חומר רקע

הצוות הבין- משרדי לבחינת היתכנות העסקת עובדי סיעוד זרים אצל מטופלים סיעודיים באמצעות תאגידים דו"ח הצוות מוגש לכבוד שרת הפנים, הגב' איילת שקד ירושלים, אדר ב' תשפ"ב, מרץ2222 1 לכב וד גב' איילת שקד שרת הפנים המלצות סופיות – משרדי לבחינת שינוי שיטת העסקה בענף הסיעוד הביתי-הצוות הבין :הנדון בהמשך לכתב המינוי מיום21 לאוקטובר1212, הנני מתכבדת להגיש את ההמלצות הסופיות של הצוות הבין- משרדי לבחינת שינוי שיטת העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד הביתי אשר ניתנה לי הזכות .לעמוד בראשו הצוות הוקם 'על ידי כב השרה, ,הגב' איילת שקד לשם בחינת הנושא , לאחר שה טתה אוזן קשבת למצוקות המטופלים הסיעודיים ובני משפחותיהם החווים קושי ונושאים בנטל ה בירוקרטי ה כבד הכרוך בהעסקת עובד זר בהתאם לשיטת העסקה הקיימת. הצוות הורכב מנציגי משרדי ממשלה שונים שהינם בעלי זיקה לנושא, והעיקרון שא ר הנחה את עבודת הצוות הינו יצירת שינוי רשא ייתן מענה לאתגרים ול קשיים בשיטת ההעסקה הנוכחית , וזאת לצד הצורך ב שמירה על זכויותיהם ורווחתם של העובדים הזרים ה מגיעים ממדינות ר חוקות לתקופות ממושכות לטיפול במטופלים הסיעודיים. האוכלוסייה הסיעודית המסתייעת בעובדים זרים מורכבת מקבוצות שונות, בכל גיל: ילדים בע לי נכויות, בוגרים נכים וקשישים, והקבוצה המרכזית בהם הינה .מטופלים מעל מגיל פרישה הטיפול של העובדים הזרים במטופלים הסיעודיים אשר כולל סיוע למטופלים בביצוע פעולות היומיום הינו אתגר, והחובה לסייע להם ככל הניתן הינה אחת .מאבני היסוד של חברה מוסרית ומתוקנת הצוו ת הבין-משרדי פעל בסד זמנים שהוקצב לו על מנת להגיש את הדו"ח במועד שנקבע. חברי הצוות נרתמו ל נושא מתוך מודעות לחשיבות התחום ו הבנת עצמת הציפייה הציבורית מהם ו כן מתוך האמון שניתן בהם , ו זאת במטרה לחולל שינוי חיוני בענף ולהביא להקלה משמעותית בנטל אותו נושאים המטו פלים הסיעודיים ובני משפחותיהם המתנהלים במציאות מורכבת ואף קשה . בפני הצוות עמדה משימה לא פשוטה של גיבוש והמלצות בנושא מורכב ורגיש בתוך פ.רק זמן קצר .המפגשים והדיונים היו מרתקים ומחכימים במהלך עבודת הצוות, התקיים שיח עם הציבור ועם גורמים מעורבים רלוונטיים כ חלק מתהליך עבודה שקוף ופתוח לציבור . נשמעו דעות שונות ומגוונות על שאלת שינוי שיטת העסקה. לראשונה, התקיים תהליך חסר תקדים של שיתוף הציבור באמצעות מספ ר ערוצים במסגרתו הצוות שמע את עמדותיהם ורעיונותיהם של ה גורמים ה רלוונטיים לעניין שינוי שיטת העסקה הקיימת וקיבל "עמדות שונות שנשלחו במסגרת "קול קורא אשר פורסם . השיח המשותף עם הציבור אשר כלל את השתתפותם של מעל אלף איש בזירות השונות.נמצא פורה וחשוב ביותר מן התמונה הכללית שעלתה בפני חברי הצוות ואשר תוצג בהרחבה בדו"ח זה, עולה כי קיימים קשיים בשיטת העסקה הקיימת ויש צור ך להעשיר את "ארגז הכלים" של .המטופלים הסיעודיים המסתייעים בעובד זר 2 'בבחינת היתכנות שיטת 'התיאגוד , אשר עמדה במרכז הדיון בהתאם למנדט אשר ניתן לצוות ,נמצא כי החלת ,השיטה תוביל באופן בלתי נמנע ל השתת עלויות העסקה משמעותיות נוספות על המטופל הסיעודי ובני משפחתו וכן נמצא כי הרעיון של שינוי שיטת ההעסקה למודל תאגידים אינו מתאים לכולם . במצב דברים זה מצא הצוות כי על אף שהמנדט שהוגדר לכתחילה התמקד בשינוי השיטה הקיימת לשיטת תאגידים, יש מקום לבחון הצעות נוספות אשר עלו במהלך דיוני הצוות ולאמץ ראייה כלל מערכתית ורחבה ככל .הניתן של כל המשרדים החברים בצוות, בהתאמה לכך גם המלצות הצוות ניתנות בהקשר רחב יותר ,אי לכך מסקנתו של הצוות היא להמליץ כעת על שיטת העסקה ישירה על ידי המטופל הסיעודי תוך קבלת שירותים ( תומכים נוספים מעטפת תמיכה) שיינתנו על- ידי הלשכות המורשות בענף הסיעוד טו ל בת שיפור השירות בענף הסיעוד ובדרך זו סיוע ל מטופלים ובני משפחותיהם כמעסיקים . ככל שהמטופל יבחר במסלול ההעסקה ,הישיר יינתנו לו חלק מהשירותים על ידי פלטפורמה ממשלתית , וזאת לטובת הפחתת הנטל הבירוקרטי. ,כמו כן יש "להמשיך לבחון היבטים יישומיים של שיטת ה"תאגוד- ה עסקה ישירה של העובד הזר באמצעות תאגידים חדשים שיוקמו . שיטת"ה"תאגוד מצריכה שינוי מהותי ו ,במטרה להוציא לפועל שינוי רצוי זה נדרש לבחון מקורות תקציביים באמצעותם ניתן לתקצב פעילות חשובה זו. כמו כן, נדרש לעשותו באופן הדרגתי תוך פיקוח על הפעילות והשירות .שיינתן המלצת חברי הצוות הינה קיום של שתי שיטות העסקה המוצגות לעיל ובדרך זו לאפשר למטופל הסיעודי בחירה בהתאם להעדפותיו כמעסיק. עבודתו של הצוות היא נדבך נוסף בתהליכים החשובים שאנו מקדמים לטובת ציבור המטופלים הסיעודיים, ואין ס.פק כי עוד עבודה רבה לפנינו אני מבקשת ל הודות מקרב לב לחברי הצוות על העבודה המשותפת ועל התרומה המשמעותית שלהם לדיונים ולגיבוש ההמלצות . אין לי ספק כי הם יסייעו ביישומן . כמו כן, ברצוני להודות לנציגים המקצועיים שלקחו חלק .משמעותי בדיוני הצוות ותרמו לעיצוב ההמלצות וכמובן לציבור הרחב על שנענה לקריאתנ ו להשמיע את קולו .ולשתף אותנו במצוקותיו ובתובנותיו ולסיום, תודתי ל מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, מר תומר מוסקוביץ, על האמון, הליווי והתמיכה המקצועית. אני מקווה שתאמצי את הדו"ח וכי המלצותיו ייושמו , כך שהאוכלוסיות הנדרשות לעזרה בתחום הסיעוד יזכו ,לעזרה מיטבית לה הן ראויות. העתק: מר תומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה 3 חברי ה צוות הבין-משרדי- עו"ד עינבל משש, ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה- יו"ר הצוות עו"ד אבינעם סגל-אלעד, ראש אשכול ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ,מר יריב מן סמנכ"ל בכיר, ראש מינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים הגב' ליאור זיסר- יוגב, רמ"ט מנכ"ל במשרד לשוויון חברתי מר מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי הגב' נועה שוקרון, רכזת תעסוקה במשרד האוצר עו"ד שירי לב- רן לביא, הממונה על זכויות עובדים ז רים במשרד הכלכלה והתעשייה- זרוע עבודה רכזת הצוות הבין-משרדי- גב' מרי אמשלי-זנדני, מנהלת תחום קשרי מדינות, רשות האוכלוסין וההגירה יועצת משפטית לצוות- עו"ד שריי גבאי-נוריאל, יועצת משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה עבודת הצוות לוותה על ידי אנשי מקצוע הר"מ (לפי )סדר א"ב- ,גב' אורנה זמיר, ראש אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי מר אלעד זכות, יועץ מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי גב' חני שר, מינהל אזרחים וותיקים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים גב' יאירה מרדכי, מנהלת תחום סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה מר משה נקש, מנהל אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה 'גב מרב אבר מס ה , סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה, רשות האוכלוסין וההגירה מר ניר פוגל, מנהל תחום באגף תכנון ואסטרטגיה, רשות האוכלוסין וההגירה גב' נעמי ביטון-דניאל, מנהלת תחום קשרי ממשלה, רשות האוכלוסין וההגירה מר רום בר-אב, רפרנט תעסוקה , משרד האוצר דר' שרון אסיסקוביץ', חוקר אגף סיעוד, המוסד ביטוח לאומי חברי צוות שהוחלפו– במהלך תקופת עבודתו של הצוות חלו שינויים ב הרכב וב בעלי התפקידים הבאים- גב' מיכל דבורצקי, משרד לשוויון חברתי מר איציק דניאל, משרד האוצר הצוות מודה להם על תרומתם לעבודת ה.צוות 4 תקציר מנהלים דו"ח זה הינו פרי עבודה של צוות בין-משרדי שא ר ,הקימה שרת הפנים 'הגב איילת שקד . מטרת הקמת הצוות הינה לבחון את האפשרות לשנות את שיטת ה ה עסקה הנהוגה כיום אצל עובדים זרים בתחום הסיעוד לשיטת העסקה באמצעות .תאגידים בראש הצוות הבין- משרדי עמדה עו ה"ד עינבל משש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות ,האוכלוסין וההגירה ו לצידה נציגים שונים ממשרדי הממשלה. הצוות הוקם ממספר טעמים מרכזיים כשהעיקרי מתוכם הינו הפחתת הנטל על המטופלים הסיעודיים בעלי היתר ובני משפחותיהם כמעסיקים, ובכלל זה סיוע במילוי חובותיהם, לרבות, ני הול בדיווח וחישוב השכר והזכויות .הנצברות וכן בגמר תשלום בסיום העסקה הצוות הבין- משרדי התכנס21 פעמים בין אוקטובר1212 ועד מרץ1211 . מפגשי הצוות כללו דיונים בסוגיות השונות וכן פ .גישות עם בעלי העניין המרכזיים העסקת מטפלים זרים באמצעות תאגידים הינה מורכבת ו כוללת בתוכה שיקולים כלכליים, משפטיים, חברתיים ובעלת השפעה והשלכות על הציבור הרחב ו על.בעלי עניין רבים ,בשונה ממדינות אחרות קבלת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד ,בישראל אינה מותנית בבחינת יכולת כלכלית או מנהלית של המטופל לממש חובותיו ואינה כפופה למכסה ממש .לתית ,בהתאם לדיני העבודה החלים בישראל לרבות חוק עובדים זרים, התשנ"א- 2992, המטופל הסיעודי בעל ההיתר נושא בחובות המעסיק כלפי העובד הזר- חישוב ותשלום שכר ו , תשלום בגין תנאי ו ה סוציאליים, הסדרת ביטוח רפואי , שמירה על זכויותיו .ועוד יצוין כי אין מניעה משפטית להעס ,יק עובד ישראלי בסיעוד ביתי אלא שהיצע להעסקה מלאה של עובד ישראלי בסיעוד ביתי הינו נמוך, זאת נוכח הקושי הפיזי והנפשי הכרוכים בעבודה זו, לצד התגמול הנמוך שהינה מניבה לעובד. מתכונת ההעסקה הנהוגה בתחום הסיעוד, כפי שנקבע בבג"ץ, אינה "רגילה" של יחסי עובדים ומעס יקים. מסגרת העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד הייחודית הכוללת שהייה ולינה לצד המטופל ב משך מ ,רבית שעות היממה6 ,ימים בשבוע מצביעה על ייחודיותו של ענף הסיעוד ועל האופי האישי, האינטימי והמיוחד הנובע ממערכת היחסים האינטנסיבית בין מטפל-מטופל, דהיינו בין העובד למע .סיקו מאפייניו המיוחד ים ,של השירות נובעים, בין היתר, בשל היותו של המעסיק אדם בעל מוגבלות, הנזקק לטיפול .ולסיוע במשך רוב שעות היממה מתכונת ההעסקה הנהוגה בתחום הסיעוד, כפי שנקבע בפסיקה , הוא שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל בסיעוד הביתי. מאחר ועיקר עבודתם של ה עובדים הזרים הינה השגחה על המטופל במהלך כל שעות היממה, העובדים הזרים מתגוררים בבית המטופל ועומדים לרשותו במשך כל .שעות היממה השמת עובדי הסיעוד הזרים אצל מטופלים נעשית באמצעות לשכה פרטית שתפקיד יה , בין היתר - הבאה, תיווך וטיפול. עפ"י הנהלים טרם השמת עובד ז ר בבית המטופל יש לערוך ביקור בבית המטופל במטרה לאבחן את הצרכים של המטופל, סוג הש ירות והתנאים המוצעים לעובד הזר לשם התרשמות כללית ווידוא כי לעובד הזר יסופקו מגורים .הולמים כמן כן, על הלשכות לסייע בהליכי העסקה, ובכלל זה בעמידת המעסיק בחובותיו וזאת במטרה להב טיח לעובדים תשלום שכר על-פי דין ,ולמנוע גביית דמי תיווך בלתי חוקיים מהעובדים הזרים לשם .הבאתם לישראל 5 להשלמת הרקע יצוין, כי אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים מגוונת. חלקם משתייכים לשכבות חלשות, חלק אחר משתייך לשכ ב ות אוכלוסייה במעמד סוציו- .אקונומי גבוה יותר כ- 12% מ המטופלים בעלי ההיתרים מ תגוררים ,בפריפריה כ- 02% באזור תל אביב ו כ- 02% .באזור המרכז במסגרת דיוני הצוות השתקף הקושי של המטופלים הסיעודיים אשר נאלצים כיום להתמודד בירוקרטית מול גופים רבים ולבצע הליכים מסורבלים מול ,רשות האוכלוסין וההגירה מול המוסד לביטוח לא ,ומי מול ה לשכ ות ה פרטי ו ,ת ומול חברות ה.סיעוד במ סגרת הליך שיתוף ציבור שנערך, מופ ו האתגרים והקשיים איתם מתמודדים מטופלים סיעודיים המעסיקים עובד זר במתכונת העסקה הנוכחית: 2. ההתמודדות עם חובות מעסיק ה נמצא במצב טיפולי סיעודי 1. אתגר כלכלי והתמודדות עם דרישות שוק 0. א תגר בניהול העובד הזר והתמודדות עם צרכיו 4. אתגרים מנטליים 0. אתגרים בירוקרטיים וריבוי גופים מעורבים בנוסף לכך, ניכר שענף הסיעוד מכיל קשיים ומורכבויות נוספות אשר נדונו במסגרת דוחות ממשלתיים ועצמאיים לא אחת ,: מחסור בעובדים מיומנים הפוגש ביקושים שרק עולים עם השנים התלות במכרז הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי א ש ר ,מכתיב את הממשק בין המטופלים לחברות הסיעוד מגבלות רגולטוריות , הצורך למצוא איזון בין זכויות העובדים לצרכי המטופלים ועוד. בתמצית ייאמר, כי אין פתרון פשוט לסוגיה המורכבת שנבחנה בעבודת הצוות. הצוות נדרש לאזן בין אינ טרסים רבים ולעיתים מנוגדים של בעלי עניין שונים. כמו כן, תהליך זה של בחינת שינוי שיטת העסקה של העובדים הזרים ,'לשיטת 'תיאגוד מ ציף מגוון טענות על קשיים ובעיות הקיימים כיום בתחום הסיעוד , מעבר לסוגיה הפורמלית שבגינה הוקם הצוות, למשל טענות על מחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד, קושי במציאת עובדים למטופלים מורכבים, מעברים ,תכופים של עובדים זרים בין מטופלים עלות ההעסקה לא אחידה וגבוהה , בעיות פיקוח ואכיפה , ריבוי בירוקרטיה וגופים מטפלים.ועוד מניירות העמדה שהוגשו לצוות במסגרת שיתוף ה ,ציבור ה שתקפ ו רגשות בלבול ו תסכול בשל ה קושי היומיומי של המטופלים הסיעודיים ובני משפח ותיהם , בעיקר בהיבט של אחריותם כ מעסיקים של עובדים זרים כש לתחושתם אין אוזן קש תב לצורכיהם ועולה תחושת בדידות בהתמודדויות כמעסיק . כלל הפונים טענו כי המצב דורש שינוי מידי ו רובם המכריע אימץ ציפייה שצוות הבחינה יקדם ש ינויים משמעותיים בתחום . יש לציין כי בין היתר עלו הצעות ל פתרונות אשר לא תמיד עלו בקנה אחד עם רצונות המטופלים ובני משפחותיהם או עם הוראות .הדין לאחר ש מיעת מכלול הגופים הרלוונטיים ,ובהם מטופלים סיעודיים ובני משפחותיהם ולאחר ניתוח ה קשיים וה מורכבויות והשלכותיה ם, ניכר ש ניתן לייעל באופן משמעותי את השיטה הנוכחית על מנת ליתן מענה מספק לרצונותיהם ול .צרכים של המטופלים הסיעודיים במאמציו למצוא את הפתרונות הראויים לקשיים שהוצפו, הונחה :הצוות על ידי העקרונות הבאים  צורך בהקלה על המטופלים ובני משפחותיהם ובמתן ליווי והכוונה  ביצוע שינוי ללא תוספת עלות למטופלים הסיעודיים  שמירה על זכויותיהם ורווחתם של העובדים הזרים 6 :מדיוני הצוות עולות שתי חלופות אפשריות לשינוי שיטת העסקה הקיימת היום בתחום הסיעוד 2. העסקה ישירה עם מעטפת תמיכה ניהולית - העסקה ישירה ומלאה על ידי המטופל הסיעודי תוך קבלת ( שירותים תומכים נוספים מעטפת תמיכה ) אשר יינתנו על-ידי הלשכות המורשות בענף הסיעוד ויסייעו לו .כמעסיק 1. תאגוד - העסקה ישירה של העובד הזר באמצעות תאגידים חדשים שיוקמו; חשוב לציין כי כל אחד מהשחקנים הקיימים (לשכות פרטיות, חברות הסיעוד או כל גוף אחר) יכול ל שמש כתאגיד, בהתאם .להסדרה שתיקבע בהמשך מאפייניה העיקריים של שיטת העסקה הישירה תוך קבלת מעטפת תמיכה ניהולית הינה הפחתת עלויות העסקה על- .ידי המטופל הסיעודי וכן הפחתת נטל העסקה מכתפיו כמעסיק ,מאפייניה העיקריים של שיטת התאגידים הינם יצירת גמישות עבור המעסיק הסרת נטל ההעסקה מכתפיו של .המטופל הסיעודי ופתיחת האפשרות לתחרות על תנאי ההעסקה של העובדים ,שיטת ה"תאגוד" נותנת פתרון מלא לקושי הבירוקרטי של המטופל עם זאת, בחלופה זו, ישנם פערים אשר בעיני חברי הצוות מחייבים .את המשך הבחינה של החלופה, ככל שיוחלט על קידומה ב התאם לכך ,ולאחר שבחנו את הנושא המלצת ו העיקרית של הצוות הינה אימוץ חלופה2 - שמירת מודל ההעסקה הישירה הקיים תחת שינויים, הכולל ים פיתוח שירותים תומכים נוספים (מעטפת תמיכה) ו ,בדרך זו הפחתת הנטל הבירוקרטי על המטופלים הסיעודיים כמעסיקים . הצוות מדגיש את החשיבות הרבה בתגבור והרחבת המענים הקיימים ו בפישוט הפעולות הבירוקרטיות השונות, ובמתן ליווי והכוונה עבור הפעולות המשפטיות והחשבונאיות .הנדרשות ממעסיק כדי לעמוד בחובותיו על פי חוק הצוות ממליץ כי שירות זה יינתן על ידי ה לשכות ה מורשות בענף סיעוד בפיקוח רשות האוכלוסין וה הגירה, ,תוך פיקוח על גובה התשלום בגין השירות כאשר נדרש לבחון איזו דרך .צפויה לספק את המענה הטוב ביותר לביצוע משימה זו ,לאור זאת יש צורך מידי בבחינת מקורות תקציביים באמצעותם ניתן לתקצב פעילות חשובה זו, כחלק ממימוש .השינוי הרצוי בנוסף לכך, המלצת חברי הצוות ה יא להמשיך לבחון היבטים יישומים של חלופה1 כך שבסופו של יום תוכל לעמוד בפני המטופלים הבחירה בין שתי .שיטות העסקה בהתאם להעדפותיהם חשוב לציין כי המלצות הצוות התקבלו במשותף על ידי כל חברי הצוות ו נכתבו מתוך רגישות ודאגה כנה למטופלים הסיעודיים שאינ ם המעסיק "ה קל אסי " וכן לעובדים הזרים שרובם ככולם עושים עבודת קודש אצל מטופלים .הנזקקים להם הצוות רואה חשיבות רבה ב שיפור המצב הקיים .ורואה בהמלצותיו כפתיחת צוהר להשגת מטרה זו .ההמלצות מקובלות על כלל חברי הצוות 7 תוכן עניינים 'פרק א- ................................ ................................ ................................ ................................ ........................... 8 הקדמה ................................ ................................ ................................ ................................ ......................... 8 'פרק ב- עבודת הצוות ................................ ................................ ................................ ................................ ..... 26 סוגיות שנידונו במסגרת הצוות הבין- משרדי ................................ ................................ ................................ . 26 'פרק ג- שיטת העסקה הנהוגה כיום ................................ ................................ ................................ ................ 12 היתרי העסקה ................................ ................................ ................................ ................................ ............. 12 רישיון העבודה ................................ ................................ ................................ ................................ ............. 12 תפקידן של הלשכות הפרטיות ................................ ................................ ................................ ....................... 11 העסקה באמצעות חברות סיעוד ................................ ................................ ................................ .................... 10 'פרק ד- המורכבויות והקשיים ב מודל ההעסקה הקיים ................................ ................................ ................... 10 'פרק ה- חלופות שנבחנו ................................ ................................ ................................ ................................ . 02 'פרק ו- מסקנות הצוות ל שינוי שיטת ההעסקה................................ ................................ ................................ 04 מקורות...... . .......................................................................................................................... . ........... . ....... 09 נספחים ................................ ................................ ................................ ................................ ............................ 4 8 'פרק א - הקדמה 1. הרקע הקמת הצוות מאז כני סת שרת הפנים לתפקידה, התקבלו במשרדה פניות רבות מהציבור , ממשרדי ממשלה ומאנשי מקצוע בנוגע לקשיים היומיומיים עימ ם מתמודדים אנשים עם מוגבלות, ו כן קשישים סיעודיים, המעסיקים עובדים זרים .בבתיהם מהפניות עלה כי קיים קושי בהתמודדות של המטופל או בן משפחתו עם ההשלכות הנובעות מקיום .חובותיו כמעסיק לפיכך החליטה שרת הפנים להקים צוות בין-משרדי בראשות רשות האוכלוסין וההגירה ו ,בשיתוף משרד האוצר זרוע העבודה במשרד הכלכלה , משרד ,המשפטים המשרד לשוויון חברתי ,משרד הרווחה והביטוח הלאומי, במטרה לבחון מעבר לשיטת העסקה באמצעות תאגיד.ים חברי הצוות הבין-משרדי בחנו ביסודיות את הסוגיות המרכזיות ואת הקשיים הקיימים בתחום העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד הביתי בישראל. חברי הצוות ,נחשפו למגוון רחב מאד של דעות של תפיסות ו של התנסויות ,מבעלי עניין ומומחים בתחום הסיעוד, ובין היתר מ אנשים עם מוגבל ויות ,מבני ה ,משפחות מ ,לשכות פרטיות מ ,חברות סיעוד מ ,עמותות מאנשי מקצוע ממשרדי ממשלה מו .אנשי מחקר ואקדמיה תהליך זה של בחינת שינוי שיטת העסקה של העובדים הזרים 'לשיטת 'תיאגוד , הציף מגוון טענות על קשיים .הקיימים כיום בתחום הסיעוד הדירקטיבה שניתנה לצוות הייתה לבחון, אם שינוי שיטת ההעסקה הקיימת יפתור את הקשיים שהועלו, וככל שכן- למצוא פתרונות אשר בהם הנטל הכלכלי לא ייפול על כתפי המטופל הסיעודי . במסמך זה יו"ר הצוות וחבריו יציגו את המלצתם באשר לשינויים הנדרשים בשיטת ההעסקה של עובדים זרים בענף הסיעוד במסגרת הדירקטיב ה. 2. ענף הסיעוד הביתי בחברה המודרנית ישנם צרכים מגוונים לחברים בה, שאת חלקם הפרט אינו יכול לספק לעצמו ללא סיוע של שירותי .רווחה מדינתיים אחד הצרכים החשובים וההומניטריים בחברה המודרנית, בה האוכלוסייה מזדקנת בשיעור גבוה ,מהעבר הוא הטיפול הסיעודי בקשישים, באנשים בעלי מוגבלויות ובא נשים שאינם יכולים לתפקד באופן עצמאי .ברמה זו או אחרת אחת הדרכים להיענות ל צורך זה הינה העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד שהגיעו ממדינות זרות ל ישראל. לנוכח העלייה באיכות החיים ובתוחלת החיים, התפתחה פרקטיקה חברתית בישראל לפיה ישנה העדפה לסיעוד בקהילה ו מאחר שאין היצע מספיק של מטפלי ם מקומיים לעבודה זו, אשר הינה עבודה סביב השעון - וסיזיפית , התהוותה תופעה של.הבאת עובדים זרים לביצוע המלאכה ישראל החלה בהבאת עובדים זרים ב שנות התשעים ו מספר ,ההיתרים להעסקה של עובדים זרים בענף זה היה נמוך אך עלה בהתמדה בעשורים האחרונים: בעשור האחרון מספרם כמעט הוכפל כמ- 09,222 היתרים , משנת1221 לכ- 77,222 היתרים בשנת1212 . בשני העשורים וחצי האחרונים מספר ההיתרים הוכפל לכפי עשר- מ- 8,122 היתרים בשנת2996 ( ,ועדת סובול1226 ) ,כ אמור לכ- 77,222 ב שנת1212 . 9 ו שיפ רים טכנולו גיים וקידמה רפ ו אית הביאו לעלייה בתוחלת החיים . שיעור ההזדקנות בישראל תואם את המגמות העולמיות של הזדקנות אוכלוסיי ה, אם כי בקצב איטי ביחס למדינות העולם, פמ ני שישראל היא מדינה צעירה ששיעור הקטינים בה הוא מהגבוהים בעולם המפותח( OECD, 2019 .)במדינות המפותחות תוח לת החיים עלתה בכ שלושים שנה במאה האחרונה, ומספר ם ההולך והגדל של קשישים מעלה לראש סדרי העדיפויות את החשיבות בגיבוש מדיניות ציבורית בנושא שירותי הסיעוד הניתנים ,לקשישים.ולאנשים עם מוגבלויות בכל העולם וגם בישראל אוכלוסיית הקשישים גדלה במהירות וזאת עקב שתי סי :בות עיקריות 2. ירידה בפוריות או ב פריון- שיעור הפריון הכולל לש כשני שלישים ממדינות העולם מוערך ב כ- 1.2 ( Harper, 2014:590 ). פריון כה נמוך עשוי לנבוע מהתקדמות טכנולוגית ושינויים בשוק העבודה ששינו את העלויות ( והתגמולים של נישואים וגידול ילדיםSobotka , Skirbekk & Philipov, 2011:590 .) ייתכן ששינויים רעיוניים ליוו את השפע המוגבר, מה שהוביל להתמקדות באוטונומיה האישית ובמימוש עצמי. מספר דמוגרפים טוענים כי הקשר האבולוציוני בין פעילות מינית להולדה הופר באמצעות הכנסת אמצעי מניעה מודרני, וכי הרבייה היא כעת רק פונקציה.של העדפות הפרט והנורמות הקבועות מבחינה תרבותית 1. ירידה בתמותה- גורם מפתח שני הוא ירידה בשיעורי ה תמותה. עד לאחרונה, יריד ה בשיעורים אלה התמקדו במוות של תינוקות וילדים. ככל שיותר ויותר צעירים שרדו, תוחלת החיים הממוצעת של האוכלוסייה .עלתה ב אנגליה של המאה ה- 29 , למשל, מחצית האוכלוסייה מתה לפני אמצע שנות ה- 42 ,לחייהם. כיום הציפייה היא ש מחצית האוכלוסייה האנגלית ת שרוד עד אמצע שנות ה- 82 לחייהם . גם לאורך המאה ה- 12 , חלה ירידה מתמדת בתמותה בכלכלות מתקדמות, לאורך כל מהלך החיים ( Harper, 2014:590 .) הזדקנות מחזורי הלי ,דה הגדולים שלאחר מלחמת העולם השנייה בשילוב עם העלייה הניכרת בתוחלת החיים מראים תחזיות מעודכנות של האוכלוסייה בישראל. על פי הל מ"ס שיעור האוכלוסייה הקשישה (מגיל60 ) צפוי+ לעלות עד לכדי20% מסך האוכלוסייה בשנת1240 . שיעור האוכלוסייה הקשישה מאוד (מגיל80 , )+ בה שיעור התלות הסיעודית גבוהים, צפוי להישאר ברמה של כ- 2.6% עד לשנת 1210 , אך להכפיל את עצמו ואף יותר ל- 0.6% עד לשנת1260 ( אתר.)הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .הטיפול הסיעודי בבית המטופל יכול להינתן הן על ידי מטפלים ישראלים והן על ידי מטפלים זרים על מנת לאזן בין צרכיהם של מטופלים סיעודיים קשים, לבין מדיניות הממשלה בדבר הצורך בהקטנת מספר העובדים הזרים מועסקים בישראל, נקבע כי היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד, לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א- 2992 , יוענק רק במקרים מורכבים בהם מטופל זקוק לטיפול וסיוע במהלך רוב שעות היממה בב יצוע רוב פעולותיו היומיומיות וזאת .בהתאם לתנאים שנקבעו בנוהל כיום, כ- 77 אלף איש בישר אל קיבלו היתר להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד, וכ- 07 .אלף מעסיקים בפועל עובד זר בביתם אוכלוסיית הקשישים בישראל מהווה את האחוז הגדול ביותר בהעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד. ביש ראל ישנם כ- 178,222 זכאי גמלת סיעוד, המסייעת לאנשים מעל גיל פרישה התלויים בזולת; כ- 72,222 זכאי גמלת שר"מ (שירותים מיוחדים) המסייעת לאנשים בגיל העבודה התלויים בזולת (זכאים לגמלת שר"מ המגיעים לגיל פרישה יכולים לבחור בינה לבין גמלת סיעוד); ו כ- 79,222 זכאי גמל ת ילד נכה המסייעת לילדים עד גיל28 התלויים בזולת . 11 לא כל זכאי הגמלה מעסיקים עובדים זרים, הדבר תלוי ברמת הנכות ו ב חומרתה, וברצונם של הזכאים להכניס אדם ,זר לביתם. מתוך הזכאים כ- 46,222 ,זכאי גמלת סיעוד מעסיקים עובד זר כ- 6,222 מ זכאי גמלת שר"מ; וכ- 702 מ זכאי גמל ת ילד נכה , :כמפורט מספר הזכאים לגמל,אות הביטוח הלאומי עם וללא מטפל זר 3.המאפיינים של מקבלי גמלת סיעוד גמלת סיעוד ניתנת מתוקף חוק הסיעוד. הגמלה ניתנת לאנשים שהגיעו לגיל פרישה הגרים בבית וזקוקים לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות ביום-יום, וכן לאנשים הזקוקים להש גחה ולליווי בבית למען בטיחותם ובטיחות הסובבים אותם. הגמלה נועדה לסייע ל קשיש .ולבני משפחתו בטיפול הקצבה משולמת לפי6 רמות זכאות, וכן .ניתן לבחור לקבל את הקצבה בכסף וכן בשירותי סיעוד זכאויות ורמת הגמלה נקבעים על ידי המוסד לביטוח .לאומי רמות הגמלה בסיעוד נקבע ות לפי ציון שניתן בהערכת התלות, שבה נבדקת תלותו של הפרט בזולת לביצוע פעולות יו ם- ( יום בסיסיותADL .) והצורך שלו בהשגחה עד אוקטובר1228 ,היו נהוגות שלוש רמות גמלה ב נובמב ר1228 נ כנסה לתוקף רפורמה אשר קבעה שש רמות זכאות במקום שלוש והגדילה את מספר שעות הסיעוד המ רביות לקשישים שרמת מוגבלותם גבוהה. כבר בשנה הראשונה של הרפורמה נרשמה כצפוי עלייה של18 אלף זכאים לקצבה שהיא תוספת של26%, מ- 278 אלף איש באוקטובר1228 ל- 126 אלף איש באוקטובר1229 . זאת, לעומת תוספת של כ4% בשנים שלפני .הרפורמה כיום, קבלת הגמלה מזכה את האד ם במספר שירותים לבחירה- טיפול אישי בבית ע"י מטפל, שירותי סיעוד .שאינם כוללים טיפול בבית, קצבה בכסף 11 ב מישור העלייה במספר הבקשות למתן היתר העסקה של עובדים זרים בענף הסיעוד וכתוצאה מכך מספר העובדים הזרים השוהים (באופן חוקי) בישראל, כפי שניתן לראות בתרשימים ה:באים ,מקור: נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, אגף היתרים נכונים ליום02/21/1212 בעלי היתר להעסקת עובד זר לפי אוכלוסיות יעד שונות- סה"כ67,,63 היתרים (ב שנת2221 ) 1,638 1,534 1,451 1,431 1,386 1,302 1,255 1,207 1,216 1,212 1,290 1,356 1,245 6,554 6,709 6,261 6,297 6,211 5,871 6,142 5,994 6,655 6,778 7,286 7,917 7,200 47,613 48,644 48,081 50,763 49,513 46,465 51,235 53,638 57,011 61,566 64,179 71,528 68,800 55,805 56,887 55,793 58,491 57,110 53,638 58,629 60,839 64,882 69,556 72,755 80,801 76,873 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 120,000 140,000 160,000 180,000 2119 2111 2111 2112 2113 2114 2115 2116 2117 2118 2119 2121 2121 מספר ההיתרים בענף הסיעוד בין השנים2119-2121 18-1 19 - ( 64 נשים/שר"מ( / ) 67 גברים שר"מ) ( 65 +נשים סיעודי( / ) 68 +גברים סיעודי) סה"כ 12 מניתוח נתוני ההיתרים להעסקת עובד זר ניתן לראות מגמת עלייה- מאז שנת1229 ועד לתחילת שנת1211 עלה מספר ההיתרים בשיעור של כ- 42% . הגידול בשיעור מתן ההיתרים בין השנים1228 ( 69,006 היתרים) לשנת1212 ( 76,870 היתרים) עומד על כ- 22 .אחוזים .המישור השני הוא הרחבת אוכלוסיית הזכאים לגמלת סיעוד קשיש סיעודי, בהגדרתו הרשמית הוא מי שהגיע לגיל הפרישה- 61 שנ ה לנשים ו- 67 שנה לגברים והוא תלוי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יומיומיות, או שזקוק להשגחה ,למניעת נזק לעצמו או לאחרים (מבקר המדינה1227 .) בשנת1228 הביטוח הלאומי ערך שינויים בהגדרת הזכאויות לגמל א ות ה .סיעוד 41,260 40,484 43,468 45,632 49,156 50,162 55,425 57,111 55,705 57,509 0 10000 20000 30000 40000 50000 60000 70000 2112 2113 2114 2115 2116 2117 2118 2119 2121 2121 מספר העובדים הזרים החוקיים בענף הסיעוד השוהים בישראל בסוף כל אחת מהשנים בעשור האחרון 13 מניתוח ה נתוני ם ניתן לראות כי מספר הזכאים לגמלת סיעוד משנת 1228 (ה שנה בה עודכנו הגדרות ס יעוד של )הביטוח הלאומי עד ו שנת 1212 ב מגמת עלייה בכל רמות הגמלה , למעט רמת גמלה2 .)(הנמוכה ביותר כפי שניתן לראות בתרש ימ ים הבא ים: מקור: נתוני המוסד לביטוח לאומי, אגף סיעוד, נתקבלו ביום22/21/1211 בהגדרות החדשות מש נת1228 , ,הסיעודי הקשיש זכאי לגמלת סיעוד המשולמת לפי חלוקה של שש רמות זכאות ו ניתנת לו האפשרות לבחור אם לקבל את הקצבה בכסף או אם ב 'עין', דהיינו באמצעות מתן שירותים על ידי חברת סיעוד. 77,153 82,245 84,766 33,642 38,179 32,359 25,567 31,719 59,011 136,362 152,143 176,136 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 120,000 140,000 160,000 180,000 200,000 התפלגות הזכאים לגמלת סיעוד- 2009 עד2018 לפי רמות גמלה תלוי במידה רבה תלוי במידה רבה מאוד תלוי לחלוטין סה"כ ליניארי(תלוי לחלוטין) ליניארי(סה"כ) 14 מתוך הטבלה שלהלן ועל פי דיווח המוסד לביטוח לאומי, הנתון שמסב את תשומת הלב הוא שיעור בעלי התלות ,המוחלטת כלומר רמת גמלה7 , שעלה באופן חד לאורך0 שנים בלבד, והוא מייצג הכפלה של זכאים בשיעור של פי 1.0 ברמת גמלה זו. מ :קור נתוני המוסד לביטוח לאומי, אגף סיעוד, נתקבל ו ביום22/21/1211 שתי אוכלוסיות עיקריות הנזקקות לטיפול ולסיוע בתחום הסיעודי הם הקשישים ואנשים צעירים עם מוגבלות ה קש .יש נן שתי צורות טיפול עיקריות באוכלוסיות נזקקות אלה : טיפול מוסדי או .טיפול בקהילה ה העדפ ה של מרבית ם הוא טיפול בקהילה, דהיינו הישאר ות בביתם. המחסור במטפלים ישראלים בענף הסיעוד הביתי (ועדת ,אקשטיין1222 )והצורך בטיפול והשגחה סביב ה שעון, הפכו את העסקתם של עובדים זרים לפתרון מועדף עבור מי שיכולים לעמוד בעלות הכספית הכרוכה בכך, וכיום עשרות אל פי מטופלים נעזרים בעובדים זרים בענף הסיעוד (כהן-קובץ', רמות-ניסקה והרן- ,רוזן1228 .) כאמור, מספר בעלי היתרים בתוקף נכון לשנת1212 עומד על כ- 77,222 . מספר העובדים הזרים ה חוקיים בענף עומד על מעל07,222 , ומספר עובדי הסיעוד הזרים ש שוהים באופן לא חוקי הוא 24,240 1 , זאת לאחר פקיעת תוקף של אשרת העבודה שקיבלו בכניסתם ארצה .)(רשות האוכלוסין וההגירה, אגף ההיתרים משמעות נתונים אלה היא כי כ- 12,222 ב .עלי היתר אינם מעסיקים עובד זר מ סקר רב ברירתי שנערך על ידי רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות מכון 'מדגם' ,עולה כי הסיבות השכיחות לאי העסקה, כפי שהעלו בעלי היתר העסקה בתוקף, שאינם מעסיקים :עובדים זרים הינן עלות העסקה- כ- 40% מהמשיבים בסקר השיבו כי העלות הכספית הגבוהה אינה במסגרת יכולתם הכלכלית ,כ- 42% השיבו כי יש בהם ה חשש להכניס אדם זר לביתם , כ- 42% השיבו כי הם עד מ יפים עובד ישראלי על פני עובד זר ועוד ,(סקר העלויות של העסקת עובד זר בענף סיעוד1211 .) יובהר כי ניתנה אפשרות לסמן .יותר מסיבה אחת נכון לס וף שנת1212 מספר העובדים זרים השוהים בישראל באופן חוקי עומד על כ- 210,222 .בכלל הענפים מתוכם כ- 07% מכלל העובדים הגיעו עם אשרת עבודה לעיסוק בסיעוד. העובדים הזרים בענף זה מגיעים מהפיליפינים 1 נכון ליום 20.21.1212 15 ( 08.0% ( ), מהודו11.0% ( ) מאוזבקיסטן21.0% ( ), מסרי לנקה6.2%), מאוקראינ( ה0.2% ( ), נפאל1.9% ) ומדינות .נוספות משבר הקורונה יצר נסיבות חריגות שהקש ו על .כניסות לישראל ועל היציאות ממנה התאמת הפעילות לאתגרים שהתהוו בעקבות מגפת הקורונה ביחס לכניסת עובדים זרים לישראל, השפיע ה גם על ענף הסיעוד .למרות הקשיים, רשות האוכלוסין וההגירה פ עלה לביצוע שינויים בעקבות ה מ צב החדש שנכפה , כך קבעה הרשות בין היתר שורה של ,הקלות למטופלים ולעובדים הזרים בתקופת המגיפה ובין היתר האריכה את היתרי המעסיקים וה עובדי ם הזרים החוקיים הסיעוד באופן יזום , אפשרה במקרים מוצדקים הש ,מות חריגות אצל מטופלים אפשרה ניהול הבקשות וכלל.ההליכים באופן מקוון ודיגיטלי מאז פרוץ המגפה ועד לתחילת שנת1211 כללה הרשות במסגרת שיקוליה בוועדות הסיעוד השונות ובין היתר בוועדה ההומניטארית, את נסיבות המגיפה והקשיים המיוחדים שנגרמו בעקבותיה. כמו כן יזמה שרת הפנים הוראת שעה ייחודית לאישור בקש.ות במסגרת הוועדה ההומניטארית מספר הבקשות שאושרו בין ה חודשים מרס1212 ועד מרס1211 , עמד על4,740 בקשות. מספר הבקשות שנדחו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה עמד על042 .מבקשים בנו ,סף1,712 בקשות נדחו על הסף, בהתאם לתנאי הסף המוגדרים .בחוק ענף הסיעוד בישראל הו סוגיות המרכזיות בתחום העסקת עובדים זרים הועלו ונידונו מספר רב של פעמים במסגרות ( שונות: ועדת אנדורן1224 ( ), ועדת סובל לבחינת ענף הסיעוד1226 ), דו"ח מבקר המדינה62 ( ב1222 ), המלצות ( לרפורמה מקיפה בטיפול בבעלי צרכים סיעודיים1222 ( ), ועדת אקשטיין1222), ועדת ש( ושני1224 ), דוח ביקורת ( מיוחד, מבקר המדינה1227 ( ) ומצע לדיון של בנק ישראל1228) ועוד. סיכומי הדו"חות הללו , רובם ככולם, המליצו לגורמי הממשל לעצב מדיניות כוללת, למתן מענה הולם לצרכים של אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים שזקוקים .לעזרה בפעילויות היומיום המצב הנו כחי והנטל הבא לידי ביטוי מהמטופלים ובני המשפחה , מצריכים חשיבה מחודשת באשר להעסק תם הישירה של העובד ים הזר ים על ידי מטופל ים סיעודי,ים ב מטרה לתת מענה ו פתרון מקיף לטווח זמנים ארוך. על מנת לדקדק ב מאפייני םייוני הש ,האופציונליים והע מידה ע ל מידת התאמ ה אופטימלית של השינוי לצרכיהם של הנזקקים ל טיפול צמוד, ה צוות בין ה- משרדי בחן את שיטת התאגידים כחלופה לשיטת ההעסקה של המטופל הסיעודי/ בעל המוגבלות., בהתאם למנדט שניתן לו על ידי שרת הפנים הצוות הבין-משרדי בחן שיטת העסקה זו בענף הסיעוד במטרה לה קל על המטופלים ובני משפחותיהם ו מתוך כוונה ל תת מענה ל בעיות (יש פורט הב ו)משך , הנובעות משיטת ההעסקה הנוכחית המשפיעים באופן חד על אוכלוסיית הזקנים, המבוגרים עם המוגבלות והילדים עם מוגבלויות, זאת תוך ראייה ארוכת טווח ושמירה על זכויותיהם של העובדים הזרים. 16 'פרק ב- עבודת הצוות מטרת הק מת צוות הבין- משרדי היא גיבוש המלצות בדבר היתכנות לשינוי שיטת העסקה 'תאגידית' ללא עלות נוספת למטופלים. החלטה זו בעיקרה היא הקלה על אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בהיבטי נטל וחובות .ההעסקה, הפחתת הליכים ביורוקרטיים ושמירה על עלות העסקה סבירה ואף הפחתתה במסגרת זו ,הצוות נתן את הדגשים לסמכות אשר ניתנה לו במסגרת כתב המינוי ע ם זאת התייחס ל קשיים ולבעיות שהועלו בשיט ת ההעסקה הנוכחית ו בכל הנוגע ל.עלויות הכרוכות בה ,כפי שתואר מעלה ביום ז' בתשרי תשפ"ב ה- 20 בספטמבר1212 , פנתה שרת הפנים, הגב' איילת שקד, לשרי הממשלה בקריאה לה קמת צוות לבדיקת היתכנות העסקת עובדי סיעוד זרים אצל מטופלים סיעודיים באמצעות תאגידים. המטרה שעמדה בבסיס הקמת הצוות הייתה לבחון את העברת העסקתם של עובדים זרים בענף הסיעוד מאחריות מלאה של המטופל הסיעודי ובני משפחתו אל 'תאגידים' שיקבלו היתר מיוחד למתן שירותים אלו, וזאת .ללא תוספת עלויות למטופלים לאור זאת ובהתייחס לשיעור ההולך וגדל של מבקשי היתרים בענף הסיעוד בכל שנה, הוחלט על הקמת צוות בין- משרדי לבחינת שינוי שיטת העסקת עובדים זרים בענף באמצעות תאגידים- בדומה (אך מאוד שונה) לשיטה הפועלת .כיום בענף הבניין הצוות הבין- :משרדי עמד על שלושה קשיים עיקריים הנובעים מהעסקה ישירה של העובדים הזרים בענף 2. החלת חובות העסקה ישירה על המטופל- על המטופל הסיעודי שמעסיק עובד זר, חלים כלל חוקי העבודה בישראל. הקשיש/ האדם עם המוגבלות מתמודד עם מורכבות טכנית לצד חוסר ידיעה והבנה של המטר יה המשפטית והבירוקרטית לעיתים המטופל אף נתבע בבית הדין על אי קיום החוק. נציגי המעסיקים העלו סוגיה זו בדיוני והבהירו כי כאשר עובד זר חש שישנה פגיעה בזכויותיו, הדבר מוביל למערכת יחסים מורכבת ומתוחה בין המעסיק למטפלו, והטיפול האינטימי החשוב (ההלבשה, הרחצה והש יח הבין- .אישי) עלול להיפגע, לצד פגיעה בריאותית של העובד בשל המתח הנפשי 1. עלויות העסקה גבוהות- מחסור בעובדים זמינים יוצר מצב שבו עובדים לעיתים דורשים שכר גבוה יותר משכר המינימום הקבוע בחוק. ללא קשר לכך, קשישים רבים מתחילים בתהליך העסקת עובד זר ללא הבנה של כלל העלויות הכרוכות בכך ואינם לוקחים בחשבון את מלוא התשלומים שעליהם לשלם .במסגרת ההעסקה 0. ריבוי בירוקרטיה וגופים המטפלים בתחום- התקנות והנהלים הרלוונטיים לענף הסיעוד מנוהלים על ידי מספר גופים מאסדרים. ריבוי הגופים יוצר בלבול רב בקרב המטופלים הסיעודיים ובקר ב בני משפחותיהם, והתמודדותם באה בשילוב עם תהליך אמוציונלי קשה שמתחיל לרוב במשבר ועם הצורך בסיוע וטיפול . במהלך דיוני הצוות ולאורכן, המטופלים ביקשו כי יוקם גוף אחד בלבד שיעניק להם שירות מרגע האבחון וההחלטה ל'רכוש' שירותי סיעוד, ולכל אורך הליך העסקה. ריבוי ה גופים יוצר ,קושי במציאת עובד זר וגורם למשכי טיפול ארוכים בבקשותיהם, ולטענת המעסיקים הסיעודיים .הדבר משדר זלזול וחוסר אכפתיות 17 סוגיות שנידונו במסגרת הצוות הבין- :משרדי 2. רקע כללי, הגדרת הבעיה והסוגיות לבחינה א. בוצעה סקירה מעמיקה כללית על ענף הסיעוד- הוצגו נת ונים בנוגע לעובדי סיעוד בישראל, בעלי היתרים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד וכן נתונים כללים על אוכלוסיית הסיעודיים בישראל ו פירטו הועדות השונות שדנו בענף הסיעוד. כמו כן, הוצגה מדיניות ההגירה וכניסת עובדים זרים בכלל .ובענף הסיעוד בפרט בנוסף, הוצג סקר שבוצע ע ל ידי מכון'מדגם' בנוגע לאי מימוש היתרים בענף הסיעוד (סקר רשות האוכלוסין וההגירה ,בנושא אי מימוש היתרים.)בשיתוף מכון מדגם ב. )המוסד לביטוח לאומי הציג את חוק סיעוד (גמלאות- הוצגו נתוני גמלאות סיעוד- לפי גיל ואזור מגורים, העסק ה לפי רמת מוגבלות ולפי סוג הטיפול (רמת זכאות/ מטפל סיעודי) ועלויות קצבאות .הגמלה ג. הוצגו טענות לפיהן המטופלים הופכים למעסיקים לכל דבר, ונדרשים למלא את מלוא החובות הנובעים מכך ולדאוג לכלל התנאים הסוציאליים של מטפליהם; על מחסור תמידי בכוח עבודה מקומי; שללשכה הפרטית אין אחריות בפועל כלפי הלקוח;הסיעודי על סירוב העובדים הזרים לעבוד אצל מעסיקים סיעודיים מסוימים מסיבות שונות (מצב המטופל, אזור גיאוגרפי ועוד); על תופעה של נטישת עובדים זרים את מעסיקיהם ללא כל התראה; על ה.קושי החמור באיתור עובדים מחליפים או עובדים זמניים כמו כן עלתה מטעמם סוגיה של מצב בעייתי של "ייצור כלאיים", שבו חברת כוח אדם מעסיקה את העובד בחלקיות משרה, והמטופל או משפחתו הם למעשה מעסיקים בהשלמה (נייר עמדה "נכה לא חצי ,"בן אדם1212:1-4 ). עלו טענות נוספות על כך ש העסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד כרוכה בעלויות משמעותיות, ישירות ועקיפות, המ ושתות רובן ככולן על המעסיקים הסיעודיים , חלק מהמעסיקים טענו כי עלויות ההעסקה שלהם הגיעו אף ל- 20,222 ₪בחודש. ד. הצוות הבין- משרדי למד על שיטת התאגידים הנהוגה כיום בענף הבניין תוך ציון יתרונות וחסרונות .השיטה, כמו כן עמד על השוני המהותי בין ענף זה לענף הסיעוד 1. ה קשיש והאדם עם המוגבלות הקשה- נידונו היבטי הקשיש ומצוקתו. כמו כן, הועלו היבטים ומשמעויות .)'של אנשים עם מוגבלות קשה (חולים סופניים, מונשמים וכד 0. עמדת הלשכות הפרטיות- .נשמעו עמדות נציגי לשכות פרטיות, עמותת אחיעוז ונציג פורום לשכות פרטיות עמדת עמותת אחיעוז בת,מצית כפי שנמסרה לחברי הצוות הינה ,כי בהקצאה יעילה של כספי גמלת הסיעוד ניתן וצריך לספק לקשיש סל שירותים מורחב חינם המסיר ממנו את כל ההתנהלות הבירוקרטית ובנוסף .מעניק לו הטבה כספית של מאות שקלים 4. עמדת חברות הסיעוד- נשמעו עמדות נציגי חברות הסיעוד. 0. המטופל וב ני המשפחה- התקיים שיח עם מטופלים סיעודיים ובני משפחותיהם לשם קבלת פרספקטיבה של המטופלים הסיעודיים, הקשיים עמם הם מתמודדים בחיי היומיום ובכלל זה הקשיים בהעסקת .העובדים הזרים בשיטה הנהוגה היום כמו כן זומנו להופיע בפני הצוות הבין- משרדי מטה מאבק הסיעודיים (ראו סעיף2 )'ג . 18 6. בוצע בוחן ביצועים( Benchmark) עם מדינות נבחרות- דו"ח זה אשר במסגרתו בוצעBenchmark בשיתוף חברתTASC מציג את ה"תמונה" באשר לתחום הסיעוד בזירה הבינלאומית תוך השוואה בין המדינות השונות , בדגש על המדינות החברות ב- ב- OECD . מתוך הדו"ח עולה כי מודל העסקת עובדים זרים בישראל הינו מקרה ייחודי. על פי נתוני ה- OECD , לא קיים מודל רשמי לטיפול ביתי בר השוואה מאחר ורוב המדינות מעסיקות עובדי סיעוד במודל שעתי ללא שהייה קבועה בבית המטופל . בנוסף לכך , :מתוך הסקירה בדו"ח עלו מספר מסקנות עיקריות  הצורך בעובד סיעודי .לטיפול ביתי עולה ופתרון אפשרי הוא מעטפת שירותים ולא עובד קבוע  בכל המדינות שנבחנו, ישנו גורם שמולו נחתם החוזה לטובת שירותי סיעוד, ולא ישירות מול העובד. .ולכן, מכאן ניתן להסיק כי האחריות במהלך העסקה היא על הספק  ,מדינות העולם מבינות שהצורך בעובד סיעוד עולה .בנוסף לצורך בשיפור איכות ויעילות העבודה כדי להצליח לעמוד בכך, דו"ח ה- OECD ממליץ על רפורמה נדרשת בתחום באמצעות שלוש נקודות: שיפור ההכשרה ותנאי ההעסקה, שיפור השימוש בטכנולוגיה ו שיפור במהלכים מניעתיים לעיכוב הצורך בסיעוד.  בכל המדינות שנסקרו ניכר כי יש הבנ ה של מגמת הזדקנות האוכלוסייה, לכן רואים בשנים .האחרונות בחינה של רפורמות שונות בנושא הטיפול הסיעודי  .בחלק מהמדינות ישנה מעורבות ואחריות של הרשויות המקומיות בתהליכים בתחום הסיעוד  ישנו דגש על הסברה והנגשת מידע על התהליך לאזרח– שפה ברורה ופשוטה, תרגום לשפות ,רבות .מידע זמין ומרוכז במקום אחד, אזור אישי למעקב אחרי סטטוס וכדומה  למרות המגמה הצומחת בצורך בשירותים סיעודיים, עדיין ישנו צורך בשיפור הפיקוח והחקיקה .בנושא היחס, התנאים והשכר של העובדים הסיעודיים  קיימת השתתפות עצמית של המטופל, גם כאשר יש סבסוד ממשלתי.  ישנן מדינות שבהן לא מבצעים "מבחן הכנסה" כתלות לזכאות וקבלת קצבת סיעוד (מצ"ב ד"וח כנספח1) . 7. שמירה על זכויות העובדים הזרים א. פרופ' הילה שמיר, מ אוניברסיטת תל אביב הציג ה את עמדתה על השינוי ועל דרכים לפיקוח על זכויות העובדים הזרים. ב. עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת היחי ,דה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים הרחיבה בנו שא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ו מניעת ה.סחר בבני אדם ג. עמותת 'קו לעובד' הביע ה את עמד ת ה על יתרונותיה הגלומים ב מעבר לשיטת התאגידים בהיבטים של שמירת.זכויות העובדים הזרים ד. נבחנו ההיבטים המשפטיים והמשמעויות מה מע בר בשיטת ה ה.עסקה 19 8. תהליך שיתוף ציבור- להחלטות חברי הצוות ישנן השלכות רבות על גורמים רלוונטיים רבים בתחום הסיעוד לרבות ה ,ציבור ה מטופלים הסיעודיים ו .בני משפחותיהם ובעלי עניין רבים בשל כך, ה צוות םש לנגד עיני ו את החשיבות ב תהליך שיתוף ציבור רחב, אשר כלל בתוכ ו דיון משתף ו מעורבות של כלל הגורמים הרלוונטיים בתחום הסיעוד החל מתחילת קיום הדיונים באשר למצב הקיים ו העלאת רעיונות ו ,מתווה הפעולה וכלה ב התייעצות בנוגע לחלופות אפשריות ו דרכי יישום הפתרון המוצע ". חשוב לציין כי עמותת "קו לעובד השתתפה ב קבוצ תו המיקוד . מטרות קבוצות המיקוד – לאסוף מידע על מנעד ההיבטים הקשורים למעבר מהעסקה על ידי המטופל הסיעודי להעסקה על ידי :תאגידים  לקבל משוב מבעלי עניין על ההחלטה לשקול מעבר להעסקה באמצעות תאגידים.  להיוועץ ולאסוף מידע מבעלי העניין השונים על צרכים, רצונות, חסמים, תנאים ומענים באפשרות .לשינוי שיטת ההעסקה  .להיוועץ על דרכים, רעיונות ופתרונות שעשויים לסייע ולהבטיח הצלחה ביישום מהלך כזה מתווה שיתוף הציבור כלל –  איסוף מידע והיוועצות רחבה סביב שאלת שיתוף- .באמצעות זירה פתוחה משתתפים: ציבור רחב במיקוד: מטופלים סיעודיים, בני משפחה, נו ,תני שירותים, לשכות פרטיות .ארגונים, בעלי מקצוע בתחום הסיעוד ועוד  איסוף מידע פורמאלי מנומק ומלא מבעלי עניין, מיקוד על ארג נים ו- .באמצעות קול קורא  היוועצות ואיסוף מידע אישי הקשרי עם בעלי עניין מגוונים על צרכים, מענים, חסמים, רצונות– ,משתתפים: אזרחים וותיקים אנשים עם מוגבלויות, בני משפחה, לשכות פרטיות, נותני שירותים וארגוני חברה אזרחית- באמצעות0 .קבוצות מיקוד במסגרת שיתוף הציבור נשמעו עמדותיהם של גורמים רלוונטיים רבים כגון: עמדת מנהלת מחלקת שילוב בקהילה בנציבות לשוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, עמדות נציגי ההסתדרות בענפי הסיעוד .והגמלאות ועמדת יועמ"ש הרשות לניצולי שואה 9. הצוות הבין משרדי נחשף למ מצאי מ חקר סוציולוגי- אנתרופולוגי על ידי דר' דניאלה אריאלי, לאור פרסום .'ספרה 'אינטימיות זרה 22 . נלמדה שיטת ה העסקה הישירה של חברות הסיעוד בנוגע לנכי צה"ל וההתקשרות הח וזית מול משרד .הביטחון 22 . רשות האוכלוסין וההגירה ה צע יב והציגה בפני חברי הצוות את ממצאי ה סקר שנערך בקרב מעסיקים באופן מקוון ה ייחודי אשר עסק ב עלויות העסקתם של עובדי הסיעוד הזרים (נערך בינואר1211 .) 21 א. הסקר נערך ע ל מדגם מייצג של כ- 28 אלף מעסיקים והשיבו עליו1,008 מעסיקים מכל קצוות הארץ (כ- 012 .יישובים בישראל), מכל שכבות הגיל של המטופלים ב. ממצאי הסקר: 2) ( כשלושת רבעי מהמטופלים מעסיקים את העובד הזר שבעה ימים בשבוע14/7 ) . 1) עלות השכר הממוצעת עבור המעסיקים שבעה ימים בשבוע עומדת על כ- 6,662 ₪ בחודש. נמצא שהעלויות גבוהות יו תר במעט כאשר המטופלים הם גברים . נמצא שבפריפריה עלויות השכר נמוכות במעט (הפרש של כ- 222 ₪ .בחודש) בהשוואה למרכז ולתל אביב 0) כ- 77% מהמטופלים ,שהשיבו בסקר מקבלים קצבת סיעוד מהביטוח הלאומי (בעין, בכסף או )בשילוב של שניהם– קבוצת המטופלים הבוגרים (בגילים67-28) המ קבלים קיצבה בכסף נמצאו כקבוצה עם עלויות השכר הנמוכות יותר, לעומתם, קבוצת הקשישים (בגיל68 ) שאינם מקבלים+ קצבת סיעוד מהביטוח הלאומי נמצאו כקבוצה ע ם .העלויות הגבוהות ביותר 4) ,לפי התשובות בסקר כ- 26% מהמטופלים מנכים משכרו של העובד הזר (בעיקר בגין הוצאות על מגור .)ים והוצאות על מזון94% מהמטופלים מוסיפים לשכרו של העובד הזר (גם מעבר לתוספות )הנדרשות על פי חוק, כמו ימי חופש או תוספת תעריף לעבודה ביום שבת , ,כך למשל69% מהמטופלים משלמים לעובד דמי כיס. כאשר בוחנים את המעורבות והסיוע בביצוע כל התשלומים ותחשיבי השכר, נית ן לראות שהמטופלים הבוגרים (גילים67-28 .) הם העצמאיים ביותר 0) מ ן הממצאים בולטת מעורבותם של מספר בני משפחה סביב נושא זה. גם כאשר בן המשפחה השיב על הסקר, כ- 26% .מהם ציינו שהם מערבים לפחות בן משפחה נוסף בסיוע סביב נושא השכר 6) מתשובות המטופלים בסקר עלה שבקרב העוב דים הזרים , קבוצת העובדים המבוגרים ביותר (גיל 62 ומעלה) הם המשתכרים בשכר הגבוה ביותר. קבוצת גיל נוספת של עובדים המשתכרים מעל הממוצע היא עובדים בגילים09-00 , כאשר בשאר קבוצות הגיל משתכרים בדומה לממוצע או קצת .מתחתיו 7) ,לדברי המטופלים העובדים הזרים שהועסקו בישר( אל על ידי מספר גבוה של מעסיקים8 )ומעלה משתכרים בשכר הגבוה ביותר (כ- 622 ₪ מעל הממוצע), ולעומתם עובדים זרים שהמעסיק הנוכחי הוא מעסיקם הראשון משתכרים בשכר הנמוך ביותר (כ- 122 ₪ .)מתחת לממוצע 8) ,כשהמשיבים הביעו את חוות דעתם המילולית עלה שעיקר הטענות והכאבים הו א בנושא העלויות- שכר העובדים גבוה מדי, גמל אות הביטוח הלאומי לא מספיקות, הפרשות הפנסיה לעובדים וביטוח הבריאות מכבידות מאוד, קיימים קשיים.מעצם היותם המעסיקים של העובדים 9) /כמו כן, גם הטענות כלפי חברות הסיעוד הלשכות הפרטיות כגופים בעלי אינטרסים כלכליים היו שכי .חות עלו גם טענות על היותם של גופים אלה כ'משתפי פעולה' עם העובדים הזרים בכל נושא .דרישות השכר של העובדים 21 'פרק ג- שיטת העסקה הנהוגה כיום בישראל מטופלים סיעודיים מכלל הקטגוריות נעזרים בשירותי עובד זר המתגורר בביתם. התנאים להעסקת עובד תמ זר בסס ים על הנפ קת היתרים פרטניים לאנשים הזקוקים לטיפול וסיוע במשך רוב שעות היממה , על התקשרות עם לשכה פרטית להבאה ותיווך, וע ל אשרת עבודה (ב-2) בסיעוד ביתי עבור ה עובד ה.זר היתרי העסקה- היתר העסקה עבור אישה וגבר מגיל פרישה ומעלה- באופן כללי, זכאות הקשישים להיתר העסקת עובד זר נקבעת על ידי מבחן תפקודי (מבחןADL - Activity of Daily Living ) המתבצע באמצעות גופים חוץ ממשלתיים איתם .מתקשר המוסד לביטוח לאומי :ההיתר מותנה בקבוצות גיל אשר צבר את הניקוד במבחן תלות או שנקבעה לו רמת זכאות כלהלן 2. 4.5 נקודותA.D.L . 1. 4 נקודותA.D.L בתוספת .ניקוד בודד 0. זכאות להשגחה חלקית (דהיינו: לפחות2.0 .נק' בסעיף "השגחה" במבחן התלות) בתוספת ניקוד בודד 4. זכאות לגמלת סיעוד ברמה 4 , 0 או 6. מטופל מגיל92 ומעלה יהא זכאי להיתר העסקה גם אם צבר4 נקודותA.D.L בלבד , ו מטופל מעל גיל פרישה שאינו זכאי לגמלת סיעוד מחמת גובה הכנסתו, נדרש לבצע מבחן הערכת תלות בהתאם לנוהל2 לצורך בדיקת זכאותו .להיתר היתר העסקה עבור מטופל מגיל1, ועד גיל פרישה יינתנו ל זכאים לקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) ובלבד שרמת זכאותו הינה%221 .ומעלה היתר העסקה עבור מטופל מתחת לגיל1, יינתן לילד נכה לצורך הטיפול במטופל קטין, רק כאשר אותו מטופל קטין הוכר כזכאי לגמלת ילד נכה בשיעור222% לפחות על ידי המוסד לביטוח לאומי ובהתאם להמלצת הוועדה .המקצועית המייעצת למתן היתרים רישיון העבודה- רישיון העבודה שניתן לעובד זר בענף הסיעוד מאפשר לו לעבוד אצל מעסיק אליו הוא הוזמן . כאשר העובד מבקש לעבור למעסיק אחר, עליו להצטייד ב אישור מתאים . ככל שהוא מעוניין לעבור מעסיק, עליו לתת הודעה מוקדמת ולהסדיר את המעבר במידה ולמעסיק האחר יש היתר להעסיק עובד זר בענף הסיעוד . רוב העובדים הזרים מעדיפים לעבוד בנפת תל אביב מסיבות שונות. רשות האוכלוסין וההגירה קבעה אזורים גיאוגרפיים מוגדרים שהעובדים הזרים מוגבלים ממעבר מהם לאזורים 'נחשקים' אחרים על מנת להבטיח שגם מטופלים מהפריפריה יקבלו מענה ראוי ו שווה ביחס .למטופלים אחרים עובדי הסיעוד הזרים מקבלים מידע עוד כשהם בחו"ל באשר לאזור הגיאוגרפי בו הם יועסקו, וכך מתאפשרת להם הבחירה אם להגיע לעבודה בישראל או לאו. עקב הסכמה זו, מרגע הגעתם הם מוגבלים באזור גיאוגרפי זה גם ב עת מעבר בין מעסיקים .בכפוף לתנאים המפורטים בתקנות ובנוהל 2 ראו נוהל מס ' 9.1.2220 – "נוהל טיפול בבקשה לביצוע הערכת תלות למטופל אשר אינו זכאי לגמלת סיעוד מחמת גובה הכנסתו המבקש להעסיק עובד זר" 22 תפקידן של ה לשכות ה פרטיות- ביום21.9.26 קיבלה הממשלה את החלטה מספר448 ,המאמצת את עקרונות דו"ח הצוות הבין- משרדי בראשות סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בנושא "שינוי שיטת העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד", שהמליץ על שיטת העסקה חדשה של עובדים זרים בענף הסיעוד. החלטת הממשלה הטילה על שר הכלכלה ליישם את ההסדר המפורט בפרק ו' בדו"ח ה וועדה, וכן הנחתה את הממונה להקצות היתרים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד רק למי .שיעסיק עובד זר שנמצא באחריותה של לשכה פרטית כמפורט בדו"ח החלטת הממשלה קבעה גם כי לצורך יישום המלצות הצוות הבי ן- משרדי יש לבצע תיקוני חקיקה, ואכן בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספי ם1227 (תיקוני חקיקה), התשס"ז- 1227 (המכונה גם "חוק ההסדרים"), נקבעו .תיקונים לחוק לעניין זה בבסיס שיטת גיוס זו, ש קבעה למעשה את החובה להסדיר הגיוס וההשמה של עובדים זרים באמצעות הלשכות הפרטיות המהוות כתובת בלעדית להבאה לתיווך ולטיפול בעובדים זרים .מטר ה ת שיט ה הייתה הבטחת תשלום שכר ומתן תנאים הוגנים לעובדים , מניעת האפשרות לגבות תשלום שלא כדין מהעובדים הזרים לשם הבאתם לישראל וכן מתן אפשרות ניוד של העובדים הזרים בענף הסיעוד ומניעת כבילתם של העובדים למעסיק ספציפי. חובת ה לשכ ה הפרטית מוסדרות בנוהל של רשות האוכלוסי ן וההגירה, מס' נוהל9.1.2222 , וכוללות בין היתר לספק למעסיקים ולעובדים הזרים שירותים , כגון ,רישום מעסיקים ועובדים תיווך ה;עובדים והכשרתם ביקורי עו"ס קודם ביצוע;ההשמה ולאחר מכן באופן עיתי איתור מעסיקים; סיוע בהסדרת ביטוחים ותשלומים; וידו א ודיווח על ביצוע תש לומים; סיוע בקשר להיתרים ולאשרות ; .'ביקורי עובד סוציאלי שבוחן את טיב הטיפול וכו לשכה לא רשאית לרשום יותר מ– 4,222 מעסיקים ו- 4,222 עובדים זרים בו זמנית. הלשכה רשאית לגבות מהמטופלים סכום של עד1,222 ₪ב אופן חד פעמי בגין השמה וכן סכום חודשי על סך של עד72 "ח ש. ,בשיטה ההעסקה הנוכחית נכון להיום הליך הבאת העובדים מחו"ל, למעט מהפיליפינים ומסרילנקה, הוא באחריות הלשכות הפרטיות אשר נמצאות בקשר עם סוכנויות ו גורמים שונים במדינות המוצא לשם המיון הראשוני, גיוס .העובדים והבאתם לארץ תפקיד זה עתיד להתייתר עקב החלת ה הסכמים בלטראליים להבאת עובדים זרים לענף הסיעוד מהפיליפינים ו מ סרי- ,לנקה ובעתיד מתוכננ ים הסכ מי ם עם מדינות נוספות. ההסכמים הבילטראליים בהם התקשרה מדינת ישראל בקשר להבאתם לישראל של עובדים זרים ל ענף ה סיעוד, נועדו לאפשר גיוס מפוקח של כוח אדם מקצועי למתן שירות טיפול י ל סיעודיים בבתיהם, בהליך מיודע, שקוף ואובייקטיבי, תוך מניעת התופעות הפסולות של גביית ,דמי תיווך ותשלומים שלא כדין מן העובדים הזרים במסגרת הליכי הגיוס וההעסקה ובהתחשב בין היתר, בפסק הדין בבג"ץ 1420/26 ). בעידן של הסכמים בילטראליים, ושיתוף הפעולה בתחום העבודה ב ין מדינת ישראל לממשלה ממדינת המקור, הלשכות הפרטיות יפעלו רק כגורם המתאם את העובדים מהמאגר שהוכן על ידי .הממשלות למטופלים הישראלים והזמנת העובד לישראל תבוצע באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה 23 שיטת ההעסקה כיום- א. העסקה ישירה של המטופל הסיעודי- שיטת העסקה יח ידה שאפשרית עבור זכאי גמלת שר"מ, זכאי גמלת ילד נכה וקשישים שאינם זכאים לחוק סיעוד. שיטה זו פתוחה גם לזכאי חוק סיעוד שבוחרים בשיטת העסקה זו .וקבלת גמלה בכסף בהעסקה ישירה זו ה לשכה ה פרטית מבצעת את התיווך וההשמה של העובד .למטופל ב. העסקה במקביל עם חברת סיעוד- שיט ה זו זמינה לזכאי חוק סיעוד בלבד שבחרו בשיטה זו , באמצעות 'קבלת הגמלה ב'עין , כך שחברת הסיעוד הינה מעסיקה במקביל למטופל הסיעודי . מדובר על מרבית .הזכאים לגמלת סיעוד כיום שיטה זו אינה מבטלת את חובת ההתקשרות עם לשכה פרטית וגם בשיטה זו הלשכה הפרטית מבצעת את התיוו ך וההשמה של העובד למטופל. יש לציין כי על אף הצבת התנאי המחייב הפרדת פעילות מוחלטת בין לשכות פרטיות לחברות סיעוד, התקנות אינן פוסלות אפשרות שחברת סיעוד תקים לשכת תיווך כחברת בת או חברה אחות, ולכן כיום ישנן לשכות פרטיות שאינן קשורות לחברות סיעוד, אך גם לשכות .פרטיות הקשורות לחברות סיעוד מטעם חברות הסיעוד פועלים כיום כ- 40 מלכ"רים ו כ- 09 חברות פרטיות . מספר הלשכות הפרטיות שמעניקות שירות עומד על96 לשכות בכל הארץ. עוד יצוין, כי גמלאות הביטוח הלאומי אינן מממנות באופן מלא את עלויות העסקת עובד זר, ומטופלים רבים העלו טענות על קושי מימוני ואי יכולת כלכלית להעלות את שכרם של העובדים המטפלים, ולא פחות מכך דיווחו על ( התמודדותם החוזרת ונשנית מול שחיקת המטפלים הסיעודיים, המועסקים במשך כל שעות היממה14/6 ) ולעיתים בכל ימות השבוע.למשך שנים ,בניגוד לסקר רשות האוכלוסין וההגירה על פי עדויות בני משפחות המטופלים עלות ההעסקה הממוצעת כיום לעובד זר הוא כ- 9,222 .₪ לאחר מ ימוש קצבת הביטוח הלאומי, המעסיק משל י ם את יתרת הסכום, לרוב בסיוע בני המשפחה. העסקה ""מקבילה באמצעות חברו ת הסיעוד חברות הסיעוד הוקמו בשנת2986 כזכייניות שירות של המוסד לביט וח לאומי ועל מנת לספק למטופלים סיעודיים שירותים על ידי עובדים ישראליים למספר שעות ביום, על פי זכאות ותחת התפיסה כי 'סיעוד' הינו תחום פעילות .המצריך התמחות, ידע וניסיון חברות הסיעוד הרחיבו את שירותיהם גם ל העסקת עובדים זרים . הן אמונות על מתן שעות הטיפול המאו שרות ע ל יד י הביטוח הלאומי ואחראיות על השירות הניתן למטופל ו בהתאם להנחיות. הביטוח הלאומי מעניק למטופלים סעודיים עזרה של בין0.0 שעות ל- 02 שעות בשבוע , באמצעות חברות הסיעוד . ישנה אפשרות להמיר חלק מגמלת הסיעוד בסכום כסף, לפי רמת הגמלה וחומרת המצב. אם לאדם הסי עודי ישנה .הכנסה מפנסיה, אזי הסיוע יקוצץ על פי מפתוח ,יש להדגיש כי חברות הסיעוד נותנות שירותים אך ורק למקבלי גמלת סיעוד הבוחרים בהעסקה שאינה ישירה דהיינו ב'העסקה מקבילה' .)'(גמלה ב'עין המטופלים בהיותם המעסיקים, באופן מלא או באופן חלקי, נדרשים לחתום על הס כם מול העובד, לשלם את שכרו ,ואת התנאים הסוציאליים המגיעים לו. כלומר הם משקיעים משאבים רבים ללמידה וניהול תהליך ההעסקה 24 .מתחילתו ועד סופו ב עוד שחלק מהמשפחות בוחרות להעסיק ולהתנהל מול העובד באופן עצמאי לגמרי (באמצעות גמלה בכסף), הרוב הגדול של המשפחות בוחרים ב העסקה משולבת עם נותן שירותים בסיעוד הביתי. ישנן שלוש קטגוריות עיקריות של מעסיקי זרים בישראל המקבלים גמלאות מביטוח לאומי: מקבלי קצבת סיעוד (אזרחים ותיקים), מקבלי קצבת שירותים מיוחדים לנכים (שר"מ) ומקבלי קצבת ילד נכה. רוב העובדים הזרים בסיעוד מועסקים על ידי מקבלי קצבת סיעוד- על פי הגדרות הביטוח הלאומי בעלי רמות נכות4-6 . ישנן קטגוריות נוספות כגון נכי צה"ל, הורים שכולים, נפגעי עבודה ומטופלים שאינם עומדים במבחן הכנסה, אך הן בשיעורים .נמוכים יש לציין כי29,602 ניצולי שואה (מתוך כלל הקבוצות על פי הגדרת הרשות לזכ ויות ניצולי שואה) מעסיקים עובדים זרים. ניצולי השואה מקבלים שני אפיקי סיוע עיקריים שהם תוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות לזכאי גמלה מלאה ותוספת לגמלה החודשית בסכום של כ- 2,222 .₪. 25 'פרק ד- המורכבויות והקשיים ב מודל ההעסקה הקיים הקשיים העולים במסגרת שיטת הע סקה הנהוגה היום הובילו לבחינת שינוי שיטת העסקה של העובדים הזרים מ'העסקה ישירה' או 'העסקה מקבילה' בשיתוף עם חברות הסיעוד ל'העסקה על ידי תאגידים' תוך בחינת יתרונותיה אל מול המצב הקיים. ל חברי צוות הבחינה אין ספק שמתקיימת תלות הדדית בין שתי אוכלוסיות- המטופל הסיעודי והמטפל הזר. ,מניירות העמדה מקריאת חומרים משלימים ומשמיעת גורמים רבים בעלי עמדות מגוונות שהובאו בפני חברי הצוות , השתקפו בבירור קשיים ואכזבה של מטופלים סיעודיים ובני משפח יה תו מ ם השירות הניתן ל הם במסגרת שיטת העסקה זו. המטופלים ובני משפחותיהם, חשים ה כי שירות הניתן להם כיום ע"י הגופים השונים- חברות הסיעוד ומהלשכות הפרטיות הוא טעון שיפור ,ש גופים אלה א ינם משרתים כיאות את ייעודם ולא מבצעים את ,תפקידיהם כראוי. יתרה מכך עלו טענות כי קיים קושי ש מתבטא בעיקר ,בבירוקרטיה הקיימת, ריבוי השחקנים העלויות הגבוהות והע דרם של פתרונות לצרכים שוטפים כגון עובדים מחליפים. ברא יי ,ת בני המשפחה הבשורה המשמעותית עבורם ו ההקלה הרגולטורית המשמעותית תהייה פניה לגורם אחד בלבד שמטפל ב ,כל מכל, כל- גוף אחד לפנות אליו, בן אדם אחד לשוחח אתו , והוא אותו גורם שמעדכן בשינויים ככל שמתרחש ים , כך ש בני המשפחה מ ת עדכנים תכופות ו .הדברים ברורים ושקופים לתפיסתם- ו זה המצב האידיאלי. ה מורכבו ת יו והקשיים במודל הה עסקה הנוכחי א. העדר כוח מיקוח של מטופלים המוביל ל עלויות העסקה גבוהות- 1) גידול בביקוש לעובדים זרים- מטופלים וגורמים רבים מעידים כי קיים מחסור בעובדים זר ים לענף הסיעוד הביתי בישראל, אשר מייצר לחץ לעליית המחירים עקב התחרות על העובדים הקיימים. יש לציין כי בניתוח של כמויות ההיתרים שניתנו ביחס למספרי העובדים הזרים בארץ, קיים פער קונסיסטנטי , כך שייתכן שהמחסור מיוחס לעובדי בעלי ניסיון בישראל (דוברי עברית, עם יכו ,לת התמצאות בישראל ועוד). בנוסף ייתכן שהטענות למחסור נובעות מהחיכוכיות ,בענף, קרי משך גיוס עובד חדש או משך החלפת עובד קיים .העלולים לייצר מראית עין של מחסור רגעי כפי שצוין , הפער בין מס' ההיתרים למימוש הוא קונסיסטנטי .לאורך השנים 2) שיקולי שהות מקסימלית עד י ות וף מטופלים שאינם מורכבים- בה קשר לסעיף קודם, עובד זר בישראל רשאי לשהות מקסימום60 .חודשים בהתאם לחוק ולנהלי רשות האוכלוסין וההגירה, ב ענף הסיעוד קיימים חריגים המאפשרים שהייה מעבר לתקופה המקסימאלית, בכפוף להתמדה אצל מטופל סיעודי. המשמעות הינה ש להעסקתו החוקית האחרונה של הע ו בד הזר יש השפעה ישירה על משך שהיי תו בישראל וכפועל יוצא מכך, על ת י ,עדוף אפשרי של מטופלים סיעודיים. כך עובד זר אשר חושש כי שהותו בישראל תתקצר נוכח תוחלת חיים קצרה של המטופל הסיעודי אצלו מועסק, עשוי לסרב להשתבץ אצל אדם מבוגר, או לחלופין אצל אדם חולה מאוד (קל וחומר אצל אדם הנוטה למות). כן, נמצא כי עובדים זרים מועדפים להיות מועסקים אצל מטופלים מבוגרים שאינם מורכבים יחסית ולא אצל נכים צעירים מורכבים, וזאת בין היתר 26 בשל המאפיינים ונסיבות החיים של הצעירים אשר בדרך כלל מתגוררים עם בני משפחתם, מבקשים להמ.שיך להתנייד לעבודתם וכן הטיפול בהם פעמים רבות הינו אינטנסיבי ומורכב עוד נמצא לדברי המטופלים כי עובדים זרים מעדיפים לעבוד באזור מרכזי ואינם ממהרים להשתבץ לעבודה .באזורים פריפריאליים לאורך השנים עשתה רשות האוכלוסין וההגירה כל שבידה על מנת למגר את תופעות ת יעדוף המטופלים ונטישתם מחד אולם מאידך תוך התחשבות בזכויות העובד הזר והמחויבות שלא "לכבול" את העובד הזר למעסיק בעל כורחו. כך בשנת1224 הותקנו תקנות הכניסה לישראל (אמצעי בקרה על מעבר עובדים זרים בענף הסיעוד), התשע"ד - 1224 וכן תקנות הכניסה לישראל (קביעת אזו רים גיאוגרפיים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד), התשע"ד - 1224 - אשר קבעו הגבלות גיאוגרפיות וכן הגבלות על מעבר בין מטופלים סיעודיים וזאת על מנת לעודד עובדים זרים להתמיד אצל מטופלים סיעודיים ולמנוע נטישות של עובדים זרים בפריפריה . ,כמו כן בשנת1228 קי דמה רשו 'ת האוכלוסין תיקון לחוק הכניסה לישראל (תיקון מס01 ) באופן שסמכות שר הפנים להתיר הארכת שהות של עובד זר לסיעוד אצל מטופל סיעודי חדש, לאחר שהעובד הזר סיים את תקופת העבודה המרבית המותרת בישראל, במקרים הומניטריים מיוחדים, תחול רק לגבי עובדים זרים העומדים בתנאי.ם שנועדו לעודד נאמנות למטופל סיעודי ולמנוע השתקעות בישראל הצעדים אשר ננקטו על ידי הרשות כפי שפורט לעיל אומנם יצרו מנגנונים אסדרתיים אשר יש בהם כדי לצמצם באופן יחסי את תופעת תיעדוף המטופלים ונטישת המטופלים שהטיפול בהם קשה יותר, יחד עם זאת, מטבע הדברים, התו פעות לא מוגרו באופן מוחלט ונמצא כי שיקולים אלו עדיין מתקיימים אצל .העובדים הזרים המועסקים בישראל 3) הפרשות לפנסיה ופיצויים- על פי דין ,העסקת עובדים מחייבת בין השאר גם הפרשות פנסיה ופיצויים . בהליך שיתוף הציבור עלתה דרישה להחרגת שכר העובדים הזרים מהשכר במשק ב סוגיה של חובת ההפרשות לפנסיה. יש הסבורים שבשל הייחודיות תחום העיסוק ובשל מעמדם של העובדים הזרים יש להחריג את שכרם . 4) עלויות נוספות- ,ישנם מקרים שונים בהם נדרש למצוא מחליף עבור המטפל הסיעודי: יום המנוחה השבועי חופשת מחלה, חופשת מולדת ועוד. למבקשים העסקה בי ום השביעי זה יעל ה כ- 062 ₪ לשבוע, בחישוב חודשי הסכום מוכפל עד לפי4.0 פעמים. אם מדובר על יציאה לחופשת מולדת ו של העוב ד, ה סכום אותו ישלם המעסיק הוא יותר מכ פ ,ול,)מפני שהוא מחויב לשלם לעובד עבור ימי החופשה (בהתאם לקבוע בדין ו במקביל גם את שכרו של העובד הזר שמחל י ף אותו, לעיתים בסכום שכר חודשי גבוה יותר משכרו של ( העובד הקבוע,כך למעשה ב עבור ה עובד הזר יותר "משתלם" לעבוד כעובד מחליף מאשר כעובד קבוע, מה שמעודד בעקיפין ה.)עסקה שאינה מוסדרת 5) שכר המינימום- שכר המינימום עולה בשנים האחרונות עקב עליית השכר הממוצע במשק. ה יות ושכר זה חל גם על עובדים זרים, עלייתו משפיעה ישירות על הוצאות המטופל הסיעודי, שנאלץ להגדיל את שכר .המטפל בהתאם מאידך צוין על ידי עמותת קו לעובד ותכנית המחקרTrafflab, כי חרף קביעת בגץ עד י ין ,לא נערכה רפורמה בשכר הראוי למטפלים, המועסקים כאמור סביב השעון ולא גולמה תוספת השכר בשל היקף עבודה זו. 27 ב. בירוקרטיה המוטלת על המטופלים הסיעודיים ובני משפחותיהם- :את הבירוקרטיה ניתן לחלק לשני שלבים עיקריים תהליך הסדרת העסקת המטפל, וחובות המטופל כמעסיק מרגע שהוסדרה ההעסקה. תהליך הסדרת ההעסקה דורש התנהלות מול מספר גופי ם (הביטוח הלאומי, רשות האוכלוסין, הלשכה הפרטית וחברת הסיעוד) האמונים על רכיבים שונים בתהליך ההעסקה הנוכחי, כך שבמקרים רבים הוא נמשך זמן רב ומרגע זיהוי הבעיה הרפואית של המטופל ובקשתו למתן היתר ועד להתדרדרות מצבו- עול הטיפול בתהליכים המגוונים אל מול גופים מר ובים מתרכז בבית המטופל (הוא בעצמו או אחד מקרוביו). לאחר הסדרת ההעסקה, הבירוקרטיה נובעת מהחובות החלות על המט ו פל הסיעודי כ מעסיק . ,מבוגרים מעל גיל פרישה שחלקם עם בעיות התמצאות, נחשפים לתביעות משפטיות מפני שאינם מתמודדים עם מכלול חובות יהם כמעסיקים, כגון הפרשות ,לפיקדון ולפנסיה חישוב ותיעוד שכר ועוד. כמו כן, הם נאלצים להתמודד עם בירוקרטיה מסורבלת ומבלבלת , וזאת בהיעדר אוריינות דיגיטלית. ההתמודדות בקרב מטופלים .סיעודיים צעירים היא בעיקרה הקושי בגיוס עובדים מטפלים והעמל הרב על שימורם ,בנוסף חיפוש אחר עובד מחליף הוא .אחד הקשיים הביורוקרטיים הבולטים שעלו בפני צוות הבחינה ג. מערכת יחסי עובד-מעסיק- דיני העבודה קובעים את יחסי עובד- מעסיק על פי מבחנים שנקבעו בפסיקה, ואינה 'תלויה בהסכמת הצדדים. מבחן 'הקשר האישי ו גם שאר מבחני ההעסקה, מצביעים על העסקה ישירה מלאה על ידי המטופל ה סיעודי מאחר ש הוא זה שנותן לעובד הוראות, משלם את שכרו, מספק לו חומרי עבודה, מאשר לו ימי חופשה ו ימי.'מחלה וכו בהמשך לכך, מערכת היחסים בין המטפל למטופל אינה מערכת יחסי עובד-מעסיק סטנדרטית, שכן המטפל מתגורר בבית המטופל ונמצא עמו בסיטואציות האינטימיות ביותר בח .ייו ,על כן ייחודיותה של מערכת יחסים זו עלולה ליצור קשיים, שכן מאמציו של המטופל הסיעודי לצמצום הוצאות עלולים לבוא על חשבון תנאי ההעסקה של המטפל, באופן שבמקרים רבים מעיב על מערכת היחסים .המורכבת ד. גביית דמי תיווך בלתי חוקיים מהעובדים- טרם הנהגת ההסכמים ה בילטראליים, עובדים זרים היו מגיעים באמצעות סוכנים מקומיים במדינת מוצאם ובתיווך הלשכות הפרטיות אשר היו מתווכות את העובדים הזרים למעסיק ים בישראל .עדויות רבות התייחסו לכך שהסוכנים המקומיים היו גובים מהעובדים הזרים סכומי עתק של דמי התיווך הבלתי חוקיים ,וזאת בו ודאי כאשר מתייחסים לסכומים אלו במונחים של מדינות המוצא (בג"ץ 1420/26 , בג"ץ2290/27, בג"ץ 1768/27 ) .ההשלכות לכך היו ש החזרי ההלוואות של העובדים הזרים ארכו שנים ורק לאחר תקופה ארוכה שהצליחו להחזיר אותם, ה ם ה .חלו להרוויח את שכרם זאת ועוד, בשל העובדה ש ההסכמים ה בילטר א ,ליים עדיין לא מוחלים באופן מוחלט בישראל תופעת גביית דמי תיווך הללו עדיין נמשכת ,ו עלו טענות ב קשר לכך אף ב מסגרת דו"חות מחלקת המדינה האמריקאית גם בנושא סחר בבני אדם . כיום הערכה היא ש תופעה זו תלך ותיעלם כאשר כלל עובדי הסיעוד הזרים יגיעו לעבודה בישראל ת תח .ההסכמים הבילטראליים בהקשר זה חשוב לציין כי כיום גובה ה תשלום המשולם על ידי המטופל ללשכות הפרטיות בגין השירות שניתן על ידן הינו קבוע, והוא מע וגן בנוהל רשות האוכלוסין וההגירה. ה. נגישות למידע- עלו טענות בדבר מידע שלא מועבר או מסירת מידע שאינו אמין ע"י הלשכות וחברות הסיעוד , דבר שגורר אחריו תשלומים לעובד הזר שאינם הכרח יים עבור המטופל הסי עודי, אלא אם הוא בוחר בשירותים מסוימים שחברת הסיעוד מ .עניקה בנוסף הועלו טענות בנוגע למורכבות הנהלים ו ה חוקים ואי בהירות לגבי תקנות 28 העסקה. טענה חוזרת ונשנית שעלתה היא שאין כתובת ברורה ואמינה לפניות ובירורים עבור הסיעודי ובני ,משפחתו בכל הנוגע לתנאי ההעסקה וחובות המעסיק בין היתר בשל .ריבוי גורמים מטפלים ו. איכות השירות- זהו אחד הנושאים החשובים ביותר שיש לדון עליו, גם אם לא עלה כ סוגיה שניתנה לה מנדט בדיוני הצוות. לא מדובר רק בנושאים ט כנוקרטיים-ביורוקרטיים, אלא שישנה חשיבות עליונה להיבטים הרגשיים- לתיווך נכון בין העובד הזר לבין האדם עם המוגבלות . העובד הזר הופך להיות חלק בלתי נפרד מהמשפחה ,. מתפתח קשר ייחודי ,סוג של זוגיות ו לכן ישנה ות בי חש לבצע התאמה אופטימלית בין ה מטפל ל בין ה .מטופל עלו ט ענות של תיווך עובדים שאין להם הכשרה מספקת, או שאין להם הכשרה כלל, למטופל עם .צרכים ייחודיים ,לדוגמה: אדם סיעודי בעל בעיות התמצאות או חמור מכך שסובל מאלצהיימר מתקדם, זקוק לטיפול ספציפי ששונה במהותו מטיפול באדם נכה עם מוגבלות פיזית. נטען כי ח לק מ ח ברות הסיעו ד והלשכות הפרטיות לא .יודעות לבצע את ההתאמה של המטפל לצרכי המטופל ,בנוסף נתקבלו טענות על אי קבלת שירות קשוב ושוטף מהלשכות ומחברות הסיעוד, על חוסר גמישות, על אי .ייצוג ועל היעדר תמיכה ז. בג"ץ גלוטן- תנאי העסקת העובדים הזרי ם בענף הסיעוד מעוגנים בחקיקה, בדין ו בנהלי רשות האוכלוסין .וההגירה כשה עובדים הגיע ו לפתחי בתי הדין לעבודה , עבודת הסיעוד הביתי הוחרג מחוק שעות עבודה ומנוחה ( 22227/29 דנג "ץ יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה, ניתן ביום28.0.20 ), בעולם ישנ ן עוד מדינות שנדרשו לעניין. אף ה ן הוציאו את העובדים הסי עודיים מתחולת החוק לעניין שעות נוספות ושכר מינימום בהוראה מפורשת . כך, למשל, בארצות הברית וקנדה . בסיכומו של דבר קבע בית המשפט בבג"ץ2678/27 ,ש" אין להחיל את הוראות החוק לעניין התשלום עבור עבודה בשעות נוספות בענייננו בהיעדר כל יכולת ליישמו לשיעורין ובהתקיים ה סכמה כוללת כי אין לחוק תחולה בכל חלקיו העיקריים הנוגעים למתכונת העבודה עצמה)" (שם. ,בעקבות פסק הדין נערך דו"ח אשר קבע שיש לבחון את שכר העובדים, כך שהוא יגלם תוספת קבועה בגין היקף ,ההעסקה החריג ו בדומה להסכם של משרד הביטחון, העובדים יזכו ל תוספת גלובאלית לשכר ם בשיעור הכולל של 12 .אחוזים נוספים לשכר המינימום ח. אכיפה- במהלך ישיבות הצוות עלה מספר פעמים בקשות ,להשקיע מאמצים בבקרה ב פיקוח ו ב אכיפה של הנהלים בכדי להבטיח איכות ורציפות הטיפול באוכלוסיית היעד; לשמור על זכויות העובדים ו לקיי ם את .מדיניות ההגירה של ישראל ככ ל שלא מתבצעת אכיפה ,לעניין יציאת העובדים הזרים בתום האשרה מספר השוהים הבלתי חוקיים בענף גבוה .ככל שישנם עובדי סיעוד זרים ששוהים בישראל באופן לא חוקי או א שר אינם מועסקים בענף, מצוקתם של המטופלים .עולה ,בנוסף נשמעה בקשה להגביר את האכיפה כלפי הלשכות הפרטיות ו כלפי חברות הסיעוד . ט. מורכבות וקשיים בהעסקה מקבילה עם חברות סיעוד- עלה בפני הצוות שישנו כפל סמכויות בין הלשכות הפרטיות לחברת הסיעוד בתפקידים מסוימים וריבוי גופים מטפלים, ולמרות זאת תחושת המטופל היא שהוא נותר להתמודד לבד. טענות אקוטיות הו עלו על ידי מטה מאבק :הסיעודיים ש על אף שהמטופל הסיעודי מעביר את קצבתו לחברת הסיעוד, היא למעשה אי נה מחויבת אליו ;ש חברת הסיעוד מרוויחה""מטעויות- היא גורפת כ- 0% רווח על 29 תשלומי ביטוח לאומי של העובד הזר כ שאיש לא;נתן את דעתו על כך שישנה כפילות בין תשלום לחברת הסיעוד עבור 'עובדים מקצועיים ', עבור ''ביקורי בקרה ותשלום עבור 'מי ה;'נהל חברת הסיעוד גובה2.20 ₪ לשעה עבור הדרכת עובדים, אך נטען כי למעשה אינה מבצעת הדרכה זו ; ש ימי המחלה שנותרו לזכות העובד שפוטר או התפטר- נותר בידי חברת הסיעוד ; שחברות אלה מוסיפות לתלושי השכר רכיבים פיקטיביים אשר הפרדתם משכר הבסיס גוררת תשלומי-חסר בזכויות הסוציאליות ומגלגלת את אותן עלויות על המעסיק ; שהן גובות תשלום על זכויות אשר כלל לא מגיעות לעובדים (למשל דמי הבראה בשנה הראשונה או פיצויי פיטורין מלאים אף אם העובד התפטר.) נטען ש ה סכומים שפורטו לעיל נגבי ם בנוסף ע ל הרווח המוגדר בחוזה מול הביטוח הלאומי בגובה4% ( מהשכר השעתי2.96 ₪ .)לשעה חזרו על עצמן ,טענות על היעדר מתן שירותים על ידי חברות הסיעוד, ולמעשה מחויבותן למטופל הסיעודי מסתכמת ב ביקורים תכופים שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי (שישה ביקורים בשנה) אם נמצאו ב עיות בין העובד למטופל, הן מועברות לטיפולו של הלשכה הפרטית שאף היא עורכת ביקורים תכופים, בכפוף לנהלי רשות .האוכלוסין וההגירה ,יצוין כי הטענות לא התייחסו לכלל חברות הסיעוד, והצוות התרשם כי קיימים פערים בין חברות סיעוד שונות כאשר חלקן מעניקות שירות טוב למטופ .לים ומחויבות לטיפול בקשיים של המטופלים ובפתרון בעיותיהם לסיכום- ,עבור זכאי גמלת הסיעוד שיטת ההעסקה המקבילה עם חברות הסיעוד מייצרת אתגרים חוקיים, כלכליים .וביורוקרטיים אשר מקשים על המטופל הסיעודי ובני משפחתו ההעסקה המקבילה מייצרת מורכבות רבה ,בחישוב שכר שכן המטופל נדרש להתחשב בתשלום שהועבר למטפל על ידי הביטוח הלאומי בעת מילוי חובותיו .להשלמת השכר במודל זה, יש קושי למטופל הסיעודי ולבני משפחתו, ומחסור בכלים מקצועיים וניהוליים לתפקד כמעסיק כנדרש על פי חוק. כמו כן עלה קושי בחובת המטופל הסיעודי המעסיק עובד זר להפריש מידי חודש תשלומי מעסיק, ובמועד סיום העסקת העובד הזר לשלם לו עבור פיצויי פיטורין ופדיון ימי חופשה ללא .מנגנון בקרה או ליווי ותמיכה עקב המורכבות הגבוהה, מטופלים רבים המעסיקים עובד זר מפרים בתום לב את חוקי העבודה כך שהם חשופים לתביעות כמעסיק, שגם מתממ שות במקרים רבים. הטיפול בכלל ההיבטים הניהוליים מצריך ידע מעמיק בחוקי העבודה ובזכויות וחובות העובדים הסיעודיים הזרים ומעקב, רישום ותיעוד מתמשך ומלא של צבירת ומימוש הזכויות של העובד- ידע ויכולות ניהול אלה אינם נחלת הרוב המוחלט .של המטופלים ומשפחותיהם 31 'פרק ה- חלופות שנבחנ ו :מדיוני הצוות עולות שתי חלופות אפשריות לשינוי שיטת העסקה הקיימת היום בתחום הסיעוד 2. העסקה ישירה עם מעטפת תמיכה ניהולית - העסקה ישירה ומלאה על ידי המטופל הסיעודי תוך קבלת ( שירותים תומכים נוספים מעטפת תמיכה ) אשר יינתנו על-ידי הלשכות המורשות בענף הסיעוד ויסייעו לו כמעסיק ויפוקחו ע"י רשות האוכלוסין וההגירה. 1. תאגוד - העסקה ישירה של העובד הזר באמצעות תאגידים חדשים שיוקמו; חשוב לציין כי כל אחד מהשחקנים הקיימים (לשכות פרטיות, חברות הסיעוד או כל גוף אחר) יכול לשמש כתאגיד, בהתאם להסדרה שתיקבע .בהמשך :להלן פירוט החלופות 1 . העסקה ישירה מלאה על ידי המטופל הסיעודי תוך קבלת מעטפת תמיכה ניהולית– בחלופה זו ההעסקה תהיה ישירה ומלאה על ידי המטופל הסיעודי אך תתווסף אליה מ עטפ ת תמיכה שתינתן ע"י הלשכות הפרטיות למטופל הסיעודי אשר תכלול שירותים שונים הנדרש ים מתוך הקשיים שהוצפו בפני חברי הצוות, ורשות האוכלוסין וההגירה תפקח על מתן השירותים הללו ( וזאת במחיר מפוקח לכל מטופל הבוחר בשיטת העסקה הזו ). במתכונת זו, המטופל יקבל את גמלת הסיעוד בכסף (וללא קשר עם חברת סיעוד), וייעזר בשירותים שיפותחו ונדרשים לצורך העסקת ה .עובד הזר במסגרת זו, המטופל המחויב לעמידה בכל החובות הנדרשות ממעסיק על פי חוק, יקבל מעטפת תמיכה ניהולית בדמות "סל שירותים" אשר יינתנו ויסייעו לו כמעסיק ע"י הלשכות הפרטיות בפיקוח רשות האוכלוסין וההגירה. הסיוע יינתן למטופל הסיעודי במגוון :היבטים כגון ניהול הדיווח, החישוב ותיעוד השכר והזכויות ,הנצברות לרבות ביטוח בריאות, ביטוח ימי מחלה (מחלה ממושכת), חישוב גמר חשבון סיוע בשירותי עו"ד לענייני עבודה בייעוץ לאופן בו ניתן להימנע מחשיפה לתביעות, שירותי ייעוץ והדרכה מקצועית לגבי עבודת המטפל בהתאם לצרכי המטופל 'וכו . לצורך ניהול הדיווח, החישוב ותיעוד השכר והזכויות הנצברות ניתן להקים פלטפורמה ממשלתית דיגיטלית, שיש לבחון את המקורות באמצעותם יבוצע תקצובה על ידי המדינה. חלופה זו כוללת בתוכה גם את הסדרת סוגית הפיקדון אשר במרכזה תיקון לפיו יחויב המטופל הסיעודי להפקיד מידי חודש את ההפרשות הסוציאליות של העובד הזר. פיקדון המשולם בעת עזיבת העובד את הארץ, דבר אשר לא נדרש ואף לא אפשרי .כיום חשוב להדגיש כי "סל השירותים" יכלול בתוכו רשימה של כל השירותים שיינתנו למטופל הסיעודי, כאשר שירותי חובה יהיו ניהול דיווח ימי העבודה של העוב ד הזר, חישוב, תשלום ותיעוד הזכויות הנצברות וכן הפקדת השכר והפיקדון. בנוסף לשירותים אלו, יוצעו למטופל שירותים נוספים במסגרת ה"סל" (כדוגמת ביטוח ימי .מחלה, ביטוח בריאות וכו') שאותם יוכל לאמץ כרצונו חלק ממערך התמיכה שיסופק למטופל הסיעודי יינתן באמצעות ה פלטפור מה הדיגיטלית הנ"ל , והלשכות הפרטיות יוכל ו לסייע למטופלים הסיעודיים לעשות בה .שימוש 31 שיטת העסקה זו עשויה להביא לפתרון עבור חלק נכבד מהקשיים והבעיות שהועלו בשיטת הה עסקה הנהוגה כיום אשא ,פורטו בהרחבה בדו"ח זה בעיקר בהיבט של הפחתת הנטל הבירוקרטי ונטל העסקה יש ירה המוטל .היום על כתפיו של המטופל הסיעודי קרי, חלופה זו מסייעת בהנגשת המידע, בהפחתת הנטל הבירוקרטי על המטופל וכן, צפויה להקטין את חשיפת המטופל הסיעודי לתביעות משפטיות, ללא צורך בהגדלת המשאבים .הנדרשים מהמטופל הסיעודי זאת ועוד, ניתן להצביע על מספר יתרונו:ת נוספים העולים מתוך חלופה זו א. הפחתת עלויות העסקה- על-פי שיטה זו ,המטופל הוא זה שמקבל את גמלת הסיעוד מהמוסד לביטוח לאומי ו באמצעותה משלם לעובד הזר חלק משכרו על- .פי היקף הזכאות של המטופל בגמלת הסיעוד מתכונת זו צפויה לחסוך למטופל שמקבל גמלת סיעוד מביטוח לאומ י ומקבל שירותי חברת סיעוד, סכום של בין822 ₪ל- 2,122 ₪ .בחודש, על ידי בחירה של העסקה ישירה וקבלת הגמלה בכסף ,בחירת המטופל הסיעודי בקבלת הגמלה בכסף מביטוח לאומי, עשויה להקל על הוצאות המטופל הסיעודי מפני שיהיה בידיו היכולת להשתמש בסכום גבוה יותר מהגמלה שנית נת לו בכל חודש נוכח המעבר לשיטת העסקה הישירה בניכוי השירות הניתן על ידי הלשכות. ב. שיפור מערכת היחסים בין המטפל למטופל – בהתאם לשיטת העסקה זו, המטופל יקבל מעטפת תמיכה ניהולית אשר תכלול שירותי ייעוץ והדרכה מקצועית לגבי עבודת המטפל בהתאם לצרכי המטופל, במטרה לתת טיפול מיטבי למטופל ולמנוע קונפליקטים בין המטפל למעסיק ושירותי גישור לטיפול בסכסוכים שנוצרו, ועל- ידי כך עשויה לסייע להפחית את המתח הקיים בין המטופל לבין מטפל, בהיבטים של יצירת קשר אישי-אינטימי לצד יחסי עובד- .מעביד ג. הפחתת שונות – השיטה עשויה למתן או להפחית א ,ת השונות הקיימת בשכרם של העובדים הזרים שכן ,'המטופלים ייעזרו בכלים שיסייעו להם לעמוד בכל חובותיהם כמעסיקים (בהתבסס על סקר 'מדגם .)בראשות דר' מינה צמח ד. רידוד ופישוט הבירוקרטיה תוך יצירת כתובת אחת למענים עבור המטופלים הסיעודיים- הבחירה של המטופל הסיעודי בה עסקה ישירה ומלאה תוך קבלת מעטפת תמיכה אשר תקטין את הנטל הביורוקרטי המוטל עליו מפני שחובותיו הבירוקרטיים יינתנו כשירותים שלא ניתנו למטופל בעבר. בין שירותים אלה ,יכללו גם שירותי ניהול דיווח, חישוב ותיעוד שכר והפרשות שיינתנו באמצעות פלטפורמה ממשלתית ייעוץ משפ טי וחשבונאי, הפרשה חודשית לפיקדון, ליווי משפטי על ידי עורך דין, הסדרת ביטוח רפואי וכן, פיקוח .והנחייה מקצועיים על כלל הפעולות הנדרשות כמו כן , "סל" השירותים יינתן למטופל על ידי גוף מאסדר .אחד ה. צמצום ה חשיפה לתביעות – המטופל הסיעודי יצרוך סל שירותים שתכליתו לס פק מענה לכלל חובותיו כמעסיק לרבות סיוע באמצעות פלטפורמה ממשלתית שתספק למטופל כלי חשבונאי לחישוב השכר בהתאם לחוקי העבודה, באופן ש .יקטין את חשיפתו לתביעות משפטיות בסיום ההעסקה 32 כמו כן, השיטה עשויה לתת פתרונות רצויים וזאת בנוסף לפעולות של שיפור השירות ש מבוצעות כיום על ידי מינהל עובדים זרים, כגון הנהגת דירוג הלשכות הפרטיות על ידי מטופלים סיעודיים, קורסי אוריינטציה .למעסיקים, לימודי עברית לעובדים ועוד בשיטה זו יש להסדיר את סוגית ההפקדה לפיקדון של מעסיקים פרטיים אשר במרכזה תיקון לפיו יחויב המטופל הסיעודי להפקיד מידי חודש את ההפרשות הסוציאליות של העובד הזר, פיקדון המשולם בעת עזיבת העובד את הארץ. כמו כן , לאפשר ביטוח ימי מחלה לכיסוי היעדרויות ממושכות של עובדים זרים השוהים .במחלה ארוכה בהם נדרש המעסיק לשלם שתי משכורות במקביל ככל שיהיה בכך צורך, ניתן לה קים פלט פורמה ממשלתית שתיכלל ב"סל השירותים" במסגרת ה מעטפת הניהולית שתינתן למטופל הסיעודי. 1. ""תאגוד- העסקה ישירה של העובד הזר באמצעות תאגידים חדשים שיוקמו מאפייניה העיקריים של שיטת התאגידים הינם יצירת גמישות עבור המעסיק, הסרת נטל ההעסקה מכתפיו של המטופל הסיעודי ופ .תיחת האפשרות לתחרות על תנאי ההעסקה של העובדים ,שיטת ה"תאגוד" נותנת פתרון מלא לקושי הבירוקרטי של המטופל. בשיטה זו, יוגדרו לתאגיד משימותיו שיכללו את כלל התהליכים שמבצעת כיום הלשכה הפרטית (איתור, מיון והשמת העובד), טיפול בנושא חישוב ותיעוד השכר של העובד הזר , הנפקת תלוש שכר עבורו, גישור ותיווך בין המטופל לעובד בעת קונפליקט, מציאת עובדים קבועים, עובדים מחליפים וכד'. בדרך זו, ב ה התאגיד הינו המעסיק ומעניק שירות מקיף, המטופל יתמקד בצרכיו הסיעודיים והטיפוליים וביצירת אמון ואווירה נעימה במערכת היחסים העדינה בינו לב ין מטפלו .וכל הנטל הבירוקרטי ייחסך ממנו משא ומתן לגבי שכר העובד יתבצע על ידי התאגיד, והתאגיד אף יקבע את זהות המטפל הסיעודי בהתאמה .אופטימלית למטופל, את מקום עבודתו ויפעיל סנקציות במקרי נטישה ותמריצים למניעתה עם זאת, יש להתייחס לנקודות הבאות בחלופה זו, אש ר לטעמו של הצוות מחייבות את המשך הבחינה של החלופה בצוות מצומצם , ככל שיוחלט על קידומה: מבחני בית הדין - אי הסרת האחריות של המטופל כ"מעסיק ישיר" בהיבטים המשפטיים, בהתאם למבחני הפסיקה על אף שהרעיון הינו שהתאגיד שיוקם יסיר את נטל ההעסקה מכתפיו של המעסיק הסיע ודי במסגרת העסקה הש וטפת, מאפייני העסקה הבסיסיים יו תרו כפי שהם (שכן העו ב ד מועסק בבית המטופל, לן אצלו ומקבל ממנו הוראות) ועל כן מסתמן בראי המבחנים לקביעת יחסי עובד-מעסיק הנהוגים בבית הדין לעבודה שהמטופל עדיין ייחשב בהיבטים מסוימים כמעסיק ו ה ישיר ול כן קיים חשש כי המטופל ימצא עצמו עם סיום .העסקה חשוף לתביעות משפטיות ,'עם זאת העסקה 'משולשת כבר קיימת במספר תצורות, בענפי עבודה בישראל איננה עניין חריג כשלעצמו . 33 הסדרת החריגה משעות עבודה ומנוחה- בפסק הדין 'גלוטן' מוסבר כי קביעתו של בית הדין לעבודה הסתמכה על כך שאין באפשרותו של המטופל הסיעו די לפקח על שעות העבודה של העובד, ולכן לא חלה עליו חובת תשלום שעות נוספות. עוד הוסבר כי מתוקף אופי העבודה ומערכת היחסים הייחודית בין המטפל והמטופל, ניתן להגדיר משרה זו כמשרת הדורשת יחסי אמון מיוחדים, ומטעם זה יש לקבוע כי אין תחולה לחוק שעות עבודה ומנוחה בנס יבות העניין. לכן, ככל שיהיה שינוי בזהות מעסיקו הישיר של המטפל הסיעודי כך שיתקיימו יחסי עובד- מעביד שגרתיים, תתכן ביטול ההחרגה משעות חוק עבודה ומנוחה, לביטול זה עלולות להיות משמעויות .כלכליות כבדות ייקור בעלויות העסקה- אחת הבעיות המהותיות שעלולה להיווצר מש ,יטה זו, היא התייקרות עלות ההעסקה :בין היתר מהסיבות הבאות - תשלום מע"מ - .ככל שלא יינתן פטור, התאגידים יצטרכו לגבות מע"מ עבור שכר העובד - צבירת זכויות סוציאליות וותק של עובדים – בשונה מהמצב הקיים כיום, עובד זר אשר יועסק ע"י תאגיד יהיה זכאי לצבירת זכויות ס וציאליות לרבות דמי הבראה, ימי חופשה, פיצויי פיטורין, ימי מחלה וכן צבירת וותק אצל התאגיד המעסיק. משמע שהתייקרות שכרו תתגלגל על המטופל הסיעודי האחרון המעסיק את .העובד - הוספת משימות לתאגיד - )'(כגון: חישוב ותיעוד שכר, גביה ממעסיק, התחשבנויות סיום העסקה וכד– .הוספת משימות אלו תעלה את תקורות התאגיד - "העסקת עובדים זרים "בין מעסיקים - התאגידים יצטרכו לשאת בעלויות ההעסקה, מגורים וכו' של ."עובדים זרים גם בתקופות בהן הם נמצאים "בין מטופלים רגולציה על התאגידים שיוקמו – בהעדר רגולציה על התאגידים שיוקמו, עולה החשש שכוחות השוק יובילו לייקור משמעותי מאוד בעלויות ההעסקה (כמפורט לעיל), ולהחרפת הקושי במציאת עובדים זרים בתחום הסיעוד בפריפריה. שהרי, תאגידים מחויבים בהכרח להשאת רווחים עבור בעלי המניות. משכך, מעבר לשיטה זו תחייב עבודת מטה שתבחן את ההיבטים הרגולטוריים על התאג ידים שיוקמו, באופן ש יענה על החששות ממהלך שכזה. במסגרת עבודת מטה יהיה מקום להידרש, בין היתר, ל ,כללים הקובעים מי יכול לשמש כתאגיד מהם התנאים והדרישות מהתאגיד, מהן חובותיו כמעסיק עובדים זרים בענף הסיעוד, מהן חובותיו כלפי המטופלים הסיעודיים דורשי השירות וכ יו"ב. .כמו כן, בחלופה זו יהיה צורך לבצע שינויים נדרשים בחוק סיעוד 34 'פרק ו- מסקנות והמלצות הצוות הבין משרדי ההיתכנות לשינוי שיטת ה ה עסקה בתחום הסיעוד הנהוגה כיום, נבחנה לעומק על- ידי הצוות הבין-משרדי על שלל ההיבטים וההשלכות שהועלו במהלך הדיונים. חשוב להדגיש כי שיטת ה ה עסקה הנהוגה כיום הציפה לא מעט קשיים וכן, מגוון בעיות אשר קיימ ות כיום בתחום הסיעוד. החל מקושי במציאת עובדים מתאימים, מורכבות ,מערכת יחסי העבודה ובמרכזה תלות המטופל במטפל שאותו מעסיק נטל הביורוקרטיה המוטלת על המטופלים הסיעודיים ובני משפחותיהם , מבנ ה ותשלום שכר לעובדים הזרים גבוה ,ואינו אחיד וברור, בעיות פיקוח ואכיפה שחיקה בהכנסות הלשכות הפרטיות, ירידה באיכות השירות. מצוקתם של המטופלים הסיעודיים לא יכולה ליפול על אזנים ערלות. לצד זאת, נשאלת השאלה שעמדה בבסיס עבודת ה צוות : כיצד ניתן לספק מענה לקשיים א לה, תוך שמירה על מסגרת עלויות הטיפול הנוכחיות וללא ייקור ?עלות ההעסקה למטופל הסיעודי הבעיות הקיימות כיום צפו מחומרי הרקע שהוצגו בפני חברי הצוות , אולם לא רק. לאורך כל דיוני הצוות הבין- משרדי הועלו סוגיות רבות של אי שביעות רצון משיטת ההעסקה הנהוגה כיום על ידי כלל הגופים שהופיעו בפני ה צוות , בדגש על נציגים מטעמם של המטופלים הסיעודיים. רובם ככולם ברכו על הקמת צוות בחינה לשינוי שיטת ההעסקה, וכעת עיניהם נשואות בתקווה שענף הסיעוד בהכרח ישתנה. אי לכך יש צורך בשינוי שיטת ההעסקה הקיימת ושיפור המענה הניתן למטופלים הסיעו דיים ומתן פתרון מיטבי למגוון הקשיים .והבעיות שהועלו לאור האמור , חלופות2 ו-1 נבחנו ע"י חברי הצוות .בנפרד באופן מקיף ומעמיק חלופה2 אשר הינה העסקה ישירה ומלאה על ידי המטופל הסיעודי תוך קבלת שירותים תומכים נוספים ( מעטפת תמיכה) אשר יינתנו על-ידי הלשכות המו רשות בענף הסיעוד .ויסייעו לו כמעסיק שירות זה יפוקח על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ו הביטוח הלאומי יפעל ליידוע אקטיבי של הסיעודיים המעסיקים עובד זר המקבלים גמלה בעין על החלופה שנוצרה . שיטת העסקה זו כוללת בתוכה יתרונות ומענים לטובת יצירת פתרון מיטבי לבעיות ולק שיים העולים כיום בתחום הסיעוד כפי שפו ר טו בהר ח בה ובמרכזם הפחתת עלויות העסקה, הפחתת הנטל הבירוקרטי המוטל על המטופל הסיעודי. ,כמו כן שיטת העסקה זו צפויה ,להקטין את חשיפתו של המטופל לתביעות משפטיות וזאת .ללא צורך בהגדלת המשאבים הנדרשים מהמטופל הסיעודי ,עם זאת שיטת העסקה זו אינה נותנת מענה לזכאים שכן מעדיפים לקבל את ה"שקט הנפשי" שבחלופת ה"ת י אגוד" (חלופה1 ) המספקת להם חבילה כוללת של נושא העסקה, אשר במסגרתה התאגיד לוקח על עצמו את כל הטיפול בעובד והאחריות להעסקתו. לאור זאת נראה כי ייתכן ומשפחות יהיו מעוניינות בקבלת .השירות, גם אם יידרשו לשלם יותר לעמדת חברי הצוות, חלופה2 היא ברת-יישום בטווח הנראה לעין, וטמונות בה יתרונות רבים, ועל כן מומלץ לשרה לקדמה. באשר לחלופת ה"תאגוד" (חלופה1 ), נראה כי חלופה זו אמנם תפחית משמעותית את הנטל הבירוקרטי למינימום על המטופל, אולם ה יא עלולה לאלץ את המטופל להיקשר עם גוף חדש ולגרום לייקור עלויות העסקה באופן משמעותי . בנוסף, מן המקובץ עולה כי קיים חוסר בהירות רב בשאלת יחסי עובד-מעסיק ויתכן כי בפועל, במבחני .החובות, הנטל יישאר לפתחו של המעסיק ולא של התאגיד עלה ספק באשר לעמידת יחסי עובד-מע סיק במבחן .המשפטי, וספק בנוגע לאיכות השירות שיינתן למטופלים כשישנו אינטרס ברור של השאת רווחים 35 יתרה מזאת, כל נתיב שנבחן באשר להפחתת עלויות נתקל בקשיים מרובים: אם בניסיון לבטל את המע"מ, אם ברצון להשית עלויות על גוף אחר שאינו המעסיק, ואם בדיקה באשר ליצירת שכר סביר ומכבד בגובה מקסימלי ,שהמטופל הסיעודי יוכל לעמוד בו. משום כך נראה כי מעבר לשיטת התאגידים תוביל ל ייקור משמעותי של עלויות ,הטיפול. על כן ,הצוות סבור כי ככל שמטעמי מדיניות מבקשים לקדם חלופה זו, יש להמשיך ולבוחנה וזאת לנוכח ,מורכבות רבה ביישומה בפועל ולנוכח הערכות הצוות כי חלופה .זו עשויה לייקר את עלות ההעסקה ,כך או אחרת גם אם י וחלט בסופו של יום על קידום חלופ"ת ה"תיאגוד , אנו סבורים כי נדרש שחלופה זו תהיה וולונטרית ,בלבד כלומר כאפשרות עבור מטופלים המעוניינים בכך, אך תוך מתן אפשרויות נוספות עבור אלו שאינ ם מעוניינים בחלופה זו. לאחר שקלול כלל היתרונות והחסרונות של חלופות2 ו-1, המלצת הצוות הבין-משרדי היא כאמור, לאמץ באופן מידי את חלופה 2 ,)(מעטפת תמיכה ולהמשיך ולבחון היבטים יישומים של חלופה1 )"(ה"תיאגוד , כך שבסופו של יום תוכל לעמוד בפני המטופלים שתי ה אפש .רויות האפשרות הראשונה ( חלופה2 )לעיל הינה העסקה ישירה ומלאה על ידי המטופל הסיעודי תוך קבלת שירותים ( תומכים נוספים מעטפת תמיכה) אשר יינתנו על ידי הלשכות המורשות בענף הסיעוד בפיקוח רשות האוכלוסין .וההגירה שיטה זו צפויה לספק מענה לבעיות שהוצפו בשיטת העסקה הנוכחית והיתרונות המרכזיים בבחירתה הם הפחתת עלויות העסקה וכן, הפחתת הנטל הבירוקרטי המוטל על המטופל הסיעודי. עם זאת, החיסרון המרכזי באשר לשיטת העסקה זו הינו שגם לאחר הנחייה צמודה וקבלת שירותים למתן מענה על חובותיו השונות ועל אף צמצום הדרישות הבירוקרטיות למ ינימום ה ה כרחי, עדיין יהיו פעולות מסוימות שהמטופל חייב לבצע בעצמו (התקשרות עם הלשכות הפרטיות וביצוע ההנחיות שיקבל). עם זאת, יש לציין כי לא ברור אם התקשרות עם תאגיד .שמהווה המעסיק הישיר בעצמו לא ידרוש ביצוע פעולות בסדר גודל דומה כמו כן, שיטת העסקה הזו (מעט )פת תמיכה עשויה לתת מענה מקיף לבעיות ולקשיים שהועלו בפני הצוות בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד. יצוין, כי חלופה זו נותנת מענה גם לזכאים לקבלת גמלה וגם לאלו שאינם זכאים לקבלת גמלה. יישום מוצלח של חלופה זו עשויה לסייע ולהפחית את הנטל הבירוקר טי המוט ל על המטופל הסיעודי וכן לה קטין את חשיפתו של המטופל לתביעות משפטיות– בעיות מרכזיות ועיקריות שעלו במהלך דיוני הצוות . האפשרות השנייה (חלופה1 )לעיל הינה העסקה ישירה ע"י התאגיד. קרי, על פי שיטת העסקה הזו, המטופל יקבל חבילה כוללת של נושא העסקה, אשר במסגרתה .התאגיד לוקח על עצמו את כל הטיפול בעובד והאחריות להעסקתו אמנם חלופה זו צפויה לייקר את עלויות העסקה אולם, בחירה זו עשויה להפחית משמעותית את הנטל הבירוקרטי .המוטל על המטופל הסיעודי כמעסיק וכן, להקטין משמעותית את היחשפותו לתביעות משפטיות כאמור, בשל מורכבות רב ה ביישומה של חלופה זו, הצוות סבור שיש להמשיך ולבחון היבטים הקשורים בחלופה זו, טרם החלטה .על אימוצה 36 חשוב להדגיש כי קידום ועידוד של העסקה ישירה הכוללת מעטפת תמיכה (חלופה2 ) עדין תאפשר בחירה למטופל הסיעודי להמשיך ולפעול דרך חברות הסיעוד. בכך יינתן ביטו י ל העדפותיו של המטופל .כמעסיק בטווח הארוך, ככל שיוחלט על המשך קידום חלופה1 , יוכל המטפל לבחור בשיטת העסקה ישירה של העובד הזר תוך קבלת מעטפת תמיכה משקפת את העדפותיו כמעסיק אשר עבורו התועלת בהפחתת עלויות העסקה עולה על נטל הבירוקרטי המינימאלי שהוא מוכן לשאת כמעסיק בשונה משיטת העסקה ישירה ע ל-די י תאגיד ה מבטאת אף היא את העדפותיו כמעסיק אשר עבורו התועלת בקבלת חבילה כוללת של נושא העסקה ע ל-ידי התאגיד עולה על נטל הכלכלי הגדול שהוא מוכן לשאת לטובת הפחתה משמעותית של הנטל הבירוקרטי וכן הקטנת חשיפתו .לתביעות משפטיות 37 :התייחסויות נוספות .לאור חשיבות הטיפול בקשיים בענף, הועלו בצוות מספר נקודות המחייבות התייחסות ושינוי להלן המלצות נוספות של יו"ר הצוות הבין- משרדי אשר יסייעו לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים. לצורך אימוץ חלק מהמלצות אלו נדרש צוות יישום מ:צומצם בהרכב שייקבע א. .יש לפעול בהקדם לקידום תקנות קביעת סוגי מטופלים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד ב. נדרש לתת מענה לסוגיית העובדים המחליפים, בין היתר, לבחון שילוב ישראלים בעבודת משמרות, לצד בחינת הקצאת מכסת עובדים זרים שישמשו כעובדים מחליפים בין אם ע"י הקמ ת מאגר דיגיטלי של עובדים היכולים לשמש כמחליפים או לחלופין הקצאת מכסה של עובדים מחליפים בכל תאגיד .שיוקם/להקים תאגיד שכל מהותו ותפקידו טיפול בהחלפות של עובדים זרים היוצאים לחופשת מולדת ג. יש צורך בהגברת הפיקוח והאכיפה על הלשכות הפרטיות ועל העובדים הזרים והנגש ת מידע בדבר אפשרות .להגשת תלונות ד. יש לבחון פיתוח קורס דיגיטאלי ללימוד עברית עבור העובדים הזרים בשיתוף עם הגורמים הרלוונטיים .לצורך הפגת הבדידות וחיזוק הקשר הבינאישי עם המטופל ובני משפחתו ה. נדרש לקבוע מדדי איכות השירות הניתן לציבור, בין היתר, באמצעות סקר שב יעות רצון שנתי שיפורסם ע"י רשות האוכלוסין וההגירה, תוך דירוג הלשכות הפרטיות עפ"י מדדי איכות שייאספו מהציבור ויפורסמו .בציבור ו. .יש להחיל את חובת הפיקדון על המטופלים עבור כל עובד זר בענף, שיימסר לעובד כאשר יצא מישראל ז. יש לבחון דרכים להקטנת הביקוש לעובד זר ב מקרים שבהם לא נדרש טיפול במשך רוב שעות היממה .'באמצעות יצירת מעטפת סיעודית כגון מרכזי יום, עובדים ישראלים, בנות שירות וכו ח. יש לבחון מתן תמריצים נוספים על הקיימים ללשכות ולעובדים אשר יעודדו התמדת עובדים זרים אצל .מטופלים סיעודיים ט. יש לבחון נושא חילופי מעסיק. ים ובפרט אישור מעבר עובד למעסיק חדש מיד לאחר הגעתו לישראל י. יש לקדם ולפתח פלטפורמה דיגיטלית מונגשת, "קצרה וקולעת" למעסיקים בעלי היתרים כחלק מתהליך .קבלת ההיתר, בין היתר, מתן מידע על חובות וזכויות 38 ,על החתום _________________ עוה"ד עינבל משש- יו"ר __ _ __________________ _ _ _ _ _ ______________ מר מאיר שפיגלר או נציגו עו"ד אבינעם סגל-אלעד ___ __ _______________ __ ___ ______________ עוה"ד שירי לב רן מר יריב מן או נציגתו _ _ ___ _ _____________ ____________ ___ ____ הגב' ליאור זיסר-יוגב גב' נועה שוקרון או נציגה 39 מקורות אקשטיין , ( .צ1222 ) העסקת עובדים זרים ,פורום קיסריה .המכון הישראלי לדמוקרטיה. דוח הצוות הבין-משרדי בנושא תכנון שיטת העסקת עובדים זרים בישראל ותנאים למתן רשיונות להעסקת עובדים זרים ( 1224) יו"ר יעל אנדורן, דאז, המשנה לממונה על התקציבים, משרד האוצר דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת ענף הסיעוד ( 1226) יו"ר רביב סובל, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר ,דו"ח עדליא בדיקה משמעויות כלכליות לשינויים בענף הסיעוד, ניתוח תמ חירי , נובמבר1229 ,המוסד לביטוח לאומי נוהל טיפול אישי השגחה וניהול משק הבית ,, טיפול אישי בבית הזקן204 .'עמ ( המכון הישראלי לדמוקרטיה, כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה1229 ,)שתי כלכלות- חברה אחת. האוכלוסייה !מזדקנת היערכות שוק העבודה והביטוח הלאומי הרן-רוזן, ,.מ 'כהן קובץ, ג., רמות-ניסקה, ( .ת1228 ,)עורך: ,פרידמן .י, הביטוח הסיעודי בישראל ,בנק ישראל חטיבת המחקר ( כנסת ישראל1222 ) , הוועדה המיוחדת לבחינת בעית העובדים הזרים, המלצות לרפורמה מקיפה בטיפול בבעלי צרכים סיעודיים בישראל ( 1222), יושב-ראש הוועדה: חבר הכנסת יע קב כ"ץ, כצל'ה, הכנסת ה- 28 , אב התשע"א- אוגוסט1222 . ( להמן, יואב1211 ,)חלופות רפורמת העסקת העובדים הסיעודיים הזרים , פברואר1211 ( מטה מאבק הסיעודיים1212 ,), פניית ראש המטה ישיבת הוועדה המייעצת לשרת הפנים מיום12 בדצמבר2221 , דצמבר1212 ( מצגת מטב1212 ,)העסק ת עובדי סיעוד זרים , הצגת עמותת מטב בפני הועדה הבין-משרדית לבחינת שינוי שיטת העסקת העובדים הזרים, נובמבר1212 ( משרד הביטחון1222 ,)נוהל מתן ליווי רפואי לנכי צה"ל על ידי עובדים זרים- משרד הביטחון, אגף שיקום נכים ( "נייר עמדה "אחיעוז1212 ,)רפורמה בענף העובדים הזרים בסיעוד , נובמבר1212 ( "נייר עמדה "נכה לא חצי בן אדם1212 ,)העסקת עובדים ועובדות בתחום הסיעוד בקהילה , נובמבר1212 ,נייר עמדה( מטה מאבק הסיעודיים1212 ,) ,שינוי שיטת ההעסקה בענף הסיעוד דצמבר1212 "נייר עמדה "פורום הלשכות הפרטיות ( 1212 ) ,עמדת פורום הלשכו ת הפרטיות בסיעוד להעסקה באמצעות תאגידים , נובמבר1212 " נייר עמדה מטב( " 1212 ,)מודל העסקת עובדים סיעוד זרים עמותת מטב , נובמבר1212 ,.צ'רניחובסקי, ד., קפלן, א ,.רגב א ( .ושטסמן י1227 ,) ביטוח סיעודי בישראל: סוגיות ארגון ומימון , מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית 'בישראל נייר מדיניות מס22.1227 , ירושלים, שבט תשע"ז, פברואר1227 41 קו לעובד ( 1212 ) ,, פנייה ליו"ר הוועדה בקשה להופיע בפני הצוות הבינמשרדי לבחינת נושא העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד , מיום27.22.12 רון, נ., הורוביץ, פ., קידר, נ., וארבל- ( .אלון, ש1226 )הבית כמרח ב טיפול מועדף עבור קשישים- מענה ראשוני לבעיה שלישונית משרד הבריאות , ירושלים, ישראל רלר, יש ( 1211 ,), נייר עמדה סוגיות בעייתיות בהעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד ופתרונן , ינואר1211 ,רשות האוכלוסין וההגירה נוהל5.3.2227 - /נוהל הטיפול בבקשות להארכת רישיונות ב1 בענף הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים לפי סעיף0 א (ב2 ) לחוק הכניסה לישראל (עדכון אחרון ביום22.21.1212 ) ,רשות האוכלוסין וההגירה נוהל1.2.2221 - נוהל לשכות פרטיות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים, בענף הסיעוד (עדכון אחרון ביום22.21.1229 ) רשות ה ,אוכלוסין וההגירה נוהל1.2.2222 - טיפול בבקשה לקבלת היתר חדש/ הארכת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד (עדכון אחרון ביום22.29.1212 ) ,רשות האוכלוסין וההגירה נוהל1.2.2224 - טיפול בעובדים זרים במאגר סיעוד (עדכון אחרון ביום11.22.1224 ) ,רשות האוכלוסין וההגירה נוה ל1.2.2225 - נוהל טיפול בבקשה לביצוע הערכת תלות למטופל אשר אינו זכאי לגמלת סיעוד מחמת גובה הכנסתו המבקש להעסיק עובד זר (עדכון אחרון ביום02.27.1229 ) ,רשות האוכלוסין וההגירה נוהל1.2.222, - נוהל הטיפול בבקשות למעבר חריג של עובד זר לסיעוד בין אזורים גיאוגרפיים (עדכון אחרון ביום26.4.1220 ) ,רשות האוכלוסין וההגירה נוהל1.2.2221 - נוהל טיפול בבקשות מטעם מטופלים סיעודיים המעסיקים שני עובדים זרים בקורת גג אחת, לפטור מחובת הלנת עובד זר לגבי אחד מהעובדים (עדכון אחרון ביום26.4.1220 ) ,רשות האוכלוסין וההגירה סקר בנושא אי מימוש היתרים להעסקת עובד זר בסיעוד- ,ממצאים ראשוניים בשיתוף מכון 'מדגם' ,בראשות דר' מינה צמח דצמבר1212 ,רשות האוכלוסין וההגירה תהליך שיתוף ציבור- ,ממצאים,'בשיתוף מכון 'מטריקס דצמבר1212 - פברואר1211 ,רשות האוכלוסין וההגירה סקר העלויות של העסקת עובד זר ב ,ענף סיעוד סקר מקוון, ינואר1211 ( תגבור בע"מ1222 ,)הודעה לעובד זר במימון מלא- חוזה (תנאי מסגרת) בין העובד הזר לחברת הסיעוד ( תגבור בע"מ1222 ,) ,)דו"ח ביקור בית מלווים (משהב"ט טופס ביקור בית עו"ס סטנדרטי מקורות ב אנגלית Billig, A., & Michel M., (2009), Optimal Financing and Self-adjusting Mechanisms for Sustainable Retirement Systems, the International Social Security Association (ISSA). Cohen, E. (2020). Israel’s public policy for long-term care services. Israel Affairs, 26(6), 889-911. 41 Colombo, F. et. al (2011), Help Wanted? Providing and Paying for Long-Term Care, OECD Publishing, Chapter 8 Christensen K, Doblhammer G, Rau R, Vaupel JW. (2009), Ageing populations: the challenges ahead, Lancet 374: 1196-208. Harper, S. (2014). Economic and social implications of aging societies. Science, 346(6209), 587-591. OECD (2019), Pensions at a Glance 2019 OECD and G20 Indicators. Poterba, J. (1996), Government Intervention in the Markets for Education and Health Care: How and Why? NBER Sobotka, T., Skirbekk, V., & Philipov, D. (2011). Economic recession and fertility in the developed world. Population and development review, 37(2), 267-306. מקורות אלקטרוניים אתר ,רשות האוכלוסין וההגירה נתוני זרים בישראל https://www.gov.il/he/departments/general/foreign_workers_stats אתר ה מוסד ל ביטוח הלאומי אתר ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת2275 (הורד ביום ה- 12.22.12 ) https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2017/%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA% D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA- %D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%93-%D7%A9%D7%A0%D7%AA- 2065.aspx אתר'ישראל וה- OECD ' trade.net/oec - https://israel / הורד ביום4/22/1212 ' תאגיד השידור הישראלי אן כ' ,פודקאסט " חיות כיס" פרק214 - ' 14/6 ' ( מעריב אונליין12/22/12 :), מנכ"ל משרד הביטחון "צה"ל מוכן כבר היום לתקיפה באיראן " 878950 - Article https://www.maariv.co.il/news/military/ הורד ביום ה- 10/22/12 . חוקים חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו חוק עובדים זרים, תשנ"א- 2992 חוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 2901 42 פסיקות בג"ץ2425/27, קו לעובד נ' מנהל יחידת הסמך לעובדים זרים בג"ץ1113/26, קו לעובד נ' שר הפנים בג"ץ267,/26 , מכון קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל נ' מנהל יחידת הסמך לעובדים זרים- משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, שרת החוץ, מנהלת מחלקת אמנות- 'משרד החוץ ואח בג"ץ176,/26 , יולנדה גלוטן נ' פורמלי בית הדין הארצי לעבודה, פורמלי לאה עזבון המנוחה לאה יעקב ז"ל, שושנה קרפט ,אברה ם יעקב , ה יועץ המשפטי לממשלה דנג"צ גלוטן, ,בית השפט העליון22227-29 28/20/1220 נספחים חברתTASC ( 1212 ,)סקירה בינ"ל בנושא העסקת עובד זר בתחום הסיעוד , רשות האוכלוסין וההגירה בשיתוף עם מטה ישראל דיגיטלית, דצמבר1212 .