חומר רקע - גורמים חיצוניים
:תאריך25/01/2026
לכבוד
יו"ר וועדת הכלכלה של הכנסת
:באמצעות דוא"ל
[email protected]
מר דויד ביטן
[email protected]
משכן הכנסת, ירושלים
,א.נ
לכבוד
עו"ד נעמה דניאל, יועצת משפטית
וועדת הכלכלה הכנסת
משכן הכנסת, ירושלים
ח.נ ,
'הנדון: הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס10), התשפ"ה–
2025
להלן הצעות לניסוח סעיף15
:ב' לגבייה משותפת
15
" )ב' (א
תאגיד המנהל במשותף זכויות יוצרים כמשמעותו בחוק זכות יוצרים, או זכויות מבצעים או זכויות
,לקבלת תמלוג ראוי כמשמעותו בחוק העיקרי, של בעלי הזכויות כאמור
על ניין תקליטים וכן יצירות וביצועים
הכלולים בהם (בסעיף זה– תאגיד
לניהול משותף) , יודיע לשר המשפטים, עד תום שנה וחצי ממועד תחילתו
של חוק זה כאמור בסעיף16
)(א
, אם הגיע לסיכום עם תאגידים אחרים לניהול משותף לעניין גבייה
משותפת
ממשתמשים בעד ביצוע פומבי של יצירות ומבצעים, לגבי זכויות היוצרים, זכויות המבצעים או הזכויות
לקבלת תמלוג ראוי, לפי העניין, שמנהל אותו תאגיד
והכל לעניין
מגזרים
/ו או
סוגי משתמשים המצדיקים
גבייה משותפת, וכן יודיע
התאגיד
על/יחס מנגנון הגבייה המשותפת עליו הסכימו
התאגידים החלוקה של
הכספים שייגבו כאמור בין התאגידים, שייקבע בהתאם לכמות הביצועים הפומביים :כאמור,
הודיע תאגיד
לניהול משותף כי הגיע לסיכום כאמור, יפרסם שר המשפטים הודעה על כך ברשומות (לאחר שראה כי
ההודעה עומדת בתנאי סעיף (קטן) זה ויודיע על כך לוועדת הכלכלה, ורשאי השר, בהתייעצות עם הממונה על
התחרות (ובאישור ועדת הכלכלה) לתת הוראות/לקבוע
תקנות לעניין
תאגיד לנ יהול משותף הגבייה המשותפת
)לעניין זה.
(ב) לא הודיע תאגיד
לניהול משותף לשר המשפטים כי החל בגבייה משותפת כאמור בסעיף קטן (א) עד המועד
:האמור בו, וכל עוד לא הודיע כאמור, יחולו לגביו הוראות אלה
(1)
על אף האמור בסעיף56
לחוק זכות יוצרים וסעיף5
לחוק העיקרי, התאגיד המנהל במשותף של
זכויות יוצרים כמשמעותן בחוק זכות יוצרים, בעל זכות היוצרים החבר בו, או התאגיד המנהל
במשותף זכויות לקבלת תמלוג ראוי כמשמעותן בחוק העיקרי, לפי העניין, לא יהיה רשאי לבקש מבית
המשפט לפסוק לו פיצויים בלא הוכחת נזק בשל הפרת הזכות לביצוע פומבי כאמור בסעיף13
לחוק
זכות יוצרים או בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי כאמור בסעיף3
,א' לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה
:לפי העניין
אופציה ראשונה –
עדיפות ראשונה
(2)(1)
(1)
על אף האמור בסעיף56
לחוק זכות יוצרים ובסעיף5
לחוק העיקרי, בבואו של בית
,המשפט לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, יהא רשאי הוא לשקול נוסף על השיקולים המנויים בסעיף
56
(ב) לחוק האמור, את הימנעותו של התאגיד מלהצטרף להסדר גבייה משותפת כעילה להפחתת
.סכום הפיצוי
אופציה שנייה –
עדיפות שנייה
(1)
על אף האמור בסעיף56
לחוק זכות יוצרים ובסעיף5
לחוק העיקרי, הפיצוי בלא הוכחת נזק שיהיה רשאי
לתבוע התאגיד
, לא יעלה על שלושה
( רבעים75%
.) מהסכום המרבי הקבוע באותם הסעיפים
(3)(2)
בהגדרה "בעל עסק
זעיר " בסעיף3
א' (א) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, וסעיף13
לחוק
זכות יוצרים, כנוסחו בחוק זה, במקום "אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור" יקראו
לעניינו: אינו עולה על פי4 2
.""מהסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור
(4)(3)
שר המשפטים רשאי , בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את המועד האמור
. בסעיף קטן (א) בשתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת
(5)(4)
,על אף האמור בסעיף קטן (א), הוסכם בין ארגון המייצג משתמשים/עסקים מסוג מסוים
לבין תאגיד לניהול משותף–
בין אם הצטרף להסדר גבייה משותפת ובין אם לאו-
כי הגבייה
מהמשתמשים/מהעסקים אותם מייצג הארגון כאמור תיעשה באופן אחר מהאופן האמור באותו
סעיף קטן, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) לעניין אותו תאגיד לניהול משותף, בנוגע
.למשתמשים/לעסקים אותם מייצג הארגון כאמור
דברי הסבר ונימוקים להצעת הנוסח המתוקנת (סעיף15
)ב
1.
"תיקון מחיקת המילה "יחס" והחלפתו במילה "מנגנון
בניסוח כ ללי
התיקונים המוצעים מהותיים לאור קיום פערי כוחות בין הארגונים והעובדה שהליך ההידברות
והפתרון למנגנון גביה משותפת אמור להיות וולנטרי ואין לכבול את הארגונים לכל פתרו
ן
שיוביל
להסכמה ועל כן יש לנסח את הסעיף באופן כללי ולא עם פרמטרים שעלולים לצמצם את תנאי
.ההסכם לגבייה משותפת מה שיוביל לקושי נוסף להגיע להסכמה
.בעניין זה הרחבנו ופירטנו בניירות עמדה שהוגשו מטעמנו לוועדה
2.
החרגת מגזרים ומשתמשים
גבייה משותפת אינה תמיד הפתרון היעיל ביותר עבור כל מגזר ומגזר. קיימים מגזרים או סוגי
משתמשים ייחודיים שבהם גבייה נפרדת היא מקצועית או כלכלית יותר ומוסכמת . התיקון המוצע
לסעיף (א) מאפשר לתאגידים גמישות תפעולית להחריג מגזרים שבהם הגבייה המשותפת אינה
מוצדקת, ובכך נמנע סרבול בירוקרטי ועלויות ניהול מיותרות שיושתו בסופו של דבר על ציבור
המשתמשים והיוצרים.
3.
הבהרה לעניין הוראות ותקנות מאת השר
ההוראות והתקנות אמורות להיות לגבי הגבייה המשותפת ולא לגבי ארגונים לניהול זכויות משותף .!
4.
ה
גנה על זכות הקניין ומניעת "הפרה יעילה "
הנוסח המקורי שולל לחלוטין את הזכות לפיצוי ללא הוכחת נזק ומהווה פגיעה בלתי מידתית בזכות
הקניין של בעלי הזכויות. ביטול מוחלט של הפיצוי הסטוטורי עלול לעודד משתמשים להפר זכויות
ביודעין מתוך ידיעה כי בהיעדר הוכחת נזק ממשי (הקשה מאוד להוכחה בביצוע פומבי) , הסיכון
הכלכלי הכרוך בהפרה אפסי. התיקון המוצע, אופציות1 ו– 2
, יוצרות תמריץ כלכלי לגבייה משותפת
.מבלי לאיין את יכולת האכיפה של התאגיד או בעל הזכויות תוך פגיעה סבירה יותר בזכויות קנייניות
5.
מנימוקים אלו יש גם לאזן את הסנקציה השנייה המוצעת בסעיף, במקום פי4
, יש להגדיר פי2
,
ונזכיר כי בין היוצרים והמבצעים והמפיקים ישנם גם עסקים פטורים ו/או עסקים קטנים, בעיקר
בקרב מפיקי הפי"ל שהינם ברובם מפיקים עצמאיים ואין לפגוע בהם ובקניינם בשם טובתם של בעלי
.העסקים האחרים בקרב המשתמשים
6.
הדרגתיות ושיקול דעת שיפוטי :מתן סמכות לבית המשפט לשקול את אי-
ההצטרפות לגבייה
המשותפת כאחד משיקולי הפיצוי (אופציה1
), עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט הישראלי לפיהם
לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת פיצויים, תוך בחינת תום לבם של שני הצדדים
לרבות
הקרטריונים הקבועים בסעיף56
)(ב1 – 8 .
7.
שמירה על יציבות חוזית–
ארגונים יציגים
התיקון לסעיף (ד) נועד להבטיח כי הגבייה המשותפת לא
תפגע ב הסכמים קיימים ומוצלחים שנעשו
מול ארגוני משתמשים יציגים וכן כחלק מתנאי הפעילות של הרשות לתחרות התאגידים לניהול
משותף מחויבים לערוך מו"מ מול ארגונים יציגים באם אלה מבקשים זאת .
לאור החשיבות כאמור
,ולאור תנאי התחרות יש להבהיר שזה יחול גם על תאגיד שלא הגיע להסכמה בדבר גבייה משותפת
.כלל
,בברכה
ניר בוסקילה