חומר רקע - גורמים חיצוניים

:לכבוד 20.01.26 נייר עמדה פורום נשות המילואימניקים לוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי מבוא: מאי־שוויון מגדרי לקריסה אי־השוויון המגדרי בישראל אינו אחיד. ידוע כי הצטלבות מגדר עם מיקום חברתי־כלכלי (כגון בחברה הערבית או החרדית) מעמיקה פערים. ואולם, המציאות הביטחונית של השנתיים האחרונות יצרה קטגוריה חברתית חדשה ושקופה: נשות המילואימניקים. בעוד שמעמדן של נשים בישראל הורע באופן כללי , עבור כ־100,000 משפחות מילואים נוצרה “ הצטלבות מצבית” ייחודית :נשים עובדות שהפכו ל־הורות יחידנית בפועל , תחת איום ביטחוני מתמשך וללא הכרה מוסדית במעמדן .נשים אלו חוות את “הקנס האימהי” בעוצמה כפולה ומכופלת – כלכלית ,נפשית ותפקודית – עד כדי קריסה. נתונים מגבים :תמונת מצב 2025 (מתוך דוח מצב משפחות המילואים ) הנתונים מלמדים כי אין מדובר בקושי ממוקד ,אלא בשינוי מבני במעמדן של נשים אלו: קריסה כלכלית ותעסוקתית : 54.5% מהשכירות נאלצו להפחית אחוזי משרה ; 83.7% מהעצמאיות מדווחות על פגיעה בהכנסות ; שיעור הנשים המשתכרות מתחת לשכר הממוצע בקבוצה זו זינק ב־21% . הנטל השקוף בבית: 74% מהילדים בגיל הרך פיתחו תלות קיצונית באם – מצב הכובל נשים לבית ומונע יציבות תעסוקתית לאורך זמן. מחיר הבריאות והנפש: 68% מנשות המילואימניקים מדווחות על מצוקה נפשית (לעומת 45% בקרב המשרתים עצמם,) ו־49% מדווחות על הידרדרות במצבן הפיזי . נשים אלו נושאות בגופן את מחיר הביטחון הלאומי. הצורך :שינוי תפיסה ממשלתי מדיניות של “מידה אחת לכולן ” או מענקים חד־פעמיים אינה רלוונטית למציאות של מלחמה מתמשכת .כפי שהמדינה יודעת לייצר מענים ייעודיים לאוכלוסיות מובחנות אחרות – עליה להכיר בכך שמשפחת המילואים היא יחידת שירות מגויסת. בהיעדר תשתית מדינתית מתכללת ,אנו צפויות לראות דור של נשים חזקות , יצרניות ותורמות – מידרדרות למעגלי תלות וסעד. נזילה שקטה משוק העבודה – כשל מדיניות זילה שקטה משוק העבודה – כשל מדיניות מעבר לפגיעה האישית והמשפחתית ,מתרחש כיום כשל מדיניות חמור : נזילה שקטה של נשים ממעגל העבודה .נשות המילואימניקים אינן “יוצאות ” משוק העבודה – הן נדחקות החוצה : בצמצום משרה ,בירידת שכר ,באובדן רציפות תעסוקתית וזכויות . מדובר בנשים שהיו חלק מהחברה העובדת , בעלות הון אנושי וניסיון , ואיבדו את מעמדן התעסוקתי כתוצאה ישירה מהיענות לקריאה מדינתית לשירות מילואים מתמשך . במשבר הקורונה המדינה הבינה כי ללא התערבות תקציבית ייעודית נשים ייפלטו משוק העבודה והפער המגדרי יעמיק – ולכן הופנו תקציבים מתקנים לשימור עובדים ולהחזרת נשים למעגל התעסוקה. במציאות הביטחונית הנוכחית, החמורה והמתמשכת יותר, היעדר מנגנון דומה אינו רק מחדל חברתי – אלא כשל כלכלי־ לאומי. מניעת יציאה של נשים משוק העבודה זולה, יעילה וצודקת יותר משיקום מאוחר. דרישות הפורום לפעולה מיידית פורום נשות המילואימניקים קורא לוועדה לקדם: 1. הכרה רשמית במשפחות המילואים כאוכלוסיית יעד מובחנת עיגון בחקיקה שיאפשר מענים דיפרנציאליים בתחומי תעסוקה, רווחה ובריאות. 2. 3. מעבר ממודל הישרדות למודל חיים יצירת מנגנונים המאפשרים שגרה לצד מילואים: הגנה תעסוקתית אקטיבית, שימור נשים במקומות העבודה, והרחבת שורות המשרתים לצמצום העומס על המשפחות.