פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 12 מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים) התשפ"ו-2025 (מ/1898) יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ו (13 בינואר 2026), שעה 10:32 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית סיום סימן ב' לפרק ב' ופתיח לקראת סימן ג': סעיפים 17-22 לסימן ב' וסעיף 23 לסימן ג'. נושאים: ניגוד עניינים, פיזור המועצה וחובות חבר המועצה; הרכב ועדת האיתור << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: גלית דיסטל אטבריאן – היו"ר מירב בן ארי איתן גינזבורג שלי טל מירון אבי מעוז יבגני סובה אפרת רייטן מרום חברי הכנסת: קארין אלהרר ולדימיר בליאק יוראי להב הרצנו נאור שירי מוזמנים: זיו גלעדי – עו"ד, סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת אביתר גוטמן – סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת יונתן בייסקי – מנהל פרויקטים, משרד התקשורת ניצן ליבנה – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת אביטל סומפולינסקי – עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, משרד המשפטים עדי ליברוס – ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים איתי לביא – רפרנט חינוך, שכר, משרד האוצר חיים אליה – אגף הממונה על השכר, משרד האוצר יואל בריס – יו"ר רשות האסדרה, משרד ראש הממשלה שולמית סקעת – סמנכ"ל כספים ומינהל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אורי שרף – מנכ"ל בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בעז אקרמן – לוביסט ציבורי, לובי 99 רונן ריינגולד – עו"ד, לוביסט, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם עינת עובדיה – מנכ"לית מכון זולת לשוויון וזכויות אדם גיורא ואלה – מנכ"ל אקט - איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה זהר גופן – עו"ד, מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה נגה בריינס – מנכ"ל איגוד העורכים ד"ר אייל צור – עמית בכיר, פורום קהלת מיכל פליישר – סמנכ"לית רגולציה, הוט מערכות תקשורת רז ניזרי – עו"ד, שדלן, הוט מערכות תקשורת שי חייק – סמנכ"ל רגולציה, שידורי קשת נגה רובינשטיין – עו"ד, שדלן, שידורי קשת ורשת אסף גרונבאום – עו"ד, שדלן, שידורי קשת ורשת מודי שרפסקי – מנהל אגף רגולציה, yes גיל ורד – נציג אחים ואחיות לנשק ייעוץ משפטי: נעמה מנחמי מצדה מצלאוי דוד פנחס גורט סגנית מנהלת הוועדה: חופית כהן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני פותחת את הישיבה. אנחנו סיימנו בהקראה של זיו את 15. התחלנו לדבר על זה. ליועצת המשפטית נעמה יש כמה הבהרות לגבי הדבר הזה. יואל, אני רואה שאתה פה, ברוך הבא. אנחנו נסיים את הדיון על הסעיף הזה ואני אעביר אליך את זכות הדיבור. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אין לי, אני הגעתי רק בגלל הצד השני שלנו, כחברי מועצה בוועדת האיתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי. זאת אומרת אין לך, מאה אחוז. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> עוד אין לנו בשורות אחרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מעולה, בסדר גמור. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מעולה. כן זיו? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רק אני רוצה הבהרה, בהמשך לאתמול, נקודה שלא דייקתי בה. אני חושב שזאת שאלה של חה"כ טל מירון. לגבי איך אפשר לקבל החלטות בגוף. אז המועצה אם יש פחות ממחצית, זאת אומרת פחות מארבעה, המועצה לא יכולה להתכנס בכלל. אם יש ארבעה חברים, בשביל לקיים ישיבה צריך למעלה ממחצית החברים המכהנים, שזה לפחות שלושה. זאת אומרת, המינימום שהמועצה יכולה להתכנס בו במצב תיאורטי זה שלושה. נדמה לי שאמרתי שהמינימום הוא ארבעה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, אבל רגע, שנייה. לא, לא, לפי (א) נדרש יושב-ראש המועצה, אחד מחברי המועצה שהוא עובד מדינה, אה, וחבר אחד נוסף שאינו עובד, שלושה מבחינתכם זה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> המינימום זה שלושה וצריך בהרכב הזה. זאת אומרת יו"ר, עובד מדינה ונציג ציבור. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אבל למה המינימום הוא שלושה? כלומר, אני מכירה דווקא, במיוחד בוועדה קטנה, שאתה מניח שיהיה איזה שהוא ציפוף שורות. כלומר, זה לא איזה שהיא ועדה של 15 איש שאתה אומר ב-15 איש אני לא יכול להבטיח קוורום מספיק מבחינת האחוזים, אולי אני אעשה את זה מספרית. אבל כאן כשיש לך מראש ועדה מאוד קטנה, אני רואה שעדי נורא רוצה לענות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, התחלנו את השיח הזה אתמול. אני חושבת שההערה של הייעוץ המשפטי בהקשר הזה נכונה. ויכול להיות שהיא תיפתר אם באמת נרחיב את המועצה כולה ונעלה אולי לתשעה ואז לא נגיע למספרים כל כך נמוכים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון. אבל גלית אמרה את זה אתמול, שהיא שוקלת את זה. אז אם מעלים, איך זה משפיע על המספר? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> במתמטיקה זה לא משתנה. זאת אומרת, אם יש לנו תשעה אז המינימום של מועצה שיכולה לתפקד זה חמישה. ורוב מתוך חמישה זה עדיין שלושה. זאת אומרת, היא עדיין יכולה. לא, לא, אבל המינימום, אני מזמן עכשיו חמישה נציגים מכהנים כדין. מזמן את חמישתם. שניים מודיעים שהם לא יכולים להגיע. מגיעים רק שלושה. בהנחה שיש יו"ר, נציג ציבור ועובד מדינה, יכולים להתכנס ולקבל החלטות בשלושה. זה הרף הכי תחתון של כמה אנשים יכולים לקבל החלטה במצב היפותטי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה שתי שאלות נפרדות, שאלת הקוורום. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> נכון. עד עכשיו דיברת על קוורום. בסעיף (ב) מדבר על החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים. כלומר, אם יש לי ישיבה שיש בה שלושה אנשים, רק שניים מצביעים או רק שניים מצביעים בעד ואחד נגד, בעצם במועצה של שבעה יכולים שניים להכריע בנושא מסוים. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נכון. אבל זה מצב שתיאורטית יכול לקרות גם אם יש שבעה חברים מכהנים ומגיעים לישיבה וחמישה אומרים אנחנו נמנעים, לא רוצים להצביע. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> בסדר. אז זה מביא אולי לשאלה הבאה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> נמנעים לא נספרים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא אותו דבר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זה לא אותו דבר. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> זה מביא אותי לשאלה הבאה. ראיתי גם בתאגיד או בדברים אחרים שיש מינימום לקבלת החלטות בנושאים מסוימים: למינויים, לאישור תקציב, לאישור תוכנית עבודה, להחלטות משמעותיות יותר בחיי אותה מועצה. כדי להבטיח באמת שלא תתקבלנה החלטות בשניים מתוך שבעה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ועל זה, נעמה, יש גם קומה של מינימום הכרחי בכלל, שמתחת אליו המועצה לא יכולה להתכנס. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> נכון. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נדמה לי שקבענו את זה במקום אחד, שעוד לא הגענו לדבר עליו, שזה פיטורי היועץ המשפטי. קבענו איזה שהוא מספר. חוץ מזה לדעתי לא - - - << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כשנגיע לייעוץ המשפטי נדבר על הייעוץ המשפטי. אבל אני באמת, אני לא חושבת שאני מכירה הרבה הסדרים שבסופו של דבר שני אנשים, אחד הוא היו"ר, כי הוא הדמות המאוד משמעותית כאן במועצה הזאת וגם ברשות כרגע לפחות. הם אלה שקובעים בעצם את כל הדברים, כל העניינים, כל ההחלטות המהותיות של המועצה. אתם לא חושבים שיש איזה שהוא מינימום בכל זאת נדרש? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא. רק אני אגיד, בהמשך להערות שהיו בדיון הקודם, יש כאן איזה שהוא טרייד-אוף. כי המשמעות היא שאם יש חברים שכרגע התפטרו או לא מכהנים זה יוצר איזה שהוא דד לוק או איזה שהיא אי יכולת לקבל החלטות, למרות שכמהנים מספר גדול של חברים, אבל החלטות מסוימות ודווקא את ההחלטות המהותיות הם לא מסוגלים לקבל. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני אגיד לך מה אותי מטריד. אותי מטרידה דווקא השאלה ההפוכה. כלומר, המצב הזה שבו בן אדם יודע שגם אם הוא לא מגיע לא קרה שום דבר. אז הוא לא מגיע. וגם אם מישהו לא מונה, אז לא קורה שום דבר. אז לא ממנים. דווקא בעיניי ההסדר הזה שבו אין שום סנקציה או איזה שהוא down side לזה שיש לך פחות חברים במועצה עלול להביא לזה שלא יהיו לך כמעט חברים במועצה. כי נוח לעבוד עם שלושה אנשים קבועים והשניים שאני מסתדר איתם והם, איתם אני - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז מה את מציעה? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני מציעה שהחלטות המועצה לא ירדו ממספר מסוים, לפחות ארבעה, אפילו חמישה. ושהחלטות משמעותיות ייקבעו במינימום של חמישה. תקציב, מינויים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל החלטה את רוצה לקבוע? בכל החלטה את רוצה שיהיה איזה מינימום? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> א' בכל החלטה אני מציעה שיהיה רוב חברי המועצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנוכחים. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, רוב חברי המועצה – ארבעה. תראה, כדי שתהיה מעורבות אמיתית. תראה, אני מבינה שקשה להגיע - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, מי אמר שיש שבעה? אמרנו שיש תשעה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל עוד לא הגענו לשם, כרגע רשום שבעה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כרגע ההסדר הוא של שבעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שבעה כנראה לא יהיה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כרגע כתוב שבעה. אז אולי נדון בתשעה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> בסדר. כרגע כל עוד כתוב שבעה אני מדברת על שבעה. אבל לא משנה, בואו נדבר ברוב. עזוב, לא משנה, אפשר לדבר ברוב. אני מציעה שההסדר יהיה שרוב חברי המועצה הנדרשים להחלטותיה זה אומר במקרה של שבעה ארבעה, ושבהחלטות משמעותיות זה יהיה חברי המועצה מינוס שניים, החובה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בהחלטות מהותיות אין לי איתך ויכוח. הוצאה, כל מיני החלטות כאלה. דברים משמעותיים וכבדי משקל אני מסכים שצריך לזה רוב מסיבי בתוך המועצה. להחלטות מינהליות שונות או על הדרך, אני לא יודע, כל דבר את צריכה איזה קוורום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו רגע נשמע את עדי או את זיו. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> עוד לא הגענו לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה ההצעה של - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, שיגיבו למה שנאמר להם. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, אני יכולה להבין גם מה מטריד אותו. אם אני יכולה לנסות לפרט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שאי אפשר יהיה לעשות כלום. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> שאי אפשר יהיה לעשות כלום, שיהיה קשה מאוד להתכנס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר גם להבין מה קורה היום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה משקל רגולטורי מאוד קשה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> גם לזה אבל יש פתרונות אני חושבת. כלומר, אפשר לדוגמה כן לחשוב על קצת יותר על המוסד של ממלא מקום לא רק בהקשר של היו"ר. אפשר לחשוב, אני פשוט רואה את זה במועצות אחרות. אפשר לחשוב על אפשרות להצבעות או לכינוס ישיבות גם באמצעות זום, לא פיזית. אפשר, יש כל מיני שהמטרה שלהם היא להבטיח את זה שכן תהיה השתתפות אמיתית של כל חברי המועצה או רוב חברי המועצה מצד אחד. מצד שני, לא להכביד מידי על החברים וכן לאפשר להם להגיע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה את מטילה עליהם חובה כזאת למשל כשבמקומות אחרים החובה הזאת לא קיימת? למשל איך הסמכות שלך בכנסת? קיימת? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי שם את יכולה להעביר חוקים ברוב של שניים מול אחד במליאה, מתוך 120. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל פה כרגע בחוק הסמכויות נרחבות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסכים שבחוקי יסוד ובדברים דרמטיים צריך רוב מיוחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך זה עובד כרגע במועצות האחרות? ברשות השידור, במועצת הכבלים? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> גברתי, אפשר לשאול את הרשות השנייה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנה, הרשות השנייה, איך זה עובד אצלכם? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אורי שרף, מנכ"ל הרשות השנייה. ברשות הקוורום הוא 10 חברים, הקוורום המינימלי למועצה מתוך 15. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, קוורום מה? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> לקיום ישיבה. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> שולמית סקעת, הרשות השנייה. ברשות השנייה יש 15 חברים, זה המליאה המלאה. במידה ויש מינוי של פחות מ-10 חברים המועצה בכלל לא יכולה להתכנס. צריך לפחות 10 חברים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה קורה בפועל? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> בפועל צריך רוב חברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, השאלה אם זה מייצר קשיים בתפקוד או שזה רץ וזה בסדר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> המועצה מתכנסת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רץ. רץ. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אז אני רוצה להתייחס. << אורח >> נגה בריינס: << אורח >> אין דוחות ל-2022, 2023, 2024, כנראה שהמועצה תקועה. אם אין דוחות ל-2022, 2023, 2024 כנראה שהמועצה תקועה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נגה, מה זה קשור בכלל לקוורום? שנייה רגע. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לגבי הקוורום, המועצה בשביל להתכנס ולדון היא צריכה שיגיעו רוב החברים המכהנים. זאת אומרת, אם לצורך הדוגמה יש 13 חברים, צריך רוב מ-13. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת זה לפי רוחה של נעמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, רגע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פחות או יותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש ניואנס. גם במועצת עיר אין פתיחת מועצת עיר אם אין לפחות מחצית מהחברים. אבל יש אירוע שבו למשל יש ישיבה מתמעטת בחבריה. ואז אפשר להמשיך לנהל אותה, למרות שזה. אלא אם כן ירדו משליש. יש כל מיני וריאציות. אז אני רוצה להבין מה המצב היום ברשות, אם זה המודל בכלל. אני לא יודע למה אנחנו נכנסים לרשות, אבל נניח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם מועצת הכבלים והלווין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נניח שיש 10 חברים, כי זה המינימום הנדרש והתמעטו חברים, אפשר לקבל החלטה בכל רוב? אחרי שנפתחה הישיבה. יש הבדל בין פתיחת הישיבה לבין ניהולה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הלכו באמצע, בקיצור. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> ברגע שהגיעו שישה בדוגמה של 10 חברים, ברגע שהגיעו שישה חברים אפשר לנהל את המועצה. אם במהלך הישיבה יש פחות מרוב אי אפשר לקבל החלטות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פחות מרוב ממה? איזה רוב? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> מהרוב של החברים המכהנים. זאת אומרת, מדברים על רוב הכי נמוך זה שישה חברים במידה ויש 10. מכהנים בפועל 10, כי פחות מ-10 אין בכלל מועצה. במידה ובמהלך הישיבה הלכו חברים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כאילו, פחות מחמישה אי אפשר. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אי אפשר לקבל החלטות. אפשר לנהל דיון, אבל אי אפשר לקבל החלטות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, אני רוצה לשמוע את עמדתכם. זיו, עמדתך. או עדי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רק אשלים, גם בתאגיד יש מודל דומה. מועצת התאגיד מונה 12. הקוורום המינימלי הוא שבעה חברים, אבל זה קוורום - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפתיחה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זה קיום ותוקף פעולות המועצה. בפחות משבעה המועצה לא יכולה לקבל החלטות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, יש דיון, אין החלטה, אין הצבעה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ברגע שמועצת התאגיד מאוישת בשישה למעשה המועצה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> משותקת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש הבחנה במועצת התאגיד בין כינוס המועצה לבין קבלת החלטות או שזה היינו הך? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה היינו הך. לא, הם יכולים וולונטרית להיפגש ולשוחח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש מקומות שיש מינימום, אי אפשר לפתוח ישיבה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אי אפשר. שוב, יש לנו, הם יכולים להיפגש, לשוחח, הם לא יכולים לקבל החלטות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואם אין מספיק מכהנים הם משותקים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הם לא יכולים לממש את זכותם להרים יד ולממש את זכותם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואם אין מספיק מכהנים הם משותקים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נכון, בדיוק. שזה למעשה המצב כרגע. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה מה שקורה עכשיו. אין מועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. בגלל זה אנחנו רוצים למנוע את המצב הזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף עוד נדבך לדיון על השיתוק, שצריך לשים לב ששיתוק, למשל במועצת תאגיד נובע מהעובדה שיש גורם ממנה אחד שלא ממנה. במועצה כאן גם יש ביזור כלשהו בין הגורמים הממנים, שזה גם - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> ואת עובדי המדינה שזה גם אמור לתת. אני אומרת שבמכלול של השיקולים הרלוונטיים זה איזונים כאלה שנועדים להתמודד עם החשש. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל למעשה כאן אין חברים, אין מינימום של חברים שנצרך כדי להגיע לישיבה. וגם בתוך כל ישיבה בודקים אותה לפי רוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא אמר שארבעה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, לא, יש. כל ישיבה צריך להיות רוב מבין המכהנים כדי שתתקיים. ושלושה שזה היו"ר - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא כתוב רוב החברים המכהנים. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נכון. אבל אנחנו, הכוונה היא לרוב חבריה המכנים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אז אולי כדאי להוסיף את זה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> הסיבה שזה מטריד אותי זה פשוט מה שעולה כאן כמעט כל ישיבה, הנושא של ביזור כוח. הנושא של הפרדה, הפיכת המועצה למועצה שהיא מספיק חזקה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> את צודקת שסיטואציה שבה יש יו"ר מנכ"ל שהוא חזק והוא מנהל את האירוע - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אנחנו הולכים לפצל את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, אני מבקשת לכנס רגע את הדיון הזה דווקא מצדכם, זיו, בעקבות הדיון כרגע מה, לאן אתה נוטה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, אנחנו צריכים לחשוב על זה. זה כן משתלב גם בשאלה אם מגדילים את חברי המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בהנחה שמגדילים, כי באופן ודאי מגדילים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה משפיע, צריך לחשוב על זה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אנחנו נדבר על זה בינינו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. לגבי סעיף 15? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> השאלה היא או אם הולכים על כלל אחר או שלוקחים את הסוג של החלטות שאולי לגביהם יהיה כלל אחר. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> או גם וגם. אפשר להגיד נגיד שהכלל הוא נדרשים רוב חברי המועצה, ארבעה או חמישה במקרה של תשעה. ויש החלטות שנדרש אפילו רוב פלוס. נגיד רוב פלוס אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד שאלות לגבי 15? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, בטח. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> רגע, עד עכשיו דיברנו על (א), (ב). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שנייה. בסעיף 15 - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, מה שנעמה מנסה לומר זה בואו נסיים את (א) ו-(ב) ואז נעבור ל-(ג) והלאה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל אני מדבר על סעיף 15. בסעיף 15 קראתי את הכתוב. << אורח >> קריאה: << אורח >> עוברים כל סעיף קטן בנפרד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי. יש לי שאלה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> הוא הבין. יש לו שאלה כללית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם לא יודעים מה השאלה. מי שקרא את סעיף 15 ואת דברי ההסבר של סעיף 15 גילה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה השאלה איתן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב בסעיף 15, בדברי ההסבר, שבמקרה של שוויון קולות בין חברי המועצה תכריע דעתו של יושב-הראש בדומה לישיבת דירקטוריון בחברה פרטית. הדבר הזה לא מופיע בסעיפי הסעיף. אז איך הדבר הזה מופיע בדברי ההסבר כשהוא לא מופיע בסעיף? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני מניחה שזה חלק - - - << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה חלק - - - << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> תזזיתיות שעברה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> חלק מהאופן שבו הצעת החוק הגיעה לכנסת. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אבל להבהרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל רוצים את זה או לא רוצים את זה? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> רגע, שנייה. נבהיר לפרוטוקול - - - << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> מה שמונח בפני - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסעיפים או דברי ההסבר? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> מה שמונח בפני החברים זה הסעיפים ולא דברי ההסבר. דברי ההסבר לא זכו לעבור עיבוד. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אין דבר כזה. דברי הסבר זה חלק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, את לא מתפרצת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה? ברור שהסעיפים מחייבים. אבל יש רציונל בדברי ההסבר ביחס לסעיף. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כי היו מחשבות - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני שומע שאתה אומר שזה לא מחייב. אביתר אומר שהוא כן רוצה את זה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> היו מחשבות בשלבים מוקדמים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> מה בין דברי ההסבר להצעת החוק. ולכן מה שקובע זה הצעת החוק וזה אכן פגם, לא תקין בזה שדברי ההסבר שמובאים בהצעת החוק הממשלתית לא תואמים את הצעת החוק. אני רק רוצה להזכיר שוועדת השרים, כאשר היא אישרה את הצעת החוק, אפילו לא היו לו דברי הסבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה רוצה לומר משהו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני רוצה להמשיך את מה שהתחלתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה קשור כרגע למה שאנחנו מדברים? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> סעיף 15. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רק רציתי להשיב לחה"כ גינזבורג שהכוונה היא שליו"ר אין קול מכריע. אנחנו אומרים את זה לפרוטוקול. וזה בין היתר בגלל הצורך למנוע במודל הקיים ריכוז כוח חזק מידי אצל היו"ר. זאת הכוונה, היא נאמרת לפרוטוקול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז צריך למחוק את זה מדברי ההסבר. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אין דרך למחוק. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא מוחקים דברי הסבר. הצעת החוק מפורסמת לשנייה שלישית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאתם תפרסמו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אין, אין פרסום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, כי זה שנייה שלישית. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אין. לשנייה שלישית אין דברי הסבר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אגב, לפרוטוקול יש עוד מקומות שדברי ההסבר לא משקפים נכון את הטקסט. גם שם הטקסט גובר ודברי ההסבר לא עודכנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אני קראתי גם וגם כדי להבין את הרציונל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, עוד שאלות? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, לא, בסדר, אני רק אומר את זה כי בעתיד אנשים יקראו וישאלו למה בדברי ההסבר כתוב. אז הסיבה היא - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שהשלב הפנים ממשלתי לא מוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, עוד שאלות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה? נגה רצתה לומר משהו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו על (א) ו-(ב), כן? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן. אני רוצה להתייחס רגע להרכב של המועצה. אני אגיד רק לפני זה שהסיפור של דברי ההסבר הוא קטסטרופה מבחינת פרשנות חקיקתית. כיוון שאני אומרת לך שבכל מסמך משפטי שאנחנו מייצרים, חוות דעת שנותנים ללקוח, וגם בתוך פרשנות של המדינה. דברי ההסבר זה אבן יסוד, זה ממש המסד בשביל להבין מה הייתה הכוונה של המחוקק. זה ממש לקונה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור, בואי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> וזה לא משנה מה העמדה לגבי החוק. בסדר? זו לקונה מטורפת. אני לא נתקלתי בסיטואציה כזאת אף פעם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מובן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> עכשיו לעניין הרכב המועצה. אנחנו דיברנו על זה שמבחינתנו, לראייתנו העובדה שעובדי מדינה מפקחים על שידורי חדשות זה דבר שאסור שיהיה. מכיוון שהכפיפות הפוליטית היא אם כל חטאת. גם כפיפויות אחרות יכולות להיות אם כל חטאת. ובוודאי ובוודאי שלא נכון שממלא מקום של היו"ר יהיה עובד מדינה. ולכן את הפלונטר הזה צריך לפתור. אם היו כאן שני נציגים של עובדי מדינה, אחד נניח ממשרד המשפטים שיש לו יכולת והבנה בנושא של עיצומים כספיים ואכיפה והשני מרשות התחרות, כי זה אחד היסודות או אחת המטרות. אני מניחה שיגיע סעיף המטרות וזה יהיה שם. אבל זה מה שנראה שאחת מהמטרות של הרשות, אז ניחא. יש כאן איזה שהוא ריחוק. כי רשות האסדרה יש לה את ההבנה ואת הידע בנושא התחרות. משרד המשפטים מיומן מאוד בהליכים של אכיפה חלופית, שזה בעצם הנושא של עיצומים כספיים. אבל ככל שלא, אני לא מכירה סיטואציה שבה מדינה שמה בתור רגולטור מפקח עובדי מדינה על תחום של חדשות במתכונת שמוצעת ככה, שהיא כל כך רחבה, כולל אתרי אינטרנט וכו'. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> פשוט רק להתייחס למצב הקיים. לדייק את המצב הקיים. במצב הקיים הוא שלמדינה היום יש 40% מהדירקטורים, במניות בדירקטורים של חברת החדשות של קשת ורשת. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל הם לא עובדי מדינה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, זה לא פריסטייל. אביתר ונגה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא, אבל זה לא המדינה, אביתר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אתה ממש טועה. זה ממש, אני מניחה שאתה לא מבין ואתה לא מטעה. זה לא הסיטואציה המשפטית. משרד המשפטים אולי יסביר. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> הרשות השנייה היום יש לה 40% - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כן, כן, אבל אביתר, הם לא עובדי מדינה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הם לא עובדי מדינה והם אפילו לא עובדי הרשות השנייה. היה כאן תיקון חקיקה, אני רוצה רגע להסביר. ב-1992 כשנחקק חוק הרשות השנייה אכן שני נציגים או 40% מהדירקטוריון היו נציגי הרשות השנייה שהם לא עובדי מדינה וגם לא היו עובדי הרשות השנייה. לאחר מכן, כשהבינו שיש גם בזה פגם, הנציגים האלה הם מטעם הרשות השנייה והם נציגי ציבור, כמו דח"צים, עם קריטריונים של דח"צים. ולכן מה שנאמר כאן הוא לחלוטין לא נכון מבחינה משפטית. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> רק לתקן חוסר דיוק מסוים במה שנגה אמרה. נגה, ממלא מקום יו"ר הוא מגיע מבין נציגי הציבור, לא מבין עובדי המדינה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני מבינה. אבל אתמול דיברנו, שנייה, רציתי לקצר ולכן לא אמרתי את החלק הראשון שאמרתי אתמול. כיוון שליו"ר יש כל כך הרבה סמכויות אז אחת משתיים: או שממלא מקום הוא יהיה מיד עובד הרשות שזה באמת בעיה, כי במנגנונים, בבירוקרטיות זה לא יעבוד. או שתהיה הוראה לפיה הסמכויות שהמועצה יכולה לאצול מהמועצה ליו"ר יוקפאו בסיטואציה שבה יש ממלא מקום. זה לא נראה לי הכבדה משמעותית מידי. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אבל לא הבנתי איך זה רלוונטי לאמירה שממלא המקום הוא עובד מדינה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אמרנו אחד משתיים: או שזה מישהו, מה שנאמר אתמול, שזה יכול להיות, נאמר כאן אני כבר לא זוכרת על ידי מי, שזה יכול להיות או ממלא מקום שהופך להיות עובד הרשות או עובד מדינה. אז עובד מדינה קודם כל, מלכתחילה בעינינו יש בעייתיות שעובדי מדינה יפקחו על החדשות. אנחנו מתנגדים לזה, ככל שיש לזה משמעות. הנקודה השנייה היא שאם זה נציג ציבור, ככל שהוא ממלא מקום וכיוון שהוא לא עובד הרשות, אנחנו מציעים שבנקודת הזמן, שזו נקודת זמן מאוד מוגבלת. אתם הגבלתם אותה בזמן. ניתן יהיה לקבוע בתוך החוק שלא ניתן להאציל סמכויות מהמועצה ליו"ר, כשהוא ממלא מקום. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אגיד על זה, שוב, אני מפנה את זה גם לייעוץ המשפטי של הוועדה. אלה הוראות שבעצם יוצרות שיתוק. כי ליו"ר יכולות להיות סמכויות חשובות והמשמעות היא שלא יהיה ניתן לאפיין אותם בתקופה שיש ממלא מקום. אכן ממלא מקום זו תקופה יותר רגישה, אבל המשמעות היא ליצור איזה שהוא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה שהוא שלב - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> או לייצר אינסנטיב לא להשאיר את זה משותק. שי חייק, סמנכ"ל רגולציה. אין לי מה להוסיף יושבת-הראש. לא רציתי להגיד כלום. אבל אני אהיה ילד טוב. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> אם אפשר להעיר, אסף גרונבאום, קשת רשת. הרעיון הוא לא שהמועצה תהיה משותקת בהיעדר יושב-ראש, אלא שהסמכויות של יושב-הראש יעברו למועצה בכללותה ולא לגורם ספציפי שהוא איננו עובד הרשות. זה הרעיון. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר להתייחס רגע לסיפור של הממלא מקום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אתה חושב על זה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יש סמכויות, לא הגענו לדבר על זה עדיין. אבל יש סמכויות שבכוונה תוכנן שיוענקו ליו"ר בגלל שהן מאוד טכניות ולא נכון להטריח מועצה של שבעה - - - << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> זיו, אתה יכול לפרט לגבי, אני באמת רוצה להבין מה הסמכויות שמטרידות - - - << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> למשל סמכות לדרוש מידע. לא נכון לכנס מועצה של שבעה או של תשעה אנשים כדי לקבל מהם אישור להוציא דרישות מידע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מצד שני, עיצומים למשל או הסרה ממרשם זה אירוע גדול. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> עיצומים זה סמכות לוועדה מיוחדת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז כמו שאמרה נעמה, אנחנו נעשה מדרוג של החלטות משמעותיות. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> דרישות מידע אבל זו אחת ההחלטות היותר רגישות שיש. בייחוד שאנחנו יודעים שאפשר להעביר אותה אחר כך למנכ"ל המשרד. נכון? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה שתי שאלות נפרדות. אני עדיין אומר שלקבל החלטה על הוצאת דרישת מידע במועצה של תשעה או שבעה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת ששווה שהגורמים המקצועיים ידונו בדברים שנאמרו פה וימצאו מתווה קצת יותר פחות ריכוזי. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> צריך לזכור, הצעת החוק עושה קפיצת מדרגה משמעותית ברידוד הסמכויות של הרגולטור בהתערבות בתכנים לעומת מה שכתוב בחוק הרשות השנייה או מה שכתוב בחוק התקשורת. אתמול הלכתי לספריה הלאומית להוציא את דוח ועדת קוברסקי, שהוא כותב שם כבר בהמלצות שלו שהמועצה תפקח על תכני החדשות. אחרי זה בפרוטוקול של הוועדה המיוחדת לחוק הרשות השנייה ב-1987 מדברים על זה ששר התקשורת רובינשטיין אומר אנחנו לא רוצים מאה אחוז שליטה בדירקטוריון של תאגיד החדשות, אנחנו רוצים לרדת ל-40%. זאת אומרת, אנחנו עושים קפיצת מדרגה פה הן בצד של מבנה הרגולטור והן בצד של הסמכויות שיהיו לרגולטור כדי להתערב בתכנים. זה רק מה שרציתי להגיד. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> על חשבון התערבות במודל הכלכלי. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> זה משהו שיפור ממצב קיים לא אומר שהוא טוב כשלעצמו. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני אומר, האויב של הטוב מאוד זה המצוין. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני לא בטוחה. אם אפשר להגיע לפחות לקצת יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שההערה של אביתר חשובה במובן הזה שאנחנו יושבים פה מאוד קפוצים נוכח השתלטות פוליטית, כש-obviously ואני באמת, לפי כמעט כל סעיף רואה שיפור ניכר בכל מה שקשור למעורבות של גורמים פוליטיים בתוך עולם התקשורת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איפה את רואה את זה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש כאן אתרי אינטרנט, זה דבר חדש לגמרי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איפה את רואה את השיפור? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זאת אומרת? היום לשר ברשות השנייה יש אפשרות למנות את כולם, למנכ"ל. למשל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע, מה זאת אומרת, גלית? מה את רואה? גלית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שאביתר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את יכולה רגע להסביר באמת את השינויים האלה שאת רואה מבחינה פוליטית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אמרתי עכשיו לשלי. היום, כרגע, לשר שלמה קרעי יש אפשרות למנות או לפטר את כל עובדי הרשות השנייה. הוא לוקח את כל הסמכויות האלה ומסלק ממנו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל זה לא מדויק להבנתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> או שאני הבנתי לא נכון, אבל אני מבינה זה לא חד חד ערכי שזה מה שהוא יכול לעשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המצב כרגע הרבה פחות דמוקרטי ממה שההצעה הזאת - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל המודל הכלכלי פה, זה הקטע הבעייתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נחזור. בואו נחזור, אנחנו מתחילים להימרח. כל מי שיש לו להוסיף על דברים שלא נאמרו לגבי (א) ו-(ב) בסעיף 15 מוזמן לעשות את זה. מי שלא, ממשיכים בסעיף. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני רוצה שנייה להתייחס גם לגבי מילוי מקום. לגבי מינוי איש ציבור כממלא מקום. בעיקרון איש הציבור שימונה הוא יקבל כנראה גמול של 2,000 או 3,000 שקלים בחודש בממוצע. כנראה שתהיה לו עוד עבודה. וכשהחוק קובע שממלא מקום יהיה איש ציבור חבר המועצה, אז כנראה שהוא יצטרך לוותר על עבודה שלו ככל שהיו"ר הוא גם המנכ"ל. לכן צריך למצוא עוד הסדר - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מפצלים את היו"ר והמנכ"ל. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> כרגע לפי מה שכתוב כרגע בחוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, כרגע כתוב הכול. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> היא הולכת עם החוק היא צודקת. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> בסוף לא בטוח שהוא ירצה לקחת את התפקיד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> היא צודקת. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> וצריך למצוא פתרון נוסף במידה והוא לא ירצה לקחת את התפקיד להיות יו"ר המועצה. כרגע זה רק הוא. ואם הוא לא רוצה? אז מה קורה? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אורי העלה את זה אתמול שלממלא המקום יש - - - מלכתחילה הוא לא עובד במועצה ולכן היה ויידרש להיקרא יכול להיות שם קושי. אנחנו נבחן את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ולכן לא צריך להאציל מהמועצה ליו"ר בתקופת המילוי מקום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הכול מובן, בעז ונגה, מי מתחיל ראשון? << אורח >> נגה בריינס: << אורח >> נגה בריינס, מאיגוד העורכים. רק רציתי להגיד בנוגע להערה של הרוב שצריך רוב אבסולוטי, זה שכל מי שמנהל מועצות ציבוריות יודע שהדרך לתקוע דברים זה להימנע. זאת אומרת, יכול להיות מצב שבו חברי מועצה נמנעים מלהצביע או לא מגיעים לישיבות ואז בנושאים מאוד חשובים לא יתקבלו החלטות. אז צריך גם להתחשב בעניין הזה. אני בטוחה שתמצאו פתרון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הערה חשובה. לתשומת ליבכם, אביתר וזיו. שביתה איטלקית קוראים לזה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> הערה קטנה, בעז אקרמן, לובי 99. יש לנו עוד הערות לגבי המשך הסעיפים הקטנים בסעיף 15, אבל ספציפית לגבי סעיף (ב). זה שבוודאות לא ייכתב שיו"ר המועצה במקרה של קולות שקולים יכריע, זה לא אומר שזה לא מה שיקרה בפועל לכשהצעת החוק הזאת תעבור והמועצה תקום ותתחיל לנהל דיונים, מהסיבה הפשוטה בגלל שהיא תקבע את סדרי עבודתה. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> זה לא סדרי עבודה. אי אפשר בתוך סדרי עבו8דה לקבוע כוח הצבעה כפול. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אוקיי, בסדר גמור. פשוט אני אומר שזה שזה לא כתוב שיהיה לו קול כפול במקרה של היעדר הכרעה. זה לא אומר שזה לא מה שיקרה בפועל. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, אם זה לא כתוב. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בסדר גמור, אם אתם אומרים. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> דבר כזה רק בחקיקה נקבע. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> תודה רבה עו"ד רז ניזרי, ענית לי. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כן אבל כתוב שההחלטות יתקבלו על פי רוב. לא כתוב, ברגע שיש אמירה כזאת היא בעצם מוציאה, צריך לקבוע סדרים אחרים לעניין - - - << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> קיבלתי. זהו, טעיתי, חוזר בי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> גלית, יש לי עוד דבר אחד קטן לומר. אני מתחבר למה שאמרה קודם נגה רובינשטיין, שברגע שזה מופיע בדברי הסבר ולא משנה למה, לא היום ולא בעוד שנה, אבל נניח בעוד 20 שנה יפתח מישהו את דברי ההסבר יגיד רגע, אבל לזה הם כיוונו. אני לא יודע איך אפשר לפתור כזה דבר, אולי אפשר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אי אפשר לשנות דברי הסבר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה לתקן? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אם ממש רוצים אפשר לכתוב וליו"ר לא יהיה קול כפול. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יבואו, יהיו הליכים משפטיים למה התכוונו, כתבנו דברי הסבר, לא כתבו בדברי הסבר. אנחנו יודעים ליטיגציה. זה פשוט עושה בלגן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השאלה איך פותרים את זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> צריך למשוך את הצעת החוק, אין דרך אחרת. פנחס, אין ספק שהמצב הזה, בעיקר המשפטנים פה במעגל שיודעים כד כמה דברי ההסבר הם חלק אינהרנטי כמעט מכל מהלך פרשני. אן ספק שזאת תקלה משמעותית מאוד בנוסח הצעת החוק כפי שפורסם ברשומות. זאת בעיה. אין לנו פתרון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ההתלבטות שלי שאותה העליתי זה פשוט במחשבה אולי כדאי לכתוב שליו"ר פשוט אין. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אין דבר כזה. זאת אומרת, זה חלק מה-DNA של הצעת חוק. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> הבעיה עם זה, הסעיף רוחב ביחס להשלכות על מקרים אחרים שבהם אנחנו מנסים לפתור את בעיית חוסר ההלימה בין דברי ההסבר כדי להגיד דברים מפורשים שאולי בחוקים אחרים - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> עכשיו ישתמע מתוך זה שבמקומות האחרים ההסדר הוא שונה. ברור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שבמקומות האחרים אין. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> טוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד שאלה, גלית. בסעיף (ב) יש את הניסוח של החלטות יתקבלו בדעות החברים המשתתפים והמצביעים. אני לא מכיר כזה נוסח ממקומות אחרים. כאילו מה? זה סיפור של הקוורום? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> בואו נניח שיש לנו שבעה חברי מועצה. שלושה הגיעו לדיון. אז יש לנו שלושה משתתפים, לפחות כרגע לפני הנוסח - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יש חמישה אנשים שמגיעים למועצה ורק שלושה הצביעו. בסדר? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> רק שלושה הצביעו אז יש לך שלושה ואם שניים הצביעו בעד ואחד נגד, אז זה יתקבל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז המשתתפים זה בהצבעה או המשתתפים? << אורח >> קריאה: << אורח >> במצטבר. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> בעצם אפשר היה לכתוב מצביעים, לא? או שאתם חוששים ממצב? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל את ביקשת שיהיה מינימום. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, רגע. << אורח >> קריאה: << אורח >> הצבעה מחייבת הגעה פיזית? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון להרגע כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפי סעיף (ג) לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדיוק, לפי סעיף (ג) לא. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> למה צריך גם משתתפים וגם מצביעים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הכוונה? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> מה הכוונה, איך אתם רואים את זה? האם אפשר לכתוב רק ברוב דעות חברים המשתתפים, המצביעים? למה אנחנו צריכים גם וגם? האם אפשר להצביע בלי להשתתף? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נניח שהיה נכתב רק המצביעים. המשמעות היא שנניח יש חמישה חברים בחדר. אני אומר שוב, לפי היגיון בריא. חמישה חברים בחדר. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> מי שנמנע הוא לא נחשב מצביע. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בדיוק. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה לא? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם אפשר המשתתפים בחדר ולהוריד המצביעים? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> - - - הייתה הימנעות כי למשל היה לנו אירוע כזה עם המל"ג, שבו היה נדרש רוב והשאלה עלתה האם הנמנעים הם חלק מהרוב או לא. והתפיסה היא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם אפשר לנסח את זה לפי המשתתפים או לפי המשתתפים בהצבעה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המשתתפים בהצבעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, ואז הנמנע הוא נספר או לא נספר? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שהם השתתפו גם בדיון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> גלית, צריך לומר כך: אם אנחנו רושמים, אם נכתב המצביעים לכאורה המשמעות היא כמו שגם נאמר כאן, שנניח יש חמישה שמשתתפים, שניים מחליטים להימנע מהצבעה. הם לא נחשבים למצביעים ולכן מספיק שלושה. אם רשום משתתפים - - - << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> ספציפית להצבעה מספיק שניים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ספציפית להכרעה מספיק שניים. לעומת זאת, אם רשום המשתתפים לכאורה כל מי שמשתתף, בין אם הוא נמנע ובין אם לאו, צריך רוב מתוכם. כשכתוב המשתתפים המצביעים זה לכאורה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סותר את עצמו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא סותר את עצמו, אבל זה מיותר. כי אם המשתתפים זה כולל את הרוב מתוך אלה שנוכחים בחדר והמצביעים זה מפחית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פנחס, זה לא מיותר, כי אני לא יודע למה התכוונו. האם זה תנאי שהוא אחד מה שנקרא מתווסף או תלוי? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> חה"כ גינזבורג, המשורר עוד לא סיים לכתוב את השיר כולו. לכן מאוד קשה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, ובכל זאת, זיו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני לא אמרתי את זה בציניות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זה לא בצינות, זה באמת, אנחנו לא יודעים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אנחנו לא יודעים לדייק לכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני מנסה להבין עכשיו מה הכוונה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> נשקול את הדברים, נבחן את זה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם לא הספיקו לסיים לדון בזה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> נסיים את המלאכה שאנחנו צריכים לעשות ונחזור אליכם עם תשובה ברורה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. זיו, אני משאירה לכם את זה לעבודה פנימית. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> גם את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. אני רוצה להמשיך לסעיף (ג), (ד) ואחרי זה נעשה את (ו), (ז). מי יש לו שאלות על (ג), (ד)? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לי, לי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, כן, יש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה, כולכם מוזמנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סעיף (ג), פעם שאלת באחת הישיבות, גברתי יושבת-הראש, איזה כבר סמכויות יש, הכול מוגדר בחוק. סעיף (ג) לשם כיוונתי. סעיף (ג) אומר המועצה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק. מה? היא פתוחה, הכול פתוח בפניה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הכול הם יחליטו? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך שהיא רוצה להתנהל ככה זה פתוח. וזו סמכות מאוד רחבה. אני לא אומר, יש דברים שהמועצה צריכה לקבוע לעצמה. אי אפשר לקבוע כל דבר בחוק. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> מה לדוגמה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש סדרי דיון שזה טוב שהגוף עצמו זה. רק אני אומר, האם זה לא רחב מידי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך היית מסייג? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודע, אני שם את השאלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש מועצות שזה מוגדר בתוך החקיקה דרכי הפעולה. פה זה פשוט לא מוגדר בחקיקה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> ברשותכם נציע עוד מעט הצעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלא אם כן תפנו אותי שנייה למקומות אחרים שכאילו מוגדר כל עניין סדרי העבודה והדיונים בה, ככל שהדבר כתוב כמו שכתוב כאן בחוק. שנדע מה מרחב הפעולה של המועצה בהקשר זה. וגם האם רק בסדרי דיון או גם בהחלטות רחבות יותר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכו, זה מאוד אמורפי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעמה, לפני שאת עונה אני רוצה לתת לאייל מקהלת. << אורח >> אייל צור: << אורח >> תודה גברתי. לגבי סעיף (ג), בהמשך לדברים שנאמרו אתמול אני מציע לשקול גם הוספה של המילים "בדומה לסעיף 100 בחוק החברות" שהזימון לישיבות יינתן בפרק זמן סביר לפני קיום הישיבה. גם של המועצה וגם של ועדות המשנה שלה. דבר שני, לשקול לחייב גם את המועצה וגם את ועדות המשנה לקיים דיונים פיזיים ולא דיונים מקוונים, אלא אם הנסיבות אינן מאפשרות לקיים דיונים פיזיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סתם, למה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> בגלל החשיבות והמשקל - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כדי לא לשתק את המועצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ישיבות בזום הן הרבה פחות אפקטיביות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הן מבאסות, זה כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אם אין ברירה, אם יש כוח טבע. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם יש מגפה, כן. אבל - - - << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אוקיי, אולי נמשיך את כל השאלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד שאלות לגבי הסעיפים הנ"ל? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר לדעת במועצת הכבלים והלוויין וברשות השנייה את דרכי הפעולה של המועצה איך הם מוגדרים היום? איך זה היום במועצות האלה? << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> יש סעיף מטרות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך זה היום לעומת מה שאנחנו מביאים פה. זה מה שמעניין אותי. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> מאיזה בחינה גברתי? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פה בחקיקה כתוב שהמועצה תחליט את דרכי, לא מפורט לנו מהם דרכי הפעולה וכו'. איך זה במועצות שלכם? << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> במועצת הכבלים והלוויין זה דומה למודל שמוצע פה. כלומר, חוק התקשורת מאפשר לנו לכתוב סדרי פעולה עצמאיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז איזה סדרי פעולה למשל אתם קבעתם? תן לנו דוגמאות. שנבין רגע מה זה אומר. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> נגיד שאם ארבעה חברי מועצה דורשים דיון, סדרי הפעולה של המועצה קובעים שהיו"ר צריך לקבוע דיון תוך 14 יום, לדוגמה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מתי, באיזה שלב זה נכתב הדבר הזה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אבל זה סעיף (ד). << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כשהרכיבו את המועצה ישבתם וכתבתם את דרכי הפעולה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו עכשיו קוראים את (ג), (ד). << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> כשהקימו את המועצה הייתי ביסודי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו (ג), (ד) ו-(ה) ביחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, היא קראה רק את (ג). << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה (ג). << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אולי נעשה שנייה סדר. אז בתאגיד השידור, סעיף 20 קובע את סדרי עבודת המועצה. אני אקריא אותו בזריזות: "החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה", זה לגבי. "2. אישור לוח השידורים, דיון בתקציב השנתי ומינוי מנכ"ל או העברתו מכהונתו נדרשים רוב חברי המועצה המכהנים". יש הוראה לגבי ניהול פרוטוקולים של הדיונים. יש הוראה לגבי העמדת ההחלטות של המועצה לעיון הציבור. חוץ מזה, בנוסף לזה יש את אותו סעיף סטנדרטי שאומר שהמועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת שזה ממש אותו דבר. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא. אבל כן יש פה גם את ההוראה שהיא תקיים פרוטוקולים. היא תנהל פרוטוקולים, סליחה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי הדיונים. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> של דיוניה. ושהיא תפרסם את החלטותיה לעיון הציבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת מה שחסר פה זה הפרוטוקול של הדיונים ופרסום ההחלטות? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כן. לעומת התאגיד, כן, בהחלט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה לגבי זה, זיו? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא התייחסנו לזה. אנחנו חושבים שהיא צריכה לפרסם. גם זה היה בדוח השנתי שיש דברים שהיא צריכה לפרסם ואמרנו שגם דברים שהיא צריכה לפרסם בזמן אמת. כן צריך להגיד שבדיונים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפשר להכניס את זה בסעיף הזה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רגע, שנייה. כן צריך להגיד שבדיונים הרבה פעמים עולים נושאים רגישים, בעיקר מבחינה מסחרית. צריך לחשוב עליהם. לא בטוח שהכלל האוטומטי צריך להיות שיפרסמו אותם. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, בסדר. יכול להיות שאפשר לדייק את הסעיף הזה ולהגיד שפרוטוקולים לא יכללו - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בלבד שלא יפורסם מידע כהגדרתו בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, אבל כן צריך להגיד, נעמה, שלהבדיל מהתאגיד, ששם זה גוף, אם אני משווה בין הרגולטור, כאן מדובר ברגולטור שיש לו הרבה יותר סמכויות. סמכויות פיקוח וגם סמכויות הרבה יותר רגישות. גם לגבי עיצומים כספיים. לכן אני חושבת שיש מידה מסוימת של מורכבות ורגישות לקבוע הוראה שכל ההחלטות יפורסמו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אי אפשר, יש הם המון נתונים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא הבנתי איפה הבעיה לקבוע הוראה שכל ההחלטות יפורסמו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> או לקבוע פרוטוקול? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני אומרת שההחלטות של הרגולטור הזה יכולות להיות החלטות מאוד רגישות ומורכבות, להבדיל מהחלטות של תאגיד שאנחנו רואים שיש לו הרבה פחות סמכויות. לכן אני חושבת שלקבוע הוראה גורפת שאומרת שכל ההחלטות של המועצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל שהן כבדות משקל? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, כי יש שם אלמנטים מסחריים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, בגלל הרגישות המסחרית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מידע סודי של חברות, מידע מסחרי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרשות הזאת עוסקת בנושאים, מכיוון, רגע. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסדר, אבל מצד שני גם יש לנו הוראה שאומרת שכל שנה הם צריכים לפרסם את הדוח. בדוח יש את המידע שחשבנו שנכון לפרסם. לכן אני באמת מתלבטת אם נכון לכתוב גם בתוך הסעיף הזה הוראה שאומרת שככלל צריך לפרסם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, רגע נעמה. מכיוון שהגוף - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוסק בגופים מסחריים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מעבר לזה. מכיוון שהגוף הזה עוסק פחות בתכנים, אבל עוסקת הרבה מאוד בנושאים כלכליים, מסחריים וכאלה, שבואי, שאנחנו לא רוצים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור, הרציונל ברור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן הסיפור הזה שהכול יפורסם הוא סופר מסוכן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם מסחרית, גם כלכלית וזה גם לא הוגן בשוק החופשי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור, ברור. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> ומה אתה חושב לגבי הניהול של הפרוטוקולים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> א' יש הבדל בין סטנוגרמה, בין תמלול של דיון, לבין פרוטוקול של עיקרי החלטות ודברים כאלו. צריך לחשוב על הדבר הזה. אולי אפשר לפרסם את עיקרי ההחלטות. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, אני לא מדברת על הפרסום, הפרוטוקול. האם צריך לחייב את המועצה להחזיק, לנהל פרוטוקולים? זאת השאלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לתעד את הקול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ללא קשר לפרסומם או לא. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אחר כך נדבר על פרסום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו שאלה. זו שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה קורה היום ברשות השנייה? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> עינת עובדיה, מנכ"לית מכון זולת. בעניינו חובה שיתקיים פרוטוקול. חייב להיות איזה שהוא רישום ואיזה שהוא פיקוח ומעקב אחרי ההחלטות שמתקבלות. במיוחד לאור העובדה אם הן מתקבלות ברוב קטן או ברוב גדול או מספר נמנעים. זאת אומרת, לציבור יש זכות לדעת איך התקבלו החלטות. כיוון שעוד אין בדיוק הסבר או החלטה של מה צריך להיות, מהי הסמכות, מהם גבולות הגזרה, אין הפרדה של יו"ר ומנכ"ל, אין כלום בעצם. הדבר הראשון שצריך להיות זה עיגון של זכות הציבור לדעת. והדבר הראשון שצריך להיות בו זה עניין הפרוטוקולים. אנחנו יודעים היום שאחת הבעיות המרכזיות שקיימות בכלל בשירות הציבורי זה שאין אפילו מראש עיגון של צורך בקיום פרוטוקול. לכן הדבר הזה צריך להיות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו obviously כרגע על הציר שבין לשמור על פרטיות של חברות. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> זה לא קשור. אבל גם חברה עצמה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לבין שקיפות. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אבל זה ההבדל בין פרסום לבין קיום צורך לקיום פרוטוקול. היום אין אפילו דרישה בחלק מהמקומות, אפילו בישיבות ממשלה אנחנו יודעים את זה שאפילו אין דרישה לקיום פרוטוקול. אחר כך אם רוצים לדרוש את המידע או האם זה נכון או לא נכון, אין אפילו פרוטוקול לחזור אליו למי שיש לו סמכות לצפות בפרוטוקולים האלה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אכן מדובר בשתי נקודות שונות לחלוטין. בעיניי נכון שיהיה תיעוד של הדברים. מכל מקום, בעניין הפרסום, ברירת המחדל לא יכולה להיות פרסום, כיוון שעיקר הפרוטוקולים ידונו, ככל שיהיה סעיף מטרות ובהנחה שיהיה סעיף מטרות, בנושאים תחרותיים, כספיים, קביעת הכנסות של גוף על מנת לדעת האם הוא כפוף לחוק והאם הוא אינו כפוף לחוק. והעיצומים הכספיים. לכן אני חושבת שברירת המחדל בעניין הפרסום צריכה להיות שונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, את רואה גם הבדל בין פרסום של עיקרי החלטות? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> עיקרי החלטות אני לא, זה עניין אחר לגמרי. נכון, אני מסכימה איתך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אין מניעה לפרסם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לגבי 15(ג) של סדרי עבודת המועצה. תראו, יש קושי עם זה שכרגע אין סעיף מטרות ויש חשש שסדרי עבודה יהיו כאלה שמרחיבים את השימוש שהמועצה עושה ביכולת שלה לקבוע סדרים וכאלה. בזימון של אנשים, בפרקטיקה של ניהול היום יומי שלה. צריך לדעת, אם יהיה סעיף מטרות זה יקצר מאוד את התהליך. מכיוון שמה שהוחלט עליו שיהיה סעיף מטרות ולהבנתי לפני שלושה דיונים היה נדמה לי שהשר אומר שאין סעיף מטרות. אז אביתר, יש סעיף מטרות או לא? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אנחנו עוד שוקלים את הנושא. אנחנו עובדים על הצעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. לא, זה דיון שכרגע לא קשור לפרק, תודה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לחזק את מה שנאמר וגם לחייב ועדות משנה לרשום פרוטוקול בנפרד משאלת הפרסום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ועדות, אוקיי. הבטחתי לשלי, שלי לא דיברה הרבה זמן. תן לשלי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על ועדת המשנה גם פעם שעברה לדעתי, בגלל שמראש הגודל קטן אמרנו שצריך להגדיל אולי משבעה ל-11, כדי שיהיה מקום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דיברנו על זה. כן שלי? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמה דברים. אחד, אני אתן דוגמה קטנה. אני בעד פרוטוקולים. אני חושבת שאנחנו צריכים איזה שהוא תיעוד ומינהל תקין, בטח גם רטרואקטיבית. לא יודעת, קרה, היה, צריך לחקור, צריך לבדוק, צריך לבחון. אם אין לנו פרוטוקולים אין לנו שום דרך להתחקות אחרי מה היה. שום דרך. ואנחנו רואים גם בדברים שקורים היום את הצורך הזה. כמובן מבלי לפגוע בחיסיון שצריך לשמור עליו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אגיד שאנחנו כמובן תומכים בצורך בפרוטוקולים. כן עולות שאלות רוחב, כי ברוב החוקים לא נאמר הדבר הזה. נכון שבחוק השידור הציבורי זה נאמר, אבל בהרבה חוקים - - - << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, לא רק חוק השידור הציבורי. אם אני מסתכלת על תזכיר חוק התאגידים הציבוריים - - - << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אבל תזכיר חוק התאגידים הציבוריים הוא מלפני כמעט 15 שנה. ומאז הוקמו עוד מועצות ציבוריות. אבל לשאלות האלה יש השלכות גם בהסדרים שליליים ואיך זה משליך על מועצות שלא נאמר זה. אני צריך לדבר על זה עם הרפרנטים שמתעסקים במועצות ציבוריות. לשאול אותם האם כאשר נגיד את זה כאן ובמקומות אחרים, במועצת, לא משנה, רשות החשמל, זה לא נאמר. האם המשמעות היא שהם לא צריכים לעשות? איך זה משליך? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אכפת לנו לכתוב את זה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אומר שזה אכפת לנו כי זה עשוי ליצור טענה להסדר שלילי שבמקומות שזה לא נאמר ואלה מועצות מאוד חשובות אחרות, זה לא נאמר, לכן הן אולי לא צריכות לנהל פרוטוקול. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כן צריך לזכור שבכללי הפרשנות של הסדרים שליליים כן יש משמעות גם למה הוא חוק מאוחר לעומת המוקדם. כלומר, זה ברור שמה שהיה אתמול, שאנחנו לא בהכרח, בסדר? אני לא אגיד אף פעם לא. אבל לא בהכרח תיקון של חוק או הסדר שנכתב בצורה מפורטת יותר בחוק א' משפיע רטרואקטיבית על חוקים קודמים. זה דבר אחד. דבר שני, אני כן רוצה לחזור לתזכיר חוק תאגידים ציבוריים, משתי סיבות: אחת, אני לא חושבת, כן יש אמירה של הממשלה, של משרד המשפטים בקשר לדוח התאגידים הציבוריים של מבקר המדינה, שהיא יחסית עדכנית. היא מלפני שלוש שנים אם אני לא טועה. שמשרד המשפטים עומד מאחורי הצעת החוק התזכיר הזה. הוא אמנם לא התגלגל לכדי הצעה, וממש חבל שרוני טלמור לא כאן, וממש נשמח שהיא תבוא בדיונים הבאים, כי אני חושבת שזה בהחלט יכולה להוסיף לנו על הנושאים האלה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אנחנו נשמח להרחיב את השורות ולהזמין את רוני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא ננסה להתמרכז. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רק אני אשלים את זה ואז נחליט מה עושים. אני כן חושבת שצריך להיות פרוטוקול. כמובן, לא צריך לפגוע בחיסיון. אני אתן דוגמה קטנה. למשל ערוץ זעיר היום בחוק הוא עד מחזור מסוים. מי שמקבל את האינפורמציה לגבי גודל המחזור של הערוצים זה מנכ"ל הרשות השנייה. הוא היחיד שיודע את הנתונים. נגיד ערוץ עובר פתאום את הרף של המחזור, הוא כבר לא ערוץ זעיר, מי שמנהלים את זה זה הרשות השנייה. אני רוצה להבין איך זה יקרה פה עם הרגולטור החדש הזה. נגיד, סתם במקרה הזה, זה יכול להיות הרבה דברים אחרים. אבל האם המועצה חשופה למידע הזה? האם הם דנים בזה בישיבה או שזה רק המנכ"ל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חייבת להיות, לא? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת איך זה היום. אבל זה מה שקורה בפועל. מנכ"ל הרשות השנייה הוא זה שמקבל את המידע המסחרי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נשמע רגע מה זיו אומר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה רק דוגמה, כן? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אני רק אגיד. דבר ראשון, בחוק שלנו יש סעיף מאוד דומה למה שמוצע בחוק הקיים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שאתם קובעים? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> שהמועצה תקבע את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו. שוב, אין את הסיפה שזה מפורסם באתר האינטרנט. אז כנראה היה פחות אינטרנט בזמן שנכתב הסעיף. בכל הנוגע לנהלי המועצה, אז יש כמובן נוהל מסודר של עבודת המועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שהם כתבו, המועצה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> כן, כן, בוודאי. זה נוגע בנושאים שדיברתם עליהם. נוגע בפרוטוקולים, נוגע בחומר סודי, איך זה מנוהל, מה מוצג, איך נאסף אחר כך החומר שהובא לידיעתם של חברי המועצה, כדי שזה לא יגיע לידיים לא נכונות. וכמו שאמרנו, מדובר בסודות מסחריים, בוודאי. כל הנהלים האלה כתובים אצלנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא להגדיר שהמועצה שתסדיר את דרכי פעולה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לנעמה עכשיו הצעות קונקרטיות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תעביר את זה דרך ועדת הכלכלה לאישור שלה, כדי שיהיה פיקוח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעמה? קודם כל נשמע, דעתך נשמע. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> צריך לשים ליד זה כוכבית כל זמן שאין באמת את סעיף המטרה בצורה כל כך מסודרת, זה נותן כאן איזה שהוא פתח להרחבה מאוד גדולה. לכן אני חושבת שגם הסעיף הזה צריך להיות נדון מחדש כאשר יהיו פה פתרונות. לכן שאלתי את אביתר אם הסעיף של המטרות נדון כבר ומה עושים עם זה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אנחנו בוחנים נוסח. נעבוד על זה וככל שיהיה משהו נעביר אותו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אבל תראו, זה מעכב את כל הדיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, תקשיבו, אנחנו, אי אפשר, אי אפשר לדון בחוק עם מאות סעיפים כאלה, כאשר כל סעיף אנחנו נדרשים לרמה פילוסופית. כל היושבים בחדר - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה לא פילוסופיה, זה קשור אחד לשני. הלוואי שהייתה פה פילוסופיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא פילוסופי, גלית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, זה לא פילוסופיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו יורדים פה, אפרת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> באמת שלא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני משוכנעת לחלוטין שהשיחה הצידית שלך הייתה מאוד מעניינת. את הצטרפת רק הרגע לדיון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה זה רלוונטי? מה זה רלוונטי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאוד רלוונטי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאוד רלוונטי, כי לא הקשבת לשיח שהיה פה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את ממש, סליחה, גלית, בואי לא נרד לרמות אישיות, באמת, בחייאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, בסדר. לא מנהלת דיון מולך כעת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה לא, בואי, תעשי טובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דעתי היא כזאת: אם אנחנו נרד לכאלה רזולוציות וכל מי - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איזה רזולוציות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הוא דיבר על מטרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הוא דיבר על מטרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, זה לא יאומן החוצפה שלך. את מפריעה לנהל את הוועדה, את מפריעה לי להקשיב. אני מתייחסת אלייך בהומור. אבל האמת לאמיתה היא שאני יושבת פה ומנסה לשמוע ואני לא יכולה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> גלית, סעיף מטרות זה פילוסופי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה שנייה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> סעיף מטרות זה הומור? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את תכף מורחקת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני שואלת אותך ברצינות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מפריעה לי. את מפריעה לי לדבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תדברי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. אנחנו, מה שלא יקרה בחדר הזה זה שעל כל סעיף - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל ככה נראה הליך חקיקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה שעל כל סעיף, קריאה ראשונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ככה נראה הליך חקיקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גברתי, אני - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה שנייה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שלא יקרה בחדר הזה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל ככה נראה הליך חקיקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה שלישית, נא לצאת חמש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, ממש לא. לא, את לא יכולה לעשות את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא לצאת. אני מוציאה אותו עכשיו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את לא יכולה לעשות את זה. את לא יכולה לעשות את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא להוציא, תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא יוצא מהחדר, סליחה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האופורטוניסטים שבאים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא יכול להיות, הייתי בוועדה לביקורת המדינה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האופורטוניסטים שבאים לחמש דקות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה לא יודע מה, אוקיי, החוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סליחה, לא. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אנחנו הבהרנו שלא יהיה פה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני עושה את זה בניגוד לייעוץ המשפטי. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אמרנו שלא ניתן לקרוא שלוש קריאות רצופות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא מפריע לי לדבר, אני קוראת את הקריאות האלה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא ניתן לקרוא שלוש קריאות רצופות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זאת הערת ביניים שנשמעה פעם אחת. לא. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אמרנו את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא להוציא אותו. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> שלא ניתן לקרוא שלוש קריאות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא להוציא אותו. נא להוציא אותו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש פה ייעוץ משפטי שאומר לך שאת לא יכולה להוציא אותי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את לא יכולה לעשות מה שאת רוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא להוציא אותו, אדוני הסדרן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ייעוץ משפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני הסדרן, אני יושבת-ראש הוועדה, נא להוציא. תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין את האירוע הזה. אתם אומרים לה שהיא לא יכולה להוציא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שאני מנסה לומר הוא כזה דבר: כדי שהחוק הזה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> - - - יהיה לו איזה שהוא סיכוי להתקיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, אבל נעמה אומרת שאי אפשר להוציא אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא יכול להיות מצב - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חבר כנסת. את לא יכולה - - - (יוראי להב הרצנו יוצא מאולם הוועדה) << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> - - - שעל כל סימן או על כל סעיף או על כל מילה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, אבל היא אמרה שאי אפשר להוציא אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו עושים ארבעה סבבים סביב השולחן. רוב הדברים חוזרים על עצמם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, אבל נעמה אמרה שאי אפשר להוציא אותו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה הוא אמר? מה הוא אמר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא הפריע לי, נקודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה הוא אמר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא הפריע לי, נקודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז תני לו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מירב, את בקריאה ראשונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל נעמה אמרה שאסור להוציא אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מירב, את בקריאה ראשונה. החוצה, תודה רבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלוש קריאות רצופות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. אתה יכול לחזור, יוראי להב הרצנו, עוד חמש דקות, אבל רגוע. לא להפריע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סליחה, לא - - - אני עושה את העבודה שלי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. תודה. רגע, רגע. בלי אצבעות עכשיו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> התעמרות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> - - - ייעוץ משפטי, מה זה הדבר הזה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ממש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לכן אני מבקשת, קורה סביב השולחן הזה לא פעם ולא פעמיים שמתוך דיון ענייני על סעיף נקודתי שוב אנחנו חוזרים לאלף סמטאות צדדיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה התהליך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, התהליך הוא - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בחיי שכן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> התהליך הוא להתמקד לסעיף, לדבר על הסעיף ולעבור לסעיף הבא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל הכול קשור בהכול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה התהליך מבחינתי. תראו, הייתה לי אתמול ישיבה עם היוצרים - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אפילו היועמ"שית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע, אפילו היועמ"שית כתבה במכתב - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא תפריעי לי באמצע. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שאפשר קדימה אחורה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את כבר בקריאה שנייה. את גם רוצה לצאת? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, את יודעת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ישבתי אתמול עם היוצרים. הגענו לפריצת דרך גם עם היוצרים וגם עם המנכ"ל. הגענו לפריצת דרך אמיתית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מהי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אסביר. אנחנו מנסים להגיע כרגע למצב שבו כדי להציל את היוצרים אנחנו מצליחים להוציא מהחוק הזה אשכול שעומד אוטונומי בפני עצמו, עם ידיים ורגליים, ככל שקשור למה שהיוצרים צריכים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשורות טובות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. המנכ"ל ישב עם היוצרים, ישב על סעיפים. ישב על מה שאפשר להוריד. הם בגסיסה. אם החוק הזה לא יעבור עוד שנתיים אין אף גורם תקשורתי שיהיה מחויב לסוגה עילית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אתם רוצים מאתנו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה, אני אומרת לכם, בקצב הזה שאנחנו מדברים שעה וחצי על כל סעיף וסבב וסבב וסבב - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל זה מה שצריך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בא לא אפוי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא אומרת לא לדבר. אני לא אומר לא לחוות דעה. אני לא אומרת לא להעיר נקודות שצריך להעיר. אני כן אומרת בואו נהיה נקודתיים, בואו נהיה יעילים. בואו נהיה טיפה יותר זריזים. כי יש פה אנשים שבאמת החוק הזה, אם הוא לא עובר זה גזר דין מוות ליצירה הישראלית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז תתחילו מהפרק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ובא משרד התקשורת ואומר אנחנו באים אלף צעדים לקראתם. מוכנים להעביר אשכול שהוא לא כל החוק, אלא רק כזה שיגרום ליוצרים, עם כל מה שצריך מסביב, שיגרום להם לקבל את, באמת, את כבשת הרש שלהם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גלית, אבל זה מה שהצענו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בקצב הזה, לא יכול להיות שאני היחידה שבקצב הזה רואה שאין היתכנות ליוצרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, באמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין היתכנות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה תהליך חקיקה. זה התהליך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, אני רוצה לדבר בבקשה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני עכשיו לא נותנת לאף אחד לדבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה? גלית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אין דבר כזה לא לדבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אף אחד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, את אומרת שאנחנו מונעים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע אני רוצה לשאול, אף אחד לא מדבר אליי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא בסדר מה שאת עושה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע יש לי שאלה נקודתית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עושים את העבודה שלא נעשתה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את היחידה שדואגת ליוצרים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> די עם הבכיינות, די כבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה? לא, את מתבכיינת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, רגע. לגבי הסעיפים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק את דואגת ליוצרים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> - - - שנידונים כרגע. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אי אפשר לרוץ קדימה שיש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף (ג), סעיף (ד). << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה (ג), (ד)? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תשאלי את החברים שיושבים לידך. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> 15(ג), לא? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אפילו אבי מעוז לא יודע. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אף אחד לא מבין. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אחרי שאמרתי אני כבר יודע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> (ג), (ד) ו-(ה). << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא מקבלים תשובות מגורמי המקצוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מפריעה לי. האם יש למישהו הערה מקצועית - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כמובן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> - - - נקודתית שלא נאמרה. ותוודאי מה נאמר, כי לא היית בקשר לפני כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> גלית, את לא המורה. אז בואי, בואי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תוודאי מה נאמר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תעשי עוד פעם, אני ממליצה לך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני לא מורה. אני רוצה שהוועדה הזאת תנוהל, בסדר? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני ממליצה לך. גלית, באמת. תרדי מהטרק הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היא גם הייתה יו"ר ועדה ולא היה את הקטע המורתי הזה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נו, באמת, הוא לא הולם את הסיטואציה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם כרגע, אמרתי לכם יוצרים, יושבים פה חברי כנסת מהאופוזיציה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה את עושה? הפרד ומשול? לא הבנתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שגורמים לכם - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אגב, אני גם חלק מהיוצרים, אני מקבלת תמלוגים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף (ג), (ד), (ה). יש הערה נקודתית או שעוברים הלאה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יוצרים, זה אנחנו אשמים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יופי, אז אני רוצה לומר משהו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יפה, גם היא יוצרת, שתדעי. גם הייתה יו"ר - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עד היום אני מקבלת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תפסיקי להפריע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היא יוצרת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תמלוגים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תפסיקו להפריע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא מפריעים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מפריעה לאיתן, הוא בזכות דיבור. כמה חוסר מודעות. קריאה ראשונה. כמה? מירב בן ארי, קריאה שנייה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על מה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> די, נו, גלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מפריעה לאיתן, על זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גלית, לא מתאים, נו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אי אפשר ברצף, גלית. אני רוצה להגיד משהו. א' אי אפשר, לא ידענו בכלל שדיברת עם היוצרים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אנחנו יודעים את זה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ושמפצלים מהחוק. אנחנו מברכים על זה, דיברנו מההתחלה. אל תפילי עלינו את צרות העולם. אמירה אחת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני ביקשתי, אני ביקשתי - - - << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אני מתנצל שאני מתפרץ, חה"כ גינזבורג. זה לא מה שנאמר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה נאמר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שמעתי משהו אחר. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אפשר שתי דקות? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ברור, כי אנחנו לא היינו בפגישה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גיורא, גיורא, הגיע הזמן שתדפקו על שולחן, כי הם דופקים לכם את כל התעשייה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בוא, תדפוק על השולחן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים שתגיד, כן. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> גיורא ואלה, מנכ"ל אקט – איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה בישראל. אני כן רוצה להגיד שישבנו אתמול עם יושבת-ראש הוועדה ועם נציגים של משרד התקשורת. ואנחנו מרגישים, בטח מיושבת-ראש הוועדה שהיא רוצה בטובתנו. חד משמעית. נאמר לנו בצורה מפורשת על ידי מנכ"ל משרד התקשורת שמבחינת עמדת המשרד, הם לא רוצים לפצל את החלק שלנו מתוך החוק, כי הם רוצים, בסדר, יש להם את האג'נדה שלהם שהם רוצים להעביר את הרפורמה השלמה, ההוליסטית וכו' וכו'. כן כשהתעקשנו וחידדנו נאמר לנו שזה קשה אבל זה לא מדע טילים. שזה אפשרי לפצל את החלק שלנו מתוך החוק ולהעביר את זה בצורה נפרדת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על זה דיברנו מההתחלה. אנחנו אמרנו את זה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כולנו אתכם. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> נכון. וגם מה שאנחנו רצינו. מה שאמרה יושבת-הראש, ואני מתנצל אם אני מכניס מילים לפה, ותקני אותי אם אני טועה. בעצם היא אמרה, התייחסה גם למכתב של היועצת המשפטית לכנסת שאומרת שצריך, יש כל מיני פרקים וסוגיות שממילא נדחים לדיון מאוחר. ולכן לכאורה אמורים לרוץ עכשיו על הדברים, לסיים את החלק של המועצה. להגיע לחלק של מרשם ספקי התוכן, לדלג על ספקי חדשות. להגיע לחלק של פרק יצירה ישראלית. בשאיפה לסיים את כל החלקים שהם ממילא בתור, שנוגעים אלינו. ואז אם רואים שהדבר הזה מחזיק מים, לכאורה לקדם את זה בנפרד. אנחנו, אני אומר שוב פעם, כמו שאמרה גם יושבת-הראש, לנו אין זמן. אנחנו צריכים אורנים קטן. אנחנו צריכים חקיקה בהולה, שתגדיר גם אם זה פלסטרים, שתגדיר שחובת ההשקעה בהפקות מקור חלה על כל ספקי התוכן. מבחינתנו, באמת אני אומר, ויש לנו ביקורת מפה עד הודעה חדשה על הרגולטורים הקיימים ואנחנו חושבים שצריך לעשות לזה רפורמה. אבל עכשיו עכשיו, עזרה ראשונה, מבחינתנו גם לשים אותנו בינתיים תחת הרגולטורים האלה. העיקר שכל ספקי התוכן, כל ה-OTT כל הבין לאומיות, כולם ייכנסו פנימה. ואפשר לעשות את זה ואפשר לעשות את זה מהר. אני מאמין ולזכות הדבר הזה אני כן רוצה מאוד לחזק את יושבת-הראש שמאוד בעדנו. אבל חייבים לדחוף את זה. אנחנו לא יכולים להיכנס לכל הדיונים האלה. הנה, עכשיו שעה אנחנו על השעון. שעה על השעון, על סעיף קטן אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיוק. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אנחנו לא יכולים לחכות. עכשיו, אני לא יכול להגיד תדלגו על זה או תדלגו על זה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה אתה מציע, גיורא? << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אני אומר, קחו את החלק שלנו, תפרידו אותו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז קדימה, אבל זה הצענו מהיום הראשון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו הצענו את זה מההתחלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> שר התקשורת לא מוכן להפריד. אז אתה מסתכל רק לטובתך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ההצעה שלנו מהיום הראשון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בהמשך לדבריו של גיורא, יושב המנכ"ל, יושב שר התקשורת. כולנו באמת, עושים את האקסטרה מייל כרגע ליוצרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ומוכנים לוותר על פרקים בחוק הזה כדי לחלץ משהו שיעמוד על הרגליים וייתן ליצירה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל זה לא חוק של היוצרים, עם כל הכבוד. זה לא חוק של היוצרים. צריך לפצל. בואו נפצל, כמו שנהוג לעשות בכנסת. אפשר לפצל את החוק ולקדם את החוק הזה של היוצרים בלי קשר לפגמים של החוק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> למה להחזיק אותם כמו בני ערובה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תראו חברים, אני מאוד אתכם. אבל אי אפשר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה לא ברשות דיבור, יבגני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אי אפשר לכסות על הפגמים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יבגני, אתה לא ברשות דיבור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אבל את אומרת דברים לא נכונים לכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם רק היית נותן לי - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם משתמשת בהם בשביל לקדם חוק שכולו פגמים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> - - - ליושבת ראש הוועדה, אם רק היית מרשה לי להשלים את המשפט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מאפשר לך כבר חצי שעה פה. מה זה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אתה לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אי אפשר להגיד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מתפרץ לדברים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - אנחנו נעבור על הפגמים בשביל, זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אבל זה לא עובד ככה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה קורה עם הקריאות? << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> כל מה שאנחנו מבקשים זה שתיקחו, אפשר, גם הייעוץ המשפטי אמר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא רואה שהם משתמשים בך? << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> רגע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא מבין? אדוני, אתה לא מבין שמשתמשים בך בצורה הכי צינית שיכולה להיות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה שנייה. יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני גם אצא לחמש דקות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה תצא ליותר מזה. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> כל מה שאנחנו אומרים זה שאנחנו מבקשים לקחת את הפרק שלנו, לפצל אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גיורא, הם לא, אין עם מי לדבר. אין עם מי לדבר. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> רגע, רגע. לפצל אותו מהחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין עם מי לדבר, הם לא יתנו לכם. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> לקדם אותו בהליך בזק. מצידי גם לא בוועדה הזאת. אפשר גם בוועדת כלכלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מציעה לכם לצאת כיוצרים החוצה ולומר שר התקשורת מוכן להחריג אותנו. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אבל שר התקשורת לא מוכן להחריג אותנו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל הוא לא מוכן. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אם הוא מוכן, בואי תביאי את זה. אפשר עכשיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, שוב, שוב. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> וואו, המניפולציה הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוסבר לך, הוסבר לך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את מחריגה אותם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוסבר לך על ידי המנכ"ל, אי אפשר לעשות טלאי על טלאי על מה שקיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז את לא מחריגה אותך, הם בתוך החוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע. אני מנסה כבר רבע שעה להגיד את זה ואני לא מצליחה. אי אפשר, אי אפשר, בלתי אפשרי לקחת כרגע את המועצות הקיימות, לשים עליהם טלאי על טלאי ולהעביר לכם את הכסף. זאת העמדה של משרד התקשורת. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> זה לא נכון, זה לא מה שהוא אמר. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> זה גם לא מדויק, כי אפשר לתקן חקיקה קיימת ולתת לזה פתרון עכשיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש הצעת חוק פרטית שאתמול בוועדת שרים לחקיקה דחו אותה בכמה שבועות. למה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זה קשור עכשיו לחוק הזה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שזה קשור. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אתם תמשיכו לריב ולא תהיה יצירה ישראלית. גלית, מנכ"ל משרד התקשורת אמר שזה אפשרי. שהוא לא אוהב את זה, אבל שזה אפשרי. אז קדימה. הוא אמר שזה אפשרי, שהוא לא אוהב את זה, שהוא רוצה לעשות תיקון הוליסטי והכול, אבל שזה אפשרי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גיורא, הדיון, אנחנו מבזבזים זמן. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני יכולה רגע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אף אחד לא יכול. האם יש למישהו משהו לומר על סעיף (ו) ו-(ז)? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, אני הייתי ברשות דיבור. לא הבנתי את האירוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין רשות דיבור לאף אחד. אף אחד לא מדבר עכשיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל גלית, על סעיף (ג). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אף אחד לא מדבר עכשיו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איבדת - - - על הניהול של הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי שיש לו על סעיף (ג) במשפט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לי יש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מוזמן. במשפט, לא לנאום. משפט, עניינית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה במשפט? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי שלא יהיה ענייני אני אקטע את זכות הדיבור שלו. רק ענייני. כן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכל מקרה, הפתרון שאני מציע בהקשר הזה של פרוטוקולים, אני חושב שזה קיים בחוק התכנון והבנייה, תתקנו אותי אם אני טועה. אבל יש את עניין הפרוטוקולים ואין ספק ונראה לי שאין חולק סביב השולחן הזה שחייבים להיות פרוטוקולים. אי אפשר לנהל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור, תתמצת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש מה שמכונה התייעצות פנימית על דברים שהם מה שנקרא רגישים וכו'. אפשר מה שנקרא להפסיק את ההקלטה ולעשות התייעצות פנימית ואז להחזיר את ההקלטה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אוי ואבוי, זה שכתוב פרוטוקולים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה כתוב היום בחוק, קארין, אל תגידי סתם דברים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפשר להוציא לא פרוטוקול סטנוגרמי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש מה שמכונה, כמו שיש לך התייעצות סיעתית, יש בחוק התכנון והבנייה התייעצות פנימית. אל תגידי לי, אני לא ממציא פה המצאות. אלה דברים שקבועים בחוק היום. לכן יש בנושאים רגישים שלא יכולים להגיע, לבוא לידי ביטוי בתוך פרוטוקול, כי הן סוגיות מסחריות וסוגיות כלכליות וכו' אפשר לקטוע ולהמשיך. יכול להיות שזה מנגנון שצריך לבחון אותו מתוך חוק תכנון ובנייה. אולי זה קיים בחוק החברות, אני לא יודע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש גם בוועדה למינוי שופטים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לתת איזה מזור כדי לא לחשוף סודות מסחריים מצד אחד. מצד שני, חובה לקיים פרוטוקול ונימוקים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור, הדבר הזה כבר דובר. כן? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אפשר להגיב על הסעיף הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם יש לך, נקודתי. הצעת ייעול. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> כן, בטח. בדקה. ואני גם רוצה להגיד בסעיף (ו) בבקשה. אני חושבת שכפי שצריך להיות חיוב על קיום פרוטוקולים צריכות להתפרסם החלטות תקופתיות, כפי שמופיע בחוק התאגיד. החלטות תקופתיות זה משהו שמאוד פשוט לעשות מתוך פרוטוקול. אני חושבת שזה יכול להיות פתרון טוב בעניין הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החלטות תקופתיות? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> כן, החלטות תקופתיות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה החלטות תקופתיות? מה זה? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> רגע, יש לי לסעיף (ו). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגיע לסעיף (ו) וניתן לך. כן בעז? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני קודם כל מצטרף לקודמיי בהקשר של חובה לנהל פרוטוקולים ולפרסם החלטות תקופתיות כל פעם כשמתקיימת ישיבה ויש החלטות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה פרוטוקול תקופתי? תגידו, - - - << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לא, זה החלטות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא, פרוטוקולים לנהל, נקודה. החלטות ככל שמתקבלות כל פעם כשיש ישיבה, לפרסם גם את ההחלטה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אתם לא נותנים אבל תשובה לגבי סוגיות של סודות מסחריים, עניינים כלכליים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסוף לנעמה יש כמה הצעות ייעול. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני רוצה לגעת בזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעז, יש לך 30 שניות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני לא צריך יותר. אני רוצה להבהיר למה חשוב לפרסם במקרים שבהם אין סודות מסחריים, פרוטוקולים ולא החלטות. דווקא בגלל הדוגמה של הרשות השנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ברור. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> במקרה של הארכת זיכיונות הרדיו האזורי, לדוגמה. מתפרסמות החלטות, לא מתפרסמים הפרוטוקולים של הדיונים בהם התקבלו אותן החלטות. ואז מה שמתפרסם בהחלטה זה קיימנו דיון, התייעצנו על זה, הגענו להחלטה, לכן החלטנו להאריך את הזיכיון האזורי בלי מכרז. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה בעז. אתה צריך לסיים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אוקיי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> העקרונות המקובלים שחלים על הסוגייה הזאת באופן רחב, בסדר? יש את חובת קיום הפרוטוקול, חובה לקיים פרוטוקול. בכפוף להערה של זיו אנחנו כמשרד המשפטים בוודאי לא מתנגדים לקיומה של חובה לקיים פרוטוקול, זה א'-ב' של שקיפות. אחר כך מגיע שלב הפרסום. אני מסכימה עם חה"כ גינזבורג שפרסום צריך להתייחס בדרך כלל להחלטה המינהלית, החלטות המועצה. וכמובן שגם כמקובל בהקשרים רבים על הפרסום חלים חריגים של סודות מסחריים, פגיעה בפרטיות. יש לזה שלל ניסוחים בהסדרי חקיקה ונראה לי שכעקרונות עבודה אפשר ללכת על העניין הזה. שיהיה פרוטוקול, יהיה פרסום של ההחלטות, כפוף לחריגים שהם גם סודות מסחריים, גם פרטיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עם תמלול או בלי תמלול? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> תמלול זה נראה לי רזולוציה, אני לא יודעת אם חייבים להיכנס אליה בחקיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, fair enough. לא צריך, את צודקת. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני רק אציין שלגבי הפרוטוקולים בתזכיר התאגידים הציבוריים יש גם התייחסות לפרוטוקול. "בנוסף לקיומו תאגיד הציבורי יערוך פרוטוקולים, ישמור אותם לתקופה של שבע שנים. פרוטוקול שאושר ונחתם ישמש ראיה לכאורה". ולגבי פרסום החלטות יש כאן דרישה שהרשות תקבע כללים בעניין פרסום החלטות או סוגי החלטות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה טוב מה שכתוב שם. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> דבר אחרון, יש כאן עוד כמה הוראות שאני חושבת ששווה שנייה לחשוב עליהן. חלק כבר הוזכרו ככה באופן ספורדי פה ושם. דבר ראשון זה הנושא של קבלת החלטות ללא התכנסות וקיום ישיבה באמצעי תקשורת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה קיים? זה לא כתוב בחוק. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, בתזכיר חוק התאגידים הציבוריים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי פה זה לא כתוב. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> במובן מסוים זה מודל שהממשלה כבר ישבה וחשבה מה צריך להיות בחוק שמקים מועצה או מקים תאגיד. אז אני מסתכלת עליו תמיד כהשראה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני מתנגד. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אין את זה אבל היום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא בריא לקיים דיונים מרחוק. בטח לא בנושאים כאלה רגישים של תקשורת ועניינים מסחריים. גם על דברים שהם אד הוק, בסדר? אז יש, אפשר לעשות דיון נקודתי, חריג, בהתייעצות מה שנקרא. אבל חייבים, חבר'ה, דיון בזום, בשיחת ועידה לא דומה לדיון סביב שולחן. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני חושבת שהם כבר חשבו על הדברים האלה. ובאמת הסעיף מציע משהו מאוזן, אני חושבת. "הרשות רשאית לקבוע כללי שלפיהם תהיה מועצה רשאית, במקרים חריגים, לקיים ישיבות באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת ובלבד שכל חברי המועצה המשתתפים יכולים לשמוע את זה את זה רוב הזמן והישיבה תתקיים בהתאם לכללים שתקבע הרשות לעניין זה". << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא מדברת על מקרים חריגים. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> יש כבר הסדרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, למה לא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציע, אם רוצים לעשות את הסעיף הזה, ככל שרוצים, שהדבר הזה יהיה בהסכמת נגיד, לא יודע, יותר משני שליש מחברי המועצה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אז נגיד בקבלת החלטות ללא התכנסות אז באמת יש דרישה להסכמה של, רגע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שני שליש מחברי המועצה. אבל גם בנושאים חריגים בלבד. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כן. בלבד שכל חברי המועצה הזכאים להשתתף בדיון ולהצביע בעניין שהובא הסכימו שלא להתכנס לדיון באותו עניין. כלומר, כן אפשר. אפשר במובן מסוים אולי אפילו לחסוך להם חלק מהעבודה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> למה זה בחקיקה אבל? << אורח >> קריאה: << אורח >> למה לעשות דבר כזה? למה לא לחייב אותם להגיע פיזית? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> סעיפים 15, 16, 17, 18. תסתכל עליהם. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> דבר אחרון, לגבי הנושא של החלת הוראות. אני לא רוצה לעכב כאן את כולם, אבל החלת הוראות של סעיפים מחוק החברות הממשלתיות, 29א, 31 ו-36 שעוסקים בחובות דיווח. יכול להיות שכאשר נגיע לדיווח לכנסת זה יחליף את זה. אבל בכל מקרה, תזכרו גם את זה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> שוב, חוק החברות הממשלתיות, איזה סעיפים? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> 29א, 31, 36. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל צריך לדייק את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי, אם יש לך, אני רואה שיש לך משהו להוסיף לגבי זה? לא, אוקיי. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אני רוצה להתקדם ל-(ו). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, אנחנו עכשיו (ו) ו-(ז). << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לא, על (ה) גם לא דיברנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ו-(ה), סליחה. (ה), (ו), (ז). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לי יש על (ו). << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני רק רוצה להתייחס ב-(ד) לנושא של שליש מחברי המועצה, שנייה. זה כן עניין אקוטי. כלומר, כשאני מדברת על מועצה של 15, כששליש מחברי המועצה רוצים להגיש איזה שהיא בקשה לדיון חוזר, לערר, לישיבה נוספת שלא מן המניין. אגב, לא התייחסנו כל כך לערר ולדיון חוזר וכן אשמח שתחשבו על זה. אבל כשאני מסתכלת על שליש, אז אם אני מסתכלת על 15 מינוס יושב-הראש, יש לי חמישה מתוך 14 שצריכים להגיש. כשאני מסתכלת על המועצה שלנו שזה שבעה, מינוס יושב-הראש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל זה לא שבעה. אנחנו מדברים על תשעה ו-11. אומרת יושבת-הראש כל הזמן ואת חוזרת לשבעה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אבל חה"כ גינזבורג, זה מחזיר אותנו לשאלה יותר, ככל שהוועדה תקבל את ההכרעה שצריך מועצה גדולה יותר ותקבל את ההכרעה בשאלת יו"ר מול מנכ"ל, כל הדיונים שאנחנו עושים פה עכשיו יצטרכו להיעשות מחדש בנוגע לשאלה מה יפורסם, מה לא יפורסם, מה ההחלטות. איזה רוב. כל הדברים האלה משליכים אחד על השני, כי אלה סוגיות מאוד עקרוניות. לכן אמרנו גם בדיון הקודם. אנחנו לא יכולים לצאת מנקודת הנחה שיש במועצה הזאת 11 חברים או תשעה חברים. אנחנו מתייחסים להצעת החוק שיש כרגע. אלה הכרעות עקרוניות שכדאי שהוועדה תקבל אותם ומשם אפשר יהיה לצאת לדרך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בעד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל על זה דיברנו גם קודם, ברור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רק אומרת, הדברים כל הזמן חוזרים קדימה ואחורה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה הולך קדימה, אחורה. בדיוק. אגב, היה לזה באמת ביטוי במכתב של היועמ"שית של הכנסת. שככל שיהיו דברים קדימה שנצטרך אחר כך לחזור עליהם אחורה, זה מה שיקרה. בגלל זה גם דיברנו על סעיף המטרות. כל דבר הוא פינג פונג כזה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני רק אשלים. כל מה שרציתי להגיד שבמקרה הזה שליש מחברי המועצה מינוס יושב-הראש זה - - -. אז כאילו יכול להיות שכדאי לנקוב במספר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה מינוס יושב-הראש? זה לא כתוב מינוס יושב-הראש. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, ברור שיושב-הראש, אנחנו עושים לו overruling. אז ברור שהוא לא חלק מהפול הרלוונטי לשאלת הבקשה מול יושב-הראש. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יושב-הראש קובע בכל מקרה את סדר היום. לכן זה פחות רלוונטי. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> מה זה שליש משבעה נגיד? אבל לא משנה. כרגע זה שבעה. שליש משבעה דה פקטו זה שלושה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שלושה. לא שניים, נו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שניים זה מתווך שישה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כי זה שליש משבעה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אבל יש פה ויכוח מתמטי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה כולל את יושב-הראש או לא כולל? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> את מורידה את יושב-הראש, אין כזה דבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בנוסח זה כולל את יושב-הראש או לא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז לא מורידים את יושב-הראש. אז למה נאמר פה שמורידים את יושב-הראש? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר'ה, אם יש סיעה בכנסת של שבעה ח"כים והיא רוצה להתפצל שליש זה שלושה. לא, אי אפשר להוריד את ראש הסיעה ואז לפצל. שלושה. זה נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נראה לי שיש תמימות דעים. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> את מדברת על מצב ששניים מחברי המועצה, שליש מחברי המועצה שהם לא יושב-הראש. הם לא יושב-הראש, כי יושב-הראש יכול לקבוע את הנושא - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא חבר מועצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מדברים על שליש מחברי המועצה. לא כתוב שליש מחברי המועצה שהם לא יושב-הראש. תקרא את סעיף (ה). << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> בסדר, אז צריך לתקן את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא צריך לתקן את זה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> איתן, ההיגיון אומר, הרי יושב-הראש קובע את סדר היום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה לא יכול לטרלל את הוועדה. אתה רוצה רק עם שניים לקבוע את סדר היום? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> רק שנייה. יושב-הראש לא הכניס נושא מסוים לסדר היום. באים שליש מחברי המועצה, בלי יושב-הראש, ומבקשים ממנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה ממציא המצאה. אבי, זה לא קיים בשום חוק. נו, באמת. מה, אתה ממציא עכשיו את הגלגל? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> לא, אבל בסדרי עבודה של דירקטוריונים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, סליחה, בכל מועצה, בכל גורם, בכל חברה, בכל דירקטוריון מדובר על שליש מההרכב המלא. אף פעם לא מורידים את יושב-הראש. באמת, מה אתה ממציא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> צודק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אם זה שבעה יהיו שלושה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רק מקשה על המועצה ככה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה כולל את יושב-הראש או לא? כולל. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, ברור שזה כולל את יושב-הראש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כי יש לו זכות הצבעה, מה זאת אומרת? בוודאי. מתוך שבעה, שלושה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני אסביר שוב. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> יש לו זכות לקבוע את סדר היום גם בלי המועצה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> ברור שזה כולל את יושב-הראש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שלושה חברי מועצה יוכלו להגיש בקשה לסדר יום. זה הכול, לא שניים, זה ברור כאילו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הבעיה בסעיף הזה, אני לא מבין. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> - - - מבין הפול הרלוונטי לבקשה ליושב-הראש, שליש המשמעות היא שלושה. ואז אני אומרת, בעצם השליש הוא נספר מהשבעה. אבל אם אני מורידה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> או מהתשעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל למה את מורידה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מכל מספר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נעמה, סליחה רגע, יש בעיה עם הסעיף הזה? בואו נתקדם, נו, אין בעיה עם הסעיף הזה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כל מה שאמרתי שזה יכול להיות שאפשר לשקול להגיד במקום שליש שניים אם זה שבעה או שלושה אם זה תשעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, שליש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> עזבו, לא משנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל לא הבנתי מה בסוף, שנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> די, התקדמנו עם (ה), למה צריך לחזור? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה בסוף סיכמנו? סיכמנו שזה תשעה חברים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> (ה), (ו), (ז). << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע גלית, סיכמנו שזה תשעה חברים? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, עוד לא סיכמנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רוצה להגיד לך משהו. יש לזה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוקלים את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל גברתי היו"ר, יש לזה השלכה על כל ההמשך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דיברנו על זה ממש בשעה הראשונה הרבה מאוד זמן על ההשלכה שיש להרכב, דנו בזה ודשנו בזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז מה הטעם להתקדם בכלל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זו בדיוק השאלה שנשאלה. אחר כך אני אסביר לך מה נאמר פה. כן? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ואחר כך, כשנחזור אחורנית אז עוד פעם את תכעסי ותגידי שאנחנו חוזרים אחורה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי הסעיפים הספציפיים. יש למישהו משהו קונקרטי? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן יגבני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי סעיף (ה) אני מבקש כל דיונים עד היום התקיימו בהשתתפות של הייעוץ המשפטי? זאת השאלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מוזמן, הוא לא חייב להשתתף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה ייעוץ משפטי? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ייעוץ משפטי של המועצה. נניח ייעוץ משפטי, הוא חלק בלתי נפרד מהדיון? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פרנויות פה, גלית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, חבר'ה, תראו פה נוסח ככה: אם הוא יזומן הוא רשאי. ואם יגידו 'אה, אנחנו הזמנו, אבל אתה לא קיבלת. קיימנו ישיבה'. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אין דבר כזה יבגני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא צריך להגיע. מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נקשיב רגע. זיו, כן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נקשיב לזיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שהוא יגיע כל הזמן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והוא לא רוצה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה הוא לא רוצה? מי שואל אותו? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד שאלה נוספת, האם יש תוקף לדיון ללא ייעוץ משפטי? זאת השאלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה שהוא לא יגיע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם קארין תיתן לזיו לענות כולנו נשמע את התשובה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הכול בגללי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> במישור העובדתי מציע להפנות את השאלה למועצות הקיימות. במישור של הצעת החוק יש הסדר דומה בחוק השידור הציבורי. אדוני גם עובד רשות השידור לשעבר והסעיף נכתב בחוק השידור הציבורי, על רקע מקרים שהיו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, אתה מדבר עליי? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הייתי בתאגיד השידור רק כפרילנסר. בגלל שהגשתי תוכנית. לא הייתי עובד של הרשות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז אני מתנצל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה היה בהקמת התאגיד, ברדיו רקע, כפרילנסר. אפילו זכויות לא היו לי שם, בסדר? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אסביר שבחוק השידור הציבורי החדש מ-2014 נקבעה הוראה מפורשת שמחייבת להזמין את היועץ המשפטי לישיבות המועצה, על רקע מקרים בעבר בתקופת רשות השידור שבהם לא הוזמנה ולא התאפשרה כניסתה לישיבות המועצה והדבר הזה, כמו שהרבה פעמים אומרים, נכתב בדם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה, יוראי רוצה לשאול פה שאלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל שאלה נוספת שהייתה. האם יש תוקף לקיום הדיון ללא ייעוץ משפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יבגני, אתה באמצע זכות דיבור שלו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל שאלתי שתי שאלות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני מציע להפנות את זה למועצות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הבעיה עם סעיף (ה)? לא הבנתי מה הבעיה איתו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא קצת מנוסח מוזר. כי יש אנשים שמוזמנים ולא רשאים להשתתף בדיונים? הוא גם יוזמן. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא אומר שמספיק לכתוב שהיועץ יוזמן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רשאי להשתתף זה אומר א' שהוא לא חייב. ו-ב' זה עניין אקטיבי. אבל הסעיף הזה הוא סעיף מאוד מקובל במועצות עיר, בחברות דירקטוריון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. איתן, אני רק שואל לגבי הנוסח, כי זה מוזר לי. כי הוא גם יוזמן וגם רשאי להשתתף? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי יש כאלה שיגידו הוא מוזמן, רגע, אז אני אסביר לך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח להבהרה משפטית על המשמעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אתן לך תשובה. הוא מוזמן, אל תדבר. לא, הוא יכול - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש אנשים שמוזמנים ולא רשאים לדבר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, לא מקבל, אני לא נותן לך זכות דיבור. << אורח >> קריאה: << אורח >> מוציאים אותם אחרי קריאה שלישית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן מקפידים לכתוב פה שהוא רשאי להשתתף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף (ו). << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> רגע, אנחנו רוצים רגע לענות. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> יש עוד הערות על הסעיפים בבקשה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> התוקף של ההחלטות של המועצה הן לא תלויות האם היועץ המשפטי השתתף או לא, אלא היועץ המשפטי צריך להיות מוזמן וצריך לתת לו את האפשרות להשתתף. וזה כמובן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, זה מה שרציתי לדעת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, בדיוק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז הנוסח הזה הוא נוסח מקובל? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> יכול להיות שבהחלטות מסוימות אם יועץ משפטי לא ייתן את הליווי המשפטי זה עלול לפגום בהחלטה. אבל זה כבר עניין קונקרטי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה נוסח סטנדרטי, מקובל? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ראיתי דירקטוריון שבו יועץ משפטי לא מגיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. סעיף (ו). << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה נוסח סטנדרטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף (ו), למי שיש בקצרה. משפטים קצרים. רק שאלות או הערות לחבר'ה המקצועיים, לגורמי המקצוע במשרד התקשורת לגבי סעיף (ו). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו לגבי סעיף (ו), וזה סעיף כן מהותי, גברתי יושבת-הראש. לגבי קבלת העתקים בזמן סביר. זה לא מונח שאני יכול לקבל אותו בשום דרך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה זמן סביר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בעיריות יש למשל, קבוע בחוק. בעיריות תוך שלושה ימים מיום דרישת חבר מועצה ראש העירייה חייב להציג לו את המסמכים. << אורח >> קריאה: << אורח >> ובתכנון ובנייה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אני מדבר על פקודת העיריות, לא על חוק תכנון ובנייה גברתי. בפקודת העיריות, שיותר דומה למועצה מאשר חוק התכנון והבנייה שזה מוסד תכנון, משהו אחר, שם תוך שלושה ימים מיום הדרישה ראש המועצה, באמצעות המנכ"ל, חייב להמציא את המסמכים הנדרשים. לכן גם פה, זמן סביר זה זמן פלואידי. אני לא יודע להגדיר מה הוא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה היית מציע? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלושה ימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלושה ימים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, זה חשוב לי שאתה תרשום את הכול. תודה רבה. אני עושה ככה, שלי, בבקשה חה"כ שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לגבי סעיף (ו). נגיד הוא מבקש איזה שהם מסמכים שהם עם סודות מסחריים. זה נהוג, זה דבר, מסתובב עם סודות מסחריים כי הוא ביקש את המידע. הוא היה בישיבה, זה דובר, זה נאמר. ועכשיו הוא הולך עם המסמכים האלה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לא רק סודות מסחריים, יש פה עוד עניינים שקשורים לפרטיות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא יכולה להתפרץ ככה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נתתי דוגמה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אבל אני מבקשת כבר מההתחלה. על הכול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אגיע אלייך. מה זה ככה, לא הבנתי. מה זה ככה? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לא, לא, על כל הסעיפים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע אנחנו רק על סעיף אחד. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אבל על (ה) ביקשת להתייחס, אמרתי שיש לי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו עברנו ל-(ו), נקודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גברתי, אני רוצה לשאול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, חה"כ קארין אלהרר. את מפריעה לי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי ההצעה של איתן. יכול להיות שהישיבה מודיעים עליה יומיים לפני? כאילו, מתי בדרך כלל מודיעים על ישיבה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להודיע שבוע מראש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, בואו נקשיב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא כתוב, אגב, בחוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כי זה דרכי הפעולה של המועצה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן, הם קובעים לבד. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אצלנו זה נקבע כמובן, כמו שאמרתי, בתווך הנוהל שקיים. ארבעה ימים מראש. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש נהלים שאתם קובעים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ארבעה ימים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ארבעה ימים מראש? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> ארבעה ימים מראש לפחות. חייב להיות סדר יום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אצלכם זה ארבעה ימים מראש? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> כן, מינימום, לפחות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> חה"כ גינזבורג, זה הסעיף הכללי של סדרי העבודה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> לפחות ארבעה ימים מראש ייקבע, יהיה סדר יום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה, אני רוצה לשמוע את המשנה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני אומרת, זה הסעיף הכללי שיש לגבי סדרי העבודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה מה שאמרתי, אין דרכי פעולה עדיין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> מבחינת המבנה של הצעת החוק, החלטות מהסוג הזה המועצה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל מה נכון. השאלה מה נכון במועצה. תוך כמה זמן לזמן את החברים לישיבת מועצה. מה בסטנדרט הראוי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואם זה כל חודש? אז מה הבעיה להגיד מראש? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פעם בחודש זה בסדר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה קורה במועצת הקולנוע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא יכולה לשמוע את כולכם ביחד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הרי המועצה מחויבת להתכנס פעם בחודש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, אתה לא צריך להצביע, יש לך זכות דיבור. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> ד"ר אייל צור פה מקהלת הציע קודם לקחת את סעיף 100 מחוק החברות שמסדיר בדיוק את זה שהם יקבלו התראה בפרק זמן מוגדר לפני הדיונים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה פרק הזמן? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה רוצה לפרט מה אומר? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> במקרה עשיתי copy paste בעקבות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תקריא לנו. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> "הודעה לפי סעיף קטן תימסר למענו של הדירקטור שנמסר מראש לחברה ויצוין בה מועד הישיבה והמקום בו תתכנס וכן פירוט סביר של כל הנושאים שעל סדר היום והכול אם לא נקבע אחרת בתקנון". סעיף ב': "הודעה על ישיבה ימסרו זמן סביר לפני מועד הישיבה, זולת אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת הקובעת את מועד המסירה". << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> לא צריך לרדת לרזולוציות כאלה. מה זה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפשר שבזימון הוא יקבל גם את כל החומר הרלוונטי? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רגע, רגע, אלה שני דברים שונים. אתה דיברת על זימון ופה בכלל מדבר על לקבל את ההעתקים בפרק זמן סביר. הסביר הזה אנחנו מתייחסים לשני דברים שונים. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אביתר, אם אני לא טועה, בתכנון ובנייה יש סעיף שאומר שצריך להזמין לישיבה תוך עד שבעה ימים מראש וגם להעביר את כל החומרים הרלוונטיים לישיבה באותו פרק זמן. האם אפשר, לא חייב להיות שבעה ימים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> תביאו נוסח. לא צריכה להיות בעיה עם זה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> האם אפשר לקבוע משהו כזה? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> איזה שהוא נוסח שיוצע. לא צריכה להיות עם זה בעיה. ברור שמי שמגיע לישיבה במועצה חייב שיהיה לו את כל החומרים. להיערך אליהם, לקרוא אותם. במיוחד הסוגיות שהוא צריך לעסוק בהם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. ומה לגבי הסודות המסחריים? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני שמח להתייחס איך זה קורה ברשות השנייה. בעיקרון ברשות הישיבות נקבעות בהתראה, משתדלים לעשות את זה שנה מראש את התאריכים. אם יש איזה שהיא ישיבה דחופה אז היא נקבעת בטווח זמן קצר, שבוע-שבועיים, לפי העניין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה הקצר? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> כן, זה טווח קצר. אם יש ישיבה דחופה. וגם בודקים שיש קוורום, שבאמת אפשר לכנס אותה. לגבי העברת חומרים, אז אנחנו צריכים להעביר ארבעה ימים מראש סדר יום וחומרים. לגבי חומרים סודיים אז יש חדר מידע. חומרים סודיים לא נשלחים. לגבי דרישה של חבר מועצה לראות חומרים שקשורים, של הרשות, במידה וזה חומרים סודיים נקבע זמן מראש. הוא נדרש להגיע לרשות כדי לצפות ולקרוא בחומרים, לקבל החלטות. זאת אומרת, חומרים סודיים לא נשלחים בשום צורה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> שולמית, איך זה מוסדר בחוק? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> זה מוסדר בנוהל עבודת המועצה, כל מה שאמרתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע. אז אני מבינה ממך, אביתר, שאתם מתכוונים לעשות שינוי בסעיף הזה? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני אומר, צריך לחשוב על זה. אני רואה שפה זה מוגדר בנוהל. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> הכול מוסדר בנוהל עבודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע מה הוא אומר רגע. כן? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> האם צריך לשים את זה בחוק או לא צריך לשים את זה בחוק, זו שאלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כרגע זה מופיע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דברים שלא נאמרו, כן? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לגבי סעיף (ו) "חבר מועצה רשאי לבדוק את מסמכי הרשות ואת רישומיה". קודם כל, עולה כאן שאלה מה כוללים מסמכי הרשות ורישומיה. לא מדובר בתאגיד השידור הציבורי, לצורך העניין, ששם אפשר להסתכל במסמכי התאגיד. מסמכי התאגיד פתוחים לציבור גם כן. פה מדובר בסודות מסחריים ולא רק. בתוך הצעת החוק הזאת יש גם עיגון של העברת נתונים כאלה ואחרים בענייני הרייטינג. האם אותו חבר מועצה ואיזה חבר מועצה רשאי להיות חשוף לאיזה נתונים? למי הוא רשאי להעביר אותם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לפי הסעיף כל חבר מועצה, כל הנתונים. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לכן אני מערערת על הסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לכן אני מעבירה את שאלתך. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אני רוצה לשאול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, רגע. אביתר, לגבי מה שהיא אומרת. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> והאם מותר לו להעביר את זה הלאה? איפה הסודיות שלו בכל הסיפור הזה? מי מסדיר את הסודיות של אותו חבר מועצה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נקודה חשובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חשוב, חשוב. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> עוד לא הגענו לשם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אם אפשר להוסיף על זה עוד נדבך. גם במסגרת הניסוח כאן, זמן סביר כתבתם. וכתבתם גם ככל שהדבר נדרש למילוי חובותיו. זאת אומרת, הוא צריך להסביר מראש ולטעון למה זה דרוש ומישהו צריך להחליט בזה. שזה דרוש או לא דרוש למילוי חובותיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, זה באמת נראה נורא פרוץ. הוא מקבל חומרים מטורפים והולך איתם הביתה? מה? כאילו, איפה הגדרים והסייגים פה? בואו נקשיב לתשובה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני אשמח שזיו יתייחס לזה תכף. אבל אני רק אומר, יש סעיפים בהמשך, לדוגמה 20, 22 של חובת אמונים. חברי המועצה מחויבים לקבל את ההחלטות שלהם משיקול דעת, לשמור על כל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> מה זה אומר שיקול דעת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ככל שנתקדם נבין את הסייגים? רגע, לא לדבר כולם ביחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בפקודת העיריות למשל יש חובה, או יש אפשרות לעיין במסמכים שהוא מבקש רק במשרדי הראשות. בסדר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, כמו שהציעו ברשות השנייה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמו ברשות השנייה. זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מציעה שנגיע לסעיפים הרלוונטיים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 20, 22 מפרטים את חובת האמונים. ושם יש פירוט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל סעיף (ו) אומר בדיוק יקבל העתקים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל 22 לא קשור למה שאנחנו מדברים עכשיו. חובת אמונים זה משהו הרבה יותר רחב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר המועצה חב חובת אמונים לרשות - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, אבל זו חובה כללית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> - - - וינהג במילוי תפקידו בתום לב, בהגינות, בנאמנות. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> בסדר, אז מה. אבל הרבה יכולים לטעון שהם בהגינות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא יכולה לדבר יותר בלי רשות. את לא יכולה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אבל אני הייתי באמצע רשות דיבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא, את רוצה, את באמת רוצה לצאת? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לא, אני הייתי פשוט באמצע רשות דיבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שמענו, שמענו. התעורר פה דיון, הערתך באמת חשובה. תני לי רגע להתקדם איתה. אני רואה את מה שהפנית, אביתר, לסעיף 22. הוא גם מאוד - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> 20, 21, 22. ויש החלת דינים עליהם של עובדי מדינה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני עדיין לא רואה בסעיפים האלה, לא ב-20. אולי ב-21? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, 20, 21, 22 לא רלוונטי למה שאנחנו מדברים עליו. זה שחובת - - - זה נכון. אנחנו מדברים על עיון במסמכים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> חובה כללית לתום לב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה בעיה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק רוצה לזקק את השאלה. השאלה היא האם יש חשש שחבר המועצה יעשה שימוש לרעה בחומרים שהוא יקבל? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> או שיגנבו לו, או שלא יודעת מה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> או שהוא ייקח הביתה ואשתו תקרא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה מסמכים מאוד רגישים של חברות מסחריים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, רגע, הוא הבין. תנו לו לענות. הוא הבין, תנו לו. הוא הבין, תנו לו לענות. כן? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז קודם כל, סעיפים 20 ו-22 כן רלוונטיים לעניין הזה. זה כמובן חושף אותו אפילו לתביעה בנזיקין. בנוסף סעיף 36 - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, הנזק ייגרם אבל. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> סעיף 36 מחיל על חברי המועצה הסדרים שונים הנוגעים לעובדי מדינה. בין היתר הוראות בחוק העונשין שנוגעות לעובדי מדינה. גם אני כעובד מדינה, אם אני לוקח חומר סודי הביתה ומאבד אותו או מדליף אותו - - - << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אבל יש גם נציגי ציבור. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נציגי הציבור הם חברי מועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הסיבה, מה הרציונל - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז אין להם את הכללים של עובדי מדינה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה צריך להיות כמו חדר מידע - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שואלת פה חברת הכנסת, חבר'ה, אף אחד לא מקשיב לאף אחד. שואלת פה חה"כ שלי טל מירון שאלה מצוינת בעיניי והיא מה הסיבה לאפשר את זה מלכתחילה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הרציונל מאחורי זה? למה? למה לפרוץ את הדבר המסוכן הזה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא הבנתי. למה לאפשר לחברי המועצה לעיין במידע הגולמי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לעיין זה דבר אחר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, בחדר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לקבל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> במשרדי המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה שלא נתחום את זה לזה שזה יהיה - - - << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז אני אסביר. קודם כל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כתוב פה לקבל אבל, כתוב לבדוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כתוב לקבל. << אורח >> קריאה: << אורח >> לקבל העתקים כתוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> "חבר מועצה רשאי לבדוק את מסמכי הרשות ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם". << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לקבל העתקים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת על חברות מסחריות עם סודות נפיצים ביותר. מה זה לקבל? לי זה נראה מאוד פרוץ. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לעשות כמו עיון, מה שתואר על ידי הרשות השנייה זה סוג של מתכונת של עיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה מקובל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה כמו מן חדר מידע כזה ואז הדבר הזה אפשרי, בהנחה כמובן שיש - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, זו פרקטיקה מקובלת היום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה, רק אם החדר יהיה יותר שקט נוכל להתקדם עם זה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> צריך להבין את מהות המועצה הזאת. המועצה הזאת היא לא קובעת מדיניות. המועצה הזאת גם מחליטה החלטות סופר משמעותיות מהתחום המקצועי. זה אינהרנטי שיהיה בידי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לקחת הביתה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, לקחת הביתה? לעיין בחומרים אין בעיה. למה הוא צריך לקבל העתקים? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז אנחנו נסביר. קודם כל, אנחנו נכונים לשקול את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> או שאפשר למדרג את זה, כמו שאומרת פה מצדה. חומרים שהם באמת סודות מסחריים שחברה ציבורית לא רוצה שחס וחלילה תהיה הדלפה – אותם זה עיון. וחומרים פחות סודיים אפשר לקחת הביתה ולקרוא בשבת. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כמו בנושאים אחרים, השאלה היא האם הדבר הזה פוגע ביכולתה של המועצה לעבוד. חברי המועצה, לפעמים הם צריכים להכין טיוטות של מסמכים. הם רוצים להגיע מוכנים לישיבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מובן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כמו שאנחנו מקבלים חומרים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא לפני. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> המשמעות למשל של חדר מידע אומר שהם צריכים להגיע פיזית פעמיים לרשות. הם צריכים להגיע פעם אחת לפני הישיבה כדי להתכונן וללמוד ופעם שנייה לישיבה. כל הדברים האלה פוגעים ביכולת לבצע - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אולי סנקציות מפורשות בתוך החוק לגבי הדלפות או התנהגות לא זהירה עם חומרים סודיים? אני לא יכולה לשמוע אותך. אני כן רוצה, אני רק לא מצליחה. כן זיו? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז אמרנו, יש החלת דינים כולל על חברי המועצה, כולל נציגי הציבור מבין חברי המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החלת דינים? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> דינים שחלים על עובדי מדינה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה סעיפים? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> למשל סעיף 36 החלת הוראות מחוק העונשין שנוגעות לשמירה על מידע סודי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני יכולה לבקש ממך משהו? יש לי בקשה. תשמע, אתה מכיר את החוק מעולה. כשעולים פה דיונים שאתה יודע מראש שבסופו של דבר עוד יומיים-שלושה נגיע לזה, פשוט תגיד את זה ונחסוך דיון מיותר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל רגע, גברתי היו"ר. צריך להבין מה רמת נפיצות המידע שהם מקבלים. אם לא מדובר בסודות מסחריים, מה זה אכפת לי שהם יקבלו את זה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מניחה שהם כן מקבלים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם מקבלים. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> המצב היום שסודות מסחריים לא יוצאים החוצה וזה נורא חשוב להשאיר. חומרים אחרים לצורך ישיבת מועצה נשלחים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זה לא יוצאים החוצה? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> ממשרדי הרשות השנייה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם לא מדליפים או אתם לא מקבלים? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לא, אני מדברת כרגע - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הם לא מוציאים החוצה מהרשות. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> - - - מול חברי המועצה. מי שמעונין לצפות במידע שרלוונטי לדיון, לקבלת ההחלטות שלו, מגיע לרשות השנייה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, ומי מחליט מה נפיץ, מה לא? מה יהיה רק בעיון, מה ייצא? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ייעוץ משפטי? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> יש בנוהל עבודת המועצה הייעוץ המשפטי ביחד עם יו"ר המועצה מחליטים מה מוגדר כמידע - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נשמע לי כמו מתווה סביר מאוד. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> מאוד חשוב להשאיר את זה, מהניסיון שלנו שדברים סודיים לא ייצאו החוצה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אבל לא מדובר רק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מתפרצת. עדי? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא אומרת כן ואני לא אומרת לא. אני רק רוצה שנייה לשקף לחברי הכנסת מה המועצה הזאת אמורה לעשות ועד כמה זה ריאלי שהיא תעשה את זה אם המידע נעול רק במשרדי הרשות. השיקולים בעד - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם עושים את זה היום. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לכן אני רוצה לחדד. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> מה המועצה הזאת אמורה לעשות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שהמועצה הזאת לא עושה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, מה היא עושה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לדוגמה סעיף שעוד לא הגענו אליו, הוא בהמשך הדרך. אחת הסמכויות הכי משמעותיות שיש למועצה הזאת זה לקיים בירור, הליך מעין שיפוטי על טענות לאפליית מחירים והתקשרות בין ערוצים ופלטפורמות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נו, זה אירוע. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה אירוע ענקי. יש שם המון המון חומרים של שני הצדדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נו, אז על אחת כמה וכמה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא. אני רק אומרת שהמחשבה שאפשר להיערך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז איך פותרים את האוקסימורון הזה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הצעת החוק - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> הם עושים את זה היום. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, היום לא עושים שום דבר כזה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לא, עשיתי את זה ברשות התחרות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל ברשות התחרות, עשית את זה ברשות התחרות. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> יש לי חיבור מרחוק, אני מגיע לכוננים מרחוק. יש חיבור מאובטח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל יש לך מידע מאובטח. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> עשית את זה ברשות התחרות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מידע מאובטח. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם יודעים מה? בואו נלך רגע לעולמות הביטחון. הרי יש סודות, רגע, רגע. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רק רוצה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא בדיוק הסבירה. היא הסבירה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי, תשלימי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שאם אתם חותרים לפתרון שאומר שהם יוכלו לקיים עיון במסמכים האלה רק במשרדי הרשות צריך לקחת בחשבון שזה יוצר קושי מעשי משמעותי בניהול הליכים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש לי הצעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם גם מתנדבים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך פותרים את זה במערכת הביטחון? הרי יש אנשים שחשופים לחומרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גלית, יש לי הצעה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> קטונתי, בסדר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נרים טלפון לרמטכ"ל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הנה, אני אתן לך הצעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, היא רצתה להשלים. שנייה, אני אתן לך. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא. אני רק רוצה להשיב שבאמת הדוגמה של רשות התחרות, וזה לא סתם עולה כאן, היא דוגמה מאוד ייחודית. כי כמעט אין רגולטורים - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> גם במשרד התקשורת אבל. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אתה במשרד התקשורת ממש לא עושה את זה, למיטב ידיעתי, אלא אם יש משהו שאינני יודעת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שמה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בטלקום, לא בשידורים. אתה לא עושה הליכים כאלה בשידורים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לא בשידורים. יש לי נוהל אבטחת מידע. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בוודאי שאתה לא עושה הליכים כאלה בשידורים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> יש לי חיבור מרחוק, יש לי גישה לכונן. יש לי מידע - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בשידורים אין לך שום גישה למידע הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מסתבר שיש. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אולי יש. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לא, יכול להיות שאני טועה. יכול להיות שבזה אני - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתה אומר שיש לך, אז יש לך. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> עשיתי סלולר בשנתיים האחרונות. יש לי גישה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה בטלקום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הצעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מתפזרים. כן? קארין, הייתה לך הצעה. בואו נשמע את ההצעה הקונקרטית של קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה שכל חבר מועצה, אין הרי עשרות, יש שבעה, תשעה, 11 גג. כל חבר מועצה יקבל לפטופ כזה מאובטח, שהוא יכול לקבל במייל את הדבר הזה. כל החומרים. יישב בבית, איפה שהוא רוצה, עם סיסמה. זה קורה. נגיד בוועדה למינוי שופטים. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אני רז ניזרי, מייצג את קבוצת הוט. הרי אמרת גברתי יושבת-הראש, איך זה קורה במערכת הביטחון וכו'. הרי הסוגייה הזאת לא, סודות מסחריים זה סוג מסוים של סודות. יש הרבה סודות, בהרבה עולמות. למיטב ידיעתי והבנתי דברים כאלה אתה לא כותב בחקיקה מה הנוהל, איך אדם מחזיק חומר, איפה הוא מחזיק חומר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה ברור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלא? << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> לא, כי על זה אתם מתווכחים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בדרכי העבודה של המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז איך כן מאבטחים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תנו לו לדבר. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> לכן בסוף יש חובות ספציפיות. אם זה עובד מדינה יש עליו חובות ספציפיות לפי חוק. פה זה לא בדיוק עובדי מדינה כולם, כלומר, חלקם זה תאגיד שייווצר וכו'. אבל בתוך סדרי העבודה, כלומר אפשר, יש פה סעיף סדרי עבודה. נראה לי שלדבר בפורום של ועדה בכנסת שמחוקקת חוק על מה בדיוק ההוראות, האם הוא יקבל כך או יעשה כך זה קצת overdoing שבסוף, אתה לא יכול לרדת לרזולוציות האלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אפשר רק שאלה אינפורמטיבית? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר להתייחס רגע? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רק שאלה אינפורמטיבית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל השאלה תדרוש תשובה ונגה מחכה, אז אחרי נגה. כן נגה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה תשובה של כן ולא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> האם במסגרת העבודה שעשיתם קודם לכן זה היה סעיף שכבר הגעתם להסכמות? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> התשובה היא, כמו שקורה פה בדיון, הדיונים תמיד הלכו קדימה ואחורה, כי הדברים תמיד קשורים אחד בשני. אז בסופו של דבר חלק מהסעיפים פה הם סעיפים יותר גנריים. הדברים שעולים פה עכשיו חלקם יכולים להיות גם בחקיקת משנה. לא הגענו ביחס להרבה מהסעיפים האלה לרזולוציה הסופית של ללבן את כל הסוגיות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מכירים את התשובה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אפשר רק להציע פרקטית? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל היא נשאלה, גלית, נו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא אמרה שאלה של כן ולא ותראי מה קרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל היא נשאלה שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מסכנה נגה. אוקיי, ביי. כן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה ביי? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> גברתי, זה בגלל שלא רציתי להגיד באמת את המילה "לא". אוקיי? התשובה הפשוטה היא לא. ואת יכולה להסתפק בלא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> טוב. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אציע מעשית. מה שהיה חשוב לנו בסעיף הזה זה ליצור לחברי המועצה נגישות למידע. זה חומר הגלם שהם עובדים איתו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה חשוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם מה שרז ניזרי פה אומר מרגיע אותי קצת. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רק אפשר להציע להכפיף את זה לכללים שתקבע המועצה. אנחנו לא בהכרח מסכימים עם הכללים שהרשות השנייה קבעה או לא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש איזה שהוא מקום של פירוט סדרי עבודה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יש את הסעיף המסמיך לקבוע סדרי עבודה. המועצה תצטרך לקבוע מה הכללים, באיזה אופן אפשר לקחת את הדברים האלה הביתה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת המועצה תקבע. מה שאתה בעצם אומר זה לא לדיון חקיקה בכנסת. זה לדיון של המועצה. אנחנו יורדים פה לרזולוציות קצת יותר, הבנתי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הבקשה שלנו שהדבר הזה יוסדר. זה בדם, יזע ודמעות. מכיוון שקרה אחרת גם. ומה שתואר כאן על ידי הרשות השנייה הוא נשמע מנגנון שהוא מאוד נכון. זאת אומרת שיש בדיקה של הייעוץ המשפטי האם מדובר בחומר שמבחינה מסחרית הוא רגיש ורוב הנתונים שהשוו אליהם הם נתונים כבדים והם מבחינה מסחרית הם רגישים. ככל שמדובר בנתון מסחרי רגיש העיון צריך להיות בתוך משרדי הרשות. כאשר יש לפטופ ועושים שימוש מרחוק בלפטופ החומר יכול לזלוג החוצה. במיוחד כאשר מדובר בנציגי ציבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני שוב חוזרת על מה שאמר רז ניזרי ומה שעדי ליברוס מסכימה איתו. שהדברים האלה הם באמת רזולוציות שצריכים להיקבע במקום עצמו ולא בחקיקה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מכיוון שהמועצה הזאת היא אחראית על אין סוף גופים ואין סוף מידע, אנחנו מבקשים שזה ייקבע בחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בקשתך נרשמה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שנייה. אפשר שהכללים יעברו אישור של הוועדה בכנסת. זאת אומרת שסדרי עיון של המועצה יעברו אישור של המועצה בכנסת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> על מנת שהדבר הזה תהיה לו איזה שהיא ביקורת מבחינת ההתנהלות היום יומית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. נעמה, יש לך מה להוסיף? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> זה יעזור אם נוסיף סעיף סודיות בנוסף? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> יש היום את סעיף 32 בחוק התקשורת שהוא לא אמור לחול על שידורים, אבל אפשר להחיל אותו בשינוים המחויבים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה יכול להגיד לנו בקצרה מה 32 אומר? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> הוא אומר שחובת סודיות, הוא מדבר על עובד של ספק מורשה, אבל אפשר גם להטיל את זה על המועצה, לא יגלה ולא יעביר תכניו של מסר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> סעיף דומה להחיל אותו בנושא השידורים. וזה יפתור חלק. הוא גם פלילי הסעיף, הוא גם מחיל אחריות פלילית הסעיף הזה וזה יכול לסייע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר פשוט לנסח את הסעיף בצורה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפשר גם לפי הייעוץ המשפטי פה להוסיף, יש כבר סעיף לחובת אמונים, סעיף 22. אפשר להוסיף סעיף נוסף לסודיות. חובת סודיות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אין מחלוקת על חובת הסודיות הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פשוט להוסיף את הסעיף. פתרון לא רע. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אנחנו בכל מקרה מתנגדים למילים "לקבל העתקים" בסעיף הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עותק קשיח הכוונה, בלי עותקים קשיחים. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> עותק קשיח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> למחוק את המילים "לקבל העתקים", זו עמדתנו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר פשוט לעיין? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> להוסיף את המילה לעיין. לבדוק ולעיין. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> פשוט לעיין במקום לקבל? את המילה עיון להוסיף? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> להוריד את המילים "עותקים". העובדה שעותקים מסתובבים וזה כבר נמצא היום בהצעה. זה לא פרטני מידי. המילה עותקים היא מילה מסוכנת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נרשם. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> רשאי לבדוק ולעיין במסמכי הרשות ואת רישומיהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 16, נכון? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 16. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לא, יש את סעיף (ז). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, ולא זמן סביר. כמה זמן? תקבעו מועד. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> יש לי שאלה לגבי סעיף (ז). << אורח >> קריאה: << אורח >> העתקים, הורדנו את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יש הרבה דברים שהם תולדה של - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד חודש תעיין. מה זה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם הוא צריך את זה לישיבה הוא חייב לעיין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלה לגבי סעיף (ז), מהר, כן, זריז. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> האם כינוס של שליש מחברי המועצה שמבקשים, מכנס יושב-ראש המועצה ישיבה בתוך 14 ימים, האם היא נכללת בתוך ישיבות מועצה שהתקיימו לפי צורך או לפחות אחת לחודש? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, בוודאי. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אוקיי. למה? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> ישיבה שהייתה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אז מה אם היא ישיבה שהייתה. זאת אומרת, יכולה להיווצר סיטואציה שבה יושב-ראש המועצה יגיד אוקיי, אני לא יכול לדון יותר בדברים האלה, בגלל שכבר קבענו את המועצה הזאת פעם בחודש. זה פתח מאוד, זאת אומרת ברגע שלא מחייבים ישיבות מן המניין בתקופה מסוימת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נקודתך ברורה. תשובתך, גברתי היועצת? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> נראה לי שאולי זה הובן הפוך מהכוונה. ישיבות אחת לחודש נדרשות לפחות. הייתה בקשה לישיבה נוספת, תקנו אותי אם אני טועה, והיא התקיימה נגיד שבועיים אחרי הישיבה הקודמת, היא נחשבת לחודש הבא. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> למה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא. מרגע שנערכה הישיבה אז מתחילים לספור חודש עד הישיבה הבאה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אבל שליש מחברי מועצה שהם מבקשים זה כנראה באיזה שהוא עניין דחוף, שונה, אחר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא משנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הערתך התקבלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאותו שליש מבקש יושב-הראש יכול להוסיף למה שמבקשים עוד דברים לסדר היום שהוא רוצה. מה זה משנה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו עוברים להקראת סעיף 16, זיו. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> הקראה והסבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הקראה והסבר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> גמול והחזר הוצאות 16. (א) חבר מועצה לא יקבל שכר בעד שירותיו. (ב) חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהרשות גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה: (1) יושב ראש המועצה; (2) עובד המדינה; (3) עובד גוף מתוקצב; (4) עובד גוף נתמך; (5) מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר. (ג) חבר המועצה המנוי בפסקאות (2) עד (5) בסעיף קטן (ב) זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר. (ד) הגמול למי שזכאי לקבלו לפי סעיף קטן (ב), או החזר ההוצאות למי שזכאי לקבלו לפי סעיף קטן (ג), יהיו בסכום השווה לסכום הגמול או להחזר ההוצאות, לפי העניין, שלו זכאי חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ברמת סיווג זהה לזו של הרשות בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, וזאת בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי. (ה) בסעיף זה - "הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" – הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת שרים לענייני כלכלה מספר כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1995); "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שאני אבין, כי אני לא מכיר את המונחים האלה עד הסוף. גוף מתוקצב, גוף נתמך – מה זה אומר? גם עמותות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא נחכה לדברי ההסבר רגע, שהוא יסיים להקריא. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, סיימנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סיימנו. אז תסביר את הכול. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בגדול חברי מועצה הם לא עובדים של הרשות. אני שם רגע את היו"ר בצד ואת ההערות לגבי היו"ר וכהונתו גם כמנכ"ל אני גם שם בצד. חברי מועצה הם לא עובדים, הם מקבילים קצת לחברי דירקטוריון בתאגידים, שהם גם לא עובדים של התאגיד. ולכן מה שהם מקבלים זה לא שכר, אלא איזה שהוא גמול. הגמול הוא בעד השתתפות בישיבות. גובה הגמול הזה נגזר מכל מיני תבחינים שנערכים במשרד האוצר לגבי גודל התאגיד והנושאים שהוא עוסק בהם. יש גורמים מסוימים שלא מקבלים גמול על השתתפות בישיבות. קודם כל עובדי המדינה. יש במועצה שלנו, לפחות כרגע בהצעה, יש עובדי מדינה שאמורים להיות חברי מועצה. הם לא מקבלים על זה גמול. אני פותח סוגריים, זה נחשב להם שעות עבודה שוטפות והם מקבלים את זה חלק מתפקידם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת זה חלק מהמשכורת שלהם, תוספת שעות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נכון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יציאה בתפקיד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נ"ל, נוסף לתפקיד. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נכון. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אנחנו מקבלים תשלום על זה שאנחנו פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם רק תגידי כן. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> גילינו כשאני אומרת "לא" לא מבינים למה אני מתכוונת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מבינים בול. אחד השירים השוביניסטיים והחביבים בתבל. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לגבי גופים מתוקצבים וגופים נתמכים, אני חושב שאולי חבריי מהאוצר יכולים אולי להסביר יותר טוב מי נכלל בהם. אבל בגדול אלה גופים שמקבלים בצורה כזו או אחרת מימון מהמדינה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוניברסיטה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה, רגע. זיו, אני רוצה לדעת שסיימת את כל דברי ההסבר. סיימת. בואו נעשה את זה בצורה מסודרת. ננשום רגע. אתם יודעים מה? אני חושבת שאפשר פשוט לרוץ כל סעיף מה שאתם רוצים לגבי 16 רוצו. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני אשמח להתייחס. לגבי סוף נתמך וגוף מתוקצב, יש רשימה באתר של משרד האוצר. רשימה סגורה של גופים. מדובר באוניברסיטאות, קופות חולים, בתי חולים, חברות ממשלתיות, תאגידים ציבוריים. רשימה סגורה. זה לא כל עמותה. לא כל עמותה שמקבלת תקציב מהמדינה היא לא נכללת ברשימה הזאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אם אנחנו רוצים להוסיף רקטור של גוף ציבורי - - - << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> זה מה שקורה היום, דרך אגב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה. בעצם אני לא אשאל אותך, אני אשאל אתכם. למה אם אנחנו רוצים למשל שדיקן בפקולטה לתקשורת באוניברסיטת אריאל יהיה חבר המועצה? למה הוא לא יכול לקבל גמול על זה? למה שהוא לא יקבל גמול על הישיבות? מה המניעה פה, מה החשש? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ומה התמריץ שלו להיות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, השאלה היא באמת מה האינסנטיב? מה, חוץ מכוח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה שהוא ירצה לקחת על עצמו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חוץ מכוח, למה שאנשים ירצו לקחת על עצמם את התפקיד? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הרבה עבודה בסוף. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> הוועדה לסיווג תאגידים קבעה כללים רוחביים לכל התאגידים. כל הגופים הסטטוטוריים יש להם כללים מי יכול לקבל ומה גובה הגמול. זו ועדה שקשורה לאגף השכר במשרד האוצר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קבעה בחוק, קבעה בהוראת שעה? איך? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זאת הוראה פנימית, מינהלית. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> קבעה בחוזרים, יש חוזרים של הוועדה לסיווג תאגידים. היא מקבלת החלטות, היא מתכנסת ומקבלת החלטות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וזה מכפיף את כל התאגידים? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> בעיקרון זה לא מכפיף, מי שיש לו הוראה ספציפית בחוק זה לא מכפיף אותו. כל מי שאין הוראה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת, למעט חריגים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם לא מצוין. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> כן. בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאומר מה? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> יש התייחסות לשכר. מה גובה הגמול, תלוי בדירוג של הגוף. ועדה לסיווג תאגידים קובעת לכל גוף מה הדירוג שלו. יש דירוגים מאחת עד תשע נכון להיום. לפי זה נקבע גם השכר של המנכ"ל בגוף. ולפי זה גם נקבע הגמול של חברי המועצה. אני אתן דוגמה: סיווג חמש עד שבע היום השכר של חבר מועצה לישיבה זה 1,062 שקלים לישיבה. ושם גם במשך, בחוזר הזה נקבע - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה השכר. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> גמול לישיבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מישהו יכול להסביר לי קצת, גמול מה זה? אני רואה שקית קטנה מלאה במטבעות זהב. מה זה גמול? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> השתתפות בישיבה מזכה בגמול של 1,000 שקלים עבור הישיבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני יכולה לשאול שאלת תם? למה לאנשים עם פרופיל כל כך גבוה להטריח את עצמם לכל כך הרבה עבודה בשביל 1,000 שקלים? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני אגיד שעד לפני שנה ברשות השנייה קיבלו 250 שקלים לישיבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באמת מה התמריץ? זה מסקרן אותי. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> התמריץ שליחות וכאלה, פחות שכר. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כן צריך לזכור, בכל ישיבה, לא משנה מה אורכה? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> יש התייחסות גם לזה. אצלנו יש נוהל שקובע מה אורך הישיבה. בחוזר של אגף השכר כתוב שבמידה, מקסימום שאפשר לקבוע זה שתי ישיבות ביום, בנסיבות מיוחדות. אם הישיבה מתארכת היו"ר יכול לקבוע מקסימום שתי ישיבות ביום. גם בנוהל הזה כתוב שעובדים בגופים מתוקצבים לא יקבלו שכר. זאת אומרת, זה שמקבלים שכר בגוף המתוקצב אז לדוגמה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר להבין למה לא? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> זה איזה שהוא נוהל רוחבי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אני מבין. בגלל אני שואל לא עליכם, השאלה היא ליועץ המשפטי. למה לא? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> למה לא מה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה שגוף מתוקצב או גוף נתמך לא יקבל גמול על ישיבות מועצה? איפה האוצר? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> אני איתי, מהממונה על השכר. בסופו של דבר עובד בגוף מתוקצב וכל מיני כאלה זה בסופו של דבר אנשים שמקבלים שכר על חשבון העבודה שלהם. הם באים לעשות את העבודה שלהם וזה חלק ממש מהעבודה שלהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר על הזמן הזה הם מקבלים כבר שכר. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> הם ממש עובדים בעבודה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, זה עובדי מדינה. אבל אנחנו לא מדברים עליהם. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> גם העובדים בגוף מתוקצב וגם בגוף נתמך הם מקבלים ממש עבודה נוספת והם מגיעים לשם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, לא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא ענית על השאלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע, רגע, אני חושבת שפשוט לא הבנת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נתמרכז, על מה הדיון כרגע? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הדיון הוא, אני העליתי את הסיפור למה אדם שעובד, שהוא נציג או עובד בגוף נתמך או מתוקצב, שהוא חבר המועצה, לא יקבל גמול על השתתפותו. אני חושב שהוא צריך לקבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הממונה על השכר אומר לא צריך. עכשיו אני שואל אותך, הממונה על השכר, למה עובד מיד ושם או עובד ביד בן צבי או במרכז של זלמן שז"ר או במוסדות, לא יודע, אקדמיה לאומית למדעים, לא יכול לקבל גמול? או אדם שעובד במוזיאון ישראל או הרשות הלאומית לתרבות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא משקיע זמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה להשוות ולהוסיף את מה שנעמה פה לחשה לי והיא מאוד צודקת. זאת אומרת, ישיבה כזאת מצריכה התכוננות לפני, הרבה מאוד זמן, לשבת על חומרים, לפחות יום לפני. אולי יומיים, אולי שבוע. ואז לשבת יום שלם. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> בסופו של דבר הוא מקבל את זה כחלק מהעבודה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> רגע. וגם נוספות לו על זה עוד כל מיני מניעויות ביכולת ההשתכרות שלו השוטפת. ועל כל זה הוא מקבל 1,000 שקלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כאילו, אתם מתקמצנים על ה-1,000-2,000? מה הסיפור? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> זה לא עניין של התקמצנות. אנחנו רואים את זה כחלק מהעבודה שלו בגוף המתוקצב או בגוף הנתמך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה לא חלק. דיקן חוג תקשורת, אדוני הממונה על השכר, דיקן בחוג לתקשורת באוניברסיטת אריאל זה לא חלק מהעבודה שלו. בחרו אותו כי הוא טוב בדבר הזה ורוצים שהוא יהיה חבר במועצה. מה אכפת לך שהוא מקבל 2,000 שקלים נוספים? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה זה נוגע אליכם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלה גם באמת סכומים מאוד נמוכים, כמעט סמליים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כשהוא משקיע מלא זמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למישהו שמשקיע, אנחנו רוצים שיגיעו, אתה יודע, לא שזה יהיה התמריץ. בסופו של דבר אנחנו באמת מדברים על אנשים, שזה לא יהיה מזלזל לפחות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני רוצה רגע לשאול אותך שאלה. בעצם אתה אומר שלמשל כמו ששאל חה"כ גינזבורג, מגיע כזה אדם מפקולטה כלשהי או גוף מהסוג הזה. הוא מדווח על זה שעות? זה מוגדר לו כשעות עבודה? כי לא בטוח שהגוף שממנו שהוא מגיע בכלל שלח אותו. זו שאלה אליך. לשלומית, אמרת שיש מקסימום נניח שיו"ר יכול לקבוע שתי ישיבות. אבל ישיבה יכולה בעצם להתחיל ב-8:00 ולהסתיים ב-24:00? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לפי נוהל עבודת המועצה ישיבה היא שלוש שעות. כך זה עובד אצלנו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אוקיי, בסדר. זה החידוד שרציתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רק מי שמגיע לישיבה מקבל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל המועצה לא תוכל לקבוע משהו אחר. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> מי שמשתתף בזום מקבל 50%. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל כמו שהקשה חה"כ גינזבורג, אם המועצה קובעת את זה לעצמה, המועצה גם יכולה לקבוע שישיבות נמשכות 10 שעות. ואז בעצם כמובן שהגמול שאולי יכול להיראות רב יותר, אני מניח, או 1,000 שקלים לשלוש שעות, הוא מועט מאוד שזה ל-10 שעות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גם אין סיבה. הוא לא נציג, נניח שממנים את הדיקן של חוג לתקשורת באריאל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה מתחבר למה ששאלתי קודם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין סיבה למנוע. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> וזה, איתי, אם תוכל אתה להתייחס. בעצם אני לא חושב שיד ושם, אם בא מישהו משם שהוא פשוט טוב במה שהוא עושה ולכן איכשהו נכנס למועצה הזאת כנציג ציבור, הוא מקבל או יכול לדווח שעות ליד ושם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לי שאלה משפטית. יושב פה הנציג איתי ממשרד האוצר. שאלתי אולי אלייך המשנה. מה קורה במקרה כזה? אם אנחנו חושבים, אני כיושבת-ראש הוועדה חושבת שבאופן ברור לחלוטין צריך להגדיל קצת את זקיק הכסף והאוצר מביע התנגדות. מה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כרגע אין בכלל. זה לא להגדיל, זה אין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם הגמול שכן יש הוא נמוך. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> יש פה שני עניינים. התחלנו ב-1,000. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ויש כאלה שאין להם בכלל. ברור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. השאלה אם הכנסת יכולה לקבל החלטה שיש לה השלכה תקציבית? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה השכלה תקציבית? זה תקציב של הרשות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני לא יודעת, לכן אני לא מבינה את השאלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, בכל הכבוד, גם כשאת קובעת שיהיה מנכ"ל שיהיה לו עכשיו, את מקימה רשות, זאת החלטה תקציבית. חוץ מזה שאם אנחנו מדברים פה על 1,000 שקלים לישיבה. גברתי יושבת-הראש, אם היית עכשיו רואה את רשימת הגופים הנתמכים והגופים שבהם עוסקת הוועדה הזאת לסיווג תאגידים, היית מתפקעת מצחוק. כי מדובר פה על, לא יודע, באמת, המועצה לייצור ושיווק אגוזי אדמה, המרכז למורשת ההתיישבות בגוש קטיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זה אגוז אדמה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שכתוב שם, בזה הם דנו. מדובר פה על בית עלמין בברקת. תאגיד קבורה. על מה אנחנו מדברים? אין שום סיבה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל זה אני מנסה, אתה צודק. מה שאני מנסה להבין זה האם אנחנו יושבים פה וקובעים יותר ואז זה, או שאנחנו צריכים את אישורם של החבר'ה הטובים. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> שנייה, נעשה קצת סדר. בסופו של דבר אנחנו כן רואים את האירוע הזה כחלק ממש מהעבודה של העובד. הרעיון המסדר זה באמת שלא יהיה מימון כפול בעצם. יש גם מתוקצב בתוך המדינה האירוע הזה. ואז עוד פעם עוד תקצוב על זה שהוא הולך לאירוע הזה. אז הרעיון המסדר של כל האירוע הזה זה בעצם שההשתתפות במועצה, בגוף שהוא מתוקצב, יהיה חלק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תעזור לי להבין את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אם אדם הוא עובד במכון למורשת בן גוריון - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אני יכולה לבד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הסיבה? אני לא מבין את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן. מה שאתה אומר לי זה שאם בן אדם עובד, באיזה שהוא מקום, ואתה חושש שעם המשכורת שלו, אם הוא יגיע לישיבת המועצה ויקבל 1,000 שקלים זה יהיה תקצוב כפול? זה החשש? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נשמע לך הגיוני? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדם שעובד במגן דוד אדום לא יכול להיות. מורשת בגין לא יכול להיות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז לנו לא. אני רוצה שתבין, הבן אדם הזה יעבוד שבוע כדי להיות מוכן לשלוש שעות האלה. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> אני מנסה להגיד שוב פעם. הוא מקבל בעצם בגין העבודה שלו בתוך - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל מעבר לשעות העבודה שלו. הוא עובד הרבה יותר בגלל שהוא בתפקיד הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוא לא נציג של הארגון שהוא נשלח ממנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון, הוא לא נציג של הארגון, נכון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוא לא נציג של אוניברסיטת אריאל או אוניברסיטת תל אביב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור לעבודה שלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואם הוא לקח יום חופש להגיע? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ברור שהוא לקח יום חופש להגיע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא חייב, הוא מפסיד עבודה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוא לא יכול לדווח על שעות עבודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו ניתן לאיתי. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> אז משלמים לו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על יום חופש. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא נכון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מי משלם לו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה חדר מלא משפטנים. האם אנחנו יכולים לקבוע בחוק תנאים קצת יותר סימפטיים ונורמליים או שאנחנו תלויים בהסכמת האוצר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אין פה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע. אז אתה רק ממליץ לי כרגע? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> לא, תראו, אנחנו בדיונים כאלה כבר הרבה זמן על הסעיף הזה ספציפית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המשכורות שלכם על זמן הדיונים כבר היה שווה את העוד 1,000 שקלים. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> נכון, נכון. הסעיף הזה, כמו שהוא נמצא פה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ככה נראית בירוקרטיה לא יעילה. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> כמו שהוא נראה כרגע הוא לעמדתנו טוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אל תשכחו שיש פה שבעה חברי מועצה, זה סעיף תקציבי. זה בדיחה. זה בדיחה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא יכולה להעביר חוק שמועצה כל כך - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שלושה נציגים מתוך השבעה, זה פרוטות ברמה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שמועצה כל כך חשובה שמנהלת מיליארדים, להתחיל להתקטנן על פרוטות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שלושה, שלושה חברי מועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פעם חבר כנסת ותיק מאוד אמר לי כאן הבירוקרטיה הממשלתית של כל משרדי הממשלה, כדי לחסוך שקל מבזבזת מאה מיליון שקלים. וזה כל כך נכון. זה מקרה שבו גם זמן הח"כים פה, גם הזמן שאתם עושים דיון, פשוט תעלו את זה למשהו יותר סביר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה להעלות? << אורח >> קריאה: << אורח >> כרגע יש איסור, זה לא הסכום. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> היום זה חלק מהעבודה שלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלה שלא מקבלים שיקבלו ואלה שמקבלים מעט להגדיל, זה מה שאני אומרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה משהו אחר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה שני דברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מכניסה את הכול. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> המדיניות שלנו כרגע היום זה שבאמת זה כרגע זה חלק ממש מהעבודה שלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> של מי? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא מתעקש על אותו דבר. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> יש אצלנו באגף גם דוגמה, אנשים שהם חלק ממועצות של תאגידים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זה לא עובדי מדינה, זה משהו אחר. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> נכון, רגע. אני מבין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מציעה דבר אחר. זה גם לך, אביתר, זה גם לך, זיו. לסגור את הסוגייה הזאת עם האוצר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, למה זה רלוונטי לאוצר? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה שלנו, זה הגיע לפה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> העמדה שלי ושלכם ברורה. העמדה שלי אני חושבת שיהיה יעיל, כי האוצר יכול לבוא ולומר אנחנו מושכים את עצמנו מהחוק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אין שום מניעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הם לא יכולים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע הייעוץ המשפטי אומר שכן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם טועים. אני רוצה לומר משהו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> האוצר? האוצר יכול למשוך את החוק? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא יכול, אין לו סמכות כזאת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ממשלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לומר משהו. רק משרד התקשורת יכול. הוא לא יכול. אני הצעתי באחת הישיבות הקודמות שבכלל לא יהיו עובדי מדינה, אלא שיהיו עובדים לשעברים שנבחרים על ידי עובדי המדינה. ואז בהקשר הזה זה פותר חלק מהדבר הזה. אני מציע לוועדה, רק לחברי הוועדה, להוריד את שני הסעיפים האלה מהחוק. זהו. הא ותו לא. נתקדם בבקשה לסעיף הבא, תודה. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני רוצה להתייחס לגבי אפשרות שזה לא נמצא בחוק. מה שקרה בחוק הרשות השנייה, שכתוב בחוק שהשר יקבע את הגמול בתקנות. ברשות השנייה הגמול מאוד נמוך, גמול של 200-250 שקלים, באמת בדיחה. במשך שנים ניסינו לשנות את זה. בסוף כל דבר צריך הסכמת האוצר. בסופו של דבר משרד התקשורת לא מקדם שום תקנות שקשורות לשכר, לגמול, ללא אישור האוצר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן אנחנו לא קובעים את התקנות האלה בחוק. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לכן כל עוד לא ייקבע משהו, ייקבע, כל מסגרת אחרת שתיקבע שזה לא יהיה חד משמעי בחוק, בסוף יש את האוצר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שאת אומרת זה שאם אנחנו לא נקבע את זה, אז ה-Default הוא האוצר. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> כן, כן. ויש לו את כללי הרוחב שלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז איך פותרים את הפלונטר הזה? תעזור לי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מוחקים את המילים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הרגע היא אמרה לך. מחקת, ה-Default האוצר מחליט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מה ששולמית אומרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את המחוקקת. בואו נכתוב את הנוסח. מה יש לכם? הבעיה היא שאנחנו נמצאים פה, גלית, במה שנקרא בקריאה מנחה ולא כותבים נוסחים. אני יושב בישיבות שכותבים חוקים, מאות חוקים כתבתי. כותבים נוסחים. בואו נכתוב נוסח. מה הם אומרים, מה הם אומרים. בואו נכתוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה היית מציע? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> תראה, העניין הוא כזה, הרעיון בסופו של דבר הוא כזה: חלק מתפקידו של, חלק מתיאור תפקיד של בן אדם נכלל בו להיות במועצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. לא, אתה טועה. איתי, אתה בקונספציה ואתה טועה. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> זה לא קונספציה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מרצה באוניברסיטה יש לו תפקיד להיות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, לא הבנתי? מה אדם שהוא עובד במקרה עובד המכון לחקר בן גוריון בשדה בוקר. הוא במקרה עובד שם. אבל הוא גם נבחר להיות חבר במועצה הזאת. למה הוא צריך לנסוע כל פעם משדה בוקר למועצה בירושלים ולא לקבל על זה 1,000 שקלים לישיבה. תסביר לי איך התפקיד שלו במכון חקר בן גוריון, בתור חוקר או מדריך, עכשיו לא יאפשר לו לעבוד בדבר הזה. תסביר לי. על זה חשבת, זה הרציונל? אדוני, זה קשקוש. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> אני עונה לך. לעמדתנו זה חלק מהעבודה שלו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אתה נמצא עכשיו במן מנטרה. אתה לא חושב על מה שאני אומר. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> יש עוד דבר, שאם הוא לא עובד משרה מלאה אין לזה היתכנות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרו לך מה לומר. אתה לא באמת מפעיל שיקול דעת. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> לא נכון. רגע. הוא מקבל כסף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ממי? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> מהעבודה שלו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על מה? הוא מדריך במכון לחקר בן גוריון בנגב. מה הוא מקבל? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> הוא מקבל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא עוסק פה במועצה לרשות התקשורת בישראל. מה הוא מקבל כשהוא עובד בבן גוריון? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> את השעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על מה אתה מדבר, תגיד לי? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> הוא ממש רושם שעות תפקיד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מקשיב למה שאתה אומר? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> כן. הוא ממש כותב שעות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איזה שעות תפקיד? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוויכוח הוא מהותי או כספי? אני רוצה להבין מהאוצר, הוויכוח הוא מהותי או כספי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה שאתה אומר זה נכון לעובד מדינה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתם מתנגדים לתוספת כספית זה משהו אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נכון לעובד מדינה, איתן. אבל זה לא נכון למקרה שאתה מתכוון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על זה אני מדבר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מדברים על מישהו שהוא לא עובד מדינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נכון לעובד מדינה, אבל לא למקרה שאתה מתאר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הנושא הוא לא עובדי המדינה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המדינה מתקצבת מאות תאגידים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אנחנו יוצאים משליטה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, למה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשאול את זה גם את המשנה, גם אותך זיו, גם אותך בליאק, שמומחה בכספים. אם אנחנו מוחקים את (3) ו-(4) מסעיף 16, אם אנחנו מוחקים את (3) ו-(4) מה יהיו ההשלכות? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> אנחנו כאוצר מתנגדים לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, מתנגדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לזה השלכות רוחב? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> מתנגדים לזה, אנחנו לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לזה השלכות רוחב? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אתם לא? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההשלכות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה 70,000 שקלים בשנה. תודה רבה, תתקדם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה כלום, זה בדיחה. זה ממש בדיחה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הכוונה אם יש עוד גופים כאלה שיש אנשים שהם באים לעבודה ולא מתוקצבים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל יבגני, אבל זה חוק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אני יודע שזה חוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חוק חדש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכניס את זה לחוק. אני רק שואל אותו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה גוף חדש שמוקם, זה סעיף תקציבי בדיחה, באמת בדיחה. זה גם לא עניין שלנו לגבי השלכות רוחב. בסוף יש פה ועדה סוברנית שיכולה להחליט את הדברים שנראים בעיניה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה 70,000 שקלים בשנה, אתם לא מתביישים להגיד שאתם מתנגדים? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> בסוף גם עובד במשרה חלקית נכנס בסעיף הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. גם רפרנט, גם עובד בחשבונית. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> חשבונית לא נכנס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את תראי בוועדה עוד יפרשו איזה מישהו שהוא כולל. כמו שאמר יבגני לא הייתי עובד, כן הייתי עובד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הבעיה גם לעשות חשבונית, לא הבנתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, על גמול לא מוציאים חשבונית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם לבן אדם יש עוסק מורשה, מה הבעיה? שיוציא חשבונית על הפעילות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמו שאמר גינזבורג, אם הבן אדם מכין את עצמו שבוע שלם מקדיש את הזמן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול. יש פה עניין של מע"מ. אתה לא יכול, זה במישור אחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, חברים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח שאפשר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כי זה תקדימי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהסעיף הזה הוא רלוונטי והוא עושה שכל לגבי עובד מדינה, אבל לא במקרים אחרים. אלא אם כן יש פה השלכות רוחב שהאוצר לא מגלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש כאן השלכות רוחב? כי אני באמת לא מבינה את ההתעקשות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא רואה בזה תקדים לתאגידים אחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אה, תקדים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן. זה תקדים וכל הגופים האחרים ירצו גם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את צריכה להכיר את הביטוי השלכות רוחב. השלכות רוחב זה ביטוי גדול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מילת הקסם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האינטואיציה שלי אומרת שכאשר נגיע לסעיף התקציב שם נטפל בזה לעומק. ושכרגע הצעתי, כרגע הצעתי היא למחוק - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש דוגמה של חקיקה של חברי מועצה. יש דוגמה של החוק שעולה ביום רביעי בשנייה שלישית. חברי מועצה ברשויות מקומיות שיתוגמלו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה משהו אחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנטייה שלי למחוק מ-16 את (2) ואת (3). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, את (3) ואת (4). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> רק הייתי, אחד, בפרוטוקול אומר שאחד, אנחנו כאוצר מתנגדים למחיקה הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנו את זה. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> הדבר השני שלפני מחיקות והכול, בואו נדון על זה, בואו נדבר על זה. בואו לא נעשה שום דבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אנחנו בעד למחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נדון על זה איפה, נדון על זה מתי? נדון על זה כאן? אתה תגיד לא ואנחנו נגיד אוקיי? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יושבת-הראש, אני רוצה להכריז הכרזה. אני תומך בעמדת יושבת-הראש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רגע. ערוץ הכנסת, איתן מכריז. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן גינזבורג תומך בי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמעת? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה היה בין לבין, לא שמעו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בבקשה, אפשר להתקדם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה ההכרזה הייתה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה הצעה די חכמה של נעמה שבסעיף (ד) פשוט נעשה לא השווה, אלא כפל. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> במקום בסכום השווה לסכום הגמול, יהיה בסכום השווה לכפל סכום הגמול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם רושמים את זה, אביתר וזיו? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אבל אז רק כדי שזה לא יבלבל עם החזר ההוצאות, אז נחליף את הסדר. כדי שזה יהיה החזר הוצאות או כפל סכום הגמול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 16(ד)? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חוזרת פה לגורמי המקצוע ומשרד התקשורת. ההצעה היא למחוק את (3) ו-(4) ב-16 ולהוסיף "כפל" במקום "שווה". רשמתם? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רגע, נעמה, מה הכפל? פספסתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כפר הגמול. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, למה הכפל? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כדי שבמקום 1,060 זה יהיה 2,120. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> שוב, שוב, מה ההצעה? תחזרו שוב על זה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> בסעיף (ד), אחרי "בסכום השווה" יהיה "לכפל" ואז זה בעצם יהיה בסכום השווה לכפל סכום הגמול. עכשיו מבחינת החזר הוצאות, מאחר שההחזר הוצאות הוא לא אמור להכפיל את עצמו, אדם לא צריך לקבל יותר מההוצאות שהיו לו, אז אנחנו נחליף את הסדר של שני הגורמים האלה במשפט כך שזה יהיה בסכום השווה להחזר ההוצאות או לכפל סכום הגמול. ואז זה לא ישפיע לכם על ההוצאות, אלא רק על הגמול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> אנחנו מתנגדים לאירוע הזה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מתנגדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נרשם. רשמנו לפנינו. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אפשר, אגב, גם לכתוב סכום ושיהיה צמוד למד. זו גם אופציה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לכם הערכה תקציבית להתנגדות שלך? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 70,000 שקלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, הרוחבי, אנחנו ברוחבי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> התקדימי זה האירוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו ברוחבי כרגע. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> זה עניין רוחבי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא עניין רוחבי? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נכון. אין פה עניין, רגע, אני רוצה לתקן. זה לא עניין רוחבי. זה לא יהיה רוחבי, כיוון שכאשר זה יהיה רוחבי זה כתוב בחוק. פה יש חוק ספציפי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. אז יכולים לבוא אחרים להגיד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא מדבר על תקדימים, הוא דיבר על תקדים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שישנו את החוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עקרונית זה כן יכול להיות רוחבי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איתן, זה לגמרי אירוע רוחבי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, הסתדרנו. כן? << אורח >> זהר גופן: << אורח >> עו"ד זהר גופן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לפני הכול אנחנו רוצים להתנצל על זה שתהילה לא יכלה להגיע לפה בשבועות האחרונים. אנחנו עוקבים אחרי הדיונים באדיקות, היא מעודכנת בהכול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי שהיה אסון משפחתי. תמסרי לה בשמי ובשם כל יושבי הוועדה תנחומים וחיבוק גדול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם מאלה שיושבים באופן זמני בוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, גם ממנו. וחיבוק ממנו זה וואחד חיבוק. << אורח >> זהר גופן: << אורח >> בסדר גמור. אני רק רוצה להתייחס לזה שהסיפור של הגמול המוגבל בנוגע לנציגי הציבור יכול להיות בעל השפעות שליליות על המניעים. הם יכולים לראות בתפקיד תפקיד מוניטיני בלבד ויש פה מקום לשקול אולי לשנות את הגמול ולעשות אותו גדול יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מסכימים. החדר, חוץ מזה שיושב לידך מסכים לגמרי. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> הגמול באופן כללי נקבע על ידי הוועדה לסיווג תאגידים. וזה ממש, מדברים על השלכות רוחב והכול, אבל זה ממש ההגדרה של זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הסכום ייקבע. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> הסכום ייקבע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסכום ייקבע. והחוק קובע שכל מה שתקבעו זה יהיה פי שתיים. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אתה מעדיף שנכתוב סכום? זה יעזור לכם אם נכתוב סכום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברמה התקדימית, כדי לא ליצור איזה תסחיף שאתם לא מעוניינים בו. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> העמדה שלנו זה שמי שקובע את הגמול בסופו של דבר זה הוועדה לסיווג תאגידים. זה בהתאם ממש לסיווג שמסווגים ממש כל תאגיד לפי רמה מסוימת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מובן, מובן. איתן, כן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה שיסבירו לי בבקשה, הייעוץ המשפטי, כי אני באמת לא מצליח להבין את הנוסח. סליחה. יש פה התייחסות לכל הנוגע להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, סעיף (ד). מאוד מסובך, הוא בשכבות. א', הכוונה היא רק שהם יקבעו את הסכום או כמו שכתוב בסוף הם גם קובעים בהחלטות שלהם של הממונה על השכר והסכמי עבודה את עניין סוג הישיבות ומספר הישיבות המירבי. מה המשמעות של הדבר הזה? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> היום גם יש לכל סיווג מספר ישיבות מירבי בשנה. זאת אומרת, על כמה אפשר לקבל שכר. מדובר על כמה חבר ישתתף, שזה בערך 30 ישיבות בשנה, נכון להיום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כולל ועדות משנה? ועדות משנה גם מקבלים? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> כן, כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה ישיבות של ועדות משנה מתכנסות בשנה? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> בסוף לא כולם חברים בכל הוועדות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, בסדר. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> בסופו של דבר מבחינתנו המספר הזה מספיק להתכנסות סדירה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה חבר מועצה רגיל ברשות השנייה יושב בשנה מבחינת מספר ישיבות. של מליאה וועדות משנה? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> 35. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 35? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, על חמש ישיבות הוא לא מתוגמל. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אולי מה שאורי התכוון זה מספר הישיבות באופן כללי שיש ועדות, לא כולם חברים בכל הוועדות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, שאלתי כמה חבר? כמה חבר מקבל? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> מבחינתנו המספר הזה מספיק. אם יש ישיבה עד שתיים, ישיבת מועצה עד שתיים בחודש, פלוס גם ישיבת ועדת משנה בחודש. אז אם אנחנו מסתכלים על חברים, לא כולם חברים בכל הוועדות, המספר הזה הוא בסדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש מספר? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני לא זוכרת בדיוק. כן, באזור ה-20 ומשהו, אני לא זוכרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, ברור. אני רוצה להגיד את זה דווקא לזיו שיוצא. בקצרה, מה שנעמה ככה אומרת לגבי הדיאלוג עם הרשות השנייה זה שבסופו של דבר בגלל שאנחנו מדברים פה על מועצה שהיא מפלצת ויהיו ועדות משנה שאני מניחה שיתכנסו ברמה הרבה יותר תכופה. למשל עיצומים, נניח לדוגמה, או כל דבר אחר. האם שיקול הדעת לא צריך להיות אחר? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בסוף ההצעה הובאה כהצעה ממשלתית עם כל ההסתייגויות והבעיות. בשביל להביא אותה כהצעה ממשלתית יש גם הסכמות שלנו עם האוצר שאנחנו מחויבים אליהם. ואנחנו נדבר איתם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסכמות עם האוצר. אני מזכיר שהשר אמר בתחילת הדיונים שהחוק הזה יחסוך כסף לקופת המדינה. אמירה אחת. אמירה שנייה, כשיגיע התקציב נראה שיש סעיף תקציבי מוגדר ושם הרשות צריכה להתכלכל במעשיה ובהוצאותיה. אז אני בכלל לא מבין את הקטע הזה של האוצר. האוצר יודע כמה עובדי רשות יהיו? זה לא כתוב בחוק. אם יהיו יותר עובדים, פחות עובדים. זה המנכ"ל יקבע. מה הוא קובע? הוא קובע מסגרת תקציבית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, בואו נתקדם. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> רק הערה נוספת, אני חייב להגיד. יש את הנושא, בהקשר כמובן של הסיווג של התאגידים הסטטוטוריים. אז שוב, כידוע, הרשות היא לא גוף גדול. והסיווג תאגידים סטטוטוריים מסתכלים על יחסים, על המחסור, על דברים שנמצאים ברשות. שוב, היא לא גוף גדול ולכן היא מסווגת איפה שהוא באמצע מבחינת סיווג תאגידים סטטוטוריים. כאשר היא מפקחת על שוק ענק. של כמה מיליארדים. דיברו על זה כאן. ושוב, לכן בהקשר של כפל גמול אני לגמרי מסכים. לא יכול להיות שהחברי המועצה יקבלו גמול לפי סיווג הרשות, שהוא כמו שאמרתי, באמצע, על שוק שהיא מפקחת עליו שהוא מאוד גדול. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה אומר בעצם שצריכה להיות הלימה בין הגמול לבין הנפח ובכלל המהות של העבודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מה שכולנו אומרים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> צריך לחדד את העניין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה באמת אחד הדברים היחידים, הבודדים שיש פה תמימות דעים. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> וזו גם אמירה מול נציג האוצר שאני לא יודע איפה הוא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם התחלפו. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני רוצה להתייחס לעוד נקודה שלא הזכירו אותה עד עכשיו. אנחנו כרגע לא יודעים אם יהיה יו"ר ומנכ"ל ביחד או יו"ר ומנכ"ל בנפרד. בסופו של דבר שכר היו"ר - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יהיה פיצול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כנראה שיהיה פיצול. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אז צריך להתייחס פה לשכר היו"ר, מהניסיון שלי בעשור האחרון. יש פה דיון מאוד מאוד קשה וכבד לגבי גובה שכר היו"ר. בסופו של דבר, בהסתכלות של אגף השכר יש ראש אחד לארגון, אין שני ראשים. ואז תמיד נכנס הדיון מה שכר היו"ר, עם שינויים כאלה ואחרים שהיו בשנים האחרונות, לגבי הגדלת השכר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תסבירי לי. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> ברשות השנייה יש תקנות. בתקנות נקבע בעבור ששכר היו"ר, תקנות גמול, שכר היו"ר היה 12,000 שקלים לעבודה מרובה מאוד. ואז במהלך השנים היו כל מיני הוראות שעה שהגדילו את שכר היו"ר ל-90% משכר מנכ"ל. זאת אומרת כל פעם היו"ר היה צריך לבוא לשר וזה פוגע מאוד בעצמאות, בהסתכלות שלנו. בסופו של דבר נכון להיום נקבע ששכר היו"ר הוא 60% משכר המנכ"ל, אבל שכר הבסיס שלו, שזה בערך 25,000 שקלים. הדבר הזה פותח, בגלל, שוב, השאלה מה יהיה הסמכויות של היו"ר. אבל אם יהיו לו סמכויות ותידרש ממנו עבודה מרובה, בסוף הוא צריך לקבל שכר. אם הוא לא עובד בעוד עבודה נוספת, וזה מה שהיה לנו ביו"רים הקודמים. שבסופו של דבר מה שהם עשו הם היו יו"ר הרשות השנייה ולא היה להם עוד תפקידים. ואז כל הזמן נפתח, רגע, אני עובד, אני כל הזמן נמצא פה. אני עובד הרבה שעות, אני משקיע ובסוף אני מקבל שכר בדיחה. ואז זה כל הזמן נפתח מול משרד התקשורת, במיוחד אגף השכר. וזה דבר שצריך להתייחס אליו. כרגע כתוב התקנות כמו שכר היו"ר. שכר היו"ר וחברי המועצה. ששכר היו"ר לפי הוועדה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 60% משכר מנכ"ל? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לא, לא, לפי הוועדה לסיווג תאגידים שכר היו"ר, אם לצורך הדוגמה 1,062 לישיבה לחבר מועצה, אז זה 1,200 ליו"ר המועצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יו"ר מקבל 200 שקלים יותר. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> ואצלנו יש תקנות. והתקנות האלה, מה שעברנו בעשור האחרון, השינויים והוראות השעה, בסופו של דבר הגענו לסכום של 25,000 שקלים, שאני לא חושבת שכל יו"ר יסכים לעבוד במשרה מלאה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לחודש? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לחודש. וזה שכר בחשבונית. זה לא שכר עם תוספות, זה שכר בחשבונית. זאת אומרת, זה בלי סוציאלי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. אני רוצה לשמוע איך אתם נערכים לדבר הזה, לשכר היו"ר. כי אנחנו שומעים פה סכומים מגוחכים. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> קודם כל, המודל שאנחנו הצענו הוא מודל אחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יו"ר ומנכ"ל ביחד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל עוד לא החלטנו על זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו כבר בכמה דיונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, עוד טרם הוכרע. אבל בוא נדבר על שתי האופציות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה גם משליך על זה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רוצה להשיב על זה. ההסדר שקיים היום בחוק הרשות השנייה הוא אכן הסדר שבו שר התקשורת קובע את גובה הגמול בהיוועצות עם שר האוצר. הרבה פעמים הגמולים האלה גם נקבעו באופן רטרואקטיבית. זאת אומרת יו"ר, אחרי תקופת כהונה ואחרי שכבר החלטותיו היו פומביות, פתאום או לא פתאום, אבל בנסיבות כאלה ואחרות החליטו מה גובה הגמול שהוא צריך לקבל. זה מצב לא בריא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רטרואקטיבית? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן, רטרואקטיבית. אנחנו מציעים כאן הסדר להסתמך על ההסדרים הרוחביים שקיימים במשרד האוצר. אנחנו חושבים שהם הסדרים יותר נכונים מתוך איזה שהיא הסתכלות מערכתית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי יכול לפרט לי על ההסדרים הרוחביים? בוא תפרט לי ספציפית במקרים האלה על ההסדרים הרוחביים. אני רוצה שתנסה לתת לי שני תסריטים: אחד כשזה יו"ר ומנכ"ל אותו בן אדם ואחד שזה מופרד. << אורח >> חיים אליה: << אורח >> אז יו"ר ומנכ"ל זה 100% שכר מנכ"ל, זה אותו דבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין תוספת למנכ"ל כיו"ר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, כי זה חלק מהתפקיד שלו. << אורח >> חיים אליה: << אורח >> בהגדרות התפקיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ובהנחה שזה מפוצל? << אורח >> חיים אליה: << אורח >> כמו שקורה עד היום, בסוף הרי, בפרט ברשות השנייה, בשונה מהרבה מקומות, אז שר התקשורת הוא זה שקובע בסך הכול בהיוועצות עם שר האוצר. ולכן כל השכר שהיו"רים קיבלו עד היום זה לפי החלטת שר התקשורת. אנחנו בסך הכול היינו בדיונים, דנו על הדברים. הבאנו את נקודת המבט שלנו. אבל היא אומרת שיו"ר קיבל בסך הכול 60% זה כי שר התקשורת חשב שמספיק 60%. זה לא כי אנחנו חשבנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שר התקשורת הבא יכול להחליט מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שר התקשורת הוא זה שקובע. << אורח >> חיים אליה: << אורח >> אני אומר, זה ברור שאנחנו הבאנו את נקודת המבט שלנו, אם אנחנו חושבים שצריך יותר או פחות. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוועדה לא מאשרת - - - << אורח >> חיים אליה: << אורח >> אבל זה לא מאושר בוועדה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה לא בדיוק מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יושבת פה שולמית ואומרת, שלומית או שולמית? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> שולמית. בסופו של דבר בדיון שהיה , התיקון האחרון שקרה, שזה היה בשנה האחרונה, הגענו להסכמות. לא אני, כי בסופו של דבר זה משרד התקשורת ומשרד האוצר. אבל הייתי מאוד מעורבת בתהליך הזה. בסופו של דבר מה שמשרד האוצר אמר המקסימום האפשרי שאנחנו יודעים לאשר זה 60% משכר הבסיס של המנכ"ל. לכן בסוף זה מה שנסגר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני רוצה לומר פה, גם לך זיו, בהנחה וזאת נטיית ליבי ואני חושבת שזאת נטיית לב נכונה. בהנחה ויהיה פיצול, איך אנחנו מגיעים לשכר שהוא יותר, אני מניחה שיו"ר ידיו יהיו מלאות מאוד בעבודה. לכן 60% משכר מנכ"ל, שזה מסתכם ב-25,000 שקלים, אנחנו יכולים לקבוע נאמר 80% משכר מנכ"ל? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אגיד שהאוצר מורגל בשאלות מהסוג הזה. ומסבירים לו מה תפקידי היו"ר, מה היקף האחריות. ויש שיח איתם. לפעמים הם מאשרים אחוזים יותר גבוהים, לפעמים אחוזים פחות גבוהים. << אורח >> חיים אליה: << אורח >> אני אשמח שנייה להסביר. זה מאוד תלוי דבר ראשון - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני פשוט אומרת, אנחנו לא חושבים על הדבר הכי טריוויאלי. אנחנו רוצים את האנשים הכי טובים שיש לדבר הזה. << אורח >> חיים אליה: << אורח >> דבר ראשון, כבר היום השכר של מנכ"ל הרשות השנייה, מבחינת הסיווג, בהתאם לשאלון הסיווג הרגיל, הוא היה אמור לקבל שכר פחות והוא מקבל יותר, רק בגלל שהוא גורם אכיפתי על גוף יותר גדול. לכן זאת הסיבה. אם צריך יותר או לא, זה דיון ואפשר לנהל אותו, אבל זה בסדר. אני אומר, זה מאוד תלוי מי בעל הסמכות הגדולה יותר. נגיד ברשות ניירות ערך היו"ר מקבל 100% והמנכ"ל הוא זה שלא מקבל 100%. בסוף הטענה היא לא יכול להיות שניים שמקבלים שכר של 100%. יש את בעל הסמכות העליונה ויש את ההוא מתחת. לגיטימי לבוא ולהגיד שהיו"ר מקבל את ה-100% כי הוא בעל הסמכות העליונה. אגב, ברשות ניירות ערך המנכ"ל מקבל 90% משכר המנכ"ל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה זה תלוי בשר התקשורת? << אורח >> חיים אליה: << אורח >> זה מאוד תלוי בסמכויות בסוף שיהיה לו ומה יהיה לכל אחד מהם. כרגע בסמכויות הקיימות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, הבנתי את הרציונל. אני כן רוצה לשאול, כי יש פה שאלה שיש בה שתי דעות שסותרות זו את זו. בסופו של דבר זה שר התקשורת או האוצר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שר התקשורת. אבל למה שר התקשורת? למה זה צריך להיות בידיו? << אורח >> חיים אליה: << אורח >> בניסוח החוק היום של הרשות השנייה זה מאוד תלוי מה כתוב בחוק. כל תאגיד זה בהתאם למה שכתוב בחוק שלו. הוא פועל בהתאם לחוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז בחוק זה רק האוצר. << אורח >> חיים אליה: << אורח >> בחוק של הרשות השנייה כתוב שר התקשורת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בחוק החדש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בואו נקבע. << אורח >> חיים אליה: << אורח >> בחוק החדש אין גמול ליו"ר. יש שכר ליו"ר כי הוא מנכ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי יו"ר הוא מנכ"ל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כי עדיין לא פיצלנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו שוב ביצה ותרנגולת. כי אנחנו דנים על משהו שנצטרך לחזור חזרה ולדון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שקורה זה שהם צריכים לעשות הרבה מאוד, גורמי המקצוע, הרבה מאוד עבודה מאחורי הקלעים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה משליך על עבודת הוועדה. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> למיטב הבנתי נאמר כאן דבר שהוא לא נכון. נאמר שמנכ"ל הרשות השנייה מקבל יותר כסף או כל מנכ"ל מקבל מעל הדירוג שלו בגלל שהוא אמור לפקח על הכול. << אורח >> חיים אליה: << אורח >> לא אמרתי. ספציפית הרשות השנייה, בהתאם לשאלון הסיווג היה, כרגע הם מסווגים שש, הם היו אמורים לקבל ארבע. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> מה הסיווג הנוכחי כרגע? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עכשיו זה שש ואמור לרדת לארבע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה. בואו ניתן רגע לעדי ליברוס. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה מאוד חשוב, זה הולך להשפיע פה הרבה מאוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי, כן. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ההערה המשפטית היחידה שחשוב לי שתישמע מבחינתנו בדיון בשלב הזה זה שבשום מקרה אנחנו לא רוצים לחזור למודל שקיים היום שבו מנגנון הקביעה של השכר נעשה על ידי שר התקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלא על ידי האוצר? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כן. שלומית תיארה את זה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם קמצנים בני קמצנים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן. אבל מצד שני, לא הגיוני שהכוח בידי שר התקשורת. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לכן כפי שמתחדד בוועדה, יכול להיות שהוועדה צריכה להכריע בעניין ישירות. אני רק אומרת, הסיטואציה שקיימת היום שבה כל יו"ר לקראת סוף תפקידו בא בשיח ישיר עם שר התקשורת כדי לקדם תיקון חקיקה שיגדיל את שכרו וזאת פרקטיקה, זה דבר מאוד לא בריא. זה פוגע בעצמאות, מנוגד לכל העקרונות. כאילו איזה צ'ופצ'יק קטן, אבל יושב עליו הרבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבינה את הבעייתיות מהצד הזה. מצד שני, תשימי לב לאיזה ידיים את משליכה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל עדי, מה את מציעה? לא הבנתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באמת מה את מציעה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שזה לא יהיה בידי שר התקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואז באמת לחסדי האוצר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, בחסדי החוק. החוק צריך לקבוע את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צריך להגדיר בחוק. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> מה הסיווג כרגע שצפוי למועצה, לרשות? << אורח >> חיים אליה: << אורח >> החדשה שתקום? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כן. << אורח >> חיים אליה: << אורח >> זה מאוד תלוי מה יהיה הגודל שלה. זה תלוי בהמון דברים. אני אין לי מושג. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זאת עבודת מטה שצריכה להיות מאחורי הקלעים שצריך להחליט עליה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נעמה, סליחה. מדובר בגוף חדש, בהתעסקות חדשה. זה לא המועצה, זה לא הרשות השנייה. זו אחריות אחרת. זה כמו רשות תקשורת - - - << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני מבינה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כמו רשות תקשורת על כזה, כי היא עוסקת גם ברדיו. לכן אני בעד שדברים האלה ייקבעו בחוק. זה שזה לא כתוב במקומות אחרים, זה נכון. אבל אפשר לקבוע פה משהו שיהיה קבוע בחוק. וזה יהיה המדריך שלנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם אנחנו יכולים, לנו יש את האוטונומיה לקבוע שבמידה ונחליט על פיצול, לא על 60, פיצול תפקידים, לא על 60% אלא על 80%? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, יש לנו את האוטונומיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לנו את האוטונומיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. << אורח >> חיים אליה: << אורח >> זו שאלה לייעוץ המשפטי של הממשלה. אבל אני רק אומר שאנחנו כממשלה אנחנו מחויבים לעמדת הממשלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עמדת הממשלה? מה הממשלה דנה בנושא הזה? סליחה אדוני, עמדת הממשלה דיברה שאין פיצול בין יו"ר למנכ"ל. מה עכשיו? על כל תיקון שנעשה פה בוועדה יהיה לכם בממשלה - - - << אורח >> חיים אליה: << אורח >> לא במקרה אגף השכר הגיע לדיון הזה ולא הגיע לדיונים אחרים. כי זו נקודה שחשובה לו ואנחנו רוצים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, יש מסגרת תקציבית לרשות הזאת? יופי. שיתעסקו בתוך המסגרת התקציבית. מה עושים בתוך המסגרת זה לא עניינם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה, גלית. אני שואלת מבחינה פרוצדורלית, בסדר? מצד אחד אנחנו יושבים פה ודנים בזה. אם נחליט שאנחנו מפרידים את היו"ר ואת המנכ"ל זה משליך על מה יקרה. נכון? עם השכר הזה. ואז אנחנו יושבים ודנים פה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> צריך לבנות כאן סעיפים שלמים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו יושבים ודנים על זה אנחנו צריכים שהממונה, שהממונה על השכר יבוא ויגיד לנו את העמדה שלו. כי הוא אומר אני לא יודע מה יהיה גודל האחריות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל זה שאלתי האם לנו יש את האוטונומיה להגדיל ל-80% ולא 60% משכר המנכ"ל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו מחליטים שאנחנו מפרידים את היו"ר ואת המנכ"ל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ומגדילים ל-80%. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> האם הם צריכים לעשות עבודת מטה מאחורי הקלעים שבהם הם יבחנו את זה, יבואו, יחזרו, עוד פעם הביצה והתרנגולת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא. זה החוק. אנחנו מחוקקים. יהיה כתוב סעיף בחוק, 80% משכר מנכ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי יושבת-הראש, את לא יכולה לעשות את זה יותר. באמת, את לא יכולה לעשות את זה יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> להסכים איתך? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את לא יכולה לעשות את זה יותר, אני מבקש ממך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני שוברת את ליבך בהסכמות האלה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פשוט די. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. אנחנו יוצאים להפסקה, חברים. חוזרים בשעה 14:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:03 ונתחדשה בשעה 14:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו יקר, נא להקריא את 17, 18. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> שיקול דעת עצמאי 17. חבר המועצה יפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה במועצה, ולא יהיה צד להסכם הצבעה ויראו באי הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור בהצבעה לפי הסכם הצבעה הפרת חובת אמונים. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> תסביר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה סעיף מקובל במועצות ציבוריות. חובת אמונים של חבר המועצה היא לשקול באופן עצמאי ולא להתחייב לגבי מה הוא יצביע. גם לא להתחייב מול חברים אחרים אני אתמוך בך, אתה תתמוך בי. וזה יכול להגיע עד כדי הפרת חובת אמונים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מתחבר לפרוטוקולים, אגב. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כמובן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיעבד תמיד אפשר יהיה לבחון. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רגע, אני גם אגיד לפרוטוקול, הוא גם לא צריך לשקול את מה שאומר לו הגורם הממנה. מרגע שהוא מונה, חובת האמונים שלו במילוי תפקידו היא למועצה ולרשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תמשיך ל-18. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע. בסעיף ההגדרות לא כתוב מהו הסכם הצבעה. זה מאוד נתון לפרשנות. אז אם אתה נסמך על פסקי דין וכו', אז אוקיי. אם יש משהו בחוק הפרשנות אז תפנה אותי לשם. או שתכתוב בסעיף ההגדרות מהו הסכם הצבעה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סעיף ההגדרות פה. זה גם לא כתוב בדברי ההסבר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני רק כן אגיד אבל שזה סעיף שממש מועתק מהשידור - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה עדיין לא הופך את זה לבסדר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, בסדר. אני רק אומרת. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> סעיף 24א לחוק התאגידים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תמשיך ל-18. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ניגוד עניינים 18. (א) בסעיף זה - "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה וילדיהם, דוד או דודה או ילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג]; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "ניגוד עניינים" של חבר מועצה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "קרוב של חבר המועצה – כל אחד מאלה: (1) בן משפחה של חבר המועצה; (2) אדם שלחבר המועצה עשוי להיות עניין במצבו הכלכלי או האישי; (3) תאגיד שחבר המועצה, בן משחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; (4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. (ב) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו עלול להימצא במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים. (ג) חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים. (ד) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור יושב הראש – יודיע כל כך לשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מציעה כזה דבר: בואו נעשה את זה מסודר. כל מי שרוצה לשאול שאלה או להעיר הערה אומר איזה סעיף קטן או גדול הוא נוגע בו, כדי שכולנו נוכל להתמקם. אנחנו עושים סבב אחד סביב השולחן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הסבר קודם הוא נותן? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. אני תמיד שוכחת את דברי ההסבר. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> וגם תגיד רק מה זה בעל עניין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רק אסיים. תכף ניתן לזיו להסביר. אני מבקשת, כל אחד משך דיבור חצי דקה-דקה. להיות חדים, להיות קולעים. אם מישהו אומר משהו לא לחזור עליו. יש לכם עכשיו בזמן שזיו מסביר כמה שניות להתמקד. לראות איזה סעיף בעיניכם דורש הבהרה. זיו, בבקשה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק מחפש את ההגדרה בחוק ניירות ערך. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אפשר בינתיים רגע של עברית עד שהוא יחפש? לדעתי חותן וחותנת זה חם וחמות. לא תסתבך עם החותנת או החותן, אבל חותן זה חם וחותנת זה חמות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חותן זה ההורים להורים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסבתא, האמא של הכלה מול האמא של החתן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה החמים אחד לשני. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אז אם כבר חסר חתן וכלה שלי, גם החתן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ניסוח לא נכון פשוט. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה לא אותו דבר אבל? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם כבר תוסיפו גם ידועים בציבור. אולי הם לא נשואים? אולי הם לא? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, יש בן זוג. הראשון זה בן זוג וזה כולל גם ידועים בציבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, דברי הסבר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רק אני אתחיל בלהשלים. בעל עניין בחוק ניירות ערך, אני חוסך רגע את ההגדרה הפורמלית ואני מסביר את המהות. בניירות ערך מי שמחזיק ביותר מ-5% מאמצעי השליטה, בדרך כלל אנחנו מדברים על מניות, נחשב לבעל עניין בתאגיד. זה בחברות ציבוריות מדווח, מי שהופך לבעל עניין זה ידוע. אבל זה רלוונטי גם לחברות לא ציבוריות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש הגדרה ארוכה בחוק? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן, קצת. יש שם, קרן השקעות משותפות, אחזקה באמצעות נאמן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי עשו בו שינוי בפעם האחרונה, בהגדרה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ב-1990. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה לא להעתיק את ההגדרה לכאן? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, אין טעם להגדיר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> דרך של הפניה היא יותר יעילה, כי אם זה משתנה במקום אחד אז זה ישר - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין את העניין של ההשלכות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אתן דברי הסבר גם ככה באיזה שהיא הסתכלות מלמעלה. דיברנו באחת הישיבות הקודמות על תנאי הסף למינוי. ניגוד עניינים זה משהו שיכול להיווצר גם אחרי שאני ממונה וגם באופן יחסית גמיש. זאת אומרת, זה לא בהכרח משהו שאפשר לזהות אותו מראש, כאלה שהוא תנאי סף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות תוך כדי. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כמו שדיברנו בתנאי הסף למשל, אם אני יכול להיות למשל עובד של תאגיד מפוקח, אז אני לא עובר תנאי סף, אני לא יכול להתמנות. אבל ניגודי עניינים יכולים להיווצר ממקומות פחות צפויים ולכן הם מוגדרים באופן קצת יותר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, מה לגבי חברים? חבר הוא בעל עניין? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא. בעל עניין זה בעצם איזה שהוא קשר כלכלי. זאת אומרת החזקה במניות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש גם אישי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בשוק המפוקח. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מנסה לשאול אם אתם מחריגים חברים. לא? מה זה עניין אישי אז? << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> עו"ד ניצן ליבנה, ממשרד התקשורת. אדם שלחבר המועצה עשוי להיות עניין במצבו הכלכלי או האישי, חברים נכנסים לשם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכנסים. זאת אומרת, זאת הגדרה שכוללת חברים. << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> זו הגדרה שהיא רחבה וקשרי חברות ברמה שמגיעה לניגוד העניינים נכנסים לתוך ההגדרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה מבקשים ב-18(ד) להודיע, כלומר אני מבין למה אם זה יושב-הראש, אבל האם לא נכון יותר להתייעץ או לשאול או להודיע ליועץ המשפטי של הארגון? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יש לזה משמעויות אופרטיביות, על היכולות שלו למשל להצביע בישיבות. לקבל אולי מידע שהוא אפילו לא אמור לקבל כהכנה לישיבה. אז היו"ר, בסוף היו"ר מי שמרכז את עבודת המועצה. זה נכון שגם הייעוץ המשפטי צריך לבחון האם באמת יש פה עניין או לא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אם נגיד מצאו שיש קרבה או ניגוד עניינים או משהו כזה. אז מה קורה? נגיד יש. עכשיו הוא מודיע על זה ליו"ר. הבנתם את השאלה שלי? << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> אני חושבת. יש ניגוד עניינים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא קרוב, יש לו ניגוד עניינים, לא משנה. הוא מודיע ליו"ר. עכשיו מה? << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> היו"ר צריך לקדם את זה, זה עניין ניהולי פנימי של הגוף. זאת אומרת, בדרך כלל זה כולל התייעצות עם היועץ המשפטי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בסמכותו של היו"ר להחליט מה לעשות עם זה? נגיד אתה לא תשתתף בדיון הזה, אתה לא תשתתף בהצבעה? זאת אומרת, יכולים להיות פה הרבה מקרים. << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> עד שמתקבלת החלטה סופית האם יש ניגוד עניינים ואפשר להסדיר אותו בהסדר ניגוד עניינים או שלא ניתן להסדיר אותו ואותו אדם לא יכול להמשיך לכהן במועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, לאו דווקא לכהן באופן קבוע. יכול להיות גם עניין אד הוק. אוקיי? עכשיו יש דיון בנושא, חבר שלי הוא הבעלים של גוף מפוקח, אנחנו עושים דיון עליו, לא יודעת, על ערוץ זה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אפשר להגיד שפשוט הוא צריך להודיע לשניהם? גם ליו"ר גם ליועץ המשפטי? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל הוא צריך להודיע גם לשר, אם מדובר ביו"ר. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> לא, אני לא מדברת על היו"ר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדבר אתכם, כשמדובר ביו"ר הוא צריך להודיע לשר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם זה היו"ר עצמו. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> שוב, למה לא להודיע גם ליועץ המשפטי, כדי שזה גם לא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, מה דעתך להוסיף גם את היועץ המשפטי? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אנחנו נחשוב על זה. אנחנו לא מתנגדים לזה במהות, פשוט זה לא הנוסח המקובל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. כן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וביחס לשר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה, עינת בזכות דיבור. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> שאלה לגבי העניין של הזיקה הפוליטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אני מדברת על סעיף 18. זה לא מופיע, אני מציעה להוסיף את הדבר הזה. << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> יש סעיף זיקה פוליטית נפרד. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> סעיף זיקה פוליטית מדבר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ניצן, את אומרת שיש סעיף זיקה פוליטית? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לא, לא, יש. הוא בסעיף 10 מופיע. מה שאני טוענת זה שזיקה פוליטית יכולה להיווצר גם תוך כדי כהונה. ולכן צריך להבטיח לפחות בסעיף 10 גם שזה לאורך כל הכהונה. << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> יש הסבר לזה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> יש הסבר לזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שאסור לו להתפקד למפלגה. << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> סעיף 10 זה סייגים למינוי. אם מישהו במהלך כהונתו במועצה נכנס בגדר הסייגים אז כהונתו נפסקת. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כן, הוא חדל. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> איפה זה כתוב? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> כתוב. בסעיף 12(ב)(3) יש חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לגבי הפסקת הכהונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, למינויו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה קורה אם הוא כבר מכהן? תוך כדי הכהונה נוצרת זיקה כלשהי? << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> זה סעיף 12. אפשר לסיים את כהונתו של אדם שבמהלך כהונתו איבד את אחד מהתנאים הנדרשים למינוי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, זה נראה לי עונה לדבר. הלאה, כן, מי עוד? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> רק רציתי להגיד בהקשר למה ששאלו חברי הכנסת על ניגודי עניינים. יש אד הוק ויש ניגודי עניינים קבועים. זה גם באמת קיים וקורה בפועל במועצה. אז אני אגיד שבאמת יש חבר מועצה שכבר מראש ברגע שהוא מונה נקבע לו הסדר ניגוד עניינים עוד במסגרת ועדת המינויים, במה הוא יכול לעסוק ובמה הוא לא יכול לעסוק. כמובן שאם יש נושא כזה או אחר שחבר מועצה יש ניגוד עניינים אז הוא מעלה את זה ליושב-הראש ולייעוץ המשפטי והם קובעים מה לעשות. האם הוא בכלל מגיע לדיון, לא מגיע לדיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבחנה בין ניגוד עניינים רגעי, נקודתי לבין ניגוד עניינים מתמשך. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> נכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה, אבל ועדת האיתור תיתן למישהו שהוא בניגוד עניינים להתמנות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אבל אין פה התייחסות - - - << אורח >> אורי שרף: << אורח >> לא הייתה ועדת איתור. שוב, השר נתן רשימה של מועמדים. המועמדים עברו ועדת בכירים. זה התהליך שמתבצע כיום. בוועדת הבכירים הבינו שיש חבר מועצה עם ניגוד עניינים ספציפי, לדברים מאוד מסוימים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ופה בחקיקה הזאת? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> בדברים המסוימים האלה כמובן חבר המועצה לא משתתף בדיונים, לא מקבל החלטות, לא מגיע אליו מידע. כל הדברים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל בחקיקה הזאת? ועדת האיתור, נגיד שיש ניגוד עניינים? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> הדברים האלה עולים ליושב-ראש המועצה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל הם לא עוברים שוב לוועדה לבדיקת מינויים. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> זה מגיע ליושב-ראש המועצה וליועץ המשפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, בואו נתכנס. << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> אני אבהיר כמה דברים לגבי המינוי. יש מקרים שבהם ידוע מראש על מה שמוגדר כניגוד עניינים. אבל זה ניגוד עניינים שאפשר להסדיר אותו בהסדר ניגוד עניינים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לשיקול ועדת האיתור בעצם? << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> כשיש ועדת מינויים, כמו במקרה של הרשות השנייה, אז הסמכות בעניין ניגוד העניינים היא של הוועדה. במקרה הזה הסמכות היא של ועדת האיתור, עם הייעוץ המשפטי שיינתן לה. זאת שאלה משפטית. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה נושא שתמיד מטופל ביחד עם הלשכה המשפטית, עם ליווי משפטי. זה נושא משפטי מובהק וכל גוף הוא מגובש עם הייעוץ המשפטי הרלוונטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מעולה, תודה רבה. זיו, 19. << אורח >> אייל צור: << אורח >> גברתי, הערה קטנה. לדעתי כדי לכסות את כל הקטגוריות כדאי להתייחס בהגדרה של בן משפחה לבני זוג בסוף. כי יכול להיות מצב נגיד נכד, נכדה, גם בני זוג שלהם. או אם יש גירושים אז בני זוג נוספים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז מה אתה מציע? << אורח >> אייל צור: << אורח >> או בני זוג גם בסוף. זה קיים גם בחוקים אחרים שמקימים תאגידים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זאת אומרת בסוף? << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> שהביטוי בן זוג יהיה בסוף השורה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> או בני זוגם, כן. << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> זה הרחבה של ההגדרות המקובלות של בן משפחה. לא כל קרוב משפחה בכל דרגה נחשב קרוב משפחה לעניין ניגודי עניינים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי. שזאת ההגדרה הסטנדרטית בעצם. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> זו הגדרה סטנדרטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. זיו, 19. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> פיזור המועצה 19. (א) נוכח השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, לאורך זמן ובאופן העלול לגרום לפגיעה משמעותית בתחום אספקת תכני צפייה ושמע או בתחום שידורי הרדיו, ובכלל זה כמפורט להלן, רשאי הוא לאחר שנתן ליושב-ראש המועצה הזדמנות להשמיע טענותיו, לפנות לממשלה, בבקשה בכתב כדי שתתרה במועצה בהודעה מנומקת בכתב, כי אם בתוך תקופה שקבעה בהודעה לא תמלא המועצה את תפקידיה, תפזרה הממשלה: (1) המועצה לא הגישה הצעת תקציב שנתי מאוזן בהתאם לסעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; (2) המועצה לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה לפי סעיף 15(ז). (ב) לא מילאה המועצה את תפקידיה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שקבעה הממשלה בהתראתה, רשאית הממשלה לפי הצעת השר שהתקבלה לאחר שנתן ליושב-ראש המועצה הזדמנות להשמיע טענותיו, להורות על פיזור המועצה. (ג) מועצה חדשה תמונה לפי הוראות סעיף 9 בתוך 90 ימים מיום פיזור המועצה לפי סעיף קטן (ב). (ד) מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לצורך תפקודה השוטף והתקין של הרשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אשמח בדברי ההסבר שתרחיב על (ב). << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש כל מיני שאלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. לי חשוב להבין, ברמת ההבנה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה סעיף שלא סיימנו לדון בו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, יש פה מורכבות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> יש פה הרבה מורכבות ולא סיימנו את הדיון בו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח שתרחיב במקביל למורכבות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו ניתן רגע לזיו להסביר ואז נמשיך. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אגיד, הזכרנו אותו קודם. היחס בין הסעיף הזה לבין סעיף 12. 12 זה סעיף של הפסקת כהונה של חבר מועצה בודד על רקע עניין אישי של אותו חבר מועצה בודד. כאן אנחנו מדברים על פיזור המועצה בכללותה. זה אכן אירוע מאוד משמעותי. זה לא הורסים את סדום כולה ולא אחד אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תראה, אני רואה פה סעיפים שהם נראים לי, אתה יודע, התכנסות מועצה זה בסיסי מאוד. תקציב זה בסיסי מאוד. (ב) קצת אמורפי לי. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רגע. עוד לפני זה אני אגיד שההסדר הוא כללי. (1) ו-(2) זה דוגמאות, זה מקרים פרטניים. זאת אומרת צריך להיווכח שהמועצה אינה ממלאת את תפקידה ובכלל זה, כלומר, יש רשימה של דוגמאות למקרים שבהם ייראה שאינה ממלאת את תפקידה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זו רשימת דוגמאות אקראית או שאלה הדוגמאות ואין בליתן? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, אלה דוגמאות שקיימות גם במקומות אחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני מנסה לשאול האם יש עוד? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, לא, יש. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> זו רשימה פתוחה או סגורה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סגורה, אוקיי. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> היא לא סגורה, היא פתוחה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא פתוחה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אלה דוגמאות, זה רק דוגמאות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מה שניסיתי להבין. ואיזה סייג מכניס, איזה קריטריון אומר לנו מה עוד יכול להיכנס לרשימה הזאת? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה צריך השר והממשלה, כמובן יש שימוע, צריך להשתכנע. זה צריך לקרות משהו שהוא לאורך זמן ובאופן שעלול לגרום לפגיעה משמעותית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם יש היתכנות שזה יהיה קשור לתכנים? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ברור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כל הצעת החוק הזאת קשורה לתכנים. כי היא מאסדרת את שוק השידורים. זה לא סמכות שאני אומר לך תעשה, תשדר א' ולא תשדר ב', כמו בקטינים או בתועבה. אבל פה, כשאתה מאסדר גוף ויש לך חרב מעל הראש של גוף שידורים אז אתה, יש לך השפעה. זו שאלה מה הגוף הזה ישדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אנחנו מונעים מצב שבו - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כל הסעיף הזה הוא סעיף בעייתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז בואו נפרק. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה לא שהוא לא קיים בהסדרים אחרים. אבל זה סעיף מאוד רגיש, עם סמכות של שר התקשורת, שהיא מאוד רגישה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מאוד דרקוני. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> וחריגה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה קורה כרגע נאמר ברשות השידור, בהקשר הזה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בתאגיד השידור יש סעיף מקביל. קודם כל צריך להגיד, יש סעיף מקביל, תכף נדבר על ההבדלים. שלכתחילה רף של שיקול הדעת בו הוא יותר מחמיר. בסדר? בהשוואה למה שמוצע כאן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> של השר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באיזה אופן? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני מקריאה: "נוכח השר כי המועצה אינה ממלאת את התפקידים והחובות שהוטלו עליה לפי חוק זה ובכלל זה כמפורט להלן", תכף יגיעו סעיפי משנה, "כך שהתנהלות תאגיד השידור", התנהלות של הגוף עצמו, "נפגע באופן מובהק ומשמעותי ביותר", זה רף הרבה יותר מחמיר, "רשאי הוא לפנות לממשלה בבקשה בכתב כדי שתתרה במועצה בהודעה מנומקת כי אם בתוך כך וכך לא תמלא את חובותיה תפזרה הממשלה". העילות שמאפשרות להפעיל בכלל את הסמכות הזאת: אי הגשת הצעת תקציב שנתי מאוזן. לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעו, כך וכך. המועצה לא מילאה את תפקידיה בכל הנוגע לקיום, שרשורים. בסך יש שלוש עילות והן יחסית מאוד צרות. לא מילאה המועצה את חובותיה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שקבעה הממשלה בהתראתה ראשית הממשלה להורות על פיזורה. << אורח >> קריאה: << אורח >> ושם זה רשימה סגורה? << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> יש שלוש עילות, כן. המועצה לא הגישה הצעת תקציב שנתי מאוזן בהתאם לסעיף 22 ליסודות התקציב. המועצה לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבע על פי 19(א) והמועצה לא מילאה את תפקידיה בכל הנוגע לקיום חובות תאגיד השידור הישראלי לפי סעיף 64. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> זה לא רשימה סגורה, שימו לב. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> נכון, זו רשימה פתוחה. רשום "בכלל זה". << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> חבריי כמובן צודקים, אני תכף אדייק. אם טעיתי אז אני מיד אתקן. אבל קודם כל יש שלוש עילות מאוד מצומצמות. אני רק רוצה להקריא מהו סעיף 64. אתם תסלחו לי, אני לא אקריא, הסעיף ארוך משזכרתי. אבל יש רשימת תפקידים מוגדרת בסעיף 64 שאם התאגיד לא מקיים אותם זאת גם יכולה להיות עילה לפיזורו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה בתחום ההפקות המקומיות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה שלא נעשה copy paste? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רגע. למה לא לעשות copy paste? אני אגיד שמלכתחילה, אני חושבת ומעריכה שהסעיף הזה נכנס לתוך ההסדר המתגבש מתוך מחשבה שאנחנו הולכים בתלם שכבר הוטבע בחוק השידור הציבורי הישראלי שיש בו ובחוקים אחרים סעיף של פיזור המועצה בכללותה. א', נשאלת השאלה למה מלכתחילה, וזה נושא שהתנגדנו אליו ומשרד התקשורת מכיר את זה, להקל את הרף, להקל את שיקול הדעת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שהאצבע על ההדק זריזה מידי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בעצם פה היינו צריכים לצפות לאצבע על ההדק מחמירה יותר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> למה בכלל ללכת אחורה. זאת שאלה שאנחנו לא קיבלנו תשובה עליה. ומעבר לזה, ומכיוון שאנחנו משתדלים להשתפר ולהחכים מחוק לחוק, אז נשאלת השאלה למה אי אפשר להסתפק בהסדרים הקיימים לגבי פיטורים או סיום כהונה של חבר פרטני? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת למה יש סעיף בכלל שכולל את כל המועצה? בתאגיד השידור יש סעיף כזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> יש סעיף כזה, זה נכון. אני לא מעלימה את זה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אבל הוא לא עם עובדי מדינה. זאת אומרת, עשינו פה תמהיל אחר של חברי מועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, בדיוק בשביל זה. בדיוק בשביל לגוון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אשמח, זיו ואביתר, לי על פניו זה נשמע באמת כמו סעיף פרוץ מידי שיכול בהיעדר סייגים ברורים - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני באמת מציעה שנשלים את הדיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפילו להביא לפיטורים של כל המועצה באופן גחמתי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> החרב הזאת מעל המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וגם אם לא, נכון, וגם אם לא, עצם העובדה שזה קיים יכול להצר, לגרום למועצה לנסות לשאת חן בעיני השר. זיו, אני אשמח לשמוע מה הרציונל ואיך אפשר לדעתך לתקן את זה או להצר את זה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> חייבים את הסעיף הזה, בהמשך לדברים שנאמרו פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שאם הסעיף הזה כן קיים בחוק התאגיד השידור הציבורי. אני יודעת, לא עובדי מדינה, אני יודעת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כי זה פורמט, זה תאגיד שידור ציבורי, זה משהו אחר. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> מאפיינים אחרים מהשידור הציבורי צריך לגזור סעיף אחר. אני באמת, שימו לכם את זה כעוד כוכבית שאנחנו צריכים לשבת, במקביל או לא במקביל. זה לא שאלות שלא שאלנו, כן? התשובות שקיבלנו היו שלוש נקודות. אתה יכול רק לדמיין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני עכשיו מעוניינת שזיו יסביר למה כן. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> יושבת-הראש, עוד מילה לפני זיו, אני בטוחה שהוא מרשה לי. רק לחדד, אני מבינה שזה מובן, אני רוצה לחדד את זה. כמה שלא נייצר מועצה עצמאית, רחוקה מהדרג הפוליטי וכן הלאה, כל עוד החרב הזאת מרחפת מעל ראשה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה משפיע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החרב של פיזור המועצה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> החרב של פיזור המועצה בכללותה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> להלך אימים על המועצה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שהיא תקבל החלטות דרמטיות שיכולות להיות לדרג פוליטי, כל דרג פוליטי, עמדות כאלה ואחרות לגביהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל יש לנו כבר תקדים בתאגיד. נכון, לא אותו דבר, אבל יש תקדים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לכן אמרתי, התחלנו, אנחנו מכירים בזה. אבל אז התחלנו לנסות לדייק את זה לפה ואין לנו כרגע - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני כן רוצה לשמוע מזיו למה כן. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אצטרך לבדוק את זה. אין לי תשובה בשליפה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה היה הרציונל לסעיף הזה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, הרציונל היה אותו רציונל. זאת אומרת, יכולים להיות פגמים בעבודת המועצה שהם לא בחבר ספציפי. זאת אומרת זה לא שאם נחליף חבר ספציפי הבעיה תיפתר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל עם עובדי מדינה? איך יכול להיות מצב שכל המועצה, כולל עובדי המדינה, אתם רואים, לפזר את כולם. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> סעיפים כאלה קיימים גם היום ובואו נאמר, גם אם יש חוסר שביעות רצון של הממשלה, הם מעולם לא הופעלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קיימים איפה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בחוק השידור הציבורי, לדעתי גם בחוק הרשות השנייה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא אותו דבר תאגיד שידור ציבורי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך זה באמת ברשות השנייה? יש סעיף כזה? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יש סעיף די דומה, כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שגם אפשר לפרק. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> נכון. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> אבל צריך לזכור שהמועצה פה היא עם סמכות הרבה יותר רחבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל זה אנחנו מאוד זהירים. אני אשמח, זיו - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה סעיף שמחייב זהירות ואנחנו צריכים לשבת ולדייק אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שזה נכון. זאת אומרת, אני לא אומרת תמחקו את הסעיף, אני מבינה שהסעיף הזה קיים בעוד מקומות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, הבסיס שלו הוא בסיס - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תנסו לראות איך עתיד מועצה שלמה לא נמצא בכל רגע נתון בסכנה. אני לדעתי, אחד הדברים שאתם כן יכולים לעשות זה להגדיר, לא להשאיר את הרשימה פתוחה, אלא לומר במקרים האלה ובמקרים האלה בלבד. ואז להביא את רשימת המקרים. << אורח >> שי חייק: << אורח >> וגם גברתי יושבת-הראש, תאגיד, אתם כאילו לוקחים דוגמה מהתאגיד. רק כדי להגיד, התאגיד בסוף מפקח באמת על שידור ציבורי, שכביכול אמורה להיות לו או לא אמורה להיות לו, אבל באופן כללי יש לו קצת יותר מחויבויות מאשר גופים פרטיים. לכן כאילו, אני לא בטוח שזה המדד לבדוק את זה. פה מדובר על גופים פרטיים. לכן אני חושב שגם המועצה אם מרחף עליה דבר כזה זה קצת יותר משמעותי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מחזיר אותי שנייה אחורה, כי אז אני נזכרת שבעצם מנכ"ל משרד התקשורת, זה לא פרסונלי, בסדר? זה יהיה מנכ"ל אחר מחר, הוא יו"ר ועדת האיתור. ואז אנחנו שוב פעם עושים את הקישור הזה. כי גם מנכ"ל משרד התקשורת, שהוא משרת אמון של השר, בסוף הוא שלוחה שלו. הוא יושב כיו"ר ועדת האיתור שממנה את חברי המועצה האלה ואז חברי המועצה האלה, לפי הסעיף זה, הם בסוג של מהלכים עליהם אימים. נגיד המועצה לא באה בטוב לשר, היא לא בא לו בטוב. היא לא זורמת עם ההחלטות שלו והמדיניות שלו. היא אמורה להיות ניטרלית. היא אמורה להיות נטולת לחצים פוליטיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת ממך, זיו, שבו. אני רוצה שבניגוד למה שאנחנו עושים פה כל הזמן, שזה ברגע שאנחנו מסיימים משהו אנחנו משאירים אותו לגורמי המקצוע ואז הם חוזרים ואנחנו מגיעים להחלטות, בסעיף הזה שבו ותחזרו לכאן ברגע שיש לכם תשובות. אני חושבת שהסעיף הזה, כמו שהוא נראה כרגע, לא עומד. אני חושבת, אחת העצות שיש לי, אני לא משפטנית, תגידו לי אתם אם זה אפשרי בכלל, מה שמאוד יקל על הסעיף הזה זה אם יהיו הגדרות לא פתוחות, אלא ברורות, ככל שעולה על דעתכם הסבירה. לסגור ולתחום את ההגדרות או את המקרים שבהם אפשר לפרק את המועצה ולהביא את זה לשולחן הדיונים פה בהקדם האפשרי. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> כדאי גם שההחלטה תתקבל בהתייעצות ועדת האיתור או בהסכמתה. כדאי שיוסיפו עוד איזה באפר, שכל החלטה שתתקבל בנושא על ידי השר תיעשה בהתייעצות או בהסכמה של ועדת האיתור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פיזור של המועצה? << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> כן. שיהיה עוד באפר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה, הסכמה של הוועדה? << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> כן. בסוף היא קיבלה את ההחלטה לגבי מינוי המועצה הזאת. היו לה שיקולים בעניין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון, פה גם באמת פנחס אומר, היא גם זאת שתצטרך בסוף לבחור את החדשים. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> נכון. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רוצה רק להסביר, שוב פעם, הסעיף הזה קצת קשור בהקשר הרחב יותר לשאלה מהן הסמכויות של המועצה. מה ההבדל של הסמכויות של המועצה מול הרשות. הוא לא תלוש מההסדר בכללותו. אז ברגע שתתבהר התמונה ביחס למה המועצה, מה הרשות, מה הסמכויות של כל אחת מהן. מה הרגישות של הגורמים בתוך משרד התקשורת ביחס למועצה, אפשר יהיה לחזור לוועדה עם משהו שאנחנו יכולים להגיד עליו אנחנו חושבים שהדבר הזה מספק. לכן זה נכלל באוסף השאלות כבדות המשקל שאנחנו צריכים להסתכל עליהן. כי באמת הכול תמונת ראי של הכול. באמת הכול משתלב עם הכול. לא סתם כל פעם כשעולה פה סעיף מישהו מעלה הערה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני באמת חושבת, אביטל, שזה בר ביצוע. עם הרבה רצון טוב זה בר ביצוע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם נגיד, אני לא יודעת עם איזה תשובות תחזרו. אבל אני חושבת לעצמי שנגיד מפעילים את הדבר המאוד דרקוני הזה, מפזרים את המועצה. לצורך העניין יש כרגע שבעה, נגיד יהיו תשעה, לא משנה כמה יהיו. ומחליטים לפזר אותה, אבל יש שם איזה נציג אחד שדווקא הוא בניגוד לדעת האחרים. הוא יכול להתמודד מחדש? כאילו, מה יקרה בשלב שאחרי שפיזרו אותם? האנשים האלה פסולים מלהתמודד שוב, הם לא? מה קורה שם? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אין קלון. הם לא מנועים מלהתמודד. אבל יצטרכו לשקול האם התפקוד שלהם במועצה הקודמת, מה המשמעויות שלו למינוי מחדש. או לגורם הממנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה, יש למצדה משהו לומר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> שני דברים ששמתי לב בנוסח שהם קצת יותר מקלים לעומת הנוסחים גם בתאגיד וגם ברשות השנייה ויכול להיות שאם אנחנו נדייק אותם יכול להיות שאפשר יהיה לפתור פה את הדבר הזה. גם ברישה של הסעיף רשום: "נוכח השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר". אני חושבת שזו הרחבה שאנחנו לא רואים אותה בסעיפים דומים "לפי כל דין אחר". אני לא יודעת מה זה מתכוון, איזה דינים אחרים. כי רק הדין הזה מבחינתי מסדיר פה את תפקיד המועצה. אז אם אפשר יהיה להוריד את החלק הזה, אני חושבת שזה כבר ידייק את שיקול הדעת. גם הרכיב השני זה "לאורך זמן או באופן העלול לגרום לפגיעה משמעותית בתחום אספקת תוכני צפייה ושמע". לפי הבנתי גם זה הגדרה רחבה. ברגע שאנחנו מדברים על פגיעה בתחום ולא על פגיעה בעבודת הרשות או עבודת המועצה. אם אנחנו נדייק גם את הרכיב הזה - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> - - - בתחום הרדיו. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, אבל אם אנחנו נדבר על פגיעה משמעותית בעבודת הרשות והמועצה, להבדיל מפגיעה בתחום מסוים - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, אני אומרת, זה לא רק באודיו, ויז'ואל, זה גם ברדיו. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> נכון. לכן אני אומרת, אם אנחנו נתקן את הרכיב הזה וזה גם לא יהיה רכיב של פגיעה בתחום, אלא פגיעה בעבודת המועצה, כמו שאנחנו מגבילים את זה לשידור הציבורי, אז אני חושבת שיש בזה כדי לגדר את שיקול הדעת. גם עוד תוספת שאנחנו כן יכולים גם בתוך פסקאות משנה (1) ו-(2) להוסיף גם פסקת משנה שמדברת על התפקידים הספציפיים שבהם היא לא קיימה את חובתה. זה גם מגדר את שיקול הדעת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> את מבינה שאנחנו עוד לא יודעים מה התפקידים האלה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסדר. קודם כל, את זה אפשר לדייק, את התפקידים האלה. כרגע יש בחוק תפקידים של המועצה, אבל אפשר גם אותם לדייק. אבל אני כן אומרת שבהגדרה יש פה חלק מהרכיבים שכבר עכשיו אנחנו יכולים לדעת שהם הרכיבים שבעיניי הם מרחיבים, זה הדקויות שבעיניי מרחיבות את הסעיף. קודם כל, אני אשמח להתייחסות ל-"לפי כל דין אחר". ודבר שני התייחסות לפגיעה בעבודת המועצה ולא פגיעה בתחום. והאם זה מרפא מבחינתכם את הקשיים שיצרתם. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אענה לשאלה הראשונה, כי זו שאלה שחוזרת על עצמה. למועצה שאנחנו מקימים פה יש תפקידים שלא לפי חוק התקשורת (שידורים). אחד, זה תפקידים בתחום הרדיו, שכרגע מוסדרים בחוק הרשות השנייה ובהצעה שבפניכם אין הצעה לשנות את זה. ויש לה תפקידים גם לפי מה שהוא היום חוק הרשות השנייה ויישאר לפי ההצעה הזאת. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אז אפשר גם את זה לכתוב. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> חוץ ערוץ הכנסת למשל מטיל תפקידים על מועצת הכבלים והלווין היום באיזה שהוא הרכב מיוחד ולפי ההצעה שלנו על מועצת השידורים, מועצת התקשורת המשודרת שמוצעת כאן. ואלה שני חוקים חיצוניים לחוק הזה. והם הדינים האחרים. אני לא שולל שיהיו עוד דינים. זה תלוי בכנסת, איך היא תחוקק, ובממשלה איזה הצעות היא תביא. אבל יש לעיתים דינים נפרדים. אם זה חוקי הגנת הצרכן ואם זה חוקים להגנה על בעלי מוגבלויות, שמטילים חובות על רגולטורים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה בכללי. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> וזה חלק מהתפקידים הגרעיניים של אותו רגולטור. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסדר. אבל זה גם בהקשר של השידור הציבורי אתה יכול להגיד את זה וגם בהקשר של הרשות השנייה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה. אני חושב שכל הסעיף הזה וכל הסמכות הזאת שיש לשר ולממשלה, לפי דעתי לא צריך להיות פה. אני לא חושב שצריכה להיות להם סמכות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש, אנחנו רואים שבתאגידי שידור אחרים זה קיים. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אנחנו רואים. תאגיד השידור הציבורי הוא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם ברשות השנייה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אני חושב, יש פה מעמד לגורם הממנה את חברי המועצה להזיז כל אחד מחברי המועצה ממקומו. אני לא מסוגל לתאר לעצמי ציור שהמועצה בכללותה, הרי ליושב ראש המועצה, שהוא גם המנהל של הרשות, יש לו אחריות עודפת. כולנו יודעים את זה. אם המועצה לא מתפקדת טוב קודם כל תזיז את יושב-הראש, תחליף את יושב-הראש. והגורם הממנה יכול להחליף את יושב-הראש, הוא לא צריך לפזר את כל המועצה. מה, בגלל שיושב-הראש מתרשל או בגלל שיושב-הראש לא מצליח להביא - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יושב-הראש הוא גם המנכ"ל, אני רק רוצה להזכיר. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> לא, בסדר, בסדר. אנחנו צריכים לפתור את הבעיות האלה, דיברנו עליהם כבר. אבל אני אומר, אני לא חושב שסעיף כזה צריך להיות פה בכלל. אין מה לדון בזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> טוב. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> בהמשך לדברים שאת ציינת, שזה קיים בחוקים אחרים, נראה לי שצריך גם להתייחס להערה שנאמרה פה, שמעולם זה לא הופעל הסעיף הזה. ואולי זה מוכיח שאין בו צורך. הדבר היחיד שזה משרת זה מהווה איזה חרב מסוימת על חברי המועצה. וזה מצדיק את זה שהסעיף הזה לא יהיה קיים באמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. כן? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני חושבת שהדברים, ניקח לתשומת הלב גם לא לדיוק, אלא בכלל לשאלה אם נדרש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, אני מחזירה אתכם, לגורמי המקצוע. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> להגיד שהסעיף לא נדרש זה קל. להגיד שהסעיף כן נדרש וצריך לדייק אותו זה יותר מורכב, זה ברור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. אני כן רוצה שבסעיף הספציפי הזה קחו לכם זמן בעתיד הקרוב מאוד, שבו על זה ותחזרו על דיוקים. בסדר? זולת, כן? << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> יש שתי נקודות: הראשונה זה באמת לחזור על הדברים שכבר נאמרו. אנחנו חושבים שהסעיף לא צריך להתקיים מלכתחילה. אם הוא יתקיים ואנחנו ערים לזה שהוא נמצא לפחות בעוד מקום אחד, אז שיהיו רק עילות ספציפיות לגמרי מבחינת שיקול הדעת. זה דבר ראשון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שאמרתי, זאת הייתה ההצעה שלי. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> הדבר השני, עוד פעם, לגעת בתחום הרדיו רק, ואני פונה גם לייעוץ המשפטי. שימו לב, יש פה עיסוק גם בתחום הרדיו. אי אפשר להגיד שהחוק הזה לא עוסק ברדיו. תהיה פה סוג של כפילות, התנגשות, חוסר יעילות. תקראו לזה איך שתקראו לזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אמרתי את זה אתמול. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אי אפשר לברוח מזה. גם הסעיף הזה עוסק בתחום. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אין על זה מחלוקת. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אנחנו פשוט רוצים לקבל תשובה מאוד ברורה מהייעוץ המשפטי של הכנסת מה עושים במקרה כזה. כי במקביל מתקדמת כבר הצעה, שתי הצעות חוק פרטיות, בוועדת הכלכלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> התייחסנו לזה אתמול. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אני יודעת. ההתייחסות בעינינו היא לא מספיק טובה ונכונה, כיוון שכל פעם אנחנו נתקלים בעניין של חוק הרדיו. זאת אומרת, האסדרה בסופו של דבר, גם אם עכשיו אנחנו בשיח פר סעיף, אין תשובה חד משמעית לגבי האם הוועדה הזאת יכולה לעשות בתחומים שקשורים לרדיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני כן רוצה לשמוע את רשות השידור וגם את מועצת הכבלים, מועצת הרשות השנייה וגם את מועצת הכבלים והלווין. שכן אנחנו מבינים שזה. איך זה גורם לכם, איך זה גרם לכם לחוש, לתפקד? האם הייתה חרב מעל הצוואר? איפה הבחור ממועצת הכבלים והלווין? הלך. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אני מנכ"ל הרשות, אני הגורם המקצועי, אני לא מהמועצה. אז אין לי איך לדבר בשם המועצה בעניין הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. בסדר גמור. כן עדי? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רק בהמשך לדברים שאמרה מצדה, ואולי לא חידדתי את זה מספיק קודם. אני רוצה להמחיש שנייה את ההבדל בין, בצד כל מה שאמרנו ובנוסף על כל מה שאמרנו. בחוק השידור הציבורי מועצת התאגיד היא הגוף שהוא התאגיד, היא מפעילה את התאגיד, היא מפעל התוכן. ובסוף בקונספט יש איזה שהיא אחריות מיניסטריאלית אם מסתכלים ורואים שהתאגיד לא מתפקד כתאגיד, לכאורה אחד הפתרונות האפשריים הוא לפזר את המועצה. כאן שימו לב שהסמכות לא נובעת מהחשש בפגיעה באופן שהמועצה מתפקדת, אלא שההחלטות שלה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה? תקציב, כינוס, זה לא תפקוד? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> "נוכח השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר ובאופן העלול לגרום לפגיעה משמעותית בתחום אספקת תכני הצפייה בשוק המאוסדר". בסעיף הזה מנוסח ככה שממש מזמין את השר לומר, כל שר, שהחלטות מסוימות שקיבלה המועצה, למשל לאשר מיזוג, לא לאשר מיזוג, לקבוע שסעיפים מפלים או לא מפלים. ההחלטות שלה בראייתו פוגעות בהתנהלות של השוק, לא של המועצה עצמה ולכן לפזר אותה. מכאן יש, כמו שאמרה בצדק מצדה, יש פער גדול גם בתפיסה של הסעיפים, בין החוק הזה לחוק השידור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, ללא ספק, זיו, אתם צריכים לעשות עבודה לדייק את הדבר הזה. אני באמת חושבת שאם תהיה רשימה סגורה במקרים האלו ובמקרים האלה בלבד, ואז אתם מפרטים את המקרים – זה מסיר את החרב. זה שם את כולנו על קרקע ברורה. זה ישקיט את הסיפור הזה בעיניי לפחות. אבל שוב, תחזרו אלינו. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> המקרים האלה, ההערה של עדי היא גם מעבר. אני חושב שההערה הנכונה שהם הציגו פה זה המקרים זה רשימה. לפני זה כתוב מה זה נועד לשרת. ואם זה נועד לשרת את העניין הזה שעלול לגרום פגם משמעותי, זה בסוף כחומר ביד היוצר, או ביד השר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נכלל במה שאמרתי. גם אם הם אומרים פגיעה משמעותית, קריטריונים ברורים, למה אתם מתכוונים. שזה יהיה כמה שפחות אמורפי וכמה שיותר קונקרטי. בסדר? פה אני באמת אומרת, אנחנו נחכה לגיבוש שלכם. בסדר? ונקדיש לזה זמן מיוחד באמצע הדיונים ככל שתגיעו עם בשורות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני שוב מדגיש שאנחנו צריכים, זה נושא שבעל חשיבות משפטית גבוהה. אנחנו צריכים לדבר עליו עם הייעוץ המשפטי לממשלה בכללותו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שהסעיף לא ראיתם? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, מה זה לא ראינו? לא דיברנו עליו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא סיכמתם עליו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם לא דנו עליו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא דנתם עליו בכלל? זה חלק מהפרק שכן דנתם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם לא הגיעו לתוצאות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> מה זה לא דנו? אני וזיו שוחחנו בנושא, אבל הנושא לא הוסכם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רגע כן רוצה להגיד שאם כרגע בחקיקה היו"ר והמנכ"ל זה אותו בן אדם ומחליטים לפזר את המועצה, מי יהיה היו"ר הבא? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, רגע. אז יש סעיף שמדבר על זה שהמועצה ממשיכה לכהן לפרק זמן כדי לא להשאיר וואקום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל איך יכול להיות שהיו"ר, הוא בראש המועצה שאתם מפזרים אותה, ישוב להיות יו"ר בפעם הבאה? יש פה איזה משהו קצת מוזר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, לא הבנתי את השאלה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> היא שואלת על המינוי הבא של המועצה החדשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הפעלתם את הסעיף. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אם ירצו למנות את אותם אנשים שפוזרו לפני רגע, זה אכן יעורר שאלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל היו"ר של המועצה הוא המנכ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם חלקם? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לכן יעורר שאלה ויהיה צריך לבחון את זה פרטנית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, נדון בשאלה כשנגיע לפיצול של התפקיד. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, אבל זה לא קשור לפיצול. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> האם יושב-הראש הוא גם המנכ"ל או המנכ"ל הוא גם יושב-הראש? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> זאת שאלה שניתן עליה את הדעת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. האם חברי המועצה המפוזרת רשאים לחזור ולהיות חברים במועצה החדשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה גם שאלתי כאן, שהמנכ"ל, בהכרח המנכ"ל אמור להיות היו"ר הבא גם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש פיצול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל עוד לא פיצלנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הכיוון הוא פיצול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל כיוונים אני לא יודעת, אני יש לי חקיקה מול העיניים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> המנכ"ל לא נשאר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פיצול, פיצול. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אם המנכ"ל הוא היו"ר, בהנחה שהצעת החוק הזאת כפי שהיא מנוסחת היום, אז ברגע שמפזרים את המועצה יחד איתה גם אין יותר מנהל רשות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> והבא בתור? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אין הבא בתור. יש ועדת איתור. ועדת האיתור תצטרך לקבוע. ואם אותו אדם ירצה להגיש את מועמדותו שוב, ועדת האיתור תצטרך להכריע האם זה הגיוני למנות בן אדם שלפני רגע המועצה שהייתה תחת אחריותו והרשות פוזרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, זה שיקול דעת של ועדת האיתור הדבר הזה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן. שהמנכ"ל של ועדת האיתור, יו"ר ועדת - - - מנכ"ל משרד התקשורת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כרגע המשמעות של זה כן, שזה פתוח להחלטת ועדת האיתור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, את חושבת שנורמטיבית, האם זה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, חבר'ה. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> לא, בסוף השר לא יחתום על זה. אני מניח שבסיטואציה כזאת השר לא יחתום על המלצות ועדת האיתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר חבר'ה, בואו. גם בעניין של הפיצול וגם בעניין של הסעיף הספציפי הזה, אני חושבת שהדברים ברורים. אנחנו שולחים אתכם עם הרבה מאוד שיעורי בית כבדי משקל ומצפים שתחזרו ונוכל לפתור את זה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אני רק רוצה להוסיף נקודה אחת. היה לנו דיון כמה זמן לוקח לוועדת איתור כדי למנות חבר נוסף. ופה זה שלושה חודשים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. ואנחנו דיברנו על ארבעה, אם אני לא טועה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> שם כתוב ארבעה חודשים ואמרו לנו שזה לא פרקטי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ארבעה זה המון. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אמרו לנו שזה לא פרקטי. איך פה זה 90 יום מועצה שלמה, לא אחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני סימנתי לי את זה, שזה המון זמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, מבחינת גורמי המקצוע ארבעה זה מאוד ריאלי, אפילו דחוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זו המציאות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אנחנו פה כדי לשנות מציאות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מסכימה. הנה, אנחנו לא מסכימים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את דאגת שיהיה ארבעה חודשים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני פשוט מכירה את החיים עצמם. ואני לא אוהבת שיש פערים בין חדר סטרילי לבין המציאות שבסופו של דבר בא חוק וגורם לאנשים - - - << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אז גם פה תעבירי ל-120 יום. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בהנחה ששיקול הדעת הופעל כראוי וכל מי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה, אגב, יש באמת פער בין פה שלושה, פה ארבעה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בהנחה שהיינו כולנו סביב השולחן מסתכלים על המועצה הזאת ואומרים זאת מועצה שחייבים לפזר אותה – אז זאת מועצה שאתה רוצה שהיא תפעל כמה שפחות זמן. אז לכן מטילים על ועדת האיתור לעבוד בקצב יותר מהיר, באטרף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל מצד שני, הרבה עבודה, כי הם צריכים למנות את כולם מחדש. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כן. אז זה הכול שאלה אם אנחנו מדברים על שבעה או על 11. כן? זה גם משליך על היכולת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תשעה. << אורח >> קריאה: << אורח >> או להוריד לשלושה לכולם, בהמשך לדיון אתמול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני די השתכנעתי שגם בארבעה זה מצוקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ארבעה? מה, זה מעט זמן? תחשבי, את משאירה פה בעצם מועצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, פה להשאיר שלושה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, אני רוצה עוד הערה שהיא כללית. אפשר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את כל הזמן אומרת צריך לעשות שיעורי בית. גם בבית ספר אמרו יש מועד להגשת שיעורי הבית. מה המועד פה? אנחנו דנים ורצים על סעיפים עוד ועוד, עושים קריאות מנחות, אומרים כן ככה, לא ככה. מתי המועד להגשת שיעורי הבית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שים לב שבסעיף הספציפי הזה אני קצת יותר דוחקת בגורמי המקצוע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל גברתי, אנחנו מסעיף 1 בשיעורי בית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא דייק את זה, זה מסעיף 2, לא מסעיף 1. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשאנחנו מסיימים סימן הם יושבים כבר. אנחנו כבר יושבים. אנחנו מסיימים את הוועדה פה ואני כל הזמן בדיבור, גם עם הייעוץ המשפטי, גם עם גורמי המקצוע. לפעמים הם נוכחים בחדר, אנחנו כל הזמן עובדים מאחורי הקלעים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה אנחנו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה באמת כל כך הרבה עבודה אמיתית שאני רוצה שאם זה זמן או איכות אני בוחרת באיכות. פה אני דוחקת בהם, כי זה נראה לי סעיף סופר פרובלמטי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק מזכיר לך שאנחנו בסימן ג' תכף. סימן א' עוד לא ראינו אותו עדיין. סימן ב' תכף מסתיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא בעבודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועוד לא ראינו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר, עוד לא סיימנו אותו פה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואני מזכיר ליושבת-ראש הוועדה שכולנו באותה סירה וגם אנחנו חברי ועדה צריכים לראות את הדברים האלה ולא לקבל אותם כתכתיבים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, נרשם. בואו נמשיך עם 20. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> חובת זהירות 20. (א) חבר המועצה חב כלפי הרשות חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של חבר המועצה כלפי אדם אחר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תעשה לנו סדר, תסביר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המשמעות של סעיפים 35 ו-36? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה. זיו, אני כן רוצה הצעת ייעול. תעשה את 20 ו-21, שניהם קצרים. לדעתי גם 22. ואז תעצור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה שלושה דברים שונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לדברי הסבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, 22 לא דומה ל-21. יש את הזהירות ויש את האמונים. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> חובת אמונים הולכים לבטל, לא? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תסביר בינתיים את 20. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, את ההפרה שלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה 35 ו-36 בפקודת הנזיקין? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> החובה קיימת, רק את ההפרה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רגע, להמשיך להקריא או להסביר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, עד 21, כולל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תקרא את 20, 21. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אמצעי זהירות ורמת מיומנות 21. חבר המועצה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות העניין, אמצעים סבירים כדי להבטיח כי פעולות הנעשות על ידו בתוקף תפקידו עולות בקנה אחד עם תפקידי הרשות, וכדי לקבל מידע שיש לו חשיבות לצורך קבלת ההחלטה או ביצוע פעולה בתוקף תפקידו. אני אסביר שאלה סעיפים שקובעים, קודם סעיף 20 הוא קובע אפשרות לאחריות בנזיקין של חבר מועצה כלפי הרשות, זאת אומרת אם הוא גורם לה נזק אז הוא עשוי להיות חייב בזה. סעיף 35 לפקודת הנזיקין, סעיף של רשלנות. וסעיף 36 זה סעיף שמחיל איזה שהיא חובה, קוראים לה חובה כלפי כל אדם, הוא מחיל איזה שהיא חובה של אדם כלפי מי הוא צריך להיזהר לא להיות רשלן. אז כאן אנחנו מבהירים שהוא צריך גם להיזהר, חבר המועצה, במערכת היחסים שלו כלפי המועצה. סעיף 21 גם, זה נושא שאחר כך נבדק, הוא עשוי להיבדק בהליכים משפטיים, האם ננקטו אמצעי זהירות ואמצעי זהירות סבירים. האם התבקשו חוות דעת, האם הדברים נשקלו, האם הישיבות היו קצרות מידי ולא אפשרו לדון בנושא וכו'. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל תגדיר שנייה מה זה רשלנות למשל של חבר מועצה. איזה קריטריונים יש לרשלנות של חבר מועצה. מה זה רשלנות בתפקידו? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> למשל סתם כאיזה שהוא רעיון, לאשר תקציב שאין לו בסיס במציאות והוא מביא להוצאות יתר של התאגיד. ואחר כך הם מגיעים לכל מיני מצבים של תביעות משפטיות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא לא יכול לעשות שום דבר עצמאית לבד. הרי הם עושים את הכול כקבוצה ומצביעים על הכול. אז איך? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היה ואחד הגדיל ראש ועשה דברים על דעת עצמו ופיזר כספים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל איזה סמכות יש לו? << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> לא, יש גם ועדות משנה שלפעמים הן מורכבות משלושה אנשים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השאלה מה הסמכויות שיש בידיו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זו סיטואציה למשל שאני אומר יכולה להתעורר גם בדירקטוריון של חברה עסקית. אז אחריות במקרים כאלה יכולה לחול על דירקטורים או יכולה לחול כאן על חברי מועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, שאלות, טענות, מענות? 22 זיו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> חובת אמונים 22. (א) חבר המועצה חב חובת אמונים לרשות, וינהג במילוי תפקידו בתום לב, בהגינות, בנאמנות ובלא משוא פנים. (ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע את קיומה של חובת אמונים של חבר המועצה כלפי אדם אחר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תסביר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> קודם דיברנו על חובות בנזיקין. חובות אמונים הן קצת יותר רחבות והן בעצם קובעות עבור מי בעצם פועל חבר המועצה בכובעו. דיברנו על זה קודם בסעיף של עצמאות בשיקול הדעת. אבל זה חל גם בחובות האמונים הכלליות. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> וזה לרשות, לא גם למועצה? זה רק לרשות בעצם? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה טוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה? למועצה עדיף, לא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המועצה היא חלק מהרשות. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> תסבירו למה. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> לגבי סעיף 22(ב), הוא מסתיים "אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע את קיומה של חובת אמונים של חבר המועצה כלפי אדם אחר". יש לנו חברי מועצה שהם עובדי מדינה. האם אין חשש שחובת האמונים שלהם כלפי הגוף שבו הם עובדים, החובה הזאת תגבר למעשה על החובה שלהם כלפי המועצה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רק אני אגיד שזה לא סעיף של ברירת סדרי עדיפויות. זאת אומרת, יכולה להיות סיטואציה שבה בן אדם גם מחויב במסגרת תפקידו X למשהו מסוים ובמסגרת תפקידו Y לדברים אחרים. זה לא מסדיר את ניגוד העניינים. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> אז אולי צריך להדגיש שביחס לעובדי המדינה ספציפית שבהחלטותיהם במועצה הם מחויבים בחובת אמונים כלפי המועצה בלבד. זה חל כלפי כולם. הטענה היא שבמקביל יכול להיות שיש להם גם חובות כעובדי מדינה. יכול להיות שדם הדלפת מידע זה גם עבירה לפי דיני התקשיר ודיני המשמעת של עובדי המדינה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זיו, זיו. אתה אומר פה שיש לו חובת נאמנות לרשות. הגיוני מאוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אמונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמונים, נכון, תודה על התיקון. אבל סעיף קטן (ב) מסייג את זה. תסביר לי מה המשמעות של זה. זה חריג. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> עדי, אני מציע שאולי הרפרנטית הרלוונטית לנושא כשתגיע תוכל להסביר את זה יותר טוב ממני. זה סעיף מקובל לגמרי בכל חוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המשמעות של חובת האמונים לאדם? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בסדר, אני הסברתי עד הנקודה שאני יכול. מעבר לנקודה שאני לא יכול - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני באמת לא מבין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תנסה להסביר שוב, זיו, כי גם אני לא קצת לא הבנתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אולי עדי יכולה להסביר את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו לא משפטנים פה. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> זה אולי סעיף מקובל, אבל פה יש גם את הדואליות זאת. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אבל גם במקרים אחרים יש את הדואליות הזאת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> נביא לדיונים את הרפרנטית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, זה רק מחזק את העמדה שלא צריך להיות עובד מדינה, אלא אדם לשעבר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שאז בעצם לא צריך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז לא צריך, הסעיף הזה מתייתר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> שוב, אנחנו נבדוק את זה עם הרפרנטית. אני לא חושב שזה נקבע בגלל עובדי המדינה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לך יש משהו על הסעיף הזה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> כן. זה לא בדיוק אותו דבר, אבל בחברה ממשלתית יושבים לא פעם בדירקטוריון נציגים של משרדי ממשלה שונים. חובת האמונים שלהם כלפי החברה, אבל הם יכולים להביא בחשבון שיקולים שקשורים למשרד שמתוכו הם מונו, כאשר העדיפות היא לתת את - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו בעיה. זו בעיה מאוד גדולה מה שהוא אומר עכשיו. מאוד גדולה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לא חובה כמו שיקול שקשור להסדרה או שיקול שקשור לתחרות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מאוד בעייתי. << אורח >> אייל צור: << אורח >> שהעדיפות צריכה להינתן לתאגיד, כמובן. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> אין את המדרג הזה פה, בכל מקרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, זה סעיף שמסייג. אני לא יודע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה אומר שזה סעיף סטנדרטי? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן. שוב, מה שאני לא יודע, אני לא יודע. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני אגיד שבמשרד המשפטים יש אנשים, אישה, שזה תחום התוכן המקצועי המובהק שלה. והיא עוסקת גם בנושאים נוספים שהתעוררו בוועדה, בעיקר שאלת המבנה התאגידי של המועצה והפרדת יו"ר מנכ"ל. ככל שהוועדה מעוניינת ותוכל גם לייחד דיון לנושאים האלה, לרבות, גברתי יושבת-הראש, גם קצת חזרה אחורה לנושאים האלה, כי בזה היא עוסקת. היא תוכל לבוא לכאן ולפרוש את התמונה בצורה הרחבה והטובה ביותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה תחום זה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ממשל תאגידי. תאגידים סטטוטוריים. שוב, ברגיל היינו מסיימים את כל שיעורי הבית בפנים והייתי מגיעה לפחות עם תשובות קצת יותר מוכנות, אבל זה לא המצב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם מוציאים את עובדי המדינה מתוך האירוע הזה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא בטוחה שזה מייתר את השאלה, לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני באמת לא רוצה להגיד משהו לא מדויק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם יעבור החוק החדש של ביטול עבירת הפרת אמונים, גם פה לא צריך? מעניין לחשוב על זה. אם כבר מביאים הצעת חוק כזאת אז יאללה, בואו נעשה לכולם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אפשר גם להביא את הרפרנטית הפלילית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי, אנחנו מזמינים אותה בזרועות פתוחות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בסדר. אבל אני שוב מבקשת שכבר נאפשר לה להתייחס - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אאפשר לה לכל הנושאים. שתבוא, תקבל נתח זמן יפה. תעשה לנו סדר בדברים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אני רוצה להתחבר לד"ר אייל צור, שבאמת זו סוגיה יותר רחבה של מה עושים כאשר יש נציג של משרד כשהוא נמצא בתאגיד ציבורי, איזה מהשיקולים הוא צריך לערבב. ובפועל אני חושב שבאמת הרבה פעמים קורה בדיוק המצב שאייל דיבר עליו, שלוקחים בחשבון את שני השיקולים. אני חושב שזה בסדר גמור שתבוא נציגת משרד המשפטים ותאיר את עינינו על ההסדרים שבדרך כלל נוקטים ומה נכון ומה לא נכון. אני חושב שגם הוועדה צריכה להחליט האם היא רוצה, מה היא רוצה שיהיה במקרה הספציפי הזה? האם היא רוצה, למרות הסדרים אחרים שקורים במקומות אחרים, בגלל התחום הרגיש יותר, האם אנחנו רוצים שיבוא מישהו ממשרד ממשלתי שישקול שיקולים של אותו משרד ממשלתי, גם אם זה קורה במקומות אחרים. וזה קורה ואנחנו יודעים את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שמע, יש לי פה אפשרות להקשיב להיגיון או לרציונל המשפטי מאחורי הסעיפים האלה. לא יודעת אם אנחנו נקבל את הדברים שהיא אומרת אורים ותומים, אבל בוא נשמע. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אני לא נגד לשמוע. רק אני אומר, לאחר ששמענו צריך יהיה לראות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לאחר ששמענו אלוהים גדול. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> - - - מה אנחנו רוצים שיהיה במקרה הספציפי הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, מקובל. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אני אשמח להעיר הערה, כמה הערות שהן כולן מאותו עניין ובאמת אפשר שרוני או תגבשו עמדה ותביאו אותה ביחד עם רוני. ממה שראיתי מסעיפים אחרים, מחוקים אחרים, מהסדרים אחרים, בתזכיר, יש עוד הוראות שבדרך כלל צמודות לחלק הזה שנוגעות לשיפוי וביטוח ומתי, באיזה עניינים לא ניתן לעשות שיפוי וביטוח. איזה הוראות יהיו חסרות תוקף. בהקשרים האלה אני אשמח אם כן תתייחסו ותראו האם לא נדרשים לנו גם כאן הוראות שקשורות לנושאים הללו. יש בדרך כלל הוראות שאוסרות על שיפוי או על ביטוח בנושאים מסוימים. זה יכול להיות באמת עם רוני, לא חייבים לפתוח את זה עכשיו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בסדר. נבוא ונכין מראש את השאלות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> והוראות, יש פה שאלה שחבר מועצה חב כלפי הרשות חובת זהירות. אבל כאן זה בעצם הסימן שעוסק ברשות. ומה קורה אם הרשות מתרשלת ולא חבר מועצה כלפיה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שאז לפי המוצע למי הרשות חבה חובת זהירות? לציבור? לא הבנתי את השאלה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לכן אני שואל, כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם עושים פה הבחנה בין הרשות למועצה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רוצה לחזור אליכם עם תשובה מסודרת, בסדר אני לא רוצה סתם להגיד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אוקיי. ורק להזכיר עוד דבר אחד שדיברנו קודם, שאולי אחרי חובת אמונים אז תבוא אולי חובת סודיות. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> רגע, אולי עוד שאלה אחת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז נעמה ואז אייל מקהלת. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> רק שאלה. זה עלה גם באחד הדיונים, אבל לא הספקתם לענות על זה. ועדת ביקורת, חשבתם שלא נכון? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אמרנו שנכניס. אמרנו שיעורי בית. זה חלק משיעורי הבית, נעמה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים רשימה של כל הדברים שהם צריכים לחזור אלינו עם תשובות. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אייל. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לגבי מה שדיברנו. דיברתי גם עם יושבת-הראש וגם עם גורמים נוספים בהפסקה, עם הייעוץ המשפטי, גם ברשות המבצעת וגם פה לוועדה. סעיף 10 קובע שמי שאינו אזרח ישראלי לא ימונה לחבר מועצה. הבעיה היא שסעיף ההגדרות שעליו עוד לא עברנו קובע שבקטגוריה של אזרח ישראלי יכול להיכלל גם תושב קבע לפי חוק הכניסה לישראל. כמו שאמרתי, כאשר מדובר בגוף שמפעיל סמכות שלטונית לדרוש אזרחות מכל חברי המועצה זה דבר בסיסי ביותר. לדעתי גם מבקר, גם רואה חשבון וגם יועץ משפטי צריכים להיות אזרחי מדינת ישראל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הבעיה עם תושב קבע? << אורח >> אייל צור: << אורח >> להיות חבר במועצה שיש לה סמכויות שלטוניות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, מה הבעיה עם תושב קבע? תושב קבע, מלבד הזכות לבחור ולהיבחר ולהחזיק בדרכון ישראלי הוא יכול להיות עובד מדינה, הוא יכול לעשות הרבה מאוד דברים אחרים. אז אני שואל את השאלה העניינית מה הבעיה עם תושב קבע? הוא תושב קבע. << אורח >> אייל צור: << אורח >> זה לא, יש משמעות לאזרחות. יש משמעות לאזרחות. שופט חייב להיות אזרח, חבר כנסת חייב להיות אזרח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מנכ"ל משרד ממשלתי יכול להיות תושב קבע? התשובה היא כן. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני בספק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה בספק? << אורח >> אייל צור: << אורח >> דירקטור בחברה ממשלתית יכול להיות תושב קבע ולא אזרח. אבל לגבי חברות ממשלתיות אין להן סמכות - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תושב קבע הוא תושב המדינה הזאת. << אורח >> אייל צור: << אורח >> הוא לא אזרח המדינה הזאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, אני יודע מה הבדל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לזה משמעות, איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המשמעות גברתי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הרגע הוא אמר לך את המקצועות שהוא לא יכול לקבל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק בתפקידים מאוד מסוימים שקבועים בחוק. ואני אומר את זה מתוך ניסיון מאוד עמוק של הרבה מאוד שנים בתחום. ההבדל העיקרי בין אזרח לבין תושב קבע הוא הזכות לבחור ולהיבחר, ולכן הוא לא יכול להיבחר לכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא הרגע אמר לך שורה של תפקידים שהוא לא יכול להתמנות אליהם. << אורח >> אייל צור: << אורח >> תובע יכול להיות תושב קבע? אני לא בטוח בכלל. כאן יש סמכויות של סנקציות. אני לא רוצה שתושב קבע יטיל סנקציות על תאגידים במדינה וגם על אזרחים במדינה. יש כאן טעם נפגם. אזרחות זה תנאי בסיסי ביותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו? ניצן, אביתר? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שיעורי בית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא שיעורי בית. שאלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה, אתם מכירים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הבעיה עם תושב קבע, לא הבנתי. אנשים פה גרים 50 שנה, 80 שנה תושב קבע. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ההצעה כוללת תושב קבע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מבין את ההבחנה הזאת. << אורח >> אייל צור: << אורח >> מה אתם מפחדים לענות? לא הבנתי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שמענו, נשקול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, עקרונית אני חושבת שיש פה שאלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה השאלה? מה הבעיה? אני רוצה לשאול שאלה הפוכה. מה הבעיה שאדם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מעוניינת שאזרח ישראלי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מעוניין אני מבין. מה הבעיה שאדם שהוא תושב קבע יהיה חבר המועצה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה בעצם בא ואומר שהבדל בין תושב קבע לאזרח אין שום משמעות. זה מה שאתה אומר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר שיש משמעות. יש משמעות והרגע מניתי אותם. הוא לא יכול להיות חבר כנסת, הוא לא יכול להיות שר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יכול להצביע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא יכול להצביע לכנסת. שופט. אבל הוא לא יכול להיות באקזיקוטיבות העליונות. אבל הוא יכול להיות בכל תפקיד אחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> להטיל סנקציות על גופי תקשורת בישראל זה ערכאות מאוד עליונות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יכול להיות עובד בכיר באגף המכס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו לא יכולים להגיד כמה התפקיד הזה חשוב ובהקשר אחר כמה הוא לא חשוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי. הוא יכול להיות עובד בכיר מאוד באגף המכס והמיסים, להטיל סנקציות ועיצומים וקנסות ולא תושב קבע. מה זאת אומרת? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מנכ"ל משרד ממשלתי הוא יכול להיות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי שהוא יכול להיות מנכ"ל משרד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם הוא יכול להיות מנכ"ל משרד ממשלתי הוא לא יכול להיות במועצה? לא יודעת, צריך לבדוק את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הזיה, מה יש לכם? לדעתי חברים, יש פה חוסר הבנה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אדם יכול להחזיק פה בלי אזרחות ישראלית גוף תקשורת שמשפיע על התקשורת הישראלית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שאני שואלת רגע. גם מנכ"ל משרד אולי הוא יכול להיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה חוסר הבנה מה מעמדו ומשמעותו של תושב קבע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מקבלת שום החלטה כרגע. אני כן אומרת שההערה של אייל בעיניי היא הערה שצריך לחשוב עליה, זה הכול. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אז צריך לחשוב גם מי יכול להחזיק פה גוף תקשורת בישראל. והאם הוא יכול להיות תושב קבע או בעל אזרחות ישראלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא אותו דבר. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> בדיוק אותו דבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> חד משמעית, אפילו גרוע יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גוף תקשורת זה חופש ביטוי וחופש ביטוי זה לכולם. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לא, זה ממש לא חופש ביטוי. יש מישהו שיש לו אינטרס שהוא לא ישראלי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. אנחנו הרי לא ניכנס עכשיו להבדלי השקפות בין שמאל ומימין. כל מה שאני אומרת, אייל, הערתך נרשמה ואני אחשוב על זה. בסדר גמור. זיו, בוא נתחיל עם הקראת סימן ג'. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לדעתי סיימנו את הסימן. השאלה אם אנחנו ממשיכים לסימן ג'? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו התכוננו עד הסעיף הזה אבל. אמרתם לנו בסדרי הדיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כתבנו, הוא פורסם בסדר היום שהשבוע מתחילים בהקראת ג'. פורסם לפני עשרה ימים. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> ספציפית על סעיף 23. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> לא נכתב. בסדר היום שלנו לא מופיע סימן ג'. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מופיע גם מופיע. סעיף 23, סימן ג', בבקשה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> סימן ג': ועדת האיתור מינוי ועדת האיתור ותפקידה 23. (א) תמונה ועדת איתור שתפקידה לאתר ולהציע לשר מועמדים ראויים למועצה. (ב) ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים והם: (1) המנהל הכללי של משרד התקשורת, והוא יהיה היושב ראש; (2) מנהל רשות האסדרה, או עובד רשות האסדרה שימונה על ידו, בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה; (3) הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר או אחד מסגניו שימונה על ידו; (4) הממונה על התחרות או עובד רשות התחרות שימונה על ידו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה; (5) איש אקדמיה שייבחר בידי ראשי החוגים לתקשורת שהוכרו או שקיבלו היתר לפי סעיפים 9 או 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958. (ג) תקופת כהונה של חבר ועדת האיתור שהוא נציג הציבור או מי שמונה על ידי מנהל רשות האסדרה, על ידי הממונה על אגף תקציבים או על ידי הממונה על התחרות, תהיה ארבע שנים. (ד) חבר ועדת האיתור שהוא נציג ציבור ימונה באישור הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו דנים בוועדת איתור שבאה לאתר מועצה שאנחנו לא יודעים איך היא תיראה אפילו. מי יהיו חבריה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, בואו ניתן דברי הסבר. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה סעיף שכרגע נמצא מבחינתנו בסימן שאלה. למרות שהיו לגביו הרבה מאוד דיונים, בהתחשב בעובדה שכאשר מסתכלים על ההסדר בכללותו כן מתעוררות שאלות גם לגבי יו"ר הוועדה והתעוררו שאלות ביחס למעמד רשות האסדרה. לכן מבחינתנו כרגע זה סעיף שהוועדה לא, אנחנו מבחינתנו, מבחינת הייעוץ המשפטי לממשלה, אין בשלות לדון בו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רק בשביל הסדר אני אזכיר, ועדת האיתור מאתרת ארבעה חברים למועצה. אחד מהם זה יושב-הראש שצריך להגיע, קראנו לזה איזה שהוא רקע ניהולי. שלושה נציגי ציבור נוספים: אחד שמגיע שהוא חבר סגל אקדמי בתחומים מסוימים. השני שהוא עם רקע בתחום נקרא לזה העיתונות או החדשות. והשלישי זה בן אדם עם רקע בתחום היצירה. אלה אנשים שוועדת האיתור צריכה לאתר והשר צריך למנות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל היו"ר הוא מנכ"ל משרד התקשורת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רגע. לא, זה לא בוועדת האיתור. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, אמרנו מי האנשים שוועדת האיתור אמורה לאתר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אה, אתה כרגע את מי האנשים שהם אמורים לאתר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשאול לגבי (5). לי נראה שבוועדת האיתור צריך לבוא מישהו מהשטח, מאנשי היצירה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שוב, השאלה היא גם מיהם חברי המועצה. זה באמת משפיע. אתה יודע מיהם חברי המועצה אתה חוזר אחר כך, את מי צריך לאתר. ואז מה הכישורים שלו וההשכלה והניסיון הנדרש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא משנה מיהם חברי המועצה, אני חושבת שצריך להיות מישהו מאנשי היוצרים, מהאנשים. זה חשוב לי ברמות שאני לא יכולה לתאר. מישהו שיודע מהי מצוקת יוצר ישראלי. מישהו שמכיר את המילייה, מישהו שיכול לדברר את המילייה. להסביר. אני הייתי מחליפה את איש האקדמיה ביו"ר איגוד הבמאים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. תחליפי עובד מדינה. יש לך פה שלושה עובדי מדינה. למה ראש אגף תקציבים צריך להיות פה? למה הוא צריך למנות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואיזה זמן יש לו להיות פה? מתי יהיה לו זמן להתעסק בזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומרת איפה אני חושבת שצריך להיות תיקון. איתן, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לומר ככה: א', אמירה כללית היא שאנחנו עוסקים בוועדת איתור שאמורה לאתר מועצה שאנחנו עוד לא יודעים מה הרכבה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכמה לא חשוב. מה הרכבה, מי הגורמים שיהיו שם. כן אנשים חיצוניים, לא אנשים חיצוניים, כן לשעברים, לא לשעברים. כן דיקנים, לא דיקנים. שאלות שבשיעורי הבית שטרם גיבשנו. לכן אני אומר שזו מועצה שאמורה למנות שאנחנו לא יודעים את מי היא ממנה. זאת אמירה אחת. אמירה שנייה, יש פה יותר מידי עובדי מדינה. אין שום סיבה שיהיו מתוך חמישה שלושה עובדי מדינה. << אורח >> קריאה: << אורח >> ארבעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ארבעה, נכון, כי גם המנכ"ל. ולכן אני לא חושב שהממונה על התחרות ותקציבים ורשות אסדרה צריכים להיות שם. מספיק נציג מדינה אחד. אני גם חושב שיושב-ראש ועדת האיתור - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי היית שם במקומם? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר נציג מדינה אחד. אני לא יודע למה אגף התקציבים רלוונטי פה בכלל. מה הוא רלוונטי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה הוא רלוונטי, זיו? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא רלוונטי, זה רצון של האוצר לשלוט. רשות האסדרה גם אני לא יודע בדיוק למה היא רלוונטית. הממונה על התחרות אני יכול להבין למה רלוונטי. זאת אמירה אחת. שתיים, לגבי יושב-ראש ועדת האיתור. דיברנו פה וגם אמרנו את זה לשר, אני חושב שבוועדת האיתור צריך להיות מנכ"ל משרד התקשורת, כי הוא לא יכול להיות יושב-ראש ועדת האיתור. זו תקלה, זה טעם נפגם. זו זרוע הארוכה של השר. השר שאמר שהוא לא רוצה פוליטיקה לא יכול לשלוח את נציגו הפוליטי לוועדת האיתור. בראש הוועדה צריך להיות אדם אחר. בלתי תלוי, אני הייתי אומר שופט מחוזי, שופט עליון, זה לא חשוב, כיוון שמדובר בתקשורת. שיבחר השר ואין בעיה, אבל הוא חייב להיות עצמאי. הוא לא יכול להיות שלוחה של פוליטיקאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לומר משהו לגורמי המקצוע. אנחנו כל הזמן שומעים למה לא. אין לי פה אנשים שאומרים לי למה כן. אין לי רציונל. לפעמים שאלות משפטיות אז ניצן עונה, אז אביטל עונה. אין לי שום רציונל. לא יושב פה אף גורם מקצוע שבא ומסביר לי למה דווקא האנשים האלה. מה עמד, יש פה חוסר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אביתר פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, אז אביתר תהיה יותר פעיל או מקדסי יחזור לדיונים. אבל למשרד התקשורת אין את הקול פה. אין פה קול. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> הרצון הוא להשתלט פוליטי פשוט על ועדת האיתור, זה הכול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מניחה שלא. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אנחנו מניחים שכן. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רוצה רק להגיד שהרבה פעמים בדיונים האלה מי שמוביל את ההסברים ביחס להצעת החוק זה באמת הייעוץ המשפטי של המשרד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל אין לנו יכולת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה הייעוץ המשפטי לממשלה. זה באמת חסר, זה מורגש. עכשיו, אם היינו יכולים להשלים את ההתייחסות הכוללת ולחזור חזרה עם הדברים האלה. גם זה לא שהיינו חוזרים ולא היו עולות פה שאלות, כן? הצעת החוק הזאת הייתה מספיק מורכבת גם אם היינו מסיימים את כל המלאכה היינו מגיעים פה לשולחן הדיונים וחברי הכנסת אני בטוחה ונציגי הציבור היו שואלים פה שאלות קשות ומורכבות. אבל באמת בנסיבות שבהן כרגע מבחינתנו ההסדר הזה הוא הסדר שמצריך את החשיבה הכוללת. באמת זה משאיר את הוועדה עם הסברים מוגבלים. זה אינהרנטי לדבר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה מצדה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בצד כל מה שנאמר אני כן יש לי גם כמה שאלות שאני אשמח שזיו כן ישיב מה שהוא יכול להשיב במסגרת המגבלות. אני כן אשמח להתייחסות שלך, גם בהמלצות ועדת פולקמן דובר על זה שיו"ר ועדת האיתור יהיה מנכ"ל משרד התקשורת. אז אני אשמח להתייחסות גם להיבט הזה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אנחנו בדיוק הסברנו שהעובדה שיו"ר ועדת האיתור הוא המנכ"ל מבחינתנו זה בסימן שאלה. אז אנחנו לא יכולים להסביר את זה כרגע, כי אנחנו לא רוצים להציב על הדבר הזה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הרציונל. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> שאלתי את זיו מה הרציונל. אני יש מולי פה נוסח חוק. אני שואלת באמת את זיו מה הרציונל לזה שמנכ"ל משרד התקשורת הוא יו"ר הוועדה והאם אתה רואה בעייתיות בזה שהמנכ"ל כמשרת אמון של השר הוא יו"ר הוועדה הזאת. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אי אפשר להפנות את השאלה על רציונל ליועץ המשפטי של משרד התקשורת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז שאביתר ישיב. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> מנכ"ל משרד התקשורת צריך לענות על השאלה הזאת, על הרציונל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו רוצים מעבר למשפטי. כן עומד לפי החוק, לא עומד לפי החוק. מעבר, אנחנו צריכים רציונל. יש פה, obviously נבחרו אנשים בקפידה, עם רציונל. כל כך נשמח לשמוע מה הרציונל. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני אנסה להגיד כמה מילים. ראשית, המודל הזה שואב השראה ממודלים אחרים בשירות המדינה. יש בנציבות שירות המדינה משהו כמו 95 ועדות איתור. עברנו על כל ועדות האיתור הללו, בכולן למעט חריגים מעטים ביותר שגם הם מכהנים זה היועצת המשפטית לממשלה, יו"ר נציבות שירות המדינה והרב הראשי לישראל. במקרים הללו הם ממנים את הסגנים שלהם. בכל המקרים יו"ר מנכ"ל המשרד הוא היו"ר. זה לגבי כל ועדות האיתור בשירות המדינה. יש ועדות איתור - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אביתר, רק נזכיר שהן בוחרות עובדי מדינה. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> זהו, זו בדיוק הנקודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רשות שלטונית, בטח לא שעוסקת בתקשורת. << דובר >> נעמה מנחמני: << דובר >> זה הגיוני שמנכ"ל משרד עובד יושב בוועדת איתור. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני רק מציין, שאלתם לגבי רציונל. הביקורת שלכם - - - << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> אבל זה לא הרציונל, זה לא מתיישב. הרציונל צריך להתאים לוועדה שאותה מקימים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני אומר, זה מה שאנחנו חשבנו. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> הבנו את הרציונל. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> דבר שני, שוב אנחנו מזכירים את זה שאנחנו מנסים לרדד ככל הניתן את היכולות הישירות והעקיפות של הרגולטור הזה להתערב בתכנים. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> איך זה מתיישב עם ההצעה שלכם? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם בואו נגיד את המודל של התאגיד. למה שם זה אחרת, למה לא התייחסתם לזה? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> באמת אין לי תשובות טובות וכנראה לא יהיו לי תשובות מספקות לכל טיעון שיעלה מהסיבה שזה באמת שאלה של מידתיות. עד כמה היינו רוצים שהממשלה תוכל לקבוע את המדיניות באופן אחת לארבע שנים כאשר ממנים מועצה או כאשר ממנים את ועדת האיתור בדרך עקיפה והאם אנחנו סבורים שהשר שהוא צריך לחתום על המינוי הזה הוא צריך להיות חותמת גומי או שצריכה להיות לו איזה שהיא השפעה. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> כל הזמן אמרתם שאתם לא רוצים להתערב במדיניות של שוק התקשורת. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> זאת שאלה של איזונים. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> רציתם לצאת מלשלוט בשוק התקשורת, לא? << אורח >> קריאה: << אורח >> זה הסדר מאוד לא מאוזן, אביתר, מאוד לא מאוזן. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> זאת שאלה של איזונים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זאת שאלה של איזונים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל זה לא מאוזן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק הפוך. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> זאת שאלה של מהו האיזון העדין. ואפשר לדבר על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לפני זה. זיו, אולי אתה יכול להסביר לנו, כי התשובה של אביתר חלקית. מה עמד מאחורי הרציונל לאנשים האלה שציינתם? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני בסיטואציה לא נוחה. לא יהיו פה שתי עמדות של ייעוץ משפטי לממשלה, משרד המשפטים ומשרד התקשורת. בסוף יש עמדה אחת. מה שהובא בפניכם כפי שאמרה המשנה הוא הסדר שלא קיבל את הגושפנקה הסופית. אני לא רוצה להיות כאן בפוזיציה שאני צריך להסביר משהו שקרה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מנסים להבין, ישב בן אדם ואמר מרשות התחרות, מרשות האסדרה, מה עמד מאחורי המחשבה הזאת? הבייסיק? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> תן לי להשלים את דבריה של יושבת-הראש. שוב, ברור לנו שיש לכם איזה שהוא שיח פנימי ואנחנו לא ננסה כאן לשבור אותו. השאלה היא רק במקור מה היה הרציונל. אם על זה ניתן לענות. אם על זה לא ניתן לענות זה גם בסדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב, פנחס וגברתי יושבת-הראש, מכיוון שגם בסדר היום ששלחתם אמרתם שזה פתיח לסימן ג' ורק הסעיף הזה יעמוד לדיון, וכיוון שאנחנו רואים שיש חוסר נוחות רבה ביחס לסעיף הזה, אני מציע לא לקיים פה יותר דיון, כי זה סתם לשים אותם בפינה לא נוחה. לסגור את האירוע הזה עכשיו ולדון בו בפעם הבאה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני בכל זאת רוצה לשמוע מה יש לזיו לומר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אגיד, דיברנו על זה כאשר דיברנו על מינוי חברי המועצה שהם עובדי מדינה. אמרנו שאנחנו חיפשנו עובדי מדינה שמגיעים מגופים שנהנים מרמה גבוהה יחסית של עצמאות מוסדית ושיש להם איזה שהיא נגיעה לתחום. זאת אומרת, לא חיפשנו אנשים מתחום הבריאות או מתחום החינוך שיכול להיות שיש להם עצמאות מוסדית, אבל אין להם רלוונטיות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הנגיעה של אגף תקציבים? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כיוון שחלק גדול מהרגולציה פה היא כלכלית והרבה עניינים נוגעים לשאלות חשבוניות וכלכליות חשבנו שגם ממונה תקציבים יכול להיות רלוונטי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אגף תקציבים ולא החשב הכללי? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> המבנה הכללי של ועדת האיתור, והמשנה לשעבר מאיר לוין התייחס לזה בחוות הדעת מבחינת ה-guidelines, הוא כן היה בדומה לאופן של המועצה, של ערבוב בין עובדי מדינה לבין נציגי ציבור, מתוך תפיסה שהדבר הזה יש בו ביזור כוח. אפשר במקום אגף תקציבים אפשר היה החשב הכללי, זה לא האישיו של האירוע הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תרחיבי רגע, אביטל, על ביזור הכוח. למה חשוב שיהיה גם מפה וגם מפה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> קודם כל, אני כבר לא בטוחה שחשוב. לכן אני אומרת, את כל הדבר הזה צריך לבחון. אבל אני יכולה להגיד לך שמבחינת התפיסה היה ניסיון לבוא ולהגיד שבעצם שלא יהיה גורם אחד שממנה את כל חברי ועדת האיתור, אז ברגע ששם יש איזה שהוא, זה ממקד כוח אצל גורם אחד, בלי קשר לשאלה אם הוא גורם פוליטי או לא גורם פוליטי. ברגע שאנשים עם אקסיו פיקסיו מגיעים לאירוע הזה אז הדבר הזה יש בו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואיך הכנסה של עובדי מדינה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כי ההנחה היא שמנהל רשות האסדרה והממונה על אגף תקציבים והממונה על התחרות או הסגנים שלו, הדרגים הבכירים ביותר הם אנשים שיש להם עצמאות ושיעור קומה ומקצועיות שמגיעה עם האתוס שלהם בתוך העבודה בשירות המדינה. הדבר הזה מביא איתו עצמאות. אני לא אומרת, חלילה, אגב, האנשים האלה לא דרשו להיות בפנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לי חשש מזה. הבעיה שלי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז מה החשש שלך? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> האוצר רצה להיות בפנים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שאביטל אומרת הגיוני? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא לא הגיוני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה? ככה זה לא תשובה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מדובר פה בוועדה שאמורה לבחור את מועצת הרשות לתקשורת בישראל. היא צריכה לבחור את המועצה. יש פה דבר ראשון מתוך חמישה ארבעה עובדי מדינה. אני חושב שוועדת איתור צריכה להיות הרבה יותר מגוונת מזה. גם אם הם מגיעים מאסכולות שונות, משרדים שונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מבין שכאשר זה עובדי מדינה, אפשר לנהל דיאלוג, לא לרטון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב שאת אומרת את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תזכרי את זה, תזכרי שאמרת את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אזכור. אתה מבין שלעובדי מדינה יש יותר שיניים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין פה עניין של שיניים, יש פה עניין של איתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה הרבה עניין של שיניים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה עניין של איתור מועמדים. זה עניין של איתור מועמדים. זה לא המועצה פה. זה לא המועצה. לכן אני, רגע, אני אשלים את דבריי במסגרת הדיאלוג. זה מדובר פה בוועדת האיתור שבוחרת את המועמדים להיות חברי המועצה. אני חושב שצריך להיות פה רב גווניות יותר רחבה של אנשים מאסכולות שונות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה היה מניח את דעתך? עובדי ציבור אחד או מה? מה אידיאלי בעיניך? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרתי קודם בדבריי, אני חושב שראשות הוועדה צריך לעמוד שופט. אני חושב שמנכ"ל משרד התקשורת צריך להיות חבר בוועדה. אני חושב שאין שום סיבה שיהיו ממונה על תקציבים והממונה על האסדרה. שום סיבה. איש אקדמיה אני כן חושב שצריך להיות. אני מסכים עם גברתי שצריך להיות גם נציג היוצרים. אני מסכים איתה. איש אולי מהעיתונות. אני מזכיר שזאת ועדת איתור שבוחרת חברי מועצה לרשות שעוסקת לא רק בתכנים, גם בחדשות. אז צריך גם לזכור את האלמנט הזה. ולכן זו ועדה מאוד חשובה. היא לא דומה לכל עשרות הרשויות האחרות שקיימות במדינה עם ועדות איתור שבוחרות עובדי מדינה. פה זה משהו אחר. היא גם בוחרת מועצה ולא את המנכ"ל של הרשות. בעולם שבו אנחנו באמת רוצים להפריד גם, אז המועצה היא גם צריכה להיות גוף, והולכת להיות גוף מאוד משמעותי. אני חושב שוועדת האיתור צריכה להיות עצמאית, היא צריכה להיות מגוונת מאוד והיא צריכה להיות עם ספקטרום הרבה יותר רחב ממה שמופיע פה. פה יש ארבעה מתוך חמישה עובדי מדינה. לא נראה לי נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע מה אביתר עונה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני רוצה רק להשלים למשהו פשוט שמאיר לוין כתב. שעובדי המדינה רובם יהיו עובדי מדינה בכירים שרובם אינם מכהנים במשרות אמון ומגיעים מגופים הנהנים מעצמאות מוסדית גבוהה. זאת אומרת, אלה הדברים שמאיר לוין כתב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. אני מבין. בגלל זה אמרתי בואו נשאיר את הממונה על התחרות, שמבין את הסיפור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אולי ארבעה מתוך חמישה זה, שלושה מתוך חמישה, שניים מתוך חמישה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אני מציע להגדיל את זה לשישה. בסדר, אז תמצאו את הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שבעה, נו נניח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שצריך להיות שני עובדי מדינה מרשות התחרות ומנכ"ל משרד התקשורת. יושב-הראש צריך להיות שופט חיצוני. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> צריכים להיות נציגים נציגי ציבור. צריכים פה נציגים מהיוצרים ומהעיתונאים. כי בסוף ועדת האיתור הזאת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על זה אין ויכוח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנה, הבאתי לך את הפתרון. עיתונאי, עולם העיתונאות. יוצרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עיתונאי זה מה זה בעייתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא עיתונאי. בכיר. << אורח >> קריאה: << אורח >> מישהו בכיר מתחום העיתונות זה חשוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איש מנהל מתחום העיתונות או לשעבר וכאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה בעייתי. אתה מכיר איש אחד בתקשורת שהוא לא צבוע היום ימין או שמאל? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. המנכ"ל הוא לא צבוע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עיתונאי או איש תקשורת זה מאוד, במציאות של היום לצערי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, גם דיקן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נבחר מישהו כזה הוא ימני מידי, נבחר מישהו כזה הוא שמאלני מידי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עזבי את זה שנייה. אי אפשר כל הזמן לחזור לאירוע הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה רוצה להוציא פוליטיקה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מאוד מנסה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל המנכ"ל הוא היו"ר, זה הכי פוליטיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין מה שהיא אומרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, על המנכ"ל, על הפיצול, זה. אנחנו מדברים כרגע על היושבים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, על יו"ר האיתור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדבר על גיוון. כשאני מדבר על גיוון אני חושב שאיש מעולם העיתונות, כיוון שעוסקים בחדשות. איש מעולם היוצרים והתוכן. מה, להם אין דעה פוליטית? יש, אבל הם צריכים להיות שם. איש מהעולם האקדמי שייבחר על ידי ראשי החוגים לתקשורת פעם מאריאל, פעם מבר אילן, פעם חיפה, פעם ירושלים, ספיר. זה חשוב שיהיה שם. מנכ"ל משרד התקשורת, נציג רשות התחרות ושופט. הנה הבאתי לך את המועצה. היא מגוונת, היא עצמאית. יש בה עובדי מדינה, יש בה נציגי ציבור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רוצה רגע להסביר כדי שתבינו את החוזקות והחולשות. יש היגיון רב גם שבוועדת האיתור יישבו נציגי ציבור מהתחומים השונים. זה ברור שזה חלק שאתה הרגע מהצד השני של עובדי מדינה שיש להם הסתכלות ביחס לתפקיד שלהם. אני רק אומרת, כאשר מכניסים לתוך האירוע הזה נציגי ציבור, מתעוררת השאלה כבדת המשקל מי ממנה את אותם נציגי ציבור. ואת הדבר הזה צריך יהיה, בדיוק כמו שאנחנו רוצים ושאנחנו לפחות כרגע יש לנו סימן שאלה האם ועדת האיתור ההרכב שלה מספיק עצמאי, כאשר מכניסים נציגי ציבור אז אנחנו מרוויחים מצד אחד את הגיוון ומצד שני מתעוררות שאלות שלא תמיד אנחנו יודעים לסגור אותן ביחס לשאלה מי יהיה הגורם הממנה. אם זה מתחום התרבות זה יהיה שר התרבות שימנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיוק. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רק אומרת, זה לא פתיר. אני רק אומרת זה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, זאת נקודה מאוד יפה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פשוט צריך לדון בזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא משנה מי יהיה נציג הציבור, את מעלה פה נקודה מאוד חשובה. מישהו יעמוד מאחוריו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צריך מנגנון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ומי זה? מי? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון. זה לא מבושל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן אמרתי שהגיוון פה חשוב. כי אז יש - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> לא, אבל יש גיוון של הממנה ויש גיוון של - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לחדד לך. ברגע שזה עובדי מדינה הם נמצאים שם, הם מכהנים שם. אף אחד לא בוחר אותם, אין פה פוליטיזציה. אלה האנשים שנמצאים במקום מסוים ונדרשים לוועדת האיתור. ברגע שאתה מרחיב את זה לנציגי ציבור - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את הצעת נציגי ציבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני אומרת שוב. המחשבה על עובדי מדינה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את ביקשת יוצרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המחשבה על עובדי מדינה כחלק ארי או ניכר מוועדת האיתור היא לא מחשבה מופרכת בעיניי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הצעתי שניים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעיקר לנוכח מה שהמשנה ליועצת המשפטית - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הצעתי שניים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אסף גרונבאום מחכה פה. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> אני רק רוצה לומר כך: ביחס, בואו נשים רגע לב ליושב-ראש ועדת האיתור, זאת נקודה סופר חשובה. כיוון שהסמכויות שיש ליושב-ראש ועדת האיתור, אם נסתכל על סעיף 29(א)(4), יש לו סמכות להעיף חבר ועדת איתור שאינו ממלא את תפקידו כראוי. יושב-ראש ועדת האיתור מסר לו הודעה מנומקת בכתב על העברתו מכהונה כאמור. כלומר יש לו סמכות אדירה. קודם עסקנו בסעיף 19 על היכולת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, איפה אתה, באיזה סעיף? << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> 29(א)(4). אבל זה משמעותי כדי להבין את המסגרת של מה הכוח שיש ליו"ר ועדת האיתור. ליו"ר ועדת האיתור יש ביד כוח אדיר. קודם דיברנו על השר שיש לו סמכות במסגרת מאוד מסוימת להדיח את המועצה. כאן ליו"ר ועדת האיתור יש סמכות סופר רחבה להדיח את חברי ועדת האיתור. ומכוח העבודה הזאת צריך להרחיק אותו עד כמה שיותר מגורמים פוליטיים והוא צריך להיות שופט. זאת עמדתנו בשלב הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> העמדה הזאת נשמעה. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> השלב השני אנחנו מסכימים שחברי ועדת האיתור האחרים צריכים להיות עובדי מדינה שיהיו עצמאיים ככל הניתן, כפי שמוצע פחות או יותר. אם כי צריך לחשוב, יש פה חברים למשל שהם ראש רשות התחרות שיש לו גם סמכות נפרדת למנות עובד משלו. אז ככה שיכול להיות שיש לו יותר מידי כוח. כי מצד אחד הוא ממנה חבר מועצה בעצמו ומן הצד השני הוא גם חבר בוועדת האיתור שבוחרת עוד נציגים. אז צריך לראות האם הכוח שניתן לו או לגורמים אחרים פה הוא מאוזן. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רק מוסיפה לזה שיש גם סמכות מאוד רחבה למנכ"ל לדרוש מידע. זו סמכות שמבחינתנו עננה גדולה מרחפת מעל הסעיף הזה וזה גם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה סעיף זה? << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> סעיף 108 לחוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מישהו פה מכיר בעל פה את החוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברצינות עכשיו? << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש איזה שהיא התנגדות עקרונית לגבי הגדלת הוועדה לשבעה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא יודע אם התנגדות עקרונית, אבל אני כן אגיד שהוועדה הזאת, בטח בדרגים הבכירים, לכנס אותה ולעבור על המון קורות חיים זה סיוט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה יסרבל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מרגישה שיש פה גם מיקרו וגם מקרו. מצד אחד יש את המקרו, שאנחנו בכלל דנים על המהות של בכלל הדבר, לפני שאנחנו רגע ניכנס כאן לסעיפים. ניתנו פה הצעות די טובות סך הכול. אבל מרגיש לי שקודם נפתור את המקרו ואחר כך נרד למיקרו. אז אני גם רוצה שיהיה פה נציג אקדמיה. בעיניי נציג אקדמיה זה מאוד חשוב, אבל אם אני נכנסת למיקרו אז גם אין פה שום מנגנון שאומר איך המיקרו יקרה. איך בוחרים את נציג האקדמיה. האם יהיה רוטציות. האם זה נקבע בחקיקה? פעם זה יהיה מהאוניברסיטה הזאת ובהכרח בפעם הבאה זה מהאוניברסיטה הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה באמת אין פירוט על נציג האקדמיה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה רק דוגמה למה שאני אומרת. יש את המיקרו ויש את המקרו. קודם כל במקרו אנחנו צריכים להחליט איך תיראה בכלל ועדת האיתור. כמה חברים יהיו בה, בתור התחלה. ואי אפשר שלא לנתק את הנושא של יו"ר ועדת האיתור. בעיניי זה הבסיס. אין בעיה שמנכ"ל משרד התקשורת בעיניי יהיה אחד מהנציגים. זה בסדר. זה בסדר וזה נכון. השר בסוף יש לו מדיניות, הוא כן רוצה להיות חלק. זה בסדר. אבל להיות היו"ר? זה כבר אירוע אחר בפני עצמו. אני מציעה בשותף עם חברים אחרים פה שהמנכ"ל יהיה אחד הנציגים ושהיו"ר יהיה מישהו בסגנון שופט בדימוס או משהו בסגנון הזה. אני לא יודעת לגבי הקושי לכנס, לא קושי. אבל אם אתם שואלים אותי, שוב, אני כן חושבת שצריך להקדיש לזה קצת יותר מחשבה לפני שאנחנו זורקים פה לאוויר הרבה מאוד רעיונות. רשות התחרות נשמע לי הגיוני. אגף תקציבים לא כל כך נשמע לי קשור לעניין, הוא אחראי על יסודות התקציב. לא ברור לי למה דווקא הוא מבין כולם, אני לא בטוחה לגביו. נציג יצירה נשמע לי חשוב מאוד. נציג עולם החדשות נשמע לי חשוב מאוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעייתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל נציג שמגיע מהתחום הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זו פרצה שאללה איסטר מה ייצא ממנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל זה דיון. קודם כל, עצם זה שהיו"ר כרגע הוא מנכ"ל המשרד זה האם אמא של הפוליטיזציה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה אני אומרת לך, אני - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כאילו אין יותר פוליטי מזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה אני אומרת לך, זה נשמע לחלוטין. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מצריך דיון בפני עצמו הדבר הזה, הסעיף הזה. הוא סעיף מהותי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה הדיון, כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרו פה בצדק שחמישה נראה לי זה המספר האופציונלי של ועדת איתור. אני הייתי מציע, אני חוזר על עצמי קצת, שהיו"ר יהיה באמת שופט. יהיה מנכ"ל משרד התקשורת, שמן הסתם הוא מינוי של השר. ממונה על התחרות. איש סגל אקדמי, כפי שמופיע כאן. ושהשר ימנה עוד אדם, נציג ציבור שמגיע מתחום התקשורת, יוצרים או חדשות וכו'. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואז אנחנו מגיעים לשישה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בדרך הזאת אתה מעמיק את השליטה של שר התקשורת בוועדת האיתור. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> הוא לא רוצה בכלל שליטה בוועדה, איך אתה נותן לו? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא נותן לו את כל הכוח. איתן, זו הצעה אתה נותן לשר את כל הכוח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שמה שהמשנה אמרה פה, איתן, שלא חשבתי עליו, אני מודה. שבסופו של דבר ברגע שאתה נותן רוב לנציגי ציבור, זה הופך את זה לפוליטי. אתה לוקח את ה-"יבשים" שיושבים במקומות המאוד מאוד מוערכים. אנשים מוערכים, עובדי מדינה. אפוליטיים. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אבל גברתי, הם לא מבינים את התחום. את חייבת אנשים שמבינים את התחום. זה תחום מאוד ייחודי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדיין אני אומרת שהמתווה של איתן של אחד מול ארבעה הוא לא מאוזן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אחד? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה אומר עובד מדינה אחד? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, שניים אמרתי. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> סליחה, אני ממש מתנצלת. אנחנו כתבנו והתייחסנו לסעיף הזה, שבעינינו הוא הסעיף הבעייתי. אני חושבת שבעצם כל דיוני הוועדה פה התנהלו הפוך. אי אפשר לדבר על הרכב המועצה, חברים ומה יהיו הסמכויות של המועצה בלי לדבר על מי ממנה את חברי המועצה. ועדת האיתור הזאת ומה שכתוב כאן בעינינו בוצעה כפשרה, לפי איך שאנחנו מבינים פה מהדיונים, בין השורות. היא הוצעה כפשרה בין משרד התקשורת למשרד המשפטים, כאשר משרד המשפטים רצה להתמודד עם סוגיה אחת בעייתית במודל של התאגיד, שבעצם מאפשרת תקיעה של התנהלות התאגיד, של המועצה של התאגיד. את הדבר הזה, המודל עצמו של התאגיד עובד מצוין. ואנחנו מציעים לחברי הכנסת ולוועדה לאמץ את מודל התאגיד לוועדת האיתור. עצם זה ששר התקשורת, הבעיה היא לא במודל התאגיד וגם אם יש בעיה נקודתית - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שר התקשורת היה בעד. הוא אמר בפודקאסט שלו. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> ברור. איתן, אני אגיד לך גם למה. כי הוא הבין את נקודת החולשה והתורפה של מודל התאגיד. הוא הבין איך הוא יכול לתקוע אותו. וזה אומר שאת נקודת התורפה הזאת הספציפית צריך לתקן. כל המודל הזה שהומצא פה הוא מודל לא טוב. הוא מודל רע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אגב, הנציג של רשות האסדרה, השר רוצה לסגור את רשות האסדרה. אז מה יקרה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה. בעז אקרמן. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני אצטרף לדברים שאמרו פה חבריי קודם, בעיקר למה שאמרה נגה בדיון הקודם היום בבוקר, שפוליטיזציה היא אם כל חטאת. ואנחנו, אני שנייה חוזר אחורה למועצה דווקא, כי זה נגזר מזה. כל העניין של סמכויות המועצה וכמה סנקציות יש לה ואילו עיצומים היא יכולה להטיל ומה הגובה שלהם, ואיזה מידע היא יכולה לדרוש. הכול זה נגזרת של העצמאות שלה. ואין שום דבר מאוזן מידתי בזה שמעבר לזה שמנכ"ל המשרד ממנה במועצה עצמה, הוא גם יו"ר ועדת האיתור. וכמו שאמר פה אסף, יש לו סמכויות מאוד נרחבות הן ביחס להדחה של חברי ועדת איתור אחרים, הן ביחס לקביעת סדרי עבודת המועצה. מכנס דיונים, מחליט סדר יום וכהנה וכהנה. ואי אפשר לדבר על שום דבר שקשור לסמכויות או לתפקידים של המועצה לפני שמוציאים את השורש של הפוליטיזציה מתוך ועדת האיתור. זה לא אפשרי להקים רשות סטטוטורית עצמאית, עם מועצה סוברנית כל עוד יו"ר ועדת האיתור שממנה גם ארבעה, בפועל הוא ממנה בגלל שיש לו כוח בתוך הוועדה, ממנה גם ארבעה חברים מתוך נבחרי הציבור, את כל נציגי הציבור. וגם עוד עובר, שזה אומר חמישה חברים. אני מזכיר, אותם חמישה חברים גם מתמנים, תוך שבעה. אני מזכיר גם שאותם חמישה חברים, אנחנו עוד נגיע לסעיף הזה, אם אני לא טועה סעיף 33, אבל אותם חמישה חברים יכולים לפטר את יועמ"ש הרשות. בלי עילות, בלי הצדקות, בלי שימוע, בלי שום דבר, בלי לתת לו אפשרות להשמיע את טענותיו. אני באמת, אני אשמח אם אביתר יוכל להסביר מה מאוזן ומידתי בזה. זה לא הגיוני. זה שהוא יהיה חבר בוועדת האיתור בסדר. אני לא, אני אומר רק אם הוא צריך להיות בוועדת האיתור או לא. יכול להיות שכן, אנחנו לא נגד. אבל זה שהוא יהיה היו"ר, בתור מי שממנה אותו זה השר והשר עוד מתגאה בזה שהוא לא רוצה שתהיה פוליטיזציה, כי הוא מסיר מעצמו סמכויות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעז, זה ברור. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני רק אגיד שההצעה שלנו היא לא רק שזה יהיה שופט בדימוס, אלא שזה יהיה שופט בדימוס שמי שימנה זה אב בית הדין לתחרות. היום זאת אם בית הדין לתחרות, אבל בגדול אב בית הדין לתחרות. מתוך מחשבה שבאמת מועצה שמתעסקת בענייני תחרות והסדרה כלכלית של השוק, כמו שאמר גם חה"כ איתן גינזבורג, שיש היגיון בזה שרשות התחרות תהיה בוועדת האיתור. מאוד הגיוני שגם מי שמאסדר את תחום התחרות בהיבט המשפטי ואמון על בית הדין לתחרות הוא זה שימנה את השופט בדימוס שיהיה יו"ר ועדת האיתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עכשיו אנחנו נותנים לזיו ולאביתר, אנא השמיעו את קולכם, אני מתחננת. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> רק תיקון טעות. ועדת האיתור לא רשאית לפטר את היועמ"ש, אלא המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אבל המועצה נשלטת פוליטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סליחה, את לא בזכות דיבור כרגע. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> סליחה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> דרך אחרת להשיג את העצמאות היא לקבוע שבאמת יו"ר הוועדה ימונה באופן חיצוני. אם זה שופט אז נשיא בית המשפט העליון ימנה את יו"ר הוועדה. את יכולה להניח שההצעות האלה שעלו נדחו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בצדק. בעיניי הן פוליטיות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש דברים שפוליטיים בעיניכם, יש דברים, אנחנו צריכים עמק השווה. יש פה שתי דעות, שני מחנות. לכן אנחנו צריכים משהו שהוא מקובל על כולם. עבורי לשמוע שבית משפט העליון - סופר פוליטי. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> ובית דין לתחרות? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אפשר לקיים על זה דיון שלם בוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני צריכה ללמוד את זה. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> אז אנחנו מציעים את בית המשפט הכלכלי. יש לו גם אוריינטציה כלכלית וגם סופר מקצועי. לא שבית המשפט העליון לא, כן? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן יש נקודה שחשוב לי להגיד. לגבי ההצעה של נציגי ציבור נוספים. המודל המקובל של נציגי ציבור הוא עדיין מודל שבו מישהו ממנה, מישהו מחליט מיהו אותו נציג ציבור, בין אם זה נציג יוצרים או בין אם זה נציג עיתונאים או לא משנה, נציג הצופה הטלוויזיה, מישהו צריך למנות אותו. המישהו הזה הוא בדרך כלל שר או מנכ"ל. אנחנו במסגרת הזאת, כדי לנסות למצוא פתרונות ניסינו ללכת לכל מיני גופים שיש להם מעמד עצמאי, אפילו אם הם לא בתוך הרשות המבצעת. ולכן למשל האקדמיה או הדיקנים זה כיוון מסוים. אנחנו מכירים כל מיני כיוונים אחרים בדינים אחרים לגופים כאלה, נקרא לזה מהחברה האזרחית. יש להם איזה שהוא מעמד. עדיין היה לנו קשה למצוא כאן גוף שאנחנו ניתן לו בעצם איזה שהוא מעמד סטטוטורי. למנות נציג קבוע. אם נחליט שזה איגוד, לא משנה, התסריטאים, ישאל איגוד אחר למה זה לא אני. ויכול להיות שהבחירה באיגוד התסריטאים בעצמה תהיה בחירה מוטה. ולכן התקשנו למצוא איזה שהוא גוף שאפשר להגיד הוא הגוף שאנחנו מקבעים בחוק שהוא ימנה את נציג הציבור ואז חוזרים לבעיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש אפשרות נניח שיהיה מועמד של שני גופים? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז השר בוחר בין שני המועמדים של גני הגופים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. איגוד העיתונאים ואיגוד היוצרים ישלחו נציג. שניהם יבחרו אדם אחד. הם הישלחו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני לא יודעת כמה איגודי יוצרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם יש כמה איגודי עיתונאים, לא משנה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בסוף זאת קובייה הונגרית מאוד מסובכת. הווקטור המרכזי הוא שוועדת האיתור הזאת תבחר באופן עצמאי את נציגי הציבור. זה כאילו העיקרון על. איך מייצרים את זה. בסוף צריך לספור את האצבעות. וכמו שכבר אמרנו ההסדר המוצע עכשיו הוא פשרה. שגם הוא כרגע בסימן שאלה. ניסינו ככל הניתן במכלול האילוצים שהיו על השולחן לייצר מצב שהאצבעות שיורמו אגב הבחירה הזאת יהיו עצמאיות ככל הניתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מנכ"ל משרד התקשורת הוא לא גוף עצמאי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בסדר, זו החולייה החלשה יותר בתוך - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו לא חלוקים על זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החולייה החלשה יותר, עם העוצמה הרבה יותר. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בסדר, לכן נאמר סימן שאלה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אמרנו שזה פשרה בסימן שאלה. אבל אני רק כן חשוב לי לחדד. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אגב, זה לא מכוון כלפי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, ברור שלא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מחר תהיה ממשלה אחרת, מה זה משנה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הייתי שר התקשורת. זה גם לעצמי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לגמרי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כמו שמשרד המשפטים זה לא זה, זה לא מכוון אישית. אבל בסוף כן, זה נקודה מאוד רגישה. בחירה של נציגי ציבור, אנחנו לא מכירים שיטה למנות אותם, אלא על ידי דרג פוליטי, שר או מנכ"ל. ולכן בסוף אותה אצבע שהיא בכבוד רב מייצגת את הפרופסיה המקצועית שאנחנו חושבים שהיא סופר חשובה עשויה להפוך גם לאצבע פוליטית. וזה כאמור מאוד מורכב לרבע את המעגל הזה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אבל גברתי יושבת-הראש, אני יכול לשאול את עדי רק שאלה אחת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << אורח >> שי חייק: << אורח >> כשבניתם את המודל הזה, בסדר, אני מבין שהוא היה פשרה. ברור לי גם מה העמדה של משרד התקשורת הייתה. השאלה היא אם הנחתם במודל הזה שהסמכויות של המועצה יישארו כמו שהם היום בחוק או שההנחה שלכם הייתה שהסמכויות ירודדו ולכן אפשר גם לרדד את - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בשלב שבו דנו בנושא הזה לא מיצינו את הדיון על כלל סמכויות המועצה. כפי שאמרנו שוב ושוב. << אורח >> שי חייק: << אורח >> הבנתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> וגם על ההדחה של יו"ר ועדת האיתור? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כן. לכן גם האישור המשפטי שניתן בסוף הדרך יש לו משמעות. כי הוא באמת רואה את כל ההסדרים שעברו את הליבון והוא אומר אני עכשיו יש לי את התמונה בכללותה. זה לא שלא ראינו את הסעיפים האלה. פשוט לא הסתיים הליבון שלהם. זה באמת, הדברים באמת משליכים אחד על השני. אבל אני חושבת שבסוף השאלה צריכה להיות, או שעומדת כרגע לפתחה של הכנסת, זה איזה צורת מינוי הולכים על ועדת איתור. אם הולכים על צורת מינוי של נציגי ציבור זה מחייב חשיבה מסוג אחד. אם הולכים על הצורה שבה חברי הוועדה מגיעים לתוך האירוע הזה בחמש דרכים נפרדות זה מביא לאיזון אחר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הגעתם לדון בנושא של הסמכות של יו"ר ועדת האיתור להדיח אנשים מוועדת האיתור? אם הוא פוליטי והוא יכול להדיח את כל חברי ועדת האיתור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל שלי, לא הגענו לזה בסעיף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל זה קשור אחד בשני גם, כי זה פוליטי מאוד. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> למיטב זיכרוני לא. אני מביטה גם לזיו ואני - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר רצה לומר משהו. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> העבודה המשותפת של משרד המשפטים ומשרד התקשורת הסתיימה במאי ויש פה את חוות הדעת - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא, לא. אביתר, היא לא הסתיימה במאי. אתם החלטת לסיים אותה באופן חד צדדי במאי. היא הייתה רחוקה מלהסתיים במאי, כפי שכתבנו, אמרנו, ציטטנו, הזכרנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דה פקטו היא הסתיימה במאי, לא משנה מי אשם. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> יש פה חוות דעת של מאיר לוין שתפקידה לחשק את משרד התקשורת שלא ייסוג מההסכמות הללו שהגענו אליהם. זאת אומרת, מאיר לוין כותב את חוות הדעת הזאת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נפסקה במאי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אפרופו מאיר לוין, גברתי יושבת-הראש, אתמול הקראת את המכתב של שר המשפטים. עוד לא קיבלנו את זה. זה לא עלה באתר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נשלח אותו לאתר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא קיבלנו אותו. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> מאיר לוין כותב בסעיף 35 "סטייה מעקרונות המודל המוצע והחלפתו בהסדרים שיאפשרו" - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> עקרונות. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> "במישרין או בעקיפין מעורבות והשפעה של דרג פוליטי על מינוי חברי המועצה ועל תפקודה מביא לשמיטת הבסיס המשפטי להסדר כולו". זה הוא כותב ב-18 במאי, ברגע שהוא מסיים לסקור את כל מבנה המועצה. << אורח >> קריאה: << אורח >> ואת כל הפגמים. הוא גם סוקר תשעה פגמים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני מודה שאני לא מבינה את העקרונות, אביתר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> עקרונות המועצה עצמאית. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני באמת לא מבינה את העקרונות. אני מודה שאני לא מבינה מה העקרונות לדבר הזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> היא מועצה עצמאית. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> מועצה עצמאית שוועדת האיתור - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שאינה נשלטת באופן פוליטי. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כן, אבל של ועדת האיתור, של ההרכב. אני באמת מנסה להבין. אני רוצה שנייה להגיד רגע. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> מצדה, אני איתך. הוא משקף ניסיון - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני מבינה את האמירה שאומרת אנחנו לא עומדים מאחורי הדבר הזה עכשיו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זאת לא האמירה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני מבינה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זאת לא האמירה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> או אותה אמירה שאומרת אנחנו כרגע חושבים שהדבר הזה לא בשל. אני רק באמת מנסה להבין, מה שכתוב פה, האמת הייתי שמחה אם היינו עוברים שנייה נציג-נציג ורק להסביר מה היה החשיבה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אמרנו. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לגבי רשות האסדרה למשל, אני רוצה איזה שהוא הסבר לגבי זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אמרנו, הרציונל היה להביא עובדי מדינה מגופים עצמאיים יחסית, שנהנים מעצמאות מוסדית גבוהה בתוך הממשלה. אבל כאן החשש שהם יפעילו את שיקול הדעת שלהם באופן מוטה פוליטית הוא נמוך. בדרגים בכירים שתחומי התוכן שלהם באיזה שהוא אופן בכל זאת קשורים לתחום עיסוקה של המועצה. זה היה הרציונל. אנחנו אמרנו שמנכ"ל משרד התקשורת מבחינתנו זה סימן שאלה. אמרנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, אולי יש עוד הצעה תוך כדי הזה. שאולי יהיה נציג אחד איש אקדמיה שייבחר על ידי ראשי חוגי התקשורת באוניברסיטאות. ואיש אקדמיה שייבחר מחוג תקשורת על ידי נציגי המכללות. זה קיים בעוד מקומות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה ההבדל בין שניהם? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אנשים שמגיעים מהתחום. יש לך אנשים שמגיעים מתחום המדינה, נכון? שהם גם מנכ"ל משרד התקשורת, גם מנכ"ל רשות התחרות. יש לך שני אנשים שהם אנשי תקשורת, וגם המכללות, שהן יותר לייט וגם אוניברסיטאות, ושופט. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני רוצה גם לומר, בלי להתייחס עכשיו באופן ספציפי למה שחה"כ גינזבורג הציע, כי צריך כמובן לחשוב על זה. אבל שמענו קודם שיש רציונל מזה שנקבע, דווקא זיו אמר, שנכתב בפרט 5, שזה ייבחר על ידי ראשי החוגים לתקשורת, כי כל גורם שרוצים לבחור למעשה אם אין איזה גוף חיצוני שעשוי לבחור אותו ואפשר למצוא את אותו גוף, אז למעשה או השר או המנכ"ל יבחרו את אותו אדם. ושוב זה חוזר לשליטת - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אגב, גם באקדמיה יש. יש את ור"ה, יש את ור"מ, יש את מל"ג. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני רק מתחבר. לכן ההצעה בסוף צריכה להיות כזו שתמצא נציג שנבחר על ידי גוף. והוא לא שוב על ידי מנכ"ל או שר. ואז חזרנו לאותה בעיה. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אלא אם כן מאמצים את מודל התאגיד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה מודל התאגיד? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה לא לקחתם את המודל הזה? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני לא בחרתי את המודל, אבל סתם, במודל התאגיד - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כי בחנתם את כל המודלים. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> הכוח הוא בידי אדם אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני באמת אומרת, אביתר, יש לי פה נציג משפטי שלא יכול לדבר. יש לי אותך שלא ישבת בחקיקה. לא הגיוני שכולם מגיעים, שאני מנהלת את הוועדה ואין פה נציג אחד ממשרד התקשורת שיכול להסביר מה לעזאזל הוא חשב, מה הרציונל. אני לא יכולה להגן על הדבר הזה או אפילו עזוב להגן - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את לא צריכה להגן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> להבין את התמונה המלאה, את הצד ו-obviously יש פה צד כשאין פה אף אחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל גלית, את לא צודקת, כי היה פה נימוק רציונלי מאוד עמוק ביחס לנציגים. אמרו רצו גורמי מקצוע עצמאיים, בכירים, מדיסציפלינות שונות. הם הסבירו את זה. היה רציונל מאחורי הדבר הזה. יש פה דיון לגבי הדברים האחרים, אבל היה פה את האמירה של הרציונל. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> המודל של התאגיד נכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אביתר אמר שהם בחנו את כל המודלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> - - - את העמדה של המשרד שישב וכתב את החוק הזה. אני לא יכולה. יש לי פה יועצת, משנה, שמתנגדת. יש לי פה יועץ משפטי חצי כבול חצי מדבר. יש לי פה את אביתר, שהוא בחור מקסים ונהדר, אבל הוא הגיע אחרי שהדבר הזה נכתב. אני מרגישה שאין לי את התמונה המלאה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אפשר התייחסות למודל התאגיד? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> זה גם פרק משפטי מיסודו. זה לא סוגיה של מדיניות, אלה סוגיות משפטיות בעיקרן שגם המנכ"ל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סליחה, מי האנשים שיישבו בוועדת האיתור? זה סוגיה משפטית? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא רק. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> הפרק הזה בעיקרו הוא פרק משפטי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> שעסק בעיקר בסוגיות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תראה כמה שאלות לא משפטי בעליל עלו פה על הפרק. ואין מישהו שיבוא ויגיד עליו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי יושבת-הראש, רציונל אחד לא הוסבר פה אבל. למה יושב-ראש הוועדה הוא מנכ"ל משרד התקשורת - - -. זה הרציונל היחידי שלא הוסבר. אגב, זה עקב אכילס הכי גדול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> וזה גורם לחוסר אמון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה אני מסכימה ואת זה צריך לפתור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה פוליטי. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> לפי דעתי, חה"כ גינזבורג, אני שמעתי דווקא כן הסבר לדברים. הדברים שאביתר הסביר לכם בתחילת העניין, אני חושב שהיו מאוד הוגנים והגונים. הוא דיבר על מידתיות והוא דיבר על מדיניות. אבל הוא בא ואמר עשינו את זה על מנת שתהיה דריסת רגל לשיקוליו של השר. אני חושב שזה נאמר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני רוצה לומר לך משהו. אני נוטה לחשוב שצריך לפצל. אבל לחשוב - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה לפצל? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> להפוך אותו לנציג, לא יו"ר. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה מנכ"ל משרד התקשורת, זה לא קשור למנכ"ל-יו"ר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, לא, לא. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה מנכ"ל משרד התקשורת ויו"ר ועדת איתור, זה לא קשור למנכ"ל ויו"ר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר. אני מדברת ברמה העקרונית. המחשבה ששר, כל שר, הוא איזה מצורע שאסור לו להתקרב - - - << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> חלילה, גברתי. אם משהו השתמע מהדברים שלי שמתקשר עם המילה מצורע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא חושבת שאתה אמרת מצורע. אבל כן עולה פה שכל קרבה של שר כלשהו. אתה יודע, מחר תהיה ממשלת שמאל, אנחנו לא יודעים איזה ממשלה תהיה בעשור הקרוב. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> היינו הך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון, היינו הך. נבחר ציבור שמתמנה לתפקיד הזה, שיקול דעתו כן חשובה. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> גברתי, אני רק רוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> צריך למצוא את האיזון. אבל לחלוטין יש טעם לחשוב שגם דעתו נכללת. זה לא חטא. << אורח >> אסף גרונבאום: << אורח >> השר ממנה את רוב חברי המועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה עניין של שליטה. זה לא עניין של דעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, אבל להדיר אותו לגמרי? << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אני לא אומר להדיר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה עניין של שליטה ופוליטיקה מעורבת במשהו שלא צריכה להיות. זה לא עניין של דעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי יושבת-הראש, אני מזכיר שהשר א' נמצא כאן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה יודע לומר את זה הכי טוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר שהשר נמצא כאן כי הוא ממנה את מנכ"ל משרדו. אני מציע שהוא לא יהיה יושב-ראש, הוא יהיה חבר. אבל שתיים, אני מזכיר שהשר היה פה ואמר אני רוצה כמה שפחות מעורבות של השר במינויים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חד משמעית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ודבר שלישי, אני גם מזכיר שמי שממנה את חברי המועצה, לא את ועדת האיתור, את חברי המועצה, את רובם, זה השר. לכן אני חושב שבמקום שבו בוחרים את המועמדים שהשר ימנה חשוב שיהיה גיוון ושיהיה מה שנקרא הרחקה של האירוע מהשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עם זה אין לי בעיה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> חה"כ דיסטל, יש בגדול שלושה מודלים אפשריים להקים את ועדת האיתור. אחד בדומה למודל של התאגיד, שבו השר ממנה את הגורם הראשון וגם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אגב, זה עלה אצלכם? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר אמר בפודקאסט שהוא בעד המודל הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בפודקאסט זה סבבה, אבל - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, אנחנו גם התייחסנו לזה כאן. במודל הזה הכול, יריית הפתיחה נעשית באמצעות המינוי של יו"ר ועדת האיתור. ואז יו"ר ועדת האיתור עצמו ממנה את יתר החברים. אופציה אחרת זה - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> לא, אבל הרציונל פה, סליחה, הרציונל פה היה כאילו שאת בוחרת בן אדם מאוד עצמאי. אם הוא שופט. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> היה שופט בדימוס בהסכמת, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. בהתחשב בעובדה שאנחנו רואים את הקשיים גם בהקשר הזה בוועדת האיתור חשבנו שהדבר הזה הוא אפשרי אם מגבירים ומשפרים את העצמאות והחלופה הזאת נדחתה. חלופה אחרת זו חלופה שבה אנחנו מביאים נציגי ציבור ששרים או המנכ"ל שלהם ממנים. זה נותן לנו מצד אחד אולי את האנשים שהכי נוגעים לעניין. מקשה עלינו, כמו שאמרנו, בהקשרים האחרים. העיקרון המסדר שנקבע כאן היה שבעצם הם מגיעים אלינו מהמקומות שלהם בלי שהם נבחרים על ידי שר או מנכ"ל. זה היה העיקרון המסדר וזה גם עולה בחוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. כרגע מבחינתנו, ולמרות שבאמת יצאנו לדרך גם עם הדבר הזה, בהתחשב בעבודה שלא סיימנו את הדרך ושעולות פה שאלות גם ביחס לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת גם בהקשרים אחרים. וגם כאשר בוחנים את זה אל מול סמכויות המועצה שכרגע בעינינו גם יש בהם הרבה מאוד קשיים. הסוגייה של מנכ"ל משרד התקשורת כיו"ר המנכ"ל מבחינתנו אנחנו לא מתנגדים לו, כמו שאני רוצה לבוא ולהגיד שאנחנו חושבים שהיא מצריכה עוד בחינה בכובד ראש בהתחשב בקושי שעלה כאן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שבו איתם. אני לא צוחקת, שבו איתם. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> רק שנייה, רק רגע. אני גם אמרתי בפעם הקודמת שגם הסיפור של רשות האסדרה, בהתחשב בעובדה שהנחה שלנו הייתה שהיא רשות שנהנית מעצמאות, אבל שר התקשורת העמיד סימן שאלה סביב הדבר הזה – גם היא מחייבת בחינה מחדש. לכן הדברים האלה, זה בסדר גם אם יבוא לכאן מנכ"ל המשרד ויסביר, אולי כדאי שהוא יגיע ויסביר למה הוא חושב שזה נכון שהוא יעמוד בראש הוועדה הזאת. מבחינתנו זאת סוגיה סופר משמעותית שאנחנו צריכים לבחון אותה וכשאנחנו נוכל לבחון אותה אחרי שגם נבין בצורה יותר טובה מה הסמכויות האחרות של המנכ"ל, מה הסמכויות האחרות של המנכ"ל, מה הסמכויות של יו"ר הוועדה על דברים שאנחנו כרגע עוד לא השלמנו את הבחינה שלהם. מה הסמכויות של המועצה. צר לי שאני חוזרת על שוב, אבל באמת הכול קשור לכול. ולכן דברים שחשבנו בתחילת הדרך שהם עוד דברים שברמת הפשרה אפשר ללכת איתם אנחנו כרגע מעורערים במקום הזה. זה הכי מלא שאני יכולה להביא לוועדה . << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חייבת לענות לך על זה. תראי, עולות פה שאלות. עולים פה רעיונות. בעיניי אם היו פה כרגע גורמי המקצוע שיוכלו להסביר, אלה שישבו בחקיקה, אלה שיכולים לדבר באופן חופשי. בשעה אחת אפשר לפתור כל כך הרבה בעיות. הטיעון החוזר שלך שצריך לעצור הכול, ללכת עכשיו הצידה, להתחיל מהתחלה, הוא פשוט לא הגיוני בעיניי, לא מובן לי. באמת שעם רצון טוב ועם האנשים הנכונים, גם בחדר הזה, בשעה אחת יכולנו להגיע להסכמות. להסכמות, לא לוויכוחים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא להתחיל מהתחלה. היא רוצה להבשיל את התהליך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא מדע טילים. צריך פה דיוקים, אבל זה אפשרי. זה אפשרי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא להתחיל מההתחלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קרוב הדבר מאוד. לצערי אני מרגישה שמצד אחד במשרד התקשורת לא ממהרים להביא לי פה אנשי מקצוע שיכולים לשקף את הצד השני של הירח. מהצד שלך יש הימנעות טוטאלית ולא משנה, no matter what, את לא מוכנה, אלא אם כן הכול נעצר וחוזרים אחורה. ויש פה ועדה שהיא כחוק, והיא טובה, היא טובה לאזרחי ישראל והיא טובה ליוצרים וחבל. חבל. סתם כולם מקשים. זוהי דעתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לבקש בקשה קטנה מהוועדה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו צריכים לסיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בשביל זה אני רוצה לבקש, שזה יהיה לפרוטוקול לפני שאנחנו מסיימים. בגלל שכבר צללנו ואנחנו באמת עוסקים כבר ב-bits and bites של החקיקה. וכל פעם יש פה תתי סעיפים וסעיפים שאנחנו חלק נותנים שיעורי בית, חלק צריך לחזור עם תשובות. זה מאוד קשה לעקוב אחרי הדברים. אם אפשר בבקשה לבקש מצוות הוועדה שימסמך לנו איזה שהיא צורה ינגיש לנו, הנה, אלה הסעיפים שכרגע בעבודה. לאלה אנחנו מחכים לתשובה. כי קשה לעקוב אחרי כל כמות הטירוף הזה. זה באמת מאוד מורכב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שלא נפספס דברים, שהכול יהיה מאורגן ומסודר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הערה טובה. אני נועלת את הישיבה. הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:59. << סיום >>