" מדובר בתיקון טכני של הגדרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עמוד 2 באמצע. תסבירי למה אתם מכניסים את התיקון הזה. כל סעיף שאת קוראת, תסבירי מה התיקון שאתם מכניסים. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> פה מדובר בתיקון טכני. אנחנו למעשה מוסיפים הגדרה של חוק הסדרת העיסוק, שעד היום בעצם הוזכרה אגב הגדרות אחרות, מייצרים לה הגדרה נבחנת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהמשך נראה גם תיקונים שבעצם נגזרים מתוך ההוספה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכון. "(ב) בהגדרה "יום חישוב המחירים", במקום "סעיף 46(ה) או 129ג(3)" יבוא "סעיפים 46(ה), 129ג(3) או 129ג1(א)(3)";" בעצם גם פה אנחנו מדברים על תיקון להגדרה שאפשר יהיה לראות בהמשך, אנחנו נוגעים באופן מהותי בתיקון סעיף 46, שמבוקש שיסמיך את הרשות לקבוע הוראות לגבי חישוב מחירים ונדרשת ההתייחסות בעצם לסעיף הזה גם פה בהגדרה של יום חישוב המחירים. "(ג) אחרי ההגדרה "קרן" יבוא: ""קרן השקעות פרטיות בנאמנות" – קרן שמתקיימים בה שניים אלה: (1) בהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן השקעות פרטיות בנאמנות; (2) לפי מדיניות ההשקעות שלה מנהל הקרן רשאי לעשות אחת או יותר מאלה: (א) לקנות בעדה ולהחזיק בה גם ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה או בשוק מוסדר ונכסים שאינם ניירות ערך; (ב) לבצע אסטרטגיות השקעה לצורכי גידור סיכונים;";" פה למעשה אנחנו מוסיפים את ההגדרה המהותית של קרן השקעות פרטיות בנאמנות שאנחנו דנים בה בהצעת החוק הזאת. מדובר בשני סוגים של קרנות אלטרנטיביות כאלו, אחת שתוכל להחזיק בנכסים אלטרנטיביים לניירות ערך נסחרים, והשנייה, קרן שתוכל לבצע אסטרטגיות גידור, שזה בעצם מסדיר את קרנות הגידור בנאמנות שאליהן התייחסנו כאן בהרחבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי ביחס ל-(2)(א). בעצם מוצע לקבוע שניתן יהיה להחזיק בה גם ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה או בשוק מוסדר ונכסים שאינם ניירות ערך. תנו למשל דוגמאות. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכון. רשימת הנכסים, בעצם אנחנו נראה אותה בהמשך בהתייחסות לתיקון לגבי סעיף 59 לחוק, סעיף שעוסק בנכסים שמותר לקרן להחזיק בהם. דוגמה לנכסים כאלה, מניות פרטיות, מניות שאינן נסחרות בבורסה, הלוואות, השקעה בנדל"ן, השקעה בתשתיות, השקעה בנכסים דיגיטליים, דוגמאות לנכסים שהם בעצם אלטרנטיביים לניירות ערך נסחרים. "(ד) ההגדרה "קרן ייחודית" – תימחק;" << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם את יכולה לפרט למה הכוונה כשמדובר באסטרטגיות השקעה לצורכי גידור סיכונים, בהמשך להערה גם שנאמרה פה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> בהחלט. למעשה, כשאנחנו מדברים על קרנות גידור בנאמנות שפעילות כבר היום, הן מיישמות אסטרטגיות גידור. אסטרטגיות גידור, בדומה לקרנות גידור פרטיות, כמו למשל אסטרטגיות שעוסקות בהשקעה ב-long אל מול השקעה ב-short, השקעה בעצם הפוכה להשקעה ישירה, אסטרטגיות שעוסקות בניתוח מקרו של נתונים. אלה שתי דוגמאות לאסטרטגיות גידור, אבל הכוונה היא באמת לגידור שיכול לגדר את תיק ההשקעות של הלקוח כך שהוא לא יהיה באופן מלא במתאם עם השוק, כמו שהסברנו את זה בתחילת הדברים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בנק ישראל, אתם רוצים להתייחס? << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> ספציפית לכאן, זה לא סותר את מה שאמרנו קודם. באמת, הרשות מציעה טיפול בסיכונים ברמת התיק כלפי המשקיע, Investor. אנחנו דיברנו על הסיכונים האחרים. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> אז אין הערות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> "(ד) ההגדרה "קרן ייחודית" – תימחק;" קרן ייחודית, בעצם ההגדרה הזאת מתייתרת לאור התיקון המוצע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קרן ייחודית היא בעצם קרן סגורה, שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה ייחודית בהתאם להגדרה הקיימת היום, אתם מבקשים למחוק אותה. תסבירי למה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> מאחר שאנחנו מסדירים פה באופן מסודר את קרנות השקעות פרטיות בנאמנות, אין למעשה צורך יותר בסוג הזה של קרן ייחודית. זו איזושהי סנונית, ניסיון לסנונית ליצירה של קרן אלטרנטיבית, שלא צלחה, לא הוקמה אף קרן כזו למשך כל עשרות השנים, ולכן בעצם אין בה צורך. "(ה) אחרי ההגדרה "קרן מחקה" יבוא: ""קרן נאמנות פטורה" – כהגדרתה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה;"" בעצם יש צורך להתייחס להגדרת קרן נאמנות פטורה לצורך – מאחר שאנחנו מתייחסים בהמשך בסעיף החוק, בסעיף 59, לנושא המס ואנחנו נגיע לזה כשנגיע לדיון המהותי בסעיף 59. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהתאם לסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, קרן נאמנות פטורה היא כל אחת מאלה: קרן נאמנות שבהסכם הקרן או בתשקיף נקבע בקביעה שאינה ניתנת לשינוי כי תהיה קרן נאמנות פטורה, וקרן נאמנות חייבת שמנהלה הודיע למנהל עד שלושים ימים לפני תחילתה של שנת המס, כי הקרן תיחשב לקרן נאמנות פטורה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> הרעיון של קרן פטורה זה שאין מיסוי על הפעולות שהקרן מבצעת במהלך ניהול ההשקעות שלה, והמיסוי הוא בעצם על הפודה כשהוא פודה את ההשקעה שלו בקרן, פודה את היחידות שלו. "(ו) בהגדרה ""בעל רשיון", "יועץ השקעות" ו"מנהל תיקים"", המילים "בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הסדרת העיסוק)" – יימחקו;" זה תיקון משלים להגדרה שביקשנו להוסיף לפני כן, הייעודית לחוק הייעוץ. "(2) בסעיף 5(א)(3), במקום "קרן פתוחה, קרן סגורה או קרן ייחודית" יבוא "קרן פתוחה או קרן סגורה";" גם כאן מדובר בתיקון משלים לעצם מחיקת ההגדרה קרן ייחודית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 5 עוסק בפרטי הסכם הקרן. תסבירו למה ביקשתם למחוק את הסעיפים ואיך זה משלים את התיקון שכבר נעשה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> לגבי סעיף 5? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי (2)(א), (ב), וגם התיקונים בהמשך. בעצם זה מופיע כמחוק בנוסח. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אלו תיקונים שלמעשה כבר ביצענו אותם במסגרת רפורמת שוק הכסף שאושרה באוקטובר 2023, ולכן בעצם אינם נדרשים פה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם בהמשך, במקומות שבהם המחיקות לא נעשו כתוצאה ממה שכבר הוסדר במסגרת תיקון שוק הכסף, תתייחסו בנפרד. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> בסדר גמור. "(3) בסעיף 27(א)(1), במקום "26 או 129ג(1)" יבוא "26, 129ג(1) או 129ג1(א)(1)";" מדובר פה גם כן בתיקון התאמה שנדרש מאחר שבהמשך בסעיף המהותי, אנחנו מבקשים בעצם הסמכה לרשות לעסוק בגילוי התשקיפי. סעיף 26 עוסק בגילוי התשקיפי של הקרן, ולכן נדרשת ההתאמה גם בסעיף הזה בהקשר הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כיוון שמכניסים פה כמה סעיפים, צריך להוריד גם את המילה "סעיף". יש שם בסעיף את המילה סעיף לפני 26, אז נהפוך את זה לסעיפים. זאת אומרת, במקום סעיף 26, 129ג(1), יבוא סעיפים. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אוקיי. "(4) בסעיף 31(ב), במקום "129ג(1) ו-131(א)" יבוא 129ג(1), 129ג1(א)(1) ו־131(א)";" מדובר גם פה בהתאמה שנדרשת לאור התיקון המהותי גם כן בסעיף המרכזי שנגיע אליו בהמשך, סעיף 31, בהקשר הזה מדובר בכריכת התשקיף, ומאחר שגם פה מבוקשת סמכות לרשות במסגרת הגילוי התשקיפי, נדרשות ההתאמות באופן דומה. "(5) בסעיף 44– (א) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "מטעמים הקשורים" – תימחק;" למעשה, התיקון המבוקש פה הוא תיקון מבהיר שהמטרה שלו היא להבהיר. מאחר שלחברי הבורסה, שמונים בנקים וחברי בורסה שאינם בנקים, מחויבים להפיץ את קרנות הנאמנות, הסעיף הזה נועד להבהיר את חובתם להפיץ את קרנות הנאמנות. "(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "שקבעה הרשות בכללים" יבוא "שקבעה הרשות בהוראות";" פה למעשה אנחנו מבקשים לעשות איזושהי התאמה לתיקון שנעשה גם ברפורמת שוק הכסף שהתייחסנו אליה קודם. למעשה נפלה טעות. מאחר שמדובר פה בכללים שהם במסגרת היחסים, כללים שמורים למפיץ להעביר אינדיקציות למנהל הקרן ומדובר פה בהסדרה של מערכת יחסים אל מול גורם שהוא מקצועי ומעורב באופן בקי בתחום, בהתאם לקווי הגבול שבזמנו סוכמו אל מול משרד המשפטים מתי נכון לקבוע את ההסמכות במסגרת כללים ומתי במסגרת הוראות, מאחר שזה סוג התוכן שמבוקש להסדיר פה – שוב, שהוסדר פה – למעשה נכון יותר לקבוע אותם במסגרת הוראות ולא במסגרת כללים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מאיה, אולי פה תעצרי ותסבירי. בזמנו דיברנו על זה בשוק הכסף, אבל כיוון שאנחנו תכף ניכנס לזה גם כאן, אולי כן תסבירי את ההבחנה שעשיתם. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> בהחלט. ההבחנה מתייחסת לכך שכאשר מדובר בגופים שהם מפוקחים על ידי הרשות ושיש מערכת, הם נמצאים בתוך שרשרת הערך של התהליך המאוד מקצועי של תפעול וניהול קרנות נאמנות, פה בעצם ההנחיות של הרשות יוכלו לבוא במסגרת של הוראות. כאשר מדובר בהסמכות שהן כלפי חוץ, צרכניות יותר במהות שלהן, ההנחיות המבוקשות צריכות להיות במסגרת של כללים. כאשר מדובר בכללים, יש פה גם תהליך של משרד המשפטים שלמעשה עובר נסחות של משרד המשפטים. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> ופרסום ברשות. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> ופרסום ברשות. מבוקש למחוק את סעיף 44(ב), גם מאחר שמדובר בתיקון שכבר הוסדר במסגרת רפורמת שוק הכסף. "(6) בסעיף 47(א)(3), בסופו יבוא "ובקרן השקעות פרטיות בנאמנות, לא תעלה על חמש עשרה שנים";" גם פה מדובר בסעיף שתיקנו אותו במסגרת רפורמת שוק הכסף, כאשר באותו התיקון, הטווחים שבין מועדי פדיון ומועדי יצירה בקרנות שהן קרנות מועדים קבועים, הוחלט שהם יהיו עד 12 חודשים ובהוראות רשות עד 36 חודשים. מאחר שאנחנו מדברים פה על קרנות אלטרנטיביות שהן בחלקן יוכלו להשקיע בהשקעות שהן ארוכות טווח – לדוגמה, במצב בקצה הקיצוני ביותר של הסרגל, השקעה בתשתיות – אז נדרש פה פרק תקופה הרבה יותר ארוך, ולכן מבוקש שהתקופה לא תעלה על 15 שנים. זה כמובן המקסימום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, זה מחליף את התקרה של ה-36 חודשים. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מאיפה הגיע המספר 15? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> ברפרנס גם מקרנות תשתיות וגם מקרנות פרטיות שפועלות בעולם, שמוצעות לציבור. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לא זמן ארוך מדי? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> זה זמן מקסימלי כמובן. בהתאם לסוג הקרן שתוקם, ככל שמדובר בקרן שתשקיע, לצורך העניין שעיקר העיסוק שלה יהיה בעצם קבלת חוב, כמובן שפרקי הזמן יהיו קצרים יותר. פרק הזמן הזה יותאם בהתאם לסוג הנכסים האלטרנטיביים שהקרן תשקיע בהם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> עכשיו שאלה הפוכה. למה להגביל? אם את אומרת עד 15 שנה, וזה זמן שנראה עד, אז למה להגביל? << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> ענבל פולק, רשות ניירות ערך. לאפשר לציבור לקבל את הכסף בחזרה. בכל זאת, אנחנו מדברים בציבור רחב שיידע מלכתחילה שהוא הולך להשקיע והוא יבחר להשקיע. זה לא השקעה פנסיונית של 30 שנה, זו עדיין השקעה של עד טווח בינוני, ולכן זה 15 שנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם, פסקה (7) המקורית של קרן מועדים קבועים גם כן ירדה בעקבות התיקון שכבר נעשה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכון. "(7) בסעיף 49(ד) – (א) בפסקה (2), אחרי "מנהל הקרן" יבוא "או בכל הקרנות שבניהולו מאותו הסוג, כפי שתקבע הרשות";" ברשותכם, אני אמשיך כי ההסבר בעצם משרת את שני התיקונים הללו. "(ב) בפסקה (3), ברישה, אחרי "שבניהול מנהל הקרן" יבוא "או בכל הקרנות שבניהולו מאותו הסוג, כפי שתקבע הרשות";" למעשה, סעיף 49 עוסק בגורמים מקורבים. גורמים מקורבים לקרן יכולים להשקיע בקרן, אבל הם מוגבלים בעד 25% מכמות היחידות של הקרן. המטרה של הסעיף הזה היא לשמור על הקרן כקרן שהיא קרן כלפי הציבור הרחב ולכן היא מגדרת ומצמצמת את מספר היחידות שהגורמים המקורבים לקרן יכולים להחזיק, כאשר הסעיף קובע מנגנונים. בגלל שהקרן היא דינמית ויש בה פדיונות ויצירות, הסעיף קובע מנגנונים שכאשר השיעור עולה על השיעור שקבוע היום בחוק, מנהל הקרן צריך לוודא שהשכר בקרן לא יעלה על השכר הממוצע בכל הקרנות שבניהולו, וכנ"ל שיעור ההוספה, אם הוא קבע שיעור הוספה בקרן, שזה איזשהו קנס כניסה לקרן. למעשה, היום הדרישה היא שהשיעור הזה לא יעלה על הממוצע של השכר או של ההוספה בכל הקרנות שבניהולו וכמובן שזה מייצר עיוות משמעותי משעה שיש לנו בעצם מנעד מאוד רחב של קרנות נאמנות וסוגים, וכמובן דמי ניהול מאוד שונים בקרנות השונות שתואמים את ניהול ההשקעות בכל קרן. התופעה הזאת רק תחמיר ותייצר עיוות יותר משמעותי כשאנחנו בעצם נייצר פה קרנות אלטרנטיביות שבהן דמי הניהול צפויים להיות גבוהים יותר וגם צפוי שמנהל הקרן יקבע דמי הצלחה. לכן אנחנו מבקשים לאפשר לרשות לקבוע איזשהו מיפוי של הקרנות שביחס אליו מנהל הקרן ישווה את ממוצע השכר בקרן שחרגה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה אם כשאומרים כפי שתקבע הרשות, ברור למה הכוונה, מה בעצם הרשות יכולה לקבוע פה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> הרשות תוכל לקבוע רק את המיפוי של הקרנות מאותו הסוג. זאת הכוונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אולי צריך לכתוב את זה בצורה שתהיה ברורה יותר. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אנחנו נציע נוסח שיחדד את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל היא לא מתערבת בדמי הניהול. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> לא. הסעיף הבא, התיקון לסעיף 47 – סליחה, את התייחסת לזה קודם, שלומית. "(8) בסעיף 68(ב), אחרי "בסעיף קטן (א)" יבוא "ובלי לגרוע מהוראות סעיף 129ג1(ד)";" גם פה מדובר בהתאמה שנדרשת לאור התיקון המהותי שיהיה בסעיף שאנחנו נגיע אליו עוד מעט, שמתייחס בין השאר גם לתיקון בסעיף 68. סעיף 68 אוסר על מנהל קרן להחזיק יחידות של קרן שבניהולו ועל נאמן להחזיק ביחידות של הקרן שהוא נאמן, אבל סעיף קטן (ב) כן מקנה לשר סמכות לקבוע תנאים לגבי רכישה של קרן על ידי מנהל הקרן, ולמעשה כפי שנראה בהמשך, אנחנו מבקשים סמכות לרשות לקבוע במצבים מסוימים חובה על מנהל הקרן לרכוש יחידות של הקרן, זה נדרש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> זה קיים גם בפרקטיקה היום בקרנות הפרטיות. כדי לנטרל את הסיכון של ה-Moral Hazard, ברגע שמנהל הקרן מחויב להשקיע בקרנות מהסוג הזה בפרט, יש לו בעצם מחויבות ואנחנו מייצרים לו זהות אינטרסים עם בעלי היחידות בקרן, וזאת בעצם הסיבה לחיוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לצורך העניין, אם בקרן יש מאה יחידות, כמה אחוזים אתם דורשים? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אני חושבת שהטווח המקובל נע בין 2% ל-5%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ללא תלות בגודל? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> מאחר שזה שיעור, זה באמת מייצר את הפרופורציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וזה מספיק? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> זו הפרקטיקה הקיימת. על פניו נראה שכן, זאת אומרת שזה כן מייצר את אותה מחויבות של מנהל הקרן, וזו בעצם גישה שמשלימה לגישה שקיימת כבר היום בחוק שאומרת שמנהל הקרן והגורמים המקורבים לו כמובן יכולים לרכוש את יחידות הקרן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה מידת האחריות של מנהלי הקרנות? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> מנהל הקרן, קודם כול הוא גוף מקצועי שמקבל את אישור הרשות לפעול ככזה, הוא גורם מפוקח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אנשים פרטיים? זה חברות? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> זו חברה. חברה שיש דרישות של עמידה בהון עצמי ושל ביטוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברה בע"מ? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? אם עורכי דין לא יכולים להיות בע"מ ורואי חשבון לא יכולים להיות בע"מ, למה מנהלי קרנות כן? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> מנהל הקרן זו חברה מקצועית שהתאגדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל יש לה אחריות על הרבה מאוד כסף של אנשים. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> יש אחריות אישית גם. יש גם למנהלים אחריות אישית, אבל המבנה, אתה יוצר דירקטוריון, אתה יוצר ממשל תאגידי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בסדר. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> יש אחריות אישית לאנשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> באמת חשוב להסביר שקרן נאמנות היא חשבון, חשבון השקעה בבנק, חשבון שכל אחד מאיתנו יכול להשקיע בה, והנכסים של הקרן הם נכסים של המחזיקים של היחידות. יש הפרדה מלאה בין החברה הציבורית שמנהלת את ההשקעות לבין הקרן עצמה. הנכסים מוקנים לנאמן, יש גוף, יש חברה, גם היא מפוקחת על ידי הרשות, שהמטרה שלה היא לשמור על נכסי הקרן. הנאמן נותן ייפוי כוח למנהל הקרן לפעול בחשבון ולנהל את ההשקעות, אבל הנכסים הם לא נכסים של החברה המנהלת. יש פה מבנה מאוד מאוד מיוחד שנועד באמת לשמור על בעלי היחידות בצורה מובהקת ולמנהל הקרן יש חובות נאמנות וחובות זהירות אישיות, ואלה אדנים בעצם שההצעה פה לא נוגעת בהם. זאת קרן נאמנות, כמו שהיא, תשתיתית, ואנחנו רק מייצרים עוד סוג של קרן נאמנות, פשוט שתוכל להשקיע בנכסים אלטרנטיביים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל איזה אחריות יש למנהל הקרן? מה זה אחריות אישית? מה הכוונה? מה, הוא נותן ערבות של הבית שלו? של הכספים שלו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא, אז אני רוצה לדעת מה זה אחריות אישית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחריות אישית זה שיש לו אחריות, לצורך העניין כמו שיש לאנשים אחרים, לפעול בהתאם, הוא לא אחראי באופן אישי על הפסדים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אם נגרם נזק, הוא עשה משהו ברשלנות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש הבדל, זה בדיוק, של נושא הביטוח. כל חברה כזו וכל איש כזה, יש לו מן הסתם ביטוח שמכסה חלק מהסיכונים. סיכונים של רשלנות חמורה או פעולה שהיא במובהק פלילית או נעשתה כדי להונות, על זה אין ביטוח, ולכן לא הוא ולא החברה שלו מכוסים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל כשאומרים אחריות אישית, אני רוצה לדעת למה הכוונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה שהיו"ר אמר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה באמת מה שאמר היו"ר? אין משהו מעבר לזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין שום דבר, אז בעצם זה לא אומר כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה כן אומר, כי אחרת אף אחד לא יסכים לעשות את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה יכול לשפוט אותו, זה מה שאתה יכול, להגיש תביעה נגדו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אחרת אף אחד לא יסכים לבוא לעשות את זה. אם אתה רוצה אפס סיכונים, אל תעשה קרן השקעות, שיישב החשבון, וגם זה לא חף מסיכונים מפה לבנק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה שאתה בעצם יכול זה רק לתבוע אם במידה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> יש גם ענישה. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אמיר וסרמן, היועץ המשפטי של הרשות. אצל כל הגופים שמפוקחים על ידינו בעצם יש אחריות בשלושה מישורים: אחריות פלילית, אחריות מינהלית ואחריות אזרחית. אחריות אזרחית זה באמת המצב שדיברת עליו, תביעה של משקיעים, אבל בנוסף יש לנו את כלי האכיפה הרגילים לגבי מנהלי קרנות, הם יכולים להיות גם ברמה האישית. כלומר, גם מנהל הקרן, למשל בהליך פלילי – לשמחתנו לא היו כאלה, לפחות בתקופה האחרונה – האחריות היא גם אישית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה בבקשה. בטוח שזה לא לעניין, אבל בטוחה שהאנשים שיושבים כאן הם רלוונטיים למה שאני מספרת פה. בסוף השבוע שעבר התקשרה אליי מישהי. אתה מדבר על אכיפה, נכון? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> כן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ומדברת איתי בטלפון, אומרת שלקוחות מכרטיסי ויזה מתקשרים ומספרים על זה שעושים להם הונאות ועקיצות ומאשרים עסקאות בלי האישור שלהם. היא אומרת לי: אנחנו התחלנו לעשות בדיקות, בדקנו את החשבון שלך וראינו שחייבים להחזיר לך 3,000 שקל על עסקאות שלא אישרת. האמת, התפלאתי מהשיחה ושאלתי אותה שוב. היא הציגה את עצמה מחברת ויזה כאל. אמרתי לה, את בטוחה שאת מחברת ויזה כאל? היא אומרת שכן. ואז בסוף אמרתי לה איזה עסקאות, היא התחילה לספור כמה שמות של חברות שאני לא שמעתי עליהן לפני, אמרה, תוך שלושה ימים 3,000 שקל יהיו בחשבון שלך. אתמול אני קמתי קצת מאוחר ואני רואה שיחות – מה זה, עשר שיחות – ואז הטלפון מצלצל, אני עונה והיא אומרת לי: למה את לא עונה? בצורה כזאת של נזיפה. אמרתי לה: סליחה, מותר לי לישון. ואז היא אומרת: בסדר, אני אתקשר עוד חצי שעה. ואז אני בודקת את החשבון ואני רואה שיש בחשבון שלי 30,000 שקל. אני מסתכלת בהודעות וואטסאפ שלי, שולחים קודם כל הודעה שבטעות במקום להעביר לי 3,000, העבירו 30,000 שקל והם מבקשים ממני להעביר את ה-27,000 שקל בחזרה, ומגיע לי רק ה-3,000 שקל. אני לא קניתי את זה ואז התקשרתי למנהל הבנק איפה שהחשבון שלי מתנהל, והוא אומר לי: תגידי, את לא החזרת את הכסף. אמרתי: לא, לא החזרתי את הכסף, רציתי לשמוע כי אני חושבת שזה משהו לא נורמלי. ואז מתברר שיש חברה כזאת שעושה הונאה. מבקשים ממני להחזיר את ה-27,000, אני כאילו קיבלתי 3,000 שקל, ואחר כך אני מול חברת האשראי חייבת הלוואה של 30,000 שקל. ואני שואלת, איפה האכיפה? ואני – בצניעות אני אומרת – אני לא אזרחית פשוטה שלא מבינה עניין, שלא עוקבת אחרי ההוצאות של הכרטיס שלה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> גברתי, אני אגיד שזה לא ממש אצלנו. זה - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> באכיפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מזל שהגיעו נציגי בנק ישראל לדיון. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רציתי לדבר על זה במליאה, שאזרחי ישראל יבינו מה קורה. הייתי בשנייה יכולה ליפול למקום הזה שאני חייבת 30,000 שקל, ככה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> זה לא באחריות של רשות ניירות ערך. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני אסביר. בשוק ההון יש פעילויות פיננסיות שונות שמפוקחות על ידי שלושה מפקחים. הפעילות שאת מתארת של כרטיסי אשראי לא מפוקחת אצלנו, אלא על ידי החברים מבנק ישראל, אז אנחנו לא יכולים להתייחס ספציפית. אני אגיד שהתופעה של הונאות מאוד מעסיקה אותנו בשנים האחרונות ואנחנו מפעילים הרבה מאוד אמצעים – מאזהרות לציבור ועד פעולות אכיפה – בתחומים שאנחנו מפקחים עליהם. אני מניח שגם הרגולטורים האחרים מנסים לעשות את זה, תופעה מאוד מטרידה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> השאלה מי הכתובת, באמת, כי יש מספר טלפון, יש הודעות, הכול אצלי, אני העברתי בווטסאפ למקום אחר – אם הם ימחקו את ההודעות ששלחו לי, עדיין תהיה לי אסמכתה. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> המקרה הזה, כך נשמע, הוא לא קשור לפעילות שאנחנו מפקחים עליה, בוודאי אגב גם לא לפעילות שאנחנו מדברים עליה כאן. יכול להיות שהחברים מבנק ישראל ירצו להרחיב לגביה. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> אני אוכל לגשת אלייך אחרי הדיון, ממש עם טלפונים ומספרים, ונדבר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אוקיי. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, בואו נמשיך. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> הסעיפים הבאים, סעיף 72(ה), 73(ב)(1), 82(א), והתיקון - - - << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> סליחה. אפשר שאלה לגבי הסעיף הקודם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בשביל זה אתה פה. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> תודה. הסוגיה של Risk Retention כפי ששמעתם זה משהו שהוא מאוד נהוג בכל הנכסים. השאלה למה הרף הזה, שאתם אני מניח מתכנסים ל-5%, נכון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כתוב בחוק. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אה, לא כתוב. וזה לא יהיה פונקציה של בעצם פעילות הקרן עצמה, רמת המינוף של שאר הדברים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בהחלט יהיה. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אוקיי. תודה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> יהיה איפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בחוק. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> בתקנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהוראה שתסדיר את זה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> ואיפה האחריות שאכן זה יהיה בצורה מניחה את הדעת מבחינת יציבות פיננסית? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני אשמח להתייחס לזה. אורית שרייבר, רשות ניירות ערך. חברינו יודעים ומכירים שכל ההוראות והכללים שרשות ניירות ערך קובעת, זה נעשה במסגרת חוק עקרונות ההסדרה שחל עלינו. אנחנו מפרסמים את הטיוטות לציבור, אנחנו מבצעים הליך של שמיעת הציבור, מבצעים תמיד דיון גם עם הרגולטורים המקבילים שלנו. כמו שגם היושב-ראש אמר, יש לנו חברי מליאה שהם יושבים אצלנו והם מכירים את כל ההוראות והכללים שמובאים לאישור המליאה והם חלק פעיל מהאישור. לכן אין שום חשש, ספק, שחברינו מבנק ישראל יכירו את טיוטת הכללים או ההוראות עוד לפני שהם ייקבעו באופן סופי ומוחלט. אנחנו מתייחסים להערות הציבור, מתייחסים להערות של גורמי ממשלה אחרים, ורק בסוף הדברים יש לנו את הרגולציה הסופית, וכאן מדובר בכללים, וכמו שמאיה הזכירה, כללים הם כללים שעוברים אחר כך אישור של משרד המשפטים גם, ופרסום ברשומות, ככה שאין חשש. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> אני רק אוסיף משפט או אענה. נכון, אני במליאה של רשות ניירות ערך, זכות גדולה, כבוד גדול לעבוד עם צוות מאוד איכותי. אנשי רשות ניירות ערך איכותיים ביותר, ואין לי ספק, ההיפך, אני מאוד נהנה בעבודה איתם. בהקשר הזה אני רק אציין שאני אחד מתוך 13 חברי מליאה, שוב, לפי החוק, מה שאומר, כולכם כאן בכנסת יודעים בדיוק מה כוחה של אופוזיציה שיש לה רק אחד מתוך 13. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל למה אופוזיציה? למה יש לנו אופוזיציה? << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> במקרה הזה ספציפי. אוקיי, נכון, אז במקרה של הצבעה בין אחד מתוך 13, אז כנראה הכוח שלי לא מספיק חזק, וצריך לשים לב לעניין הזה. שוב, הציבור יתמוך. אנחנו ראינו כאן מדגם מהציבור, הציבור יתמוך, אבל התפקיד שלנו הוא לא להיות פופולריים. זה התפקיד שלי, והוא להגיד את מה שאני חושב מניתוחים מקצועיים בהשוואות בין-לאומיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לגמרי. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> הציבור ירצה, הציבור גם ירצה ריבית אפס. התפקיד שלנו כבנק ישראל, ולא סתם יש לנו עצמאות, כדי שנגיד את האמת המקצועית שלנו בלי מורא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל את הריבית הייתם צריכים להוריד מזמן. בבקשה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> אני מניח שגם לא היינו צריכים להעלות אותה כשהאינפלציה עמדה על 4%. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> סליחה, אני רוצה להגיד משהו קטן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אם אתה מדבר על אופוזיציה, רק שתבין שבנק ישראל הוא אומנם אופוזיציה אבל הם קובעים לנו את החיים, אז אני חושב שהייתי רוצה אופוזיציה כמוך בעניין הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מוזמן, נשמח לקבל אותך. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אני לא אהיה אגרסיבי כמו ינון, אבל יוסי וקוסטה, אני מכיר אתכם הרבה שנים הרי וגם אתם עובדים איתנו כאיגוד בצורה שוטפת. לבוא ולדבר על סיכון יציבותי במוצר שמנהל ארבעה מיליארד שקל מתוך שוק של 800 מיליארד שקל ומתוך כספים מוסדיים של ארבעה וחצי טריליון, חבר'ה, בבקשה, אני לפני עשר שנים הייתי מעורב בהקמת ה-FSB כשעבדתי באוצר וכתבתי את הניירות לזה. אני מבין את העניינים שלכם בין הרגולטורים, אני זוכר שהייתי בזה. חבר'ה, ההצעה הזאת, אם היא לא תקודם, יהיה פה נזק לציבור ונזק לשוק, אז אני מבקש, את העניינים בין הרגולטורים אפשר לסגור בחוץ, אני זוכר שהייתי עושה את זה כשהייתי באוצר. סליחה, אדוני. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> נמרוד, כנראה פספסת באמת. הגעת באיחור של כמה דקות, פספסת את המשל שלי על החתול, על משפחת החתולים. אנחנו עכשיו מתעסקים בגור של חתולים, והשאלה לאן הוא יתפתח, אם הוא יתפתח לאריה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אריה וחתול, וחתול זבל. נכון? << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> אבל גם זה מצוין בתוך דברי ההסבר לגבי הגודל של הכלי הזה, כמה מקום הוא תופס בחו"ל, כלומר אנחנו רואים את הפוטנציאל של הכלי הזה, כמה הוא יכול להיות. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> כבר היום יש לך קרנות נאמנות הרבה יותר מסוכנות מזה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> קרנות נאמנות מפוקחות לגמרי אחרת, זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האירוע ברור. בואו נתקדם בבקשה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> סעיף 72(ה), סעיף 73(ב)(1), סעיף 82(א) ו-97 למעשה כבר תוקנו במסגרת רפורמת שוק הכסף. אני אקריא ברשותכם את סעיפים (9) ו-(10) ביחד מאחר שהם עוסקים באותו עניין. "(9) בסעיף 113א, בהגדרת "קרן חוץ" אחרי "בניירות ערך" יבוא "או בנכס אחר"; (10) בסעיף 113ד – (א) בסעיף קטן (א)(6), אחרי "בסעיף 129ג(3) ו-(4)" יבוא "ולעניין קרן חוץ בעלת מאפיינים דומים לקרן השקעות פרטיות בנאמנות – כפי שהוחל בסעיף 129ג1(א)(3) ו-(5)"; (ב) בסעיף קטן (ב)(3), אחרי "בסעיף 129ג(3) ו-(4)" יבוא "ולעניין קרן חוץ בעלת מאפיינים דומים לקרן השקעות פרטיות בנאמנות – כפי שהוחל בסעיף 129ג1(א)(3) ו-(5)";" למעשה, פה אנחנו מבקשים לייצר תיקון בהקשר של קרנות חוץ. ניתן היום להציע לציבור קרנות חוץ שהן עומדות בתנאים שקבועים בתקנות, ועל מנת שנוכל לאפשר בעתיד גם הצעה של קרנות חוץ אלטרנטיביות, מבוקשים פה מספר תיקונים שיוכלו להכשיר זאת. אחד זה בעצם תיקון של ההגדרה שהיום עוסקת רק בניירות ערך, כך שיהיה מדובר גם בקרנות חוץ שמשקיעות בנכסים אחרים ולא רק ניירות ערך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מהו נכס אחר? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכס אחר לצורך העניין יכול להיות נכס דיגיטלי, יכול להיות נדל"ן, תשתיות, בעצם אותם נכסים שאנחנו מתייחסים אליהם בהמשך בסעיף 59. התיקונים המבוקשים בסעיף 129(ד) מתייחסים לחובות שחלות כבר היום על קרנות חוץ שמציעות את היחידות שלהם לציבור בישראל. מדובר בהתאמות שעוסקות בפרסום תשואה ובהפרות על פרסום תשואה שלא כנדרש, וזאת מאחר שאנחנו מבקשים אחר כך בסעיף המהותי סמכות לרשות לקבוע תנאים בהקשר הזה של פרסום תשואה. "(11) בסעיף 124(א)(18), במקום "סעיף 129ג" יבוא "סעיפים 129ג ו-129ג1";" סעיף 124 הוא סעיף העונשין, שקובע שההוראות של הרשות הן אינן פליליות, ולכן מבוקש להרחיב אותו כך שהוא יחיל גם את ההוראות הנוספות, כשאנחנו מבקשים להקנות סמכות לרשות במסגרת ההצעה הזאת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שמה תהיה המשמעות האופרטיבית של זה? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> שלא ניתן בעצם להטיל עליהם אכיפה שהיא פלילית אלא עיצום כספי בלבד. "(12) אחרי סעיף 129ג יבוא: ""קרן השקעות פרטיות בנאמנות 129ג1. (א) על אף האמור בסעיפים 26, 42(ג) ו-(ה), 43(ב), 46(ב), (ד) ו-(ה), 50(ב), 52, 54(ב), 54א, 56(א1), (ב) ו-(ז), 57(א), (ב) ו-(ג), 59, 62(ב), 63, 64(א) ו-(ג), 65(א) ו-(ב), 72(א), 73(ג)(3) ו-(ג1), 82 (א)(7) ו־109(ה), לעניין קרן השקעות פרטיות בנאמנות יחולו הוראות הסעיפים האמורים בשינויים כמפורט להלן:" << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לפני שאת ממשיכה, מאיה, קודם כול תסבירי. בעצם זה סעיף הליבה של האירוע כאן, אז גם תסבירי. אני מודה שהמנגנון הזה נקבע גם בהצעת חוק שוק הכסף ואני לא בטוחה שהוא מנגנון מוצלח. מצד אחד, הוא כן בעצם משקף את כל הסעיפים הרלוונטיים לעניין קרן השקעות פרטיות בנאמנות. מצד שני, הוא לא מופיע בעצם ביחס לכל אחד מהסעיפים בנושאים הרלוונטיים ואנחנו עוד נחשוב על המודל הזה, אבל תסבירי ככה את הרקע. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> בהחלט, זהו סעיף הליבה, הוא מרכז בעצם הסמכות שעוסקות בניהול ובתפעול של הקרן. כמו שהסברתי קודם, הקרנות שאנחנו מציעים להקים פה, קרנות אלטרנטיביות, נשענות על האדנים של קרן נאמנות ולכן כל ההיבטים של ממשל תאגידי, של עיסוק בחובות מנהל הקרן, הם שרירים וקיימים ואנחנו מתבססים עליהם ובהם אנחנו כמובן לא נוגעים. אנחנו רק מבקשים לגעת בסעיפים שנועדו לעסוק בהיבטים הניהוליים והתפעוליים. ברשותכם, אני אמשיך בקריאה ואסביר על כל סעיף כאשר נגיע אליו. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> רק אציין באופן כללי שבאמת מעצם זה שזה סעיף הליבה ומעצם זה שמאצילים אותו באופן מלא לרשות ללא סייגים, זה מקרה קלסי, אדוני היו"ר וגברתי היועצת המשפטית, בעצם למשהו שאמור היה להיות מותקן בתקנות ועובר לרשות באופן כללי ולכן לא יעבור בחדר הזה להבא. << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> אנחנו מצטרפים להערה הזאת, מבנק ישראל. אנחנו חושבים שיש פה פוטנציאל לדברים שהם צריכים לעבור את הוועדה או את העין הציבורית הרחבה. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> אני חושב שגם הנבטים צריכים לעבור לפה... << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תסבירו לי בבקשה. מה בדיוק ההתנגדות, גברתי? << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> אני אומר באופן כללי. תקנות שמסדירות היבטי ממשל תאגידי, היבטי פעילות של גוף מפוקח, דרך המלך הרגילה אלה דברים שעוברים בחדר הזה והציבור יוכל לומר את דברו. אין התנגדות עקרונית, לא לרעיון של ההסדרה הזו ולא לרעיון שבאמת הכלי הוא כלי חשוב וחשוב לקדם אותו, והוא נקלע לאיזשהו דד-לוק מבחינת התוקף שפג, זו לא התנגדות עקרונית. אני מדברת יותר בהיבט של הפרקטיקה הנוהגת, והיא למה אי אפשר לומר: אם אנחנו כבר היום מתקינים תקנות אז נסדיר את זה בעוד שלושה, ארבעה, חמישה סעיפים ונאשר את זה פה? הרי אנחנו לא תוקעים את הקידום של הדבר הזה, אבל זה משהו שבאופן רגיל עובר את החדר הזה, החדר הזה מעורב באיך המנגנונים האלה מגובשים ונראים ולא מאצילים בפוש דאון לרשות ניירות ערך סמכות במלואה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק נאמר שזה באמת לא מה שנעשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל התקנות לא עוברות לפה? << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> זאת הנחיה. זאת לא רגולציה שתגיע לפה בחזרה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> התיאור הוא מאוד לא מדויק, אולי נדייק את הדברים. לא מעבירים את כל הסמכות בפול לרשות ניירות ערך, דבר כזה גם אנחנו לא היינו רוצים וזו לחלוטין לא ההצעה. קודם כול, המסגרת נשארת מסגרת של חקיקה ראשית, גם היום אנחנו באים ומתקנים חקיקה ראשית. יש לנו את חוק הקרנות, החוק שמסדיר את כל הפעילות של מנהל הקרן ושל קרנות הנאמנות. מתחת לזה בהיררכיה החקיקתית יש לנו תקנות, ועדיין, אנחנו לא מעבירים את כל סמכויות השר בנושאים האלה לסמכות רשות ניירות ערך. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> מה נשאר אצל השר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה שר זה? שר האוצר? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> שר האוצר, אכן. מתחת בהיררכיה החקיקתית יש לנו את הכללים וההוראות שהסברנו קודם, ומאיה, אפשר לחזור על זה. עשינו על זה חריש עמוק ביחד עם משרד המשפטים. כאן בוועדה, כשהבאנו את התיקון של שוק הכסף, זה היה נושא מרכזי בדיונים של הוועדה, מה עובר לסמכות הרשות ומה לא עובר לסמכות הרשות. אני אזכיר עוד פעם שגם כשיש דברים שהם בסמכות הרשות, אנחנו לא איזה חופשיים בחלל ועושים מה שאנחנו רוצים. גם לפעילות של רשות מינהלית יש את המסגרת שבה היא יכולה לפעול ואת הביקורת שאפשר להפעיל על גוף שכזה. אני חושבת שלהגיד כל הסמכות עוברת זה קצת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה לא עובר ביחס לדברים אחרים? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני רוצה להגיד מה כן עובר. מה שכן עובר בעיקר זה הוראות מאוד מקצועיות וטכניות. ההוכחה היא שהאיגוד המקצועי שמנהל את הקרנות האלה לא מתנגד להעברת הסמכויות האלה כי במקרים מאוד מקצועיים שיורדים ממש לניהול של הקרן, צריך את הגמישות הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תני לי דוגמה מה זה אומר. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> אלה סעיפים של איך לנהל קרן. אנחנו פה פותחים אפשרות לנהל סוגים שונים של קרנות, אנחנו צריכים את הסמכות בשביל אחר כך לבוא ביחד עם השוק. למשל, ימי מחיר, מתי מחשבים? באיזה יום כן? באיזה יום לא? איך יעבור הכסף, באמצעות הנאמן או לא? חשיפה פר נכס אחד ספציפי בתוך קרן. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> זה תקנות שלמות בתחומים מקבילים, אלה תקנות שלמות שמתקינים אותן. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> זה ממש רמה דקדקנית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. << אורח >> יראת דומנוביץ' פומסון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני אשמח גם להתייחס. עורך דין יראת דומנוביץ' פומסון, משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. הנושאים האלה של Rule-making ומה מוסדר אצל מי וכו' עוברים גם אותנו. כמו שאורית הזכירה קודם, על החוק הזה נעשתה עבודה מאוד מסודרת גם אצלנו, מחלקת נוסח, ובגדול, יש מחשבה ותזה שעומדת מאחורי הדברים. ככלל, כשמדובר בהוראות שהן הוראות מאוד מקצועיות שיורדות לפרטים הטכניים של הדברים, שמכוונות לקבוצה של גופים שהם גופים מפוקחים – לא חלילה לכלל הציבור, לא עם איזושהי השלכה צרכנית רחבה – אלו הוראות שנקבעות, שוב כמו שאורית הסבירה, באיזשהו מדרג. יש מדרג של תקנות שמגיעות לפה והוראות שנקבעות בכללים ואחרי זה בהוראות, כשההבדל בין כללים להוראות זה שאלת הפרסום שלהם. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> היבטי ממשל תאגידי זה בעינייך היבטים טכניים? אני לא יודעת, כשאנחנו יושבות פה ומתווכחות במקומות אחרים, אנחנו מכלות פה ימים של דיונים על ההיבטים האלה. << אורח >> יראת דומנוביץ פומסון: << אורח >> אני אשלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל היא אומרת משהו וכדאי לשמוע מה שהיא אומרת, גם אם לא מסכימים עם זה, וצריך לקבל תשובות, זה בסדר גמור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> יראת דומנוביץ פומסון: << אורח >> רק חשוב לציין שהנושא של Rule-making Power והשאלה של הסמכות לתת לרגולטורים לקבוע דברים טכניים, מקצועיים, אנחנו לא מדברים פה על הוראות שיש בהן מדיניות. מדיניות, נכון תמיד שתגיע לשולחן, לחדר הזה, לבית הזה. אנחנו מדברים על דברים מאוד מקצועיים וטכניים, הרבה פעמים גם צריך לשנות אותם בקבועי זמן מאוד מאוד קצרים. אלה דברים שהם לא רק בישראל, זה איזשהו מנגנון שאנחנו מכירים אותו ממקומות נוספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הביקורת שיש לוועדת הכספים על התקנות הללו לפי הנוסח שמוצע פה? << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> זה לא מגיע לכאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שזה לא מגיע אני מבין. הרבה דברים לא מגיעים, אבל נניח שאנחנו רוצים להביא, מה הפרוצדורה? << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> אין פרוצדורה, זה שלהם. אם אני רוצה לתקוף, אני תוקפת משפטית – אני, בתור פרט, זה אכיפה פרטית מה שנקרא. זאת אומרת, מפה זה יוצא, היכולת שלי לומר על זה משהו לפני או במהלך הגיבוש של זה איננה, ואז בדיעבד אני יכולה ללכת לבית משפט כאכיפה פרטית, וזהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא בית משפט. אני לא מדבר על בית משפט. בבקשה. << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> בהמשך לדברים שנאמרו על ידי משרד המשפטים ועל ידי רשות ניירות ערך, גם אנחנו מתנגדים כאיגוד קרנות נאמנות, והתנגדנו לנטילת כוח מיותר של רשות ניירות ערך שלא עובר דרך ועדת הכספים, אבל יש נושאים מאוד מסוימים וזה אחד הנושאים הכי בולטים בו, והיה בעבר גם בנושא קרנות צה"ל, שלא ניתן אפילו לכתוב את זה בתקנות, את איך הקרן הזאת מתנהלת. אלה נושאים מאוד מאוד מקצועיים, לא ניתן להעביר את זה בחקיקה, בטח שאי אפשר גם לחכות לתהליכי חקיקה מאוד ארוכים כשהמוצר הזה נמצא באוויר, אבל אנחנו מסונכרנים עם רשות ניירות ערך בנושא הזה ואין לנו שום טענה, והתנגדנו בעבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, אתה מסכים לזה. << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> כן, והתנגדנו בעבר להעברת חוק כללי שאיפשר לרשות בעצם לקחת את הסמכויות לידיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אני לוקח את הדיון של אתמול, שזה אומנם חומר קצת אחר, אבל גם כן, סמכות של שר לקבוע צו שמשנה או מפחית לצורך העניין את נטל המס, או מכפיל את תקרת הפטור, גם כן, זה משהו שהוא יכול לעשות ובכל זאת יש אפשרות, זה בסמכותו. יש כאלה שיבואו ויגידו שזה טכני, אני לא יודע אולי, אבל יש פה בכל זאת לחברי הכנסת אפשרות לקרוא לדבר הזה וגם להביא את זה לאיזשהו הליך של דיון שכן יאפשר פה איזושהי עבודה. לכן אני תוהה אם לא כדאי, לא אומר עכשיו להכניס את הכול לתהליך חקיקה, אבל כן להוסיף איזשהו סעיף או משהו שבא ואומר שאם חבר כנסת או אם ועדת הכספים רוצה, היא יכולה, או הדבר הזה יגיע לוועדת הכספים לצורך העניין, וועדת הכספים – אולי לא חובת דיון, אבל תהיה לה אפשרות לדון. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> אפשר להניח את זה על שולחן הוועדה, לקצוב זמנים ואז אם למישהו יש משהו להגיב, הוא יגיב. מנגנונים שנקבעו בעבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כול צריך גם להסתכל, ההערה שעלתה מהרשות, שאומרת שיש דברים שהם בסד זמן מאוד קצר ולפעמים יכול להיות הנזק יותר מאשר תועלת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדברים האלה זה לא לוקח זמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. יש דברים, ויש דברים שלאו דווקא. כשאתה מביא תקנות לפה אנחנו יודעים אבל יש דברים שיש להם זמן מסוים שאתה עלול להפסיד אותו, והיו בעבר דברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם עכשיו שלושה-ארבעה חודשים הם הולכים לנסח את זה או כמה זמן שזה ייקח להם, אז עוד 30 יום שזה ישב פה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז חלק מהתקנות ודאי מגיעות. היא אומרת שרוצים להרחיב את זה יותר. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> אפשר רק משפט? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני באמת רוצה לשמוע את הדעה של בנק ישראל כי אני מבין שיש פה משהו שאולי חזרתם בכם, אז אולי כדאי שתגידו פה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> הלכה, רבי בילדותו ובזקנותו, אז אנחנו עם רבי בילדותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דברי תורה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> למשל, אחד הסעיפים, אני מקריא את המקור: מנהל קרן לא ייקח אשראי בעד קרן שבניהולו. זה למשל סעיף שרוצים להפקיע את הסמכות משר האוצר, להעביר אותה למקום אחר. זה משהו שהוא סופר יציבותי, רבותיי. קרן שיכולה לקחת אשראי כדי לממן את הפעילות שלה זה יציבותי למשל. עוד הערה בשולי – לא בשולי הדברים בכלל, אבל נאמר – הדירקטיבה האירופאית מכילה את כל הדברים האלה. הינה, זה העובי שלה, מדובר בכמות אדירה של פרטים. זה מה שהם עושים, מה שטוב לאירופה, כל אחד ייקח את זה לאן שהוא רוצה. אבל כאן אנחנו מדברים על חוק שהוא הרבה יותר מצומצם. הוא לא סתם במקומות אחרים, הוא מופיע כזה רחב וכזה מכיל ומתייחס לכל הפרטים האלה. רבותיי, יציבות פיננסית זה לא משהו של מה בכך. משבר 2008 נולד בגלל התעלמות מכל מיני תמרורי אזהרה, שאני מניח שמישהו אולי כמוני ישב באיזשהו מקום והעיר את ההערות האלה. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אולי יש איזה פתרון ביניים שמצד אחד לא יתקע את הליך החקיקה הזה ומצד שני כן יאפשר איזושהי בקרה של ועדת כספים, וזה שדברים כאלה שיוצאים מבית רשות ניירות ערך יונחו על שולחן ועדת הכספים למשך זמן מוגבל – נגיד, לא יודעת, של 45 יום – יאפשרו תגובת ציבור, מסלול ירוק כזה, וככל שלא תהיה תגובת ציבור הדבר הזה ייראה כמוסכם על הוועדה, על הציבור, וככל שמישהו יעצור את זה יתפתח פה איזשהו דיון. אלה מנגנונים שכוננו בעבר, אלה מנגנונים של איזושהי פשרה בין לשמוע את דעת הציבור, לאפשר לוועדת כספים מוניטורינג ולא לתקוע תהליכים שהשוק ככל הנראה גם מסכים איתם וגם רוצה שיקודמו. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני יכול להתייחס? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד למה אתם מתנגדים שזה יגיע לכאן, ספי. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> הניסיון שלנו מלמד שיש דברים שטוב וחשוב מאוד שיבואו לפיקוח ועדת כספים. ככל שנמצאים בעולמות היותר טכניים, יותר מקצועיים, נדרשים בהם שני דברים – גם גמישות ויכולת שינוי וגם הרבה הרבה מאוד מקצועיות וזה לוקח המון זמן להגיע לוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ספי, כמה זמן לוקח לכם עכשיו לנסח את התקנות האלה? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> הינה אני נותן לך דוגמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עזוב את החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החוק עצמו, לוקח שנתיים בינתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה זמן לוקח לכם עכשיו להכין את התקנות האלה? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> ארבעה-חמישה חודשים, נניח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי, אז אם ארבעה-חמישה חודשים, וזה ישכב פה עוד 30 יום, זה דרמטי? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אדוני, זה לא מה שקורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> לפני הפתרון, אני רוצה לדבר על מה הבעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה ישכב פה עוד 30 יום. במידה ומישהו מחברי ועדת הכספים יחשוב שנכון וראוי לקיים דיון על זה, נקיים דיון, וסביר להניח, אם זה באמת כזה נושא שהוא ברבדים הסופר טכניים ואין לו משמעות גדולה מזה, אז אף אחד לא יחשוב על זה וזה יעבור הלאה. למה למנוע? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> תן לנו, אנחנו נשקול. אם ההצעה של היו"ר היא להגיד זה עובר באופן רחב, הוראות של הרשות - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, זה לא מה ש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש, היה להם שנתיים להכין תקנות והם לא הכינו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש פה איזושהי חלוקה, דיפרנציאציה. יש עניינים שיצטרכו להגיע לאישור ועדת כספים, יש עניינים שיוכלו אולי לשבת במנגנון כזה או אחר ויידרש בהם עיון, זה משהו שבעצם קיים היום גם כן בהוראות שונות. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אנחנו מסכימים לשקול כל רעיון, אבל בסופו של דבר מבחינתנו מה שחשוב, שזה יוכל ללכת מהר, מקצועי ורציני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני אומר לך, הרוב המוחלט של חברי ועדת הכספים לא ימצאו עניין לרדת לרבדים הטכניים של הדברים הללו. כמו שאתה רואה מהנוכחות המאוד מסיבית של חברי הוועדה בדיון הזה, זה לא מה שהכי מעניין, אבל, אבל, כן צריך שיהיה מנגנון – ואת זה אני ראיתי, סליחה, ומאוד מאוד ברור לי אחרי אתמול – שיש איזושהי החלטה של הרשות שהיא כן משפיעה ברמה כזו או אחרת, או החלטה של השר שלא נראית ברמה כזו או אחרת, שכן תהיה לוועדה הזו את הסמכות שלשמה היא קמה, שזה פיקוח ובקרה. << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> אני מזכירה שרשות ההסדרה, אחרי דיונים מאוד ארוכים שהיו לנו בחוק הסדרת – כבר לא זוכרת את השם המלא – של חוק עקרונות ההסדרה, לא יכולה לפקח, זאת אומרת אין לה סמכויות אכיפה כלפי רגולטורים פיננסיים, ובכללם רשות ניירות ערך, זאת אומרת שבסופו של דבר זה רק השוק מפקח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לנו שתי דקות. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אני יכול להגיד משהו אחד, אדוני היושב-ראש? בקשה שייקבע דיון נוסף כמה שיותר מהר כדי שהחוק יתקדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תדאג, ייקבע. לכן אני מבקש שאתם עד הפעם הבאה תחשבו ותשוחחו ביניכם, כמה שיותר ביניכם יותר טוב, ותגיעו אולי עם איזושהי הבנה שמקובלת על כולם איך אנחנו מייצרים כזה מנגנון שכן מאפשר את הבקרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמת שיסיימו עם זה מהר כי שנתיים, יש לנו עוד מה לעשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אנחנו נתכנס שוב בשבוע הבא לדיון המשך, אנחנו נשלח הודעה. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>