חומר רקע
קידום אנרגיותמתחדשות ומו"פ בים (BLUE TECH) –יצירת תשתית מידעוכלים לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, תמיכה במו"פ וביזמים לתחום בלו-טק אנרגיה, 50מלש"ח.2.
תכנית מו"פ ל-5שנים לתמיכה ב-TRLגבוהים–לגישורעל הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות בין הוכחת האבטיפוס להדגמה בשוק.150מלש"ח, לחמש שנים.3.
מרכז חדשנות אנרגיה באזור עדיפות לאומית–הקמת מרכז לחדשנות באנרגיה באזור עדיפות לאומית, שישמש כאקסלרטור וכמרכז הדגמה (POC) עבור סטארטאפים ישראליים בעלי פתרונות אנרגיה מתקדמים.40מלש"ח.4.
המיזם הלאומי לבניית יכולות ולהאצת המעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות–בניית תשתית מקצועית, ליווי וכלי יישום לרשויות המקומיות, לקידום אנרגיות מתחדשות. 50מלש"ח,ל-5שנים.5.
הלוואות להתקנת מערכות סולאריות לאזרחים עם חסם מימון ובבתים משותפים-מוצעים מודללקרן מתגלגלת להלוואות ייעודיתלאוכלוסיות אלו, לעידוד ההתקנה.10מלש"ח6.
קידום הקמת סולארי בבנייני הדיור הציבורי–מנגנון של קול קורא לחברות המנהלות את הדיור הציבורי לליווי קהילתיובנוסף תיקון גגות והתקנה, לקידום יישומיות התקנת פאנלים. 3.5מלש"ח7.
קירוי סולארי משולב עמדות טעינה ומתקני אגירה בחניונים בבתים משותפים–תמיכה בקירוי סולארי להצללת חניון בבניינים משותפים, התקנת אגירה ועמדות טעינה. 30מלש"ח
תכנית לקידום פרויקטי אנרגיית רוח קהילתיים בישראל –פיתוח מודל לשיתוף קהילות בהקמת טורבינות רוח בישראל, 5מלש"ח.9.
מהלך משולב למהפכת האנרגיה בגגות בתים משותפים בישראל–החלפת דודי שמש וחשמל במשאבות חום חדשניות והקמת מערכות סולאריות, בעזרת מנגנון סבסוד מותאם. 20מלש"ח10.
קירוי סולארי בשבילי אופניים–התקנת פאנלים סולאריים על ידי קירוי השבילים, ויצירת ייצור מבוזר קרוב למוקדי הצריכה העירוניים, תוך יצירת הצללה ועידוד פעילות גופנית.20מלש"ח11.
הקמת תערוכות בנושא אנרגיה מתחדשת במוזיאוני מדע–בכדי להנגיש את הידע המדעי והחינוך, לקדם צמצום פערים, בעדיפות לאזורי פריפריה. 5מלש"ח.12.
פיתוח חומרי לימוד דיגיטליים לקידום שינוי בהרגלי צריכה ואנרגיה מתחדשת-מיקוד בהיבטים טכנולוגיים, סביבתיים, חברתיים וכלכליים של תחום האנרגיה, ובהתאמה לאוכלוסיות.2מלש"ח
איסוף מידע ותשתיות ידע –מחקר וניטור:סקרים, מחקרים וניטור ארוך טווח לסגירת פערי ידע ומחקרים תומכי מדיניות. לצורך כך נדרשים חיזוק והקמת תשתיות מחקר פיסיות, הכוללות בין השאר ציוד מחקרי כבד. בנוסף,נדרשת הקמה של מאגרי מידע ייעודיים ומונגשים.קידום אנרגיותמתחדשות ומו"פ בים (BLUE TECH) 50מלש"ח
קידום מו"פ בלוטק-אנרגיה, כולל הקמה של אתר ניסוי ימי (Marine test site), קידום סביבת יזמות לטכנולוגיות ימיות, ומינהלת מתכללת לחדשנות בים ואנרגיות מתחדשות בפרט:החסם העיקרי כיום בפני יזמים בתחום הבלוטק, הינו מחסור של מעטפת ליזמים בתחום זה: במימון ייעודי למו"פ תחומי, בתשתית פיסית לקידום מו"פ בשלבי פיתוח מתקדמים כמו הנגשת שטח ימי מוסדר סטטוטרית, וכן בגוף אשר ינהל את שטחי הניסוי הימיים, יסייע ליזמים בהיבטים רגולטוריים, בתכנון הניסוי, בחיבור למשקיעים, ובעיקר בהיבטי התשתיות. בעולםקיימיםאתריםבים בשטח מוגדר סטטוטורית להצבת פיילוטים וניסוים ימיים, עם תשתית פיזית להצבה (אסדה או רפסודה או מצוף), עגינה, חיבור חשמל לרשת בכבל תת-ימי וציוד מחקרי. במסגרת זו ניתןלחקור ולנטרבאופןרציף תנאים פיזיקלים (למשל גלים, זרמים, רוח, קרינה סולארית, עכירות, תנועת סדימנט), ביצועים אנרגטיים,והשפעות סביבתיות (למשל הספק חשמלי מופק, מזהמים, ניטור אוכלוסיית חי, תכולת חיידקים). בנוסףלאתרי הניסוי, יש צורךגםבקולות קוראים יעודיים לפיתוח טכנולוגיות בלוטק (משלב מחקר ומעבדה עד הקמת הפיילוט),ולהגברה משמעותית של היקף התקציבי לנושא זה במסגרת תוכניות מימון הקיימות. בהתאם לכך, להלן פירוט השקעות הנדרשות בשנת 2026לקידום ולהשגת המטרות המצוינות לעיל:א.
איסוף מידע ותשתיות ידע:על מנת לקדם אנרגיות מתחדשות בים ושימושי בלו-טק נוספים, נדרש לבסס ולהעמיק את תשתית הידע בתחום, וכן להבטיח שימוש מושכל ומיטבי בתנאי השטח הקיים, תוך צמצום סיכונים ופגיעה בחי. הידע הזה יאפשר קבלת החלטות אופרטיביות , ומיקוד הפיתוח באזורים הרלוונטיים ביותר.תשתיות פיסיות למחקר וניטור:1.
מכשיר ליידר סורק (scanning LIDAR) למדידה של רוח בים: מדידה כזאת נדרשת לכימות פוטנציאל אנרגיית רוח, לבחינת ההיתכנות הכלכלית להקמת מתקני הפקה (כגון טורבינות רוח),ולאיתור המיקומים העדיפים מבחינה זו. המכשיר יוצב על החוף באזור הכרמל בקרבת הים ויסרוק מספר גבהים מעלהים במרחק מהחוף באזור פוטנציאל אנרגיה מרבי. עלות רכישה (3מלש"ח) ועלות תפעול לשלוש שנים של ביצוע הסקר (כ-150אלף ש"ח לשנה):סה"כ3.5מלש"ח2.
מכ"ם לניטור מסלולי תעופה של בעלי כנף מעל הים: המכ"ם יספק מידע לגבי מסלולי נדידה ושיחור של בעלי כנף מעל הים (ציפוריםועטלפים). המידע שיתקבל יאפשר לבסס שיח מקצועי וציבורי לצורך קבלת החלטות וסדרי עדיפויות בקידום הפקת אנרגית רוח ביםתוך שמירה על חייהציפוריםוהעטלפים. בנוסף, המכ"ם יהווה חלק ממערך תפעול חוות הרוח אם וכאשר תוקם, ויאפשר תכנון זמני הפעלת הטורבינות ואיתור והתראה על להקות המתקרבות לטורבינה על מנת למנוע התנגשות על ידי השבתה.
מערך ניטור צף (2תחנות חדשות ושדרוג 2קיימות):תחנות מחקר (קווי עיגון, moorings) המספקות מידע חיוני לגבי מצבו הסביבתי של אגן הים התיכון המזרחי והסיכונים. ידע זה חשוב במיוחד במציאות המשתנה של שינויי האקלים, המשפיעיםעל אופי הסערות בים ועל גובה פני הים. התחנות מתעדות ומאפשרות מחקר מתמשך של מגוון משתנים כימיים, פיזיקליים וביולוגיים בים הפתוח מול חופי ישראל. כיום קיימות שתי תחנות ניטור בים העמוק מול צפון ישראל (DeepLevו-THEMOכ-50ק״מ מחיפה) אשר דורשות שידרוג, ויש צורך בהקמת שתי תחנות חדשות בדרום ישראל, האחת בים העמוק והשנייה במדף העמוק באותו אזור. על כל קו עיגון יותקן מערך של מדי זרם (ADCPs), טמפרטורה, מליחות וחומציות (pH), מלכודות סדימנט אוטומטיות, דוגמי מים אוטונומיים ומערכות תיעוד ויזואליות. עלות השדרוג של כל תחנה כ-1.5מיליון ש"ח ועלות הקמה של תחנה חדשה מוערכת ב 3מיליון ש"ח לתחנה:סה"כ9מיליון ש"ח. 4.
פריסת רשת סיסמית בקרקעית הים למעקב אחרי פעילות העתקים גיאולוגיים: ישנם פערי ידע שנדרש להשלימם על מנת להעביר רשת סיסמית של כבלים להעברה של אנרגיה מתחדשת, וכן יש לערוך הערכת סיכונים והערכות סביבתיות. כדי לענות על השאלה האם העתקים הנוצרים מטקטוניקת מלח מול חופי ישראל פועלים באופן סיסמי(בתנועות פתאומיות שיוצרות רעידות אדמה או שהם זוחלים באיטיות ובהתמדה), יש להציב על קרקעית הים רשת סיסמית שתנטר רעידות קטנות ומכשירים למדידתשינויים קלים בקרקעית הים. הצבת המערכת והקלטת הנתונים תעשה במסגרת שת"פ מדעי עם מכון מחקר ימי אירופאי שיש ברשותו רשתות תת ימיות ניידות לפריסה. התוצאות יעובדו במכון הגיאולוגי וישולבו בסקרים ובמחקרים הסביבתיים האחרים בתחום. התקנת 8-10סיסמומטרים תת ימיים (OBS –ocean bottom seismometers), למשך תקופת ניטור של 12חודשים, בתוספת רכישת מערכות מיחשוב לעיבוד ואיחסון הנתונים, מוערכת בכ-2מיליון ₪.איסוף מידע –סקרים5.
סקר סביבתי אקולוגי כבסיס לקידום פיתוח ושימור הים (איתור שטחים לאזורים ימיים מוגנים /פיתוח במים הכלכליים של ישראל): איפיון מדויק של המערכות האקולוגיות הרגישות הוא שכבת בסיס חיונית הן לקידום שטחים מוגנים והן לקידום פיתוח, משום שתכנון מושכל מכווין את השטחים המוגנים באזורים הרגישים אקולוגית, ואת הפיתוח באזורים הרגישים פחות.במים הריבונייםשל ישראלקיים מיפוי איכותי יחסית של המערכות האקולוגית, והשטחים המוגנים מקודמים תכנונית מזה עשור. בים העמוק, בתחום האזור הכלכלי הבלעדי, עומק הים הופך את משימת המיפוי ליקרה ומורכבת יותר, מכיוון שהוא מחייב עבודה עם ציוד מחקר מתקדם וימי ים יקרים של ספינת מחקר גדולה. לכן, כיום רק 2%מהאזור הכלכלי הבלעדי מוכרז כשטח מוגן.
שדרוג מאגר מידע ימי לאומי נגיש לחוקרים ויזמים:המערכות הימיות של ישראל נמצאות תחת לחץ גובר הנובע משינויי אקלים, עלייה בזיהום הימי, פעילות אנושית אינטנסיבית והתרחבות הפיתוח החופי. שדרוג מרכז המידע הימי הלאומי הוא חיוני להתמודדות עם אתגרים אלו, על ידי הרחבת יכולות איסוף, אחסון, ניתוח ושיתוף הנתונים האוקיינוגרפיים, הביולוגיים והתכנוניים. שדרוג זה יבוא לידי ביטוי בפיתוח ושדרוג התשתית הקיימת (ISRAMAR) לתשתית מתקדמת שתוכל לתמוך באיסוף והנגשת מידע רחב היקף בזמן אמת, להבטיח נגישות מהירה לנתונים איכותיים ולשלב מערכות חיזוי מתקדמות, חיונית לתהליך קבלת החלטות גם מצד היזם וגם מצד הרגולטור. עדכון ושיפור המרכז יאפשרו ניתוחים מדויקים יותר של תהליכים ימיים ארוכי טווח, יגבירו את יכולת הניטור של שינויים סביבתיים, וישמשו כלי מרכזי בקבלת החלטות של מבוססות-נתונים לטובת שמירה על הסביבה הימית ופיתוחה בר-קיימא לטובת כלל משרדי הממשלה, גופי התכנון והמחקר ובקרב יזמי הבלו-טק.עלות 2מיליון ₪.ב.
תמיכה במו"פ ויצירת מעטפת ליזמים בתחום בלו-טק אנרגיה כיום יזמים בתחום נתקלים באתגרים ייחודיים כגון רגולציה מורכבת, גישה מוגבלת לתשתיות ניסוי, היעדר אתרי ניסוי בים, חסמי רגולציה וקשיים בגיוס הון. כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות אנרגיה ימיות ולקדם את ישראל כמובילה עולמית בתחום, נדרשת השקעה ביצירת תוכנית לתמיכה ביזמים –במימון פרויקטי מו"פ בתחום בלוטק אנרגיה, מסלולי בתמיכה רגולטורית, הנגשת ידע, כולל ייעוץ והכשרה, והקמת תשתיות פיסיות לביצוע ניסוים ופיילוטים. בנוסף, נדרש גם גוף שיתכלל את המעטפת הזו ואת אתרי הפיילוטים.7.
תמיכה במו"פ יצירת מסלול ייחודי לתמיכה במו"פ בלוטק אנרגיה בדגש על טכנולוגיות בשלבי פיתוח מתקדמים, כולל מימון ייחודי מותאם לעלויות של עבודה בים, יצירה והנגשת תשתיות ניסוי
הקמה של אתר ניסויים ימי (Marine test site): כדי לפתח את תחום ה-BlueTech, נדרש לאפשר ליזמים ולחוקרים לבצע ניסויים ולבחון הפעלת טכנולוגיות המתפתחות בתנאי הים הפתוח. חלק ניכר מהניסויים והצבת מתקני הפיילוט המתבצעים בלב ים דורשים תשתיות תומכות בשטח הניסוי, כגון עיגון לקרקע, גישה של מנופים וכלי ניטור נתונים ימיים, וחיבור של הפיילוטים הנבחנים לחשמל ולתקשורת. יש צורך ברור בהקמה של אתר ניסוים כזה בישראל, ונדרש גם גוף שינהל אותו ויתכלל את הפעילות בתחום. שלבים מקדימים להקמת האתר לניסוים ימיים לבלוטק אנרגיה:א.
תכנון סטטוטורי:בין היתר, תידרש תמ"א ייחודית או שינוי תב"ע נקודתי שיאפשר הקמה של אתר הניסוי לאנרגיה מתחדשת במקום הנבחר לכך.ב.
תכנון, רישוי וקידום תשתיות פיסיות באתר הניסויים: לצורך פיתוח האתר נדרש לבצע תכנון פיסי והנדסי של אתר הניסוי, כולל מנגנון חיבור של מתקני הניסוי לקו חשמל המגיע ליבשה, ומאפשר וחיבור של מתקני ניסוי באנרגיה מתחדשת לרשת החשמל. בנוסף, יש לבצע רישוי תשתיות ניסוי.ג.
ביצוע סקרים מקדימים באתר: סקרים בתימטריים, אקולוגיים וסביבתיים לצורך רישוי.ד.
הקמה שלב א': התקנת אמצעי סימון ימי ובקרה והקמת העמדת מערכות ימיות ראשונית לביצוע מחקרים.עלות : 5מיליון ₪.9.
מינהלת מתכללת לאנרגיות מתחדשות וחדשנותבים–הקמה של מינהלת שמבוססת על המכון הלאומי לחקר ימים ואגמים לקידום התחום בישראל. המינהלת תתכלל את פעילות הממשלה ותדחוף להאצה של הליכי התכנון, הסרת חסמים וקידום חיבורים חשמליים וכיו"ב, אל מול הגופים בעלי הסמכות כל אחד בתחומו. לאחר יצירת התשתיות התומכות המינהלת תתפעל את אתרי ההרצה ותהווה POCשל התעשייה, האקדמיה והגופים הנוספים, עם הממשלה ומשרד האנרגיה והתשתיות.מינהלות דומות קיימות במספר מקומות בעולם:
קנדה –צוות טכנולוגיית האנרגיה הימית הפדרלי (Marine Energy Technology –MET team) חלק מהמשרד הממשלתי למשאבי טבע של קנדה. הצוות תומך באופן פעיל בפיתוח טכנולוגיות אנרגיה ימית ברחבי המדינה, בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה, משרדי ממשלה אחרים והאקדמיה, מטפל בנושאים חוציתחומי האנרגיה הימית, חסמים טכניים, תפעול בטוח, ומסייע בשילוב הטכנולוגיות בשוק.
פורטוגל -המנהל הכללי למדיניות ימית (Directorate-General for Maritime Policy, DGPM)הוא גוף מינהלציבורי של משרד הים, האחראי על אסטרטגיה הלאומית לאוקיינוס ולמרחב הימי, תכנון, ניהול ומדיניות. בין היתר, הוא אמון על פיתוח, הערכה ועדכון האסטרטגיה הלאומית לאוקיינוס, אסטרטגיית תכנון מרחבי ימי וניהולו, מדיניות ימית לאומית, פיתוח, ניטור והשתתפות בפיתוח המדיניות הימית המשולבת של האיחוד האירופי וקידום שיתוף פעולה לאומי ובינלאומי בנושאים ימיים, וכן מחקר ופיתוח בנושאי מחקר ימיים וימיים מדעיים (כולל מדעי החברה-כלכלה הקשורים לאוקיינוס, ניטור הכלכלה הכחולה וניטור תרומתה של פורטוגל ליעד 14של האו"ם), חיבור ממשקי אקדמיה והתעשיה ו"אוריינות אוקיינוס".
אירלנד –המכון הימי The Marine Instituteהוא הסוכנות הממשלתית האחראית על מחקר ימי, פיתוח טכנולוגי וחדשנות במדינה, ייעוץ מדעי וטכני לממשלה כדי לסייע בתכנון מדיניות ולתמוך בפיתוח בר-קיימא של המשאב הימי של אירלנד, לפי חוק משנת 1991. המכון הימי גם מנהל ומפעיל גם את אתר הניסוי SmartBay, במענה ל-TRL 4-6, בסיוע חברה האמונה על הצד הטכני והלוגיסטי. בנוסף, רשות הרגולציה לים (Maritime Area Regulatory Authority, MARA), היא המאשרת היתרי תכנון, נמצאת תחת משרד האקלים, האנרגיה והסביבה (Department of Climate, Energy and the Environment).
קפריסין –המכון הימי של קפריסין (Cyprus Marine and Maritime Institute, CMMI) משמש מרכז מצוינות למחקר, חדשנות ופיתוח טכנולוגי ימי, ועוסק בין היתר באנרגיות מתחדשות בים (ללא אתר נסיינות ייעודי). מימון משותף של Horizon 2020ושל האיחוד האירופי.לצורך כך יוקצו10מלש"ח ל-5שנים, לגיוס כח אדם מתאים, מחקר ייעוץ ויצירת אקוסיסטם תומך –קהילות, מפגשים מקצועיים וכיו"ב.תוכנית תמיכה מו"פ מתקדם לאנרגיה ל-TRLגבוהים, נדרשת כדי לגשר על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות בין הוכחת האבטיפוס להדגמה בשוק "עמק המוות המסחרי".בראשית הפנייה, צוייןהפער המשמעותי בהשקעות במו"פ אנרגיה בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם, והפוטנציאל המשמעותי שיש בהשקעות מו"פ אנרגיה לצמיחה הכלכלית המקומית והגלובלית, לצד חיזוק תוכנית מו"פ מתקדם, לתמיכה ב-TRLגבוהים150מלש"ח
אנרגיות מתחדשות ואגירה –חיזוי ייצור, תכנון מתקנים ואופטימיזציה של שילוב אגירה
גז ונפט –חיפוש, ניטור דליפות והפקה חכמה
ניהול אנרגיה חכמה –תחזיות ביקוש, Demand Response, תחזוקה חזויה, ומיקרו־גרידים
מעקב פליטות –ניטור בזמן אמת בהתאם לתקינה בינלאומית
ייצור אנרגיות מתחדשות מפציעות: גאותרמי, מתחדשות בים, פסולת לאנרגיהלפרויקט תרומה לאומית רחבה ולמשק האנרגיה:
כלכלית: האצה של מסחור טכנולוגיות אנרגיה ישראליות, משיכת השקעות זרות, עידוד יזמות מקומית וחיבור ישיר בין סטארטאפים לתעשייה.
מנוע צמיחה אזוריבאזור עדיפות לאומי: יצירת מקומות עבודה איכותיים, משיכת חברות בינלאומיות, פיתוח הון אנושי ועידוד פעילות עסקית.
סביבתית: שיפור יעילות הרשת, הפחתת פליטות מזהמים, קידום אגירה ושילוב גבוה יותר של אנרגיות מתחדשות.
חברתית־אזורית: פיתוח תעסוקה בפריפריה, חיזוק רשויות ותושבים, והרחבת תחומי ההכשרה והחינוך הטכנולוגי.
מיצוב בינלאומי: יצירת יתרון אסטרטגי לישראל כמרכז ידע וחדשנות לאנרגיה מבוססת AI, ולאנרגיות מפציעות.מנגנון הפעילותקידום מיזם משנה מציאות: מרכז חדשנות אנרגיה באזורי עדיפותלאומית –40מלש"ח
הקמת תשתיות AIבמרכז להרצת מודלים, הדמיות ופיילוטים תעשייתיים.
בחירה וליווי של סטארטאפים בעלי פוטנציאל יישומי גבוה בשוק האנרגיה הישראלי.
התאמתפתרונות לתעשייה בשיתוף שותפים מקצועיים.
בניית פיילוטים בשטח בשיתוף חברות אנרגיה ותעשייה.
פעילות משולבת לקידום תעסוקה, הכשרות מקצועיות ופיתוח כלכלי מקומי.באמצעות סביבת ניסוי מבוקרת ובעלת תשתיות מתקדמות, גופים מחקריים, חברות סטארט-אפ ויזמים יוכלו לבחון את ביצועי המערכות בתנאים המדמים מציאות, להפיק לקחים, ולבנות תהליכי אופטימיזציה וסטנדרטיזציה שישמשו את כלל התעשייה. תשתית כזו מצמצמת סיכונים טכנולוגיים וכלכליים, מאיצה את מסלול המסחור של טכנולוגיות נקיות, ומעודדת שיתופי פעולה בין מגזרים שונים. בנוסף, מרחבזה,המדמה טכנולוגיה בתנאים אמיתיים יוכל לסייע בגיבוש רגולציה, תקנים ומדיניות מותאמת ורלוונטית.בשלות טכנולוגית ושוק יעדהטכנולוגיות שבהן יתמקד המרכז –בינה מלאכותית לאנרגיה, ניהול רשת חכמה ותחזוקה חזויה –נמצאות ברמת בשלות גבוהה (TRL 7–9). החסם כיום הוא בעיקר חברתי־יישומי וכלכלי: חיבור בין סטארטאפים חדשניים לתעשייה הישראלית, והיעדר פלטפורמה לאומית שמאפשרת הרצת פיילוטים בסביבה מבוקרת ומותאמת. מרכז החדשנותיגשר על פער הזה, ויהווהמנגנון לאומי לקידום חדשנות אנרגטית שימושית.תקציב: 40מיליון ₪, כמחצית ממנו תשמש למתן מענקים לחברות שיפעלו בחממה.תכנית רב שנתית לחיזוק החוסן באנרגיה ברשויות המקומיות שתכלול בניית יכולות ארגוניות ומקצועיות, פיתוח תשתיות ניהול, הכשרה מקצועית והקמת קהילות אנרגיה מקומיות ואזוריות. כפי שנוכחנו בשנות הקורונה ובשנות המלחמה, חוזקן של הרשויות המקומיות הוא חוליה הכרחית בחוסנהשל החברה הישראלית וכך גם בהקשר משק האנרגיה. משכך, יישום המדיניות הלאומית למשק אנרגיה נקי, אמין ובר-קיימא מחייב שיתוף מלא של הרשויות המקומיות שאחראיות בפועל על ניהול התשתיות העירוניות, מבני הציבור, שירותי התחבורה והמרחב הציבורי. תחום האנרגיה טומן בחובו פוטנציאל משמעותי לחיסכון בהוצאות שוטפות, לשיפור השירות לתושב, וליצירת מנועי צמיחה מקומיים,בדגש על פריפריה חברתית-כלכלית.המיזם הלאומי לבניית יכולות ולהאצת המעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות –50מלש"ח (חומש)
ליווי ויישום תוכניות פעולה הוליסטיות למעבר לאנרגיה מקיימת:עד כה המשרד תמך בהכנת כ-50תכניות פעולה מקומיות. רבות מהרשויותהמקומיות, במיוחד בפריפריה הכלכלית והחברתית, טרם החלו בגיבוש תוכניות כאלו. מוצעלהרחיב את התמיכה בגיבוש תוכניות פעולה הוליסטיות ברשויות נוספות ובאשכולות האזוריים ובהקמת מנגנון להטמעת ויישום התוכניות ברשויות ובאשכולות. 2.
תשתית ניהולית: ברוב הרשויות המקומיות אין כיום גורם מקצועי ייעודי האחראי לניהול תחום האנרגיה. בהעדר גורם זה, הרשויות מחמיצות הזדמנויות לחיסכון באנרגיה ויצירת עוגנים כלכליים חדשים. רשויות מוחלשות מתקשות אף יותר בקידום התחום ובהשגת תמיכות ממשלתיות. יצירתתשתית ניהולית מקצועית בתחום האנרגיה ברשויות המקומיות ובאשכולות,בדגש על רשויות בפריפריה חברתית-כלכלית, תדע לנהל את התחום, לעבוד מול משרדי הממשלה, ולהוביל יוזמות ארוכות טווח. מרכיב זה הכרחי לקידום מרכיבי היוזמה הנוספים כמו קהילת אנרגיה ותוכניות הפעולה האסטרטגיות.3.
פיתוח כלים והנגשת מידע: על מנת שהרשויות יוכלו לממש את הפוטנציאל בתחום אנרגיה מתחדשת וחיסכון באנרגיה, אגירה ותחבורה חשמלית מוצע להנגיש מידע וכלי תכנון במספר ערוצים כגון: קורסים דיגיטליים, כלים מקוונים (דוגמת מחשבון פוטנציאל סולרי בגגות) ומדדים השוואתיים. הנגשת המידע חיונית לקבלת החלטות מבוססות, לסגירת פערים בין רשויות איתנות כלכלית לרשויות חלשות יותר, לזיהוי הזדמנויות מקומיות, ולהעצמת הרשויות המקומיות והתושבים כשחקנים מובילים בזירת האנרגיה. 4.
קהילת אנרגיה:לקידום אפקטיבי של תחום האנרגיה ברשויות המקומיות נדרש שיתוף ידע שיטתי ומתמשך. במסגרת המיזם מוצעלהאיץ את הפעילות של פורום אנרגיה לאומי לרשויות, זירה מקצועית מתמשכת שתאפשר לאנשי מקצוע מרשויות מכל הארץ ללמוד זה מזה, לשתף בפתרונות. הפורום יתכנס באופן סדיר, יכלול סדנאות, ימי עיון וסיורים מקצועיים, ויופעל בליווי צוות מומחים. הקהילה תאפשר לרשויות, במיוחד כאלה ללא ניסיון בתחום, להיחשף למודלים ש-"עובדים", לחסוך זמן ומשאבים, ולהטמיע ידע שנצבר במקומות אחרים. הפורום ישמש מנוע מרכזי שיחבר בין חלקי המיזם השונים.
הכשרה מקצועית: מרבית הרשויות בישראל אינן מחזיקות כיום בידע מקצועי מספק בתחום האנרגיה, ובפרט בתחומים המתפתחים של אנרגיה מתחדשת, אגירה, ניהול עומסים, תשתיות טעינה ואנרגיה קהילתית. מוצע לפתח מערך הכשרה מקצועי ייעודי, שייתן מענה לשני צרכים משלימים: (1) העמקת הידע בקרב בעלי תפקידים ברשויות עצמן: מהנדסים, גזברים, אדריכלי ערים ומנהלי תפעול, כדי שידעו לתכנן, לאשר ולנהל פרויקטים בתחום האנרגיה בצורה מושכלת ויעילה.(2) הכשרת דורחדש של אנשי מקצוע מקומיים המתמחים בממשק הייחודי שבין עולם האנרגיה לבין עולם הרשויות המקומיות, תחום מורכב הדורש שילוב בין ידע הנדסי, כלכלי ורגולטורי לבין הבנה של מבני תקציב, תהליכי רכש, תכנון ובקרה מוניציפליים.ההכשרות יפותחו וינותבו על ידי גורמי מקצוע מהממשלה ומהאקדמיה, ויבנו תשתית אנושית שתאפשר לרשויות לפעול בביטחון ובמקצועיות לאורך זמן, גם לאחר תום המיזם.6.
מפת פוטנציאל סולארי:המשרד, בשיתוף המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), פיתח מפה ארצית מקוונת המציגה את הפוטנציאל להקמת מערכות סולאריות דו שימושיות (למשל על גגות, חניונים, ומאגרי מים) ברמת מבנה בישראל. מוצע להרחיב ולשדרג את הכלי כך שיוכל לשמש את הרשויות המקומיות והאשכולות בזיהוי הזדמנויות כלכליות, להגדיל הכנסות ולעודד את תושביהן להתקין מערכות סולאריות –ובכך להעצים את העצמאות באנרגיה ואת ההכנסות המקומיות. למידע נוסף ניתן לבקר באתר הכלי: https://renewable.energy.gov.il/פוטנציאל ההשפעה והתועלות של המיזם הלאומי לבניית יכולות ולהאצת המעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות:
ביצוע מאות פרויקטים כלכליים של התייעלות באנרגיה, אנרגיה מתחדשת ואגירה בנכסי הרשויות שיובילו לחיסכון והכנסה קבועים של מיליוני ש"חבכל שנה.
חיזוק החוסן באנרגיה של הרשויות המקומיות ושל המדינה, יבטיח רציפות תפקודית בשירותים חיוניים בשעת חירום ויפחית את התלות במקורות אנרגיה חיצוניים.
פרישה רחבה של תשתיות תחבורה חשמלית במרחב הציבורי, שיובילו לצמצום זיהום אוויר ורעש, לשיפור באיכות חיי התושבים ולחיסכון כספי לתושבים.
מיצוב הרשויות המקומיות כמובילות שינוי בקרב התושבים והעסקים בשטחן, מעודדות חדשנות ויזמות, ותורמות לגידול בהכנסות ובתעסוקה המקומית.
קידום השגת היעדים הלאומים בתחום אנרגיה מתחדשת והפחתת פליטות.
רקע: בשנת 2025יצאנו במשרד האנרגיה והתשתיות בתכנית"מאה אלף גגות" תוכנית אסטרטגית מקיפה המציעה חשיבה מחודשת וחזון עדכני על מנת שמדינת ישראל תהיה מובילה עולמית בהתקנת מערכות סולאריות בכלל, ועל גגות מגורים בפרט. תכנית זו ממוקדת ביעד של 100אלף מתקנים סולאריים חדשים על בתי מגורים עד שנת 2030כך שמבנים עם גגות סלואריים יהוו כ15%-מבתי המגורים בישראל. התכנית כוללת מסלולי תמרוץ חדשים, קיצור תקופת החזר ההשקעה למשקי הבית, הסרת חסמים רגולטוריים, ויצירת ודאות גבוהה למשפחות המעוניינות להקים מערכת סולארית על גג ביתן.מערכת סולארית על גג פרטי מניבה הכנסות שנתית מוערכת של כ־12,000ש"ח ובמערכות גדולות יותר כגון בבתים משותפים ההכנסה שנתית מוערכת עשויה להגיע ל־25,000ש"ח. החזר ההשקעה מהיר ומוערך בתשואה של כ־15%ואף יותר בשילוב מימון בנקאי.עם זאת, קיים חשש ממשי שהתכנית תיושם בעיקר ביישובים חזקים ומבוססים, בעוד שבתים משותפים ואזרחים עם חסם מימוני, ישתתפו באופן חלקי בלבד בשל חסמים משמעותיים. בראשם, חסם נגישות לקבלת הלוואה בבנק, פערי מודעות, מחסור בליווי מקצועי וחוסר אמון כלפי גופים ממשלתיים. כדי להבטיח הצלחה, נדרש מענה כפול: קרן אשראי ייעודית מתאימה למתן הלוואות בנוסף למנהלת שטח שתסיר חסמים ותלווה את בעלי הבתים עד ביצוע הקמת המערכת.2.
ההצעההקמת קרן אשראי ייעודית הכוללת מעטפת סיוע לאזרחים עם חסם מימוני ולבתים משותפים.מדובר בתכנית תלת שנתית, להקמת קרן הלוואות ייעודית -קרן אשראי סיבובית(Revolving Fund)שתאפשר מתן הלוואות מסובסדות ומשלימות־סיכון למשקי בית המעוניינים להקים מערכות סולאריות על גגות בתים פרטיים ובתים משותפים.הקרן תהיה בנויה ממנהלת שמקבלת החלטות עקרוניות ומלווה את הפעילות, ומגוף בעל רישיון למתן אשראי בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, אשריעבוד עם המנהלת בשיתוף פעולה ויהיה אחראי על ההקצאה והחיתום. מטרת הקרןוהמנהלת, להתמודד עם חסם ההון הראשוני וחוסר הנגישות לאשראי בנקאי, עם חסם הנגישות למידע, המונעים מאוכלוסיות רבות להשתתף במעבר לאנרגיה מתחדשת. המודל מבוסס על שיתוף פעולה בין ממשלה, מגזר שלישי וגורמים פיננסיים. הלוואות להתקנת מערכות סולאריות לאזרחים עם חסמי מימון ובבתים משותפים-10מלש"ח
יתרונות למשקי הבית3.1.
מערכות סולאריות בבתים משותפים
יצירת הכנסה קבועה לבניין, שאותה יהיה ניתן להקדיש לשיפוץ שטחים ציבוריים ותחזוקת הבניין, הכנסה בעלויות חשמל לוועד הבית, הקטנת תשלומים שוטפים לדיירים.
בעת הפסקות חשמל, מערכת סולארית (בפרט עם אגירה) יכולה לספק חשמל בסיסי למערכות חיוניות (מעלית, תאורה, מקרר ציבורי).
מבחינה משקית –הקמת מערכות סולאריות במרכזי הישובים מקרבת את היצור לצריכה, ובכך חוסכת בעלויות רשת, מסייעת לנצל אזורים מבונים לייצור אנרגיה בדו שימוש, ומאפשרת לישראל לעמוד ביעדיההסביבתיים ובמחויבותה הבינלאומיות, במטרה להגיע ל-30%מתחדשות ב 2030.3.2.
מערכות סולאריות לבתים עם נגישות נמוכה לאשראי
מקור הכנסה פסיבי לטווח ארוך למשקי בית בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך.
חיזוק עצמאות וביטחון באנרגיה -במקומות בהם חיבורי החשמל אינם יציבים, המערכת מאפשרת אספקת חשמל רציפה.
תעסוקה והכשרה מקומית -אפשרות לפתח מומחיות קהילתית בהתקנה ותחזוקה של מערכות סולאריות. 4.
פוטנציאל סולארי4.1.
בתים משותפים:
גודל גג ממוצע: כ-210מ"ר, מאפשר הקמת מערכת של כ-30קילואט.
עלות הקמה: כ -100-130אלף שח למערכת.
הכנסה שנתית לבעלי המערכת: כ-25אלף שח, תשואה: כ-18%והחזר השקעה תוך כ-5שנים.
בישראל ישנם כ-250אלף בתים משותפים, אך רק כמה עשרות מתוכם הקימו מערכת סולארית עד כה.התכנית מכוונת להגיע במימון הראשוני והמשני לכ-50בתים משותפים. הפוטנציאל הסולארי יכול להגיע ל-4.5מגהבשנה למשך שלוש שנים4.2.
בעלי בתים עם נגישות נמוכה לאשראי:
גודל ממוצע: מאפשר הקמה של 15קילואט
עלות הקמה: כ-60אלש"ח
הכנסה שנתית: כ-12אלש"ח
החזר השקעה: 5שנים (ולאחר מכן רווח קבוע של כ-20שנה נוספות).
פוטנציאל גגות משמעותי במיוחד בחברה הבדואית וביישובים בעלידירוג סוציו-אקונומי נמוך, בהם לא קיימות כיום מערכות פרטיות כמעט כלל.פוטנציאל של 3מגה מהתקנת 200מערכות חדשות במימון הראשוני,כמובן שההלוואה היא בעלת פוטנציאל להמשיך ולהתגלגל עוד פעמים רבות.
חסמים5.1.
בתים משותפים
חסם מימון: ועד הבית אינו מהווה ישות משפטית, ולכן לא יכול לקבל הלוואה בנקאית.
חסם התארגנות: קושי בהגעה להסכמה בין הדיירים להקמת מערכת משותפת.
חוסר כדאיות ליזמים: הרבה עבודה תפעולית מול דיירים, עבור פרוייקט יחיד ולא גדול.
חוסר כדאיות לדיירים: במודל שכירות ההכנסה נמוכה לבניין (כתלות בהסכמה מולהיזם) ולכן העניין של הדיירים מוגבל.5.2.
בעלי בתים עם נגישות נמוכה לאשראי:
חסם מימון: אזרחים אינם מסוגלות לגייס הון ראשוני לפרויקט והבנקים נמנעים ממתן אשראי בשל דירוג סוציו־אקונומי נמוך או היעדר ערבויות.
חסם מודעות: היעדר ידע מקצועי בקרב התושבים על היתכנות טכנית, רגולציה, ותפעול מערכות סולאריות.
חסם אמון: ניסיון עבר עם יוזמות חיצוניות שלא התממשו יצר חוסר אמון כלפי יזמים ומשרדי ממשלה.6.
מודל תפעולי/ כלכלי
משרד האנרגיה יקצה 10מלש"ח לטובת הפעלת קרן מתגלגלת להלוואות לאוכלוסיות עם נגישות נמוכה לאשראי, כמתואר.
המשרדיתקשר עם קרן אשראי ולעמותה מתפעלת שלה צוות מתפעל וניסיון בעבודה עם האוכלוסיות הרלוונטיות. (אפשר גם שתי הפונקציות בגוף אחד).
הגוף הפיננסיימנף את התקציב הממשלתי, וישתמש בסכום הממונף לטובת הלוואות באמצעות מינוף.
תפקידי העמותה\המנהלת:-
הסברה והעלאת מודעות–פעולות שטח, דיגיטל, עבודה קהילתית ותוכן בשפה מתואמת לאוכלוסיית היעד-
בדיקת התאמת גגות–ביקורי בית, בדיקות הנדסיות ראשוניות והערכות כלכליות-
סיוע בהגשת בקשה לקרן–ליווי מלא מול הגוף המממן-
תיאום ובקרה מול ספקים–חיבור בין הספקים לבין הפונים או הקרן-
סיוע בקידום הסדרה של הגג -במקרים של היעדר היתר, או היעדר חיבור מתאים לחשמל-
ליווי עד חיבור המערכת לרשת–כולל טיפול בהיתרים ובאינטגרציה מול חברת החשמל-
ביסוס אמון–אנשי המקצוע במנהלת יהיו מהחברה הערבית \בדואית ואיגוד בתים משותפים, כדי להבטיח תקשורת ואמון מלאים.
התקציב ישמש לצורך:-
מימוןפעולת המינהלת-
מינוף
חובות אבודים-
מימון הריביות לצורך העמדת ריביות טובות יותר ללווים
המפעילים ייבחרו לפי מס' קריטריונים:-
גובה הריבית המוצע-
אחוז המינוף המוצע-
איכות המודל תפעולי קהילתי7.
משרדים שותפים פוטנציאליים:הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי בחברה הבדואית, משרד האוצרומשרד הכלכלהרקע: במסגרת החלטת ממשלה מספר 465מאוקטובר 2020, התחייבה מדינת ישראל למעבר של ייצור 30%מהאנרגיה ממקורות מתחדשים. כדילעמוד ביעד הלאומי נדרשת האצה משמעותית בהקמת מתקנים פוטו-וולאטים לייצור החשמל. בשל תנאיה הייחודיים של ישראל ישנה חשיבות לקידום מתקנים סולאריים בדו-שימוש, עם יעד של כ-5,000גגות סולאריים במבני המגורים המשותפים עד שנת 2030, יעד זה הינו שאפתני היות וכיום ישנם מבני מגורים משותפים בודדים בהם הותקנו מערכות סולאריות. הדיור הציבורי בישראל מהווה מאגר של אלפי גגות קיימים הפרוסים בפריסה רחבה ברחבי הארץ בעלות המדינה, ועל כן טמון בו פוטנציאל משמעותי להתקנת פאנלים סולארים. המעבר להתקנת מערכות סולאריות על מבנים אלה משרתמספר מטרות: עמידה ביעדים הלאומיים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים, ביזור משק האנרגיה בקרבת מרכזי הצריכה, וקידום צדק חברתי-סביבתי על ידי יצירת מקור הכנסה מייצור החשמל בדיור הציבורי בישראל המאופיין באוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. נוסף על כך, קידום הפרויקט על ידי הממשלה עשוי להיות תקדים אשר יעודד בניינים משותפים להתקין באופן עצמאי מערכות סולאריות. פרויקט זה הינו מנוף אסטרטגי לקידום האנרגיה המתחדשת והצדק החברתי כאחד.ההצעה:לפיכך, מוצע פרויקט במסגרתו יותקנו פאנלים סולארים בכ-100גגות מבני הדיור הציבורי בישראל, בשיתוף חברות ניהול המבנים, תוך גיוס ורתימה של הדיירים ויצירת רווח כלכלי אשר ינותב לטובת הבניין והדיירים. קידום הקמת סולארי בבנייני הדיור הציבורי- 3.5מלש"ח
חוסר אמון בין דיירי הדיור הציבורי לחברות הניהול –אוכלוסיית הדיור הציבורי הינה בין המוחלשות בישראל, ישנו מתח מובנה וחוסר אמון במוסדות המדינה, ומול חברות הניהול בפרט, עקב בעיות עבר של טיפול במבנה וסוגיות תחזוקה נוספות.
בעלות חלקית של חברות הניהול על הדיור במבנים המשותפים –כיום חלק מהדירות במבנים אלו הינן בבעלות פרטית של הדיירים. בעבר היה ניסיוןלהתקנת PVאך הוא אינו צלח בשל התנגדות הבעלים הפרטיים ומחלוקת סביב סוגיית הרווח מייצור החשמל, תחזוקת המתקן וטיפול במבנה.3.
מיעוט מערכות סולאריות על בנייני מגורים משותפים –כיום רק כ-50בתיםמשותפים מותקנות מערכות PV, תחום זה אינו מפותח דיו בישראל בשל המורכבות בהתארגנות הדיירים, הנעתם לפעולה ומציאת מקורות מימון. ניסיון מועט בתחום זה בישראל מקשה על הדבקה חברתית וקידום הנושא. משרדים שותפים: משרד האנרגיה והתשתיות, משרד הבינוי והשיכון הפרויקט יתמוך בהקמת קירוי סולארי בחניונים של בתים משותפים, ובה בעת יאפשר הקמה פשוטה של עמדות טעינה תוך ניצול של התשתית המוקמת, יספק הצללה לחניון וביטחון באנרגיה לדיירי הבניין באמצעות האגירה שתתלווה לפרויקט. כך ניתן להשיג "4ציפורים" בתשתית אחת: עמדות טעינה, הכנסה מייצור סולארי, אגירה שתביא לביטחון באנרגיה והצללה במרחב הציבורי.בשנת 2024חדירת הרכבים החשמליים בישראל הגיעה לשיעור של כ־24%. על אף ששיעור זה הוא בין הגבוהים בעולם,קצב הקמת תשתיות טעינה לרכבים חשמלייםעדיין מדשדש ומתקשה לעמוד בקצב הביקושים לרכבים חשמליים ובכמות עמדות הטעינה שידרשו בשנים הקרובות. בעוד בעלי רכבים המתגורריםבבתים פרטיים יכולים להקים עמדות טעינה בקלות יחסית בחניות הפרטיות שלהם, אלו המתגוררים בבתים משותפים מתקשים להצטרף למהפכת הרכב החשמליבשל העלויות הגבוהות הכרוכות בהתקנת תשתיות טעינהבחניונים משותפים. האתגר בולט במיוחד בחניונים עיליים בהם נדרשות עבודות תשתית יקרות ומורכבותכגון עבודות חפירה והעברת תשתית בשטחים נרחבים, אשר במקרים רבים נדרשות בייעודי קרקע ציבוריים. במקביל, קיים אתגר בהקמתמערכות סולאריות ומתקני אגירה בשל מחסור בשטחים זמינים,בעיקר באזורים עירוניים צפופים ובמרכזי הביקוש, ובשל העלויות הגבוהות של מתקני האגירה.אלו מקשיםעל קידום פרויקטים שלאנרגיה מתחדשת ועל עמידה ביעדי הממשלה שקבעה להגיע ל-30%אנרגיות מתחדשות בשנת 2030. הפרויקטיספקפתרון לשני האתגרים הנ"ל באמצעות קירוי סולארי משולב אגירה ועמדות טעינה. קירוי משולב מסוג זה יאפשר ניצול מיטבי של שטחים פנויים להקמת קירוייםסולאריים בעלי פוטנציאל של כ-600קירוי סולארי משולב עמדות טעינה ומתקני אגירה בחניונים בבתים משותפים-30מלש"ח
הנגשת טעינה בבתים משותפים–הפחתת עלויות ההקמה ומתן אפשרות לתושבים שאינם בעלי חניה פרטית ליהנות מטעינה נוחה וזולה.2.
ניצול שטחים קיימים לייצור אנרגיה מתחדשת–הרחבת ייצור החשמל הסולארי ואגירתו במרכזי אוכלוסייה מבלי לתפוס שטחי קרקע נוספים.הבעיות שהפרויקט פותרותרומת הפרויקט:1.
הסרת חסם בהקמת עמדות טעינה בבתים משותפים–כיום, הקמת תשתיות טעינה בחניוני בניינים משותפים מתאפיינתבקשיים טכניים, כלכליים וקנייניים משמעותיים. בניגוד לחניונים תת קרקעיים בהם ניתן לפרוס את תשתית הטעינה לאורך הקירות והתקרה, בחניונים עיליים גדולים נדרשות עבודות חפירה ותשתית יקרות, המרתיעות את הדיירים ומונעות מהם לרכוש רכב חשמלי. כך נמנעת מחלק מהציבור האפשרות להוזיל את יוקר המחייה בעלויות נסיעה ותחזוקה נמוכות יותר.2.
מחסור בשטחים מתאימים להקמת מערכות סולאריות ומתקני אגירה–המחסור מתבטא בעיקר באזורים עירונייםצפופיםובמרכזי הביקושבהם נדרשת הרחבת ייצור החשמל על ידי הקמת מערכות אנרגיה מתחדשת.3.
כמוכן,ייצור מבוזר של אנרגיה סולארית בסמוך למוקדי הביקוש יתרום להפחתת עומסים ברשת החשמלהארצית ולשיפור היעילות האנרגטיתברמה המקומית, ובכךיתרוםלחיזוקרשתהחשמל. הפרויקטיהווה גם מודל לשכפול ארצי מתוךתובנות מעשיות ליצירת מודל כלכלי־תכנוניהניתן להטמעה רחבה ברשויות נוספות, ומתן ערך קהילתי בשיפור חזות המרחב הציבורי, הצללה מפני חום וקירוי נגד גשם.
כשלי שוק וחסמים:על אף הכדאיות הרבה, פרויקטים מסוג זה כמעט ואינם מתבצעים כיום באופן עצמאי. הגורמים לכך כוללים עלויות הקמה ראשוניות גבוהות, אי-וודאות רגולטורית, היעדר ידע תכנוני בקרב ועדי בתים, קשיים קנייניים והתנגדויות בין דיירים. התערבות ממשלתית נדרשת כדי להסיר חסמים אלה, להדגים את ישימות המודל וליצור תמריץ ראשוני שיאפשר את צמיחתו באופן עצמאי בעתיד.5.
בנוסף, הפרויקט יתרום לחיזוק הפריפריה במתןעדיפות ליישובים ולאזורים באשכול חברתי־כלכלי נמוך, שבהם חסמים כלכליים מונעים כיום גישה לפרויקטים מסוג זה, ויאפשר להוזיל את יוקר המחיה תוךטעינת רכב חשמלי בעלות נמוכה, הפקת חשמל עצמי לדייריהבניין והפחתת הוצאות אנרגיה לתושבים.6.
לפרויקטגם תרומה סביבתית ולאומית–הפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, קידום עמידה ביעדי הממשלה לאנרגיה מתחדשת ולרכב חשמלי, והפחתת אי החום העירוני, וקידום ביטחון באנרגיה בעזרת שילוב האגירה בפרויקט יאפשר לבניינים להנות מרציפות אספקת חשמל גם במצבי כשל, חירום ביטחוני וכיוצ"ב.במסגרת המהלך ייבחרואתרים מתאימים ברחבי הארץ, בדגש על רשויות מקומיות באשכולות חברתיים־כלכליים נמוכים ובפריפריה הגאוגרפית, במטרה להבטיח חלוקה שוויונית של ההזדמנויות.הפרויקט צפוי לאפשר לאלפי משקי בית להצטרף למהפכת הרכב החשמלי, להוזיל עלויות אנרגיה, להגביראת השימוש באנרגיה מתחדשת, ולהוות דוגמה ליישום יעיל, בר־העתקה ועתיר תועלת חברתית וסביבתית.
בשנים האחרונות מספר פרויקטים שקיבלו את כל האישורים המקצועיים והרגולטוריים לא יצאו לפועל, לא בשל בעיה טכנולוגית או סביבתית,אלא עקב התנגדות תושבים. המשמעות: אובדן יכולת ייצור חשמל נקי, פגיעה בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת של ישראל, והחמצת הזדמנות לפיתוח כלכלי בפריפריה.עקרון התכנית פשוט: במקום שחברות יזמיות יובילו את הפרויקט והקהילות ירגישו מודרות –הופכים את הקהילות לשותפות ולבעלות על הפרויקט. כאשר הקהילה היא הנהנית המרכזית מהרוח שמנשבת בשטחה –תכנית לקידום פרויקטי אנרגיית רוח קהילתיים בישראל –5מלש"ח
פיתוח מתודולוגיה לקידום והקמת חוות רוח קהילתיות, בהשראת מודלים קיימים בעולם (וגם מסמכים, מחקרים והמלצות בינלאומיות של ארגונים כמו WWEAו-IRENA, שמהם ניתן לקבל ליווי וייעוץ מקצועי).
סנכרון מלא עם משרד האנרגיה, רשות החשמל, מנהל התכנון וגופי ממשל נוספים, כדי להבטיח מסלול הקמה יעיל ותואם רגולציה.
יצירת מנגנון לחיבור בין יזמים לבין קהילות, כולל מודל עסקי לבעלות וחלוקת רווחים בקהילה.
איתור פרויקטים שכבר עברו תכנון ובדיקות רוח אך נעצרו רק בגלל התנגדות ציבורית –והסבתם למיזמים קהילתיים, תוך חיסכון במסלול אישורים ותכנון.
ליווי מקצועי וחברתי לצמצום התנגדויות על בסיס נתונים, שקיפות ומעורבות מקומית.למה התכנית חשובה?1.
אנרגיית רוח היא מרכיב חיוניבתמהיל האנרגיות המתחדשות בישראל. שילובה מפחית את הצורך בהקמת מתקני אגירת אנרגיה בהיקפים גדולים ומייקרים.2.
חסם ה-NIMBYהוא הסיבה המרכזית לכישלון פרויקטירוח בישראל. בעולם נמצא שכאשר הקהילה היא בעלים או שותפה –ההתנגדות יורדת כמעט לאפס.3.
הפריפריה מרוויחה ישירות: זרם הכנסות ליישוב, מקומות עבודה, השקעה בתשתיות ופיתוח כלכלי מקומי.דוגמה ישראלית:בקיבוץ מעלה גלבוע הוקמה חוות רוחבבעלות קהילתית,ובהמשך הקיבוץ אף הקים טורבינות נוספות במודל זה. במקביל, ביישובים סמוכים כאשר יזם ביקש להקים טורבינות,התושביםהתנגדו לאותו פרויקט בדיוק, משוםשהרווחים הופנו בעיקר אליו, והתושבים שהפרוייקט מוקם סמוך לביתםשלא נהנו מהתועלותבעצמם. פרויקט זהמוכיח שכאשר הקהילה שותפהניתן לקדם פרוייקטים לייצור אנרגיות מתחדשות, וניתן להתגבר על התנגדות להקמת פרוייקט.תרומה לאומית: הסבת פרויקטים מאושרים שנכשלו לפרויקטים קהילתיים,היא הזדמנות להשיב אמון באנרגיית הרוח בישראל, לייצר הצלחות מהירות, שכן ישנם פרוייקטים שכבר מוכנים לקידום, ולתרום באופן ישיר לעמידה ביעדי 2030ו־2035.תקציב:5מיליון ש"ח —לפיתוח המתודולוגיה, ליווי קהילות, בניית מודל עסקי ומשפטי, מיפוי פרויקטים קיימים והתקדמות להתארגנות קהילתית לקראת הקמה.
התנעתשוקחדשומתפתחבישראל:על אף שכיחותן ההולכת וגדלה בשווקי אירופה ואמריקה, טכנולוגיית משאבות החום לחימום מים טרם תפסו מקום משמעותי בתמהיל הדיור הישראלי. דבר זה נובע מהיעדר היכרות עם יתרונות הטכנולוגיה, כמו גם מהמחירים הגבוהים יחסית של משאבות החום. בשנים האחרונות חלה צניחה במחירי משאבות החום, כך שכיום הפתרון הזה הינו כלכלי יותר, במיוחד כחלופה לדוד חשמלי לא יעיל. סבסוד של משאבות חום, יחשוף חלקים נרחבים מהציבור הישראלי ליתרונות הטכנולוגיה, ויעזור להתניע את השוק המתפתח, אשר כבר כולל בישראל מספר יבואנים ואף יצרנים מקומיים.
יתרוןכלכלילמשקיהבית:משקי הבית שישתתפו בתכניתיהנו מחיסכון בחשבון החשמל בעקבות החלפת הדודים במשאבות החום ומהכנסה ממכירת חשמל הסולארי לרשת.
יתרוןבביטחוןאנרגטי:בעת חירום הבתים המשותפים יוכלו להנות מחשמל באזורים הציבוריים בשעות הרלוונטיות. התקציב המבוקש יסייע להוריד את הוצאות החשמל של למעלה מ-3,000משקי בית בעד כ-1,300₪ בשנה בעלויות חימום המים –צמצום של כ-30%בחשבון החשמל. בנוסף, משאבות החום מחזיקות מעמד הרבה יותר זמן מדודי חשמל פשוטים, ודורשותהרבה פחות תחזוקה שוטפת ותיקונים-דבר שיביא להקלה נוספת לאותם משקי בית. ההערכה היא שהתוכנית תיושם בכ-150בניינים משותפים, שעבורם יוחלפו מערכות חימום המים ויותקן PVעל הגג. ההספק המותקן מוערך בכ-5מגה.מדינת ישראל ממוקמת באזור גיאוגרפי הרגיש במיוחד לשינויי האקלים (Hotspot), שבוקצב ההתחממות גבוה פי שלושה מהממוצע העולמי. בעשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל בכ־0.6מעלות צלזיוס בכל עשור, פי שלושה מהממוצע הגלובלי, ונצפתה עלייה ניכרת בלחות ובעומסי החום בקיץ. לפי תחזיות השירות המטאורולוגי, עד סוף המאה צפויה עלייה של עד 6מעלות צלזיוס בשיאי הטמפרטורות ועלייה של שתי דרגות בעומס החום, באופן שיפגע בנוחות התרמית ובבריאות הציבור.בה בעת, ניכרת מגמה גוברת לעידוד תחבורה פעילה וירוקה, ובפרט הרחבת רשת שבילי האופניים העירוניים והבין-עירוניים. מגמה זו נועדה להפחית פליטות מזהמים, לשפר את איכות האוויר ולהגביר את הפעילות הגופנית של הציבור. עם זאת, תנאי האקלים בישראל ובעיקר העלייה המתמשכת בטמפרטורות ובימי השרב מהווים חסם משמעותי לשימוש רציף בשבילי האופניים, במיוחד בעונות הקיץ.קירוי סולארי בשבילי אופניים-20מלש"ח
הרחבת ייצור אנרגיה מתחדשת באמצעות התקנת פאנלים סולאריים על ידי קירוי השבילים, ויצירת ייצור מבוזר קרוב למוקדי הצריכה העירוניים.
שיפור תנאי הרכיבה ורווחת הציבור, הצללה נרחבת שתאפשר שימוש יומיומי בשבילי האופניים,תעודד פעילות גופנית ותתרום לבריאות הציבור.הקמת קירוי סולארי לאורך שבילי האופניים טומנת בחובה שורה של תועלות רחבות היקף סביבתיות, כלכליות, ובריאותיות המקדמות את יעדי הממשלה בתחומי האנרגיה, האקלים ואיכות החיים בישראל:
ייצור אנרגיה קרוב למוקדי הצריכה-התקנת מערכות סולאריות לאורך שבילי אופניים תאפשר הפקת חשמל בצורה מבוזרת, סמוכה למוקדים עירוניים, ובכך תסייע בהפחתת העומס על רשת ההולכה הארצית.
שימוש יעיל בתשתיותקיימות -דו שימוש.
הרווח מהחשמלהמיוצר יוכל לשמש לשיפור פני העיר והמרחב.
החזר השקעה ארוך טווח-הפרויקט צפוי לייצר תשואה כלכלית באמצעות מכירת החשמל לרשת לצד חסכון בעלויות בריאות.
הזדמנויות תעסוקה מקומית-הקמה, תחזוקה ותפעול של מערכות הקירוי הסולאריות צפויים לעודד תעסוקה בענפי ההנדסה, האנרגיה והבנייה.
תרומה ליעדי האנרגיה המתחדשתשל ישראל -הפרויקטיתרום להגדלת היקף הייצור מאנרגיות מתחדשות ולקידום היעד הלאומי של 30%ייצור ממקורות מתחדשים עד שנת 2030.
הפחתת פליטות מזהמיםהן באמצעות ייצור חשמל מאנרגיה סולארית והן על ידי עידוד שימוש באופניים כחלופה לרכב פרטי.
הצללה לאורך השבילים תאפשר שימוש רחב יותר באופניים גם בשעות החמות של היום ותתרום להגברת הפעילות הגופניתבקרב הציבור.
הגנה מפני קרינת שמשוחום קיצוני -הקירוי ייצור אזורי הצללה נרחבים, יצמצם את חשיפת המשתמשים לקרינת . UVעל אף הפוטנציאל המשמעותי הטמון בקידום קירוי סולארי לשבילי אופניים, קיימים מספרחסמים מהותיים המעכבים את יישומו בפועל. חסמים אלה נוגעים להיבטים כלכליים, תכנוניים ותפעוליים.
יעודי קרקע- כיום, על פי הוראות תמ"א, ניתן לקדם מתקני קירוי סולארי רק בשטחים המוגדרים כ"ייעודי דרך". המשמעות היא כי קידום שבילי אופניים סולאריים מוגבל למקטעים מסוימים בלבד.
חטיבות קרקע- במקרים שבהם תוואי השביל עובר בין מספר חלקות או חטיבות קרקע שונותהדבר יוצרת קושי ברישוי ובחיבור המערכות.
מטבעם אלו פרוייקטים עם מורכבות מבחינת עבודות החשמל, בגלל האופי של השביל שהוא צר וארוך. במסגרת מודל זה, מוצע לקדם פרויקט משותף בין משרד האנרגיה לבין חברת נתיבי ישראל (נת"י), שיפעל כשותפות אסטרטגית לפיתוח, הקמה וניהול של פרויקטי קירוי סולארי לאורך שבילי אופניים עירוניים ובין-עירוניים. הפרויקט צפוי לשמש מודל ארצי ללמידה וליישום עתידי של רשויות מקומיות, אשר יוכלו לאמץ את המודל בהמשך באופן עצמאי:1.
משרד האנרגיה יקצה תקציב בהיקף של 20מיליון ש"ח,המהווה כשליש מעלות כוללת של הפרויקט. נת"י ישתתפו במצ'ינג מתקציבם הייעודי לפיתוח שבילי אופניים ותשתיות דרך.2.
הקירוי הסולארי יוקם בשלוש טכנולוגיות שונות שייבחנו במסגרת הפיילוט, מתוך מטרה ליצור הזדמנות אמיתית לחדשנות ולפיתוח תעשיית אנרגיה מתחדשת מתקדמת בישראל.3.
נת"י ישמשו כגוף המבצע והמנהל של הפרויקט, יקבלו את התקציב ממשרד האנרגיה, ויעבירו את המימון הבעלות לחברת הניהול שלהם או לרשויות המקומיות הרלוונטיות בהתאם לתכנון המאושר.בעולם, חינוך והעלאת מודעות הציבור מהווים יסוד מרכזי בקידום מעבר לאנרגיה מתחדשת. בישראל, מוזיאוני המדע מהווים פלטפורמה נגישה ומשפיעה להעברת ידע מדעי לציבור הרחב: ילדים, בני נוער, הקמת תערוכות בנושא אנרגיה מתחדשת במוזיאוני מדע 5מלש"ח
תצוגות אינטראקטיביות: דגמים פעילים ומתקני הדמיה לטכנולוגיות סולאריות, רוח ומימן ירוק.
סימולטורים וחוויות דיגיטליות: מציאות מדומה ומתקני מולטימדיה המדגימים את השפעת האנרגיה על הסביבה, עם התאמות תרבותיות ולשוניות לאוכלוסיות מגוונות.
תוכן חינוכי מותאם גיל: פיתוח חומרי הדרכה וסדנאות מגיל הרך ועד מבוגרים, תוך שימת דגש על שילוב תלמידים ומורים מהפריפריה.
הדגמות טכנולוגיות: הצגת מערכות אנרגיה מתחדשת בפעולה ויישומן בחיי היומיום.
פעילויות קהילתיות: כנסים, הרצאות וימי עיון לקהל הרחב ולמומחי התחום, גם בערים וביישובים מרוחקים.
חומרי רקע דיגיטליים: הפקת חוברות, אפליקציות ואתרי אינטרנט נלווים שיאפשרו גישה שוויונית למידע מכל מקום בארץ.
הסברה למגזרים שונים: התאמת המסרים והפעילויות לאוכלוסיות מגוונות, לרבות יישובים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית.תקציב:5מלש"ח, שיחולקו בין מוזיאוני מדע ברחבי הארץ, עדיפות למוזיאונים בדרום וצפון המדינה כן ייבחנו מוזיאונים נוספים רלוונטיים שיקדמו את הפעילות באזורי עדיפות. בהתאם להיקף הפעילות, מיקומם ורמת
יחידות לימוד לאנרגיה מתחדשת: עקרונות בסיסיים, מקורות אנרגיה, השפעות סביבתיות וחדשנות טכנולוגית.פיתוח חומרי לימוד דיגיטליים לקידום שינוי בהרגלי צריכה ואנרגיה מתחדשת -2מלש"ח
יחידות הוראה למורים ולמובילי קהילה: הכשרת מורי מדעים וטכנולוגיה בנושאי אנרגיה בתכניותחינוכיות ובפעילויות קהילתיות. בשילוב כלי AIבהקשרים הנוגעים להתייעלות באנרגיה.
יחידות לימוד דיגיטליות לתלמידי בית ספר יסודי וחט"ב:העשרת דרך הלמידה באמצעות יחידות לימוד אינטראקטיביות.
פיתוח לומדות לתלמידים:קידום למידה עצמית לתלמידי כיתות ט' ומעלה תוך כדי שילוב כלי AI.
חומרי לימוד על עתיד האנרגיה ומודולים מתקדמים:מימן ירוק, אגירת אנרגיה, רשת חכמה והתייעלות.למידה בדרך זו תאפשר להנגישאת הידע בתחום האנרגיה המתחדשת לכלל הציבור בישראל, ללא מגבלת מקום או זמן, תוך צמצום פערים חינוכיים ודיגיטליים באמצעות פיתוח קורסים מונגשים גם לאוכלוסיות בפריפריה. בנוסף, להצעה זו טווח השפעה רחב המגיע לאלפי לומדים בשנה, שירכשו כלים עדכניים וידע מעשי שיתרמו ליעדי האנרגיה של ישראל ולצמיחת משק יעיל. תרומה נוספת של הצעה זו היא קידום אוריינות לאנרגיה לאומית כחלק ממדיניות ממשלתית כוללת לשינוי התנהגות צרכנית.החסמים של התוכנית הם מחסור בתכנים קיימים איכותיים ונגישים, אי שוויון בנגישות במידע בקרב אוכלוסיות שונות והיעדר תשתית חינוכית אחידה שמנגישה ידע מקצועי בצורה מותאמת לאוכלוסיות.המשרד יוביל פיתוח חומרים מקוונים בשיתוף החינוך ומוסדות אקדמיים ומומחים בתחום האנרגיה. יחידות הלימוד יכללו חומרים ויזואליים עשירים ותרגול אינטראקטיבי, ויונגשו לציבור הרחב בחינם.יחידות הלימוד ייבנו בשלבים: החל ממודול בסיסי אחד ועד לפיתוח סדרה מתקדמת.
מכשיר ליידר סורק (scanning LIDAR)(3.5מלש"ח)
מכ"ם לניטור מסלולי תעופה של בעלי כנף מעל הים (3.5מלש"ח)
מערך ניטור צף (2תחנות חדשות ושדרוג 2קיימות) (9מלש"ח)
פריסת רשת סיסמית בקרקעית הים למעקב אחרי פעילות העתקים גיאולוגיים (2מלש"ח)איסוף מידע –סקרים:
סקר סביבתי אקולוגי כבסיס לקידום פיתוח ושימור הים (10מלש"ח)
שדרוג מאגר מידע ימי לאומי נגיש לחוקרים ויזמים (2מלש"ח).תמיכה במו"פ ויצירת מעטפת ליזמים בתחום בלוטק אנרגיה:
תמיכה במו"פ (5מלש"ח)
אתר ניסויים ימי (5מלש"ח)
מינהלת מתכללת לחדשנות בים ואנרגיות מתחדשות בפרט (10מלש"ח ל-5שנים)תוכנית מו"פ מתקדם, לתמיכה ב-TRLגבוהים150מלש"חלגישורעל הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות בין הוכחת האבטיפוס להדגמה בשוק.מיזם משנה מציאותמרכז חדשנות אנרגיה באזורעדיפותלאומית40מלש"חהתכנית מציעה להקים מרכז חדשנות לאנרגיה באזור עדיפות לאומית, שישמש כאקסלרטור וכמרכז הדגמה (POC) עבור סטארטאפים ישראליים בעלי פתרונות אנרגיה מתקדמים.המיזם הלאומי לבניית יכולות ולהאצת המעבר מיזם לאומי מקיף שיכלול בניית תשתית מקצועית, ליווי וכלי יישום לרשויות המקומיות:
ליווי ויישום תוכניות פעולה הוליסטיות למעבר לאנרגיה מקיימת
פיתוח כלים והנגשת מידע, קורסים דיגיטליים, כלים מקוונים ומדדים השוואתיים.
תשתית ניהולית מקצועית לתחום האנרגיה לרשויות מקומיות
קהילת אנרגיה -פורום רשויות מקומיות
הכשרה מקצועית להעמקת הידע ולהכשרת דור חדש
שדרוג כלי מפת פוטנציאל סולאריהלוואות להתקנת מערכות סולאריות לאזרחים עם חסם מימון ובבתים משותפים10מלש"חהקמת קרן הלוואות ייעודית לעידוד התקנת מערכות סולאריות בבתים משותפים בכלל החברה בישראל ועבור אזרחים עם נגישות נמוכה לאשראי.קידום הקמת סולארי בבנייני הדיור הציבורי3.5מלש"חבמסגרת פרויקט יותקנו פאנלים סולארים בכ-100גגות מבני הדיור הציבורי בישראל, בשיתוף חברות ניהול המבנים, תוך גיוס ורתימה של הדיירים ויצירת רווח כלכלי אשר ינותב לטובת הבניין והדיירים. זאת בעזרת מנגנון של קול קורא לחברות המנהלות את הדיור הציבורילליווי קהילתי (2.5מלש"ח) ותקציב של 1מלש"ח לשיפוצי הגגות וההתקנה.קירוי סולארי משולב עמדות טעינה ומתקני אגירה בחניונים בבתים משותפים30מלש"חתמיכה בהקמת קירוי סולארי בחניונים של בתים משותפים, ובמקביל הקמת עמדות טעינה תוך ניצול של התשתית המוקמת. אלו יספק הצללה לחניון וביטחון באנרגיה לדיירי הבניין באמצעות האגירה שתתלווה לפרויקט. כך ניתן להשיג "4ציפורים" בתשתית אחת: עמדות טעינה, הכנסה מייצור סולארי, אגירה שתביא לביטחון באנרגיה והצללה במרחב הציבורי.בחניונים גדולים המשמשים בתים משותפים תוקם תשתית של קירוי סולארי, שעל גביה ניתן יהיה להקים בקלות עמדות טעינה לרכב חשמלי. המודל מנצל את הקונסטרוקציה המשמשת לקירוי הסולארי ואת תשתית החשמל המוקמת ממילא, ובכך מצמצם עלויות, מקל על תכנון ההתקנה ומגביר את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט.קידום פרויקטי אנרגיית רוח קהילתיים בישראל5מלש"חתכנית לשיתוף קהילות במיזמי הקמת חוות טורבינות רוח בישראל.פיתוח המתודולוגיה, ליווי קהילות, בניית מודל עסקי ומשפטי, מיפוי פרויקטים קיימים והתקדמות להתארגנות קהילתית לקראת הקמה.החלפת דודי שמש וחשמל במשאבות חום מהלך רחב היקף לשינוי תרבות האנרגיה בבתים משותפים, באמצעות מנגנון סבסוד להחלפת דודי שמש וחשמל במשאבות חום בשילוב מערכות סולאריות על גגות מבני מגורים משותפים, לרבות סבסוד גבוה יותר לאוכלוסיות רווחה.