פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה והרווחה,
לפי חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות)
יום שני, א' בשבט התשפ"ו (19 בינואר 2026), שעה 9:30
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תנאים לפיטורים משירות קבע של נגדים שהגיעו לגיל 42 לפחות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו-2025 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
שלום דנינו – היו"ר
מוזמנים:
עומר אהרונסון
–
אגף החשב הכללי, משרד האוצר
סא"ל עומר זהבי
–
רע״ן תשו״ג, צה"ל
קמ"ש שחר יהודה אל עמי
–
ע' יועמ"ש חטיבת הסגל, צה"ל
רס"מ הילה מימוני
–
רמ"ד פרט נגדים, צה"ל
סרן יהל יובל תורג'מן
–
ע' רמ"ד פנסיה, צה"ל
ייעוץ משפטי:
גלעד נוה
מנהל הוועדה:
אסף פרידמן
אמיר ברגר - ראש תחום בקרת תקציב וכוח אדם
רישום פרלמנטרי:
טלי רם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תנאים לפיטורים משירות קבע של נגדים שהגיעו לגיל 42 לפחות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו-2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
בוקר טוב. אנחנו פותחים דיון בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה והרווחה לפי חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות): הצעת תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תנאים לפיטורים משירות קבע של נגדים שהגיעו לגיל 42 לפחות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2025. מה שאנחנו הולכים לעשות היום זה להאריך את הוראת השעה, חלקה עד 2028, וחלקה – מה שאתם מבקשים, עד 2033.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
זו ההרחבה של רשימת המקצועות.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
ויש את ההרחבה של המקצועות.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
אני מציע שאנחנו נפתח קודם כול בהקראה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
נתחיל בהקראה. אם למישהו יש הערות, אז שיעיר. בבקשה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 10(א)(5)(ג) ו-69 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:"
זה לא צריך להיות "והבריאות", יש פה טעות קטנה בנוסח. עכשיו זה רק ועדה אחת. זה תיקון נוסח.
"תיקון תקנה 4
1. בתקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (תנאים לפיטורים משירות קבע של נגדים שהגיעו
לגיל 42 לפחות) (הוראת שעה), התשע"ח–2018 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 4 –
(1) בתקנת משנה (א), במקום "למעט תקנה 2(2)(ד) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)" יבוא
"למעט התקנות המפורטות בתקנות משנה (ב) עד (ד), עד יום ט' בטבת התשצ"ד (31 בדצמבר 2033)";
(2) בסופה יבוא:
"(ג) תוקפה של תקנה 2(2)(ב) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025);
(ד) תוקפה של תקנה 2(2)(ה) עד יום י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028)"."
אני אעצור פה. אתם רוצים להסביר את הארכות התוקף ולמה זה מתייחס מבחינת התקנות?
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
קמ"ש שחר יהודה אל עמי, ע' יועמ"ש חטיבת הסגל. הארכת התקנות נקבעה בהתאם להסכמות עם האוצר. התקנות עצמן מוארכות עד 2033, בתוך כך שתי התקנות שנוגעות לפיטורים בשינויים ארגוניים ובצמצום כוחות סדירים ולפרישה של לוחמים לאחר עשר שנים במקצועות לוחמה. התקנה הנוגעת לתקנת ראש אכ"א מוגבלת לנגדים, מוצע להאריך אותה עד 2028.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
"2. תיקון התוספת הראשונה
בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, אחרי פרט 88 יבוא:
"89. מש"ק (מפקד שאינו קצין) אבטחה;
90. לוחם ומפעיל כלב;
91. מאבטח מטוסים;
92. לוחם איסוף ייעודי;
93. מפקד צוות דוהר;
94. מפקד איסוף;
95. נהג דוהר;
96. מ"כ (מפקד כיתה) רובאי;"
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
סליחה. מה זה נהג דוהר?
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
אתם רוצים להתייחס בסוף לכל המקצועות?
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
לא, רק למה שאנחנו לא מבינים או מישהו מאיתנו לא מכיר.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
אלה יחידות של אגד ארטילרי.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
תותחנים. אני מציע שבסוף ההקראה של כל התוספת תתייחסו לעבודה שנעשתה בצה"ל לגבי השינוי של הרשימות והמקצועות של לוחמים.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
הסדר הרץ הזה, 94, 95, זאת אומרת לפני יש את כל המוכרים הקודמים, וזה ההמשך?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
זה רק החדשים.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אלה החדשים, בסדר הסידורי הזה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
ואז אנחנו מגיעים ל-117?
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
לא. 125.
"96. מ"כ (מפקד כיתה) רובאי;
97. מפקד גוררת;
98. מדריך לוט"ר (לוחמה בטרור);"
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
96. מפקד כיתה, מ"כ, למה הוא לא היה קודם? מה, הוא לא היה לוחם או זה מ"כ מסוג אחר?
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
נראה לי שנכון להדגיש שרשימת המקצועות בצה"ל, היא עוברת שינוי תמידי. הרשימה שנקבעה ב-2018 כשהתקנות תוקנו זה לפי הרשימה שהייתה קיימת אז. חלק מהמקצועות התחדשו, חלק עברו סיווג מחדש והגדרה מחדש, וזה בעצם עדכון לרשימה העדכנית, יישור קו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
לגבי 96 אני שואל שאלה מאוד ספציפית. מ"כ, מפקד כיתה, רובאי, מה הרבותא? הוא תמיד היה לוחם. בכל מחלקה יש שלושה מ"כים. מה פתאום רק עכשיו או שזה מקצוע שלא היה?
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
להבנתי, זו הגדרה מחדש של סוג המקצוע. סוג העיסוק הוא בעצם משהו שעומד בפני עצמו, בנפרד מהתפקיד, והייתה הגדרה של מקצוע שתעמוד כמ"כ רובאי. אלה בעצם ההגדרות האכ"איות של מה נחשב למקצוע. ברור שהיו גם תפקידים קודם שנחשבו כלוחמים, כנראה פשוט סווגו תחת מקצועות אחרים.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
יש לנו בצבא גוף שנקרא אכ"א חקר המקצועות, זה הגוף שאמון על קביעת כל המקצועות בצבא. כשאנחנו עשינו את המיפוי ובאנו עם התהליך לחידוש התקנות, אנחנו עשינו גם את הסקירה הזאת כי בסוף עבר כמעט עשור מתחילת 2018 כשתוקננו התקנות, תקופה ארוכה שהיו הרבה שינויים בתוך הצבא, שזה גם מצריך מאיתנו לעשות את המיפוי על מקצועות הלחימה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אני מחיל האוויר אבל אני מכיר קצת את הירוקים. מפקד כיתה, תמיד היה בסיסי, כבר מאה שנה אני חושב שהוא מפקד כיתה, לוחם שמוביל את החיילים. אם יש לו לוחמים אז הוא בטח לוחם ומפקד כיתה. אני מנסה להבין אם ההגדרה החדשה מכניסה פה מפקד כיתה של משהו אחר לגמרי, אבל אם אין לכם את התשובה, בואו נתקדם.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
"99. טכנאי שביט;
100. פרמדיק;"
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
מה זה שביט?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
טכנאי שביט זה יותר בהקשר של לוחמה אלקטרונית.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
"101. סייר קודקוד;
102. לוחם קודקוד;"
אתם רוצים להתייחס?
<< דובר >> אסף פרידמן: << דובר >>
אני לא חושב שהם יודעים מה זה, ואני מציע, אין להם מושג מה זה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
יכול להיות שגם אי אפשר להתייחס.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
צריך להגיד, הרשימה היא בעצם הגדרת מקצועות שבוצעה על ידי גוף ייעודי לכך.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
כן, אבל זה כאילו אתם מדברים איתנו בשפה שאף אחד פה לא מכיר תחת הכותרות האלה, ואין לנו יכולת אפילו לשאול שאלות על העניין כי הכול תחת זה שארגנו את המקצועות וחקרנו וראינו, ואנחנו לא יודעים מה חקרתם, מה ראיתם. אנחנו רואים פה רק שמות. זה דבר בסיסי להגיד לנו מי האנשים האלה שאתם רוצים להוסיף לקטגוריה, שתוכלו לשחרר אותם.
<< אורח >> עומר זהבי: << אורח >>
שלום. אני עומר, ממונה על תשלום הגמלאות באגף כוח האדם. כל המקצועות פה עברו, כמו שנאמר, על ידי חקר המקצועות של הצבא, חלקם גם יש להם רמת סיווג מסוימת.
אני אתייחס למה ששאלת, חבר הכנסת, בהקשר של המ"כ רובאי. בסוף יש כמה מקצועות של מ"כ, לאורך השנים גם פתחו עוד ועוד מקצועות של מ"כ כדי לאבחן אותם ביניהם, וזו כנראה תוספת נוספת של תפקיד מפקד כיתה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אז מי הוא? מי התוספת הזאת? זה מה שאנחנו שואלים. ברור לי שזה מפקד כיתה של משהו, ולזה כיוונתי כשאמרתי, זה ברור לגמרי שמפקד כיתה של לוחמים, בוודאי שהוא לוחם. אז מה פה השינוי? על איזה מפקד כיתה מדברים?
<< אורח >> עומר זהבי: << אורח >>
אני רק אומר שבסוף יש כמה תפקידי מ"כ ועשו עוד הבחנה נוספת בתוך צה"ל, עם עוד רובד נוסף של מפקד כיתה, ולכן פתחו מקצוע נוסף. יש עוד תפקידי מ"כים שכבר מוכרים עוד לפני כן.
<< דובר >> אסף פרידמן: << דובר >>
יש מ"כ במשטרה צבאית בהמשך.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
"103. צלף לוט"ר (לוחמה בטרור);
104. מדריך ניוד מ"מ (מבצעים מיוחדים);
105. לוחם הגנ"א (הגנה אווירית) אחוד;
106. מט"ק (מפקד טנק) מרכבה 4;
107. לוחם איסוף;"
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
106. זה נראה תמוה שמפקד טנק לא יהיה לוחם, ואני בטוח שיש הסדר.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
היה איחוד של כל מיני מקצועות. לאורך הדרך, כשאנחנו עשינו את העבודה הזאת, כשעבדנו עם הגוף שאחראי על זה, עם אכ"א חקר המקצועות, עלה גם שהיו כל מיני תהליכים בדרך של איחוד מקצועות צבאיים, ולנו באמת היה חשוב לעשות מיפוי מהתחלה עד הסוף, שהתקנות יכללו את כל מקצועות הלחימה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אם עשיתם מיפוי, אז היינו צריכים לראות גם תפקידים שירדו – והם לא ירדו, הם רק תוספת לאותה רשימה שאנחנו מתחילים אותה פה.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
כן, כי בהכרח הרי התנאים להיות מערך פרישה לחימה אלה תנאים שהם מצטברים, זאת אומרת אנחנו לא רצינו להוריד מקצועות ישנים כי יכול מאוד להיות שיש נגדים בשירות שבעצם משלימים את התנאי ובעצם מגבשים את היכולת שלהם להיות משויכים למערך פרישה למול המקצוע הקודם. לכן, אנחנו עשינו את זה פה למול איחוד המקצועות ולמול מקצועות חדשים שנפתחו בצבא.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
למשל בהקשר של טנק מרכבה אפשר לראות שבתקנות, בפרט 62 מופיע מפקד שאינו קצין, טנק מרכבה, בתקנות הקיימות. מה שככל הנראה קרה זה שהוסיפו מקצוע חדש לצורך איחוד של התהליך שנעשה במרכבה 4, והתהליך הזה משקף את זה שיש מקצוע נפרד, והמטרה היא באמת לדאוג שהכול יהיה מכוסה כדי שכשהנגד יגיע לגיל המדובר, כל המקצועות האלה ייחשבו ולא יהיה פער מבחינת השינויים שנעשים באופן תכוף בצבא.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
האם מישהו נפגע מזה לפני שהוספתם פה? לא שחררו אותו כי המקצוע שלו כמפקד טנק לא היה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
זה בדיוק מה שהם אומרים. יכול להיות שבגלל השינוי, בעקבות עבודת המטה הזאת שנעשתה בצה"ל והשינוי בהגדרות של תפקידים – מיהו כן לוחם ומיהו לא לוחם – יכול להיות שבעבר היו באמת אנשים שנכנסו תחת הקטגוריה הזאת נניח של אותו מ"כ או מה שזה לא יהיה, ובשביל שכן תהיה אפשרות לשחרר אותו ולתת לו זכאות לגמלאות, כן היה צריך להכניס אותו לתוך הרשימה הזאת.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
זאת לא השאלה שלי.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
אני הבנתי.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אם מישהו נפגע, שהוא עוד לא היה פה.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
המקצועות האלה זה מ-2018. כדי שבעצם נגד יגבש את הזכות שלו להיות משויך למערך פרישה הוא צריך עשר שנים במקצוע וברמת הפעילות, ולכן בהכרח אני יכולה להשיב לך שלא נפגעו כי אנחנו עוד לא הגענו לעשר שנים, לתנאי המינימלי.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
לעשור. זו תשובה טובה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
"108. מ"כ (מפקד כיתה) חמ"ץ (חיל משטרה צבאית);
109. סייר לוחם ייעודי;
110. לוחם קומנדו;
111. לוחם רפואה;
112. לוחם רב מימדי;
113. מפעיל מערכות השטה סער 6;
114. מפעיל מערכות הגנ"א (הגנה אווירית) סער 6;
115. לוחם אתגרים;
116. טכנאי מערכות תקיפה;"
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
יש מישהו על סער 6, מכל המקצועות על הספינה הזאת, שלא מוכר כלוחם?
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
סער 6 לדוגמה, שזה מערכות שחלקן חדשות יותר, עד 2018 ייתכן והלוחמים הוגדרו על מקצוע נפרד של מפעיל מערכות הגנ"א כללי בחיל הים. ברגע שיש תהליך עדכון – כי יש מערכות חדשות, כי נדרש ייחוד של המקצוע לצורך מעקב אחר הנגדים וההתקדמות שלהם במקצוע – זה הוסף החל מ-2018 ולכן נדרש עדכון ויישור קו לרשימה. כמובן שמי שמשרת בסער 6 עדיין נחשב לוחם, כלומר יש את ההבדל בין הגדרת התפקיד להגדרת העיסוק, שהוא קטגוריה בפני עצמה כדי לעקוב אחרי ההתקדמות בו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
ועוד פעם אני שואל, האם יש מישהו על ספינה של סער 6, שהוא לא עומד בקריטריונים של לוחם? זה לא מכסה? אין איזו הגדרה כללית שמי שעל כלי שיט קרבי זכאי לזכאות הזאת?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
זה תלוי במקצוע שהוא נמצא בו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אז אני שואל, יש מקצוע על הספינה – מנקה שירותים – שהוא לא נחשב לוחם?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
בספינה למשל יש נגד מטבח, שהוא כשלעצמו לא נגד לוחם אבל הוא מקבל את רמת הפעילות. הוא לא מסכן את החיים שלו ביום-יום, מי שעושה את זה אלה הלוחמים. הוא נותן ללוחמים את המעטפת על הספינה, אבל מבחינתנו מקצוע הלחימה זה בעצם מקצוע שהמשמעות שלו היא שהוא מסכן את החיים שלו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
הטבח הזה, הוא לא זכאי לזה?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
הוא לא שייך למקצוע הלחימה, טבח זה לא מקצוע לחימה. הוא מקבל את המעטפת, את רמת הפעילות כפי שהלוחמים מקבלים, אבל המקצוע שלו של נגד מטבח הוא לא מקצוע לחימה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
זאת אומרת, רמת הסיכון שלו כשהוא נמצא בספינה, כשבכל מקרה טיל שפוגע בספינה – אני חושב הרבה פעמים, הוא יכול לפגוע במטבח – אז הוא לא נחשב?
<< אורח >> עומר זהבי: << אורח >>
רמת הסיכון שלו באה לידי ביטוי ברמת הפעילות שהוא מקבל, ושם באמת יש לו – אולי אפילו צולל או צוללן ברמת הפעילות שלו, או א' פלוס, רמת פעילות גבוהה, שמעידה על מה ששאלת – אבל כלחימה, זה לא מה שמצופה ממנו. לא מצופה ממנו לסכן את חייו או לחתור למגע.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
מעניין אותי התנאים של אותו טבח או איש שירותים, שנמצא בחזית הזאת, האם הוא זכאי להטבה הזאת.
<< אורח >> עומר זהבי: << אורח >>
לא לזאת. יש לו תנאים עודפים ביחס נגיד לטבח שנמצא במוצב, לצורך העניין, שהוא נמצא ברמת פעילות נמוכה יותר, וככה זה בא לידי ביטוי בשכר השוטף שלו, אבל הוא לא מוגדר כלוחם לצורך היכולת לפרוש יותר מוקדם.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
האופציה לשחרר אותו.
<< אורח >> עומר זהבי: << אורח >>
בדיוק. הוא גם יכול להיות אחר כך טבח בחטמ"ר, לצורך העניין, ואז הוא נע בין בסיסים ולכן אופי התפקיד שלו הוא לא לחימה. אבל שוב, מבחינת הסיכון שהוא נוטל על עצמו, זה בא לידי ביטוי בשכר החודשי שלו, כל עוד הוא נמצא בספינה עם רמת פעילות שהיא גבוהה ועודפת על מי שנמצא בעורף או בחטמ"ר.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
יש מקצועות, עשר שנים על הספינה, שהם לא זכאים - -
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
למסלול הספציפי הזה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
- - למסלול הזה.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
אבל אני כן אתייחס ואגיד שהרי מערך הנגדים, אנחנו נמצאים במתווה ביגור, ומבחינתנו, הנגד שיהיה על אותו כלי שיט, על אותה ספינה, יפרוש במועד מוקדם יותר מאשר הטבח שנמצא כל חייו ביחידות אחרות של מטה ויחידות שהן לא בדרג הנפרס.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אז הוא יפרוש?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
הוא יוכל לפרוש?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
כן, אבל לא כלוחם, לא כתקנת הלוחם.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אלא?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
אנחנו, יש לנו מערכים. איפה שיש לנו רמת פעילות, שזה מגולם במערכים, אז אותו נגד מטבח, רמת הפעילות שלו, הוא יצבור אותה לאורך השנים, זה יהיה מגולם במערך הפרישה שלו והוא יהיה זכאי לצאת לפרישה בגיל מוקדם יותר מאשר הטבח שמשרת ביחידת מטה, אז יש את הדיפרנציאליות הזאת.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אז כן הטבח הזה לא ממשיך מהספינה לבסיס של חיל הים, להמשיך לבשל או לשרת חיילים.
<< אורח >> עומר זהבי: << אורח >>
קודם כול, זה יכול לקרות. יש מעבריות, אבל מה שהילה אמרה, יש גיל פרישה ממוצע לנגדים, שהולך ומתבגר, יגיע בקצה בעוד מספר שנים לגיל 53, זה כבר הממוצע הקבוע שירוץ לאורך השנים, גם סוכם עם משרד האוצר. גיל 53 הוא גיל ממוצע.
נגד שנמצא בתפקיד מסוים במטה – נגיד בקריה, בתל השומר, בצריפין – הוא יפרוש בגיל יותר מאוחר, הוא ייקח את הממוצע למעלה. הנגד שנמצא בגדוד, בחטיבה, יפרוש בגיל יותר מוקדם, אבל עדיין, לצורך התקנות הספציפיות האלה זה לוחמים בלבד. זו ההבחנה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
אולי כן כדאי שתחזרו לדיון הרקע שנמצא פה לגבי התקנות מ-2018 והרציונלים לגבי המסלולים שנקבעו שם, זאת אומרת גם התנאי הכללי שאתה הזכרת אותו לגבי הממוצע, שהוא מסוכם עם משרד האוצר, ממוצע גיל הפרישה של נגדים, וגם לגבי כל אחד ואחד מבין המסלולים שנמצאים בתוך תקנה 2(2) לתקנות.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אתם מכוונים ל-53?
<< אורח >> עומר זהבי: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אתם בודקים ומסדירים?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
בהתאם לחוק.
<< אורח >> עומר זהבי: << אורח >>
בוודאי. כל הפרישות נקבעות בדרך כלל שנה, אפילו קצת יותר לפני כן, מארגנים כבר את הפרישות, נגיד היום של 2027, כדי לעמוד בממוצע הגילאים האלה.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
אין לנו אפשרות לא לעמוד, אנחנו מחויבים לחוק. כל שנה יש לנו בעצם את הגיל שאנחנו מחויבים לפי חוק הגמלאות, עד שב-2032 אנחנו נצטרך להגיע לגיל ממוצע 53.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
לבקשת היועץ המשפטי, אני אזכיר את התכלית הכללית.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
ולמה האוצר מסכים שאנשים יעזבו בגיל 53?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
זה מה שהאוצר קבע.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
למה? מה המודל הכלכלי?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
המודל קבע שמערך הנגדים, בעצם הוא נמצא במתווה ביגור, בשונה ממערך הקצינים בצבא שהוא נמצא במודל אחר, מסלול 2016, מודל של הצערה. אולי, עומר, תתייחס למודל הכלכלי, אבל מבחינת המהות, בעצם אנחנו הנגדים מתקדמים בפן המקצועי. אנחנו מושתתים על המקצוע שלנו, אנחנו מהווים מוקדי ידע ביחידות באופן הזה שקבעו שאנחנו נמצאים במתווה ביגור כדי באמת לתת את המענה לאורך זמן בצבא. זה מבחינת מתווה הביגור במערך הנגדים, ולכן קבעו לנו גיל ממוצע 53.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
רצית להתייחס.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
כן, לתכלית הכללית. הגיל המינימלי שקבוע בחוק באופן כללי הוא 47. יש מתווה ביגור של ממוצע שהולך ועולה אבל זה הגיל המינימלי הרגיל.
התקנות נועדו למצבים שבהם נדרשת פרישה נמוכה יותר. ספציפית בהקשר של מקצועות לחימה, התכלית שעומדת ועמדה גם בתקנות שעוד חוקקו ב-2018 זה שמי שנמצא בעיסוקי לחימה, בהכרח נמצא בתפקידים שוחקים, עם שעות מאוד מאוד ארוכות, עם תנאים שהם שונים כמעט מכל עבודה אחרת.
אנחנו רואים שבגילאים האלה של 42 עד 47, השחיקה כבר מאוד משמעותית, היכולת למצות את התפקידים מאוד משמעותית, וגם היציאה לאזרחות היא מאוד קשה בשלב הזה, ולכן יידרש לאפשר פה פרישה שהיא בגיל נמוך יותר מהגיל הקבוע הכללי.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
זו בקשה שבאה מהלוחמים או דרישה שלכם?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
זה היה כבר בחוק הקודם. בחוק הקודם איפשרו ללוחמים לפרוש בגיל 42.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אז זה לפי החלטה שלהם?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
כן, זה כבר היה בחוק הקודם והיה צריך לשמר להם את הזכויות האלה מול תיקון החוק שנעשה בדצמבר 2016.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
זאת אומרת, הוא מגיע ל-42, הוא מחליט, הוא מבקש, ואוטומטית, אם הוא עומד בתנאים, הוא משתחרר ב-42.
<< אורח >> עומר זהבי: << אורח >>
זה לא אוטומטית.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אלא? מה מונע ממנו?
<< אורח >> עומר זהבי: << אורח >>
יש פה גם שיקולי מערכת. התקנות האלה מאפשרות לנגדים לפרוש בגיל יותר מוקדם, אבל קודם כול, יש גם נגד שיבחר לא לפרוש יותר מוקדם כי הוא רוצה להישאר עוד כמה שנים, וזו גם זכותו, וזאת לא רק בחירה של הפרט. יש בקשה של הפרט אבל בסוף, המערכת, כחטיבת הסגל שאחראית על כל הפרישות של הצבא, מסתכלת באופן רוחבי וגם צריכה לראות שכמו שאמרנו, עומדים בגיל הממוצע ולראות שבאמת הנגד הזה – לפי המלצות מפקדים, לפי כל מה שהוא עבר בשירות שלו – יש לו את אותה שחיקה שבאמת מצדיקה את הפרישה המוקדמת לפני גיל 47, שהוא המינימלי בחוק. אנחנו גם יודעים שבסוף השחיקה נמצאת בעיקר בעיקר אצל לוחמים או אם יש מקרים חריגים רפואיים וכאלה דברים, אבל בסוף זה בעיקר הלוחמים שנשחקים ולכן להם יש את האופציה הזאת דרך התקנות לבקש, ובאישור סגלי לפרוש בגיל יותר מוקדם שהוא לפני גיל 47.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
ההגבלה הזאת שמאפשרת לצבא בסוף לעשות שיקול דעת, זאת אומרת זה לא זכות שלו אלא זכות שמותנית בהסכמת המערכת. ככה זה מוגדר בחוק, נכון?
<< דובר >> אסף פרידמן: << דובר >>
כן.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
תהליך פרישה זה בעצם תהליך פיטורים ביוזמת המערכת, אז כל תהליך פרישה הוא בעצם מותנה באמת גם בצד של המערכת.
אני יכולה להגיד לך, אני משרתת מעל עשור בתפקיד שלי, כשבחלק מהתפקיד אני אמונה על תחום הפרישות של הנגדים. הנגדים הלוחמים, באמת מבחינתנו הם בראש סדר העדיפויות. בכל השנים האלה שאני נמצאת בתפקיד לא היה לנו נגד אחד שהוא במקצוע לחימה, שבעצם התנגד לפרישה ופנה לראש אכ"א בבקשה לדחות את הפרישה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
לא היה?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
לוחמים לא היו. תמיד, עם האוכלוסייה הזאת זה בוצע באופן דו-צדדי, גם רצון המערכת וגם רצון הפרט כי באמת חשוב לנו לוודא, זאת אוכלוסייה שמבחינתנו צריך לשמור עליה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
צריך להגיד, אנחנו לא בדיון של דיווח – יש הרי הוראה שמדברת על דיווח – אבל אחרי שדור המעבר בעצם סיים, אותו דור של השנתונים שקבועים בתוך התקנות שסיים בעצם את הפרישה שלו, זו הקבוצה הגדולה המשמעותית ביותר, נראה לי ארבעים ומשהו אחוזים פחות או יותר מסך הפורשים כרגע, בערך.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
דור המעבר.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
לא. אני מדבר על הלוחמים, שהם בעצם הקבוצה השנייה בגודלה אחרי שדור המעבר סיים.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
כן. זה באזור 10%. בממוצע זה 11 לוחמים בשנה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
נחזור למקצועות. סליחה שאני מסיט אתכם.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
"117. בקר תקיפה;
118. מפעיל תקשוב ח"א (חיל אוויר) מבצעי;
119. מפעיל ציוד אלקטרוניקה ח"א (חיל אוויר);
120. מפעיל תקשוב ח"א (חיל אוויר);
121. מפעיל מודל מוטס;
122. סייר אוויר;
123. לוחם סיוע מבצעי;
124. לוחם סיירת;
125. לוחם ימי."
אלה התקנות עצמן.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
בקר תקיפה זה בקר שעובד ביחידת בקרה של חיל האוויר?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
כן. אלה יחידות של חיל האוויר.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
הוא לא נמצא בשטח, נכון? לא עליהם אתם מדברים. הוא לא נמצא בשדה הקרב.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
הוא לא נמצא בשדה הקרב אבל התנאים שלו, הוא מוגדר בעצם במקצועות הלחימה, למיטב ידיעתי, כי עוד פעם, הוא כולל את כל המאפיינים של מקצועות מאוד שוחקים, מאוד משמעותיים, שעות ארוכות. אין פה הגדרה באמת של שעות עבודה, אתה נמצא במשמרות מאוד ארוכות, צריך לשמור כל הזמן על ערנות, על חדות, ובסוף אתה מפעיל כלי לוחמה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
לוח הזמנים שלהם מאוד מסודר במשמרות, תאמין לי, והם במקום מאוד מסודר, והם לא בסכנה יותר מטכנאי מכ"מ, שהוא בחוץ והם בבונקר. אני לא נכנס לפרטים של העבודה אבל, אסף, באמת, אין לנו יכולת להפעיל שום שיקול דעת על המקצועות האלה כי הוועדה עשתה את עבודתה והחליטה והכניסה אותם.
<< דובר >> אסף פרידמן: << דובר >>
זה לא הצעת חוק. זה תקנות.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
מדובר בתקנות. שוב, הגורם שיש לו יותר ידע ומומחיות לגבי הדברים האלה זה בעצם הממשלה או במקרה הזה הצבא, שעשה פה איזושהי עבודת מטה סדורה והביא את רשימת המקצועות.
הוועדה מבחינת הסמכות שלה כן יכולה לבוא ולשנות דברים בתוך התקנות, זאת אומרת סמכות משפטית. העניין הוא שמבחינה מקצועית מהותית המידע נמצא אצל צה"ל. זה שכרגע אין הסברים לגבי כל התפקידים זה משהו אחר אבל הייתה פה איזושהי עבודת מטה שנעשתה לגבי הרשימה הזאת.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
אני חושב שהנקודה שלנו, חשוב להדגיש, זה שכבר ב-2018, ובהתאם גם עכשיו בחידוש שאנחנו מבקשים, הרציונל היה – לוקחים את רשימת המקצועות כפי שהיא מוגדרת בצה"ל על ידי הגורם המקצועי לכך, ומחילים בתקנות כדי לאפשר את כל המקרים.
כמו שצוין פה, בסוף, מספר הפורשים בתקנה הזאת זה לא כל הלוחמים שעומדים בתנאים והמקרים האלה נבחנים באמת לפי האם הייתה כאן שחיקה, האם יש יכולת להמשיך או לא.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אבל לפני כן אמרתם שכל מי שמבקש כמעט, אין חילוקי דעות ואתם משחררים אותו. זה מה שאמרתם.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
שמי שמחליטים, בעצם הלוחמים שהם פורשים - - -
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
כל מי שמבקש, אמרת.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
לא כל מי שמבקש, אני לא יכולה כי יש לי מכסות. יש לי מכסות, אני מחויבת.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אבל את אמרת. שאלנו: יש מישהו שלא? אמרת, לא.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
לא. אמרתי שבמהלך כל התקופה הזאת, כל השנים האלה, כל הלוחמים שפרשו, אף אחד מהם לא התנגד לפרישה, זאת אומרת לא עסקנו בהליך טיעון ערעור על הפרישה. זה מה שאמרתי, זאת אומרת שכל הפרישות שהיו עד כה, שזה 11 פרישות ממוצע בכל שנה ללוחמים, היו באמת למול רצון המערכת וזה בא גם בהלימה לרצון הפרט. זאת הייתה הכוונה, אם זה לא הובן אני מתנצלת אבל זה מה שהתכוונתי.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
צריך לציין שמ-2018 שהתקנות תוקנו, ועד היום, פרשו בתקנה הזאת ספציפית 78 נגדים סך הכול.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
בלי הנוספים.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
בלי הנוספים, נכון.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אלה עוד לא נכנסו לסל.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
אבל עדיין, מדובר על רשימה של 88 מקצועות, רשימה מאוד נרחבת, וכמובן שהיא לא מכילה את כל הנגדים שמשרתים במקצועות האלה, כלומר זה באמת למקרים שבהם בבחינה שנעשית נראה שיש פה צורך בפרישה בגיל 42 ומעלה ולא להמתין עד גיל 47.
<< דובר >> אמיר ברגר: << דובר >>
שאלה, ברשותך. בסעיפים 113 ו-114 לדוגמה, מדובר על מפעיל מערכות השטה או הגנה אווירית של סער 6, כלומר אתם אומרים ספציפית סער 6, אבל עד 2033 אנחנו מקווים שיהיו גם סער 7 ו-6.5 ו-8. שאלה למה אנחנו מציינים ספציפית את זה. הרי לוחם קומנדו, אתם לא מציינים את אמצעי הלחימה שלו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
לציין את הפלטפורמה, אתה אומר.
<< דובר >> אמיר ברגר: << דובר >>
בדיוק.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
הנקודה היא שזו בסוף ההגדרה שתחתה נמצא הנגד מבחינת העיסוק במקצוע שלו. יש הגדרות ספציפיות שהנגדים נמצאים ממש במערכות ומבחינת המעקב אחריהם - - -
<< דובר >> אמיר ברגר: << דובר >>
וזה משנה אם זה סער 4.5 או 5 או 6 או 7?
<< דובר >> אסף פרידמן: << דובר >>
זה שקול למרכבה 4. זה אותו קונספט.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
התשובה שהיא נתנה קודם זה שעד שסער 6.5 ו-7 ייכנס, הוא יצטרך קודם כול להיכנס למערכת, יוגדר התפקיד עם המספר הקטלוגי ואז הוא יצטרך לצבור עשר שנים, הוא יצטרך את הוותק לפי התנאים של עשר שנים. תוסיף עד 2033, שבע שנים, אז הם יחזרו אליך. לא יהיה להם מספיק ותק. אני פשוט משתמש בתשובה שלה.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
הנקודה היא שכיום, לפי הבחינה שלנו עדיין אין מקצוע נפרד למערכות המתקדמות, ובטח אין עוד מקצוע שאפשר למלא בו עשר שנים. כשנגיע לתהליך של החידוש וייתכן שיהיו מקצועות חדשים שבהם כבר שירתו נגדים כך וכך שנים, אבל פחות מעשר, יידרש עדכון, אבל עוד פעם כמו שצוין, השימוש בהגדרות האלה של המקצועות הוא לא רק עבור התקנות. הוא בשימוש תכוף בצבא להרבה מאוד הגדרות, גם לענייני שכר, גם לענייני תנאים וגם למעקב מקצועי אחר הנגדים שמנהלים את מסלול השירות שלהם ולכן משתמשים בהגדרות שקיימות בפועל במערכות ובמעקב אחרי הנגדים.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
ואז יהיה גם טבח תקיפה מסער 6.5. תראה, לאט לאט כולם יהיו פה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
שתי שאלות, אחת לפרוטוקול למשרד האוצר לגבי ההסכמה של שר האוצר לתקנות – שיהיה לנו את זה לפרוטוקול – להתייעצות של שר האוצר, סליחה, שבעצם עבר השלב הזה בתהליך.
<< אורח >> עומר אהרונסון: << אורח >>
זה אירוע שהיה באישור של שר האוצר, לצורך העניין אני לא הייתי שם.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
בסדר, אבל כנציג המשרד לצורך העניין.
<< אורח >> עומר אהרונסון: << אורח >>
וזה עבר את הבקרה ואת עבודת המטה שנדרשת ואושר מבחינתו.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
זו השאלה הראשונה לאוצר.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אז אתה יכול להוסיף באמת לפרוטוקול, כמו שאסף אומר, שמצורף פה גם מכתב של בצלאל סמוטריץ', שר האוצר.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
כן. פשוט רציתי את זה לפרוטוקול. החלק השני, לחברים מצה"ל. לגבי המסלולים האחרים שמאריכים את הוראת השעה לגביהם, המסלול שמדבר על תקנת ראש אכ"א והמסלול שמדבר בעצם על התייעלות. אתם רוצים לתת כמה מילים לגבי הנושאים האלה, לגבי כמויות, מספרים?
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
דבר ראשון, מבחינת 2(2)(ג), שנוגע לצמצום כוחות סדירים ולשינויים ארגוניים בצבא, הנקודה היא שמדובר בנגדים שמגיעים לגיל 42 והם משוחררים מהצבא או עתידים להיות משוחררים מסיבות שאינן תלויות בהם, כלומר זה יכול להיות שינויי תקנים, תהליכי צמצום כוחות סדירים שמגיעים מלמעלה, ובנקודת הזמן הזאת, בטח כשמדובר בנגדים שביצעו שירות ארוך בצה"ל, שהיציאה לאזרחות יכולה להיות מאוד מאוד מורכבת בשינוי העיסוק בשלב הזה ושיש קושי ליישם אותו, נדרש איזשהו מענה לאפשר פרישה גם מתחת לגיל 47. זה מבחינת 2(2)(ג).
מבחינת 2(2)(ה), מדובר גם במקרים של נגדים שמשוחררים עקב חוסר יכולת לעסוק במקצוע, שלא תלויה בהם. כלומר, לא מדברים על תפקוד לקוי או על ענייני התנהגות, וגם פה נדרש איזשהו מענה למקרים חריגים.
התקנה הזאת היא מצומצמת, היא גם בתוקף שלה יותר קצרה, היא עד 2028, היא מצומצמת למאה נגדים סך הכול, שמתוכם כבר 42 שוחררו, כלומר אנחנו במכסה מצומצמת. וגם, יש תהליך מסודר שקבוע בפקודות הצבא של ועדה שמתכנסת, בראשות גורמי מקצוע, בראשות גורמים מטכ"ליים, שבוחנת כל מקרה לגופו כדי לוודא גם מצד אחד שמירה על הליך נאות, שזה באמת משומש רק במקרים הנדרשים, וגם שכן יש מענה לנגדים שמגיעים למצב הזה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
באמת שאלה חשובה: איך המנגנון הזה עבד עכשיו בשנתיים וחצי של מלחמת חרבות ברזל? מה קרה בשנתיים וחצי האלה?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
בעיקרון, המנגנון הזה עבד רגיל, זאת אומרת אנחנו המשכנו לכנס את הוועדות הללו. כן בתקופה של המלחמה איפה שהעצימות הייתה גבוהה, אז פחות היה את הצורך כי באמת כל הצבא עסק בלחימה העצימה.
אנחנו מכנסים ועדה בראשות רח"ט הסגל שהיא בעצם מייעצת לראש אכ"א, אנחנו מזמנים כמובן את כלל המשתתפים הרלוונטיים, כולל המשרתים עצמם, ובעצם בתום הוועדה הזו אנחנו מגבשים את ההמלצה לראש אכ"א ברגע שאנחנו סבורים שיש נסיבות שלא תלויות בנגד ונדרש בעצם להמליץ על הפרישה שלו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אז מבחינת מספרים, מה קרה בשנתיים וחצי האלה?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
מבחינת מספרים, אני אגיד לך שבמהלך שנת 2025 אנחנו כינסנו ארבע ועדות כאלה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
כשאת אומרת ארבע, זה גם ארבעה אנשים?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
זה ארבעה נגדים שאנחנו כינסנו בעניינם ועדה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
כל ועדה זה על נגד אחד?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
נכון. ובשנת 2024, 12 נגדים.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
ב-2023, שבעה נגדים, אבל חלקם לפני.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
כן. אני לא יודע אם התכנסו ועדות בין 7 באוקטובר לסוף 2023.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אז דווקא ב-2024, שזה שיא המלחמה, היו 12, פי 3 מהממוצע.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
כן, כי אנחנו מכנסים גם הרבה על מקרים רפואיים, זאת אומרת שיש עכשיו נגד שמקבל איזושהי מגבלה תעסוקתית שהוא לא יכול להמשיך במקצוע שלו.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
ולא ניתן להסב את המקצוע.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >
בדיוק. והוא עכשיו למשל בן 45, הוא קיבל פסילה, הוא לא יכול יותר לעסוק במקצוע שלו כנגד לוגיסטיקה.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
כתוצאה מפציעה?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
כן. כתוצאה ממקרה רפואי שקרה לו.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
פציעה. זה יכול להיות מקרים נפשיים, מקרים מאוד מאוד מורכבים.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
זה כלול בפנים?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אז זה נותן הסבר הגיוני.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
זה כלול בפנים. כל הפן הרפואי נפשי, פציעה בתפקיד, הכול כלול באמת בתוך התקנה הזאת.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
צריך להגיד שבהק"ע הרלוונטית יש גם אפשרות לערעור.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
בטח.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
זאת אומרת, אותו נגד גם יכול לערער על ההחלטה. זה כן משהו ששומר על הזכויות שלו.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
החלטה שלא מאשרת לו?
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
לא משנה. לכאן או לכאן.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
על ההחלטה. ברגע שיש איזושהי החלטה.
<< אורח >> שחר יהודה אל עמי: << אורח >>
יש נגדים שירצו להישאר למרות שיש החלטה שאומרת שבפועל קשה למצות אותה ולא ניתן.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
מה שהבנתי מכם, אין מישהו שהתעקש להישאר או שאתם התעקשתם לשחרר אותו.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
זה מסלול אחר. זה לא המסלול של הלוחמים.
<< אורח >> הילה מימוני: << אורח >>
הוועדה הזאת, היא ממש באמת דנה במקרה בוועדה עצמה, ותוך כדי זה יכולים כן לעלות דברים. זאת אומרת, לא בהכרח אנחנו מכנסים את הוועדה הזאת כאשר אנחנו יודעים שבקצה זה שחרור, ממש לא. יש הרבה משתנים תוך כדי שאנחנו לוקחים בחשבון.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
מה אתה חושב, הגיע השלב להצביע?
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
זה שלך.
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>
אני מבין שמתנגדים אין ונמנעים אין. בעד פה אחד, התקנות אושרו.
אנחנו סוגרים את הדיון, ותודה רבה לכם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:10. << סיום >>