חומר רקע - גורמים חיצוניים
,, אזה"ת הדרומי, נתניה13045 ., ת.ד30 רח' השיש
4237990
-09 . | פקס09-8622616 ' | טל[email protected]
8625106
2026 בינואר18 :תאריך
לכבוד: ח"כ אתי חוה עטייה יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים כנסת ישראל
– הנדון: נייר עמדה מטעם הלשכות הפרטיות
כשלי מנגנון המיון והשיבוץ של עובדים זרים בחקלאות והצורך ברפורמה תפעולית
. פתח דבר. הלשכות הפרטיות לטיפול בעובדים זרים בענף החקלאות מהוות את החוליה1
המקשרת בין החקלאי בשטח לבין מערך הגיוס הבינלאומי. כמי שנמצאות בקו הראשון מול
המעסיקים, אנו מתריעים כי המנגנון הנוכחי של גיוס ושיבוץ עובדים לוקה בכשלים מבניים
חמורים. חוסר ההתאמה בין מאפייני העובד לצורכי המשק גורם לאובדן פריון, פגיעה
בבטיחות ויצירת עומס ביורוקרטי וחיכוכים מיותרים שניתן למנוע מראש.
. ליבת הבעיה: שיטת "השיבוץ העיוור". כיום, תהליך הגיוס במדינות המוצא מתעלם2
Non Qualified "-לחלוטין מפרמטרים תפקודיים בסיסיים, תחת ההנחה המוטעית כי מדובר ב
"Workers
א. חוסר התאמה פיזיולוגית: השיבוץ הממוחשב והאקראי יוצר מצבים אבסורדיים
בהם עובדים בעלי מבנה גוף גדול משובצים לענפים הדורשים עבודה על הקרקע
)תותים, פרחים(, ואילו עובדים קטני קומה נשלחים לעבודה פיזית מאומצת בגובה
)בננות, מטעים(.
ב. היעדר בדיקת סף אוריינית: לא מתבצעת בדיקת יכולת הבנה וקריאה מינימלית
)אפילו בשפת האם(. מצב זה מסכן את העובד והסביבה, שכן הוא מקשה על
הבנת הדרכות בטיחות, קריאת תוויות חומרים וניהול סדר יום תקין.
ג. כשלי ניוד ורישיונות נהיגה: למרות הצורך הקריטי של משקים בעובדים ניידים, אין
יכולת לבקש עובד בעל רישיון נהיגה מראש. יתרה מכך, דרישות משרד התחבורה
להמרת רישיון מחייבות ותק של שנה – נתון שאינו נבדק או משוקלל בשלב המיון
בחו"ל.
.. הפגיעה המקצועית והכלכלית3
עובדים תלוי בוורסטיליות1-2 א. קריסת היעילות במשקים קטנים: משק קטן המעסיק
של העובד. בניגוד למשקים גדולים שיכולים לבצע חלוקת תפקידים פנימית )"שיבוץ
מחדש"(, משק קטן שקיבל עובד שאינו מתאים פיזית או קוגניטיבית נותר ללא מענה
וסופג הפסדים כלכליים כבדים.
,, אזה"ת הדרומי, נתניה13045 ., ת.ד30 רח' השיש
4237990
-09 . | פקס09-8622616 ' | טל[email protected]
8625106
ב. אובדן זמן יצרני: תקופת העבודה של עובד זר בישראל היא קצובה. כל זמן שמושקע
בשיבוצים חוזרים, מעברים בין משקים והכשרה סיזיפית של עובדים חסרי פוטנציאל
תפקודי, בא על חשבון התוצרת החקלאית וביטחון המזון הלאומי.
.(ג. עובדים מגיעים ללא תיאום ציפיות לגבי אופי המשק )גודל, מיקום, סוג משימות
חוסר המידע גורם לתסכול הדדי, נטישת משקים ומעברים תכופים המכבידים על
המערכת כולה.
. הצעות הלשכות הפרטיות לתיקון המצב4
:אנו קוראים לוועדה לאמץ את הצעדים הבאים לשיפור הליך הגיוס
א. קיום מבדק תפקודי בסיסי במדינת המוצא: הוספת מבחני הבנה וקואורדינציה
בסיסיים והערכה פיזית ראשונית כחלק מתנאי הסף.
(: פיתוח ממשק שיאפשר לחקלאיMatching) ב. מעבר לשיטת שיבוץ מבוססת התאמה
להגדיר דרישות סף )גובה, מאמץ, צורך ברישיון( והצלבתן מול נתוני העובד שנאספו
בחו"ל.
ג. תיעדוף ואימות רישיונות נהיגה: בדיקת ותק הנהיגה בחו"ל מראש, כדי להבטיח
המרה במשקים הזקוקים לכך.-שיבוץ של בעלי רישיון בר
ד. שקיפות ותיאום ציפיות: העברת דף מידע לעובד על אופי המשק אליו הוא משובץ
טרם הגעתו, במטרה להפחית את אחוזי הנטישה.
. סיכום5
הלשכות הפרטיות ערוכות לסייע ביישום פתרונות אלו, שישפרו את איכות כוח
האדם המגיע לישראל. אנו מאמינים כי מעבר למיון תפקודי מינימלי יביא לייצוב
הענף, להגברת הפריון ולשיפור משמעותי ביחסים שבין החקלאי לעובד הזר.
.נשמח להציג את עמדתנו בהרחבה ולהציג נתונים נוספים בדיוני הוועדה
בכבוד רב, גבי בורנשטיין בשם הלשכות הפרטיות לתיווך כוח אדם בחקלאות