פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 39 מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל יום חמישי, י"ט בטבת התשפ"ו (08 בינואר 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> טיפול רפואי בפצועי צה"ל נפגעי ראש- דיון המשך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלעזר שטרן – היו"ר מוזמנים: ורד קידר – רמ"ד תיאום וקשר רפואי, משרד הביטחון ד"ר טל כרמי – הממונה על ועדות רפואיות עליונות, משרד הביטחון מירב קורט זיגדון – ראש יחידת ועדות רפואיות, משרד הביטחון ד"ר נחשון קנולר – ממונה על ועדות רפואיות עליונות, משרד הביטחון רס"ן אהרון קרוב – רמ"ד השמה ותעסוקה, משרד הביטחון רפי כהן צמח – ממלא מקום יו"ר, ארגון נכי צה"ל שרה טייב – חברה בארגון לתת בראש סמדר אוקמפו – מייסדת קהילת לתת בראש סימונה בן ארצי – חברה בארגון לתת בראש לילן וינר רג'יניאנו – אמא ללוחם פצוע יעל גויסקי – עו"ד, מלווה את המשפחות ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> טיפול רפואי בפצועי צה"ל נפגעי ראש- דיון המשך << נושא >> << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בוקר טוב לכולם. הדיון יהיה דיון של שעה, נשתדל לקבוע דיון המשך בקרוב. זה דיון שנדחה בגלל חוק הגיוס, השתמטות, ואז הוא נקבע להיום זמן סביר, אבל גם זה נדרס. ב-11:30 אנחנו נכנסים ללו"ז של דיונים על ההשתמטות, עד אמצע הלילה ככל הנראה, למרות זאת, החלטנו לקיים את הדיון הזה שעה. אני מבין שליאת לא בארץ כרגע. לא מצאנו לנכון לדחות את זה. נשמח לשמוע את סטטוס הדברים. אתן מכירות את המצגת? << דובר >> מירב קורט זיגדון: << דובר >> אנחנו מציגים לכם את זה פה לראשונה. אנחנו נשמח לשתף ושהמשפחות יראו את התהליך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני ראיתי ועברתי ואני חושב שהמצגת מציגה את התמונה. אני לא חושב שהיא תספק לגמרי, אבל בשביל זה התכנסנו פה. יש התקדמות ביחס למה שהיה קודם. אנחנו רוצים לשמוע ממקורות ראשונים. << דובר >> מירב קורט זיגדון: << דובר >> בוקר טוב אדוני יושב הראש, שמי מירב קורט זיגדון ואני ראש היחידה לניהול הוועדות הרפואיות. אנחנו יודעים ומבינים עד כמה הפגיעה של פצועים בחבלות ראש היא מורכבת ומשפיעה גם ברמה הקוגניטיבית, גם ברמה ההתנהגותית וברור לנו עד כמה חשוב לכם תהליך השיקום. אנחנו נמצאים כאן היום מטעם יחידות הוועדות הרפואיות, כי ברור לנו שוועדה רפואית היא חלק מהותי וקריטי בתהליך השיקום של הפצועים. כשהתחלנו את השיח וההבנה שצריך להתמקד ולהסתכל על סעיף 29, של חבלות הראש, היה חשוב לנו שזה יהיה תהליך שיהיה מאוד משמעותי ומקצועי ולכן, החלטנו להקים צוות של רופאים מהשורה הראשונה. פנינו לאיגודים המקצועיים וביקשנו מהם שהם יגידו מי הם רוצים שיהיה בצוות הזה. פנינו לאיגוד הרופאים הנוירו-כירורגים ואיגוד של רופאי השיקום, לשמחתנו, מי שיושב בצוות אלה שני יושבי הראש של האיגודים. תבינו עד כמה זה תהליך חשוב. אחת המטרות שלנו הייתה שהצוות, בסופו של דבר, יוכל לעגן את סעיף 29 כסעיף שיבדוק וייתן מדדים – אובייקטיבים, ברורים, חדים, מאורגנים. כך שכשיגיעו לוועדה רפואית והנתונים יעמדו בפני הוועדה, הם יהיו הנתונים הכי מקצועיים, שיאפשרו לרופאים לקבוע את דרגת הנכות בצורה הנכונה, המדויקת והראויה שתסייע לפצועים להמשיך את תהליך השיקום. אנחנו רוצים לשתף אתכם ולהראות לכם את העבודה שבוצעה בצוות. יש פה מצגת לא ארוכה ואני אעביר את השרביט לד"ר טל כרמי. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> שלום לכולם, הצוות שלנו הורכב משישה רופאים, ראש איגוד הנוירו-כירורגיה וראש איגוד השיקום, פרופסור טל רוזנטל שהוא מומחה בנוירו-כירורגיה ומנהל טיפול נמרץ נוירו-כירורגי בהדסה עין כרם וד"ר אסנת גרנות שהיא מנהלת מחלקת שיקום חבלות מוח בבית לווינשטיין. אני, שממונה על ועדות מחוזיות, אני רופאת משפחה בהתמחות שלי וד"ר קנולר שהוא ממנה ועדות עליונות והוא נוירו-כירורג בהתמחות שלו. (הצגת מצגת) אנחנו התחלנו את העבודה באוגוסט. קודם כל, הסתכלנו על ההצעה מהמשפחות, שהתקבלה בפגישה לפני שהתחלנו את עבודת הצוות וראינו מה הכיוונים שאתם רוצים ללכת אליהם ומה חשוב לכם. הייתה בקשה לשנות את 29(11) שמתייחס לפגיעה המוחית, לאנצפלופתיה. הבקשה הייתה גם להעלות את אחוזי הנכות לכל דרגת נכות של קל, בינוני, קשה ומעלה וגם פירוט של מה אומרת כל דרגת פגיעה. להגיד מה זה קל, בינוני, אי יכולת קוגניטיבית. הייתה בקשה להוסיף סעיף של אי יכולת לתקשר שתהיה 100 פלוס תוך התקנה. הייתה בקשה להוסיף הערה לסעיף, שחישוב הנכות יהיה מצטבר ולא משוקלל, עבור פצועי חרבות ברזל. לגבי סעיף הנכות המיוחדת לחבלת ראש, הייתה בקשה להוסיף כי מי שנכותו הנוירולוגית או הקוגניטיבית בחישוב המצטבר תעלה על 100%, ייכנס לתקנה. בנוסף, הייתה בקשה לביטול הזמניות של הוועדות בשנתיים הראשונות ודרישה שבהרכב הוועדה יישבו גם נוירולוגים, גם נוירו-פסיכולוגים וגם מומחים לפציעות ראש והדף. הייתה דרישה כי הוועדה תתכנס בתוך 3 חודשים מיום הפציעה ובמקרה שפצוע ראש הוא מחוסר הכרה או סובל מפגיעה קוגניטיבית קשה, שתינתן דרגת נכות מיוחדת, בגובה 100 פלוס, מיום הפציעה למשך שנה וכעבור שנה, תתקיים ועדה נוספת שתאריך את אותה הנכות בשנה, או תקבע נכות צמיתה. אם נקבעת נכות זמנית, נכות צמיתה תיקבע על ידי הוועדה כעבור שנתיים מיום הפציעה. בקשה נוספת הייתה כי במקרה של נכות זמנית, בשנתיים הראשונות, יש לתת את כל התקבולים וההטבות בגין האחוזים שנקבעו לשנתיים הראשונות, לרבות הזכויות של הנכות המיוחדת. זו בקשת המשפחות שעמדה בפנינו. אנחנו קיבלנו כתב מינוי במסגרתו נתבקשנו לבחון גם את הסעיף הקיים היום בספר התקנות, גם את התקנות של ביטוח לאומי שעודכנו ב-2018 ולגבש המלצה לעדכן את התקנה. גם על סמך המידע הרפואי הקיים היום וגם לגבי הפגיעה התפקודית שקיימת בקרב האוכלוסייה של פצועי הראש, בהתאם לחומר הפציעה. לבחון את זמניות הנכות ומתי הנכות הופכת לצמיתה. לצורך גיבוש ההמלצות, אנחנו נפגשנו עם משפחות, עם פצועים, עם עורכי דין ועם ד"ר זילבר שהוא גם נוירוכירורג. עשינו מפגש גם עם רופאי הוועדות המחוזיות, העליונות, מבתי החולים, כדי לקבל מושג מטעם הרופאים שעוסקים בזה ביום-יום. רופאים שהם נוירוכירורגים, נוירולוגים ורופאי שיקום. על סמך זה, ישבנו וניסינו לחשוב על הדרך הכי נכונה מקצועית ורפואית לעשות תקנה חדשה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> וכמובן שהבקשות של המשפחות היו חלק. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> בוודאי. << דובר >> מירב קורט זיגדון: << דובר >> בוודאי. זה עמד לנגד עינינו. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> היה לנו מפגש התנעה של הצוות עצמו, עברנו על התקנות הקיימות, על תקנות ביטוח לאומי, על הצעת המשפחות, על ההצעה של משרד הביטחון כפתרון. התחלנו לערוך תהליך חשיבה של מה אנחנו מחפשים ורוצים. בהמשך, נפגשנו עם רופאי הוועדות, נפגשנו עם המשפחות והפצועים. באחת הפגישות צירפנו גם רופאה נוירולוגית שהיא ראש מחלקת אגף שיקום, חשבנו שחשוב להכניס אותה להליך. הכנסנו גם מומחה של פה ולסת, כדי לדון בעניי שעלה מטעם המשפחות של השחתת פנים מאוד קשה. נפגשנו עם עו"ד שהוא גם נוירו-כירורג וליווה את המשפחות. בהמשך, קיימנו מפגש בו גיבשנו את ההמלצות שלנו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> עוה"ד הזה היה פה כמה פעמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמור להיות בזום. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> ההמלצות שאליהן הגענו הן – שהוועדה ראשונה תתבצע שלושה חודשים ממועד הפציעה, או שבוע לפני השחרור מהאשפוז, המאוחר במיניהם. הוועדה הזו תקבע נכות זמנית, כיוון שהיא מוקדמת. הרכב הוועדה יכלול רופא שיקום, נוירולוג או נוירו-כירורג ובמקרים מאוד קלים, מספיק רופא שיקום. ככלל, אין חובה לקיים את הוועדה וניתן לקבוע הערכת נכות על סמך מסמכים. זאת, לצורך קבלת מקדמות. במידה ופצוע ידרוש לעמוד בפני ועדה רפואית, אנחנו נאפשר ונקיים את הוועדה. הוועדה השנייה, שהיא העיקרית מבחינתנו, היא הוועדה להערכת הנכות הצמיתה שתתקיים, לפחות שנה וחצי מהפציעה. בהרכב יישב רופא שיקום שעוסק בתחום חבלות מוח, רופא נוירולוג ורופא נוירו-כירורג. הוועדה תתבסס על הערכה תפקודית מלאה, שתתקיים על ידי צוות רב מקצועי ותעמוד בפני הוועדה. הצוות יכלול – רופא שיקום שיתכלל את ההערכה, גורמי מקצוע שיכללו פסיכיאטר, פסיכולוג, אחות, עובדת סוציאלית, מרפאה בעיסוק, קלינאי תקשורת ופיזיותרפיסט, שייתנו לנו את כל ההיבטים של התפקוד של הפצוע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רופא שיקום זה לא צוואר בקבוק? יש מספיק בשביל הדברים האלה? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> צוואר הבקבוק שלנו הוא יותר בנוירולוגים, אבל רופאי שיקום יש לנו. << דובר >> מירב קורט זיגדון: << דובר >> רופאי שיקום יש לנו בוועדות הרפואיות. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> מה עם נוירו-פסיכולוג? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> כל הצוות הפרא-רפואי, נותן את ההערכה הרב מקצועית, בצוות הזה יהיה גם נוירו-פסיכולוג כמובן. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> הצוות הזה, זה צוות מטעם הוועדות? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> זה לא מטעם הוועדות. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> הוועדה תקבל את הדו"חות. << דובר >> מירב קורט זיגדון: << דובר >> זה מה שיעמוד בפני רופאי הוועדה. זה מה שהיה חשוב לנו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מי שמרכז הכול זה רופא השיקום, כדי שזה יגיע לוועדה. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> אנחנו נסביר איך זה יתקיים. יהיו מרכזים שיעשו הערכה מסודרת. מבחינת עדכון ספר התקנות, אחרי שבחנו את התקנה של ביטוח לאומי ואת התקנה שלנו, החלטנו שאנחנו מחליפים את תקנה 29(11)(א) ו-(ב) שעוסקת באנצפלופתיה בתקנה חדשה. לגבי התקנה המיוחדת, 100 פלוס – טרם הסתיימה עבודת הצוות על זה. החלטנו שאנחנו ממליצים להוסיף לתקנה 34 בספר התקנות, שמתייחס לתגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית, סעיף קטן (ו) שיתייחס לאובדן זהות על רקע השחתת פנים בלתי הפיכה, שמשנה את הפנים בצורה שלא ניתן לזהות את האדם כלל. על זה, המטופל יקבל נכות של 100%. אם הוא יקבל את הסעיף הזה, הוא לא יקבל במקביל גם 50% נכות על צלקות פנים. אני אסביר איך בנינו את התקנה החדשה. אנחנו נתחיל מציון שיתבסס על הערכה שנקראת Glasgow Outcome Scale-Extended שהיא נותנת הגדרת נכות בסיסית. זו הערכה שהיא יחסית אובייקטיבית. היא נותנת הערכה אובייקטיבית למצב הפצוע, זו הערכה תפקודית עם ציון בסיסי. עליו אנחנו נתבסס. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איפה היא בשימוש עד היום? << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> שימוש רחב ביותר, לא רק זה, זה גם סטנדרט הזהב לכל מחקר קליני בחבלות ראש. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> בשיקום לא ראינו את זה בכלל. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> יש להם. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אבל לא משתמשים בזה. בכלל. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> הם מכירים את זה היטב. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> זה אומר שכל מה שקשור לשיקום, יצטרך לדבר את השפה הזאת. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> הם ידברו את זה. אנחנו נסביר מה הסיפור של הצוות הרב מקצועי, כי זה לא יהיה במקומות מפוזרים. נדבר על זה. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> כיוון שקביעת דרגת התפקוד היא קשה בפגיעה מוחית דיפוזית, אמרנו כי נחליף את הסעיף הקיים בסעיף חדש, שיגדיר את רמת התפקוד לכלל מאפייני הפגיעה. אנחנו נקבל ציון אחוז נכות על תפקוד מוטורי, על תפקוד קוגניטיבי, על תפקוד שפתי ועל תפקוד התנהגותי והאחוז הסופי שיקבע לא יפחת מהחמור מבניהם. אנחנו העלינו קצת את אחוזי הנכות בכל סעיף, מ-20 עד 60. זה לא 100 פלוס, זו התקנה הרגילה. << דובר >> מירב קורט זיגדון: << דובר >> זה 29. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> 100 פלוס זו תקנה אחרת, של נכות מיוחדת. זה משהו אחר. << דובר >> מירב קורט זיגדון: << דובר >> אנחנו מתייחסים לסעיף 29 עכשיו. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> מה המשמעות של האחוז הסופי הכולל שייקבע, לא יפחת מהחמור מבניהם? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> זה אומר שאם מישהו קיבל 100 על קוגניטיבי ו-20 על כל השאר, הוא יהיה 100. כשאנחנו מסתכלים על הציון הבסיסי שהוא יקבל, יש לוועדה שיקול דעת להעלות או להוריד רמה אחת מהציון הבסיסי. אם הציון הבסיסי היה 50 אבל אחר כך, כשעושים את ההערכה של – הקוגניטיבי, מוטורי, שפתי והתנהגותי והציון הכולל יהיה 100, בסמכות הוועדה לעלות דרגה מעל. במקרה הזה, הציון יהיה 75. זה נותן גמישות לוועדה להתייחס גם להערכה שהיא מקבלת וגם לציון הבסיסי הראשוני. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> טל, אני מנסה להבין, למה לא כמו פגיעות גפיים למשל? כי פגיעת ראש מכילה כמה רבדים. אם נפגעת ביד והיד השנייה גם נפגעת, ברור שקשה לתפקד כששתי הידיים פגועות, אז עושים נכות מצטברת. לעומת זאת, בראש, שגם הקוגניטיבי לא עובד וגם הפיזי וגם הנפשי, למה אתם לא עושים צוברת? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> כי הייתה הסכמה בין כולנו - - - << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> למה? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> כיוון שאת לא יכולה לעשות נכות צוברת לחלק מהנכויות ולא לעשות לכולם. זה לשנות את שיטת החישוב של כל הנכויות של כל אחד. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אבל זה מה שצריך. זה קיים באורתופדי. אני מנסה להבין למה. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> באורתופדי זה קיים רק לגבי ידיים ורגליים, שיד אחת לא יכולה לנוע בלי השנייה. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אבל אם יש פגיעה קוגניטיבית והפיזי והדיבור לא עובדים ויש בעיה בנפשי – אין ספק שזה סך האדם. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> אני אתן לך דוגמה. בדיוק קיבלנו את התוצאות של האבחון הנוירו-קוגניטיבי של אורי והסתבר שחלק מהעיכוב שלו ביכולת לעבד מידע, בכלל נובע מזה שעין אחת לא מתפקדת. זאת אומרת, זה שעין אחת לא רואה, גורם לו לעיכוב קוגניטיבי בתפקוד היום יומי. אם עין אחת לא עובדת, זה אומר בהכרח שהעין השנייה גם מושפעת, מבלי לדבר על הפגיעה לאורך זמן. אני מדברת על השפעה קוגניטיבית מעצם זה שהעין פגועה, למה זה לא אותו דבר כמו ידיים במקרה הזה? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> גם היום אין חישוב מצטבר לפגיעות בעיניים. לא מתייחסים אותו דבר לכל האיברים הזוגיים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> השאלה למה? האמירה שעד היום זה מקובל ככה – היא לא רלוונטית. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> היא רלוונטית, כי זו שיטת החישוב לכל הפצועים בכל התחומים. אתה לא יכול לשנות את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הדיון הזה לא רלוונטי אם זה עד היום ככה. אנחנו התכנסנו כאן כדי לחשוב, זו לא פעם ראשונה, כדי לנסות לחשוב על משהו שלא חשבו עליו הרבה זמן. אמירה שככה זה מקובל, או שנצטרך לשנות את הכול, היא לא מעניינת. לזה התכנסנו. על מה שמקובל, אנחנו לא צריכים להתכנס. אנחנו התכנסנו כדי לשים בצד את מה שמקובל, לחשוב מה נכון, לבחון את מה שמקובל ולראות מה צריך לשנות ממה שמקובל. אנחנו יודעים איך טיפלו בפצועי ראש עד עכשיו, על זה היה קונצנזוס. אני לא באתי מראש כדי שנקבל במאה אחוז את מה שארגון לתת בראש רוצה לקבל. השבוע הייתי בתל השומר, יש הרבה הורים עם דרישות נכונות והם נאבקים בכל מקום. בזכותן הצטבר פה משהו, שאנחנו יכולים לשים את הטבלה מה מקובל, מה נכון, מה בקשת האימהות ומה הפשרה. אני חושב שאנחנו כמערכת צריכים לנצל את זה ולכן, אני חושב שהתשובה שככה מקובל, תשכחו ממנה. על זה התכנסנו. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> מטרת הצוות הרב מקצועי הזה, היא לתת הערכה כוללת, אם הם יחשבו שהרכיבים ביחד נותן עשר ולא שמונה, הם כותבים את זה. שתיים, מה שאת אומרת לגבי הנושא הקומולטיבי, בא לידי ביטוי ב-Extended GOSE, שהוא יותר גס אמנם ולכן, השארנו את המשחק גם לוועדה. יכול להיות שהוועדה תראה מישהו, תגיד הוא הולך, הוא מדבר, הוא עושה מטפלות, יש לו פיגור קטן, תיתן לו הערכה מסוימת. הוא יגיע, יסתכלו, יגידו האיש הזה מלכתחילה הוא GOSE מסוים, כי ב-GOSE יש את הכול. הוא משהו גס, אבל הוא גס פשוט והוא ברור לרופאים שמתעסקים בזה. לכן, כשאתה לוקח גם את ה-GOSE וגם את השאלה הפרטנית, השאלה שלך באה לידי ביטוי שם. ככה אנחנו מעריכים אנשים כל השנים. אני נוירוכירורג ותיק, הייתי הראשון בארץ שהתעסק בחבלות ראש. אתם לא יודעים, אבל חלק מהילדים שלכם והצילומים שלהם, ראיתי עוד כשהם היו מחוסרי הכרה. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> זה ה-GOSE, רק שתדעו מה זה מדד ה-GOSE. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אני מכירה אותו. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> Extended GOSE. זה בעצם המונח ולכן, בסיכומו של דבר זה נותן מענה ליכולת התפקודית של הפצוע וזה מה שבסוף מעניין אותנו ואתכם. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> ד"ר קנולר, קח את סהר ועידו ועוז וניב וניר ואיתי ואת ינון, לגבי כל אחד מהם שיבדקו את רמת ה-GOSE יגידו שהם ברמת תפקוד בינונית, אבל אף אחד מהם לא יכול להשתלב במעגל העבודה. אף אחד מהם לא יכול ללכת ולשכור דירה, כי הוא לא מבין. צריך להסביר לו הכול, לתווך לו הכול בחיים. כשאתה יושב ובוחן את זה בספרים, זה קל מאוד שזה נקי. איך יכול להיות שידיים הפכו להיות יותר חשובות ממוח? איך יכול להיות שבמצטבר אתה לוקח יד ועוד יד, זה כבר הופך ל-100 פלוס. אבל מישהו שלא מדבר ולא חושב ולא יכול לקנות לבד, איך לא עושים לבחור כזה מצטבר? לא ברור לי. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> לא דיברנו על ה-100 פלוס. יש על זה שיחות לא פשוטות. בקשר למה שאת אומרת, בסוף, הצוות הרב מקצועי הזה רואה, בוחן וההערכה היא נותנת את היכולת התפקודית של הבן אדם. לא יכול להיות שמישהו עובר צוות רב מקצועי והוא - - - << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אבל הם לא משולבים בעבודה והם עדיין בשיקום. מה זה אומר לנו התפקודי? מה זה אומר ליכולת שלהם להשתלב בחיים? << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> את שואלת שאלה אחרת עכשיו. את אומרת אני רוצה שהוא יגיע במצטבר ל-100 פלוס. אנחנו לא מתעסקים בזה, אנחנו מתעסקים ברפואה. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אני רוצה שתסתכל על הפגיעה שלו כמכלול דברים שצריך לחשב אותם. כי זה זה ועוד זה. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> בשביל זה עשינו את זה. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אז הם כולם יעמדו ב-100 ובזה נגמר הסיפור. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> לא יודע. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> זה מה שיהיה. << דובר >> סימונה בן ארצי: << דובר >> אני אתן כאן דוגמה, עידו ישב מול המחשב והזמין לעצמו כרטיסי טיסה, ב-4,000 פאונד, כשהוא בכלל לא מבין מה הוא עושה. אני יושבת איתו לראות טלוויזיה והוא שואל אותי שאלות מטומטמות. זה לא הילד ששלחתי לצה"ל. אני שלחתי ילד עם 10 יחידות מחשבים, עם 5 פיזיקה, 5 מתמטיקה וזה ה-100% שלי. זאת נקודת ההתחלה. כי אם אתה צריך לתחום את הדברים האלה, זאת נקודת ההתחלה וזה של עוז ואורי ושל איתי וסהר. סהר קיבל 720 בפסיכומטרי לפני שהוא הגיע לצבא. אז אם אתה לוקח את כל המכלול הזה ואתה צריך לכמת את זה, אני רוצה את אותו ילד שהיה לי לפני כן. אני רוצה בדיוק את אותו דבר וזכותי המלאה לקבל את זה ואם לא – אתם תקבעו את הסף הגבוה ביותר. זה הסטנדרט שצריך להיות. כי קטוע רגליים יכול לשבת במשרד ולעבוד ולעשות הכול, הבן שלי עדיין לא שם. אבל אני מסרבת לקרוא לו נצרך ואני מסרבת שיקראו לו ככה, כי יש לו נקודת התחלה לפני כן. אני אמא שנלחמת על כל צעד ושעל של הילד הזה ואנחנו לא עוזבים אותו לרגע, כי אין לו שיקול דעת לשום דבר שהוא מקיים בחיים ואתם לא מצליחים להבין את הדברים האלה. << דובר >> לילך וינר רג'יניאנו: << דובר >> אני אוסיף שאם אתה תראה את עידו, אתה תגיד איזה מדהים הוא, אתם תשאלו מה אנחנו רוצים. הוא קסם. אני כבר רואה על כולם. אבל מי שיבוא לוועדה לא יראה את זה. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> הוועדה הרב מקצועית לא מסתכלת במבט חיצוני. אם קיים דבר כזה, הוא נתפס מיד. << דובר >> לילך וינר רג'יניאנו: << דובר >> היום-יום שלנו הוא בלתי נסבל. אי אפשר להסביר את זה בכלל. היום-יום של החיילים האלה שאנחנו שלחנו את הצבא, היום לא יודעים לנהל כלום. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כל העיסוק בפצועי הראש, הוא בגלל שאנחנו מבינים תוך כדי – ואמר לי את זה אח השבוע – מה זה משנה אם יש לו רגל או אין לו רגל? לאן הם ילכו עם הרגל הזאת? אני לא רוצה להשוות, חס וחלילה. המדינה צריכה לחלק את כל המשאבים שלה אחרת. העולם לא יחזור למה שהוא היה, לא משנה כמה אחוזים יינתנו. אני לא צריך להגיד לכם את זה. יש פה אווירה של ויכוח והתמקחות, לא רק שקשה לשמוע את זה, זה גם לא כמו התמקחות בכל דבר אחר שאנחנו מכירים בחיי היום-יום, בגלל שכאן, בעיניי בחיים לא נצליח להחזיר בני משפחה למקום שהם היו לפני הפציעה. אין סיכוי בעולם. כל מה שאתם ואנחנו עושים, זה משתדלים לקזז במה שמובנה בנכויות האלה, על מה אפשר לחפות ובהקשר הזה, בכסף או בתחליפי כסף. אי אפשר לקחת מקרה שמפצים על רגל, כי פה יש רגל, אבל לאן הולכים עם הרגל? על מה לוחצים עם היד? אני מכיר אנשים שמלווים נכים עשרות שנים ויש השתאות הרבה פעמים מהחזרה לשיקום ולחיים, כמה שאפשר. אמרתי בעבר שכל מה שאני חווה בפוליטיקה, שווה אם הצלחתי להביא למישהו מטפל, שלא הייתי מצליח אם לא הייתי כאן, כי באמת זה חבר'ה שבהם המדינה צריכה להתעסק. הדיון הזה שאנחנו יושבים בו, הוא לא בחוץ, אף אחד לא יעשה לנו מסיבות על זה אבל הוא יותר חשוב מכל הדיונים שמתקיימים בוועדת הכספים. מה שאני מנסה להביא לדיון הזה, זה הסתכלות מבחוץ. אתם בתוך זה, הם כמובן בתוך זה, אני מסתכל על זה מבחוץ, מנסה לראות את זה כחלק מתמונת החיים. ד"ר קנולר, אני לא בטוח שהבנתי, הוועדה יכולה לשנות בדרגה אחת למעלה או למטה, אבל פה מדובר על דברים אחרים שזה יפה על פניו, אבל זה לא מספיק אולי. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> בסוף יושבים שם רופאים. אני לא רוצה שיתעסקו בכסף וכמה עולה ולמי זה עולה, אני רוצה שהשיקולים יהיו רפואיים ולכן, שינינו את זה לצורה הרבה יותר רפואית, כמו שמקובל ברפואה. שלא תהיה 60-100 ועכשיו אתה צריך לשחק בין 60 ל-100. אלא שיהיה משהו מסודר. יהיה לך עדיין שיקול דעת, אבל הוא יחסית קטן. כמו שמתארת את זה גברת סימונה בן ארצי, עידו נופל מאוד נמוך. הוא נופל על Extended GOSE 3 איך שלא נסתכל על זה. זה אומר הכול. זה לא מדבר על רגליים וידיים. אני חושב שהשילוב של שני הדברים מבטא בדיוק את מה שאת מדברת עליו. << דובר >> סימונה בן ארצי: << דובר >> אתה לא יכול למדוד את זה. זה בדיוק העניין. אתה לא יכול אפילו לברר את הדברים האלה, כי אנחנו חווים אותם בחיי היום יום שלנו. ועדה שמסתכמת בחצי שעה או בשעה, לא יכולה לבוא ולקבוע את אותם אלמנטים שהם חשובים. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> היא מסתמכת על הערכה במשך יומיים או שלושה בבית חולים שיקומי. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> אני רוצה להתעכב על השלב הזה. כי זה משהו שאני לא מבינה. אנחנו התכוננו לוועדה ואני פניתי לאנשי הטיפול שיקום היום בבית החולים שיבא שייתנו לי סיכום של כל התפקודים, כעסו עליי על זה שאני מבקשת מהם לעשות את זה. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> אבל לא שמעת - - - אנחנו נעשה את זה. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> אני אגיד על זה עוד דבר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני נותן לך עוד משפט ואז נסיים עם המצגת. יש לי בעיה עם השם של ועדת הרופאים הזאת, כי יש לי המון הערכה לרופאים - - - << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> היא לא ועדת רופאים. << דובר >> מירב קורט זיגדון: << דובר >> צוות רב מקצועי. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> זו ועדה רב מקצועית. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שמי יושבים בה? << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> יושבים נוירו-פסיכולוגים. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> הוא שואל על הוועדה שלנו. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אשאל אחרת. איפה יושבת אמא כזאת? איפה יושבת אמא שמסבירה לוועדה, מהניסיון שלה, את המגבלות ואיך נראים החיים שלו ואיך נראים החיים שלה, איך נראה אחרי שנה ביחס חברים שלו, איך זה נראה ביחס לאיפה שהוא היה קודם. אין סיכוי בעולם שהכסף יחזיר לאותו מקום, אפילו לא צריך להגיד את זה. אני מנסה לראות איפה בתוך הוועדה נכנסים חיי היום-יום. אני רוצה קודם שתשלימו את המצגת ונמשיך. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> ההגדרה שלנו לחוסר תפקוד, היא צורך בהשגחה או עזרת הזולת בתפקידי יום-יום בסיסיים, 24 שעות ביממה. התפקודים כוללים גם תפקודים קוגניטיביים כמו שיפוט ובוחן מציאות, אשר ללא השגחה יכולים לסכן את הפצוע או את סביבתו. מי שמגיע עם פגיעה קשה או בינונית, בדרך כלל מגיע מאשפוז ויש לו הערכה של האשפוז השיקומי. אבל יש פצועים שאין להם את ההערכה הזאת ולכן, אנחנו נפנה למרכזים שיעשו הערכה מרוכזת של כל תחומי התפקוד, על כל התחומים הרפואיים והפרא-רפואיים הנדרשים. נצא למכרז ויוקמו ארבעה או חמישה מרכזים כאלה בפריסה גיאוגרפית, מצפון לדרום. בהם תתבצע הערכה מלאה כזאת שתכין הערכה מסודרת שתגיע לוועדה רפואית והוועדה תוכל לראות את כל ההיבטים. הצוות הרב מקצועי הזה יכלול רופא שיקום שיתכלל את ההערכה המלאה. תהיה הערכה של –אחיות, של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוג, פסיכיאטר ועובד סוציאלי. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> כולם מתמחים בנושא הראש? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> בוודאי. זה יהיה במרכז - - - << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> זה יהיה תנאי. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> שיהיה להם ניסיון מוכח? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> בוודאי. זה בית חולים שיש לו מחלקה לפגיעות ראש ואשפוז יום שיקומי לחבלות ראש. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> לכן, זה לא הרבה, אבל ארבעה-חמישה, בהחלט יש. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> יש לנו בצפון, בדרום ובאזור ירושלים מקומות שיכולים לעמוד בסטנדרטים האלה. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> ומי יפקח על הגוף הזה? << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> אנחנו לא רוצים לפקח עליו מקצועית. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> מי יכשיר אותו? מי תהיה הסמכות המקצועית שמפקחת על הגוף הזה? << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> בדיוק עכשיו יוצאות תקנות של משרד הבריאות, צריכים לעמוד בתקנות האלה ובכל מכלול הבדיקות שיש שם. יהיה מכרז או שיטות עוקפות למכרז, שיהיה מפורט בו וכמובן שיצטרכו לעמוד בהכול. כמו כל דבר אחר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מתי זה יהיה? זה מתוקצב? << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> ברגע שיאושר – ייצא. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני רואה שזה מנובמבר, למה חיכינו? << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> מאז דצמבר אנחנו אצל לימור לוריה. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> עכשיו זה בתהליכי בחינה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כמה זמן לוקחים תהליכים כאלה? << דובר >> מירב קורט זיגדון: << דובר >> היה חשוב לנו לבוא להציג את זה עוד לפני, אנחנו רוצים לצאת לדרך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תכף נדבר על זה. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> יש את הצוות המיוחד של משרד הבריאות, בשיתוף איגוד רופאי השיקום בצה"ל ומשרד הביטחון, שמכינים קווים מנחים להערכה רב מקצועית ואבחון וטיפול בנפגעי הראש. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> שכבר תוקפו ויצאו - - - << דובר >> טל כרמי: << דובר >> זה ממש לקראת סיום אצלם. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> חברי האיגוד וזה היה אמור כבר לצאת בתחילת ינואר. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> הסיבה שאני מקשה על הנקודה הזאת, שלתחושתנו במרכזי שיקום יום היום, אין מספיק התמחות בנושא של פגיעות ראש טראומתיות. אנחנו רואים את זה בכל מקום. יש פה כמה וכמה הורים שיכולים לספר על הקושי שאנחנו נתקלים ולכן, חשוב שזה יהיה גוף נפרד שיוכשר מקצועית לזה. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> זה לא יהיה הסיכום שאת מקבלת כשאת יוצאת הביתה. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> זו תהיה הערכה מסודרת, מלאה. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> זה מובנה על סטנדרטים של בדיקות שמקובלות בעולם ובארץ. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> מבחנים מקובלים ומתוקפים. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> מה יהיה משקל המשפחה בתוך הדבר הזה? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> המשפחה כמובן יכולה להגיע לוועדה הרפואית ותהיה לה זכות לדבר. גם אם המשפחה תרצה לדבר לא בנוכחות הפצוע, היא תוכל לדבר לא בנוכחות הפצוע. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> אני חושבת שהמשפחה צריכה להיכנס כבר בשלב האבחון ושחלק מהאבחון יהיה גם שיחות עם המשפחה. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> ברור. << דובר >> טל כרמי: << דובר >> אני מדברת בוועדה הרפואית. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> לשאלתך גברת אוקמפו, מי שיותר כריזמטי הוא משפיע יותר, אנחנו במשהו אחר בחיים? << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מתגעגעים לכריזמטיות של הילדים שלנו. << דובר >> לילך וינר רג'יניאנו: << דובר >> אנחנו צריכים להיות שם, כי הם לא יכולים לבד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סיימתם? << דובר >> טל כרמי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אהרון, רצית להגיד משהו? << דובר >> אהרון קרוב: << דובר >> אני נציג צה"ל, אני לא נציג פצועי ראש. אני 17 שנה מאז הפציעה, אני יודע מה זה פצועי ראש כי הייתי בבתי החולים ואני מבין מה זה. אני פה בתור נציג צה"ל, אנחנו עוסקים בהשמה ותעסוקה של פצועים, לאו דווקא פצועי ראש, כיום יש לנו 250 אנשים שהחזרנו לתוך המערכת. היום אנחנו עושים את זה גם לפצועי ראש, ברור שזה מאוד קשה להבין איך לעשות את זה. אנחנו מנסים להבין איך לקחת את את פצועי הראש בתוך המערכת, בתוך הצבא. מדברים פה על פצועי ראש וזה שאני חזרתי לצבא, זה לא כי חשבו שאני מתאים לצבא. אלא כי אמרו הוא פצוע ראש, אז ניקח אותו לצבא ונסמן את ה-וי הזה. זה אחרי 16 שנה מאז הפציעה. זה לא יותר מלסמן את ה-וי. זה שאני פועל לעשות, זה חלק ממני. אבל בסופו של דבר, פצועי ראש סובלים מזה בצורה קשה מאוד לאורך כל החיים. אני עכשיו מעביר TED על איך אני בשנה האחרונה סובל מפציעת הראש שלי וזה דברים מאוד קשים. הראש שלי הוא משהו שבסופו של דבר, כל החיים שלי אני אסבול ממנו. זה אומר שהחבר שלי לא יבין אותי, בת הזוג שלי לא תבין אותי, גם 17 שנה אחר כך. אני לא נגד משרד הביטחון, אנחנו רוצים לעשות את זה ביחד עם האנשים פה. אין הרבה פגועי ראש במצב קשה, יש "סך הכול" 157 אנשים שהם פגועי ראש במצב קשה מתחילת המלחמה. אני חושב שצריך להבין שפציעת ראש היא משהו שונה לגמרי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אהרון תודה. אני מקווה שאתה נוסך תקווה, אצל הרבה, מהמקום "המשוקם" שלך. אני בכוונה שמתי את המירכאות. << דובר >> אהרון קרוב: << דובר >> המירכאות האלה מאוד חשובות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> המירכאות נועדו כדי להגיד שגם אני מסוגל להתבלבל כשאני רואה אותך. אני רוצה להתנצל עוד פעם, התלבטתי אם לעשות את הדיון בגלל מצוקת הזמן. הדיונים האלה מניעים גם דיונים בין הדיונים, כי מתגלים פה גם הרצונות הטובים וגם הפערים. בבקשה, רק תזכרו שזה צריך להסתיים בקרוב. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> אני מאוד שמחה שלא דחינו את הדיון היום. אני רוצה להגיד שני דברים בהקשר של הקומולטיביות. קודם כל, את אהרון אנחנו פגשנו מיד כשאורי עבר למחלקת נפגעי ראש. לי היה מאוד קשה, כי מצד אחד, ראיתי כמה אהרון משוקם, מצד שני, ראיתי את פגיעת הפנים שמזכירה את הפריעה של אורי, אבל גם ראיתי את פגיעת הראש. שמעתי איך אהרון מדבר ושמעתי את הקשיים שלו מאוד. כאמא, בתחילת הדרך של הבן שלה, זו הייתה חוויה מאוד קשה. עם כל זה שהוא בתפקיד מדהים והוא לובש מדים והוא משתקם, כשאני רואה את אהרון, אני רואה את הבן שלי מכל הבחינות. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> על הקשיים. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> גם הטובות, השיקומיות, אבל גם על הקשים. אם ישאלו את אורי מה שלומך, הוא יגיד הלוואי והייתה עפה לי רגל. הוא מבין שאם לא הייתה לו רגל, החיים שלו היו אחרים. זו השוואה קשה ויש המון פצועי גפיים שמתמודדים עם דברים מאוד קשים ולרגע אנחנו לא רוצים להפחית מרמת הסבל שלהם. אבל זה לא ייתכן שאין הסתכלות מערכתית על הנושא של פגיעות הראש, כי הפגיעות התפקודיות הן עמוקות. כמה פעמים ביום אני צריכה להזכיר לבן שלי מה הוא רצה להגיד והוא יחסית מדבר בשטף. יש לנו פה בנים אחרים שבקושי מדברים עדיין ואפזיות קשות מאוד שלא מקבלות מענה טיפולי מספיק טוב, כי אין בארץ מענה טיפולי מספיק טוב לאפזיה. אני רק חושבת על מה יקרה כשהם יגיעו מהוועדה הזמנית לוועדה הקבועה. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> יגידו שהם השתפרו. לפי זה, הם יקבלו 50% נכות והכול בסדר. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> ההיבטים הם כל כך רחבים ועם כל ההתקדמות, אני מאוד מעריכה את עבודת הצוות, אני אישית מרגישה הרבה שותפות ועדיין, זה לא זה. זה עדיין לא מה שייתן את המענה האמיתי ל-366 פגועי ראש מוכרים שיש לנו היום. זה לא ייתן את המענה. << דובר >> סימונה בן ארצי: << דובר >> ארי שפיץ אמר – איזה מזל שאני לא פגוע ראש. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אם הראש בסדר, הכול בסדר. << דובר >> ניב אלפא רכס: << דובר >> ככה אמרו לנו בכניסה לחדר בשיבא, רק לא הראש. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אנחנו מבקשים מכם לחזור ולחשוב על הסעיף המצטבר, הקומולטיבי. אנחנו לא נוותר. הילדים שלנו הם סך השלם, הם איבדו הרבה, בשלבים, בסעיפים, במדדים. כשאת לוקחת את כל הפגיעות ביחד, הוא 300%. פגיעת ראש היא שונה. אני באתי לעידן קליימן, ששאל אותי מה ההבדל בין פגיעת ראש לפגיעות אחרות ואמרתי לו שהבן שלי לא יכול לנהל את ארגון נכי צה"ל. זה ההבדל. הרבה דברים הוא לא יכול. אז אני רוצה שתסתכלו על זה דרך הבעיה התפקודית הקשה של הילדים שלנו. שלא נגיע למצב שבעוד שנתיים או שלוש, שהם יעמדו בפני הוועדות, נמצא אותם עם 50% נכות. ממש לא. הם איבדו כל כך הרבה מעכשיו לעוד 17 שנים ועוד 30 שנים קדימה. אנחנו יודעים שזו פגיעה עם נכות כרונית. אתה יודע את זה. אי אפשר להסתכל על זה ולהגיד נכויות זמניות לשנתיים או שלוש. זו בדיחה. << דובר >> נחשון קנולר: << דובר >> זה כבר אמרנו שלא. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> הילדים שלנו עברו את כל הוועדות, מי שנתן לו בזמן הוועדה 3 שנים פשוט חטא. לא הסתכל למציאות בעיניים, לא הסתכל לילדים שלנו בעיניים. אביעד, אקדמאי, לתת לו 3 שנים נכות, 100 פלוס ל-3 שנים זה פשוט בדיחה. << דובר >> מירב קורט זיגדון: << דובר >> סמדר, את יכולה לראות, גם בעבודה שאנחנו הצגנו, הבקשה שלכם הייתה לקבוע את דרגת הנכות הצמיתה אחרי שנתיים, אנחנו כבר באים ושמים את זה אחרי שנה וחצי. שאני חושבת שזה בדיוק לבוא ולהסתכל ובדיוק - - - << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אתם עשיתם איתנו טעות מאוד גדולה. כשהיו הוועדות, כל אחד עשה את הוועדה בזמן שלו. המקשרות עשו לנו בלגן שלם בזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אגיד מה אני מבקש. אני חושב שבמידה מסוימת נצטרך ללכת אחורה, ללכת עוד פעם לאותן ועדות שהיו, תחת התקנה הקודמת ולשפוט מחדש. אני חושב שכשמדובר ב-350, זה קטן על המדינה. גם משרד הביטחון יודע שלא תהיה פה קואליציה ואופוזיציה בדברים האלה. תמיד שואלים אותך על השלכות הרוחב, כשאתה מכיר במישהו, אז אתה קובע לזה הגדרה של תקופה ומנטרל מהשלכות הרוחב. גם פה, השלכות הרוחב, במספרים האלה ואם מגדירים את זה כמו שנכון להגדיר את זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בטל בשישים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ממש כך. יש לנו עוד חמש דקות, ננצל אותן כמובן ואנחנו נקבע דיון המשך. אני פונה לאגף השיקום ולאימהות, שתמצאו את הזמן בין הדיונים להתקדם, לאור ההתקדמות שהצגתם כאן. אין ספק שזאת התקדמות. << דובר >> לילך וינר רג'יניאנו: << דובר >> אני רוצה להגיד משפט קטן, כי אמרת אמא של, הלוואי שהילדים שלנו יוכלו לשבת כאן ולנהל את הדברים. אני חושבת על העתיד. אנחנו הקול שלהם עכשיו. החלום שלי זה שלא נצטרך כלום והילדים יוכלו לשבת פה ויידעו לדבר את הדברים שלהם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני קיבלתי רעיון. אתם תחליטו מי מהילדים שלכם יכול לבוא לפה. << דובר >> סמדר אוקמפו: << דובר >> אנחנו נביא אותם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אנחנו נעשה תוכנית של יום שלם, כשהם יבואו לפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכנסת אנחנו רוצים. בדיון ועדה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה שאתם רוצים. תחשבו אתם, יחד איתי, יחד עם האנשים שלי והכול עליי. אני בטוח שמשרד הביטחון גם ישמח להיות חלק מהעניין הזה. אנחנו נעשה מפגש, חצי יום, כמה שתרצו לצורך העניין הזה. << דובר >> יעל גויסקי: << דובר >> עו"ד יעל גויסקי, אני מלווה את המשפחות בהתנדבות מבחינת רגולציה ואני קודם כל מברכת על העבודה שהצוות עשה ואני רואה הרבה השקעה ונכונות ואנחנו מעריכים את זה. יחד עם זאת, אנחנו התכנסנו בשביל שינוי התקנות, כדי להיטיב את המצב של פצועי הראש. אני מברכת על החלק של הוועדה, עם המומחים, אלה דברים שמבוססים גם על הניירות ששלחנו. אבל כשאני מסתכלת על השינוי בפועל של התקנות. השארתם סוג של ועדת למ"ד אבל אחרת. קצת יותר מורכבת. עדיין, בסופו של דבר, מדובר בשיקול דעת שהוא משתנה, כאשר אתם פוסלים את האפשרות של מצטבר. אנחנו לא ביקשנו אפשרות של מצטבר באופן גורף, אמרנו שמעל אחוזים מסוימים, צריך להתחיל להתייחס גם למצטבר. אני אבקש, אם תוכלו אפילו לשבת יחד איתנו, על התיקון של התקנות האלה. כשאנחנו יוצאים היום מהדיון, עם ההמלצות שלכם, אני לא רואה מבחינת תיקון התקנות שינוי מהותי בנושא. אפשר גם לשקול לעשות את זה, כהוראת שעה, רק לחרבות ברזל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלי תירוצים. זה לא הכול כסף, זה לא בושה להגיד 100 פלוס לפגועי הראש. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נדב, תודה. אנחנו נקבע המשך. תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >>