חומר רקע
154
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
3.
שימוש בנתוני תקשורת
3.1
מבוא
משטרת ישראל עוסקת, בין השאר, במלחמה בפשיעה ובסיכולה, ובכלל זה במניעת ביצוע עבירות
ובחקירתן, באיתור חשודים בפעילות פלילית ובהבאתם לדין, באיתור נעדרים ובהצלת חיים יום-
יומית. לצורך מילוי תפקידיה ועמידה במשימות המוטלות עליה מקבלת המשטרה מידע ונתונים
המצויים בי .די חברות התקשורת
,חוק נתוני תקשורת מסמיך את בית המשפט להתיר למשטרה לקבל לידיה, בהתאם לבקשתה
נתוני תקשורת ממאגר מידע של חברות תקשורת באמצעות צו שיפוטי, אם שוכנע שהדבר נדרש
לאחת המטרות המפורטות בחוק בעבירת עוון או פשע, ובלבד שאין בקבלת נתוני התקשורת כדי
ל פגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם. נוסף על כך, במקרים שאינם סובלים דיחוי
וכאשר אין בידי המשטרה שהות מספקת לפנות לבית המשפט לצורך הוצאת צו משפטי, קצין
מוסמך245
רשאי לתת היתר מינהלי לקבלת נתוני תקשורת מחברות תקשורת שתוקפו עד24
שעות246
אם שוכנע כי הדבר
נדרש לשם מניעת עבירה מסוג פשע או גילוי מבצעה או לשם הצלת
חיי אדם. בכל בקשה לצו או להיתר מינהלי המשטרה מנמקת את בקשתה על בסיס חשד קונקרטי
.לביצוע עבירות פליליות או לשם הצלת חיי אדם
א.
ח ו ק נ ת ו נ י ת ק ש ו ר ת:
מטרתו של חוק נתוני תקשורת, כפי שהוצגה בדברי ההסבר
לחוק247
, היא קביעת הסדר משפטי כולל אשר יבטא את האיזון הראוי בין הצורך של
המשטרה לקבל לידיה נתוני תקשורת וכן מידע מחברות התקשורת לצורך מילוי תפקידיה
.השונים, לבין הצורך להימנע מפגיעה בפרטיותם של אנשים במידה העולה על הנדרש
המשטרה נדרשת לאמץ במהירות רבה כלים ושיטות מתקדמים כדי להילחם בפשיעה ולעמוד
במשימותיה וכדי לא להיוותר מאחור בקרב הטכנולוגי נגד גורמים עברייניים248
,. עם זאת
בסמכויות המוקנות למשטרה בחוק נתוני תקשורת גלום פוטנציאל רב לפגיעה בפרטיות, ולכן
נדרשות רשויות האכיפה להשתמש כראוי בסמכויות שהוקנו להן תוך הפעלת שיקול דעת
.זהיר והקפדה יתרה על כך שהשימוש בסמכויות ייעשה רק בהיקף ובמידה המתחייבים
,לפיכך, במסגרת בקשתה של המשטרה מבית המשפט לאשר לה לקבל לידיה נתוני תקשורת
עליה להצביע לכל הפחות על תחילתה של תשתית ראייתית לכאורית לפעולה משטרתית
לצורך גילוי עבירות או
עבריינים קונקרטיים ולא לצורכי איסוף מודיעין כללי בנוגע לעבירות
או עבריינים249
.
חוק נתוני תקשורת מאפשר למשטרה לקבל לידיה נתוני תקשורת בשני מסלולים: מסלול
שגרה ומסלול חירום250
. בעת שגרה נדרשת המשטרה להגיש לבית משפט השלום בקשה
לקבלת הנתונים, והוא רשאי לתת לה צ ו לקבלתם, שתוקפו עד30
ימים251
. העילות שנקבעו
245
סעיף1
לחוק נתוני תקשורת מגדיר "קצין מוסמך": "קצין משטרה ממערך החקירות או המודיעין של משטרת
ישראל בדרגת סגן ניצב ומעלה או קצין משטרה המשמש מפקד מוקד ארצי או מחוזי של המשטרה שהמפכ"ל
."הסמיך בכתב לעניין זה מכוח תפקידו
246
חוק נתוני תקשורת, סעיף4.
247
'דברי הסבר להצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס13
) (קבלת נתוני תקשורת וקובצי
נתונים ממאגר מידע של בעל רישיון בזק), התשס"ו-
2006
', ה"ח הממשלה, התשס"ו, עמ550
.
248
:ראו גם"ץ בג
3809/08
האגודה לזכויות האזרח בישראל
נ' משטרת ישראל (פורסם ב ,מאגר ממוחשב28.5.12
.)
249
,שם"ץ בג
3809/08
.
בית המשפט קבע כי הנתונים יתקבלו רק כאשר הדבר נדרש לצורך ממוקד וקונקרטי. היתר
לקבלת נתוני תקשורת ללא צו
ייעשה
במשורה, במקרים קיצוניים שבהם מחמת הדחיפות לא ניתן לקבל צו
מסיבות הקשורות להצלת ח.יים או בנסיבות קשות אחרות ותוך התחשבות במגוון שיקולים
250
הרחבה ופירוט בענ
י ין מסלול החירום-
ראו
להלן בפרק
3.3
.
251
חוק נתוני תקשורת, סעיף3
.)(ז
155
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
בחוק לשם קבלת צו שיפוטי הן הצלת חיי אדם או הגנה עליהם; גילוי עבירות, חקירתן או
מניעתן; גילוי עבריינים והעמדתם לדין וכן חילוט רכוש על פי דין252
.
ב.
נ ת ו נ י ה ת ק ש ו ר ת ה מ ת ק ב ל י ם ב מ ש ט ר ה:
נתוני התקשורת שהמשטרה רשאית
לקבל מחבר
ות התקשורת נחלקים לשלושה סוגים: נתוני מנוי253, נתוני תעבורה254
ונתוני
מיקום255
. נתונים אלו אינם כוללים את תוכני השיחות או ההודעות של המנוי, ולמעשה, נתוני
התקשורת הם מטא-דאטה, והם נוגעים לאמצעי התקשורת ולשימוש בו256
. בתרשים שלהלן
.מוצגים נתוני התקשורת לפי סוגיהם
תרשים
16
: נתוני התקשורת המתקבלים במשטרה, בחלוקה לסוגים
בהתאם לחוק נתוני תקשורת ,בעיבוד משרד מבקר המדינה .
נוסף על נתוני התקשורת המועברים למשטרה מכוחו של צו שיפוטי או היתר מינהלי, חוק
נתוני תקשורת קובע, בין היתר, כי המשטרה רשאית להקים ולהחזיק שני מאגרי מידע
הכוללים מידע שחברות התקשורת מחויבות להעביר למשטרה257
): (א
מאגר בעלויות הכולל
את נתוני הזיהוי של כל מנויי החברה ואת מספרי הזיהוי של מכשירי הטלפון או של רכיבי
)הטלפון; (ב
מאגר אנטנות הכולל את מפת מיקומי האנטנות המשמשות את החברה ואזורי
.הכיסוי שלהן
252
חוק נתוני תקשורת, סעיף3
.)(א
253
נתוני מנוי - פרטים מזהים של המנוי, כגון:
;שם, כתובת ומספר הזיהוי של המנוי; פרטי אמצעי התשלום של המנוי
נתונים מזהים של המכשיר
הנמצא בידי
המנוי, כגון מספר הטלפון של המנוי,; סוג
ה שירות הניתן למנוי; הכתובת
שבה הותקן אצל המנוי.שירות
254
נתוני תעבורה -
סוג המידע המועבר בין מכשיר המנוי
ובין חברת התקשור
ת ;
נתונים מזהים על המכשיר המשמש
להעברת
ו
ל או
קבלת
ו של המידע או שדרכו מועבר המידע;
נתונים מזהים של המנוי שהוא המקור או היעד של
המידע המועבר ;מועד השידור או הקבלה של המידע המועבר ;משכו, נפחו והיקפו של המידע המועבר.
255
נתוני מיקום - כוללים את נתוני האיכון של מ
כשיר הקצה.
256
מטא-דאטה -
מידע על המידע. בענייננו מדובר בנתונים ובמידע
הנוגעים
לשימוש באמצעי התקשורת והשימוש בו
.לצורך ביצוע שיחה. בין היתר, נתונים על אמצעי התקשורת, השימוש בהם והבעלות עליהם
257
חוק נתוני תקשורת, סעיפים6 - 7.
156
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
ג.
ת פ ק י ד ן מ ח ק ר י ת ק ש ו ר ת:
לאור חשיבות נתוני התקשורת בהיבטים של איסוף מידע
מודיעיני, איסוף מידע ראייתי והצלת חיים, הוחלט במשטרה לבזר את פעילות מיצוי המידע
ותחקור נתוני התקשורת לתחנות המשטרה במחוזות. הביזור לתחנות נעשה באמצעות
שוטרים המוסמכים
כ
תפקידני מחקרי תקשור
ת258
(להלן גם- תפקידן מחת"ק ) בכל אחת
מתחנות המחוז, לשם שיפור יכולות המשטרה להתמודד
ות
עם פרשיות ואירועים במישור
המודיעיני ו במישור
החקירתי . בשנים2017
-
2021
הכשירה והסמיכה המשטרה תפקידני
מחת"ק, ומספרם הכולל גדל מ-
70
בשנת2017
ל-
189
בשנת2021
.
חטיבת הסייבר
הסדירה בקרה פנימית דו-
,שלבית
באמצעות
תפקיד
ני ה
מחת"ק
, על תהליך
הגשת הבקשה לבית המשפט להוצאת צו נתוני תקשורת ועל תהליך הזנת ההחלטה במערכת
.ניהול צווים תפקידן ה
מחת"ק מבצע בקרה ראשונית בעת הכנת הבקשה לצו בית משפט .
לאחר קבלת הצו מתבצע תהליך של בקרה נוספת בו ש ה
תפקידן בוחן את החלטת בי
ת המשפט
בטרם יבצע את תהליך מימוש נתוני התקשורת מול חברות התקשורת.
הנחיית העבודה של
החטיבה מפרטת את הבדיקות המקצועיות שתפקידן המחת"ק נדרש לבצע לפני שהיחידה
מגישה את הבקשה לבית המשפט וגם לאחר קבלת החלטת בית המשפט. הבדיקה המקדימה
של התפ קידן נועדה
לוודא ש באירוע הקונקרטי
מתקיים האיזון המתאים בין הצורך ב קבלת
נתוני תקשורת לשם טיפול מיטבי ואפקטיבי של המשטרה באירוע
לבין הצורך למנוע פגיעה
בפרטיות
הנגרמת מעצם קבלת מידע מסוג זה.
ד.
ה י ק פ י
ה צ ו ו י ם ה ש י פ ו ט י י ם ו ה ה י ת ר י ם ה מ י נ ה ל י י ם: בשנים
2017
-
2021
אושרו
כ-
255,000
צווים שיפוטיים והיתרים מינהליים לקבלת נתוני תקשורת לצורכי
המשטרה. בלוח ובתרשים שלהלן מוצגים נתוני המשטרה לגבי היקף הצווים וההיתרים
.שאושרו במהלך תקופה זו
תרשים
17
:
היקף הצווים השיפוטיים וההיתרים המינהליים לקבלת נתוני תקשורת
,שאושרו2017
-
2021
על פי נתוני ה
משטר,ה בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהתרשים
עולה כי
ב שנים2017
-
2021
חל גידול מתמיד ב סך היקף הצווים השיפוטיים
וההיתרים המינהליים לקבלת נתוני תקשורת שאושרו בכל שנה-
סך הכול משנת2017
עד לשנת
2021
מספר האישורים גדל ב-
40%
(מ-
40,783
אישורים ל-
57,283
.)
כמו כן, לאורך השנים הללו
258
תפקידן מחקרי תקשורת הוא
שוטר
העוסק במיצוי המידע ותחקור נתוני התקשורת ופועל בחוליית המחת"ק
.בחטיבת הסייבר או במערך הפרוס במחוזות 27,03331,71436,44340,50241,20713,75015,62315,90616,35016,07640,78347,33752,34956,85257,28320172018201920202021צווים שיפוטיים היתרים מינהלייםסך הכול
157
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
ההיתרים י המ
נהליים היוו כשליש מסך האישורים לקבלת נתוני תקשורת , ורובם ניתנו למטרת
)הצלת חיי אדם (ראו להלן .
המשטרה הסבירה בתשובתה את הגידול בנתונים המפורטים בתרשים
בכך שבשנים אלו חל גידול
באוכלוסייה וכן חל גידול בהיקף השימו ש של עבריינים באמצעי תקשורת. כמו כן היא הסבירה כי
בשנים2017
-
2021
נפתחו במשטר
ה יותר מ-
1,536,100
תיקי חקירה בעבירות
עוון, פשע ופשע
חמור, ויש להתייחס להיקף הצווים השיפוטיים וההיתרים המינהליים ביחס לתיקי החקירה
.שנפתחו בשנים אלו
משרד מבקר המדינה מבהיר כי שיעור הגידול באוכלוסייה אינו
מסביר את הפער
כיוון שבאותן
שנים שיעור הגידול באוכלוסייה היה כ-
7.4%, ואילו שיעור הגידול במספר האישורים היה כ-
40%
.
לעניין מספר תיקי החקירה שציינה המשטרה יובהר כי בהתאם לשנתון הסטטיסטי של המשטרה
חל קיטון בשיעור של5%
במספר תיקי החקירה שנפתחו בשנים2018
-
2022
.
3.2
ההליכים להוצאת צו שיפוטי
( בארבע השנים הראשונות שלאחר כניסת חוק נתוני תקשורת לתוקפו2008
-
2012
) דיווח השר
לביטחון הפנים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על מספר הבקשות שהגישה המשטרה
לבתי המשפ
ט לקבלת נתוני תקשורת, וזאת מכוח הוראת שעה שנקבעה בחוק259
. נמצא כי בארבע
השנים האמורות חל גידול בשיעור של83%
במספר הבקשות להוצאת צו לקבלת נתוני תקשורת
שהוגשו לבתי משפט וקיבלו את אישורם260
.
בלוח שלהלן מוצגים נתוני המשטרה בנושא פילוח הבקשות שהוגשו לבית המשפט ל שם הוצאת צו
לקבלת נתוני תקשורת בשנים2017
-
2021
.
יצוין כי המשטרה יכולה לנמק את הבקשה לקבלת
,נתוני תקשורת בכמה עילות שונות הקבועות בחוק
.בהתאם למצב העובדתי ופרטי האירוע
לוח
16
: פילוח הבקשות לבתי המשפט
,להוצאת צו לקבלת נתוני תקשורת לפי מטרותיהן
וסטטוס,הטיפול בהן
2017
-
2021
2017
2018
2019
2020
2021
מספר הבקשות לצו בית משפט
שהוגשו
27,076
31,852
36,607
40,677
41,442
מספר הבקשות לצו בית משפט
שאושרו
27,033
31,714
36,443
40,502
41,207
מספר הבקשות לצו בית משפט
שנדחו
43
138
164
175
235
בקשות שהוגשו לצורך הצלת חיי
אדם
1,023
1,321
2,373
3,014
3,649
בקשות שהוגשו לצורך גילוי
עבריינים וחקירת עבירות
26,563
31,190
35,696
39,864
40,485
בקשות שהוגשו לצורך חילוט
רכוש
392
674
2,408
3,241
3,494
על פי נתוני
,המשטרה בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהלוח
עולה כי
בשנים
2017
-
2021
חל
גידול עקבי של כ-
53%
במספר הבקשות
שהגישה
המשטרה
לבתי
המשפט לשם הוצאת
צווים לקבלת נתוני תקשורת , ובסך הכול הוגשו177,654
259
חוק נתוני תקשורת, סעיף14
.
החוק דרש כי הדיווח
יכ לול את הנתונים
האלה : מספר הבקשות שהגישה המשטרה
,לבתי המשפט, מספר הצווים שנתנו בתי המשפט
המטרות והעבירות ש בבסיס הבקשות, נתונים על סוגי נתוני
.התקשורת שהותר לקבלם וכן נתונים על פרקי הזמן שלגביהם ניתנו הצווים
260
בדיווח
הראשון שהגיש השר לביטחון
ה
פנים
בשנה הראשונה שלאחר כניסת החוק לתוקפו (בחודשים יוני2008
-
יוני2009
) דווח כי הוגשו ואושרו9,603
בקשות לצווי נתוני
.תקשורת
בדיווח
הרביעי והאחרון שהגיש השר לביטחון
ה
פנים
בשנה הרביעית שלאחר כניסת החוק לתוקפו (בחודשים יוני2011
-
יוני2012
) דווח כי הוגשו ואושרו17,597
.בקשות לצווי נתוני תקשורת
158
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
בקשות . שיעור הבקשות
הממוצע שדחו
בתי המשפט באותן שנים
היה
0.42%
(
755
)בקשות .
הגידול ב
מספר
הבקשות נובע בין היתר מהגדלת מספר
תפקידני המחת"ק מ-
70
בשנת2017
ל-
189
בשנת2021
ומ הטמעת יכולות
התחקור והניתוח של נתוני תקשורת בפעולות החקירה של
יחידות המשטרה -
פעולות המעידות על אימוץ טכנולוגיות בתחום הסיגינט לצורכי חקירה
והתמודדות עם אירועי פשיעה.
כאמור לעיל, נתוני התקשורת נחלקים לשלושה
.סוגים: נתוני מנוי, נתוני תעבורה ונתוני מיקום
בבקשה להוצאת צו המשטרה יכולה לבקש נתונים מסוימים מכל שלושת הסוגים, מחלק מהם או
מקטגוריות מסוימות בכל סוג, בהתאם ליעד הבקשה261
-
אדם, אמצעי תקשורת או שניהם. מסיבה
זאת היקף הנתונים המתבקשים גדול בהרבה מהיקף הבקשות. בלוח שלהלן מפורט היקף נתוני
התקשורת שהתבקשו בבקשות שהוגשו לבתי המשפט ואושרו, בחלוקה לשלושת סוגי נתוני
.התקשורת המוגדרים בחוק
לוח
17
: היקף סוגי נתוני ה
תקשורת שאושרו בצ
ווים,
2017
-
2021
על פי נתוני
,המשטרה בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהלוח עולה
כי
משנת
2017
עד
שנת2021
גדל היקף נתוני התעבורה ונתוני המיקום שקיבלה
המשטרה באמצעות צווי בית משפט
( פי שניים ומעלה
גידול של כ-
115%
בהיקף נתוני התעבורה
וגידול של כ-
132%
בהיקף נתוני
המיקום). בשנים אלו גם
חל גידול של כ-
78%
בהיקף נתוני
.המנוי שהתקבלו במשטרה
נתוני תקשורת היסטוריים ועתידיים
בחוק נתוני
תקשורת
נקבע כי בית המשפט יכול לתת צו לקבלת נתונים עתידיים שתוקפו עד30
ימים ממועד מתן הצו262
. לעומת זאת, החוק אינו מגביל את תקופת הצו לקבל נתוני תקשורת
.)היסטוריים (מתקופות שקדמו למועד מתן הצו
הבחנה זו
נובעת מהצ
ורך באיזון בין המחויבות להימנע מפגיעה בפרטיות ל בין הצורך של המשטרה
לקבל לידיה נתוני תקשורת לצורך מילוי תפקידיה . כאשר מדובר בצו לקבלת נתונים עתידיים, לא
בהכרח נעברה עבירה בשלב הוצאת הצו, ולכן, מכוח העיקרון של הגבלת הכוח וצמצום הפגיעה
בפרטיות, ניתן להתיר צו
עתידי שתוקפו מוגבל ל-
30
ימים. לעומת זאת, כאשר מדובר בנתוני עבר
כבר נעברה העבירה בשלב הוצאת הצו, ולכן נקבע כי ניתן להתיר בצו קבלת נתונים לתקופה ארוכה
.ככל הנדרש לצורכי החקירה
בנוהל בנושא קבלת נתוני תקשורת קבעה חטיבת הסייבר כי כאשר נדרשים נתוני תקשורת לצורכ י
חקירה, קצין המשטרה המאשר את הגשת הבקשה לבית המשפט צריך לוודא שפרק הזמן שלגביו
מתבקשים נתוני התקשורת אינו חורג מפרק הזמן הנדרש.
בלוחות ובתרשים שלהלן מוצגים פרקי הזמן שלגביהם נענו בקשות המשטרה וניתן צו בית המשפט
לקבלת נתוני תקשורת- נתונים היסטוריים ונתונ.ים עתידיים
261
יעד הבקשה - אדם, מכשיר או מקום גיאוגרפי שב
נוגע אליו מופקים נתוני תקשורת, לפי כל אחד מ
הפרמטרים
.שלגביהם ניתן לקבל מחברות התקשורת נתוני מנוי, נתוני תעבורה ונתוני מיקום
262
חוק נתוני תקשורת, סעיף3
.)(ז
2017
2018
2019
2020
2021
נתוני מנוי
57,309
66,933
84,177
100,168
101,729
נתוני תעבורה
71,034
87,582
114,962
144,423
153,111
נתוני מיקום
80,517
107,227
137,594
175,786
186,488
159
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
לוח
18
: פילוח
מספר צווי בית
ה משפט
לקבלת נתוני
תקשורת
הי
סטור
ים י,
בחלוקה
ל פרקי
הזמן שלגביהם התבקשו הנתונים
2017
2018
2019
2020
2021
עד24
שעות
0
0
0
0
0
עד שבוע
2,414
2,223
1,896
1,747
1,551
עד שבועיים
920
949
881
787
704
עד30
ימים
1,659
1,780
1,836
1,921
1,628
עד שלושה
חודשים
3,491
4,152
4,600
5,106
4,656
עד שישה
חודשים
2,069
2,592
2,956
3,235
3,139
מעל שישה
חודשים
806
1,088
1,211
1,189
1,164
מעל שנה
285
384
489
453
409
בסך הכול
11,644
13,168
13,869
14,438
13,251
על פי נתוני
,המשטרה בעיבוד משרד מבקר המדינה.
תרשים
18
: שיעור צווי בית המשפט לקבלת נתוני
תקשורת
הי
סטור
ים י
, בחלוקה ל פרקי הזמן
שלגביהם התבקשו הנתונים-
עד30
יום ומ-
30
יום ומעלה
על פי נתוני ה
משטר,ה בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהנתונים עולה כי בשנים2017
-
2021
מסתמנת מגמה של המשטרה להאריך את פרקי הזמן
שלגביהם היא מבקשת צו לקבלת נתוני תקשורת היסטוריים. שיעור הבקשות שהגישה
המשטרה לקבלת נתוני תקשורת היסטוריים לפרקי זמן של עד30
יום פחת מ-
43%
בשנת2017
ל-
29%
בשנת2021
. לעומת זאת, שיעור הבקשות שהוגשו לקבלת נתונים לפרקי זמן של30
יום
ומעלה גדל מ-
57%
בשנת2017
ל-
71%
בשנת2021
.
מומלץ כי המשטרה תנתח את הנתונים ותבחן אם המגמה של הארכת פרקי הזמן שלגביהם היא
מבקשת נתוני תקשורת היסטוריים מקורה בשינוי בצורך מבצעי או בצורך חקירתי, ואם מגמה
זו משקפת גם עלייה בתרומת נתוני התקשורת לצורכ .י החקירה או הצרכים המבצעיים
160
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
המשטרה מסרה בתשובתה כי היא
מקבלת את ה
המלצ
ה ומקדמת בברכה בחינה של המגמות
האמורות ,כפי שהיא עושה מעת לעת.
לוח
19
:
פילוח צווי בית משפט לקבלת נתוני תקשורת עתידיים, בחלוקה לפרקי הזמן שלגביהם
התבקשו הנתונים
2017
2018
2019
2020
2021
עד24
שעות
0
0
0
0
0
עד שבוע
129
164
115
82
111
עד שבועיים
193
240
194
189
232
עד30
ימים
9,511
12,018
14,622
18,285
20,492
בסך הכול
9,833
12,422
14,931
18,556
20,835
על פי נתוני
,המשטרה בעיבוד משרד מבקר המדינה.
תרשים
19
: פילוח
מספרם הכולל של
צווי בית המשפט
,לקבלת נתוני תקשורת עתידיים
2017
-
2021
על פי נתוני ה
משטר,ה בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהנתונים עולה כי בשנים2017
-
2021
בקשות המשטרה לצו בית משפט לקבלת נתוני תקשורת
עתידיים כללו כמעט באופן מוחלט את פרק הזמן המרבי המותר בחוק-
עד30
יום
(כ-
98%
מכלל
.)הצווים לקבלת נתוני תקשורת עתידיים
המשטרה מסרה בתגובתה כי השימוש בנתוני תקשורת עתידיים נחוץ לפעילות המשטרה
להתמודדות עם הפשיעה הגואה ולגילוי עבריינים שכן הוא מסייע למניעה ולסיכול של פשיעה
קודם ביצוע העבירות. במועד הגשת הבקשה לצו בית משפט לקבלת נתוני תקשורת עתידיים כמעט
תמיד לא ניתן לדעת מרא ש את משך הזמן שלגביו יידרשו הנתונים העתידיים שכן מדובר בשלב
חקירה התחלתי שבו לא ידועים כל הפרטים הנוגעים לפרשייה. עם זאת, משעה שפסק הצורך
המבצעי או החקירתי בנתוני התקשורת, אזי מפסיקה המשטרה לממש את הצו לנתוני תקשורת
עתידיים. עוד הוסיפה המשטרה כי היא מבצעת בקרות בתחום נתוני התקשורת ובהן נבדק גם
משך הזמן המבוקש צו ב, ו
מהבקרות לאורך השנים עולה כי מתבצע שימוש מושכל בנתוני
התקשורת.
161
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
3.3
ההליכים להוצאת היתר לקבלת נתוני תקשורת שלא באמצעות פנייה לבית
משפט
חוק נתוני תקשורת מבטא את ההכרה בכך שבמצבי חירום שבהם חל עיכוב בקבלת נתוני תקשורת
עלולה להיפגע במידה ניכרת יכולת המשטרה למלא את תפקידיה. לפיכך החוק קובע כי במקרים
דחופים, כאשר יש צורך שאינו סובל דיחוי בקבלת נתוני תקשורת ולא ניתן לקבל מבעוד מועד צו
שיפוטי, קצין מוסמך יכול לאשר קבלת נתוני תקשורת263
בהיתר מינהלי264
במקרים האלה: אם
שוכנע כי יש בכך צורך שאינו סובל דיחוי לשם מניעת עבירה מסוג פשע; לשם גילוי מבצעה של
עבירה מסוג פשע; או לשם הצלת חיי אדם. התוקף המרבי של ההיתר המינהלי הוא24
שעות
ממועד הדיווח על האירוע265
. אם האירוע לא פוענח במסגרת הזמן האמורה ועדיין יש צורך בקבלת
נתוני תקשורת, המשטרה יכולה לפנות לבית המשפט לשם הגשת בקשה לצו לקבלת נתוני
.תקשורת
חוק
נתוני תקשורת
מקנה
סמכות משמעותית ביותר לקצינים מוסמכים ומעניק להם במקרים
דחופים את שיקול הדעת במקום ל בית המשפט. הקצין המוסמך נדרש לבצע בעצמו, בזמן אמת
ובמהירות רבה , איזון בין הצורך המבצעי
ו בין הזכות לשמירה על פרטיות
ולהפחתת
הפגיעה
בפרטיות
במידת האפשר . בהתאם לתוצאת האיזון
ולשיקול
הדעת של הקצין המוסמך הוא נדרש
לאשר או לדחות את הבקשה למתן היתר מ
י .נהלי
א. השימוש בהיתרים מינהליים
החוק קובע266
כי ראש אח"ם יגיש ליועמ"ש לממשל ה דין וחשבון רבעוני על ההיתרים
המינהליים שנתנו קצינים מוסמכים. בלוח שלהלן מוצגים הסיכומים השנתיים של הדיווחים
האמורים שהוגשו ליועמ"ש לממשלה בשנים2017
-
2021
.
לוח
20
: מספר ההיתרים המ
י
נהליים שאושרו, 7
201
- 1
202
267
2017
2018
2019
2020
2021
היתרים שניתנו לצורך
הצלת חיי אדם
7,193
9,084
9,338
10,013
9,991
היתרים שניתנו לצורך
מניעת פשע או גילוי
מבצעו
6,557
6,539
6,568
6,337
6,085
מספרם הכולל של
ההיתרים המינהליים
שאושרו
13,750
15,623
15,906
16,350
16,076
.על פי נתוני המשטרה, בעיבוד משרד מבקר המדינה
263
חוק נתוני תקשורת, סעיף4.
264
היתר מינהלי -
.אישור שמוציאה רשות מינהלית בדבר סמכותה לפי חוק לבצע פעולה
265
חוק נתוני תקשורת, סעי ף4
.)(ב
266
חוק נתוני תקשורת, סעיף4
()(ה1
.)
267
ביחס ל
מספר ההיתרים המינהליים בשנת
2019
-
משטרת ישראל מסרה כי בשנה זו
היא
החלה להשתמש במערכת
ניהול צווים חדשה גם עבור ההיתרים המינהליים. במקביל ההיתרים תועדו גם במערכת הישנה. כתוצאה מכך
נוצר מצב של תיעוד כפול בח לק מהאירועים וכן תועדו בדיקות טכנולוגיות במערכת החדשה, דבר אשר גרם לשונות
בנתון על אודות מספר ההיתרים המינהליים במסמכי המשטרה השונים. הנתון המופיע בדוח זה ביחס למספר
ההיתרים המינהליים בשנת2019
הוא נתון שנמסר על ידי המשטרה לאחר הפחתת כפילויות ובדיקות תקינו ת
.טכנולוגיות
162
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
מהלוח עולה
כי
בשנים
2017
-
2021
גדל מספר האישורים להיתרים
מינהליים ב-
17%
.
שיעורם של ההיתרים
המינהליים
מתוך כלל ההיתרים שאושרו בשנת2021
הוא28%
268
.
מספרם
הכולל של ההיתרים
המינהליים שאושרו בשנים אלה הסתכם ב-
77,705
.
בשנים2019
-
2021
אושרו48,332
היתרים מינהליים על ידי קצינים מוסמכים. לבקשת משרד
מבקר המדינה ביצעה המשטרה שליפה של מאגר הנתונים הנוגע להיתרים אלו מתוך מערכת
ניהול הצווים שבה מנהלת המשטרה גם את ההיתרים המינהליים. להלן תוצאות ניתוח מאגר
הנתונים שביצע משרד מבקר המדינה.
(1)
ה י ת ר י ם מ י נ ה ל י י ם ש מ ו ע ד ה ו צ א ת ם מ ו ק ד ם ל כ א ו ר ה מ מ ו ע ד
ה א י ר ו ע י ם ש ב ג י נ ם ה ו צ א ו:
בעת
קבלת דיווח על
אירוע חירום שוטרי המשל"ט
נדרשים למלא במערכת ניהול הצווים את המועד שבו התקבל האירוע במשטרה269
. הכרחי
לתעד במדויק מועדים אלה כדי שיהיה אפשר לוודא
ש ,מתן ההיתר המינהלי היה תקין
וש
הוא עומד בדרישות החוק270
. למשל, תוקפו של ההיתר המינהלי
מוגבל ל-
24
שעות מרגע
הדיווח למשטרה על האירוע271
.
בסיום מילוי טופס האירוע נרשמות במערכת באופן
אוטומטי שעת פתיחת האירוע במשל"ט
ושעת
.מתן ההיתר המינהלי
נמצאו269
היתרים (מתוך48,332
)היתרים מהשנים2019
-
2021
שמועד הוצאת
ם
קדם
למועד האירוע שבגינו הוצא
ו . פער זמנים שבו מועד פתיחת ההיתר המינהלי במשל"ט
מוקדם למועד שבו התקבל הדיווח על האירוע במשטרה מעיד לכל הפחות כי התיעוד
.אינו מדויק ואינו נכון
המשטרה מסרה בתשובתה כי260
מההיתרים שמועד הוצאתם מוקדם אירעו בשנת2019
-
עם עליית המערכת לניהול צווים, בעקבות תקלה טכנית במערכת שתוקנה כבר בשנת
2019
. בתקופת ההרצה של המערכת האירועים תועדו במקביל במערכת הישנה ובמערכת
החדשה. יתר המקרים אירעו בשנים2020
-
2021
כתוצאה מתקלות טכניות, אך גם בעניין
זה פעלה המשטרה לשם תיקון המערכת. כמו כן היא מ סרה כי המערכת עצמה עברה
תהליכי אפיון, פיתוח והטמעה נרחבים על ידי המשטרה כדי שהמערכת תעמוד בדרישות
.החוק ותיתן מענה טכנולוגי נרחב למשטרה לשם ניהול דיגיטלי של הצווים
על חטיבת הסייבר לעקוב אחר מועדי ההיתרים כפי שהם מתועדים במערכת ניהול
הצווים ולוודא את תקינותם, וכן לאתר תקלות בתיעוד המועדים ולתקנן מוקדם ככל
הניתן. מומלץ למשטרה להקים ממשק דיגיטלי בין מערכות
יה הממוחשבות
שבהן
מתעדות יחידות
יה
את האירוע לראשונה לבין מערכת ניהול הצווים. באופן זה תיעוד
שעת קבלת האירוע יועבר באופן ממוחשב למערכת ניהול הצווים ולא יהיה תלוי ברישום
ידני, דבר שיכול למנוע מקרים של רישום פתיחת האירוע במשל"ט עוד
קודם
קבלת
הדיווח על
.האירוע במשטרה
ה
משטר
ה
מסרה כי היא רואה חשיבות בקידום תיעוד זמן קבלת האירוע במשטרה
במערכות מקבילות וטיפול מקצה לקצה במערכת ניהול צווים של כל השלבים, וכי היא
מקדמת תהליכים ל
הקמת הממשק הדיגיטלי המתואר.
(2)
:ש י מ ו ש ח ו ז ר ב ה י ת ר מ י נ ה ל י ע ב ו ר א ו ת ם י ע ד י ם
ייעודו של ההיתר
המינהלי הוא מתן מענה מבצעי
לצורך
של המשטרה
ב קבלת נתוני תקשורת במצבים
268
בשנת2021
אושרו16,076
היתרים מינהליים ו-
41,207
צווי בית משפט, ובסך הכול-
57,283
. לשם השוואה-
ביוני
2012
, כשהוגש הדיווח הרביעי מעת כניסת החוק לתוקפו, שיעור ההיתרים המינהליים היה16%
(
3,481
היתרים
מינהליים ו-
17,597
.)צווי בית משפט
269
דיווח על אירוע חירום הדורש מתן היתר מ
י נהלי יכול להתקבל במשטרה
במגוון דרכים .
270
חוק
נתוני
תקשורת, סעיף4.
271
לדוגמה-
במקרה של אירוע שדווח למשטרה ביום ראשון בשעה10:00
וניתן היתר מינהלי בעניינו בשעה14:00
,
בהתאם לנוהל המשטרה ניתן לתת היתר שיהיה מוגבל עד ל
י
ום שני ב שעה10:00
.
163
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
המוגדרים בחוק כאשר
אין למשטרה שהות מספקת
לפנות לבית המשפט לשם קבלת צו
שיפוטי. תוקפו של ההיתר המינהלי הוא לפרק זמן של עד24
שעות. כאשר
פג
תוקפו של
ההיתר המינהלי, והמשטרה צריכה לקבל נתוני תקשורת נוספים, עליה לפנות לבית
המשפט לקבלת
צו
.שיפוטי
בבקרת
קצינים מוסמכים
שערך
מפקד המשל"ט
בדצמבר
2019
במחו
ז ה חוף
נאמר כי יש
להקפיד
"שלא
לאשר אירוע חירום על מנוי עליו נפתח בתקופה האחרונה אירוע חירום
אחר בעבור אותה עילה
(בעיקר
באירועי פשיעה.")
בשנים
2019
-
2021
מתוך48,332
ההיתרים
המינהליים, כ-
630
היתרים
התבקשו
בעניינו של יעד (אחד או יותר) ש
לגביו
כבר
התבקש
היתר
מינהלי
.)קודם (אחד או יותר
היתרים אלה ניתנו
בתוך 3 עד
72
שעות ממועד מתן ההיתר הראשון ,דהיינו
במסגרת
הזמן שבו ההיתר הקודם עדיין
היה תקף או בסמוך לפקיעתו.
ה
משטר
ה מסר
ה
בתגובה כי היא משתמשת בהיתרים מינהליים תוך הקפדה יתירה ועל פי
;דרישות החוק והנהלים
היקף ההיתרים המ
י נהליים החוזרים שניתנו בטווח
של 3
עד72
שעות מתוך כלל ההיתרים המ
י
נהליים הוא קטן ועומד על כ-
2%; ו פתיחת
היתר מינהלי
חדש נ
עשית בהתאם לשיקול דעת קפדני של הקצין המוסמך. כמו כן ,לעמדת המשטרה
ייתכנו מצבים רבים באירועי הצלת חיי אדם ש
בהם קיימת הצדקה חוקית
לפתיחת
היתר
מי
נהלי חדש בטווח זמן קרוב,
לדוגמה
ב מקרים
ש
בהם מתקבל מידע חדש
(כגון: הישנות
)קבלת דיווח על אירועי הצלת חיים אדם ,
כשאדם נעדר או כשמתרחשת
הסלמ
ה ב
אירוע ,
ועל כן היא אינה מקבלת את הביקורת בנושא זה, והיא תמשיך לפעול ביעילות
המקסימלית ובמסגרת החו
ק.
עוד הוסיפה המשטרה כי
בשל מצבים אלה
היא מקדמת
פיתוח
במערכת שבאמצעותו יהיה לתפקידן חיווי בעת הזנת היעד באירוע
במקרה שבו
מדובר בהיתר חוזר לאותו יעד.
בהתאם לחוק נתוני תקשורת, ההיתר המינהלי מוגבל עד24
שעות. לאחר מכן, ובהתאם
לצורך, על המשטרה לפנות לבית המשפט בבקשה לצו. הוצאת
כ-
630
ההיתרים
המינהליים החוזרים בתוך72
שעות ממועד הוצאת ההיתר הראשון מעלה חשש כי
המשטרה עקפה את הליך הוצאת הצו השיפוטי
הנדרש בדין.
על המשטרה
להשתמש
בהיתר המינהלי בהתאם לתנאי החוק ולא כאמצעי המייתר
י פנ.יה אל בית המשפט
החוק קובע כי ככל הניתן ההיתר המינהלי יינתן בכתב272
. עם זאת, מעצם מהותו של ההיתר
המינהלי-
הוא ניתן במקרים דחופים, ולכן לא תמיד יתאפשר לקצין המוסמך לתת את ההיתר
בכתב בזמן אמת, וייתכן שלנוכח הנסיבות והדחיפות ייאלץ הקצין המוסמך לתת את ההיתר
בעל פה. לאחר קבלת ההיתר המינהלי שוטר רשאי לדרוש מחברת תקשורת להעביר למשטרה
.נתוני תקשורת בהתאם לפרטי ההיתר
בית המשפט העליון הכיר בחשיבות של תיעוד אירוע בזמן התרחשותו או בסמוך אליו273
.
בנוהל של חטיבת הסייבר
מ שנת2008
בנושא קבלת נתוני תקשורת ה
וסדרו
ההנחיות בעניין
מתן היתרים מ
י.נהליים על ידי קצינים מוסמכים
,על פי הנוהל הבקשה
להיתר המינהלי
וההיתר עצמו
יכללו
פרטים המפורטים ב
טופס ייעודי המצורף לנוהל274
שימולאו
ע
ל יד י הגורם
המבקש והקצין המוסמך
ב תוך24
שעות ממתן ההיתר . כמו כן, הקצין המוסמך שנתן היתר
מינהלי ידווח על כך בכתב בתוך24
שעות באמצעות טופס
ייעודי
לקצין בדרגת נצ"ם שהוסמך
לעניין זה. אם הקצין המוסמך אינו יכול לחתום בעצמו על הטופס, יש לפעול לפי ההוראות
272
חוק נתוני תקשורת, סעיף4
.)(ב
273
ע"פ869/81
מוחמד שניר נ 'מדינת ישראל(, פ"ד לח4
,)
169
(
1984
.)
274
טופס ייעודי המצורף לנוהל "היתר לקבלת נתוני תקשורת במקרים דחופים בלא צו של בית משפט, ודיווח על מתן
ההיתר לק 'משטרה שהוסמך לכך על ידי ר 'אח "ם (נצ"מ
ומעלה)
."
164
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
המפורטות בנוהל לגבי תיעוד בכתב של כלל הפעולות וההחלטות בנוגע להיתר שניתן.
בתרשים
להלן תוצג שרשרת האירועים והשלבים בתהליך הוצאת צו בית משפט לקבלת נתוני תקשורת
.לעומת השלבים בתהליך הוצאת היתר מינהלי לקבלת הנתונים
תרשים
22
: שלבי התהליך להוצאת צו בית משפט ו
ל מימושו לעומת שלבי התהליך למתן היתר
מינהלי
ולמימושו
,על פי חוק נתוני תקשורת ונוהלי המשטרה בנושא
בעיבוד משרד מבקר המדינה .
מהתרשים עולה כי בפועל, במסלול ההיתר המינהלי כלל הממשקים של המשל"ט מול היחידה
החוקרת ומול הקצין המוסמך מתבצעים בעל פה באמצעות הטלפון בלבד, לרבות אישור
165
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
הקצין המוסמך למתן ההיתר המינהלי. גם ממשקי היחידה החוקרת מול הקצין המוסמך
.מתבצעים באמצעות הטלפון
נמצא כי
,"אף שבחוק נתוני תקשורת נקבע כי ההיתר המינהלי יינתן, "ככל הניתן בכתב
הרי שבפועל האישורים למתן היתר מינהלי ניתנים מראש על ידי הקצינים המוסמכים רק
בעל פה, וכלל הבקשות וההיתרים מתועדים על ידי הקצינים המוסמכים רק בדיעבד
באמצעות טופס ייעודי. דפוס תפקודי זה אינ ו מתיישב עם הוראות החוק, ואף לא עם
העובדה שמדובר באישור מהותי ורגיש, המחייב הפעלת שיקול דעת מעין-
שיפוטי. על
הקצינים המוסמכים להקפיד על מתן ההיתר המינהלי מראש בכתב, ככל שהדבר ניתן
.בנסיבות המבצעיות
המשטרה מסרה בתשובתה כי היא רואה חשיבות רבה בתיעוד כל פעולו תיה המתבצעות בנוגע
לאירועים הנפתחים במסגרת היתר מ
י נהלי לנתוני תקשורת. לצורך כך היא פיתחה מערכת
לניהול צווים המאפשרת תיעוד בזמן אמת של פרטי האירוע בעת קבלת אישור הקצין
.המוסמך באופן רחב יותר עוד מדרישות החוק
אירועי החירום שבהם נדרש הקצין המוסמך
לקבל החלטות מתבצעים על פי רוב בתנאי לחץ או בשטח. על כן לעמדתה לא בכדי איפשר
המחוקק מתן היתר שלא בכתב, ולכן ה
יא
מתנגדת להמלצת
משרד מבקר המדינה
להקפיד על
מתן ההיתר המ
י
נהלי מראש בכתב.
אומנם תיעוד פרטי האירוע וקבלת אישור הקצין המוסמך נעשים בזמן אמת על ידי
,המשל"ט. עם זאת הפרקטיקה של מתן אישור להיתר מינהלי בעל פה ולא בכתב , מקשה
להתחקות אחר
שיקול הדעת שהפעיל הקצין המוסמך בעת מתן ההיתר המינהלי. בהיעדר
תיעוד בכתב של תהליך קבלת ההחלטות בנושא נבצר מהמשטרה גם לקבל מידע על היקף
הבקשות שהיחידות מפנות לקצינים מוסמכים ועל מספר הסירובים של הקצינים
.המוסמכים לבקשותיהן
המשטרה בתשובתה ציינה כי
החוק בנוס
חו הקיים אינו מחייב התוא ל
תעד
את
הסירובים של
הקצי נים
המוסמ
כים .עם זאת ,ה יא
תשקול את עמדתה בעניין זה.
במסגרת הצעת ייעול
שנשלחה למטה חטיבת הסייבר באוקטובר2021
בנושא החלפת
הליך
האישור הידני המתבצע כיום בהליך ממוחשב נכתב
בנוגע לטופס הייעודי
הממולא בדיעבד כי
קצינים רבים שוכחים למלא את הטופס, ויש צורך
;למסור להם תזכורות רבות בעניין
קצינים
רבים ממלאים את הטופס באופן שגוי; ומצטברים
.טפסים וקלסרים רבים
במענה של חטיבת
הסייבר מנובמבר2021
על הצעת הייעול האמורה נאמר כי "מתוכנן פיתוח עתידי שיאפשר
סגירת מעגל מתודולוגית
,וטכנולוגית של תהליך ההיתר ואישורו. בהתאם לפיתוח המתוכנן
הבקשה להיתר המנהלי תיפתח במערכת
ממוחשבת ע
ל ידי
,החוקר או תפקידן המשל"ט
ותישלח ישירות לשולחן העבודה של הקצין המוסמך
וכן לאפליקציה מאובטחת... האישור
יתועד במערכת ניהול ההיתרים ויישלח במקביל לנצ"מ המחו."זי המאשר
במועד סיום הביקורת לא החל הפיתוח הטכנולוגי שיאפשר ליחידה או למשל"ט להעביר
את הבקשה בזמן אמת לקצין המוסמך בממשק דיגיטלי ויאפשר לקצין המוסמך לרשום
.במערכת ממוחשבת את החלטתו, לרבות את נימוקיו להחלטה
כדי להקל על הקצינים המוסמכים לאשר את ההיתר בכת ב מוצע למשטרה לאמץ מתכונת
פעולה דיגיטלית שבמסגרתה כלל השלבים בהליך מתן ההיתר המינהלי יתועדו בזמן אמת
במערכת ממוחשבת ולא באמצעות טופס פיזי. באופן זה תיעוד הליכי אישור ההיתר
המינהלי וכן העברתו לנצ"ם שראש אח"ם הסמיך לעניין זה יהיו מהירים יותר וסמוכים
למועד מת .ן ההיתר כנדרש בחוק
ה
משטר
ה
מסרה בתשובתה כי לאורך השנים
ה
יא ה
שקיעה רבות באפיון בו
פיתוח
של
המערכות
הרלוונטיות, וכי
חטיבת הסייבר מ
קדמ
ת ממשק מקוון שי
אפשר לקצינים
166
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
המוסמכים א מל ל
את הטופס הייעודי
בצורה נוחה ואחידה,
אך
מהלך זה התעכב בשל מגבלות
משאבי
ם. עד להשלמת הפיתוח של הממשק המקוון
, מ קודם פתרון ביניים שכולל ייעול תהליך
מילוי
הטופס הייעודי
.כך שיהיה מובנה במערכת
ב.
הדיווחים על מתן היתרים מינהליים לשימוש בנתוני תקשורת
(1)
ת ו צ א ו ת ב ד י ק ת מ ש ר ד מ ב ק ר ה מ ד י נ ה
על פי הנוהל בנושא נתוני תקשורת (וכן
הטופס הייעודי
המצורף אליו), מתן היתר מינהלי
לשימוש בנתוני תקשורת מחייב דיווח (באמצעות טופס ייעודי) על שורה של עניינים
ובהם: ציון התאריך והשעה של קבלת הדיווח על האירוע במשטרה וכן ציון התאריך
והשעה של הגשת הבקשה ומתן ההיתר; תיאור נסיבות האירוע; ציון העילה למתן
ההיתר; פיר וט הדחיפות הדורשת היתר מינהלי; תיעוד היעדים וכן סוג הנתונים
שלגביהם ניתן ההיתר; מילוי פרטי השוטר מבקש ההיתר; ציון החלטת הקצין המוסמך
בדבר הוספת נתונים נדרשים על פי שיקול דעת הגורמים המוסמכים; מילוי מלוא
הפרטים הנדרשים על ידי השוטר מבקש ההיתר כאשר הקצין המו סמך לא חותם על
:הטופס בעת מתן ההיתר; תיעוד הפרטים הנדרשים בנוגע לחתימת הקצין על ההיתר
התאריך והשעה של
.החתימה על ההיתר וכן חתימה וחותמת של הקצין
משרד מבקר המדינה ביצע בדיקה מדגמית של תקינות הדיווחים על מתן היתרים
מינהליים לשימוש בנתוני תקשורת באמצעות הטפס ים הייעודיים לכך. נבדקו275
טפסים שמולאו על ידי חמישה קצינים מוסמכים במחוז ירושלים בחודשים ינואר2022
עד מרץ2023
275
. בבקרה נבחנו17
נושאים הנדרשים להיות מתועדים ומדווחים כמתחייב
.על פי הנוהל
בבדיקה מדגמית שביצע משרד מבקר המדינה לגבי הדיווח של קצינים מוסמכ ים
במשטרה על275
מקרים שבהם נעשה שימוש בנתוני תקשורת על סמך היתרים
)מינהליים (שניתנו ככלל בעל פה- התגלו ליקויים בכ-
99%
( מהדיווחים שנמסרו273
מתוך275
דיווחים). ב-
38
טפסים היה חוסר של פרט אחד, ואילו בכל יתר הדיווחים
(
235
דיווחים) היה חוסר של בין2 ל-
11
פרט ים. בניתוח של הנושאים הנדרשים להיות
מתועדים ומדווחים בטופס נמצאו ליקויים יסודיים באופן הדיווח לגבי כל אחד
:מהנושאים האלה
•
אי-
ציון יעד הבקשה ומספר הטלפון הנייד שלגביו.ניתן ההיתר
•
.היעדר חתימה של השוטר המבקש את ההיתר המינהלי או פרטים מזהים לגביו
•
היעדר חתימה
או חותמת
של הקצין המוסמ
ך על ההיתר.
•
אי-
.ציון סוג נתוני התקשורת שלגביהם ניתן ההיתר
•
אי-
ציון
מועד
.קבלת האירוע במשטרה
•
אי ציון מועד
החתימה על ההיתר.
•
אי-ציון מטרת ההיתר.
•
היעדר הסבר ופירוט הדחיפות למתן ההיתר.
•
זמנים בלתי סבירים בהיתר- ציון
שעה זהה לשעת
הבקשה
,)(הטלפונית ל
שעת
מתן ההיתר
(בעל
פה )לו
שעת חתימת
.הטופס בדיעבד
275
.נבדקו טפסים של קצינים מוסמכים במחוז ירושלים ממרחב דוד, מרחב ציון ומרחב קדם
167
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
תרשים
21
: ריכוז ה
ליקויים שעלו
בבדיקת משרד מבקר המדינה לגבי תקינות הדיווחים של
קצינים מוסמכים במשטרה בדבר מתן היתרים מינהליים לשימוש בנתוני תקשורת
על פי מידע שנאסף בביקורת, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהמשטרה נמסר בתגובה כי היא תבחן את הצורך במילוי כלל הפרטים על ידי הקצינים
המוסמכים במסגרת
הטופס הייעודי
וכן את הדרכים לבצע פיקוח ובקרה הדוקים יותר
לאופן מילויים.
(2)
ב ק ר ו ת
ע ל
ה מ ש ט ר ה
ת ק י נ ו ת ה ד י ו ו ח י ם
ה י ת ר י ם
ל מ ת ן
מ י נ ה ל י י ם ל ש י מ ו ש ב נ ת ו נ י ת ק ש ו ר ת
על פי נוהלי המשטרה, הפיקוח והבקרה על מתן ההיתר המינהלי כנדרש ועל מילוי פרטי
ההיתר כנדרש
בטופס הייעודי
צריכים להתבצע על ידי שני גורמים: חטיבת הסייבר
.וקציני אח"ם מחוזיים
בשנת2021
ביצעו רמ"ד שליטה מבצעית ומפקד המשל"ט בחטיבת הסייבר חמש בקרות
בלבד בנושא, בה ן נבחנו126
דיווחים על שימוש בנתוני תקשורת בהתאם להיתרים
מינהליים276
. במסגרת הבקרות נבדק אם יש התאמה בין מספר ההיתרים המינהליים
שנתנו הקצינים המוסמכים ובין מספר הדיווחים שניתנו באמצעות
הטפסים הייעודיים ,
וכן התבצע מדגם אקראי של כמה
מהטפסים הייעודיים לבחינת או .פן מילוי הפרטים
276
בינואר2021
בוצעו בקרות במטה מחוז המרכז ובמחוז הצפון-
במחוז המרכז נבדקו27
טפסים ייעודיים שנתנו
חמישה קצינים מוסמכים, ובמחוז הצפון נבדקו49
טפסים ייעודיים
שנתנו עשרה קצינים מוסמכים; בפברואר
2021
בוצעה בקרה במחוז החוף-
נבדקו21
טפסים ייעודיים
שנתנו שבעה קצינים מוסמכים ; במרץ2021
בוצעו
בקרות במרחב אילת ובמטה לה"ב433
-
במרחב אילת נבדקו14
טפסים ייעודיים ;שנתנה קצינה מוסמכת אחת
ובמטה לה"ב433
נבדקו15
טפסים י יעודיים.שנתנו שלושה קצינים מוסמכים
168
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
בשנים2017
-
2021
נתנו קצינים מוסמכים במשטרה כ-
78,000
היתרים מינהליים
לקבלת נתוני תקשורת. נמצא כי בשנים אלו המשטרה ביצעה בקרה מצומצמת מאוד
:על דיווחי הקצינים המוסמכים על מתן היתרים מינהליים לשימוש בנתוני תקשורת
בשנים2017
-
2020
ביצעה
חטיבת הסייבר שתי בקרות בלבד בנושא זה277
. נוסף על כך
קציני
האח"ם המחוזיים אינם מבצעים בקרה על דיווחים אלה278
.
בשנת2021
נעשו חמש בקרות שבמסגרתן נבחנו126
.דיווחים על היתרים בלבד
בבקרות עלה כי בבחינת ההתאמה בין ההיתרים המינהליים שניתנו לבין הדיווחים
שנמסרו באמ צעות
הטפסים הייעודיים לא
נמצאו48
מהדיווחים. ב-
83%
מהדיווחים
( על ההיתרים שכן נמצאו לגביהם הטפסים104
מתוך126
,) עלו ליקויים יסודיים
:כמפורט להלן
•
אי-ציון יעד הבקשה ומספר הטלפון הנייד שלגביו התבקשו נתוני התקשורת.
•
היעדר חתימה של הקצין המוסמך על ההיתר.
•
אי-צי
ון מועד החתימה על ההיתר.
•
אי-ציון מטרת ההיתר.
•
אי-ציון סיבת הדחיפות למתן ההיתר.
•
אי-רישום עובדות בעניין האירוע שלגביו ניתן ההיתר.
•
זמנים בלתי סבירים בהיתר-
,ציון שעה זהה לשעת קבלת האירוע במשטרה
ל שעת
מתן ההיתר (בעל פה) ו
ל.שעת מילוי הטופס בדיעבד
בדיקת משרד מבקר המדינה בדבר תקינות הדיווח של קציני משטרה מוסמכים על מתן
היתר מינהלי לשימוש בנתוני תקשורת, כמתחייב מנוהלי המשטרה, העלתה ליקויים
מהותיים. מדובר בשימוש בנתוני תקשורת מכוח היתר מינהלי שניתן בעל פה ושלא
במסגרת הליך שיפוטי. התברר כי מרבית הדיווחי ם חסרים מידע בסיסי הנוגע לקבלת
,הנתונים והשימוש בהם. תמונת מצב זו משקפת ליקוי יסודי בטיפול המשטרה בנושא
שאף מונעת אפשרות של פיקוח ובקרה ראויים על היבטים מרכזיים בתהליך מתן
ההיתרים המינהליים והדיווח עליהם, כפי שנקבעו בחוק נתוני תקשורת ובנוהלי
המשטרה. ממצאים
דומים עלו גם בבקרה שביצעה המשטרה בנושא בשנת2021
לרבות
ממצאים בדבר היתרים מינהליים שהאישור להם ניתן בעל פה ושלגביהם כלל לא נמצא
דיווח כתוב באמצעות
הטפסים
.הייעודיים לכך
ה
משטר
ה מסרה בתשובתה כי היא מייחסת חשיבות רבה לתהליכי פיקוח ובקרה בתחום
הסיגינט סייבר ובדגש על תחום ההיתרים י המ
נהליים .מדובר בבקרות הכוללות תהליכי
עבודה ,מערכות טכנולוגיות ובקרות פיקודיות נקודתיות ב
נוגע לשוטרים במשל"ט.
כך
למשל, בשנים2017
-
2021
בוצעו236
.בקרות במשל"ט במגוון נושאים שונים
277
בדצמבר2019
נערכה בקרת קצינים מוסמכים במחוז החוף; בדצמבר2020
נערכה בקרת טפסים ייעודיים במחוז
.ש"י
278
בעקבות פניית
צוות הביקורת
לקבל בקרות על הטפסים הייעודיים שהוציאו
בשנת2021
קציני
האח"ם
,המחוזיים
ביולי2023
ביצע ק צין
האח"ם
של
מחוז ה
דרום בקרה
על טפסים ייעודיים
משנת
2021
.במסגרת הבקרה נבחן
מדגם של טפסים ייעודיים של
עשרת הקצינים המוסמכים במחוז ה
דרום נכון לשנת
2021
.סך ב לו הכ נבחנו
98
טפסים ייעודיים .ממצאי
הבקרה העלו כי
כל
הטפסים שנבדקו לא נחתמו כלל על ידי הקצינים המוסמכים אשר
.נתנו את ההיתרים
כמו כן ,נמצאה אי-
התאמה בין מספר ההיתרים שניתנו לבין
מספרם ב דיווחים
בש טפסים
הייעודיים , וכן נמצאו
ליקויים
נוספים המפורטים
ב בקרות המשטרה שנערכו בשנת2021
.
בסיכום הבקרה ציין
קצין
האח"ם של
מחוז דרום כי נמצא שמספר הדיווחים של הקצינים המוסמכים לקצין אח"ם מחוזי בנושא
,ההיתרים שנתנו קטן בהרבה ממספרם לפי הדיווחים שבטפסים הייעודיים
וכי בשנת2023
מונה
רפרנט
מחוזי
לניהול בקרות מחוזיות.
169
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
עם זאת, בהינתן שהקצינים המוסמכים מפעילים שיקול דעת מעין-שיפוטי, אין ב-
236
הבקרות שנערכו בשנים2017
-
2021
על השוטרים והקצינים של המשל"ט כדי
להוות תחליף לבקרה הנדרשת גם על דיווחי הקצינים המוסמכים בנוגע למתן היתר
מינהלי על ידם. על ראש אח"ם ועל גורמי חטיבת הס ייבר לוודא כי הקצינים
המוסמכים ממלאים את דרישות החוק והנוהל בכל הנוגע לאופן מתן ההיתר המינהלי
והדיווח עליו. מומלץ לחטיבת הסייבר לאמץ התנהלות טכנולוגית שבה כל שלבי הגשת
הבקשה לקצין המוסמך ומתן ההיתר יתבצעו באופן ממוחשב כדי לייעל ולשפר את
התיעוד והדיווח הנדר שים בנהליה. על חטיבת הסייבר להקפיד על ביצוע בקרה רציפה
וקבועה בנושא דיווחי הקצינים המוסמכים על ההיתרים המינהליים ולוודא כי מספר
.ההיתרים המדווחים זהה למספר ההיתרים המינהליים הניתנים בכל שנה
על
קציני
האח"ם
המחוזיים
לבצע
בקרות על דיווחי הקצינים המוסמכים
המוע
ברים אליהם
לאישור, בהתאם לחובתם.
ג.
פערים בהכשרה ובהסמכה של קצינים למתן היתרים מינהליים
חוק נתוני תקשורת נכנס לתוקף ביוני2008
, וביולי2008
קבע לראשונה מפכ"ל המשטרה52
.תפקידים שהקצינים המכהנים בהם יוסמכו למתן היתרים מינהליים
ההסמכה אינה אישית ואינה ניתנת
לאדם מסוים בציון שמו; היא מיועדת לנושאי תפקידים
פיקודיים מסוימים279
שאליהם יכולות לפנות יחידות חוקרות כאשר נדרש לקבל בדחיפות
נתוני תקשורת. זהותם של הקצינים המשרתים בתפקידי הפיקוד מתחלפת, אך ההיתר ניתן
למי שיישא בתפקיד הפיקודי במועד שבו נדרשת היחידה לקבל הית ר מינהלי. לפיכך ההסמכה
לתפקיד אינה מושפעת מתחלופת הנושאים בתפקיד280
.
במכתב ההסמכה נכתב בפירוש כי ההסמכה מותנית בכך שהקצינים המוסמכים הם בדרגת
.סנ"ץ ומעלה, למעט מפקדי מוקדים אשר החוק קובע כי הם יכולים להיות בדרגת רפ"ק
במהלך השנים בוצעו עדכונים ושינויים בתפק ידים שבהם הקצינים נדרשים למתן היתר
.מינהלי, ובהתאם לכך בוצעו שינויים במספר הקצינים שהסמיך לצורך זה מפכ"ל המשטרה
נכון לאפריל2023
מספר הקצינים המוסמכים במשטרה היה91
. מספר ההיתרים המינהליים
שאישרו הקצינים המוסמכים בשנת2021
היה כ-
16,000
.
נמצא כי
הכשרתם של קצינים מוסמכים למתן היתר ימ
נהלי מסתכמת במצגת281
שמעביר
להם
רמ"ד מבצעים בחטיבת הסייבר או
מפקד מרכז מבצעים .
משרד מבקר המדינה השווה בין ההכשרה
שניתנ ת במשטרה לקצינים המוסמכים למתן
היתרים מינהליים לקבלת נתוני תקשורת ובין ההכשרה
שניתנת
לבעלי תפקידים אחרים
:שעוסקים בתחום נתוני תקשורת. להלן יפורטו ממצאי ההשוואה
(1)
לנוכח חשיבותם הרבה ורגישותם של חלק מנתוני התקשורת, חטיבת הסייבר קבעה כי
נדרש מדרג אישורים נוסף, מקצועי ופיקודי, על ידי קצינים, לשם הגשת בקשה לצו
שיפוטי,, היתר מינהלי או מימוש
ם
.בנוגע לנתונים מסוימים
279
למשל, במכתב ההסמכה הראשון של המפכ"ל ניתנה הסמכה למי שיישא בי ן היתר בתפקידים
אלה : ראשי ימ"רים
"מרחביים, מפקדי משל"ט ארצי ומחוזיים, קציני אח
ם
,מרחביים ועוד
וב מכתב ההסמכה
מפורטים
התפקידים
אך לא
מצוינים
.בעלי התפקידים בשמותיהם
280
ו כי ,ון שחילופי המפקדים הנושאים בתפקידי הקצינים המוסמכים על ידי המפכ"ל אינה גוררת הסמכה חדשה
וכיוון שה משטרה מסתמכת ,על ההסמכה הכללית לבעל התפקיד עם חילופי המפקדים נדרש עדכון
של שמות
הקצינים
במערכת
ניהול
ה
צווים, על מנת שבכל רגע נתון הרשימה תהיה מעודכנת ותשקף את
המפקדים הנושאים
.בפועל בתפקידי הקצינים המוסמכים. כמו כן נדרש עדכון הרשאות במערכת ההרשאות המחשובית של המשטרה
281
מדובר במצגת
של
14
,שקפים
אשר רק בארבעה מהם מובא
תוכן מקצועי לגבי מתן היתר מ
י נהלי
על ידי
קצין
.מוסמך
אין במצגת אזכור או הפניה לנוהל חטיבת הסייבר
הרלוונטי המגדיר את הפרוצדורה למתן היתר מ
י נהלי
ואת השיקולים למתן היתר מ
י .נהלי ,כמו כן במצגת
לא מוצגים הטופס הייעודי
ואופן מילויו, זאת
אף
שדיווח
.הקצין המוסמך נדרש בחוק
170
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
החטיבה קבעה כי לשם מתן האישורים האמורים אותם קצינים -
המאשרים הגשת
בקשות לנתונים
מסוימים -
נדרשים לעבור תהליך של
הדרכה והסמכה ל תפקיד
קצין
"מורשה
מקצועי".
תהליך זה
כולל קורס מקצועי של שבוע ימים , אשר לאחריו נדרשים
הקצינים לעבור תקופת התמקצעות וחניכה של שישה חודשים בה ש הם מתנסים בעבודה
המעשית מתוקף תפקידם ,אך ללא סמכות לאשר בעצמם את הגשת הבקשות לצווים
או
היתרים מינהליים
לקבלת נתונים
מסוימים
. בסיום ששת החודשים האמורים נדרשים
הקצינים
לעבור
מבחן
,הסמכה
ורק לאחר מכן הם מקבלים הסמכה לאשר את הצווים
הרלוונטיים לתפקידם לו
דרגתם . קצינים המוסמכים לאשר הגשת בקשות לצווים
לנתונים
מסוימים
נדרשים לעבור הדרכה על ידי ראש חוליית מחקרי תקשורת שבחטיבת
.הסייבר, ורק לאחריה הם מוסמכים על ידי ראש החוליה
(2)
גם כאשר מדובר באישור קבלת נתוני תקשורת
מסוימים במסגרת הי
תר מינהלי282
,
החטיבה קבעה כי קציני הצס"ם יוכלו לאשר את קבלת הנתונים
המסוימים אם הם
יעברו
הסמכה רשמי
ת בחול
י
ית מחת"ק ארצי במדור הכוונה מקצועית
. ה הרשאה למימוש נתוני
תקשורת
מסוימים
תינתן
לקציני הצס"ם בתוך חצי שנה מיום כניסתם לתפקיד.
בביקורת עלה חסר משמעותי באופ ן הכשרת הקצינים המוסמכים למתן היתרים מינהליים
-
הם אינם נדרשים להשתתף בקורס ייעודי או לעבור חניכה. החסר המשמעותי בהכשרת
הקצינים המוסמכים בולט במיוחד לנוכח העובדה שקצינים אחרים, שנדרשים במסגרת
תפקידם לעסוק באישורים הנוגעים לנתוני תקשורת, מחויבים בהכשרה מקצו עית הכוללת
השתתפות בקורס או בהדרכה ותקופת חניכה לפני הסמכתם הרשמית לעסוק בנושא. הדבר
אינו הולם את מורכבות התפקיד של אישור היתרים מינהליים-
פעולה המחליפה למעשה
את שיקול הדעת השיפוטי שאמור לאזן בין הצורך המבצעי לבין הימנעות מפגיעה בפרטיות
.של האזרחים
המשטר
ה מסרה בתשובתה כי הקצ
ינים המוסמכים הם קציני אח"ם מנוסים וותיקים שר א
ביצעו תפקידי ליבה במערך האח"ם
"קודם הגעתם לדרגת סנ
ץ
ואף
עברו קורסים והכשרות
רבים .כמו כן ,מפקדי המשל"ט הם קציני אג"ם מהתחום ,אשר מובהרים להם באופן ספציפי
גבולות אחריותם והתבחינים לאישור היתר ימ
נהלי . עוד מסרה המשטרה כי חטיבת הסייבר
פיתחה
תהליך הסמכה ייחודי עבור
הקצינים המוסמכים , שבו כל קצין מוסמך מוזמן למטה
החטיבה
באופן אישי ומוקדש לו זמן ייחודי
לצורך הכשרה
הנמשכת שעות
.מספר
במסגרת
ההכשרה מוסבר לקצינים המוסמכים על ,חוק נתוני תקשורת על מאפייני האירועים בהיתר
המי
נהלי,
על אופן העבודה מול
ה ,משל"ט על
סמכו
יה ת יו
ם וחובות
יהם בהתאם ל
חוק, ל נהלים
ול
יכולות החטיבה. המצגת מהווה כלי עזר בלבד להסמכה.
על חטיבת הסייבר לוודא שכל הקצינים המוסמכים עוברים את ההכשרה שנקבעה עם
כניסתם לתפקיד. כמו כן מומלץ כי חט יבת הסייבר תשקול להרחיב במידה ניכרת את
ההכשרה והחניכה של הקצינים המוסמכים למתן היתרים מינהליים באופן שיהלום את
.היקף הסמכות ואת מידת האחריות המוקנות להם מכוח החוק
ד.
אפקטיביות
השימוש
בהיתרים המינהליים
בהתאם למושכלת יסוד ולעיקרון בסיסי של המינהל הציבורי,)(עקרון חוקיות המינהל
רשות
מינהלית רשאית לבצע רק פעולות שהיא הוסמכה לבצע מתוקף החוק. עם השנים התגבשה
בפסיקה ובספרות המשפטית העמדה כי מדובר בתנאי סף בלבד, וכי גם אם הרשות המינהלית
282
כלומר , איסוף נתוני
התקשורת
.מחברות התקשורת ותחקור של הנתונים
171
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
קיבלה הסמכה חוקית להפעלת סמכות עליה להפעיל סמכות זו באופן מידתי, ראוי והוגן ותוך
יצירת איזון נאות בין הפגיעה בזכות ובין הצורך הציבורי283
.
,בחינת הצדקתו של מתן היתר מינהלי לשם קבלת נתוני תקשורת צריכה להתבצע מבעוד מועד
עוד לפני מתן ההיתר, ובמסגרתה צריך הקצין המוסמך לשקול היטב אם אכן מתקיימות
הנסיבות המצדיקות מתן היתר מינהלי ולא ניתן להמתין לקבלת צו שיפוטי. בין היתר יש
לבדוק אם קיים פער זמנים משמעותי בין מועד התרחשות האירוע ובין מועד קבלת הדיווח על
האירוע במשטרה, או בין מועד קבלת הדיווח על האירוע במשטרה ובין מועד הבקשה לקבלת
היתר מינהלי, פער שעשוי לעיתים להצביע על היעדר הצדקה למתן היתר
,מינהלי. כמו כן
במסגרת בחינת ההצדקה לפני מתן ההיתר המינהלי על הקצין המוסמך לשקול את היקף
.הפגיעה הצפוי בפרטיות בעקבות מתן ההיתר וקבלת נתוני התקשורת
יעילותו של ההיתר י המ
נהלי יכולה להיבחן רק בדיעבד ,
לאחר בחינת תרומתם של נתוני
התקשורת לפענוח התיק במקרה המס
וים שבו ניתן ההיתר284. עם זאת, בחינת היעילות
צריכה
להביא בחשבון פרמטרים רבים נוספים, ובכלל זה המידע שהיה לפני הקצין המוסמך בעת
קבלת ההחלטה. כמו כן, מידת היעילות כשלעצמה אינה נקבעת באופן בינרי, המאפשר להכריע
באופן מוחלט בין שני ערכים אפשריים בלבד, אלא לפי רצף
ערכים בטווח שבין יעיל ללא
יעיל285
.
,המשטרה עצמה בוחנת את יעילות קבלת נתוני התקשורת באמצעות ההיתרים המינהליים
"ולשם כך היא קבעה מדד של "פענוח סיגינטי286
. בעת סגירת אירוע המשל"ט מציין במערכת
לניהול צווים לגבי כל היתר מינהלי כיצד האירוע הסתיים: האירוע הסתיים ב ;פענוח סיגינטי
האירוע הסתיים בפענוח על ידי היחידה החוקרת287
"; "המשך עבודה בצווים-
האירוע לא
פוענח ואם היחידה מעוניינת להמשיך בקבלת נתוני תקשורת עליה לפנות לבית המשפט לשם
קבלת צו נתוני תקשורת. להלן נתוני המשל"ט לגבי יעילות ההיתרים המינהליים שניתנו בשנת
2021
.
283
,ראו גם: יצחק זמיר
הסמכות המנהלית ', עמ73
-
82
,
169
-
171
,
230
-
232
,; יצחק זמיר שיקול הצדק בהחלטות
מנהליות ', משפט וממשל ז' (תשס"ה), עמ623
-
667
; בג"ץ3094/93
'התנועה למען איכות השלטון בישראל נ
ממשלת
ישראל(, פ"ד מז5
)
404
(
1993
;)עע "מ2398/08
מדינת ישראל- משרד המשפטים נ' א
ליצור סגל , פ"ד סד
(3
)
666
( ,
2011); דפנה ברק-
,ארז
משפט מינהלי( ,
2010
), "שער רביעי-
'שיקול הדעת המינהלי, מידתיות", עמ722
-
792
.
284
באופן דומה עשה צוות הבדיקה בנושא האזנות סתר הבחנה בעניין בחינת ההצדקה של האזנות סתר לבין בחינת
היעילות שלהן. על אף ההבדלים בי :ן האזנות סתר לבין נתוני תקשורת, בעניין זה יש דמיון. ראו
דוח לבנת משיח
(אפריל
2005
).
285
יש כמה
טעמים לכך: לעיתים נתוני התקשורת מספקים ראשית ראיה או מספקים מידע מודיעיני המאפשרים
המשך ביצוע חקירה; לעיתים נתוני התקשורת מאפשרים הפעלת אמצעי חקירה אחרים-
כגון האזנות סתר או
חיפוש-
ואמצעים אלו הם שהובילו בסופו של דבר לפענוח הפרשייה; לעיתים נתוני התקשורת
אינם
מביאים
לפענוח הפרשייה אך מאפשרים לאמת או לשלול אליבי של חשוד; ולעיתים גם אם הנימוק למתן ההיתר המ
י נהלי
כיוון
למטרה מסוימת
בהתאם לחוק ייתכן שנתוני התקשורת ישיגו ראיות
ביחס למטרה אחרת.
286
,חטיבת הסייבר מגדירה פענוח סיגינטי כתהליך שבו נתוני התקשורת שהתקבלו הובילו לפענוח האירוע ולסיומו
למשל כתהליך שבו נתוני התקשורת הובילו את השוטרים למציאת נעדר
ולהצלת חייו, או כתהליך שבו נתוני
ה תקשורת הובילו את השוטרים
ל.חשוד ובכך אפשרו למנוע עבירה מסוג פשע או לגלות את מבצעה
287
חטיבת הסייבר מגדירה פענוח על ידי היחידה כאירוע שבו היחידה שביקשה את קבלת נתוני התקשורת הצליחה
לפענח את
המקרה
ב
תקופת תחולתו של הה
יתר ה
מינהלי , אך הפענוח
בוצע ללא תלות בנתוני התקשורת.
172
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
תרשים
22
: נתונים על יעילות ההיתרים המינהליים ב
התאם ל עילות
נתינתם ,
2021
.על פי נתוני המשטרה, בעיבוד משרד מבקר המדינה
מהתרשימים
עולה כי שיעור ההיתרים
המינהליים שניתנו בעילה של מניעת פשע והסתיימו
בפענוח סיגינטי הוא23%
, ו
שיעור ההיתרים
המינהליים שניתנו בעילה של הצלת חיים
והסתיימו בפענוח סיגינטי הוא63%
.
בסגירת היתר מינהלי המשל"ט מגדיר כל אירוע שלא פוענח כאירוע שבו היה "המשך עבודה
בצווים". בפועל סיווג זה אינו מתבסס על אינדיקציה מהיחידה שהיא אכן המשיכה לתחקר
את נתוני התקשורת לאחר קבלת צ .ו בית משפט
מהמשטרה נמסר כי מחלקי השטח הפרוסים במחוזות מחויבים לעבור על כל ההיתרים
המינהליים
שנפתחו במהלך היממה החולפת ולבצע המשך טיפול לכל האירועים שנסגרו ולא
אותר בהם
מושא
.ההיתר. כך מתקיימת רציפות הטיפול הסיגינטי עד לסיום האירוע
חטיבת הסייבר אינה
מתחקרת את
האירועים שלא פוענחו אשר ניתן בעניינם היתר ימ
נהלי
שנמצא בדיעבד כלא יעיל .יש בכך כדי לפגוע ב
יכולת
ם
של היחידות והקצינים המוסמכים
להפיק לקחים ולהסיק מסקנות בעניין יעילותם של היתרי
ם מינהליים,
ובכך ניטל מהם כלי
שעשוי לייעל את השימוש
בהיתרי
ם אלה.
מומלץ
לחטיבת הסייבר לאסוף מהיחידות מידע על שימוש בצו בית משפט במקרים שבהם
ההיתר המינהלי נסגר לאחר שהאירוע לא פוענח בתוך24
שעות, כדי שתוכל לתחקר את
אותם האירועים שבהם ניתן היתר מינהלי שנמצא בדיעבד כלא יעיל. השילוב של בחינת
היעילות והתחקור יאפשר למשטרה להנחות את
היחידות השונות בנושא ולייעל את הבקרה
.עליהן ובכך לצמצם את היקף השימוש בהיתרים מינהליים
✰
השימוש ב
היתרים מינהליים
מחייב ניהול קפדני והפעלת שיקול דעת בכובד ראש משום
שהיתרים אלו
ניתנים
על ידי קצינים מוסמכים של המשטרה ומייתרים את הצורך בהוצאת צו
שיפוטי ו את בחינת נחיצות קבלת נתוני התקשורת על ידי בית המשפט. מסקירת תהליכי העבודה
של הקצינים המוסמכים בבואם לתת היתרים מינהליים לקבלת נתוני תקשורת עלו ליקויים
:בדפוס פעולתם, ואלו העיקריים שבהם
173
מבקר המדינה | דוח מיוחד
שבט
התשפ"ו ▪ינואר
2026
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה- האזנות סתר ונתוני תקשורת
א.
מתן היתרים מינהליים חוזרים
לקבלת נתוני תקשורת ב
נוגע
לאותו
ה יעד בתוך72
שעות
.ממועד קרות האירוע, חלף פנייה לבית המשפט להוצאת צו שיפוטי
ב.
מתן אישורים לקבלת נתוני תקשורת בעל פה באופן
קבוע .
ג.
אי-
מילוי פרטים הכרחיים בטופסי הדיווח של קציני משטרה מוסמכים לקבלת היתרים
מינהליים, לרבות רישום זמנים בלתי סבירים בהיתר-
ציון שעה זהה
למוע
ד
קבלת האירוע
,במשטרה
מועד
)מתן ההיתר (בעל פה
ומועד
.מילוי הטופס בדיעבד
ד.
קיום בקרות ספורות על
הדיווחים
של הקצינים המוסמכים לגבי עשרות אלפי ההיתרים
המינהליים שניתנו על ידם .בכל שנה
ה.
חסר משמעותי באופן הכשרת הקצינים המוסמכים לקבל החלטות על הוצאת ההיתרים
.המינהליים בתחום מורכב זה
דפוסי עבודה
אלה
דורשים הקפדה משמעותית על תיעוד תקין של השיקולים שמביאים בחשבון
הקצינים המוסמכים
ובקרה משמעותית על
כך .על המשטרה לפעול ל
וכימ ן מלא של תהליכי
הוצאת ההיתרים המ
י נהליים
כך שגם דיווחי הקצינים המוסמכים יתועדו בזמן אמת בצ ורה
דיגיטלית. הדבר יתרום ל שקיפות תהליך קבלת ההחלטות של הקצין המוסמך שבאחריותו לאזן
בין הצורך במענה מבצעי מיידי לקבלת נתוני תקשורת
ו בין
השאיפה להימנע מ פגיעה
ב זכות
הפרט.