פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 534 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום חמישי, י"ט בטבת התשפ"ו (08 בינואר 2026), שעה 11:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר יעקב אשר רם בן ברק טלי גוטליב משה טור פז מאיר כהן יבגני סובה צבי ידידיה סוכות מאיר פרוש מטי צרפתי הרכבי אליהו רביבו אלעזר שטרן חברי הכנסת: פנינה תמנו מטי צרפתי הרכבי שלי טל מירון דן אילוז מיקי לוי יולי יואל אדלשטיין מירב כהן מוזמנים: שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק << דובר >> יוסי פוקס – מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה אביגדור דיקשטיין – רע''ן חרדים, משרד הביטחון רעות שבתאי – משפחה שכולה, משפחות שכולות ג'רמי גניזת – אח שכול, משפחות שכולות עפרה אש – מנכ"לית, פורום דבורה שחר ורון – רס״ן במיל, כתף אל כתף מאיר יהושע מגנס – ראש ישיבה ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: נטע רבקינד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שלום לכולם. נדון היום בנושא פיקוח ובסעיפים העוסקים בשילוב המגזר החרדי בצה"ל. נקריא את סעיפים 49א עד 49ח בהמשך. יהיו סעיפים 26כא עד 26כה העוסקים בשילוב המגזר החרדי בצה"ל. התבקשתי כאן על-ידי חלק מהאורחים והמשתתפים אם אפשר יהיה להתחיל עם זה כדי שתוכלו לצאת מוקדם יותר – אין לי שום בעיה עם זה. אבל תחילה נשמע את בנק ישראל; אני חייב להם, הם לא היו בדיון הקודם והם רצו להתייחס לשלילת הטבות אישיות, כמדומני זה הנושא. אז כרבע שעה אנחנו נאפשר לך להגיד דבריך כי אתה רוצה להשלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, סליחה. אנחנו מהדיון הקודם ואנחנו רוצים להגיד רק משהו אחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עם כל הכבוד, לא להפריע לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו רוצים להגיד משהו קטן וללכת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני איתו, לא להפריע לי. היה דיון קודם, כולם מתייחסים פה בהרחבה. בנק ישראל יתייחסו לדברים כפי שהבטחתי. אני רוצה קודם לכן משהו אישי, זה מדבר גם לחלק מהאורחים שהיו כאן בנושא שילוב המגזר החרדי בצה"ל. במזנון, ממש בדרך לכאן – אני מחפש את הגברת שאיתה דיברתי, אני חושב שהיא מפורום דבורה, אני לא רואה אותה כאן – גברתי, בהמשך לשיחה שלנו. את רואה? ביקשת ממני וזה מה שאני אעשה. אני אתחיל עם הנושא שביקשת ממני, עם הסעיף הזה. אני רק אגיד דבר אחד אישי לפני שיתחיל הדיון. אני בא לכאן הבוקר, אני חייב להודות, נרגש. זה חלק מהחוק. תגידו לי – מה זה קשור? הכול קשור בסוף. הבן שלי מלווה אותי היום, כי אוטוטו בר מצווה, ויש את הכנסת הפרשות לתפילין, וזה מרגש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזו פרשה הוא קורא? שנדע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את רוצה שאהיה יותר ספציפי? אני יכול גם לדבר על מספר הנעליים. אבל איזו פרשה זה באמת חשוב – פרשת יתרו, עשרת הדיברות, עלייה שישית. אבל לא זו הנקודה, הנקודה היא ההתרגשות. ולמה אני רוצה לדבר? כי אחותו – תמיד אני מדבר עליהם, כי זה מה שמלווה אותי, זה העולם שלי – שבשירות מאוד משמעותי, מסיימת עוד כמה ימים, וזה מאוד מרגש. וזה המטען של כל אחד ואחת מאיתנו שנמצאים כאן. לכן אני אגיד שאין טעם להתרגז אחד על השני. בסוף – זה קצת יותר, זה קצת פחות – כל יושבי החדר, כל מי שנמצא כאן, רב המאחד. תמיד תזכרו את זה, גם ברגעים שיהיה יותר להט בדיון. נתחיל עם נציג בנק ישראל, בבקשה. הבמה שלך אדוני. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, צהריים טובים, תודה שהזמנתם אותי להתייחס לחוק בוועדה. חשוב לי לציין בפתח הדברים שהעיסוק של בנק ישראל בנושא הוא מתוך ההיבט הכלכלי בלבד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, מה התפקיד של אדוני? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> דוקטור איל ארגוב, אני ראש אגף מקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה בסדר? זה מכובד, נכון? בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בדרך כלל התחזיות שלכם מתממשות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אדוני, לא להפריע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פרוש, התחזיות שלכם מתממשות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לכן שאלתי, אפשר לרוץ הלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התפילות שלכם מתממשות. הכול מתממש אצלכם. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> העלייה החדה בהיקף הנדרש של שירות מילואים מאז 7 באוקטובר הפכה את סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא עם השלכות מקרו כלכליות משמעותיות. הן נובעות בעיקר מהעלות המשקית הכבדה של אובדן התפוקה של אנשי מילואים הנעדרים ממקום עבודתם. העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף גיוס הגברים החרדים ובכך לשמר את השימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים, ומכאן גם את הנטל הכלכלי האישי והמשקי. בכדי לסבר את האוזן, על פי אומדנים שלנו הנשענים על העלות המשקית של גיוס מילואים, תוספת גיוס שנתית של 7,500 גברים חרדים לשירות חובה באופן שמאפשר לחסוך באנשי מילואים תקטין לאורך זמן את העלות הכלכלית המשקית בלפחות 9 מיליארד שקלים בשנה. הרחבנו על כך והסברנו את זה בהתייחסות שפרסמנו ב-11 בדצמבר 2025. לאור המשמעות הכלכלית הגעתי לכאן על-מנת להתייחס לנוסח טיוטת החוק המונח על שולחן הוועדה. להערכתנו הוא יתקשה להביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים תוך הפחתה בעלות המשקית. ראשית, הרמה האפקטיבית של יעדי הגיוס נמוכה מצורכי צה"ל, הדבר נידון בוועדה ואני לא ארחיב עליו כאן. מעבר לכך, בהתייחס לסעיפים טז. (1) עד (6) התמריצים הכלכליים לגיוס בדמות הימנעות מסנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה ביצירת תמריצים לפרט להתגייס. זה ניכר במיוחד עד המחצית השנייה של 2027, אז תיבחן העמידה ביעדי הגיוס הראשון. עד אז הסנקציות המרכזיות רלוונטיות לקבוצה קטנה מהמגזר החרדי ואינן יוצרות תמריץ מהותי לגיוס. אני אפרט: מניעת רישיון נהיגה עד גיל 23 – לפי הסקר החברתי של הלמ"ס שיעור בעלי רישיון הנהיגה בקרב הגברים החרדים בגילי 20-24 הינו פחות ממחצית מזה של היהודים הלא חרדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמחצית. 48%. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> 37% בקרב הגברים החרדים לעומת 86% בקרב יהודים לא חרדים. לגבי מניעת יציאה מהארץ עד גיל 23 – לפי הסקר החברתי של הלמ"ס שיעור הגברים החרדים בני 20-24 שטסו לחו"ל בשנה נתונה היה מחצית מזה של הגברים היהודים הלא חרדים גם כאן. 19% למול 42%. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> 42% מי? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> בקרב הגברים היהודים הלא חרדים, 42% יצאו מהארץ בשנה נתונה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> 42% מהציבור הכללי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ו-19% מהציבור החרדי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל הם לא משרתים? מה זה, איך הם בחוץ? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> בגילי 20-24. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אז הם משרתים, לא? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פרוש, עד 21 - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אלעזר, אל תעזור לי, אני שואל אותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה שואל שאלות שכל מי שמשרת יודע. אם היית משרת היית יודע. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני זוכר אותך מהבקו"ם, אני זוכר אותך מהקריה. אני שואל אותו: בגיל 20 הרי עדיין משרתים. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> בגילי 20-24, מרביתם כבר לא בשירות חובה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אז זה רלוונטי התשובה עד 22 - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פרוש, תדע. בנות עד 20 יכולות לצאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא דיבר על הגברים. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> נקודה נוספת – ביטול הזכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי הן בעלות רלוונטיות נמוכה, מכיוון שבכל מקרה תלמידי ישיבות אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה. באשר לסנקציות שנכנסות לתוקף במקרה שתתברר אי עמידה ביעדים – החל מהמחצית השנייה של 2027: על מניעת השתתפות בתוכניות סבסוד ורכישת דירה ופטור ממס רכישה אפשר להתגבר במידה רבה באמצעות המתנה לגיל 26, בו הסנקציות בטלות. שלילת סיוע במעונות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה לא נותן פה את הסקירה כמה אחוזים מבני הציבור החרדי רוכשים דירה בגיל 23? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> האמת שלא הגעתי לנתונים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני חושב שבנק ישראל צריך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה זה משנה? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> לא הגעתי לנתונים האלה לפני, אבל שוב, הדחייה של רכישת דירה מגיל, נניח, 23 ל-26 – המשמעות הכלכלית לא מאוד גדולה, כי אתה בסך הכול דוחה את המועד שבו אתה מקבל את ההטבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני, כשאתה מביא סקירה של בנק ישראל – אני מכבד את הסקירה שלכם ואני גם בקשר איתכם באופן רציף. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גם בעניין ריבית אתה מכבד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שנייה. כשאתה נותן סקירה, ראוי שהסקירה שלך תהיה שלמה וגם אובייקטיבית. ואתה מצד אחד מביא לי נתונים באחוזים – אם למשל אתה אומר לי שפחות מ-50% זה כמעט, יכולת להגיד קרוב ל-50% אבל לא משנה. אבל כשאתה מדבר על קניית דירה ואומר שהוא יכול להמתין עד גיל 26 – זה בסדר, הוא יכול גם להמתין עד גיל 40. אבל היית צריך להגיד לי בסקירה שלך כמה אחוזים בציבור החרדי קונים בגיל כזה, והנתון הזה היה נראה אחרת גם בסקירה שלך. זו הערה. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> קודם כול, נתונים שאני יודע להגיע נכון להיום - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה היה מכוסה. אגב גם שבוע שעבר נתנו אותם פה, לא אני. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> אז אם נוכל להגיע אליהם נוסיף אותם. שלילת סיוע במעונות היא סנקציה - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתם בעד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, תן לו. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> - - שלילת סיוע במעונות היא סנקציה חלקית, שכן היא לא תחול עבור חלק ניכר מילדי הגבר החרדי אחרי שחצה את גיל הפטור, 26. על-פי מפקד האוכלוסין לשנת 2022 לרוב הגברים החרדים הצעירים עד גיל 22 אין עדיין ילדים. עד גיל 26 לרובם המוחלט כבר יש ילדים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עד איזה גיל אין לחרדים ילדים? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> עד גיל 22 למרבית הגברים החרדים אין עדיין ילדים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תכניס לפח את המחקר הזה. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> מדובר במפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת 2022, אני - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בואו נריב עם הנתונים, איזה כיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לו בבקשה, חבר הכנסת פרוש. בבקשה, תמשיך. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> בגיל 26 לרוב המוחלט של הגברים החרדים כבר יש ילדים, אך בממוצע זה עומד על שני ילדים מתוך צפי לשישה ילדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא סותר. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> מעבר לדיון הספציפי בסעיפים אני אוסיף שבסנקציות או תמריצים כלכליים שההתממשות שלהם תלויה בהתנהגות קהילתית – במקרה זה עמידה כללית ביעדי גיוס – יש אפקטיביות נמוכה מבחינת תמרוץ הפרט. במקרים האלה לאדם הבודד אין השפעה ממשית על העמידה ביעדים. אני אסכם, לאור כל האמור העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה יכול רק לתת הסבר על האפקטיביות הנמוכה; איך אתה רואה את זה? על הפסקה האחרונה שאמרת, על היעדים. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> התממשות הסנקציות של השלב השני לא תלויה במה שהפרט יעשה. הוא קטן, הוא חלק מיעדי גיוס כלליים. אם הוא יבחר ללכת לצבא או לא זה לא ישנה מהותית את הסיכוי שלו שיחולו הסנקציות הגדולות יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? זה תלוי גם בפרט וגם בכלל. אני לא מבין איך הגעת לזה שזה לא תלוי. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> הפרט לא ישפיע אם בסופו של דבר יחולו גם הסנקציות החמורות יותר. הוא בוחר, הוא יודע את הסנקציות הרכות שיש בשלב הראשון. אין לו השפעה באמת האם בזכות זה שהוא יתגייס או לא יחולו או לא יחולו - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה רוצה לומר שבנק ישראל תומך בשלילת אפשרות לאימא לקבל מעונות ושתלך לעבוד? לא אכפת לך שהאימהות לא הולכות לעבוד? אני שואל, בנק ישראל. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> אנחנו בוודאי בעד תעסוקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני, אני מבקש לשאול משהו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם לא נותנים להם את האפשרות של המעונות היא לא יכולה לצאת. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> אנחנו לא - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא חשבת על זה. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> מדובר פה על סיוע בהשתתפות במעונות, לא מדובר פה על מניעה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה מעודד יציאה לעבודה, בעברית. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הסיוע הזה נותן לאימהות לצאת לעבוד. לא אכפת לך מזה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> חבר הכנסת פרוש, בשנים בעבר - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> סליחה, שאלנו את בנק ישראל. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני רק אתייחס - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא. תן לו לענות, מה זה הדבר הזה? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יעקב אשר עונה לך, שאלו את בנק ישראל, מה אתה מתערב? בנק ישראל ערוך ויודע, יש שם מומחים גדולים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תמשיך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל, האם בנק ישראל בעד לשלול - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן פקיד ממשלתי בכיר, הוא זקוק להגנה שלך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני אראה לך כמה היית משתלח בפקידים בכירים פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה להמשיך, לא להפריע. יעקב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, בבקשה תראה לי, תביא לי את זה, אני רוצה לראות אותך, קשקשן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היי, מה זה קשקשן? מה זו השפה הזו? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שמעת מה הוא אמר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל למה קשקשן? אתה לא מסכים איתו, אבל למה קשקשן? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה קשקוש מה שהוא אמר, זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, אנחנו לא בחצר בית הספר, אנחנו בכנסת. מה זה קשקשן? בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא סיים, אפשר? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא סיים, לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה בעד לשלול מאימהות לצאת לעבודה? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> אנחנו חושבים ששלילת סיוע במעונות זו סנקציה משמעותית יחסית. שוב, היא חלקית בצורה שבה היא הובאה כאן. היא דרושה, כאמור יש משמעות מקרו כלכלית מאוד כבדה לגיוס אנשי מילואים, וזה אחד מהכלים בשביל להפחית את העלות ההיא. אנחנו לא נגד, אנחנו כמובן בעד יציאה לעבודה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל אין להם את האפשרות אם לא נותנים להם את הסבסודיה הזו. אז לא נורא, בסדר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> צריך לשמוע את עמדת בנק ישראל עוד פעם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה להמשיך. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> לאור כל האמור, העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי שנובע משימוש נרחב של הצבא באנשי מילואים. לכך יש עלויות מקרו כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת לצד אובדן הכנסות ממסים. על כן אנו רואים חשיבות רבה בתיקון נוסח החוק באופן שיענה על צורכי הצבא, ויקבע לשם כך תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר שאלה, אדוני היושב-ראש? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה החיוביים? איזה תמריצים חיוביים? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תגיד לו – העברת את המסר שלך באופן ברור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, לא ביחד. רצית לשאול שאלה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איזה תמריצים חיוביים? הוא אמר - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנייה, ינון שואל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני, על הסקירה. יש לי מספר שאלות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם לי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, בסדר. לפי החשבון שלכם שוודאי עשיתם, גיוס חרדים לפי החוק – שהוא 8,160 בשנה וחצי – כמה כסף יכניס למדינה? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> מה שאני דיברתי עליו זה העלות הכלכלית – ההפסד הכלכלי של כלל המשק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאין הפסד אפשר להגיע לרווח. כמה יכניס? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> 7,500 לשנה שבסופו של דבר מצטברים ל-20,000 חיילי חובה נוספים, כי עושים שירות של 32 חודשים, חוסך 9 מיליארד שקלים בשנה, זה לא הכנסות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה, אז הבנו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, סליחה, אז לחדד רגע, הערה - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חיסכון של 9 מיליארד שקלים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> - - יש הבדל עצום בין לוחמים ללא לוחמים אם הם מחליפי מילואים או לא. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> לא, אני הדגשתי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא ביחד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אבל אתם מפריעים. נשאלה פה שאלה, אני רוצה לשמוע. 9 מיליארד שקלים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז הוא צריך לדעת את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא ביחד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא צריך לדעת את זה ואתה צריך להגיד את זה עוד פעם למרות שאמרת, סליחה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, סליחה, חברי הכנסת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אמרתי שיש הבדל בעלויות של בנק ישראל כשמדברים על 7,500 – אם זה לוחמים מחליפי מילואים או לא. לא, זה לא נכון. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> הוא לא אמר את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו עכשיו בסקירה של בנק ישראל. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> הדגשתי את זה ואמרתי קודם: מדובר בחיילי חובה באופן שמאפשר לחסוך באנשי מילואים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, כלומר ברגע שיהיו 7,500 - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לוחמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוחמים, ברור לחלוטין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - לפי היעד של 8,160 זה כעשרה מיליארד שקלים. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> שוב? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה כ-8,160 בשנה וחצי זה בערך - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לפי הצעת החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אני מדבר לפי הצעת החוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע, ינון יודע לדבר. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> לא יודע אם עשית מהר את המספרים, אבל אם זה 8,100 זה יותר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שנייה. כשבא נציג של בנק ישראל – שהם יודעים את הכבוד ההדדי שיש בינינו – ומביא לי סקירה, הסקירה לא יכולה להיות חד צדדית. כשהוא אומר שיש הפסד במשק, הוא צריך להגיד גם אם מתגייסים כמה זה יכניס למשק. עכשיו הוא אמר 9 מיליארד, זה בסדר גמור. אז כשמסתכלים ואומרים סנקציות או לא, בסופו של דבר אם זה מה שמביא את החיילים האלה, אז זה מביא 9 מיליארד, וכשאנחנו מדברים על מעונות היום למשל - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מקטין את ההפסד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - אני מסתכל גם האם עשיתם בדיקה מה יקרה עם אותן נשים שאז הוציאו לעבודה דרך מעונות היום, מה יקרה איתן במקרה כזה. עשיתם את הבדיקה הזו? מסתמא, רק תגיד לי מה התוצאות. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> לא עשיתי כרגע את הבדיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תראה, יש לי פה עוד כמה שאלות, אבל מכיוון שלא קיבלתי בינתיים תשובות כמו שצריך – ואתה יודע, ויושבת לידך אחת מהבכירות, שאנחנו בקשר טוב בעבודה. אני קורא את הסקירות שלכם לעומקן ואני אומר לך, לא מתאים לבנק ישראל להגיד כזאת סקירה. כי אני מכיר את הסקירות והגרפים שלכם, וצריכה הייתה להיות פה סקירה יותר עמוקה ורצינית שתענה על השאלות האלה. כי בדרך כלל כשאני שואל שאלות אני מקבל תשובות. לצערי לא קיבלתי. תודה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יש לי רק שאלה אחת: מה יקרה כאשר בג"ץ יחליט במרץ שצריך לגייס את כל הערבים? מה המשמעות הכספית של דבר כזה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה יקרה כשמועצת גדולי התורה תפרסם את ההחלטה שלה מאתמול שהיא נגד סנקציות - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מחיאות כפיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא שאל שאלה, תענו על זה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> - - - כפיים לאלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> - - ואז – הם בכלל לא בדיון הזה – מה יקרה כשהיא תחליט את זה? תשאל את מזכיר הממשלה - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בואו נישאר ענייניים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> - - מה יקרה כשמועצת גדולי התורה תפרסם את ההודעה שלה מאתמול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מישהו עוד רוצה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע יעקב. השאלה שהוא שואל, פשוט: האם יש לכם אותה סקירה גם על החברה הערבית? זה מה שהוא שאל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שיש להם. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> התשובה הכללית שלי: אם אתם יכולים להביא גיוס ערבים שיוכל להחליף אנשי מילואים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, עזוב, לא צריך. שאלה, כמה זה עולה היום? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא להחליף - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אתה לא מבין? זו שאלה מוכוונת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמה זה עולה לנו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זה עולה היום? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, כמה פופוליסטי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נשים דרוזיות, מה יקרה אם נשים דרוזיות יתגייסו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי, הבנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה פופוליסטי, אתם בורחים מאחריות ומסיטים את הזרקור, וזה לא יעזור. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תביא מבנק ישראל סקירה, מה יקרה אם אתם מגייסים ערבים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא ביחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, בוקר טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוקר טוב. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> באופן כללי דרך אגף - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> רגע, הוא עונה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 9 מיליארד שקלים. 9 מיליארד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הגעת, בוקר טוב. הוועדה עובדת כל השבוע, פנינה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, שמענו את השאלות, אתה רוצה להתייחס? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש לי גם שאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה, אבל שאלה לבנק ישראל. בלי כל מיני - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רק בנק ישראל וכל יועצי הבנק פה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם לי יש לבנק ישראל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שאלה לבנק ישראל בלי כל המסביב, כי אני רוצה לעבור לסעיפים, קדימה. אתה, אלעזר, וסעיפים. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שאלה וגם אמירה. אני מצטרף למה שאמר ינון, יש לכולנו כנבחרי ציבור מערכת יחסים מאוד מפותחת וטובה מול בנק ישראל. יש לנו הרבה ביקורת ויש לנו הרבה דברים שעושים ביחד. אנחנו יודעים שני דברים: כמו שתמיד אומרים לנו, ובצדק לכאורה, אתם כחברי כנסת עם כל הכבוד לא יכולים לגעת בדבר הזה שנקרא מדיניות מוניטרית. זה דבר שנמצא אצל בנק ישראל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עצמאות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עצמאות מוניטרית, תודה מיקי. והדברים האלה קשים לנו כי יש לכולנו, אופוזיציה וקואליציה, דברים שאנחנו חושבים שאפשר לעשות אחרת. אבל אנחנו מקבלים את זה בהכנעה ומנסים למצוא ביחד דברים. אני רוצה להצטרף לאכזבתו של ינון, כי אנחנו באמת נמצאים הרבה בקשר עם בנק ישראל. לא אכזבה אישית, חלילה לא. אבל מתחילה להתפתח לי פה הרגשה – הייתה פעם תוכנית חידונים והיה דבר שנקרא ידע אישי חינם. משרדי ממשלה, בנק ישראל, אם הייתם באים ומציגים תוכנית שלכם, לא העתק הדבק לעמדה של האוצר; אם הייתם מתכללים את כל האירוע ואומרים אנחנו חושבים ככה, והייתם מתייעצים עם אנשי מקצוע כמו שאתם יודעים לעשות – אם זה דברים שקשורים לסוציולוגיה, מה קורה עם אותו ציבור, איפה הוא תורם ואיפה לא, איך אפשר להביא אותו, האם זה תהליך ארוך או שכדאי להגיע למצב של כאוס שזה גם ישפיע על הכלכלה – אז מותר לכם להגיד את דעתכם. אתם בעצם אומרים דברים חסרים. הוא שאל אותך את השאלה כמה מתוך אלה שנוסעים לחוץ לארץ הם חרדים בגילים כאלה או אחרים, מה שאמרת שאתה צריך להשלים. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> דווקא השלמתי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, הייתה שאלה אחרת שהייתה חשובה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כמה אחוז מהציבור הכללי נוסע בגיל 20. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, על גיל החתונה אולי, יעקב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אלעזר, תפסיק עם הנכדים והילדים, תעזוב את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא אמר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מצפה – פרוש, שנייה – אני מצפה מגוף - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למה, הנכדים והילדים הולכים לצבא? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, לא דיברתי על זה, פרוש, מה אמרתי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה להמשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> עד שאני לא אומר משהו עליך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יכול להמשיך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה יכול. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מצפה מגוף רציני כמו בנק ישראל שלא יבוא וייקח משהו שהוא קרא מאיזו חוות דעת של משרד הפנים ורק יגיד כן. תמיד אפשר לעשות יותר, כולנו יודעים שכל יום מילואים עולה כסף, לא צריך להיות בשביל זה בנק ישראל. תבואו ותתייחסו לכל הסוגיה. אם אתם רוצים לבוא ולתת חוות דעת - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יעקב, אבל מה הטיעון שלך? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא רואה שום מעלותא בחוות הדעת שלכם מעבר לאישור המספרים. כשאתה בא ואומר שהתהליך הזה טוב – מאיפה אתה יודע? על סמך מה אתה אומר שהוא נכון ויביא לגיוס? מה בדקת בשביל להגיד את זה? אני לא אומר את זה כהתקפה אישית, אני אומר את זה עם כל הכבוד הראוי. ולכן לדעתי אתם עושים וי. בנק ישראל אמר גם הוא צריך לעשות, אבל זה ידע אישי חינם, זה לא מבוסס על שום דבר רציני. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בנק ישראל בא לתקוף את החוק. זה מה שהוא בא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שאלה לבנק ישראל: נגיד שהתגייסו 5,000 חרדים, השתחררו בגיל 22 והשתלבו בשוק העבודה. יש לי שתי שאלות: אחת, כמה זה שווה למדינת ישראל, השתלבות לפני גיל 26? נגיד בגיל 22 אחרי שירות צבאי, מתוך הנחה שבתוך השירות הצבאי השלימו להם גם מקצועות ליבה? זאת אומרת, פעם דיברתי על זה עם יוג'ין קנדל שהיה נגיד הבנק, על ההבדל בין - - - << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> יועץ כלכלי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, שהיה היועץ הכלכלי של ראש הממשלה. דיברתי איתו כשהוא היה אצל נתניהו. מה ההבדל, נגיד על כל 10,000 כאלה עם מקצועות ליבה ובלי מקצועות ליבה? אם יש לך את זה בשליפה. אני לא יודע, אני זוכר את המספרים של אז. אני לא רוצה להגיד אותם כדי לא להוליך אותך לתוך תשובה, אבל על שני הדברים האלה. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> קודם כול באופן כללי בנק ישראל עסק הרבה ופרסם הרבה בנושא של תעסוקת חרדים. זה דבר עם משמעות כלכלית גדולה. אם אנחנו מסתכלים על סדר גודל של 30 שנה קדימה השתלבות או אי השתלבות של הגברים החרדים בתעסוקה זה בערך 6% השפעה על התוצר בדברים ארוכי טווח. זו לא מטרת החוק שאנחנו דנים בו כאן, אבל באופן כללי השתלבות בתעסוקה של חרדים - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לזה השלכות, לחוק. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> - - יש לזה בוודאי השלכות תרומה כלכלית בסופו של דבר, של יותר תפוקה משקית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. תמנו שטה, רצית גם להתייחס? תתייחסי, תשאלי את נגיד הבנק. לאחר מכן לפני שנעבור לסעיפים יש פה – גם אתה רוצה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא עדיין לא נגיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נציג, נציג. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנייה. נציג. אמרתי נגיד? אתה רואה, אתה משפיע עליי. אלעזר משפיע עליי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הלוואי הייתי משפיע יותר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לאחר מכן אנחנו נשמע פה את נציגי הלומי הקרב שנמצאים פה, יש גם משפחות שכולות איתנו שאני רוצה לתת להן לדבר ואחרי זה נעבור לסעיפים עצמם. בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. אני אתחיל בסיפה שלך, בלחבק ולחזק את הלומי הקרב שנמצאים כאן. יש להם גם מאהל בחוץ וצריך לקדם את הסוגיה הזו, זה חוצה אופוזיציה קואליציה. לטעמי לא נדרשנו לזה מספיק וצריך להביא חוק מסודר שייתן להם מענים וכמובן לחבק את המשפחות השכולות. אני רוצה לשאול את בנק ישראל: מעבר להערכה של החיסכון של 9 מיליארד שקלים, האם יש הערכות של עלויות שאינן ישירות אלא עקיפות? למשל הסיוע לילדים של מילואימניקים, משפחות המילואימניקים והמעטפת. אגב אני חייבת להגיד לך, אדוני היושב-ראש, ולכל חברי הכנסת, שקצת הורדנו רגל מהגז, והלוואי שהסיוע שהמדינה נותנת היה הרבה יותר רחב. בדרך לכאן פגשתי גם את האימהות של הפצועים – הם היו אצלך, פצועי הראש. אני חושבת שאנחנו עדיין לא נמצאים במקום שאנחנו נותנים מעטפת לאימהות ולנשות הפצועים. בבקשה. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> אומדני העלות האלה כוללים את הפגיעה הישירה שנובעת מהשכר של משרת המילואים באותו חודש. הם כוללים בתוכם גם אומדן לפגיעה בגידול בפריון, גידול בכושר ההשתכרות של הפרט לאורך החיים, הם כוללים את הפגיעה ברווחיות עסקים שמאבדים את העובד שלהם. פה מאחר שזה קשה לכימות - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם זה כולל גם את ההשקעה הלאומית? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> בדיוק מאחר שהכימות כאן קצת יותר קשה, יש עלות שאותה לא כללנו, של פגיעה למשל בתעסוקת בנות זוג של אנשי המילואים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אובדן הכנסה. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> זה לא נכלל כאן. שוב, זו לא תוספת מאוד גדולה, אבל מאחר - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שחייב להיות מסמך כזה, כי אי אפשר להתעלם מההיבט של מי שמשלמות מחיר וזה נשות המילואים והילדים שלהם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> צריך להשלים את העבודה. העבודה הזאת חסרה מכל הכיוונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. יבגני, רצית גם שאלה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אני רציתי גם שאלה וגם להתייחס. במשך כמעט חמש שנים, נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, מדווח או מודיע באופן כמעט עקבי שיש לנו בעיה. במגזר החרדי התעסוקה הרבה יותר נמוכה. דרך אגב אני גם הקפדתי להגיד את זה ואני מקווה שגם הנציג של הבנק יתייחס, שרמת התעסוקה בקרב הנשים החרדיות הרבה יותר גבוהה ביחס לגברים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו זה הולך להיפגע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אחוז התעסוקה של נשים כמעט זהה לאחוז התעסוקה בכלל המגזר. יש שם בעיה אחרת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שכר יותר גבוה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, לא ביקשתי לעזור לי בשאלה ובטיעון, חברים. מה קורה לכם? יש בעיה בתחרותיות, משום שנשים במגזר החרדי לא מצליחות להיות תחרותיות בשוק, אבל עדיין אנחנו מגיעים ל-51% בקרב גברים. ולכן משנת 2020, אני לפחות כאן בכנסת משנת 2019, באופן קבוע אני שומע שחזרה או הזמנה לשוק התעסוקה – תקראו לזה איך שאתם רוצים – של הגברים החרדים, בוודאי יביא הרבה מיליארדים לקופת המדינה. אני רוצה להבין דבר אחד: מה יקרה אם החוק הזה לא יגייס חרדים? האם תשמיעו את אותו טיעון? נגיד בנק ישראל ישמיע אותו גם בסוף 2026? הרי מדברים על זה שאנשים לא יכולים להיות בפטור ולא לצאת לשוק התעסוקה משום שאם אתה ממשיך לתת לו פטור הוא לא בשוק התעסוקה. האם הטיעון הזה לא השתנה? זאת השאלה שלי. האם אותן תחזיות יהיו גם בסוף 2026. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה לדעת אם זו אותה שאלה, תגיד לי - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא צריך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני רוצה לשאול שאלה, אתה יכול להגיד שזה אותו דבר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה תשאל את שלך, אתה רוצה לרכוב על השאלה שלי? אין בעיה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בקיצור, הוא לא רוצה לעזור לך, ינון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אל תסחוב אותו, אזולאי. זה אבוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הקרדיט שלך, אל תדאג. מתוך אי הבנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא רוצה קרדיט, אני רוצה לשמוע תשובה האם יש תחזית ל-2026 אם מספר החרדים לא יעלה על מספר החרדים המגויסים היום, שזה סביב 2,000 אנשים בלבד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני רוצה לשאול שאלה שלא קשורה ליבגני. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> 9 מיליארד שנקטנו בו, אני חושב שזה בדיוק אם היקף הגיוס של חרדים לא יעלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז התחזית שלך לא תשתנה בסוף 2026. זו התחזית, כלומר לא יהיה מצב - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תשתנה רק אם יהיה גיוס גדול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כיוון שהתייחסתם לחוק ואתם גם מכירים את סעיפי החוק: יש בחוק סעיף שאומר שגברים מעל גיל 22, עד לטרום פקיעת החוק הייתה אפשרות שילמדו ויעבדו. עכשיו בחוק החדש הם גם לא יכולים לעבוד אחרי שעות הלימוד שלהם. האם יש לכם דעה בעניין? אתם חושבים שכן צריך להיות, לא צריך להיות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה גיל הפטור? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה לא גיל הפטור. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> לאור זה שבחוק אומרים שהם לא יכולים לעבוד, לכן הסנקציה הזאת היא סנקציה ריקה שמתייחסת לזה. שוב, אנחנו לא עסקנו, גם בעבר, גם בחוק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל כשמגיעים לוועדה שואלים. הרפרנט של האוצר פה למשל, וכל הזמן הוא מביע דעה ואומר אנחנו בעד אנחנו נגד. וגם אתם אמרתם, במתכונתו הנוכחית אנחנו לא. אז אני שואל אותך ספציפית על סעיף מסוים האם אתם בעד הסעיף הזה או שאתם חושבים שהסעיף הזה אמור להישאר – שבגיל 22 אדם נשוי, כמו שהיה טרום פקיעת החוק, יכול לאחר מסגרת הלימודים שלו לעבוד, וגם אז עד סכום מסוים. האם אתם חושבים שצריך להשאיר את זה או שאתם אומרים שצריך למחוק את הסעיף הזה? << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> הוצאנו התייחסות לגבי הסעיפים שהייתה לנו עמדה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זו עמדה כלכלית. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> תראה, אנחנו מביעים במקומות עמדה כלכלית, אין לנו בהכרח עמדה כלכלית על כל סעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ינון, זאת התשובה שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי, בחרתם את הסעיפים שאתם רוצים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בדיוק, זאת התשובה. << אורח >> איל ארגוב: << אורח >> - - - מקרו כלכליות אנחנו נעמיק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. הייתה התייחסות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מיקרו, זה לא מקרו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר ינון, הוא ענה. << דובר >> דרור גרניט: << דובר >> בסדר, אבל ייאמר שזו סוגיה בעולם התכלית התעסוקתית - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אין פעם שאתה מצדיק את הטענות שלנו? אין פעם? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל אין צורך בפרשנות משפטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דרור, עזוב. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אין מצב שאתה מצדיק פעם טענות שלנו? << דובר >> דרור גרניט: << דובר >> אני מציג - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אז תתאפק הפעם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה, אבל משרד המשפטים לא יכול לתת תשובות מטעמו. << דובר >> דרור גרניט: << דובר >> אבל אני אומר - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דרור, אתה לא בזכות דיבור. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חגי עזרן, בבקשה. אנחנו נשמע עכשיו את נציג הלומי הקרב, חגי, אחרי זה משפחות שכולות ואחרי זה סעיפים. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> בוקר טוב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חגי, רוצה לשבת פה? << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> לא, אין לי כוח, אני יושב מהבוקר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> - - - הלוחם זיו ברנס. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> בוקר טוב לכולם. אנחנו רוצים לשתף אתכם קצת, אני והחברים שלי כאן. תתחילי. << דובר >> נטע דגן: << דובר >> קוראים לי נטע, אני אחותו התאומה של רב סרן במילואים אסף דגן זכרונו לברכה, נווט הקרב שהתאבד עקב פוסט טראומה. סיימנו קודם דיון על אובדנות על אח שלי, ויושב לידי עוד אח שכול, אח של רועי וסרשטיין. ספרתי פה כבר לפחות עשרה חברי כנסת – איפה הייתם? איפה הייתם בדיון על אח שלי? לא אופוזיציה ולא קואליציה, איפה הייתם? למה לא הגעתם? למה אח שלי לא מספיק חשוב לכם? מה זה, רק חוק הגיוס? למה לא באתם? בושה וחרפה. אני מתביישת להיות פה. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> היינו שם לבד. באמת, לבד, ועוד קיצרו את הדיון בגלל הדיון הזה. << דובר >> תום וסרשטיין: << דובר >> אני יושב פה ומתבייש. מתבייש. בדיון הקודם, בועז, אתה היית איתנו. איפה הייתם עכשיו? לפני פחות מ-50 דקות לא היה פה שום חבר כנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם נורמל, הנושא. << דובר >> תום וסרשטיין: << דובר >> זה לא נורמלי. אנחנו מחכים מעל חמישה חודשים לאיזושהי הכרה. באו, נתנו כמה משפטים על ועדת אלמוז ונגמר הסיפור, לא נתנו לנו להכניס משפט אפילו. זה לא הגיוני. אתם דנים פה עכשיו בחוק הגיוס, את מי לגייס ואת מי לא – עוד מעט לא יישארו החיילים שגויסו כבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יהיה את מי לגייס. לא יהיה לכם על מה לדבר, נחסוך לכם. << דובר >> תום וסרשטיין: << דובר >> אנחנו מדברים על מניעת אובדנות, את אף אחד זה לא מעניין? מה עושים, איך, כמה? אח שלי התאבד חודש וחצי אחרי שהוא הציל חיילים – שיהיה על מי בכלל לבכות, שתהיה לנו את האפשרות לשבת ולדבר פה. את אף אחד זה לא מעניין? << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> כל יום שלא דנים בנו – זה חוק, אתם פשוט גוזרים על כל חייל וחיילת - - << דובר >> נטע דגן: << דובר >> אתם פוגעים פה באחים שלנו. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> - - שבזכותם אתם פה, אתם גוזרים עליהם גזר דין מוות. כל יום, כל הזמן. מבטלים לנו עכשיו גם מוניות לטיפול, אתם פשוט לא מבינים מה הולך שם באגף השיקום. יש עכשיו סכסוך עובדים, הם לא רואים אותנו, הם לא רואים את עצמם, הם לא יכולים לטפל. אחד ל-800, אחד ל-1,000, אחד ל-1,800 במחוזות. זה לא הגיוני, אתם פשוט לא נורמליים שאתם לא רבים על הדבר הזה. לפני שעה וחצי השולחן הזה היה צריך להיות מפוצץ. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צודק. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> כי זה האחים שלכם, הילדים שלכם, משפחות שלמות שנרקבות ונהרסות כי אגף השיקום קורס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ושאף אחד בסוף לא יגיד לא ידענו, לא שמענו. אנחנו פה כבר ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ראשית, אתם צודקים במאת האחוזים. שמעתי פה מישהו שאמר, חוק הגיוס זה מה שחשוב – חוק הגיוס היום עם כל הכבוד חיכה לדיון הבוקר. לא הייתה כל תהיה או מחשבה חלילה לבטל את הדיון החשוב שהיה כאן הבוקר. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> הוא נדחה פעמיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יכול להגיד לך בתור יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, שבכלל לא עלה בכלל כל - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> חבר הכנסת, הוועדה שלנו לקחה בדיוק שעה. הוועדה הזאת מתכנסת לשעתיים. למה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שעתיים? עשר שעות היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עד עשר שעות. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> עשר שעות. למה אתם מקצים לנושא הזה רק שעה? יותר חשוב לכם לוחמים שימותו בשבילכם ואחר כך תגידו שקידמתם כל מיני נושאים. << דובר >> נטע דגן: << דובר >> האחים שלנו לא חשובים מספיק. << דובר >> דוד יהודה: << דובר >> עכשיו, ביסמוט, קיבלתי הודעה מאיזה לוחם. עכשיו, השנייה. שמו אותו במחלקה סגורה, הוא משתין על עצמו שם ודוחפים לו זריקות. הנה, היה לנו את מתאבד 74 שתלה את עצמו. מאיפה הוא יצא? מבית מאזן, שדחפו להם כדורים. אני אישית יצאתי מבית מאזן שדחפו לי כדורים ועשו אותי משוגע קצת. כן, אנשים מתאבדים לכם פה רק בגלל הדבר הזה. אין את הטיפול הנכון, אין כלום, אגף השיקום מוריד לנו את המוניות, מוריד את הכול. אין, הם שמים אותנו במקומות של תחלואה כפולה, של מכורים. מה אני קשור למכורים? אני מכור למשהו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, בבקשה. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> אנחנו רוצים לדעת בדיוק איפה ראש הממשלה, איפה שר הביטחון, איפה כל בן אדם שזה נוגע לו מ-120 חברי הכנסת שיעשה כבר את השינוי. את רשות החירום הלאומית, את החוק, את כל מה שעולה לכם בראש – רק תעזרו לנו. זה לא עובד ככה, יש אנשים שמתאבדים ואנחנו דנים כאן על חוקים אחרים. כל חוק זה עולם ומלואו, סבבה, אבל יש חוק שלא נוגעים בו. יש נכים שקופים שמתים ואתם לא נוגעים בהם. בבקשה תעשו את זה כבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר >> זיו ברנס: << דובר >> אני נכנס בשם מה שהם אמרו. דקה אני אסיים. נמאס לי מהצביעות פה של כל הארגון. אתה יכול להוציא אותי, בועז. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, לא מוציא. << דובר >> זיו ברנס: << דובר >> אני רואה פה אנשים שכאילו דואגים למילואימניקים, מילה אחת על הפצ"רית לא שמעתי. אז תפסיקו עם הצביעות שלכם כבר. גם כל האופוזיציה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בוא נחזור - - - << דובר >> זיו ברנס: << דובר >> אני רוצה לדבר עם מספרים לצבא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, לא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אולי תוציא אותו כבר? << דובר >> זיו ברנס: << דובר >> יש פה עשרות אלפים, אתה יכול להוציא אותי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אוציא אותך, בבקשה, אדוני. << דובר >> זיו ברנס: << דובר >> יש פה עשרות אלפים שקיבלו פטור, יש ארגונים שרוצים להגיע לצבא והצבא משחק משחק פוליטי, כאילו לא השתנה כלום מאז 6 באוקטובר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אדוני, לצאת בבקשה. << דובר >> זיו ברנס: << דובר >> מחזירים אותנו ל-6 באוקטובר. די, איפה הצבא? יש לכם עשרות אלפי אנשים שרוצים לבוא אבל אתם מציגים את זה כאילו החרדים זה הפתרון עכשיו, הכול או כלום. נמאס מהצביעות שלכם, של כל הוועדה הזאת. מורחים אותנו, צביעות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די. אני לא רוצה להוציא אף אחד, וחבל. לצאת בבקשה. עכשיו אני רוצה להגיד משהו אחד לחבריי הלומי הקרב, בבקשה, לפני המשפחות השכולות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> די, תן לו - - - יום-יום - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברים. כמה מילים תרשו לי בבקשה. קודם כול, דיון אחד לא סותר את השני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת, יש מספיק - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, אני רוצה קצת שקט. קודם כול, דיונים כאן בכנסת ובטח בוועדת חוץ וביטחון, דיון אחד לא סותר את השני ודיון אחד משלים את השני. באמת הצבא צריך חיילים וחוק הגיוס הוא למטרת גיוס לוחמים וחיילים. יש כאלה שלא מסכימים – זו אופוזיציה, זו דמוקרטיה. באים לפה, מביעים את דעתם ואנחנו מתווכחים. לגבי הלומי הקרב, זה נושא חשוב מאוד, בהול, כבד, ותרשה לי להגיד - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> זה לא רק הלומי הקרב, סליחה שאני סותר, זה כלל הלוחמים והלוחמות. כל מי שהשתתף בלחימה וסוחב פציעה נפשית קשה. זה לא רק לוחמים ולוחמות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנייה, כלל הלוחמים, אבל תרשה לי. מסכים, תן לי רק, תודה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אולי הגיע הזמן להקים ועדה מיוחדת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לי, תמנו, את בקריאה ראשונה. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אנחנו מדברים על היקפים גדולים מאוד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני לא רוצה להפריע, אני מביאה לך הצעה לסדר, זו לא הפרעה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מדבר, את מפריעה לי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה אתה קורא לי בקריאה ראשונה כשאני מביאה לך הצעה פרקטית לסדר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כי את מפריעה לי, אני לא רוצה שיפריעו לי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני אשתוק, ואחר כך תיתן לי בבקשה להביע את דעתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, תודה רבה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי חבל שהם כל הזמן מתרוצצים פה ולא מקבלים מענה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, את בקריאה שנייה. << דובר >> אברהם זרם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אפשר מילה אחת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עכשיו ככה: השבוע ביקרתי באופקים – רק להגיד לך שאת מה שאתה אומר אנחנו חיים כמעט בכל עיר בישראל היום. גיבור ישראל, איתמר אלוס, בטח שמעת. שוטר שב-7 באוקטובר לקח את האקדח לבד. אתה יודע, בהוליווד יש כאלה שנראים כמו כוכבי קולנוע. איתמר אלוס, הישראלי היפה, הרגיל שאתה פוגש כל יום ברחוב, אתה הולך למכולת, לסופר, אתה רואה אותו. זה עם ישראל, זה איתמר אלוס, שלקח את האקדח, לא חשב פעמיים, נלחם והציל חיים רבים. שמעתי את הבת שלו, בת ה-15, והבן הקטנצ'יק, חמוד כזה. באתי לצאת, הוא לקח אותי הצידה והרג אותי, גמר אותי. סיפר לי איך אבא שלו התנצל בפניו בשנתיים האחרונות. כי כמו שלי יש את הכיף ואת הזכות הבוקר ללוות את הבן שלי, הוא רצה, הבן, גם כן להיות ולשחק עם אבא. הוא לא יכול היה כי אבא הסביר לו שהוא לא מסוגל. הוא לא מסוגל לתקשר עם הבן. הוא היה מספר לי, אומר, אתה יודע, ראיתי את אבא שלי בצד בולע את הכדורים. גמר אותי הילד הזה. זה היה מרגש ברמות. בגיל 41 ליבו נדם, הוא לא עמד בזה והוא נפרד מאיתנו. גיבור ישראל. למעשה טעיתי, הוא לא ייפרד מאיתנו לעולם, כי הגיבורים האלה יישארו איתנו לנצח נצחים. ברגע שאתה אומר את מה שאתה אומר, אין עיר או רחוב בישראל שאנשים לא חיים וחווים את זה. לכן הטענה שלך, מה שאתה זועק פה – אתה צודק במאת האחוזים. זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו עכשיו. לא לשנה-שנתיים, לעשורים הקרובים. אנחנו מודעים לזה וזו חובתנו. אני מסתכל על תמנו שטה, מיקי לוי, אלעזר שטרן, אני מסתכל על מירב, אני מסתכל על חבריי החרדים, על פרוש. פה יש תמימות דעים, פה כולם מסכימים. זה חוב עצום של עם ישראל. אם אני יושב פה ומדבר איתך, זה בזכותך. אני יודע את זה. אני מבין את זה. << דובר >> אברהם זרם: << דובר >> אני אשמח אם אפשר - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה אדוני. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אני רק אומר, בסוף זה נוגע בכול. כמו שאתה אומר, הכאב שהם סוחבים – בזכות הכאב הזה אתה ואנשים פה במדינה לא חווים כאב. בזכות האנשים האלה שסוחבים איתם את הכאב אתה לא חווה כאב, הבנת למה אני מתכוון? הם סוחבים את הכאב הזה על הגב שלהם בשביל שבשאר המדינה לא יחוו את הכאב הזה. הם יצאו להילחם, להגן בגוף ובנפש בשביל המדינה, שהמדינה תינצל. בגלל זה אני אומר, אתם צריכים לבוא ממקום ערכי. להקים ועדת משנה עם חברי קואליציה ואופוזיציה כמו שיושבים פה, ואני רואה איך האולם פה מפוצץ. היית צריך להיכנס לוועדה חצי שעה לפני כן, היית רואה אולי 30% מהנכונות להגיע לוועדה הזאת – פה אני רואה 120% נכונות. אני שואל, אם אתם מתפארים בזה שהערכים שלכם כל כך צודקים ואתם מנסים לקדם אידיאולוגיות ומטרות חשובות למען עם ישראל – איפה אתם עם מי שהלכה למעשה יצא להקריב את עצמו למען המדינה? לא בעתיד, עכשיו. שנמצאים עכשיו בבית ויכולים כל רגע למות. כבר 74 מתאבדים, 74 משפחות שחרב להן העולם. 74 משפחות שהבנים והבנות לא יחזרו עוד. הלכה להם המשפחה. עכשיו זה צו השעה. אתם דנים על מה יהיה בעתיד, אנחנו מדברים על ההווה, על הקושי הבל יתואר שהלוחמים ומי שיצא למלחמה סוחב איתו. איפה אתם? למה אנחנו לא רואים אתכם שם? ימין, שמאל, זה לא מעניין. אני מבקש ממך, יושב-ראש הוועדה, באופן אישי: אני אזרח בסוף. אתה עובד פה בשם הציבור. אני אשמח אם תקים ועדה חיצונית שתבחן את הנושא מימין ומשמאל, שיהיו כאן אנשים מהקואליציה ומהאופוזיציה, כי אני חושב שעל הנושא הזה יש הסכמה רחבה מכולם. בוועדה הזו יש אולי התנגדויות, בוועדה שלנו אנחנו רק צריכים לקדם את הדברים, אנחנו רק צריכים אתכם איתנו. << דובר >> אברהם זרם: << דובר >> אני יכול להמחיש את מה שאיציק אומר. סליחה על ההתפרצות. איציק מכיר אותי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, כן. << דובר >> אברהם זרם: << דובר >> אברהם זרם, אני תכף אשתף אתכם בסיפור שלי פה. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אדם שניצל גם מהתאבדות. << דובר >> אברהם זרם: << דובר >> אני תכף אשתף את זה. הייתי עם איציק, איציק מכיר אותי טוב ויודע שאני לא מגיע לפה כי הדבר הזה קשה לי, והגעתי לפה היום בשביל הוועדה שהייתה קודם. כי הוועדה שהייתה קודם התעסקה בנושא שנגע לי אישית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שנייה אחת: הוועדה לא הייתה על הלומי קרב, אני צריך להגיד את זה. הוועדה הייתה על אובדנות. << דובר >> אברהם זרם: << דובר >> מניעת אובדנות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על מניעה והכרה. זו הייתה ועדה אחת, עוד לפני זה הייתה ועדה על פצועי ראש. זה אותו הדבר, אותה גברת בשינוי אדרת. << דובר >> אברהם זרם: << דובר >> ואני הגעתי לוועדה הקודמת – סליחה, אני אשמח אם יוכלו להקשיב למה שאני אומר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע בבקשה. << דובר >> אברהם זרם: << דובר >> כי זה באמת דבר שחשוב לי, זו הסיבה שבאתי לפה. אני לא מגיע לפה, איציק יודע שאני לא מגיע למאהל כי זה קשה לי ואני מתמקד בשיקום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קח את הזמן. הזמן שלך. << דובר >> אברהם זרם: << דובר >> לפני שנה וחצי אני יריתי לעצמי בראש עם האקדח הפרטי אחרי שנאלצתי לקחת חלק בטיפול וזיהוי במילואימניק שהצטרף לגדוד שלנו. שירתי בקבע בחיל הרבנות. ואחרי שהייתי צריך לטפל בו – הוא ירה בעצמו על אוטומט – ולהביא שני חברים שלו שיוכלו לזהות אותו, זה היה סיפור בפני עצמו. הבעיה שלי הייתה שבמשך חודש וחצי כשהופיעו לי תסמינים – עזבו את זה שלא הלכתי לעשות שום עיבוד לדבר הזה, אבל כשהתחילו להופיע לי תסמינים – לא רציתי לפנות לקב"ן או ללכת לטיפול, כי התחושה שלי הייתה שיעיפו אותי, לא תהיה לי פרנסה, יסתכלו עליי בדרך אחרת. הבעיה שאני מנסה להגיע אליה, וזה גם איך שאיציק מכיר אותי, כי הייתי איתו בהרצאה שאני עושה בנושא, כדי להביא את הדבר הזה למודעות בשטח. יכולים לדבר פה יפה על הכול – אם זה לא יורד לאנשים זה לא קורה. הגעתי לוועדה הקודמת כי ציפיתי שיהיה הבדל. אתם מדברים פה על גיוס חרדים – דיברו פה על להציל חיים. איך למנוע מאנשי קבע ומילואים – מתמקדים יותר מדי בכותרת הכללית הלומי קרב. אתה מדבר על להציל חיים, שבן אדם ירגיש שהוא יכול לבוא, לפנות ולדבר. בוועדה קודם ישב פה מישהו מאגף השיקום, אני חושב, מתוכנית עמית, שיצאו בתוכנית שהבן אדם ימלא שאלון – איזה שאלון? אני חודש וחצי לא הייתי מסוגל להסתכל על עצמי ואשתי התלבטה אם לפנות לצבא כי היא חשבה שאם היא תפנה יוציאו אותי. שורש הבעיה בעיניי הוא שיש חוסר מודעות בשטח וזה גם פה. אני מחזק את מה שאיציק אומר – זה הצלת חיים. ראית אי פעם פרמדיק של מד"א שאומר, אני צריך לעשות משהו יותר חשוב ואני לא אציל את החיים האלה? זה הבסיס של הבסיס. אמרו פה קודם, אתם שולחים את האנשים להתגייס כדי שאחרי זה יצטרכו להתמודד עם כל הקשיים האלה. המזל שניצלתי בנס, והאנשים שקלטו את זה נכנסו, וגם לקח המון זמן עד שהסכמתי ללכת לטיפול. חודש בבית חולים פסיכיאטרי, חצי שנה בבית מאזן, חזרתי הביתה רק לא מזמן. זה שיש את איציק והחברים שלנו שבאים לפה ומדברים, זה מעט מאוד מכמות האנשים שאני פוגש בקורסים ומפגשים שאני הולך אליהם. זה דבר שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום ואני מרגיש שחייבת לקום ועדה ספציפית שתעסוק במניעה. יש בזה המון חלקים. החלק של ההכרה בפני עצמו, אבל המניעה זה דבר כל כך גדול וזה חייב להיות. אני מסתכל על עצמי ואומר, אם אני לא מדבר עם בן אדם אחד על אחד זה לא קורה. ברור לי שיש דרך אחרת, כי הדרך הזו בלתי אפשרית, אבל לגרום לזה שכשאדם חושב על אובדנות הוא שאפשר לבוא לדבר בלי שישפטו אותו, שהוא יקבל את הסיוע שהוא צריך מהגורמים הרלוונטיים וידע שלא יזרקו אותו מהמדרגות. אני מבין שאדם שיש לו מחשבות אובדניות או שהוא מתמודד עם דברים כאלה, אני מבין שהצבא אומר הוא לא יכול לתפקד או לעבוד. אבל תן לו את המענה. אני אשים את זה על השולחן – אני, אחרי שיריתי לעצמי בראש והתעוררתי בבית החולים, הצבא רצה להוציא אותי: קח פרופיל 21, צא החוצה, תפנה לאגף השיקום שיתנו לך טיפול. המזל שלי שחיל הרבנות התעקשו אז שאני אשאר בר"מ 2 ואקבל מענה ראשוני טיפולי, כי אם לא – לא הייתי מגיע לאיפה שאני היום. לא הייתי נשאר. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> בשורה התחתונה תבינו שכחברי כנסת יש לכם כוח. אם הלומי קרב יראו וישמעו, ואנשים שסוחבים איתם פציעה נפשית יבינו שיש מי שנלחם עליהם פה, ירגישו שחושבים עליהם, זה יכול לתת המון כוח לאנשים האלה להתמודד עם הקשיים שלהם, שירגישו שהם לא לבד. יש לכם כוח, אתם נציגי ציבור. ברגע שתעלו את הדברים האלה לדיון ותתנו ללוחמים להרגיש שאתם מאחוריהם, חושבים עליהם ומנסים לעזור – זה לבד יעשה את שלו. אז בבקשה, אני מבקש שתקימו ועדה שתדון ותחשוב ביחד איך לתת פתרונות לדברים האלה. אני חייב לציין עוד דבר, סליחה, בלי קשר: אני שומע את כל המלחמות שאתם רבים פה מהתקשורת, אז אני רוצה לשאול שאלה שאני לא רוצה עליה תשובה את חברי האופוזיציה: מה הם עשו למען חוק הגיוס כשהם היו בקואליציה? אני לא טוען שהקואליציה לא עושה מספיק, יכול להיות שהיא צריכה לעשות עוד, אני רק חושב שאתם צריכים לשאול את עצמכם מה אתם עשיתם כשהייתם בקואליציה. כי אני לא חושב שעשיתם מספיק. למרות שאנחנו אחרי שעת מלחמה, אתם צודקים, עכשיו יש יותר נכונות וצורך. אבל במקום להתנגח ולהתסיס אתם יכולים להגיע לפתרונות כמו אנשים בוגרים. אזרחי מדינת ישראל מסתכלים עליכם מבחוץ, ובסוף יותר ממה שאתם מנסים לעשות טוב אתם עושים רע. אחרי המכה הקשה הזו שקיבלנו ב-7 באוקטובר אנחנו צריכים ריפוי, אנחנו צריכים להיות בשלום. כל הדברים האלה גורמים רק לקרע יותר גדול בתוכנו ולא מובילים לשום מקום. אז במקום להתנגד ובמקום להתסיס ובמקום לצאת צודקים, בואו תחשבי מחוץ לקופסה. אתם נציגי ציבור בסוף, תבינו: לא באתם בשם עצמכם לפה, באתם בשם העם. אז תחשבו מה אתם עושים לעם ומה ההשלכות של הוועדה הזאת. עוד דבר אחד אני אציין, חבר הכנסת ביסמוט. לי באופן אישי מאוד חשוב שלומדי התורה לא ייפגעו. אנחנו חושבים שיש לזה ערך וחשיבות גדולה מאוד לעולם התורה, הערכים, האמונה שלנו שבשמה יצאנו להגן על מדינת ישראל. עולם התורה הוא מרכיב חשוב ומשמעותי מאוד בחברה, והדברים האחרון שהיינו רוצים הוא שהדבר הזה ייפגע. אנחנו מבקשים ממך, חבר הכנסת, שתשים את זה לנגד עיניך. שעולם התורה לא ייפגע בסוף. אין בעיה שיהיו תמריצים ונכונות, אבל שעולם התורה לא ייפגע. יש לנו בתי כנסיות, בתי דיינים שחשובים מאוד לעם שלנו ואיך הוא ייראה. אני באופן אישי מאוד מחובר לעולם התורה וזה משהו שנותן לי כוח ומאוד מעצים אותי. ובלי הדבר הזה אני לא יודע איך הייתי מרגיש פה במדינת ישראל. זו השייכות שלנו למדינה, עולם התורה. בבקשה תחשבו גם על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> איציק, אתה לא מבין אפילו כמה ריגשת אותי הבוקר. כמה אני מחויב לך ומצד שני מודה לך. כל מה שאני אומר מתראיין ומקשקש – בשתי דקות עשית פי 40 יותר ממני. אני רוצה להגיד לך תודה ענקית הבוקר. (מחיאות כפיים) << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה משהו ליו"ר, שנייה, ברשותכם. מכיוון שאנחנו מגיעים לוועדות בכל מה שקשור לאובדנות והלומי קרב כמו שאתם יודעים, וכמו שאמרתם וחרה לכם שלא היו כאן נציגים לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה, מכיוון שזה לא מאפיין אותנו - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> עופר כסיף היה פה. לא יודע איך הוא קשור. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא לא דוגמה בשבילי לכלום, עם כל הכבוד. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> בדיוק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה רק לומר שבדקנו. כנראה מחמת תקלה, תסתכלו באתר הכנסת, זו הייתה ועדת משנה של משאבי אנוש ולא פורסם שזה הנושא. בדקנו עכשיו שוב ולכן לא הייתה נציגות לא של האופוזיציה ולא של הקואליציה. יש חברי כנסת שמתייצבים בתוך הדבר הזה, אז שיהיה ברור. אחרת היו מגיעים. לכן זה צורם לכם כל כך ובצדק - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה טלי. אבל לפנייה שלכם אנחנו בהחלט מתייחסים. אנחנו ניפגש ונראה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רק משפט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, שנייה. אני מציע גם, איציק, שנקבע ונשב על העניין הזה. כן, בבקשה. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אני אשמח שנקבע לנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות להם שהם באו עם ההצעה הפרקטית. כחברת ועדת הכנסת, כל חברי הכנסת כאן יודעים, הוקמו הרבה ועדות מיוחדות פחות חשובות מהנושא הזה. במקום שהם יתרוצצו מוועדה לוועדה אני חושבת שאפילו לא ועדת משנה, צריך ועדה מיוחדת עם סמכויות נרחבות שנוכל לדון רק בנושא של הפצועים על כל סוגי הפציעות. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> לא רק נפשי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה תמנו. יש פה גם נציגי משפחות שכולות, יש כאן שלושה נציגים שאני רוצה לתת להם את זכות הדיבור. << דובר >> תום וסרשטיין: << דובר >> תודה רבה. דבר אחרון שאני רוצה להגיד לפני שנלך מפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> תום וסרשטיין: << דובר >> רועי בסופו של דבר הציל לא מעט לוחמים וחיילים. הוא היה ביחידת הפינוי הרפואית של 401. הוא עשה את הכול בשביל שהם יוכלו לחזור, הוא עשה הכול בשביל להוציא חיילים וגופות מידיים של מחבלים, שיהיה פה קבר לבכות עליהם. בין הזמנים, בין סבב לסבב, הוא התאבד. הוא ירה לעצמו בראש. הוא לא יכול להיות פה היום ולהסביר מה הוא חווה, מה הוא ראה, מה הוא הרגיש. הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות זה להכיר בו כחלל צה"ל, מה שצה"ל לא מוכן לעשות היום. משרד הביטחון בדק ובחן את הקשר הישיר לשירות שלו והוכרנו כמשפחה שכולה. למה הצבא לא יכול להגיד שהוא מכיר בו כחלל צה"ל ומודה לו? הוא לא שוחרר. קודם היה פה את צה"ל שאמרו שהוא שוחרר. הוא לא שוחרר, הוא היה בין סבבים. אני רוצה שתלכו עם זה הביתה ותגידו מה עושים בשביל למנוע את המקרה הבא ולהכיר תודה לאלה שכבר לא יכלו לעמוד בזה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך על הדברים. דוד איינהורן, רעות שבתאי וג'רמי גניזת נמצאים פה? בבקשה אדוני. << דובר >> דוד איינהורן: << דובר >> שלום, צהריים טובים. מה שאני הולך להגיד עכשיו קשור בקו ישר לדברים הקשים ששמענו כאן, כי כשחיילים מסתובבים סבב אחרי סבב והעומס עליהם הולך וגדל אני לא מתפלא שמגיעים למצב כזה. שלום, אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, כל מי שנמצא כאן. תודה רבה על האפשרות להביא בפניכם את הדברים שלי. קוראים לי דוד איינהורן, אני בן 65, אני אבא של יהונתן שנפל במלחמת לבנון השנייה לפני 19.5 שנים בקרב גבורה בעייתא א שאב. אני אבא לארבעה ילדים ביולוגים ושני ילדים מאומצים, אני אלוף משנה במילואים, ועד היום עשיתי 420 ימי מילואים במלחמה הזאת. האימא של ילדיי, רויטל, הייתה אמורה לשבת כאן לידי, אבל היא נפטרה לפני חמש שנים משברון לב כי הבן שלה נפל. יש כאן אנשים שלא מבינים מהי המשמעות של אימא עם שברון לב. לא מבינים מה המשמעות של אימא שבמשך 14 שנים נושאת את היגון עליה. ולכן אני פה היום יושב לבד. אתם בוודאי שואלים את עצמכם, מה לא נאמר בחדר הזה? ומה אתה בא להוסיף לנו אחרי כל המשפחות השכולות שהיו ודיברו כאן? אני רוצה לומר לכם: אני לא נמצא כאן עבורכם, אני נמצא כאן עבורי. שאוכל לעמוד בעיניים פקוחות ולהסתכל לילדים שלי ולנכדים שלי בעיניים, ולומר להם שעשיתי לפחות את המאמץ הזה – לבוא ולדבר על נושא כל כך חשוב, שכל כך אלמנטרי אצלי בבית, נושא הגיוס. כי הילדים שלי יכלו להשתחרר מהצבא כאחים שכולים, ויש לי בן שעבר אותי כבר בימי המילואים בעזה, הוא משרת ביחידת הניוד. כל מה שסיפרו לכם פה על להוציא חללים, פצועים וכן הלאה, הבחור מ-669, אמיתי – אני שמנהל את מערכת הכטב"מים רואה אותו, מסתכל עליו ומלווה אותו בחילוץ מתוך עזה. אני רוצה לעמוד ולהסתכל לו בעיניים ולומר לו, כן, אתה עושה את הדבר הטוב. כי חינכתי אותו על מה שאבא שלי חינך אותי. אבא שלי היה בן של חסיד ויז'ניץ. הוא לא היה אחד שלא יודע מה זו חסידות. אני הלכתי עם פאות עד גיל 18 והייתי אמור להיות חסיד קרלין. אבל כשסיימתי את קורס הקצינים ב-09/07/1981, באותו יום אבא שלי נתן לי את השיעור הכי גדול במה שקשור למדינה שלנו ולצבא שלנו. קיבלתי את הדרגות, נסענו הביתה ברכבת. יהודי בן 78, פרטיזן, אדם באמת קשוח. אדם שעבר את המלחמה, איבד את המשפחה שלו – היו לו אישה וילדים, הוא איבד אותם, הקים משפחה חדשה שאני אחד מהם. בן 78, יושב מולי ברכבת, פעם ראשונה אני רואה את אבא שלי מזיל דמעות. ואני שואל אותו, אבא, למה אתה בוכה? והוא אומר לי, אתה יודע מה קרה היום? אני עונה לו, כן, קיבלתי דרגות קצונה, אני יוצא לחופשה קצרה, הולך לקבל את המחלקה שאהיה אחראי עליה ובעזרת השם – ישבה לידי רויטל שאיננה איתנו היום – אנחנו הולכים להתחתן ולהתחיל את החיים כמו שצריך. הוא אומר לי, אתה לא יודע מה קרה היום. אני בשנת 1934-1944 עם טלאי צהוב על הבגד – כן, טלאי צהוב על הבגד – לא הייתי שווה מחיר של כלב באירופה, בהונגריה, בבודפשט. אם היה אומר לי מישהו שתקום מדינה ויהיה צבא והבן שלך יהיה קצין בצבא הזה, הייתי אומר לו שהוא מטורלל, שהמלחמה הזאת הפכה לו את הראש. ואני זכיתי שהבן שלי יהיה קצין בחיל האוויר של צבא ההגנה לישראל, של המדינה היהודית. אתה מבין מה קרה היום? וזה הספיק לי. החינוך הזה הספיק לי. וברוח הזאת אני מחנך את הילדים שלי ואת הנכדים שלי, בדיוק ברוח הזו. יש כאן מגזר שלם שאף אחד לא יגיד להם את המשפטים האלה, שאף אחד לא יאמר להם מה המשמעות של מדינה יהודית וצבא יהודי. אם אני, בן 65, יכול 420 יום לעמוד ולשרת את הצבא ולהגיד לצעירים: אתם משרתים את המדינה כי אין לנו מדינה אחרת, ונופל להם האסימון – יש מגזר שלא מבין את העניין הזה. יש מגזר שלא יודע את המשמעות של זה. ולכן אני כאן – לומר את הדברים האלה. תחשבו בכיוון הזה, מה המשמעות של הדבר הזה. ישנו מגזר שישן רגוע בלילה. אני לא מכיר בשנתיים האחרונות לילה אחד שישנתי רגוע. אם לא הבן הזה נמצא בעזה, אז הבן השני; אם לא בעזה, נמצאים בלבנון. זה נראה לכם נורמלי? אחרי שאתם שומעים פה את הלומי הקרב, מה עוברים האימהות והאבות של הלומי הקרב האלה בסבב החמישי, השישי, השביעי, ועוד מה שיהיה בדרך? יום רביעי שעבר פשטתי מדים ובת הזוג שלי אמרה לי ברוך השם, תגיד מתי אתה חוזר? ואני מכיר את השכול כבר 19.5 שנים. תאמינו לי, עברתי משהו בחיים. יש מגזר שישן מצוין בלילה. ואני שואל אתכם, הדם של יהונתן יותר זול מדם של בחור ישיבה? את דמו מותר לשפוך ושל אחרים לא? מה יש לנו כאן? אוכלוסייה כזאת ואוכלוסייה כזאת? אף אחד לא מבין מה המשמעות של מדינה וצבא? יש אנשים שאומרים "הנני". אני כאן. וראינו את זה ב-7 באוקטובר. אני קיבלתי בשעה 7:10 את ההודעה ובשעה 8:20 כבר הייתי על מדים, וכמוני רבים. אבל יש אנשים שאומרים לא הנני – "אינני". יש אנשים שמבחינתם זה עובר לסדר היום. ואני שואל, למה? למה זה ככה? למה הדם של הבן שלי יותר זול? למה האפליה הזאת בין דם לדם? אני רוצה לומר לכם, ובזה אני אסיים: מי שירים את ידו לחוק הזה בלי שיהיה כאן שוויון – גם אם החוק הזה יעבור וגם אם לא, בג"צים, אני לא יודע, אני לא נכנס למערכת הזאת – מי שירים את ידו לחוק הזה מחוקק לעצמו על המצח כתם בל יימחה. אתם עושים פה אפליה. הולכים כאן אנשים. ואף אחד לא יכול לחשוד בי שאני שייך לצד הפוליטי הזה או הזה – באמת שלא. אבל זה יהיה כתם, כתם שילך איתו. לא רק בכנסת הזאת, לכל הכנסות שהוא יהיה ואיפה שהוא לא יהיה: אתה הרמת יד לאפליה. זו לא אותה מדינה, זה לא אותו צבא? אל תתפלא, אדוני היושב-ראש, אל תתפלא שאתה תשב בוועדה מיוחדת של הלומי קרב. אל תתפלא, אני אומר לך. הכמות שלהם תלך ותגדל לצערי הרב. אני ראיתי אותם. והדברים האלה חייבים להיחרט בדעתם של כל מי שכאן ואמור להרים את היד שלו. תחשבו על הדברים האלה. הרבה רחמנות יש כאן על כל מיני דברים. תחשבו על אותן משפחות, עם איזה לב מכווץ הן מסתובבות והן שילמו את המחיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך. תודה, דוד, על הדברים. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, רעות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ישר כוח, דיברת מדם ליבך. תודה על הדברים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. רעות, בבקשה. << אורח >> רעות שבתאי: << אורח >> ברשותכם. בשבילי זו פעם ראשונה פה, אז תסלחו לי אם אני קצת מתרגשת. אני אנסה לדבר קצר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, הזמן שלך. << אורח >> רעות שבתאי: << אורח >> אני רעות שבתאי, אני אלמנתו של גיא. גיא נהרג לפני שנה וחודשיים בלבנון בקרב גבורה. יחד איתו נפלו עוד חמישה, ביניהם הרב אבי גולדברג. גיא היה העוזר הצמוד של הרב אבי והוא היה שייך לרבנות בתוך גדוד נח"ל. לפני זה זכיתי להיות שנה שלמה אשת מילואימניק מגויסת. אני באה ממשפחה של מפוני גוש קטיף, גרים בעוטף עזה. ההורים שלי ואחותי ניצלו ב-7 באוקטובר, משפחה של עשרה ילדים ש-70% מגויסים בכל הגזרות. אנחנו חיים את המלחמה הזו – אני והמשפחה וכל החברות, כולנו. אני באה היום בכובע של אלמנה, של משפחה שכולה. אני מדברת ואני בוכה ביחד איתך וביחד עם כל הלומי הקרב. אני אגיד בסוגריים, כי לא בשביל זה באתי, אבל אני כאלמנה מוצאת את עצמי תומכת בחברות שהבעלים שלהן פוסט טראומתיים ואין מי שישמע אותן. אותי יש מי שישמע, אותן אין מי שישמע. לבי איתן ואני אעשה כל שביכולתי כדי לעזור להן. אבל באתי כדי להגיד מסר אחר: אני רוצה לתמוך בחוק הזה. כי אני בעד גיוס. אני גדלתי בבית מדרש של לימוד תורה ואהבת הארץ. בשבילנו זו זכות לשרת את המדינה הזו, זו זכות להתגייס ויש מצוות המלחמה להציל את עם ישראל. אני רואה את זה כחובה שהיא זכות. אני לא בקיאה בפרטים, אני אישה פשוטה, אבל את רוח הדברים אני יכולה להבין. המצב מורכב ואנחנו רוצים בגיוס חרדים בני ישיבות, אבל באותה נשימה אני גם חושבת שצריך להיות חכמים ומכבדים, ונגד כפייה שמדברת על להפיל את החוק הזה בגלל שזה לא עומד במכסות ובכל מיני יעדים. אני אתן דוגמה מהקרב שבו בעלי נהרג: גיא היה אחרי שנה של מילואים. רוב הזמן הם שירתו בהגנה על הגבול, אבל בראש השנה הם נכנסו. הגדוד שלהם הספיק להיכנס לשני כפרים בלבנון. בחג סוכות הם נכנסו בפעם השנייה, לכפר עייתרון בלבנון, והמשימה הייתה לכבוש ולטהר את הכפר הזה כמה שיותר ולהוציא משם כמויות של נשק. גיא לא היה לוחם, הוא היה עוזר של הרב, אבל נוצר מצב של חוסר בכוח אדם, לא היה מי שיבוא, ואין לי את הפרטים המדויקים, אבל היה בית אחד שהייתה בו טעות בזיהוי. הסתתרו שם שני מחבלים. המטרה לא הייתה לכבוש בית, המטרה הייתה להוציא משם אמל"ח. הרב אבי וגיא כמו תמיד אמרו הנני לכל משימה שצריך. הם באו לעזור לחבר'ה לפנות אמל"ח ומטווח אפס נפתחה עליהם אש. ארבעה נהרגו במקום, גיא נפצע אנוש, ואחר כך בקרב שהתפתח נהרג עוד חייל. הקרב הזה הוא דוגמה למחסור בכוח אדם. גם אני חושבת שצריך לגייס עוד, חסרים לוחמים. אבל באותה מידה אני אגיד – כשהגיעו כל החברים לבית החולים ואחר כך לשבעה, שומעים שהיו הרבה שלא התייצבו, גם המגויסים עצמם. מי שבסופו של דבר בחר להתנדב, לחצות את הגבול ולהגן על העם שלנו, אלה אנשים שספוגים בערכים האלה. היו כאלה שברגע האחרון לקחו את הרגליים וברחו, לא חצו את הגבול. וגיא, אני מזכירה, לא היה לוחם בסדיר, הוא היה כדורגלן בכלל. הוא אמר שזו פעם ראשונה שהוא חוצה גבול, אבל הוא התמלא בגבורה. הגבורה הזאת ינקה ממקום של ערכים. שום סנקציה שבעולם לא תצליח לגרום לחייל להתמלא בגבורה. זה חינוך, זה ערכים, זה הרבה יותר מכסף וסנקציות. אז אני פשוט רוצה להגיד שצריך למצוא את הדרך בצורה יותר עמוקה וארוכת טווח. איך לחנך את כל הדור והציבור הזה להרגיש שייכות וזכות לשירות הזה. אני אגיד עוד דוגמה – החברים שבאו לבקר בבית החולים. אתה רואה מילואימניקים בני 50 שסחבו אלונקה של פצוע. כולם שם אנשים לא בכושר, אלה האנשים שמתייצבים. אבל אתה רואה, זה לא הגיל, אלה ערכים בעיקר, זה מה שמוציא את החיילים לקרב. כולי תקווה שתצליחו למצוא את הדרך לגייס ולזכור מה מביא את החיילים להתייצב ברגע האמת. אני אגיד עוד משפט בתור בת: אבא שלי מלמד במכינה הקדם צבאית של עצמונה כבר 30 שנה. הוא קשור לרב רפי ולרב יגאל. אני יודעת שחלק מהדיבור פה על החוק זה הנושא של תנאי השירות של החרדים, ויש לפעמים התנגשויות עם זכויות של נשים בצבא. אני יודעת בתור בת של ואחת שחיה גם את עולם הצבא של בני הישיבות – זה מצב מורכב. לפעמים בשם האג'נדה של שילוב לוחמות ביחידות קרביות הצבא מאבד המון חבר'ה דתיים לוחמים שלא מוכנים להתפשר על יראת שמים והלכות. והצבא צריך לחשוב איך הוא עושה את זה בצורה חכמה, לאפשר לאנשים דתיים להתקדם בצבא. תודה לכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה לך, רעות. << דובר >> דוד איינהורן: << דובר >> אני רק אזכיר שיהונתן היה תלמיד אצל אבא שלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתם מכירים, אני לא מתערב ולא סותר. אני רק אגיד תיקון אחד לרעות, אני חורג ממנהגי: אמרת אני אישה פשוטה. את אישה גדולה, את לא אישה פשוטה. ואין בעם ישראל, אני חושב, אנשים פשוטים. לצערי הרב, בשנתיים האחרונות יותר מדי חמלנו על אנשים. טעינו, אמרנו, בכינו, כל אדם הוא עולם ומלואו. כל אחד יודע את המשמעות כשאומרים את הדבר הזה. ולכן אני חושב את זה גם על גיא, אהובך. ורק הדבר הזה – את אישה גדולה, את בטח לא אישה פשוטה. תודה שבאת ותודה על הדברים שאמרת. בבקשה, ג'רמי גזית נמצא כאן איתך. זה משפחות שכולות, כן ג'רמי. << דובר >> בני פרץ: << דובר >> גם אני, גם אח שלי הלך לעולמו במלחמת לבנון הראשונה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אדוני, בני, אתה מיד אחרי ג'רמי, אין שום בעיה. אני לא עושה איפה ואיפה בין משפחות, יש פשוט סדר, סליחה. בבקשה. << אורח >> ג'רמי גניזת: << אורח >> שלום, בוקר טוב. כבוד המכובדים. זו התרגשות לבוא ולדבר. שמי ג'רמי גניזת, אני אח של רוני גניזת שנפל, כנראה שבוע לפני גיא, הסיפור ששמענו עכשיו. הוא לדעתי גם המילואימניק הראשון שנפל בכניסה ללבנון. כמו שאתם שומעים, יש לי מבטא, אני גם אעשה טעויות דקדוק, למרות שאני בארץ כבר 28 שנה. רוני הוא אחי הקטן, הוא היה בן 36 כשנפל, נשוי ואב לשלושה ילדים. כמו כל המשפחה – אנחנו מדרום צרפת, ממרסיי – בגיל 18 אחרי הבגרות הוא החליט לעלות לארץ. עם הזכות לבוא ולגור פה יש כמובן גם את החובה, ואני חייב להגיד שאנחנו לא ראינו את זה אף פעם כחובה: אנחנו ראינו את זה כזכות, אבל יותר מזכות – אנחנו אנשים דתיים, אנחנו ראינו את זה כמצווה. זאת אומרת, בשבילנו לשרת זה כמו לשמור שבת, כמו לאכול כשר, כמו לא לגנוב. הגנת העם זו מצווה שמופיעה בתורה. ואני חושב שהתורה מתייחסת הרבה יותר לשמירה, ללאומיות של ישראל, מהרבה הלכות אחרות שאנחנו מקפידים עליהן. עכשיו הייתי באמצע לדבר עם חבר הכנסת, חברי יוסי טייב, ודיברנו במקרה על גדליה. שאלתי אותו – יוסי, אתה חושב שאנחנו צמים על 2,000 שנה כי הוא היה איש חשוב כל כך? אנחנו לא צמים על רבי עקיבא שמת כהרוג מלכות, אנחנו לא צמים על הרבה אנשים חשובים אחרים. אנחנו צמים על גדליה כי הוא המושל האחרון שהיה במדינת ישראל. זאת אומרת שהלאומיות של ישראל היא אחד הערכים הכי עליונים בתורה. וכל הדיון הזה אני מסתכל מבחוץ, שומע את כל הדברים, והדיון הזה קצת מפריע לי. קודם כול, אנחנו צריכים לשמור על הלאומיות של ישראל בין אם אנחנו בעד או נגד המדינה או שאנחנו רוצים לשפר את המדינה – אי אפשר לכפור בעיקר. הקדוש ברוך הוא החליט שאנחנו צריכים לחזור לארץ. המדינה זה המקום שיש הכי הרבה תורה בעולם ואי פעם מאז חורבן בית המקדש. זאת אומרת שרק על זה אנחנו צריכים להגן על המדינה, זה דבר ראשון. אני לא מבין את ההסתתרות מאחורי התורה כדי לא ללכת ולהתגייס. אפשר לעשות גם וגם ויש רבים כאלה, שמיד אחרי זה אני אלך לבקר אותם בהר הרצל. ליד הקבר של אחי יש בן אדם שיש בית מקדש ענק והסטיקר שלו זה "כי צריך לדעת על מה אנחנו נלחמים". כל האנשים האלה היו בני תורה ולוחמים של המדינה. אז הבעיה היא שאם הדיון הוא איך אנחנו מגייסים את החרדים – אז לדיון יש זכות קיום. אין בעיה, כל מגזר צריך לשמור על עצמו כמו שהציונות הדתית ידעה לשמור על עצמה ועשו את ישיבות ההסדר, זה בסדר. אבל אם העניין זה האם צריך לשרת – אז יש לנו בעיה. אני חושב שצריך לחזור לדיון המקורי ולהגיד: כולם צריכים לשרת. עכשיו אנחנו נראה איך. אבל השירות הוא לא תנאי ואיך הוא לא תנאי לשירות. לי זה מאוד מוזר כשאני שומע את הצבא פונה ליהודים בחו"ל ואומר להם לבוא, שחסרים חיילים. אני נותן הרצאות, הייתי נותן לפני שאחי נפל, אני נותן עכשיו הרבה יותר, בתנועות הנוער פה בארץ ובחו"ל. אני רואה אנשים שאוהבים את הארץ ורוצים לעלות ולהתגייס – ואני לא מבין את ההודעה של הצבא. הרגשתי שזה ביזיון, שזה מבזה את המדינה. אני לא מצליח להבין: אנחנו לא מצליחים עם הכוחות שלנו לגייס פה, אז אנחנו הולכים לחו"ל? שלא יהיה ספק, גם הם חיים בזכותנו, אני חושב שהם צריכים לבוא לגור פה ולשרת גם, כי הם גם מגנים על עצמים כשהם באים לשרת. אבל עוד פעם, קשה לי. אני רוצה, אם כבר, להזכיר מי האנשים שנופלים. אני יודע שזה כבר לא עושה כלום לאף אחד וזה לא מזיז את השורות, כי רבים וטובים באו ודיברו על יקיריהם, על אחים, על בעלים, על ילדים שלהם וסיפורים שמראים את הגבורה ואת הכוח ואת הערכים של האנשים שנפלו – אבל בכל זאת. אחי, קודם כול, התנדב לעשות צבא. כי כשהוא הגיע לארץ בגיל 18 החבר'ה הצרפתים לא היו מחויבים. הוא עשה צבא כתייר. הוא קיבל את תעודת הזהות שלו רק כתנאי אחרי שהוא עשה צבא, וכשהוא סיים את הצבא הוא לא היה מחויב בשירות מילואים. שאלו אותו אם הוא רוצה לשרת והוא אמר, מה זאת אומרת, לכולם יש אפשרות לבחור? אמרו לו, לא, שירות מילואים זה חובה לכולם, אבל בגלל שאתה תייר אתה יכול לבחור. הוא אמר לא, אין דבר כזה, אני רוצה להיות כמו כולם. הם שאלו אותו כמה זמן הוא רוצה להתנדב, הוא אמר, מה זאת אומרת? כל החיים שלי, כמו ישראלי. אני רוצה להתנדב. אגב, אם הוא לא היה עושה את זה לא הייתי פה כדי לדבר עליו, כי הוא לא היה נהרג. יותר מזה, כשהוא נפל החברים שלו ששירתו איתו בסדיר ובמילואים אמרו לי שהוא אחד היחידים שלא פספס יום מילואים אחד בכל החיים שלו. כל פעם שקראו לו הוא התייצב. עבדנו ביחד, אנחנו שכנים, אחים, הוא היה השותף שלי, הוא היה החבר הכי טוב שלי. אחרי 240 יום מילואים בגבול הצפון הקפיצו אותם כי מדינת ישראל החליטה להיכנס. הוא היה עייף, ומי שראה את אחי – הוא אהב לחיות. הוא לא בדיוק החייל הטיפוסי, הוא לא 1.80 מטר שרירי וחטוב, הוא היה יותר 1.65 מטר על 1.65 מטר. היו לו כאבי ברכיים, כאבי גב – הכול, זה פגע בו פסיכולוגית. אמרתי לו, תקשיב, אתה כבר עייף, אולי אל תלך הפעם? יהיו עוד סבבים. והוא אמר לי משפט שלא הבנתי באותו יום – אם אני לא הולך, מי ילך? התבוננתי על המשפט הזה. מה שהוא רצה להגיד – אם אני לא הולך אז מישהו יצטרך לקחת ולעשות את זה במקומי, ואני לא יכול לתת לזה לקרות. אני רוצה לפנות לאחינו החרדים. כשאתם אומרים אנחנו לא באים, תחשבו שמישהו צריך ללכת במקומכם. זה לא מוריד לרגע מערך התורה. אני חושב שהתורה מגינה עלינו רוחנית ומי שאומר הפוך טועה ומוחק את ההיסטוריה, כי התורה היא מה ששמר אותנו 2,000 שנה בגלות. אבל יחד עם ערך התורה יש ערך העם, ערך הארץ וערך הלאומיות. וכשאתם באים ובוחרים אתם פוגעים בתורה. אתם לא פוגעים במדינה, המדינה תמשיך להתקיים; אתם פוגעים בתורה. לי זה מאוד קשה כאדם מאמין ומשרת וחושב שזו מצווה. אני חושב שהדיון צריך להיות מה התנאים, אבל לא האם צריך לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך ג'רמי. יש עוד נציג משפחה שכולה, בני פרץ, בבקשה. << דובר >> בני פרץ: << דובר >> כבודו, אני אח שנפצע במלחמת לבנון הראשונה מאוד קשה באותו פיגוע שהיה שם. ואף פעם לא דיברתי, גם בכנסת. הפציעה, ההידרדרות שלו – כל מה שקרה לנו עם משרד הביטחון ומעולם לא באנו לטענה לאף אחד בצבא. הוא נפטר מהפציעה שלו, כי לא היו לו חיים בכלל, שיקום והכול. עד היום, ואני יכול להגיד לך, לא פניתי לאף אחד מחברי הכנסת פה כשזה מדובר בי, עד היום אני נלחם עם משרד הביטחון לאותו ערך כספי רק כדי להנציח אותו. אחרי מותי, מי יגיד עליו קדיש? מי ישמור לו את יום הזיכרון? לאף אחד אני לא פונה בנושא שלי, אבל בשל אחרים אני כן. אני יכול להגיד לך גם, אני יודע מה זה הפוסט טראומתיים, כי אני עברתי את אותו הדבר. גם בפיגועים, כולל פגיעה בלב, כולל הכול. אבל אני נלחם ולא רוצה פרוטקציה, כי אני יודע מה קורה להם. גם אני חשבתי שזה יעבור. אבל כשמדברים איתי על חוק גיוס – חוק הגיוס הפוליטי, כמו שאני מכיר את הכנסת הזאת, בכל שנותיי אני מכיר אותה. הלא אף אחד לא רצה לגייס את החרדים, הצבא הקטין את עצמו לכל ימי חייו, מעל 15 שנה מקטינים את הצבא, ביטול יחידות, ביטול חיילים, גיוס, אנשי מצפון. כל אחד שאמר מצפון מקבל שחרור אוטומטי. אם איזה חרדי שלומד בישיבה היה אומר מצפון, היו נותנים לו פטור באותה מהירות שנתנו לכל אלה מצפון תל אביב וכל הצפונבונים האלה? אני שואל רק שאלה אחת. אתם רוצים שהם יתגייסו? הלא הם יודעים, גם בתורה זה קיים, בזבוז זמנה של תורה זה אחת מגדולי העבירות. אבל אני כבר 15 שנה גיליתי שכל זה פוליטי, כל הנושא. ולפני כל בחירות הייתי בא לגפני, מדבר איתו – חבל שהוא לא פה, לאמת לכם – אין פעם שלא אמרתי לו, גפני, בוא תעשה דבר אחד: תגידו שאתם מוכנים לגייס את מי שלא לומד, כי יקימו לכם בסיסים של חרדים, כולל בשר בד"ץ וכל מה שאתם צריכים, בוא נראה את הצבא שהוא יגייס, אם בכלל יש לו תקציב, כי הוא ניפח לעצמו את המשכורות, את ההטבות, את כל אלה עם הדרגות, ניפחו להם, וראינו זה חובות. לכן אני אומר, כבודו, אם אתה בא להטיל עונשים אתה לא יכול להגיד אנחנו נטיל רק על החרדים. לא, זה לא צורה להביא אותם לזה, ויש ביניהם שרוצים. יש לי גם, בבית שלי, משפחה חרדית. הילדים שלהם מגויסים לצבא. אז מה? אתה חייב שבצבא לא רק שיהיו להם הזכויות, לאלה שלא לומדים ומוכנים לבוא ולשרת, לתת להם את הצרכים. נראה את הצבא, אם הוא הקים עד עכשיו איזה בסיסים, הכנה. מה הוא רוצה אותם? רק בשר תותחים? אני אומר לך יותר מזה, מי שיכול ומי שיבוא, אולי אחד שיודע לנגן או לשיר, גם יקימו להם להקה צבאית חרדית שתבוא ותשמח אותם בדת שלהם ובשפה שלהם. לתת להם את מה שצריך. כי מי שמתאים לעיתון במחנה כמו יאיר לפיד, אז גם יתנו לו. אני אומר רק דבר אחד: להטיל עונשים בלבד – וזה שמדבר על אם הם יבואו ויתגייסו זה יחסוך 9 מיליארד, אני שואל אותך: מה אנחנו הולכים לקונספציה? לוותר על מילואים? דיברנו על זה שהצבא הולך לגדול. יהיו אימונים, יהיו תעסוקות מבצעיות למילואימניקים. למה, זה לא היה לנו? לא עשינו את זה בשנים ההן? גם אימונים, גם תעסוקה מבצעית 30 יום בשטחים ובגבולות? למה? אז מה, אתם הולכים להוריד אותו? להחזיר את הצבא אחורה עוד פעם? להגיד לו לא להיות צבא? אז אם אתה רוצה צבא גדול, אתה צריך להביא אותם ברצון. אני פונה אליך, אדון פרוש. אתה יודע, אפשר לבוא ולשבור את הנושא הזה של כל הזמן חרדים. אני זוכר בזמנו של יאיר לפיד שרצה מגיל 26 שיהיו בחברת שמירה ולשלם להם גם משכורת וילדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. << דובר >> בני פרץ: << דובר >> אני שואל שאלה פשוטה: החרדים גם, בגיל 18, חלקם מתגייסים. ישרתו, יתחתנו – יתנו להם גם את הזכויות? זה מה שצריך לדעת. לאדם חילוני שבא בגיל 22, 23, נשוי עם ילד, הלא יש זכויות או שירות מקוצר. אפשר לסדר הכול ברוח טובה. לא צריך להיכנס בהם בכוח, כי לא רוצים אותם. אלה שאני רואה באופוזיציה, שאני מכיר אותם מ-2013 שהגיעו לפה והביאו חורבן, הם לא רוצים, אף אחד לא רוצה את החרדים בצבא. אותם מעניין שכל בחירות יהיה להם את הדגל להניף – שירות, חרדים. זה הדבר היחיד שיש להם, זה תעמולת הבחירות שנשארה להם, לא נשאר להם כלום, הכול הם הפסידו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. << דובר >> בני פרץ: << דובר >> אז הגיע הזמן, אדוני, לתת להם את השוויון ולהביא אותם ברוח טובה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בנאום. << דובר >> בני פרץ: << דובר >> אם אתה רוצה עונשים אז זה לחול על כולם. ואני אומר עוד דבר אחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דבר אחרון. << דובר >> בני פרץ: << דובר >> אני מבקש להוסיף בחוק שלימודים אקדמיים החל מגיל 21 לגבר ומגיל 20 לבנות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל זה לא החוק, אדוני. << דובר >> בני פרץ: << דובר >> מסיבה אחת: לא יכול להיות שאלה שלא משרתים רצים לאוניברסיטה, תופסים את המקומות של חייל שמשתחרר והוא לא מוצא, אומרים לו התקנים מלאים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. << דובר >> בני פרץ: << דובר >> אתה לא יכול להיות רופא, אתה לא יכול להיות עורך דין, כי את התקנים מילאו מי שלא שירת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה. רק מילה אחת, אין בישראל ואין בצבא מושג שנקרא בשר תותחים, אז את זה למחוק מהפרוטוקול. << דובר >> בני פרץ: << דובר >> זה מה שאתה שומע - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה. אנחנו נצא לחמש דקות הפסקה אחרי הדברים ונחזור לסעיפים ולחוק. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:07 ונתחדשה בשעה 13:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. החלטנו כפי שאמרתי, לעבור לסעיפים 26כא עד 26כה. בבקשה, גברתי, איילת. << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >> אני בעמוד 26 בהצעת החוק. סימן ה': הוראות כלליות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אפשר משהו לסדר על עצם קיום הדיון ביום חמישי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. כשהיא תסיים, בבקשה. כל פעם, זה כבר נהיה דפוס, זה כל פעם אותו הדבר. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בחיים לא דיברנו על זה, לא היה אף פעם דיון ביום חמישי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >> מניעת פגיעה במעמדה של יוצא-צבא אישה 26כא. לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא-צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי פרק זה. 26כב. שמירה על אורח חיים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, אני צריכה לצאת. אני רק פה לומר שהסעיף הזה, בחוק הזה, לא ייפגע מהבג"ץ. עם כל הכבוד, זה לא המקום - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, טלי, תודה, לא להפריע, נו באמת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא צריך את השיח המיותר - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי, לא להפריע בבקשה. בבקשה, איילת. לא להפריע לאיילת עכשיו. << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >> שמירה על אורח חיים 26כב. צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי פרק זה. הקמת מסלולי שירות המותאמים לשירות סדיר של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים 26כג. צבא הגנה לישראל יפעל להקמת מסלולי שירות המותאמים לאורחות חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, ולהרחבת מסלולים כאמור בשים לב לרף המינימלי לגיוס בכל שנת גיוס. מיון ושיבוץ מותאמים למיועדים לשירות ביטחון מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדיים 26כד. (א) מתוך מטרה למיצוי פוטנציאל הגיוס של משרתים מקרב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, יותאמו כלי שיבוץ ומיון המותאמים למיועד לשירות ביטחון מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים. מקרב בוגרי המוסדות, בעצם. (ב) במסגרת כלי המיון המותאמים למשרת החרדי כאמור בסעיף קטן (א) יינתן מענה למיון למסלולים ייעודיים למשרת בשירות ביטחון חרדי בסימן ג'. (ג) במהלך שלוש השנים הראשונות מחקיקתו של חוק זה, ידווח – ראש המטה הכללי – אחת לשלושה חודשים, על יישומו של סעיף זה, ובין היתר על התקדמות במיצוי פוטנציאל הגיוס הנובע משינויים הנערכים בכלי המיון למיועדים לשירות ביטחון מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים. הקמת מכינות קדם- צבאיות 26כה. שר הביטחון יפעל להקמת מכינות קדם-צבאיות המיועדות לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תסלחו לי, אבל אנחנו נחרוג הפעם כי מהחברה האזרחית פנו אליי כמה וכמה והן צריכות לצאת, אז הן ביקשו להתייחס קודם ואני מתכוון להיענות לבקשה שלהן - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני, האם אפשר לבקש הסבר מהיועצת המשפטית? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנייה, תכף. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הסבר מילולי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנייה. אז אנחנו נתחיל – עופרה פה? היא תיתן הסבר. עופרה, אבל קודם כול בבקשה, חבר הכנסת כהן פנה ליועצת. מה רצית? קיבלתם את חוות הדעת אתמול, נכון? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מילולי, אני רוצה שתחזרי במילים פשוטות על סעיף (ג), "במהלך שלוש השנים הראשונות", למה הכוונה? << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >> אני אגיד משהו כללי על כל הסעיפים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, על הסעיף הזה. על כל הסעיפים הבנתי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל אני שאלתי קודם, היושב-ראש, באמת, רק על עצם קיום – אני רוצה להגיד לך משהו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שני דיונים שעשינו היום על פצועי ראש ועל התאבדויות נדחו פעמיים בגלל ההתקלות האלה. היום בגלל שקבעת דיון ב-10:30, אני מניח שזהו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 11:30, ולא נגענו בדיון הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רגע, נכון. הייתי צריך לעשות את שני הדיונים האלה, שבאו משרד הביטחון ואימהות של חיילים פצועי ראש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא נגענו בדיון, להיפך, ואתה יודע את זה היטב, אז אל תתחיל עכשיו. בבקשה, עוד לא הבהרתי את הנקודה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה טועה, הדיון היה רק שעה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה אני טועה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הדיון היה רק שעה. אתה טועה מאוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז אנחנו בתום הדיון נשב. בתור היושב-ראש. לא נגעתי בדיון שלך ואתה יודע את זה היטב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה שאני רוצה להגיד, שנייה אחת – לא, אני לא יודע את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה להמשיך. אז אני אומר לך. בבקשה להמשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ביום חמישי אנחנו יכולים לדעת, בועז. לא, אני לא רוצה לדבר בתור - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא קשור לדיון עכשיו, לא נגענו בדיון הזה, הוא חשוב ביותר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תן לי להגיד לך משהו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שומע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אותך עכשיו – עזוב, זה היה בסדר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, מה זה "זה היה"? זה היה ועוד איך, אף אחד לא נגע בזה, כי זה דיון חשוב מאוד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא היה רק שעה, בסדר? תסתכל מה אנחנו פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יכולת להתחיל אותו גם ב-8:00, מוקדם יותר או לבוא ולהגיד לי שאתה רוצה עוד שעה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, יש אימהות שהיו צריכות לטפל בילדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז למה לא באת להגיד? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני כן אמרתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה לא באת לבקש את זה לפני? למה אתה עושה את ההצגה הזו עכשיו? היית בא אליי, אומר לי, אדוני היושב-ראש, אני צריך עוד שעה – והיית מקבל. עוד שעה וחצי – והיית מקבל, לא הייתה לי שום בעיה. אבל כמה יפה ופופוליסטי לבוא ולהגיד פה לפני כולם, רציתי יותר ובגלל הדיון שלך אי אפשר היה. לא. בדיון הזה אני לא נוגע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה להיות פופוליסט? חיכיתי שתבוא לדיון, היית רואה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היית מבקש יותר היית מקבל יותר. תודה רבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חיכיתי שתבוא לדיון, היית רואה אימהות של פצועים - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ניסיון לא רע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> - - ושואל אותן למה הן לא באו ב-8:00 בבוקר. רגע, מתי ייגמר הדיון היום? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת כהן ביקש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מתי ייגמר הדיון היום? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כשנסיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אותך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כשנסיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מזכיר לך משהו. אני רוצה להגיד לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אתה לא. אתה מפריע לי עכשיו לנהל דיון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה להגיד לך משהו, אני צריך לדעת אבל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה מפריע לי לקיים דיון, זה מה שאתה עושה בכל פעם שאנחנו מתחילים להקריא, בכל סעיף זה אותו דבר. לא להפריע לי בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, תקשיב אבל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה איילת. לא להפריע לי בבקשה, אני מנהל כאן דיון, לא תפריע לי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תן לי להגיד לך משהו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אמרת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא אמרתי לך את הכול. אתה רוצה שאני אגיד לך יותר מזה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כבר - - - ביקשו ממני כאן החברה האזרחית להביע את דעתם לפי סעיף, ואתה מפריע לדיון הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להסביר לך משהו. אני לא רוצה, בועז, אני לא אוהב לעשות את זה, אני לא רוצה להגיד לך שהמשפחה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואתה עושה את זה תמיד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תקשיב לי טוב עכשיו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה עושה את זה תמיד, אתה עושה את זה בכל דיון, יש פרוטוקול, כל פעם אתה עושה את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תקשיב לי טוב, אתה כל פעם עושה את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז די. לא, אני לא עושה את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אני רוצה להגיד לך משהו, בסדר? עכשיו באמת אני מדבר איתך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תסיים משפט, אני נותן לך לדבר, נו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תשמע משהו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בקצרה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לדעת מתי, בסדר? יש לי – אני לא יודע איך להגיד את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תלוי הרבה בך. אם תעשה את המונולוגים שלך אז כנראה שנסיים מאוחר. אם לא תעשה את המונולוגים שלך אז נסיים קודם לכן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איזה מונולוג? זה פיליבסטר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פיליבסטר קוראים לזה בשפה הפרלמנטרית. אז אתה רואה, זה תלוי בך. אז אל תבוא בטענות כאשר אתה נושא פה מונולוגים של שבע שעות וחצי ואחרי זה אתה אומר, אוי, מתי מסיימים? אז מספיק עם זה, נו באמת. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תראה, מה שרציתי להגיד לך - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נו, אתה רואה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אז אני עכשיו אגיד לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, אתה ממשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שאני לא רוצה להגיד לך, כי זה מבזה את הדברים שרציתי להגיד לך. אני אגיד לך אותם אחרי זה, בצד, ואתה תבין למה אתה מתנהל ככה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי, תודה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ולמה זה התנא דמסייע שלך, יעקב אשר, לא היית רוצה אותו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו ענייניים, אתה עושה את זה אישי. זה ההבדל בינינו. לי אין שום דבר להגיד עליך בחדרי חדרים שהוא מבזה, כי אני מתייחס אליך כמו לח"כ, ואנחנו לא מסכימים אבל אנחנו פה מתדיינים. אתה ישר מביא את זה למקום האישי, לא רוצה לבזות – למה אנחנו בכלל מגיעים לשם? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד, אתה רוצה שאני אגיד לך? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה הכול ענייני כאן. אתה שמעת אותי אי פעם מדבר בצורה כזו? ואחרי זה אתה מטיף לי. אז עם כל הכבוד, לא לי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אני רוצה להגיד משהו, תשמע, על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה איילת. קדימה. לא, אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על זה אני רוצה להגיד לך משהו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. לא, אתה מפריע לי עכשיו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד לך על זה משהו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה שלא רציתי להגיד לך קודם וזה לא עניין אישי, לא יודע לאן לקחת את זה, תקשיב משהו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בועז - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, תראה מה הוא עושה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך משהו, למה אתה מדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תראה, זה למה לא רציתי להגיד, כי זה מבזה. לא אותך, את העניין. זה יום הזיכרון של אח של אשתי, שהיה חייל שלי ונהרג. בסדר? והיא שאלה אותי אם אני אוכל להגיד היום קדיש במקומה. אני לא רוצה להרחיב על זה עכשיו, בגלל שהעניין הזה הוא בעיניי קטסטרופה שאני גם לא יכולתי לתכנן. היא שאלה אותי ביום חמישי בערב, תוכל להחליף אותי בקדיש? ואמרתי לה כן. ועכשיו הייתי צריך להגיד לה לא. ושאלתי אותך מתי זה יסתיים לא בשביל להטריל אותך, וכשאמרתי לך בצד לא רציתי להגיד לך את המילים שאמרת, רציתי להגיד לך, תשמע על מה אני מוותר - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> - - ומה רציתי להגיד כאן על הדברים האלה. ויכולתי להגיד לך קודם, בתוך המשפחות השכולות לדבר על זה. בטח כמו שנתת לו לדבר רבע שעה על אני לא רוצה להגיד, לפעיל הליכוד הזה שמסתובב פה כל יום. אני לא רוצה לדבר על זה יותר. תעשה מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז בוא אני אגיד לך משהו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אל תגיד לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, שנייה, מה זאת אומרת? אתה לא תגיד לי מה אני יכול להגיד ומה לא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז תגיד מה שאתה רוצה, זה לא אכפת לי, נו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קודם כול, אתה באת אליי לחדר לפני עשר דקות לבקש קדיש, ואמרתי לך בהפסקה הבאה יהיה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, שאלתי אותך על אילוז. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנייה. לא אמרת לי, לא הוספת פרטים, יכולת להגיד לי ואתה יודע בדיוק איך הייתי מגיב. הראייה: לפני חודש אתה נכנסת אליי לחדר להגיד קדיש על אימא שלי. אז בטח שהיינו עושים את זה כי זה מה שאנחנו מאחורי הקלעים. מאחורי הקלעים כשאין פה מצלמות אנחנו חברים מעולים כולנו. הלוואי ונעשה את זה גם בפרהסיה, כי זה מה שעם ישראל צריך לראות, לא את הקטנות האלה. כי בגדול אנחנו מתדיינים פה על חוק שהוא בעל אינטרס לאומי, ואתה יקר לי ואני יודע שאני גם יקר לך, והראייה: באותה מידה שאתה חלקת כבוד לאימא שלי אני אעשה את זה לכל מי שרק תבקש מעם ישראל, בטח לקרוב משפחה שלך. אז בבקשה. בבקשה איילת. << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >> חבר הכנסת מאיר כהן שאל, אם הבנתי נכון, על פסקה (ג). << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה למקד, גברתי. כתוב כך: "על יישומו של... ובין היתר התקדמות במיצוי פוטנציאל הגיוס הנובע משינויים הנערכים בכלי המיון למיועדים..." אני רוצה הסבר על זה בבקשה. אני חושב שאת הסעיף הזה צריך לפרט טיפה, אבל אם לא תסבירי לי למה הכוונה. << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >> אני אגיד לך מאיפה הוא נובע, ואם נצטרך השלמות מקצועיות נציגי הצבא נמצאים פה. הסעיף הזה כולו, 26כד. הוא חלק מהמלצות ועדת שקדי שחלקן נוספו להצעת החוק. הסעיף הזה מדבר על עדכון כלי מיון ושיבוץ שיותאמו לבוגרי מוסדות חינוך חרדים. פסקה (ג) מדברת על זה שבמהלך שלוש השנים הראשונות יהיה דיווח לוועדה על יישומו של הסעיף הזה. אם צריך הרחבה על מהם כלי המיון והשיבוץ אני מציעה ליו"ר שהצבא ייתן תשובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם כול לסיים לקרוא, לא? סיימת לקרוא? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, אביגדור. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> תודה. טוב, אנחנו מדברים פה בסעיף על התאמת השירות. זה מופיע פה בין השורות במגוון סעיפים. אני רוצה להציג תמונה, גם בהקשר של דוח שקדי, מה נעשה בצבא עד כה ואיך זה מתכתב עם מה שכתוב בחוק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אביגדור, זה עונה לי? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> כן, קשור לגמרי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, בבקשה. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> זה מדבר על ההתאמות שנעשו בכל ציר הזמן של המשרת החרדי. הוא כולל גם רתימה, חשיפה והנגשת ידע לפני הגיוס, בשלב המלש"ב, בשער הכניסה, במהלך השירות וכמובן כהכנה לאזרחות לאחר השירות. אני אתן סקירה של כמה דקות ואני מקווה שזה יענה גם על השאלה שלך. שילוב החרדים בצבא – אנחנו מדברים על המסלולים החרדים. יש חרדים שמתגייסים לכלל צה"לי ושם הם מקבלים מענה כמו כל חייל, ואם יש להם צרכים דתיים הם בעולמות הרבנות. אנחנו מדברים עכשיו על המסלולים הייעודיים לבני הציבור החרדי שמתגייסים לצבא. אנחנו בעולמות המדיניות כבר שנים מתעסקים בתחום הזה של שילוב חרדים. במעלה הדרך יצרנו תו תקן למסלול חרדי, שעל-פיו אנחנו בוחנים את היחידה אם היא כשירה לשירות חרדים במסלול חרדי. כמובן שתו התקן הזה נוצר מעבודה והבנה של שנים איך אנחנו רואים את השירות של החרדים במסלול החרדי. לפני שאגיד מהו תו התקן, צריך להגיד שגם סוגים שונים של מסלולים חרדיים קיימים במדיניות שלנו בצה"ל ויש מגוון מסלולים, אני אגיד את השניים המרכזיים שמהם נגזרת המדיניות לכל מסלול ומסלול. יש מסלולי חרב, שהם מסלולים שכל היחידה חרדית. כמו לדוגמה חשמונאים ונצח יהודה. זו יחידה שהוקמה כיחידה חרדית לכל דבר ועניין. נצח יהודה הוא חלק מחטיבת כפיר וחשמונאים היא חטיבה בפני עצמה. יש מסלולים אחרים, שבהם שילוב החרדים או הסביבה המגדרית היא סביבה של יחידה רגילה, מעורבת, ובתת היחידה או המדור או הפלוגה יש את התנאים המגדריים שדיברנו עליהם. לא רק מגדריים, עוד שנייה אגע בתו התקן שהוא בעצם 360 בחיים של החרדי שמגיע לאותו מסלול. אבל אלה שני המסלולים העיקריים של החרדים: יחידה שהיא כולה חרדית ותת יחידה בתוך יחידה גדולה יותר. תו התקן של השירות החרדי מדבר על שלושה קודקודים: קודקוד המגדריות - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אביגדור, רק להבהיר איפה עובר הגבול. כשאתה אומר משולב, הרי כל יחידה משולבת בגדולה ממנה. זו פלוגה בגדוד? גדוד בחטיבה? חטיבה באוגדה? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני אסביר. המדיניות הזו נקראת מדיניות מגן. זה אומר שהיחידה הגדולה יכולה להיות יחידה לא מגדרית עם פיקוד שאינו מגדרי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כפיר, לדוגמה. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> כפיר לצורך העניין כחטיבה, ותת היחידה – גדוד נצח יהודה. אבל גדוד הוא יחידת רישום בפני עצמה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לכן שאלתי, הגבול הוא גדוד או פלוגה? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני אתן דוגמה, אתה יודע מה? אפילו מעולמות התומכ"ל, כי זה קצת יותר קל להבין בעולמות של ענפים ומדורים. הענף עצמו יכול להיות מעורב והמדור שבו יש את המסלול החרדי הוא מדור מגדרי, ייעודי, צוותי, שיש לו פיקוד מגדרי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וזה נחשב חרב או לא? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> זה נחשב מגן. חרב זה כשכל היחידה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שוב אני שואל: גודל היחידה הוא גדוד ומעלה? כלומר, זה לא יכול לקרות בפלוגה, או שזה כן יכול לקרות? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> שנייה. יש מבנה וארגון לצה"ל, ויש מה שמוגדר יחידה ויש מה שמוגדר תת יחידה בתוך יחידה. פלוגה היא לא יחידה. גדוד הוא יחידה בתוך חטיבה, ולכן גדוד נצח יהודה מוגדר כחטיבה כזאת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אז אני שואל על שאלתי: קו הגבול עובר בין פלוגה לבין גדוד? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אם אנחנו הולכים לעולמות הלחימה, אז כן: זאת אומרת, אם יש לנו לצורך העניין - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> או המקבילה של מדור וענף? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> לצורך העניין, גדוד נצח יהודה הוא יחידה ופלוגת חץ בצנחנים זו לא יחידה. המסגרת היא מסגרת מגדרית עם כל התנאים המותאמים, אבל היחידה עצמה, הגדוד, הוא גדוד רגיל. הדוגמה שרציתי להביא לך מעולמות התומכ"ל, כי שם הענפים והמדורים מתנהגים קצת אחרת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אביגדור, אם אתה כבר מתייחס לזה, אתה יכול להתייחס למשהו שעלה פה ולא הובהר: כמה מאלה שמגויסים היום הם ביחידות חרדיות וכמה הם משולבים בשאר? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אין בעיה, אני אתייחס לזה, אבל אני רוצה להתמקד בנושא שנשאלתי לגביו ולענות. אז דיברנו על שלושת הקודקודים: הקודקוד הראשון הוא מגדריות לפי המסלול שדיברנו עליו, חרב או מגן וכמובן סביבה מגדרית וכולי, אבל בעיקר אנחנו מדברים על פיקוד וסביבה מיידית. יש לנו את קודקוד המזון. צריך להבין, האוכלוסייה החרדית שמתגייסת – במיוחד ראינו בשנה הזו – מגיעה ממש מלב הליבה של המיינסטרים החרדי, ששמירה על אורח החיים החרדי שלו תלוי בכשרויות שהוא אוכל. לכן גם פה אנחנו עושים המון התאמות למטבחי מהדרין, כולל עבודה משותפת. צריך להגיד, המון דברים שאנחנו אומרים פה זו הרגשה שאכ"א יושב עם עצמו. זו עבודת מטה מורכבת מאוד מול מרכז האספקה המטכ"לי והרבנות – שהיא האוטוריטה, או המרא דאתרא, של הצבא בהקשר של מזון ובאופן כללי, ולכן הם מובילים את נושא כשרות המהדרין בצבא. מרכז האספקה המטכ"לי רוכש ואנחנו מתכללים את עבודת המטה הזו כדי להביא למצב שבו ביחידות האלה יקבלו את המזון בכשרות המהודרת שהם רגילים אליה כדי לשמר את אורח החיים החרדי. הקודקוד השלישי הוא נושא ההווי היחידתי – שיעורי תורה, בית כנסת, כל הפעילות מסביב של היחידה. תו התקן שדיברתי עליו עכשיו מתכלל את כל עולם המדיניות בעצם. יש המון פרטים, אבל ככלל ככה זה נראה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שוב: אתה יכול להבחין – בערך, שנקבל מושג, שהוועדה תבין – כמה מתוך המגויסים בוגרי החינוך החרדי הם כאלה וכמה הם כאלה? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> המספרים שאנחנו מדברים עליהם מתעדכנים, אבל נכון לשנת הגיוס הקודמת 45% מהמתגייסים בעלי אינדיקציית חרדי, על-פי חוק וכולי, כמו שאנחנו סופרים, מגיעים למסלולים כלל צה"ליים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר 55% במסלולים החרדיים. והאם אתם צופים, אדוני, זה פשוט מאוד חשוב לחוק שלנו, שככה זה ימשיך? או שאין לכם מושג? << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> לא. אנחנו יכולים לנתח ברמת הבנת הציבור החרדי, כי ככל שאנחנו מגייסים יותר מהציבור החרדי מגיעים מליבת - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז יותר למסלולים. אז כרגע זה 55% ו-45%. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> זה נכון לשנת הגיוס הקודמת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הנתון הזה נאמר כבר בישיבות פה. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> נכון, נכון, נאמר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, אבל הוא שאל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גילינו את אמריקה. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אבל חשוב לי להגיד שכל הנושא הזה – ואני אדבר עוד רגע על שער הכניסה, כי זה מה שביקש חבר הכנסת כהן שנדבר עליו – זה לבחירתו של המלש"ב. זאת אומרת, מלש"ב חרדי יכול להחליט אם הוא רוצה ללכת לגולני, ששם אין מסלול שילוב חרדי, או ללכת לחשמונאים. זה לבחירתו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, לגבי הקודקוד השלישי. איפה עובר הגבול? כי מהביקור בחטיבת החשמונאים הבנו שלמשל נושא המקווה יכול להיות תירוץ לאנשים לא להגיע למסלול, אבל אתה לא יכול לספק בכל יחידה מקווה. אז זו גם שאלה. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> אני לא - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא תירוץ, אל תגדיר את זה כתירוץ, זה צורך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני לא, פשוט הבעיה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כשוועדת החוץ והביטחון הגיעה לחשמונאים – בועז, היית שם, זיני דיבר על זה כשהגענו לחשמונאים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור, כן, הוא דיבר על זה - - - << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> תראו, אלא אם אתם רוצים שנרד לפרטי פרטים של כל דבר - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן, רוצים. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> רגע. או שנדבר באופן כללי – לא באופן כללי שאינו מחייב – על התנאים המאפשרים לחייל חרדי להיכנס לצבא במסגרת חרדית, לשמר את אורח חייו ולצאת חרדי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> ולכן אני אומר – דיברנו על תו התקן, שמדבר על מגדריות, כשרות והווי יחידתי. צריך להגיד שעל כל מנעד הדברים עליהם אנחנו בענף חרדים באכ"א, באכ"א באופן כללי וגם בגורמים חיצוניים – כמו האלוף זיני שהוזכר כאן, שהוביל את פתיחת חשמונאים בזמנו – ועוד, גם מפקדים וגם תווך אזרחי שלוקחים חלק בהיוועצות ובהקמה, לראות איך אנחנו עושים את הדברים טוב. לדבר הזה יש אין סוף פרטים: לא דיברנו על מצה שמורה בפסח עבודת יד ולא דיברנו על היתר מכירה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה אביגדור, הדברים ברורים. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> לכן אני אומר – אני רק רוצה לסיים, היושב-ראש, סליחה – בשתי מילים, כי חשוב לסיים אתה עניין: יש פה הרבה מאפיינים לשירות החרדים. אין לי בעיה לפתוח כל דבר, אבל מאוד חשוב לי רגע להיצמד למסגרת ולהסביר איך הדברים נעשים באופן כללי. אם נרצה נרד לפרטים של דברים מסוימים. אני רוצה להמשיך בנושא מיון השיבוץ, למה זה חשוב בהקשר הזה של הציבור החרדי. כלי המיון והשיבוץ בצה"ל נבנו על סמך מחקרים וניסיון העבר כדי לנבא הצלחה של מועמד שיגיע עם כישורים מסוימים לתפקידים מסוימים. על פי מה שהוא למד, על פי אורח החיים שלו וכולי. זה בתווך שבין החינוכי חברתי לבין הפן האישי מנטלי. בצה"ל הבנו, זה הופיע גם בדוח שקדי, שהחרדים שמגיעים לצבא מגיעים עם רקע אחר לחלוטין. לכן גם הריאיון וגם מבחן הדפ"ר צריכים להתנהל אחרת. גם כדי כמובן להסביר פנים לאותו חרדי שהגיע, ולא להתקיף אותו בשאלות שלא יהיו לו נוחות ברמה האישית וגם לא באמת ישקפו את היכולות שלו, אבל בעיקר כדי להגיע למצב שבו אנחנו יושבים מול מועמד לשירות ביטחון ויודעים לשבץ אותו במקום הנכון על-פי יכולותיו. זה שהוא לא יודע לפתור משוואה לא אומר שיש לו בעיה להגיע למקומות שרוב החיילים שישרתו בהם כן יודעים לפתור משוואה. יש כאן הבנה באמת מעמיקה, וזה בא לידי ביטוי גם בשלב - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הסיסטם שאתם מדברים עליו כולל את כל תהליך החיול מהרגע שהוא מלש"ב, שהוא פוגש אך ורק מפקדים חרדים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע. חברי הכנסת. אמרתי שקודם החברה האזרחית תדבר, ופתאום הבהרה אחת של טור פז הפכה להיות דו שיח – שהוא לגיטימי, אבל אחרי החברה האזרחית. עופרה, בבקשה. אחריה חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא. << אורח >> עפרה אש: << אורח >> קודם כול שלום, שמי עפרה אש, אני מנכ"לית של פורום דבורה, אני אימא לארבע בנות. כל הכבוד גם לבת שלך, אני יודעת שהיא מתפקדת מעולה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני קוטע אותך כי ממש בשידור ישיר הראיתי למירי חברתי – ממש עכשיו היא סיימה, היא שלחה לי תמונה. << אורח >> עפרה אש: << אורח >> כל הכבוד לה ולכל חברותיה, ואני מוסיפה נתון אחד - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה צריך לשתף אותנו במה. מה היא סיימה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תמונה מאוד מרגשת. << אורח >> עפרה אש: << אורח >> תשתף במה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה היא סיימה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא מדריכת מרגמות, הייתה גם ברפיח בחוף הים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> או, אז תגיד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אימנה שם מילואימניקים ובכלל חיילים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רגע, היא מכירה את השיר אוי המרגמות? או שזה כבר לא שרים היום? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> והיא שלחה לי תמונה. ברוך השם היא דומה לאימא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מתקרבים לצוויי בומבעס. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, זה אחד אחר, זה מהווי אחר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תמונה מאוד יפה שלה, עם תעודת הערכה המוענקת ל-, כל דבר היא עשתה בהצטיינות ואני חולה עליה ומאוד גאה בה. בבקשה, גברתי. << אורח >> עפרה אש: << אורח >> היא גם הייתה בשטחי לחימה, כדאי לפרגן, לגמרי. אני מוסיפה עוד נתון אחד שאני אומרת מאז 7 באוקטובר והוא קשור למה שהיה פה קודם: המשפחה הגרעינית שלי שירתה עד כה 42 שנה בצה"ל, והמספר הזה רק ילך ויגדל. בפורום דבורה אנחנו מלווים את נושא שירות נשים בצה"ל לאורך הרבה שנים, מאז הקמתו ב-2015. אני רוצה להציף פה כמה נקודות מרכזיות גם כדי לפתוח את הדיון וגם כדי לאפשר לגורמים אחרים להוסיף עליהן ולהמשיך את הדיון. אנחנו מסתכלים על העובדה הפשוטה – צה"ל צריך לוחמים. אנחנו מבינים את זה, אנחנו בעד שוויון בנטל. ומצד שני, כדי למצות את פוטנציאל ההון האנושי, נשים משרתות היום בצה"ל. נתון של צה"ל: 20.9% מכל מערך הלוחמה זה נשים. עוד נתון של צה"ל: רק בשנה האחרונה 5,000 נשים התגייסו לתפקידי לוחמה. אני מזכירה שאתמול התקשורת חגגה שהתגייסו למעלה מ-500 חרדים לצה"ל, מתוכם 350 לוחמים. תשוו את זה ל-5,000 לוחמות, הרבה מעבר ליעדי הבסיס. אנחנו יודעים שהיום אלפי נשים מתאמנות בכל מיני מסגרות במדינה כדי להצטרף לתפקידי לוחמה. אנחנו בעד שוויון בנטל ובעד זה שחרדים צריכים להתגייס וצריך, מה שנקרא בגבולות הנכונים, לאפשר להם את התנאים לשרת כולל בתפקידי לוחמה. מנגד, חייבים – החוק חייב – גם לתת את המקום ואת הדעת גם מול המערכת הצבאית כדי להגן על נשים. ברגע שיש יחידות שהן רק עבור החברה החרדית אין מה לעשות – נשים מודרות מהן, תפקידים וקידום במערך הפיקוד מודרים מהן. ולכן אנחנו דורשות את הסעיפים שהיו במתווה אדלשטיין. תסתכלו על סעיף 26כא שהיה במתווה אדלשטיין, שיצר את המערכת מול הצבא כדי לאפשר לצבא לנצל את פוטנציאל ההון האנושי שעומד לרשותו בצורה טובה יותר. ולכן אנחנו דורשים - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא מצד שני שהצבא מתחייב לא לצמצם את המסגרות. << אורח >> עפרה אש: << אורח >> לא לצמצם מסגרות, לפתוח מסגרות. לדאוג שנשים ימשיכו במסלול הפיקודי. אני חייבת להגיד לכם – בפורום מטכ"ל היום יושבת רק אישה אחת. אישה אחת מתוך 32. מיותר להחזיר פה את הדיון של שילוב נשים במוקדי קבלת החלטות, אבל בדיוק בשביל זה החוק צריך לתת את הדעת גם על הסעיפים האלה, כי אנחנו יודעים שבמסגרת גיוס נשים גם נשים דתיות מתגייסות לצה"ל, כולל לתפקידי לוחמה. וכמו שיש מסלולים כאלה יש גם מסלולים אחרים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאפשר להחזיר את כא. << אורח >> עפרה אש: << אורח >> רגע, שנייה, עוד משפט אחד: דווקא בגלל מה שנאמר פה מקודם. אנחנו לא מדברים רק על חטיבת החשמונאים, אנחנו מדברים על מסלולי חרדים ייעודיים גם בתוך מסגרות אחרות. אנחנו יכולים לאהוב את זה או לא, לדבר על זה, לנתח את זה מה הגבולות ומה המכסות. אבל הסיטואציה לא קשורה רק לחטיבת החשמונאים. הסיטואציה קשורה היום לתפיסה ומדיניות של צה"ל, וצריך לתת על זה את הדעת. אני אתן דוגמה שאמרנו גם בדיונים קודמים: לא ייתכן שאם תהיה ראשת אכ"א היא לא תוכל להיכנס לדיון מקצועי בחטיבת החשמונאים. היא לא משרתת, היא צריכה להיכנס לדיון המקצועי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> באיזו תדירות היום ראש אכ"א נכנס לדיונים חטיבתיים? << אורח >> עפרה אש: << אורח >> אני אומרת את זה כדוגמה, בסדר? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא עניין של תדירות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, אני רוצה רגע לדעת. << אורח >> עפרה אש: << אורח >> לא, אל תרד איתי לדוגמה, אנחנו מדברים על עניין של עיקרון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם זה יהיה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עפרה בזכות דיבור, לא להפריע לעפרה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק, למה אבל להתעכב על זה עכשיו? << אורח >> עפרה אש: << אורח >> שנייה, אנחנו מדברים על - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תנו לה, נו, אחרי זה תתייחסו לדברים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני שואל באיזו תדירות. בואו נגיע ל - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל עפרה בזכות דיבור, למה להפריע לה? יש לה טיעונים, בבקשה, אחרי זה תתייחסו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל אני מנסה ללמוד את מה שהיא אומרת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, אז אחרי זה תשאל אותה, אבל אני רוצה לשמוע. << אורח >> עפרה אש: << אורח >> בסדר, תתייחס גם לסעיפים הקודמים שאמרתי, אותם תלמד. ולכן אני חושבת שבמתווה אדלשטיין ניתן מענה לא מושלם אבל טוב ונכון לסיטואציה הזו. לכן צה"ל מכיר היום בחשיבות, וישב כאן רח"ט תומכ"א, תת-אלוף שי טייב, וחזר על הנתונים וחזר על החשיבות של נשים בצה"ל ושל נשים כלוחמות. יושבת פה גם נציגה מאוד חשובה שבעבר הייתה לוחמת של היוהל"מית. זו הסיטואציה ולכן החוק צריך לתת לזה את המענה בצורה כזו. עכשיו אני רוצה להעביר לעליזה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, רק ברשותכם, עליזה, אתם תחליטו ביניכם, רק מילה, שנייה אחת. חברת הכנסת מירב כהן, שתורמת תמיד לדיונים, צריכה לצאת, ולכן היא ביקשה זכות דיבור קודם. האם מבחינתך זה בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואת מיד אחר כך. הנה, את רואה? אחוות נשים, אחוות קולגות, אחוות ח"כים. אני אוהב את זה. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אשר, הקול שלך לא מאפשר התלחששות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רבי יעקב. זה רום שגורם לו לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די, בלי – קדימה. זה נושא חשוב, בואו נשמע. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני פשוט לא שומעת. אני רוצה להתייחס לסעיפים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת, רצית שאלה, אבל בוא ניתן למירב. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מתייחסת לסעיפים. 26כא כותב שאסור לפגוע במעמדן ושילובן של נשים בצה"ל. בנוסח של יולי כאמור זה פורט יותר, ואני חושבת שנכון לחזור לזה. 26כב: צה"ל צריך לאפשר שמירה על אורח חייו של החרדי, ו-26כג: צה"ל צריך להקים ולהרחיב מסלולי שירות שמותאמים לאורח החיים של החרדים. כאן אני רוצה להתעכב על נקודה שעלתה בחוות הדעת של היועצת המשפטית של הוועדה, שאומרת שאם אין פירוט של יעדי הגיוס לאיזה שירות אנחנו מפנים את אותם חרדים זה מקשה על הקמת המסגרות הייעודיות הרלוונטיות. כי אם לא מקצים יעד ללוחמים, למשל, איך יודעים איזה מסגרות ייעודיות לחרדים להקים? לכן זה נוגע גם לשאלה כמה מייעדים ללוחמים, כמה לתומכי לחימה וכמה לתפקידים אחרים. בלי הפירוט הזה, זה יקשה על הקמת מסגרות ייעודיות. אם אני לוקחת את סעיפים כא עד כג, בסוף זה מוביל לזה שצריך להקים מסגרות שמותאמות לחרדים. אני חושבת שהמילה הכי חשובה פה היא איזון. בואו, בסופו של דבר, גם ביום-יום, כשיש חרדי שלא מרגיש טוב הוא מזמין אמבולנס ולא דואג שלא תהיה אישה באמבולנס. אם הוא מגיע לקבל טיפול רפואי בבית חולים, גם אם מאושפזת לצידו אישה זה לא מונע ממנו לקבל שירות רפואי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, בבתי חולים אין נשים וגברים באותו חדר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שיש, כמי שיש לה אבא שאושפז הרבה פעמים בבתי חולים. אנחנו יודעים להתנהל עם זה ביום-יום. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מבקשים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא בגלל בחינה דתית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל בואו. בחיי היום-יום אישה יכולה לתת לו תרופות, יכולה לבדוק לו מדדים, יכולה לנקות את החדר, ולא מבקשים שיהיה באופן קיצוני - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, במיון זה משהו אחר, במיון זה לא אחד ליד השני. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רגע, תנו לי להשלים את דבריי. אמרתי שאני חושבת שצריך לשאוף לאיזון, בדיוק כמו בסיטואציות אחרות. מה אני כן חושבת שחשוב לכבד? למשל, כפי שאביגדור סיפר: כשרות, זמני תפילות, זמני לימוד. אני בהחלט מבינה את ההיגיון ואת חוסר הנוחות של אדם חרדי להיות בחדר צפוף או בטנק עם אישה וצריך לעשות הכול כדי לכבד את זה. אבל לא ללכת לקיצון שאישה לא יכולה להיכנס לבסיס. אתה יודע, אישה גם עוברת ברחוב ואדם חרדי יכול לראות אותה והכול בסדר. צריך למצוא את האיזון. אני רוצה להתייחס לזה גם מבחינה הלכתית. אין שום בעיה הלכתית בזה שאישה תיתן פקודה או תהיה חלק ממערך קבלת ההחלטות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד הרב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אין עם זה שום בעיה, ונשים - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> חשבתי שאת מירב, לא ידעתי שאת הרב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אה, היהדות שייכת רק לך. אני רק אגיד - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני חושב שלא כדאי שתפסקי. אני לא אפסוק לך הלכה, אל תפסקי הלכה לחרדים. גם לא לדתיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, תתייחס אחר כך, אבל בוא ניתן למירב להשלים, לא להפריע. בבקשה, מירב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מדובר על פקודה צבאית, לא מדובר על פסק הלכה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז דווקא - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה לא להפריע למירב כהן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, אצלך הפרעה כזו כבר הייתה קריאה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ראית שעצרתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז חשוב לי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זה? לא שמעתי. מה קריאה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> חשוב לי להתייחס להערתו של חבר הכנסת רוטמן, ולהזכיר דווקא פה את הסיפור על דבורה הנביאה. עם ישראל חטא וה' נתן לו את סיסרא כגוי מצביא שלחץ את עם ישראל מאוד. עם ישראל עלה לרגל לדבורה הנביאה וביקש שתציל אותו. היא קראה לברק ואמרה לו, בוא, תיקח את הכוחות ותילחם בסיסרא. הוא אמר לה, אם את באה איתי – אני יוצא למלחמה, ואם את לא באה איתי – אני לא יוצא. היא באה איתו לקרב, וביחד, למרות שסיסרא הביא כוחות מתוגברים, הם הצליחו להביא ניצחון לעם ישראל. ואחרי זה, כשסיסרא ירד מהמרכבה שלו וברח, מי שיצאה לקראתו זו יעל. היא, בתחכום רב, גם חיסלה אותו. אז גם היחידה האסטרטגית, גם היחידה הלוחמת וגם החיסול הסופי נעשה בשיתופן והובלתן של נשים. אז אין שום בעיה הלכתית עם זה. זה קרה בעבר, זה קורה בהווה וזה יקרה גם בעתיד, ואני חושבת שחשוב להזכיר את זה כאן. עוד נקודה חשובה מחוות הדעת של היועצת המשפטית לוועדה, מירי, זה שצריך לעגן הוראות שיבטיחו שלא יצמצמו מסגרות שמיועדות לנשים. זו נקודה חשובה מאוד מחוות הדעת – שנשלחה אלינו ב-23:00 בלילה, מירי עובדת קשה, אבל אנחנו צריכים ללמוד את זה בפרק זמן קצר מאוד עד לדיון. מירי כותבת שם עוד המלצה שחשוב להכניס להוראות: הוראות שיבטיחו הגדלת ייצוג של נשים ולחייב את הצבא להציג תוכנית עבודה בנושא הזה. אלה שתי נקודות שאני חושבת שמאוד עקרוניות בהקשר הזה. אני עוברת לסעיף כד שמתייחס לשיבוץ ומיון שמותאמים למלש"בים חרדים, כולל מענה למיון למסלולים ייעודיים לחרדים. שוב, אני חושבת שזו נקודה חשובה ואני מכבדת אותה, אבל צריך למצוא את האיזון כדי שההוראות לא יהיו גורפות מדי. עוד נקודה שחשוב לשים לב אליה: ראינו בעבר שהרבה חרדים שנספרו כחרדים כשגויסו, הלכה למעשה לא היו חרדים. צריך לוודא שבמיון והשיבוץ הזה אנחנו לא מחייבים אנשים שהם כבר לא חרדים ללכת למסגרות שלא מותאמות להם. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> חברת הכנסת, אנחנו אמרנו - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זכות הסירוב שמורה למלש"ב, הוא אמר את זה פה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז זה חשוב. << אורח >> אביגדור דיקשטיין: << אורח >> זו לא זכות הסירוב, זו זכות הבחירה. זה לא שמחייבים אותו והוא צריך לסרב. הוא צריך לבחור את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גם אם מישהו כבר השתלב בתהליך והחליט שהוא לא מוצא את עצמו בו, זכות הסירוב שמורה לו. זה מה שאמרת קודם, זה גם מה שהופיע. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז זו נקודה חשובה. ולגבי סעיף כה: שר הביטחון צריך לפעול להקים מכינות קדם צבאיות לחרדים. גם נקודה חשובה מאוד בעיניי. הייתי מוסיפה את זה לחובת הדיווח של שר הביטחון בפני הוועדה. יש לו בחוק הזה חובת דיווח על כל מיני נושאים, אני חושבת שזה גם נושא עקרוני ששווה להוסיף לו חובת דיווח. ליתר הנושאים אני אתייחס בהמשך הדיון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני הייתי רוצה לחדד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - הנושאים הרי - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, הסעיפים הבאים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> רק להוסיף לדברי התורה שהיא אמרה, יעל אשת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיר, מספיק עם ההדתה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שקט כבר. יעל אשת הקיני הרגה את סיסרא עם יתד נאמן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> עם היתד של האוהל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא רע, שנון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי אמר שביתד נאמן לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא נדבר על הפלס של - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנון, מאיר. אבל רק מילה, אני מגיע אלייך. רצית לשאול משהו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כן, רציתי לשאול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בועז, אני רוצה רגע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אחריו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רציתי לשאול ולומר, אני לא אדבר באריכות, אני רק רוצה לשאול - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא באריכות, בדיוק. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רוטמן לא באריכות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רק בהקשר לדברים שנאמרו פה. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> אז אני מוותרת עכשיו גם על רשות הדיבור שקיבלתי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, הוא רצה הערה. ואגב, אני גם חייב לו, כי בדיון הקודם הייתי קצת בוטה, הם אומרים שאי אפשר להגיד שאצלי קואליציה אופוזיציה, פה אצלי כולם מקבלים את אותו טיפול ואת אותו יחס. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כולם מקבלים יחס בוטה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה. אותו יחס, לא נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סתם, צוחקים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בועז, תיזהר ממנו, כי הוא יוציא אותך בשלוש קריאות, אז תן לו זמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז אני אצא קודם, אתה רוצה? בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, יש לי – אני לא רוצה להיכנס, כמובן, קטונתי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אגב, מאיר, לא בטוח שזה לא נכון. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> קטונתי מלהכניס את ראשי בין שני הרים כל כך גדולים בהלכה – מירב ומאיר, מה ההלכה מתירה ואוסרת בכל הנוגע לקשר בין גברים ונשים. בהחלט נשמעו פה דברים שהייתי אומר לא שמעתם אוזן מעולם - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רוצה שאנשים יתקרבו ליהדות? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> - - לגבי מה אומרת התורה ומה אומרת ההלכה. אני, ברשות מרנן רבנן רבותיי וגבירותיי, לא רוצה להיכנס לדיון הלכתי. אנחנו לא קובעים עכשיו הלכה, בטח לא בחוק, ואני אתנגד בצורה עיקשת לכל דבר חקיקה שינסה להכתיב מה ההלכה במדינת ישראל לכל ציבור שהוא. אני לא חושב שזה תפקידו של המחוקק וטוב שכל אחד יעסוק - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> התנגד לחקיקה שמחליטה מהי ליברליות. למה על ליברליות אתה לא מדבר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל רוטמן, זה לא מה שהיא אמרה. היא דיברה על פקודה צבאית, היא לא דיברה על פסק הלכה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה לא להפריע. בבקשה, אני רוצה לשמוע אותך היום. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל כל החוק הזה הוא הלכה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא מרחיב את סמכויות - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אחר כך הם יגידו, אדוני, שאני מדבר הרבה זמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמחה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה עושה פה - - - הרחבת בתי דין רבניים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. בבקשה שמחה רוטמן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כל החוק הזה זה הלכה ואין אומרים כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה לשמוע. נו, תמשיך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ברשות כבודו. אני חייב לומר רק דבר אחד: שמעתי אמירה ולא שמעתי אותה עד הסוף, גברתי מפורום דבורה. יש פה צביעות מאוד גדולה. אני חושב שבהחלט צריך לוודא שגם נשים שרוצות להשתלב – למרות שהעמדה ההלכתית של הרבנות הראשית בסופו של דבר היא שלא מגייסים בחובה נשים, אבל נשים שרוצות להשתלב, בין אם בהתנדבות או בכל מסגרת אחרת - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה היית צריך להגיד את זה על הרבנות הראשית? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כי זו עמדת הרבנות הראשית לישראל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה בנות מהציונות הדתית מתגייסות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, תגיב אחר כך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, שיגיד את זה בטוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל אלעזר, אתה תגיד - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם חלק מאנשי הרבנות חושבים שאנחנו לא צריכים להיות פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, תוכל להתייחס לדברים. בבקשה. למה זה מפריע? תנו לו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הבת שלי, לא שאלו אותה. היא קיבלה זימון והתייצבה לצבא, אני לא יודעת על מה הוא מדבר. יש חוק במדינת ישראל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, רוטמן, תמשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה אני מפריע? - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני מנסה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כל פעם שרוטמן בא ישר - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, פתאום צריך הכשר כאן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה להפריע? אלעזר, אתה תוכל להתייחס לדברים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> למה להפריע? אני אגיד לך. סיבה מאוד טובה יש לו להפריע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נו? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הוא יודע שמה שאני אומר הוא משהו שלא ניתן להתנגד אליו, ולכן הדרך היחידה היא לסתום לי את הפה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ברור. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כי ברגע שאתה אומר צביעות סותמים לך את הפה. תגיד את דעתך בלי להטיל דופי באחרים, בשביל מה אתה אומר צביעות? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ותגיד תודה שבכל פעם שאתה בא לפה ישר נותנים לך לדבר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. כל האירוע הזה, עכשיו, זה שנותנים לי לדבר. שים לב. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני מנסה להוציא משפט מהפה, אתם לא יכולים. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> לא, אני פשוט קיבלתי את רשות הדיבור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, די. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תגיד לי מתי אני יכול לדבר, אני אדבר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמחה, בסך הכול מנסים להראות ולהוכיח לך מה קורה כשאתה בוועדה שלך - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא בזכות דיבור, רגע, תמנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - לא נותן לאנשים לדבר, איך ההרגשה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לתת לו לדבר. עכשיו אני אתחיל, אני לא רוצה קריאות, ואני רוצה להקשיב לרוטמן. בבקשה. ותוכלו להגיב לדברים, הכול בסדר, יש לנו הרבה זמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר, יש צביעות מאוד גדולה בשיח סביב השילוב הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אני מבקש להגיב לו אחר כך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> צניעות, הוא התכוון צניעות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ממש על הדברים האלה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> די, נו. שים לב, זה לא מגיע לעשר מילים שאני מדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתם לא נותנים לו לדבר, אני מוציא. בבקשה, קדימה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש צביעות מאוד גדולה בכל השיח שאנחנו מתמודדים איתו. יש הוראה בחוק, ושמעתי את ההקראה, לדעתי מי שהקריאה הייתה מירב. יש קבוצה שאסור לפגוע בה – הוראה חד משמעית, לא תיפגע – ויש קבוצה שסבבה לפגוע בה, צריך להשתדל. אם מדינת ישראל רצינית ואומרת, אנחנו רוצים לגייס את בני הציבור החרדי לצה"ל – בסדר, לגיטימי, אני בעד, אני תומך. אבל שיהיה כתוב בצורה מאוד ברורה שלא תיפגע זכותו של שומר תורה ומצוות, אגב, לא רק חרדי, לשרת בצבא עקב שילוב נשים. אם רוצים לדבר על זה, ולהגיד חבר'ה, יש פה אוכלוסייה – והצגת נכון את המורכבות, אמרת שיהיו יותר יחידות מגדריות ואין ספק שבהגדרה זה יפגע בשילובן של נשים בצה"ל. כן, אם הקמת יחידה מגדרית, זה אומר שאישה לא תוכל להגיע אליה, זו המשמעות. אי אפשר לאחוז בחבל משני קצותיו, אי אפשר לרמות ואי אפשר לזרות חול בעיני הציבור. אפשר להגיד שלא רוצים להקים יחידה מגדרית, אז שימו את זה על השולחן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הם מדברים על בסיסים, לא יחידה, שמחה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> פשוט לא ייאמן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש הבדל בין יחידה לבסיס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יבגני, הוא לא צריך עזרה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה הוא אמר עובדתית לא נכון עכשיו? בבקשה, תמשיך. ואני לא מביע דעה פה, פשוט מה עובדתית נאמר פה שהוא לא נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, תמשיך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה פשוט לא ייאמן. לא ניתן, ואני בסך הכול חוזר על מה שהיא אמרה, יחידה מגדרית בהגדרה פוגעת בנשים, היא אמרה את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזה מורכב. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה מורכב, אבל בהגדרה זה פוגע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, לעתים - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אם זה בהגדרה פוגע זה לא חוקי, כי כתוב בחוק לא תיפגע. עכשיו, או שאנחנו מתייחסים לחוק בצחוק ולא מתייחסים למה שאנחנו אומרים, או, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, מדובר בצביעות ואני חושב שזו טעות קשה לאפשר לצביעות הזו להתרחש. ולכן, אחת מהשתיים: או שיהיה כתוב בשני המקרים לא תיפגע – לא תיפגע זכותו של שומר תורה ומצוות לשמור על אורח חייו עקב שילוב נשים, ולא תיפגע זכותה של אישה עקב שילוב גברים – ואז כתבנו במפורש שני משפטים מנוסחים באותה צורה. מה יעשו במקרה של סתירה? צריך לקבוע גוף שיחליט, כי בוודאי תהיה סתירה. אבל לפחות קבעתי שני כללים באותה רמה, באותה צורה, ונקבע שבמקרה של סתירה זה עולה לשר הביטחון. בסדר. אבל להגיד פה יהיה כלל קטגורי ופה יהיה אולי, נראה, אם תהיה הזדמנות – התוצאה של הדבר הזה תהיה מה שקורה היום, ואולי נשמע על זה את הרבנים עוד מעט. שאומרים, בואו, נבנה לכם יחידות, ושנייה אחרי שמקימים יחידה ומבטיחים בה הבטחות בא פורום דבורה או גופים דומים לו, מגיש עתירות לבג"ץ, היועצת המשפטית נבהלת - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אה, עכשיו הגענו לפואנטה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> - - ואז מה אומרים? תכניסו נשים ליחידה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דבר על הפצ"רית. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תכניסו נשים ליחידה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע, גם בהלכה לכל כלל יש יוצא מן הכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא חייב להזכיר את - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. תסיים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תכניסו נשים ליחידה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מזל שהחלפנו פצ"רית בפצ"ר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא ייאמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, זה לא קשור לדברים, זה פרט במה שהוא אמר. נו, באמת. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תכניסו נשים ליחידה, כי אחרת, הנה היא כבר אומרת, היא רוצה ראש אכ"א, ומי זה סגנית ראש אכ"א, ואם זה היה משנה לסגנית הנשיא של ראש אכ"א? ואם זה היה משנה למשנה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תמיד אפשר אבל למצוא פתרון. ראש אכ"א - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא ייאמן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני עוזר לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, בוא נסכם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא ייאמן? אתה המשתיק הלאומי. אנחנו פה מתנהגים אליך יפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמחה, קדימה, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא ייאמן. תאמין לי אדוני היושב-ראש, אם הייתי מדבר ברצף כבר הייתי מסיים את דבריי לפני עשר דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא מאמין. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא ייתכן ההפרעות האלה. עשר דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא מאמינים לך, רוטמן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כאילו לא מכירים אותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, הרי מי שמקבל את היחס הזה אצלך בוועדה, בוא. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תשים לב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יאללה, אוקיי, בבקשה, תנו לרוטמן לסיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טול קורה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אצלי בוועדה מי שמפריע באמצע שמישהו אחר ברשות דיבור - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ברור. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> - - עף בשלוש קריאות מהר מאוד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי אף אחד לא מדבר, רק אתה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תלוי מאיזה צד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רוטמן, סיימנו? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מצליח, לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז קדימה, סיים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני עומד על זכותי לסיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נו באמת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תלוי מאיזה צד הוא. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני דורש שתגן על זכותי לומר את דבריי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מגן. סיים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ולכן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הזמן בעלות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ולכן - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, אתה נהנה מזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הרוטוויילר בוכה שנושכים אותו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טוב, לא תהיה לי ברירה עכשיו, אני מתחיל להוציא. קדימה, שמחה, סיים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את רוטמן אתה מוציא? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ולכן, אם רוצים להגן, אז להגן ברצינות. בעיניי, אגב, הפתרון הוא אחר: הדרישה העליונה, עם כל הכבוד – צה"ל לא קם בשביל לגייס נשים, לא בשביל לגייס גברים, לא בשביל לגייס חרדים ולא בשביל לגייס אף קבוצה, זו לא מטרת צה"ל; מטרת צה"ל היא שיהיה לנו כוח אדם להגן על מדינת ישראל. כל הזמן אומרים שאין כוח אדם, ואז אומרים שאם צריך לבחור בין כוח אדם חרדי לכוח אדם נשי, תבחר בכוח אדם נשי ולא בכוח אדם חרדי. אם השיקול - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא נכון - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מה שנאמר, אתה מעוות את המציאות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, רצית להגיב לו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שלא - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - בדיוק מה שכתוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא נאמר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לגייס את שני הכוחות ולדעת לעשות את האיזונים הנדרשים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הופכים את זה - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה פשוט לא ייאמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. לסיים, שמחה, קדימה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> השיקול היחידי שצריך להיות בעיניי – צורכי צה"ל. לא לשלב נשים, לא לשלב חרדים ולא לשלב אף אחד אחר. צורכי צה"ל. אם זה לא השיקול, אני דורש שיהיה כתוב שלא תיפגע זכותו של שומר תורה ומצוות מלשרת בצה"ל בשל שילוב נשים, ולמען האמת לא רק בשל שילוב נשים, יש הרבה מאוד דרכים לפגוע באורח החיים של שומר תורה ומצוות שלא קשורים רק לנשים. הניסיון לייצר פה מלחמה בין נשים לבין חרדים ובין נשים לבין דתיים הוא ניסיון נורא ואיום בעיניי, ושיתביישו כל מי שעושה את זה. אבל צריך להגיד - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא אמר - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תנו לו לסיים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> - - לא תיפגע זכותו של אדם שומר תורה ומצוות לשרת בצבא בהתאם לאורח חייו. זה מה שצריך להיות כתוב פה, פשוט. רוצים גם לשמור על זכותן של נשים? אני בעד, אפשר משפט מקביל. אסור לייצר את המדרג הזה ואסור לייצר את המריבות האלה. תודה אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, שמחה רוטמן. עליזה לביא, את מרשה – וזה אחרון חביב. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> לא, אני צריכה לצאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא. אלעזר יגיב אחר כך. עליזה לביא, אלעזר מגיב ויש לנו את השרה סטרוק שאחר כך תדבר. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> תודה. תודה אדוני היושב-ראש. אני יושבת פה מ-11:30 ואני שמחה מאוד שקיבלתי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז ככה: עליזה, אלעזר מגיב לדברים של רוטמן, והשרה סטרוק. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> שנייה, אני מבקשת שהרבנים ידברו לפניי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קיבלת, אין לי בעיה עם זה. עליזה לביא, הבטחתי לה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שמחה, אתה רוצה לוותר על הנשים בצבא? << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> תודה. קודם כול אני רוצה לומר שאני - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לוותר על הנשים בצבא? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אתה רוצה לוותר על החרדים בצבא? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני שואל. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא אמר את זה, מיקי, הוא אמר - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא ביקש שהאיזון יהיה נכון, דווקא עם הדברים שלו בסוף הסכמתי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא אמר את זה, זה סתם להכניס מילים לפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קריאות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל מותר לי לשאול אותו, אתה לא יכול להיות אחראי על הפה שלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא אמר את זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרת בסוף שזה לא יהיה על חשבון זה, ולא תהיה פגיעה אחד בשני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אמרתי או שלא יהיה על חשבון זה, או - - - יהיה כוח האדם של צה"ל, נורא פשוט. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, בבקשה, עליזה לביא בזכות דיבור. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יוצא לדקה אחת, אני לא רוצה לשמוע שמישהו הפריע לעליזה לביא. (היו"ר ינון אזולאי 14:03) << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. הישיבה הזאת מאוד חשובה. בנוסח הקודם היו סעיפים שלקח הרבה זמן לנסח אותם ברגישות ובשום שכל. אני מדברת על המתווה של אדלשטיין על החוק שהוצע בפעם הקודמת. הסעיפים האלו הוסרו ובאה חלופה מאוד מצומצמת, וזה מטריד. גם היועצת המשפטית של הוועדה כתבה על כך ואני לא אחזור על הדברים שנאמרו לפי הסעיפים. אבל אני רוצה לשאול למה, ואני רוצה לשאול גם את האחים שלי, הדתיים לאומיים. כשאני סיימתי קורס קצינות – לפני 40 שנה, אי אפשר להסתיר את הגיל פה – היו שלושה מסלולים לבנות. זה מה שהיה. לא היו לנו הדרכות ולא ידענו איך ללכת. במהלך השנים יותר ויותר נשים דתיות מצטרפות לצבא ובצבא ידעו, בשום שכל, בהבנה וברגישות, לראות איך מאפשרים ופותחים – כי כן, צריך את כולם. ב-7 באוקטובר גם הבת הקצינה שלי הוזעקה, למרות שהיא סטודנטית לתואר שני, כמו הרבה מאוד קצינות שעד היום קוראים להן למילואים. למה? כי יש מספיק כוח אדם? הן כבר בנות לא יודעת כמה, וצריך אותן. אני רואה את הסטודנטיות שלי, הן נעדרות, הן לא נמצאות כי הן במילואים, אין מספיק כוח אדם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 60,000. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> בואו נשים את הדברים על השולחן. אנחנו לא באים – אנחנו יותר או פחות טובים. כיו"ר הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי, אדוני, פתחנו גם את המסגרות בתוך הצבא. כן, צורכי הצבא קודמים לכול, אבל יש צרכים שהולכים וגדלים, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. אני חלילה לא נגד חרדים. אני חושבת שאת אותה רגישות שהייתה כלפי הבנות הדתיות – יש לנו מודל איך קולטים. אסור למנוע, משום שכל המסגרות – וכן, אני לבנות הגדולות שלי הזמנתי את ההדרכות של הצבא אלינו הביתה, כי בבתי הספר הדתיים היה אסור. זה לקח הרבה זמן עד שחלק מבתי הספר אפשרו רק להנגיש את הידע, לספר את הסיפור: יש מסגרות מאפשרות. את אותם מסלולים ייעודיים, מגדריים, בעולם הישיבות יהיה קל לתווך. לבנות דתיות יש הרבה מאוד חסמים. אבל גם עם זה למדו, ועם הרגישות וההבנה הזו, עם אחד אנחנו. ראינו מה קרה ב-7 באוקטובר. תאמינו לי, אפשר להתנגח על דבורה הנביאה, אני יודעת לדבר עליה, אני יודעת לתת פה גם את המשמעות וההשלכות. כן, היה נביא, העם יכול היה וצריך היה ללכת לנביא. העם בחר בעצמו לא ללכת לנביא וללכת בדרך הארוכה והגבוהה ולבקש מדבורה שתשפוט אותו. ולגבי האסטרטגיה יש פה הרבה מאוד שאלות, גם שאלות הלכתיות. אם נשאל את השאלה מה פתאום נשים בחנוכה יכולות להוציא ידי חובה גברים? הרי אנחנו יודעות ויודעים את זה, מלומדים אנחנו, אנשי הלכה אנחנו כן. אני לא פוסקת, אני יודעת, אני לומדת הרבה פעמים מתוך מצוקה שאני שואלת. אתם יודעים את העבודה. אבל אני אומרת, בואו לא נתנגח בפן ההלכתי, זה לא דיון הלכתי. גם לא בפן החברתי אזרחי. ראינו שאפשר היה להגיע לנוסח במתווה אדלשטיין, כן, לתת את המענה, את הרגישות והאהבה, וגם לאחיי בציונות הדתית, אסור שזה יהיה שסע בינינו. הרבה יותר בנות מתגייסות לצבא, צריך להבין את זה, להנגיש להן את הידע, את הדת, את המסגרות הקיימות, ואסור שזה יהיה טריז בינינו. גם הבן שלי למד בישיבה, הלך לישיבה גבוהה ואחרי זה היה בתפקידים בכירים מאוד שנה וחצי בצבא, נפצע קשה, חזר. גם החתנים שלי אותו דבר, סבב שמיני, כולם. חלק שומרים ככה וחלק שומרים ככה, וכולם דתיים על-פי הגדרה. אז צריך ברגישות ובשום שכל, ואני קוראת לכם, באתי במיוחד היום לומר את זה, אסור שזה יהיה ריב בתוך הציונות הדתית. מי שרוצה הולכת לצבא, כל אחד לא יגיד לשני - - (היו"ר בועז ביסמוט 14:07) << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מי דיבר על זה, עליזה? << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> - - אם זה עניין הלכתי או לא. אנחנו לא נפתח פה את הפנקסנות הזו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> עליזה, אף אחד לא דיבר על זה. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> היו פה כאלה שאמרו את זה. היו פה, ואולי גם יגידו, אני לא אהיה פה כל היום. << אורח >> עפרה אש: << אורח >> הוא אמר - - - << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> עליזה, אף אחד לא דיבר על שאלת גיוס בנות לצה"ל, דיברו על השאלה של השוויון. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אף אחד לא שאל את זה. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> חברים, ב-2014 אני - - - << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אף אחד לא דיבר על זה, זה לא הנושא. << אורח >> עפרה אש: << אורח >> את לא היית פה. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> את לא היית. ב-2014 - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מי דיבר? << אורח >> עפרה אש: << אורח >> היו פה כאלה שדיברו על זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עצם העלאת הנושא יגרום לריב. חבל. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> שמעו, ב-2014, כשזה עבר ברבנות הראשית, הייתי פה. הייתי פה וטיפלנו בסוגיות האלה. לא כדאי לנו לחזור אחורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כנראה אנשים קיצוניים. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> אסור לנו לחזור אחורה. אנחנו צריכים לכבד החלטות גם אם למישהו זה נראה הלכתי פחות או יותר. כולנו יודעים שיש רבנים שונים ומסגרות שונות והבנות שונות. קנה לך רב, נכון? אנחנו יודעים את זה, גם בתוך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשה לך. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> עשה לך רב וקנה לך חבר. ואני אומרת לכם את זה כי עברנו הרבה מאוד דברים, ואנשים סביב השולחן הזה יודעים, וגם להם יש ילדים כאלה וילדים כאלה. לכולנו יש מהכול, והצבא שלנו חייב להיות צבא אחד. ואחרי שנתיים כאלה צריך בשום שכל, כן, אני רוצה את אחיי החרדים ואת אחיותיי החרדיות על-פי ההבנות שלהם, אבל חלילה שזה לא יפגע בכל מה שבנינו פה ברגישות, בעמל, בשום שכל. לא לפגוע בנשים, לא לפגוע בנשים דתיות. גם נשים דתיות רוצות לצאת דתיות מהצבא, כן. כולנו. אז צריך לבוא ולראות איך לא מצמצמים את המסגרות האלה. אדוני, עוד דבר אחד שאני רוצה לבקש. אני עבדתי על זה הרבה בוועדה למעמד האישה ועשינו דיונים משותפים, גם עם וועדת חוץ וביטחון, גם אגב בסוגיות של השירות הלאומי, אני לא פותחת את זה כאן. אבל מה שאני רוצה לבקש – שידווחו לוועדת החוץ והביטחון על הביצועים, על שינויים מגדריים, על מה שלא יהיה, על המבנים. אבל צריך להבין שזה תהליך. ובתהליכים דברים קורים, וכשיש הבנות הדברים יכולים להיפתר. תודה, אדוני היושב-ראש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש לך איזה פנייה גם לחברי יש עתיד? << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> אני לא ביש עתיד כבר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, לגבי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר'ה. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> אני לא ביש עתיד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לאחדות, לא להקצין. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> אני לא ביש עתיד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא כבר לא ביש עתיד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע שאת לא ביש עתיד, ואני יודע גם למה. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> חבר הכנסת אשר, זה לא קשור. אני הייתי ביש עתיד כשיכולתי להיות ביש עתיד. אני היום לא יכולה להיות ביש עתיד ואתה יודע את זה. אז בוא לא ניכנס עכשיו לדיון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע. גם אז הם החליטו שאת לא יכולה להיות. << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> נכון, ואני מודה לו על כך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא לעניין. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עליו זה לא לעניין, כי אתם יושבים פה ומחבקים כל אדם דתי ואתם אומרים שאתם דואגים רק לדתיים, כשזה מגיע לחרדים - - - << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> חבר הכנסת אשר, אנחנו עבדנו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, עד כאן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע טוב מאוד מה היה איתה פה בכנסת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, לא צריך לריב. עליזה. עכשיו תראה, אלעזר, מאחר וההתייחסות לרוטמן - - - << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> ואתה מעריך אותי על החוק הזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע - - - << דובר >> עליזה לביא: << דובר >> דבר על חוק - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מעריך אותך בתור חברת כנסת - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע. ההתייחסות לרוטמן זה התייחסות לרוח הדברים, אז תרשה רק לשרה סטרוק, ברשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - חרוצה ואמתית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> - - עד כאן. השרה סטרוק, רצית שהרבנים? << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני חושבת שאם שומעים את החברה האזרחית צריכים לשמוע את שני הרבנים שנמצאים כאן איתנו, ראשי ישיבות בישראל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הרב וולפסון פה? בבקשה. מי שצריך לצאת – ראיתם, קדימות. אני רוצה לשמוע את כולם, אנחנו הרבה זמן ביחד היום. בבקשה. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> תודה רבה, תודה על הזכות לבוא ולדבר פה. שמי חיים וולפסון, אני ראש ישיבת ההסדר בירוחם, הישיבה קיימת 33 שנה, כ-350 תלמידים בלי עין רעה. במלחמה האחרונה למעלה מ-250 מתלמידי הישיבה היו מגויסים לאורך המלחמה. מבחינת המילואים, סתם נתון, מה עושים בוגרי ישיבת הסדר: כ-1,300 בוגרים, מתוכם 300 כבר בגיל הפטור ממילואים – אני מדבר על עשרה מחזורים ראשונים של הישיבה, הם מגיל 41 עד גיל 51 – מתוך 1,300 בוגרים 900 עשו מילואים במלחמה. אחוזי הגיוס לקרבי בישיבה הם סביב 85%-90% מהבחורים. אני יכול להעריך שאחוז ניכר, כ-20%-25% מהם כנראה לא היו משרתים בקרבי אם לא היו נמצאים בישיבת הסדר, אבל הרוח והתהליך החינוכי דוחפים אותם לקרבי. במלחמה האחרונה, לצערנו, מצד אחד אנחנו מודים על הזכות והמקום שתפסנו במלחמה, אבל מצד שני איבדנו עשרה תלמידים ובוגרים, שישה פצועים קשה, חלקם עדיין בתהליכי שיקום מאוד אינטנסיביים ועוד פצועים רבים אחרים. החלק שלנו במלחמה היה מאוד משמעותי ומייצב. כיוון שאני כבר נמצא פה אני לא יכול שלא להביע עמדה ערכית על מה שמתרחש כרגע בוועדה, וברור שבתור ראש ישיבת הסדר התפיסה הפשוטה שלי היא שלימוד תורה וצבא, למרות המורכבות הגדולה שהשילוב הזה מייצר, הולכים ביחד. באופן כללי, אנחנו מבינים שמי שלומד תורה הוא אדם שמחויב כמה שיותר לעמו ולצרכים שעולים מעם ישראל. אנחנו רואים את התורה כמקום שדוחף את האדם לראות את עצמו כמחויב ולא כפטור ושרבוב המושג פטור אצל תלמידי חכמים מאוד מציק לי. אנחנו רואים את עצמנו כמחויבים ואנחנו תופסים שתלמיד חכם הוא האדם המחויב ביותר שתמצא בגזרה לכל דבר. מעבר לזה, הסיפור של המלחמה והסיפור של הישיבה שזור בשותפות מאוד עמוקה עם עַם ישראל. אנחנו תופסים את עצמנו כמי שלימוד התורה שלהם מגיע מתוך ערבות לעם ישראל. הישיבה הוקמה בירוחם כחלק מהרצון להיות עם חלקים שהחברה בישראל לפני הרבה מאוד שנים קצת שמה בצד. רצינו להצמיח את התורה שלנו מתוך חיבור למקום הזה ומתוך שותפות. השותפות הזו הלכה והעמיקה, כמובן, ברגע שנכנסנו לתוך המלחמה הזאת ועברנו את המסע הזה יחד עם עַם ישראל לאורך השנתיים וקצת האחרונות. אבל מפה אני רוצה להגיע לנושא הדיון הזה. אמרתי שותפות, אמרתי מחויבות – אולי אני אוסיף עוד משפט: אני מרגיש שגם החוק הזה חייב להגיע ממקום שהמוטיבציה של כל מי שעוסק בלייצר אותו היא לייצר שותפות. עם ישראל עבר מסע היסטורי בשנתיים האחרונות ויש לנו מטרה, שכולנו נהיה שותפים למסע ההיסטורי הזה. אני חוזר לנושא הדיון: אנחנו מגיעים כשותפים. ההדהוד שאנחנו מקבלים מהשותפים שלנו בצבא הוא שרואים בנו שותפים נאמנים, שנענים לקריאה וצועדים יחד עם עַם ישראל את המסע המורכב של המלחמה. מצד שני אני חייב להגיד שאנחנו לא מרגישים מספיק את השותפות מהצד השני. החייל הדתי היום מאותגר כל יום. כמות האתגרים שאנחנו והתלמידים שלנו פוגשים כשהם נכנסים היום ליחידות היא בלתי אפשרית והיא מערערת זהות. חשוב לי מאוד להגיד שבדרך כלל הדברים באים בהפתעה. למה הם באים בהפתעה? כי יש פקודת שירות משותף. אנחנו שמים את מבטחנו בפקודה שאין לה שום משמעות בצה"ל. היא נדרסת יום ולילה, לפעמים זה מביך. אתה קורא בתקשורת כתבות על איך דורסים את הפקודה ואתה אומר לעצמך, מה, הבן אדם לא שם לב שיש פקודה, והוא מעלה כתבה ומספר על דברים שמתרחשים בניגוד מוחלט לפקודה? לכן אני אומר שזה תמיד בא בהפתעה. כלומר, זו לא הפתעה כי אנחנו כבר מוכנים לזה, אבל זה בא בהפתעה. יושבים ומסכמים דברים, בחדר עם דרגים גבוהים – עם תתי-אלופים, עם אלופים, עם אנשים שאתה יודע שבאמת אכפת להם – ובשטח אין משמעות לפקודת השירות המשותף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה יכול לתת דוגמות להמחיש לנו? << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> ודאי, אני אתן הרבה דוגמות. קודם כול, יש דברים שעולים תדיר, אבל אני אתן אותם כי ביקשו. אז כמובן, ואני אומר עוד פעם ומצטרף לדברי קודמיי: אני לא רוצה להיות בעמדה שאני מדבר נגד בנות. אני חושב שהבנות עשו עבודה מצוינת במלחמה, אני בכלל לא מתחיל את הדיון מפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני גם לא ארשה. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> נשים עשו עבודה מצוינת במלחמה. חלקן פרמדיקיות שהצילו חיים של תלמידים שלי, אין לי מה להגיד. אבל מעבר לזה העובדה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם לוחמות. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> אבל מעבר לזה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אל תגיד אבל, הם לא רוצים שתגיד אבל. תגיד הכול עד ה-אבל, זה מה שהן רוצות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, סוף-סוף אתה מבין. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> מעבר לזה, העובדה שתלמידים שלי הלכו לישון בלילה, התעוררו בבוקר וגילו שלידם ישנות בנות בלי שמישהו בכלל יידע אותם זו הפרה מפורשת של פקודת השירות המשותף. ואני אומר, זה קורה בהפתעה. אתה מתעורר בלילה ומגלה שהלכת לישון בחדר עם בנים, ובבוקר אתה קם בחדר עם בנות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אביגדור. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> העובדה שלתוך מוצבים נכנסות נשים בכל מיני תפקידים כשאין להן שירותים ואין להן מקלחות ולפעמים, צר לי, אין להן חדרים - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא צה"ל שאני מכיר. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> - - אין להן חדרים, זו הפרה של פקודת השירות המשותף וזה קורה בהפתעה. באחת כזו טיפלתי רק לפני שבוע. נושא הפרמדיקיות בתוך הכלים, למרות שהיה צורך מבצעי ברור – אנחנו ישבנו עם קצינים שלושה חודשים לפני המלחמה ואמרנו להם: איך שצה"ל בנוי היום, אם צה"ל יצא למלחמה, לפי מה שאתם אומרים הפקודה לא תתפוס. הם רשמו את זה, הסתכלו לי בעיניים ואמרו: אתה צודק, אבל לא אמורה להיות מלחמה בזמן הקרוב במדינת ישראל, ולכן זה לא משנה. ועובדתית הפקודה נרמסת. אני חייב להגיד: יושבים פה אנשים ששירתו בצה"ל, יושבים פה אנשים שהיו אחראים להטמעת פקודות בצה"ל. איך מסר כזה עובר בכלל בצבא? אני לא מצליח להבין. איך יכול להיות? אנשים מעמידים לפעמים חיילים למשפט על גל"צח, על צחצוח נעליים. אז על הדבר הזה? אני מבין שהוא מציף קונפליקט, אבל הוא נושא ערכי שקשור בצורה מהותית לזהות של חלק נכבד מהחיילים בצבא, והפקודה לא מתקיימת. אז אני מבחינתי משליך את יהבי על הפקודה, אבל אין פקודה, הפקודה לא מתקיימת. מעבר לזה מטרידה אותי מאוד העובדה שזו לא סתם פקודה שלא מתקיימת – גם אני רוצה שחיילים שלי יעשו גל"צח, אני מדבר איתם על זה – מפריע לי מאוד שיש פה פקודה שמאתגרת את הזהות של החייל הדתי. העובדה שחייל דתי מגיע לצה"ל ונאלץ יומם ולילה להתמודד עם מציאות שמאתגרת את הזהות שלו היא בעייתית, זו בעיה שצריכה לרבוץ ואנשים צריכים לשאול איך פותרים את זה. זה לא ייתכן שהזהות של החייל תאותגר כל הזמן, זה יוצר שחיקה משמעותית. יש גבול כמה אדם יכול לשאת על עצמו אתגרים בזהות שלו. העובדה שהדברים האלה בסוף קורים לחייל בהפתעה ומאתגרים אותו לא מאפשרת לו לעמוד מול הדבר הזה. מכיוון שביקשו דוגמות, אני רוצה להביא דוגמה אחת שבעיניי מאוד טובה לדבר הזה והיא מבטאת חלק מהסיפור. אחד מתלמידי, סגן איתן פיש השם יקום דמו – זה סיפור שגם קצת יצא החוצה – הלך לקורס קציני שריון. היו סיכומים מראש איך הקורס הזה צריך להיראות. אנחנו לא עובדים בהפתעה. ואני יודע, יש בעיה, צריך להכשיר נשים לתפקידי לוחמה, בסדר. התנהל על זה דיון אבל היה סיכום שבקורס שלו אין נשים בתפקידי לוחמה. הוא הגיע וגילה בוקר אחד שיש נשים אצלו בקורס, הוא גילה אחרי זה שיש נשים אצלו במחלקה. אני עליתי על זה, הוא לא ידע מה לעשות, אני צלצלתי אליו ואמרתי לו: איתן, תקשיב, זו בעיה. עכשיו הוא חייל מול כל המערכת; הוא יצא לקורס קצינים, זה החלום שלו, והוא צריך עכשיו לאתגר את המערכת. אנחנו מעמידים אותו בלי הגנה. הוא צריך עכשיו לוותר על החלום ולהיות הפרובלמט של הקורס. אין אף אחד שעומד להגן אליו, ובהתחלה באמת התייחסו לזה מאוד לא יפה. אני חייב להגיד, הייתי מצפה שהמערכת תהיה הגונה. בהתחלה אמרו לו שאין עם זה שום בעיה, אתה לא תפגוש אותן בשום מקום. יש לו רק בעיה אחת – אח שלי היה מפקד הקק"ש. אח שלי היום הוא מפקד אית"ן במילואים, תת-אלוף רפי וולפסון. אמרתי לו, תן לי לבדוק את זה, אח שלי היה מפקד קק"ש. צלצלתי לאח שלי ואח שלי אמר לי, שקר, לא יכול להיות, הוא יפגוש אותן כל הזמן, עובדים עליו. בהמשך התברר שהן איתו בתוך הטנק. והוא היה צריך לעבור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתוך הטנק? << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> כן, בתוך הטנק. לאף אחד לא היה אפילו את השכל להבין שיש פה בנ"יש, בוא נשים את זה בטנק אחר, אז זה גם קשור לכמה שכל יש במערכת. אבל בסופו של דבר הוא היה צריך לבקש שינוי, לעבור ליחידה אחרת לעשות את הקורס, לא עם יחידת האם האורגנית שלו, הוא היה צריך לשלם מחיר אישי מאוד לא פשוט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> למה מדברים כל הזמן כשהוא מדבר? << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> כי אני מאתגר אותם. הוא היה צריך לשלם מחיר אישי מאוד לא פשוט, וזו דוגמה איך חייל עומד מול מציאות שמאתגרת אותו זהותית, ובסוף הציפייה של המערכת היא שהחייל בצומת הזה יוותר על הזהות שלו בשביל המערכת. אני אומר – אנחנו לא מוכנים לזה. התחלתי את הסיפור בזה שאנחנו שותפים ושילמנו מחירים כבדים. אנחנו תופסים עשרות אחוזים מהכוח הלוחם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם נשים. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> נכון, גם נשים, אבל אנחנו 60%-70%. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל מה האמירה על הגיוס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קריאות << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה בתור ראש ישיבה שיש לו מאות חיילים, הייתי רוצה לשמוע גם אמירה ערכית על הגיוס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> אנחנו 60%-70% - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שאני פוסלת את הדברים שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פנינה, הוא מדבר מכאב דברים שהוא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, יש הרבה כאב בתוך הצבא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קריאות << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הוא קבר עשרה תלמידים, בחייאת, תני לו כבוד, מה נסגר? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, זה בסדר, אני לא מבטלת את הדברים שלו, חלילה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הוא רוצה לתקן, הוא לא בא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני אומרת לך - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> יושב פה רב - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל למה את מפריעה לו? << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> תתני לי לסיים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - אלה מקרים חריגים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנינה, את בקריאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה מקרים - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה מקרים חריגים. ולעומת זאת, הבעיה של גיוס חרדים - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תני לו לסיים, פנינה, את מפריעה לו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> פנינה, - - - תני לו לדבר, מה זה הדבר הזה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - זה אירוע גדול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנינה, את מפריעה לו. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> תני לי לסיים, ואני אשמח לענות גם לשאלות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וואלה, הייתי רוצה לשמוע - - - << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> - - - << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> אני רק אסיים, רגע, אני מבין - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. סליחה, גברתי השרה, לא לצעוק עליי. אולי בממשלה אתם צועקים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פה אנחנו מסתדרים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> ראש ישיבה, הגיע לפה לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנינה, את תצאי, חבל, אני לא רוצה להוציא. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הוא קבר עשרה תלמידים, טיפה כבוד, מה זה הדבר הזה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, בסדר. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> כמה חברים של הילדים קברנו? << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> אני מבין שהדברים מציבים - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא לחנך אותי. אני לא - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנינה, בבקשה לא. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> טיפה כבוד. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אתה יודע כמה חברים של הילדים קברנו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנינה, את מחפשת את זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נכון. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> אני מבין שהדברים - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנינה, יש פה דיון ענייני. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מדבר פה על מקרים חריגים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, את בקריאה שנייה, אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> הבאתי מקרה חריג שהוא דוגמה איך המערכת מצפה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חריג. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה. הרב, לסכם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אביגדור, יש לך תשובות? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - - << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> איך המערכת בסופו של דבר מעמידה את החייל, ואני באמת רוצה בדיוק כמוך - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בועז. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זה? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אולי שאביגדור – הרי הוא מעלה טענות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, מעלה טענות, אבל לסכם בבקשה. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> אני בדיוק כמו הגברת תמנו שטה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש לי דוברים רבים פה, כבוד הרב, לסכם. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> בסדר גמור. אז אני בדיוק כמוה רוצה למנוע את המקרים האלה. ומה שאנחנו מבקשים זה לעגן בחוק. החוק מדבר על זה שחייל חרדי - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, הדברים ברורים. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> - - יקבל תנאי שירות. אנחנו מבקשים את זה גם בשביל כל החיילים הדתיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> להסדרניקים זה עוד יותר פשוט, כי הם ביחידות אורגניות, ויש גם כאלה שהם בודדים והם עוד יותר בבעיה. זה מה שאנחנו מבקשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תדאגו לנשים לחדר נפרד, וככה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. לא להפריע. הרב. עכשיו ידבר הרב יהושע מגנס. השרה תסכים שלפני שהיא תדבר – יש כאן אם שכולה. טלי איתן נמצאת איתנו? אז ניתן לרב מגנס ואז - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אבל דיבר עכשיו רב שאנחנו לא מטילים ספק בזה שהוא מגייס - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שנייה, לא להפריע לי, אני מנהל, הכול בסדר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי נשמע את צה"ל? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא יתייחס. אנחנו נשמע את צה"ל, אבל אני רוצה קודם כול לשמוע את הרב. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כי אם הבטיחו לחייל שבטנק שלו לא תהיה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש להניח שהוא מתייחס לרב מגנס. בבקשה - - << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מאיר, אביגדור לא יכול לענות לך על זה, כי אביגדור פה להגן על החיילים החרדים ולא להגן על החיילים הדתיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> - - כבוד הרב יהושע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> כן נכון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די כבר עם זה, אני קובע פה את הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה את - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יהושע מגנס, בבקשה, כבוד הרב. לא להפריע. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> הוא נמצא פה והוא החיילים החרדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, כל אחד יכול להציע. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני מבולבלת: הציונות הדתית בעד גיוס או לא? לא הבנתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. בבקשה כבוד הרב. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה, את עכשיו מפקפקת - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע בבקשה, אני לא אהסס להוציא. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אמר 85% קרבי והוא - - - << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מותק שלי, יש לי בשנייה הזאת ארבעה בנים על מדים במילואים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא בתחרות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול - - - << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> היה ספק - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא מבין מה שאתם עושים פה עכשיו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא בתחרות. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> לא, אבל אתה בעד הדרת נשים שהן 30% - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא אמר הדרת נשים, תגידי, את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא אמר - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אין לכם בושה, אין לכם בושה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא אמר הדרת נשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לתפור להם - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אין לכם בושה? יושב פה רב - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המקרים האלה קורים, אבל הם חריגים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פנינה, מה שלא מתאים לאוזן לא נשמע טוב? לא הבנתי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להעיד - - - << דובר >> חיים וולפסון: << דובר >> אמרתי שיש פה קונפליקט. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, זה שאתה יושב רחוק ממני, אני לא יודעת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו חלוקים בדעות בינינו, אבל הוא העלה פה טענות וצריך לשמוע אותן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מפרש את הדברים שלי לא נכון. אני לא חושבת שהוא אמר הדרת נשים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טוב, אני מבין עכשיו. אני רוצה לשמוע את הרב מגנס. אני רואה פה או שאתם רעבים או שאתם רוצים הפסקה. המזנון, מתי סוגר? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם רוצים שתוציא כבר מישהו מהם, הם רעבים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, הרב מגנס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במרץ המזנון סוגר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הרב מגנס, לאחר מכן האם של גיבור ישראל, גברת טלי איתן, ונצא להפסקה. בבקשה, כבוד הרב. שאגב אם אני לא טועה, איפה האימא? אני חושב שגם במותו הוא הציל החיים, אני צודק? << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> בועז, אתה אמיתי שאתה תצא להפסקה לפני שאני מדברת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כבוד השרה, הסתבכתי איתך? << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוי ואבוי. בבקשה אדוני. כבוד הרב. << אורח >> מאיר יהושע מגנס: << אורח >> תודה רבה לכם. אני ר"מ בישיבת מרכז הרב, כולם מכירים שנים את הישיבה הזאת, יודעים שהיא קיימת. זו ישיבה שנקראת מתוך הציונות הדתית, אנחנו הולכים בדרכו של מרן הרב קוק זצ"ל. כיוון שדיברו כאן קודם על התנ"ך ודברי תורה, אז ודאי שגם אני לא פטור. אני אגיד משהו קצר מפרשת השבוע. כתוב על משה רבנו שהוא אמר, בני ישראל לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי. אמר הקדוש ברוך הוא, מה זה בידיך? תשליכהו ארצה ונהיה למטה – למה הקדוש ברוך הוא שאל אותו מה זה בידיך? הרי יודעים. הקדוש ברוך הוא היה יכול להגיד לו תשליך את המטה שבידיך. למה הוא שאל אותו? כי הקדוש ברוך הוא רצה לומר לו, אתה יודע מה יש לך ביד, אתה חושב? אז איך אתה מעיז להגיד שאתה יודע מה יש בליבותיהם של ישראל? אז בליבותיהם של ישראל יש המון טוב, המון אמונה, ואנחנו בישיבה ועל-פי דרכו של הרב קוק מנסים לחדור, להבין, להחיות, להיות חלק מאותו עמוק-עמוק שיש בתוך ליבותיהם של כל עם ישראל, בלי הבדל, בלי חילוק, כולם יחד. זו אחת הסיבות שאצלנו בישיבה הבחורים מתגייסים. לא רק בגלל המצווה שקיימת, להיות ביחד עם עַם ישראל כולו. לכן אצלנו בישיבה, ואני מדבר על כל הישיבות הגבוהות הציוניות, אין קבוצה נפרדת של בני"שים, אנחנו נמצאים בכלל צה"ל. אני לא אומר שהסדר לא צודקים שהם עושים את זה – אלה שתי גישות ששתיהן ישרות וטובות ויקרות ונכונות. ואנחנו נמצאים בכלל צה"ל ולא ביחידה שהיא אך ורק של בני"שים. הכוח של הבחורים שנמצאים בצבא שלנו זה הכוח שלהם שהם נמצאים כל ימות השנה. המון אמונה והמון עוצמה. היה לנו מקרה של אחד החיילים: המג"ד והסמג"ד עזבו והיחידה עמדה להתפרק. והבחור הזה, חייל, אסף את כולם ואמר, חבר'ה, כולכם תלכו, אני נשאר כאן כי אני לא לבד. שאלו אותו, מה אתה לא לבד? הוא אמר, אתם מחכים שאני אגיד שהקדוש ברוך הוא איתי. נכון, והקדוש ברוך הוא גם איתכם. אבל אני כאן גם עם כל הישיבה. כל הישיבה איתי. ואם אתם תמשיכו להילחם הישיבה תהיה גם איתכם, הישיבה היא עם כולם. זו התחושה שיש לנו וזה מה שהבחורים רוצים. עם המון מוטיבציה, ערכיות, מחשבה גדולה ועליונה. היכולת לשמור על אורח חיים שמתאים לבחורי ישיבה או בכלל לאדם שומר תורה ומצוות, שתהיה לו האפשרות לזה, זה אל"ף-בי"ת. בלי זה הם לא יוכלו להמשיך. יש גם קשיים בזה. ולכן אנחנו מבקשים שיהיה מעוגן בתוך החוק בצורה ברורה שכל אדם שומר תורה ומצוות ישמור על אורח חייו. אני לא בא להגיד לאף אחד איך לחיות, אבל תן לנו את האפשרות לחיות כמו שאנחנו רגילים. נכון, עכשיו הבעיה הגדולה היא שיתוף הנשים, אני מודה, אני לא מסתיר את זה. אבל אני לא רוצה לדבר על הבעיה, אני רוצה שתבינו מה מתרחש אצלנו שאנחנו לא מקבלים את התשובות. זה מאוד קשה ואנחנו לא יכולים להמשיך באותה מוטיבציה. אין לנו לא להיות בעלי מוטיבציה, כי זה האנשים. זו המציאות שלהם. אני רוצה להעיר עוד נקודה אחת, בזה אני אסיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה כבוד הרב. << אורח >> מאיר יהושע מגנס: << אורח >> אנחנו מדברים כאן כל הזמן על המדינה, מה קורה במדינה. אולי יש כאן השפעה מעבר למדינה גם כן? יש יהודים שומרי תורה ומצוות שמתגייסים בכל העולם, לא רק לצבא ישראל. הלוואי כולם היו לצבא ישראל, אבל לא רק. ואם בארץ ישראל לא יגידו שאדם דתי יכול לשמור על אורח חייו – אז מה יגידו אצל הגויים? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני, מה שהוא מתכוון זה ב-26כב, שלא יהיו את המילים "לפי פרק זה". << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע, אבל טיעון חזק מאוד. << אורח >> מאיר יהושע מגנס: << אורח >> בזה אני רוצה לסיים, אני מודה לכם מאוד על האפשרות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה כבוד הרב, טיעון חזק מאוד. בבקשה, טלי. תודה רבה, כבוד הרב, על הדברים החשובים, מאוד חשובים. << אורח >> מאיר יהושע מגנס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, גם על הקיצור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דיברתי על הקיצור – סתם, כבוד הרב. דיברתי על הדברים, בעיקר על מה שאומרים בניכר, זה כל כך חשוב. תודה רבה. אגב, רק חבל שדיברת בקיצור. בבקשה, טלי. << דובר >> טלי איתן: << דובר >> ועדה נכבדה, שמי טלי, אני אימא של נתנאל מנחם איתן, לוחם מ-669 שנפל לפני שנתיים בנר ראשון של חנוכה בעזה. נתנאל היה ילד ירושלמי – אנחנו משכונת רמות. בן רביעי מחמישה בנים שחלקם גם שירתו. איך ילד שגדל בתלמוד תורה ובכל הישיבות ברמות הגיע להיות לוחם בחיל האוויר? משום שהוא שאב את כל הערכים שלו דווקא מלימוד התורה שלו. הבאתי איתי שלושה חפצים של נתנאל: אחד זו המחברת שלו, הוא למד מסילת ישרים ואני אקריא לכם משפט מהמחברת: קיבלתי על עצמי בלי נדר לבדוק את מעשיי יום-יום ולראות איך משתפרים ומתקדמים קדימה. זה ילד שחי את הדבר הזה. היו לו פנקסים ופתקים שהוא כותב מה קרה, למה זה קרה ואיך לשפר לעתיד. החפץ השני שרציתי להראות לכם זה את הדגל שהוא קיבל במסע לפולין. על הדגל הזה הוא רשם "טרבלינקה, 820,000, מיידנק, יער הילדים" וכן הלאה. הוא כתב יומן במסע שלו לפולין ומשם צמח אצלו רגש חזק אל מול כל ההרג שהעם היהודי ספג, הוא אמר: אני אעסוק בהצלת חיים. זה התחיל במד"א, אחרי זה בעמותת זיכרון מנחם, וכשהוא הגיע לצבא לא הייתה לו בכלל שאלה, הוא ידע שהוא הולך לשרת ב-669, ביחידת החילוץ. שמעתי מה הוא הולך לעבור במסע הזה ואמרתי לו, אני לא בטוחה שתעבור את זה – ילד ירושלמי, לנו אין ים, אין תנאים להיות לוחמים כאלו בחיל האוויר. והוא הוכיח לי. לא רק שהוא סיים את המסלול, הוא סיים ראשון. ובצורה כזו שגם חייבו אותו לצאת מיד לקורס קצינים. החפץ השלישי שהבאתי לכם זה הפנקס שקיבלנו כשהחזירו לנו את החפצים שלו כשהוא לחם בעזה. אגב, גם את הדגל הזה הוא לקח איתו לעזה, וזה גם היה עם החפצים שקיבלנו כשהוא חזר – כשהחזירו לנו את החפצים, הוא לא חזר, לצערי – בפנקס הזה אנחנו רואים שהוא כותב ככה: מה זה לוחם? לוחם זה אדם שמבין שעומדות מאחוריו 3,000 שנה של מסורת והוא זה שמגן עליה. אדם שמבין שרק העם היהודי יגן על עצמו. לוחם הוא אדם שבעבור כל אחת מאותן אמירות מוכן להקריב את החיים שלו, מוכן לתת את החשוב לו ביותר למען מדינת ישראל. שוב, אמרתי לכם, את הכוח שלו הוא שאב מהערכים ולימוד התורה. בפנקס הזה מצאתי גם שהוא כתב ככה: למה 669? המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא, פרקי אבות. הוא מציין. והוא כותב: זה יתפוס אותי. הסירנה תתפרץ ואני ארוץ למסוק, ארוץ להציל חיים. חיים של מישהו שאם לא אני הוא לא היה שורד. אסיים את השירות שלי עם כמות אנשים שבזכותי הם חיים, ואין נעלה מזה. להציל חיים – אין דבר נעלה מזה. נתנאל ידע שהוא הולך להקריב חלק. הוא היה מגיע הביתה ואומר לי, אימא, השבת אני הולך למעלה אפרים לישיבה. והייתי אומרת לו לך. ידעתי שהוא צריך את החיזוק, שזה מורכב. אבל הוא ידע שלהציל חיים ואנחנו במציאות שחייבים – וזה היה עוד לפני שפרצה המלחמה. כשפרצה המלחמה הוא לא התבלבל, הוא היה בקורס קצינים. הוא חתך בשמחת תורה לתל נוף. כשהוא חזר מהפעילות הוא אמר לי, אימא, זה היה בדיוק כמו באימונים. המסוק נחת, האבק עלה, אבל אנחנו הצלנו חיים. אני גרה בשכונה חרדית, ברמות, ואני מוקפת חברות שלי שכשהבן שלי הלך להילחם – לצערי הרב, אני אומרת את זה מכאב גדול – הן ישנו טוב בלילה. וכששאלתי את אחד האבות מהשכונה שלי, מהקהילה, האם הוא מרגיש נוח שבזמן המלחמה הבן שלו נמצא בניו יורק ולומד, והוא בן גילו של הבן שלי. הוא ענה לי, אם הוא לא יעשה את המסלול הזה תהיה לו בעיה בשידוכים. ואני שואלת אתכם, איך הוא העז להגיד כזאת תשובה לאימא שכשהבן שלה יצא למלחמה הוא השאיר את הכלה שלו? הוא היה מאורס. הוא ביקש ממני לפני שהוא נכנס לעזה, אימא, תקני לה טבעת. לבת הזוג שלו. ואותו יום שישי, נר ראשון של חנוכה, ב-11:00 אני קונה לה את הטבעת כמו שהוא ביקש, וב-12:00 הוא נופל בקרב. והאבא יודע את זה. אז אני לא מאמינה שאני מקבלת תשובה לבן שלי תהיה בעיה עם השידוכים. או כשאני אומרת לחברה שלי, יש חשמונאים, תשלחו את הילדים לשם – אז היא אומרת לי "אבל אין מקווה". ואני אומרת לה, אבל יש חיילים שחודשיים לא התקלחו כשהיו בעזה, על מה אנחנו מדברים? אני בהחלט מבינה, וגם נתנאל אמר לי, זה מורכב. מאוד. אבל בשביל האחדות, כדי שנהיה באמת מאוחדים, אנחנו חייבים למצוא את הדרך שכולם יהיו ביחד במסע הזה. לא להשאיר אימהות שמפחדות משיחת הטלפון או מהדפיקה בדלת ואימהות אחרות שלא. קשה לי כמי שחיה בחברה חרדית, בשכונה חרדית. זה יצר ביני לבין חברות מאוד קרובות שלי חיץ. ואני ממש מקווה שאתם, שמופקדים על החוק הזה, תמצאו את הדרך שכולנו, באופן שווה, מתוך המורכבות, מתוך מציאת פתרונות, נהיה ביחד כעם אחד שמגן על עצמו כמו שנתנאל אמר. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, טלי. ואני מזכיר שוב, אמרתי את זה קודם, בנך הגיבור גם במותו הציל חיים, אני זוכר היטב את הסיפור. << דובר >> טלי איתן: << דובר >> אני לא לוקחת את הקרדיט על זה. הוא חתם על כרטיס אד"י והוא הציל שלושה אנשים גם אחרי מותו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יודע, אני מכיר את הסיפור המדהים של הבן. כפי שמירב כהן אמרה לי שהיא צריכה לצאת, גם את, כבוד השרה. ואני גם לא רוצה לריב איתך. אחרי זה הפסקה. בבקשה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני גם לא אדבר ארוך. תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה לרבנים שדיברו פה ותודה לכולם. אדוני היושב-ראש, שיניתי את לוח הזמנים שלי היום כששמעתי שהדיון הזה מתקיים כאן. ביטלתי לא מעט דברים חשובים, משום שאני חושבת שהגיע הזמן שהדרישה של החייל הדתי תעלה פה בוועדה. החייל הדתי, לא החייל שהמסגרות המיוחדות לחרדים מגינות עליו. החייל הדתי שמגיע לצה"ל מתוך השקפת העולם שטלי עכשיו דיברה עליה ואני חלק ממנה, שמאמין שהשירות בצבא היא אחת המצוות המובחרות ביותר, כפי שכבר נאמר כאן על-ידי קודמיי. אבל הוא נתקל במציאות מטלטלת, כפי שהרב וולפסון הציג לנו כאן. מציאות מטלטלת מאוד ופקודה שבבסיס לא מגינה על אורח החיים שלו, על האמונה שלו ועל המחויבות ההלכתית שלו, ומלכתחילה מתעדפת קידום נשים על פני הקידום שלו, אם מדברים על שוויון. היום לפני החרדים ולפני הכול הפקודה מתעדפת קידום נשים בצה"ל. לפני קידומו של חייל דתי שרוצה ללכת לקורס קציני שיריון, למשל, כפי שעכשיו סופר לנו כאן. זה צריך לזעזע פה כל אחד. כי אם אנחנו מדברים על שוויון, ואני חושבת שהכנסת לא רשאית לחוקק שום חוק שפוגע בערך השוויון, אז איפה השוויון? אני בעד שוויון לנשים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אי שוויון הוא גם כלפי חרדים וגם כלפי נשים. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> כלפי כולם. למה הילדים שלי, אם הם רוצים ללכת לקורס קצינים, צריכים להיתקל במציאות שבה העולם הערכי שלהם נרמס? למה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רק בשבי להבין את מה שגברתי השרה אומרת: גברתי השרה - - << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> שנייה. אנחנו שמענו עכשיו את הרב וולפסון מדבר - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> - - רק להבין את מה שגברתי השרה אומרת: גברתי השרה מתנגדת לעצם חקיקת החוק? << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> לא, אני לא מתנגדת בכלל לחקיקת החוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא לא אמרה את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה רגע להבין. אני מתנגדת, מתוך דבריה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מדברת על - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני הקשבתי לה קשב רב. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> חבר הכנסת רביבו, תן לי להשלים, תאמין לי, אני - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה שקורה בישיבות ההסדר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז אני רוצה הבהרה כדי שלא יהיו אי הבנות. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> נדמה לי שאני יודעת להסביר את עצמי. זה גם לא יהיה ארוך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מקשיב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, השרה בזכות דיבור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא רוצה להאמין שהשרה רוצה להוריד את כמות - - - << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אבל יו"ר הוועדה - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל היא לא סיימה, אנחנו רוצים רגע להקשיב לה. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> - - אני הייתי מ"פ לפני שנייה בבה"ד 1 בקורס קצינים. לא זכור לי שאני רמסתי אף ערך של אף אחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תנו לה לסיים. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> לא צריך להמציא דברים ולהעליל עלילות על חיילי צה"ל. יש מספיק בעיות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לשרה, זכות הדיבור היא שלה. למה כששומעים דברים - - << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> יש שאלות - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> - - - מספר לך סיפורים, מה אתה מפקפק בסיפורים? אני לא מבין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> - - שנוגדים את דעתכם מיד כולכם קופצים? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה חריגים וממציאים בעיות כדי להתחמק מהבעיה העיקרית - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פנינה, לא ממציאים שום בעיות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> ממציאים בעיות? תגידי, באמת? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - של חוסר גיוס של אלפי צעירים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנינה, לצאת. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> עומד פה ראש ישיבה, קבר עשרה תלמידים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - כל הדיון, פנינה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנינה, לצאת בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> 85% מהתלמידים שלו בקרבי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תזלזל, גם הבן זוג שלי היה 440 יום בעזה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אל תגידי שממציאים, אני אמרתי שהוא ממציא משהו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנינה, את בקריאה שלישית. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> את אומרת לראש ישיבה שהוא ממציא דברים? תגידי, את לא מתביישת, באמת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פנינה, רגע. לא להפריע. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא ממציא שום דבר, הוא מדבר מדם ליבו. אתם פשוט איבדתם את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, פנינה, לא להפריע, גם סוכות. כבוד השרה, בבקשה. רגע. אבל לא להפריע, בבקשה, נו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סבבה זה היה להוציא אותי עד - - - << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני חושבת שאני יודעת להסביר את עצמי מצוין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדיון הוא מעניין, הוא חשוב, בבקשה, לא להפריע. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> ואני לא חשודה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואגב, השרה גם כן שמעה דברים שהיא לא אהבה, לא ראיתי אותה מפריעה למישהו. בואו נלמד להקשיב ותגיבו. בבקשה השרה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> דמוקרטיה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה קרה? ומה היא אמרה מסעיר כל כך? בבקשה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני חושבת שכבר היום, לפני החוק שאנחנו עומדים לחוקק, יש חוסר שוויון מובהק. שמענו את הדברים של הרב וולפסון. אני כאימא שיש לה עכשיו חיילים בצה"ל – אתם יודעים מה, אני אדבר על נשים. היה לנו לא מזמן כינוס עם ראשי ישיבות של הציבור שלנו לדון בחוק הגיוס. שמעתי לתדהמתי ראש ישיבה, אני לא אגיד את השם, כי אולי הוא לא מעוניין, אבל הוא מספר על נכדתו שהתגייסה לצה"ל ובמשך חודשים היא מחכה שצה"ל יואיל לספק לה חצאית. איך זה? אז אני מדברת על זה שגם אנחנו, לא חרדים, דתיים, מתגייסים לצה"ל בהמונינו, הולכים ליחידות הכי קרביות, משרתים הרבה מעבר לגיל הפטור, הולכים לחוד החנית ולא מקבלים את ההתחשבות בחובות ההלכתיות שלנו. פעמיים, אדוני היושב-ראש: לא בפקודה ולא ביישום הפקודה הפחות טובה שכבר קיימת. ואת הזעקה הזו הגיע לפה הרב חיים וולפסון, ראש ישיבה, לזעוק. רב שקבר עשרה מתלמידיו ומבקר את תלמידיו הפצועים קשה בבתי החולים. הרבה מהניצחון במלחמה שייך לתלמידים האלה וגם לילדים שלי, לחתנים שלי ולכל מי שאני מכירה מהציבור שלנו. ואני קראתי את המכתב שכתבה היועצת המשפטית, חברתי הטובה חברת הכנסת פרנקל שור - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> עוד לא חברת כנסת. בעזרת השם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא חברת כנסת, לא. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מה אמרתי? << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> ראשת הממשלה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> סליחה, התכוונתי יועצת המשפטית. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, אל תתפתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היועצת המשפטית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תן פרגון, תקדם בדרגה. חברת הכנסת מירי שור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשבתי שאת מדברת על היועצת השנייה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> היועצת המשפטית כתבה מכתב על יישום דוח שקדי לתוך החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מכובד גם. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> היא לא אמרה את זה בציניות כבר. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני אומרת ברצינות, אני מאוד מעריכה ואוהבת גם. כתבת מכתב על יישום דוח שקדי לתוך החוק, נכון? לחברי הוועדה. קראתי את המכתב, קצת באיחור אני מודה, וראיתי שכתוב בו שצריך לעגן בחוק את החובה על צה"ל לשמור על אורח החיים החרדי, ואז את כותבת במרכאות שהעיקרון הזה מוצע בהצעת החוק בסעיף 26כב. שמחתי לראות את זה, הלכתי לסעיף וראיתי ש-26כא שדואג למעמדה ושילובה של האישה גובר פי כמה וכמה בניסוח שלו על 26כב. השמירה על הזכויות של יוצא צבא אישה להתקדם וכולי, גוברת לכאורה, לפי מה שכתוב פה - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה? << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> - - על הזכות, כי על החייל החרדי צריך רק - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לכאורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכון. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> - - צריך רק לפעול לאפשר שמירה על אורח חייו. לעומת דוח שקדי שאומר בסעיף 9 לא כך: לכתוב פקודה ברורה עם מרחב ואפשרויות שיתנו מענה למגוון שיבוצים למתגייס החרדי בצה"ל וכולי. פקודה ברורה שתגן עליו. אז אני אומרת לך, היושב-ראש, אתה אמון פה על חקיקת חוק שיהיה שוויוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חוק שיהיה שוויוני? << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> חוק שיהיה שוויוני. היושב-ראש אמור להוציא חוק שלא יפלה בין חייל אחד לשני. אז לא לדבר רק על השאלה כמה מתגייסים, בבקשה, אלא מי שבא ומתגייס כחוק, לא יכול להיות שהוא יופלה. לא יכול להיות שחייל שרוצה לקיים אורח חיים לפי ההלכה ימצא אישה בטנק שלו. זה לא יכול להיות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה בכלל בצבא, אני לא מצליח להבין. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> לא יכול להיות שהוא ימצא אישה במקלחת שלו, זה לא יכול להיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא אמר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תגידו, עכשיו גם ממציאים שיש להם במקלחות נשים? << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני מקבלת תלונות, אני אראה לך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה מקרים חריגים. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> הפלאפון שלי מתפוצץ מהתלונות האלה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בעד זה שיגנו על הזכות של כל חייל על אורח חייו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל פנינה, למה את גורמת לי - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה - - - << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> גם תורך לדבר יגיע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> השרה תסיים ונצא להפסקה, המזנון סוגר. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני מבקשת ממך, היושב-ראש, לעגן בחקיקה זכויות שוות לשומרי תורה ומצוות כמו לנשים. זכויות שוות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רשמתי. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> שלא תיפגע זכותם ואפשרותם לשמור על אורח חיים לפי ההלכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יותר מבעיית הטרדות מיניות הם מדברים איתי על נשים במקלחות. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אם הם חובשים כיפה שחורה וגם אם חובשים כיפה סרוגה. וגם אם הם לא חובשים שום כיפה והם רוצים לקיים אורח חיים דתי, שיתאפשר להם, ולא רק "לפי פרק זה". << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אז צריכים לדאוג למקלחות ולחדרים. לנשים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה על הדברים החשובים. יוצאים להפסקה, המזנון סוגר, וגם תפילה. מחדשים ב-15:30, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:49. << סיום >>