החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-208977
סיכום דיון
מיום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו ,
23.12.2025
:, בנושא
פיתוח מוסדות חינוך-
בנייה חדשה והרחבת מבנים קיימים, דוח שנתי2022
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה -
משרד מבקר המדינה בדק בשנת2020
את נ ושא המחסור
בכיתות לימוד תקניות המאפשרות תנאים ראויים ללמידה. בשנה זו עמד המחסור על10,219
כי תות
לימוד בבתי הספר ובגני ילדים , לעומת שנת2017
בה עמד המחסור על7,487
.
הדו"ח מתייחס
למחסור בתכנון הרב-
שנתי של בינוי כיתות לימוד , תהליך אישור ותקצוב הבקשות של הרשויות
,המקומיות לצורך זה
מעקב אחר ביצוע התקציב הייעודי, שימוש במבנים יבילים ו טיפול במבני
.חינוך מתפנים מהדוח עולה כי ת כנית החומש אינה עונה על המחסור ולא נקבע בה מנגנון מעקב
אחר ביצוע ת .כניות
היא אינה אינה נותנת מענה למחסור ההולך והגובר בכיתות הלימוד,
והפער
.הולך וגדל
הביקורת מתייחסת גם לצפיפות בכיתות הלימוד .י בכ תות
שנ בדקו נמצאו מספרי תלמידים העולים
על30
כאשר הממוצע במדינות ה-
OECD
עומד על כ-
23
.
מספר הבקשות לבניית כיתות הלימוד
הוכפל,
. אולם חלה ירידה זוחלת בשיעור הכיתות שקיבלו הכרה בצורך
משרד החינוך אינו אוסף באופן שיטתי את נתוני המימ
ון העצמי של הרשויות המקומיות לה קמת
מוסדות חינוך, ולפיכך אין ל
ו
.תמונת מצב כוללת
אבקש לציין את פנייתה של ישראל חופשית לוועדה בבקשה לבדוק את עניין החשד לשימוש הולך
וגובר
, שלא לומר בלתי ראוי,
בתקציבי בינוי כיתות לימוד למטרות של בניית בתי כנסת, אולמות
אירועים
.ועסקים פרטיים
משרד מבקר המדינה – אילן מוריץ-מנהל ביקורת –
הדוח התפרסם במאי2022
, ונערך בפברואר
2021
-
אוגוסט2021
.
:מטרת הביקורת
בחינת מתן מענה למחסור המתמשך בכיתות לימוד תקניות, העומדות
בסטנדרטים פיזיים ופדגוגיים, על ידי מדיניותו ופעולותיו של משרד החינוך
במסגרת אחריותו
לתקצוב ולפיתוח של מוסדות חינוך.
:הנושאים העיקריים שנבדקו
*המחסור המתמשך בכיתות לימוד במערכת החינוך;
*התכנון הרב-שנתי של בינוי כיתות הלימוד;
*תהליך האישור והתקצוב של הבקשות שמגישות הרשויות המקומיות לבינוי כיתות לימוד;
*
ביצוע התקציבים
שאושרו לבינוי כיתות לימוד;
*השימוש במבנים יבילים ככיתות לימוד.
:נתוני מפתח10,219
מספר כיתות הגן וכיתות בית הספר שהיו חסרות בסוף שנת2020
.
כיתות
.חסרות = כיתות שעברו את אישור משרד החינוך אך לא תוקצבו. הפער הלך וגדל במשך השנים
28.1
לעומת23.3
מספר
התלמידים הממוצע בכיתה בחטיבת ביניים בישראל לעומת ממוצע ה-
OECD
.
700
מיליון ₪
התקציב שהקצו משרד החינוך והרשויות המקומיות לבניית5,000
כיתות במבנים
יבילים בשנים2007
–
2021
.
.המבנים הם קרוואנים הולכים ומתבלים במשך השנים
4%
שיעור בתיה"ס החדשניים שבנה משרד החינוך משנת2017
(
19
) מתוך סך בתיה"ס החדשים
( שתוקצבו429
).
79%
( שיעור כיתות הגן שלא תוקצבו2,063
) מתוך כיתות הגן שהוכר הצורך בהן בשנת2020
(
2,602
) ,
.כלומר יש מחסור חריף בביצוע של בניית כיתות גן
50%
שיעור הביצוע של תקציב ת כנית החומש2017
-
2021
עד אוגוסט2021
.
מתכנית לתכנית
.המחסור בכיתות לימוד הולך וגדל
ממוצע מס' התלמידים בכיתה בחינוך היסודי ב
מדינות ה-
OECD
הוא21.1
בעוד שבישראל
הממוצע הוא
26.3
.
2
כיתות לימוד במבנים יב.ילים הם פתרון זמני במימון משרד החינוך והשתתפות של רשות מקומית
.שימוש נרחב ביבילים מתקיים בעיקר ברשויות חרדיות ובדואיות משרד החינוך אחראי לתקצוב
.הפיתוח והבינוי של מוסדות חינוך באמצעות הרשויות המקומיות
:ליקויים עיקריים
*המחסור בכ
יתות לימוד נותר משמעותי ואף גדל -
בסוף2020
עמד על למעלה
מ־10,200
כיתות, לעומת כ־7,500
כי תות בשנת2017
.
*
קיימים פערים ניכרים בין רשויות חזקות לחלשות: בהיקף המחסור, בצפיפות בכיתות, בניצול
.התקציב ובאיכות הבינוי
*ברשויות מאשכולות חברתיים-
.כלכליים נמוכים נעשה שימוש נרחב יותר במבנים יבילים
:המלצות עיקריות
*
גיבוש מדיניות רב־שנתית לצמצום המחסור בכיתות עד לסגירתו, תוך העדפת
.פתרונות קבע על פני מבנים יבילים
*
התאמת המדיניות והתקצוב ליכולת המימוש המוגבלת של רשויות מאשכולות חברתיים־כלכליים
.נמוכים
*
.גיבוש תוכנית פעולה ליישום החלטות הממשלה להפחתת הצפיפות בכיתות
משרד החינוך– כרמית הרוש-
סמנכ"לית
בינוי ופיתוח –
עלות הכיתות
היא קבועה
ואין אבחנה בין
הערים לגבי ע לות למטר. מבני החינוך נבנים לגובה באמצעות הרשויות המקומיות. משרד החינוך
העלה את ה
שתתפות
ו בהקמת מבנה יביל מ-
70
אלף ₪ל-
120
"אלף ש
ח
לפני מס' חודשים. יש
קריטריונים לגבי מבנה קבע .והתייחסות לאיתנות פיננסית המשרד עובד בתהליכי תכנון כל5
שנים
תוך דיוק הקריטריונים. המשרד מצליח לממש את התקציב, ונכון להיום יש85%
מימוש לחומש
.הקודם
בצפון הארץ בישובים
צמודי גבול .יש מבנים יבילים שהם בשימוש במקום מבני חינוך מבנה יביל
לא מפונה ללא ביקור של
.המשרד
הרשויות בונות אולמות ספורט באמצעות מפעל הפיס ., והנושא בסמכות משרד התרבות והספורט
תהליך
ה בינוי מתחיל מבדיקה של צורך. לכל רשות יש רכז בכיר של המשרד שמלווה אותה וממפה
יחד איתה את הצרכים. לאחר ההכרה בצורך, העיר עוברת תהליך של הגשת תכנית. יש אתגרים
וח .סמים לרשויות שטרם התחילו את תהליך הבנייה, בפרט במגזר הערבי והדרוזי
יש מ
חוזות
שיש בהם
ריבוי של ילדים, כמו במחוז ירושלים. בבית שמש יש הרשאות ל-
600
מיליון
₪למימוש ש לא מנוצלות. אנו מזהים רשויות שיש בהם חסמים של תפקוד ומקיימים עימם שיח
.כדי לסייע משרד
החינוך מוציא
.התראה לרשות כאשר היא מחזיקה זמן רב הרשאה
כדי לשנות
את מהות
ה ,שימוש במבנה, הרשויות צריכות לקיים תהליך מול משרד. אם לא נמצא צורך אחר
.המשרד מקזז לרשות את הסכום.המשרד יודע מה קורה בכל חדר במבנה חינוך
ברכסים-
המבנה
שנבנה ע"י העמותה- נמצא ליד ב
ית הספר ולא
בשטחו. באלעד יש פערי בינוי גדולים, הוכנסה ישיבה
גבוהה ויתבצע מולה קיזוז. מועצה שפיר–
הפער הוא2
כיתות מתוך8 כיתות, ו
נעצר
כל תהליך
תקצוב ובקרה במועצה. אם יש חשש לפלילים–
.המשרד יתקדם מול רשויות האכיפה
בשנת2025
יש פער של2,500
כיתות שזמינות ל
תקצוב,
ולא
שוחררו הרשאות ב
גלל התקציב. יש
עוד
שנה ל סיום
תכנית חומש הנוכחית והצפי הוא
שבשנת2026
הפער יגדל בכ-
4,000
.כיתות
יש לזכור ש
המשרד פתח תכנית
.חומש במינוס גדול, והוא הצטמצם נוכח עבודה
התקווה היא
שהרפורמה בחינוך המיוחד תקודם נוכח הגידול הניכר במס' ה
ילדים הזכאים ,ש 'יצר פער במס
הכיתות
לימוד
על אף שהפרוגרמה מותאמת. גודל כיתה בחינוך המיוחד
אינה דומה
לגודל כיתה
.בחינוך הרגיל
הסכמי גג והקמת שכונות גדולות חדשות– יש להנגיש שירותי חינוך, ולכן נעשי
ת
חשיבה וניתנים
.פתרונות כדי להוריד את הפער למינימום
מרכז
השלטון המקומי – ענת לובזנס-ראש מינהל כלכלה – משרד החינוך מת קצב חצי מעלות בניית
כיתה. עלות הקמת כיתה במבנה יביל היא300
אלף ₪
בעקבות התייקרות המחירים, והיא עמידה
ל
פחות מ-
10
.שנים
עיריית ראש העין– רז שגיא-ראש העירייה –
הוקמו5
.בתי ספר בשנים האחרונות בעיר
ה עירייה
היתה צריכה להוסיף עשרות מיליוני ₪
.כדי להקים את הכיתות, לא כולל גני ילדים ומבנים יבילים
פקע)"ר דורש שלכל מבנה יביל יהיה ממ"מ (מרחב מוגן מרחבי .
אולם ספורט עולה12.5
מיליון ₪
.לא כולל פיתוח
3
בניית בית ספר אורכת ש
נתיים בזמן המהיר ביותר. יש לדון ב-
3,400
תלמידים מר אש העין
ש לא
יהיה להם
מוסד לימודים שב נת2028
גם אם
יסגרו אולמות בתי ספר ויהפכו
,לכיתות
ונביא מבנים
.יבילים
עיריית קרית מוצקין– ציקי צבי אבישר-ראש העיר -
.העירייה סיימה את כל עתודות הקרקע שלה
העתיד האורב
ני
.שלה הוא רק בהתחדשות עירונית קרית מוצקין נחשבת כ אחת העיריות העניות
במטרופולין שלה
על אף שהיא מדורגת במדד7
. יש הכרה בצורך של8 גני ילדים ו- 3
.בתי ספר
המשמעות היא שנדרש
להוסיף עוד22
מיליון .₪
לטווח הקצר יש לקבל החלטה אסטרטגית. ברגע
שיש פער גדול בין התקצוב בפועל של המשרד לבין המימוש של הרשויות, יש בסיס לקומבינה מול
.קבלן שיש לרשות מסגרת עימו
עיריית בית שמש – שמואל גרינברג-
ראש העירייה-
העירייה בונה כעת30
.בתי ספר בבית שמש
.שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בישראל אם בעבר ה עירייה היתה
מקבל
ת
הרשאה ממשרד החינוך
לבניית בית ספר ב
סד ר גודל של
כ-
20
מיליון
ש"ח , העלות בפועל הייתה בסביבות21
–
22
מיליון .₪
כיום בעקבות המלחמה המצב החמיר-
פרויקט של20
מיליון ₪
עולה בפועל33
–
35
מיליון ,₪
כלומר
העירייה נדרשת
להוסיף כסף מקופתה הדלה ומקרנות שלה
והמשמעות היא
הקרסת
.העיר
בבית
שמש יש עתודות קרקע ובאמצעות בניה בה פותרים את מצוקת הדיור במדינת ישראל, אולם שכחו
שצריך לבנות בה מוסדות חינוך. משרד האוצר צריך
לתקצב את ה
אירוע הזה
ולצמצמו לתכנית בת
3 שנים .
ועדת עלויות
לא התכנסה מ-
2008
.לקביעת התעריפים לבנייה
כאשר יש הנחת יבילים בשטח
ו אח"כ
הוספת יבילים נוספים ,נשללת האפשרות לבנות ב
שטח בניין .
.שיטת התקצוב היא לפי מטרים
עלות יביל היא כ-
250,000
שקל. אם התקצוב
עלה מ-
70,000
₪
ל-
120,000
ש"ח
, ה
משמעות היא שה
עלות היא פי שניים מסכום התקצוב .
כמובן שיש לתת את
הדעת גם
על
תשתיות, היתרים וחשמל
וכיוצ"ב . במידה ויש הרשאה ליבילים, העירייה לא מצליחה
לקבל
תקצוב ממשרד החינוך משום שלא היתה הקפדה על הקמת ממ"מים, ולכן היא בונה לבד .
העיר במצוקת מטרים ולכן אין אפשרות לחשוב על .אולמות ספורט
אין
מוסד אחד בעיר שהוסב
למטרה אחרת .
,תלמידי העיר נמצאים כסרדינים בכיתות40
.תלמידים בכיתה
חה"כ סימון דוידסון–
אולם ספורט הוא חלק ממבנה בית ספר. לפני מס' שנים התקבלה החלטה
שבעת בניית בתי ספר, לא יב .נו בתוכם אולמות ספורט
בכ-
62%
,מבתי ספר אין אולמות ספורט
.בפרט בפריפריה המשמעות היא שילדים עושים פחות ספורט ומסתובבים ברחובות לאחר שעות
הלימודים,
.ויש לכך השלכות עתידיות
המדינה מוצפת בעובדים זרים, איני מבין מדוע עלויות הבניה
התייקרו ב-
40%
.
חה"כ משה טורפז–
פער הכיתות הארצי
עומד על
17
אלף כיתות. ישראל גדלה מידי שנה ב-
2%
במס' ילדים
, בפרט במגזר החרדי והערבי, וכך המדינה גדלה ב-
200
אלף איש בכל שנה . עלות בניית
כיתה היא מיליון .₪
נדרשת תכנית לאומית לבינוי כיתות, ולהפסיק לבזבז את הכסף של הרשויות
על מבנים זמניים. יש מחסור של2,500
כיתו .ת במחוז ירושלים
ישראל חופשית–
רו"ח
דרור לוי-מנהל פרויקטים –
הפער נובע בחלקו מהיעדר תקצוב ובחלקו
.משימושים אחרים
בין השנים2007-2021
:
3,096
כיתות חסרות בשנת2007
.
38,770
מס' הכיתות שתוקצבו.
צורך ב-
31,646
כיתות חדשות.
4,028
עודף תאורטי בשנת2021
.
לא ,מדובר באירוע נקודתי, אלא פער שיטתי. הרשות המקומית מגישה בקשה למימון בתי ספר
ולאחר מכן מצ
גה י מספרים שנראים לכאורה פיקטיביי
ם . על בסיס אותם מספרים מתקבל תקצוב
והמבנה שנבנה מפסיק להיות בית ספר. לדוגמה–
:ישיבת כנסת יחזקאל באלעד
בשנת2015
-
46
'תלמידים היו בכיתה ט', בכיתה י2/3
מהתלמידים התאדו ובכיתה י"ב הם גדלו שוב ל-
54
תלמידים. בשנת2021
מס' התלמידים בכיתה ט' היה4
, ובכיתה י' תלמיד אחד. מצורך של9
כיתות
בשנת2015
הפך להיות צורך של2.5
.כיתות
:הכסף הועבר לצורך
אולם שמחות, בית מטבח, חדרי+מדרש, בית כנסת, עזרת נשים, חדר אוכל
.פנימייה וחדרי שיעורים
חה"כ יואב סגלוב
יץ' –
בהנחה שהדברים נכונים–
.יש כאן עבירות פליליות
על משרד החינוך לבדוק
את הדברים, ואם אכן הדברים נכונים–
.על משרד החינוך לפנות למשטרה
4
חה"כ מיקי לוי–
יש תקציב וניתן להכפיל אותו במס' הכיתות שניתן לבנות. האם התקציב שניתן
חופף למס' הכיתות שנבנו? האם נבדק?התקציב שניתן ע"י משרד האוצר לצורך בניית כיתות
בכמה
?בתי ספר יש מסוכנות בעת אירוע רעידת אדמה
משרד החינוך–
פארס טויל-סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפ
ה –
הנתונים שישראל
חופשית
הצב
יעה עליהם אינה קר
ים בו
.לאמת ולמציאות
.אנו נבדוק את המקרים שהוצגו המשרד
מודע
לחוסרים שיש במערכת, כמו: מבנים ישנים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה, שכונות
מזדקנות ועוד. משרד החינוך, באמצעות אגף בקרה, פועל באופן שיטתי יחד עם מינהל
הפיתוח
ו בודק את השימוש במבנים, מס' הכיתות המנוצלות, מס' הכיתות החסרות, כמה מוסדות יש בכל
מבנה וע
ו .ד7
אנשים
באגף נמצאים
.בביקורת שטח ומתחתיהם יש זכיינים
משרד האוצר – דן פיקמן-רפרנט חינוך באג"ת – הנת ,ונים של ישראל חופשית מטרידים
ית ו כן ויש
צור ך בחיזוק אמצעים טכנולוגיים כדי
ל
שפר את יכולת משרד החינוך לפקח
כפי שהוא אמור
ומעוניין.לעשות
יש פערים
בנוגע ל
תקצוב ול
בינוי ברשויות המקומיות שנובעים מבירוקרטיה, יכולות של רשויות
לבנות ותפקודן
. לקראת החומש הבא,
שמתחיל בשנת2027
, נעשית עבודה
יחד עם משרד החינוך על
כלל ההיבטים של תקצוב כיתות
, ו.נבחן כמה נבנה בפועל למול הצרכים
כל תוספת תקציבית תצטרך
להיות מגובה בעבודה מקצועית לצד תעדוף הנושא ע"י
הממשלה, ועמידה במסגרות התקציביות
.ובצרכים התקציביים של המדינה
גודל תכנית החומש
אמור לספק מענה לצורכי ה בינוי של מדינת ישראל, כלומר17
אלף כיתות
אמור
ות
.לתת מענה בגידול הטבעי של הכיתות
מרכז השלטון המקומי– רונן כץ-מנהל פיתוח מוסדות חינוך -
,תקצוב למטר מרובע אינו מספיק
ורש
ויות נאלצות להשלים את הפער מתוך התקציב הפנימי שלהן. התזרים
אינו מגיע בזמן, החלוקה
.של אבני הדרך לא תואמת למה שקורה בפועל ואז יש מימוני ביניים
יש פערים בלוחות
ה זמנים עד שהרשויות מקבלות את הכסף. כעת שוכב כסף רב שישולם רק בשנת
2026
., מדובר במשמעות כבדה לקבלנים שאמורים לקבל את הכסף
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות ה:באות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מבקשת
ממשרד החינוך ומשרד האוצר להעביר התייחסות לוועדה בנוגע ל צורך
סגירת הפער של כיתות לימוד טרם פתיחת החומש החדש בשנת2027
,בתוך חודשיים.
מוצע שהפער יתחשב בעקרונות של תקצוב ד יפרנציאלי שלוקח בחשבון את חוסן הרשות
.ואת מס' התלמידים שבה
3.
הוועדה מבקשת
ממשרד החינוך
להעביר לה התייחסות
בתוך חודש וחצי
בנוגע לאירועים
הספציפיים שהוצגו ע"י ישראל חופשית ו למספרים הכוללים של הפערים
הספציפיים
שהוזכרו ,
.שלכאורה מתבססים על נתוני משרד החינוך ומשרד מבקר המדינה
4.
הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל את כמות בתי ספר, שמות בתי הספר בעיריות שיש
.בהן מסוכנות בעת רעידת אדמה