חומר רקע

הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר - אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | טל . 03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com לכבוד 29.1.2026 חה"כ מירב כהן יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הכנסת ,שלום רב :הנדון מענה מטעם מרכז רקמן לקול הקורא בנושא התכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה מרכז רקמן לקידום מעמד האשה מתכבד בזאת להעביר לידי הוועדה מספר נושאים המחייבים, לטעמנו, התייחסות .מצד הרשויות השונות בראשית הדברים נבקש ל הודות ל וועדה על ההתגייסות למאבק ומניעת אלימות במשפחה, תוך התייחסות רצינית .ומכבדת הכוללת איסוף מידע ונתונים, שמיעת הבעיות העולות מהשטח וחיפוש אחר פתרונות רוחביים :להלן יפורטו הנושאים המצריכים לטעמנו התמקדות 1. כללי א. כניסת ישראל לאמנת איסטנבול – רקע : כידוע, על אף הצהרותיה של ישראל בעבר בדבר כוונה להצטרף לאמנת איסטנבול, בפועל הדבר לא קרה ובממשלה הנוכחית .הדבר אף נשלל במסגרת ההסכמים הקואליציוניים אמנת איסטנבול מהווה, נכון להיום, את מפת הדרכים להתמודדות עם אלימות במשפחה1 . האמנה כוללת התייחסות לסוגיות של מניעת אלימות במשפחה; הגנה על נפגעי ונפגעות אלימות במשפחה; אפשרויות התביעה; ניטור ופיקוח על יישום עקרונות האמנה. האמנה מתווה דרך פעולה משולבת בין הגורמים השונים .בעבודה על אף התקדמות ממשית בדרך להצטרפות מדינת ישראל לאמנה, לרבו ת הבעת נכונותה של ממשלת ישראל ה- 36 ו אישור ההצטרפות על ידי האיחוד האירופי בפועל, עם סיום כהונתה של הממשלה הסתיימו המהלכים לכניסתה של ישראל לאמנה, נכון לעת זו. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים נקבע כי הממשלה הנוכחית לא תקדם את הצטרפותה של .ישראל לאמנה יצוין כי במסגרת המאבק למנוע את הצטרפותה של ישראל לאמ נה נאמר על ידי ח"כים מתוך האופוזיציה (אשר כיום מהווים חלק מהקואליציה) כי אין,צורך בהצטרפות הרשמית לאמנה שהרי את הצעדים .הנדרשים ניתן לבצע גם ללא הצטרפות רשמית הדיון המוצע : יש לבחון את המצב הנוכחי בכל הקשור לאלימות במשפחה, לרבות העליה החדה בנתונים, על .רקע סירובה של ישראל להצטרף לאמנה 1 ראו דוח מבקר המדינה דוח על הביקורת בשלטון המקומי - ההתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג- ביקורת מעקב (יולי2025 ,) 19 . הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר - אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | טל . 03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com ב. תיקון החוק למניעת אלימות במשפחה ב.1. הצורך בהגדרת אלימות במשפחה בחקיקה ראשית – רקע : כידוע, כיום אין הגדרה למושג "אלימות" או "אלימות במשפחה" בחקיקה הישראלית, בפרט בחוק למניעת אלימות במשפחה. לטעמנו, הגדרה מחייבת בחוק היא התשתית הבסיסית לכל פעולת מאבק או מניעת אלימות במשפחה. בהיעדר הגדרה– לא ניתן לאסוף נתונים בצורה מדויקת, לא ניתן לבחון את מימדי התופעה ומשכך לא ניתן לבחון את השפעת התכניות השונות על הפחתת מימדי האלימות. הגדרה אחידה בחקיקה תביא להכרה רחבה בנפגעות ונפגעי אלימות במשפחה, על מופעיה השונים וליצירת שפה אחידה בין .אנשי ונשות המקצוע לצורך הטיפול בתופעה .נכון להיום, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית בנושא2 בדיונים האחרונים בוועדה נאמר על ידי .משרד הרווחה כי הם עומלים על הכנת טיוטת הצעת חוק שונה הדיון המ בוק ש : יש לקבוע דיוני מעקב קבועים, על מנת לעקוב אחר התקדמות הכנת הצעת החוק על ידי .משרדי הממשלה ב.2. צווי הגנה – רקע :בהתאם ,לחוק למניעת אלימות במשפחה נפגע או נפגעת אלימות רשאים לפנות בבקשה למתן צו הגנה .אשר תוקפו יהיה שלושה חודשים וניתן להאריכו עד לשנתיים לכל היותר כתנאי להוצאת הצו, נדרש כי "בסמוך להגשת הצו" יהיה אירוע האלימות או האיומים בגינם מתבקש הצו. אלא שהמציאות בפועל מראה .כי תנאים אלו מקשים על נפגעי העבירה לקבל סעד מתאים דרישת הסמיכות מתעלמת לעתים ממצבים שבהם לא קרו אירועי אלימות או איומים בשל תנאים חיצוניים כגון שהות האשה במקלט לנשים נפגעות אלימות, שהות הפוגע במעצר או מאסר וכו'. בנסיבות אלו, עדיין תתקשה ה .נפגעת להוציא צו הגנה חדש, על אף שמידת המסוכנות מצד הפוגע לא פחתה ,גם הגבלת תוקף הצו לשנתיים בלבד עשויה להיות בלתי רלוונטית כשמדובר בצד אלים או מסוכן. יתירה מכך, מאחר שמטרתו של הצו היא הרחקה ממקום מגורים או עבודה, הרי שככל שאין מדובר במקום מגורים שבו יש לפוגע זכויות קנייניות (כגון דירה שהאשה שוכרת לבדה), יש מקום לשקול הרחבת הצו מעבר .לשנתיים הדיון המבוקש : תיקונים נדרשים בחוק למניעת אלימות במשפחה לאור ניסיון של30 .שנים ב.3. צווי פיקוח טכנולוגי– הקשיים ביישום – בנוסף לדברים אשר הוצגו עד כה בדיוני הוועדה בדבר הקשיים ביישום (בהם הצורך בקמפיין ציבורי, הצורך בהכשרות לעו"ד והרף המחמיר הקבוע בחוק) אנו סבורות כי יש לדון גם בנושא הכשרת דיינים בבתי הדין .הרבניים, כמי שאמונים, גם הם, על מתן צווים בנושא ג. איסוף נתונים על אלימות במשפחה – רקע: לאיסוף נתונים על אלימות במשפחה חשיבות רבה לצורך ייעול המאבק באלימות במשפחה– לרבות ביסוס החלטות אודות הקצאת משאבים; מיקוד והערכת אפקטיביות הת ו כניות למאבק בתופעה והמענים הניתנים לנפגעות והנפגעים; שיפור ת ו כניות המניעה והשיקום וסיפוק מענים אפקטיביים. נכון להיום, אין 2 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון– הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ה– 2024 /פ5043/25 . הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר - אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | טל . 03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com כיום מסד נתונים המרכז נתונים על אלימות במשפחה מכלל משרדי הממשלה האמונים על המאבק באלימות במשפחה, וכל משרד מרכז אצלו את הנתונים על פי הפילוחים הרלוונטיים לו. בהיעדר הגדרות רוחביות לאופן איסוף הנתונים, התוצאה היא שאין דרך יעילה להצליב בין הנתונים המתקבלים מה ,משרדים השונים .ולעתים המידע הנאסף על ידי המשרדים השונים חסר פילוחים משמעותיים כגון פילוח מגדרי .לנוחותכן מצורף דו"ח שנערך בנושא הצורך באיסוף המידע הדיון המבוקש: יש לקיים דיון לגבי הצורך באיסוף נתונים אחיד על ידי משרדי הממשלה, תוך קביעת .פילוחים רוחביים לצורך הצלבת נתונים ומידע 2. איתור מוקדם ד. ילדים חשופים לאלימות– רקע : בשנים האחרונות בתי המשפט למשפחה נוטים לראות בטובת הילד כמחייבת שמירה על קשר עם שני ההורים, זאת, גם במקרים שבהם מדובר בילד או ילדה החשופים לאלימות במשפחה, ולעתים, גם כשמתעורר חשד לפגיעה של ממש .בילד או הילדה עצמם בשנים האחרונות נחקק ו תיקו נים19 ו- 22 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , תשכ"ב- 1962 הקובע ים כי הורה שהורשע ב מספר עבירות חמורות מוגדרות– תישלל ממנו אפוטרופסותו, לרבות הסדרי ראיה עם ילדיו. ואולם, בכל מצב אחר– לרבות הרשעה בשורה של עבירות בדרגת חומרה רבה אף הן, אין כל התייחסות מצד המחוקק, והכללים הקבועים בבתי .המשפט הינם עדיין העדפה של הסדרי ראיה3 הדיון המתבקש : דיון על הפגיעה בילדים חשופים לאלימות .וחשיבה משותפת על דרכי פתרון ה. הכשרות – רקע: ,נכון למועד זה גופים רבים עורכים הכשרות שונות בתחומי אלימות במשפחה בהם בתי המשפט, משרד .הרווחה והמשרד לביטחון לאומי ואולם, חלק ניכר מההכשרות אינן הכשרות חובה. כך לדוגמה, בבתי המשפט נערכות מדי שנה שתי השתלמויות שופטים בנושא אלימות במשפחה, אך אלו אינן הכשרות חובה לכלל השופטים. בבתי הדין הרבניים לא נערכו השתלמויות או הכשרות בנושא מזה מספר שנים בשל היעדר .תקציב בנוסף, פעמים רבות ההכשרות אינן מגיעות לכלל גורמי השטח הבאים במגע עם נפגעי ונפגעות .אלימות במשפחה הדיון המ בו קש ,: יש לאסוף מידע מכלל הרשויות הרלוונטיות לגבי סוגי ההכשרות הנערכות מועדיהן ולמי מיועדות .ולאחר מכן לבחון את הדרישה לקבוע השתלמויות חובה לכלל הגורמים הרלוונטיים 3. הגנה ואכיפה ו . רישוי כלי ירייה – כידוע, משרד הרווחה אינו מהווה חלק מהגורמים הממליצים הקבועים בחוק, לצורך בחינת בקשה לרישוי .כלי ירייה בחודש מאי2025 התקיים דיון בוועדה לביטחון לאומי4 בנושא מתווה שהציע משרד הרווחה ,למעורבותו בנושא. מאז לא התקיים כל דיון מעקב בנושא. מוצע לקיים דיון מעקב סביב הסוגיה. לנוחותכן מצ ."ב פרוטוקול הדיון מאותו מועד 3 על שולחן הכנסת מונחת לדוגמה הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון– שלילת אפוטרופסות בעקבות הרשעה בעבירת אלימות חמורה), התשפ"ה– 2025 .העוסקת בנושא 4 'פרוטוקול ישיבה מס385 של הוועדה לביטחון לאומי, הכנסת ה- 25 ( .2025 14.5 .) הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר - אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | טל . 03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com 4. שיקום וטיפול ז. הצורך במתן ייעוץ משפטי במרכזי אלימות במשפחה – כבר לפני למעלה משנתיים נאמר על ידי הוועדה הבי ן- משרדית כי הם פועלים לקיום ייעוץ משפטי בכל מרכזי אלמ"ב, אך מאז הדבר לא התקדם. מוצע לקיים דיון בנושא, בהשתתפות נציגי הוועדה וכן נציגי הסיוע .המשפטי, למתן מענה לצורך זה ח. הצורך במתן ייצוג משפטי מלא לנפגעות ונפגעי אלימות במשפחה – נפגע או נפגעת אלימות במשפחה, ובמיוחד באלימות זוגית ייאלצו, פעמים רבות, לפעול בהליכים משפטיים שונים, בין אם ביוזמתם ובין אם לאו, כנגד בן הזוג הפוגע– הליכי גירושין או הליכים אחרים בתחום המעמד האישי (משמורת, מזונות ועוד .) לעיתים קרובות, כתוצאה מהדינמיקה של הקשר האלים בו חיו, נפגעי אלימות במשפחה אינם מחזיקים באמצעים כלכליים עצמאיים שיאפשרו להם מימון ייצוג משפטי עבור ההליכים המתנהלים עקב פרידה, גירושין או נושא אחר שקשור למעמד אישי. למותר לציין, את הקשר ההדוק בין שליטה כספית ו כלכלית, לבין גוונים שונים של אלימות במשפחה, לרבות אלימות פיזית, מינית .ורגשית כיום הסיוע המשפטי ניתן בענייני משפחה ומעמד אישי, רק לאחר עמידה במבחן כלכלי .מחמיר חריגה מהתנאים הקבועים, אפילו בסכום זניח, מביאה לכך שהמבקש לא יהיה זכאי לייצוג מטעם הסיוע .המשפטי.יצוין כי הצעת חוק בנושא מונחת על שולחן הכנסת5 ,בברכה עו"ד ורד בר מנהלת היחידה לקידום מדינ יות ציבורית וחקיקה מרכז רקמן לקידום מעמד האשה 5 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון– סיוע משפטי לנפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ג– 2023 /פ2431/25 .