החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2026-077851
סיכום דיון
מיום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו ,
27.1.2026
:, בנושא
תחנת גלי צה"ל-
ממצאי מעקב, דוח שנתי58א
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה -
דוח הביקורת
ש
לפנינו, על אף היותו ישן
משנת2004
, שם זרקור
על מספר היבטים אשר לטעמי רלוונטיים גם
היום כאשר מדברים על אופן ההפעלה ו
סגירת תחנ ת
גלי צה"ל . המבקר מעיר כי מאפייני הפעילות הייחודיים של
גל"צ,
בהיותה תחנה הפועלת במסגרת
הצבא , מחייבים בסיס נורמטיבי מתאים כדי להבטיח שעקרונות הפעולה של התחנה יעוגנו בהנחיות
של הדרג הבכיר במערכת הביטחון לאור הייחודיו
ת של תחנה צבאית . כמעט20
שנה לאחר מכן
הוקמה ועדה בראשות הרמטכ"ל היום,
רא"ל
אייל זמיר, שהגישה את המלצותיה ב-
2023
וקבעה
כי יש לשמור על פעילות התחנה כגוף תקשורת צבאי וציבורי, תוך שינויים מתבקשים בהקשרי
מעורבות של חיילים בתכנים פוליטיים.
על אף המלצת ועדת זמיר
לא להפסיק את פעילות גל"צ, הקים שר הביטחון ישראל כץ ועדה
חדשה
לבחינת הנושא באוגוסט השנה. הו
ועדה, ש ,היו"ר שלה התחלף
הפכה את החלטת הו
ו
עדה
הקודמת
והחליטה לסגור את תחנת
גל"צ
. זאת
בניגוד לעמדות הצבא ולמרות העובדה שהתחנה זוכה לאמון
ציבורי רב ונתפסת כמחזקת את רוח
צה"ל, כך על פי סקר מקצועי, שערכה הו
ו .עדה
על החלטת הממשלה שהגיעה בעקבות מסקנות הועדה אמרה היועצת המשפטית לממשלה"כי
היא
,נועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי בישראל, היא אינה חוקית ולוקה בשורה של פגמים חמורים
,תוך סימון המטרה מראש" והוסיפה: "החלטת הממשלה התקבלה בבהילות, מבלי לבחון חלופות
."והיא משתלבת בשורת צעדים להגבלת חופש העיתונות בישראל ו'לצינון' כלי תקשורת חופשית
גל"צ ה
יא אבן יסוד בתרבות הישראלית.
,אין מקום לפעולה דורסנית, לא אחראית ולעומתית
.בוודאי שלא במציאות של מתקפה רחבה על התקשורת הישראלית החופשית
עלינו לוודא שהחלטות הרות גורל כאלה לא מתקבלות על בסיס תשתית עובדתית חסרה
או
בהליכים לא סדורים
או במעורבות של
שיקולים זרי ם. לא נאפשר למסמס את עמדת הצבא או
.להתעלם מנתונים משמעותיים שהועברו לוועדה וזכו להתעלמות
משרד מבקר המדינה – שירה פחטור ארד-מנהלת האגף לביקורת צה"ל –
הדוח המקורי נעשה בין
השנים2003-2004
, ולאחר מכן נעשתה ביקורת מעקב בשנת2006
.
הליקויים שעלו בביקורת מעקב: * בביקורת הראשונה נמצא כי מאפייני הפעילות הייחודים של
גל"צ
מחייבים בסיס נורמטיבי מתאים כדי להבטיח שעקרונות הפעולה של התחנה יעוגנו ע"י
הנחיות של דרג בכיר במערכת הביטחון. בהערות רה"מ לדוח מאוקטובר2004
נאמר שעד יולי2005
"יפרסם צה ל פקודת מטכ"ל שמסדירה את הפעילות של התחנה. למרות זאת בביקורת המעקב
.נמצא כי עדיין לא פורסמה ההוראה
* בביקורת המעקב לא תוקנו הליקויים בתחום ההתקשרויות של
גל"צ
מול גופים אזרחיים. מפקד
התחנה הוסיף לחתום בשם משרד הביטחון על הסכמים לגבי תשדירי שירות ותשדירי חס ות בלי
"שהוא קיבל הרשאה כדין ממשרד הביטחון. גם עובדי המחלקות השונות ניהלו מו
מ ע ם הגופים
האזרחיים בשם
גל"צ , וגם התחייבו לשתף איתם פעולה למרות שלא היתה הרשאה למשרד
הביטחון. בשנת2007
.נמצא שפורסמה הוראה ע"י משרד הביטחון
"* ביקורת הראשונה נמצא כי היו שת פ של התחנה עם חברות מסחריות, כגון: חברה למוצרי תוכנה
.וחברה לטלפונים ניידים. ליקוי זה לא תוקן
2
*בגל"צ
יש עיתונאים שהם אזרחי צה"ל, ובמשך שנים לא מיישמים כללי רישום ופיקוח בעניין
שעות עבודה. בביקורת הראשונה נמצא כי הרוב הגדול של עובדי כ"א הועסקו לא עפ"י הוראות
מש.רד הביטחון ולא לפי כללי נש"מ. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן
* ברשות
גל"צ
יש עשרות אלפי תקליטים ותקליטורים שמרוכזים בתקליטיה, ולמרות שבביקורת
המעקב נמצא כי הם רשומים כאפסניה צבאית, אין עדיין ספירת מלאי סדירה של התקליטורים
למרות שיש נוהל שמחייב זאת. כמו כן בארכיון השידור יש סרטי הקלטות וקלטות שמע של תכניות
ששודרו לאורך השנים, שח לקן נדירות מאוד. בביקורת הראשונה נמצא כי אין טיפול פיזי בהקלטות
.ובסרטים. בביקורת המעקב לא חל שום שינוי בטיפול
חה"כ טלי גוטליב–
במקביל למכתב שנשלח לוועדה ב-
14
בינואר-
הוגש בג"ץ כנגד החלטת
הממשלה לסגור את
גל"צ .
.התחנה היא יחידה בצבא שהוקמה על ידיו דוח המבקר בדק את גל"צ
לפני22
.שנים
התחנה
תבוסתנית ו
מחלישה לוחמים במקום לחזק אותם בשדה קרב. אין זכות
שלצבא יהיה תחנת רדיו
. המדינה שוחרת זכויות אדם וחופש ביט
וי. הדיון נועד להשחיר את הבסיס
לסגירת התחנה שהיא יחידה צבאית. אסור שהתחנה הזו תפעל. תחנה צבאית אמורה לחזק את
הלוחמים ולא לה
ש
תמש
.בדעות פוליטיות וגל"צ חוטאת למטרה הניסיון לייצר את
המהלך
כפגיעה
בכוח תקשורת–
.הזיה
חה"כ נעמה לזימי– המבקר צריך לבדוק את אופן עבודת הוועדה נוכח הממצאים
. ה תחנה עוסקת
במגוון נושאים בשל אופיי
ה כציבורית וחופשית, ואסור
.להפוך אותה לפרטית בשליטת בעלי הון
חה"כ ולדימיר בליאק– שר הביטחון הקים ועדה מפוברקת עם מסקנות
,ברורות. ההליך היה פגום
וכוונתו.היא לפגוע בחופש הביטוי וטוהר הבחירות נוכח הימצאותנו בשנת בחירות
מועצת העיתונות – פיני שומר-מנכ"ל –
מועצת העיתונות והתקשורת היא גוף שמאגד את כל כלי
.התקשורת
גל"צ היא לבנה ראשונה
בתהליך וסגירתה היא פוליטית. ועדת זמיר נכנסה לעובי הקורה
,בכלל היבטים
והמועצה לא הוזמנה לדיון האחרון להביע את עמדתה .גל"צ
,היא יחידה צבאית
וצה"ל הוא צבא העם שמאזינים לו רבים באוכלוסייה ולא רק חיילים. לאורך המלחמה הועברו
מסרים פטריוטים בשידורי התחנה, והיא
התנהלה עפ"י הנחיית דוח ועדת זמיר לצמצום תכניות
.אקטואליה. ראוי להזכיר כי התחנה היא חלק חשוב בנוף הציבורי ובאתוס הישראלי
ור ן בן ישי–
"עיתונאי, מפקד גל
צ לשעבר –
בתקופת כהונתו של מנחם בגין כראש הממשלה היה
ניסיון לסגור את
גל"צ
בטענה שהתחנה היא של שמאלנים והשידורים אינם פטריוטים, אלא
,מכרסמים במורל. הטענות נמצאו כלא נכונות. מדובר באותן טענות כפי שיש היום. הצעתי אז
בהיותי מפקד גל"צ, לעשות שינוי התאמה במשדרים כדי שהדיווחים יהיו אמתיים ולא הבעת דעות
פוליטיות. אני מסכים שיש מס' מועט
.של הבעות פוליטיות
חה"כ איתן גינצבורג – התחנה קיימת למעלה מ-
70
שנה והיא חלק מפס הקול הישראלי והעמידה
,שורה של אנשי תקשורת. גם אם יש טענות ביחס לתכנים .היא איכותית
ועדת זמיר
קבעה כי ראוי
לצמצם את ה .התעסקות באקטואליה
עם היכנסו של מפקד התחנה, טל לב רם, צו מצמו מס' שעות
האקטואליה. יש מה לשפר ולתקן
בגל"צ , אבל מכאן ועד לסגור את התחנה– המ .רחק הוא גדול
אני מתנגד לסגירת
.כלי תקשורת מתפקד ואיכותי
ארגון עובדי צה"ל –
עו"ד
מאיר אס
ףר-יועמ"ש –
הארגון מייצג10,000
.עובדים אזרחי צה"ל
ה
עובדי
ם
,הינם עובדי ציבור כפופים .להוראות המשמעת של חוק השיפוט הצבאי ונאמנים לצה"ל
אם יש מקום שיש בו הפרות משמעת, על מפקד היחידה לטפל ב
כך . הערכים של צה"ל ושל ארגון
עובדי צה"ל–
.חופפים. עובדי צה"ל חברים בהסתדרות הכללית החדשה והם האחרונים שישבתו
.מחר נדון בבג"ץ על שיטת הסגירה אמנם יש הסכם קיבוצי שמקנה שקט תעשייתי מטעם העובדים
אבל מולו יש החלטה על סגירת התחנה. על מבקר המדינה לבחון את ההחלטה וההשלכות
בעקבותיה. אני ק.ורא לא לתת יד לפיטורי עובדי צה"ל המסורים ראוי לציין כי גל"צ הגבירה
את
.האותות כדי שהשידורים ישמעו למרחקים
גלי צה"ל -
אפי
בן אברהם-יו"ר ועד העיתונים –
הוועדה שהמליצה על סגירת
גל"צ
היא מקרה מבחן
חמור של הליך פגום מראש, מוטה פוליטית, לא מקצועי וחסר כללים בסיסיים של מינהל תקין, כזה
שמסקנותיו היו ידועות עוד בטרם החל הדיון. זו הוועדה השנייה שמוקמת ב נושא
גל"צ
על ידי אותה
ממשלה .
קדמה לה ועדה מקצועית שעמד בראשה רא"ל אייל זמיר, מי שהיה אז מנכ"ל משרד
הבטחון ומכהן היום כרמטכ"ל. הוועדה שסיימה עבודה לפני שנת יים וחצי
קבעה מסקנה חד-
משמעית: "
בשל חשיבותה ותרומתה של התחנה, יש להימנע מסגירתה ולהמליץ על המשך פעילותה
במקומה הארגוני הנוכחי כיחיד
ה צבאית".
ועדת זמיר גם המליצה על שורת צעדים לשיפור תפקוד
.התחנה וצעדים אלה החלו להיות מיושמים על ידי מפקד התחנה
3
לא ברור מדוע שר הבטחון החליט לעצור את תהליך השיפור, והקים ועדה חדשה, ללא כל הסבר
.ענייני וללא שום שינוי נסיבות משמעותי שדרש הקמתה של ועדה נוספת
ובכל זאת, משקמה ועדה
.נוספת היה עליה להתמודד עם מסקנות הוועדה שקדמה לה וזאת היא לא עשתה כלל וכלל הצבא
טען בפניה שמסקנות ועדת זמיר מיושמות על ידי מפקד ה
תחנה ויש חשיבות לקיומה של התחנה.
על הוועדה היה להתמודד עם עמדת הצבא ובמקום זאת, בדוח הסופי של הוועדה היא
עמעמה אותה
.באופן שהעלים אותה למעשה מהדוח
השר כ״ץ לא הסתיר את עמדתו לגבי גל"צ עוד לפני כינון הוועדה.
עם הקמת הוועדה הוא הצהיר
בפומבי כי לדעתו נדרש בתחנה"
...שינוי מקיף ומשמעותי ומה שהיה לא יהיה". איך בדיוק
אנחנו
מצפים מחברי ה
ו
ועדה לגשת ל ,נושא בלב שלם ובנפש חפצה כאשר השר בעצם כבר קבע את עמדתו
.ואף פרסם אותה ברבים
הרכב הוועדה שנבחר מעורר סימני שאלה כבדים. בניגוד לוועדות קודמות, לא מונה לראשה מנכ״ל
,משרד הביטחון או איש צבא בכיר מכהן אחר. לא מונה אף עיתונאי בכיר, בניגוד לוועדה הקודמת
שאחד מח
בריה היה מפקד גל"צ לשעבר. יו״ר הוועדה המקורי, האלוף במילואים יפתח רון-
טל, פרש
ממנה לאחר חודש, אחרי שהתברר ניגוד עניינים חמור שלא נחשף בעת מינויו, י חד עם זאת כשליש
מישיבות הוועדה
ה תנהלו בראשותו מה שאומר שמסקנותיה נשענות בין היתר על דברים שאמר
אדם שהתפטר מי
וזמתו מהתפקיד מתוך חשש לניגוד עני
י נים. שני חברי ועדה אחרים מזוהים
פוליטית ממש: מזכיר הוועדה היה אלעד מלכא ו
חברת ו
עדה שרה העצני-כהן.
הוועדה עצמה הזמינה סקר שמצא כי מעל ל-
70%
ממאזיני התחנה רואים בה אמינה ומקצועית.
וגם הוא לא השפיע על ההמלצות.
עניין הוועדה
נובע מ השפעת התחנה על תחנות הרדיו האזורי, על
תקציבי הפרסום שלהן, ועל שוק התקשורת– נושאים שכלל לא נכללו במנדט שניתן לה
ומעלות
.לכל הפחות תהיה בדבר השיקולים שהנחו את חברי הוועדה
חמור מכך - בדיון סגור, שהובא לידיעתנו, ציינה יו״ר הוועדה, הגברת דליה זליקוביץ'
, כי הושפעה
מעדותה של קרובת משפחתה, שחוותה פוסט-
טראומה מהמלחמה וטענה שאינה מסוגלת להאזין
לתחנה. מדובר בעדות אישית, כואבת ככל שתהיה, אך כזו שאין לה כל מעמד מקצועי בקבלת
החלטה מערכתית על עתיד תחנה ציבורית. ו
באותו דיון עצמו, הודתה זליקוביץ'
כי במהלך עבודת
הוו עדה היא הסתמכה על דוח שהוכן עבורה על ידי עמותת"רגבים"
, עמותה המזוהה פוליטית עם
הימ
ין . גם אם דוח זה לא צורף פורמלית למסקנות–
מדבריה היה ברור כי הייתה לו השפעה ממשית
על הלך הרוח והדיון.
לא מדובר בוועדה שבחנה אם נכון או לא לסגור את
גל"צ , אלא בוועדה שנועדה להכשיר החלטה
שכבר התקבלה מראש. גל"צ הי
נה תחנה ממלכתית
שעמדת הצבא קובעת כי יש לה ערך ממשי
ואמינות
עבור חיילי צה״ל, חייליי המילואים, אנשי הקבע, המשפחות השכ ,ולות ופצועי המלחמה
ומוקנית לה חשיבות מיוחדת
.דווקא בעת מלחמה
חה"כ יבגני סובה - בשנת בחירות הממשלה מק דמת סגירת כלי תקשורת. מדובר בצעד פוליטי של
הממשלה שחוששת מהקול השפוי ומנסה להשתיק את הביקורת.
ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל - הדס שטייף-עיתונאית –
גל"צ היא התחנה היחידה
שמדווחת מה
שטח בכל מקום עם הלוחמים, החיילים והמפקדים. ככתבת משטרה הפכתי בעתות
.מלחמה ככתבת צבאית בשטח התחנה תרמה רבות לשורדי השבי ומשפחות יהם. מי אמר שאנומליה
?היא שלילית
יש הסכמה שיש לעשות שינוי בגל"צ, אך יש לשבת ולדון על כך ולא לסגור את
ה.תחנה
חה"כ מיקי לוי –
הצ"ח התקשורת של השר קרעי
היא עוד חלק בפאזל סגירת כלי התקשורת
והשתקת כלבי השמירה בדמוקרטיה
. תקציב תחנת גל"צ
הוא בסך52
מיליון ,₪
שמתוכו45
מיליון
₪
.הכנסות
כלומר רק13%
.מהתקציב הוא על חשבון צה"ל/משלם המיסים יש פגיעה ברורה של
.השלטון בחופש הביטוי ומדובר בהחלטה פוליטית
החיילים אינם מתעסקים באקטואליה, אלא רק
הכתבים .הצבאיים עובדי צה"ל
התחנה אינה שייכת לממ
של
ה, אלא לאזרחי ישראל, לחיילי צה "ל
ולמשפחות. אסור לנו לאפשר לסגור את
ה
תחנה.
ניתן
להקים ועדה שתעסוק
בשינוי התכנים. אני
סבור
שהליך קבלת ההחלטות היה מזוהם ו
לא נכון,
ואבקש להמליץ להטיל על מבקר המדינה בקשה
לבדיקה מידית
של
ההליך תוך30-40
.יום
משרד המשפטים – עו"ד עדי ליברוס-יי
עוץ וחקיקה –
היועמ"שית לממשלה תשיב מחר על הסוגיה
במסגרת הליך בבג"ץ. עמדתה פורסמה בפומבי ובמסירת התגובה שהוגשה
לבג"ץ. ההחלטה
שהתקב לה אינה חוקית ואיננה עומדת באמות המידה המשפטיות. זה נובע ממישור הסמכות לקבל
החלטה כזו בחקיקה ראשית, פגיעה משמעותית בחופש הביטוי ולפגמים שונים ומהותיים שנפלו
.בהליך קבלת ההחלטה
4
מכון זולת –
בנצי סיקורה –
יש פגיעה מ
צטברת ושיטתית בתקשורת החופשית. קיים
פרוטוקול
מסודר בהונגריה
איך לפרק תקשורת חופשית במדינה דמוקרטית, ו אכן
היא לא קיימת שם כיום .
הממשלה הנוכחית
תרגמה
.את הפרוטוקול לעברית
הטקטיקות שחוזרות על עצמן: דה לגיטימציה
לעיתונאים ביקורתיים, השתלטות על השידור הציבורי באמצעות יוזמות חקיקה, מניפולציה
רגו
לטורית של שוק התקשורת (יש קשר של הון-שלטון-
,)עיתון במובן הגס כפי שהתרחש בהונגריה
תביעות השתקה וסגירת תקשורת זרה (כמו אלג'זירה). ישראל התרסקה למקום102
בעולם במדד
חופש העיתונות בשנה האחרונה. סגירת גל"צ היא לא היעד, אלא עוד תחנה בדרך להשתלטות
כוללת על התקשור
ת החופשית. אנו מבקשים מהוועדה וממבקר המדינה
לקיים בחינה מערכתית
של מכלול הצעדים
בתחום התקשורת ובמכלול הכשלים שאפשרו ומאפשרים את פירוק הרשות
הרביעית. אנו נמצאים בשנת בחירות והיעדר בקרה על עצמאות התקשורת איננו רק מחדל רגולטורי
אלא סיכון ממשי להוגנות התהליך ה.דמוקרטי
משרד הביטחון– סמדר בצ'יו-ממונה לענייני ביקורת המדינה ופנים –
הדוח שבגינו כונסה הישיבה
הוא דוח מלפני20
.שנה, ולכן בהקשר הזה לא ניתן לומר שהוא רלוונטי לדיון הנוכחי
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מצרה על כך
שצה"ל
.בחר לא להגיע לדיון
3.
הוועדה התרשמה ש
הרכב הוועדה שהעבירה את המלצותיה, פ
ליע ותה בחיפזון והתעלמותה
מעמדת צה"ל לסגירת הרכיב היסודי בתרבות הישראלית, ו החלטת הממשלה שלכאורה
נשענה על החלטת הוועדה מבהירים כי החלטת הממשלה לא התבססה כ
מו שצריך ,ולכן
ראוי
.שתתבטל ובוודאי בשנת בחירות
4.
הוועדה תפנה
למבקר המדינה בבקשה לבצע בדיקה מהירה לש ה .סוגיה