פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 93 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום ראשון, ט"ו בטבת התשפ"ו (04 בינואר 2026), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> 1. סיור בתל-חי - אוניברסיטת קרית שמונה בהקמה << נושא >> << נושא >> 2. סיור במיג"ל קרית שמונה << נושא >> << נושא >> 3. סיור במוקד מחקרים אגמון החולה - שלוחת מרכז ידע גליל עליון (מיג"ל) << נושא >> << נושא >> 4. סיור במרגלית סטארט-אפ סיטי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר חברי הכנסת: טטיאנה מזרסקי מוזמנים: ד"ר מיכל לוי – המדענית הראשית, משרד החקלאות וביטחון המזון אלי כהן – מנכ"ל המכללה האקדמית תל-חי אריק דיין – יושב-ראש הוועדה האסטרטגית להקמת אוניברסיטת תל-חי, המכללה האקדמית תל-חי פרופ' יוני וורטמן – ראש החוג למדעי החי, המכללה האקדמית תל-חי פרופ' שריאל היבנר – ראש החוג לביואינפורמטיקה, המכללה האקדמית תל-חי ענת לוי – מנהלת מעבדות, מוקד מחקרים החולה אורי בן הרצל – מנכ"ל מכון המחקר מיג"ל ד"ר דורית אבני – ראש קבוצת מחקר, מכון המחקר מיג"ל אריק בן מאיר – מוביל תחום חקלאות מחדשת וחדשנות סביבתית, מכון המחקר מיג"ל עופר ריבלין – מנכ"ל, מינהלת האגריפודטק בגליל ליאור לוי קוז'יקרו – סמנכ"לית פיתוח עסקי, מנהלת מיג"ל ד"ר נועם יוסף – מנכ"ל, מרכז חדשנות גאיה אור נדב ארגוב – מנהלת קהילות, מרגלית סטארט-אפ סיטי גליל אדם גריי – מנהל פורטפוליו, מרגלית סטארט-אפ סיטי גליל סאלח נעראני – עו"ד, יועץ חבר הכנסת יאסר חוג'יראת יובל – יועץ חבר הכנסת טטיאנה מזרסקי אורי – יועץ, חבר הכנסת טטיאנה מזרסקי ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן יפעת לוי ישראל – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור במוקד מחקרים אגמון החולה - שלוחת מרכז ידע גליל עליון (מיג"ל) << נושא >> (1. מוקד מחקרים אגמון החולה) << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בוקר טוב לכם, אני ד"ר יאסר חוג'יראת, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. אני שמח לפתוח את הסיור הזה באזור הצפון כדי ולבקר במוקדי המדע ולהתרשם מהם. אנחנו שמחים להיות כאן ולהיות שותפים. באנו כדי לראות איך אפשר לקדם ולעזור כי אנחנו מאמינים שמדע ותעשייה, פודטק, ביוטק ומחקר מובילים כלכלית ויכולים לתת צמיחה כלכלית לאזור כולו. אנחנו שמחים להיות כאן ואני מבקש מכל אחד שמדבר שיאמר שם ותפקיד לפרוטוקול. אני מעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת המצוינת שמלווה אותנו ומגיעה לצפון למרות שהיא לא חברת ועדה. שנינו חברים בוועדת הבריאות והצפון חשוב לה. כשאני מזמין אותה לסיור בצפון היא מייד נרתמת ומגיעה. בבקשה, חברת הכנסת מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, חבר הכנסת חוג'יראת. אני טטיאנה מזרסקי. זו לא הפעם הראשונה שאני מבקרת בתל-חי, במכללה האקדמית ובמכון מיג"ל. אני יושבת-ראש השדולה לפיתוח וחיזוק הצפון וחברה בוועדה המיוחדת לחיזוק הגליל והנגב. אני כאן כדי ללמוד איך אנחנו יכולים לקדם את הקמת האוניברסיטה בגליל ולסייע לה, למשל לעודד חוקרים שיגיעו לכאן. מה אנחנו צריכים לעשות כדי לבנות מעטפת של קליטת מדענים ואנשים שיעבדו כאן בתחום האגרונומיה, חקר אקלים וכל מה שעושה מכון מיג"ל? איך נביא לכאן אוכלוסייה איכותית שגם יעבדו כאן וסטודנטים שילמדו כאן? זו האחריות של הממשלה לדאוג לתנאים שיהיו מתאימים לקלוט אוכלוסייה איכותית כדי לחזק את האזור. זה לא אזור נפרד מתל-אביב. הצפון לא אמור להיות חלש מהדרום ומבאר שבע. באר שבע צמחה כשהוקמה האוניברסיטה בעיר. אנחנו מאמינים שאפשר לפתח ולחזק גם אחרי מלחמה קשה ושנתיים קשות. אנחנו נוכל לחזק אבל צריכים לרתום שרי הממשלה ואת הממשלה כדי לקדם החלטות. היו לא מעט החלטות אבל צריך לקדם אותן כי הזמן עובר. ככל שהזמן עובר וזה לא מטופל האזור נחלש. אנחנו כאן ואני מקווה שנצא מהסיור הזה עם המלצות טובות לממשלה. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> קוראים לי אריק דיין. ברוכים הבאים למרכז המחקרים באגמון החולה. היום אתם מבקרים במעבדה החיה הגדולה בארץ. יוני והחוקרים ידברו על מה שיש בכל האזור הזה. אני בן קיבוץ הגושרים, חי בקיבוץ הגושרים שנמצא 2.1 קילומטר מהגבול. היינו מפונים במשך שנתיים. אני מגיע מעולם העסקים. הייתי יושב-ראש ועד המנהל של תל-חי במשך 12 שנים. בשנתיים וחצי האחרונות אני הפרויקטור של האוניברסיטה ויושב-ראש מיג"ל בחצי שנה האחרונה אחרי שרכשו את מיג"ל בדרך להקמת האוניברסיטה. כמו כן אני יושב-ראש מנהלת אגריפודטק שהיא הגוף שמחבר את כל עולם האגריפודטק במרחב. נרחיב על זה הרבה. אני שמח שאתם פה. אני מגיע מהעולם העסקי. הייתי מנכ"ל של עמיעד מערכות מים שבע שנים ו-20 שנה בעמיעד. לפני כן הייתי 20 שנה בסינגפור ומנכ"ל של כרומגן. אני מגיע מהעולם העסקי. הייתי ראש ענף המים במכון הייצוא. כמו שאמרתם העולם שלנו הוא לחבר. היום הזה יתחיל פה ולאחר מכן ניסע למיג"ל. איתנו פה אורי, מנכ"ל מיג"ל, ליאור סמנכ"לית הפיתוח העסקי ויואב מהצוות שלנו. אחר כך נמשיך למכללת תל-חי. ניפגש שם עם המנכ"ל ונדבר על האוניברסיטה ועל מה שעומד בפנינו. אתם חופשיים לשאול שאלות כמה שיותר. אנחנו בפתחו של שינוי גדול וצריך לעשות את זה מהר ככל האפשר. אנחנו רוצים מהר ככל האפשר להצליח לקדם וליישם את החלטות הממשלה. הייתה החלטה חשובה מאוד של משרד החקלאות, צריך לקחת ולפרוס אותה ולראות איך מיישמים אותה. אנחנו כבר על זה חזק מאוד. אני שמח מאוד ותודה לכם. שיהיה לכולנו יום מוצלח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם נגיע לכאן בעוד כמה שנים ויהיה בניין לפקולטה במקום הקרוואנים? << אורח >> אריק דיין: << אורח >> אם תשאל את יוני, יהיה כאן בניין. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שם ותפקיד. << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> נעים מאוד, אני פרופסור יוני וורטמן, ראש מוקד מחקרים החולה שהוא מיזם משותף של קק"ל עם תל-חי ומיג"ל וגם ראש החוג למדעי החי בתל-חי. זו ענת לוי, מנהלת המעבדה של מרכז מחקרים החולה. תרגישי חופשי להוסיף את מה שאני שוכח. מעט על המקום הזה. המקום הזה מגלם המון מהעוצמות של תל-חי-מיג"ל באזור. הדבר הכי בסיסי הוא כשאתה בא עם יוזמה ויש פה סוג של תפיסת עולם סטארט-אפית למי שבא עם יוזמה להגשים חלומות. אנחנו יושבים במקום שחוץ מהיופי שלו הוא לפני הכול גשר יבשתי בין אירופה, אסיה ואפריקה. מבחינה אקולוגית אנחנו לא בפריפריה אלא באחד המרכזים המעניינים בעולם. לדוגמה, כל נדידת העופות מתכנסת פה למעין כביש 6 שמחבר את אירופה, אסיה ואפריקה. זה לא רק כביש 6 אלא זו תחנת דלק אחרונה לפני שחוצים את הסהרה בכביש 6, או הראשונה אחרי שחוצים שאת הסהרה. זו נקודה אקולוגית קריטית מאוד ומעניינת מאוד. עופות נודדים ואנחנו יודעים היום שיש גם חרקים שנודדים. מאחוריכם יש מכ"ם חרקים. תכף נדבר על איך כל הדבר הזה קרה. מבחינה אקולוגית ועניין מחקרי זה מרכז עצום. גם מערכת המים של הירדן שהיא מערכת המים העיקרית של ישראל עוברת פה. יש פה את כל עניין החקלאות שאורי ייגע בו בהמשך אבל לתוך כל מטר יש שילוב של אינטרסים – האם אני משקיע במים לכינרת, בחקלאות, בטבע או בתיירות. הכול מלא קונפליקטים. במילים אחרות, אין נושא בעולם שאתם רוצים לחקור שאתם לא יכולים לקחת ביד דגימה ולהגיד שזה מעניין מישהו. ממש כך. השדה הקטן הזה הוא שדה מחקרי של מו"פ צפון-מיג"ל למחקר של איך להתמודד עם האתגרים של הכבול ספציפית. הכבול מכיל בתוכו אתגרים נוספים. הסביבה פה היא פוטנציאל אדיר. מי שמסתכל עלינו כפריפריה מבחינה אקולוגית אנחנו הפוך, אנחנו במרכז העולם. בתוך הדבר הזה וההבנה הזו אני עוד בהיותי דוקטורנט צעיר באוניברסיטת תל-אביב עבדתי פה. לשמחתי הייתה לי עבודה מולקולרית בקורנל בניו יורק שהיא גם היא יושבת באפ-סטייט ניו יורק באזור חקלאי ועוד הנחיה מבולדר קולורדו. בעודי פוחז, זב-חוטם ודוקטורנט בלבד, חוקרים מכל העולם שמעו שיש מישהו שאוסף דגימות בחולה ושאלו "האם אתה יכול לדגום את זה ואתה יכול לדגום את זה". אתה מרגיש חוקר גדול אבל אתה בסך הכול סטודנט, אבל מבינים שאתה יושב במקום אסטרטגי. אמרתי למנחה שלי, ארנון לוטם, האחד והיחיד, "כשאני אהיה גדול תהיה לי מעבדה באגמון החולה". הוא אמר לי, "אתה תעשה פוסט באוניברסיטה מפוארת ותחזור לקבל משרה ותקבל את המשרד של מי שיצא לפנסיה בתל-אביב או בעברית ותגיד תודה. אף אחד לא מקים מרכזי מחקר". לשמחתי, קרו כל מיני דברים גם מבחינה משפחתית שגרמו לי להישאר פה בצפון. אשתי הקימה את אבני דרך לחיים, מי שמכיר. נשארנו פה בצפון. למיג"ל היה תמיד קשר לניטור החולה שזו מערכת שמנטרת אקולוגית את החולה מרגע ההצפה. חוקרי תל-חי עבדו פה על קרקע ומים. כל התשתית הייתה קיימת ורק היה צריך לשים מקפיא. מייד כששמנו פה מקפיא, פרופסור רן נתן מהאוניברסיטה העברית אמר "בואו נקים פה מרכז מינרווה לחקר התנועה" ואחריו ניר ספיר מאוניברסיטת חיפה שאל אם אנחנו מוכנים שישימו פה מכ"מים. מאחוריכם מכ"ם הציפורים של ניר ספיר ופה הוקמה מערכת אטלס שזו המערכת המתקדמת בעולם למעקב אחרי בעלי חיים שהיום יש אותה במדגסקר ובהולנד. האנטנה הראשונה הוקמה על הקרוואן החלוד הזה. וכאשר אני מדבר איתכם על תפיסת הסטארט-אפ, מכללת תל-חי הציעה להקים את המכולה הראשונה הזו. אמרתי בזמנו לרן נתן מהאוניברסיטה העברית שישימו גם הם אחת כזו. הוא אמר שבאוניברסיטה העברית זה לא עובד כך. אני לא יכול לפנות לנשיא והוא ישים מכולה. תל-חי בנתה לאוניברסיטה העברית את המכולה בהבטחה שהאוניברסיטה העברית תשים כסף. היא אמרה כולם מוזמנים. אנחנו מקימים מרכז מחקר מאפס וזו הייתה הגישה. תל-חי מקימה מרכז מחקר עם מיג"ל ועם התשתית הקיימת. שמרנו את השם שהחקלאים המקומיים המציאו לו בעבר כאשר מוקד מחקרים החולה היה רק מטבח. שמרנו את השם והיו לנו ויכוחים עם קק"ל שביקשו לשנות את השם. אמרנו שאנחנו רוצים לתת כבוד למי שהיה פה לפנינו. שמרנו את השם המקורי. הדברים התחברו. יצרנו פה ממקפיא ורכב חשמלי ועם עוד מענק ועוד מענק בנינו עוד חדר וחדר ניסויים. כבר היום יש לנו חוקרים כמו אורן רייכמן בתחום קרקע ומים. אני עובד על התנהגות בעלי חיים, טלי ברמן משתמשת בכלים מולקולריים לעקוב אחרי האקולוגיה והממשק עם החקלאות והסביבה. עדי ברוקס עובד על טורפים. כל חוקר כזה מביא איתו דוקטורנטים, מסטרנטים, מנהלי מעבדה, עוזרי מחקר, מענקים וכסף. כל חוקר הביא לאזור המון מקום לאנשים איכותיים שבאים להישאר. בגלל שאנחנו גם סוג של פנטזיה למי שמעניינים אותו אקולוגיה וסביבה, אחד האתגרים בארץ – ותשאלו בכל אקדמיה שתבקרו מה האתגר הכי גדול עבורם – הוא למצוא דוקטורנטים טובים. המלגות הן לא כסף גדול ואין בלי סוף סטודנטים. היום אתה יכול להיות משפיען ולקבל כסף. אנשים עם השכלה גבוהה וסטודנטים טובים הם אחד האתגרים הכי גדולים. אנחנו אחד המקומות הבודדים - - - אנחנו הפנטזיה. מי שרוצה לעבוד על שמירת טבע, אקולוגיה, ממשק של בעלי חיים וחקלאות ובעלי חיים ותיירות זה המקום שהוא חלם בתור ילד כאשר הוא ראה נשיונל ג'יאוגרפיק. זה אחד המקומות שקל לנו להשיג סטודנטים והפוך. פונים אליי מנחים מתל-אביב, בר אילן והעברית בשאלה אם יש לי סטודנטים מיותרים לתת להם, אני מפנה אליהם. בהקשר הזה אני חושב שזו החוזקה הגדולה ביותר. ההצדקה של המקום היא לא רק אם הוא יעשה אקדמיה מצוינת אבל ממש מצוינת. בינתיים אני חושב שההשפעה במאמרים למטר בנוי הוא אחד מהגדולים בעולם אבל כל הזמן להיות רלוונטיים לשטח ולקשר לשטח. אם זה הקשר שיש עם החקלאים דרך מיג"ל ומו"פ צפון ואם זה הקשר עם קק"ל פה ולא רק קק"ל הגדולה שאנחנו בקשר איתם דרך המדען הראשי. לגבי קק"ל, ענת מארגנת שחוקרים גם אם הם רוצים וגם אם לא, ייתנו פה סמינרים שפתוחים לא רק לסטודנטים מתארים מתקדמים, אלא לכל המדריכים והסגל של קק"ל. אנחנו בממשק צמוד. מי שמנהל את האגמון ואחראי על הניטור יודע את הטלפון של אורי ושלי. הניטור שהוא פרויקט סמי-אקדמי וסביבתי יותר מקבל מהחוקרים הנחיה אקולוגית כל הזמן ובחינם. אנחנו נשארים כל הזמן רלוונטיים לסביבה ומנסים לעשות מדע בסטנדרט הגבוה שיש עם מעט מטראז' בנוי אבל פוטנציאל אדיר של השטח –אנחנו מצליחים לעשות את זה. אני חייב להגיד שהדבר היפה באקולוגיה בניגוד למחקר גנטי, הוא שיש לכם עכברי מעבדה והעכבר כבר מגיע עם האקווריום והמצלמה שבודקת אותו ותוכנת המחשב. כשאתה בא לעבוד על עגור אין טכנולוגיה קיימת. כאשר אתה בא לעבוד על לוטרה אין טכנולוגיה קיימת. צריך להמציא את הטכנולוגיה. לא סתם מערכת אטלס הומצאה כאן. צריך להמציא את הטכנולוגיה שלא קיימת. אתה לא יכול להשתמש במצלמה שעד עכשיו עבדה - - - << אורח >> אריק דיין: << אורח >> מה עושה מערכת אטלס? << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> מערכת אטלס עוקבת אחרי בעלי חיים. מי שהובילו את מערכת אטלס הם רן נתן מהעברית וסיוון טולדו מתל-אביב. אני חלק מהקבוצה שהקימה אבל אני לא יכול לקחת קרדיט רב למוח מאחורי זה. אני רק יכול לקחת קרדיט על זה שהמערכת והאנטנה הראשונה קמה פה. זו האנטנה הראשונה בארץ. לקחו את הרעיון של GPS. ל-GPS יש מידע רב וכדי שהוא ישדר צריך סוללה ענקית. יש 10,000 מיני ציפורים בעולם. אתם יודעים מה המשקל של הציפור הממוצעת? מה המשקל הממוצע של ציפור מתוך 10,000 מינים? << אורח >> אריק דיין: << אורח >> עשרה גרמים. << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> לא רע. אתה קרוב. מי חושב יותר או פחות? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 200 גרם. << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> 37.6 גרם. רוב הציפורים שוקלות מפחות מ-37.8 גרם. אין התפלגות אחידה. יש לנו ציפורים רבות ששוקלות עשרה גרמים ויש לנו כמה ששוקלות תשעה קילוגרמים. זאת אומרת שכדי לעקוב אחרי רוב הציפורים אני לא יכול להשתמש במשרד GPS רגיל. עכשיו אנחנו עובדים על גנים ונדידה. אנחנו רוצים לדעת לאן הן עפות ורוצים לעשות קורלציה לגנים אבל הציפור שוקלת 18 גרם. הרעיון הוא לקחת משדר פשוט כאשר כל אנטנה פה מתנהגת כמו לוויין הפוך ולהשתמש ברעיון של GPS. כל החישובים נעשים על המחשב. צריך להמציא טכנולוגיות. יש לנו פה בית עץ שאני משנה בו את השדה המגנטי. תיכף אראה לכם אם זה מעניין אתכם. אחרי זה אולי ניגע במחקר שלי ספציפית שלי. כמה זמן נשאר לנו? << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 13 דקות. << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> ענת, את רוצה להגיד כמה דברים? << אורח >> ענת לוי: << אורח >> אני ענת ואני מנהלת של מוקד המחקרים ובהקשר מקצועי מנהלת של המעבדה של יוני. בהקשרים האלה אני אוהבת לחדד את העניין שיש אנשים שמגיעים לפה בתור סטודנטים. יוני הזכיר את זה אבל בהקשר של מרכז העולם של סטודנט של תואר ראשון שמגיע לעסוק בדברים שהם יותר אורגניזם ובפחות גנטיים או גם וגם כי באקולוגיה יש לנו נגיעה בתחומים רבים שהם יותר מולקולריים כמו המעבדה שלנו. סטודנט שבא מתואר ראשון ושומע על כזה מקום - - - אני מדברת על עצמי. זה מה שאני עברתי. זה החלום הגדול ביותר שיש לסטודנט כזה. הוא מגיע והעבודה שלנו בתור מסטרנטים זה ללכת ולדגום בשטח בחצר האחורית של המעבדה שלנו. כאשר דיברת על זה שצריך למשוך לסטודנטים, אלה הנקודות החזקות יותר של מה קוסם לסטודנט להגיע דווקא לפה. אני עשיתי מאסטר בתל-אביב והייתי בתוך מעבדה שעובדת עם שדה פתוח אבל אנשים שהיו עובדים בשטח היו צריכים לחפש איפה לעשות את הלילה בשביל לבוא למקומות האלה או לנגב. פה זו חבילה שכוללת את הכול. זה הדבר שקוסם פה יחד עם התשתיות שכבר הצלחנו לבנות לפה. דיברתם על החדרים האלה, יש לנו כבר מתחם חדש ועוד מעבדות. אנחנו גדלים ואפשר לספק עוד מקום. אמרת שזה הולך להיות מקום גדול יותר עם 15 חוקרים, אלה הדברים שבסופו של דבר יכולים לקלוט אנשים איכותיים וסטודנטים. << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> אני אמשיך לדבר על שני דברים נוספים ואני אגע בדברים ספציפית. האקולוגיה היא פלטפורמה להמצאת טכנולוגיות. למשל, פרופסור יזהר לבנר מהחוג למדעי המחשב בתל-חי פיתח אלגוריתמים לזיהוי מינים. יש לנו בשטח מקלטים ובזמן שפעת העופות יכלנו בעזרת למידת מכונה של המחשב לזהות אילו מיני עופות נפגעים משפעת העופות. הדבר מאפשר לרתום יכולות חישוביות לתוך כלי של קבלת החלטות. אם מסתכלים על ממשק חקלאים-עגורים, אפשר לעשות אותו חכם יותר. כל הממשקים וכל האתגרים דורשים להמציא טכנולוגיות. זה דוחף את המדע קדימה. זו נקודה כללית. לגבי נקודה ספציפית, אני אדבר בקצרה על המחקר שלי. המחקר הזה הוא הגביע הקדוש או מחקר הדגל של המעבדה שלי. אחר כך נסתכל למה הבית הזה בנוי מעץ. יש למישהו רעיון למה יש צימר בתוך מעבדה? בגלל שדה מגנטי. בנינו את המעבדה הזו והמבנה הזה מעץ בגלל שדה מגנטי כדי שלא יהיו הפרעות מהמבנה. אני אתמצת את זה בשלוש דקות. זה אחת מנקודות השיא של המחקרים אצלי. אנחנו יודעים שרואים מהעין, מריחים מהאף, שומעים מהאוזן. יודעים כבר 50 וקצת שנים שבעלי חיים חשים שדה מגנטי. זה החוש היחידי שלא יודעים איפה העין, האוזן או האף של החוש המגנטי. זה החוש היחידי ללא חיישן. זה מוגדר אחד מהמסתורין הכי גדולים של כל עולם הביולוגיה. אנחנו יודעים כל כך הרבה על המוח היום אבל העולם לא פתר את זה. כנראה יש שתי סיבות לכך אבל הסיבה העיקרית כפי שאנחנו טוענים היא שהעולם היה תקוע בפרדיגמה שגויה. כולם אוהבים להגיד מכניקה קוונטים ורצו שהרעיון של מכניקה קוונטים תהיה מאחורי החישה המגנטית. לנו היה ברור שזה לא נכון לגמרי. אחרי שנים זז משהו בהקשר הזה בעולם. אביתר נתן ואני הצענו ב-2017 שהפתרון הוא חיידקים מגנטיים שנמצאים בתוך בעלי חיים. יש דבר כזה חיידקים מגנטיים והם אפילו נפוצים מאוד. סתם לא שמעתם עליהם אבל כל דגימה של הבוץ שאנחנו אוספים יש חיידקים מגנטיים רבים. העובדה שאנשים לא שמעו עליהם זו אחת הסיבות שלא היה את הפתרון הזה. אנחנו נחשבים משוגעים אבל היום קצת פחות. נחשבנו משוגעים כאשר אמרנו שהפרדיגמה של מכניקת קוונטים היא קשקוש. אלה חדשות טריות מ-20 בנובמבר. העולם מבין לאט-לאט שמכניקת קוונטים לא קשורה לחישה מגנטית. אנחנו עדיין נחשבים משוגעים קצת אבל הראינו בינתיים שיש חיידקים מגנטיים בתוך בעלי חיים. בבית עץ הזה אנחנו שולטים בשדה המגנטי בפנים. אני יכול להראות לכם. אנחנו עושים ניסויים. התחלנו עם ציפורים ועכשיו אנחנו עושים ניסויים בשלשולים. אנחנו מנסים להוכיח את התיאוריה בעזרת הפוסטולטים של כוח. לפני שנים רבות קוך אמר שאם אתה רוצה לבודד גורם למחלה כאשר בא אליך חולה תיקח לו משטח גרון ותראה אם יש לו איזה חיידק. הוא בא עם חום ויש לו חיידק חשוד, אתה מגדל את החיידק אתה נותן לחולה אנטיביוטיקה. אתה רואה שנעלם לו החום ברגע שקיבל את האנטיביוטיקה וגם נעלם החיידק. אם תדביק אותו מחדש בחיידק ושוב יהיה לו חום, הוכחת שהחיידק הוא גורם המחלה. זה רעיון בן יותר מ-100 שנה שהוא נקרא העיקרים של קוך, הפוסטולטים של קוך. אנחנו רוצים לעשות אותו דבר רק שהמחלה אצלנו היא חוש מגנטי. אנחנו נותנים אנטיביוטיקה לציפורים ולשלשולים. מנסים לבודד את החיידקים ולהדביק מחדש. אנחנו עוד עובדים על זה. לא הוכחנו אבל הראינו שיש לבעלי חיים את החיידקים האלה והראינו שהאנטיביוטיקה פוגעת בחוש המגנטי. הראינו גם שלשלשולים יש חוש מגנטי ולפני שבוע הראינו שיש להם חיידקים מגנטים בראש. אלה חדשות שאני מספר מיום חמישי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה היה ב-20 בנובמבר? << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> ב-20 בנובמבר התפרסם מאמר על יונים שהראה ביונים זה לא יוכל להיות רדיקלים מצומדים. הראו שבצבי ים זה לא יכול להיות. הראו שאנחנו הוכחנו בשלשולים זה לא יכול להיות. תמיד אמרו שבציפורים זה יהיה ועכשיו מסתבר שגם בהם זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה הכוונה לחיידק מגנטי? הוא נמשך למגנט? << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> שאלה מעולה. חיידק מגנטי הוא חיידק שיש לו בפנים מחט מברזל שגורמת להתיישר על השדה המגנטי. למה חיידקים צריכים חוש מגנטי? כאשר אתה חי בבוץ אתה לא מרגיש את כוח המשיכה. אם יש לחיידקים הרבה חמצן הם מתים. אם יש להם מעט לא כיף להם. לכן הם צריכים למצוא את הגובה הנכון. הם לא מרגישים את כוח המשיכה, הם שוחים על הזווית של השדה המגנטי. הם נפוצים מאוד. יש אותם גם בבני אדם. אני יכול להראות לכם אם את רוצים את בית העץ ואיך אנחנו הופכים שדה מגנטי. הערה אחת קטנה כללית שאני לא רוצה לפספס. חוץ מזה שיש לנו סטודנטים מצוינים, הם כל כך מצוינים שבמלחמה הארורה שהייתה פה בשנתיים האחרונות, מי שהיה במילואים היה במילואים אבל כל מי שלא היה במילואים ופיקוד עורף אישר לנו להמשיך פה, והסטודנטים של מוקד המחקרים לא התפנו לדרום אלא התפנו לראש פינה או שלא התפנו בכלל. ענת נשארה בשאר ישוב. הם נשארו פה. שימשנו למילואימניקים מקלחת והייתי צריך להסביר להם למה לא להחנות את הנגמ"שים על בית עץ. אחרי שהסברתי להם הם ביקשו שאעשה להם הרצאה. עשיתי להם הרצאות בנגמ"שים - - - << אורח >> אריק דיין: << אורח >> מה העברנו לפה? << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> באמצע המלחמה מכללת תל-חי שמה לנו מיגוניות כי פיקוד העורף אישר. המוטיבציה לא להיכנע עם המדע למלחמה. לא רק שהסטודנטים נשארו והמשכנו אלא קלטנו שני אנשי סגל תוך כדי מלחמה. תל-חי בטווח של שלושה חודשים אם אני לא טועה בנו בתוך מה שהייתה סככת תירס של עגורים מעבדה ומשרדים שיקלטו חוקרים נוספים תוך כדי מלחמה. הגיעו שני חוקרים חדשים עם סטודנטים חדשים ותוך שלושה חודשים בנו פה מעבדה. אפשר לקחת אתכם לראות אם אתם רוצים בתוך מה שהיה פעם סככת תירס של עגורים בנו מעבדה ומשרדים. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> מכיוון שאין פה היתר אבל על הסככה יש היתר, דחפנו בפנים מכולות כדי להמשיך את המחקר. << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> המחקר לא רק שלא נעצר במלחמה אלא גם גדל במלחמה. היה לי סטודנט שהיה במילואים כל הזמן, אמרתי לו שאם יש כנס באוסטרליה בזמן הפסקה במלחמה, אתה וסטודנטית נוספת נוסעים לאוסטרליה. נמצא את הכסף. הסטודנטית השנייה שלחה בשבילו את התקציר שלו ושל עצמה ושלחה בקשת מענק נסיעות לשניהם. הוא קיבל והיא לא. אמרנו שכולם טסים. נמצא את הכסף. מגיע לכם אחרי השנה הזו. הוא התחיל בעזה, אחר כך שירת הרבה בצפון והעבירו את המילואימניקים לגולן. אני הולך לבקר אותו בגולן. הבאתי לו ולחיילים דובדבנים. כמנחה אתה מרגיש מחויבות. אני נוסע לבקר אותו ומגיע כטב"ם. אני רגיל להתעלם פה מכטב"מים אבל הוא אומר לי רוץ, פה זה רציני. אנחנו רצים לתעלות קשר ואיך שנכנסתי לתעלות קשר ענת מתקשרת אליי ואומרת, "תשאל אותו אם הוא רוצה חלון או מעבר במטוס". שאלתי אותה אם היא מבינה שאנחנו בתוך תעלות קשר. כולם טסו לאוסטרליה וכולם הציגו ב-ISB. מימנו לכל הסטודנטים. מי שניהל את ה-ISB, בחור מאוסטרליה, כל כך התרגש מהסיפור שהוא נתן עוד מענק נסיעות גם לשי, הסטודנטית שכתבה את הבקשה למענק נסיעות לשניהם. לא רק שהמדע לא עצר, הוא גדל תוך כדי מלחמה. אורי עשה במלחמה הזו כל הזמן מילואים ואני כל הזמן שבתחושה שאני כבר לא מילואים שש שנים והרגשתי אשם. אמרתי שלפחות נעשה מדע. כל הזמן אמרתי לאורי קח אותי למילואים אבל הוא התעלם. ענת עשתה תוך כדי מילואים ובאה לפה. ענת הייתה גם וגם. כולם פה הרגישו מחויבים שאם אתה לא יכול לעזור להילחם, תעזור להילחם על המדע. זה מדהים. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> תודה רבה, יוני. אורי, תציג עצמך. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> אורי בן הרצל, מנכ"ל מיג"ל. תודה ליוני ותודה שבאתם. זה לא מובן מאליו. אנחנו שמחים שבאים לבקר אותנו בטח במציאות הנוכחית בשנתיים האחרונות. כדי שתדעו איפה אנחנו, שם ממול זו לבנון. המבנים שאתה רואים אחרי קו-נוע נמצאים באל-ח'יאם. אנחנו בעמק בתוך אמבטיה שמצפון לבנון ומטולה, משגב עם למעלה. לידנו רכס רמים. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> קמ"ן או לא קמ"ן? << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> האנטנה נמצאת בקרן נפתלי. מקום יפה מאוד וכמובן הגולן - - - החרמון. שלג שירד בסוף שבוע. חוץ מזה שהמקום הזה יפה וכמו שיוני ציין הוא מרכז העולם בהיבט האקולוגי הוא גם מביא גם הזדמנויות רבות בהיבטים של מחקר ופיתוח כל מיני תחומים בחקלאות. זה החלק שלנו במיג"ל ומו"פ וצפון בהיבט של לנסות ולהתמודד עם כל מיני אתגרים שחווים אותם גם פה אזור וגם בעולם. אנקדוטה שאתמול בלילה יותר מארבע שעות הייתה טמפרטורה של שלוש מעלות בעמק - - - << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> אפילו שתיים. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> עוד לא הייתה קרה אבל עצם הטמפרטורות הנמוכות מאוד מאתגרות בצורה משמעותית כל מיני גידולים שמגדלים פה, לדוגמה אבוקדו. יש פה כמה אזורים שבהם שותלים אבוקדו. לעומת זאת, על ההר למעלה היכן שמגדלים תפוחים או בגולן, אנחנו רואים איך שעות קור שהתפוח צריך כדי לפרוח יורדות במהלך החורף, זאת אומרת שאנחנו רואים התחממות כללית של האזור. החוקרים שלנו אמורים לתת את המענים לדברים האלה ולעזור לחקלאים להתמודד עם השינויים הגלובליים. זו לאו דווקא התחממות אלא יותר אירועי קיצון של מזג אוויר שמאתגרים ודורשים חשיבה יצירתית ומחקרים רבים, פעולות רבות של הטמעה של הידע. אנחנו נדבר על זה עוד במשך הסיור. החיבור של מיג"ל-מו"פ צפון-תל-חי הוא חיבור ייחודי בין מו"פ חקלאי, מו"פ של משרד המדע ומכללה. זה אירוע שמהווה מרכז מסה ייחודי מאוד בטח באזור וגם בארץ. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר מו"פ צפון? << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> מו"פ צפון הוא המו"פ החקלאי של משרד החקלאות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם מיג"ל נחשב למו"פ. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> הוא המו"פ של משרד המדע. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> שאל אותי חבר הכנסת חוג'יראת על המעבר לאוניברסיטה ואיך אפשר לחיות כאשר מיג"ל היא חברה כלכלית ומכון מחקר הנתמך על ידי משרד החקלאות ומו"פ צפון במשרד המדע במיג"ל ותל-חי כנתמכת ות"ת ומל"ג. איך זה חי ביחד ומה הכיוונים. תסביר על זה מעט? << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> דבר ראשון, חשוב לשמר את זה. האקדמיה היא חשובה מאוד. כדי להפעיל מצוינות במחקר חייבים אקדמיה ברמה גבוהה. זה משהו שחשוב לנו לראות אותו כל הזמן מתפתח. הפיכה של תל-חי לאוניברסיטה בתפיסה של כל האזור פה זה אולי אחד ממנועי צמיחה המשמעותיים של הצפון בתקופה הזו ובכלל. זה משהו שחייב להיאמר. עם זאת, לאקדמיה יש נטייה למשוך לאקדמיה. ביחד עם משרד המדע ומשרד החקלאות, ננסה להמשיך למצוא את המנגנונים שמאפשרים את הקיום של מו"פים יישומיים שחיים לצד האוניברסיטה. המדינה צריכה להבין שזה עניין שחייבים לשמר. המניעים של המחקרים הם יכולים להיות גם פרסום מאמרים אבל חייבים להמשיך לפתור בעיות אמיתיות בשטח בחקלאות ובתעשייה כמו שעשינו עד היום. בשנים 2027-2026 אנחנו צריכים למצוא את המודל הנכון שבו הדבר הזה מתקיים ביחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשוב להמשיך לתקצב באותו אופן כדי שנמצא ביחד את המנגנונים. זו הייתה מטרה. היו כמה בעיות בהגדרה של תמיכה כפולה ודברים כאלה. צריך להבין שמיג"ל הולכת לכיוונים של מחקר יישומי בלעדי שאינו קשור לאוניברסיטה והאוניברסיטה מתפתחת בעולמות האוניברסיטה. הממשק יכול להיות הסטודנטים אבל המחקרים יהיו נפרדים. (2. מוקד מחקרים אגמון החולה) << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> כל מילימטר קריטי כי הוא מייצר שדה אפס. הדבר הזה נקרא סליל הלמהולץ. מישהו זוכר מבית ספר תיכון את כלל האגודל בפיזיקה? כאשר מעבירים שדה חשמלי בתוך סליל הוא מייצר סביבו שדה מגנטי חלש. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הייתי עושה עם עיפרון בשיער והייתי מרימה את חתיכות הנייר. << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> זה גם סוג של פיזיקה. << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> מלפפים סלילים פעמים רבות. גם יוצרים סביב שדה מגנטי. ברגע שאנחנו עושים בדיוק את הליפופים הנכונים במרחק הנכון קורה קסם והשדה המגנטי ביניהם מתחבר. פה אני מייצר מקום שאני שולט בשדה המגנטי ולא כדור הארץ. הנקודה האדומה במצפן הזה מסתכלת צפונה. בתוך השדה אני הופך את הצפון המגנטי לצפון מערבי. אני מדליק את הזרם החשמלי ותראו מה קורה למצפן. במקום שהוא יורה על כיוון צפון הצפון המגנטי של כדור הארץ הולך מערבה. אני יוצר סביבה שבה השדה המגנטי הוא צפון במקום מערב. אני יכול לבדוק אם בעל החיים מקשיב לשדה המגנטי או לסביבה. פה עשיתי שדה אפס ואחד הדברים שהראו בתוך שדה אפס ששלשולים לא יודעים לאן ללכת. נובע מכאן שגם לשלשולים יש חוש מגנטי. פה הופכים את השדה למערבי, לצפוני ולדרומי ולשדה אפס וזה מאפשר לי לנטרל את הזה. לדברים כאלה אין לי מוצר שוק אלא אני צריך לפתח אותם בעצמי. פיתחו את זה בהתחלה לציפורים ועברנו לשלשולים. היום כל החדר הזה מיועד לניסויי שלשולים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך אתה בודק את החיידקים? << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> אני בודק פה איך בעל החיים זז. אפשר לעשות את זה בצורה פשוטה עם מיקרוסקופ החיידקים ועם המגנט הכי פשוט. אני שם אותם בתוך טיפה תחת המיקרוסקופ ואני נותן להם לשחות. אני יכול לשלוח לך סרטונים שאני גורם לחיידקים לשחות לאן שאני רוצה. אתה מזהה בקלות חיידקים בקלות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לפי השדה המגנטי? << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> כן. במיקרוסקופ טוב אתה רואה את המחט שלהם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הם נולדים עם המחט? << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> כן. בבעלי חיים יש את החיידקים, הם מכוונים - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מעין חוט שדרה. << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> כן, אבל זה חיידק. זה נראה דומה. זה התחיל כחדר מעקב אחרי ציפורים ויש בו מצלמות, איך תעקבו אחרי שלשולים? הם בתוך אדמה. עשינו אדמה שקופה מג'לטין וזה עבד. אנחנו עוקבים אחרי תנועה של שלשולים באדמה שקופה. זה עובד טוב. כך אני משנה את השדה המגנטי וכאשר אני מכבה את זה הוא חוזר להיות צפון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ממתי התגלית שלחיידקים יש שדה מגנטי? זה משהו יחסית חדש? << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> יודעים על חיידקים מגנטיים משנות השבעים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ידעו על זה? << אורח >> יוני וורטמן: << אורח >> כן, אבל לא חיברו את זה אף פעם לתוך הרעיון של בעלי חיים. למעשה ב-1967 היה מדען איטלקי וב-1975 מדען אמריקאי. (3. סיור במיג"ל קריית שמונה) << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> נעים מאוד, אני ליאור לוי קוז'יקרו ואני סמנכ"לית פיתוח עסקי במיג"ל ומובילה את חברת המסחור של מיג"ל ותל-חי. עופר ושריאל, כל אחד יציג את עצמו. אחר כך אעשה סדר במבנה של מיג"ל ואיך אנחנו עובדים. (הצגת מצגת) << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> צוהריים טובים, עופר ריבלין. אני מנכ"ל מנהלת אגריפודטק בגליל. כל מה שאתם שומעים היום ורואים – בסופו של דבר התפקיד שלי הוא לגרום לכל הדברים לעבוד. אני לא מתערב בעבודה של תל-חי ולא של אורי ולא של אף אחד. העבודה שלי היא לבנות האקו-סיסטם והתשתיות התומכות ואיך בסוף אנחנו רואים את הדבר הזה קורה ולא רק מדברים אותו. לפעמים יש חוסר הלימה. המנהלת מורכבת מהגופים הכי גדולים ומשמעותיים באזור הגליל המזרחי ורמת הגולן. זה המקום היחיד שכולנו יושבים תחת וסביב אותו שולחן. גם רשויות מקומיות כמו קריית שמונה וגליל עליון מבואות חרמון, אשכול גליל מזרחי, חברה לפיתוח הגליל, החברה הכלכלית גולן גם כל מה שקשור לאקדמיה ומו"פים שהם תל-חי, מיג"ל. בשבוע שעבר הצטרפו אלינו מכון המחקר שמיר. שמיר ומיג"ל יושבים ביחד וזה מדהים. בקרוב אנחנו מקווים שגם נזכה להקים את מכון המזון הלאומי ויש לנו כמובן את הגופים העסקיים והפילנטרופיים כמו מרגלית וגאיה וחממת fresh start ולאודר ורש"י. אלה הגופים הפילנתרופים בסך הכול 15 גופים שכל אחד מביא את הערך שלו וביחד אנחנו מובילים את התפיסה של האקו-סיסטם. המנהלת היא לא גוף אופרטיבי. אני יוזם, אני אסטרטג, אני מתכלל ואני מחבר, אני יודע להביא משאבים אבל בפועל אחרי שיזמתי רעיון - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למי שייכת המינהלת? << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> המינהלת שייכת ל-15 הגופים שעכשיו דיברנו עליהם. הם הדירקטוריון והם מפעילים אותי. כאשר אני קם בבוקר אני לא עובד למען המינהלת אלא אני עובד למענם. היכולת שלי להסתכל מגובה 10,000 רגל ולהבין מה המרחב צריך ואיך הדברים מתחברים. כאשר אני יוזם רעיון ואני יוזם הרבה, בסוף אני מעביר את זה לגוף אופרטיבי. זה יכול להיות מיג"ל, שמיר, גליליום בתוך תל-חי וכולי. אנחנו עובדים גם מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה כדי לבנות האקו-סיסטם. נדבר קצת על היסטוריה. ערב המלחמה 204 חברות הזנק בכל מיני תחומים ולא רק באגריפודטק ממטולה ועד צפון הכינרת. מתוכן 84 חברות אגריפודטק. הייתה מלחמה על כל המשמעויות שלה. אחרי החזרה יש לנו 69 חברות הזנק בכל מיני תחומים. אנחנו מדברים על מספרים קטנים יותר של אנשים בין שניים לתשעה אנשים בכל חברת הזנק כזו. לפעמים אפילו אחד. עכשיו הצלחנו להחזיר תשע חברות לאזור באמצעות כסף פילנתרופי. גייסנו חצי מיליון שקל לכל חברה כזו. הבנו שזה לא לכיסוי חובות. החזרו אותן ומאז הן גדלו. כל התשע הצליחו לגדול. אנחנו מבינים שזה משהו שאנחנו חייבים לקחת על עצמנו וקבענו יעד של חזרה של בין חמש לתשע חברות הזנק כל שנה. אנחנו הצלחנו כבר ליצור כמה משרות די איכותיות בשכר גבוה. התפקיד שלי הוא לייצר רצף של פעילות עסקית ומחקרית. איך אנחנו עושים את זה? הדבר הכי קשה מבחינתנו הוא מה הערך שאנחנו יכולים לתת לאותן חברות כדי שיחזרו הביתה או לחילופין יעתיקו את הפעילות העסקית לפה. אני תמיד נותן את הדוגמה של מה שעשה בילסקי ברעננה לפני 30 שנה. האם אנחנו יכולים לעשות את זה היום עם עוד כל מיני אופציות כמו מיסוי נמוך לעובדים שמגיעים לפה למשך חמש שנים. בסוף החברה הגדולה שיושבת בהרצליה פיתוח צריכה ערך אמיתי לבוא לפה. ציונות כבר לא עובדת. אני אומר את זה בצער רב. זה כבר לא עובד. צריך להסתכל עכשיו דרך החור של הגרוש ובזה בסדר גמור. זה לגיטימי. זה הדבר הכי משמעותי מבחינתי שאנחנו עובדים עליו – איך אנחנו בונים את אותם מסלולים ירוקים לאותם גופים. היום אני עובד מול הרשויות כמו אשכול גליל מזרחי וכל חברה צריכה משהו אחר. יש חברה שצריכה את כל נושא רישיון ייצור מזון ויש כאלה שמתעסקים בחקלאות. איך לכל אחת אנחנו מתאימים את המסלול שלה. היום בונים את זה עם אשכול גליל מזרחי כך שחברה מרימה לנו טלפון מתל-אביב ואנחנו אומרים להם חכו. הנה תוכנת ה-CRM ועכשיו אנחנו עובדים בשבילכם. אנחנו עושים את זה עם מהנדסי המועצות, אנחנו עושים את זה עם כיבוי אש, אנחנו עושים את זה עם משרד הבריאות. אנחנו מביאים להם בסוף תיק ואומרים להם זה שלכם. אתם הולכים לשבת פה. השגנו לכם רישיון לזה ולזה. עוד ארבעה חודשים אתם יכולים להעתיק לפה את מקום המגורים שלכם. על זה אנחנו עובדים יום-יום. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם מלווים את החברות האלה? << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> אנחנו בונים עכשיו מסלולים כדי ללוות את החברות האלה ואנחנו מצמידים אדם לתיק לקוח. יש לו חברה והיא שלו. הוא צריך לעשות את זה וזה התפקיד שלו. אנחנו מגייסים לזה הרבה מאוד כסף לטובת הדברים האלה. למה אנחנו עדיין חושבים שאנחנו אטרקטיביים מאוד? זה כנראה המקומות היחידים בארץ שאנחנו יכולים להציג living lab. זה אחד הדברים שאורי בנה פה במיג"ל. היכולת לעבור בנסיעה של רבע שעה לפעמים מרמת הגולן כשהתנאים שם הם מסוימים לעמק החולה, למבואות חרמון, לגליל עליון ששם התנאים אחרים לחלוטין. המעבדות החיות האלה הן אירוע. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> נתת לי הרבה קרדיט, עופר. לא אני עשיתי - - - << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> אני מפרגן. חיבור לתעשייה מקומית. אם הסתכלתם, ראיתם שהדבר היחיד שעוד אין לי בשותפים שלי הוא התעשייה. עכשיו הבנתי. גם אני לומד כל הזמן ומכה על חטא. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן אתה בתפקיד? << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> שנה וקצת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הצטרפת בשיא המלחמה. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> אורי גייס אותי כאשר הייתי בעזה. אחד הדברים שהבנו הוא שלא צריך כל הזמן לבנות. פילים לבנים הם לא דבר בריא. הבנתי שגם התעשייה שאני מדבר איתה – התעשייה הוותיקה שדרך אגב לא זזה במהלך המלחמה. יקבי רמת הגולן, בראשית ופרי גליל לא זזו במהלך המלחמה. הבנו בשיחות איתם שהם היום מכים על חטא שלפני 20 שנה הם לא נכנסו לעולמות הטכנולוגיה. הם מתעסקים בעיקר בצווארון כחול. הם רוצים להתקדם אבל לא יודעים איך. איך אני משלב את הדבר הוליסטית? מה שאנחנו עושים היום הוא לבנות מתחמי POC באותם חברות ואני מקצר תהליכים כי אני יכול לדבר עם אותה חברת הזנק שיושבת במרכז ולהגיד בואו עכשיו לבראשית. אתם מתעסקים ב-IoT במסועים ואני נותן לכם אתר. נוצר החיבור הבלתי אמצעי בין אותה חברה לבין אותה חברת הזנק. אנחנו יכולים להגיע למצב שבו החברה התעשייתית תומכת כלכלית בחברה הזנק. יצרנו אירוע הוליסטי ואנחנו מתחילים את הפיילוט עוד מעט בבראשית. זה קיצור תהליכים וזה לא דורש ממני להשקיע כסף נדל"ני כדי לבנות אתרים כאלה. הדבר השני בנושא התעשייתי שעכשיו אנחנו מתחילים לבנות קורסים איתם. אלה לא קורסים שאנחנו רוצים אלא הקמנו שולחן עגול איתם כדי להבין מה הצרכים הטכנולוגיים שלהם ולבנות קורסים ייעודיים עם הכשרות כדי להיכנס לתוך העולם הזה ולקדם אותם למאה הנוכחית. הדבר הכי משמעותי שכבר הוכחנו אותו וכבר עשינו אותו ואנחנו עדיין עושים הוא להקים מערכת דאטה על-אזורית. זוהי מערכת דאטה שכוללת שכבות רבות מאוד ולא רק באגריפודטק. הבנו מהר מאוד סביב השולחן שאנחנו תומכים באקו-סיסטם ומה שמתאים בהכרח למיג"ל לא מתאים לתל-חי ולא מתאים לקריית שמונה אבל כולם תומכים אחד בשני. השקענו כמה מאות אלפי שקלים ועכשיו גייסו עוד כמה שקלים כדי לבנות מערכת הדאטה העל-אזורית הראשונה בארץ שכוללת כל שכבה שאתם רק יכולים לחשוב עליה. מחר בבוקר מתקשר חקלאי לאריק שעובד במיג"ל ואומר לו אריק אני רוצה לדעת באיזו חלקה ברמת הגולן הטמיעו טכנולוגיות IoT או בינה מלאכותית בתחום השזיפים. הוא נכנס למערכת והוא מוצא את הכול. אותו דבר מישהו בקריית שמונה שצריך להתעסק באזור תעשייה וסיבים אופטיים. זה כרגע בעבודה. אתם רואים כבר את הפיילוט הראשון. אני חושב באפריל אנחנו מוציאים את זה לפועל. זה קוד פתוח. אתם תוכלו להיכנס. אתם יכולים לשבת בירושלים ולהיכנס לדבר הזה ולקבל את כל המידע שאתם רוצים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה פתוח לציבור? << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> זה יהיה פתוח. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שכל היוזמות האלה כמו תשע החברות, החזרה של החברות וגם מסד הנתונים הזה הם מכספים פילנתרופיים. אלה לא החלטות ממשלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הממשלה שמה כסף רב לשיקום הצפון. לא קיבלתם מזה משהו? << אורח >> אריק דיין: << אורח >> לא. כל הכספים מקרן שנקראת Day After Fund והם הזרז. הממשלה רואה את זה והיא מצטרפת לדבר הזה. מבחינת יישום - - - << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> הממשלה לא מצטרפת. אתם זכיתם בקול קורא. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> זכינו בקול קורא אבל לא כזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> המינהלת של השר אלקין שאחראי על משרד האוצר. יש שם כסף רב. מיליארדים. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> תזכור את מה שאמרתי בהתחלה. בין ההחלטה ליישום ולביצוע בשטח לוקח לפעמים שנה. נכון שזכינו בקול קורא של דאטה וזה נהדר. מתי נתחיל ליישם את זה? מתי מיג"ל יקבלו כסף להתחיל לעשות את הדברים האלה? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> ברגע שהם יגישו. אנחנו מחכים לכם. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> ברור. זה לא זמן. אנחנו עובדים על מסד הנתונים כבר כמעט שנה. בנושא החזרת חברות ומשיכת חברות אנחנו עובדים עליו כמעט שנה וחצי. זה בסדר. היפה הוא שברגע שהממשלה רואה דברים היא מצטרפת ומוכנה לשים כסף. כך גם עופר קיבל למנהלת מיליון שקל ממשרד הכלכלה בהחלטת הממשלה. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> החלטת הממשלה לגולן שהייתה בשנת 2021 הכנסו את סעיף של דאטה. נכון שלקח זמן אבל היינו שם. נכון שלא הקצנו לזה תקציבים אבל אנחנו מבינים איפה אנחנו צריכים להיות ומה אנחנו צריכים לעשות. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> מיכל, זה לא דאטה חקלאי וזה לא קשור לפרויקט הזה. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> זה קשור לאזור תעשייה וליזמים. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> במסגרת הפעילות של הקהילות שלנו יש CRM. אומנם, הוא ארצי - - - << אורח >> אריק דיין: << אורח >> אנחנו מתחברים למערכות ה-CRM הקיימות והכוונה שבאזור הגליל - - - << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אני לא אוהבת את האמירות שהממשלה לא נמצאת. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> מיכל, אני עובד עם הממשלה שנתיים וחצי בכתיבת החלטות הממשלה של כלכלה, של האוניברסיטה, של חקלאות ועוד. אני מכיר את זה, יודע את זה ומכבד את זה. אני אומר ש-time to market בין החלטה ליישום לוקח זמן ובינתיים העולם מתקדם. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> במערכות דאטה של חברות וגם של יזמות וכן הלאה הן דברים שאנחנו תומכים בהם שנים רבות. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> מצוין. לא ידענו. זה נמצא באשכול גליל מזרחי. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אתם מכירים את זה. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> של הקהילות? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> כן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לפי העוגה הזו, אני רואה שתומכים לא רק במה שקשור לאגריפודטק אלא גם במדע, סייבר, IT. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> נכון שהמינהלת היא המינהלת אגריפודטק אבל מהר מאוד הבנו שמה שאנחנו בונים תומך בדברים רבים מאוד. היום יש לנו - - - << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> הסיפור של התמה של אגריפודטק וזה יפה שגם משרד המדע וגם משרד החקלאות פה הוא האזור. בפריפריה הצפונית רוב התעשיות מבוססות חקלאות ומזון. היעד העיקרי הוא להעלות את הממוצע השכר או להעלות את המשרות האיכותיות. זה בדיוק השילוב בין מדע לחקלאות או מדע לתעשייה. זה לב העשייה. זו המהות של מה שעופר מדבר. בנוגע לדאטה, היה לנו קשה מאוד במהלך השנתיים האלה לתת פידבקים או אינפוט לממשלה בין אם זה לרשות לחדשנות ומשרד הכלכלה. איפה החברות, מיהן, מי עזב לאן ומה הן צריכות כדי לחזור. זה מה בעצם שנותן את המענה. זה מתרחב הרבה יותר. זה יתחבר בסוף למה נכסי דאטה שקיבלנו עכשיו. כל הדברים האלה מתחברים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם פונים אל החברות שיצאו בשנתיים האחרונות באופן יזום ואומרים להן - - - << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> כן. היום יש לי אקסל של כל 204 החברות. אני יודע בדיוק מי נסגרה, מי עברה ולאן, מה מצב וכולי. יש לנו היום 69 חברות. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> לקח זמן רב להבין מה קורה עם החברות. עבורנו מיג"ל להחזיר 300 עובדים לקריית שמונה זה אירוע משמעותי. היו כאלה שנשארו במרכז ולא חזרו. זה אירוע שלקח לנו הרבה זמן לנהל אותו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו רואים שעדיין שתושבי קריית שמונה לא חזרו לגמרי. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> מה אנחנו עושים בפועל? אחד הדברים שיזמנו ביחד הוא הפודנס. איך אנחנו בונים אקו-סיסטם ולא רק מדברים אותו. החלטנו שמשנה הבאה תשפ"ז כל ילד בכל כיתה בכל בית ספר בגליל מזרחי פוגש לפחות שעה וחצי שבוע של חדשנות וטכנולוגיה במזון וחקלאות. זה אירוע. כך החלטנו. הגיע הזמן שגם הילדים שלנו יקבלו. גייסנו לזה את ראשי המועצות. כולם הסכימו. פתחנו פיילוט ראשון בשבוע שעבר בבית ספר באיילת השחר. מי שמעביר את זה וזו ההוליסטיות הקהילתית הם יותר יזמים שנתנו להם את המענקים לחברות שלהם. אותם חוקרים של מיג"ל, שמיר ותל-חי ואותם חקלאים, ואותם תעשיינים. הם שמעבירים בפועל את הסילבוס. מי שבנה את הפדגוגיה והסילבוס הוא גליליום שהוא הגוף שאמון על נושא חינוך טכנולוגי לילדים. העברנו להם את זה אבל מי שמעביר בפועל הם אותם אנשים שאמרתי לכם. זה אירוע מטורף שכל ראשי המועצות הם חלק ממנו. בנוסף לפודנס לחינוך לצעירים אנחנו בונים הכשרות וקורסים לבוגרים. אלה מסלולים ייעודים וייחודים מיזמות לחקלאים. הרבה פעמים אלה אנשים שלא יודעים שהם יכולים להיות יזמים. הם בתוך החלקה שלהם ולא מפתחים ולא תמיד מטמיעים טכנולוגיות וכולי. אנחנו בונים מסלולים ייחודים, בונים מסלולים ל-IoT, בונים מסלולים לבינה מלאכותית ובונים מסלולים ייחודים. העלות של הדבר הזה גבוהה מאוד. אנחנו כל הזמן מגייסים לזה כסף בעיקר מפילנתרופיה אבל גם קיבלנו קצת מהממשלה ולשם זה הולך. בניית רובע אגריפודטק. עצם ההבנה שלנו ביחד עם קריית שמונה שכבר קורים פה דברים. הרכבת אמורה להגיע לאזור התעשייה כשתגיע. הופקדה פה תוכנית בחלק הצפוני בסוף אזור התעשייה ל-4,000 יחידות דיור חדשות. במהלך המלחמה חורשה בחלק הצפוני שהוכרה כיער קק"ל. מיג"ל יושבים. יש פה כל מיני תוכניות שאנחנו מבינים שמדברות חדשנות כולל מכון המזון שאנחנו רוצים להקים. אנחנו מבינים שצריך כמו שאמרתי לכם לראות בעיניים את האקו-סיסטם והחלטנו להתמקד באזור התעשייה הדרומי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> צ'ייני הציג תוכנית להקמת מרכז תעסוקה בגליל עליון ל-4,000 מקומות עבודה. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> לדעתי זה בראש פינה. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> זה לא פה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא מכירים? << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> אני לא מכיר. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> זה יצא מהתוכנית. לצ'ייני הייתה בתוכנית של 31 מיליארד שקל. עכשיו אנחנו ב-15. ירדנו ל-12. הוציאו כבר שישה. בדרום קריית שמונה הולך להיות הבית לתעסוקה הכולל את רשות התעסוקה, לשכת התעסוקה והעבודה. הם קיבלו בהחלטת הממשלה במשרד הרווחה והעבודה להקים פה מרכז. אנחנו נחבר אותם עם אחד המרכזים שיש פה שאחד מהם הוא האגריפודטק. זה נקרא הבית לעסקים שנותן את הזכויות לעסקים קטנים ובינוניים שכמעט 60% ומשהו מכל העסקים פה הם עסקים קטנים ובינוניים. הוא יעשה מטצ'ינג בין הצרכים של התעסוקה למעסיקים. זה ישב פה יחד עם האגריפודטק בדרום קריית שמונה במיג"ל כדי שנוכל לחבר את כל הנקודות ביחד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מצוין. (הקרנת סרטון) << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> עשינו הדמיה למה שאנחנו הולכים לבנות פה גם בחוות מטעים. משפט סיום - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מתי זה יתממש? << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> אם תרד למטה תראה שזה כבר בשיפוץ. אני חושב שהדבר המדהים במה שאנחנו עושים ביום-יום שזה שאנחנו לא בפנטזיה. כל מה הצגתי לכם עכשיו כבר נמצא בעשייה ברמה כזו או אחרת. אין פנטזיות. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> זה בבסיס התוכנית שהגשנו לקלאסטרים של משרד הכלכלה. יש פה עוד תוכניות שאנחנו מנסים לקדם עם קק"ל. חוות המטעים שראיתם זו חווה שמנהלים מו"פ צפון. זה מו"פ של משרד החקלאות. הכול פה מתחבר. כמו שאמרה מיכל, אנחנו מתחילים לראות יותר ויותר קולות קוראים שמגיעים ועוזרים לגדול בשטח. הייתה תקופה ארוכה שהיינו צריכים - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הקולות הקוראים הם רק של משרד החדשנות או גם משרד הכלכלה - - - << אורח >> אריק דיין: << אורח >> כולם. גם משרד נגב-גליל בצמיחה דמוגרפית, גם משרד הכלכלה, משרד החקלאות, משרד הבריאות. דיברנו על נושא של רופאים. גם משרד החינוך בכל הקשור לאוניברסיטה והחינוך למשל בחוות מטעים עם סמל מוסד ותקנים כדי להביא בבוקר ילדים לחינוך ובערב להביא חקלאים. גם בחווה החינוכית שזה בשיתוף עם המועצה אזורית גליל עליון. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> שלום לכם, אני פרופסור שריאל היבנר. יש לי כמה כובעים, אני אתאר מה עושה בכובעים השונים. הדבר הראשון, המרכז הגנומי שהקמנו לפני שנתיים בערך שנותן שירותי ריצוף דנ"א ואפיון דנ"א לכל החוקרים שיש - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הוא גנטיקאי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתה עוסק בגנטיקה. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> יש לנו מרכז עם ציוד - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הייתה חברה בקצרין. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> הייתה חברה שעשתה. אנחנו חלק ממיג"ל ותל-חי, אנחנו נותנים שירות בעיקר פנימה ולא למטרות כסף. אנחנו לא משהו רווחי אלא נותנים שירות לחוקרים פנימה גם מהצד של החלק הרטוב שהוא המעבדה וגם מהצד הביואינפורמטיקה שזה חלק משמעותי שצומח. הכובע השני שלי הוא החוג לביואינפורמטיקה שהקמנו לפני שלוש שנים. השנה היו לנו בוגרים ראשונים מהחוג לביואינפורמטיקה בתואר ראשון. זה החיבור בין מחשבים לביולוגיה ויש לזה ביקוש. החבר'ה הם טובים ואנחנו כבר עובדים לבנות את התוכנית לקראת תואר שני כדי שיהיה להם גם המשך כי הם מבוקשים מאוד. אפשר לחשוב שהכול נהיה טכנולוגי, וצריך יותר ויותר חבר'ה שמבינים גם את הביולוגיה מצד אחד וגם את החישובים מצד שני ואתם תראו את המימוש של זה. דבר נוסף הוא כל מערכות המחשוב שלנו שהיו מבוססות על שרתים שקיימים כאן באופן פיזי. לאט-לאט אנחנו מעבירים את עצמנו לסביבת ענן. אנחנו עובדים עם מערכות מחשב גדולות לא רק בקנה מידה ארצי אלא גם בין-לאומי. אתם תראו חלק מהדברים שאנחנו עושים. אנחנו יודעים לאתגר את המכונות האלה. אנחנו עושים איזשהו מעבר לענן. כבר יש לנו מערכות מורכבות שיושבות בענן לגמרי. הכוונה להעביר יותר ויותר מערכות לתוך הסביבה הזו. אנחנו עובדים בתוך הנימבוס שהיא מערכת הענן של המדינה. דבר נוסף שאדבר עליו הוא המרכז הישראלי לאפיון ומחקר על המגוון הביולוגי בישראל. זכינו בו לא מזמן ואנחנו מקימים אותו. אני אסביר קצת יותר פרטים. הדבר הכי חשוב הוא שיש לי גם מעבדה. אני עושה מחקר ובמעבדה שלי מתעסקים באבולוציה וגנומיקה והחיבור בין השתיים מצייר את הביואינפורמטיקה ואת כל מה - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אתם זכיתם במגוון הביולוגי? זה לא היה מוזיאון הטבע באוניברסיטת תל-אביב? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> הם הפסידו. מה אנחנו עושים במעבדה? אני אדבר על המרכז הישראלי וגם מה שהוביל אותנו לתוך מה שאנחנו הצענו בתוכנית כאשר זכינו. התוכנית הייתה של ות"ת. זה היה מבוסס על מחקר שקורה פה במעבדה שגם ממומן ממענקים של משרד המדע וגם ממענקים אחרים שקיבלנו לאורך הזמן. יש עוד פרויקטים רבים שרצים במעבדה כולל עבודות עם מחקרים ארכיאולוגיים שאנחנו מצליחים להפיק דנ"א מממצאים ארכאולוגיים ולדעת מה קרה באזור הזה לפני אלפי שנים. אנחנו מצליחים להוציא דנ"א מזרעים מלפני אלפי השנים. זה דבר מרגש מאוד. יש לנו פרויקט של בארג' שבו אנחנו מסתכלים על זנים מסורתיים, דברים שהיו מגדלים פה עד לפני 100 שנה ולחפש עדויות לחום ולהתאמה לשינויי אקלים. דברים שהיו פעם ונעלמו כי כולנו עברנו לזני עלית ומגדלים את אותם דברים בסופו של דבר. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> מי השותף האמריקאי? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> הוא מנברסקה בשם ואליה. אני אדבר על שינוי אקלים ואיך זה משפיע עלינו ומה אנחנו יכולים לעשות בעניין הזה. יש תוכניות רבות מה אפשר לעשות וננסה לצייר כיוון מה אנחנו תורמים לסיפור הזה. האזור שלנו מושפע כמו כל העולם משינויי אקלים אבל באזור שלנו זה קורה בקצב מואץ יותר. בגלל המיקום הספציפי שאנחנו נמצאים בו כל התהליך הזה של שינויי אקלים קורה מהר הרבה יותר מאשר באירופה או במקומות אחרים. גם שם הם מרגישים אבל אצלנו זה קורה בקצב הרבה יותר מהיר. כמו כל דבר אחר הכול פה אינטנסיבי יותר. גם ההיערכות, השינויים וההתאמה שאנחנו צריכים חייבים להיות הרבה יותר מהירים. כדי לעשות את זה מהר אנחנו צריכים להיות הרבה יותר מדויקים מצד אחד. מצד שני, ישראל נתברכה במגוון ביולוגי עשיר. בגלל המיקום שלנו בין יבשות ובגלל המגוון האקלימי שדובר קודם יש פה עושר מיני ענק. אנחנו נחשבי להוט ספוט של מגוון ביולוגי ברמה עולמית. חובה עלינו כחלק מהקהילה האנושית בכלל לשמר את המגוון הביולוגי הזה גם עבורנו וגם הדורות הבאים. יחד עם זאת ישראל היא מדינה צפופה שיש בה פיתוח מואץ ולא תמיד מתחשב בהיבטים של מגוון ביולוגי. אנחנו רוצים לבוא עם בסיס ידע מוצק כדי שהתכנון העתידי של ישראל ותוכניות מתאר ארציות כאלה ואחרות ייקחו בחשבון את הפגיעה בערכי טבע. בסוף הסיפור הזה חוזר אלינו. זה לא רק בשביל החיבוק והאהבה לטבע אלא יש לזה גם ערכים כלכליים לדברים האלה. אם לא נעשה שום דבר ונמשיך לחיות את חיינו כאילו לא אכפת לנו משום דבר, אנחנו רצים מבחינת מגוון ביולוגי לקו האפור. המגוון ילך ויצטמצם וזה ישפיע עלינו כמו על איכות המים ועוד אלף ואחד דברים כמו הצפות, שריפות. זה משפיע על הכול. אנחנו רוצים לכופף את העקומה הזו. האמת שזה מצליח. בפרויקטים ספציפיים שלקחו מינים או אזורים והחליטו לשקם אותם או לשמר אותם, הצליחו אפילו להוציא ממצב של הכחדה. הצליחו להציל מינים שהיו על סף הכחדה לגמרי ולשחזר בתי גידול ולהחזיר את המגוון ולהפוך אותם למקומות בריאים. זה אפשרי. יש דוגמאות ועשו את זה. אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה רחבה יותר, עמוקה יותר לכמה שיותר מינים וכמה שיותר סביבות. אצלנו, באזור שלנו זה ממש אקוטי לעשות את זה. איך התגלגלנו לזה? זה יוצא מתוך המעבדה שלי ואנחנו עובדים על כל מיני מינים. אחד המינים שאנחנו משקיעים בו הרבה מאוד אנרגיה זה שעורת בר ומינוח שלה הוא שעורת התבור, Hordeum spontaneum. הוא נמצא בכל הארץ מדרום המדבר באזור מצפה רמון ועד החרמון למעלה. גם ליד ים המלח. מגוון ענק של סביבות. הוא תמיד נמצא בכמויות גדולות כך שהוא מודל טוב כדי להסתכל על תהליכי התאמה לשינויי אקלים בסביבות השונות. אם אנחנו מוצאים גנים שיכולים לתרום משהו כמו עמידות למחלות או עמידות לתנאי סביבה, עמידות ליובש או לחום וזה משהו שאפשר לייבא אותו לתוך זנים חקלאיים ולייצר זנים שהם עמידים יותר לאקלים שמגיע אלינו. הסתובבנו בארץ. אני לא אסביר על מודל דיגום אבל דגמנו לפי היגיון מסוים 300 פרטים מכל הארץ. אלה זרעים של צמחים של שעורה. בנינו מודל אקולוגי שלוקח את תנאי הסביבה, משקעים, טמפרטורה וסוג קרקע ומכנס את כולם ביחד למודל על סמך כל התצפיות של איפה מצאנו שעורת בר אי פעם בהיסטוריה של ישראל. לגבי הצבעים, האזורים שהם ירוקים הם טובים יותר מבחינת התנאים בשביל שעורת בר לגדול ואזורים שהם אדומים הם פחות מתאימים לשעורה לגדול. זה לפי הנתונים האקלימיים של היום של שנת 2023. זה היה לפני שנתיים. אלה הנקודות שבהן אספנו. אלה 30 אתרים שלנו. על אותו עקרון אנחנו יכולים לקחת מודלים אקלימיים שנותנים תחזית על מה יהיה האקלים מבחינת משקעים, טמפרטורה וכולי בעוד 25 שנה או 30 שנה ולעשות את אותו התרגיל - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רואים התחממות. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> בדיוק. רואים התחממות. קורה תהליך מדבור. המדבר עולה צפונה והבקעה הולכת וגולשת מערבה ורואים שאזורים שפעם היו מתאימים לשעורה הולכים ומצטמצמים בגודלם. הגורם המגביל מספר אחד הוא זמינות מים. הסיפור של מים הוא הסיפור המרכזי שמגביל. העניין במודלים האלה שהם לוקחים בחשבון את התנאים האקלימיים והסביבה ואיך התנאים האלה מתאימים לצמחים מסוימים לגדול. מה שהם לא לוקחים בחשבון זה את היכולת של הצמחים להגיב לשינוי. צמח או בעלי חיים או כל יצור הוא דבר דינמי. הוא יכול להשתנות. הוא לא משהו סטטי שכאשר התנאים משתנים הוא סופג את זה ככה. הוא יכול לעבור התאמה מסוימת לתנאי הסביבה החדשים ולעבור השתנות מסוימת. מה שאנחנו רוצים למדוד הוא את הפוטנציאל שלהם ולזהות את הפוטנציאל שלהם להשתנות. את זה אנחנו רוצים לחשב. אם יש לי את התנאים הנוכחים ואני יודע מה ההרכב הגנטי - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עשית השוואה גנומית בין מינים ומצאת שיש - - - << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> זה מגיע. אני רק אסביר את המודל הכללי ואיך זה עובד. אם יש לי את המצב הנוכחי של 300 פרטים האלה ואני יודע לבנות הפרופיל הגנומי שלהם ואני יודע למצוא גנים - - - כי יש את כל הדנ"א ובתוכו יש גנים ספציפיים שהם אלה נותנים את העמידות לבעיות של משקעים וטמפרטורה. אני רוצה לבדוק האם לאוכלוסיות השונות במקומות השונים יש כבר גנים אפילו שזה נדיר מאוד. עצם זה שכבר קיימים גנים באוכלוסייה הדבר יעזור להתמודד עם העתיד. אם זה קיים, האבולוציה כבר תעשה את שלה וזה ילך ויתרחב באוכלוסייה ויש לה פוטנציאל גבוה לעבור התאמה. אם זה בכלל לא קיים, יש לנו בעיה כי לא יהיה לה איך לעבור התאמה. את זה אנחנו רוצים לנסות לאמוד. אני מקווה שזה היה ברור פחות או יותר. לקחנו את 300 הפרטים וריצפנו את הדנ"א של הכול. דנ"א של בני אדם הוא בערך 3 מיליארד אותיות ובסיסים ובשעורה זה 5 מיליארד. 3 מיליארד זה הרבה ו-5 מיליארד זה אפילו יותר. צריך לרצף יותר מאשר כמות של 5 מיליארד כדי שיהיה אפשר להגיע ליציבות סטטית או אחרת ולכן יצרנו 7.5 טריליון בסיסים שזה כמות אינפורמציה גדולה מאוד. אני רוצים לעשות השוואה של הכול כנגד הכול כדי להגיע לתובנות האם יש את הגנים ואיזה גנים יש. כדי לנתח את הנתונים האלה אי אפשר לעשות את זה על שרת שיש לנו פה במיג"ל. יש לנו כמה שרתים גדולים אך הם לא מספיקים. בנינו מערכת שהתחברה לתוך הענן והפעלנו 30,000 מעבדים במקביל. חברת אמזון העולמית לא הבינה מאיפה נפלנו עליהם עם 30,000 מעבדים במקביל. הם הזמינו אותי ללאס וגאס לכנס העולמי של AWS כדי להציג איך הצלחנו לבנות מערכת שמריצה כמות כזו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד שהם שלחו את החשבון. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> בסופו של דבר זה לא כזה יקר אבל לבנות את המערכת היה יקר מאוד. לשמחתי, הם הבינו את החשיבות של זה ומימנו בעצמם חלק גדול מהסיפור. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה האינטרס שלהם לממן? מה הם יקבלו בתמורה? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> קודם כול היתכנות. יש מישהו שמצליח להפעיל 20,000 מעבדים במקביל ולשלוח נתונים ל-30,000 מעבדים והחלק הכי מאתגר לאסוף בבת אחת ב-30,000 מעבדים. זה תוקע כל מערכת. להתגבר על זה פותח אפשרויות חדשות. אנחנו בנינו על הפלטפורמות שלהם ובגלל זה הדבר עלה לנו הון תועפות אבל הם החזיקו לנו. זה היה בסדר בסוף. לקחו את הקוד ואת התהליך של איך עושים את הדבר ופתחנו אותו. אפשר להיכנס לאתר של המעבדה ולהוריד את זה. מי שרוצה לעשות דברים כאלה משוגעים יכול לעשות בעצמו בבית עכשיו. עכשיו יש לנו את כל הנתונים ואת כל האפיון של כל הגנומים של כולם. אפשר לעשות השוואות של הכול כנגד הכול. אני לא אכנס יותר מדי לדברים הטכניים אבל גם גידלנו את הצמחים כדי שיהיה לנו אפיון שלהם ולקחנו את המידע הסביבתי ואת המידע של הצמחים עצמם איך הם נראים ואת המידע הגנומי וחיברנו הכול ביחד ומצאנו גנים לאורך הדנ"א שנותנים עמידות או יכולת תגובה לשינויי סביבה. מה שהיה מעניין בסיפור הזה זה שהם לא מסתובבים באופן חופשי על הדנ"א אלא הגנים מרוכזים בבלוקים. זה מעניין שהאבולוציה לקחה גנים של עמידות לחום ועמידות לחוסר במים ושמה אותם באותם באותו אזור גנטי כדי שזה יעבור ביחד בתורשה. זה קרה באופן טבעי באבולוציה שזה נהדר בעצמו. עכשיו אנחנו יכולים להפעיל את המודלים שלנו ולהגיד שאנחנו יודעים מה ההרכב הגנטי ואנחנו יודעים מי הגנים ואנחנו יודעים מה המצב הגנטי בכל אחד מהגנים בכל אחד מהפרטים. נעשה תחזית קדימה האם יש להם אתה פוטנציאל להתמודד עם שינויי אקלים. אפשר לבנות מזה מפה שזו מפת סיכון. האדום זה סיכון גבוה, הכחול זה סיכון נמוך. רואים שזה די דומה למה שמקבלים רק מהמודל האקולוגי אבל יש לנו כמה אזורים שבהם יש הבדלים. ההבדלים מהמודל האקולוגי מעניינים. מצד אחד, בצד המזרחי המצב הוא לא גרוע כמו שאנחנו מקבלים מהמודל האקולוגי כי הצמחים שנמצאים על הקצה הקרוב לבקעה כבר יש להם גנים שיאפשרו להם להתמודד עם שינויי אקלים. כך הם לא ייעלמו אלא הם יישארו שם ויסתדרו שם למרות שהאקלים הולך להשתנות. מצד שני, באזור השפלה כמו רחובות והסביבה הזו דווקא רואים שיש סיכון גבוה והערכה שלנו שהסיכון הגבוה הוא לא בגלל שינויי אקלים משוגעים אלא בגלל שיש קיטוע של בתי גידול. כל הכבישים ובנייה מואצת שלא לקחו בחשבון את הרצף שצריך בין אוכלוסיות שונות יוצרים קיטוע ובגלל זה הם איבדו הרבה מאוד שונות גנטית שהם צריכים כדי להתמודד עם שינויי אקלים. ב תכנון עתידי זה משהו שטוב לקחת אותו רגע לפני שמלבישים עיר כדי לחשוב איך מאפשרים מסדרונות אקולוגיים. יש עוד מה לעשות אך צריך לדעת איך המפה הזו נראית. על הבסיס של הרעיון הזה הלכו ובנינו קונסורציום יחד עם בנק הגנים ויחד עם אוניברסיטת באר שבע, מכון ויצמן, האוספים הלאומיים בירושלים וכולי. יצא קול קורא של ות"ת להקמת המרכז הלאומי לאפיון ושימור המגוון הביולוגי בישראל. עם הרעיון הזה שאפשר לקחת מידע ולחשב מגנטיקה ואקולוגיה ועוד דברים נוספים ולחבר את זה ביחד ולבנות סיכון שאפשר לעשות לפניו. הלכנו עם זה קדימה ולשמחתי גם זכינו. מה שאנחנו הצענו היו שני דברים. יש שתי בעיות. יש המון אוספים. יש חלק לאומיים שמתוחזקים על ידי המדינה. אחד במשרד החקלאות שהוא בנק הגנים ויש את האוספים הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים אבל יש עוד המון אוספים יקרי ערך שיושבים במגירה של איזה חוקר איפה שהוא. הוא יוצא לפנסיה וזה נגמר. אם קורים קצר או שריפה, זה נגמר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טיל איראני. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> אנחנו רוצים לקחת את האוספים האלה ולשמור אותם ולשים העתק בבנק הגנים. לאחד את הכול כדי שכל האינפורמציה והקטלוג יהיו גם אחידים וסטנדרטים שמדברים בשפה אירופית וכן שיהיה אפשר לחבר את הקטלוגים האלה גם המערכות האירופאיות ושהכול יהיה מאופיין במערכת אחת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> המערכת מאפשרת הנגשה לקטלוג וכל חוקר יוכל להתחבר לעדכן? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> לא כל חוקר יכול לעדכן. כל חוקר יכול להעביר אלינו ואנחנו נעדכן. זה צריך לעבור דרך אנשים מומחים כדי שאנשים יכניסו שטויות למערכת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גם אוספים חיים? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> גם אוספים חיים יחד עם קק"ל שהם אמורים לתחזק אוספים חיים בעיקר עצים. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> מה עם אוספים שבאוניברסיטאות כמו מוזיאון הטבע? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> האוניברסיטה העברית איתנו בפנים. מוזיאון הטבע לא כי הם היו מתחרים, אבל לאט-לאט זה מתחיל להיסדק. דווקא בקטע הזה אני רוצה להגיד - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> כאשר ביקרנו שם היא הסבירה לנו את החשיבות של המאגר הלאומי. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> בקטע הזה אני רוצה להגיד דווקא משהו ממש טוב על החוקרים והאנשים. הייתי מצפה שאנשים יסרבו לשתף פעולה אבל להיפך. בהתחלה היה באמת כל אחד התבצר בעניין שלו אבל אנשים מבינים שמה שחשוב זה לשמור את זה ולא מי או איך אלא שזה יישמר וזה יהיה לדורות הבאים. זה הולך ונבנה. אנשים מתל-אביב ביקשו להשתתף ולהיות חלק מהדבר הזה. זה קורה. יש המון. זה לא כולל רק צמחים אלא כולל חרקים, בעלי חיים, וירוסים, מחלות. את הכול אנחנו מאפיינים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> באוניברסיטת חיפה גם יש משהו דומה. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> גם בחיפה יש בנק גנים קטן. דווקא מה שיש בחיפה מראש כאשר בנו את זה הם עשו את העתק של הכול לתוך בנק הגנים, כך שיש כבר בדופליקט. יהיה מסד נתונים אחד שיש בו את כל האינפורמציה גם הגנטית וגם המורפולוגית. כל המידע שיש על פרטים לפי סטנדרטים יהיה קטלוג פתוח שאנחנו עובדים על זה כרגע. הכול יושב על הענן. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> המודל של המאגר הלאומי הזה קיים בעולם? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> לא כזה. יש מאגרים אבל מה שאנחנו מנסים לעשות הוא לבנות שכבות של מידע. לא רק המידע היבש של איזה מין ביולוגי, השם שלו ואיפה הוא נמצא אלא גם את הקואורדינטות של כל המקומות שנמצא, תנאים האקלימיים שהוא נמצא בהם, המידע הגנטי שלו. ישנם אנשים ממכון ויצמן שעושים פרופיל מטבולומי כלומר את החומרים הכימיים שיש בתוך כל אחד מהמינים האלה. יש אקולוגים שמסתובבים בשטח ומאפיינים את בתי הגידול אחד-אחד, צמח-צמח. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כמו GIS? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> הכול יושב על GIS ואפשר לחבר את השכבות. מה שאנחנו טענו בהצעה שלנו זה שיהיה אפשר לראות פרופיל שחוצה שכבות מידע. אנחנו נסתכל על האקולוגי יחד עם הגאוגרפיה יחד עם הגנטיקה יחד עם הביוכימיה ודברים נוספים. השימוש של זה הוא גם לחקלאות כדי למצוא גנים שאפשר להביא לתוך קרקע חקלאית וגם למצוא חומרים חדשים לפיתוח תרופות. אני אפילו לא יודע לדמיין לאיזה כיוון אפשר יהיה לקחת את זה אבל תהיה תשתית והיא תהיה פתוחה וציבורית. יש לנו גם צוות אירופאי שמלווה אותו שרואה שאנחנו עומדים בסטנדרטים בין-לאומיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה שנים הפרויקט? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> ארבע שנים. החלק שלנו בתל-חי-מיג"ל זה כל הצד של האפיון הגנומי. זה מה שאנחנו עושים יחד עם הבנייה של מסד הנתונים. אנחנו מתעסקים עם מחשבים וגנומים. לכל שותף בסיפור יש חלק. יש גם את מכון דוידסון שמפתח תוכניות לימוד מתוך זה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> במכון ויצמן. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> הם יושבים במכון ויצמן. הם גם שותפים. גם זה חלק העניין לפתח תוכניות לימודים שמבוססות על מאגרי המידע האלה. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> שריאל, זה רק על צומח? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> לא. יש חרקים, וירוסים, חזזיות. יש כל מיני אוספים. תפגשו את דורית האוספת. גם אוסף האצות הלאומי נכנס לתוך המערכת. כל מה שיש. בתור דוגמה, מין שלקחנו שאיתו התחלנו את הסיפור הזה כקונסורציום נקרא תלתן ישראלי Trifolium israeliticum. הוא מין אנדמי זאת אומרת שהוא קיים אך ורק בישראל. באף מקום אחר בעולם הוא לא קיים. הוא בסכנת הכחדה חמורה. אם בשנות השישים היו עוד 24 אתרים שראו היום אנחנו על פחות מ-12. כתוב 12 אבל בפועל מצאנו בתשעה מתוך ה-12. שם הוא נמצא ולא כל שנה הוא חוזר. אמרנו נתחיל איתו כי זה מין שהוא באמת בסכנה ונלמד אותו. למין הזה כמו לכמעט כל המינים שאנחנו הולכים לעבוד איתם אין שום תשתית מחקרית. אין גנום ואין מערכת שאפשר לעבוד איתה. בבני אדם עשו גנום. טוני בלייר וביל קלינטון הכריזו בשנת 2000 שיש גנום אנושי. פה אין. זה היה פרויקט של 3 מיליארד דולר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> היום קל יותר. היום יותר קל לעשות גנומיקה << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> נכון. היום אנחנו יודעים לעשות גנום אחד ב-10,000 דולר פחות או יותר. אנחנו רוצים לעשות גנומים רבים מאוד ויש לזה מן הסתם עלויות. בנינו לו את הגנום הראשון. אפשר להכריז שיש גנום של התלתן הישראלי. זה מין ישראלי. אנחנו רואים שהגנום שלו משוגע לגמרי. יכול להיות שזה מסביר למה הוא לא כל כך מסתדר. הוא עבר הרבה מאוד התהפכויות וכאלה. יש גם אוסף והאוסף אפיין אותו גנטית. אפשר לבדוק את הסיכון. ברוב המקומות הוא בסיכון גבוה מבחינת האדמות שהוא נמצא. מה שמטריד הוא האוכלוסייה באזור השרון והאוכלוסייה באזור זיכרון יעקב. אלה אוכלוסיות מנותקות לגמרי מכל שאר האוכלוסיות ואנחנו רואים שהמגוון גנטי שם מצטמצם. אלה אוכלוסיות שכנראה הולכות להיעלם אם לא יעשו מהר איזשהן פעולות שימור ואפיון ויעצרו. אם לא יעשו משהו אקטיבי בסיפור האוכלוסיות כנראה ייעלמו בשנים הקרובות. זה משהו שאפשר לראות אותו דרך הגנטיקה ולא כל כך בשטח. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה גם קשור לשינוי במיגרציות של בעלי חיים? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> כן. נכון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בגלל הכבישים - - - << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> זה הקיטוע של בתי גידול. אם אנחנו חותכים על ידי כבישים אין להם איך לעבור וזה נקטע לגמרי. יש לנו שלושה מינים. יש כנראה בעבודה שכבר בתוך באנליזות עוד חמישה מינים והתוכנית שלנו בשנה הקרובה היא להגיע ל-20 מינים. סך הכול בפרויקט שהוא ארבע שנים ואנחנו בשנה הראשונה פחות או יותר נגיע ל-80, 100. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> לפי מה אתם בוחרים את המינים? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> הסיפור נוגע בעיקר לבעלי חיים וצמחים. יש שני צוותים. אחד שמבין יותר בבעלי חיים ואחד בצמחים. הצוותים כוללים מומחים שישבו ביחד והחליטו לפי התפוצה, סכנת הכחדה, מקומות ספציפיים שזה נמצא ומיני מפתח בגלל החשיבות בתוך המערכת האקולוגית. ישבו מומחים לתחום הזה וקיבלו החלטות מה צריך. עשו רשימה של 200 מינים. מתוכם אני מניח שנעשה בערך 80 ונקווה שיהיה כסף בהמשך כדי לעשות את כל השאר. לסיכום, אנחנו פריווילגים שאנחנו יושבים על מקום עם כזה מגוון ביולוגי עשיר אבל לפריווילגיה הזו יש אחריות. אנחנו גם צריכים לשמור על זה גם לנו וגם לדורות הבאים. אנחנו רוצים לשמר את זה וכדאי לשמר את זה על בסיס ידע מוצק ועמוק כדי שלא נעשה שטויות. כדי שלא נבוא לשמר ובמקום לעשות טוב נעשה רע כי פעולות התערבויות יכולות גם לגרום לנזקים ולא רק לדברים טובים. אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות שלנו בגלל שבנינו תשתית בשנים האחרונות גם עם הגנומיקה גם עם הביואינפורמטיקה וגם בגלל שיש פה כבר תשתית לחקלאות והבנה של המערכת האקולוגיה העשירה שיש בצפון. צריך להרחיב למערכת שמסתכלת ברמה הלאומית במרכז של אגרו-ביו ומגוון ביולוגי ולחבר את כל המערכות האלה ביחד. כדי שיהיה למרכז משקל כובד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> השלב הראשון אתם הולכים על אפיון והשלב השני יהיה השימור? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> זה קורה ביחד. כל מה שנאסף ישר מקוטלג ומופקד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי המינים שאמורים להיכחד בשל שינויי האקלים, אתם מתערבים גנטית או שאתם משתמשים בזנים שגדלו באזור עם תנאי אקלים מסוים שיכולים להתאים עכשיו? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> לגבי הפעולות שאפשר לעשות, יש צוות מומחים לדברים האלה. גם קק"ל חברים בתוך הקונסורציום שלנו וגם רשות הטבע והגנים. מיכל גם מלווה אותנו מלמעלה. ביחד אנחנו רוצים לראות איך עושים פעולות - - - בסוף מי יעשו את הפעולות האלה? קק"ל יעשו את הפעולות או רט"ג יעשו את הפעולות האלה. ביחד איתם ועם המדען הראשי אנחנו יושבים ובונים את התוכניות על איך לעשות התערבות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אם אנחנו לוקחים את הזן של השעורה שדיברת עליו - - - << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> שעורת התבור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נגיד שמצאת זן שלו באזור ים המלח ואתה מגדל אותו בצפון שבו יש מין אחר, זה יכול להשתנות גנטית? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> הוא שומר על עצמו מבחינה גנטית. הוא נשאר גנטית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הוא לא משתנה ומתאים את עצמו? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> זה תהליך ארוך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עדיף שהיה משתנה ויתאים עצמו. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> אם כבר מדברים, בסוף יש שני פקטורים שעושים סלקציה ומפעילים סטרס. מצד אחד, משקעים, טמפרטורה ומליחות בקרקע. במדבר הם סופגים את זה וצריכים לפתח את המנגנונים לעמידות. מצד שני, פה בצפון יש צפיפות גבוהה של צמחייה שמייצרת תחרות. צמח שיש לו את היכולת להתמודד עם מעט משקעים הוא בדרך כלל פורח מהר והוא קטן מאוד. אם הוא יעמוד פה בתחרות מול "ג'בארים" של הצפון הוא לא ישרוד. כל מקום והתאמות שנדרשות אליו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם הוא יעשה אדפטציה? << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> זה פשוט תהליך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. << אורח >> שריאל היבנר: << אורח >> תודה רבה לכם. תסלחו לי שאני צריך ללכת. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> תודה רבה. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> אנחנו רואה שאתם מגיעים בתקופה מעניינת מאוד. אחרי שנתיים מורכבות מאוד. פנינו לשינויים מאוד גדולים כאן באזור תוך בניית האוניברסיטה והעיצוב מחדש של מיג"ל. קיבלתם המון מרוח העשייה האזורית, המחקר, החשיבות שלהם ומהפעולות שמובילות גם אותנו וגם את החוקרים שלנו. אני אנסה להתמקד יותר במבנה ובמה שאנחנו עושים. אשתדל לא לחזור על דברים שנאמרו כאן. למרות שאני כבר לא מציגה את זה במצגות שלנו כי פנינו קדימה אבל השאלה הזו עולה אחר כך. מתי חזרנו והתחלנו את הפעילות מחדש? אחרי 7 באוקטובר מכון המחקר פונה ולא רק שהמקום העבודה פונה אלא למעלה מ-50% עובדי מיג"ל ותל-חי נאלצו לעזוב גם את הבתים שלהם. אפשר לדמיין איזה תהליך לוגיסטי מורכב כיוון שזה שמישהו העתיק את המעבדה שלו לירושלים זה לא אומר שכל הצוות שלו עבר לירושלים. היה פה תהליך גדול מאוד אבל אפשר להגיד שהבנו מהר מאוד שצריך לקום ולתת מענה לחוקרים כי להבדיל מתקופת הקורנה שכל העולם שבק כאן הבנו שזה רק אנחנו ואם אנחנו לא נקום ונעשה מעשה לא יהיה לאן לחזור. חזרנו למשרדים באפריל 2025. משמח להגיד שהחוקרת האחרונה חזרה גם לאזור וגם למעבדה שלה באוגוסט 2025 ומאז אנחנו שוב בפעילות מלאה וכמו שאמרתי כל הזמן עם הפנים קדימה. אני מתארת קצת את מה שעשינו בשנים אחרונות ובסוף אני אציג שקף לאן אנחנו הולכים כי זאת השאלה. כמו שאמרתי אנחנו בפתחו של תהליך משמעותי מאוד. מיג"ל הוקמה לפני 47 שנה על ידי החברה לפיתוח הגליל סביב שלושה צירים מרכזיים שהנושא של ניטור החולה, מתן מענה לקהילה החקלאית באזור וביסוס של מכון מחקר יישומי שיאיץ את הפיתוח האזורי והכלכלי בצפון. מיג"ל היא מו"פ ענק של משרד המדע. יש לנו היום סביב 50 קבוצות מחקר פעילות. ביולי האחרון נחתם הסכם הרכישה של מיג"ל על ידי תל-חי ומאז עברנו להיות חברת בת של תל-חי. רוב החוקרים שלנו מכיוון שהמקום הזה הוקם כדי להיות מקום מחקר יישומי עוברים לתל-חי במודל של חוקרים באוניברסיטה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הם פיזית יישארו כאן שחלק יעבור פיזית? << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> הם יישארו כאן. גם האוניברסיטה עצמה נמצאת בתהליך של בנייה וסביר שחלק יעברו. היום אנחנו - - - << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> זה קמפוס של האוניברסיטה. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> זה קמפוס של האוניברסיטה. אם כבר אני אגיד שאנחנו נמצאים בבניין מיג"ל המקורי. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> חשוב להדגיש כי גם מיכל פה ואנחנו מדגישים את זה כל פעם שמו"פ צפון הוא יחידה עצמאית בתוך מיג"ל. הוא לא ישות משפטית אחרת אלא יחידה בתוך מיג"ל. היחידה נשמרת ממש כמו שהיא. אלה חוקרים שנשארים וממומנים על ידי משרד המדע וקק"ל. הם לא עוברים להיות מועסקים - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> מו"פ צפון שייך למשרד החקלאות ומיג"ל היה תחת משרד המדע. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> אמרתי שמו"פ צפון שייך למשרד החקלאות? סליחה. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> זו הנקודה הבאה שרציתי להגיד. מו"פ צפון יושבים בתוך מיג"ל ומקבלים את כל המעטפת ממיג"ל כמכון מחקר וגם יישארו במיג"ל. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הם שייכים למשרד החקלאות. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> הם שייכים למשרד החקלאות וקק"ל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הם יישארו כמו"פ של משרד החקלאות? << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> כן, תחת מכון מחקר יישומי. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> זה עובד מצוינת שנים רבות. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> עכשיו הם עוברים להיות תחת - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> המו"פ שייך למשרד המדע - - - << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> על בסיס המו"פ של משרד המדע קמה האוניברסיטה. זו ההחלטה של הממשלה להעביר את תפוקות המחקר האקדמיות ממיג"ל לתל-חי כדי שתל-חי יוכלו לקבל את התקצוב מוות"ת. בשנתיים הקרובות אנחנו עושים את המעבר ממשרד המדע לוות"ת כאשר חוקרים של מיג"ל כמו שריאל היבנר שהוא חבר סגל בתל-חי עובר להיות במשרד מלאה בתל-חי. מה שכן יש במיג"ל - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תל-חי הופכת להיות אוניברסיטה. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> בדיוק. במיג"ל יש גם חוקרים של משרד המדע שאין להם תפוקות אקדמיות והם לא חברי סגל אבל יש להם תפוקות משמעותיות מאוד מבחינה אזורית כמו פיתוח כלכלית. עשינו מיפוי שהוא מעניין מאוד לראות. הם פחות התעסקו לפרסם מאמרים אבל יש להם יותר פטנטים והם התעסקו יותר עם חברות ושירותים לתעשייה. אותם אנחנו רוצים לשמר. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הם בחלק היישומי? << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> נכון. זה הופך את המו"פ ליישומי. החוקרים האלה יחד עם החקורים של מו"פ צפון של משרד החקלאות נשארים תחת מיג"ל באותו מתווה כמו שהיה עכשיו. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הישות של מיג"ל תישאר? << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני מבין שיש שלושה גופים. מו"פ צפון, המו"פ המקורי של משרד המדע שמתוקצב על ידי משרד המדע והחוקרים שילכו לתל-חי. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> נכון. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> באוניברסיטה יש בדרך כלל רשות מחקר שהיא מוציאה לפועל את - - - << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> רשות המחקר של תל-חי יושבת לידנו. הם מבוססים הרבה מאוד על יכולות שאנחנו פיתחנו להפעלת מחקר ב-40 שנה האלה. זה חלק ממעבר המחקר לתל-חי. המחקר האקדמי כולל גם בנייה רשות המחקר. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> זה חשוב. זה מקפיץ את הכול. זכייה במרכז של המגוון הביולוגי זה פיצוי על כל מה שעבר על - - - << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> גם נכסי הדאטה זה משהו מקפיץ אותנו מאוד. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> כל המבנה שהיה פה כל השנים של מחלקות לביוטכנולוגיה, מדעי הצמח, מזון וחומרי טבע, קרקע, מים וסביבה החוקרים עוברים למודל האוניברסיטה לפחות רובם. מי שנשאר במיג"ל הם מו"פ צפון וגם היחידה לפוסט סטארדאסט שנמצאת פה למטה ואני אתייחס אליה בהמשך. יחידת פוסט סטארדאסט שהם יחידה יישומית מאוד. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אפשר ללמוד קצת מהפקולטה לחקלאות בעברית? << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> באיזה הקשר? << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> יוני אמר לנו שיש שיתופי פעולה מסוימים שעשו עם האוניברסיטה העברית. כל מה שאת מונה עכשיו זה כמו הפקולטה לחקלאות, לא? << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> פקולטה בנושא חקלאות מתפתחת גם בתל-חי. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> זה חשוב כי אין עוד אחת בארץ. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> גם בית ספר לווטרינריה בקצרין. קורים פה הרבה מאוד דברים. אנחנו מעודדים מאוד שיתופי פעולה. זה עלה גם מהדברים של החוקרים. גם מחקר שהוא מולטי דיסציפלינארי, גם עירוב של מגזרים וחברות בתוך המחקר ומי יוציא לפועל. זו הראייה שמובילה את העשייה כאן. היום יש במיג"ל סביב 300 עובדים. יש 50 קבוצות מחקר. שליש מהעובדים שלנו הם בעלי דוקטורט. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> המספר לא עלה מאז המלחמה. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> אנחנו מיוצבים סביב 300 עובדים. חלק ממה שקורה כל זמן הוא דבר והיפוכו. מצד אחד מיג"ל תורמת כל הזמן עובדים מיומנים לאזור, לסטארט-אפים בסביבה ולתעשייה. אף חוקר לא אוהב שעוזבים את המעבדה שלו אבל מצד שני אני חושבת שזה חלק מהדנ"א והחשיבות של מיג"ל באזור להביא כוח אדם מוכשר ומיומן לתוך החברות. לדוגמה אם אנחנו מקימים סטארט-אפ, יש עובד שיוצא מתוך המעבדה של אותו חוקר והוא מלווה את הסטארט-אפ, את העברת הידע והטכנולוגיה. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> בהקשר של צמיחה, בסוף זה נגזר מאוד מכמה תקציב מהמדינה אנחנו מקבלים. לא הייתה עלייה בתקציב המדינה בשנים האלה. זה מה שמממן את החוקרים. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> עד היום מכיוון שכל דוקטורט צריך לקבל אותו מחסות אוניברסיטאית, היה אפשר לראות שלדוקטורנטים שלנו היו שיתופי פעולה עם כל האוניברסיטאות המובילות ואחד הדברים החשובים במעבר לאוניברסיטה זה היכולת לתת תארים של דוקטורט ולא להיות זקוקים למתן מענה מאוניברסיטה אחרת. כאשר מסתכלים על הפיזור במרחב של העובדים שמהם מיג"ל אפשר לראות ממזרח למערב בכל אזור הצפון. הנקודות הירוקות הן יישובים שאינם יהודים. אנחנו שמחים להיות מקום עבודה איכותי לכל אזור הצפון. בשנת 2020 היה פה תהליך אסטרטגי שכינס את כל עובדי מיג"ל ושאל איפה אנחנו רוצים לראות את עצמנו בשנת 2030 עשר שנים מעכשיו. האיור הזה צויר תוך כדי תהליך. הדברים שעלו הם שלושת עמודי התווך האלה שהם מצוינות אקדמית, פיתוח אזורי ומודל כלכלי. אם נכנסים לדברים הקטנים שכתובים אפשר לראות שם אפילו את נושא הקמת האוניברסיטה ומחקר אינטרדיסציפלינרי ופיתוח כל העולמות הבינה המלאכותית ולשמחתנו - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רואה שמישהו חשב על AI. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> עלו פה הרבה מאוד דברים בשנת 2020. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הגשימו להם את הרוב. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> ממש כך. זה יפה. לא היה צריך לחכות עד 2030 כדי לראות את התוצאות של אותו תהליך אסטרטגי אלא כבר בשנת 2025 הצלחנו להשיג את רוב הדברים. אני מציינת את זה כי חשוב לי להגיד שעם הנכסים האלה אנחנו גם חוברים לתוך האוניברסיטה ויש לזה ערך משמעותי וערך מחקרי גדול מאוד. בשנים האלה היה גיוס של בין 16 ל-20 חוקרים ראשיים חדשים צעירים, גדילה במספר אנשי הצוות בתוך קבוצות המחקר, קליטה של דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים, הוקמו 15 חברות הזנק וניתנו עוד רישיונות. זה תחת הפעילות של חברת המסחור. יש הרבה מאוד שיתופי פעולה עם תעשייה ועם חקלאות באזור והדבר התפתח מאוד. שריאל ציין את זה וזה הרבה מאוד בזכותו התפתח כל התחום של חישוביות מתקדמת, ביואינפורמטיקה, מדעי המחשב. הקמנו גם מרכזי מצוינות בכל מיני תחומים שחזקים בתוך הפעילות של מיג"ל. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> עבור תלמידים? << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> לא. מרכזי מצוינות למחקר. תיכף אני אראה דוגמה. יושבת פה דורית ומסתכלת עליי ומסמנת לי שתיכף אנחנו נצטרך להוסיף את מרכז האצות שלה. << אורח >> דורית אבני: << אורח >> זו אחת ההצלחות שלנו. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> דורית, תצייני את זה אחר כך כשאנחנו נבקר אותך במעבדה על הפעילות הזו. שריאל הזכיר אותך בהקשר של השימור הגנטי. בתוך אותה פעילות של מרכזי המצוינות יש צוות פיתוח עסקי שכל הזמן עסוק בשיתופי פעולה בין תעשייה לבין אותם חוקרים. הוא מבצע את ההתאמות, בונה שיתופי פעולה, מייצר מחקרים משותפים ובוחן מה האתגרים של התעשייה והסביבה החקלאית. במסגרת הזו גם הוקם מרכז ידע בנושא של אגרו-וולטאי ואנרגיה מתחדשת בחקלאות. מוביל אותו אריק שיושב פה יחד פרופסור אורי מר-חיים והוא יציג את הדברים שעושים. זה מרכז מוביל בתחום החקלאות המחדשת וכל נושא של חקלאות פחמן וחקלאות מחדשת וכמו ששריאל ציין הנושא של מינים בסכנת הכחדה ששריאל מוביל. המרכז גם כולל מרכז למחקר לאנרגיה ירוקה מפסולת צמחי ועוד מרכז אצות של דורית שתדבר עליו בהמשך. בנוסף הקמנו גם את גאיה, מרכז החדשנות שהוקם מקול קורא של רשות החדשנות. הוא הוקם יחד עם JVP ואראל מרגלית. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> וחמישה משרדי ממשלה. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> יחד עם חמישה משרדי ממשלה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> גאיה ומרגלית סטארט-אפ הם ביחד? << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> גאיה יושבים שם בבניין אבל גאיה הם הקמה של - - - << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> מרגלית סטארט-אפ סיטי הם הנדל"ן וגאיה היא מרכז החדשנות שמפעילה רשות החדשנות. היא בשותפות של מיג"ל ביחד עם JVP ומרגלית סטארט-אפ סיטי. המימון הוא של רשות החדשנות, משרד החקלאות, משרד נגב-גליל, משרד הכלכלה - - - << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> כל מרכז ממומן על ידי משרדים אחרים. אני לא יודעת להגיד מי עוד. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> נבקר שם בסוף היום. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> מעולה. זה חשוב כי גאיה היא אופציה להמשיך את הפעילות שנעשית במיג"ל. אם פה יש את היצירה של הרעיונות, את תחילת הפיתוח והמחקר סביב טכנולוגיה, ברגע שקם סטארט-אפ יש עוד יחידה שמסוגלת ללוות אותו - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> להוציא לפועל. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> אנחנו התעסקנו רבות במשך חמש שנים לפני המלחמה בפיתוח עסקי. לקחנו רעיונות רבים וראיתם רק חלק קטן מאוד של חוקרים של משרד המדע וחוקרים של מו"פ של משרד החקלאות וגרמנו לרעיון להגיע לשטח אם זה על ידי חברה, חברת סטארט-אפ, שירותים לתעשייה, לחקלאים או לגורמים אחרים באקו-סיסטם. תוך כדי התחדדה לנו ההבנה שיש לנו כמכון מחקר אזורי אחריות שהיא לפעמים יותר גדולה מלקחת מחקר אחד בודד ולגרום לו לצאת החוצה ולעשות את האימפקט שלו. זה הבסיס להקמת היחידה לפיתוח אזורי. עוד מעט אנחנו נדבר על זה. כל המהות של העברת הידע והטמעת הידע שיש להן כל מיני שמות וצורות היא לייצר את הפלטפורמות שמאפשרות לקחת את הידע שנוצר ולעזור לאקו-סיסטם להטמיע אותו. אנחנו רואים את זה אצל חקלאים, בתעשייה ובכל מיני צורות. פה פיתחנו מודל ייחודי מאוד. אנחנו ניגשים לקולות קוראים. יש פה הרבה קולות קוראים. לא מדובר בחוקר שניגש לקול קורא אלא המכון ניגש. זה גם משהו שהוא יחסית מיוחד. כמה קולות קוראים כמו ששריאל תיאר הוא יכול לגשת. לא הרבה. פה אנחנו רואים את עצמנו במיוחד עכשיו בשיקום והצמיחה של הצפון כאחד ממנועי הצמיחה עם האחריות גם לעזור למשרדי הממשלה לחבר את החלטת הממשלה לקול קורא לשטח. פה זה המקום שלנו. זה חלק מהעניין. << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> זו רק דוגמה איך מרכז ידע כזה מתהווה והגופים ששותפים או איך אנחנו רואים את השירותים שמרכז ידע צריך לתת. זו רק דוגמה בעולמות החקלאות ואפשר לראות פה נושאים של חקלאות ברת קיימא וכלכלה מעגלית וכל מה שקשור לחוות העתיד. הכול אלה דברים שנחקרים פה אבל כל הזמן נשאלת השאלה איך אנחנו מייצרים מהדבר הזה אקו-סיסטם טבעי אם זה להנגיש את הידע, אם זה לעשות מחקרים משותפים, אם זה לאפשר לחברות להגיע לתשתיות שלנו כדי לקבל שירותים, כדי להפעיל את הטכנולוגיה שלהם. בחוות מטעים לדוגמה, זה דבר אחד שמרכז ידע צריך לספק והדבר השני המפגש עם האוכלוסייה. מה זה אומר המפגש האוכלוסייה? זה מה שקשור במתן ידע וכלים לחקלאים, למשל. אני לא מרחיבה על זה כי אריק ידבר על זה הרחבה. זה משהו שהוא בבסיס כל מרכז מצוינות וידע כזה. איך הוא פוגש את המציאות ואיך הוא פוגש את מה שקורה מחוץ לקירות האקדמיה. אפשר היה לשמוע ברוח הדברים ששריאל דיבר עליהם וברוח הדברים שיוני דיבר עליהם. גם מרכז האצות של דורית שמסמנת לי - - - << אורח >> דורית אבני: << אורח >> כל מרכז כזה מדברר את הידע הזה גם לבתי הספר. אנחנו מניעים חדשנות, מנגישים להם את זה כבר מגיל צעיר אם זה בית ספר תיכון או חטיבה. אפילו היה לנו מיזם בבתי ספר יסודיים לחבר חדשנות, תזונה וחקלאות. בנינו תוכנית עם בית ספר מקומי כפיילוט לפני המלחמה. תוך כדי המלחמה גם הנגשנו את החדשנות והידע הזה ממרכז האצות כדי לתת להם תחושה ולקבל מהם איך הם רואים את המוצר העתידי. זה היה מצוין. את אחד מהדברים שהם העלו אפילו העברתי לחברה שאני עובדת איתה. זה גם הנגשת ידע לאוכלוסייה המקומית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אלה כיתות מיוחדות? << אורח >> דורית אבני: << אורח >> לא. בית ספר בחר כיתה ד' כי הם למדו בדיוק על תזונה ואיך אפשר לחבר את הדברים. בבית ספר הר וגיא שהוא אחד התיכונים באזור במקרה זו הייתה כיתת מדעים שהבן שלי לומד בה. המורה רצתה מאוד להכניס מיזם כזה והייתה יוזמה מצידה. אנחנו עושים את גם עם תל-חי. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> יש בירושלים מרכזי חדשנות שממוקמים בשכונות ומביאים אליהם את הכיתות לתקופה מסוימת. כל פעם מביאים שכבה אחרת כדי להנגיש להם. << אורח >> דורית אבני: << אורח >> אנחנו באים אליהם. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> זה מקסים. יש גם ליד אוניברסיטת תל-אביב משהו לקידום חינוך מדעי. אפשר ללמוד מזה. << אורח >> עופר ריבלין: << אורח >> אנחנו מודדים את עצמנו כל הזמן. אנחנו לוקחים את הנתונים של הלמ"ס על תפוקות מחקריות. יואב מכיר את השקף הזה ואנחנו בודקים איפה החוקרים שלנו בהיבטים של כמה פטנטים, כמה מאמרים, כמה חברות הזנק יש לכל חוקר לעומת אוניברסיטאות אחרות. בהיבט היישומי אנחנו גבוהים. זה בגלל האוריינטציה של המכון הזה. הוא אמור לחשוב כל הזמן איך הוא מייצר אימפקט על האזור ואיך אנחנו מייצרים את החיים בפרפריה טובים יותר. אריק, בבקשה. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> יש לנו את הזכות להוביל את היחידה לפיתוח אזורי במיג"ל. מה זו היחידה לפיתוח אזורי מיג"ל? אנחנו מבינים שיש לנו תפקיד אזורי. אנחנו גוף משמעותי אזורי. זה לא משחצנות אלא מתוך הכרה במשמעות שלנו. בעבר עבדנו ביחד כדי לעשות אימפקט אזורי עם הפיתוח העסקי. במעבר הזה של אורי מסמנכ"ל למנכ"ל מיג"ל ניסינו להבין מה הסינרגיה שמתקיימת. למעשה הצלחנו לפתח בשנתיים האחרונות תשתיות שיש להם אימפקט שהן גם אסטרטגיות והן גם רוחביות וגם יש להן אימפקט אזורי. החלטנו למסד יותר את היחידה לפיתוח אזורי. היחידה היא רכיב מתרגם ומעביר ידע בין המחקר ומתווך את זה לשפה החקלאית, לתעשייה, לקהילה. אנחנו לא נוגעים רק בחקלאות. זה בעיקר חקלאות אבל אנחנו מבינים שהעסק החקלאי הוא לא רק חקלאות. יש את החקלאי, את ניהול העסק שלו ויש את הכלים שהוא צריך כדי להתמודד באתגרים גם העסקיים וגם החקלאיים. אנחנו מנסים לעשות את זה דרך מיזמים שהם רב-תחומיים, אסטרטגיים ומשמעותיים ושהם העתיד של החקלאות. אנחנו מבינים שכדי להגיע לנקודה שבהם האגרו-וולטאי למשל יהיה בישראל בצורה אינטנסיבית צריך להקדים את המחקר, לפתח פרוטוקול, להתאים את המטעים לטכנולוגיה. את כל הזה אנחנו עושים דרך חיבורים בין תשתיות ובין שותפים. אנחנו כמעט לא עושים דבר שהוא עומד בפני עצמו. אנחנו משתפים את הגופים האזוריים, הגופים מחוץ לאזור. יש הרבה שיתופי פעולה עם משרד החקלאות, עם שה"ם וגופים נוספים. אתן שתי דוגמאות למיזמים כאלה. הפרויקט הראשון הוא RegionUp שעכשיו הוא במחזור השני שלו. יש לנו סינרגיה גבוהה עם השותפים. אנחנו עושים הרבה מהפרויקטים האלה ביחד עם קהילת החדשנות של AgTech בישראל, GrowingIL והצוות שלהם. אנחנו משלימים אחד את השני מבחינת התכנים. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> סליחה שאני קוטעת אותך. לגבי מה שאמרת קודם, אנחנו רואים המון מימון ממשלתי. קודם אמרת שאת זה אנחנו עושים בלי מימון ממשלתי. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> נכון. אני גם בהגושרים ואני שנתיים מפונה. השנתיים האלה שכבר עברנו אותן היו קשוחות. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> ברור. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> ברור שמטפלים קודם בחינוך והחזרה של התושבים. מה שקרה פה הוא שגם העסקים, גם המחקרים וגם אנחנו עבדנו כמו משוגעים כדי לעשות את זה. בשנה השלישית מתחיל להגיע היישום של החלטות הממשלה. זה הקטע שלכם שמבחינתי הוא הכי חשוב. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> סליחה, דברים שמציגים פה זה דברים שכבר היו גם קודם עוד לפני המלחמה ותוך כדי המלחמה. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> על מה את מדברת? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> מה שליאור הראתה ומה שאריק מדבר. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> ברור. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אני לא אוהבת את האמירות האלה. אנחנו עובדים קשה מאוד. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> אתם עובדים קשה מאוד. הפרויקט הזה קצת מראה את זה. נצלול לפרויקט. מעבר לשותפים כמו משרד הכלכלה דרך תוכנית RegionUp ודרך אשכול גליל מזרחי להעלאת הפריון בפריפריה בתחומים כמו חקלאות ותעשייה, יש את המועצה האזורית מבואות חרמון שהבינה את הערך שזה נתן למחזור הראשון וביקשה למקד פיילוטים במשק המושבי בעיקר במבואות החרמון. יש גם את בית המילואות שהצטרפה באתגר של אחסון אבוקדו אחרי קטיף וגורמים נוספים. משרד החקלאות דרך שה"ם הם שותפים מלאים שלנו לכל פיילוט שמלווה על ידי מדריך רלוונטי. חוקרי מו"פ וחוקרי מיג"ל הם הליבה של הערך המוסף שאנחנו נותנים במעטפת הזו וג'וינט 360 שמאפשרים לנו בתוכנית של המנטורים לניהול עסקי. הם עשו את זה בתקומה בעוטף ועכשיו אנחנו עושים את זה. הפלא ופלא עם מילת ביקורת בכל זאת אם אפשר הכול זה 9-0. כל התקציבים וההחלטות האלה מגדירים את הטווח אפס עד תשעה קילומטר. ממש מפתיע להבין שהנזק שיש לחקלאים בקילומטר העשירי הוא זהה, גדול ומשמעותי כמו 9-0. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> זו המגבלה שלו. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> כשיש פערים והממשלה עושה את המיטב שלה ואין, אנחנו פועלים. אנחנו לא מחכים אלא הולכים לפילנתרופיה ולגורמים נוספים כמו תעשייה ומימון משולב כדי להשלים את הפערים האלה. זו לא ביקורת מהותית אבל זה מתקיים. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שחצי מהלוגואים פה הם במימונים ממשלתיים. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> נכון. צודקת. חצי מלוגואים הצטרפו אחרי שאנחנו קידמנו את הפרויקט הזה - - - << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> GrowingIL למשל שהם אלה - - - << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> זה לא ויכוח. בסוף אנחנו צריכים - - - << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> תמיד יש לנו לאן להשתפר. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> אנחנו מוכיחים פיילוטים - - - << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אמירות כאלה עושות לי לא טוב. יש לנו הרבה לאן להשתפר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מיכל, אל תהיה רגישה. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אני רגישה כי אנחנו עובדים קשה מאוד ובסוף אני שומעת שאנחנו בלי מימון ממשלתי. זה כואב לי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו לא מתווכחים אם יש מימון ממשלתי. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> זה מה שנאמר פה. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> אני דיברתי על שני פרויקטים. אחד, מסד הנתונים שלא היה לו מימון ממשלתי אלא רק של The Day After Fund והשני, החזרת תשע החברות שעופר דיבר עליהן היה רק The Day After Fund. על זה דיברתי. לא היה שום דבר. אחרי זה רשות החדשנות בהחלטת ממשלה שאני עבדתי עליה ממאי 2024 הקצתה 10 מיליון שקל להחזרת חברות ל-9-0. זה לא קרה. הכסף הנעלם. הקצתה עוד 10 מיליון ב-2025. זה לא קרה. רק עכשיו זה קורה. החזרת חברות ל-9-0 כאשר אנחנו מדברים על שנתיים מתום מלחמה שהייתה במאי. התייחסתי לשני הדברים האלה ולא אמרתי שהממשלה לא משתתפת. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> הרגשתי שזה היה משהו הרבה יותר גדול. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> ממש לא. דיברתי על שני פרויקטים. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אולי זו הרגישות שלי. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> שיתוף הפעולה הוא מלא. אנחנו נמצאים בכל המקומות שאנחנו יכולים כדי לנסות לעזור לכוון את ההחלטות. הקונטקסט הוא 7 באוקטובר. בדרום היה נראה שיש סוג של מענה עם הקמה של מנהלת תקומה. בצפון הרגשנו שהדברים לא מתכנסים עדיין למבנה אחוד וסדור, מה שעכשיו אנחנו מתחילים לראות את זה עם החלטת הממשלה הנוכחית. כך נולדה היוזמה. מדברים על שיקום הצפון. זו מילה שאנחנו לא כל כך אוהבים אותה. אנחנו רוצים לצמוח, לשגשג ולעשות את הדברים טוב יותר מאיך שהגענו. הרעיון בפרויקט בסוף אנחנו מנסים לחבר טכנולוגיה בגלל שאנחנו מזהים שיש צוואר בקבוק של אימוץ טכנולוגיה אצל חקלאים. יש המון יש סטארט-אפ והמון טכנולוגיות שמתפתחות אבל הן לא נשארות בארץ. אתם מגיע חקלאים ואתה עדיין רואה את החקלאי משקה רגיל בלי חיישנים ובלי חישה מרחוק ודברים נוספים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בגלל שזה יקר או בגלל אין מודעות? << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> אני לא יודע לענות לך אבל זה בדיוק אחד הדברים שהפרויקט מנסה לעשות והוא לפצח את השאלה הזו. הדוגמה שאנחנו מנסים היא לקחת אחריות. אנחנו מנסים לקחת אחריות ביחד עם החקלאים על האתגרים שלהם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שזה בגלל להם מכסות הוא לא רוצה לפתח כי היא לא יצליח לשווק ולמכור את הסחורה שלו. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> הכול נכון. מה שאנחנו מנסים - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למה שהוא ישקיע אם הוא לא צריך יותר? << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> את צודקת. אלה טיעונים טובים אבל אנחנו מנסים לתקף בשטח דרך הפרויקטים את - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> צריך לשכנע במקביל את משרד החקלאות - - - << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> אנחנו חושב שבמשרד החקלאות מבינים. אני חושב שהעניין הוא איך מטמיעים יותר ידע וטכנולוגיות בחקלאות. זה מורכב מאוד. מכל הטעמות הידע בענפים ותעשיות אחרות חקלאות היא אחד מהענפים הכי קשה להטמיע ידע וחדשנות מכל מיני סיבות. לא נכנס לזה. זה קשור אפילו למסורת, למורשת ולדת ודברים שהם לא בשליטתנו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> טכנולוגיות מיוצאות לחוץ לארץ ובחוץ לארץ קונים בידיים פתוחות ופה בגלל המכסות של משרד החקלאות המוטלות על החקלאים הם לא יכולים לגדול. הם לא יכולים להרים את הראש. הם לא יכולים לצמוח. אין להם מה לעשות. אף אחד לא עוזר להם עם הייצוא. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> אני הייתי חקלאי גידולי שדה במשך שנים רבות. זו הייתה גאווה להיות חקלאי בישראל. מצד שני הייתי גם מנכ"ל של עמיעד מערכות מים שמייצאת טכנולוגיה לכל העולם. היה שלב של גאוות יחידה שהיו עובדים 40 קיבוצניקים בגידולי שדה וזה עבר לשישה תאילנדים. ההכנסה של טכנולוגיה גם עם מחירי המים שהיו פה וגם מפני שאין פה מספיק אוכלוסייה ואין פה מספיק מי שפכין לביוב להשקיה קרה מצב שהחקלאים נשארו ברמה שהייתה לפני 20 שנה. בעזרת מה שעכשיו עושים כמו גידול קינואה, גידול של מקורות חליפיים, הכנסת טכנולוגיה כמו שעושים עם Living Labs זה ייתן - - - התפיסה שלנו בתל-חי שאנחנו צריכים יחד עם החקלאי למצוא את פתרונות העתיד ולהחזיר את החקלאות עטרה ליושנה גם בגלל המלחמה וגם בגלל כל מה שקשור לביטחון למזון. אני חושב שפה גם משרד החקלאות הבין את זה ותומך בזה מאוד גם בהחלטת ממשלה וגם בתפיסה של ביטחון במזון בכלל. אני חושב שבעזרת הדברים האלה אני מניח שעוד שנתיים, שלוש, ארבע מבחינה יישומית יהיה אפשר להתחיל לעשות חקלאות חדשה למשל נטיעה של חרוב. מהזרעים של חרוב עושים מזון חליפי לתינוקות או קינואה שגילו שמ-30 סנטימטר הראשונים זה יכול להיות כמו חסה עם חלבון רב יותר. כל מיני דברים כאלה שגם לחקלאי יהיה יותר כסף וגם יהיה טוב מבחינת הדברים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> תוכנית הפיילוט שמנסה לחבר את הטכנולוגיות לחקלאים מנסה לעזור לחקלאים להתמודד עם האתגרים שלפעמים יכולים להיות אתגרים יומיומיים. אנחנו הרבה פעמים מסתכלים על האתגרים של החקלאים במעוף הציפור שהם אתגרים רחבים ואזוריים ולמעשה יכול להיות שיש חקלאי שהאתגר שלו אפילו לא יושב באתגר החקלאי פרופר. זה לא קשור למכונה אלא מערכת ניהול משק או אולי מערכת קשרי לקוחות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הם משתמשים בשירותים של בית אריזה שמשם זה יוצא לרשתות גדולות. הם מוכרים את זה בשווקים ומעבירים לבית אריזה במחיר נמוך מאוד-מאוד - - - << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> בפרויקט הזה אני מזהה תפקיד למקומיות של השאלה של החקלאי לעומת ההבנה הרחבה של ענף החקלאות. את צודקת במה שאת אומרת. רוב החקלאים - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נשבר הלב. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> אני רוצה לתת לך כדוגמה. את צודקת כאשר את אומרת שרוב החקלאים משתמשים בבתי אריזה. בממוצע באופן כללי זה נכון. אם את הולכת למועצה באזור שלנו כמו מבואות החרמון או מעלה יוסף, רוב החקלאים אינם משתמשים בשירותי בתי האריזה אלא להיפך. הם משווקים לבד. הם עובדים סוחרים של השוק ודברים כאלה. יש דיפרנציאציה. יש חקלאות גדולה, קיבוצית על שטחים גדולים שיודעת לעשות השקעות ויודעת להסתכל על זה בצורה עסקית. יש חקלאות קטנה. אנחנו מחפשים לאזן ולגוון את הפתרונות שלנו לכל מיני סוגים. אין one size. אין חליפה אחת מתאימה לכולם. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> בשקף הבא אריק ידבר על הקול הקורא שהוצאנו לחקלאים. שאלנו מה האתגרים שלכם. האתגרים שצפו עלו דברים שפוצצו לנו את הראש. אנחנו תופסים את עצמנו כאנשים שמבינים חקלאות ומבינים את החקלאות הישראלית בצפון. זה היה מעניין מאוד. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> כאשר אנחנו מקימים - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> סליחה על השאלות אבל אני רוצה לחבר את זה למציאות. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> מעולה. לפעמים המציאות היא שונה. המשתתפים נהנים מפיילוט ממומן של עד 50,000. אנחנו לוקחים אחריות. גייסנו לזה תקציבים שמאפשרים לנו לממן פיילוט משותף. אנחנו מתאימים את הפתרונות לאתגרי החקלאים שעלו. עשינו אירוע מטצ'ינג בין אתגרי החקלאים לפתרונות טכנולוגיים. דירגנו גם את הסטארט-אפים ואת הפתרונות בהתאם לקריטריונים כאלה שעונים על אתגרי החקלאים. יש לנו מעטפת אגרונומית מלאה שאנחנו נותנים אם זה חוקרי מו"פ צפון, חוקרי מיג"ל, מדריכי שה"ם. השנה שה"ם נכנסו איתנו שותפים. האינטרס של שה"ם הוא גם סוג בחינה של טכנולוגיות ולהעביר אותם לסקייל בשנה הבאה ומתוכם אולי יצוצו כמה טכנולוגיות שאפשר להכניס אותן למסגרת התמיכות של משרד החקלאות. אנחנו אוספים את כל הדאטה על מערכת דיגיטלית דוגמת אגמטיקס כמו בפרויקט אגרו-וולטאי. הקמה של קריית חקלאות ותוכניות סיוע עסקי וטריינינג בהיבטים העסקיים והטכנולוגיים לקהילת החקלאיים. אלה אתגרים שצפו בשנה השנייה. בשנה הראשונה הינו בטוחים שהאתגרים שיעלו הם שריפות או בריחה של תאילנדים. אלה אתגרים שהיו רלוונטיים מאוד. קצת הופתענו מהסקופ של אתגרים ארוכי-טווח כמו התמודדות עם אקלים משתנה ושיקום מערכות אקולוגיות-חקלאיות. זה עלה מהסקר כמו קיבוע פחמן בקרקע, מגוון ביולוגי והיבטים כאלה. ב-2024 היקף השטחים שכלל את המגישים היה 2,500 דונם וזה מה שהיה בתהליך. היה קול קורא מצד אחד לחקלאי ומצד אחר לחברות טכנולוגיות כמו גם סדנת אפיון שהחקלאים והסטארט-אפים יושבים – אני אראה לכם תמונה – שיושבים ביחד ובונים את הפיילוט. הם מתכננים את אבני הדרך, התקציב הנדרש ומגישים לוועדה שמאשרת - - - << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> מה שמיוחד בכל הדבר הזה ואני חוזר על זה שוב הוא אנחנו כמכון מחקר בשותפות טובה מאוד עם GrowingIL וקהילת החדשנות במשרד החקלאות ולוקחים אחריות על כל האירוע. אנחנו שואלים את החקלאי מה הבעיה, שואלים את הסטארט-אפים מה הפתרון ואנחנו מיישמים את הפתרון בשטח של החקלאי. אנחנו לא אומרים לחקלאי לך תלמד שפה חדשה איך לדבר עם סטארט-אפים ולא אומרים לסטארט-אפים לכו תלמדו איך עושים פיילוט שישכנע חקלאי אלא אנחנו עושים את זה בעצמנו בסוף מראים את זה לכולם. יש לנו כבר תוצאות יפות מהדבר הזה. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> שנת 2024 במספרים. קיימנו שבעה פיילוטים עם שבעה סטארט-אפים אצל חמישה חקלאים. אלה החברות ואלה הגידולים כמו כותנה, עגבניות, תפוח ואבוקדו. אלה דוגמאות. אגריפס הוא רובוט שמדמה איסוף ידני ללא שימוש בכימיקלים. זה פיילוט שעשינו בשדה גידול גדות. השוונו את זה לריסוס ולמכשיר אחר. ראינו היתכנות יפה. ההשתתפות בפרויקטים האלה עזרה מאוד לסטארט-אפ בסבב הגיוס שלו וכן עזרה לו גם השותפות של רוני גפני החוקרת להבין כמה ניואנסים לגבי סוג העשבים, למופע שלהם. אלה דברים שהם עושים את זה בתהליך הפיתוח שלהם אבל זה עוד דרך שהאזור ידע לתת להם. באותה חלקה היה שימוש בלוג'יקל קונטרול דרך פטריית טריכודרמה שבהם אופיר דגני הטעין צמחיית שירות בעונה לפני זריעת הכותנה במקום להשאיר בחורף את האדמה ככרב שחור. זרענו צמחיית שירות שהיא טעונה עם פטריית טריכודרמה שהתבססה בשטח. כאשר זרענו את הכותנה לתוך החלקה והגיעה מחלת הכותנה מקרופומינה היא פגשה את הלוג'יקל קונטרול. זה עזר מאוד להפחית מאוד את הביטוי של המחלה ולהפחית את רמת הנזק הכלכלי. פרויקט נוסף מעניין מאוד של גידול תפוח אצל החקלאי יוסי חזיזה במושב שעל. חברת - - -תיארה מפרטים לחישה מרחוק מדדי בריאות קרקע ומינרלים בקרקע. היא הייתה נמצאים בשטחים פתוחים כמו חיטה וגידולים כאלה ועשתה pivot לתחום הנשירים. זה פתח לה עכשיו הזדמנויות לפיתוח ליבולים אחרים. החקלאי שילב את הביוצ'אר שזה שימוש בפחם טעון בביולוגיה לבסס את הקשר יחסי הגומלין בין השורשים למיקרואורגניזמים. הוא מקבל עדכון לגבי מצב ההזנה של השטח שלו באופן שהוא יכול לתקן. אתה רואים את מפת החום הזו? היא נראית יפה מאוד אבל אין לה שום משמעות יישומית בשטח אצל החקלאי. הוא לא יכול להגיע לרמת טיפול ביחס לרמת דיוק. השנה אנחנו ב-20 פיילוטים. 60 חקלאים ניגשו לקול קורא ו-52 - - - << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> רמת המעורבות של החקלאים היא גבוהה מאוד. זה משהו שלא רואים אותו בדרך כלל. הם מבינים שיש פה משהו אחר. אנחנו רואים מעורבות גבוהה. הם מאוד מגוונים כמו מושבים, קיבוצים ומושבות מכל האזור. הגישו לנו אפילו מעמק יזרעאל בהגשה האחרונה. << אורח >> אריק בן מאיר: << אורח >> עכשיו אנחנו מתחילים בסדרה של פיתוח מיומנות, ניהול ויזמות בקרב חקלאים בהיבטים עסקיים והיבטים ניהוליים, היבטים של יזמות. זה מתחיל פה בבניין מיג"ל כל שבועיים בהובלה של צוות OpenValley ומומחים נוספים. נרשמו 49 חקלאים בעלי עסק חקלאי למסלול ההכשרות. הגישה שבה אנחנו מנסים לפעול זה גישת ה-Living Lab המעבדה החיה. האיחוד האירופי כדי להאיץ הטעמה פרקטיקות וחדשנות בקרב חקלאים זיהו את הפלטפורמה הזו, המתודולוגיה הזו. מה היא אומרת? היא אומרת שכדי להטמיע חדשנות אתה צריך לערב כמה שיותר בעלי עניין מהסקטורים השונים ולייצר להם תהליכי יצירה משותפת משלבים מוקדמים מאוד. זה חייב להיות לקרות בשטחים האמיתיים בהקשר החקלאי האמיתי בקונטקסט של המציאות ולא במעבדה ואפילו לא בחוות ניסוי. היא יכולה להיות אחת מאתרי הדמו אבל אתה חייב לקבל את ההקשר החקלאי המלאה. 100 חלקות הדגמה באירופה ובישראל. קיבלנו תקציב נוסף מפילנתרופיה מה שמאפשר לנו להרחיב ולהעמיק את המדדים. פה זה יתרכז בקיבוע פחמן ומה הן הפרקטיקות שמייצרות את קיבוע הפחמן המשמעותי ביותר. אנחנו רוצים להוציא את הפלטפורמה למדדים של בריאות קרקע, בריאות צמח, מגוון ביולוגי, ניהול מים, רווחה כלכלית והרווחה של החקלאי. זה מה שמאפשר לנו להוסיף עוד אתרים. האיחוד האירופי לא מאפשר לאתרים שהם ברמת הגולן להשתתף בפרויקטים אירופאים. עם התקציב הנוסף אנחנו מנסים ליישם צדק חלוקתי ולהוסיף חקלאות מרמת הגולן. << אורח >> אורי בן הרצל: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << נושא >> סיור בתל-חי - אוניברסיטת קרית שמונה בהקמה << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו שמחים להגיע לכאן. זה הסיור הראשון של ועדה רשמית של הכנסת לכאן? << אורח >> ליאור לוי קוז'יקרו: << אורח >> הייתה לנו ועדת נגב-גליל שביקרה אותנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה לא רציני. אני מדבר על ועדה של מדע וטכנולוגיה. אנחנו שמחים להיות כאן ושמחים לבקר בקמפוס של אוניברסיטת תל-חי. אין ספק שלהפוך את תל-חי ממכללה לאוניברסיטה שתכלול בתוכה את כל המקצועות והתחומים זה חשוב מאוד. זה דבר שהיה צריך לקרות לדעתי לפני זמן רב אבל איך אומרים? עדיף מאוחר מאשר אף פעם. אנחנו באים לשמוע ולראות איך אנחנו כוועדה נוכל לעזור, לתמוך ולהמליץ להקמת אוניברסיטת תל-חי. אנחנו שמחים להיות כאן ואיתנו גם חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אני אציין ואדגיש שהיא לא חברת ועדה אבל בגלל שהצפון חשוב לה, כאשר אנחנו מזמינים אותה לצפון היא ישר נרתמת ומגיעה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני חברה בוועדה לפיתוח ולחיזוק הנגב והגליל. כאשר הגעתי לכנסת הקמתי שדולה לפיתוח וחיזוק הגליל. אני בעצמי תושבת הגליל. הצמיחה והכוח שלכם מחזקים גם את אזור מגוריי. התגייסתי לסייע בכל מה שצריך. בקמפוס הזה לא הייתי אלא הייתי בקמפוס הראשי - - - << אורח >> אלי כהן: << אורח >> היית יחד עם חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. הייתי יחד עם חבר הכנסת מיכאל ביטון. אני יודעת שהתפתחתם ועשיתם הרבה צעדים קדימה מאז שביקרתי בפעם האחרונה ואני מקווה מאוד שתקבלו הכרה כאוניברסיטה ומשאבים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא קיבלתם עדיין? יש הכרה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> עוד לא. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש החלטת ממשלה אבל - - - << אורח >> אלי כהן: << אורח >> עוד אין את החתימה הסופית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הלוואי שנראה כבר את תל-חי באוניברסיטה בגליל. נשמח לשמוע אתכם ותודה לך חבר הכנסת ד"ר חוג'יראת שאתה מזמין אותי. ישר כוח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איתנו איילת, מנהלת הוועדה. כל מה שקורה הוא בזכותה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הקרדיט לסאלח. << אורח >> סאלח נעראני: << אורח >> רק הצעתי את הרעיון. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> סאלח, אירחנו אותך במקום עם התצפית הטובה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> זו יפעת, הסגנית שלי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אלה היועצים של חברת הכנסת מזרסקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יובל ואורי. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אתם גם צפוניים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במקור. יפעת חיפשתי יועצים מהצפון כדי לנסוע ביחד ולא מצאתי, לכן אני נוהגת לבד לירושלים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> ברוכים הבאים. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> שם ותפקיד. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אלי כהן, מנכ"ל תל-חי כבר 12 שנה. נכנסתי ממש עכשיו לשנתי ה-13 בתפקיד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני זוכר שאמרת בזמנו בראיון משפט שרציתם לאחד ולהעביר את המכללה בקצרין לכאן. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> לא להעביר אבל לאחד. אנחנו בעיצומו של תהליך מעבר לאוניברסיטה. לפני שאני מדבר על תהליך המעבר אני צריך להגיד למה. תל-חי תופסת עצמה מאז ומתמיד כמכשיר ולא כמטרה. השינוי של מעמד ממכללה לאוניברסיטה הוא לא כדי לשפר את התנאים למישהו אלא באמת בא מתוך התפיסה שלנו שאנחנו כלי שנועד לשרת את הצמיחה וההתפתחות של הגליל ומזה נגזר כל השאר. אנחנו רוצים להפוך לאוניברסיטה כי ניסיון העולם וגם מישראל מראה שמוסד אקדמי חזק הוא הכלי הכי טוב לייצר צמיחה גם חברתית וגם כלכלית. זה נגזר מחזון שלנו ובגלל זה ביקשתי שהשקף הראשון יהיה שקף החזון שלנו כי הוא לא מדבר על אקדמיה אלא הוא מדבר על אקדמיה שמשרתת משימות. אני חושב ש"ניצחנו" את כל הראיונות לאוניברסיטה. בממשלה הקודמת קמה ועדה של צ'חנובר שהחליף אותו גייגר שהייתה אמורה להחליט - - - ב-2025 הייתה החלטת ממשלה והממשלה הקודמת החליטה להפסיק לתת למל"ג לעשות מה שהם רוצים ואמרה שצריך להקים אוניברסיטה בגליל ותגידו לנו איפה הכי נכון לעשות את זה. מול צ'חנובר ואחריו גייגר עמדו שורה של מוסדות. כולם קפצו על הרעיון אלא שתל-חי מכינה את עצמה 20 שנה להיות אוניברסיטה ולא שמעה שמישהו רוצה להקים אוניברסיטה וקפצה על הרעיון. היו הרבה ראיונות ואני חושב שניצחנו בגלל אותנו תפיסה והאמירה שלנו שאתה צריך לשרת רעיון ואתה חייב להיות מוסד אקדמי חזק ומצוין כדי לשרת את הרעיון הזה. משם אנחנו יצאנו לדרך. זה מה שהצגנו ולשמחתנו הם קנו את זה. אנחנו אומרים את זה לא כדי למכור את זה אלא אנחנו אומרים את זה כי אנחנו מאמינים בזה. אנחנו מאמינים בזה שאנחנו צריכים לשרת מרחב ולא המרחב צריך לשרת אותנו. משם הכול בא. מהמהלך אי-אז כשהייתי בתחילת הדרך עם מעוז או כשהתראיינתי למעוז זה היה הסיפור הגדול כי ידענו שאנחנו רוצים להיות אוניברסיטה אבל מבחינתנו הייתה שורה של מהלכים אסטרטגיים שהיינו צריכים לבצע כדי להתקדם למקום הזה. אחד מהם היה הרחבה של הפורטפוליו שלנו. גם כך יש לנו פורטפוליו אקדמי רחב אבל חשבנו שנכון להרחיב אותו ואחד מהלכים היה להפוך את אוהלו לחלק מתל-חי. אני שמח להגיד שזה מהלך ישן כבר. אנחנו כבר שש שנים אחרי שביצענו את המיזוג של אוהלו. כל מיזוג של שני מוסדות אקדמיים מצריך מהמערכת הרבה משאבים לא רק כסף אלא משאבים נוספים כי זה שני ארגונים שונים כאשר הקטן פוחד מהגדול. יש פה אירוע בפני עצמו ואתה צריך לרצות את כל בעלי העניין בתוך הסיפור הזה. זה אתגר לחבר. אוהלו היה אירוע אחד מצוין של חיבור עם התנגדויות פנימיות ופוליטיקה חיצונית אבל הוא עבר והוא כבר אחרינו. אנשים כבר לא זוכרים מי שייך לאן ומאיפה בא. סמנכ"לית הכספים שלנו הייתה המנכ"לית של אוהלו אז. בתוך המהלכים האלה המהלך של מיזוג מיג"ל לתוך האוניברסיטה היה אחד הכלים הכי משמעותיים בשכנוע של הוועדות שתל-חי נמצאת במקום אחר. דרך החיבור הזה עם מיג"ל. במעבר בין מכללה לאוניברסיטה השוני העיקרי הוא סיפור המחקר וההשקעה במחקר. למה אתה מתעקש להיות מחקר? בסוף מה שאוניברסיטה עושה היא עושה להביא צמיחה גם חברתית וגם כלכלית. היא עושה את שני הדברים שתעסוקה מתקדמת חייבת. היא מייצרת ידע באמצעות מחקר ומייצרת כוח אדם שמתאים לצרכים של התעסוקה. אנשים, כוח אדם וידע זה מה שאוניברסיטה עושה. מכללה עושה את זה פחות בעולם של ידע כי מכללות פחות מתעסקות במחקר. לכן נלחמנו על הסיפור של האוניברסיטה. אנחנו מאוד מתקדמים. בסוף אגע איפה אנחנו עומדים בתהליך. אנחנו שמחים לכל עזרה ותמיכה. היו התנגדויות רבות. היו הרבה כאלה שרצו לקחת את הסיפור ובאו כל מיני רעיונות מול הוועדות. המל"ג באופן טבעי מתנגד לעוד אוניברסיטה ומבחינתו בצדק. השיקול כשמדברים על אוניברסיטה הוא לא בהכרח רק שיקול אקדמי אלא גם שיקול לאומי. אתה רוצה לחזק מרחב עם כל הכבוד לתפיסות האקדמיות אתה צריך גם אוניברסיטה. לשמחתנו הממשלה קודמת האיצה את התהליך. זה נתקע במקום מסוים. אנחנו בנויים היום משלוש פקולטות מרכזיות. הוותיקה היא הפקולטה למדעים שהיא כמעט מודל אוניברסיטה כי התחלנו את החיבור עם מיג"ל לפני הסיפור של האוניברסיטה ויצר לנו win-win. חוקר שנקלט במיג"ל בחצי משרה ונקלט להוראה בתל-חי בחצי משרה מקבל משרה אוניברסיטאית מלאה. יש לו זמן מחקר מלא ויש לו זמן הוראה ויש מערכת אקדמית שיודעת לקדם אותו בעולמות של האקדמיה. יצרנו מודל עבודה עם מיג"ל שאפשר לנו לקלוט חוקרים ברמה של אוניברסיטה לתת להם תנאים לעבודה ברמה של אוניברסיטה. אנחנו עושים את זה עכשיו עם הפקולטות הנוספות. בקמפוס הזה יושבת הפקולטה למדעים. זה הקמפוס הוותיק שלנו. יש פה גם בית ספר להנדסאים ומכון לאומנויות אבל הפקולטה למדעים היא המרכיב הגדול פה. הקמפוס המזרחי שהוא הקמפוס החדש שלנו הוא גם הקמפוס המרכזי של האוניברסיטה. הוא נמצא בלב מאבק הגבולות בין קריית שמונה לגליל עליון. אני מניח שהסוגייה השבוע תיסגר וקמפוס מזרח יעבור לשטח המוניציפאלי של קריית שמונה. הוא מרחב ההתפתחות העיקרי שלנו. שם יש לנו שטח גם מבחינת קרקע וגם מבחינת סטטוטוריקה שמאפשר לנו התפתחות אינסופית לעשורים הקרובים. מתוך התפיסה אנחנו לא מתכוונים להתפתח רק בקמפוסים, יש לנו גם את הקמפוס בגולן. הקמפוס בגולן משרת אותנו עדיין. זה הפקולטה לחינוך והוראה שלנו. בקמפוס מזרח, הקמפוס הגדול יושבת הפקולטה למדעי החברה והרוח אבל כבר בשנה הקרובה בית הספר למדעי המחשב עובר לשם. שם תקום הפקולטה העתידית שלנו להנדסה. הגשנו כבר תוכניות למל"ג שנמצאות בתהליכי אישורים. אני מניח שנקבל אישור לפתוח שתיים מהן בשנה הבאה. אם זה יהיה מספיק זריז, נצליח לפתוח באוקטובר השנה. אם זה לא יהיה מספיק זריז, נפתח בשנה שאחרי. גם בקצרין אנחנו מתכננים לפתוח את בית חולים ובית ספר לווטרינריה. יש לנו לימוד תואר ראשון מקביל לפרה-ווטרינריה כך שאנחנו יכולים לייצר ולאפשר הכפלה של מספר הרופאים הווטרינריים בישראל בכל שנה ופחות משפחות יצטרכו לשלוח את הילדים שלהם לחוץ לארץ כדי ללמוד וטרינריה. יש לנו בסביבות 5,000 סטודנטים באקדמיה בשנה וחוץ-אקדמי בסביבות 1,000 נוספים ובית ספר להנדסאים עם עוד 1,000. בתום החומש הקרוב אנחנו אמורים להגיע באקדמיה לסביבות 8,000 סטודנטים. אנחנו אמורים להכפיל את הסגל האקדמי והחוקר שלנו. יש לנו שורה של גיוסים מצוינים של אנשים שאנחנו מביאים מהארץ ומחוץ לארץ. אלה אנשים ברמה של אוניברסיטה והם גם מקבלים תנאים של אוניברסיטה. זה הרעיון כדי להאיץ את המחקר מתוך כוונה להביא כמה שיותר אנשים שיהיו על הקרקע בצפון ולא יהיו מבקרים. זה היה התהליך. חמש השנים האחרונות היו חמש שנים מטורפות. זה התחיל מהשנתיים של הקורנה שלימדה אותנו הרבה לקראת המלחמה. השנה וחצי שבין הקורונה למלחמה הייתה שנה מאתגרת חברתית במדינת ישראל וגם היא אתגרה אותנו. למלחמה הגענו כשאנחנו מבחינת יכולות ללמד מרחוק הרבה יותר טובים ממה שהיינו קודם. הגענו לזה די מוכנים בגלל הקורונה אבל להבדיל מכל המערכת האקדמית בישראל חוץ מספיר שהיא מקרה בפני עצמו. אנחנו במשך שנה וחצי חוץ מזה - - - שכל הציבור שלנו היה במקום מאתגר. 60% היו מפונים בכל רחבי הארץ. מקריית שמונה עד אילת יש לנו סטודנטים מפונים ויש לנו חברי סגל מפונים ועובדים מנהליים מפונים. 40% שלא מפונים חיים באזור מלחמה. מי שנשאר שהם להבות הבשן, שמיר חטפו כל המלחמה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כמו יישובים דרוזים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> במג'דל שמס היה אירוע נוראי. מי שלא פונה נשאר באזור מלחמה. יש לנו פרופסור סולימאן חטיב מע'ג'ר שהם לא עזבו את היישוב. פינינו פה הכול. הקמפוסים היו סגורים אבל הוא המשיך להגיע למעבדה שלו פה במעבדה בקמפוס המזרחי. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> גם שריאל שפגשנו היום. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> הייתה קבוצה קטנה של חוקרים שלא הסכימה להתפנות. השארנו להם את הקומה התחתונה של המעבדות. הם המשיכו לחקור בקומת הבסיס של בניין המעבדות ממש תחת אש. כשהם נסעו למעבדה זה היה אירוע גדול. התמודדו עם זה. מעבדות המחקר פוזרו בכל הארץ. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> הראנו להם את החומה ומגדל. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> לחלוטין חומה ומגדל כי היינו צריכים לאפשר שטחי מעבדות בלוח זמנים קצר. אמרנו לאנשי התפעול שצריך להקים. הם ביקשו כסף והם הקימו. הקימו בתוך הסככה במשך חודשיים, שלושה מעבדות מהשורה הראשונה. למעשה המחקר לא פסק. המחקר עבר דרומה אבל המשיך לתפקד. בפברואר כאשר הייתה הפסקת אש ואמרו לחזור זה לא היה כזה אוטומטי. המדינה אפשרה לאנשים להמשיך לחיות איפה שהם נמצאים וגם המרחב עוד לא היה במצב של לאפשר. אנחנו התחייבנו לסטודנטים שאנחנו לא מכריחים במהלך השנה לזוז. יצרנו מערכת כפולה של למידה כדי שמי שחוזר צפונה כן יוכל ללמוד פה. אנשי התפעול הכינו את הקמפוסים. ומי שעדיין במרכז הארץ יוכל להמשיך ללמוד. זה אומר את זה לעשות את כפול. אנחנו חושב שזה החזיק. היה לנו שיעור נשירה נמוך שהיה גבוה ביחס לשנים רגילות אבל לא גבוה משמעותית. פתחנו את השנה הזו. חלק מאי חזרה לחיים של המרחב נבע מזה שאנחנו לא היינו פה. הסטודנטים לא היו פה. פתחנו את השנה בסוף אוקטובר, תחילת נובמבר עם 85% משנה רגילה. בתארים השניים אנחנו 100% וקצת יותר ובתארים הראשונים אנחנו עם 80% משנה רגילה. בשנים הבאות אנחנו נחזור למספרים רגילים ונחזור לצמוח. אנחנו פותחים תוכניות חדשות ואנחנו יודעים להביא חבר'ה מכל הארץ לפה. פירטתי הרבה על אקדמיה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה נתון אחד מפתיע במלחמה שעל כל משרה של חוקר שפרסמנו הגישו שישה מועמדים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אם פעם היינו צריכים לחזר אחרי אנשים כדי להביא אנשים טובים והיינו צריכים להילחם על זה הבאנו אותם עם מגנטון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בגלל שיפור התנאים? << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הציונות. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> היינו צריכים לחזר כי לא היינו בדרך לאוניברסיטה והצפון תמיד נתפס כרחוק מאוד בשביל אנשים. כדי להגיע לקריית שמונה זה יותר קשה מלהגיע ליוון או לפריז במדינת ישראל. היינו צריכים לחזר אחריהם. היום אנחנו יודעים למלא את התקנים שלנו. אנחנו מגדילים תקנים כל הזמן. יש לנו את היכולות להביא אנשים מצוינים למלא את השורות אצלנו. בעובדים מנהליים אנחנו פחות מצליחים. קשה מאוד במרחב כרגע. יש לנו בין 30 ל-40 משרות פתוחות כי קשה לגייס וגם בגלל שהשכר במנהלי יחסית נמוך למרות שאנחנו שיפרנו אותו בשנה האחרונה. זה מאתגר מאוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה מספר הפוטנציאלי שהאוניברסיטה העתידית יכולה לקלוט בשנה בכל החוגים? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו רוצים להגיע בתום החומש - - - << אורח >> אריק דיין: << אורח >> יש פה טבלאות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רואה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> בתום החומש אנחנו רוצים להגיע ל-8,000 סטודנטים באקדמיה. רצינו פחות ואני אסביר למה. הרעיון שעמד בבסיס התכנון שלו הוא לבנות אוניברסיטה יציבה וחזקה על הרגליים ובגלל זה התמקדנו דווקא בגיוס סגל - - - << אורח >> אריק דיין: << אורח >> ולא גירעונית. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> בגיוס סגל איכותי על מנת לחזק מאוד את המחקר ולחזק מאוד את יכולות ההוראה ולהילחם על המסה של הסטודנטים. הייתה דרישה של שר החינוך להגדיל את המספרים, עשינו את זה במשורה במספרים שאנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לעמוד בהם כי תיכננו 6,000. אנחנו נגדיל ל-8,00 בתום החומש. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> אני אראה בסוף את השקף של ההשפעה האזורית. זו החשיבות. כשאתה מדבר על מה אוניברסיטה עושה לאזור לפי מחקרים תחשוב שעוד עשר שנים זה 4 מיליארד שקל בשנה תוספת לתוצר המקומי ו-10,000 מועסקים ששליש מהם הוא עם שכר גבוה יותר. זה המרחב. זה יחס של 1:3. זה עוד הסעדות, עוד הסעות, עוד צימרים ועוד ועוד במרחב. זו ההשפעה הגדולה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> זה גם בתוך באקדמיה אבל ההשפעה על המרחב היא לא רק חברי הסגל. כל חבר סגל, כמו שהוא אמר, מביא אחריו שובל של עשרה בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה וכך גם לגבי הסטודנטים. עוד עכשיו כאשר אנחנו מכללה כל סצנת האגריפודטק מתרחשת בגלל שיש פה תל-חי ומיג"ל. אם תל-חי ומיג"ל לא היו פה לא הייתה פה כל הסצנה הזו. כמסתכלים על גן תעשייה בתל-חי יש פה חברות שבאו כי הן רצו את תל-חי. כל הזמן שואלים למה אינבידיה לא הגיעה. אינבידיה יושבת פה בחצר שלנו, לצורך העניין. היא הייתה לפני שנתיים עם 50 עובדים והיא עכשיו כבר עם 100 עובדים בשולחה שלהם כאן. יש כאן את BMC. יש חברות שמגיעות לפה כי הן רוצות לשבת ולהשפיע על התכנים ולקבל אנשים לתוך מערכת מתוך מוסד שהם גם יודעים מה הוא לומד וגם יכולים - - - << אורח >> אריק דיין: << אורח >> שיעור המועסקים בהייטק בגליל הוא 80% מהבוגרים שלנו שהם גם נשארים פה בשכר גבוה יותר יחד עם המשפחות. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> דיברתי על המרכיב האקדמי אבל המרכיב הלא אקדמי משפיע מאוד. אנחנו מחזיקים פה ביחד עם אשכול גליל מזרחי ועם המכללות כנרת וצפת שותפות אזורית של אקדמיה לנוער. זה אירוע גדול בפני עצמו. אנחנו מחזיקים אותו. אנחנו נותנים לו גם את הגב הכלכלי וגם מפעילים את המרכז האקדמי הכי גדול. זה מאפשר לילדים במרחב כאשר אנחנו מגיעים עד בית שאן ובמערב עד עכו והגליל המערבי עם פעילויות מדעים לנוער. המטרה לאפשר לילדים במרחב הזה בעולמות של STEM כרגע אבל לקבל מה שילד במרכז מקבל. פועלת פה גם תוכנית אודיסאה של מדעני העתיד וממציאי העתיד לפני שאנחנו הפכנו לאוניברסיטה. היא פעלה רק באוניברסיטאות ואצלנו ואנחנו אמורים להכניס לפה את אלפה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפילו מכרמיאל מגיעים אליכם לאודיסאה. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> גם מחיפה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אני אעצור כאן. אריק, אתה רוצה להמשיך? << אורח >> אריק דיין: << אורח >> עשית הכול. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> נפתח שאלות? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה סטודנטים יש היום? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> באקדמיה 4,700 ואם מוסיפים את המכינות והפקולטה לטכנולוגיה ומכון לאומנות אנחנו מגיעים קרוב ל-6,000. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתם רוצים להגיע ל-8,000? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> בתום החומש. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> 8,000 ללא ההנדסאים וללא המכון לאומנויות. בפרויקט כמו שאלי אמר יש תמיכה מאוד טובה של הממשלה בעיקר של השר אלקין שהיה פה בתחילת המלחמה ואמר אני רוצה שלושה דברים. סדרי העדיפויות שלי הם האוניברסיטה, התחדשות עירונית ותעסוקה. התפיסה של החומש הקרוב היא השקעה של כמעט 600 ויותר מיליון שקל. כל עולם הבינוי והפיתוח הפיזי אלה בעיקר תרומות ועודפים של המכללה והאוניברסיטה. מדובר על פיתוח פיזי גם בקמפוס המזרחי ומה שאלי אמר בקצרין בית חולים ובית ספר לווטרינריה שעולים 100 מיליון שקל, 70% מהמרעה והלולים פה. החבר'ה של רחובות ובית דגן באים ללמוד פה על פרות ואנחנו עושים את בית החולים ובית הספר השני. כמו שאלי אמר, ההתייחסות היא גם למרכזי הערים. המעונות נבנו תמיד רק בקריית שמונה וקצרין. אנחנו מורידים חלק מהקמפוסים לקריית שמונה. מיג"ל הוא בקריית שמונה, אגריפודטק בקריית שמונה, מכון המזון הלאומי לישראל שהמכרז שלו אמור להיפתח ב-22 בינואר ויהיה שותף עסקי גם יהיה שם. התפיסה לעבוד יחד עם קריית שמונה. אנחנו עושים עכשיו פרויקט שנקרא עיר אוניברסיטה. ישבנו בשבוע שבעבר 25 עובדים, מנהלים ואקדמאים של תל-חי עם עוד 25 מההנהלות של קריית שמונה. אנחנו מגדירים ביחד לראשונה בישראל מה זו עיר אוניברסיטה. איך לפתח את העיר, מה הצרכים של הסטודנטים, מה הצרכים של אנשי הסגל, מה הצרכים של העיר? האם התושבים רוצים בכלל שיהיו באוניברסיטה. אילו מגורים? האם אנחנו צריכים לסבסד שכר דירה? איפה הם יגורו? היום יש 100 דירות פנויות בקריית שמונה. איך אנחנו מצליחים להביא אנשי סגל וסטודנטים שיגורו בעיר ויצליחו ויפיחו חיים בעיר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> דירות בבעלות פרטית? << אורח >> אריק דיין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנשים שעזבו במלחמה ולא חזרו. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> בדיוק. מבחינתי זהו פרויקט דגל כי אני גר בהגושרים, אלי במטולה, אורי בשניר. ללא קריית שמונה חזקה האזור לא יתרומם. אני שמח שהמועצה האזורית גליל עליון הסכימה והבינה שאי אפשר לחנוק את קריית שמונה מבחינת קרקעות והקמפוס המזרחי לאחר שיגמר הדיון בוועדת גבולות יעבור לקריית שמונה ויהיה בה רוב האוניברסיטה. שם נוכל לעשות מרכז ספורט משותף, מגורי סגל ומגורי סטודנטים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם תהיינה תשתיות חברתיות חזקות, אוכלוסייה חזקה תגיע לכאן. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> לגמרי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מחפשים חוגים לילדים. מחפשים מגרשי ספורט גם בבוקר וגם אחר הצוהריים, קאנטרי מפותח וחדש - - - << אורח >> אריק דיין: << אורח >> איכות חיים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איכות חיים. משפחות חזקות מחפשות חינוך ופנאי איכותי. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> כמו שאלי אמר על גליליום, החזון שלנו הוא שכל ילד מכיתה א' עד י"ב יעבור במסלול של למידה גם על האגריפודטק. ילמד בידיים לעשות מזון. אתם תראו את זה אחר כך אצל לואי במעבדה. איך ללמוד על חקלאות. צריך לחבר את הכוח של האזור הזה גם לסטודנטים באמצעות חינוך מגיל צעיר. מבחינתנו כאשר אנחנו מסתכלים על האזור זה הפיתוח האזורי הגדול. אני לא אעבור על כל המהלכים. אלי דיבר על זה אבל אתם רואים שיש לנו גם לפני המלחמה וגם עכשיו אלפי סטודנטים שפעילים בעיר בכל מיני פעילויות יחד עם מיג"ל. אני חושב שאתה חבר הכנסת חוג'יראת שמעת על נושא מנהיגות מקומית ופיתוח מנהיגות מקומית בדומה למה שמעוז ומנדל עושים אבל נקרא גליליסט. זה עכשיו נפתח בגליל ווסט. לקחת מחזורים של 20, 21 מנהיגים צעירים ולהעביר שנה שלמה של מנהיגות ולימודים כדי שאחר כך האזור יגדל ויצמח ויתפתח גם מבחינה חברתית. מבחינת האזור וזה המחקר שעשה פרופסור דורון לביא, רואים את ההשפעה של המרחב. זה לא רק הכסף של 4.2 מיליארד שקל כל שנה בעוד עשור אלא תל-חי מעורבת באגריפודטק ובמיג"ל. יש לנו 18,000 בוגרים שכולם בתוך מרכז השכלה ותעסוקה, מרכז יזמות וגליליום. כמו שאלי אמר זה כמעט 8,000 סטודנטים. האקדמיה בכיכר הוא פרויקט שמרצים שלנו יחד עם העיר יושבים בכיכר העיר ועושים חוגים וסילבוסים מסודרים ודברים רבים מאוד נוספים למשל מכון לאומנויות. אני הייתי בוועד המנהל שאלי כל שנה היה בא ומבקש בוא נכסה את הגרעון שלהם בין 250,000 ל-400,000 שקל אבל וועד המנהל של תל-חי החליט שאנחנו חייבים שתהיה פה אומנות. לא יכול להיות שבשביל לעשות קרמיקה, צורפות, או ציור המבוגרים ולא המבוגרים וכל מי שמתעסק בזה ייסע לכרמיאל. אני חושב שזה המוטו הבסיסי שלנו. מבחינת הצעדים הבאים שפה אנחנו צריכים את הסיוע שלכם, אלי בבקשה. זה שלך. אתה מתעסק עם זה הכי הרבה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> כדי להשלים את המהלך, אלקין מוכן עם התקציב ומחכה שמשרד החינוך יאפשר לו להביא את זה להחלטת שממשלה. מדובר במימון הפער בין 600 מיליון שהוא ייעד מתוך תקציבי תנופה לטובת הקמת האוניברסיטה. כרגע מחכה להסכמת משרד החינוך. ברגע שהתקציב יעבור, ות"ת יוכל לאשר ולהמליץ למל"ג להסמיך את תל-חי כאוניברסיטה הבאה של ישראל. ות"ת צריך לקבל את האישור התקציבי כלומר את החלטת הממשלה. המל"ג אמור לאשר את ההסמכה. כאן זה עומד כרגע. זה אמור לקרות החודש כאשר זה למעשה בפיגור של כמה חודשים. כל חודש זה נדחה מחדש. כרגע התירוץ הוא מאבק על גבולות בין קריית שמונה לגליל עליון. אני מקווה שזה ייסגר השבוע. המשמעות של דחייה נוספת הוא שאנחנו מפסידים את שנת הלימודים הבאה. אנחנו כבר עלינו לשווק את שנת הלימודים הבאה לא כאוניברסיטה אלא כבדרך להיות אוניברסיטה. החבר'ה הצעירים יותר חכמים מאיתנו והם יודעים שכאשר אומרים להם אוניברסיטה וכאשר אומרים להם אוניברסיטה בהקמה. זה רק הצד השיווקי שהוא קריטי וחשוב. אנחנו מאבדים שנה של דברים שפתוחים לאוניברסיטאות בוות"ת ולנו עדיין לא והיו אמורים להיפתח לנו לדוגמה גיוס של חברי סגל, רכש של ציוד מחקר. כרגע הדברים האלה לא פתוחים לנו. זה מעמיד אותנו בבעיה של אמינות מול קרנות פילנתרופיות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתם חושבים שיש אנשים שמנסים לשים מקלות בגלגלים בשביל לדחות החלטת ממשלה? החלטת הממשלה היא של אלקין והוא שר האוצר. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> אני חושב שכל חבר כנסת ומשפיע שמגיע ורואה את כל מה שקורה והחשיבות שהאוניברסיטה ומיג"ל וכל הדברים שראיתם היום יבין את האפשרות, ככל שנמהר כך ההשפעה תהיה יותר מיידית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה לא תשכנע אותי. אני משוכנע בלי קשר. מבחינה מקצועית חשוב שתהיה כאן אוניברסיטה. צריך לשכנע אנשים שנמצאים סביב שולחן הממשלה. הם צריכים לקבל את ההחלטות. לפעמים השיקולים שם הם לא שיקולים מקצועיים, לצערנו. יש הרבה שיקולים זרים. צריך למצוא את אנשי המפתח. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו לחלוטין שם ועובדים על זה ואני מקווה שאנחנו נשחרר כי החודש הזה ייקבע אם אנחנו מפסידים את השנה הבאה או לא. עם משרד המדע אנחנו כמכללה פחות עבדנו. מי שהיה בקשר רציף עם משרד המדע היה מיג"ל ואנשי משרד מדע הם שותפים באמת טובים. יואב לא הגיע בסוף אני רואה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הוא היה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> יואב והצוות המקצועי של משרד המדע שותף לחלוטין כשהמטרה שלנו היא לייצר אוניברסיטה אחרת, אוניברסיטה שמתעסקת בעולם היישומי או בחיבור של מחקר ויישום בצורה טובה גם דרך מיג"ל אבל גם דרך חוגים אקדמאים. החוג לטכנולוגיית מזון שלואי עכשיו מוביל לדוגמה הוא חוג שמחובר מאוד לתעשיית המזון. האקדמיה לא עובדת כבועה בפני עצמה אלא מחוברת לצרכים ומייצרת פתרונות ומחקר מדעי שמשרת את העתיד של כולנו. זאת האוניברסיטה שאנחנו מנסים לייצר. גם מיג"ל שהפכה להיות חלק מהאוניברסיטה מייצרת לעצמה נישה חדשה שיש בה לשמחתי אמון מלא של פילנתרופיה וגופים נוספים כמו רשות לחדשנות וגם גופים פילנתרופיים. קיבלנו 16 מיליון דולר מקרן אמריקאית שאמרה לנו תעזרו לנו לפתח את העולמות האלה. הם מושקעים בעולמות של חקלאות והנדסות חדשניות. גם הרשות לחדשנות עוזרת. אנחנו מצליחים אבל חייבים את התמיכה של הממשלה והמדינה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> שרת המדע הייתה כאן? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> שרת המדע הייתה אצלנו כמה פעמים וגם היא בסך הכול איתנו. גם האוצר. ייאמר לזכות משרד האוצר שגם הרפרנטים של משרד האוצר מבינים לחלוטין את החשיבות שלקדם את אותה אוניברסיטה חדשה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו ננסה ללחוץ איך שאנחנו יודעים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נשתמש באחד הכלים שיש לנו כמו הצעה לסדר או שאילתה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אני מציע לחכות עם זה קצת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו רוצים ללכת בדרך - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים ללכת בטוב ולא רע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נעשה את זה בשקט בלי כלים פרלמנטריים. אנחנו לא רוצים לקלקל אלא לתת דחיפה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> ות"ת היו פה לפני שבוע, לא? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> לא אצלנו אבל אנחנו בקשר טוב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחרי כל התפתחות הזו אנחנו רואים שלא רחוק מכאן יש תכנון להקים מושבה אקדמאית ללימודי מקצועות הבריאות ורפואה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אתה מדבר על מורדות צפת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> באזור ראש פינה. האם יש חשיבה שבעתיד למזג הכול ביחד? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> זו שאלה מצוינת. בפוליטיקה של האקדמיה גם ככה היו מספיק כאלה - - - שאלת קודם שהיו שמחים לתקוע מקלות בגלגלים ולכן אמרנו שקודם כול מעבירים את החלטה על הקמת האוניברסיטה, צולחים את זה ומקימים אותה יציבה. כששואלים אותי למה לא תשקיע בזה ולמה לא תשקיע בזה אני אומר שיש פה מוסד רגיש מאוד וחשוב למרחב. כישלון שלנו של אי יציבות כלכלית מסכן את הפרנסה המיידית. אנחנו מעסיקים של 1,800 איש. אנחנו המעסיק הכי גדול בגליל המזרחי והגולן. כשלון לנו או סיכון של היציבות הכלכלית מסכן קודם כל פרנסה של 1,800 משפחות. החשיבות שלנו באזור היא לא רק 1,800 משפחות אלא מסכן יציבות של האזור ולכן אנחנו עושים את זה צעד-צעד ומשלימים מהלך, דואגים שנהיה יציבים ועושים את המהלך הבא. אנחנו חושבים על רפואה אבל זה יבוא - - - << אורח >> אריק דיין: << אורח >> אני רק מחכה שהוא ייתן אור ירוק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שלבים זה חשוב ויציבות זה חשוב. << אורח >> אריק דיין: << אורח >> תודה רבה לכם. (5. מרגלית סטארט-אפ סיטי) << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחרי צוהריים טובים. אנחנו שמחים להיות כאן במרגלית סטארט-אפ סיטי בגליל. אנחנו מהבוקר בסיור באזור הצפון. היינו במיג"ל, היינו באגמון החולה שבו עושים את המחקר על הסביבה והיינו בתל-חי. אנחנו שמחים לסיים את הסיור כאן במרכז החדשנות. אנחנו נשמח לשמוע על זה. ניתן לחברת הכנסת מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אני חברה בוועדה לפיתוח ולחיזוק הנגב והגליל ולא בוועדת המדע. אני מצטרפת לד"ר יאסר חוג'יראת שתמיד יוזם סיורים חשובים מאוד. אני גם יושבת-ראש השדולה לחיזוק הגליל. אני כאן כדי לראות איך אנחנו יכולים לסייע ולחזק אתכם, את האזור, התושבים ואת החברות שפועלות כאן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> ד"ר נועם יוסף, מנכ"ל מרכז החדשנות גאיה ומנהל את הפעילות של מרגלית סטארט-אפ סיטי בגליל. אנחנו פועלים פה בצוות קטן ומצומצם אך יעיל מבית מרגלית סטארט-אפ סיטי, JVP שהיא קרן השקעות ירושלמית ובין-לאומית ומכון המחקר מיג"ל אותו ביקרתם ופגשתם. יש לנו תמיכה רבת שנים וחזון משותף יחד עם JNF ארצות הברית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש מרכז כזה בירושלים? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> בירושלים יש מרגלית סטארט-אפ סיטי. בוודאי. יש בירושלים, בבאר שבע, בחיפה. הרגע נסגר אחד. יש כאן ויש בניו יורק. זה מוסד ללא מטרות רווח שנועד להאיץ פיתוח כלכלי אזור דרך חדשנות. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אם אני לא טועה הפודטק היה מבין הראשונים אם אני לא טועה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני אספר את כל הסיפור כדי שתקבלי את כל התמונה. את לא טועה. זה בהחלט מה שקרה. הוא טבע את המונח פודטק. זה נעשה שיתוף עם כל השיתופים באזור. מאחר שאנחנו מדברים עם הוועדה ועם חברי הכנסת אני אציין שאנחנו בתמיכה ובמכרז של רשות החדשנות וגאיה פרטנרס. אנחנו נתמכים גם על ידי משרד הנגב והגליל, משרד הכלכלה ומשרד החקלאות. הבנתי שמיכל הייתה חלק מהסיור. אנחנו מכירים היטב את מיכל וגם את המשרד. הכול התחיל פה בחזון משותף של JNF יחד עם אראל. אראל הגיע לאזור אחרי שהוא עשה יוזמות כאלה בארץ וניסה לטבוע את הנושא שיהיה נושא הדגל בגליל. החזון היה להקים עיר שוקקת עם מאות סטארט-אפים ועשרות אלפי תושבים. לפני עשור דובר על להקים עיר אוניברסיטאית ולהקים את עמק הפודטק. החזון הזה הוא רק קצה התהליך שרצו להגיע אליו. כדי להגיע לנקודה הזו עשו מספר מהלכים. אראל יחד EY ושותפים נוספים באזור כולל מיג"ל ותל-חי הסתובבו פה במשך שנתיים וניסו לחשוב מה היתרונות היחסיים של האזור הזה. בירושלים בית המדפיס הפך מאי חורבות לגינה שוקקות עם סטארט-אפים וחברות ומעל 30,000 מקומות תעסוקה בשכר גבוה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> ליד הרכבת. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> ליד הרכבת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> היינו שם. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> מקום נפלא. אנחנו אוהבים מאוד להגיע לשם. זה מקור להשראה. אראל הבין באותה נקודה שאם אפשר להשפיע שכונה או אזור בתוך ירושלים אפשר להפוך מדינה שלמה כך. בצורה דומה הוא הקים מרכזים בבאר שבע, בחיפה, בירושלים וגם בניו יורק. כל אחד ומהתמה שלו. כל אחד והנושא העיקרי שלו שמתאים לאותו מקום. בבאר שבע הייתה מחלקה הנדסית חשובה וחזקה בתחום מדעי המחשב לכן יואב צרויה וגדי פורת הקימו שם את החממה לסייבר. היום אנחנו רואים לאן זה להתפתח. אנחנו מדברים על לפני 15 שנה. כך גם בירושלים הנושא היה ניו מדיה ובחיפה – בריאות. כאן בגליל לא ידעו מה לעשות. הסתובבו, חקרו ובדקו במשך שנתיים ביחד עם צוות מקצועי. בסופו של דבר הם הגיעו לנושא של אגריפודטק. הם הטביעו את המונח הזה כי משהו שלא היה קיים. אור נדב ארגוב ואדם גריי שנמצאים איתנו פה היו חלק מהצוות ומובילים איתנו את כל הפעילות בגליל. אור תספר בכמה מילים על הקצאת התקציבים הממשלתית שהקצו לאזור. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> אראל התחבר לראשי הרשויות והם הקימו את האקו-סיסטם. היום אנחנו גאים בזה שאנחנו עובדים ביחד והחלום הפך למציאות. חיברו בין דמויות המפתח ושחקני המפתח וכתבו תוכנית שאותה הגישו למשרד הכלכלה. התוכנית הייתה החזון הגדול. יש מרכז חדשנות וחממת פודטק שמיג"ל ותל-חי שהם הפוקוס המרכזי והם גם מקבלים תקציבים לתמוך וללוות סטארט-אפים בתחומים האלה. התוכנית התקבלה על ידי משרד הכלכלה - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> זה היה משרד הכלכלה כי פעם היה המדען הראשי שלימים הפך לרשות לחדשנות וזה עבר בכנסת ה-24 מאחריות של משרד הכלכלה למשרד המדע. השרה אורית פרקש העבירה את זה. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> המשרד תקצב את כל התוכנית ואת כל החזון הגדול הזה במעל 530 מיליון. זה נתן דחיפה לתוכנית. מאז כולנו עובדים בשיתוף פעולה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> כשמדובר על אקו-סיסטם ועל מקום שמאגד את כל התחום – בהתחלה לא היה את המבנה הזה בכלל. היו כאן פעילויות מבוזרות קצת בתל-חי, קצת במיג"ל. סטארט-אפים עבדו בגראג' והחממה אפילו לא הייתה אלא רק מחשבה. כולנו עבדו בצורה מבוזרת. כאשר הגיע הנושא לשולחן וכולם התחילו לדבר את אותה שפה נוצר אקו-סיסטם ונוצרה דירקטיבה כלומר הכוונה לתחום הזה וכולם התחילו לדחוף לאותו כיוון. הדבר הזה כמובן יצר סביבה מפרה באופן הדדי וכך אנחנו נמצאים בנקודה שבה אנחנו נמצאים היום. המקום היה רגע לפני המלחמה שוקק פעילויות כמו סטארט-אפים, אירועים במבנה, כל המשרדים היו מאוכלסים. גם האקדמיה והמחקר באו לכאן ועשו כאן פעילויות. אנחנו עובדים גם עם ילדים אחרי שעות בית ספר. תעשייה. כמובן השקעות ותרומות. כך ראינו איך סטארט-אפים עולים ומתחילים להיווצר יש מאין פה באזור כי הם מדברים את השפה ויש גם כאלה שמגיעים אל האזור בגלל שזה אקו-סיסטם מפרה. אנחנו יכולים לראות תמונות השראה של מה שהיה פה לפני מלחמה. פעל סטודיו לסטארט-אפים, קהילת נשים, קהילת עסקים מקומיים, סטרטר בתחום החינוך ובקהילה הם הש"שים של JVP. יש פה פעילות רחבה מעבר לסטארט-אפים. זה מעטפת - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה ש"שים עושים כאן? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> ש"שים הם חלק מהאקו-סיסטם. הם פועלים עם ילדים באופן כללי גם בתוך בית הספר וגם אחרי שעות בית הספר. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> הם מלווים אותם בכל שעות היום. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הם מעבירים פעילות של מדע? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> הם מגיעים לפה כחלק מהאקו-סיסטם כדי ללמוד ולהיות חשופים לכל הפעילות של הסטארט-אפים שיש כאן בתוך שנת השירות שלהם. הם לא מעבירים תוכן מדעי. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> זו עמותה של אראל ודבי מרגלית שהוקמה לפני יותר מ-20 שנה. הרעיון היה להוציא ילדים ממעגל העוני והיום הם מתעסקים הרבה יותר בתכנים של יזמות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זו יותר הכשרת ש"שים? << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> זו שנת השירות שלהם והם נכנסים לתוך בתי הספר ועובדים עם הילדים במהלך היום ואחרי הצוהריים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר לחברה? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אראל הקים את מערך הש"שים. מדובר על למעלה מ-30,000 ש"שים שעברו בעמותת בקהילה ברבות השנים. מדובר על הרבה מאוד ילדים שעברו את התוכנית. פה בצפון בקהילות גם פה וגם בגליל העליון ובכל האזור הם חלק מהאקו-סיסטם אבל הם לא חלק מהפעילות המדעית של המרכז. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מכירה את זה. גם בכרמיאל יש. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> נכון. גם בכרמיאל יש בקהילה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי את הקשר. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> אצלנו זה גם הפיתוח הכלכלי לצד פעילות חברתית שהיא ענפה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> בדיוק. הדבר השלם שהוא בניית אקו-סיסטם עסקי על התפיסה של מרגלית סטארט-אפ סיטי ואראל זה שהכול צריך לעבוד ביחד וכמה שיותר סביב אותו שולחן. יש חפיפה בין הרשויות המקומיות והממשלה ובין האקדמיה לתעשייה אבל כאשר אנחנו מקבצים אותם סביב אותו שולחן נוצרות אינטראקציות שלא היו קודם. אנחנו במרגלית בסטארט-אפ סיטי וגאיה מהווים מוקד משיכה פה בלב קריית שמונה. אנחנו מתעקשים להמשיך לפעול בתוך קריית השמונה ולחזק את לב העיר. יש לזה משמעות אזורית. אנחנו לא פועלים רק בקריית שמונה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחרי המלחמה המבנה הזה התעורר, נכון? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אתה צודק. בזמן המלחמה גם הסטארט-אפים, גם הקהילות שדיברנו עליהן וכל הפעילות התפזרה בכל רחבי הארץ במאות מקומות. לחברות קטנות ופה נשים דגש שהן חברות קטנות ומדעיות - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש נשירה ועזיבה של צעירים. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> נגיע לזה. זה פועל יוצא של העדר יד נדיבה של הממשלה להשאיר אותם פה. אני אגיד גם איך אפשר לעשות את זה. אני אסביר. מעבר למשפחות ואת סיפור הפינוי אתם מכירים היטב. אור הייתה מפונה לשנתיים וקצת. עבדכם הנאמן היה למעלה מ-300 יום במילואים. קשה מאוד לנהל עסק גדול לא כול שכן סטארט-אפ קטן שגם ככה זה יצור עדין ורגיש וכל תנודה וכל תזוזה בין בשוק ההון או בין אם מקום גאוגרפי יכולה לחסל את העסק. בקריית השמונה אתם מבינים מה קרה. כל האזור כאן פונה לחלוטין. זה היה שטח צבאי סגור. שבועיים קודם גזרנו את הסרט על ביובטר שקיבלו 10 מיליון דולר השקעה מ-JVP. גזרו את הסרט למתקן חדש והם נאלצו לעזוב את הכול ולהשאיר אותו כך ולהתפנות לשנתיים. אתם מבינים שהמשמעויות הן גדולות מאוד. יש חברות כמו ביובטר עם מספיק הון כדי לשרוד את הדבר הזה. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> מעל 50 עובדים בדגש על עובדות. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> התפננו לתקופות גם לא ידועות - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איפה אתה גר? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני גר ברמת הגולן בקדמת צבי. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> אני בקיבוץ הגושרים. << אורח >> אדם גריי: << אורח >> בחוקוק בצפון הכנרת. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> הבניין עמד ריק. זה היה מראה עצוב. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> היינו עכשיו עם מישהו נוסף מהגושרים. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> אריק? הוא שכן. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אריק דיין. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הכנסת הביאה לשם את כל העובדים לפני חודש ביום העובד ליומיים למלון. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני ארוץ קצת קדימה כדי להגיע לעכשיו. המלחמה גבתה מחיר יקר מאוד מההשקעה הגדולה שנעשתה פה במשך עשור. כסף פרטי הניע את כל המקום הזה במשך עשור. לבנות את כל החזון ולבנות את הבניין הזה – הכול בידיים ובעשר אצבעות פרטיות. המדינה איחרה להצטרף אבל בסוף הצטרפה. רגע לפני המלחמה זכינו במכרז והקמנו את גאיה פרטנרס. לא היינו כאן. פונינו. לסטארט-אפים לא היה בית ולא היה איפה לשהות. הם עזבו לתל-אביב וקיסריה וכדי להחזיר אותם משם זה הרבה יותר קשה. מה אנחנו עושים פה? אנחנו עושים פה שלושה דברים עיקרים. פיתוח כלכלי אזורי בעזרת חדשנות. אנחנו מצמיחים סטארט-אפים לא כדי להצמיח סטארט-אפים אלא להצמיח משרות בשכר גבוה שבתורן יביאו לכאן משפחות צעירות וחזקות או ישאירו כאן. זה אפילו עדיף. מהצד השני יש לנו תפיסה שלמה לגבי איך מקדמים חדשנות וזה בעזרת כל המעטפת. היזם לבד לא יכול להתקיים. הוא צריך גם סביבה עסקית, גם סביבה תומכת חינוכית וגם קהילה שתומכת בזה. אור תספר על זה עוד רגע. אנחנו צוות קטן. יש לנו חמישה עובדים בגאיה ובמרגלית ואנחנו נותנים מענה לסטארט-אפים שמגיעים או רוצים לשהות ב-360 מעלות. אנחנו נותנים להם כל מה שהם צריכים החל ממקום פיזי וכלה אזורי מחקר ופיתוח שבהם הייתם היום כמו מיג"ל ותל-חי, חוות המטעים ומו"פ צפון, רמת הגולן. אני יכול להמשיך עוד ועוד. אנחנו מגישים אותם עוזרים להם לקבל כספי מדינה כמו רשות החדשנות או כספי האיחוד האירופי. עושים אותם איתם את ההגשות. מוודאים שההגשות שלהם ברמה הנכונה ועוזרים להם לקבל כספים. בג לל שיש פה בעיית מימון כי אנחנו לא בין גדרה לחדרה וקרנות הון סיכון לא נמצאות בסביבה ולהביא אותן לפה לראות סטארט-אפים זה מאתגר, הקמנו לעצמנו מועדון משקיעים שכולל בתוכו גופי הון סיכון, פילנתרופיה, משקיעי אנג'ל, כל מי שמוכן לשים את הכסף שלו איפה שהפה שלו. כולם אומרים שהם רוצים לתמוך בצפון אבל כשאתה אומר להם תשקיעו בחברות עסקיות מעניינות בצפון, קשה להם כבר יותר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם מגייסים את המשקיעים הפוטנציאליים ונותנים שירות לחברות הסטארט-אפ ויזמים מקומיים. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> נכון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה בהתנדבות או שאתם נכנסים גם כשותפים ומשלמים לכם עבור השרות. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> לא משלמים לנו. באספקט הזה אנחנו זרוע של רשות החדשנות ואנחנו עושים את כל זה כחלק מהפעילות שלנו במרכז החדשנות גאיה. יחד עם זאת כאשר אנחנו מביאים השקעה משמעותית לחברה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתם מרכז החדשנות של הרשות לחדשנות? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> הוא בתמיכת הרשות לחדשנות. חלק ממה שאתם רואים פה בזכותו של גדי פורת. גדי פורת הוא שותף ב-JVP ומחזיק חברות שהן בקצה הטכנולוגיה שיש להן מאות מיליוני דולר בהכנסות. הוא יושב אחד על אחד עם סטארט-אפיסט צעיר כדי לתת לו מניסיונו והכוונתו כי זה מה שקורה כאן מדי חודש. JVP והקרן מגיעים לפה לתת מניסיונם לסטארט-אפים צעירים. אני רוצה להגיד על זה מילה. זה בגלל ובזכות רוח המפקד. זה מקנה לנו הרבה מאוד יתרון לתת סטארט-אפים הצעירים. מנגד אולי יפיח כאן סטארט-אפים מעניינים בגליל שיוכלו לצאת החוצה ולהיות משמעותיים בעולם. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> חברות כמו מטה הם משקיעים? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אלה משקיעים. יש לנו את ויקס לדוגמה שהגיעו לכאן לסבב השקעות בצפון יחד איתנו וכמובן את איירון ניישן וג'יי אימפקט. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם אינבידיה משקיעה? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> הם משקיעים ב-in kind ולא כסף בחברות עצמן. זו דוגמה לאחת ההשקעות שהבאנו לאחת החברות שהתחילה פה בגליל בשם Greeneye. זו חברה שעושה ריסוס בררני. הם בוחרים איפה לרסס ואיפה לא כדי להפחית מצד אחד זיהום ומצד שני עלויות. היום הם כבר מוכרים בארצות הברית, הם גדולים וחזקים. בכל זאת הצלחנו להביא להם סכום משמעותי כחלק מהפעילות שלנו ואנחנו גאים להיות חלק מסיפור ההצלחה המדהים שלהם בעולם. בעזרת רשות החדשנות פנינו וקיבלנו אישור להעניק מענקים לשמונה חברות שיחזרו צפונה מתוך כספי תנופה צפון בסך 3 מיליון שקלים שיופנו חברות שחוזרות צפונה. אנחנו מנגנון - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם צריכים לבחור? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> בחרנו אותם יחד עם צוות מקצועי. 32 חברות הגישו לנו שרצו לחזור צפונה. רק לסבר את האוזן יכולתי לבחור רק שמונה כי לא היה לי מספיק תקציב אבל 32 מחכות בתור. יש רצון לחזור ויש רצון של סטארט-אפים וחברות בכלל לפעול באזור. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בגלל התנאים שעכשיו מציעים להם? יש הטבות ומענקים? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני מתנצל אבל לא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש הטבות מס. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> הטבות המס היו גם קודם. אנחנו מדברים על כספים משמעותיים שיגרמו לחברה שהושקעו בה מעל 2 או 3 מיליון דולר אחרי ועוד חצי מיליון דולר של רילוקשיין שינוי כוח אדם לחזור עכשיו חזרה. שאלת השאלות היא לא אם המנכ"ל ציוני אלא אם המשקיע שלו מוכן לקחת עוד סיכון. התשובה לכך שצריך לתת את הסביבה כדי למשוך חברות. אנחנו פועלים עם כל האזור גם עם עופר ממנהלת האגריפודטק וגם עם מיג"ל וגם עם תל-חי וגם עם פרונטק שזה זה החבר'ה מגליליום שפגשתם וגם כל שותפי האקו-סיסטם קוראים לחברות לחזור לפה. אתם יודעים מי הצליח לעשות את זה עד היום? היא. אור נדב הצליחה. היא הביאה לפה חברה עם 80 עובדים. 35 עובדים פה בקומה שנייה ועוד 40 עובדים בניו יורק. החברה הזו חזרה לפה לא בגלל מענקים או סביבה עסקית אלא רק בזכות חיבוק שנתנו ליזם תוך כדי המלחמה. דיברנו איתו, שאלנו אותו מה שלומו ורצינו בו וביום הפקודה הצלחנו להביא אותו. היום יש 35 מתכנתי AI שיושבים פה בקומה השנייה. אנחנו גאים מאוד בזה. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> רובם מהכפרים הדרוזים. יונתן אומר שאני בודק שזה מישהו מקריית שמונה והסביבה. אני בודק אותו עוד פעם ועוד פעם כדי לתת לו הזדמנות להיות חלק. זה דבר גדול. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> היום הבניין כולו מלא בחברות ונותני שירות. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אם הזכרת אותה, היה אצלנו דיון בוועדה בשיא המלחמה והיא הייתה עם דמעות וריגשה את כולם כי היא סיפרה על הפעילות שלכם פה שגוועת בגלל המלחמה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> זה נכון. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> זו סגירת מעגל מרגשת שאנחנו כאן. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני אסיים במילה פרקטית ועוד רגע נגיע לאימפקט והדברים הנוספים שאנחנו עושים. כaרוצים להביא חברה עסקית לאזור בין אם היא מבוססת - - - אגב, עבדכם הנאמן הוא ביולוג. עשיתי דוקטורט ואחר כך פוסט דוקטורט בביוטכנולוגיה בפלורידה. חזרתי לארץ. הייתי יזם חמש פעמים. אני מביא ניסיון של הרבה שנים גם כיזם וגם כמנהל חדשנות. אני ראיתי את זה קורה. חברות בין הן מבוססות טכנולוגיה עמוקה deep-tech או בין אם אלה חברות עם טכנולוגיה לא עמוקה הן צריכות כולן ללא יוצא מן הכלל סביבה עסקית תומכת. מרגלית סטארט-אפ סיטי וגאיה פרטנרס נותנים להם את הסביבה העסקית התומכת אבל הן לא יעשו את המעבר הזה אם לא יהיה להן תמריץ אמיתי כספי שיפחית להן את הסיכון. קריית שמונה בפרט הוא מקום שהוא יחסית יותר מסוכן מאשר יוקנעם. תסכימו איתי. בין אם מדובר בתחבורה או בסיכון ביטחוני. בסופו של דבר אנחנו צריכים לתת מענק ומענק חד-פעמי לא יביא את החברות הגדולות. הייתי רוצה שתגיע לכאן חברת טק בין-לאומית עוגן שימשוך – אני לא אגיד אינבידיה כי אינבידיה היא סיפור אחר – אבל חברות אחרות שנמצאות בארץ. אנחנו מדברים איתן ומבלי להיכנס לשמות שלהן הן אומרות אנחנו רוצות - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אינבידיה לא הייתה פספוס? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> לא. זה היה ריאלי. זה לא קלע לקריטריונים שלהם. אני יודע שראשי הרשויות פה כן דיברו איתם וניסו. 10,000 עובדים צריכים תחבורה ולא עוד עשר שנים. אני לא אכנס לשיקולי הבחירה של אינבידיה. אני לא מכיר אותם אבל אני אומר שחברות אחרות אמרו לנו תן לנו פטור משמעותי ממס הכנסה לחמש השנה או תעשה ויתור על הכנסות בזמן ליקווידציה, כלומר מיסוי על אקזיט. תן ליזם פרטי שאנחנו מכירים לפחות שלושה שרוצה היום להקים פה שכונה לסטודנטים או בקצרין הלוואות בערבות מדינה בתנאים מועדפים ביחס לשוק עכשיו. זאת כדי שעכשיו יהיה שווה לו לעשות את זה. זה ויתור על הכנסות. אני חושב שהמדינה צריכה להכניס את היד עמוק לכיס ולתעדף את המקום הזה כאזור מועדף גם בהייטק וגם בפטור במע"מ. יש מספיק כלים לממשלה. אלה לא כלים שלא היו פה בעבר או באילת או בדרום ובעוטף. אלה דברים קיימים. אנחנו קוראים לממשלה ועשינו את זה לא דווקא מול הוועדה המכובדת אלא מול כל מתמודד או שר או בעל השפעה או אפילו בעיתון. אנחנו אומרים את אותם הדברים כי אנחנו יודעים מה יביא את החברות הגדולות ואת החברות הקטנות היותר לפעול פה גליל. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> הזמנו לכאן את אלקין בספטמבר. קודם כול הלכנו עד אליו והגענו לירושלים. דפקנו על הדלת ואמרנו תקשיב לנו וליזמים באזור. הוא אמר שאני מוכן להגיע ולהקשיב ולהבין מה הכאב וגם אם מה שאנחנו נותנים מתאים לשטח. זה היה יום חשוב. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> נכון. אנחנו צומת בין הממשלה כי אנחנו גוף שהוא ממומן באופן חלקי על רשות החדשנות. יש לנו קשרים טובים עם הממשלה וגם ההבנה הפוליטית של אראל ויחד עם כל החיבור האינהרנטי שלנו בשטח אנחנו צומת מרכזי מאוד. אני אומר שתנופה צפון דיברו איתנו. אנחנו עובדים איתם. כתבנו איתם את החלטת הממשלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עם מי? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> עם מי בתנופה צפון? עם דימי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אין יותר תנופה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> עכשיו זה תקומה. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> דימי, ליאת, שלומית. כל הצוות. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> זה התחיל עוד לפני אלקין. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> גם השר ברקת היה פה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אחרי שהוא היה בביקור אצלכם, בכל פעם שהוא עולה על דוכן הכנסת הוא מספר על אקו-סיסטם שמשרד הכלכלה השקיע. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> בסדר. שייקח קרדיט אבל שיביא גם תוצאות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני שאלת איפה? אם אתה הכרת זה לא אומר שאתה מממן את זה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> עד היום שקל לא הגיע לשטח. דיברנו על 610 מיליון שקלים בהחלטת הממשלה של משרד הכלכלה. לא ראינו שקל. אני אומר את זה בצורה הכי בוטה. 3 מיליון שקלים מתוך 610 אולי יגיעו בקרוב. העסקים גוועים, הסטארט-אפים גוועים. זה סיפור אנושי. זה לא רק עסקים אלא אנשים. אנשים אומרים שהבת שלי התחילה כיתה י"ב ואני כבר לא חוזר. יש לזמן משמעות. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> אנשים פגשו מציאות אחרת כמו חינוך ברמה גבוהה, תרבות ובריאות. התורים הם הרבה יותר מהירים ומי שיכול - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לנסוע שעתיים כדי להגיע לרופא עור - - - << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> כן. יש לך הזדמנויות תעסוקה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כאשר יש לך היום רופא עור במרחק של 20 דקות. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> הרבה אנשים מבוגרים שאין להם ילדים קטנים נשארו שם או בעלי עסקים מקומיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה אנשים חזרו לקריית שמונה בסך הכול? << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> מדובר על כ-75%, 80%. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> 18,000. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 18,000 חזרו? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> יש 18,000 תושבים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מתוך כמה? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> 23,000 לפני המלחמה. 18,000 חזרו. אם 30% לא חוזרים יש לפחות 40% פער בפדיון החודשי של העסקים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי שלא חזר הם האמידים יותר. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> החזקים יותר. מי שהיה יכול להרשות לעצמו נשאר בדרום ולכן אני אומר שאם 30% אנשים שלא נמצאים הם 40% פגיעה בהכנסות. עשינו פה בחודש האחרון כינוס של העסקים המקומיים. מדברים על הייטק ועל סטארט-אפים אבל הם מגזר מעט אחר. כאשר מדובר על העסקים התומכים כלומר העסקים הקטנים הם 85% מהעסקים בגליל בגולן. 65% מהמועסקים באזור הם על ידי העסקים הקטנים. צריך לתמוך בהם. צריך לתת גם למענים בין אם זה בפיצויים, החזר ארנונה רטרואקטיבית, מסלול אדום ודברים נוספים. אני אדבר עכשיו על הייטק כי בגלל זה התכנסנו ועל המדע כי אתם ועדת המדע. במדע אנחנו עושים יחד עם אדם שמוביל תהליך של מסחור ידע מתוך האקדמיה. התהליך נועד לעזור לחוקרים שנמצאים עם המחקרים שלהם בנקודות רגע לפני פרסום לחשוב איך אפשר להפוך את ליישומי ולהוציא את זה כדי לסטארט-אפים וחברות. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> איפה החוקרים? לא באקדמיה. << אורח >> אדם גריי: << אורח >> גם באקדמיה. גם במיג"ל. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> יש להם את חברות יישום לדוגמת רשויות מחקר. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> יפה. יש להם את שלהם אבל אדם - - - חברת המסחור היא לא חברה בהכרח אקטיבית ואין לה את הניסיון העסקי. אנחנו מגיעים עם ניסיון עסקי ונכנסים יחד עם חברת המחסור של מיג"ל. אנחנו לא מייתרים אותה. אנחנו יחד עם מיג"ל נכנסים למעבדות, מדברים עם החוקרים ומעוררים את החוקרים לחקור את הדברים היישומים. מה שנקרא לחלוב אותם למחקרים היישומים יותר. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> כמו שהראו לנו עכשיו שייצרו חמאה משמן זית. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> חברת קיימא? מי החברה? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בתל-חי. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הוא הראה שהם השתתפו בתחרות בין-לאומית וייצרו אצבעות גבינה טבעונית. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> זו לא קיימא. קיימא עושים את משמן אחר. קיימא היא חברת סטארט-אפ שהגיע לכאן מיוקנעם. הצלחנו למשוך אותה מיוקנעם והיא הופכת שמן צמחי לשמן מוקשה לאפייה כמו מרגרינה אבל בריאה, ללא שומן טרנס. יש לנו חברות שמושתתות טכנולוגיה עמוקה כמו החברה הזו שעשתה R&D ארוך מאוד למצק את השמנים האלה. יש חברה שמתעסקת ברובוטיקה כמו Greeneye וראייה ממוחשבת של ריסוס. יש חברות שעוסקות בדברים פשוטים כמו כאשר מגדלים מלפפונים צריך ללכת וידנית לסובב את הצמח באופן ידני על החוט. זה נקרא הדליה. זה לוקח הרבה זמן ועולה כסף רב. בא לפה יזם חכם שהוא איש חומרה וידיים והמציא קונוס מפלסטיק מיוחד שגורם לצמח להסתובב ככל שהצמח גדל. לפעמים זה משהו פשוט. אנחנו מקדמים כל סטארט-אפ וכל יזם שנמצא פה באזור ויש יוזמה בין אם הוא ערבי, דרוזי, יהודי, deep-tech, shallow-tech. כולם יודעים שזה הבית להייטק וחדשנות - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> ברמה הטכנולוגית נותנים להם את כל - - - << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> כל מה שהם צריכים נמצא פה בלב קריית שמונה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עם נוף משגע. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> נכון. רואים את החרמון הלבן מהחלון. כדי שהדבר הזה יקרה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> החלק הלבן הוא החרמון הסורי. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אור תספר על נשים יזמיות בהתלהבות הרגילה שלה. נשים יזמיות יושבות לנו חזק במה שאנחנו עושים. הן הכוח שמניע את הדברים. אם היזמת רוצה לחזור הביתה לפיה יישק דבר. אנחנו משקיעים בנשים. בבקשה, אור. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> גליליידיס היא קהילת הנשים היזמיות של מרגלית סטארט-אפ סיטי גליל וגאיה. אנחנו 2,000 נשים יזמיות חברתיות-טכנולוגיות ונשים בעלות עסקים מקומיות יהודיות, ערביות דרוזיות מהגליל והגולן. זו קהילה שהפוקוס הוא פיתוח עסקי, פיתוח יזמי ותוכניות עומק כמו תוכניות לפיתוח הגליל דרך מימוש יוזמות של נשים ונערות. במלחמה כולן התפזרו למאות מוקדים. אנחנו הגבנו מהר מאוד. ב-17 באוקטובר היה זום. אומנם עם פסיכולוג קליני אבל זה מה שהיה צריך. שינינו את הפוקוס שלנו לחוסן אישי, כלכלי וקהילתי. חברות ההנהלה הן צוות ואנחנו לא מוותרות לאף אחת להיות חברה בצוות. אלה גם נשים מהגולן, גם מהגליל, גם יהודיות, ערביות ודרוזיות, חוקרות, מנהלות פיתוח עסקי. אני גאה בצוות. גם ד"ר דורית אבני בצוות. כולן מחויבות וכולן מבינות שאנחנו עושות פה משהו לטובת עידוד יזמות בקרב נשים גליל. אלה תמונות מפורצות דרך מדע. זה אירוע הדגל שלנו שבו אנחנו חושפות נשים יזמיות או סטארט-אפיות ואת היוזמות שלהן והסטארט-אפים שהן מובילות. זה במסגרת יום האישה והנערה במדע. אנחנו עובדים על האירוע הבא ב-11 בפברואר. אנחנו כל הזמן במחשבה שלחשוף את הקהילה הרחבה למה שהנשים האלה עושות ולהוות מודל לחיקוי לנערות. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני רוצה להתעכב על המספר הזה. כאשר יש קהילה ומוטיב מאחד – 2,000 נשים מהגליל ומהגולן 90% מהמשפחות שלהן חזרו. זה משהו שמחזיר אותן הביתה. זה משהו שמאגד אותן. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> גם החיבור. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> גם תעסוקה איכותית. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> ולדעת שאנחנו פה. השקף הקודם הוא תוך כדי המלחמה. אמרנו שכולנו מפונות ואנחנו חייבות לעשות משהו שהוא קצת אחר. זה לא פיתוח עסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> באו לכאן? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> זה היה שטח צבאי סגור. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> יצרנו 21 קבוצות ריצה בכל הארץ לנשים מפונות וגם לכאלה נשארו פה ביישובי קו עימות שלא פונו. 21 קבוצות ריצה בכל הארץ וכל אחת עם קפטנית מהיישוב ומהתחום המקצועי. הכול ורוד. היו ריצות משותפות. זה חיזק את החוסן האישי והקהילתי. היינו צריכות לעשות משהו כדי לחבר את כולן אחת לשנייה ולחבר את כולן לגליל. אם היינו בטוחות מאוד בבית שלנו, בזמן המלחמה עלו סימני שאלה וזה לא היה נראה בטוח שכולנו חוזרות. קראנו לפרויקט הזה חוזרות לגליל בריצה כדי להוביל את המסר הזה ולרוץ תחת המסר שאנחנו נהיה הראשונות לחזור הביתה כאפשר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם בקשר עם הקהילה של מנרה? << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> כן. בוודאי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עם יוחאי מנהל הקהילה? << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> אנחנו לא בקשר איתו אבל יש לנו קשר עם נשים מכל האזור. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אור הוזמנה לבית הנשיא כי גליליידיס הוכרה כאחת מהיוזמות החשובות והמשפיעות ביותר בתקופת המלחמה. אנחנו מאוד גאים בה ובפעילות הזו. רגע לאחר המלחמה השקנו את גליליידיס טק שזו תת-קהילה מוכוונת יותר מדע וטכנולוגיה ואלו 250 נשים מדעניות - - - << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> מדעניות, חוקרות, מהנדסות, יזמיות טכנולוגיות. זה נטוורק אחר ולקח לנו זמן להבין את זה. אנחנו עושים את החיבור בין המנכ"לית הפוטנציאלית הבאה לבין החוקרת. תכנים אחרים. יצאנו עכשיו בקול קורא מרגש מאוד ותגידו איך אתם מצטרפים או מחברים אלינו עוד שותפים כדי לתת מענק של רבע מיליון שקלים לפיתוח יוזמה טכנולוגית. אנחנו עכשיו הולכים לתת מענק - - - << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> כדי שיזמיות יהפכו את זה למציאות צריך כסף. אנחנו נותנים מענק של 240,000 ליזמת הראשונה שתעמוד בכל התבחינים כדי לקדם את הפרויקט קדימה. עכשיו הם מגישות לנו. לא הסתכלתי היום לראות כמה יש. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> יש התעניינות ענקית. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני אומר עוד פעם אלה כספים של JVP שממונפים על ידי רשות החדשנות. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> הוועדה לא יכולה לתת מענק אבל צריך לחשוב איך אנחנו ביחד או דרך חיבורים וקשרים או משרדים אנחנו מחברים עוד ועוד. אני צריכה יותר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> החברות מביאות את החברות שלהן ממרכז הארץ לכאן? צריך ליזום מבצע – תביאי חברה מהמרכז. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> חברה מביאה חברה. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> את רואה שיש קהילה ואת יכולה לפתח את היוזמה שלך וזה גורם להתעסק בזה וגם להיכנס לעולם חדש – לא כולן יזמיות טכנולוגיות. יש פה גם וגם. אנחנו נבחן את זה. אם יש לזה אימפקט על האזור, אימפקט אחרי המלחמה ומתחברת לאקו-סיסטם שלנו. יש כל מיני קריטריונים שכתבנו, אנחנו נלווה אותה ונממש את היוזמה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> זה התוכנית הכי יפה בעולם. סטארט-אפ היא תוכנית לימודי אומנות, מדע וטכנולוגיה לילדים ונוער. זו תוכנית שהתחילה עם פיילוט מוצלח עם 34 ילדים לפני המלחמה. בשעת המלחמה פגשנו למעלה מ-500 ילדים ועכשיו אנחנו רוצים להיכנס לכל בתי הספר. זו תוכנית שגם משרד המדע הכיר בה וגם משרד החינוך. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני אראה תמונות. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> אנחנו חושפים את הילדים לסטארט-אפים שמתפתחים פה בגליל בתחום של פודטק ואגרוטק וקליימטק. הילדים יוצרים בהשראתם ועוברים תהליך מותאם לילדים של מחקר ופיתוח ביחד עם מכון המחקר מיג"ל. זו תוכנית שהיא גם ביחד עם המרכז למדע ודעת של תל-חי. הילדים יוצרים בהשראת הסטארט-אפים ועוברים תהליך של מחקר ופיתוח. הם מציגים פתרונות לבעיות שמטרידות אותם דרך פיצ'ים למשקיעים אמיתיים ודרך תערוכות ומופעים. זה קשור מאוד למשרד המדע וועדת המדע. זו תוכנית שאנחנו רוצים מאוד. זה בית ספר. הם באים לפה בכל שבוע. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני רוצה לעצור ברשותך ולדבר על העניין הכספי. אנחנו מריצים את סטארט-ארט כבר שנה שלישית. מיג"ל שותפים יחד עם תל-חי ומשרד המדע אבל אנחנו עדיין מושתתים על פילנתרופיה. אנחנו פונים לפילנתרופיה והם עוזרים להכניס את לבתי הספר פה בקריית שמונה. דודו ממחלקת החינוך מתחנן שנביא את זה אליהם ואורי מגולן מתחנן שנביא את זה. אין לנו תקציבים. אנחנו לא פילנתרופיה. אנחנו לא יכולים להמשיך ולהקצות תוכניות מדהימות ככל שיהיו בכספים פרטיים. אנחנו מושתתים על גפ"ן ולפתוח את זה בתוך הגפ"ן ושבתי ספר יזמינו. אם הוועדה או המדינה תשכיל לתמחר או לתקצב פעילות שכזו לילדים שעברו פה את כל מה שראיתם - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גפ"ן מתאים. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> עכשיו אנחנו מוקדמים בגפ"ן ובית ספר צריך לבחור ולשלם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש להם מגוון. יש להם רשימה שהם יכולים או לא לבחור. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> זה נחשב לתוכניות מצוינות אחרי שעות בית ספר. הם מגיעים לפה. אנחנו פותחים את הדלתות של החדר שבו אתם נמצאים והופכים את כל המתחם הזה לסטארט-ארט. הילדים יוצרים. זה יפה וחשוב מאוד. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> היום הם במעבדות במיג"ל כמו בכל ימי ראשון וד"ר דורית מעבירה את הפעילות. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אנחנו פה שנה מיום הפסקת האש בדצמבר 2024. אור ואני הדלקנו את האור. עוד לא היינו בטוחים שזו הפסקת אש אבל הדלקנו את האור. הבאנו סטארט-אפים. למעלה מ-130 סטארט-אפים פנו אלינו. ראיתם שיש קהילות שעוטפות את המיזמים. למעלה מ-6,000 אנשים עברו כאן בבניין באירועי נטוורקינג. יחד עם ש"שים ויחד עם סטארט-ארט אנחנו פונים לאלפי צעירים ומחדירים בהם את ההתלהבות וחדוות הלמידה ואת הסקרנות ואת האהבה למדע ולטכנולוגיה. זה חלום ושברו. היינו במקום טוב יותר לפני המלחמה אבל נחזיר את הגליל והגולן למקום אפילו טוב יותר ממה שהוא יהיה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> במה אנחנו יכולים לעזור לכם כוועדה? לוועדה אין כסף. אנחנו יכולים להמליץ למשרד ולשרה על מה ששמענו כאן וגם לרשות לחדשנות. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> רשות החדשנות צריכה תקציבים נוספים וייעודיים בתקצוב דיפרנציאלי. הצפון כולל אזורים שהם על הרכבת ואי לכלול את קריית שמונה, קצרין או את הגושרים יחד עם יוקנעם וזה מה שקורה כרגע. אין הבדל מהותי בין סטארט-אפ שמתיישב ביוקנעם לבין סטארט-אפ שמתיישב כאן. אם היה לרשות החדשנות כסף שצבוע ל-9-0 כמו 10 מיליון שקלים האחרונים בהחלטה שמתוכם הגיעו אלינו שלושה ואולי גם לחממה אנחנו צריכים תקציבים כשאני אוכל למשוך לפה סטארט-אפים ולהגיד להם יש לכם בית וגם סיכוי גדול יותר לקבל תקציבי מדינה מרשות החדשנות. שאני פונה למשרד נגב-גליל למכרז קליקטק על 10 מיליון שקלים לבניית מרכז חדש כי הבניין הזה מלא. אנחנו רוצים בניין אחר לכל הפעילויות שראינו אבל נפלנו במכרז בגלל שלא יכולנו להביא התחייבויות לסוחרים. ברור שאף בעל עסק לא יתחייב לשנה קדימה לקריית שמונה. המקום הוא לא יציב. צריך להיות פה תבחינים. אם אתה בקריית שמונה יהיה לך פטור מס הכנסה. יש דברים שהם באחריות משרד הכלכלה ואני יודע שזה לא באחריות הוועדה. ההמלצה צריכה להיות תקציבים לרשות החדשנות שיוקצו למרכזי החדשנות בעוטפי ישראל ולתעדף אותם. אם חברי הוועדה יכנסו היום לרשות לחדשנות במסלול pre-seed או מסלול seed תראו שמקבלים מיליון וחצי מהמדינה אם יש את כל התבחינים. אם אתה מגיע ואתה נמצא בפריפריה המוגדרת, אתה מקבל 1.65 מיליון וזה נכון גם כאן אבל אם אתה מגיע מעוטף עזה, אתה מקבל 1.85 מיליון. למה? מה ההבדל בין קריית שמונה לאופקים? אם יש לכם תשובה אני אשמח לדעת. גם לרשות החדשנות אין. הם אמרו לנו שתקומה הקצו לנו כסף ייעודי. לתנופה לא היו את התקציבים להקצות לנו. אני קורא לוועדה להשוות אם לא להגדיל כי המצב פה הוא הרבה יותר קשה. לפחות להשוות את התנאים לעוטף ישראל הדרומי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> דיברתי עם השר אלקין למה לא עושים תנאים שווים. הוא אמר שזה אף פעם לא יגיע לשוויון. הוא אמר שהוא לא יצליח לשנות את זה. אמרתי לו אתה יכול להשפיע והוא אמר שהוא לא יצליח. זה אף פעם לא יהיה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> הובטחו 15 מיליארד שקלים לשיקום הצפון. מהתחלה דיברו על שיקום כמו שיקום תשתיות, שיקום בתי ספר וכולי. אנחנו מדברים על צמיחה. בלי צמיחה לא יהיה שיקום. יהיו בתי ספר יפים אבל לא יהיו פה ילדים. אנחנו צריכים לצמיחה. הוועדה אולי יכולה להמליץ על כלים לתקצב את אותן חברות שרוצות ומוכנות לפתוח פה שלוחות. אם הממשלה תשכיל לשלם ולתקצב את חברות הטק ולתמרץ אותן להגיע לגליל לדוגמה להחזיר - - - נקטע לי חוט המחשבה. יש כל מיני כלים. תמרוץ אגרסיבי יותר ממה שיש ב-418 וב-417. 418 ו-417 מדברים על החזר של שכר גבוה של המעסיק. מה עם פטור ממס ההכנסה? מה עם הלוואת בערבות מדינה? מה עם הנחה לחברות שהולכות לעבור אקזיט? תחשבו על חברה שהיא כבר לא שני אנשים אלא יש לה 100 איש. היא תדחוף את כל הפעילות שלה צפונה כדי שבעוד חמש שנים היא תעשה אקזיט אבל בחמש שנים האלה הם פעלו מכאן. אנחנו יכולים לדחוף כך את החברות צפונה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> צריך למצוא את המנגנון שיתמרץ. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני לא אכנס לכל האפשרות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> צריך למצוא מנגנון שיתמרץ את החברות שיחזרו לכאן בין אם זה באמצעות מיסים וכולי. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> נכון. הזמן הוא קריטי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> צריך לעשות את זה עכשיו. הבנתי שמדברים על תקציב 2026. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זו השקעה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הזמן לתקצב את זה הוא עכשיו. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> זו השקעה. זה יחזיר את עצמו בריבית דריבית. תחשוב מה העלות של לא לעשות את זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> צריכה להיות פעולה משולבת גם של אנשים שרוצים לדחוף את היזמות והחזרת האנשים לכאן ולבין ראשי הרשויות שילחצו על הממשלה. כאשר אנחנו מדברים על הכנת תקציב 2026 ועדיין יש אפשרות שתהיה החלטת ממשלה לצפון - - - << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> צריכים החלטת ממשלה לקריית שמונה. מדברים על זה וכולם התיישרו. אם קריית שמונה תקרוס כל האזור יקרוס. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> כולם רוצים עיר חזקה באזור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> צריכים להפעיל לחץ. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אנחנו לא נצליח להפעיל לחץ. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לצערי הפוליטיקה משחקת הרבה. אם היה נבחר מישהו אחר בקריית שמונה הדברים היו משתנים. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> זה המצב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> צריך להסתכל לטובת כולם. קריית שמונה חשובה למדינה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> עלות קריסת הגליל ושל הבסיס הכלכלי של הגליל - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אם קריית שמונה תקרוס, כל האזור קורס. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> ומה יקרה? << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> הגבול יהיה בחיפה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> ויוקנעם יהיו בקו הגבול. אני חושב שכולם סביב השולחן הזה מבינים שהמדע והפעילות האקדמית היא הבסיס להרבה מאוד מהחדשנות שקורית בסביבה. הפיכת המכללה לאוניברסיטת תל-חי היא המנוע הכלכלי הכי גדול שיכול להיות לאזור. טוב שזה נעשה וטוב שמתקצבים את זה אבל לבד זה לא יספיק. אני מציע לוועדה להבין וללמוד שגם משיכת החברות הקטנות והבינוניות והשארת העסקים המקומיים בפעילות מלאה חשובות מאוד. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> זה גם העתיד של הבוגרים. הם מסתכלים איפה הם יכולים להשתלב מבחינה תעסוקתית. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אנחנו קוראים לחברות הטק הגדולות בארץ כדי שיגיעו לכאן ויעסיקו סטודנטים כדי לייצר את גלגל הנעה שקרה בבאר שבע עם האקדמיה. אנחנו מקווים שזה יקרה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> באר שבע צמחה מאוד. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> זה בדיוק מה שיכול לקרות כאן בהינתן התמרוץ הנכון. תודה שבאתם והקשבתם לנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נוציא מכתב המלצות לשרת המדע ואם יש צורך נעביר למשרד הכלכלה. << אורח >> אדם גריי: << אורח >> מהי הצלחה מבחינתכם? מה יעיד לכם שהתקדמתם או קידמתם משהו באזור הזה? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ב-14 בינואר צריכים לקבל החלטה להקמת האוניברסיטה ונמליץ שההחלטה תהיה חיובית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הצלחה תהיה שהממשלה תקבל החלטה לגבי קריית שמונה. זה יכול למנף את האזור ולא רק את הצפון. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני מציע שמטבע ההיכרות שלכם בוועדה עם הרשות לחדשנות, תקצו בתוך החלטת הממשלה כספים ייעודיים לרשות החדשנות. היא הזרוע הכי יישומית. היא הייתה איתנו פה כל הזמן גם לפני. הם החבר'ה הכי יישומיים שנמצאים במגע ישיר ומשקיעים כסף בחברות באופן ישיר. זה מזיז את הכלכלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> צריך לחזק את התשתית החברתית ואת הבריאות כדי להחזיק את האוכלוסייה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אנחנו עובדים על זה בהיקף אבל אנחנו צריכים לשים את הפעילות שלנו במקום שאנחנו משפיעים בו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> המרכז הרפואי מתקדם? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> JNF. זה מתקדם. << אורח >> אור נדב ארגוב: << אורח >> נקווה שגם יגיעו הרופאים. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> צריך שיהיו רופאים בתוך המבנה. << אורח >> אדם גריי: << אורח >> לרופאים יש נשים ונשים לא רוצות לחיות במקום שאין בו כלום. לרופאים לא אכפת. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> הם לא יוצאים מבית החולים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ישר כוח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>